ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 02/03/2016

תקנות שירות לאומי-אזרחי, התשע"ו-2016

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 1

מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות

וועדת החוץ והביטחון לפי חוק השירות הלאומי-אזרחי, התשע"ד-2014

יום רביעי, כ"ב באדר א התשע"ו (02 במרץ 2016), שעה 9:45
סדר היום
תקנות שירות לאומי-אזרחי, התשע"ו-2016
נכחו
חברי הוועדה:
אלי אלאלוף – היו"ר

ישראל אייכלר

מירב בן ארי

עמר בר-לב

יגאל גואטה

מאיר כהן

שולי מועלם-רפאלי

נורית קורן

עפר שלח
מוזמנים:
אבי מאיר - יועץ שר החקלאות ופיתוח הכפר

דרור גרנית - עו"ד, משרד המשפטים

דוד גולדפרב - אגף היועץ המשפטי, משרד החוץ

שני פרידמן - מתמחה, משרד החוץ

שר-שלום ג'רבי - מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי

מוטי אלמליח - מנהל אגף תקצוב ופיקוח, רשות השירות הלאומי אזרחי

נועם עמרן - עו"ד, היועץ המשפטי, רשות השירות הלאומי אזרחי

שלמה יצחק - מנהל תחום דמי פגיעה, המוסד לביטוח לאומי

שלומי מור - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
ייעוץ משפטי
נעה בן שבת

עידו בן יצחק
מנהלת הוועדה
ענת כהן שמואל
רישום פרלמנטרי
אהובה שרון, חבר המתרגמים

תקנות שירות לאומי-אזרחי, התשע"ו-2016
היו"ר אלי אלאלוף
בוקר טוב. אני מתנצל על התקלה שהייתה וגרמה שנציגי ועדת החוץ והביטחון לא קיבלו הודעה בזמן אבל תודה שהגעתם, חברי הכנסת עמר בר לב ועפר שלח. אני שמח לראות את שאר החברים מטעם ועדת הרווחה, העבודה והבריאות.

הנושא בו אנחנו אמורים לדון ולאשר במידה ונסכים לכך הוא תקנות שירות לאומי-אזרחי, התשע"ו-2016. אני מזכיר שזה קשור לאוכלוסייה החרדית שאמורה לעשות שירות לאומי-אזרחי כהמשך לחוק השוויון בנטל.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
הזכרת את זה שלא קיבלנו זימון בזמן. הבעיה היא שיש כאן חוק עם שינויים שרק עכשיו אנחנו קוראים אותו פעם ראשונה. אנחנו נעשה את המקסימום כדי להבין מה מהות השינויים, אבל בפעם הבאה באמת היה ראוי שנקבל את זה מראש ועוברים על זה. זה גם היה חוסך זמן בדיון.
היו"ר אלי אלאלוף
אני בטוח. התנצלתי ואני חוזר ומתנצל בשם הנהלת שתי הוועדות. זאת ישיבה באחריותי ואני מסכים אתך. בדרך כלל זאת לא השיטה בה אנחנו נוהגים בוועדה שלנו ואני בטוח שגם בוועדות האחרות. אנחנו לא נגיע לשום הצבעה במידה ונרגיש שעלינו על מוקש כלשהו. לדעתי מדובר בתקנה מיוחדת בסעיף מסוים ונדון בה.
נעה בן שבת
אני רוצה להזכיר שאנחנו מדברים על תקנה 2. ביקשנו מנציגי הרשות לשירות לאומי אזרחי שינויים מסוימים שחשבנו שיכולים לסייע בהגברת הפיקוח. אנחנו מדברים על אנשים שנמצאים בחוץ לארץ והשירות שלהם הוא שירות שמהווה תחליף לשירות הצבאי. זה לא שירות התנדבותי ולכן יש חשיבות רבה לפיקוח הדוק בנושא הזה.
היו"ר אלי אלאלוף
מדובר בשירות שמתבצע רק במזרח אירופה ובמזרח הרחוק. הוא לא קשור לא בארצות הברית ולא במערב אירופה. יש גם סעיף שבהמלצת השר ובהסכמת המנכ"ל אנחנו עומדים למחוק אותו, בנושא הפיקוח בחוץ לארץ. את הסעיף הזה כנראה נבקש להוריד.

אם אין לכם התנגדות, אני מציע שנקרא את הסעיף הזה בתקנות.
נעה בן שבת
נקרא רק את תקנה 2 כי רק היא נוגעת לענייננו והיא מכוח סמכות לפי סעיף 5(ח) לחוק שירות לאומי אזרחי.

2. שירות בחו"ל

בתקנה זו –

"גוף מפעיל חו"ל" – גוף מפעיל בשירות בחו"ל.

"משרת" – משרת בשירות חו"ל.

המנהל ימנה עובד מעובדי הרשות לממונה על השירות בחו"ל (להלן – הממונה). הממונה יהיה בקשר עם כל מי שהוא גוף מפעיל חו"ל ויוודא כי השירות בחו"ל מתבצע לפי החוק ולפי הנחיות שהרשות תמסור לגופים מפעילים חו"ל בעניין זה ויקבל תלונות של המשרתים ושל גורמים אחרים לעניין זה.

אבהיר לגבי סעיף קטן (א) שאמנם השירות נעשה לפי הנחיות – הכול עדיין תלוי בהנחיות שיתקבלו – אבל חשוב שאותו ממונה גם יהיה כתובת לתלונות, גם של המשרתים על תנאי השירות שלהם ועל השירות שלהם אבל גם של גורמים אחרים. אם מישהו יודע שהשירות לא מתבצע כראוי, יש בעיה עם השירות, המשרת לא נמצא במקום, הוא לא זמין ולא מבצע את תפקידיו, המטרה של התלונות היא להעלות אותן לתיקון או לזיהוי ליקויים גם בדרך הזאת.

אישרה הרשות את הצבתו של משרת בגוף מפעיל חו"ל, יעביר הגוף המפעיל לממונה לפני תחילת השירות את כל אלה:

שם הגוף המפעיל שבו הוא משרת ומספרי הטלפון של הגף המפעיל.

כתובת מקום השירות.

פרטי איש הקשר בגוף המפעיל האחראי על המשרת ועל הבטחת שמירת זכויותיו ומילוי חובותיו (להלן – אחראי על המשרת).

כתובת המגורים של המשרת בחו"ל.

מספר הטלפון של המשרת בחו"ל.

כתובת הדואר האלקטרוני של המשרת.

כתובת לשיחת היוועדות חזותית עם המשרת.

פרטי איש קשר של המשרת בארץ.

העתק פוליסת הביטוח הרפואי של המשרת.

העתק מאשרות הכניסה והשהייה של המשרת.

התקנה הזו במקור דיברה על כך שהגוף המפעיל בחו"ל מגיש את רשימת המפעילים. מכיוון שאנחנו מדברים על כך שהרשות היא זאת שמציבה את המתנדבים בחוץ לארץ ולא כל גוף בוחר – זה לא שונה מהשירות הלאומי שנעשה וזה לא משהו שנמסר לרשות – לכן שונה הנוסח והרשות צריכה לאשר את הצבתו של משרת בגוף מפעיל בחו"ל.

אתם רוצים להתייחס לכתובת לשיחת היוועדות חזותית?
שר-שלום ג'רבי
זה הסקייפ. כאשר מדברים על כתובת לשיחת היוועדות חזותית עם המשרת, זה הסקייפ. החוק הזה הוא בתיאום מלא עם משרד החוץ ועם משרד המשפטים. ישבנו עם משרד המשפטים פעמים רבות כדי להגיע להבנות והערות חשובות שהיו להם ובעקבות זאת גם הוספנו נקודות. אחד מהדברים שבאמת אנחנו רוצים – וכאן היועצת המשפטית של הוועדה וגם יושב ראש הוועדה התייחסו – זה הנושא של הפיקוח. אחת השיטות והכלים שאנחנו רוצים לפיקוח, זה הנושא של סקייפ כאשר לפחות פעם בשבוע הממונה על שירות לאומי בחוץ לארץ ישב וידבר גם עם אותו משרת וגם עם האחראי עליו. בכל גוף מפעיל בחוץ לארץ יהיה אחראי על אותו משרת - אגב, אותו דבר יש גם היום בשירות הלאומי של הבנות בחוץ לארץ – ואנחנו רוצים פעם בשבוע לדבר אתו ועם האחראי עליו כדי לשמוע בעיות והערות.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
אני חושב שחבר הכנסת עפר שלח ואני היינו בוועדת שקד שחוקקה את זה. היה ויכוח עקרוני האם זה נכון ששירות בצה"ל ייעשה גם בחוץ לארץ. זאת שאלה מאוד מאוד עקרונית. עד כמה שאני זוכר, למרות שחבר הכנסת עפר שלח היה בקואליציה ואני באופוזיציה, שנינו התנגדנו לעיקרון הזה. בסוף הוחלט, כרגיל ברוב קולות, שזה כן יכנס. הייתה עוד דוגמה שקואליציה ואופוזיציה לא התחלקה בצורה המסורתית אלא בצורה עניינית.

לכן אני חושב שנושא הפיקוח הוא מאוד מאוד חשוב כי אם כבר זה קורה – ושוב, בניגוד לדעתי האישית – אני חושב שלוודא שאכן השליחות הזאת, במקום שירות בצה"ל במדינת ישראל, נעשית בחוץ לארץ, זה נעשה באמת למטרה לשמה זה הוגדר. אני חושב שזה מאוד חשוב ולכן כל נושא שקשור בפיקוח, בעיקרון אני בעדו.
היו"ר אלי אלאלוף
בהתייחסות לסעיף המקורי בהצעת החוק היה גם נושא של שילוב והסברה ממשלתית. אני אמרתי כאן שעלינו להזהיר את החברים שיוצאים לשליחות הזאת כי הסברה ממשלתית לא אמורה לבטא את הדעות האישיות והפוליטיות של הגוף ממנו הם באים ואולי חוזרים. זה צריך להיות בנושא. המנכ"ל הודיע שבתיאום עם משרד החוץ, המשרד בשלב ראשון לא ישולב בשום פעילות הסברתית בחוץ לארץ בשלב זה. אני רוצה שהצעירים האלה יבינו שהם לא יוצאים בשם.
עפר שלח (יש עתיד)
יש משהו מעבר לסניפי חב"ד שעליהם היה הוויכוח הגדול בשעתו שהוא נכלל תחת זה?
שר-שלום ג'רבי
אי אפשר לקרוא לזה חוק של חב"ד.
עפר שלח (יש עתיד)
אני שואל מעשית.
שר-שלום ג'רבי
מעשית, מה שאני מכיר ומה שאני יודע, מדובר על שליחי חב"ד. שוב, כמו שהיושב ראש ציין, מדובר על אסיה ועל מזרח אירופה.
היו"ר אלי אלאלוף
ואם יש גוף חדש, איך אתה משלב אותו?
שר-שלום ג'רבי
אותו הדבר. אלה אותם קריטריונים.
היו"ר אלי אלאלוף
בחוק יש קריטריונים?
שר-שלום ג'רבי
כן. יש קריטריונים. אם אנחנו מתייחסים לפיקוח – מה שחבר הכנסת בר לב אמר – אני אתייחס לנקודות של הפיקוח. חוץ מסקייפ אנחנו דורשים דוחות נוכחות מדי חודש שיגיעו עד ה-7 לחודש, כל שלושה חודשים תצהיר מהגוף המפעיל על עבודתו של המשרת, במקרה הצורך ייסע מטעם הרשות עובד לבדוק את העניין, הגוף המפעיל מתחייב שיהיה ממונה, אחראי ממש ישיר, על אותו משרת וכתוב גם בחוק שזה לא יעלה על מאה בחורים כאלה בחוץ לארץ. אנחנו לא מתקרבים למספר הזה אבל זה עוד סייג שיש בנושא.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
המספר הוא מספר מוחלט.
שר-שלום ג'רבי
כן.
נעה בן שבת
אנחנו עוברים לסעיף שנוגע לדוחות הנוכחות והתצהיר.

גוף מפעיל חו"ל יעביר לממונה את דוחות הנוכחות של משרת חתומים ביד האחראי על המשרת מדי חודש בחודשו, עד ה-7 לחודש בחודש שאחריו.

(ד1) גוף מפעיל חו"ל יעביר לממונה אחת לשלושה חודשים בתקופת השירות תצהיר של האחראי על המשרת, על עמידת המשרת בחובותיו, על הבטחת זכויותיו ועל פרטי הפעילות שביצע המשרת ברבעון שקדם לכך.

יהיה דיווח שהוא לא רק אותה שיחת סקייפ אלא ממש תצהיר.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
מי קובע את הפורמט של התצהיר?
שר-שלום ג'רבי
אנחנו.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
השאלה אם זה מספיק ברור כאן.
שר-שלום ג'רבי
הגוף המפעיל, להבין את המושגים, היושב ראש יודע כי הוא מכיר את זה גם מהחוק הגדול, הגוף המפעיל הוא אותו מקום שהמשרת משרת בו. לדוגמה, ניקח את תאילנד. צריך לזכור דבר מאוד חשוב. מי שמממן את כל ההוצאות של המשרת זה הגוף המפעיל. זאת אומרת, אותו גוף מפעיל אחראי על המשכורת שלו, על הלינה שלו, על הכלכלה שלו, על הטיסה שלו הלוך וחזור. לגוף המפעיל יש אינטרס שאותו בחור גם ישרת. הוא לא – סליחה על המילה – לא פראייר שהוא גם ישלם והבחור לא יעשה כלום. זאת נקודת ההנחה, קודם כל.

הנקודה השנייה היא שאנחנו בהחלט עושים את הבחינה, וחוץ מהדיווח כאשר עד ה-7 לחודש אנחנו צריכים לקבל דוח נוכחות, המטרה של מה שהיועצת המשפטית של הוועדה ציינה היא שאחת לשלושה חודשים יהיה מלל מסודר שאומר בא, שירת, מה עשה ומה לא עשה, איך הוא התנהג וכולי, ולפי זה אנחנו גם מקבלים את ההחלטות על ההתנהגות שלו.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
אפשר לעשות שם מילואים?
שר-שלום ג'רבי
אפשר. אגב, אני עדיין עושה מילואים.
קריאה
מה שהתכוון חבר הכנסת בר-לב לפי דעתי זה מי בונה את התצהיר.
נעה בן שבת
אפשר להגיד שהתצהיר יהיה בהתאם לנוסח שאתם תקבעו.
קריאה
כי דיברתם אבל בסוף לא נגעת בנקודה.
דרור גרנית
אני מציע להוריד את המילה תצהיר ולכתוב דיווח.
נעה בן שבת
למה? אישור קונסולרי.
דרור גרנית
הם יצטרכו לבוא בפני הקונסול מדי שלושה חודשים כדי לאשר את התצהיר?
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
זה נראה לי מופרז.
מירב בן ארי (כולנו)
תצהיר בהגדרה שלו הוא מסמך משפטי מחייב. לכן דיווח הרבה יותר מתאים.
היו"ר אלי אלאלוף
אני חושב שזה דווקא מאוד חשוב שיהיה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
פעם בשלושה חודשים? נראה לי מופרז.
היו"ר אלי אלאלוף
אני הייתי מציע שאחת לשלושה חודשים הרשות תקבל דיווח ואחת לשישה חודשים יהיה תצהיר.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
זה כבר יותר הגיוני.
היו"ר אלי אלאלוף
פעמיים בשנה בתקופת השירות. זה סביר. זה גם ביטחון טוב להורים שידעו.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
פעמיים בתקופת השירות, אם תעשה פעם בשנה.
שר-שלום ג'רבי
השירות הוא שנתיים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
אם זה זהה לבנות השירות הלאומי, זה בסדר. אם זה שונה, זאת אפליה.
נעה בן שבת
אין היום הוראות לגבי השירות הלאומי.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
זאת אפליה ברורה.
מירב בן ארי (כולנו)
אבל אם אין לך הוראות, בין מי אתה מפלה?
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
זה צריך להיות דומה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
חבר הכנסת אייכלר, אלה שני דברים שונים.
היו"ר אלי אלאלוף
כשנגיע לחוק השני, נהיה זהירים. בשבוע הבא נדון בחוק השני.
מירב בן ארי (כולנו)
החוק הזה מדבר על גברים ונשים?
שר-שלום ג'רבי
לא. רק גברים.
מירב בן ארי (כולנו)
אם כן, אין לך בכלל חוק על נשים.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
הוא עוסק בשירות צבאי בחוץ לארץ.
מירב בן ארי (כולנו)
אבל הוא אומר לך שזה רק לגברים.
עידו בן יצחק
אולי אני אעשה קצת סדר. החוק מכוחו אנחנו פועלים הוא חוק שירות לאומי אזרחי. החוק הזה נחקק במסגרת תיקון 19 לחוק שירות ביטחון שעסק בתלמידי הישיבות. החוק ההוא קבע שני מסלולים. יכול תלמיד ישיבה, אם הוא לא דוחה עוד את שירותו, או להתגייס לצבא או לעבור לשירות לאומי אזרחי וחוק שירות לאומי אזרחי עוסק רק בתלמידי הישיבות שהופנו על ידי הצבא לשירות לאומי אזרחי.
מירב בן ארי (כולנו)
הבנתי את זה כבר בהתחלה. אתה מדבר על הישיבות.
היו"ר אלי אלאלוף
תנו לו לסיים את דבריו.
עידו בן יצחק
לכן ההסדר הזה שנמצא באותו חוק, הוא הסדר ייחודי לעניין הזה ועל רקע זה שהוא מהווה חלופה לשירות הצבאי. בנות השירות, ההסדר שלהן כיום הוא בתהליכי חקיקה ונעה מכירה את זה טוב ממני אבל הן בסיטואציה אחרת. מאחר שהן מתנדבות, הן פטורות משירות צבאי ומתנדבות לשירות. אם הן משרתות בחוץ לארץ, זה בהתנדבות. כאן מדובר בהסדר שהוא חלופה לשירות צבאי.
מירב בן ארי (כולנו)
עכשיו אני שואלת שאלה. אם הסידור הזה לבני הישיבות הוא חלק מהחובה שלהם ולבנות זאת התנדבות כי לשירות לאומי הן מתנדבות, השאלה שלי היא האם באותו חוק שירות לאומי אזרחי שעכשיו אנחנו עוסקים בחקיקה שלו יש התייחסות לאותן בנות בחוץ לארץ או שההתייחסות היא כללית לבנות שמשרתות?
נעה בן שבת
יש התייחסות. בהצעת החוק יש התייחסות לבנות בחוץ לארץ אבל הנושא עדיין לא נדון בוועדה ויכולות להיות דעות שונות. יכולה להיות תמיכה ברעיון של התנדבות בחוץ לארץ ואישור ההצעה ויכולה להיות התנגדות לרעיון.
היו"ר אלי אלאלוף
את מוזמנת לדיון בוועדה ביום שני בבוקר.
מירב בן ארי (כולנו)
אני אבוא. ברור.
נעה בן שבת
גוף מפעיל ידאג לכל המפורט להלן ויממן אותו
הוצאות תזונתו של המשרת במהלך תקופת שירותו.

שיכונו של המשרת במהלך תקופת שירותו וכן ההוצאות הכרוכות בכך ובכלל זאת:

שיכון במקום מגורים הולם אשר יכלול, לכל הפחות, מיטה, מזרון, כיסא, שולחן, ארון, מקרר וכיריים.

אנחנו מציעים להוסיף ואמצעי חימום.

תשלום מסי דירה, חשמל, מים וגז וכל תשלום אחר בעד השימוש בדירה.

חומרי ניקוי לניקוי הדירה.

שוב נדגיש שאלה דרישות המינימום. בכל מקרה, הוא צריך לשאת בהוצאות הכרוכות בכך.

(2א) אמצעים המאפשרים תקשורת אינטרנטית.

(2ב) הוצאות נסיעה כאמור בסעיף 5(ג)(2) לחוק.

(2ג) דמי כלכלה כאמור בסעיף 8(ב) לחוק.

ציינו את הדברים האלה כדי שלא תהיה אי הבנה שההוצאות האלה נדרשות למרות שהן כבר בחוק הראשי. בכל זאת ציינו בתקנות כדי להבהיר את היחס בין הוראות התקנות לבין הוראות החוק.

ביטוח רפואי מורחב למשרת, לפי הנחיית המנהל שתימסר לגופים המפעילים חו"ל.

(4) אשרות הכניסה והשהייה של המשרת.

אני רוצה להעיר כאן לעניין פסקה (3). לפי חוק הביטוח הלאומי, סעיף 287, משרת בשירות לאומי אזרחי נחשב מתנדב לעניין אותו חוק, לעניין ביטוח מתנדבים לפי אותו חוק, ואין החרגה של השירות בחוץ לארץ. כיוון שגמלת המתנדבים כוללת גם זכאות לטיפול, אנחנו רוצים להבטיח שהביטוח הרפואי המורחב למשרת, ככל שמדובר בטיפול שניתן בחוץ לארץ או בביטוח הרפואי שניתן לגבי השירות בחוץ לארץ, הוא לא יסויג לגבי הזכאות מכוח חוק הביטוח הלאומי. אנחנו רוצים להבטיח שההנחיות שלכם יבטיחו במפורש ושלא יהיה סייג שאומר אפילו באופן כללי שהביטוח לא יחול במקרה שיש תשלומים, זכאות לתשלומים, מכוח גורם אחר כי אני לא בטוחה שהביטוח הלאומי לקח בחשבון את העובדה שהמשרתים האלה נמצאים בחוץ לארץ.

השאלה אם אתם מוכנים להתחייב לזה שההנחיות שלכם יבטיחו זאת.
שר-שלום ג'רבי
כן. אנחנו גם מודים ושמחים על ההערה.
שלומי מור
כן.
היו"ר אלי אלאלוף
תן את ה-כן הזה במשפט שלם.
שלומי מור
כפי שציינה היועצת המשפטית של הוועדה, אכן הביטוח מכוח חוק הביטוח הלאומי מכסה גם את המתנדבים שעה שהם משרתים בארץ וגם עכשיו לאור ההרחבה שעה שהם משרתים בחוץ לארץ.
היו"ר אלי אלאלוף
זאת לא התנדבות.
שלומי מור
זה נכון. המשרתים. לעניין חוק הביטוח הלאומי, רואים בהם כאחת החלופות של מתנדבים לעניין הביטוח שנקרא ביטוח מתנדבים בחוק הביטוח הלאומי. זו כוונתי. המשרתים האלה לעניין חוק הביטוח הלאומי נחשבים כמתנדבים ומקבלים ביטוח כאילו הם נפגעי עבודה. בעניין הזה אנחנו שוחחנו כאן עם חברינו מהרשות כדי לוודא שבמקרה שחלילה קורה איזשהו אירוע ביטוחי שאדם נפגע במסגרת פעילות ההתנדבות שלו, תהיה איזושהי הסדרה בינינו כדי שנקבל מהם את החומר הרפואי ואיזשהו תצהיר לגבי קרות האירוע כדי שנוכל לטפל בהם בהקדם האפשרי. כמובן שעם חזרתם לארץ, הם יקבלו את כל הטיפול הרפואי שחוק ביטוח הלאומי מעניק להם כמתנדב שנפגע.
היו"ר אלי אלאלוף
אני מציע שיצא פרוטוקול מהשיחה שלכם שיצורף לפרוטוקול של הישיבה.
שלומי מור
בסדר.
נעה בן שבת
הממונה או נציגו יצאו לחוץ לארץ פעם בשנה לפחות לצורך בקרה על גופים מפעילים חו"ל ומשרתים. במסגרת בקרה זו ייבחנו העמידה בכל ההוראות לפי החוק והנחיות הרשות שנמסרו לגופים המפעילים חו"ל, איכות השירות וקבלת כל הזכויות המגיעות למשרתים.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
את זה הצענו להוריד.
נעה בן שבת
אני מבינה שמבקשים להוריד את זה. השאלה איזה אמצעי חלופה אחרים.
היו"ר אלי אלאלוף
בלי לפרט מי אמור להיות שם.
שר-שלום ג'רבי
אם צריך לנסוע, ניסע, אבל לא צריך לכתוב בחוק.
עידו בן יצחק
אבל אם לא תיסעו?
שר-שלום ג'רבי
כתוב לפחות פעם אחת.
עידו בן יצחק
אבל גם את ה-לפחות פעם אחת אתם מורידים.
היו"ר אלי אלאלוף
בנושא הנסיעות יש קונוטציה לא נעימה במיוחד כשמכוונים לפונקציה מסוימת. הרשות צריכה לדאוג שאחת לשלושה חודשים יהיה ביקור במקום.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
בכל מקום?
היו"ר אלי אלאלוף
לפחות, אם אתם רוצים שזה יהיה אפקטיבי.
מירב בן ארי (כולנו)
אם כן, למה נועדו השיחות ב-סקייפ?
דרור גרנית
אדוני היושב ראש, אפילו בארץ אנחנו לא אומרים שהרשות תבקר בכל אחד מהגופים המפעילים בתדירות שמתקרבת להיקף הזה.
היו"ר אלי אלאלוף
מה ההצעה שלך?
דרור גרנית
כאמור, אנחנו באנו לכאן עם איזושהי הצעה להוריד את הסעיף הזה.
היו"ר אלי אלאלוף
רק להוריד, בלי אלטרנטיבה.
דרור גרנית
אם אדוני מציע אלטרנטיבה, יש מחשבה שעלתה תוך כדי הדיון.
עפר שלח (יש עתיד)
מה הבעיה שלכם עם הסעיף המקורי? ברור לנו שצריכה להיות בקרה על הדברים האלה. עצם העבודה שאנשים משרתים כאן שירות שהוא כמו שירות צבאי בכל מיני מקומות על פני הגלובוס, מחייבת בקרה משמעותית. חיוב בקרה של לפחות פעם בשנה, זה סביר לחלוטין.
דרור גרנית
היות והכנסנו בסעיף קודם שפעמיים בשנה הם יצטרכו לשלוח תצהיר.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
למה זה מטריד אותך?
היו"ר אלי אלאלוף
מה הקשר?
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
מטריד אותך זה שהם ייסעו פעם בשנה לבקר בתאילנד?
אבי מאיר
יועץ שר החקלאות שאחראי על השירות הלאומי-אזרחי. זה הגיע מאתנו. אנחנו חשבנו שיש כאן בזבוז כספי ציבור כי בעצם כאשר מגיע הפיקוח מהארץ, הוא בא בהפתעה. אם אתה שולח נציג לחוץ לארץ, זה אירוע שיודעים עליו מראש והכול מוכן מראש. חוץ מלסדר נסיעה לעובד, אני לא אומר שלא צריך לנסוע, יצטרכו לנסוע, אבל להגיד שפעם בשנה נוסע – יש שיקולי תקציב. אנחנו לא חשבנו שכדאי לקבוע את זה בתקנה שכל שנה יוצא מישהו כי העלות הכספית של זה היא מאוד גבוהה.
עידו בן יצחק
אז אל תשלחו לשם נציגים. אם אתם לא יכולים לפקח על זה, אל תשלחו נציגים.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
לא. אני ממש מתנגדת לדיכוטומיה הזאת. סליחה. יש כאן פיקוח לאורך כל החוק. הסדרנו כאן את התצהיר בפני הקונסול, אז בואו נשאיר גם משהו לשיקול דעת. לדעתי זה יותר מדי כסף בשביל סוג של טוב מראה עיניים.
יגאל גואטה (ש"ס)
למה אי אפשר לכתוב שהממונה או נציגו ייסעו לפי הצורך? אם הם חושבים שצריך לנסוע לשם פעם בחודש, ייסעו פעם בחודש.
עפר שלח (יש עתיד)
אתה רוצה שהוא ייסע בהפתעה. הדבר הזה שצריכה להיות נגיעה פיזית - אגב, לא רק בעובדה שהם משרתים אלא גם בתנאי השירות שלהם כמו שמופיעים כאן - של המפקח, זה ברור לגמרי.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
השאלה אם אתה רוצה שזה יוגדר פעם בשנה. זאת השאלה שאני מעלה.
יגאל גואטה (ש"ס)
כפי הצורך.
עידו בן יצחק
המשמעות של זה שבאופן פוטנציאלי מאה המשרתים יכולים להיות במאה מדינות.
עפר שלח (יש עתיד)
בסעיף נאמר ש"הממונה או נציגי יצאו לחוץ לארץ פעם בשנה לפחות לצורך בקרה על גופים מפעילים חו"ל ומשרתים". זה לא אומה שאתה צריך לגעת בכל מדינה בכל זמן. אנחנו אומרים שפעם בשנה יעשה סיבוב ויראה מה קורה. אנחנו סומכים עליו שהוא יודע לעשות את זה על פי השיקולים שלו אבל כן צריך שיהיה בלשון של החוק שצריכה להיות נגיעה פיזית של האנשים שמפקחים על זה מכאן.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
זאת אומרת שהוא יכול לבנות עכשיו תכנית – אני בונה סצנריו – של חמש שנים קדימה כך שפעם בשנה הוא מגיע לאיקס מקומות. השאלה אם אתה מבין שפעם בשנה הוא צריך להגיע לכל מאה המקומות או פעם בשנה לאיקס מקומות.
שר-שלום ג'רבי
אנחנו אף פעם לא מגיעים לכל המקומות. גם עכשיו לא.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
אלה לא מאה מקומות.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
שבעים.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
אני לא יודע אם יש אפילו מאה מדינות במזרח.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
אם הוא טס להודו, הוא יכול ללכת לכמה ערים.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
כיוון שלשר החקלאות מאוד חשוב נושא ההוצאות, הוא ידע שבנסיעה אחת למשך שבועיים או שלושה, הוא ייסע ויעבור בכל המקומות. אם יש מקום אחד שצריכים להגיע אליו כדי לפגוש את האנשים, יעשו את זה. בואו לא ניכנס לאופרציה הזאת.
יגאל גואטה (ש"ס)
למה לא לכתוב לפי הצורך?
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
אם זה לפי הצורך, אחד יחליט שהצורך הוא כל שבועיים ואחד יחליט שהצורך הוא כל שנתיים.
היו"ר אלי אלאלוף
שתי הערות. ראשית, אי אפשר לבקש מנציגי משרד החוץ, מהשגרירויות השונות, לעשות בקרה?
דוד גולדפרב
אני מהלשכה המשפטית במשרד החוץ. אנחנו מנהלים עם הרשות כבר מאז חקיקת החוק מגעים שוטפים, כמו שאמר מנכ"ל הרשות, כדי להסדיר את זה גם בתיאום אתנו.

לגבי פיקוח, אנחנו לא יכולים לפקח על המשרתים. זאת לא פעולה שנעשית במסגרת משרד החוץ, זאת לא פעולה רשמית של מדינת ישראל בהקשר של משרד החוץ.
היו"ר אלי אלאלוף
למה זה לא רשמי?
דוד גולדפרב
לא הוגדרנו בחוק. אנחנו מוגדרים כאן בתקנות במסגרת התייעצות אתנו לגבי המדינות ולגבי הגופים המפעילים אבל אנחנו בוודאי לא יכולים לפקח על העבודה שלהם. זה לא משהו שאנחנו יכולים לעשות. אנשי המקצוע צריכים לפקח כמו שהם מפקחים בארץ.
היו"ר אלי אלאלוף
בואו נקבע שזה לפי הצורך. אני מקבל את ההצעה של חבר הכנסת גואטה שזה לפי הצורך ובתיאום עם השר הממונה.
דרור גרנית
אני מציע שזה יהיה השר הממונה או נציגו או מי שהסמיך לכך.
היו"ר אלי אלאלוף
מקובל.
נעה בן שבת
זה מי שכפוף לו.
דרור גרנית
לא. אני לא רוצה כפיפות. יכול להיות שאפשר יהיה להגיע לאיזה שהן הסכמות נקודתיות אפילו ברמת המדינה הספציפית.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
גם כך הם עושים אצלם את ליל הסדר.
דרור גרנית
הניסוח כרגע מדבר על כך שזה יהיה הממונה שהוא עובד הרשות או נציגו. אני מבקש שיהיה כתוב שזה יכול להיות גם עובד מדינה שהוסמך לכך כדי שניתן יהיה אולי להגיע להסכמות.
היו"ר אלי אלאלוף
מוסמך על ידי מי?
דרור גרנית
על ידי הממונה או על ידי ראש הרשות.
קריאה
אז זה מי מטעמו.
מירב בן ארי (כולנו)
הוא אומר שהוא סומך על הרצון הטוב של משרד החוץ.
דרור גרנית
אני סומך על איזושהי הידברות בין הרשויות שתאפשר לשלוח עובד מדינה, נציג משרד החוץ במדינה ספציפית, שילך לעשות ביקור במקום ספציפי.
נעה בן שבת
אתה רוצה להשאיר את הנציג בנוסף למי שהסמיך לכך?
דרור גרנית
בואו נסכם נוסח מדויק.
יגאל גואטה (ש"ס)
הממונה, נציגו או מי מטעמו.
דרור גרנית
נציגו או עובד מדינה שימונה לכך.
שר-שלום ג'רבי
צריך להיות מישהו שמקובל עלינו. מה זה הוסמך לכך, על ידי מי?
יגאל גואטה (ש"ס)
על-ידך.
דרור גרנית
מבחינתי אתה תוכל להסמיך שהקונסול יבקר במקום.
יגאל גואטה (ש"ס)
או נציגו או מי מטעמו.
היו"ר אלי אלאלוף
אני רוצה לסכם. אנחנו מדברים על הממונה על הרשות או נציגו או מי מטעמו.
נעה בן שבת
הממונה על השירות בחוץ לארץ.
דרור גרנית
עובד מדינה שהוסמך על ידי הממונה או המנהל.
קריאה
על ידי המנהל.
היו"ר אלי אלאלוף
על ידי המנהל. בסדר.
נעה בן שבת
הוא יוצא לפי הצורך.
היו"ר אלי אלאלוף
לא יותר מפעם אחת בשנה.
יגאל גואטה (ש"ס)
ואם יש שם בעיות והוא צריך לנסוע לשם בדחיפות?
דרור גרנית
לפי הצורך.
היו"ר אלי אלאלוף
אתם לא רוצים שזה יהיה באישור השר?
שר-שלום ג'רבי
אני לא יכול לצאת בלי אישור השר.
נעה בן שבת
אבל נציג שלך יכול לצאת בלי אישור השר.
שר-שלום ג'רבי
על כל דבר אני מדווח לשר.
נעה בן שבת
הכול לפי הצורך.
היו"ר אלי אלאלוף
כן. לפי הצורך.
נעה בן שבת
(ו1) הרשות תפרסם באתר האינטרנט של הרשות פרטים על גוף מפעיל חו"ל ועל הפעילות שהמשרת מבצע במסגרתו.

מטרת הסעיף הזה היא שתהיה תהודה לפעילות וכך גם אפשרות בקרה. גם שימוש והיעזרות בפעילות וגם סוג של בקרה עקיפה.

ההכשרה שעליה יורה המנהל לפי סעיף 5(1) לחוק תכלול, בין היתר, הכשרה שייתן נציג משרד החוץ.

אישור המנהל לפי סעיף 5(ב) לחוק יינתן לאחר קיום התייעצות עם המנהל הכללי של משרד החוץ או נציגו.

זאת אותה התייעצות עליה דיברתם לגבי קביעת הגופים המפעילים.
דוד גולדפרב
אדוני היושב ראש, אם יותר לי שתי מלים לסעיפים (ז) ו-(ח). כמו שאמרתי, אנחנו היינו במגעים אינטנסיביים עם הרשות ואחרי שהתקנות האלה יאושרו ולקראת הוצאה לפועל אנחנו גם נעשה איזשהו מזכר הבנות עם הרשות שיסכם את כל מה שאנחנו סיכמנו אתה. חשוב להגיד שלא מדובר בשירות צבאי בחוץ לארץ אלא מדובר בתחליף שירות צבאי, בשירות אזרחי בחוץ לארץ. השירות שלהם, כמו שסוכם עם הרשות, יהיה באחריות הגוף המפעיל, הגוף המפעיל ידאג לאשרה חוקית במקום שתסדיר גם את השירות וגם את הפעילות שלהם ולכן היה לנו מאוד חשוב להיות מעורבים באישור הגוף המפעיל כדי שאנחנו גם נבקר מי הגוף המפעיל, באיזה מדינות בחוץ לארץ הוא פועל ושהוא פועל בצורה חוקית.

עוד דבר שסיכמנו עליו הוא שהנציגים האלה לא יעסקו בהסברה. זה היה מאוד חשוב לנו.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
זה נאמר כאן.
דוד גולדפרב
אלה אנשים שלא הוכשרו לכך. גם הסיוע שלהם לישראלים במצוקה, זה לא אומר שיש להם סמכויות כמו שיש לקונסול אלא כמו שמהווים היום כל מיני גופים ישראלים פרטיים ששוהים בחוץ לארץ, הם יהוו אנשי קשר ואנשי סיוע.
היו"ר אלי אלאלוף
אמרנו שכבר לפני היציאה הם יקבלו הדרכה.
נעה בן שבת
אנחנו לא דנים בתקנות האחרות.
נועם עמרן
נעה, בסעיף (ו) יותר נכון שיהיה כתוב המנהל. זה לא הממונה אלא זה המנהל.
היו"ר אלי אלאלוף
בסדר.
דרור גרנית
המנהל או עובד מדינה שהסמיכו.
נעה בן שבת
אפשר להצביע על תקנה 2.
היו"ר אלי אלאלוף
כפי ששמתם לב, אנחנו דנים רק בתקנה אחת ובשאר נדון במועד אחר.
נעה בן שבת
לא, אנחנו לא נדון. השאר לא טעון אישור שלנו.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
מה לגבי השינויים שעשינו עכשיו?
נעה בן שבת
נצביע על הסעיף כולל השינויים עליהם הוסכם כאן.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
את יכולה לחזור עליהם?
נעה בן שבת
כן. אנחנו מדברים בתקנה (ד1) על כך שהתצהיר יהיה בהתאם לנוסח עליו יורה המנהל והתצהיר הזה יינתן אחת לשישה חודשים. לעומת זאת, דיווח בנושאים האלה יינתן אחת לשלושה חודשים. נצטרך כמובן להתאים את זה.

אנחנו מוסיפים בסעיף קטן (ו): המנהל או עובד מדינה שהוא הסמיך לכך, יצאו לחוץ לארץ לפי הצורך לצורך בקרה וכולי.
שר-שלום ג'רבי
מה עם הביטוח?
נעה בן שבת
את זה תקבעו בהנחיות שלכם.
היו"ר אלי אלאלוף
מי בעד אישור תקנה 2 בתקנות שירות לאומי-אזרחי, התשע"ו-2016, עם התיקונים? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד התקנה – פה אחד

תקנה 2 בתקנות שירות לאומי אזרחי נתקבלה.
היו"ר אלי אלאלוף
התקנה אושרה פה אחד.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:25.

קוד המקור של הנתונים