הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 292

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ' באדר א התשע"ו (29 בפברואר 2016), שעה 11:00

הצעת חוק מיסוי מקרקעין (תיקון מס' 85), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

נאוה בוקר

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

רועי פולקמן

ערן ניצן - סמנכ"ל אגף תקציבים, משרד האוצר

מיכל סופר - מנהלת תחום בכירה, משרד האוצר

ישי פרלמן - עוזר ראשי משפטית, משרד האוצר

מעין נשר - אגף תקציבים, משרד האוצר

גלית בן-נאים - מנהלת תחום בכירה, משרד האוצר

משה אשר - מנהל רשות המסים, משרד האוצר

שי אהרוניביץ - ממונה מסמ"ק רחובות, משרד האוצר

ג׳ק בלנגה - יו״ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

יוסי אלישע - יו"ר ועדת מיסים, לשכת עורכי הדין

ירון גינדי - נשיא, לשכת יועצי המס

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שגית אפיק; שלומית ארליך

טמיר כהן

שרון רפאלי

הצעת חוק מיסוי מקרקעין (תיקון מס' 85), התשע"ו-2016

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק מיסוי מקרקעין (תיקון מס' 85), התשע"ו-2016.

אדוני, לא צריך ללכת לוועדת כנסת כדי לפצל?

למזג, אתה מתכוון.

על מה אתה מדבר?

הוא לא חייב לפצל, הוא יכול - - -

מצוין. תדון בשניהם יחד.

אני עוד לא יודע כלום.

אני לקיתי בחוסר מאורות הבוקר.

אני בא נקי לעניין. אני, כמובן, אדון לגופו.

הצעת חוק מיסוי מקרקעין (תיקון מס' 85), התשע"ו-2016. מי מציג את החוק?

אגף התקציבים מפחדים להגיע הבוקר, אדוני.

אדוני, אפשר להגיד קודם כמה משפטים לפני כן?

לא. אני רוצה שמישהו יגיע? אגף תקציבים לא מגיע?

בדרך.

מתי הם אמורים להגיע?

בעוד כמה דקות.

זה ברור לכם שהם באיחור.

אני יכול להציג?

לא.

הוא הציג את זה בשבוע שעבר.

לא משנה, אבל אגף תקציבים הוזמן ל-11:00. אנחנו חברי הכנסת נצטרך לחכות לאגף התקציבים?

הנה הגיעו מאגף התקציבים.

מי מציג את החוק?

פעם נוספת?

כן. לא חייבים להאריך. אפשר בקצרה.

נציג גם את סעיפי הירושה או חבל?

כן. להציג את הסעיפים ולהתחיל בהקראת הסעיפים עצמם ובהסבר.

אבל אולי נשאל שאלה מקדימה. אנחנו הערנו פה כמה הערות. האם יש מענה להערות שהערנו בפעם הקודמת?

כן.

אתם הצגתם את זה בישיבה הקודמת. אני מציע שגם עכשיו תציגי את זה בקצרה, ולענות על השאלות שנשאלו בישיבה הקודמת.

תיקון החקיקה מדבר על שני סעיפים: הסעיף הראשון קובע שאם היום כאשר דירה ניתנת בירושה מהורה או מבן זוג של היורש קיים פטור ממס שבח בעת מכירת הדירה - -

לא הבנתי את עניין בן הזוג.

אם קיבלת דירה מבן זוג או מהורה.

אלה קרובים מדרגה ראשונה.

ואם אשתי הולכת לעולמה אני היורש שלה?

כן.

כן.

גרתי איתה כל החיים – כן?

על החצי שלה.

מה התעצבנת?

אם היורש בוחר למכור את הדירה הוא פטור ממס שבח בעת המכירה לאורך כל חיי הנכס. זאת אומרת גם אם הוא מוכר אותו אחרי הפטירה או שלושים שנה לאחר מכן הוא פטור ממס שבח. אנחנו הצענו לקצוב את הפטור הזה לזמן של שנתיים ממועד הפטירה, ולהגיד שהחל משנתיים ממועד הפטירה בעת המכירה המוכר לא יהיה פטור ממס שבח.

הסעיף השני מדבר על מה שאנחנו קוראים בעגה של משרד האוצר "דירות בהמתנה". היום מי שקונה דירה טרם מכר את דירתו, מבחינת רשות המסים הוא כאילו מחזיק דירה יחידה למשך שנה וחצי לעניין מס השבח ולמשך שנתיים לעניין מס הרכישה. אנחנו מציעים לקצר את התקופה הזאת לשנה. כך שבעצם אם קניתי דירה ועדיין לא מכרתי את דירתי יש לי שנה לעשות את זה עד שאני אהיה חייבת במסים כאילו זאת דירתי השנייה.

אז בעצם לאור ההערות שהערנו אתם נשארתם באותו מקום.

אנחנו רוצים לספר שאתמול התפרסמה סקירה של הכלכלן הראשי. נמצאת אתי גלית בן-נאים שאוספת את הנתונים לסקירה, ואתם תוכלו לשאול אותה שאלות, אם אתם רוצים. גלית התמקדה בסקירה בשאלות שעלו פה בפעם הקודמת לגבי אותה אוכלוסייה שמחזיקה את הדירות בהמתנה. בפעם הקודמת הראינו נתון מעניין שמראה שדווקא כשיש גאות בשוק הדיור, והעסקאות הן בשיא, זה אומר שזמן המכירה של דירה אמור להתקצר, ודווקא אז המלאים של דירות בהמתנה הולכים וגדלים. המשמעות של הנתון הזה היא שאותם מחזיקים של דירות בהמתנה מחכים עם הדירות עד שתהיה עליית ערך, ורק ברגע האחרון לפני שהם צריכים לשלם את המס הם מוכרים כדי ליהנות מעליית ערך נוספת.

עוד דבר שאנחנו מראים בסקירה – ואני רוצה שגלית תרחיב על זה, זה הנושא של חלוקת ההכנסות, על-פי חלוקה של מי שמחזיקים בדירות בהמתנה לעומת משפרי הדיור האחרים. גלית, תספרי לנו מה מצאת.

לאור הטענות שעלו פה בדיון הקודם - -

הבנתי שמעיין מנהלת היום את הוועדה. אבל רק אם את יכולה להגיד לפרוטוקול שם ותפקיד.

אני מאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. לאור הטענות שעלו בדיון הקודם שמהן אפשר היה להתרשם שמדובר באוכלוסייה שמתקשה למכור את הדירות, ולא מוצאת קונה – מעמד בינוני ומטה, כפי שאפשר היה להתרשם – אז אנחנו יכולים להתחקות אחר האוכלוסייה הזאת, ובפרט אחר האוכלוסייה שמחכה מעל שנה עד שהיא מוכרת את דירתה הקודמת. אנחנו רוצים לקצר את זה לשנה, אז נראה מה קורה מעל שנה. מצאנו שההכנסה מעבודה בלבד למשק בית היא עשרים ושבעה אלף שקל ברוטו לחודש.

לא הבנתי. מה זה עשרים ושבעה אלף שקל?

ההכנסה החודשית שלהם – איזה מעמד זה? מיהי האוכלוסייה? היא קשת יום? אמרנו, נאפיין אותה מבחינת שכר שלה מהכנסות מעבודה. הסתכלנו על ההכנסות, וראינו שהממוצע הוא עשרים ושבעה אלף שקל ברוטו בחודש. כדי לקבל פרופורציות בכלל האוכלוסייה, לפי הלמ"ס, הכנסה ממוצעת למשק בית היא שלושה עשר אלף שקל. כלומר ההטבה שנותנים לי לחכות מעל שנה בעצם מיטיבה עם בעלי ההכנסות הגבוהות יותר, וזה גם די טריוויאלי. מי יכול להחזיק שתי דירות?

לא, זאת הצגה מוטעית.

אבל הוא מחליף את - - -

אני רוצה להגיד משהו.

בבקשה, חברי הכנסת.

אני רוצה להתחיל מההתחלה. מה המטרה של הצעת החוק? אז יגידו – להגדיל את היצע הדירות. הסברתי בפעם הקודמת, ואני רוצה לחזור ולהסביר א'-ב' של אריתמטיקה, לא כלכלה. הגידול יהיה חד-פעמי של כמה אלפי דירות שקשה להעריך כמה הן. גידול חד-פעמי. כי בסוף יש מספר מוגבל של דירות של משפרי דיור. אז האפקט של זה יהיה עד אפסי על שוק הדיור, ולעומת זאת ברור לגמרי שייגרם נזק. אמרתי גם בפעם הקודמת – יש התפלגות - -

- - -

רק שנייה. פרופ' טרכטנברג, הגברת לא יודעת את הסדרים פה. אני לוקח את הפטיש. שני דברים אני רוצה להגיד לך: קודם כול לא נכנסים אחד לדברי השני, ושנית כשיש ויכוח בין פקיד בכיר בממשלה לבין חבר כנסת עוד לפני ששומעים מה שהוא אמר, הוא צודק. אז צריך להתמודד עם זה. מה הסתכלתם עלי?

יש התפלגות. להתפלגות יש ממוצע, ויש שונות; אלא אם כן תגידו שההתפלגות של השאלה כמה זמן לוקח למכור דירה נגמרת באחד עשר חודשים, ואין מקרה במדינת ישראל של מישהו שלוקח לו יותר זמן מאחד עשר חודשים למכור. אם זאת הטענה, וזה נתון הוכחה סטטיסטית – ואני מסופק מאוד שתוכלו להראות דבר כזה. אז יש אנשים שייפגעו. אני מוכן שאנשים ישלמו מחיר, לאמור, ייפגעו, אם זה משרת מטרה ראויה.

רק תסביר את הפגיעה, חבר הכנסת פרופ' טרכטנברג.

מה הפגיעה?

אני התנסיתי פעמיים בזה שחתמתי על חוזה לקניית דירה, ורציתי למכור את הדירה שלי, ולא הצלחתי למכור אותה ארבעה עשר חודשים. מי שנמצא במצב הזה ייפגע.

הוא לא סתם ייפגע. הוא יהפוך להיות מחוסר דיור. צריך להבין.

לכן השאלה היא אם אתה הולך לפגוע באנשים האלה, מה המטרה? אבל המטרה כאן היא אך ורק לזרוק לשוק פעם אחת במהלך 2016 כמה אלפי דירות שאתם לא יודעים להעריך כמה. שאלתי את השאלה הזאת בפעם הקודמת, ואי אפשר להעריך את זה. אני אשמח מאוד לשמוע איך נעשתה ההערכה הזאת. כמה אלפי דירות? שלושת אלפים דירות, משהו כזה. וזהו. מה ההשפעה החד-פעמית של זה כאשר בשוק הזה מה שקובע זה הגידול בהיצע, הציפיות וכו', ולא המדרגה החד-פעמית הזאת. לגרום נזק לאנשים כאשר זה לא משרת מטרה ראויה – לא בבית ספרנו.

אלפי יחידות בתב"עות אנחנו - - -

לא תורכם, תורנו. ערן, עם כל הכבוד לך, לא תורכם.

חבר הכנסת טרכטנברג, תוכל להסביר למה זה חד-פעמי?

- - -

זאת נקודה קריטית. נניח שכל שנה יש אלף משפרי דיור, לצורך הדיוק; לאמור, אנשים שמוכרים וקונים דירה. כיום האלף האלה מוכרים את הדירה שלהם תוך פרק זמן ממוצע מסוים - -

נגיד שנה וחצי. זה מעבר לטווח.

זה לא נכון כי זה - - - אבל לא משנה.

אם אלף בשנה הם משפרי דיור אז בשנה הראשונה שאתה מעביר את החוק אלה שהיו דוחים את זה מעבר לשנה ימכרו בשנה הזאת. מה יקרה בשנה הבאה? זה חד-פעמי.

יש עוד אנשים.

אבל הם ייגרעו מהרשימה הכוללת שהייתה אמורה למכור בעוד שנתיים. מי שיתוסף להיצע זה אותם אנשים שהיו צריכים למכור.

במצב היציב כל שנה יש אלף. בפעם הראשונה זה מתקצר - -

ואחר כך זה נשאר קבוע.

כל שנה אחרת זה הארי פוטר.

אנחנו מדברים על אנשים שרוצים להחליף את הדירה שלהם כל אחד מסיבותיו הוא כשהסיבות האלה אף פעם לא מתבטלות. אחד רוצה לעבור כיוון שמקום העבודה שלו עבר למקום אחר, אחד רוצה למכור דירה ולקנות דירה גדולה יותר כי יש לו עוד ילדים, אחד רוצה מסיבות שונות ומשונות. אנשים לא נמצאים בבית-סוהר. הם רוצים למכור את הדירה שלהם ולקנות דירה אחרת. על זה אנחנו מדברים. בשנה הראשונה – הבנתי; יש אלף כאלה – הם יזרזו את המכירה. מה יהיה בשנה שאחרי כן? מגיעים אנשים חדשים, נולדו עוד ילדים, היתוספו מקומות עבודה, שינו מקומות עבודה. למה לא יבואו חדשים בעוד שנה או בעוד שנתיים?

זה אותו דבר.

נניח שכל שנה יש אלף משקי בית שמשפרים דיור. במצב היציב זרם הדירות שהם ימכרו זה אלף. זה לא יכול להיות אלף מאתיים. בפעם הראשונה אתה מזרז אותם, ומשם ואילך זה נשאר אלף.

אפשר להסביר את זה במתמטיקה?

זה לא מתמטיקה, זה היגיון.

יש מכירה של עשרים אלף יחידות כאלה כל שנה שנפרסת בממוצע כל שנה וחצי, ועכשיו היא תצטמצם לשנה באופן קבוע. זה כל ההבדל.

אז יכול להיות שזה יהיה חד-פעמי.

חד-פעמי חצי שנה.

מאותו רגע זה בעצם - - -

הנזק הכספי שיכול להיגרם כאן הוא שבן אדם יכול לאבד 20%-15% מערך הדירה שלו.

25%.

אתם תסכימו להוראת שעה לשנה וחצי?

לא, אנחנו לא נסכים.

השאלה היא נכונה כי גם אם אנחנו בתקופת חירום - -

תפסיקו לבלבל את המוח. שישה חודשים – איזה תקופת חירום? אתם הורגים את האזרחים.

כמה דירות זה יכול להכניס?

זה מה שאמרתי.

כן, הבנתי. זה לא משנה את המשק של הדירות. אותם אנשים יהיו כי אנשים ירצו להחליף.

אם יש פה דיון רציני אנחנו מבקשים להגיב. הצעת הצעה להוראת שעה – אנחנו נחשוב עליה.

- - -

אתם לא נותנים לאגף התקציבים לדבר, ויש לזה כנראה סיבות.

מוטב שהפעם הם לא ידברו.

יש הסכמה על התהליך שיהיה פה שחרור של מי שמחזיק את המלאים, ואנחנו נקצר לו את התקופה. ואז אתם טוענים שיהיה שינוי התנהגות.

לא יהיה שינוי התנהגות.

יהיה פה שינוי התנהגות. זה מה שאנחנו חושבים, שיהיה פה שינוי התנהגות ואנשים אכן ימהרו למכור את הדירות.

אבל ברור, אין ויכוח על זה.

ואחרי שנה וחצי הם משכירים אותה? בחצי שנה הזאת הם משכירים? עשו לי טובה.

- - - שהפגיעה שאתה מצביע עליה לא אמורה להיגרם כי מי שמחזיק היום את הדירה מעבר לשנה – ויש לנו ההתפלגות – זה לא אומר שזה יותר מדי. הסיבה שהוא עושה את זה היום היא כי הוא יכול. מחר בבוקר - - -

מאיפה האמירה המתנשאת הזאת? אני רוצה להגיד לך משהו. אני פה בוועדת הכספים, והיושב-ראש יכול להעיד על כך – אני מקיים דיונים לא מתלהמים, מקצועיים, וקורה לרוב שאני מסכים עם האוצר. אבל אני לא מוכן לעבור לסדר היום כשהאוצר לא מבין א'-ב' לא של כלכלה, של אריתמטיקה. לא מוכן לעבור לסדר היום על הדבר הזה.

על כמה דירות שישתחררו במלאי אנחנו מדברים?

- - -

חבר הכנסת טרכטנברג, אנחנו לא חלוקים. גם לשיטתך, יש אלפי דירות - -

אבל אמרתי – כמה?

אבל כמה דירות?

לשיטתך, יש אלפי דירות כרגע שהשתחררו. זאת גם עובדה, גם אני אומר.

זה לא נכון.

מספר משפרי הדיור בישראל עומד על שלושים וחמישה עד ארבעים אלף איש.

מה ההתפלגות כרגע? כמה מוכרים אחרי שנה וחצי?

כמה מוכרים כל שנה?

אני רוצה להתמודד עם הטענה שלך. גם כשאתה המתנת ארבעה עשר חודשים המתנת במחיר מסוים. כנראה, אם היית מוריד את המחיר היית מזדרז למכור - -

מפסיד.

- - -

למה שיוריד את המחיר? הוא עבד על הדירה כל חייו. למה אתם רוצים את זה?

כמה דירות נמכרות אחרי שנה?

מחציתן.

לא נכון. אתם הצגתם נתונים אחרים. זה לא נכון מה שאמרת.

שלושה וחצי זה בכלל לא נתונים שלנו של משפרי דיור. זה נתונים שלקחו ממוצע - - -

תראי לי את ההתפלגות.

אין לי אותה פה כרגע.

אז את לא יכולה לטעון פה שזה חצי.

אני יודעת את המספרים בעל-פה.

לא. אני לא מוכן לזה. תראו לנו את ההתפלגות, ואז נדע להעריך - -

אבל היא יודעת לענות לך.

אתם לא יכולים לבוא לפה בלי הכנה מקצועית.

אתה לא מקבל את המספרים שלי.

תראי לי את ההתפלגות כמה אלפי דירות ייכנסו לשוק על סמך ההתפלגות של זמני המכירה של משפרי דיור בממוצע לפי השנים האחרונות. בלי זה אי אפשר לקיים כאן דיון. זה לא רציני.

אבל היא יודעת את הנתונים.

- - -

אני מתנצל, אני מצטער. נתתי לוויכוח הזה להתנהל. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

המהלך הזה יגרום נזק לאזרחים. אזרח שמבקש לשפר דיור – אם הוא גר בשכונת ארמון הנציב קשה למכור שם; אם הוא גר באילת – קשה למכור באילת; אם הוא גר בעוטף עזה – על אחת כמה וכמה. חבר הכנסת יצחק וקנין איננו כאן, אבל אם הוא גר במשק חקלאי סמוך גדר גבול – שם אי אפשר למכור. הוא רוצה בערוב ימיו לגור בטבריה או בתל-אביב, והוא מצא דירה שמצאה חן בעיניו, והוא לא מצליח למכור את המשק החקלאי שלו. אז אתם אומרים – אם ביקשת אלף שקלים תמכור בשמונה מאות או אם לא מכרת אחרי שנה תפסיד 25% מהמכירה שלך כי נטיל עליך שבח בנוסף למס הרכישה. כדי להרוויח שישה חודשים? אתם מלקים את האזרחים. זהו מהלך לא ראוי. תתייצבו מול האזרחים ותגידו להם מה אתם הולכים לעשות להם. כל ההבדל הוא שישה חודשים. גם ככה לעיתים שמונה עשר חודש לא מספיקים. אני שוקל להגיש הצעת חוק פרטית להגדיל את זה לעשרים וארבעה חודשים. כי אנחנו מכים את האזרחים בשוטים ובעקרבים. אני לא בא אליכם בטענות. אל מי שהגה את הרעיון – ראוי לא ראוי. אני לא רוצה להתבטא במילים קשות יותר.

- - -

אתה ירושלמי. אתה מכרת דירה בארמון הנציב?

בסדר. מה זה קשור?

זה מהלך לא ראוי. אנחנו מדברים על משפרי דיור.

אפשר להתווכח על האזורים.

אני לא רוצה. אני רוצה לעשות שוויון בין האזרחים.

אבל יש הבדל בין גבול הצפון לבין גוש דן.

זה לא שייך.

למה?

כי בעוטף עזה זה אותו סיפור ובאילת זה אותו סיפור, ובארמון הנציב זה אותו סיפור. יותר מכך, אם שיפרת דיור – אם לא מכרת בשנים עשר חודשים, אלא תמכור אחרי כן תפסיד 25%, ואתה תהיה פושט רגל. בחיים לא תוכל לשלם את הדירה החדשה. בחיים שלך לא תוכל לשלם את הדירה החדשה כי הם מטילים עליך 25%.

מה משך הזמן הממוצע של מכירת דירה? היום זה בערך חצי שנה, לדעתי.

רבותי, הבנו.

אזרחים פשטו את הרגל.

שתי הערות קצרות.

רועי, בבקשה.

תודה, אדוני. א', הזמן הממוצע למכירת דירה, לדעתי, הוא שלושה לארבעה חודשים כיוון שאנחנו בשוק של היצע ולא של ביקוש.

אם כך לא צריך את החוק.

לא, לא. זה לא עניין שאם תרצה למכור אז יגידו לך, שמכיוון שלוקח במדינת ישראל שנה למכור דירה שנה וחצי, אז בדיפולט שלך אתה הולך להיקרע ולהפסיד. זה לא המצב. בסך הכול לאדם שאין הלחץ הזה אין לו לחץ.

אז אין צורך בחוק.

יש, כי העובדה שאנשים מחזיקים יותר - -

מה הם מחזיקים? עזוב רגע, בואו נלך לפילוסופיה - -

הכי חזקים מחזיקים.

הכוונה היא שמי שיכול ולא לחוץ על הכסף כי הוא לא צריך את התזרים הזה, אומר, אוקיי, אז אני אמכור אחר כך. אולי דרך אגב, כל שנה המחירים עולים, אני אחכה עם הדירה - -

ואם המחירים יירדו?

אם אני רוצה ואומרים לי תוך שנה, בשוק הישראלי היום – ותכף נחליט אם זה יהיה הוראת שעה או לא – זה דיון לגיטימי, בעיניי להחליט שכמו שעשינו עם מס הרכישה שזה בתקופת חירום. אבל אם עושים את זה אז אדם יפרסם אחרי שלושה חודשים את הדירה ולא ייפגע.

לא התנגדנו למס רכישה. לזה אנחנו מתנגדים כי זאת דירה יחידה של בן אדם.

שתי הערות לסיום. א', יש כאן צעד חירום, בעיני. אני מסכים שהוא לא צעד של מצב יציב; ב', לשחרר מלאי של אלפי דירות - -

אלפי דירות.

של שישה חודשים. של שלושה חודשים - - -

- - -

רבותי, זה לא הפגנה - - -

עד שלא תציגו פה את הנתונים של ההתפלגות של השנים האחרונות אני לא אתן לזה לעבור.

אני אומר לכם, אתם הורגים את האזרחים, אתם מענים את האזרחים בהצעה הזאת. אתם באים ורוצים שהם יפסידו 25% - - -

- - -

אם הכול נמכר בשלושה חודשים אז אתה לא צריך את החוק.

הטענה היא שהאזרח לא ייפגע כי אם היום אדם מוציא לשוק את הדירה הזמן הממוצע למכירת דירה הוא שלושה-ארבעה חודשים - -

אז אין לכם בעיה. בשביל מה צריך את החוק?

רבותי.

- - - אם אדם אומר, אין לי לחץ, ובהכרח אלה אותם משפרי דיור חזקים יותר שגם לא צריכים את זה בתזרים - -

זה לא נכון. עשרים ושבעה אלף שקל ברוטו זה לא אנשים עשירים.

מיקי, אני מבקש להפסיק. אני מבקש לא לענות. אני אתן לכם רשות דיבור אם תבקשו. חבר הכנסת פולקמן ברשות דיבור. לא להפריע, בבקשה.

שלוש הערותי: א', זה צריך להיות צעד לתקופה מוגבלת כי גם אם, לשיטתנו, זה לא במצב היציב, זה ישחרר עכשיו אלפי דירות, ודיינו - -

אתה מציע הוראת שעה?

למשל. צריך לחשוב.

זה לא ישחרר עכשיו - - -

מספיק. רועי פולקמן עבד קשה להיבחר לכנסת. אל תפריעו לו.

סוגיה שנייה היא האזורים. האם צריך להגדיר אזורי ביקוש? לא יודע. זאת סוגיה שצריך לדון בה. לכן יש פה מדתיות. לא צריך להגזים בנזק שזה יגרום לאותם משפרי דיור.

אתם מענים את האזרחים, אני חוזר על זה.

מיקי, לא.

זה מיותר, זה צעד לא ראוי.

הוראת שעה.

לא מסכים. שישה חודשים יהיו אלפי בתי אב שיפשטו את הרגל כי יפסידו 25% אם הם לא ימכרו בזמן.

אבל הם ימכרו.

למה אתה רוצה להכריח אותם? מה זה, זאת מדינה קומוניסטית?

אדוני היושב-ראש.

מה אתם רוצים שאני אעשה? אני אתן לכם. קודם רועי פולקמן יקבל את רשות הדיבור.

סיימתי.

סיימת. יוסי אלישע, בבקשה.

אני מלשכת עורכי הדין. אני לא יודע על אלו נתונים האוצר מתבסס, אבל מה שהוא הציג בפעם הקודמת זה נתונים משנת 2014. עם כל הכבוד, בשנת 2014 לא היו השלכות של מס שבח וגם לא של מס רכישה מוגדל כפי שהוא כיום. עשיתי בדיקה מדגמית מול כמה עורכי דין בכירים בתחום שמתעסקים בהמון עסקאות, ואין אף אב בית שקונה דירה, ויודע שבעוד שנה וחצי מחכה לו מס של 25% ובעוד שנתיים של 8%, ויושב על הגדר. למה? כי אולי הוא יאבד את כל מה שיש לו. אנחנו מדברים על היקפים אדירים. בתיקון 55 בשנת 2006 באו החברים הנכבדים לפה, ואמרו ששנים עשר חודשים זה לא מספיק. כל מה שהיה על משפרי הדיור האלה לשלם זה 3.5%. כולם נבהלו מזה, והארכתם את התקופה לעשרים וארבעה חודשים כי, חלילה, אם ייקחו ממי שזה מה שיש לו – ההון הזה שהוא מעביר מדירה לדירה – 3.5%, אותו אדם הוא כנראה לא משפר דיור. פה אנחנו מדברים על 8% ועל 25%. מי שתקרה לו הסיטואציה הזאת הופך להיות מחוסר דיור, חד-משמעית. בסיטואציות שאנחנו מדברים עליהן אנחנו הולכים לבנקים ומקבלים אורכות. כי הרי אתה קונה דירה ועדיין גר בדירה שלך חצי שנה לפחות. זה לא שיש לי עכשיו שנה וחצי לחכות. כל הסיפור הזה, אני לא יודע מאיפה מביאים אותו.

- - - אתה עוד משלם לקבלן.

ההצעה יוצרת אפליה ברורה מול קבלנים כי כשאני ארכוש מקבלן אני באמת יכול לשבת על הגדר. אני אשב, ואני אחכה שהוא יסיים, ואחרי שהוא יסיים יש לי שנים עשר חודשים. למה? אז תנו לי לפחות ממועד הפינוי של הדירה שלי עוד שנים עשר חודשים.

לא, אבל היום יש עשרים וארבעה חודשים לדירת יד שנייה. עכשיו אתה עושה שנים עשר חודשים.

לא יכול להיות שאצל היזמים זה יישאר מצב של שנים עשר חודשים לתקופת בנייה.

לא, אתה קונה מקבלן.

אתה קונה מקבלן, ועד שהוא לא גומר את הבנייה - -

רק אז יש לי עוד שנים-עשר חודשים. כל השוק יקנה מיזמים.

זאת בעיה אמתית.

המשכנתא שאתה לוקח, נציגי אגף התקציבים, צמודה למדד יוקר הבנייה. אני משלם הצמדה של המשכנתא. אבל אתם אומרים, אם הוא ירוויח עוד כמה אלפי שקלים בגלל שהוא מוכר - -

אז שייצא מהבית.

- - אבל לשלם את מדד יוקר הבנייה למשכנתא זה בסדר. למה? תסבירו לי למה. אדוני הבין?

- - -

יש עשרת אלפים דירות. זה יקצר - - -

לא, זה לא יקצר.

רגע. עוד מעט הקואליציה תתייצב ותצביע. יהיה בסדר. לא היום, אבל כשהיא תתייצב.

אתם אומרים שצריך לקצר את המועד? בסדר. מה שאמר עורך הדין אלישע זה נכון, ואני רוצה לשאול אתכם, האם תסכימו לדחות את ההחלטה על העלאת המס ב-2017, נדמה לי, ל-8%?

את מס השבח הליאנרי. לא מס רגיל.

אתם תסכימו לדחות את זה בשנתיים?

את מה?

את הוראת המעבר שנעשתה ב-2014.

לא. היא רק מגבילה את הציבור.

עורך דין אלישע אמר דבר נכון, ובאותו רגע חשבתי שאולי אציע לכם את ההצעה הזאת כי אני רואה שמאוד אכפת לכם הפער של הזמן. הוא אומר, אין בעיה, הרי אדם לא יישב רגל על רגל כי הוא יהיה חייב למכור את הדירה, אחרת הוא יגיע למועד שבו זה יעלה לו ל-8%.

ועוד 25% מס שבח.

זאת הבעיה - - -

ועוד צרות מול הבנק.

- - - כל המסים עולים ב-2017.

לא, אדוני, זה כבר קיים היום. ב-2018 אפשר למכור דירות בלי מגבלה. זה משהו אחר.

- - -

כאילו הוא מחזיק דירה שנייה - - -

הבנתי. בן אדם לא יחזיק דירה מכיוון שהוא מגיע למועד שבו הוא יפסיד הרבה כסף. האם אתם מוכנים להאריך את זה?

זה ירע אם יאריכו את זה. זה ירע לאזרחים.

עורך דין בלנגה, בבקשה.

אני מצטרף לכל הדברים שמיקי אמר וגם אלה שמנואל אמר. אנחנו פוגעים עכשיו באוכלוסייה הכי חלשה במדינת ישראל כדי להיטיב עם אוכלוסייה חלשה מהצד השני. אנחנו מדברים על בן אדם שיש לו דירה אחת עם משכנתא אולי, והוא בסך הכול רוצה להחליף את הדירה שלו ולעבור מדירה א' לדירה ב'. זה המצב שלו. אין לו דירות להשקעה, הוא לא משכיר דירות, הוא בסך הכול מבקש זמן למכור את דירתו ולעבור לדירה הבאה. ופתאום כאן כולם נזעקים לטובת הקונה שלו שרוצה לקנות דווקא את הדירה הזאת. הבן הזה עלול למצוא את עצמנו בגלל מיליון שקל מאבד מאתיים אלף שקל, כ-20% מההון שלו, בגלל השנה וחצי הזאת. בדירה של שני מיליון שקל הוא עלול להפסיד שלוש מאות, ארבע מאות אלף שקל בגלל הזמן הזה. זה מצב לא הגיוני. יש מספיק עסקאות במקרקעין של משקיעים שהיום לא משלמים כמעט מסים שצריך לטפל בהם במקומות אחרים, לא בבן אדם שיש לו דירה אחת, וזה כל החיים שלו. מטפלים בו במקום במי שיש לו שתי דירות או שלוש, ארבע דירות ומשלם רק 25% - -

למה שייפגע? הוא ימכור אותה, ויקבל - -

אבל הוא לא יכול.

יש אזורים שאי אפשר למכור בהם.

אז בואו נדבר על האזורים האלה.

אתה יודע בכמה אזורים בארץ הוא לא יכול?

אין שום הבדל אם הוא ימכור את זה תוך שנה או שנה וחצי למדינה.

ג'קי, אתם מתנגדים לחוק הזה?

כן.

לא היה לכם דין ודברים?

היה לנו דין ודברים. ביקשנו להאריך את התקופה לשנה וחצי ועוד שנה בסמכות המנהל.

ומה קרה עם מה שביקשתם?

אז המנהל מוכן שנתיים וחצי. הוא לא מוכן לקחת סמכות להארכה.

אבל הוא מוכן לשנתיים וחצי. זה יפה.

אני כבר מבולבל לגמרי. אתם באתם בדברים עם משרד האוצר?

אנחנו באנו בדברים עם משרד האוצר.

ומה סיכמתם איתם?

אנחנו עוד לא סיכמנו כלום. לדעתנו, המצב היום במשרדי מיסוי מקרקעין הוא מאוד קשה כי יש עסקאות שאנשים לא מצליחים למכור את הדירות גם תוך שנתיים. יש פה גם מנהלי מס שבח שנמצאים באולם. יש מצבים שגם מבטלים עסקאות כדי לא לגרום לבן אדם נזק של מאות אלפי שקלים. זה המצב בפועל גם במשרדי שומה מסוימים. לכן החוק הזה הוא רע, הוא פוגע - -

החוק הוא רע – הבנתי, כבר אמרת קודם. אני שואל אם הגעתם לאיזשהו סיכום.

לא הגענו לשום סיכום. אנחנו מציעים שנה וחצי ועוד שנה בסמכות המנהל.

להפך, הם רוצים להאריך את זה, אדוני.

תודה. בבקשה, ירון.

אני ירון גינדי, לשכת יועצי המס. אני מתחבר לכל הדברים ולא ארצה להאריך. אני רק רוצה להגיד דבר אחד לנוכחים כאן: אנחנו מפילים את כל החוסר בהיצע של דירות במדינת ישראל על האזרחים החלשים.

זאת ממש אמירה לא מבוססת.

רועי, עם כל הכבוד לנושא שהוא מאוד חשוב, הישיבה צריכה להתנהל באיזשהו סדר מסוים.

זה נכון. אבל להגיד שזה על החלשים?

ירון, בבקשה, הבמה לרשותך. תגיד מה שאתה רוצה.

אני מזכיר לכולכם – אנחנו כולנו יודעים שיש חוסר בהיצע בדירות במדינת ישראל; אנחנו כולנו מעריכים את העבודה של האוצר ושל השר לפתור את בעיית ההיצע. אבל אנחנו לא חושבים שחלק מהפתרון של בעיית ההיצע של שנים של הזנחה צריך ליפול על אוכלוסייה שיש לה רק דירה אחת. דבר נוסף – יושבים פה מנהלי מיסוי מקרקעין. אני מבקש מאדוני לבקש מהם שיספרו לך. נמצא פה שי אהרונוביץ – שיספר לך על המקרים הקשים שבאו אליו למשרד שהוא לא ידע איך לפתור אותם – כאלה שאחרי שנתיים לא הצליחו למכור את הדירה שלהם, ובמה הוא היה צריך לטפל; ושהוא עמד חסר אונים מול מקרים קשים של אזרחים שאין להם כלום; שיש להם דירה אחת שבקושי שווה כסף, והיו צריכים גם להיאלץ להיפטר מעוד כסף. שי נמצא כאן, שיספר.

תודה. שי, אתה רוצה להגיד מה עושים במקרים כאלה?

וגם מה מאפיין את המקרים האלה.

אני לא יכול. אני עובד משרד האוצר. אני לא יוצא נגד החלטה של האוצר.

באיזשהו שלב הקואליציה תתייצב ותצביע; נגד מצפונה, נגד הכול. בינתיים אני באופוזיציה אז אין לי בעיה. אני שואל אותך – עמדת משרד האוצר להעביר את החוק. לא רק עמדת משרד האוצר – ועדת שרים לחקיקה אישרה את זה. זה אושר במליאת הכנסת. אני הצבעתי בעד החוק הזה במליאת הכנסת. ידעתי מראש את עניין הירושה – אנחנו נוציא את זה מהחוק. אבל אני שואל שאלה ותגיד לי טכנית – אתה בעד החוק? זה בסדר. מה אתה עושה כשקורה מקרים לא אחרי תיקון החוק? בא אליך בן אדם מסכן שיש לו רק דירה אחת, והוא מכר אותה, והוא לא הצליח למכור את הדירה שלו. הוא גר בארמון הנציב או במושב יערה כמו חבר הכנסת וקנין. הוא לא הצליח, ואתה השתכנעת שהאיש הזה לא משקיע. הוא מחפש, הוא אומר לך, תקנה את הדירה, אני מוכר. מה אתה עושה במקרה כזה, לפי החוק הקיים? אני לא מדבר על הצעת החוק הזאת.

לפי החוק הקיים, אנחנו הולכים לקראתו במישור של הליכי גבייה. אני בעיקר מוריד את הריבית.

לא במס עצמו.

במס בקרן אני לא יכול.

אני חייבת להגיד שגם לפתחי מגיעות פניות, אבל באדם שנתקע אחרי עשרים וארבעה חודשים – לא נתקלתי.

לא היה דבר כזה?

אני נמצאת גם במשרדים, אני לא נמצאת רק בקומה 18. יכול להיות שבמקרים חריגים כמו מלחמה יש תקלה.

לא מלחמה. קורה שהדירה לא אטרקטיבית.

בשגרה לא נתקלתי במקרים שעשרים וארבעה חודשים לא הספיקו.

אז אין בעיה, אז לא צריך את החוק.

בשכונת הדר בחיפה, דירה שעולה שמונה מאות אלף שקל לא נמכרה במשך שנתיים וחצי. אני מכיר את המקרה ספציפית. הדירה לא שווה הרבה כסף, רק שמונה מאות אלף שקל, אבל זה כל עולמו. הוא הפסיד את שתי הדירות. הוא הולך לשכירות האיש הזה.

לגבי ההצעה של הוראת שעה, צריך להבין שהתוקף הוא בעצם למי שירכוש החל ממחר.

אנחנו לא מסכימים.

- - -

אני מסביר למה הוראת השעה לא מתאימה.

למה היא לא מתאימה?

מכיוון שאנחנו מדברים על תקופה שתתחיל להימנות רק החל ממועד הכניסה.

אז מה?

זה לא חל בכלל על מי שקנה את זה.

אז זה יוגדר לארבע שנים.

מי שקנה היום יש לו עשרים וארבעה חודשים, וזה גם לא ישפיע בשנה הקרובה.

רבותי, אני מבקש להקריא את החוק.

לא, רגע. אני רוצה לחזור ולהגיד כמה דברים. אני מקווה שתהיו קשובים. אני תמכתי בהעלאת מס רכישה כשזה הובא לכאן, והמחנה שלי לא היה שם. אני הייתי צריך לשכנע את המחנה שלי על זה כי זה היה נכון כלכלית. אנחנו לא נגד המאמצים האדירים שעושה האוצר כדי להביא לפתרון בשוק. זאת בעיה של כולנו. זה לא עניין פוליטי, זה עניין של כולנו. אני לא יכול לעמוד מנגד כאשר יורים לכל עבר במשהו שלא עושה שכל כלכלי. אני רוצה פה לדייק. סליחה שאני עושה את זה בצורה מאוד דידקטית. אדם רוצה לשפר דיור. המקרה השכיח הוא שאתה מפרסם מודעה על הדירה שלך, קונה דירה אחרת, וכמה שיותר מהר לגמור עם הסאגה הזאת. יש כאלה שמצליחים מהר, ויש כאלה שלוקח להם זמן. זה תלוי אזורים, בין היתר, ומה שאמר כאן מיקי הוא מאוד חשוב. באזורים המרוחקים יותר מן הסתם לוקח יותר זמן. נוצרת התפלגות מסביב לממוצע. על זה אי אפשר להתווכח. יש כאלה שבאופן מודע מחליטים לדחות קצת את המכירה. יש כאלה. האם מישהו במדינת ישראל יודע להציג כמה כאלה יש?

כן.

אז מגיע לך פרס נובל. שים לב למה שאמרתי - -

וכמה אלה שמשתהים?

מה זה "משתהים"? בתוך המשתהים יש כאלה שמשתהים בעל כורחם, ויש כאלה שעושים בראש את החישוב שאולי ירוויחו עוד בעליית המחירים.

סליחה שאני נכנס פה לדיון כאילו מחקרי, אבל אפשר להוכיח את זה מאוד בקלות כיוון שאתה יכול לראות מה משך הזמן הממוצע למכירת דירה. אתה יכול להגיד שבגוש דן זה שלושה חודשים ובגבול הצפון זה עשרה חודשים - -

נכון.

אז זה בסדר. אבל סביב זה אתה יודע מי משתהה מעבר לזה. הרי אם בגוש דן לוקח שלושה חודשים בממוצע למכור דירה, לא כי יש לי דירה לא משופצת - -

הוויכוח הוא על שישה חודשים?

- - מה הבעיה לגלות את זה?

הוויכוח הוא על שישה חודשים?

לא. כי אז מי שלוקח לו שנה – ואת הנתונים האלה יש – אתה יודע שהוא משתהה שנה כי הוא משתהה.

אבל איך אתה יודע את זה? איך אתה יכול לדעת דבר כזה?

למה לא?

כל דירה היא ייחודית. יש לי חדשות בשבילכם – בגוש דן גרים אנשים שונים. יש שכונת התקווה, ויש צפון תל-אביב - -

נכון.

- - ויש כאלה שהדירה שלהם היא בקומה הראשונה בלי שיפוץ, ויש אחרים. כל דירה היא ייחודית.

זה מתבטא במחיר.

בכפר שלם אי אפשר למכור.

רועי, אני מבקש ממך. אתה לא יכול להגיד מהנתונים הגולמיים האלה מי משתהה כי הוא רוצה להרוויח עוד פרוטה, ומי לא. אף אחד לא יודע להגיד את זה, ואוי לכם אם תחזרו ותגידו שאתם יודעים כי אתם עושים זילות של משרד האוצר כמוסד כי אין נתון כזה. לכן אתם רוצים לשכנע אותנו שיש עשרות אלפי דירות שיכולות לעשות שינוי בשוק בשנה הראשונה? תראו לנו את זה. אני לא מתווכח איתכם שאין. יש כמה אלפים בודדים. אני לא יודע להגיד כמה, ואף אחד מכם לא יודע להגיד כמה. מכיוון שיש כמה אלפים בודדים במקרה הטוב זה לא יעשה שום הבדל בשוק בטווח הנראה לעין. יתרה מזאת, נקודה יותר חשובה, החוק הזה כשהוא יתחיל "לנשוך" – מה שנקרא – אני מקווה שהשר יצליח להוריד את המחירים או להאט את השוק, ואז זה יהיה אסון כי אז מה שיקרה תהיה האטה, יהיה קשה יותר למכור - -

- - - כמו שעשינו ב-2005 - -

הייתה הוראת שעה בשוק יורד. המספר שאנחנו עומדים מאחוריו הוא שבעת אלפי יחידות דיור. גלית נמצאת פה להסביר אותו.

אני מסיים, רבותי. יש שבועת היפוקרטס של הרופאים. הרופא נשבע בה לא לעשות נזק. חבר כנסת וגם פקיד אוצר צריך לראות את השבועה הזאת לנגד עיניו. אל תעשה נזק. אני אומר לכם שכאן אתם עושים נזק לעומת תועלת שמוטלת בספק. אתם לא יודעים להוכיח את התועלת הזאת. תעצרו כאן.

אדם שלוקח משכנתא כדי לממן את הדירה שהוא משפר – המשכנתא צמודה, היא לא ניתנת בחינם, ולכן לא תמיד הערך של המכירה מאזן את הפער שהוא משלם על השנה וחצי האלה בהצמדה של המשכנתא.

זה ממש טיעון לא לעניין.

לא נכון. זה טיעון.

משכנתא זה לשלושים שנה, וזה דיון על פער של חצי שנה, שנה.

אבל משכנתא על מיליון שקל בשנה הראשונה יכולה להיגמר אם אתה לא מוכר 0.75% בארבעה עשר אלף שקל לשנה. תעשה את החישוב.

אנחנו מסרבים ללכת למקום שבו אדם שמחזיק דירה קונה, דירה נוספת ובונה על זה שהוא יביא את זה ממכירת הדירה שלו הוא שייך לאוכלוסייה החלשה - -

אתה טועה.

אתה טועה לחלוטין.

- - הנתונים מראים שמדובר על אוכלוסייה חזקה.

לא נכון.

עשרים ושבעה אלף שקל ברוטו?

יש מתאם ברור - -

עשרים ושבעה אלף שקל ברוטו של שני בני זוג עובדים?

אדוני, זה לא נכון. אני אגיד עוד משפט.

- - למשך התקופה שהדירה הממתינה - - - בין ההכנסה הממוצעת.

אני מבקש להקריא את החוק לפי הסדר.

אדוני, לא קיבלנו התייחסות לנושא של הקבלנים.

זה לא ברור לי. מה קורה עם דירה מקבלן? לא ברור לי מה זה אומר. קבלן זה בזמן המסירה?

שנה מטופס 4.

ואז כולם יקנו מקבלנים, והחוק הזה לא עשה כלום.

לפעמים טופס 4 לוקח הרבה זמן. נכנסים דיירים לפני טופס 4. שערורייה שאין כדוגמתה.

נכנסים דיירים לפני טופס 4. שערורייה שאין כדוגמתה החוק הזה.

רגע, לפי הסדר. אנחנו לא הולכים לשום מקום. מי מקריא?

אפשר משפט אחד, אדוני?

לא, רגע, עוד מעט. נגיע לסעיפים.

זה לא קשור לסעיף. יש עוד בעיה עם הבנקים כי הבנקים נותנים הלוואות גישור. המשמעות של ההלוואות האלה היא שבן אדם לוקח סכום מסוים – חצי מיליון שקל או מיליון שקל מהבנק - -

זה נאמר קודם.

- - זה כסף שמחכה לו עד שהוא ימכור את הדירה שלו. אם הבנק יחשוש שהוא לא ימכור תוך שנה את הדירה שלו, והוא עלול להיכנס למס הוא לא ייתן לו הלוואת גישור כי הוא לא יוכל להחזיר אותה.

זה לא חד משמעי, אבל בסדר. הבנתי.

מי מקריא את החוק?

(הקראה): תיקון סעיף 9

1.

בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 9(ג1ג)(2)(ב), במקום "ב-24 החודשים" יבוא "ב-12 החודשים".

תסביר.

בושה.

יש תקופת מעבר שבו אדם יכול להיות בעלים של שתי דירות, ועדיין להיחשב בעלים של דירה יחידה. עד כה זה היה עשרים וארבעה חודשים, ורוצים לקצר את התקופה לשנים עשר חודשים.

היום על דירה שנייה הוא משלם 8% מס רכישה, אבל הסעיף אומר שעל אף ההוראות האלה שקובעות את המדרגות - -

הסתייגות. הכול אני עושה כדי להכשיל.

אני רק רוצה להקריא - -

מיליון הסתייגויות.

אני רק רוצה להקריא את הסעיף. היום זה אומר: "שהתקיים בו אחד מאלה הוא לא ישלם את השיעור הגבוה: אם הדירה שרכש היא דירתו היחידה או בעשרים וארבעת החודשים" – ואת זה אתם מבקשים לשנות לשנים עשר חודשים – "שלאחר רכישת הדירה מכר דירת מגורים אחרת שהייתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה". עכשיו אני אקריא לגבי קבלן. אתם משאירים את זה אותו דבר, אתם לא משנים שם: "ואולם אם רכישת הדירה הייתה מקבלן שנים עשר חודשים מהמועד שבו הייתה החזקה בדירה שרכש אמורה להימסר לידיו על-פי ההסכם עם הקבלן מכר דירת מגורים אחרת שהייתה דירתו היחידה, ואם חל עיכוב במסירת החזקה בשל נסיבות שאינן בשליטתו של הרוכש בשנים עשר החודשים מהמועד שבו נמסרה לידיו החזקה בדירה בפועל מכר את דירת המגורים שהייתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה". את זה אתם מבקשים לשנות לשנים עשר חודשים.

זאת אומרת קודם היו עשרים וארבעה חודשים לרוכש מיד שנייה לעומת שנים עשר חודשים ממועד קבלת החזקה או טופס 12. לגבי קבלן זה יכול להגיע עד ארבע שנים, כמו שנאמר פה. עכשיו אתם מורידים לדירת יד שנייה לשנה אחת. מה הסיבה לזה? למה?

איזה היגיון?

מה ההנמקה?

מאיפה זה בא? מבית מדרשו של מי? של שר האוצר?

השאלה הייתה על הפער בין דירה - - - לבין דירה יד שנייה.

מה עושים עם הפער?

על המאקרו דיברנו. על הפער בין קבלן לבין דירה יד שנייה. בדירת קבלן הוטב עכשיו המצב לעומת המצב הקודם.

מה עושים עם הפער הזה? אני רוצה לסיים את הדיון. מה אתם עושים עם הפער?

בשני המקרים יש שנה למכור את הדירה. במצב של קבלן לוקח זמן עד שנכנסים לדירה, ופה זה לא לוקח זמן.

לי יש שתי אפשרויות למכור את הדירה שלי ולשפר את הדיור: א', לקנות דירה יד שנייה והשנייה, לקנות מקבלן. מקבלן יש לי הרבה זמן. זאת אומרת אני קונה את הדירה, ועכשיו אני יכול למכור את הדירה שלי. ואז אני לא משלם מס במשך הרבה מאוד זמן. אתם לא עושים לי שום דבר כי קניתי מקבלן. אם אני קונה דירה יד שנייה בתוך שנה אם אני לא מוכר את הדירה שלי אני משלם מס גבוה.

אבל ההצדקה אז היא שיש לך איפה לגור. דירה מיד שנייה – שיפצת אותה – נכנסת; דירה מקבלן – קניתי היום – עוד שלוש שנים אני אכנס.

אין לי. לא מכרתי את שלי.

רועי, אתה מכיר מישהו שמוכר ומפנה את הדירה באותו יום?

לא באותו יום. כמה חודשים ספורים.

אני מבקש לא לענות.

הנחת המוצא כשאתה משפר דיור - -

שר האוצר מענה את אזרחי מדינת ישראל. אין פה משהו אחר.

אני רק רוצה להסביר את הפער בין דירת קבלן לבין דירה יד שנייה. הנחת המוצא היא שכשאתה משפר דיור, אם אתה רוכש את הדירה מיד שנייה אתה בדרך כלל מתזמן את מועד הכניסה לדירה החדשה למועד הפינוי שלך, ואם אתה רוכש מקבלן אז על אותו משקל נתנו שנים עשר חודשים ממועד המסירה. זאת הייתה הסיבה.

טוב, הלאה.

איזה מין דבר זה?

מיקי, אני לא מסכים, די.

אבל אני רוצה לשאול שאלה.

תגיש הסתייגויות.

ואם קניתי דירה שנייה - -

אני לא מסכים, חבר הכנסת מיקי לוי.

- - ולא הספקתי - - - איפה התיאוריה של התזמון? על סמך מה אמרת את זה?

אני מבקש לא לענות.

הלאה. סעיף 2.

הסתייגות.

רגע. אנחנו לא בהצבעות. אתה תגיש הסתייגויות כשנהיה.

זה חוק רע שמכה את האזרחים של מדינת ישראל.

סעיף 2. סעיף 2 זה הירושה?

כן.

אנחנו לא מאשרים את זה. אני מבקש לעבור לסעיף הבא.

צריך להקריא לפחות, לא?

לא צריך להקריא.

חבל לך על הזמן. לא מקריאים. זה לא פה שעת סיפור.

תדלג על הירושה. את הירושה לא נאשר.

(הקראה): תיקון סעיף 49ג

3.

בסעיף 49ג לחוק העיקרי, בפסקה (1), במקום "ב-18 החודשים שקדמו למכירה" יבוא "ב-12 החודשים שקדמו למכירה".

זה תיקון מקביל לעניין מס שבח. לעניין מס שבח יש סעיף שאומר שלעניין סעיף 49ב(2) שזה פטור לדירה יחידה יראו את הדירה הנמכרת כדירת המגורים היחידה שבבעלות המוכר. כאן אם יש לו בנוסף לדירה הנמכרת דירת מגורים שנרכשה כתחליף לדירה הנמכרת בשמונה עשר החודשים שקדמו למכירה, הסעיף מבקש לקבוע שיראו - -

אתה יכול להגיד לנו איפה אתה קורא?

בעמוד 388 סעיף 3. הוא מתקן את סעיף 49ג שעוסק במס שבח.

אתה רושם את כל ההסתייגויות?

לא.

מותר לי, אדוני.

אבל עדיין אין הצבעות. אתה רוצה להגיש הסתייגויות? אני אתן לך להגיש. אמרת מיליון הסתייגויות.

מיליון הסתייגויות. במקום "שנים עשר" יבוא "עשרים וארבעה"

תגיש לנו.

במקום שמונה עשר חודשים זה יהיה שנים עשר חודשים. איזה מס שבח הוא ישלם?

25% על הרווח.

בהוראת המעבר לינארי.

מי שקנה לפני 2014. מי שקנה אחרי 2014 ישלם 25%.

אז אני שואלת אותך. זה מה שאני רוצה לשמוע. לפני 2014 הוא ישלם מס שבח לינארי; אחרי 2014?

25%.

25%. היושב-ראש עסק קודם בשאלת השבח הלינארי – האם אפשר שבשנה השנייה הוא ישלם שבח לינארי, לא 25%? זה מה שהוא שאל אתכם קודם, ואמרתם שזה לא יהיה טוב. זה לא יהיה טוב? זה לא נכון?

הלאה. בסדר.

סעיף 4 זה הוראות מעבר.

תחילה, תחולה והוראות מעבר

4.

(א) סעיף 9(ג1ג)(2)(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יחול על דירת מגורים שנרכשה ביום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה) או לאחריו.

כלומר מס הרכישה המוגדל ביחס לדירה החילופית יחול מיום התחילה של החוק. מה זה יום התחילה?

יום הפרסום.

זאת אומרת מהמועד שזה עובר במליאה. אין שום תקופת גרייס לאנשים?

מה פתאום. להרוג אותם. איזה גרייס?

מיקי, מיקי.

שגית, הם יגיעו למסקנה שאנשים ירוצו למכור את הדירות, ואז יהיה מה שהיה ביוני - - - ביקוש מטורף, והיצע אחרי זה.

בשבוע הימים האלה.

(ב) ו-(ג) יורדים כי זה קשור לירושה. אתה עובר לסעיף קטן (ד). בבקשה.

אני קופץ לסעיף (ד):

(ד) סעיף 49ג(1) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, יחול על דירת מגורים שנרכשה ביום התחילה או לאחריו, כתחליף לדירה הנמכרת שעליה חלה החזקה כאמור באותו סעיף.

רבותי, אני עוצר כאן את הדיון. סיימנו את ההקראה של החוק. אני מבקש לישיבה הבאה להגיע להסכמות. אתם שמעתם את מה שקורה כאן. אני מבקש להגיע להסכמות לגבי הנושא הזה. עניין הירושה יורד. לגבי הנושא של שנתיים, שנה, שנה וחצי, לגבי הפערים של קבלן וכל הדברים שעלו כאן – לנסות להגיע להסכמה. אם לא מגיעים להסכמה אני אביא את זה להצבעה. אם אני אהיה באופוזיציה אני אהיה נגד, אם אני אהיה בקואליציה אני אהיה בעד. החברים העלו פה טענות קשות מאוד. אני מאוד מזדהה עם העניין הזה, אבל אני רוצה להעביר את החוק – אם אפשר להעביר אותו בהסכמות גם עם הארגונים. אני הבנתי שהייתה הסכמה עם הלשכות, עם לשכת רואי החשבון ועם הלשכות האחרות – או לא הייתה הסכמה, אבל היה דיון. שמעתם את הדברים. אני מבקש להגיע להסכמות. אנחנו נביא את זה להצבעה. אם ההסכמות שאתם מגיעים אליהן לא יהיו טובות בעיני האופוזיציה, האופוזיציה תגיש הסתייגויות. חבר הכנסת מיקי לוי אמר שהוא יגיש הרבה הסתייגויות. לפי התקנון, אני חייב לאפשר לו את זה. אני מציע שהחוק לא יהיה כל כך נוקשה, שייקח בחשבון את כל הפרמטרים שעלו כאן.

אולי להעביר בהוראת שעה?

כן, כל הדברים שעלו כאן - -

אתם שמעתם את רוח הדברים. תנסו להגיע להסכמות. מקצועית זה חוק קשה. זה חוק שצריך להגיע בו להסכמות. יכול להיות שזה ירצה גם את האופוזיציה, ויכול להיות שזה ירצה גם את כל האחרים. אני מבקש שתגיעו להסכמות בדברים שעלו כאן גם בנושא של הוראת שעה כי הטענה הזאת היא טענה משמעותית; גם בנושא פרק הזמן. אם אכן פרק הזמן לא צריך שנתיים אז לא צריך חוק כי בן אדם לא מחזיק סתם דירה. זאת הבקשה שלכם, זה החוק שאתם רוצים – אני מבקש להגיע להסכמות. אני אשתדל, בעזרת ה' להביא כי הקראתו של החוק הסתיימה. אם יהיו שינויים נשנה את זה לפני ההצבעה. אם אף על פי שתגיעו להסכמות האופוזיציה תרצה להגיש הסתייגויות נאפשר להם להגיש הסתייגויות, והם יוכלו להביא את זה למליאת הכנסת. אני מודה לכם על הדיון הזה. היה דיון לא קל, אבל אני מצטער, אנחנו נמשיך את זה בזמן הקרוב. תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:57.