הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 291

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ' באדר א התשע"ו (29 בפברואר 2016), שעה 10:00

1. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ייצוג בפני המוסד), התשע"ה–2015

2. הצעת חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס (תיקון מס' 3), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי לוי – מ"מ היו"ר

מנואל טרכטנברג

משה אשר - מנהל, משרד האוצר

שי אהרוניביץ - ממונה מסמ"ק רחובות, משרד האוצר

ישי פרלמן - עוזר ראשי משפטית, משרד האוצר

ליאורה ליבוביץ - עוזרת סמנכ"לית שומה וביקורת, משרד האוצר

הדיל יונס - עורכת דין, משרד המשפטים

ספי זינגר - עו"ד, משרד המשפטים

פיאד טמיש - עוזר ראשי ליועמ"ש לממשלה, משרד המשפטים

שלומי מור - עו"ד, המוסד לביטוח לאומי

ג'ק בלנגה - עו"ד, רו"ח, לשכת רואי החשבון ולשכת עורכי הדין

ירון גינדי - נשיא הלשכה, לשכת יועצי המס

גיתית שלומי - ממונה תחום חקיקה, לשכת יועצי המס

משה בר - תנו יד לחירש נכים למען נכים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שגית אפיק; שלומית ארליך

טמיר כהן

שרון רפאלי

1. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ייצוג בפני המוסד), התשע"ה–2015

2. הצעת חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס (תיקון מס' 3), התשע"ו-2016

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים בהצעת חוק הסדרת העיסוק בייצוג על-ידי יועצי המס (תיקון מס' 3). מי מציג את החוק? אני מציע שאפשר להתחיל להקריא את החוק ולהסביר סעיף-סעיף. זה לא חוק גדול.

בסדר גמור.

זה מוסכם על-ידי יועצי המס?

כן, זה בתיאום איתם.

מישהו מהם פה?

אני אתן רקע קצר. בנוסף לכובעי כמנהל רשות המסים אני גם יושב-ראש מועצת יועצי המס, ובתוך המועצה יש גם נציגויות ללשכת יועצי המס. אנחנו באים לעשות כמה תיקונים קטנים לחוק שמבוססים על ניסיון שנלמד לאורך הזמן בתחום ההסדרה, בתחום היכולת לתת אישורים לפעילויות שיועצי המס ממילא עושים בתיקים שהם מייצגים בהם, אז שיוכלו להציג בפני כל גוף אישור על הנתונים האלה. לדוגמה אם עושים משכורות בעסקים הם יכולים לתת אישור על המשכורת, ויוכלו להציג אותה בפני משרדי ממשלה או מקומות אחרים. עד היום יש מקרים שמבקשים אישורים של רואי חשבון, וחשבנו שזה לא נכון ולא ראוי. לכן הסעיף הראשון מדבר על אפשרות לתת אישורים על דברים שהם עוסקים בהם. נושאים נוספים שיש לנו שם הם נושאים של התמחויות בתחום ונושא של הפרדה בין חוקר לבין תובע כאשר יש עבירות.

בכל הארגונים האחרים יש הפרדה אצל עורכי הדין, רואי החשבון?

באופן עקרוני כן. אנחנו ישבנו עם משרד המשפטים ויישרנו את הקו בדברים האלה.

הבנתי. בסדר.

יש לי שאלה אליך, מה ההכשרה שנדרשת מיועץ מס?

ניתן הסבר. שי, בבקשה.

בוקר טוב, אני מזכיר מועצת יועצי המס. מי שמבקש להיות יועץ מס צריך ראשית להציג תעודת בגרות או תעודה חילופית לבגרות וכן תעודת יושר. כמו כן הוא צריך לעבור סדרת בחינות מקצועיות שיחסית למנעד הבחינות הקיימות היום כדי לקבל רישיון מקצועי זה נחשב - - -

זה החוק שאני עשיתי?

תחליף לבגרות.

לא התחליף, את כל החוק.

כן, בוודאי. כל החוק.

ההסדרה.

גם את תחליפי הבחינות עשית.

כן, אבל עשיתי את חוק יועצי המס.

עוברים בחינה ראשונה מקיפה ביסודות החשבונאות - -

לקראת זה הם לומדים?

כן. במקביל אנחנו נמצאים כרגע בתהליך לתת אפשרות גם למוסדות אקדמיים להכין אנשים לבחינות. כיום הם לומדים במוסדות חיצוניים למוסדות אקדמיים – המכללה למנהל, משלב, לא מעט בבתי ספר ברשתות חרדיות. זה מקצוע שהיום הרבה נשים חרדיות גם משתלבות בו כי זה מקצוע שלא דורש תואר אקדמי.

כמה זמן לומדים לזה?

זה מסלול שלוקח בערך שנתיים של לימודים. זה בתנאי שעוברים את הבחינות בציונים עוברים. נדרשים לארבע בחינות שהן לא קלות: בחינה אחת בחשבונאות ועוד 3 בחינות מדורגות במיסים: מיסים א', מיסים ב' ומיסים ג'. כמו כן ביצוע של התמחות של שנה במשרד ייעוץ מס או במשרד רואה חשבון או – ואנחנו מבקשים לאפשר את האפשרות הזאת – ברשות המסים. זאת אומרת עובד רשות המסים שרוצה להיות יועץ מס יוכל להתמחות ברשות המסים בהתאם לתיקון שאנחנו מביאים היום.

אפשר להקריא?

כן, בבקשה.

פרופ' טרכטנברג, אני לא אשכח נאום של אברהם פורז. הוא היה שר הפנים באותה עת, נדמה לי. הוא אמר, מדובר על מקצוע – למה צריך את כל הדברים האלה? למה צריך בחינות על הנושא הזה? מה זה משנה מה הוא עשה ומה הוא לא עשה? הוא לומד את המקצוע הזה. בשביל מה צריך את כל התהליך? דווקא משרד המשפטים או משרד האוצר התעקש על כך שכן יצטרכו, ואני אז עשיתי גם את בחינות הבגרות וגם את התחליפים, שזה מקביל לבגרות, וצריך לעבור. מי שאין לו בגרות צריך לעבור שתי בחינות נוספות.

בחינות חילופיות: בחינה במתמטיקה ובחינה בידע ביסודות המשפט החוקתי של מדינת ישראל.

בדיוק. הם צריכים ללמוד את זה. בבתי הספר התיכוניים של "בית יעקב" לומדים את זה היום. לא לומדים רק מורות וגננות כמו שהיה פעם, אלא יש מקצוע של ייעוץ מס. עם רואי חשבון אין להם בעיה. אני מופיע גם אצל רואות חשבון חרדיות בימים הקרובים, ואין בעיה עם רואי חשבון. אבל עם ייעוץ מס הייתה בעיה. זה היה יותר קשה מאשר רואת חשבון או עורכת דין. תראה את החוק – החוק מקל בעניין עורכי דין ורואי חשבון, ומקשה בעניין יועצי מס. זה מסיבות היסטוריות, לא שהיה בזה רעיון.

כמה יועצי מס יש כיום?

כאלפיים, אלפיים חמש מאות.

בתקופה שלי היו אחד עשר אלף רואי חשבון ואלפיים יועצי מס.

וכמה מתוכם מהמגזר החרדי? אתה יודע?

לא יודע. אתם יודעים? יש לכם נתון?

הרבה מאוד. זה מקצוע נגיש.

יש הרבה יועצות מס ויועצי מס.

באזור ירושלים יש הרבה.

גם בכל הארץ.

מצוין.

(הקראה): הצעת חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס (תיקון מס' 3), התשע"ו–2016

הוספת סעיף 9א

1.

בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה–2005‏ (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 9 יבוא:

"סמכות לתת אישור על נתוני מס

9א.

יועץ מס מייצג רשאי לתת אישור, בדבר נתונים שעליהם התבסס בדיווח שהגיש או שבכוונתו להגיש לרשות מס או למוסד לביטוח לאומי במסגרת פעולת הייצוג שלו כיועץ מס מייצג."

תסביר את זה, בבקשה. בייחוד לאור השאלות בניסוח שהתעוררו בימים האחרונים כדאי שתסביר.

כפי שנאמר בתחילת הדיון על-ידי משה אשר התעוררה, למעשה, בשנים האחרונות בעיה שיועץ מס הוא בעל המקצוע שמייצג עצמאים כי יועצי מס לא יכולים לייצג חברות. חלק גדול מהעצמאים מיוצגים על-ידי יועצי מס. נניח אמא עצמאית רוצה לקבל גן מסובסד. היא צריכה להביא אישור הכנסות שזה דבר בסיסי שהעירייה דורשת לשם כך. מה שקרה הוא שהיו עיריות שסירבו לקבל אישורים של יועצי מס. הם אמרו, בשום מקום בחוק לא נאמר שיועץ מס יכול לאשר. עורכי הדין, לפי לשכת עורכי הדין, יכולים לאשר תצהירים. גם רואי חשבון, לפי כללי הביקורת, יכולים לאשר. יועצי מס לא יכולים לאשר. מה המצב האבסורדי שנוצר? שאמא שהיא עצמאית ומיוצגת על-ידי יועץ מס כל השנים צריכה ללכת במיוחד לרואה חשבון או לעורך דין שיאשר לה את ההכנסות שלה, בעוד מי שמכיר בצורה הטובה ביותר את ההכנסות שלה זה דווקא יועץ המס שלה. לכן הגענו לנקודות אבסורדיות.

גם התשלום שהיא הייתה צריכה לשלם למישהו אחר שלא מכיר את התיק הוא יותר גבוה מאשר אחד שמנהל את השוטף של התיק שלה. לכן חשבנו שזה נכון יותר וענייני יותר. מדובר על יועצי מס שייתנו אישורים שלהם - -

יטפלו בתיקים קטנים בעצם.

- - הם מכירים את הנתונים בצורה הכי טובה. עושים עליהם בקרות, ולכן שיוכלו באופן טבעי לתת אישורים באותם מקרים.

(היו"ר מיקי לוי, 10:25)

אז המשמעות של הסעיף הזה היא שאם יש מצב שיועץ מס עשה דוח שנתי הוא יכול לגזור נתון מתוך הדוח השנתי, ולהגיד שהנתון הזה תואם למה שיש בדוח השנתי.

לדוגמה, הוא עשה דוח שנתי של עצמאי, ונדרש למשל להגיד מה הרווח השנתי של אותו אדם, אז הוא יוכל להגיד, שלפי הנתונים שהוא עשה לפיהם את הדוח השנתי, הרווח של הבן הזה הוא, נניח, מאתיים אלף שקל לשנה, ולכן הוא מאשר את זה.

רק להסביר לפרוטוקול כי הייתה בעיה של ניסוח.

כן, תסביר, בבקשה.

הרעיון הוא שיועץ מס מייצג – אני קורא את התיקון – "רשאי לתת אישור". האישור שהוא נותן הוא לא אישור לרשות המסים או לביטוח לאומי, אלא אישור לגורם אחד – לגן, למשרד הכלכלה וכולי. הנתונים באישור הזה מבוססים על נתונים שהוא עשה בדוחות שהוא הגיש או עתיד להגיש לרשות המסים או למוסד לביטוח לאומי. זאת המשמעות של הניסוח.

בסדר גמור. אתה יכול לעבור להקראת סעיף 2, ישי.

(הקראה): תיקון סעיף 10

2.

בסעיף 10(א)(4) לחוק העיקרי, במקום "כמשמעותו בסעיף 11" יבוא "כאמור בסעיף 11(א)(1) או (2)" ובמקום "חודשים, ובהתאם" יבוא "חודשים או אצל מאמן כאמור בסעיף 11(א)(3) במשך 12 חודשים, והכול בהתאם".

התיקון הזה הוא יחד עם סעיף 3.

תיקון סעיף 11

3.

בסעיף 11(א) לחוק העיקרי, במקום פסקה (3) יבוא:

"(3) רואה חשבון כהגדרתו בחוק רואי החשבון, יועץ מס מייצג או מי שרשאי להירשם בפנקס, העובד ברשות המסים בישראל חמש שנים לפחות, בביצוע חלקים ב' עד ה' לפקודה."

תסביר, בבקשה.

זה הסעיף שמאפשר לעובדי רשות המסים לאמן בעצמם. נכון להיום הנוסח של החקיקה הראשית מחייב שההתמחות תהיה אצל רואה חשבון או יועץ מס שמייצגים מול רשות המסים. ברור שאם מפקח ברשות המסים או רכז ברשות המסים ביצע את הבחינות ומבקש לעשות התמחות הוא לא יכול להתמחות בייצוג מול רשות המסים וגם לא בצורה של חל"ת כי, כמובן, יש פה בעיה של ניגוד עניינים. לכן כדי לאפשר התמחות בתוך רשות המסים תיקנו גם את סעיף 10 וגם את סעיף 11. גם הגדרנו בצורה טובה יותר מי יכול בצורה טובה יותר. ב-11(א)(3) אנחנו מגדירים בצורה ברורה יותר מי יכול לאמן בתוך רשות המסים כי נכון להיום הנוסח הוא אמורפי. קבענו שמי שהוא רואה חשבון או מישהו שהוא יועץ מס או יכול להירשם כיועץ מס, ועובד, כמובן, על הפרקים הרלוונטיים בפקודת מס הכנסה, חלקים ב' עד ה'.

פה יש החלק שהיה במקור ב-(א)(3) שאומר שמי שעבר הכשרה מקבילה להכשרתם של יועצי המס. בעצם אתם מוותרים על ההכשרה המקבילה?

אנחנו בדיונים מול משרד המשפטים. לדעתי, זה היה כבר לפני שנה וחצי בישיבה אצל ספי. אמרנו שהנוסח כיום הוא בעייתי. זאת אומרת מה זה "הכשרה מקבילה להכשרתם של יועצי מס מייצגים" וכו'. לכן התיקון של 11(א)(3) הוא כדי לעשות את הדברים יותר ברורים. אין פה משהו מהותי. זאת אומרת עובד רשות המסים שהוא רואה חשבון, יועץ מס; או רשאי להירשם בפנקס יועצי המס, וכפי ששגית שאלה – גם עובד, כמובן, ברשות המסים חמש שנים כי אנחנו לא רוצים שמי שיאמן זה אדם שאתמול בבוקר נהיה רואה חשבון, אלא כמו במקצועות אחרים דורשים ותק בעבודה. התיקון של סעיף 10, סעיף 10(א) מוסיף את האפשרות להתמחות בתוך רשות המסים; כי כפי שאני אומר, הנוסח כיום אומר שההתמחות צריכה להיות בייצוג נישומים לפני רשויות המס, וזה כמובן בלתי אפשרי לעובד שיושב בתוך רשות המסים.

(היו"ר משה גפני, 10:28)

יש גם דברים מקבילים באימון שאנחנו עושים בראיית חשבון.

אפשר לומר משהו?

בבקשה.

אני מלשכת רואי החשבון. לדעתי, להגביל את זה ל-ב' ו-ה' זה קצת מוגבל כי אם יש רואי חשבון בהנהלה אפשר להתמחות גם אצלם. צמצמתם מדי ב-ב' ו-ה'. כדאי להרחיב את זה, ולכתוב, לרבות בהנהלת רשות המסים כי זה לא הגיוני שהוא לא יכול לעשות התמחות במחלקה המקצועית.

היום ההסדר שלנו עם מועצת רואי החשבון הוא שהמאמנים יהיו דווקא מהשטח ולא בהנהלה. נראה לנו יותר נכון שדווקא אנשים שעושים תיקים בשטח ועושים את הביקורת הם אלה שיעשו את הפיקוח ואת האימון לאותם יועצי מס שנמצאים בשטח. כרגע אין לנו גם בעיה עם כמויות אז נשאיר את זה כך.

בסדר.

למה אתה רוצה גם הנהלה?

לעיתים הרשות לוקחת עובדים מצוינים להנהלה, ואז ייווצר מצב שהם לא יכולים לעשות התמחות אף על פי שעוסקים שם בנושאים מקצועיים מאוד גבוהים. ככה מקובל גם במשרדי רואי חשבון.

אבל יש מספיק אנשים בשטח.

אבל החקיקה היא לאורך זמן, היא לא נקודתית.

משה?

אנחנו לא רואים כרגע צורך.

זה היה בנוסח הישן?

הנוסח הישן לכאורה לא מאפשר בכלל התמחות בתוך רשות המסים.

אז זה לא היה.

לאט-לאט. אנחנו פה בינתיים. אמנם באופוזיציה, אבל פה.

סעיף 4, בבקשה.

(הקראה): תיקון סעיף 22

4.

בסעיף 22 לחוק העיקרי –

(1) בכותרת השוליים, במקום "תובע ותפקידיו" יבוא "חוקר, תובע ותפקידיהם";

(2) בסעיף קטן (ג), במקום "תובע רשאי גם" יבוא "עובד המדינה שהוסמך לכך בכתב בידי יושב ראש המועצה (בסעיף זה – חוקר), רשאי";

(3) בסעיף קטן (ד), במקום "לתובע" יבוא "לחוקר", במקום "תובע" יבוא "חוקר" ובסופו יבוא "וחומר החקירה וממצאי החקירה יועברו לתובע";

(4) בסעיף קטן (ה), במקום "לתובע" יבוא "לחוקר".

תודה. תסביר.

זה סעיף שמפריד בין תפקידי התובע לבין תפקידי החוקר, ויוצר תפקיד חדש של חוקר שיעשה את עבודת החקירה.

תודה. עוד משהו?

כן. אנחנו רוצים להוסיף סעיף 5 שאיננו פה. כיום כתוב בנוגע לאגרות שתשולם אגרה דו-שנתית ברישום בפנקס ואגרת רישיון חד-פעמית. אנחנו כיום לא גובים אגרת רישיון חד-פעמית, ואנחנו רוצים לאפשר ששר האוצר יקבע בתקנות אגרה שנתית ולא אגרה דו-שנתית. לכן אנחנו רוצים לתקן את הסעיפים.

מה אתם מבקשים?

למעשה, היום, לפי סעיף 38(א)(1), אנחנו גובים אגרה לבחינה. זה ממשיך כמובן: (2) אגרת רישיון חד-פעמית; (3) אגרה דו-שנתית לרישום בפנקס; (4) אגרת רישום מתמחים. הלכה למעשה אנחנו גובים אגרה שנתית. לפי תקנות אגרות, שיש אפשרות לשלם אגרה דו-שנתית, אבל אין הנחות למי שמשלם מראש שנתיים. בפועל גם אף אחד לא מבקש לשלם מראש שנתיים, וזה גם לא מקובל במועצות אחרות. לכן אנחנו פשוט רוצים לעשות אגרה תקופתית. זאת אומרת לאפשר לנו לקבוע אגרה תקופתית שתהיה אגרה שנתית.

אני עושה הפסקה של חמש דקות. שגית, תנסו להבין את זה.

בסדר.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:30 ונתחדשה בשעה 10:37.)

אני מחדש את הישיבה. אני פשוט הייתי צריך ללכת לוועדת הכנסת בעניין קבוצות רכישה. אנחנו היינו בדיון לגבי תוספת שרשות המסים ביקשה.

היום לפי סעיף 38 לחוק, שר האוצר יכול לקבוע אגרות. בין האגרות שהוא יכול לקבוע זה גם אגרת רישיון חד-פעמית ואגרה דו-שנתית לרישום בפנקס. בפועל אנחנו לא לוקחים אגרת רישיון חד פעמית, והחובה לקבוע אגרה דו-שנתית - -

זה על דעתכם?

כן.

רואי החשבון יש בעיה?

הם לא קשורים.

אני אגיד לך מה ההתלבטות שלנו. אני רוצה לאשר את זה.

בקצרה – היום יש לנו סמכות לגבות אגרה חד-פעמית, ואנחנו לא גובים, ויש סמכות לגבות אגרה דו-שנתית, ודה-פקטו אנחנו עושים אגרה שנתית כמקובל בכל המקצועות החופשיים. לכן אנחנו מבקשים להתאים את זה למציאות, לבטל את האגרה הדו-שנתית ולרשום אגרה שנתית.

אבל מה יש בתקנון? בתקנות יש שנתי או דו-שנתי?

התקנות קובעות היום תעריף לדו-שנתי.

יש גם שנתי וגם דו-שנתי.

ואתם גובים רק שנתי ולא דו-שנתי.

דו-שנתי יעשה לנו בעיה.

אנחנו לא גובים דו-שנתי, זה גם לא מקובל. אנחנו עושים שנתי, ויש תעריף לשנתי.

אז התיקון יהיה שבסעיף 38(א) פסקה (2) תימחק, ובפסקה (3) במקום "דו-שנתי", יבוא "שנתי".

בדיוק כך.

אני משבח את רשות המסים בחוק הזה שהם עושים סדר בנושא יועצי המס שזה דבר שאני מאוד רגיש אליו. אבל אני חושב שכולם. עצם העובדה שזה נעשה בהסכמה, אני משבח אתכם על העניין הזה.

לפני שאנחנו מצביעים על החוק הזה אני מבקש למזג חוק שלי ושל אורי מקלב: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ייצוג בפני המוסד).

ברשותך, לפני שאתה עובר לחוק אחר, אני רוצה, ברשותך, עוד התייחסות של משה לנקודה נוספת.

בבקשה.

בסעיף ב' עד ה' – חוק מע"מ הוא חוק מכובד במדינה. מי שעוסק ברשות המסים יכול לעשות התמחות. וגם פה ניטרלתם את חוק מע"מ.

לא הבנתי.

שאפשר יהיה לעשות התמחות גם בתחנות מע"מ ולא רק במס הכנסה. ההגבלה של ב' עד ה' קצת מפריעה.

במע"מ אתם יכולים להסכים.

עיקר הטיפול של יועץ המס הוא במיסוי האישי ופחות במיסוי של העוסק. אם הוא עושה את הדוח השנתי הוא עושה את נקודות הזיכוי ואת המשכורות, ולכן זה נמצא יותר במס הכנסה ופחות אצל העוסקים במע"מ. לכן ההתמחות הבסיסית החשובה ביותר היא דווקא בפקודת מס הכנסה ופחות בחוק מע"מ. לכן לדעתנו, זה כן צריך להיות במיסוי הפרט ובמיסוי האישי שנמצא במס הכנסה.

אבל זה גם רואי חשבון פה, משה.

אבל לא מדובר על רואי חשבון, ג'קי.

אבל גם רואי החשבון פה.

הסעיף מדבר על "רואה חשבון, יועץ מס מייצג העובד ברשות המסים בישראל חמש שנים בביצוע חלקים ב' עד ה'". ג'קי אומר שמבחינתו זה רלוונטי לרואה חשבון שעוסק במע"מ. זאת השאלה, לא לגבי יועץ מס. לא היה להם את זה קודם. כשאני מסתכלת על הנוסח הישן ביחס לרואי חשבון אני לא רואה שהייתה המגבלה הזאת.

קודם כול אין לנו בעיה של מאמנים בתוך המערכת לייעוץ מס; שנית רואה חשבון שעובד בביקורת בתחום המע"מ ברשות המסים לא עוסק ביום-יום שלו במיסוי הפרט. מכיוון שאנחנו רוצים שאותו יועץ מס יתמחה קודם כול במיסוי הפרט המקום הטבעי שלו הוא במקום של מס הכנסה.

אז בוא נפריד בין רואי חשבון לבין יועצי מס. כי רואי חשבון היום עושים התמחות אצלך במע"מ בפועל. אתה חותם להם. אז עכשיו אתה מבטל את זה.

- - -

רואי חשבון זה משהו אחר.

אבל זה סעיף שחל גם על רואי חשבון עכשיו.

לא. רק על יועצי המס.

הסעיף הוא על מי שמאמן את יועץ המס.

מי יכול לאמן את יועץ המס בתוך רשות המסים.

חזרתי בי.

אוקיי.

אני רוצה לומר עוד משפט אחד, ברשותך. קודם כול אני רוצה להודות גם ללשכות האחיות – ללשכת רואי החשבון וללשכת עורכי הדין - -

זה מאוד חשוב מה שאתה אומר עכשיו.

- - שהגיעו לכאן לתמוך בחקיקה שלנו – גם יוסי אלישע מלשכת עורכי הדין וגם ג'ק בלנגה מלשכת רואי החשבון וכמובן מרשות המסים משה אשר. אני רק רוצה לתקן הערה לפרוטוקול שלא קשורה לחוק הזה לחלוטין. שי אהרונוביץ אמר שיועצי מס לא רשאים לייצג חברות. יועצי מס בוודאי רשאים לייצג חברות. אנחנו מייצגים חברות, אבל אנחנו לא עושים ביקורת ולא חותמים על מאזנים ועל דוחות מבוקרים, אבל בוודאי מייצגים אותם. אין לזה שום קשר לחקיקה הזאת. זאת רק הערה לפרוטוקול. תודה לכולכם.

תודה רבה. אני שוב חוזר על תודתי לעניין הזה. אני מאוד שמח על ההסכמה.

אני אבקש למזג את החוק הבא. אני שוחחתי עם שר הרווחה, חבר הכנסת חיים כץ. בעצם בהסדרה הזאת של חוק הביטוח הלאומי בעניין יועצי המס מדובר כבר זמן רב שגם יועצי מס יוכלו לייצג את הלקוחות מול הביטוח הלאומי. חיים כץ אמר לי שיש הצעת חוק ממשלתית בעניין הזה שעומדת לעשות את זה. הוא אמר שאמור לצאת תזכיר חוק - -

יצא תזכיר.

יש גם פרטית וגם ממשלתית.

זה צריך להגיע לוועדת שרים ביום ראשון הבא. אנחנו לקחנו את הנושא הזה – זה בעצם קשור לחוק הזה. ועדת שרים לחקיקה אישרה את החוק שלנו, אבל היא אמרה שנמתין לחוק הממשלתי. אני דיברתי עם השר חיים כץ, והוא בעניין הזה, והוא מאוד מרוצה שהנושא הזה התקדם. זה גם הזמן שצריך לתקן את זה. אני הצעתי, ובסופו של דבר אחרי דין ודברים הוא גם הסכים, שנשלב את זה בחוק הממשלתי, אם אתם מסכימים. זה תזכיר חוק שבלאו הכי יצא כבר. זה פשוט מקצר את התהליך. יש הסכמה לעניין הזה. אם אין הסכמה אני לא אמזג, אני אמרתי לו. כיוון שהוא הודיע שיש הסכמה, אם יש הסכמה של רשות המסים אני אבקש למזג את זה, ואז אנחנו נצביע. יש הסכמה, משה?

אין לנו התנגדות.

בסדר.

תשאל את שלומי מהביטוח הלאומי.

אדוני, אני וידאתי את זה כרגע עם לשכת השר כי ההבנה הייתה שזה יוצמד להצעה הממשלתית בנושא. אבל קיבלתי את מה שאמר אדוני שאין כל מניעה להצמיד את זה להצעה הנוכחית.

אני רק רוצה לדעת מקצועית אם יש בעיה עם זה.

לא, אדוני, מקצועית אין שום בעיה עם זה.

זה בסדר.

זה זהה להצעה הממשלתית, למעשה.

בסדר. אני מבקש למזג את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ייצוג בפני המוסד), התשע"ו-2016. מי בעד המיזוג? מי נגד?

לפי סעיף 84 לתקנון.

לפי סעיף 84. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד המיזוג – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

מיזוג הצעת החוק אושר.

בעד- רוב, אין מתנגדים, אין נמנעים. המיזוג אושר. נא להקריא את הצעת החוק.

(הקראה): הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ייצוג בפני המוסד), התשע"ו-2016

תיקון סעיף 386 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, בסעיף 386,

אחרי "רואה חשבון" יבוא "יועץ מס מייצג".

סעיף 386 קובע ייצוג בפני המוסד: "לא יוצג אדם בפני המוסד, אלא על-ידי עורך דין, רואה חשבון" – עכשיו התוסף "יועץ מס מייצג" – "ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים או מעבידים, נציג ארגון של יישובים חקלאיים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך".

אני קודם מצביע על החוק הממשלתי.

את המיזוג אנחנו צריכים להביא לוועדת הכנסת.

אני יכול להצביע בתנאי?

אתה יכול להצביע בהנחה שזה יעבור בוועדת הכנסת.

אוקיי. אני מבקש להצביע על חוק הסדרת העיסוק בייצוג על-ידי יועצי מס (תיקון מס' 3), התשע"ו-2016 עם התוספת שאתם הצגתם שלא מופיעה בהצעת החוק, אלא מה שאתם הקראתם לגבי הנושא של - - -

אבל אתה הקראת עכשיו את השם של ההצעה שלך.

אז אני אבטל את זה.

אתה מצביע קודם על ההצעה הממשלתית בעצם.

יש לכם הנוסח כפי שישי הקריא?

כן.

מי בעד אישור הצעת חוק הסדרת העיסוק בייצוג על-ידי יועצי מס (תיקון מס' 3), התשע"ו-2016 עם התוספת שהוקראה על-ידי ישי.

שלומית הקריאה את זה.

לגבי האגרות.

מי בעד הצעת החוק?

הוספתם את זה?

את הנושא של האגרות שהם ביקשו להוסיף.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הצעת החוק – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת החוק אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק אושרה. אני מצמיד את הצעת החוק הפרטית כפי ששגית הקריאה אותה. מי בעד הצעת החוק לעניין ייצוג בפני המוסד לביטוח לאומי? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הצעת החוק – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת החוק אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק אושרה.

יש לי שאלה. אני רוצה לקבל נתונים על מספר יועצי המס, והאם יש לנו נתונים על ההרכב של יועצי המס מהמגזר החרדי.

שאלה נוספת – האם יש עוד תפקידים שכיום מבצעים רואי חשבון שיכולים להיות פתוחים בעתיד גם ליועצי מס? אני מעוניין לדעת על כך.

כן, ביקורת על הדוחות הכספיים.

ברשות המסים אין דברים כאלה. אין לנו תנאי סף של רואה חשבון.

אני מתכוון לתפקיד פר-סה. כמו שעכשיו הרחבתם.

חוק רואי החשבון קובע - - - מי שעושה ביקורת ונותן חוות דעת על דוח כספי הוא רק רואה חשבון.

ברור.

זה ייחוד המקצוע שלהם.

אני שואל שאלה, האם יש עוד דברים כאלה, כי אנחנו מנסים להרחיב את היריעה. תבדקו. תודה.

סוף סוף המקצוע שלך הוסדר, ירון. שיהיה בהצלחה.

בקדנציה שלך – כל הכבוד. תודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50.