הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 51

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, ה' באדר ב התשע"ו (15 במרץ 2016), שעה 14:00

כנס חגיגי לציון היום הלאומי למדע לשנת 2016 - במסגרתו הוענקו פרסים לזוכים בתחרות מדענים ומפתחים צעירים לישראל. התחרות בניהולו של מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים, בשיתוף משרד החינוך והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

דב חנין

חמד עמאר

מנואל טרכטנברג

אוסאמה סעדי

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

פרץ וזאן - מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

רן בר - סמנכ"ל, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אבי ענתי - סמנכ"ל תיאום תכנון ובקרה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

רונן לוי - חשב המשרד, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אילנה לוי - ראש אגף קש"ח, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

יוסי קאליפא - מנהל מדעי-תחום מחקרים ביוטכנולוגיים, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

פאדיל סלאח - מנהל מדעי-פיזיקה ומתמטיקה שימושית, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אלה שטראוס - מנהלת מדעית-תחום כימיה, אנרגיה וחומר, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

חגית שוימר - מנהלת מדעית-תחום מדעי הרפואה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

טארק אבו חמד - סגן המדען, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אנדרי ברויסמן - מנהל מדעי-תחום מדע יישומי והנדסי, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

יעל גורן חזקיה - יועצת קשרי ממשל למולמו"פ, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ישראל חשין - יועץ לענייני המגזר החרדי, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

קלייר לבנטון - אגף קש"ח, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

יהודית נתן - אגף קש"ח, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

שני אדרי - אגף קש"ח, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

לאה לובודה - אגף קש"ח, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

רוני גולדברג - אגף קש"ח, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אור שמע ייטב - אגף קש"ח, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

נתנאל מזא"ה - ראש אגף מדע וקהילה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

שמעון ביטון - יועץ השר, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

זהר טל - יועץ השר, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אוהד יחזקאלי - דובר השר, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אסף מגן - יועץ השר, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

חגי מרדכי - מבקר המשרד, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ליבי עוז - דוברת, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

הדס פרבר - יועמ"ש, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אביגיל צ'רניק - ע' רמ"ט, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

מורן קוגן - מנהלת תחום פרויקטים ורגולציה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

עומר שכטר - רמ"ט השר, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

דני ברוק - סוכנות החלל הישראלית

יהלומה גת - מנהלת מדעית בכירה, משרד הבריאות

שי סופר - המדען הראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

צביקה אריכא - מפמ"ר פיזיקה, משרד החינוך

נילי כהו - נשיאה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

אנשל דוד הראל - סגן נשיאה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

מאיר צדוק - מנכ"ל, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

רוברט בוב לפידות - ראש האגף הבין-לאומי, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

כוכי מימרן - מנהלת אחזקה ומשק, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

דגנית עזר - מנהלת לשכת נשיאה ומנכ"ל, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

בת-שבע שור - מנהלת פרויקטים מיוחדים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

סימה דניאל - מרכזת פרויקטים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

גליה פינצי - רכזת החטיבה למדעי הרוח, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

מני קירמה - רכז מדעי הטבע, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

יעל קינר - רכזת אירועים ופרויקטים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

טל אמיר - מנהלת ההוצאה לאור, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

מאיה שולדינר - המחלקה לגנטיקה, מכון וייצמן למדע

חיים רוסו - חבר, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

פרידה סופר - מזכ"לית המולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

מיה הלוי - מנהלת מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

שלמה ינאי - יו"ר הוועד המנהל של מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

אריאל היימן - מנכ"ל, מכון דיווידסון לחינוך מדעי

אילן לוין - מנכ"ל הלשכה, לשכת מנתחי מערכות המידע בישראל

אריה עמית - יו"ר, לשכת מנתחי מערכות המידע בישראל

שחף קיזלשטיין - מנכ"ל אינטל ירושלים

לארס פאבורג-אנדרסן - שגריר האיחוד האירופי בישראל

גבריאלה הרמני - הנספחת המדעית בשגרירות גרמניה בישראל

אריאל כהן - יו"ר סניף ירושלים, לשכת המהנדסים והאדריכלים

מלי פולישוק - חברת הנהלת איגוד נבחרות הציבור ברשויות המקומיות, מוזמנים נוספים

דניאל ברוק - מנהל שיווק, חברת אימאג'סאט אינטרנשיונל, מוזמנים נוספים

חנוך גוטפרוינד - יושב ראש חבר השופטים

ליאור צוקרמן - נציגת המדענים הצעירים

שריתה ברקו - מוזמנת של שר המדע

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ענת לוי

ס.ל., חבר המתרגמים

כנס חגיגי לציון היום הלאומי למדע לשנת 2016 - במסגרתו הוענקו פרסים לזוכים בתחרות מדענים ומפתחים צעירים לישראל. התחרות בניהולו של מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים, בשיתוף משרד החינוך והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

שלום לכולם, גבירותיי ורבותיי, אורחים יקרים. בעוד דקות ספורות יחל הכנס השנתי לציון היום הלאומי למדע. אבקשכם לכבות או לפחות להשתיק כבר מעתה מכשירים ניידים ומיד נתחיל.

אנו מקדמים בברכה את חבר הכנסת אופיר אקוניס, שר המדע והטכנולוגיה, ואת יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת אורי מקלב, אשר מארח אותנו בכנס לציון היום הלאומי למדע. שר המדע, חבר הכנסת אופיר אקוניס, יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, חבר הכנסת אורי מקלב, פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, השגריר לארס פאבורג-אנדרסן, ראש המשלחת של האיחוד האירופי למדינת ישראל, גב' גבריאל הרמני, הנספחת המדעית בשגרירות הגרמנית בישראל, ד"ר עופר רימון, מנהל מינהל טכנולוגיה, תקשוב ומערכות מידע במשרד החינוך, מר שלמה ינאי, יושב ראש הוועד המנהל של מוזיאון המדע על שם בלומפילד ירושלים, חברי כנסת, מדענים ראשיים, חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, אורחים נכבדים, ברוכים הבאים ליום המדע הלאומי.

אני מתכבדת להזמין את יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה לפתוח את אירועי טקס היום הלאומי למדע ה-17 למדינת ישראל. ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת שמה לה למטרה להעלות את מעמד המדע והטכנולוגיה במדינה לסדר היום הלאומי ולתת לו עדיפות גבוהה יותר, בחינוך, בתקציבים, בתקשורת ובקרב הציבור כולו. במסגרת זו יזמה הוועדה בשנת 2000 את היום הלאומי למדע אשר קיבל הכרה בהחלטת הממשלה. היום הלאומי למדע נערך ב-14 לחודש מרס בכל שנה לציון הולדתו של אלברט איינשטיין. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה.

תודה רבה, גברתי, שלום לכולם, אני שמח לפתוח את האירוע הזה. מכובדי שר המדע, חבר הכנסת אופיר אקוניס, חברי ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, מזכירת הכנסת, גב' ירדנה מלר הורביץ, פרופ' נילי כהן, אני אקצר בתארים, מכיוון שהמנחה כבר אמרה, ד"ר עופר רימון, מנהל מינהל התקשוב במשרד החינוך, מר אנדרסן, גב' גבריאלה הרמני ומר שלמה ינאי והנהלת מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים, פרופ' חנוך גוטפרוינד, יושב ראש חבר השופטים, ומנהלת הוועדה, גב' ענת לוי, ואתם, משתתפי תחרות מדענים ומפתחים צעירים לשנה זו ובני משפחותיהם, אורחי הוועדה הנכבדים.

כיושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת אני שמח לארח אתכם כאן בכנסת לטקס קבלת פרסים בתחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל ביום הלאומי למדע לשנת 2016. הישגיכם הם שמחתנו, הצלחתכם היא גאוותנו.

חיבור הצעירים והפריפריה לעולם המדע והטכנולוגיה הינו מהיעדים המרכזיים שהצבנו אנחנו, בוועדת המדע והטכנולוגיה, ובפעילות משותפת עם משרד המדע, בראשות שר המדע, וזאת על מנת לגרום לצמצום פערים חברתיים בחברה הישראלית. הוועדה מפקחת וגם מקדמת את ההתמודדות עם אתגרים של חידושים טכנולוגיים, קדמה מדעית, והיא גם מהווה במה ייחודית לדיון ושיח של מספר תחומי ידע ודיון שמאפשר יצירה של איזונים ובלמים ראויים למדיניות ציבורית ושיח של ההשלכות שלעתים גם שליליות שיש לטכנולוגיה מתקדמת. אנחנו גם בזה דנים, שיימינג, אלימות ברשת, העמקת והרחבת הפערים בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית. אבל אתם, שהגעתם להישגים מרשימים בתחומי המדע והטכנולוגיה, בידכם הכלים לסייע לכלל ולמדינת ישראל בפרט, במכלול תחומים חשובים מאוד ומשמעותיים מאוד, כמו בריאות, כלכלה, חינוך, שכולם מושתתים על יסודות המדע והטכנולוגיה המתקדמים. אני רוצה לברך אתכם שתמשיכו בעשייתכם החשובה, לחקור, לבחון, להעמיק ולהגיע לחקר הבריאה הנפלאה, נפלאות הבורא, ולממש במרב את הפוטנציאל הגדול שגלום בכם וטמון בכם.

גם תודות. תרשו לי להודות למשרד החינוך, לאוניברסיטה העברית, למוזיאון המדע, למינהל למדע וטכנולוגיה ולחברת אינטל, השותפים למיזם המבורך הזה. גם תודות קטנות, אבל בהערכה גדולה מאוד, לצוות ועדת המדע על ההשקעה בארגון היום הזה, זה לא היה קל.

זוכים וזוכות יקרים, זה יום מרגש עבורכם, אך לא פחות גם יום משמח עבורנו, יום של תקווה לחברה בישראל כולה.

לסיום בנימה אישית אני רוצה להגיד לכם שאני לא יודע בחיים מדרך העולם כמה האירוע הזה ייזכר עבורכם, אתם עכשיו נמצאים במתח לדעת מי זוכה ומי לא זוכה, הזוכים בוודאי יזכרו, אבל יכול להיות שדרך החיים היא שלא כולם זוכרים, אבל אני רוצה להגיד לכם שמה שאני רוצה לקחת מהטקס הזה זו תקווה שבעוד שנים, כשאני אשמע על אחד או אחת או על כולכם, שאתם התקדמתם מאוד ונהפכתם לבעלי שם והצטיינתם, התקדמתם מאוד בתחום שלכם שאתם משקיעים בו ואז אנחנו נוכל להגיד, 'כבר כשהם היו צעירים ראינו את זה, היינו טקס וכבר ראינו את זה'. תודה רבה.

תודה ליושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת אורי מקלב. מכאן למשרד המדע והטכנולוגיה, המוביל את מדיניות המחקר והפיתוח בישראל, מעודד מצוינות בתחומים אלה ומרחיב את נגישות הציבור למחקרים אקדמיים ופיתוחים טכנולוגיים ישראלים. אני מתכבדת להזמין את חבר הכנסת אופיר אקוניס, שר המדע.

תודה לך, ליעד, מזמן לא התראינו, טוב לראות אותך בכנסת. טוב לראות אתכם בכנסת, יושב ראש ועדת המדע, ידידי הטוב, חבר הכנסת אורי מקלב, פרופ' נילי כהן, מזכירת הכנסת, ירדנה מלר הורביץ, שלמה ינאי והנהלת המוזיאון, אדוני השגריר והכי חשובים, כמובן כולם מכובדים מאוד באולם הזה, אבל החשובים ביותר זה אתם. אתן התלמידות ואתם התלמידים. אורי, זה באמת יום מרגש. אני זוכר שאני הייתי פה לראשונה בחיי בכיתה י"א, ב-1990, והייתה תחרות דיבייט, לא מדעים, זכינו וזה באמת יום מרגש, ואני מברך את כולכם בבואכם לירושלים, בירתה של מדינת ישראל.

אנחנו, כידוע לכם, כפי שאמר יושב ראש הוועדה, מציינים היום בכנסת את יום המדע הלאומי שהוא יום הולדתו של אחד המדענים הגדולים ביותר בתולדות האנושות ובוודאי אולי היהודי הגאון ביותר שאנחנו מכירים, בוודאי בעת החדשה, אלברט איינשטיין, שיום הולדתו חל ב-14 במרץ, כלומר אתמול. יש מדענים רבים, כידוע לכם, מהרמב"ם, זיגמונד פרויד, חיים וייצמן שהיה נשיאנו, אהרון אהרונסון, רבים וטובים בהיסטוריה, אבל ההיסטוריה, שאני מאוד מחשיב אותה, ובעיניי היא חשובה ביותר, אפילו היא איננה עומדת בפני מה שקורה בהווה ויותר מזה, בפני מה שיקרה בעתיד, משום שבחדר הזה, אדוני היושב ראש, תודה לך ולצוות על האירוח המרהיב והיפה, בחדר הזה יושב העתיד של מדינת ישראל. לא רק דור העתיד, יכולתי להגיד שבחדר הזה יושב דור העתיד של מדינת ישראל, העתיד של מדינת ישראל, כבוד מנכ"ל משרד המדע, חבר הכנסת שהצטרף אלינו, חמד עמאר, העתיד של מדינת ישראל פה בחדר הזה.

אני מסתובב רבות מאז כניסתי, תמיד הסתובבתי, גם בתפקידיי הקודמים, אבל בוודאי כשר המדע והטכנולוגיה, בבתי הספר ובעיקר בכיתות למדעים ואני רואה את הגאונות המתפרצת שלכם. גאונות מתפרצת, כישרון בלתי נתפס לעתים ואני רואה את הדברים האלה, המנכ"ל מלווה אותי בכל המקומות, בלוד ובקריות, באופקים, בשדרות, בנתיבות, בקרני שומרון, בקצרין, בקרית שמונה, באילת, בחורה, או בערים מעורבות אחרות, אורי, גם ביישובים של חרדים, וכולם, בלי יוצא מן הכלל, חוצי מעמדות, חוצי עדות, לא רוצה להגיד חוצי גבולות, כי כולם בגבולותיה של מדינת ישראל, פשוט גאונים שמבטיחים את העתיד שלנו.

אני שמח להיות זה שעומד בראש משרד שמבטיח את עתידה של מדינת ישראל, איך? על ידי תמיכה בכם. אני רוצה להגיד שאחת ההחלטות שעד לרגע זה אני מאוד גאה בה, שקיבלתי כשר המדע והטכנולוגיה, ביום ראשון אישרנו בישיבת הממשלה לראשונה בתולדות המדינה, משרד המדע והטכנולוגיה יממן ויסבסד נסיעות שלכם, בני הנוער, לאולימפיאדות מדע בחוץ לארץ. עכשיו אני אגיד לכם מה אמרתי בממשלה, הרי בעוד 30 שנה, גברתי המזכירה, ייחשפו הפרוטוקולים, אז יוכלו גם לראות שאני אומר מה שאמרתי בממשלה, אז אני אגיד לכם, לא צריך לחכות 30 שנה, אני אגיד לכם עכשיו, אני אמרתי כך, אין כמעט אולימפיאדה, אולימפיאדת מדע, רובוטיקה או סייבר, עם ננו טכנולוגיה, ננו לוויינים, ננו לוויין אחד כבר מרחף בחלל, דוכיפת, שעל ידי בני נוער שוגר לחלל, אני אמרתי כך לממשלה, כמעט שאין אולימפיאדת מדע, מאמריקה הלטינית וברזיל, אירופה, ארצות הברית, המזרח הרחוק, שבנות ובני הנוער שלנו לא חוזרים ארצה עם מדליה, ארד, כסף או זהב. ובזה אנחנו צריכים לתמוך ובזה נתמוך, כי אנחנו תומכים בשימורה, ויותר מזה, בביצורה של מדינת ישראל כמדינה מובילת חדשנות ופורצת דרך בתחומי המדע והמחקר.

אני לא אכנס יותר מדי, כי אני מעריך את העיתונאים וכלי התקשורת, אבל לא הייתי ממליץ לראות בכל מה שנכתב בהם כתורה למשה מסיני. ישראל היא מעצמה טכנולוגית שבכל העולם מסתכלים בה בהערכה ובהערצה ותוך כדי כבוד אדיר שנותנים לנו, מסין ודרום קוריאה ווייטנאם והודו ויפן, כמובן באירופה, נמצא כאן שגריר האיחוד האירופי בישראל ויש לנו איתם תכניות משותפות יוצאות מגדר הרגיל, הדבר הזה נובע מהערכה הדדית, זה לא בכדי, זה לא סתם, וכמובן בצפון אמריקה, בארצות הברית, בכל העולם מסתכלים עלינו, עליכם, בהערכה אדירה. אנחנו רוצים לשמר את זה. זאת אחת המטרות העיקריות שלי.

דיבר כאן יושב ראש ועדת המדע על הנגשת המדע לפריפריה, דיברנו על זה גם בישיבה אצלך, אורי, לפני כמה חודשים. כן, זה בהחלט יעד בראש סדר העדיפויות, הנגשת המדע והטכנולוגיה לפריפריות, אבל גם, זה היעד השני של המשרד, חיזוק הקשרים הבינלאומיים של מדינת ישראל. כי אם יש תחומים שבהם מדינת ישראל היא באמת מצטיינת בהם אלה בדיוק התחומים שבהם אתם נוגעים, עוסקים בהם, תעסקו בהם בעתיד. אין לי כל צל של ספק שהמדענים הבאים והמדעניות הבאות של מדינת ישראל יושבות ויושבים כאן בחדר הזה לתפארת מדינת ישראל.

אני למפרע רוצה לאחל הצלחה. אני מבין שאנחנו בתוך תחרות, או בקו הסיום של תחרות, אז קודם כל אם אפשר היה שכולם יזכו, רבותיי השופטים, זה הדבר הכי טוב, אבל הזכייה העיקרית היא בעצם ההשתתפות בתחרויות האלה, זאת קודם כל זכייה אדירה. תמיד תזכרו את זה, בהשתתפות, בחידושים שאתם יזמתם, זאת הזכייה האמיתית והזכייה שלנו היא בדור נפלא שגדל כאן במדינת ישראל. תודה רבה לכם.

תודה רבה לשר המדע אופיר אקוניס, שנאלץ לעזוב אותנו להתחייבויות קודמות. שוב, תודה לך שכיבדת אותנו בנוכחותך.

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פועלת לקידום המחקר המדעי במדינת ישראל ולהעלאת קרנו של המדע בקרב הציבור הישראלי בכלל והנחלתו לנוער בפרט. האקדמיה רואה בקידומה ובפיתוחה של מערכת המחקר המדעית הבסיסית יעד בעל חשיבות לאומית.

אני מתכבדת להזמין את פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לברך בשמה של האקדמיה. תודה.

שלום לכולכם, יושב ראש ועדת המדע של הכנסת, מר אורי מקלב, חברי כנסת נכבדים, פרופ' דוד הראל, סגן נשיאת האקדמיה, ד"ר מאיר צדוק, מנכ"ל האקדמיה, צוות האקדמיה הבכיר היושב כאן, פרופ' חנוך גוטפרוינד, ידידי, תלמידים יקרים, נכבדיי כולם.

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים שמחה לחגוג עם כנסת ישראל את היום הלאומי למדע 2016. האקדמיה הלאומית היא המוסד האקדמי הבכיר במדינה, היא מאגמת בה את מיטב חברי המדע הפועלים לקידומו של המדע. האקדמיה נוסדה בחוק של הכנסת בשנת 1961 ומי שחתום על החוק הזה היה ראש הממשלה, דוד בן גוריון, שהיה אחד מהתומכים הגדולים של המדע, כי דוד בן גוריון הבין שהמדע לא רק מקדם את הידע שלנו על העולם, אלא גם מקדם את רווחת החברה כולה. הוא ביקש להגשים של ישעיהו, כי מציון תצא תורה, והצליח בכך. זוכי פרס נובל וטיורינג מהווים דוגמה ומופת להצלחת המדע הישראלי בעולם כולו.

תפקידיה של האקדמיה הלאומית למדעים כוללים, בין השאר, גם ייעוץ לממשלה בענייני מדע והאקדמיה עושה זאת בגזרות שונות. עצה אחת שהאקדמיה מבקשת להבליט היא זו, כדי לקדם את המדע ולזכות בפירות ההצלחה המדעית מדינת ישראל חייבת להמשיך ולהשקיע במחקר, בתשתיות, בציוד, בחינוך. האקדמיה רואה חשיבות מיוחדת בקידומו של החינוך המדעי בישראל בתחומיו השונים והמגוונים, האקדמיה גם מבקשת לעודד השתתפותן של תלמידות בתחומים אלה של מדע וטכנולוגיה. אני רואה בגוש המקסים הזה של הזוכים, המתמודדים, קבוצה של בנות, אני שמחה, אני מקווה שמספר הבנות יילך ויגדל במשך השנים, אבל לעת עתה כל הכבוד לכולכם וכל הכבוד לבנות.

האקדמיה בהשתתפותה הפעילה של האקדמיה הצעירה שמחה להיות שותפה בתחרות של מדענים ומפתחים צעירים בישראל שאותה מוביל ומארגן מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים. מדינת ישראל חרתה על דגלה את ערכי הרוח, המדע והיצירה ומובן שחשוב לטעת ערכים אלה במערכת החינוך החל משלבי החינוך המוקדמים ובכל מהלכם. ביטוי לכך משתקף בתחרות זו וברור שאתם, הצעירים, המגלים עניין במחקר ובפיתוח כבר עתה אתם תהוו הגרעין לדור המדענים הבא של המדינה.

האקדמיה הלאומית למדעים, כאמור, שמחה לקחת חלק במפעל חשוב זה ואני מבקשת להביע הערכה עמוקה לכל העוסקים במלאכה, למוזיאון המדע, בעיקר לחבר השופטים בראשות ידידי הטוב, פרופ' חנוך גוטפרוינד, שתרומתו למדע ולחינוך המדעי יוצאת דופן. חנוך ידידי הגיע השנה לגבורות ואני מברכת אותו ואני משוכנעת שאני מברכת אותו בשם כולנו. אני גם מבקשת להודות למנהלת המוזיאון, הגב' מיה הלוי, על פעילותה העשירה והיפה.

אז לסיכום, ברכות חמות לתלמידים הלוקחים חלק בתחרות, הצלחה עתה ובהמשך הדרך, ואני מודה ליושב ראש ועדת המדע ולוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת על ההתכנסות היפה הזאת. תודה לכולכם.

תודה לפרופ' כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. נעבור עתה לפרופ' מאיה שולדינר, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון וייצמן, חברת האקדמיה הצעירה למדעים. פרופ' שולדינר תרצה על מדע כאורח חיים. פרופ' שולדינר, בבקשה.

צהריים טובים, שלום לכל המתמודדים, הזוכים בעיניי כולכם. אני זוכרת את החודש הראשון שלי בתואר הראשון באוניברסיטה, למדתי ביולוגיה, אני חוקרת בביולוגיה, בגנטיקה, ואיך פתאום הרגשתי שעולם מופלא של ידע נפתח בפניי. קראתי את הספרים, גנטיקה לשנה א', מהתחלה ועד הסוף, והרגשתי אושר אדיר להיות מסוגלת פשוט להטמיע לתוכי את כל עושר הידע הזה שנצבר בעולם ושפתאום נפתח אליי וניתן לי. זו הייתה חוויה מדהימה. עם הזמן התחלתי גם להעריץ את האנשים שיצרו את הידע הזה, את אותם חוקרים שנכנסו למעבדה כל יום וגילו את הדברים שקראתי בטקסט בוקים.

בטקסט בוקים כשקוראים על תגליות מדעיות זה גם נראה נורא אלגנטי, זה נראה כאילו חוקרים נכנסו בוקר אחד למעבדה ופתאום היה להם איזה רגע, אאוריקה כזה, והם הבינו בדיוק איך דברים עובדים והתגליות שלהם נכנסו לספרי הטקסט בוקים שאנחנו, התלמידים, קראנו. זה היה נראה לי מופלא, זה היה נראה לי קסום. קיוויתי שאולי יום אחד גם אני אוכל להיות כזאת מדענית שמגלה כאלה דברים שאחרי זה תלמידים יוכלו לבוא ולקרוא עליהם בספרים וכל כך התרגשתי מהרעיון הזה שהתחלתי לחפש מעבדה לעשות בה מחקר.

בדרך כלל מתחילים להיכנס למעבדות מחקר בשלב יותר מאוחר, הייתי רק בשנה הראשונה של התואר הראשון, אבל הייתה לי הזכות להיכנס למעבדה של פרופ' נסים בנבניסטי באוניברסיטה העברית ולהתחיל לעבוד עם נסים. כיום, אני אגיד לכם במאמר מוסגר, שאני מבינה שאף מדען לא יכול להצליח לבד, חייבים מנחים שלאורך הדרך יגדלו אותנו ויאפשרו לנו ללמוד איך לעשות מדע. זה קצת כמו הורים שיכולים לקחת ילדים ולאפשר להם לגדול ולפרוש כנפיים ולעשות דברים מדהימים, או להשאיר אותם במקום. ככה גם מנחים, יש להם כוח אדיר. כשאני חיפשתי מקום לעשות בו את עבודת המחקר שלי לא חשבתי על זה בכלל, ככה אני מזכירה לכם, כשאתם תהיו באוניברסיטה ותחפשו מעבדה, תחפשו מישהו שיגדיל אתכם ויאפשר לכם לפרוץ את הגבולות שלכם וילווה אתכם לכל אורך הדרך, אבל באמת היה לי מזל גדול ונכנסתי למעבדה של נסים ונסים הציע לי פרויקט, לגלות מה גורם להתמרה סרטנית של סוג של סרטן מסוים שנקרא טרטוקרצינומה.

זה היה נראה לי אדיר, בדיוק זה מה שרציתי לעשות, רציתי לעשות מדע ענק שישנה את העולם. אם אני אגלה איך מותמר סוג של סרטן זה ודאי ייכנס לטקסט בוקים. הרגשתי על גג העולם. נכנסתי למעבדה והתחלתי לעבוד במעבדה וגיליתי שדברים לא זוהרים כמו בטקסט בוקים. ביום הראשון אני מפטפטת עם פיפטות מבוקר עד ערב והניסוי לא מצליח, כי התאים מתו, וביום השני כי לא שמתי את ה-PH הנכון לתמיסה וביום השלישי הניסוי דווקא הצליח, אבל כשניסיתי לחזור עליו קיבלתי תוצאה אחרת. וגם כשכבר איזה שהוא ניסוי הצליח אז הידע שקיבלנו ממנו היה ממש מיניסקולי וממש לא הרגשתי שאני לבד מצליחה לכבוש איזה פיסת ידע ענקית שתשנה את העולם.

וככה סיימתי את המאסטר, הייתי כמה שנים במעבדה. מיום ליום התגלגלתי וסיימתי את המאסטר ואמרתי 'טוב, זה ממש לא מה שציפיתי', ממש לא ככה רציתי שיהיה מדע. אני דמיינתי את עצמי בכותרות ולא יושבת ועושה מיונים של בופרים. באתי לנסים ואמרתי לו 'תקשיב, נסים, נראה לי שאני מסיימת', הוא אמר לי 'למה?' אמרתי לו 'תראה, לא עשיתי כלום, שום דבר בעל משמעות, וחוץ מזה, תסתכל, איתי', זה היה הדוקטורנט שעבד לידי, 'הוא קורא הרבה יותר את הספרות והוא זוכר הרבה יותר והוא הרבה יותר מדען ממני ואמיר הרבה יותר חכם, ותראה את תמי, הנסיינות שלה נורא נורא טוב. אני לא מרגישה שאני יכולה להיות טובה כמוהם'. ונסים אמר לי משהו מדהים ששינה את חיי, הוא אמר לי 'מאיה, תראי, את לוקחת את הדבר הכי טוב בכל אחד מהאנשים במעבדה ואת רוצה להיות טובה כמו כל הדברים האלה, אבל אולי פשוט תהיי את, אולי פשוט תראי מה הכי טוב בך ותעשי את המדע שאת יודעת לעשות הכי טוב? כי את יודעת, מאיה, במעבדה צריך אנשים מכל הסוגים. אם כולם יעשו את אותו סוג מדע, אם כולם יחשבו באותה דרך, אם כולם יתנהלו באותה צורה המדע יהיה נורא משעמם, המעבדה תהיה משעממת והמדע יהיה משעמם. צריך שכל מדען יביא איתו את הדבר המיוחד הזה שהוא עושה יותר טוב מכל האחרים. וזה בסדר שזה לא יהיה כל הדברים ביחד, זה גם לא יכול להיות'.

טוב, זה היה נשמע לי נחמד, אבל זה עדיין לא מאוד שכנע אותי, כי האמת היא שבכל זאת לא עשיתי כלום במאסטר שלי ולא היה נראה לי שאני מתקדמת לאן שהוא. חזרתי הביתה וזכיתי שיהיו לי גם הורים מדהימים. אבא שלי עצמו הוא מדען, הוא חוקר תיאטרון, מדען לא של מדעים מדויקים, אלא של מדעי החברה והרוח, ואמרתי לאבא שלי, 'תקשיב, זה לא הולך לעבוד, לא הצלחתי לעשות איזה תגלית גדולה שאני גאה בה, כנראה שאני פשוט לא בנויה לזה', אבא שלי אמר לי, 'מאיה, יש שני סוגים של מדענים בעולם, יש מדענים שכל מה שהם חושבים זה על קצה הדרך, יש להם יעד אחד והם מנסים להשיג אותו. הם רוצים אולי פרס נובל או הם רוצים תרופה לסרטן, אולי הם רוצים למצוא וירוס חדש שאף אחד לא גילה אף פעם, והמדענים האלה, יש סיכוי שהם יצליחו, אבל יש גם הרבה הרבה סיכוי שהם ייכשלו ואז הם יעבירו את כל החיים שלהם בלהיות מתוסכלים מהכישלון שלהם. ויש סוגי מדענים אחרים ואלה מדענים שחיים כי המדע הוא דרך החיים שלהם', 'אבא, מה זה אומר? למה לעשות מדע אם אתה לא יכול לקבל פרס נובל או לפתור את הסרטן? למה זה חשוב?' הוא אמר לי 'לא, מאיה, מדע זה לא משהו שאתה עושה בשביל להגיע לתוצאה מסוימת, מדע זה משהו שאתה עושה כי כשאתה קם בבוקר אין התרגשות גדולה יותר מלא לדעת מה תעשה עד סוף היום'. כי כשאתה עושה משהו ב-2016 אין לך מושג איפה תהיה ב-2017 והדבר היחיד שמדענים יודעים על בטוח זה שמה שהם עשו היום שונה ממה שהם יעשו מחר ושלא יעבור יום אחד בלי שהם ילמדו משהו חדש, כי תמיד מה שאנחנו לא יודעים יהיה יותר ממה שאנחנו כן יודעים. הוא אמר לי, 'תעשי מדע כדרך חיים', 'אבא, אני לא מבינה, למה לעשות מדע אם אתה לא הולך להיות הכי טוב, אם אתה לא הולך לנצח בפרסים, אם אתה לא הולך לשנות את האנושות?' הוא אמר לי 'אוקיי, אני אתן לך דוגמה. נגיד ששמים אותך באמצע יער האמזונס ויש את כל יער האמזונס ואומרים לך שיש פרח אחד כחול קטן שנמצא רק בפינה אחת של יער האמזונס ואם תגלי אותו את תהיי מאוד מפורסמת כי אף אחד עוד לא תיאר את הפרח הזה. יש לך שבועיים למצוא אותו. את מתרוצצת כמו חולת נפש בתוך יער האמזונס ומחפשת את הפרח הזה, כי אם תגלי אותו תהיי מפורסמת. רוב הסיכוי שלא תמצאי אותו, כי יער האמזונס הוא ענקי ועולם המדע הוא ענקי, ובזמן שאת מתרוצצת, תהיי בלחץ ולא תיהני מהדרך וגם תפספסי אולי סוג חדש של קוף או פרח שאף אחד לא גילה, או אולי איזה פטרייה שמסתתרת מאחורי ענף. היה יותר טוב אם היו אומרים לך, מאיה, תראי, כל יער האמזונס עומד בפנייך, לכי תסתובבי ביער ותגלי דברים חדשים. נראה מה את מוצאת, אולי זה יהיה מעניין', וזה משהו ששמעתי ולקחתי איתי.

חזרתי לדוקטורט ושיניתי את הצורה שאני מסתכלת על מדע. באתי כל בוקר למעבדה ואמרתי 'מה אני יכולה לעשות שיעשה אותי מאושרת, שיעניין אותי, שיבנה על החוזקות שלי. מה אני יכולה לעשות כדי תמיד להיות מופתעת כל יום מחדש ואף פעם לא להשתעמם ותמיד להתרגש'. עם הגישה המשכתי ועשיתי דוקטורט ופוסט דוקטורט וכיום כבר שמונה שנים שפתחתי מעבדה משלי במכון וייצמן למדע, גיליתי דברים שבאמת כיום כתובים בטקסט בוקים, אולי כשאתם תגיעו לתואר ראשון אפילו תקראו את הדברים שאני גיליתי, רק אם תלמדו ביולוגיה, אבל גיליתי משהו יותר חשוב מזה, שברגע ששיניתי את הגישה שלי למדע כבר לא היה נראה לי כזה חשוב שהתגליות שלי יהיו בתוך הטקסט בוקים, היה נראה לי הרבה יותר חשוב שכל בוקר כשאני קמה הדבר שהכי מרגש אותי זו המחשבה להיכנס למעבדה. הדבר שהכי משמח אותי זה המפגש עם הסטודנטים שלי, שאיתם אני עובדת ביחד ומגלה דברים חדשים. הדבר שהכי מרגש אותי זה שאין דבר שיותר מופלא בעיניי מלגלות פיסה של הלא נודע בכל יום.

ולכן לכם, המדענים הצעירים, אני מאחלת שתמצאו את הקול האישי שלכם. כשעומדים ככה בקבוצה של המון אנשים נורא נורא מוצלחים נורא קל לראות במה הבן אדם מימינכם או משמאלכם יותר טוב מכם, וכל אחד ואחד פה יותר טוב מאחרים במשהו, אבל אין עוד אף אחד כמוכם בדיוק. אם תמצאו את הקול שלכם ותמצאו את הסגנון שלכם תוכלו לעשות מדע כמו שרק אתם יכולים לעשות. ויותר חשוב מזה, תזכרו שהמדע הוא לא ריצת 100 מטר, אין מנצחים בסוף וזה לא נגמר בתחרות אחת או בתואר אחד או אפילו לא במאמר אחד או בתגלית אחת. מדע הוא מרתון, כל מי שמתחיל את המרתון הזה רץ אותו עד סופו ומסיים בקו הסיום ומנצח. כל מי שרץ את המרתון הזה כי זה החיים שלו יתרום משהו למדע שאף אחד אחר לא היה יכול לתרום. אז רוצו, תעשו דברים נפלאים, שיהיה לכם המון בהצלחה ותמשיכו ליהנות מכל דבר שאתם עושים. תודה.

תודה רבה על הדברים מעוררי ההשראה. תודה רבה גם לחברי הכנסת דב חנין ומנואל טרכטנברג שכיבדו אותנו בנוכחותם והצטרפו אלינו. ועכשיו הגענו ל-100 מטר שלנו, הגענו לחלק השני של האירוע, טקס הענקת הפרסים לזוכים בתחרות המדענים והמפתחים הצעירים לישראל.

זו השנה ה-19 שבה נערכת התחרות בישראל בניהולו של מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים. התחרות היא חלק מתכנית האיחוד האירופי לעידוד הקשר ושיתוף הפעולה בין מדענים צעירים באירופה ומתחרות אינטל אייסף העולמית הנערכת בארצות הברית. שותפה לתחרות האקדמיה הלאומית למדעים, בראשות פרופ' נילי כהן. ארבעה מחברי האקדמיה הצעירה למדעים גם מכהנים בחבר השופטים השנה. משרד החינוך אף הוא שותף לתחרות ומלווה אותה מיומה הראשון. מינהל טכנולוגיה, תקשוב ומערכות מידע במשרד החינוך, בראשותו של ד"ר עופר רימון מוביל מהלך ארצי מקיף של קידום למידת חקר וביצוע פרויקטים הכולל תלמידים מגיל בית הספר היסודי ועד לתלמידי תיכון מצטיינים.

וכעת אני מתכבדת ושמחה להזמין את נציגת המדענים הצעירים, ליאור צוקרמן, בבקשה.

אז קודם כל שלום, נעים מאוד. קוראים לי ליאור צוקרמן ואני לומדת בבית הספר החקלאי מקווה ישראל שבחולון. עבודת המחקר שלי עסקה בריפוי גנטי, אותה ערכתי במכון הוולקני בהנחיית הד"ר רונה פיר והד"ר מיכל שרעבי. אני נרגשת מהמעמד הנוכחי אליו זכיתי להגיע ולעמוד כאן לפניכם לאחר דרך ארוכה ואינטנסיבית.

היה זה איינשטיין שאמר כי יצירתיות היא לראות את מה שכל אחד ראה ולחשוב את מה שאף אחד אחר לא חשב. כפי שאני רואה את זה, התחרות הזו היא הלכה למעשה של המשפט. היצירתיות שהפגינו חבריי לתחרות עולה על כל דמיון וכל אחד מ-67 משתתפי התחרות הוא מוח מבריק וייחודי בפני עצמו. כור ההיתוך של המשתתפים מזמן מפגשים פורים ויוצאי דופן עבור כולנו ואני שמחה ומודה על ההזדמנות הבלתי נשכחת שהעניק לנו מוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים.

במעמד זה אני רוצה להודות בשמי ובשם כל משתתפי תחרות מדענים ומפתחים צעירים לשנת 2016, בראש ובראשונה למוזיאון המדע, על שארגן את התחרות מתחילתה ועד לרגע זה. אני רוצה להודות למשרד החינוך, לאקדמיה הצעירה למדעים, לחברת אינטל, לאיחוד האירופי ולמשרד החינוך של גרמניה, למנחים, מנהלי בתי הספר, המורים המלווים ולמשפחות והאורחים היקרים שהגיעו לחלוק איתנו את הרגע הזה. תודה מיוחדת לרוני בן חיים, רכזת התחרות מטעם המוזיאון, שליוותה אותנו ועמדה לצדנו בכל שלב ושלב, ותודה גם לרומן ומיכל שהיו אבא ואמא שלנו.

לסיום אני רוצה לאחל הצלחה רבה בהמשך הדרך לכל משתתפי התחרות ואני בטוחה שעוד נתראה בעתיד. תודה.

תודה רבה. אני מתכבדת להזמין לשולחן הנשיאות את חבר הכנסת אורי מקלב, יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, את פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, את ד"ר עופר רימון, מנהל מינהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך, את שגריר האיחוד האירופי בישראל, ד"ר לארס פאבורג-אנדרסן, את הגב' גבריאלה הרמני, הנספחת המדעית בשגרירות גרמניה בישראל, את מר שחף קיזלשטיין, מנכ"ל אינטל ירושלים, וסגן נשיא אינטל העולמית ואת מר שלמה ינאי, יושב ראש הוועד המנהל של המוזיאון, בבקשה.

את הטקס להענקת הפרסים לזוכים ינחה פרופ' חנוך גוטפרוינד, יושב ראש חבר השופטים בתחרות.

שלום לכולכם. היות שכולנו פה עכשיו מאוד נרגשים אני לא אבזבז זמן על ברכות לחברים פה בפודיום, על הבמה, ואני ישר אתחיל לדבר אל הצעירים והצעירות, המדעניות והמדענים.

זה איזה שהוא שיא של תהליך ארוך, אתמול במוזיאון למדע 27 עמיתים שלי ואני בתוכם, חוקרים, אנשי מדע, מכל מוסדות המדע בישראל, מומחים בכל התחומים של הידע האנושי שבהם הוגשו לנו עבודות לתחרות הזאת, 49 עבודות, 67 צעירות וצעירים, 40 צעירים, 27 צעירות. כל מי שהגיע לתחרות הזאת כבר עבר איזה שהיא דרך ארוכה שחייבה מחויבות, התמדה, עבודה קשה, רצון טוב, מפני ש-49 העבודות האלה נבחרו מתוך מספר הרבה יותר עבודות, חלקן טובות לא פחות והבחירה היא תמיד קשה. לכן שמעתם את זה כבר כמה פעמים, גם ממני הבוקר, גם משר המדע, גם ממאיה, שכל מי שהגיע לכאן כבר ניצח.

אבל זאת תחרות וטיבה של תחרות היא שרוב הניגשים בסופו של דבר לא מקבלים פרסים. זו גם טיבה של אולימפיאדה, משתתפים בה הרבה ובסוף שלושה עולים על הפודיום. אני עומד כאן מאוד נבוך, בדחילו ורחימו, פשוט לא נעים לי כלפיכם, כי את כולכם ראיתי, את רוב העבודות ראיתי ועם רובכם דיברתי וכולכם נהדרים ועכשיו אני הולך לפסוק דין. לכן היום הזה של השיפוט הוא יום מאוד מאוד קשה, אנחנו מתלבטים בו רבות, אני וחבריי, אנחנו יושבים עד שיוצא עשן לבן בסוף הערב, אנחנו יושבים עד שנוכל להצדיק בפני כל דין של מטה ומעלה כל החלטה שעשינו.

אז אני אומר לכם מה בסופו של דבר החלטנו. לפני זה עוד אומר לכם ואומר לחברים כאן ואומר להורים מה אנחנו מחפשים. אנחנו מחפשים הרבה, אנחנו קודם כל מחפשים עבודה עצמאית, אנחנו מחפשים קורטוב של מקוריות, אנחנו מחפשים הבנה עמוקה, לא רק של הנושא אלא גם של הרקע וכאשר אנחנו שופטים עבודות מתחומים שונים אנחנו כמובן מתלבטים בהשוואה ביניהם ובתחומים שונים יש לנו גם דרישות שונות. כשאנחנו מדברים על היסטוריה או מדעי הרוח אנחנו שואלים איזה מקורות קראו, אנחנו שואלים אם קראו מקורות ראשוניים, אנחנו לא מסתפקים בוויקיפדיות למיניהן. כשאנחנו מדברים על מדעי החברה אנחנו רוצים מחויבות למתודות של מדעי החברה ואם מדובר בניתוח סטטיסטי הוא צריך להיות אמין ונכון ותמיד צריך להבין מה הוא עשה. ואם אנחנו מחפשים ומדברים על עבודות בטכנולוגיה אנחנו מדברים על יישומיות, אנחנו מדברים על כדאיות, אנחנו מדברים על סוג הבעיה שהעבודה הזאת באה לפתור ואם יש לה מתחרים אחרים בשוק. כל זה צריך להוכיח. ואם אנחנו מדברים על עבודות במדעים, עבודות בסיסיות, אז ודאי שהדרישות הן מחמירות, הבנת הרקע מאוד חשובה, אנחנו רוצים לדעת מה התלמיד עשה ומה עשו מי שעבדו איתו במעבדה, אנחנו רוצים שהכתיבה תהיה כתיבה מדעית. כל זה אמרתי ואז אתם שואלים, 'מה, את כל זה אפשר לדרוש בגיל הזה?' אינני יודע אם אפשר לדרוש אבל אנחנו מוצאים את זה ומוצאים את זה בשפע ולכן כל כך אפשר.

אז עכשיו אני אקרא את השמות. אנחנו החלטנו, בדרך כלל אנחנו נותנים פרסים, ראשון שני שלישי, מחלקים אותם, אני תיכף אסביר לכם, ואנחנו גם נותנים ציונים לשבח. נציין לשבח קודם כל שמונה עבודות, שאני אקרא אותן. יש פה עוד משהו, אני יודע משנים קודמות שברגע שאני אומר משהו או אומר את השם, או אתם כבר מנחשים במי מדובר כי אני נותן רמז אז מתחילו שאגות ואז אני לא יכול להמשיך להסביר, אז אני מבקש שאיכשהו תתאפקו.

אני מתחיל. החלטנו לציין עבודה שעוסקת בתכונות של צמחים ובהתאמה בין התכונות הפיזיות שמכתיבות או שקובעות את העמידות של צמחים ליובש ולתנאי אקלים שהן תורשתיות. אנחנו מציינים פה את העבודה של הדר גולדברג מבית ספר תיכון ד' על שם אהרון קציר, אשר עשתה ניסוי יפה מאוד לאפיון תכונות של צמחים כאלה. זה היה ניסוי שדה, נלקחו צמחים מאזורים שונים בארץ, גודלו בתנאים זהים בגן הבוטני, יש שם מסקנות משמעותיות, התלמידה הבינה את מה שהיא עשתה, השופטים התרשמו שראוי לציין את העבודה הזאת לשבח.

עד שהדר לוחצת שם ידיים אני אספר לכם על בקטריופאג'ים. אלה הם וירוסים של חיידקים והמחקר של שחר סילברמן עוסק במערכת חדשה של התגוננות חיידקים בפני וירוסים כאלה ויש לעבודה הזאת השלכות מעשיות המשמשות היום במניפולציות גנטיות, בתאים אאוקריוטים. תאים אאוקריוטים אלה תאים כמו שלנו, זה מספיק לכם לדעת.

אתם יודעים שמדי פעם פורצת בארץ, ולא רק בארץ, שריפה ענקית. כשפורצת שריפה זה אסון סביבתי, מפנים תושבים, מכבי אש צריכים להתמודד ולעמוד מול קו האש, קשה להם לתקשר עם המפקדה שמכוונת את הכוחות, קשה להם לדווח מה קורה, קשה לאסוף נתונים מיידיים וברק ארוילי ומירי שושן מבית ספר תיכון תמר אריאל בנתניה פיתחו מערכת חישה אווירית לניהול אירוע אש. זו עבודה בטכנולוגיה, הרבה עבודות בטכנולוגיה לוקחות אלמנטים טכנולוגיים קיימים ומשלבות אותם והתחכום הוא בשילוב. מה שהם עשו זאת עבודה מאוד מכובדת ויש גם תרומה לא קטנה שלהם, בעיקר כל מערכות התקשורת ומדובר בשני אמצעים באותם חיישנים או מגלי שריפות בתנאים על הגב של הכבאים ובאותה מערכת שמוטסת במזל"טים. המערכת הזאת מאוד מצאה חן בעינינו ובעיני ידידינו מאינטל והיא זכתה להרבה שבחים. אז ברק ומירי.

לעשות עבודה במתמטיקה שתצטיין מאוד קשה. עכשיו יש איזה שהוא משחק עתיק, משחק קלאסי, שנקרא משחק ויידוף, שמתמטיקאים, במיוחד מתמטיקאי במכון וייצמן עבד עליו הרבה, פיתחו אסטרטגיה של משחק ובמיוחד פורמליזם מתמטי מורכב לאפיין פוזיציות של ניצחון למתחיל או לשחקן השני. מדובר פה בשתי ערימות של אסימונים ומסירים מהם אסימונים, לפי כל מיני כללים מגבילים. אמן זועבי, מבית הספר הרב תחומי בדבורייה, הרחיב את המשחק הזה לשלוש ערימות, ניסח פורמליזם מאוד מתוחכם לעסוק בכל אותן הבעיות שעסקו בהן, הוכיח משפטים שלו, ידע היטב, אני הייתי בין הבוחנים, לענות על כל השאלות והסוגיות והראה הבנה, לא רק במה שהוא עשה, אלא ברקע רחב של הדברים. לכן, אמן, אנחנו מציינים את העבודה שלך.

אני ממשיך בציונים לשבח. כידוע לכם מלחמת העולם השנייה נגמרה וארבע המעצמות נפגשו בגרמניה, רוסיה, ארצות הברית, אנגליה וצרפת, חילקו ביניהם את הארץ וחילקו גם את ברלין ובמתח בין המערב והמזרח גרמניה חולקה למזרחית קומוניסטית, למערבית דמוקרטית, וגם ברלין חולקה על ידי חומה. אוהד צוער, מבית ספר תיכון עירוני ד' על שם אהרון קציר בתל אביב, כתב מחקר על התהליכים שהביאו לזה ובמיוחד על אספקטים שונים של חיים בעיר המחולקת. הוא קרא ביבליוגרפיה עשירה ומגוונת, העבודה כתובה היטב, הוא הציג אותה היטב, אנחנו התרשמנו ואוהד לא רק מקבל ציון לשבח, אלא באדיבות השגרירות, גבריאלה הרמני, הוא גם ייסע למחנה נוער בגרמניה.

עכשיו אני אשאל אתכם, אתם יודעים שבאמריקה התיכונית הייתה פעם קיימת אימפריה חזקה צבאית, משגשגת כלכלית, האימפריה האצטקית. אתם יודעים מדוע האימפריה הזאת התמוטטה? היא התמוטטה אחרי שהספרדים פלשו לשם והם היו 1,000 איש בסך הכול, אבל הם כרתו בריתות, ברית עם עמים אויבי האצטקים והתפתחה מלחמה ובמלחמה הזאת האימפריה האצטקית נעלמה מההיסטוריה העולמית. התלמיד איתי ויינטראוב, מקרית חינוך על שם אהרון קציר ברחובות, כתב עבודה על התופעה ההיסטורית הזאת והוא תיאר את המלחמה הזאת בין האצטקים והמתנגדים שלהם כהתנגשות בין אידיאולוגיות, כהתנגשות בין תורות לחימה ובאותו הזמן הוא גם ציין והראה שההיסטוריוגרפיה של המאורעות האלה נגועה בלא מעט התנשאות קולוניאלית ואפילו גזענית. אז אנחנו החלטנו לציין גם את העבודה הזאת. איתי, גם אתה נוסע למחנה מדעים בגרמניה.

העבודה הבאה עוסקת באחד הסרטנים הנפוצים, סרטן השד. רום דן, מבית הספר התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בירושלים, זיהתה רכיב שלא הוכר בעבר שמאפשר חסימה של התרבות תאי סרטן השד והראתה את השינויים בביטוי גנים בהשפעת הרכיב החדש הזה. יש בעבודה הזאת פוטנציאל למעבר מן הרמה התאית לרמת האורגניזם. היא גילתה הבנה מולקולארית, הבנה בתהליכי הגנים והבנה של מעבר סיגנלים בתאים סרטניים. רום תיסע לייצג את ישראל בתחרות אינטל אייסף בפניקס, אריזונה.

עד שהיא לוחצת ידיים אנחנו צריכים להתקדם. אתם יודעים שאנשים מכל מיני סיבות מדי פעם שוברים רגליים ולא רק בסקי. ואז מה קורה כשהם שוברים רגליים? שמים להם גבס. בשביל להחלים צריך להקפיד על העומס על הרגל הפצועה והרופא בדרך כלל נותן את גבולות העומסים המומלצים. איך החולה יידע כמה מותר לו ללחוץ? אז התלמידים, בר ארמה ושחר עין קדם, מבית ספר תיכון אורט גרינברג בקרית טבעון, פיתחו מערכת חיישנים המורכבת לסנדל או לנעל של הרגל החולה אשר מתריעה כאשר יש חריגות מן העומס המומלץ על ידי הרופא. הפתרון הוא פשוט, איך מישהו לא חשב על זה? הפתרון גם עובד. אז אנחנו החלטנו לציין את זה. גם שני התלמידים האלה ייצגו את ישראל בתחרות אינטל אייסף בפניקס, אריזונה.

רבותיי, אני עוד מעט אעבור לפרסים הרגילים, אבל לפני זה, אנחנו ייסדנו בשנה שעברה פרס מיוחד, פרס לזכר של ידיד שלנו שהוא חבר בחבר השופטים, לזכר בן של ידיד שלנו, נועם כנפו, שהוא גם חבר באקדמיה הצעירה, חבר בחבר השופטים אשר נפטר בגיל 13 וההורים ייסדו לכבודו פרס וזה נקרא פרס יצירתי והכוונה היא שבין התלמידים שפה אנחנו נבחר עבודה אחת ונשפוט אותה לא על פי ישימות ולא על פי כדאיות ולא על פי דיוק כזה או אחר, היא צריכה כמובן להיות טובה, אלא על פי רעיון, על פי איזה שהיא חשיבה לא שגרתית, על פי חשיבה מחוץ לקופסה, משהו שפשוט כשרואים אותו מפתיע ואותנו הפתיעה הפשטות והגאוניות כמעט של העבודה של בוטרוס מועלם מבית הספר התיכון הבפטיסטי בנצרת אשר בנה מערכת שתעזור לכבדי שמיעה. המבנה המכני של המערכת הוא מאוד פשוט, אבל מה שהמערכת הזו עושה, היא משתמשת בעקרון פיזיקלי של גלים שנקרא עקיפת פרנל, ומה שהיא עושה, היא מרכזת גלי קול שככה היו מתפזרים ומפנה אותם ישר לתעלת האוזן, בלי לאבד אנרגיה וזה מגביר בצורה מאוד משמעותית את השמיעה. בוטרוס, אתה רוצה לנסוע לאירופה? אז יש תחרות של האיחוד האירופי בבריסל ואתה תייצג את ישראל שם.

אתם יודעים שהתהליכים הגנטיים התורשתיים שעוברים בתהליכים ארוכי טווח אבולוציוניים, הם עוברים מדור לדור, מה שאנחנו קוראים מעבר אנכי של תכונות גנטיות, אבל יש גם מעבר אופקי שקורה באותו דור. אופק רייזמן קידר מהתיכון הישראלי למדעים ולאמנויות עשה עבודה שיש בה הסתכלות מקורית על התהליך הזה שלא היה כמעט מוכר והמחקר מנצל את היכולות המודרניות של קביעת רצפים ברמה גנומית בהיקפים שלא היו ידועים בעבר. בניסיון להפיק מידע ברמה השוואתית, העבודה כתובה היטב, ברמת עומק ראויה לציון. מה שאני עכשיו אציג אלה הם כבר עבודות שהן כמעט כמו מאמר מדעי לכל דבר, גם מבחינת הכתיבה וההבנה, גם מבחינת התוכן והמתודה. אז, אופק, הנה. אופק, אתה נוסע ללונדון ול-CERN.

עכשיו אני הולך לספר לכם על עבודה שאני בטוח שרובכם לא ידעתם שיש דבר כזה. קודם כל אני צריך לומר שאת הפרס השלישי אנחנו חילקנו בין שניים, בין אופק ובין מה שתשמעו עכשיו. אתם יודעים, בני אדם כל יום עומדים בפני החלטות, הם צריכים להחליט והרבה פעמים בהחלטות יש דילמה של תקינות, האם מה שאני מחליט זה בסדר ולפעמים התקינות הזאת היא מוסרית. על פני מחקרים קונסיסטנטיים בשנים האחרונות, כשמסתכלים על הדברים האלה, מתברר שכולם יותר מוסריים בבוקר מאשר בערב. זאת אומרת ההחלטות שלנו שעושים בבוקר הן יותר תקינות ויש לזה - - - נעמה שור, מהתיכון לחינוך סביבתי מדרשת שדה בוקר מצאה דרך מקורית, מעניינת, יפה, לבדוק באיזה שהוא מבחן האם ההתנהגות הזאת, שאנחנו מניחים שהיא קיימת, יש שתי השערות, או שהמוסר שלנו מתעייף לקראת הערב, או שהדבר קשור בשעון הביולוגי שטבוע בכולנו, שהוא במחזור של 24 שעות ושהוא קובע את ההתנהגות שלנו. ובאמת המסקנה שלה שהדבר קשור בשעון הביולוגי, אבל מה שמעניין זה איזה מבחן היא מצאה כדי לאשש את המסקנה הזאת. את זה אין לי זמן להסביר לכם. נעמה, את תייצגי אותנו עם העבודה הזאת בתחרות מדענים ומפתחים צעירים של האיחוד האירופי בבריסל.

ואני עובר לפרס שני. אנחנו מעניקים לשלוש עבודות. העבודה הראשונה שאני עכשיו אציין היא שוב עבודה טכנולוגית. ושוב, העבודות הטכנולוגיות לכאורה הן פשוטות, אין פה תחכום מתמטי, אבל מישהו היה צריך לחשוב על זה, מישהו היה צריך לבנות את זה, להראות שזה באמת ישים, שזה עונה על בעיה והבעיה היא פשוטה. כל מי שהיה פעם בבית חולים או מבקר מישהו יודע שלפעמים החולים שוכבים עם אינפוזיה ויש שם שקית ולפעמים חולים צריכים כמה תרופות. אז מה קורה? אחרי שהוא גמר את השקית הזאת מחליפים את השקית ואז יש תרופה אחרת ובינתיים צריך לשטוף את המערכת וזה לוקח זמן והצוות פועל. אין עד היום מערכת שהתחכמה לזה ואמרה, תתלה שם עשר שקיות בבת אחת ותצא מערכת אוטומטית שבמשך כל היום במקביל תיתן מה שצריך, תחליף, תשטוף וכו'. אז טל כהן, עמליה בן אשר ויובל פלדמן תכננו ובנו מערכת כזאת. אז על כך אנחנו ציינו לשבח. אתן גם נוסעות לאירופה, לבריסל.

הפרס השני שאנחנו מעניקים קשור לעבודה במדעי החיים. אתם יודעים שהתאים המרכיבים כל אורגניזם חי כמו שלנו, אני לא מדבר על חיידקים ווירוסים. התאים האלה עוברים שלבים של גדילה, של התפתחות ושל חלוקה. אבל יש לתאים גם אפשרות לצאת ממחזור החלוקה ולהיכנס למצב שנקרא ג'י אפס והוא עתיד לחזור למחזור החלוקה. העבודה של הדס ברם, מבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה, עוסקת בדיוק בתופעה הזאת, אבל היא עוסקת במכניזם הבקרה של יציאה ממחזור החלוקה וזה פותח פתח להבנה עמוקה יותר של מחזור התא ושל פעולת החלבונים המשתתפים בתהליך הזה. הבנת תהליך כזה, ברור למי שרק חושב על זה שזה חשוב לתחומים רבים, בעיקר לשליטה ובקרה על גידולים סרטניים וגם התפתחות עוברים. הדס, את נוסעת למחנה מחקר בלונדון וגם ב-CERN.

התלמיד הנוסף לפרס שני עוסק בבניית מערכת של חיישנים והחיישנים מבוססים על ננו חלקיקי זהב שמפוזרים על איזה שהיא שכבה והננו חלקיקים האלה, אנחנו עושים להם כל מיני מניפולציות על ידי זה שמרכיבים עליהם מולקולות אורגניות, והעבודה הזאת למעשה משלבת איזה מומחיות, גם בתחום של ננו חלקיקים, גם בתחום של כימיה אורגנית וגם בשימוש שלהם לבניית חיישנים שיכולים לאבחן מולקולות שנפלטות מחומרים נדיפים. אתם יכולים לתאר לעצמכם שלדברים כאלה יש הרבה שימושים והפחות חשוב ביניהם זה אפשרות גם לאבחון מחלות, כי יש הרבה מאוד דברים או בכל מיני הפרעות, שמפרישים מולקולות, שמערכת כזאת תהיה מסוגלת לזהות. מה שהתרשמנו במיוחד בעבודה הזאת, נוסף לרעיון ולביצוע, זה איזה שהוא תהליך פידבק מעגלי בעצם ביצוע העבודה, כי כאשר יניב וולף ניתח את התוצאות, כאשר יניב, מבית הספר הריאלי העברי בחיפה, ניתח את התוצאות הוא השתמש בהן כדי לחזור ולשפר את הרגישות. אז היה שם איזה שהוא מעגל מאוד מעניין. יניב, פרס שני. לאן אתה נוסע? אינטל אייסף, פניקס, אריזונה.

עכשיו עוד שלוש עבודות, אלה שלוש עבודות שזיכינו אותן בפרס ראשון ואני כבר אומר לכם, קודם כל שלושתן מתחומים שונים לגמרי, עולמות מדע נפרדים. כל אחת מהעבודות האלה היא כבר מאמר מדעי, על כל אחד מהזוכים האלה השופטים אמרו שהיום רוצים אותן לדוקטורט אצלם.

אז אני אתחיל. העבודה הראשונה היא במתמטיקה. עכשיו אני אצטרך ללמד אתכם משהו במתמטיקה. יש במתמטיקה גופים כאלה שנקראים גרפים ואלה הן נקודות במישור, במרחב, שמחברים ביניהם קווים, אז אפשר להגיד שגם ריבוע זה גרף, משולש זה גרף. תארו לכם את רחובות מנהטן, זה כזה דבר, איזה צורות של גרפים אפשר להכניס לרחובות מנהטן כך שהפינות - - - אבל מנהטן זה במישור, תחשבו על מנהטן בשלושה ממדים, זה מתחיל להיות קצת יותר מסובך, אבל מתמטיקאים לא מסתפקים בשלושה ממדים, מה עם ארבעה ממדים וחמישה ממדים ו-N ממדים. כשמתחילים לחשוב כמה גרפים כאלה אפשר להכניס לתוך זה של N זה סיפור מאוד מסובך ויש על זה השערות וטובי מתמטיקאים עבדו על זה ויש השערה ל-N שווה 3 ו-N שווה ל-4, והנה יש לנו תלמיד, רועי יעקובסון, מבית ספר תיכון למדעים ולאמנויות שהוכיח איזה שהיא LEMMA, LEMMA זה שם של משפט או משפטון במתמטיקה, לא על זה, אלא מה שנקרא גרפים קשיחים. אני כבר לא אסביר לכם מה זה גרפים קשיחים, הוא יודע טוב, אני מבין אחרי שדיברתי איתו, ובעזרת ה-LEMMA הזאת הוא מצא הוכחה פשוטה, יותר ממה שהייתה ידועה, ל-N שווה 3 ועוד ידו נטויה, העבודה הזאת היא מתמטיקה במיטבה. זה מה שאמרו המתמטיקאים אצלנו, זה מה שאני הרגשתי כשדיברתי. רועי, אתה גם תיסע לתחרות אינטל אייסף בפניקס.

הפרס הראשון השני הוא במדעי החיים, עוסק באחד החיידקים האלימים שמסתובבים בחברה שלנו, שמו פסאודומונס אארוגינוזה. החיידק הזה אחראי יותר מכל גורם אחר לאשפוזים במחלקות לטיפול נמרץ, החיידק הזה יושב בריאות אצל חולי סיסטיק פיברוזיס, החיידק הזה, הרעלן שלו שבגללו הוא מזיק לנו, המבנה שלו לא ידוע, הרעלן הזה בהרבה מאוד מקרים עמיד בפני כל טיפול אנטיביוטי. האתגר כמובן הוא למצוא תרופה ומה שעשה ליעם קימל, הוא מצא דרך חכמה, מקורית, טובה, למצוא מבנה מקורב של הרעלן הזה על ידי זה שהוא מצא משהו דומה, לא בדיוק החיידק, משהו שקשור בשמרים, והדבר הזה אפשר לו למצוא מה שנקרא אתרים פעילים ברעלן הזה, ארבעה כאלה, שניים היו ידועים, לכן זה אישור טוב, שניים אולי לא היו ידועים, ואם אנחנו יודעים איפה האתרים הפעילים אפשר להתחיל לחשוב על תרופה שתתחבר למקומות האלה. אחת הבעיות היא, כשאנחנו לא יודעים את המבנה, אז מאוד קשה, לא יודעים מאיפה להתחיל. אז העבודה הזאת היא באמת עבודה ברמה מאוד מאוד גבוהה, עבודה מעולה. לא היה לנו שום ספק שזאת עבודה של פרס ראשון. ליעם, אתה גם כן תיסע לפניקס, אריזונה.

ועכשיו הסיפור האחרון. אמרתי לכם, כל עבודה פה ה מאמר מדעי, עבודת מחקר, והבטחתי לכם גם עולמות שונים. שלושה עולמות. אז מה יכול להיות שונה מכל מה שעשינו עד עכשיו? מכישוף ויש מסורות בימי הביניים של מאגיה, של כישוף, שמשמש לתרקחת של כל מיני מתכונים שאמורים לעזור לבריאות שלנו ואמורים לשפר את אורח חיינו, את ההרגשה שלנו, ואחת המסורות האלה, שהיא מתועדת בהרבה מאוד כתבי יד עבריים במשך 500 שנים היא מסורות על מתכונים שעושים אותם מאפר של שריפה של עור של נחש. המקור של המסורות האלה הוא בכתב יד לטיני מהמאה ה-14 ואמי כהן, מבית ספר תיכון למדעים ואמנויות בירושלים, גילתה שלושה תרגומים שונים לעברית של כתב היד הלטיני ואחר כך היא מצאה הרבה מאוד כתבי יד שהם תולדות, שלושה ענפים, והם התפתחו בצורה נפרדת, שלושה ענפים שצמחו משלושת התרגומים האלה והיא חקרה אותם. המחקר שלה הוא מחקר פילולוגי היסטורי למופת ועל זה ציינו את אמי, נתנו לה פרס ראשון, לא היה לנו ספק. אמי תיסע למחנה מחקר בגרמניה.

עכשיו אני מאוד הייתי שמח לספר לכם את כל העבודות כולן שהוגשו, הן לא פחות מעניינות, הן לא פחות מקוריות, והיה משהו, קורטוב פה וקורטוב שם, אבל מה שאפשר להגיד, שאתמול, על פי הדרשה של מאיה ששמענו כולנו בעניין, אתמול 67 צעירים וצעירות התחילו את המרתון שלהם ואני מאחל לכולכם שתתמידו בו.

תודה רבה לפרופ' חנוך גוטפרוינד. אבקש מחברי חבר השופטים להישאר לשבת לצורך התצלום המשותף.

לפני סיום נזמין את חבר הכנסת אוסאמה סעדי שרצה לומר כמה דברי ברכה. בבקשה, חבר הכנסת סעדי.

חברי יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, אורי מקלב, חברי ועדת השופטים, אורחים נכבדים, בשמי ובשם חברי הכנסת וחברי ועדת המדע והטכנולוגיה, שאני לא חבר בה, לצערי הרב, אבל כנראה, אורי, אחרי היום הזה אני אבקש להצטרף ולהיות חבר בוועדת המדע והטכנולוגיה, אני מברך את כל הזוכים. באמת מגיע לכם מילת כבוד על ההצטיינות ועל העבודות, אבל גם חשוב מכך גם לאחל לאלה שלא זכו, כל הכבוד לכם ואינשאללה בשנה הבאה תזכו בתעודות ובפרסים.

אני הוזמנתי על ידי משפחה, חברים מרמלה, למרות שלא זכו, אבל כאמור, אהלן וסהלן, מגיע אהלן וסהלן לאלה שזכו מקרב המגזר הערבי, כל הכבוד, לאמן זועבי מדבורייה, בוטרוס מועלם מאלמסרי, אינשאללה נתראה בשנה הבאה, כל הכבוד ובאמת שאפו גדול. תודה רבה.

תודה רבה. אני מזמינה את התלמידים הזוכים בפרסים ואת היושבים ליד שולחן הנשיאות להצטרף אל העומדים כאן לצדי לצילום קבוצתי משותף.

בזמן שאתם עולים אני אומר בנימה אישית, בתור מי שחזרה לאוניברסיטת תל אביב אחרי פוסט דוקטורט בארצות הברית ונמצאת באמצע המרתון, או בתחילתו עדיין בתחושה האישית, שזה מאוד מרגש לראות תחרות מן הסוג הזה שמה שמנחה אותה הוא התשוקה לידע בתחומים שונים. אני מברכת את כולכם ומצפה לראות אתכם כסטודנטים, יום אחד גם כקולגות.

תם ונשלם, ברכות לזוכים ולכל המשתתפים בתחרות. אני רוצה ליידע את כולכם שבשעה 16:30 יצוין יום המדע במליאת הכנסת ואתם מוזמנים ליציע המיוחד, שם תוכלו להאזין ולצפות במתרחש במליאה. שוב תודה שהייתם איתנו.

הישיבה ננעלה בשעה 15:30.