הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 145

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, כ"ז באדר א התשע"ו (07 במרץ 2016), שעה 13:30

1. תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור דוחות כספיים)(תיקון), התשע"ו-2015

2. תקנות החברות (תקופת תוקף החלטה לפי סעיף 121 לחוק), התשע"ו-2015

3. תקנות החברות (סוגים נוספים של חברות שבהם ניתן למנות דירקטורים חיצוניים שאינם תושבי ישראל), התשע"ו-2015

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

אורי מקלב

אוסאמה סעדי

רוני טלמור - יועמ"ש, מחלקת יעוץ, משרד המשפטים

צפנת מזר - משפטנית בכירה, רשות לניירות ערך

יהודה אלגריסי

חשבונאי ראשי, מחלקת תאגידים, רשות לניירות ערך

אילן פלטו - מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, איגוד החברות הציבוריות

ענת פילצר סומך - יועמ"ש, איגוד החברות הציבוריות

אדיר ענבר - יו"ר צוות חקיקה ורגולציה, לשכת רואי החשבון בישראל

ירון הרמן - יועמ"ש, לשכת רואי החשבון בישראל

יזהר קנה - נשיא לשכת רואי החשבון בישראל

דנה יוכלמן - יועמ"ש, לשכת רואי החשבון בישראל

עמיחי טסלר - יועץ הנשיא, לשכת רואי החשבון בישראל

עדי גרינבאום

יועמ"ש, לשכת רואי החשבון בישראל

משה גדנסקי

נציג עמותת CFOS

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

אתי אפלבוים

1. תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור דוחות כספיים)(תיקון), התשע"ו-2016

2. תקנות החברות (תקופת תוקף החלטה לפי סעיף 121 לחוק), התשע"ו-2015

3. תקנות החברות (סוגים נוספים של חברות שבהם ניתן למנות דירקטורים חיצוניים שאינם תושבי ישראל), התשע"ו-2015

אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר-היום: תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור דוחות כספיים)(תיקון), התשע"ו-2016; תקנות החברות (תקופת תוקף החלטה לפי סעיף 121 לחוק), התשע"ו-2015; תקנות החברות (סוגים נוספים של חברות שבהם ניתן למנות דירקטורים חיצוניים שאינם תושבי ישראל), התשע"ו-2015.

רוני, בבקשה.

תודה אדוני על הנכונות בלוח הזמנים הקצר.

הדיון הזה הוא דיון שלישי ואחרון בחוק שהעבירה שרת המשפטים לאישור הוועדה שעניינם בעצם מתווה הקלות. רוב ההקלות מתמקדות בחברות שמציעות לראשונה ניירות ערך לציבור ובחברות קטנות.

נשארו לנו בעצם שלושה סטים של תקנות. ברשותך ובגלל קוצר הזמן אלך אחד אחד.

הסט הראשון זה תקנות החברות, סוגים נוספים של חברות שבהן ניתן למנות דירקטורים חיצוניים שאינם תושבי ישראל. לפני כחודש אישרתם חוק שבינתיים כבר עבר בקריאה שנייה ושלישית ונכנס לתוקף, שמתייחס לחובה שיש בחוק החברות שהדחצ"ים שמתמנים יהיו תושבי ישראל. החוק מאפשר לחברות שהנפיקו ניירות ערך מחוץ לישראל למנות דחצ"ים שאינם תושבי ישראל.

דיברנו על זה ואישרנו.

עכשיו זה התקנות שמאפשרות.

אז בואו נאשר עכשיו כי את הדיון כבר קיימנו.

"החברה שעיקר פעילותה מחוץ לישראל רשאית למנות דירקטורים חיצוניים שאינם תושבי ישראל אף אם לא מתקיים בה האמור בסעיף 240א' רישה. אם דירקטוריון החברה אישר שהתקיימו כל אלה לגבי כל מינוי:

1. מאפייני פעילותה של החברה מצדיקים מינוי דירקטור חיצוני שאינו תושב ישראל.

2. שלא יהיה בכך שהדירקטור אינו תושב ישראל כדי לפגוע ביכולתו להיות נוכח בישיבות הדירקטוריון.

3. לדירקטור החיצוני כתובת למסירת כתבי בי-דין בישראל. "

מאחר וכבר דיברנו על זה וכתוצאה ממה שהחלטנו מגיעות התקנות, אז מי בעד לאשר את התקנות?

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות החברות (סוגים נוספים של חברות שבהם ניתן למנות דירקטורים חיצוניים שאינם תושבי ישראל), התשע"ו-2015 אושרו.

אושר פה אחד.

הסט השני של התקנות הוא גם כן מכוח ההסמכה שכבר אושרה בחקיקה. תקנות החברות (תקופת תוקף החלטה לפי סעיף 121 לחוק).

זה החברות הקטנות, כן?

מדובר פה בחברות IPO, חברות שמציעות לראשונה ויש בהן כפל תפקידים של יו"ר ומנכ"ל. במקום 3 שנים בחוק אפשר יהיה ל-5 שנים.

תקריאי. גם על זה דיברנו בפעם הקודמת.

"תוקף החלטה לפי סעיף 121 (ג) או 121(ד) לחוק, לפי העניין, שהתקבלה בחברה לאחר שהציעה לראשונה ניירות ערך של הציבור או שהחברה תיארה אותה בתשקיף או במסמך ההצעה לציבור, יהיה לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מהמועד שבו הפכה החברה מחברה פרטית לחברה ציבורית או לחברה פרטית שהיא חברת אגרות חוב, לפי העניין".

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות החברות (תקופת תוקף החלטה לפי סעיף 121 לחוק), התשע"ו-2015 אושרו.

אושר פה אחד.

אנחנו עוברים לנושא השלישי שהוא קצת במחלוקת.

הנושא השלישי זה תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור דוחות כספיים)(תיקון), התשע"ו-2016. התיקון נועד לאפשר לחברות מסוימות לא להקים ועדת מאזן ובמקום זה, בתנאים מסוימים שמוגדרים פה בתקנות, שהדיונים של ועדת המאזן בעצם ישולבו בדיוני הדירקטוריון. שיהיה בעצם דיון אחד לגבי הדוחות הכספיים.

המטרה של התקנות האלה היא בעצם למנוע מצבים שבהם יש כפילות בדיונים. כל הנושא של ועדת מאזן זה נושא שמאוד חשוב למשרד המשפטים. גם בעולם, אחרי המשבר הכלכלי של 2008, הנושא של איכות הדיון בדוחות הכספיים קיבל תהודה מאוד רבה וגם בישראל הותקנו תקנות בעניין הזה בשנת 2010. הדיון הזה הוא מאוד חשוב. הוועדה מאוד חשובה. זאת ועדה בלתי תלויה ומקצועית וזאת בעצם המטרה של הוועדה הזאת.

אבל, בחברות שהן יחסית קטנות ויש בהן יחסית מעט דירקטורים, הרבה פעמים רואים שהקמת הוועדה ודיון בה ולאחר מכן דיון בדוחות הכספיים גם בדירקטוריון בעצם יוצר כפילות משום שפחות או יותר אותם אנשים מנהלים את אותו דיון פעמיים.

בגלל שחשוב לנו שתהיה רגולציה טובה, אבל אנחנו גם לא רוצים שהרגולציה תייצר תהליכים מיותרים, ההצעה שלנו כאן היא לאפשר בתנאים מסוימים איחוד של הוועדה אל תוך דיוני הדירקטוריון.

חייבים, או שאפשר?

אנחנו מאפשרים.

חברה שחושבת שהדוחות שלה מורכבים והם מחייבים דיונים ספציפיים תוכל בהחלט להקים ועדה.

אנחנו מבקשים שאת אותו הרכב של ועדת מאזן, שלושה דירקטורים שהם בלתי תלויים לפי ההגדרות בתקנות, יהיה גם בתוך הרכב הדירקטוריון. כלומר, אנחנו לא משחררים מבחינת הרכב הדירקטוריון מהדרישות המקצועיות והדרישות של האי תלות.

אנחנו מבקשים שהדיון יכלול את אותו דיון שנדרשת ועדת מאזן לבצע. אנחנו מבקשים שמבחינת הנוכחים, כל המוזמנים, קרי, רואה החשבון המבקר, מבקר פנימי, כולם יהיו מוזמנים לדיון. אנחנו מבקשים שהמניין החוקי, גם לדיון וגם בהצבעה יהיה לא רק רוב מבין הדירקטורים אלא רוב של אותם דירקטורים שהיו מהווים את ועדת המאזן אילו היא היתה כמה. כלומר, אותם דירקטורים בלתי תלויים שהיו מקימים את ועדת המאזן. באופן הזה אנחנו נותנים להם כוח עודף לעומת הדירקטורים שלא היו מהווים את ועדת המאזן במצב דברים רגיל.

אנחנו סבורים שהתקנות האלה מייצרות איזון טוב בין הצורך בדיון יעיל לבין החשש מעודף רגולציה. אנחנו מציעים בתקנות את ההקלות האלה לשתי קבוצות של חברות. קבוצה ראשונה זה קבוצת החברות הקטנות, שכבר ראינו שורה של הקלות שניתנות להן. אמרנו שמדובר בחברות עד היקף של 300 מיליון, קצת יותר מ-300 חברות שיהיו רשומות בבורסה.

הקבוצה השנייה של החברות זה חברות של IPO שהנפיקו לראשונה. אנחנו מציעים להם את ההקלה הזאת לחמש שנים.

לשכת רואי החשבון הניחה לפני הדיון האחרון מכתב אל אדוני שבהם הם מסבירים בצורה מפורטת התנגדות שלהם לתקנות. הם סברו שבעצם התקנות האלה לא צריכות להיות מותקנות כלל.

לפי עצתך, יצרנו קשר עם לשכת רואי החשבון וקיימנו איתם התדיינות רצינית בכמה פעמים כדי לנסות ולראות אם אנחנו מצליחים להגיע להבנות לגבי שינוי או תנאים בתקנות שיאפשרו להם לקבל את התקנות.

לצערי, לא הצלחנו להגיע להסכמות. היינו מאוד מאוד קרובים ברעיון לקבל כל מיני תנאים שקצת יצמצמו את התחולה של התקנות. אבל בסופו של דבר, התנאים שהם ביקשו נראו לנו נוקשים מידי באופן שמעקר את התקנות, שבסופו של דבר נועדו להקל. הם חשבו וגם הציגו את דעתם, שאנחנו צריכים ללכת יותר רחוק מבחינת הצמצום של התקנות.

בגלל שזמנו של אדוני קצר, אני אומר שבעקבת הדיונים האלה ולאחר שקיימנו התייעצות גם עם הרשות לניירות ערך וגם עם גורמים נוספים לגבי התקנות האלה, אנחנו רוצים להציע צמצום מסוים של היקף התקנות. אם בעיניי אדוני זה ייראה כפשרה ראויה אנחנו נסכים לה. הפשרה היא שבכל מקרה התקנות האלה יחולו רק לגבי חברות שבהן מספר הדירקטורים אינו עולה על שבעה. לגבי חברות קטנות זה מכסה פחות או יותר 80%-85% מהחברות. ההיגיון בזה הוא שכאשר הרכב הדירקטוריון קטן, אותם שלושה חברי ועדת מאזן ממילא מהווים חלק משמעותי ממספר הדירקטורים ולכן הטענה שעומדת בבסיס התקנות לגבי הכפילות בדיונים מתחזקת. לכן זאת נראית לנו פשרה נכונה.

ההצעה הזאת הוצעה למועצת רואי החשבון?

כן. ההצעה הוצעה להם. הם חשבו שאנחנו צריכים לצמצם את זה עד כדי חמישה.

אנחנו מתנגדים גם להצעה הזאת.

צמצום לחמישה דירקטורים יביא בפועל לכך שיהיו לנו דירקטוריון עם רוב בלתי תלוי כי אותם שלושה חברים בלתי תלויים של ועדת מאזן יהיו בעצם רוב הדירקטוריון. אנחנו לא רוצים שהתקנות האלה ישדרו בעקיפין החמרה. אנחנו לא רוצים לעשות הקלה, שכשמורידים ממנה את העטיפה רואים בעצם החמרה בדרישות. אנחנו חושבים ששבעה זה מספיק. אנחנו חושבים ששלושה מתוך שבעה זה באמת מראה. אם אתה לוקח את היו"ר וגורמים נוספים בחברה שמלווים כמעט תמיד את דיוני ועדת מאזן, אנחנו רואים שמעבר לאותם שלושה דירקטורים יש כפילות יחסית גדולה וחפיפה בדיונים וזאת נראית לנו פשרה נכונה.

הנימוק הוא נימוק של כפילות?

כן, של מניעת בירוקרטיה.

לגבי חברות IPO, חברות שמציעות לראשונה ניירות ערך, כאן ההקלה ניתנת לכל החברות קטנות וגדולות. הדיון עם לשכת רואי החשבון היתה בעיקר לגבי משך ההקלה. אנחנו הרי ביקשנו אותה לחמש שנים, כמו יתר ההקלות לחברות IPO. אנחנו לא חושבים שנכון לקצר את תקופת החמש שנים משום שהמטרה של רשות ניירות ערך, של הבורסה ושלנו, זה לבוא לחברות עם חבילה מסודרת שאפשר לשווק אותה כחבילת חמש שנים של הקלות. אם נתחיל עכשיו לקבוע תקופות אחרות, אנחנו פוגעים בחבילה.

לכן, אם אדוני סבור שגם קבוצת החברות הזאת צריך לעשות איזה צמצום של התקנות, אפשר גם כאן לדבר על חברות שיש בהן דירקטוריונים יחסית קטנים של עד שבעה חברים.

יזהר, אנחנו שמחים שאתה נמצא איתנו בריא ושלם ואפילו מחייך.

תודה רבה.

מאחר ואנחנו כבר אחרי הזמן ואנחנו צריכים לסיים בשעה שתיים, בואו ננסה לסכם את הדברים. אני מבין שההצעה שקיימת היא הצעה שנראית הוגנת מאוד. הטיעון המרכזי היה, שבפורום רחב של דירקטוריון אי-אפשר לקיים דיונים מקצועיים ואז צריכים את הוועדה הזאת שתעשה את הדיון ואחר-כך תביא לדירקטוריון. אבל מאחר וכאן כבר הגיעו להסכם ומדובר על פורום מצומצם של שבעה שמתוכם שלושה הם מהוועדה עצמה, זאת אומרת שכן אפשר יהיה בפורום הזה. בין כה וכה חלקם הגדול הם אותם אנשים שבוועדת המאזן. אני חושב שכן אפשר ללכת על הדבר הזה. מה עוד שזאת לא חובה, זאת רשות.

חברות שיחליטו שהן לא רוצות יוכלו כן לקיים את שני הדברים. זה נראה הוגן ללכת על דבר כזה ולהגיע להסכמה שאנחנו הולכים ביחד.

ברשותך, אני אגיד את הנקודות בקצרה ואחרי זה אדיר אולי יוסיף מילה אחת או שתיים.

קודם כל, הנושא הזה של ועדות המאזן זה נושא שאנחנו חיים איתו מספר שנים יפה. כמדומני לפני חמש שנים זה הפך לקבוע ולפני זה היה באופן זמני. זאת תקנה שהצליחה בצורה יוצאת מן הכלל. למיטב שיפוטנו המקצועי כרואי חשבון, זה אחד הצעדים החשובים ביותר אם לא החשוב ביותר, שיזמה אותו הרשות לניירות ערך להגברת הנושא של הממשל התאגידי בדיווח הכספי.

אנחנו חושבים שהנושא הזה של ועדת המאזן הוא אחד מהכלים החשובים ביותר לכך שיש ממשל תאגידי נאות בדיווח כספי.

בשונה מחבריי שמגיעים מהשירות הממשלתי, אני בעל ניסיון. אני יושב בהרבה מאוד ועדות כאלה וישבתי בהרבה ועדות כאלה. אני אומר בצורה ברורה חד חד ערכית, הן מהניסיון שלי והן מהניסיון של חבריי, שעצם קיומה של ועדת המאזן בנפרד מהדירקטוריון, ב-99% מהמקרים שבהם אני הייתי, היתה לזה תרומה חד משמעית לדיווח הכספי. לא פעם ולא פעמיים ולא שלוש זה שינה את הדיווח.

גם כשמדובר על דירקטוריון של 7 אנשים כשלושה מתוכם הם אותם חברים שבוועדת המאזן?

אני רוצה להסביר. ההבדל הוא לא רק בעצם זה שפה יש שלושה ופה יש שבעה. דרך אגב, רק למען הסדר הטוב, חבל שחבריי לא ציינו, אבל אם אתה שם את הרף בשבעה, אז בעצם הכנסת 75% מהחברות. זאת אומרת, למיטב ידיעתי, על-סמך בדיקה שהיא לא מדעית, 75% מהגופים שהם אותם גופים קטנים שמדובר עליהם נמצאים בתוך אותם שבעה. אם תוסיף לזה את כל החברות החדשות - - -

הוא שאל האם היחס בין שלושה לשבעה, למה אתה חושב - - -

אני נשאל לדעתי המקצועית אז אני אומר במפורש. יש פער ענק בדיון שבו יש שלושה אנשים של ועדת מאזן, שאז הדיון הוא נטו מקצועי. כל האנשים שמסביב לשולחן הם אנשים שמבינים ויודעים חשבונאות ודיווח כספי לבין דיון בשבעה.

אם היית שואל אותי לגבי חמישה, היה לי הרבה יותר קשה לענות לך. לגבי שבעה, זה יותר מאשר פי שניים ואותה שלישייה נמצאת במיעוט. זה לא רק השאלה של היותם במיעוט. אותם חברים נוספים, של הפער בין ועדת המאזן לדירקטוריון, כאשר אתה מדבר על שבעה, אלה הם אתם אנשים שבדרך כלל ההבנה שלכם בדיווח כספי היא ברמה יותר נמוכה ולכן אתה לא יכול לקיים את אותו דיון.

אני אומר בצורה ברורה, נחרצת וחד משמעית, בדירקטוריון של שבעה אי-אפשר לקיים דיון ברמה המקצועית הנדרשת לעומת ועדת מאזן של שלושה.

ברשותך, אני רוצה להזכיר לכבודו שבמדינת ישראל יש עוד גופים שלציבור יש עניין בהם וזה כל המלכ"רים למיניהם, העמותות והחל"צים. קבע המחוקק במדינת ישראל שלעמותה עם מחזור של 2-3 מיליון שקלים, הון עצמי של מיליון, שכנראה היא אולי קצת פחות חשובה לפעמים מאשר אותה חברה ציבורית של 250 מיליון שקל הון עצמי, קבע המחוקק שצריכה להיות ועדת ביקורת שתדון במאזן. היא תהיה נפרדת מהדירקטוריון. היא תקיים את הדיון לפני הדירקטוריון ותיתן את ההמלצה שלה בכתב. אז יש לנו ועדת מאזן נפרדת לגמרי, ועדת ביקורת ואחרי זה דירקטוריון ואחרי זה אסיפה כללית.

אנחנו מחילים את זה על כל העמותות, למעט העמותות הזניחות. בא המחוקק הישראלי, משרד המשפטים, ואמר שבאותן חברות צריך להיות וכאן זה לא בעמותות.

נקודה מאוד מרכזית ששכחנו לדבר עליה ואני חושב שהיא מאוד חשובה זה הנושא של הרבעונים. אנחנו כאן מגיעים מכל מיני כיוונים שונים ויש כאן חקיקה על חקיקה על חקיקה.

אני אגיד אחרת, דעתי אולי היתה קצת שונה אם לא היו רבעונים לנגד עינינו. אנחנו בעצם אומרים ככה: אנחנו נוריד את ועדת המאזן. אנחנו גם הולכים כנראה להוריד את הרבעונים. יש הצעה של הרשות לניירות ערך. כאן אני אומר בצורה מאוד ברורה את דעתה של לשכת רואי החשבון, שאנחנו מברכים על היוזמה. אנחנו רוצים לחסוך בעלויות? בואו נחסוך ברבעונים. זה הרבה מאוד כסף, זה הרבה מאמץ, הרבה מאוד עבודה.

רק למען הסדר הטוב, העלות של ועדות המאזן, כל ועדות המאזן האלה באותן חברות הן בסביבות 10,000-15,000 שקלים בשנה. אם אנחנו נוריד את הדוחות מהארבעה לשניים, העלות תרד ל-8,000-9,000 שקלים לוועדות המאזן. לבוא ולהגיד שזה הנטל? אני לא חושב.

היה היום מאמר מאוד יפה בעיתון הארץ בנושא של שומרי הסף והראיתי אותו לחבריי מהממשלה. יש מקבץ של שומרי הסף בדיווח הכספי. רואי החשבון הם אחד מהם. ועדות המאזן הם שומר סף מאוד מאוד חשוב. היה ואנחנו מורידים את ועדות המאזן, אנחנו לאט לאט מזיזים את כל שומרי הסף הצידה ומשאירים רק את רואי החשבון במערכה. זה לא נכון, זה לא חכם. מעבר לזה שזה מוריד עלינו יותר אחריות ונטל, אני חושב שאנחנו לא נוכל לבצע את עבודתנו נאמנה כמו שאנחנו עושים היום בוועדת מאזן. כפי שאמרתי, לדעתנו העלות היא זניחה.

אני רוצה לחזור לנקודה שעליתי קודם. יש שורה ארוכה של שינויי חקיקה של הרשות לניירות ערך. אי-אפשר לבוא ולדבר על אחת בנפרד מהאחרות. ברגע שיהיה השינוי הזה של הרבעונים, שאני מאמין שהוא יהיה ונכון שהוא יהיה, הוא ישנה את כל כללי המשחק. אנחנו עוברים מארבעה דוחות בשנה לשני דוחות בשנה.

בהערת אגב אחרונה. היה מאמר היום בבוקר בעיתון. במקרה אחד מהאירועים זה אירוע שאני מכיר אותו. שם שפטו גם את רואה החשבון וגם את בעלי השליטה. מצאו אותם אשמים על אי הכללה של איזה שני סעיפים קטנים, עמוד 84 ג' או עמוד 54 ב', עם כל הכבוד. אי-אפשר מצד אחד לדרוש ירידה לרמות ולפרטים מדהימים מבחינת כל מערכת הדיווח החשבונאי ומצד שני, לבוא ולהגיד שמורידים את הוועדה הזאת שהיא כל-כך חשובה.

ראינו אצל הבנקים, גם רואי החשבון יכול להיות שהם מפשלים בגדול.

צריך להבין שאנחנו במצב חרום מבחינת החברות הציבוריות. זה לא שאנחנו מדברים פה בחלל רגיל. אנחנו במצב חרום. חברות קיימות רוצות לצאת מהבורסה וחברות חדשות לא באות לבורסה.

מה שנעשה פה זה איזה ניסיון קטן לעצור מהסחף.

בגלל הדבר הזה?

גם.

אתה מדבר על 10,000 שקלים בשנה.

מדובר פה בהקלה שיכולה לחסוך כ-15 מיליון שקלים לחברות הציבורית בחשבון הכולל. זה לא פשוט וזה לא הולך ברגל הסכומים האלה.

כשנותנים 10 מיליון שקלים למנכ"ל, אז מסתכלים על 10,000 שקלים?

מהניסיון שלי בחברות הציבורית, ואני יושב בדירקטוריונים של חברות ציבוריות ובוועדות מאזן, ב-99.9% אחוז מהמקרים, הנושאים נפתרים בין רואה החשבון לבין סמנכ"ל כספים לפני בכלל הדיון בוועדת המאזן. ברוב המקרים לא מגיעים לוועדת המאזן עם חיכוכים. החיכוכים נגמרים לפני. זה לא נכון שבוועדת המאזן אז פתאום רואה החשבון פתאום נזכר להעלות את הנושא. זה לא קורה. ברוב המקרים הדברים נפתרים לפני. לכן הטענה הזאת שצריך שתי ועדות היא מיותרת.

רגולציה זה עניין של עלות תועלת. גם אם יש מקרה אחד או שניים שבוועדת מאזן מתקיים דיון, ב-99% מהמקרים אין לזה שום משמעות. זה שני דיונים כפולים ומיותרים. מלכתחילה התקנה הזאת היתה מיותרת וגרמה לחברות עוד ישיבה, עוד תשלום, עוד הוצאות. זה לא רק התשלום לדירקטורים, זה תשלום לרואה החשבון, תשלום לעוד בעלי מקצוע.

לפי דעתי, המניע העיקרי של ההתנגדות פה הוא לא ממשל תאגידי. המניע העיקרי להתנגדות פה ה הוא אחר לגמרי וכולם יודעים את המניע.

תוריד את הרבעוני.

יזהר ואילן.

כבוד היושב ראש, שמענו האשמות שלא אהבתי אותן. אני נוהג בכבוד במר פלטו. אני מבקש שינהג כך גם בנו.

יש לנו עכשיו שתי אפשרויות: לדחות את זה ונעשה ישיבה בזמן הקרוב. בשעה שתיים מחכים לי במקום אחר. חשבתי שיש איזו הצעה שהיא סבירה ויכולה להתקבל. אם אתם מתנגדים אני אדחה את זה. אני יכול גם להחליט כי אתם רק היועצים ולא מעבר לזה.

אני אומר שוב, אם אי-אפשר לסגור את זה כרגע, אז נעשה את זה בשבוע הבא אבל אז תהיה רק הצבעה.

ניסן, אפשר לשקול את העניין של החמישה.

זאת לא הקלה. יותר טוב לא לעשות בכלל.

הושמעו פה נתונים שעלולים להטעות.

אדיר, אם בסוף לא נגיע להסכם אז חבל. אני לא יכול להיות פה עכשיו.

אני אומר שוב, אם אין אפשרות להגיע להסכם אנחנו נקבע ישיבה בעוד שבוע או שבועיים ונקיים הצבעה. תגיע להסכם, טוב. אם לא תגיעו להסכם אז יחליטו.

אני נועל את הישיבה, תודה רבה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:20.