הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 36

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) והצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום חמישי, ל' באדר א התשע"ו (10 במרץ 2016), שעה 11:00

סיור בקרית אונו

חברי הוועדה: אלי כהן – היו"ר

ארנון גלעדי - סגן ראש עיריית תל אביב ויועץ לוועדה

ישראל גל - ראש עיריית קרית אונו

עמי כחלון - המשנה לראש עיריית קרית אונו

רון מלכה - מ"מ ראש עיריית קרית אונו

גדי לייכטר - מנכ"ל עיריית קרית אונו

אנדה בר - מהנדסת העירייה, עיריית קרית אונו

ניצן צוריאל - דובר עיריית קרית אונו

אלון רון - היועץ המשפטי, עיריית קרית אונו

אבישי קימלדורף - סמנכ"ל תכנון של חברת שיכון ובינוי

דרור צבן - תאגיד עירוני, קרית אונו

סמי מצלאוי - יזם נדל"ן

אתי ירדן - חברת ייעוץ אסטרטגית פרטית להתחדשות עירונית

טל ברונשטיין - קרית אונו

תקוה מזרחי - תושבת קרית אונו

אלון אלירן - מגמה ירוקה

אמיר גוטרמן - מגמה ירוקה

מיכל שוקרון - מגמה ירוקה

גלי ברוינד - מגמה ירוקה

קובי אוחיון - מגמה ירוקה

אור אלדר





ניר שקד





דורון ברשי





לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תומר רוזנר

אריאלה מלכה

ס.ל., חבר המתרגמים

סיור בעיר קרית אונו

(דיון)

במחזור קרקע, זו הדרך היחידה שאפשר, אל"ף, לחדש גם באתרים, לחדש את התשתיות, ובי"ת, להכניס אוכלוסייה חדשה, אוכלוסייה טובה ולצופף, והיא גם יכולה לפתור הרבה מאוד בעיות אחרות כמו מצוקת דיור ואחרות. אנחנו בקרית אונו, כמו שאתם יודעים, מובילים בתחום הזה מזה שנים רבות. למעשה הפרויקט הראשון שאנחנו התחלנו אותו בשנת 2002 עומד להגיע לסיומו ובחודש זה נחנוך את הבניין האחרון שלו והפרויקט הבא כבר נמצא בבנייה. יש עוד מספר פרויקטים שגם הם נמצאים בבנייה.

בקרית אונו יש לנו את כל הוורסיות של ההתחדשות העירונית. הוורסיות האלה מתחילות מתמ"א 38 רגילה, שאם אתם שואלים אותי לטעמי זו ברירת המחדל, כי זה לא תכנון. תמ"א 38/2, שגם זה קיים אצלנו בעיר ופינוי בינוי במתחמים גדולים מאוד. מהנדסת העיר תציג את התכנית של העיר קרית אונו כשהיא ממש מחולקת גם עם פרמטרים ברורים של זכויות, מה מעניקים, מה לא נותנים, כל יזם ויזם יודע בדיוק מה הוא אמור לקבל פר יחידות דיור לדונם, גודלי הדירות ברורים מהבחינה הזאת. האזורים, מה שהולך לפינוי בינוי, מסומן וידוע, מה שהולך לתמ"א 2 ידוע, בלית ברירה יש לנו גם מקומות שאנחנו צריכים להשאיר אותם לתמ"א 1, אז זה ברור והעיר מחולקת היטב ואז כל אחד יכול להתכוונן, יודע מה מגיע לו ומה לא מגיע לו.

אם אין מדיניות אחידה, לטעמי, קשה מאוד לקדם את הפרויקטים האלה ואז נוצר בלגן גדול, גם מבחינת היזמים, גם מבחינת הדרישות של התושבים, כי הדרישות הן אין סופיות. בסופו של דבר מדובר באנשים וחוסר הוודאות יוצר הרבה בלגן ואז זה נמשך הרבה מאוד שנים.

אני לא רוצה להרחיב, אני אמשיך גם בסוף. אלי, אתה אורח רצוי. אלי הוא אחד האנשים שגם מבינים, הוא בא מהתחום, אז יותר קל לו לספוג את כל הדברים, להפנים אותם ולדעת איך מוציאים את העגלה ואיך מריצים אותה קדימה. מפאת קוצר הזמן וגם הבקשה של אנשי הוועדה אנחנו לא עושים פה סבב היכרות, אבל כל מי שירצה לדבר שיציג את השם שלו לפרוטוקול. איתי נמצאים פה, רק בקצרה, ממלא מקום ראש העיר, רון מלכה, עמי כחלון, המשנה לראש העיר, מנכ"ל העירייה גדי לייכטר, אנדה, שתדבר ארוכות, ניצן צוריאל, דובר העירייה, אלון רון, היועץ המשפטי של העירייה וצוות המשרד שלי. רוצה להגיד כמה מילים לפני שהיא תתחיל?

כן. קודם כל, אדוני ראש העיר, אני באמת שמח להיות כאן בעיר קרית אונו. אנחנו מקיימים מספר סיורים בערים שונות ורואים את קצב ההתקדמות בכל עיר ועיר. אז קודם כל באמת לברך גם על הזימון לסיור ממך וגם מחברי הטוב מזה שנים רבות, עמי כחלון, המשנה לראש העיר, ורון מלכה, ממלא מקום ראש העיר ובאמת למנכ"ל העירייה, אורחים, היזמים. נמצא כאן גם סמי מצלאוי, ברוך הבא. באמת לכל הנמצאים וגם כמובן ליועץ המשפטי של הוועדה, למנהלת הוועדה ולכל יתר החברים הרבים שנמצאים כאן.

אנחנו היום מובילים את הנושא של ההתחדשות העירונית מתוך ראייה שבאה לפתור שלושה דברים עיקריים. האחד, אני מזכיר לכולם שההתחדשות העירונית התחילה על רקע הרצון שלנו לטפל בחיזוק מבנים. בנוסף לזה, ניתן לבוא ולתת פתרון היום גם לתוספת דיור באזורי ביקוש, כמו בקרית אונו, ובסוף זה פרויקט חברתי ראשון במעלה.

אפשר להגיד שמבחינתי סדר החשיבות הוא קודם כל חברתי, מכיוון שבכל עיר ועיר, גם אפילו בעיר חזקה, יש שם תמיד את הפריפריה החברתית, גם בתל אביב, גם בהרצליה והנה גם כאן בקרית אונו. לצד אותה קרית אונו, שהיא אחת הערים המובילות והחזקות והאיכותיות בישראל, גם בה יש פוטנציאל, זה כבר לא רק פוטנציאל, למעשה זה נעשה בעבר, בעוד שבמקומות אחרים מדברים בקרית אונו באמת עושים. אני חושב שהדבר הזה, ליצור אינטגרציה בין השכונה הישנה לבין השכונה החדשה, הוא בהחלט חשוב.

חלק מהניסיון שנצבר כאן בקרית אונו וגם במקומות אחרים, אנחנו מנסים ליישם אותו במסגרת הוועדה. במסגרת זאת אנחנו מקימים את הרשות העירונית להתחדשות עירונית כאשר המטרה שלה לממש את אותו פוטנציאל אדיר של כמעט 600,000 מבנים שהם יכולים להיות אותו פוטנציאל של התחדשות עירונית שכאמור ביחס להכרזות של משרד השיכון, כמות הפרויקטים שהוצאה, היא נמוכה משמעותית. בשל העניין אנחנו פועלים שלאותה רשות יהיו הסמכויות, יהיו לה הכלים לעודד את אותם פרויקטים של התחדשות עירונית, לרבות נושא של מתן קרקע משלימה לאזורים שבהם הצפיפות לא מאפשרת.

אני יכול לתת דוגמה של פרויקט משמעותי שיצא בראשון לציון, שכונת רמת אליהו, 3,000 בתי אב, 40% מהם בני הקהילה האתיופית, ששם המדינה נתנה יותר מ-80 דונם לטובת קרקע משלימה כחלק מפרויקט של פינוי בינוי. שוב, אני אומר מתוך ראייה חברתית והמדינה כאן הסכימה לוותר על הכנסות משמעותיות מהקרקע לטובת הנושא הזה .

במקביל הולכים לקדם נושא של הקמת מִנהלות ברשויות המקומיות. אנחנו חושבים שהגורם הדומיננטי שצריך להוביל את זה הוא אתם, הרשויות המקומיות. כשלרשויות המקומיות יש מִנהלת, זה מראה על מחויבות, מצד אחד, העבודה מול הדיירים תבוצע בצורה הרבה יותר טובה. יש לנו מקומות שבהם יש עזרים רציניים ויש מקומות, סליחה על הביטוי, שיש מאכרים, לצורך העניין. גם בכנסת, יש כאלה שבמקום להיות כאלה שיודעים להוציא ממש את הפרויקטים בפועל, שהם יודעים אך ורק לטפל באקט של החתימות, לא שהוא אקט לא חשוב, אבל הוא צריך להיות חלק ושלב ראשון ובסיסי, כחלק מהפרויקט. לפני שבוע עבר בקריאה ראשונה בכנסת חוק המארגנים, שבא להסדיר את מערכת היחסים בין היזם לבין הדיירים. צריך לזכור שהזכויות הן בראש ובראשונה של הדיירים עצמם והמטרה שלנו היא לסייע להם לשנות את המצב שהם גרים בו. זה הדבר הראשון, לכן אנחנו דוחפים את הנושא של הקמת המִנהלות.

הפרויקטים הגדולים והמשמעותיים ברמלה, אמרתי בראשון לציון, יוצאים בשלב ראשון ללא יזמים בכלל, עבודה מול ועדות התכנון. בעניין ועדות התכנון, אנחנו פועלים לכך שתקום ועדות תכנון ייעודיות לטובת הנושא של פרויקטים להתחדשות עירונית. מראש צריך לזכור שפרויקטים של התחדשות עירונית כוללים מורכבות הרבה יותר גדולה מאשר בנייה רגילה. בבנייה רגילה, אתה מקבל קרקע, עושה פיתוח, הולך למהנדסת העיר ובונה. כאן יש את הנושא של הדיירים, של ההחתמות, של פינוי אם צריך.

אנחנו ככלל פועלים במספר כלים שיקדמו בינוי וקודם פינוי, מכיוון שזה גם מגדיל את הכדאיות הכלכלית ומפשט את התהליכים, ולכן אחת האפשרויות זה קרקע משלימה, אפשרות שנייה זה להשתמש בקרקע חומה ובסוף להחזיר את הקרקע החומה, אפשרות נוספת זה לעשות הצרחה של קרקעות חומות. את כל זה אנחנו עושים גם בהסכמות עם מינהל מקרקעי ישראל ועם מינהל התכנון.

אנחנו מעריכים שאנחנו נסיים את תהליך החקיקה במהלך חודש מאי-יוני ואז הרשות הזו תקום. עד אז אנחנו ממשיכים, וגם אני באופן אישי, לקדם מול מספר ערים את הפרויקטים השונים ולכשהם מגיעים אלינו לצורך הבקשות אנחנו בהחלט נותנים להם עדיפות, גם מול מינהל מקרקעי ישראל, גם מול מינהל התכנון, כל אחד בתחום שלו.

אני יודע שגם בקרית אונו יש את האזור החדש, יש את האזור שחלקו גם בניינים שבין היתר הפכו מנכס ישן לנכס חדש. לכן אני רוצה גם לברך אותך, אדוני ראש העיר, על כך שאתה באמת לוקח גם את החלק הישן ומקדם אותו, גם לטובת התושבים, ואני חושב שבסופו של דבר זה יכול ליצור איזון.

החברים הצעירים שנמצאים כאן, קודם כל ממגמה ירוקה, אז אני חושב שעצם זה שיש לכם מעורבות, צריך לברך על כך, זה דבר חשוב. אנחנו, אגב, היום נמצאים במשבר דיור, במחסור דירות מאוד משמעותי, אבל אסור לנו שבשל משבר הדיור אנחנו ניצור תכנון שהוא לא נכון, שהוא לא מאוזן, שלא ישמור הרבה מהצרכים של התושבים.

ככלל גם אני חייב להגיד שיש העדפה לפרויקטים של פינוי בינוי ולהעדפה של פרויקטים של 38/2 על פני 38/1. אני מזכיר שהתחדשות עירונית זאת סמכות שנתונה לרשות, זו לא רק חובה לתת אותה. בעוד שלאדם יש, לצורך העניין, מגרש שיש עליו תב"ע, חייבים לאשר לו את זכויות הבנייה ועניין של התחדשות עירונית במסלולים השונים שלה, בין פינוי בינוי ובין אם לצורך העניין זה מסלולים של תמ"א, כמובן שיש כל סמכות לרשות המקומית לראות האם זה משתלב במרקם העירוני, האם זה משתלב במרקם הסביבתי, גם אם יש מבני ציבור, אם יש תשתיות.

בחלק המקרים אנחנו מסייעים בנושא של תקציבים במקומות שנדרש תשתיות, על אף שאנחנו מחויבים, זה קרה במספר ערים נוספות, ואכן צריך לראות את כל השיקולים בנושא. הייתה גם ועדה, אני אומר את זה לירוקים, כמובן אחרי שיהיה כאן סבב, אחרי שהעירייה תציג את הדברים, בדיון האחרון שהתקיים במינהל התכנון הייתה תמיכה גם של הירוקים בתכנית, מכיוון שבסופו של דבר התכנית הזאת יוצרת ציפוף גבוה יותר ומשאירה היקף שטחים פתוחים גדול יותר. זאת הייתה הסיבה שנציגי הירוקים תמכו בישיבה שהתקיימה ב-3 בנובמבר במסגרת הפורום של מינהל התכנון.

זה בקצרה. אם יהיו עוד שאלות, אני כמובן אשמח לענות.

אנדה, בבקשה.

שמי אנדה בר, אני מהנדסת העיר. כפי שאמר ראש העיר אנחנו עיר מאוד מעודדת התחדשות עירונית ואני מאוד שמחה שגם הגורמים הממשלתיים נותנים לזה חשיבות גדולה. אני יכולה להגיד שלמרות שהעיר מאוד מאוד תומכת עדיין מאוד קשה לקדם, יש הרבה מאוד חסמים, שלא כרגע המקום לדבר עליהם, אבל הם רבים.

אבל אומר היועץ המשפטי, אם תגידי רק את החסמים בתמציתיות דווקא כן - - -

החסמים הם בעיקר הוועדות הממשלתיות. הוועדות המחוזיות שפתאום באות ומשנות את התקנון של העיר. אתה אומר העירייה, החסמים, אבל אני אתן אותם - - -

אנחנו רוצים לשמוע.

תעשי סקירה מהירה ובסוף ניתן את החסמים.

זה רק שקף התמצאות, זאת קרית אונו, זה כביש 471, כביש 4, מה שאתם רואים פה מכוסה זה מחנה תל השומר, אלה גם שטחים שהם שייכים לקרית אונו כיום. הייתה ועדת גבולות שתוסיף לקרית אונו חלק גדול משטחי המחנה וגם הם אושרו, 17,000 יחידות דיור שתלויות בפינוי המחנה. יש פה שטח שקיים היום שהוא לא בתוך המחנה, עם תכנית מאושרת שוועדה מחוזית חוסמת אותנו, אבל לא נדבר על זה עכשיו כי זה לא התחדשות עירונית.

זו מפה שמראה את הרשת של התחבורה. הרכבת הקלה, הקו הסגול, שיגיע לאזור קרית אונו. אנחנו מנסים לקדם גם את הקו התכלת שהוא קו שעדיין לא מופיע בתמ"א, הוא יעבור במרכז העיר והוא מחולל התחדשות עירונית גדול מאוד, כי רוב הפרויקטים שלנו הם לאורך הציר הראשי הזה וככל שיגיע הקו התכלת גם ייגמר הוויכוח לגבי מקומות חניה, אבל בינתיים הוא איננו.

זה רק שקף שבא להראות את קצב הגידול של העיר שאנחנו נראה בהמשך שככל שהשנים עוברות הגידול עובר מבנייה חדשה להתחדשות עירונית. אנחנו תיכף נראה את זה. לגבי התחדשות עירונית, כמו שציינתם, גם אתה וגם ראש העיר, יש מסלול של תמ"א 38, הריסה ובנייה, תמ"א 38 רגילה ומסלול פינוי בינוי.

נתחיל עם מסלול פינוי בינוי שמתרחש בעיקר לאורך הציר הראשי של העיר, שזה רחוב לוי אשכול, אנחנו כרגע נמצאים פה, בחלק הצפוני של העיר. זה הקניון וזו למעשה הדמיה של איך פחות או יותר העיר תיראה כשנגמור את כל הפרויקטים של פינוי בינוי. הפרויקט הזה שאתם רואים פה זה הפרויקט של מצלאוי שכבר קיים.

אנחנו עשינו, כפי שציין ראש העיר, מדיניות ברורה איפה עושים פינוי בינוי ואיפה עושים תמ"א 38. למעשה מה שאתם רואים פה זו מפה של ראש העיר, בה מופו כל הבניינים שנבנו לפני 1980, שחלה עליהם תמ"א 38, ואז הם חולקו על פי קריטריונים תכנוניים. מה שאתם רואים בצהוב זה פרויקטים לפינוי בינוי, מה שאתם רואים בכתום זה תמ"א 38 ויש לנו רק פרויקט אחד משולב.

אגב, הדיון על זה נעשה בשתי ישיבות מליאת מועצת עיר פתוחות שהיו פה מאות אנשים וכל אחד אמר את דעתו וצעקות, וזה היה נחמד, כמו אסיפת עם. זה לא שזה נעשה בדלתיים סגורות. זה מדיניות, אנחנו עושים תכנית מתאר, אנחנו התחלנו בזמנו תכנית מתאר שהייתה שונה מהמדיניות הזאת, עכשיו אנחנו מתחילים תכנית מתאר חדשה שאמורה להסתיים תוך שנה, שנה וחצי מהיום, שתתאים למדיניות הזאת, כי היום יש שוני בין המדיניות של היום למדיניות שהייתה בעבר.

ראש העיר נחמד, אנחנו קידמנו במשך 12 שנה תכנית מתאר, לא הצלחנו בוועדה המחוזית להפקיד אותה, בינתיים החיים התקדמו יותר מהר מהתכנית אז עכשיו אנחנו עושים תכנית חדשה ו - - -

תכנית מתאר שתתאים לזה. אבל זאת המדיניות ועל בסיסה אנחנו עובדים, חד וחלק.

כמו שאתם רואים, רוב הפרויקטים של פינוי בינוי מרוכזים לאורך הציר המרכזי. אנחנו מעדיפים פינוי בינוי על תמ"א 38, על אף שהציפוף הוא יותר גדול, אבל אפשר לעשות את הפינוי בינוי רק לאורך ציר ראשי שיכול להיות משורת על ידי תחבורה כמו שצריך. במקומות שהם רחוקים יותר מהציר הראשי וגם נמצאים בתוך בנייה שהיא בצפיפויות הרבה יותר נמוכות, יש הרבה בנייה צמודת קרקע בקרית אונו, אנחנו מעדיפים תמ"א 38 כדי שהמעבר בין צמודי הקרקע ל - - - יהיה הדרגתי.

עשינו קריטריונים של פינוי בינוי, איך הפינוי בינוי הזה מתבצע, מה הצפיפות המקסימלית, מה הגובה שאסור להקטין קרקעות לצרכי ציבור. אפשר להגדיל אותן, אבל לא להקטין אותן במסגרת פרויקט, צריך לתת מענה חלקי לבנייני ציבור בתחום הפרויקט גם בקומות הקרקע של הבניינים. כל זה מפורסם באינטרנט וכל אחד יכול לראות את זה. גם זה התקבל במועצת עיר עם - - -

היו כמה דיונים על זה.

הייתה מין ישיבה גדולה שהוזמנו אליה למעשה כל התושבים וזה הוצג גם שם. פה אנחנו מראים את כל הפרויקטים שיש לנו במסלול פינוי בינוי. אנחנו מתחילים עם אלה שכבר אושרו בוועדה המקומית, חלקם, הארבעה הראשונים, הם כבר תכנית בתוקף וחלקם בביצוע, ובהמשך זה תכניות שכבר סיימו את מסלולם בוועדה המקומית, הגיעו לוועדה המחוזית ומקודמות, אני מקווה, שם. כמו שאתם רואים המכפיל שלנו של יחסי פינוי בינוי הוא בערך אחת לשלוש ובסך הכול יש לנו - - -

זה מכפיל קבוע או משתנה?

הוא די קבוע כי הוא משקף את הכלכליות של הפרויקט עם ערכי הקרקע של היום.

בוא נאמר, זה 1.3 מינוס בדרך כלל אצלנו.

נכון. יש לנו גם פרויקטים, תיכף נציג את זה, של תמ"א 2 שזה בעצם מיני פינוי בינוי, שם המכפיל הוא יותר קטן, מה שמראה שלצערנו או לשמחתנו, בגלל עליית מחירי הדירות אז הכלכליות של הפרויקט כבר קורית גם ב-2.8, 2.7, משהו כזה.

באחד השקפים הקודמים רשמת את מספר יחידות הדיור ובשנים 2013-2014 בערך בניתם 800, או נתתם היתרים ל-800-900 יחידות דיור, כמה ב-2015, באופן כללי?

אנחנו נגיע לזה. אנחנו נגיע גם להתפלגות. בכל אופן המפה הזאת גם היא מופיעה באינטרנט ולמעשה כל תושב היום יודע במתחם שלו איזה סוג של התחדשות עירונית אפשר לקבל.

מכאן לקחנו למעשה הנחיות, בשקף הבא יש את הפרויקטים שעדיין לא עברו ועדה מקומית ויש לנו כיום מלאי של קרוב ל-3,000 יחידות דיור בתכניות שעדיין לא בתוקף. אלה שבתוקף הוצאנו אותן מה - - -

היוזמה היא של מי, של העירייה, או של יזמים?

זה התחיל עם עירייה, היו שני פרויקטים של העירייה, אחד של בינוי פינוי ואחד של פינוי בינוי. בגלל ההצלחה שהייתה של הפרויקט הראשון של מצלאוי התושבים לקחו את היוזמה וחוץ מפרויקט אחד שהחברה הכלכלית מקדמת את יתר הפרויקטים מקדמים התושבים באמצעות יזמים.

אם ניקח פרויקט אחד לדוגמה, זה הפרויקט של בן יהודה, זה הקניון שהראיתי לכם אותו קודם, זה הציר הראשי של העיר ואנחנו מדברים על כל בנייני הרכבת שאתם רואים אותם כאן מסביב. זה פרויקט שכבר אושר למתן תוקף בוועדה המחוזית והוא ייראה משהו כזה כשהוא יושלם. יש לנו, דרך אגב, הנחיות לאורך ציר לוי אשכול, שזה הציר הראשי, בהזדמנות הזאת שעושים התחדשות עירונית אנחנו הוצאנו הנחיות באופן שמצרף התכניות יחדש גם את פני הרחוב הזה ויהפוך אותו לרחוב עירוני שמתאים למאה ה-21.

זה פרויקט שאול המלך, שהוא הפרויקט הראשון בארץ שהוא כמעט גמור. הפרויקט של מצלאוי, שראש העיר דיבר עליו קודם. זה כבר לא הדמיה, זה כבר סיום.

המתחם הישן גם לפינוי בינוי?

כן, כל מה שאתם רואים, כל המתחם הזה הוא כבר עם תכנית תקפה. המתחם הזה הוא - - -

זה הרוגי מלכות בבל שכבר יש שם שניים בבנייה, אתם תראו את זה.

בדיוק, הוא כבר עם תכנית.

השמאלי מיועד, בגלל הצפיפות הגדולה, לתמ"א 38/2. אם ראית את הקריטריונים של צפיפות, שאנחנו עושים צפיפות מקסימלית.

אני ראיתי בצילום אוויר שזה לא מתאים - - -

הוא לא מתאים, הוא צפוף מדי, הוא יגיע לצפיפות גדולה מאוד והוא יהיה תמ"א 38.

תסתכלי פה, זה הפרויקט שכבר הושלם. זה הפרויקט שעכשיו ב - - - ומצפון, מה שראינו קודם, הוא מסומן כתמ"א.

אתה לא יכול לעשות 2 לשטחי ציבור ולא כלום, אבל אתה עושה בנייה חדשה לגמרי עם חניונים תת קרקעיים וכל הדברים האלה כמו שצריך. זה פחות טוב מאשר פינוי בינוי, פחות תכנון, אבל הצפיפות שם היא גדולה מלכתחילה.

אבל אם יש לך שירותים וכל הפסיליטיז מסביב אז - - -

אבל כאן אתה יכול בעתיד בתל השומר לקחת שטחים, אם תרצה, לטובת הנושא.

אם המדינה תיתן לי.

אני רוצה להבהיר, המדינה נותנת. עכשיו לשכנים שלכם, בגבעת שמואל - - -

אם המדינה נותנת, מעולה.

אנחנו נתנו שטחים. גבעת שמואל גם התחזקה מאוד בשנים האחרונות, חוץ משכונת גיורא, אנחנו נתנו גם קרקע משלימה.

אם אנחנו נקבל קרקע משלימה כשאני מבצע את זה, מצוין, נחכה קצת - - -

יש משהו שאני אשלים את אנדה, להבין שקרית אונו עם העוצמה שלה, האחת לשלוש זה בסדר כי ה - - - הכלכלי עובד. אל תשכחו שבערים אחרות אחת לשלוש אי אפשר אפילו לעשות תכנית. בוא נשים את הדברים להבנה.

השטח בתל השומר, חלק ממנו שאתם צובעים אותו, סימן שהוא בצפיפות לדונם, כבר מייעדים אותו. לכן אם תצבעו חלק מהשטח הזה - - -

בשכונת האיקליפטוס, שזה הפרויקט הראשון, בוא נראה במינהל, אני לא חושב שהמינהל כל כך יסכים, אבל שיהיה. אנחנו מדברים פה עד שאנחנו מגיעים לתזה שתופר המינהל.

משרד הביטחון - - -

זה גם המינהל וגם משרד הביטחון, אז זה לא הכסף. זה במטילי זהב, אלי. אנחנו מדברים במטילים.

קח את ראשון לציון, 80 דונם. קח עכשיו את גבעת שמואל, 30 דונם.

אני מאוד אשמח.

זאת אומרת הם שינו פאזה. הפעמים הראשונות הן קשות, אבל מרגע שעשינו את זה נגמר.

זה לא סוד שיש רוח אחרת, רואים, מרגישים כולם, גם היזמים, גם הרשויות. יש רוח אחרת בתפיסת העולם. בגלל זה אלי פה ובגלל זה - - - זו רוח אחרת.

רשמנו את זה לפנינו.

שאנדה תכין תכנית כמה שטח צריך לפי הצפיפות, תהיה פגישה במינהל מקרקעי ישראל והיא תסוכם - - -

אוקיי. אני מרימה את הכפפה.

תכינו מסמך, אני מבטיח לכם שתהיה פגישה והפגישה תהיה עניינית.

עכשיו אנחנו בקצרה על מסלול תמ"א 38, שיש לנו הריסה ובנייה מחדש או עיבוי. אנחנו רואים בשקף הזה את היתרונות של הריסה ובנייה מחדש, שאפשר לסדר חניה תת קרקעית, מה שלא ניתן לעשות בעיבוי וגם הבניינים שמתקבלים הם בניינים של המאה ה-21 ולא בניין ישן עטוף.

גם כאן עשינו, אם אתם זוכרים את המפה הקודמת שבה מיפינו את כל הבניינים לפני 1980 והחלטנו לפי פינוי בינוי ותמ"א 38, כאן יש לנו את כל הפרויקטים שעושים עליהם תמ"א 38 כשבכתום זה הפרויקטים שעושים עיבוי, בסגול יש את הפרויקטים שעושים הריסה ובנייה מחדש ובירוק ותכלת זה אזורים שיש בהם מגבלות של שימור ויש מגבלות. זה לא אומר שהם לא יכולים לחזק את הבניינים, אבל זה מגבלות - - -

זה גם לא אומר, אנדה, שהם לא יכולים לקבל זכויות.

זה לא אומר שבאופן תיאורטי - - -

- - - תתקבל למינהל.

היא לא יכולה להתקבל, אלי, היא באה מהמינהל.

גם המפה הזאת מפורסמת ו - - - במסלול הריסה ובנייה מחדש - - -

אנדה, מאחר שהזמן שלנו די קצר - - -

אנחנו מיפינו את כל הפרויקטים, רובם בקידום, יש לנו בעיה גדולה מאוד עם ועדת הערר, כשנדבר על חסמים נזכיר את זה. אלה הפרויקטים במסלול עיבוי.

כמה אתם מעורבים בתוך הפרויקטים האלה? כלומר כמה אתם מערבים את התושבים - - -

הרבה.

תדברי קצת על זה, כי זה חשוב.

אני חושב שאתה תראה כשאתה תצא לסיור, אין טוב כמראה עיניים. אין עוד רשות אחת במדינת ישראל שמתבצעים בה כל כך הרבה פרויקטים של התחדשות בכל המסגרות. ברגע זה מתבצעים בקרית אונו שלושה פרויקטים של פינוי בינוי, אחד של בינוי פינוי, פרויקטים של תמ"א 1, פרויקטים של תמ"א 2, בעת ובעונה אחת, ואנחנו רשות קטנה. אבל גם אנחנו שואלים את עצמנו איפה זה.

אני חייב להגיד, בהמשך למה שאומר ראש העיר, הדוגמה שבקרית אונו יש התפתחות של התחדשות עירונית היא בעצם זה שיש מדיניות עירונית מוגדרת. ברגע שיש מדיניות עירונית שאומרת איפה כן, איפה לא, מה התחדשות, מה תמ"א, 90% מהתהליך פתרנו. הגדלת מרכיב הוודאות היא בסיסית - - -

היא עושה סדר, היא עושה סדר גם לדיירים בתוך המתחמים, כיוון שגם בתוך המתחמים מתפתחות קבוצות שכל אחת סוחבת למקום אחר. ברגע שהרשות אומרת 'זה מיועד לתמ"א', שם יתמקדו.

אגב, כשאני אומר, מעבר לזה ש - - - אני אומר שזה גם טוב במינהל תקין, זה גם מונע שחיתות. כולם יודעים מה מגיע לו, זה ככה, ההוא ככה, זה בן דוד של חבר של - - - הדרך הזאת, לכן זו הסיבה שבאמת אתה רואה את הדברים מתקדמים.

לא רק זה, אני אשלים. לא רק בהתחדשות עירונית. כשישראל, ראש העיר, לקח את המדיניות, ואמר לנו 'חבר'ה', למשל לי ולדרור ולרון, 'בחברה הכלכלית אני רוצה לראות מדיניות ברורה גם לגבי מעונות סטודנטים'. אנחנו כרשות רוצים להיות ראשונים בהרבה דברים בארץ, וזו עובדה הלכה למעשה. מעונות סטודנטים, אחד כבר נחנך, החברה הכלכלית הולכת להוציא מכרז לעשות מעונות סטודנטים שני שלנו, כחברה כלכלית, בינוי פינוי, התחדשות עירונית, תמ"א 38, 1, 2. שתבינו שקרית אונו, היא קטנה והיא עושה כמעט הכול.

למה היה חשוב לי שאריאלה תבין שתגיעו לפה, כי זה באמת יכול להשליך ארצית מבחינת התנהלות נכונה של ראש עיר עם שני מפקדים, רון מלכה ועמי כחלון, יש גם את נפתלי כהן ואת כל הצוות המקצועי, שבאמת רץ נכון ומבין עניין. לא תמיד אנחנו מסכימים, אבל ברוב המקרים, אתם רואים, עם התקדמות מטורפת. אמיתי. זה היתרון.

רואים את זה בפועל. האוכלוסייה שמגיעה לפרויקטים האלה של הפינוי בינוי, על אף שאומרים שאלה בתים של מפונים. כשאומרים בתים של מפונים חושבים שאולי אלה הרמה שלהם יותר נמוכה, אבל אני אומר לך, אלי, הגיעה לכאן אוכלוסייה מהאליטה של המדינה, יש כאן שופטים שקנו דירות, יש כאן רופאים שקנו דירות, יש כאן מנהלי בתי ספר שקנו דירות. האוכלוסייה שהגיעה לכאן העלתה את הרמה של כל העיר בצורה שאנחנו מרגישים טוב מאוד. אתמול בא קנה אצלי סמנכ"ל ויזה - - -

ויזה? טוב שהוא קנה עכשיו, לפני שאנחנו מורידים את עלות הסליקה.

זה - - - במתן השירות ורמת החינוך ורמת הניהול של כל הדברים.

לסיכום הפרק של תמ"א 38 אתם יכולים פה לראות רחוב שלם, שוב, זה לא הדמיה, זה האמת, של לפני - - -

זה רחוב שלם שעבר תמ"א.

אלה היו הבניינים לפני, אלה היו הבניינים אחרי, תמ"א 1, כמעט גמרנו רחוב.

אנחנו מתייחסים לזה במדיניות תכנון של רחוב. אם ראיתם את הכתמים, זה לא יוצא בניין לבד. אנחנו מסתכלים על זה בתכנון רחוב, על מנת לפתור את בעיות החניה והכול. רחוב שלם.

כמעט לסיכום יש לנו במסלול התחדשות עירונית בפינוי בינוי שטרם קיבלו תוקף, זאת אומרת פוטנציאל עתידי כ-3,000 יחידות דיור ותמ"א 38 על כ-1,500, זאת אומרת סך הכול 4,500 יחידות דיור בהתחדשות עירונית בעיר שהיא כולה, כמה? 12,000?

14,000.

זה מצריך הרבה מאוד עבודה, עבודת רקע, ופה אני בקצרה אעבור על ההיערכות של קרית אונו כדי לאפשר את כל מה שדיברנו קודם. אז קודם כל נושא צרכי ציבור, נגענו בזה קודם. עשינו פרוגרמה ותכנית אב למבני חינוך, שדרך אגב אנחנו כבר צריכים לעכל את זה, כי זה כבר ישן. ראינו שאנחנו בבעיה אז עשינו את התכנית שקוראים לה ק"א 412 שמייעלת את השימוש בקרקע ציבורית, זאת אומרת מאפשרת יותר זכויות בנייה ויותר שימושים.

אגב חסמים, התכנית הזאת מאפשרת בקרקעות ציבוריות את כל השימושים על פי סעיף 198, היום יש כבר הנחיה של הייעוץ המשפטי שאסור לעשות תכנית כזאת, צריך לכתוב בדיוק מה יהיה שם. אני חושבת שזאת הנחיה לא טובה, צריך לבטל אותה.

של מי ההנחיה?

של היועץ המשפטי.

של הוועדה המחוזית?

לא, או של מינהל התכנון או של משרד האוצר. אבל זה לא מספיק, שוב, אנחנו מדברים על חסמים, זה לא מספיק להגדיל תכנונית את זכויות הבנייה שאפשר לבנות בקרקע, צריך להגדיל את הכספים שמשרד החינוך נותן מפני שמטר מרובע בפריסה על הקרקע לא עולה כמו מטרים מרובעים בקומות. צריך לתמרץ ולא לשלם אותו דבר. יש לנו עוד רשימה ארוכה מאוד של הצעות, אבל ניגע בה בסוף.

כאן אני רוצה, ברשותך, לעדכן אתכם שבהחלט יש מחשבה לבוא ולתמרץ רשויות שמקדמות נושא של התחדשות עירונית. ככלל, אגב, ברשויות שיש בהן היקפי בנייה גדולים אז לפחות 10% מהסכמי הגג הולך להתחדשות עירונית. בימים אלה עיריית בת ים, בת ים עצמה היא עיר שאין לה כמעט עתודות בנייה נוספות ולכן שם, יש הסכם גג להתחדשות עירונית, שבו הם יקבלו מימון ותמיכה מהמדינה בגין כל היתר. היום בגין כל היתר מקבלים 10,000 שקל בכלל - - -

שגם על זה אנחנו נלחמים.

ובגין פרויקטים של הסכמי גג מקבלים 50,000 שקל ליחידת דיור. התחדשות עירונית, כפי שאת אומרת, אתה בונה על בסיס התשתיות הקיימות ולכאורה המדינה הוסיפה הרבה יחידות דיור בעלות שהיא מאוד נמוכה.

הבעיה היא תנאי הסף.

בדיוק.

בגלל הסף שלנו מראש פוסלים רשויות כמו קרית אונו, רמת השרון, גבעת שמואל. אל"ף, סוציו אקונומי, ובי"ת, מספר יחידות הדיור. מראש אתם דואגים לפסול את הרשויות האלה, שלא היו במסגרת הזאת. ואז בסופו של יום, כשאנחנו נבוא לקריסה כלכלית ולא נוכל לעשות את זה אנחנו נעצור את זה. אנחנו נעצור את זה לבד כי באיזה שהוא סף אתה לא יכול - - - יש אנשים שחיים ליד זה וצריך לתת להם את השירותים. זה חסם עיקרי. התייחסות לפינוי בינוי ולהתחדשות עירונית לא יכולה להיות התייחסות שווה לפינוי מחנה צה"ל לצורך הסכמי גג. זה לא אותו דבר. צריכים להוריד את תנאי הסף ואת תנאי הכניסה, אחרת קרית אונו תפסיק את זה, גם גבעת שמואל לא תעשה את זה וגם גני תקווה לא תיכנס לזה וגם יהוד לא ייכנסו לזה ויעצרו את זה בסופו של דבר, כי על כף המאזניים תהיה פגיעה באיכות החיים של האנשים שגרים במקום ובשירותים שהעירייה נותנת להם. את זה צריכים מיד לשנות, זה חסם עיקרי פה.

אז אני מציע שתראו את ההסכם של בת ים, הוא אמור להיות מסוכם באזור מאי יוני ואני חושב שאם ייגזר שם תמרוץ מסוים פר יחידה, צריך לאשר אותו לכל רשות, בין אם היא בונה 20 יחידות או - - -

לא 20, אבל מ-300 יחידות ומעלה יש תמרוץ שהוא נורמלי, 500 יחידות ומעלה, כן, זה כבר סביר, כי אחד יבוא לך על כל בית שהוא עושה - - -

ההסכם לא צריך להיות סף כניסה של יחידות דיור, אלא פונקציה של כמה מתוך ההיתרים בעיר הם בהתחדשות עירונית ואתה תראה בסוף איך זה אצלנו, כי בעיר גדולה, אין לה בעיה לעשות 500 יחידות דיור.

הוא אומר מהיחידה ראשונה, אני אומר אפילו מ-500 יחידות דיור זה סביר. בשביל 300 יחידות דיור אף עירייה לא קורסת. מ-500 יחידות זה כבר מתחיל להיות משקל משמעותי.

נכון. נושא תחבורה הוא גם כן מאוד בעייתי והנושא של הרכבת הקלה, אני אתמול הייתי בדיון והבנת הקצב שבו מתקדמת הרכבת הקלה הוא מדכא. זה כלי שיכול לתמרץ התחדשות עירונית ב - - -

חבל על הזמן. תחבורה תחבורה תחבורה, חבל על הזמן.

ההתנגדות של כל התושבים האחרים היא רק סביב העניין הזה, שיהיה ברור.

זה מביא אותי לסעיף הבא, אנחנו גם עשינו תכנית להקמת חניונים ציבוריים מתחת לשטחי ציבור לאותם מקרים שלא ניתן - - - בפרויקטים של פינוי בינוי, אנחנו דואגים שהצורך בחניה יהיה בתוך הפרויקט. בפרויקטים של תמ"א 38 זה לא ניתן ולכן עשינו תכנית של חניונים ציבוריים, אבל, שוב, כדי לבצע את החניונים האלה צריך מימון.

עשינו גם רשימת שימור, אין את זה בקרית אונו, זה דברים בעלי חשיבות עולמית, אבל עדיין כדי לדעת שאנחנו לא - - -

אבל עם הזמן - - -

יש את העניין של גיבוש מדיניות, שינוי סעיף 77-78, שזה מאוד חשוב. זאת אומרת אנחנו לא רק פרסמנו את המדיניות אלא פרסמנו שבכל המקומות שיש פינוי בינוי אי אפשר להגיש תמ"א 38 כדי לא לייצר כאוס.

היו לנו כמה ועדות ערר בעניין, שהפעם הם היו איתנו. הם קיבלו את זה שיש 77-78.

פרסמנו למעשה, יש לנו היום על כל מה שהראיתי קודם, מתחמי פינוי בינוי, יש סעיפים 77, 78, מפורסמים.

גיבוש הנחיות אחידות, דיברנו על זה קודם. עשינו תכנית היגוי שהיא מתייחסת רק לנושאים שהם - - -

אנדה, שלוש דקות.

תכנית היגוי, בעצם אנחנו העיר השנייה שעשתה תכנית על פי סעיף 23 לתמ"א והקדימה את תוספת הזכויות לתמ"א. אנחנו עשינו את זה לפני המדינה. היום היא פחות דרמטית כי - - - נושא ההשבחה הוא גם נושא בעייתי מפני שעד עכשיו - - -

אנחנו פוטרים בגלל היחס הנמוך. אנחנו מעדיפים לא לגבות השבחה כדי שיהיה יחס יותר נמוך. כמו שאתה רואה את זה, כשיורדים ל-1.28 קשה מאוד לגבות השבחה.

אמת. תומר, מה החדשות שלנו בנושא?

- - - אנחנו נאפשר מדרגות, כלומר שלרשות המקומית תהיה אפשרות לבחור אם היא רוצה פטור מלא או פטור חלקי.

כן, אבל אתה יודע, בסופו של דבר זה - - -

תהיה לך את אפשרות הגמישות לעשות - - -

יש בעיה עם הנושא הזה. חלק מההשבחה - - -

היום זה או אפס או אחת, אנחנו מוסיפים מדרגות.

אני חושבת שעם כל הכבוד זה לא מספיק, כי עיר שמוותרת על השבחה ומוסיפה כל כך הרבה יחידות דיור - - -

אבל, אנדה, זה מתחלק בחלק השני שדיברנו עליו קודם, שאם אנחנו נקבל קרקע משלימה, אם אנחנו נקבל פר יחידת דיור כסף, זה מכסה את זה.

בדיוק, אני אומרת שצריך עוד דברים משלימים ולא רק הנושא של המדרגות.

החברה הכלכלית משולבת בתהליך, היא מקדמת עכשיו פרויקט אחד מתוך תקווה שכשזה חברה כלכלית מבחינת האמון של התושבים, זה משהו שיכול לעזור לתהליך.

שיתוף ציבור. אצלנו הציבור יודע יותר מאיתנו. לא יודע הכול, הוא יודע גם מה שאנחנו לא יודעים.

תכנית מתאר, כמו שדיברנו קודם. אלה ההיתרים, פה אתה יכול לראות גם את 2015 וזה מראה למעשה כמה מתוך יחידות הדיור במשך השנים היו בהתחדשות עירונית וכמה בבנייה רגילה.

אנדה, כמה זמן לוקח היתר בנייה?

שאלה מצוינת.

השקף הזה בעצם מראה מ-0 ב-2010, אנחנו היום כבר חצינו את הקו, זאת אומרת יש כבר טיפה יורת היתרים בהתחדשות עירונית מאשר בבנייה רגילה. השקף האחרון מראה את מה שראיתם קודם בגרף. אם ב-2010 היה 0 בהתחדשות עירונית, מתוך הסך הכול, אנחנו פה ב-2015 עם עמודות שוות, התחדשות עירונית מול הבנייה החדשה מסך הכול ההיתרים שניתנים בעיר.

יפה מאוד.

יש רק עוד משהו חדש, של ישראל, שגם ישראל עשה את זה ראשון, שבמבני ציבור רצינו תמ"א 38 עם עמיגור.

לדיור למבוגרים, אנחנו הראשונים בארץ שעשינו עם עמיגור פרויקט שהוא תמ"א 38, הכניסו שם 32 יחידות דיור לקשישים חסרי דיור. חיסלנו את כל בעיית הקשישים שלא היה להם דיור, כולם נכנסו לשם. זה כתוצאה מניצולת התמ"א. תראו, הבניין יצא מאוד מפואר, מבית אבות ישן - - -

בקיצור, אפשר גם להיוולד ו - - -

אפשר גם להיות צעירים, גם לגור פה וגם - - -

יש ליועץ המשפטי שאלה.

אני רוצה להתייחס בשתי מלים למה שאתה אמרת.

לא, הוא שאל כמה זמן לוקח לך להוציא היתר בנייה.

תלוי ממתי.

ממועד הגשתו.

אצל אנדה מועד הגשתו זו גם - - - זו השאלה האמיתית, אנדה. שלא נתבלבל. לא מהיום שפתחנו לו את התיק הוא התקבל. מהיום שהיא פתחה לו את התיק שלושה חודשים.

בוא נגיד ככה, תראה, לפי תיקון 101 בעצם זה אמור לקחת נורא מעט זמן, כי לכאורה התיק צריך להגיע לפה מבושל ברמות של כואב למי שמכין את זה. אנחנו דואגים שלא יכאב לו. עושים תיאומים קודם, הרבה, כשכבר פותחים לו תיק זה אומר שכבר יש הסכמות סביב התיק הזה, זה לא סתם. אני יכולה לצאת מזה בקלות, כמו שהוועדה המחוזית יוצאת, לא בתנאי סף, לא בתנאי סף, ולסגור את - - -

אני חייב לתת לך מילה על כל הסיפור הזה. הייתה התכנסות כשנכנסתם ללוחות זמנים והכול, הייתה התכנסות מקבילה של מהנדסי הערים והם אמרו, 'בסדר, אנחנו למדנו את העניין, עכשיו, בשביל להיכנס לתיק אנחנו צריכים את התיק מאושרת בטרם פתיחתו'. אז זה הכול, אז לוקח שנה וחצי עד שמכינים את התכנית ואז פותחים את התיק וסוגרים אותו.

לא, מה שאני רוצה להגיד, באמת, החסם הוא לא בבדיקה של התכניות, למרות שאנחנו בחוסר גדול מאוד של כוח אדם - - -

אני רוצה להגיד מילה אחת. הנושא של ההתחדשות העירונית זה חסם מאוד מאוד כבד שמעמיס עבודה קשה מאוד על הרשויות המקומיות ועל הוועדות. חלק מהמִנהלת שאתם רוצים להקים, אני חושב שהייתי אולי עושה, בתוך הוועדות מתגבר כוח אדם ספציפי מיוחד לנושא הזה של המרקם.

יש כוונה.

אז אני אומר, לא יודע אם יש כוונה, אני אומר שזה צריך להיות קריטריון, כי אל"ף, זה שונה, אתה בונה את זה בתוך מרקם עירוני, אתה צריך לקחת את כל התנאים ואת כל הקריטריונים, להקשיב להתנגדויות, לעבוד מול היזמים. צריכים תגבור כוח אדם משמעותי בתוך הוועדות, לא פחות חשוב מהקמת המנהלות.

אתם הולכים לכל מיני רשויות מקומיות שכוחות אל, כמו קרית אונו, שבוועדה, אין בה הרבה מאוד אנשים וגם אין כסף לעירייה להחזיק עוד אנשים לצורך העניין הזה. צריכים כאן תגבור של באמת אנשי מקצוע, להקים יחידה בוועדה, בדיוק כמו שיש רישוי. רישוי והתחדשות עירונית בוועדה, אם תספק לזה מענה לוועדות, שזה יהיה מקצועי, זה יזרז את זה הרבה יותר מהר מהבחינה הזאת.

אני רוצה להוסיף משהו למה שראש העיר אומר. קודם כל בנושא של הוועדות המיוחדות, דעתי, ואני תמיד בתיקון 101 אמרתי, התחדשות עירונית צריכה להיות בסמכות מקומית, לא צריך מחוזית ולא צריך עוד ועדה. מדובר על מתחמים שהם בתוך העיר, אין לזה אימפקט מחוזי, העיר יודעת אם היא יכולה להתמודד עם זה או לא ולעניות דעתי לא צריך עוד ועדה.

דרך אגב, זה כל הזמן יש לי ויכוח עם מצלאוי, הוא אומר, 'אתם רק שני בודקים, אני אתן לכם כסף לבודק', אמרתי לו 'אין צורך'.

אבל זה אמיתי. היום גם התקנים וגם הדרישות הולכות וגדלות. זה לא אומר שזה רק מפיל עלינו נטל, גם על הבודק. כשיושבת אישה ומתכננת ובודקת תכנית, גם היא צריכה את הזמן, גם היא צריכה אנשים, כי היא חותמת על זה וזו אחריות שלה שהיא בדקה והיא מביאה את זה לוועדה. הוועדה, כשהיא יושבת לשמוע את הדרישות, היא יודעת שהבודקת בדקה והיא אחראית על זה. לכן באמת אני אומר, אני נתקל בכמה מקומות בערים שהחוסר הזה של התקנים בתוך הוועדות הוא משווע בכל המקומות. אבל, לא בגלל שאני פה, אני אומר לך, ייאמר לזכותם בקרית אונו, אני בונה, מוציא היתרים, גם בכפר סבא וגם ברמת גן וגם בראשון - - -

זה מוקלט.

הוא בטח אומר את זה - - -

אני אומר לך, אני נתקל כאן ברצון מאוד מאוד טוב ומאוד מאוד חיובי.

מפאת קוצר הזמן, מה שאני מבקש זה שאנחנו נכין לכם דף של החסמים, שלא נתחיל לדון עליהם פה. תקבלו דף מסודר של החסמים.

מה שהיא אמרה על משרד החינוך, מאוד חשוב לי - - -

אתה תקבל דף על הכול, דף של החסמים, שתצרפו אותו לפרוטוקול כאילו העלינו אותו. לא עשינו עליו דיון, אבל כאילו העלינו את החסמים האלה, כי יש לנו המון מה לראות והזמן קצר.

ישראל, רק בעניין בינוי פינוי. אני מדברת עם היועץ המשפטי. בינוי פינוי באופן תיאורטי הוא פתרון נהדר, באופן מעשי הוא מאוד בעייתי על איך אתה מבטיח את הפינוי.

אנדה, ניתן שתי דקות לירוקים.

קודם כל רציתי להגיד תודה רבה שאתם נותנים לנו להיכנס אליו, זה לא מובן מאליו, תודה רבה שאתם באים לסיור ולא רק יושבים בוועדה, כותבים משהו בכנסת, 'אוקיי, בסדר, נישאר שם, נסגור את זה'. זה ממש חשוב, כל מה שקורה פה.

מאוד נהניתי, גם מההצגה, גם לדעת איך נראית התחדשות עירונית בקרית אונו. היא נראית לי נפלאה, גם לשמוע את שיתוף הציבור, 'הציבור יודע יותר מאיתנו', זה דברים שהיום בעיריות מאוד נדיר לשמוע. מדהים מדהים מדהים.

אין דרך אחרת. גם אם אנחנו רוצים שהם לא יידעו הם יודעים יותר.

הלוואי שיהיה שיתוף בין עירוני של הגישה הזאת, למשל העיריות מסביב ועיריות אחרות בארץ גם יפעלו באותה צורה.

בגדול אני אחלק לשני חלקים את מה שאני אשמח להגיד בשם מגמה ירוקה. דבר ראשון, חלק ראשון היה לגבי מה שקורה בקרית אונו, דבר שני זה בנוגע לוועדה עצמה. ראינו המון דברים מעולים, גם את ההתייחסות לשטחי מסחר, גם לתחבורה ציבורית - - -

תבואו לביקור פרטני.

אני אשמח מאוד. יש פה בעצם שני דברים שאולי אפשר להתייחס אליהם בנוסף. דבר ראשון, הבנייה החד קומתית לעומת הבנייה הגבוהה שיש בקרית אונו, שיכול להיות שקרית אונו צריכה לשאול את עצמה, את התושבים שלה, מה האופי שאמור להיות בקרית אונו בסוף התהליך הזה, או במהלך התהליך הזה, מה קרית אונו רוצה להיות. זה דבר ראשון.

דבר שני, אתם מדברים על תחבורה ציבורית ומחכים לרכבת הקלה. יש פתרונות שיכולים להיות לפני הרכבת הקלה. כמו רכבת קלה, אוטובוס שיהיה באותו צבע, באותו שלט, באותו הכול.

גם על זה אנחנו עובדים. אנחנו בטיוטות אחרונות מול משרד התחבורה. אצלנו עובדים במקביל.

ניתן קרדיט לראש העיר, הוא יודע להפעיל אותנו חזק.

יש היום גם עוד דברים, יש קואופרטיב תחבורה, שזה דברים שאפשר להקים אותם בצורה - - -

נת"צים וכדומה.

בדיוק. שבילי אופניים, שאני לא שמעתי יותר מדי, אבל כן צריך אותם, בעיקר כי החלום הגדול של כולם זה לא לשבת תקוע בתוך רכב ולנסוע בפקק, לא לראות את הילדים, לא לראות את המשפחה, כי אתה גר במקום רחוק מדי. אנחנו לא רוצים את זה, כולם רוצים לחיות את החיים - - -

יש בחתך של לוי אשכול - - -

ועוד דבר מאוד חשוב, בנוגע לוועדה. מאוד חשוב קודם כל שתהיה יותר נציגות של הרשויות המקומיות, יש נציגות אחת כרגע לפי החוק. דבר נוסף, אין בכלל את החברה האזרחית בתוך הרשות להתחדשות עירונית, אין נציג, לא מדברים על ארגונים סביבתיים, ארגוני תחבורה, עסקים מקומיים. הם לא נמצאים שם ואם זה לא יהיה שם אז ככה גם זה עלול להיראות, וזה מפחיד אותנו, באופן אישי.

אנחנו מאוד מאוד מחכים, ממתינים לתיקון של החוק, לראות שם יותר שקיפות. נכון לעכשיו אין שום דיווח, לא מדברים על האם הוועדה הזאת, האם הרשות תציג מה היעדים שלה לשנה, אם היא תציג אותם לציבור, מתי, איך, כמה, למה, האם היא משתפת את הרשויות המקומיות בכל העניין הזה. האם הדברים האלה עוברים הלאה.

ודבר נוסף זה שיש כבר היום, אם אנחנו מסתכלים במשרד להגנת הסביבה, יש הנחיות לתכנון רחובות, יש מסמך שקוראים לו העיר עובדת. כל הדברים האלה, לא צריך להמציא את הגלגל מאפס ובהחלט צריך להכניס לתוך החוק שהולכים להעביר את הדרישה שאם הממשלה מה שנקרא תתכבד, אם היא מקימה רשות, שהיא תהיה קוהרנטית עם המסמכים שהמשרדים כבר יצרו, שבהכרח זה יהיה חלק מהחוק.

קודם כל אני מאוד שמח שבאתם, וגם אם תרצו תוכלו לשלוח לנו את ההערות שלכם במסודר לוועדה.

שלחנו. אנחנו מאוד נשמח אם נוכל לקבוע איתך אישית פגישה.

אנחנו עושים את כל הדיונים בפורום פתוח וציבורי, אתם כמובן מוזמנים גם לכנסת. אריאלה היא מנהלת הוועדה - - -

יש לנו רשימת תיקונים ספציפית, פרטנית לחוק.

היא עולה לאתר הוועדה.

(סיור)

אלה הבתים שראית אותם מהצד השני, שהם גרים בהם. זה היה שטח ציבורי.

צהריים טובים, שמחים שבאתם, שמי אבישי קימלדורף, אדריכל, סמנכ"ל תכנון של חברת שיכון ובינוי, עד לפני שנה הייתי מהנדס עיריית חדרה, אז אני מכיר טוב את הצרות שאיתן אתם מתמודדים ופה דווקא מתמודדים יפה.

הפרויקט הוא פרויקט משותף של חברות שיכון ובינוי וחברת תדהר. המהות שלו היא פינוי של שישה מבני שיכון, מבני רכבת, בגדלים משתנים, יש ארוכים וקצרים, זה מאוד מהותי לשלב הפינוי, תיכף נסביר טיפה לעומק. אני מניח שאתם באתם לשמוע גם את הבעיות שאנחנו מתמודדים איתן.

אלה השיכונים, יש פה 60 יחידות דיור. הרעיון הוא פרויקט של בינוי פינוי. בשטח ציבורי בבעלות העירייה שנמצא כאן בונים למעשה את בנייני התמורה כאשר הדיירים רואים מהחלון את הדירות שבונים להם במקום. הרעיון של בינוי פינוי יכול להצליח אך ורק במקומות שבהם העירייה מעמידה קרקע אלטרנטיבית ושותפה בפרויקט. העירייה נותנת את הקרקע שמאפשרת, במקרה הזה בלעדיה לא היה פרויקט, כאשר ה-win-win הוא כדלקמן, העירייה מקבלת את השטח הזה שהוא כמובן שווה ערך מוחלט לשטח המתפנה לטובת הרחבת הרחוב. הרחבת הרחוב והסדרת הצומת היא המטרה הציבורית שהיא הרקע לתכנית והמפונים והדיירים החדשים נכנסים לארבעה בניינים שנבנים בהינף הזה. זה הקונספט של הפרויקט.

שימו לב, אחד האתגרים הגדולים של הפרויקט זה שהדיירים הם לא רק בעלי דירות פה, הם גם עם לא מעט פלישות והרחבות בשטחים האלה. ובעוד החברות, ואני ככה גולש טיפה לבעיות, בטח החברות האלה, אני מניח שגם חברות אחרות, הולכות בצורה מאוד שוויונית ודווקנית, כל אחד יקבל אותו דבר בהתאם לגודל הדירה ובהתאם למה שרשום ולמה שיש לו בהיתר וכו' וכו' וכו', אז יש הרבה מורכבות שקשורהל מצב בשטח. יותר קשה לחתום עם זה מאשר לחתום עם זה. זו הסיטואציה.

אז זה המצב ההתחלתי שלנו כאשר התב"ע שאושרה מדברת על הקמה של ארבעה בניינים חדשים, דומים מאוד, משתלבים היטב במה שחברת בינוי ושיכון בנתה פה, מאות יחידות דיור בעבר בפרדס רייספלד, וזאת הדרישה של העירייה. לא מדובר במגדלים גבוהים יותר ממה שקיים פה בפועל, הפרויקט משתלב בסביבתו. בסופו של דבר, כמו שראש העיר אמר, הטבע העירוני ממול הפארק הזה ישרת את כולם בסופו של דבר.

כאשר אנחנו בתב"ע המקורית היינו אמורים לבנות שניים, להרוס חלק מהבניינים, לבנות שניים ולהרוס את השאר, אבל המציאות יותר מורכבת מאחר שעל פי החוק - - - קודם כל לא כל הדיירים חתמו, חתמו 47 מתוך 60, שזה הרוב, אבל אתה צריך כדי להפעיל את חוק הדייר הסרבן וללכת נגדם לבית משפט רוב בכל בניין. כאן המורכבות של הפרויקט. הבעיה היא לא התזה שלו, הבעיה היא הפרקטיקה שלו. בפרקטיקה שלו כדי להרוס את זה אני צריך 80% שיחתמו לי פה ועם ה-20% האחרים ללכת לבית משפט. אממה, החיים יותר מורכבים ודווקא יש לי 80% פה ופה ופה. לכן הרעיון לעבוד בשני מקצים, שני בניינים ואחר כך שני בניינים - - -

ברעיון פה ופה באה לידי ביטוי השותפות האמיתית של העירייה, כי העירייה הייתה יכולה לשבת מהצד ולהגיד 'אוקיי, לפי התב"ע בונים שניים, הורסים שניים, בונים עוד שניים והורסים את השאר ושלום' ונתקענו פה עם חתימות ולא הצלחנו להגיע ל-80% בבניינים האחרונים שאותם צריך בשביל לפנות את הכביש וכו' וכו'. אנחנו עשינו עכשיו מהלך מאוד מורכב, אז אמרתי, בלי מנהיגות של העירייה זה לא היה קורה, לפצל בין השניים האחרונים.

היום אנחנו בונים את השניים הראשונים, באמצעות החברה שלנו, סולל בונה. אני לא יכול לבנות את השניים האלה בלי שיפונה הבניין האחרון. אז מה עשינו? פיצלנו בין שני אלה ואנחנו במקום לבנות את מה שרצינו מלכתחילה, שני בניינים אחרונים עם מרתף והכול משותף, אני צריך איכשהו לחתוך את הפרויקט.

אבישי, אני יכול לדבר בשפת העם, שזה יותר פשוט. ככה זה הכי פשוט לשפת העם. מה שקורה, המורכבות בנושא של בינוי פינוי זה הבטחת הריסת הבתים בסוף. כי אחרת אם אנחנו לא מבטיחים את הריסת הבתים בסוף אנחנו מסתבכים. לכן התב"ע בינוי פינוי היא מאוד מוגבלת ומקשה ומחייבת על כל צעד היתר הריסה של בתים וכדומה ואז נתקלים בכל הבעיות האלה של סרבני פינוי וכדומה שעלולים לעכב אחר כך את המשך הפרויקט.

התב"ע הזאת נעשתה על מנת לא לעכב את הפרויקט. עדיין אנחנו בבעיה שאנחנו בסופו של יום, אחרי שבנינו את ארבעה הבניינים המפוארים האלה, לא ניתקע עם שניים-שלושה דיירים בכל בניין, שאת זה אי אפשר להרוס, כי אז לא השלמנו את כל תכלית הפינוי בינוי, שזה ממש חידוש עיר, פתיחת שטחים ציבוריים חדשים, הרחבת דרכים, ולכן מי שחושב שבינוי פינוי לכאורה הוא יותר פשוטה, בהסתכלות ארוכת טווח לא תמיד זה בטוח וצריכים להבטיח את זה שלב אחרי שלב בכל הוצאת היתר והיתר ופרויקט וכרגע נתנו אוויר לנשימה, עוד אופציות ועוד אלטרנטיבות בלשחרר יותר אנשים, אבל המאבק עדיין פתוח, כי אנחנו צריכים להרוס את כל השישה מבנים האלה לצורך כל הציבור, כי גם הציבור הרחב צריך - - -

ופה אתה מעמיד קרקע ציבורית כנדוניה. זה לא פינוי בינוי בתוך פרויקט - - -

אגב, זה גם יכול לקרות ברמת אליהו ובכל המקומות שאתם נותנים נניח קרקע אחרת ומתחילים לבנות שם ופתאום לא פינו את הבתים. זו נקודה שאנחנו מתמודדים איתה, זו נקודה שכדאי לבוא ללמוד פה לראות איך זה יעבוד.

אנחנו מבצעים פרויקטים של פינוי בינוי בערים נוספות ובאמת תמיד הבעיה זה החתימות וזה תמיד בסופו של דבר עניין של מנהיגות, גם של העירייה וגם של היזמים. יש פה בעיה מובנית שאנחנו לא מוכנים לעגל אפילו לא רבע פינה וזה כלל מנחה. כשאתה הולך ככה זה מקשה על הסיפור, מצד שני אני בטוח שבסופו של דבר זה ישתלם, כי כשאתה הולך ישר בסוף זה יתיישר.

הבעיה, גם אני התחלתי לדבר על זה, שהפרויקטים האלה תכנונית הרבה יותר טובים, אבל מעשית מאוד בעייתיים, אז הבעיה זה לא רק שהוא יגיע ל-80%, גם אז זה רק הליך משפטי. זאת אומרת כדי להוציא את הדיירים רק מתחיל הליך משפטי. זאת אומרת החשש שלנו זה שאנחנו - - -

אגב, עבר חוק בקריאה ראשונה שנותן במסלול של פינוי בינוי את אותו מסלול של התמ"א.

כן, ראיתי את זה.

זה עבר כבר קריאה ראשונה.

תמונת העתיד של הפרויקט הזה, כמו שאנדה אומרת, היא תמונה אידיאלית, היא באמת win-win, שטח ציבורי משוחרר והדיירים זוכים ל - - - והשכונה נראית טוב, הדרך היא דרך של ללכת יד ביד קצת אל הלא נודע, עם סיכונים מחושבים של כל הצדדים.

בינתיים - - -

לא, יש לי 80% לשני הבניינים שאני בונה, אני גם הורס את מה שצריך. לחלק האחרון יכול להיות לי 80% פר בניין, אני לא יכול לעשות 80% על הכול, פה היה צריך להגמיש, לעשות עוד תב"ע שעושה את זה ואת זה. יש גם בטוחות שאנחנו צריכים לתת לעירייה, אנחנו חולקים בסיכון.

הבעיה שמספיק שבניין אחד קטן לא נהרס, כל המטרה הציבורית איננה, כי מה שצריך זה להרחיב את הכביש אז אתה צריך להרוס את כל הבניינים.

במקרים האלה מה היו הקשיים, אתם הרי הולכים על חקיקה, יכול להיות שיש ניואנסים מסוימים שאפשר לבחון אותם מחדש, כמו למשל ההוראה שה-80% הם פר בניין.

לא, ה-80% לא פר בניין, זה שני שליש פר בניין ו-80% בכל המתחם.

נכון, אתה צודק, אבל במתחם מורכב כזה - - - אוקיי, אפשר ללמוד מזה, יכול להיות שזה נכון או לא נכון, או אסור לשנות או כדאי לשנות.

אגב, מבחינת הרשות הרבה יותר בטוח פינוי בינוי מאשר בינוי פינוי. מבחינת הרשות עצמה הרבה יותר - - -

אני מקווה שבעוד שנה, כשתבואו לסיור נוסף, יהיה עוד בניין, ושנה אחרי זה עוד בניין ובסוף נרחיב את הכביש.

איפה הפרויקטים שלכם בארץ?

בת ים, תל אביב, בעיקר תמ"א הריסה ובנייה.

מה הפרויקט הכי גדול?

היום זה. שיכון ובינוי בונה בעיקר - - -

כמה יחידות יש - - -

180. אנחנו עוברים, גם החברה עוברת מתהליך שהיינו רגילים אליו, לבנות על קרקע היסטורית, ככל שהקרקע נגמרת אנחנו נכנסים הרבה יותר לפרויקטים של התחדשות על כל רבדיה. אנחנו עושים גם תמ"א 38/1 עכשיו ביד אליהו, מאוד מאוד מורכב. לא ניכנס לזה, אבל בעיקרון הפרויקטים של פינוי בינוי הם פרויקטים שמאוד מתאימים לנו כחברה, כי יש לנו גם גב כלכלי וגם סולל בונה הוא קבלן שלנו ויש לנו יכולת להשתלט על פרויקט כזה גדול ומורכב, אבל כל פרויקט בפני עצמו הוא חוויה. בוא נגיד, ההתעסקות בפרויקט הזה אל מול 180 יחידות דיור שבנינו ברייספלד סיפור אחר.

הכול בסוף מתנקז לעניין של מורכבות. הקרקע שהם פה בנו זו קרקע שהם קיבלו בשנות ה-60. משנות ה-60 לא היה ניתן לממש אותה עד לפני חמש-שש שנים. זה אחת. ה

מה אחוז ההסכמות שיש בבניין האחרון, שיש עדיין בעיות לפנות אותו?

אני לא זוכר.

מתוך 24 יש לנו, אם אני זוכר נכון, 16 או 14.

אבל הוא האחרון, באחרים יש הרבה יותר הסכמות, אבל הוא מפתח לבניית הבניין הרביעי. זה הקטץ'.

השמונה או העשרה האלה שלא רוצים להתפנות, מה - - -

הם רוצים יותר.

רוצים יותר. לא רוצה להשתמש בביטוי סחטנות, אבל הם מבקשים לקבל - - - מה שאנחנו מציעים - - -

זה חניה תת קרקעית ודירות איכותיות ולא חסכנו פה. מה שעשינו, לא תמיד הסטנדרט של דירות התמורה הוא הסטנדרט של הדירות האחרות. אנחנו מלכתחילה קבענו שהסטנדרט הוא קבוע ובכלל לא משנה אם אתה דייר תמורה או דייר חדש. זו קביעה שהחלטנו מלכתחילה, כי ככה זה צריך להיות. אגב, זה מאפשר עכשיו הרבה יותר גמישות, בסופו של דבר. אבל יש פה בעיה, אני רק אומר, זו דוגמה להליכה ביחד של יזמים ורשות וזה מורכב. כל אחד צריך להתפשר קצת והפרויקט בסוף קורה, עובדה, עיניכם הרואות.

יצאנו לדרך. אבישי, תודה רבה, המון הצלחה.

תודה רבה.

האופציה הייתה תמ"א, זה היה התחשבות שזה מדורג, זה בדיוק לשאלה של השילוב עם הגובה. אז פה בתים נמוכים, פה בתים כאלה. זה הסיפור. כל הרחוב הזה ייגמר באחידות, תמ"א עם חניונים בפנים, עם מכפילי חניה. לצערנו אנחנו משתמשים במכפילי חניה, אין דרך אחרת וזה יהיה ההתחדשות של רחוב ישן באמצעות תמ"א, לא בפינוי בינוי. אבל לא בכל מקום זה אפשרי, כמו שאתם יודעים.

מה הם קיבלו?

25 מטר.

פלוס מרפסת?

כן, פלוס מרפסת. איפה הגברת מהירוקים שדיברה קודם? כשהיא דיברה על מרקם, שילוב של בתים נמוכים עם גבוהים, פה לא ניתן היה לעשות פינוי בינוי בגלל הקפיצה, אז הלכו פה רק על תמ"א 1 ומה שאנחנו רואים פה זה שילוב של תמ"א 1 וכל הרחוב יהיה ככה. הכול בבחינה אזורית וגם מרקמית.

חלק מהבנייה הזאת גם נוגסת בבנייה צמודת הקרקע?

לא.

זאת אומרת בנייה צמודת קרקע נשארת כמות שהיא?

כן. אנחנו לא מאפשרים לשנות בנייני קרקע. יש לנו הכרזה שכל אזור הקרקע נשאר אותו הדבר. הכפר, בעיקר הכפר היותר - - -

כמה מקומות חניה דה פקטו נכנסו?

מקום חניה אחד לכל דייר בבניין. גם לקיימים נשאר פה אחד. היה להם. כאן היה להם בערך 0.7-0.8 מקומות חניה על הישנים, היום אחרי התמ"א עם המכפילים יוסדר לפחות מקום חניה אחד לכל דירה.

יהיה להם מגרש חניה שהוא לא - - -

כן, היה להם מגרש חניה שהוא לא היה מלא, אבל בתמ"א הסדרנו את הכול והוספנו עם המכפילים אחד לאחד לכולם. התמ"א גם מוסיפה מעבר אצלנו, זו הבעיה שלי עם המדינה ועם אלי וכל אלה שרוצים להוריד לי את תקן החניה בקרית אונו, הם לא משחררים לי חופש פעולה.

זה הארגונים.

איזה ארגונים? אם הוועדה המחוזית לא תוריד לי את תקן החניה לא תהיה בעיה. זה הוויכוח שלי. תן לי תחבורה ציבורית שהיא דיברה לא אכפת לי שלא יהיה, אבל כל עוד שאין תחבורה ציבורית אני חייב חניות לאנשים. חייב.

למה אתה לא מנסה לחנך את האנשים - - -

אי אפשר להרעיב את הבן אדם אם אתה לא - - - הוא ימות בסוף. אתה צריך לתת לו חלופה ואז תוריד לו את ה - - -

אולי אם לא יהיה אז יהיה תמריץ מתוך אין ברירה לפתח את החלופות.

לא בעיר שלי. בעיר שלי אנשים רוצים מכוניות, אני לא אתן להם - - - אנשים רוצים נוחות היום, אנחנו לא חיים ב - - -

- - - זה נוחות?

לא, אבל יש הבדל בין קרית אונו לתל אביב. בקרית אונו רוב האנשים - - - אני מבינה אותך - - -

אולי ההבדל הזה הוא בעייתי?

(המשך סיור)

כפיים. עמי כחלון, משנה לראש העיר, מר רון מלכה, ממלא מקום ראש העיר ומר ישראל גל, ראש העיר. כולם מכבדים אותנו בטקס הענקת הגביעים והמדליות. אני מזמין את מר אלי כהן, חבר הכנסת, לשאת דברים.

ילדים יקרים והורים, אני קודם כל רוצה לברך אותך, אדוני ראש העיר, על הסיור המרשים, וגם לעמי וגם לרון, בקרית אונו. לבוא ולראות את ההתפתחות של העיר, לבוא ולראות את הבנייה, לראות את ההתחדשות העירונית, לראות את התשתיות ומבני הציבור, אבל כל זה אנחנו עושים, אני חושב שגם בכנסת וגם ברשות המקומית, בשביל הילדים האלה, בשביל שהם יגדלו ויהיו לכם תשתיות ויהיו לכם את הדברים.

אני לא רוצה להכביר במלים, אני רוצה להגיד שני דברים. אחת, תמשיכו לעשות ספורט, תשקיעו בלימודים, תחלמו ותגיעו לאן שתרצו. אני רוצה לברך אתכם ואת כל האלופים, כולכם אלופים, לא משנה אם אתה מקום ראשון או מקום שני. אתם כולכם הצלחתם, תמשיכו ותתמידו. תודה רבה ובהצלחה.

טוב, ילדי בית הספר, אני רוצה לשמוע מכולכם כפיים גדולים לכל המאמנים שלכם שאימנו אתכם פה. חזק ואמץ, כל הכבוד למאמנים, כל הכבוד למחלקת הספורט, כל הכבוד לקובי.

אני רוצה להגיד לחבר הכנסת אלי כהן, יושב ראש ועדת הרפורמות, קרית אונו עובדת קשה מאוד בשביל הילדים האלה, הילדים האלה זה הכי חשוב וזה הנוער שיהיה הנוער שיצעיד את מדינת ישראל קדימה. אז כל הכבוד למשתתפים, שנראה אתכם בשנה הבאה באליפות הבאה ומי שניצח כל הכבוד ומי שלא, ייקח בשנה הבאה. בהצלחה.

אני מזמין לחלוקה של התעודות והמדליות גם את מנכ"ל העירייה גדי לייכטר, הוא וישראל שצ'ושינסקי, מנהל מחלקת הספורט ומנהל נבחרת ישראל בכדורגל. אנחנו מתחילים עם כיתות ה'. כיתות ה', במקום השלישי, מחיאות כפיים כולם, הדמוקרטי.

(המשך סיור)

היא גרה במקום הזה עשרות שנים. המקום הזה היה נראה אחרת לגמרי, זה מתחם שהוא שונה לגמרי. אתם תראו בקצה איזה בלוק או שניים שנשארו.

הם לשימור.

תדבר עם המהנדסת. כעיקרון זה מתחם שלד, זאת הייתה שכונה מאוד מאוד קשה, עם 167 יחידות דיור שבמקומן בנינו 510 יחידות דיור בכל המתחם הזה, שמצלאוי מוביל אותו. תקוה, יש לך שתיים-שלוש דקות לספר, לא יותר מזה.

נכון. בנו כאן ב-59', אני עברתי לפה ב-67', במלחמת ששת הימים. דירות, היו חמודים, אבל הכול התפתח, הילדים גדלו, השכונה גדלה והבחור הזה עשה לנו מבצע. קודם כל הוא ואחר כך אתה. נכון?

נכון מאוד, הוא חנך את הבניין הראשון.

וגם החבר שלך היקר, לא? זה שנפטר. היה בוועד.

בצרי, עליו השלום. היה חבר מועצה איתי.

כן, הוא היה טוב. כולם טובים, אבל הוא היה בחברה טובה, כי הוא עירקי.

מה שטוב אצל סמי, הוא היה מגיע והיה מדבר איתם עירקית, היה יושב איתם, שותה איתם תה.

אבל לקח לנו הרבה עד שסמי בא אלינו. לפני זה היו כל מיני קבלנים, נכון?

לא, לפני זה החברה הכלכלית עשתה את זה. היה מכרז וסמי זכה במכרז.

סמי זכה במכרז וכל מילה שהוא אמר התקיימה. בתאריך היציאה יצאנו, משאית באה, לקחה אותי, העבירה אותי. כל מילה, הוא עמד בכל מילה שהוא אמר.

ואת מאושרת, תקוה?

מאוד. מאוד מאוד. אבל בטלוויזיה יראו אותי?

הוא שאל אם את מאושרת.

אני מאושרת מאוד. אני לא יודעת מה עם השאר, אני מאושרת. יש אנשים שמפריע - - -

כולם מאושרים. אנחנו רואים - - -

כן, רואים את השכונה נקייה עכשיו.

אנחנו רואים היום את השכונה, איך היא מתפקדת על אף שאנחנו ממשיכים לבנות בתוכה. זה הבניין האחרון של השכונה הזאת ובמסגרת הבניין האחרון הזה עשינו כאן, בגלל מצוקת החניה, תוספת של חניה תת קרקעית לציבור, שהם נכנסים מכאן, מאחורי האוטו שעומד שם, ושני גני ילדים, שהעירייה תשתמש בהם. זה יצא מתוך הפרויקט, כביכול במקום השבחה, כמו שאומרים, ותודה לאל, הגענו לזה.

מה שאני כאן רוצה להגיד, אלי, מה שהתחולל כאן זה לא דבר רגיל. אתה כאן ראית משפחות של איזה 160-170 משפחות, שני שליש מהם היו מאוד מאוד קשים, מאוד קשים, חד הוריות עם הרבה ילדים בבתים של 40 ו-45 מטר, תשתיות, אין, הכול מתפרק. אבל תודה לאל שהפרויקט הזה, נכנסנו אליו והצלחנו גם לצאת ממנו. וכשהצלחנו לצאת ממנו ואנחנו רואים את התוצאות, אתה רואה מול העיניים שלך, אתה רואה איך היא נראית, שתהיה בריאה עד 120 - - -

גידלתי פה שני ילדים לתפארת ישראל, שוטר ומשרד הביטחון.

נכון, ולזה אנחנו חותרים, לשנות את אורח החיים של אנשים, שגרים בבתים של שנות ה-50, שיוכלו לתת את מה שאפשר לתת היום לילדים שיגדלו ברווחה נכונה ובשוויוניות גם. יש פה בעיה שאתה רואה אנשים שגדלים והם עדיין בשכונות ובבתים ישנים והם מחוברים לילדים שגרים פה. הם לא יכולים להזמין אותם אליהם הביתה, כי הם מתביישים, גם אין מקום, הבית קטן. יש הרבה פרמטרים שזה עוזר והנה התוצאה מול העיניים שלכם.

מתי הדייר הראשון שפינית, באיזה שנה זה היה?

2002. אין היום פרויקט כזה, בשום מקום בארץ, לא בערים יותר גדולות, שהוא נגמר כשכונה שלמה.

וגם שכירות, הוא שילם לנו כל חודש.

זה היה במכרז, אנחנו חייבנו אותו. אל תחלקי לו מחמאות.

נלך לראות את ההמשך?

אנחנו נראה עכשיו את המתחם השני. זה הישן, מה שאתם רואים, זה החדש. זה פרויקט חדש, זה לא קשור לפרויקט הזה, זה פרויקט חדש בפני עצמו. ארנון, כאן מסתיים הפרויקט הישן, שהוא כבר גמור, כאן זה כבר פרויקט חדש לגמרי. עכשיו ירדו פה שלושה בניינים, בונים פה שניים במקומם. זה בקרוב יורד, ההוא שם לכל האורך גם אמור לרדת וזה פרויקט חדש בפני עצמו, כאשר מאחוריו בניין הרכבת ההוא, אנחנו עושים לו תמ"א כי זה בניין של 100 דירות, אי אפשר לעשות לו פינוי בינוי. עליו אנחנו עושים פרויקט לזוגות צעירים. כל הדירות, 27 דירות שיתווספו, יימכרו לזוגות צעירים תושבי העיר קרית אונו. יהיו דירות של 60-70 מטר והן יימכרו ב-1,100,000, 1,200,000 או מיליון שקל.

אלה היו דירות של זוגות צעירים של שנות ה-70.

בדיוק, זה היה פרויקט של זוגות צעירים של שנות ה-60-70. זה היה אזור לזוגות צעירים, היום הכול השתנה לגמרי. תראה, זה הישן, זה הכול יורד בפרויקט הזה.

למעלה על הגג של המבנה הארוך, אותו אי אפשר להוריד, כי זה מבנה עם 100 דירות, הוא הולך לעבור תמ"א, עליו אנחנו עושים קומות עם דירות קטנות ומוכרים אותן לזוגות צעירים תושבי קרית אונו, ביחד עם סמי מצלאוי. זו תהיה מכירה פומבית גדולה, במחיר של כמיליון, מיליון וקצת שקלים.

שם יש 25% - - - את הקריטריונים קובעת העירייה והקריטריונים שקובעת העירייה הם פחות או יותר תואמים לקריטריונים שנקבע בחוק מע"מ אפס. פחות או יותר. אני מאמין שהם יעשו את זה בצורה הזאת על מנת שתהיה שוויוניות, וכאן יהיו זכאים שהעירייה תיקח, עם הוועדה ועם כולם, הם יעשו את ההגרלה.

- - - בראשות שופט, אין פוליטיקאים, יש אנשי מקצוע שהם בוחרים, שמכניסים לקריטריונים, אחר כך יש הגרלה שהיא בפיקוח מלא ובפרסום, ואז יבואו כולם לסמי מצלאוי ויסגרו איתו את החוזה.

עשינו גם בתב"ע, בגלל שהבניין הארוך הזה לא יכול לעבור תמ"א 38 לבד, מפני שהוא כל כך ארוך שאי אפשר להוסיף עליו שתי קומות, ונתנו זכויות נוספות בתוך התב"ע וכדי שהוא יעשה את התמ"א 38. נתנו לו, יש לו 36 דירות שהוא מקבל אותן בתב"ע אם הוא עושה את התמ"א או הבניין הארוך.

עשיתם ניוד זכויות כזה?

עשינו משהו שהוועדה המחוזית הלכה איתנו, להפתעתנו. יש שני תרחישים, אם הוא כן עושה את הבניין ואם הוא לא עושה.

מדהים. תומר, שמעת מה אומרת לי כאן המהנדסת? שהם עשו תב"ע - - -

עם שני תרחישים. הבניין הארוך הזה שדיבר עליו ראש העיר, הוא לא יכול מבחינה כלכלית לעשות תמ"א 38 לבד, כי הוא בניין, אני חושבת, הכי ארוך במזרח התיכון.

גם לנו יש 100 דיירים בבניין כזה.

אז אולי יש עוד אחד כזה. ואז בתוך התב"ע של הפינוי בינוי פה הכנסנו תמריץ ליזם כדי שהוא יבצע שם את התמ"א 38 בתמורה יותר קטנה ממה שתמ"א 38 מאפשרת, ואז על התב"ע יש שני תרחישים, אם הוא מצליח להחתים את כולם אז הוא מקבל עוד 36 יחידות דיור בפינוי בינוי, אם הוא לא מצליח הכול ממשיך ו - - -

עשו לו ניוד זכויות.

סוג של.

זה משהו שהוא - - -

והם הסכימו.

זה פתרון יוצא מהכלל.

הזכויות היו כאלה, נשאר לנו עודף זכויות מהפרויקט הזה שהן לא מנוצלות ו - - -

סמי, רק רגע, ראש העיר צריך ללכת. אני רוצה להודות לך על הביקור המרשים, באמת לברך כאן את מחלקת ההנדסה, להודות לעמי ולטל ולרון. באמת העשייה טובה, אני חושב שבאמת קרית אונו היא מודל להתחדשות עירונית, לישן שהופך להיות חדש, ואיך אתה אמרת, סמי? שינוי המרקם הסביבתי ולקחת את אותה פריפריה חברתית ולתת לה את השדרוג שאלמלא זה לא היו זוכים, ובאמת לברך אתכם.

אלי, תודה רבה.

ואני מבטיח, מה שאמרתי בעניין הקרקע המשלימה, לתת - - - תעתרי בתל השומר, אני מתחייב לפגישה במינהל שתיסגר.

תודה רבה.

אנחנו נשמח אם אתה תגיע.

אני אגיע, מתי שתגיד לי, ואני אתן לכם את כל ה - - -

אני קראתי דברים טובים. תודה, סמי. היה מצוין.

אני מאוד שמח על מה שאתם עושים ומאחל לכם באמת שתצליחו. הצלחה שלכם זה הצלחה שלנו.

תודה רבה, סמי.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.