הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 297

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"א באדר א התשע"ו (01 במרץ 2016), שעה 11:00

תנאים בלתי סבירים לקבלת מענק סיוע לעסקים קורסים בירושלים והמשך סגירתם של עסקים במרכז העיר

הצעתו של חבר הכנסת מיקי לוי

תנאים בלתי סבירים לקבלת מענק סיוע לעסקים קורסים בירושלים והמשך סגירתם של עסקים במרכז העיר

הצעתו של חבר הכנסת יגאל גואטה

תנאים בלתי סבירים לקבלת מענק סיוע לעסקים קורסים בירושלים והמשך סגירתם של עסקים במרכז העיר

הצעתו של חבר הכנסת אראל מרגלית

תנאים בלתי סבירים לקבלת מענק סיוע לעסקים קורסים בירושלים והמשך סגירתם של עסקים במרכז העיר

הצעתו של חבר הכנסת עודד פורר

פעילות נדרשת לחיזוק עסקים בירושלים

הצעתו של חבר הכנסת רועי פולקמן

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

מכלוף מיקי זוהר

מיקי לוי

רועי פולקמן

עודד פורר

ישראל אייכלר

יוסי יונה

נחמן שי

שר העלייה והקליטה והשר לירושלים ומורשת זאב אלקין

ניר ברקת - ראש העיר ירושלים

תמיר דיין - ראש מינהל פיתוח, עיריית ירושלים

ענבל מוזס - מנהלת אגף קידום עסקים, עיריית ירושלים

עינב בר - חברת מועצת העיר, מחזיקת תיק העסקים, עיריית ירושלים

אביתר אלעד - דובר עיריית ירושלים, עיריית ירושלים

אבידע ינאי - יועצת ראש עירית ירושלים לפיתוח כלכלי וחברתי

עידו לבנה - סגן הממונה על מחוז ירושלים, משרד הפנים

נעמי היימין רייש - הסוכנות לעסקים קטנים ובינויים, משרד הכלכלה והתעשייה

נגה כץ - יועצת שר הקליטה והעלייה

אייל חיימובסקי - מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים

יצחק עוזר - מנהל פיתוח עסקי, הרשות לפיתוח ירושלים

מיכל כהן - חשבת הרשות לפיתוח ירושלים

לירז בלנק - אחראית תחום מענקים, הרשות לפיתוח ירושלים

נועז בר ניר - מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל

גולן טובי - מנכ"ל מט"י, מרכז טיפוח יזמות

שי ברמן - מנכ"ל איגוד המסעדות, לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

קרן מבר - דוברת לה"ב, ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

מיכה סול - יו"ר איגוד המסעדות

אילן בן הרוש - מנכ"ל מיסטר אלקטריק

שאול בשור - המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

תנאים בלתי סבירים לקבלת מענק סיוע לעסקים קורסים בירושלים והמשך סגירתם של עסקים במרכז העיר

הצעתו של חבר הכנסת מיקי לוי

תנאים בלתי סבירים לקבלת מענק סיוע לעסקים קורסים בירושלים והמשך סגירתם של עסקים במרכז העיר

הצעתו של חבר הכנסת יגאל גואטה

תנאים בלתי סבירים לקבלת מענק סיוע לעסקים קורסים בירושלים והמשך סגירתם של עסקים במרכז העיר

הצעתו של חבר הכנסת אראל מרגלית

תנאים בלתי סבירים לקבלת מענק סיוע לעסקים קורסים בירושלים והמשך סגירתם של עסקים במרכז העיר

הצעתו של חבר הכנסת עודד פורר

פעילות נדרשת לחיזוק עסקים בירושלים

הצעתו של חבר הכנסת רועי פולקמן

בוקר טוב. אני מחדש את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו עוברים לנושא הבא שהוא דיון מהיר בנושא תנאים בלתי סבירים לקבלת מענק סיוע לעסקים קורסים בירושלים והמשך סגירתם של עסקים במרכז העיר.

אני מקדם בברכה את ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת. ברוכים הבאים לוועדת הכספים.

תודה רבה.

אנחנו נשמע קודם את חברי הכנסת המציעים ולאחר מכן את ראש עיריית ירושלים ואחרים. תכף יגיע גם שר העלייה והקליטה שהוא גם השר לענייני ירושלים.

חברי הכנסת שהציעו את הדיון המהיר הם מיקי לוי, יגאל גואטה, אראל מרגלית, עודד פורר ורועי פולקמן.

מיקי לוי, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. בוקר טוב. אדוני ראש העיר. אני רוצה להודות לך אדוני היושב ראש על הדיון המהיר הזה. בהחלט יש עוד מה לעשות. אני גם רוצה לציין את העובדה שזאת פעם ראשונה שניתן איזשהו פיצוי לעסקים בירושלים, עיר בירתנו, עקב המצב ועל כך ברכות.

אבל לטעמנו אין די בכך ולכן ביקשנו את הדיון המהיר הזה, כדי לראות מה אנחנו יכולים לעשות ואיך יכולים לסייע בידי העסקים הקטנים והבינוניים.

המתיחות הביטחונית בירושלים, אירועי הטרור, זה אינו דבר חדש, לצערי, והביאו בחודשים האחרונים לסגירתם של עשרות עסקים במרכז העיר. לצערי או לשמחתי, אני לא יודע להגיד, כבר הייתי שם בכמה וכמה גלים כאלה בתפקידיי הקודמים ואני יודע מה זה לראות עיר סגורה, אני יודע מה זה לראות אזרחים שמדירים את רגליהם מרחובות העיר, אבל אני רוצה לברך על המענק שגיבש משרד האוצר יחד עם השר אלקין, שאני מניח שתכף יצטרף אלינו.

כן. הוא כבר מגיע.

לדעתי זה לא נותן את כל התשובות למציאות הכלכלית שנוצרה בעיר, מציאות כלכלית עסקית קשה.

אדוני השר, בדיוק בירכתי אותך על כך שפעם ראשונה ניתנה חבילת סיוע מן הסוג הזה ועל כך תבוא על הברכה. אבל אני חושב שיש מה לתקן ומה לשפר ואני חושב זאת כי אני מסתובב בעיר ומכיר את הבעיות האלה מפעמים קודמות.

יש קריטריונים שצריך לשפר אותם שאינם מגיעים ליעדים המתאימים והם דורשים הוצאות כספיות גדולות מאוד לגבי עסק שנמצא בקריסה. למשל, שיפוץ העסק. לא נכנסים ארבעה אנשים לאכול ארוחת ערב או לקנות משהו וסוגרים קופה. אני הייתי אתמול בעיר העתיקה וביקרתי אצל סוחרים, הראו לי סרטים בעיר העתיקה, ברובע היהודי, של אפס בסוף יום העבודה. אפס הכנסות. חנות של יודאיקה שהיה מוכר לתיירים וליהודים כל יום באלפי שקלים. כל יום באלפי שקלים. חנות יודאיקה.

אנשים לא באים.

אנשים לא באים ויש בהחלט צורך בסיוע. שם יש בעיות נוספות ואני מקיים דיון דחוף במצבה של העיר העתיקה, גם מבחינה ביטחונית, גם מבחינת ניקיון. הייתי מ"פ צעיר בשנת 1986 בעיר העתיקה והמצב שם נוגע מאוד מאוד ללבי, המצב הלא מספיק טוב או כזה שיש בהחלט מקום לשפר.

ואחרי כן גם מפקד מחוז.

כן. ענף התיירות לא נכלל במתווה הנוכחי ויתקן אותי ראש העיר כי אולי בידו מצויים נתונים יותר מדויקים. יש ירידה של כשלושים אחוזים לעומת השנה החולפת ויש צורך שמהוועדה הזאת תצא קריאה האומרת שיש צורך לשפות גם את ענף התיירות. אני לא רוצה להגיד עכשיו חנויות תיירות, בתי מלון, אני לא יודע מה, אבל צריך לבצע מחשבה מקיפה כי ענף התיירות לא נכלל במתווה הפיצויים שהמדינה החליטה עליו.

ענף המסעדנות, הברים, בתי הקפה, מקומות הבילוי בעיר ירושלים, בהחלט סובלים מירידה דרמטית כתוצאה מהמצב הביטחוני המעורער ויש ירידות בהיקפים של בין שלושים לשמונים אחוזים. צריך לתת את הדעת כי הדרישות מאותם מקומות בילוי שאנחנו רוצים לשפות אותם, כנראה שהן דרישות שצריך להקל אתן.

עוד בעיות שיש לפתחנו. תחשיב המחזור החודשי בחודשים ספטמבר עד נובמבר 2015, בעוד הירידה התלולה בפעילות העסקית החלה בכלל באוקטובר 2015 ולכן למה לעשות את זה רק מספטמבר 2015? על כך אנחנו צריכים לתת את הדעת.

הקריטריון של ירידה של לפחות 25 אחוזים במחזור, כנראה שהוא לא מצב סביר ויש צורך לתקן את הקריטריון.

יש למשל דרישה לרישיון עסק. אם אין לך רישיון עסק, אתה לא זכאי לקבל. מה עם אותם עסקים שלוקח שנה-שנה וחצי לקבל רישיון עסק והתחילו תהליכים לרישיון עסק? אני ממליץ אדוני השר למקבלי ההחלטות שגם מי שהתחיל את ההליכים לקבלת רישיון עסק, ייכלל בתוך אותה חבילה שהוא רשאי אם לקבל. אם אני בהליכים לקבלת רישיון עסק, היום אני לא בקריטריונים. מי שהתחיל את ההליך, ראוי שהוא ייכלל.

נושא אחרון, חובות לעיריית ירושלים. אדוני ראש העיר, לא יכול להיות שחובות לעיריית ירושלים יכוסו מכסף ממשלתי. אם אני בעל עסק ואני חייב לך, הקריטריונים לא יכולים להגיד רגע, מגיע לי כבעל מסעדה אבל המדינה תעביר את החלק שמגיע לי לכיסוי החובות שלי בעיריית ירושלים. עיריית ירושלים, שתשבור אתי את הראש, מה שמגיע לי מהמדינה, אני מבקש לעשות הפרדה.

לא הבנתי.

זה לא נכון.

אם זה לא נכון, אני שמח.

לא הבנתי את הטיעון. אני חייב לעיריית ירושלים, מה הם אומרים לי?

עושים לך קיזוז חובות.

לא נכון.

מצוין. אם זה לא נכון, בסדר.

עודד פורר, בבקשה. חברות וחברים, הדיון מוגבל בזמן והוא דיון חשוב. אני מבקש לא להפריע באמצע ולא להתפרץ לדברי הדובר. אני מבקש שהחברים יתמצתו את הדברים כי יש לנו מגבלת זמן מאוד מצומצמת ואני רוצה למצות את הדיון.

תודה אדוני. אני לא אחזור על דבריו של חבר הכנסת מיקי לוי שכבר ציין חלק מהנקודות. אני אגע אולי בשתיים או שלוש נקודות שלדעתי הן קריטיות בהיבט של מתווה הפיצוי.

סיוע.

האמירה שלי קודם כוללת גם את ראש העיר.

מתווה הסיוע הזה צריך להיות מתווה סיוע שהוא לפי מחזור. אי אפשר לקחת ולהשוות את המחזור למחזור בחודשים שהם החודשים שנפגעו. אגב, יש הצעת חקיקה שהגשנו בעניין הזה כדי לאפשר לממשלה לתת את הפיצויים האלה. אגב, גם לא בהכרח דרך הרשות המקומית אלא באופן ישיר לעסקים בהתאם למחזור. כל הנתונים נמצאים בידי הממשלה גובה את המע"מ ומכירה את התנאים האלה ורואה שיש ירידה משמעותית לעסק במחזור באזור מסוים. צריך להבין שהמשמעות היא והמשימה היא לאפשר לעסקים האלה בסך הכול לצוף.

ירושלים כבר ידעה לשרוד משברים קשים, אינתיפאדות ופיגועים קשים. העסקים האלה, אם הם ייסגרו, יהיה להם קשה מאוד להיפתח מחדש. מה שצריך לעשות זה למצוא את המתווה שמאפשר להם לצוף.

אני כן רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולפנות לממשלה ולשר אלקין שיושב כאן. חברים, הבעיה היא לא רק בירושלים אלא גם במקומות כמו מעלה אדומים וגם גוש עציון.

קיימנו על כך דיון.

צריך לפעול ולהכניס אותם לתוך המתווה הזה כי אין הבדל בין העסקים שם לעסקים בירושלים. אגב, חלקם אפילו סובלים יותר.

תודה. רועי פולקמן.

אנחנו בתקדים לאור התשבחות האין סופיות של מיקי לוי לממשלה.

כשהממשלה עושה טוב, אני משבח אותה.

הפסדת את המניפסט קודם בדיון על מס הכנסה שלילי. היה ממש מרגש.

גם לך פרגנתי שלא הוצאת אותי כשהשתוללתי.

כאן צריך לדבר גם על ההתגייסות של השר לענייני ירושלים ומשרד האוצר.

אתה עכשיו מתרגל לזה אבל אני נמצא הרבה באופוזיציה ולאופוזיציה יש משמעות גדולה מאוד. זה שצעקת כאן, דבר נכון שכולנו הסכמנו עם זה, בסופו של דבר הביא את החוק.

על זה דיברנו קודם. זה לא נאמר בציניות.

אני מודה על ההתגייסות החשובה ועל המאמצים של ראש העיר בימים האלה. אני חושב שהפעילות של השר לענייני ירושלים ושל משרד האוצר לעניין העסקים, זה דבר מהותי.

אפשר לדבר על שינויים מסוימים בקריטריונים, כן 25 אחוזים או לא 25 אחוזים, לגבי משך החישוב, אבל אני חושב שאנחנו קצת מחפשים את הפתרון מתחת לפנס. עסקים לא צריכים נדבות. עסקים צריכים לקוחות.

לכן אני חושב שהמהלך המהותי – אני מניח שראש העיר ידבר על זה – מאות עסקים מקבלים סיוע מסכום של 5,000 שקלים ועד 50-60 אלף שקלים. בסוף זה לא יציל את העסקים בירושלים. יש כאן גם השלכות רוחב גדולות. מעלה אדומים פונים אל חברי הכנסת ופנו גם אלי, גוש עציון ואזורים אחרים בארץ. הפתרון הוא לא נדבות לעסקים. אני אומר שהמאמץ הוא להחזיר את הקהל לירושלים ולכן לא מעט מהכסף של הסיוע שהוקצה לטובת העניין הזה, הוא לא הדיון אם אפשר לעזור לעוד מאה עסקים או לא. בוודאי כל עסק שאפשר לעזור לו, צריך לעזור לו. אבל הדיון הוא לא אם יהיו 800 או 900 עסקים שקיבלו עזרה ואולי היה אפשר להכניס עוד מאה עסקים אם היינו מרחיבים את הקריטריונים אלא הדיון הוא המאמץ הגדול להחזיר את הקהל לירושלים. ההכרזה של שר החינוך על שנת ירושלים בשנה הבאה היא קריטית כי תלמידים מפסיקים להגיע אליה. בתי ספר לא מגיעים לירושלים בעת הזאת ויש לזה השלכות על העסקים בירושלים כי כשהם באים, הם צורכים שירותים בעיר. פרסום לתיירות, אירועי תרבות בעיר. כלומר, האתגר הלאומי הוא לא כרגע הדיון האם אנחנו יכולים, וצר לי, כי אני שומע ומכיר ויש לי לא מעט קשרים עם בעלי עסקים בירושלים, אבל בסוף הדיון, אם אפשר לתת 5,000 או 10,000 שקלים - - -

אלה שני דיונים שונים.

אני לא חושב. זאת אותה קופת סיוע. אפשר לבדוק את הנתונים ולראות אם צריך לעשות עוד קצת תיקונים ופיין טיונינג לדרך בה מסייעים לעסקים אבל המהות היא – ואני חושב שזאת היית גם העמדה מתחילת הדרך במתווה הסיוע הזה – הייתה שרוב הכסף ילך על סיוע מערכתי כמו פרסום, שיווק, אירועים, ביטחון, תגבור כוחות הביטחון, מתן תחושת ביטחון לתושבים ולתיירים כי בסוף מה שיציל את העסקים בירושלים, אלה לקוחות. עסק לא ישרוד כי ייתנו לו עוד עשרים אלף שקלים אלא העסק ישרוד כשיהיה לו מחזור כספי ולשם הכסף צריך ללכת ברובו. עסקים שהם ממש לפני קריסה, נעזור להם אבל לא זה מה שיציל את העיר כי אם לא עכשיו, הם יקרסו בעוד חצי שנה.

מיקי זוהר, נחמן שי ואיתן ברושי שלא הגישו את הבקשה לדיון מהיר אבל מבקשים להשתתף. אני מבקש, אם אפשר, בקצרה.

אדוני היושב ראש, כבוד השר ראש העיר הנכבד. ראשית, ברכות לקבוצת מכבי קריית גת שגברה אתמול על הפועל ירושלים.

שמחת זקנתי.

אלה דברים שהם לא רלוונטיים לדיון הזה. זה ממש לא רלוונטי. עבר עלי רגע קשה.

אני מחכה לזה שנים רבות ואתם לא תגזלו ממני את הרגע הזה. זה אחד הרגעים המאושרים שלי.

ועכשיו לירושלים.

101-78, אדוני, זאת הייתה התוצאה.

אני מתרגש מזה התרגשות יתר.

אני ממש מתרגש מהתוצאה. אנחנו גם יצאנו מהמקום האחרון בטבלה כך שיש כאן המון יתרונות.

אל תשפוך את דמנו לגמרי.

גם שמעון מזרחי צלצל לברך אותי.

אני מתנצל על האנקדוטה החשובה. אדוני היושב ראש, כוחה של עיר נמדד במידה רבה בעוצמתם ובכוחם של העסקים הקטנים. בסופו של דבר המצב הביטחוני, אין חולק שהוא הזיק להם ומזיק להם וכנראה לא בדיוק ייטיב עמם עד שלא נחזיר את הביטחון לירושלים וזה תהליך שאני יודע שאנחנו כמדינה פועלים בו יום יום ושעה שעה ואני סבור ובטוח שבסופו של דבר הנושא ייפתר.

אני מברך את השר, מברך את ראש העיר שבאמת לוקחים את האחריות. אני סומך עליכם גם שתביאו את הפתרון. בסופו של דבר העסקים הקטנים בירושלים הם עוגן משמעותי לקיומה ולחיזוקה של העיר וזאת עיר לא פשוטה ומאוד מורכבת לטיפול. על כן אני מברך את כולם. הדיון הזה מבורך. שוב, רציתי לדבר בעיקר כדי להזכיר את תוצאת המשחק שהתקיים אתמול.

אני רוצה לברך את מיקי זוהר. באמת היה הישג גדול ואנחנו שילמנו את המחיר.

לפי דעתי הבעיה היא מעבר לסוגיה של העסקים הקטנים בירושלים. לפני כמה ימים נפגשנו עם ראש העיר, כל ראשי השדולה ואני חושב שזה גם עניינה של הכנסת ועניינו של עם ישראל ועניינו של העם היהודי. המצוקה היום בירושלים היא שוב עומדת בחזית והיא משלמת את המחיר הכי כבד. יש לזה השלכות רבות ומגוונות, לצערנו הרב. כאשר מדברים על זה, לא בטוח שזה תורם אלא זה יכול להיות אפילו מזיק וגם כאן אני מתלבט עד כמה אנחנו רוצים להעלות את זה גבוה.

אני רוצה לתבוע ממך זאב ומהממשלה שאתה מייצג. אתם צריכים לשים את ירושלים בראש העדיפויות שלכם. אני אומר לך את זה. אתם צריכים לעשות זאת לפני כל מקום אחר שאולי קרוב ללבך מסיבות כאלה ואחרות. ירושלים, באמת יש רק אחת ואין שתיים, אי אפשר לחלק אותה, היא נמצאת במקום שהיא נמצאת ואתם חייבים להזרים לה.

רשמתי את מה שאמרת.

אני מדבר ברצינות. אתה חייב להוביל יחד עם ראש העיר את העניין. זה בלתי מתקבל על הדעת. אנחנו יודעים עכשיו על הגירה שלילית מירושלים. נדבר על זה במקום אחר בכנסת השבוע.

אתה יודע שחלק מזה קורה כי לא בונים.

גם לבנות. אני אומר בהחלט לבנות, כולל במקומות שאתה יודע שהם אפילו שנויים במחלוקת, ואני מדבר על השכונות. אני לא רוצה להיכנס לתוך העיר העתיקה אבל לבנות, אתה יודע שעבדנו על לזה ביחד.

הממשלה תזכה לתמיכה מלאה ממני.

השאלה אם אתם יכולים לדבר גם בשם ראשי מפלגתכם.

על בנייה בירושלים, אנחנו מדברים.

מתחייב.

אני יודע מה אני חושב, אני יודע מה אתה חושב ואני יודע שכאשר ראש הממשלה קיבל החלטה רק לפני כמה חודשים לשחרר שיווקים בירושלים, תקפו אותו מהאופוזיציה על כך שזה נושא רגיש מדינית ועל כך שזאת טעות מדינית.

אתה יודע בדיוק היכן הלב שלנו מונח. אנחנו נעשה את זה גם בכנסת בצעקות הכי גדולות שאנחנו יכולים, לשמור ולהגן על ירושלים ולחזק אותה. זה המוצב הכי חשוב שיש מכל האחרים. יש התנחלויות, יש ישובים כאלה ואחרים אבל קודם כל ירושלים.

אדוני היושב ראש, השר וראש העיר, חברים. מי שיש לו משאבים וצריך להיות לו יכולות לנהל מאבק ממושך, צריך שיהיו לו כללים ויכולת לממן את הנזקים שמתחייבים מעמידה איתנה במצבי משבר ולא צריך להמציא את המנוע. אדוני היושב ראש גפני, זה מאוד מקומם זה שיש אין סוף דיונים ואפס תוצאות. יש למדינה כללים למצבי חירום וצריך למצוא נוסחה בה מצטברים מצבי חירום.

אני אומר גם לראש העיר וגם לשר, אין כאן פתרונות. אתם מורחים את התושבים. אני לא מקבל את הסגנון שמורחים ונותנים כמה גרושים. האוצר בדרך כלל נותן אגוזים למי שאין שיניים ומוציאים כללים כשלא קורה כלום. אני חושב שצריך כאן שינוי בסיסי.

ברושי, אני מקווה שלמדת מה נתנו.

כדאי לשמוע את הנתונים.

אני יודע על מה אני מדבר, יותר מכם. אני אומר לך שאותם כללים של צוק איתן בהתאמה, צריכים להיות גם כאן. צריך לבוא ולומר שיש מצבי חירום מתמשכים, יש רישומים של הכנסות ותוצאות, יש מס הכנסה.

הבעיה היא שבצוק איתן עוד לא קיבלו את הכסף.

אני בא עכשיו מניחום אבלים בגוש עציון. הייתי בצומת גוש עציון וראיתי כמה חיילים עומדים שם. אני יודע כמה עולה המאבק הזה ואני לא נכנס לעניינים המדיניים עכשיו. בכוח לא ייפתר כאן כלום אבל לא זה הנושא. אני אומר שלתושבים זה לא משנה עכשיו אם עפו קסאמים או יש מטענים. אני לא מקבל את כל העניין הזה, וזאת לא פעם ראשונה שיושבים בחדר הזה והופכים את האנשים לשתדלנים. אני מציע לשנות את כל הכיוון. ירושלים היא מיוחדת והיא בחזית ולא על כל הנושאים נדבר עכשיו. אולי יש עוד מקומות כאלה אבל ירושלים לא שונה מקו העימות בצפון והיא לא שונה מקו העימות בדרום.

מה אתה מציע?

להגדיר מהו מצב חירום בירושלים, לקבוע מה הם התנאים ומי מכריז על כך. אני הייתי בלבנון השנייה כאשר הממשלה לא הסכימה להגיד את כל ההגדרות שמתחייבות כי חשבו שיחסכו כמה גרושים. תקראו את דוח מבקר המדינה, תבינו איך הממשלה שקטה אז. צריך להגדיר. קובעים את הגבול שלש ירושלים לצורך העניין הזה, קובעים מהו המצב המצטבר שמכריז על מצב חירום מסוים ועל פי הגדרת מצב החירום המסוים ייגזרו פיצויים ויפסיקו לענות את התושבים. יש מחיר לעמידה הזאת והמחיר הזה, הממשלה תשלם. למי שיש משאבים להשקיע מאות ומיליארדים בביטחון, יש לו גם את הגרושים לתושבים שמשלמים את המחיר שאנחנו קוראים לו עמידה איתנה. הגיע הזמן להפסיק את השתדלנות ואת ההשפלות האלה. יש מצב חירום שנמשך כך וכך זמן, יש דיווח על הכנסות והוצאות, יש מצטבר של פגיעה אנושה בעסקים קטנים, יש לזה כללי פיצוי ולא עושים טובה לאף אחד. מספיק עם העניין הזה.

אני תמיד מסכים אתך, איתן, אבל עכשיו לא כל כך הבנתי. אני חושב שהתפקיד שלנו הוא לדאוג עכשיו וזה הדיון שאנחנו מקיימים.

זאת לא פעם ראשונה.

בסדר, ניהלנו דיונים על צוק איתן, ניהלנו דיונים על מצבי חירום.

גם שם אנשים עוד לא קיבלו את הכסף.

שם הכריזו על מצב מיוחד בעורף ולפחות יש כללים, אבל איזה כללים יש כאן?

אתה מציע?

שנגדיר מצב מיוחד בירושלים ומזה ייקבעו כללי פיצוי.

כולנו יודעים שירושלים היא עיר בה יש עסקים קורסים.

אני מדבר עכשיו על הביטחון. אני אומר שממילא זה ייפגע.

תודה. אדוני ראש העיר, ניר ברקת, בבקשה.

בוקר טוב. אדוני השר, אדוני היושב ראש, חברי כנסת יקרים. אני רוצה לומר שלפני המשבר הביטחוני האחרון, בשנים האחרונות העסקים בירושלים במגמת צמיחה. העיר עברה ועוברת רנסנס תרבותי שמתבטא בגידול בתיירות פנים והתיירות הבינלאומית. אני מאמין ומקווה שנדע לעבור גם את המשבר שאנחנו מנהלים עכשיו ונצא ממנו חזקים קדימה.

לשם כך יש לנו תכנית שנקראת ירושלים 2020 שמחכה לאישור ממשלה. אני רוצה להזכיר שהיא התקבלה ביום ירושלים האחרון וטרם מומשה. התכנית באה למנף ולהאיץ את תהליכי הפיתוח של העיר ירושלים, למנף את הכלכלה של העיר ואנחנו זקוקים לה כמו חמצן לנשימה. השר ואנכי עובדים קשה מאוד להסדיר ולסגור את הנושא הזה עם האוצר. אנחנו מדברים על היקפים של – לתפיסת האוצר – כ-600 מיליון שקלים ולתפיסתנו על למעלה ממיליארד שקלים שפרוסים על חמש שנים ובאים להאיץ את הפיתוח הכלכלי דבר שיביא לנו מענה טוב מאוד קדימה כפי שהביאה תכנית מרום הקודמת שאנחנו עדיין בתוכה.

חשוב לי מה שאתה אומר. אמר חבר הכנסת מיקי לוי, וגם אני יודע את זה, שהוא היה בחנות והחנות הזאת שגלגלה אלפי שקלים ביום, פתאום העסק לא מכניס כלום.

אני אתייחס. נתתי את ההיבט המקרו ואני אמשיך עם המיקרו.

אתה כראש העיר רוצה להציג תמונת מצב, זה בסדר, אני בעד, אבל יש עסקים קורסים.

אני לא מתווכח עם זה. הם חשובים לי לא פחות מאשר לכל אחד אחר.

כאשר נכנסנו למצב הביטחוני הנוכחי, פנינו בצורה מסודרת לממשלת ישראל, ואגב, אני רוצה להודות לאוצר ולממשלת ישראל ולשר לענייני ירושלים על כך שהם נרתמו. התקבלה החלטה לפני כשלושה חודשים לסייע בהיקפים במסגרת תקציב של כמאה מיליון שקלים להתמודדות עם המשבר הנקודתי. המסגרת של מאה מיליון שקלים כללה מספר מרכיבים, חלקם הלוואות, חלקם לשיווק העיר ירושלים, וכפי שנאמר כאן קודם, כדי לייצר מטבע לסוחרים, זה הדבר הכי חשוב, וגם לסייע לאלה שנפגעו במיוחד.

היה דיון מאוד מאוד מעמיק איך בונים את החבילה לתת מענה בדיוק לדוגמאות שאתה נתת. אנחנו שיתפנו את אגודת המסעדות, הבאנו נציג של המרחב של רואי החשבון, נציג המרחב של עורכי הדין, כדי לחשוב איך מטקסים עצה כי אין תקדים לחבילה שניתנה בירושלים. בהרבה שיעורי בית יחד עם המשרד לענייני ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים ועיריית ירושלים, עמלנו קשה כדי לייצר חבילה.

החבילה כללה את התנאים הבאים. האחד, מי שנפגע יותר מ-25 אחוזים ומראה זאת בצורה מסודרת, מקבל שיפוי. אגב, חלק מהסוחרים אמרו לנו שנעביר את זה לחמישים אחוזים, שרק מי שייפגע קשה יקבל. אני חושב שבעצה אחת הסכמנו כולנו שפגיעה של מעל 25 אחוזים, ראוי לשיפוי. יש כאלה שיטענו שני אחוזים, חמישה אחוזים, עשרה אחוזים אבל אני חושב שהכלל, כולם הסכימו עליו, ש-25 אחוזים ומעלה ראוי לשיפוי ופיצוי. אגב, הערכנו שיפנו אלינו כ-3,000-4,000 עסקים ולפי התמונה – מיקי אמר שהוא מכיר עסקים שקרסו בשמונים אחוזים, בחמישים אחוזים ואנחנו הערכנו שהמספר יהיה יותר גדול – בפועל הגישו 900, קיבלו סיוע 820 בסך הכול בהיקפים של 24 מיליון שקלים שקיבלו אישור על כך השבוע, לפני יומיים. אנשים מחכים לקבל את המשאבים.

קודם כל, על זה תודה רבה לשר. תודה רבה לממשלה.

יש לכם ניסיון להשוות למצבים קודמים?

כן.

האם זה פחות או יותר?

מאוד פשוט להשוות כי גם באינתיפאדה השנייה לא היה כלום.

נכון. חד משמעית.

לא היה כלום.

זה פעם ראשונה שזה קורה בירושלים.

מאוד פשוט להשוות. לא היה כלום. אף פעם לא עשו את זה. זה קורה פעם ראשונה.

בשנים הקשות, 2004, לא נתנו אגורה.

פעם ראשונה ניתן סיוע ופעם ראשונה שהוא נעשה על פי קריטריונים של היקף הפגיעה במחזור, שהוא 25 אחוזים, ואפשר להסתכל על זה מכמה כיוונים. אני מסכים שזה לא מושלם, יש לנו עסקים שצריכים לראות איך עוזרים להם והם לא עונים לקריטריונים האלה. ברשות החברים, האמינו לי, אנחנו נעשה עבודת מטה מאוד גדולה. כל עסק חשוב לי, חשוב לשר וחשוב לכולנו באותה מידה ואנחנו רוצים לראות עסקים מצליחים.

האתגר הוא קדימה. בסבב הראשון אנחנו סיימנו.

יש גמישות של נגיש אחוז פחות או משהו כזה?

כן. אני תכף אדבר על זה.

אנחנו הולכים עם העסקים לבית הלל, ככל שהחוק מאפשר לנו וככל שהיועצים המשפטיים קובעים. ברור לכולם שאנחנו הולכים לפי בית הלל.

בית הלל הרבה פעמים מחמירים. אתה מתכוון שהולכים לקולא.

קולא זה בית הלל.

בית הלל הרבה פעמים הולך לחומרה. אני מכיר שמונה פעמים.

כתוב 18 פעמים.

אני מכיר שמונה. בית הלל מחמירים לעומת בית שמאי. זאת טעות שאומרים שהולכים לפי בית הלל.

תראה מה קרה לבית הלל במעבר מליטאים לחסידים. משמונה לחומרה, זה הופך ל-18.

גפני, בזמן האחרון אתה יותר בית שמאי מאשר בית הלל.

אני טוען שעם המשאבים הנוספים שיש במסגרת חבילת הסיוע בסדר גודל - - -

הייתה שאלה האם לשנות את הקריטריונים ואני אבקש מהשר אלקין להשיב על כך.

אני חושב שהקריטריונים הם סבירים. הם לא מושלמים אבל הם סבירים ונותנים מענה מסוים לעסקים שנפגעו אחורה ואם יש לנו את השקלים הפנויים הנוספים, ויש לנו, אני אמליץ לממשלת ישראל לייצר חבילות שמביאות יותר תיירים. למשל, אנחנו עכשיו שוקדים יחד עם הרשות ויחד עם נציגי השר לחשוב לחשוב על חבילה מסייעת.

אגב, מי שחייב ארנונה לעירייה, לא מקבל את המענק?

אני אתייחס.

מבחינת העירייה, אין לנו בעיה להתקזז.

כן או לא?

זה לא בא מאתנו.

לא להתקזז. נותנים מענק?

המענק הוא לא של העירייה אלא של המדינה. התשובה היא שברגע שיהיה הסדר חוב של אנשים לארנונה, אין בעיה ואפשר לקבל את זה.

השאלה אם גם מי שעובר על חוק העזר, לא יקבל מענק.

זה בא מהיועצים המשפטיים. זה לא משהו שהעירייה ביקשה. מבחינתנו להתקזז, זה מקובל. המנגנון תלוי ביועצים המשפטיים.

אני מאמין שאנחנו צריכים להאיץ את התהליך של שיווק העיר ירושלים. הקושי שנוצר הוא המחסום הפסיכולוגי בציבור הרחב בגינו הם לא עולים לירושלים. תודה לאל, יש לנו מגוון ענק של אירועים ועיריית ירושלים לא מבטלת אירועים. אני רואה שיש גידול ניכר במספר האנשים שמגיעים לירושלים ואנחנו צריכים להמשיך ולהפוך את ההגעה לירושלים לכדאית. סבסוד חבילות סיוע שמאפשרות לינה, מאפשרות הגעה למוסדות תרבות, אוכל – לשם אנחנו צריכים ללכת עם המשאבים הנוספים, לייצר לסוחרים שלנו קופה. זאת הדרך מכאן והלאה בשאר המשאבים.

תודה רבה. אדוני השר אלקין.

תודה רבה אדוני היושב ראש, תודה רבה על ההזמנה ועל הדיון כי אני חושב שהדיון הוא חשוב. קודם כל, בואו נעשה סדר. הבעיה, כפי שאתם אמרתם, אתם אמרתם שהתחילה באוקטובר אבל זה לא מדויק כי חלק מהאירועים התחילו כבר בחודש ספטמבר אבל זה נכון, עוצמת הבעיה הייתה באוקטובר.

בחודש נובמבר כבר הייתה החלטת ממשלה מאושרת. אני לא מכיר הרבה דוגמאות מהסוג הזה בקצב כזה להתארגנות הממשלה בנושא שהוא חסר תקדים. הנה, מיקי הזכיר כאן. היו ימים הרבה יותר קשים בירושלים, בימי האינתיפאדה השנייה, ולצערי אז לא הצליחו להביא שום דבר.

דיבר ברושי על הכללים הקיימים. זאת בדיוק הבעיה כי התגובה הראשונה של פקידי האוצר כשמתחילים היא שיש כללים. אתה מכיר את זה, אתה יושב ראש ועדת כספים ואתה יודע מתי מתחילים לדון על הסוגיה של הפיצויים העקיפים מהסוג הזה. פיצוי ישיר יש, יש מס רכוש אבל אנחנו לא שם ולא בעולם הזה. פיצוי עקיף, מתי מתחילים? אגב, גם שם זה לא אוטומטי אלא רק כאשר המדינה אומרת שהיא לוקחת לעצמה סמכויות מהחיים הנורמליים של האזרחים, מכריזה על מצב מיוחד בעורף, מזיזה את הרשויות האזרחיות ואומרת שהיא תחליט כמדינה – פיקוד העורף - מתי ייפתחו גני הילדים, מוסדות לימוד וכולי. רק במקרים כאלה - וגם שם לצערי בחוק זה לא אוטומטית – מתחילים לטפל בזה. אני זוכר בימי צוק איתן, כיהנתי כיושב ראש ועדת החוץ והביטחון, ועברתי סאגה לא פשוטה כדי שאחרי שהוכרז מצב מיוחד בעורף, בסופו של דבר הסכימו להתחיל את הליך הפיצוי. זה החוק וזה מה שמגיע. לכן אם ילכו לפי השטנץ הזה שהוא החוק והמסורת, לא תגיע אגורה.

תנו מקדמות.

זה לא נכון אבל לא חשוב.

מה זה לא נכון? זה נכון ועוד איך נכון. תבדוק.

ברושי, לא כל דבר שהממשלה עושה, הוא לא נכון.

אם זה נכון, תשנה את זה גם לקו העימות.

אנחנו בענייני ירושלים.

נכון. קו עימות הוא חוק ויש שם הגדרות אחרות. נכון מאוד. שם חל פיצוי עקיף.

חבר הכנסת איתן ברושי, הפתרון, כדי שהממשלה לא תעשה כלום, הוא לומר, כאשר עולה נושא מוגדר, שנעשה את הכול. אנחנו לא יכולים לעשות הכול כי אז הממשלה תתנער מהכול. אני מכיר את הממשלה. גם ממשלה שאני בקואליציה שלה. אנחנו מדברים עכשיו על ירושלים. אנחנו נדבר על הגליל ונדבר על קו העימות ואז נדבר על קו העימות.

ביקש ממני ליצמן להגיד שצריך פעם אחת להפוך אות לחבר ממשלה ואז נראה מה תגיד.

לא תצליחו.

זה לקואליציה הבאה.

לא יצליחו. על כל פנים, זאת עצה חברית. אנחנו עכשיו מדברים על ירושלים. באמת לא היה פיצוי באינתיפאדות קודמות.

אחרי שלושים שנים הרב גפני לא יחליף מקצוע מחבר כנסת לשר.

יש כאלה שזה לקח להם יותר ועדיין החליפו.

לא בגלל מקצוע ולא בגלל שלושים שנים, אני לא הולך להיות שר. אגב, גם אין אישור של מועצת גדולי התורה שלנו.

אל תתחייב. נדון בזה בהזדמנות אחרת.

סיכמנו שלא מדברים על דברים אחרים אלא רק על ירושלים.

כפי שאמרתי, אין מודל קיים של פיצוי. מה המודל שהממשלה השתמשה כאן כדי בכל זאת לתת מענה. כי לפי כללים רגילים של פיצוי, לא היו ואמר רועי בצדק שאכן יש כאן השלכות רוחב כי המצב הביטחוני משפיע לא רק על ירושלים. זה נכון שעל ירושלים זה משפיע הכי חזק וזה נכון שירושלים גם דורשת טיפול מיוחד לפי תפיסה שמעוגנת אפילו בחוק יסוד, אבל עדיין.

לכן, הממשלה אמרה שהיא הולכת לדון על תכנית סיוע גדולה לירושלים, בדיוק כפי שניר אמר, 2020, והיא תחליט. יש שם דיון ארוך מול האוצר והיא אמרה שהיא תעשה משהו שבדרך כלל האוצר מאוד לא אוהב לעשות, היא תיתן מקדמה על סכום שעוד לא קבעה. הרי ברור שברגע שנתתי מקדמה, כל הדיון מתחיל מאפס כי סכום שניתן, כבר ניתן.

שטח משוחרר לא יוחזר.

מאה אחוזים נכון. לפחות זאת גישתי בדיונים מול האוצר וגם של ראש העיר בסוגיה הזאת. לשבחו של משרד האוצר ייאמר ושר האוצר באופן אישי נתן הנחיה ללכת לכיוון הזה ולא לחכות אלא לקחת על חשבון התכנית העתידית לפיתוח הכללי סיוע חירום לנושא הזה של העסקים בהתחשב בנסיבות המיוחדות האלה במסגרת המשפטית הקיימת. יש תכנית סיוע לירושלים ופשוט מגדילים אותה בכמאה מיליון שקלים על חשבון התכנית העתידית שתיסגר. זאת המתכונת המשפטית.

בזמנו קיבלתי פנייה מהוועדה בנושא של מעלה אדומים ואני מקבל פניות גם על גוש עציון. אני מאוד בעד אבל כרגע כל מה שיש לנו לפי החלטת ממשלה ולפי המודל הזה, זאת רק ירושלים.

אין דברים נוספים על התוספת? העזרה לעסקים קטנים, אלה דברים נוספים?

אני תכף אפרט כל מה שיש. אגב, כדאי לפרט כי באמת לא תמיד בעלי העסקים יודעים ולא תמיד מנצלים. לכן זה חלק מהעניין.

זאת הייתה המתכונת. כפי שאמרתי, אני הייתי במשא ומתן מאוד אינטנסיבי מול משרד האוצר. אני לא זוכר החלטות שבקצב כזה, בסכום כזה, גיבשו החלטה. אגב, המימוש התחיל שלושה ימים מאז זה אושר. לדעתי גם זה חסר תקדים. שלושה ימים מהרגע שזה אושר בממשלה, כבר בחנוכה, שלושה ימים לפני חנוכה, הושקע כסף באירועים השונים שהיו בעיר, בדיוק במתכונת שחלקכם דיברתם והיא לא רק לעזור לעסקים אלא לעזור לעסקים דרך זה שאתה מביא אנשים לעיר, וזה בהחלט חלק מהתכנית.

מה היו המרכיבים הבסיסיים של התכנית. מרכיב אחד, מענקים. מענקים, בגלל שזה פיתוח, זה לא פיצוי ולכן אני מדגיש. אם תיכנסו לעולם של פיצויים, לא מגיע כלום לפי תפיסה של פיצוי. הלכו לעולם של פיתוח בהגדרה מאוד ליברלית האומרת מה זה פיתוח. כמעט כל דבר היה אפשר להגדיר שהוא פיתוח לטובת שיפור העסק, אבל עדיין זה בא על חשבון תכנית פיתוח וזה חייב משפטית להיות פיתוח. זה נושא אחד.

כמובן שכאשר שואלים למי רוצים לעזור בפיתוח, אתה יכול להפעיל כל מיני קריטריונים. אמרנו שרוצים להגדיל מכירות, קודם כל בואו נעזור לעסקים שירדו במכירות. הם הרי היו שם ואפשר לעזור להם לחזור להיכן שהם היו ולכן הפעלנו כאן קריטריון שהוא מעין פיצוי, קריטריון שמסתכל על כמה הפסדת. דיברתם על ההפסדים במחזור וזה בדיוק הקריטריון, מי שהפסיד יותר מ-25 אחוזים במחזור שלו. לזה הוקצה עיקר הסכום.

מעבר לזה, מה עוד כוללת התכנית. התכנית כוללת קודם כל השקעה כדי להביא אנשים לעיר, בדיוק הדברים עליהם דיברתם. יש כעשרים מיליון שקלים, חלק זה לתיירות חוץ נכנסת ורוב הכסף הוא לתיירות פנים ואירועים בתוך ירושלים. לדוגמה אתמול, שעון חורף, היה אירוע שהביא ביום אחד אלפי אנשים לעיר. מאיפה הכסף? מכאן, בדיוק מהקופה הזאת החליטה עליה הממשלה.

תוספת.

כן.

כמה כסף הושקע בסיוע לאירועים וכמה כסף בסיוע ישיר?

אני עונה לך. הנושא של התיירות, גם תיירות חוץ וגם תיירות פנים, ואירועי תרבות – כעשרים מיליון שקלים. זה הסכום מתוך סך הסכום.

כמה היה סך התקציב?

סך התקציב היה כמאה מיליון שקלים. כשבעים מיליון שקלים לנושא הזה של החבילה של סיוע ישיר לעסקים. בנוסף לזה שתי קרנות להלוואות, ואגב, אפשר לממש את זה יותר לעסקים ודיברתם על זה שמענק הוא לא הכול אלא לפעמים הלוואה בתנאים מועדפים היא יותר חשובה לעסק. הגדלנו את ערבויות המדינה בקרן הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים ל-85 אחוזים וזה דבר מאוד מאוד משמעותי גם ביכולת לקבל וגם בהוזלה של עלות ההלוואה. אפשר לקחת משם הלוואות עד מאה מיליון שקלים וזה מהווה סיוע מאוד מאוד משמעותי לעסקים. הוקמה קרן סיוע יחד עם הסוכנות לעסקים קטנים וגם היא בתנאים מועדפים. אנחנו שמנו בה חמישה מיליון שקלים ומזה פי שבע וחצי צמח כל סכום של קרן ההלוואות כי הסוכנות מוסיפה וכולי, וזה כסף שממנף את עצמו.

היו עוד כל מיני תכניות להגדלת מספר סטודנטים.

בסך הכול מאה מיליון שקלים.

כן. מאה מיליון שקלים. זאת התכנית.

מכאן לנושא של מענקים. כאשר דיברנו עם משרד האוצר, בזמנו אני דווקא לקחתי שוליים מאוד רחבים וסגרתי שנשקול לעזור לעסקים שיהיו עם עד עשרה אחוזים פגיעה במחזור. מאוד רחב. כאשר התיישבנו לדיון, היו כל מיני הערכות, גם מארגונים שמייצגים את בעלי העסקים, שדיברו על הרבה מאוד עסקים עם פגיעה של יותר מ-25 אחוזים ואפילו חמישים אחוזים. הוזכר כאן שהיה מי שאמר שצריך לחתוך בחמישים אחוזים ולעזור רק לאלה שנפגעו הכי הרבה. לכן אמרנו שאם נלך על עשרה אחוזים, מה יקרה? נהיה מוצפים בפניות, לפחות זאת הייתה ההערכה, ואולי כ-10,000 עסקים יפנו, ואז כל אחד יקבל כלום, יקבל כמה אלפי שקלים בודדים גם אם ההפסדים שלו הרבה יותר גדולים. אמרנו שבשלב ראשון נלך על 25 אחוזים. זה יאפשר לנו לתת יותר לאלה שההפסד שלהם הוא יותר משמעותי ולהביא אותם עד חמישים אלף שקלים במקום 7,000 שקלים לכולם לחלק באופן שווה. יישאר כסף – נלך לעוד סיבוב. נחליט בדיוק איך נעשה את זה עת נראה את התמונה. תמונה מלאה, עת יצאנו לדרך, לא הייתה.

למה זה מתחיל בספטמבר ולמה משווים מחזורים. זה מאוד מאוד פשוט. קודם כל, הדוחות הם בדרך כלל דו חודשיים ולכן בלוחות הזמנים שאנחנו הלכנו, אם אתה רוצה להכליל את אוקטובר, אתה הולך ספטמבר-אוקטובר, נובמבר-דצמבר. אין לך אופציה אחרת. תתחיל לחתוך דוחות, המשמעות היא שעסק צריך בנוסף לדוח שהוא עושה, לתת לך דוח מיוחד וזה אומר עוד הוצאות. כאן הבירוקרטיה הייתה מאוד מאוד פשוטה. אתה לוקח הצהרת רואה חשבון על משהו שממילא דיווחת למס הכנסה, מעביר אלינו וההצהרה הזאת משמשת כאסמכתה. לכן ספטמבר בפנים.

עוד משהו שלא מדברים עליו והוא מאוד חשוב. איך אתה משווה ירידת מחזור? הכי פשוט שנה אחורה, אבל שנה אחורה היה צוק איתן וגם היו בעיות מסוימות, לא באותה עוצמה ולא פיצו אבל היו בעיות. אמרנו שאתה כעסק תחליט. רוצה להשוות לשנה אחורה, אין בעיה. רוצה להשוות לשנתיים אחורה לשנה שלפי כל הדעות הייתה שנה טובה, גם זה אפשרי. זאת אומרת, העסקים כאן קיבלו גמישות להראות אובדן הכנסות גם לפני שנתיים. אתה בוחר מה יותר נוח לך. זאת אומרת, הגישה הייתה כאן מאוד מאוד ליברלית.

לגבי התנאים המגבילים. הזכרתם ארנונה. זה לא נכון שמי שלא שילם את הארנונה או חובות אחרים לעירייה, לא יכול לקבל. הוא צריך להיות בהסדר חוב. יכול להיות שהוא עדיין משלם, זה בסדר גמור, אבל אי אפשר ללכת למצב משפטי שיש עסק שמצד אחד על חשבון משלם המסים מקבל סיוע ומצד שני הוא לא משלם. אם הוא רוצה, הוא הולך לעירייה, עושה הסדר חוב, בא אלינו ומגיש בקשה. אם הוא לא רוצה, אין לי מה לעשות בהקשר הזה.

ואם הוא עובר על חוק העזר?

זה לא קשור לחובות כספיים.

רק שאלתי. לא אמרתי שזה קשור.

אתה נותן רעיונות. אולי ישקלו את זה בפעם הבאה.

אתה רוצה בית שמאי?

לגבי הטענה שעסקים שאין להם רישיון עסק לא קיבלו. גם זה לא מדויק. נכון שבהתחלה אמרו שאפשר לתת רק לעסק שיש לו רישיון, זה בכל זאת כסף ממשלתי. קיבלנו הרבה פניות עת יצאנו לדרך - הרל"י קיבלה הרבה פניות וזה חזר אלי מידית כי אנחנו בקשר שוטף – שיש עסקים שאומרים שהם בתהליך וכי זה לוקח זמן בירושלים. התיישבנו על המדוכה, התייעצנו עם היועצים המשפטיים והודענו שכל מי שבתהליך של רישיון עסק, אנחנו מכניסים אותו פנימה. ניגשו עסקים כאלה ויקבלו את הסיוע. מי שבכלל מחוץ למגרש, אין לי פתרון. אי אפשר לתת כסף מדינה למישהו שאפילו לא נמצא בתהליך, אבל מי שנמצא בתהליך, נכון שבהתחלה המדיניות הייתה אחרת אבל היא השתנתה די מהר, ואנחנו הכנסנו אותם פנימה ואפשרנו להם לגשת והם יקבלו את הסיוע.

כמו ששמעתם כבר מראש העיר, מצד אחד הרבה עסקים הולכים לקבל, קצת יותר מ-800 עסקים שזה הרבה מאוד לעיר, ומצד שני נשאר לנו עוד כסף. לכן אנחנו כרגע בהתלבטות מה אנחנו עושים אתו. אגב, אני אשמח לשמוע רעיונות אם בישיבה ואם אחריה. יש כמה אפשרויות ואני פורס אותן כאן.

כמה פנו?

פנו 900. כמעט כל מי שפנה, קיבל.

מה יקרה אם זה יימשך עוד שלושה חודשים?

אתה רוצה, אפשר לדון על זה.

מה הנוהל?

אמר לך כבר גפני שאם אתה רוצה לא להגיע לשום דבר, בוא נדון מה יקרה אם זה יימשך עוד שלושה חודשים. אם הייתי בא למשרד האוצר ואומר בואו נדון מה יקרה אם זה יימשך, הייתי נשאר עם אפס.

מה האפשרויות, ובכוונה לא הכרענו לפני הדיון אבל אני אשמח לשמוע הצעות. אפשרות אחת היא להוריד את אחוזי הפגיעה וללכת על נניח 15 אחוזים או על עשרה אחוזים במקום 25 אחוזים ולראות כמה עסקים יפנו ולהרחיב את מספר העסקים שמקבלים.

כמה כסף נשאר?

סדר גודל של כשלושים מיליון שקלים, אולי אפילו קצת יותר. נשאר כסף.

זה סכום לא מבוטל.

זה סכום לא מבוטל. בהחלט. בכוונה נשאר. בנינו את זה כך שיהיו מדרגות.

אני אמליץ להשתמש בו לשיווק.

אני אזכיר את הדרך השלישית.

דרך שנייה היא להישאר ב-25 אחוזים ולתת סיוע נוסף ללה שנפגעו יותר. הם הרי לא קיבלו פיצוי שווה ערך למה שירד להם. בהתאם למה שירד, הם קיבלו מענק אבל המענק המקסימלי היה חמישים אלף שקלים כדי שלא יהיה עסק שהוא גדול יחסית והוא לקח את כל הסכום לעצמו. אפשר לתת סיוע נוסף לאלה שנפגעו יותר. גם זאת אופציה שאנחנו בהחלט שוקלים אותה. יש כאן יתרונות וחסרונות לכל אחת משתי הגישות.

לתת יותר למעט או לתת מעט ליותר.

בדיוק.

יש אופציה שלישית והיא לצאת מהקופסה ולהגיד שאני רוצה להביא יותר אנשים לעיר, אמנם דרך סיוע לעסקים, אבל כל מיני רעיונות יצירתיים איך לגרום לאנשים לקנות בירושלים. יש כל מיני רעיונות כאלה. יש כאן מגבלות כי יש החלטת ממשלה שהיא מאוד ברורה ויש מגבלות משפטיים. אנחנו כרגע בודקים. מה שיהיה אפשר במסגרת אותן מגבלות משפטיות להכניס, נכניס. מה שאי אפשר להכניס, לא נוכל להכניס אבל בהחלט יש כרגע התלבטות מה אנחנו עושים עם יתרת הכסף. כל הכסף הזה ינוצל לטובת בעלי העסקים בירושלים במקסימום הגמישות שתהיה לנו, או בדרך א' או בדרך ב' או בדרך ג'.

תודה רבה.

אדוני השר, לא התייחסת לנושא התיירות.

צודק. תשובה בנושא הזה. ראשית, אנחנו לא הוצאנו אף תחום. מבחינתנו עסקים שנחשבים קטנים ובינוניים ויש להם ירידה במחזור עד 25 אחוזים, יכולים לגשת וניגשו ויקבלו. יש הרבה עסקים בתחום התיירות שהם לא עסקים קטנים ובינוניים ולהם אנחנו כבר לא יודעים להביא פתרון כי אלה כבר סכומים אחרים לגמרי. מי מביא להם פתרון? משרד התיירות. למשרד התיירות יש תכנית נפרדת שמיועדת לנושא הזה.

תפעיל את כובד משקלך על שר התיירות שייתן את המענק שהוא נותן לתיירים שמגיעים לאילת, אותו הדבר לתיירים שמגיעים לירושלים. אם זה יהיה, אני אברך על המוגמר בנושא התיירות.

לגבי מסעדנות וכולי, הם בפנים. הם הראשונים שהיו בפנים. אף אחד לא הוציא מסעדנות ולא את הברים. כל העסקים האלה שהייתה להם ירידת מחזור עד 25 אחוזים – ושוב, בגישה של בית הלל שהוא בית הלל עם אופציה ללכת שנתיים אחורה – כולם בפנים.

תודה רבה אדוני השר. אייל, אתה רוצה להגיד משהו?

אחרי כל הדברים שנאמרו כאן, אין לי מה להוסיף.

אתה מצטרף לדברים.

הוא עובד קשה. הוא לא מצטרף לדברים.

אני מבקש לאפשר לחברת מועצה שהיא אחראית על העסקים הקטנים בירושלים.

אני אחלק את דבריי לשני חלקים.

רק את שני החלקים תעשי בזמן קצר.

משפט קצר. רק להגיד כל הכבוד לכולם על התקדים הזה של מענק לעסקים. בתחילת הדרך, לפני שלושה חודשים, לא האמנו שנגיע למצב שאנחנו מחלקים את הכסף ולכן כן צריך להגיד את זה למרות שיש גם דברים שהם חשובים להתייחס אליהם.

בעניין הקריטריונים. אני כן רוצה להגיד שהנושא של הפדיון הוא קריטי לגבי ספטמבר. אפשר למצוא לזה פתרונות יצירתיים.

עצרי. הם לא שומעים אותך.

אני שומע כל מילה.

בנושא הפדיון, אפשר למצוא פתרונות יצירתיים גם עם רואי חשבון שחותמים על חלק מהדוחות כדי להוריד את נושא ספטמבר וכדי להוריד את ה-25 אחוזים. יש עסקים שהם איכשהו על התפר ואנחנו צריכים להגיע אליהם בכל זאת. אני חושבת שהמטרה המצוינת לתת את הכסף לעסקים, צריכה להתממש ובמצב הזה שאנחנו מרגישים מהרבה עסקים שהם עדיין לא שם אבל הם קרובים לשם, צריך לעשות משהו לגביהם.

אני מסכים עם הדברים שלך ואני מודה לך.

אני רוצה לומר משהו שהוא כן חשוב. התייחסו לדברים האלה ואני מרגישה שבשטח זה נראה קצת אחרת. לנושא הארנונה ורישוי עסקים, אלה שני דברים שבאמת במעלה הדרך נתנו להם פתרונות אבל עדיין 33 אלף העסקים בירושלים שנכנסו לאתר, ראו את זה כתנאי. הגענו לחלק בצורה לא פורמלית אבל עדיין יש עסקים שלא ראו את הדבר הזה ולכן צריך להוציא את זה כהנחיה ברורה ולא דרך כל מיני גורמים כאלה ואחרים שלא מגיעים לכל העסקים.

נושא שלא דיברו עליו בכלל זה נושא העסקים החדשים. עסקים חדשים לא יכולים לגשת לבקש את המענק הזה. אני חושבת שעצם העובדה שעסק שפתח עכשיו בשנה וחצי האחרונות שיש לו גם כך תשעים אחוזי סיכון, הוא אותו עסק שלו אנחנו אומרים שאין לו מענק. כלומר, כאן צריך לתת איזשהו פתרון גם לנושא הזה.

תודה רבה. חבר הכנסת אייכלר, רצית לומר משהו?

ממש משפט. רציתי רק לברך על כך שמדינת תל אביב עולה לירושלים ואנשים התחילו להבין שירושלים עיר הבירה. עצם העובדה שירושלים מקבלת חיזוק.

אתה יודע כמה רפורמים הגיעו לאחרונה לירושלים?

לא נתחיל עם זה.

הסיוע הזה וכל הדברים האלה שהם מאוד מאוד חשובים, אני רוצה שהם יינתנו לפי כל חלקי ירושלים ולא רק לחלק מסוים בירושלים.

זה ניתן לכולם.

אני מדבר על ירושלים הגיאוגרפית וגם החברתית. כל האירועים מעודדים עלייה לירושלים ואני רוצה שהם יהיו של כל תושבי ירושלים.

השר אלקין, אייכלר אומר שאירועי התרבות יהיו לכל חלקי ירושלים.

הנושא של האירועים, הוא דיון אחר.

אני מבקש לסכם את הדיון. ראשית, אנחנו צריכים לדאוג לכל אזרחי המדינה. לירושלים כולנו מסכימים שיש לה מעמד מיוחד. ירושלים היא העיר הגדולה, היא עיר הבירה, אבל היא העיר שכולנו נושאים את עינינו אליה. המצב בירושלים מבחינה ביטחונית הוא מצב יותר קשה מאשר קיים עכשיו במקומות אחרים. אני סבור שצריך להרחיב – אני מברך על ההחלטה, אני מברך על כך שנותנים לכולם – את זה וצריך לתת את זה ליותר עסקים וצריך לתת את זה גם לכאלה שעדיין נמצאים אי שם.

להוריד את הסף.

יש שלושים מיליון שקלים.

להוריד את הסף. במקום לתת יותר למי שנפגע, להוסיף עוד אנשים.

לא להוריד את הסכום אלא להוריד את הסף. נדמה לי שאת אמרת את זה ואני עכשיו מחזק את הדברים וחושב שצריך לתת את זה לכמה שיותר עסקים כדי שיהיו יותר אנשים שירגישו שהמדינה מסייעת להם ולא מתעלמים ממה שקורה בירושלים. אני חושב שזה מה שצריך לעשות.

אני משבח, לשם שינוי, את הממשלה. אני חושב שהממשלה עשתה בעניין הזה דבר נכון. אני משבח את זה. אני מודה לך אדוני השר, אני מודה לך אדוני ראש העיר.

תודה גם לשר האוצר.

אני מודה לשר האוצר, בוודאי. אנחנו דיברנו על זה.

בלעדיו לא היינו מגיעים לזה.

צריך להרחיב את הסיוע ואני חושב שזה דבר נחוץ וחשוב. אנחנו, אם חס וחלילה המצב יימשך, נחזור לנושא.

אתם תעזרו לנו לגייס עוד מאה מיליון שקלים.

בסדר. אנחנו מתפללים ומקווים שזה לא יקרה ושירושלים תחזור לחייה הרגילים.

אם לא תתפללו מספיק טוב והמצב לא יחזור לקדמותו, תעזור לי לקבל עוד תקציב.

לגבי התפילות שלנו, תעשה לי טובה. ביקשתם מאתנו להתפלל על גשם שלא תהיה בצורת ואכן התפללנו וירד גשם ואת המחירים לא הורדתם. את התפילות שלנו תשאירו לנו.

תודה רבה. הפסקה של חמש דקות וממשיכים בנושא הבא שעל סדר היום.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.