הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 187

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, כ' באדר א התשע"ו (29 בפברואר 2016), שעה 10:06

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 163), התשע"ו-2015

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מירב בן ארי

אילן גילאון

מאיר כהן

יעל גרמן

סופה לנדבר

שושנה שטראוס - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

שונית שחר - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

יעל אגמון - רפרנטית ביטוח לאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר

שי סומך - עו"ד, משרד המשפטים

אילה גרבר - מינהל רפואה, משרד הבריאות

דני זקן - מנהל אגף הביטוח ובריאות, המוסד לביטוח לאומי

דפנה קורן - מרכזת אגף ביטוח ובריאות, המוסד לביטוח לאומי

חנן פוטרמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

אלישבע מילוקובסקי - מחלקת מהגרים וחסרי מעמד, רופאים לזכויות אדם

זואי גוטצייט - מחלקת מהגרים וחסרי מעמד, רופאים לזכויות אדם

אורית מרום - מנהלת תחום פעילות ציבורית, אסף, ארגון סיוע לפליטים

דניאל דותן - אסף, ארגון סיוע לפליטים

ששון עוז - חבר הנהלת ארגון אילה

נעמי מורביה - יו"ר מטה מאבק הנכים

משה רוטמן - מזכ"ל ארגון הפעולה של הנכים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 163), התשע"ו-2015

בוקר טוב. היום ה-29 בפברואר 2016, כ' באדר א' התשע"ו, השעה 10:06 ואנחנו פותחים את הדיון. אנחנו אמורים לדון בצו של הביטוח הלאומי שקשור למסתננים ולמשקיעים האמריקאים וברשותכם הייתי רוצה להפריד בין זה לבין זה ולבקש מהביטוח הלאומי לפתוח את הדיון ולהתחיל בחלק של המשקיעים האמריקאים כי זה לא במחלוקת כך שנוכל לקדם חלק מהצעת החוק.

כפי שאדוני היושב ראש אמר, אנחנו מביאים היום לאישורכם הוספת שתי אוכלוסיות לסעיף 2א לחוק הביטוח הלאומי. סעיף 2א לחוק הביטוח הלאומי מגדיר מי לא ייחשב תושב לעניין חוק הביטוח הלאומי ולעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

מי לא ייחשב תושב.

כן.

תסביר.

האוכלוסייה הראשונה היא אוכלוסיית המשקיעים. כאן מדובר על אוכלוסייה שאנחנו מכניסים אותה במסגרת החלטת ממשלה 1528 מיום 30 במרץ 2014. מדובר על משקיעים ועובדים חיוניים מטעמם שהם אזרחי ארצות הברית לרבות בני משפחותיהם. מדובר על אוכלוסייה שכדי שייכנס הסדר דומה בארצות הברית, התחייבנו, ועל פי החלטת ממשלה, לכלול אותם במסגרת סעיף 2א. מדובר באוכלוסייה שקיבלה אשרה ורישיון לישיבת ביקור למשקיע לפי סעיף 5א לתקנות הכניסה לישראל כאשר מדובר במשקיעים שמביאים לכאן השקעה משמעותית שתתרום לשיתוף הפעולה בין המדינות ולמשק הישראלי. כפי שכבר ציינתי, כדי שייכנס הסדר דומה לאזרחים ישראלים בארצות הברית, חייבים לכלול אותם במסגרת הסעיף הזה לחוק הביטוח הלאומי.

מה הסעיף הזה נותן להם?

למעשה הסעיף קובע שהם לא יהיו זכאים לגמלאות הביטוח הלאומי למעט הגמלאות הבסיסיות של נפגעי עבודה, פש"ר ודמי לידה.

מה זה פש"ר?

לגבי פשיטות רגל ופירוקים. אלה הגמלאות הבסיסיות שהם כן יהיו זכאים להן. לשאר הגמלאות, הקשת הרחבה של הזכויות הסוציאליות – זקנה, הבטחת הכנסה, נכות מעבודה, נכות כללית - הם לא יהיו זכאים.

למה הם כן יהיו זכאים?

הם יהיו זכאים לשלוש הגמלאות הבסיסיות שזה פש"ר, דמי לידה ונפגעי עבודה ככל שהם עונים על התנאים הקבועים.

אנחנו עכשיו מבקשים ממך. אתה באת לכאן לעבוד. רד לפרטים הקטנים. מה הם היו עד היום? מה היו הזכויות שלהם? מה עכשיו לא נמנע מהם? למה אנחנו עושים את הדבר הזה? למה לא עושים את זה עם אזרחים שבאים מרומניה? אתה לא בא לקרוא לנו סעיפים לא ברורים.

משרד הפנים יכול לפרט.

גם הביטוח הלאומי, סליחה. הביטוח הלאומי יודע מה שהוא עושה.

אל תדברו בסעיפים אלא תגידו לנו שזה היה, זה יהיה, למה אתם עושים את הדבר הזה.

מדובר בהחלטת ממשלה.

זאת יכולה להיות החלטת ממשלה אבל לא באופן אוטומטי אנחנו צריכים להסכים עליה.

אנחנו לא נהיה חותמת גומי של החלטת ממשלה. כרגע הכול לא ברור לנו למרות שבדוח מבקר המדינה יש כמה התייחסויות. ברשותך, תבהיר לנו כמה נקודות. חברי הכנסת ישאלו אותך שאלות עליהן תענה ואם אתה רוצה שמישהו אחר יענה במקומך, נעביר אליו את רשות הדיבור.

אני אאפשר למשרד הפנים לענות.

שלום. אני מרשות האוכלוסין וההגירה. כעיקרון עובדים זרים מוחרגים מהגדרת תושב בחוק הביטוח הלאומי. בדיוק היה לנו דיון שהתייחס לזה. יש סעיף חדש בתקנות הכניסה לישראל שנותן סוג חדש של אשרה למשקיעים זרים.

איזה סעיף זה?

תקנה 5(א) בתקנות הכניסה לישראל שקובעת שמשקיעים זרים ממדינות אתן נעשה הסכם הדדי, בני משפחותיהם, עובדים מומחים - - -

איזה עוד מדינות חוץ מארצות הברית?

כרגע ההסדר הזה עוד לא נכנס לתוקף כי ההסדר הזה מותנה בהדדיות עם ארצות הברית ואחרי ששני הצדדים יבדקו שיש הסדר דומה לשתי המדינות. אבל לפני מספר שנים ארצות הברית הודיעה לישראל שהיא מוכנה לתת אשרת משקיע כזה, ללכת להסדר כזה, לישראלים שיבואו לארצות הברית בתנאי שיש הסדר דומה בישראל למשקיעים שבאים מארצות הברית. בעקבות כך עשינו את החקיקה הזאת, את סוג האשרה החדש הזה ויש עוד את החקיקה המשלימה ועדיין יש משא ומתן.

את מעמד התושבות אתם מחריגים רק לטובת ביטוח לאומי או שזה מעמד כולל והוא יכול להצביע לרשויות מקומיות למשל?

האשרה הזאת לא תהיה של תושב. זה סוג חדש של אשרה.

זה לא תושב ארעי.

זה לא תושב ארעי. זה סוג חדש של עובד זר כי המשקיעים יכולים להישאר בישראל, לעבוד או פשוט לפקח על ההשקעה שלהם. מה שחשוב זה שבארצות הברית אפשר להאריך את האשרה הזאת ללא הגבלת זמן ואם נרצה שזה ייכנס לתוקף, להדדיות, אנחנו חייבים גם לקבוע.

מה מבחינתכם נחשב משקיע? יש איזה סכום שהוא צריך להשקיע.

לא. כמו שהוסבר כתוב שהוא השקיע השקעה משמעותית, שייצור מקומות עבודה.

מה זה משמעותית? איזה סכום? מאיזה סכום אתם מתחילים לראות אותו כמשמעותי?

את מכירה את הסיפור איך עושים הון קטן? לוקחים הון גדול ומביאים אותו לארץ.

אין ספק, אבל שוב, הסעיף הוא מאוד מסועף, המשקיע צריך להוכיח שהוא אזרח של המדינה בהסדר, במקרה הזה, כשזה ייכנס לתוקף, ארצות הברית, שהוא באופן אמיתי רתם משאבים שלו, ששייכים לו, להשקעה בישראל וההשקעה תיצור מקומות עבודה וצמיחה כלכלית במשק. אסור שזאת תהיה השקעה שולית אבל זאת לא חייבת להיות השקעה הכי משמעותית בעולם. כתוב שזה צריך לפרנס לא רק את המשקיע ובני משפחתו אלא גם אחרים.

גם האמריקאים מגדירים את זה באופן הזה?

בדיוק.

משמעותית ושולית?

בדיוק. לפי התקנות יש ועדה שיושבת וממליצה לשר הפנים לתת את המעמד. הנקודה המשמעותית היא שברגע שחוק הביטוח הלאומי מחריג עובדים זרים שיש להם אשרה של עובד זר ב/1 מלהיות תושבים לצורך ביטוח בריאות ממלכתי וביטוח לאומי, מאחר שיהיה סוג אשרה חדש, חייבים להחריג גם את בעלי האשרה הזאת כדי שהם לא ייחשבו תושבים לצורך הנושאים האלו. מבחינת הנושאים האחרים, ודאי שהם לא תושבים כי זאת לא אשרת תושב אלא זה סוג אשרת עבודה.

ההתייחסות לאוכלוסייה הזאת היא רחבה מאוד והיא לא רק באמצעות הנושאים שקשורים לביטוח הלאומי. נכון? זה בא לדיון באיזו ועדה אחרת של הכנסת?

כן. לצורך קיום הסדר הדדי עם ארצות הברית, היו צריכים לבטל את המעסיקים של המשקיעים האלה ובני משפחותיהם מהיטל עובדים זרים. זאת חקיקה שעברה לא מזמן בוועדת הכספים לדעתי. יש צורך גם לפטור אותם מחובות אחרים ומאגרות. יהיה גם נוהל. שוב, אנחנו בדיונים מול האמריקאים כדי לוודא שהם מסכימים שמדובר בהסדר דומה ורק כשתהיה הסכמה בין המדינות, הרשות תתחיל לתת את האשרות האלה.

מי המשרד המוביל?

רשות ההגירה.

רשות ההגירה כבר יודעת מהי השקעה משמעותית?

המשרד שהוביל את זה יותר היה משרד הכלכלה והמחלקה הבינלאומית במשרד האוצר. הם רואים את זה כזרז להשקעות משותפות בין ישראל לבין ארצות הברית.

למה לא מקבלים תמונה כוללת מצד משרד המשפטים כולל הזווית של ביטוח לאומי והזווית של הכלכלה? שמישהו יעשה את האינטגרציה כי כאן נראה לי שאם נאשר את מה שהביטוח הלאומי מבקש, נתנה בכך שתהיה הדדיות עם ארצות הברית. למה לא מביאים את זה בחבילה מסודרת ומתואמת בין כל המשרדים?

יש החלטת ממשלה שמגדירה את כל החבילה.

אנחנו עכשיו מפרקים אותה.

שלדון אדלסון לצורך העניין נחשב למשקיע?

בינתיים זה לא נכנס לתוקף.

הוא ייכנס.

אדוני היושב ראש, אם מותר לי להגיד משהו. ההצעה היא לא הצעה פסולה.

בהחלט.

יש איזו הדדיות מבחינה כלכלית עם ארצות הברית וזה מייצר מקומות עבודה. הבעייתיות היא שגם אתם וגם כולנו הופכים לחותמת גומי. לא מובא בפנינו הקריטריון, כמו שאילן שאל, של מהו משקיע, ממתי הוא מתחיל להיות משקיע, מי אחראי לזה, האם ברגע שמישהו ישלח אליכם משקיע כזה עם איזה פתק קטן, אתם כבר תחתמו או האם יש לכם קריטריון מסוים שלכם. או מה אומר משרד המשפטים. יש מסחר עם ארצות הברית ויש הדדיות ואנחנו מחויבים להדדיות הזאת אבל זה צריך להיות מובא לפנינו בתמונה כוללת.

בתקנה עצמה יש הגדרות מאוד מסועפות מה זה משקיע, מה זה עובד זמני.

תסבירי לנו מה זה משקיע, כמה מקומות תעסוקה, מאיזה סכום הוא נחשב משקיע.

בתקנות הכניסה לישראל אנחנו רואים כבר את סעיף 5(א) שמדבר על משקיע ואומר: "אזרח מדינת הסדר או תאגיד שהבעלות והשליטה בחמישים אחוזים לפחות במניותיו מצויות בידי אזרחי מדינת ההסדר שהשקיעה במטרה לנהל או לפתח בישראל מיזם עסקי". זאת אומרת, יש כאן את ההגדרה.

שלדון עונה על זה.

יש כאן הגדרות רבות. אלה בעצם התנאים למתן האשרה. מרגע שהאשרה ניתנת, מה שמובא כאן, זה לקבוע מה יהיה המעמד שלו לעניין תושבות, לעניין חוק הביטוח הלאומי. זה משליך גם על עוד חוקים. זה יכול להשליך גם על הבטחת הכנסה, זה ישליך גם על חוק ביטוח בריאות ממלכתי. יש לזה עוד חוקים שמשתרשרים מזה.

זאת אומרת, באופן אוטומטי הוא מיד מקבל תושבות במשרד הפנים.

לא.

לא. הוא מקבל אשרה. את האשרה המיוחדת הזאת לפי תקנה 5(א) וכשהוא יקבל את האשרה הזאת, הוא לא יהיה במעמד של תושב. אני מבינה שזה נובע דווקא מהדרישה האמריקאית שהם רוצים שההסדר יהיה הדדי ותהיה תמונת ראי של ההסדר שנמצא בפנינו.

הוא מגיע לכאן והכול מסודר וקיבל אשרה. איזה מסמך יש לו בידיו?

יש לו אשרה.

אשרה 5/א?

לא.

בדרכון האשרה שכתובה היא ב/5, משקיע זר.

אין הסדר כזה עם מדינה נוספת.

בינתיים אין וגם עם ארצות הברית זה עוד לא נכנס לתוקף.

זה יחול רטרואקטיבית על מי שנמצא בארץ?

לא. מי שיגיש.

הם בעצם יהיו כמו תושבי מזרח ירושלים.

לא. לתושבי מזרח ירושלים יש תושבות עירית. הם יכולים להצביע.

אנחנו בעצם רואים את זה כסוג חדש של עובד זר אבל מאחר שהאשרה שלהם היום היא רק אשרת עובד ב/1, מוסיפים את האשרה מהסוג הזה כדי להבהיר שהמשקיעים האלה יצטרכו לממן לעצמם את ביטוח הבריאות שלהם ולא יהיו זכאים לדמי אבטלה וכולי.

הם ישלמו לביטוח הלאומי את דמי הביטוח?

רק על נזקי עבודה. רק על שלושת הענפים.

על אותם ענפים שהם יהיו מבוטחים בהם.

שאלה הם?

פש"ר, דמי לידה ונפגעי עבודה.

לבן הזוג גם כן יש זכאויות של המשקיע הזר ולילד של המשקיע הזר ולעובד החיוני. נכון? הכול נלווה לאותם סעיפים של אשרת המשקיע הזר.

כן.

יש ועדה משותפת בה חברים נציג האוצר, שני נציגי משרד הכלכלה ונציג משרד הפנים שיושבים ודנים בכל בקרה וממליצים לשר לתת את האשרה או לא לתת אותה.

נציג הביטוח הלאומי רוצה להשלים משהו?

לא.

חבריי חברי הכנסת, מה העמדה שלכם?

אני בעד.

אני בעד.

אולי אפשר להתחיל את הנושא השני ואחר כך, אם ירצו לפצל, יש אפשרות לפצל.

אני בטוח שזאת תעבור ולגבי השנייה יש סימני שאלה. לכן בואו נעביר את זסה.

אתה רוצה להחליט על פיצול. בסדר.

סוגיה השנייה היא יותר מורכבת. בואו נצביע על החלק הראשון.

סעיף 1(1)(א): אחרי פסקה (3) יבוא:

"(3א) מי שבידו אשרה ורישיון לפי תקנה 5א לתקנות הכניסה".

מי בעד אישור סעיף 1(1)(א)(3א)? מי נגד?

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד

סעיף 1(1)(א)(3א) נתקבל.

אושר פה אחד. נעבור לסוגיה השנייה.

צריך להצביע על פיצול.

מי בעד פיצול הסעיפים? מי נגד?

הצבעה

בעד הפיצול – פה אחד

הפיצול נתקבל.

אישרנו את הפיצול.

העיקרון מובן. אתם בעצם אישרתם את הסעיף הזה ואתם מבקשים לפצל את שאר חלקי ההצעה.

אני מבקש את נציג הביטוח הלאומי להתייחס לנושא המסתננים.

אני רוצה להבהיר שלגבי המסתננים לא מדובר בשינוי מצב קיים. מדובר בעיגון מצב קיים בחקיקה.

אם כן, לשם מה אתה צריך את זה?

לעגן את זה בחקיקה ראשית. מדובר באוכלוסייה של מסתננים שקיבלה אשרה משר הפנים. האשרה מצויה בסעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל. מדובר באשרה זמנית לתקופה זמנית שנועדה לתת למי שהוחלט על הרחקתו מישראל כאשר אין קשר לפרק הזמן שממועד ההחלטה לתת לו את אותה אשרה ועד להרחקה בפועל.

בעיקרון הזכויות מכוח חוק הביטוח הלאומי וחוק בריאות ממלכתי מוקנות למי שמוגדר כתושב ישראל כאשר מבחן התושבות הוא מבחן משולב. השלב הראשון הוא השלב של האשרה שנמצאת בידי אותו אדם. השלב השני הוא השלב של מרכז חייו. הכוונה היא שתושבי ישראל יהיו מי שמוגדרים כבעלי זיקה חזקה למדינת ישראל וכך זה גם בדין וגם בפסיקה. במקרה הזה של האוכלוסייה הזאת, אין ספק שהזיקה שלה ומרכז חייה לצורך זכויות, קשת רחבה של זכויות סוציאליות, היא לא אמורה להיות.

אם לא יהיה את החוק הזה, מה יקרה? תסביר הפוך ולא כפי שאתה מסביר. אם אתה לא מחוקק את החוק הזה, במה זה משנה?

שנתיים כשר הרווחה סירבתי להביא את זה לכאן. מה קרה עכשיו?

זאת עוד פעם אצבע בעין?

אני רוצה להבהיר. מדובר באוכלוסייה של מסתננים להבדיל מאוכלוסייה של מבקשי מקלט שקיבלו אישור כפליטים.

אבל המסתננים האלה נמצאים כאן.

מבקר המדינה ובית המשפט קבעו שצריך לקבוע את מעמדם של אלה, שהגיע הזמן שהמדינה תעשה את זה, אז איך מנסים לעקוף את זה? קוראים לזה חוק אצבע בעין, שחס וחלילה בעתיד לא ישתנה משהו ופתאום מדינת ישראל תמצא את עצמה במצב כזה.

כוונת המחוקק לא הייתה זאת.

זה נקרא בש"ש, בזבוז שעות שינה.

אני מבקש לאפשר לנציג ביטוח לאומי לסיים את דבריו.

אני מעביר את רשות הדיבור לדני זקן מהמוסד לביטוח לאומי.

מנהל אגף הביטוח והבריאות בביטוח לאומי.

שעושה עבודה מצוינת.

כן. נכון.

משפט רקע. סעיף 2א לחוק הביטוח הלאומי נחקק בשנת 2003, לפני 13 שנים. בזמנו הגדרנו את הסוגים של האוכלוסיות שלא יכולות להיחשב כתושבים לעניין חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ביניהן למשל קבוצת האוכלוסייה של עובדים זרים, מי שמגיע לכאן באשרה של תייר ב/2, אפילו אנשי דת לא מוגדרים כתושבים, מי ששוהה כאן שלא כדין, אוכלוסייה של קבוצת העובדים הפלסטינים שבאים לכאן לעבודה וחוזרים באותו יום הביתה או בסוף השבוע. כלומר, הכנסנו רשימה ארוכה מאוד של אוכלוסיות שבגלל הזיקה או היעדר הזיקה שלהם והחזקה לישראל, לא יכולים להיכלל במסגרת חוק הביטוח הלאומי.

בן אדם נפל מסולם בזמן העבודה, אתה מדבר על עובדים זרים שמגיעים, הפלסטינים.

כנ"ל לגבי עובדים פלסטינים.

הוא לא מקבל טיפול?

אני אשלים. אני מדבר עכשיו על חוק ביטוח לאומי, על חוק ביטוח בריאות ממלכתי ואני מדבר על המארג השלם של כל הזכויות הסוציאליות. זה אומר שמישהו שהוא תושב ישראל, זה אדם שזכאי גם להבטחת הכנסה, זכאי לקבל קצבת ניידות, זכאי לקבל ביטוח סיעודי, זכאי לקבל דמי אבטלה, זכאי לקבל נכות כללית ובעצם כל המארג השלם של כל ענפי הביטוח בחוק הביטוח הלאומי לרבות חוק בריאות ממלכתי.

מה קרה בשנת 2003.

תעצור. אתה מכיר את הדברים אבל אנחנו לא מכירים אותם מקרוב. תסביר לי. תושב ישראל, תעודת זהות 5/א?

לא. יש כאן משהו שהוא עלול לבלבל. אשרה א/5, להבדיל מאשרת 2/א/5, אלה שני דברים שונים לחלוטין. אשרה 2/א/5 היא אשרה שרשות האוכלוסין נותנת למי שמסתנן, כלומר, אדם שעומד בפני גירוש ובעצם מקבל את האשרה הזאת. להבדיל לחלוטין, אשרה מסוג א/5 היא אשרה שנקראת תושב ארעי כללי, זאת אשרה שרשות האוכלוסין נותנת בדרך כלל לבני זוג של בעלי אזרחות ישראלית, שהם בתהליך מדורג לקראת קבלת האזרחות. אלה שני דברים שונים לחלוטין. מי שמחזיק אשרת א/5, הוא תושב לכל דבר.

איפה היית שנתיים? מה קרה שאתם מביאים את זה עכשיו?

אנחנו הגשנו את זה לפני שנתיים.

ואמרנו לכם לא. מה קרה עכשיו?

אני אגיד לך באמת משפט. אנחנו רואים בזה כאיזשהו תיקון טכני. רציתי להשלים ולומר שבשנת 2003 עת הכנסנו את סעיף 2א עם כל הרשימה, היה בחוק את האשרה הזאת 2/א/5 אבל הייתה אות מתה. רשות האוכלוסין לא עשתה שימוש באותה אשרה. אם היינו יודעים שנעשה שימוש או שיש עתיד שייעשה בה שימוש, היינו כבר בשנת 2003 מכניסים את האשרה הזאת.

אתה מדבר פוליטיקה.

לא. הוא מדבר עובדות.

הוא אמר יש עתיד.

הוא מדבר עובדות. הוא לא אמר כולנו.

זה בעצם תיקון טכני שכפי שנאמר כאן הוא לא בא לשנות מן הקיים. אם בטווח הארוך יוחלט לעשות הסדר כללי לגבי העובדים הזרים או המסתננים, להכניס אותם לתוך חוק הביטוח הלאומי - - -

זה מה שאתם מפחדים שיקרה דבר כזה. הנה, יצא המרצע מן השק. כל הכבוד. אתה רוצה לחסום שם. זקן, תגיד לשולחיך שכאן בוועדה מתים עליך ואוהבים אותך ומעריכים אותך, אבל שלא יביאו את השטויות שלהם דרככם לכאן.

לא נעים לי להגיד לך, אילן, הידידות שלנו היא מעל לישיבות פורמליות, אבל בוא נשמור קצת על רמת הדיבור.

לכנסת באים אנשים מכל המקומות בארץ וגם אני, זכותי לייצג. אמנם אני לא מהפקולטה של אורן חזן אבל אולי מותר לי בכל זאת שאני אגיד כמה דברים.

סליחה, הבהרה קטנה מעבר לדברים שנאמרו כאן. גם האוכלוסייה הזאת תהיה זכאית כמו המשקיעים לזכויות הבסיסיות שהם נפגעי עבודה, פש"ר ודמי לידה.

כן. אולי הם יפשטו רגל.

אם אתם רוצים הסבר במשפט אחד לגבי מה זה הענף הזה עם פשיטות רגל ופירוק תאגיד, אפשר לומר שבא חוק הביטוח הלאומי ומבטח את העובדים ולא את המעסיקים במצב שבו המעסיק נכנס לפירוק ובעצם הוא חייב עכשיו שכר של כמה שנים או חייב בפיצויי פיטורים לעובדים. אז בא המוסד לביטוח לאומי ומשלם את מה שהמעסיק היה צריך לשלם. זה כמובן לגבי מי שמבוטח וזה לא מותנה בתושבות אלא גם עובדים זרים וגם מסתננים שעובדים.

אדוני היושב ראש, אני מתנצלת שבאתי באיחור אבל אני באמצע דיון. אני מאוד מודאגת מהחוק הזה. הדבר הראשון שאני רוצה לשאול מבחינה טכנית הוא האם בעקבות החוק הזה – אני רוצה לשאול את שי סומך – יימנע משרי הרווחה והבריאות בשיתוף עם האוצר להפעיל את אותו סעיף, בבריאות נדמה לי זה סעיף 56(א) וברווחה אני מבינה שזה הסעיף הזה שמצוין כאן.

התשובה היא לא.

אני לא מסכים אתך. לא כתוב שזה לא יפריע להם אבל יהיו שרי רווחה ושרי בריאות שיגידו שהם יסתפקו בזה כי יש להם על מה להסתמך. יהיו כאלה שירצו להרחיב. לא כתוב כאן שזה לא מונע מהם.

להפך, בסעיף 56 עצמו, אחד התנאים, התנאי להפעיל את סעיף 56, הוא שאדם שנמצא בישראל והוא לא זכאי לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי וברגע שהוא יהיה תושב, אם אנחנו מניחים שמשאירים אותו במעמד לא ברור שיכול להתפרש כתושבות, אפשר להגיד שהוא כן מבוטח ואז אי אפשר יהיה לעשות הסדר מיוחד ולכאורה כל ההסדר של חוק ביטוח בריאות ממלכתי חל כולו על עובדים זרים והדיון שקדם והתנהל קודם הבין שגם בג"ץ הבין שזה לא מה שאמור להיות בסופו של דבר. זאת לא אמורה להיות התוצאה שחוק ביטוח בריאות ממלכתי יחול על כולם כפי שהוא במלואו.

מההתייעצות שלי עם היועצים המשפטיים, לפחות במשרד אחד מהשניים אתם דיברנו, הם אמרו שברגע שהתקנה הזאת, החוק הזה נכנס, זאת משענת מצוינת לשר לבוא ולהגיד זה מה שיש, אני לא רוצה להתעסק בזה. היום שרים, כולל אותי וכולל חבר'ה לפני ובעתיד, יש להם איזה מרחב של קבלת החלטות. כאן הם יישענו על זה ובזה זה ייגמר.

אני לא חושב, אדוני, ואני אסביר.

אני לא אוכל להוכיח את טענתי וגם אתה לא. זה רק ימים ידברו.

זה יכול להיות כתוב בחוק.

אבל זה לא כתוב.

אבל נדרוש.

יש אוכלוסייה שהוחרגה מסעיף 2א וזאת אוכלוסיית העובדים הפלשתינאים שמקבלים היתר מת"ק. עלתה שאלה לגבי בעלי היתר מת"ק לפי חוק האזרחות.

מה זה מת"ק?

היתר של מינהלת התיאום והקישור במינהל האזרחי. עלתה שאלה לגבי בני זוג פלשתינאים של אזרחים ותושבים ישראלים שלפי חוק האזרחות הם יכולים להיות בארץ אבל רק עם היתר מת"ק. סעיף 2א מחריג אותם. הייתה ועדה שגם אני הייתי חבר בה, ועדה בין-משרדית שדנה בעניין. זה לא היה פשוט אבל בסופו של דבר ההכרעה הייתה לתקן את סעיף 56 לחוק ביטוח בריאות ולהוסיף את האוכלוסייה הזאת כזכאית לביטוח בריאות ממלכתי בתנאים אחרים משל תושבי ישראל אבל הם עדיין נכנסו לחוק ביטוח בריאות. זאת אומרת, גם ההחרגה מסעיף 2א שומרת על הסמכות לפי סעיפים 56 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי וסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי.

אני אוסיף ואומר שבזמנו הייתה עתירה נגד סעיף 2א לחוק ביטוח לאומי ובית המשפט דחה את העתירה. זה היה בזמן הנשיא ברק. הוא אמר שהוא דוחה את העתירה כי יש אופציה לשרים לפי הסעיפים שהזכרתי להחיל את חוק ביטוח לאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

השאלה אם הוא יאמר את זה אחרי החוק הזה. אחרי החוק הזה הפרשנות שלו תהיה שונה.

לא. העתירה הייתה נגד סעיף 2א שעכשיו מתקנים אותו.

זה גם יחול על מסתננים?

בטח. זה התיקון.

זאת אומרת, שר הבריאות יוכל להחיל על המסתננים את חוק בריאות ויוכל לבקש מהם לשלם מס בריאות ולתת להם ביטוח בריאות.

שר הבריאות ושר הרווחה.

הוא יוכל.

כן. לפי הסמכות שלו.

אם כן, לשם שמה צריך את הסעיף הזה?

יש פסיקה. זאת אומרת, אנחנו מעגנים מצב קיים. אף אחד לא חושב לתת הבטחת הכנסה למסתננים ואני לא חושב שזה בכלל בשיח הציבורי.

נכון.

ולא ביטוח בריאות ממלכתי. יש הסדרים של בריאות ואת מכירה אותם היטב. יש ביטוח לילדי מסתננים, יש מרפאה בדרום תל אביב.

הסדרים מינימליים שלא עונים על הצרכים הקיימים.

ההסדר שהוחל על האחמ"שים, אם אנחנו נרצה להחיל אותו על המסתננים, הסדר מאוד הוגן, אפשר יהיה?

כן.

שוב אני שואלת למה צריך את הסעיף הזה.

התפיסה של הממשלה היא שזה עיגון של המצב הקיים. היום בסעיף 2א רשומות בצורה מסודרת כל האשרות והאשרות האלה, כמו שנאמר כאן, ב-2003 ודאי לא הייתה אשרת משקיע וב-2003 אשרה 2/א/5 ככל הנראה הייתה אות מתה, והממשלה מעוניינת שהמצב כפי שהיא מבינה אותו היום יעוגן בחוק.

אולי רק צריך להוסיף לחוק הזה סעיף מפורש שאומר שאין הסעיף הזה בא למנוע משרי הבריאות והרווחה בשיתוף עם שר האוצר על פי סעיף 56(א) להחיל.

למה צריך להוסיף את זה? זה לא בא לגרוע.

אנחנו קיבלנו חוות דעת משפטית שאומרת שלמעשה הסעיף הזה כן מונע - גם משר הרווחה וגם משר הבריאות – להחיל את הסעיפים האלה. זאת הייתה חוות דעת משפטית שקיבלנו.

של איזה משרד? נמצא כאן משרד הבריאות ואולי הוא יכול להגיד מה עמדתו. יש כאן את המוסד לביטוח לאומי שיוכל להגיד מה עמדתו. אני חושבת שלהגיד שזה לא גורע מסמכות, היא דורשת שאלה לא יהיו מבוטחים לפי החוק הזה, למה שתהיה אמירה כזאת? באמת זה הופעל גם כלפי אנשים שאין להם מעמד.

יש לך ספק שאלמלא היו רוצים להצר את צעדיהם, החוק הזה היה נוצר? לשם מה צריך את הסעיף הזה?

מה זאת אומרת להצר את צעדיהם?

לשם מה צריך את הסעיף הזה?

יש הבהרות לגבי מי שכן נחשב תושב ומי לא נחשב תושב.

ההבהרות האלה לא קיימות היום?

הן קיימות אבל לא לגבי אותה אוכלוסייה. החוק מגדיר מי לא ייחשב כתושב. לגבי אותה אוכלוסייה, אנחנו רוצים להוסיף את זה כי זה לא מוגדר. זאת בדיוק הסיבה. מבחינתנו זה תיקון טכני. המצב יהיה אותו מצב.

אין לנו התנגדות להבהרה הזאת שהציעה חברת הכנסת גרמן.

אנחנו נכניס את ההבהרה הזאת.

אין לנו התנגדות להבהרה. זה המצב הקיים.

לא ראוי לחוקק דבר שהוא מובן ועולה מתוך החקיקה.

אם זה מה שיידרש, בסדר.

אם זה יהיה התנאי.

אין לנו בעיה לחוקק את המובן מאליו.

בכל זאת הבהרה מיותרת. אתם עדיין לא הסברתם לי מה קורה כשאין את הדבר הזה.

לא מיותרת כי היום האוכלוסייה הזאת לא מוכרת.

נציגת הרופאים.

תודה. אני מרופאים לזכויות אדם. אי אפשר להתייחס לתיקון הזה בלי להתייחס למציאות הרחבה שאנחנו מתמודדים אתה ולמדיניות הקיימת ולזה שבעצם משרדי הממשלה נוקטים במדיניות מצמצמת במקום במדיניות מרחיבה. לפני שנתיים פורסם דוח מאוד חמור של מבקר המדינה על האוכלוסיות האלה בהקשר של שירותי בריאות ורווחה ומאז משרדי הממשלה לא עשו כלום בשביל לממש את הדוח, בשביל לפתח יותר שירותים לאוכלוסיות האלה שמבחינת הדוח זה גם בשביל האוכלוסיות האלה וגם בשביל הציבור הישראלי ומערכות הבריאות והרווחה הציבוריות הישראליות. המדיניות הנוכחית פוגעת בשתיהן.

אני מוחה על דבריך. באנשים עם מוגבלויות נתנו.

נכון. אתה צודק.

עקפנו את כל החוקים והם מקבלים בדיוק את הטיפול כמו שאני קיבלתי כילד מוגבל.

אתה צודק. באמת יש צעדים מסוימים שנעשו גם במשרד הרווחה וגם במשרד הבריאות. אנחנו ערים לזה ואנחנו מודעים לזה אבל יש עוד דרך ארוכה.

אין ספק.

יש עוד דרך ארוכה כדי לקדם את המימוש של דוח מבקר המדינה וגם באמת כדי לתת מענה לאוכלוסיות המצוקה הקשות שאנחנו עובדים אתן. התיקון הזה באמת הולך כנגד הרוח של דוח מבקר המדינה ובעצם מצמצם את האפשרות לתת שירותים. כן יש כאן אמירה מסוימת שלדעתנו היא מאוד בעייתית, שהרוח של משרדי הממשלה צריכה ללכת הפוך.

אני מארגון אסף, ארגון סיוע לפליטים. אנחנו פוגשים ביום יום שלנו את אותם מבקשי מקלט הפגיעים ביותר והחלשים ביותר, אותם אלה שהתיקון הזה מבקש, כמו שאמר עורך דין סומך, לעגן את המצב הקיים. המצב הקיים הוא מצב גרוע עבור אותם אלה שאכן מקבלים טיפול בשעת חירום, אותם אלה שמקבלים טיפול כימותרפיה ממשרד הבריאות אבל נאלצים בסוף היום לישון על הרצפה ברחוב מכיוון ששירותי הרווחה לא נגישים להם.

חשוב כאן גם להתייחס לדברים שלך, מר זקן. אתם דיברתם על כך שזאת אשרה זמנית, על כך שהאנשים האלה עוד רגע ילכו מכאן אבל האנשים האלה לא הולכים מכאן. הנכים, קורבנות סיני, הניצולים מהמחנות הזוועתיים האלה, הילדים, הם לא הולכים לא לאוגנדה ולא לרואנדה. יש כאן אנשים שכבר חמש, שש, שבע ושמונה שנים נמצאים כאן. האם ביטוח לאומי ומשרד הרווחה ומשרד הבריאות מבקשים להמשיך להתעלם מהם? את זה לא רק אנחנו אומרים. לא אותם ארגונים יפי נפש. מבקר המדינה שם ומדבר על קיום בכבוד, קיום בכבוד מינימלי. אסור להזכיר כאן קצבאות אבל מה כן מותר להזכיר? האם אפשר להמשיך להפקיר את האנשים האלה ברחובות? אנחנו לא מדברים על מספרים גדולים. מתוך 44 אלף מבקשי מקלט שחיים היום בישראל, אנחנו מדברים על מיעוט שזקוק לאותם שירותי בריאות ורווחה.

כמה?

אני בארגון אסף וכאמור אנחנו נותנים שירותים סוציאליים לאותם חלשים. בשנת 2015 טיפלנו ב-400 אנשים. שוב, כל אדם הוא עולם ומלואו. אותו חולה סרטן עליו דיברתי, אותו בחור חולה איידס שאתמול פורסמה הכתבה ב"הארץ" עליו שאנחנו בטלפונים עם סורוקה מתחננים שלא יזרקו אותו לרחוב, חולה איידס שמתגלגל ברחובות ערד כבר חודשים ארוכים כי למשרד הרווחה אין את הכלים לעזור לו כי מדיניות משרד הרווחה חוסמת כל אפשרות לתת לו סיוע והבן אדם הזה, אם סורוקה מחר ישלח אותו לרחוב, אם אנחנו לא היינו שם כדי להגן עליו, הוא ימות. זאת המשמעות של היעדר המדיניות שמבקר המדינה מדבר עליה.

אתם אומרים מה לא. זה בסדר. אבל מה כן? מה כן משרד הרווחה מציע? מה כן השרים מציעים? אני טוענת שאנחנו רואים את ההשלכות הקשות ביותר של היעדר המדיניות הזאת וראוי שהמדינה תבוא ותגיד מה היא כן נותנת. מדיניות זמנית, זה לא. הם כאן כנראה להישאר עד שיהיה שלום בסודן, עד שיהיה שלום באריתריאה, נתפלל כולנו למצב הזה.

שני משפטים קצרים. מי שמוכר כפליט, חשוב שחברי הוועדה ידעו, הוא מקבל אשרה מסוג א/5 והוא כן מוכר כתושב ישראל ואין שום בעיה עם זה. אני לא אדבר כאן בשמה של רשות האוכלוסין, אבל יש ועדה הומניטרית ואנחנו, ביטוח לאומי, מקבלים לפעמים אנשים שקיבלו אשרה א/5 במקרים הומניטריים.

אתה יודע כמה אנשים קיבלו? שניים.

מתוך 4ך4 אלף מבקשי מקלט שחיים בישראל, ארבעה אריתריאים הוכרו.

לגבי הוועדה ההומניטרית, רשות האוכלוסין תתייחס.

אתה יודע שמדובר בתהליך של שנים ושרוב המקרים נדחים.

שניים קיבלו.

משרד הפנים, אתם יכולים להגיד לנו איך זה מתפקד?

כן. אני מרשות האוכלוסין וההגירה ואני ארצה להתייחס לדברים שנאמרו כאן. קודם כל, אני רוצה להסביר.

כמה מלים על הוועדה ההומניטרית.

ועדה הומניטרית היא ועדה בין-משרדית.

כמה פעמים היא מתכנסת?

היא בראשות מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה. היא מתכנסת, פעם בשבוע?

מה פתאום?

אני הייתי שמח לקבל דיווח מסודר.

היא מתכנסת פעם בשבוע בשנה מעוברת.

לגבי מבקשי המקלט. מי שמטפל בבקשות למקלט מדיני, זאת הוועדה המייעצת לענייני פליטים שמייעצת לשר הפנים. זאת לאו דווקא הוועדה ההומניטרית.

תנו לנו קצת דיווח על הוועדה ההומניטרית ותפקידה.

שנפגשת כל יום.

אין לי נתונים כרגע.

מדברים כאן על מסתננים. רישיון לפי סעיף 2א(5) ניתן למי ששוהה בישראל שלא כדין והוצא עליו צו הרחקה עד ליציאתו ממנה או הרחקתו ממנה.

את המסתננים לא מוציאים.

אין להם אופק הרחקה.

לא מדובר רק במסתננים. אלה יכולים להיות גם תיירים שהמשיכו לשהות בישראל שלא כדין, נתפס על ידי רשות האוכלוסין ושוחררו ממשמורת לצורך יציאתם מישראל. גם אדם כזה זכאי לקבל את הרישיון הזה. השאלה אם אנחנו רוצים להחיל את כל ההטבות האלה, את ההכרה הזאת ואת אותן זכויות שניתנות לתושב, גם על תייר שנשאר כאן שלא כדין. מדובר בעשרות, אם לא מאות – אין לי נתונים מדויקים אבל אלה מאות – מסתננים, לאו דווקא מאריתריאה וסודן, שניתן להחזיר אותם מישראל למדינת המוצא שלהם אבל פשוט הם מסרבים לשתף פעולה. אני על פי חוק הכניסה לישראל לא יכולה להחזיק אותם במשמורת ולכן הם משוחררים ממשמורת והם מקבלים רישיון לפי 2א(5). אלה אוקראינים, אלה גיאורגים, אלה תורכים. מאות. זה רישיון על פי סעיף 2א(5). מדובר כאן במאות נתינים ממדינות זרות שהמשיכו לשהות בישראל שלא כדין והם מקבלים את הרישיון הזה לפי חוק הכניסה לישראל.

לגבי אריתריאים וסודנים. לפני כמה שנים התחילה מדיניות של אי הרחקה לאריתריאה ולסודן מסיבות שונות. אריתריאה - הפרות של זכויות אדם, סודן – קושי טכני והיעדר קשרים דיפלומטיים ועויינות בין שתי המדינות. זאת העמדה של המדינה. יש יציאה מרצון גם למדינות שלישיות אבל שיש תעודות חיסיון של ראש הממשלה על פרטי המדינות ושמות המדינות ולכן לא נזכיר את שמות המדינות. כן יש יציאה מרצון למדינות המוצא חרף המשברים הקשים שיש שם.

לגבי זה עדיין אין צפי לסיום של מדיניות אי הרחקה כי המדינה באמת פועלת בהתאם להתחייבויות שלה אבל צריך להבחין. הם לא פליטים, מרביתם גם לא מבקשי מקלט. יש הבחנה. גם אם אנחנו מכריזים על זה כהגנה קולקטיבית, וזה לא, זאת מדיניות של אי הרחקה, האנשים האלה, 43 אלף מסתננים ששוהים בישראל מאריתריאה וסודן, לא כולם הגישו בקשות למקלט מדיני. לכן אי אפשר להסתכל על האוכלוסייה הזאת כעל מבקשי מקלט.

מתי אפשרתם להם להגיש בקשות מקלט? באיזו שנה?

הדעות חלוקות.

באיזו שנה נפתחה אפשרות לאריתריאים ולסודנים להגיש בקשות מקלט?

באמצע 2012, זה כתוב גם בפסק דין של בית המשפט.

הם התחילו להגיע לכאן ב-2005.

דרך אגב, זה לא נושא הדיון אבל אנחנו המשכנו ומי שטיפלה באוכלוסייה הזאת עד לאמצע 2009 הייתה נציבות האו"מ לפליטים. אנחנו לקחנו את המושכות מאז. המדיניות של נציבות האו"מ לפליטים הייתה אותה מדיניות שאנחנו המשכנו בה, מדיניות של תעדוף. ברגע שאין צפי להרחקתם או ליציאתם מישראל, אין עדיפות בטיפול בבקשות למקלט של האוכלוסייה הזאת. מאמצע 2012 זה מעוגן בפסקי דין של בג"ץ. המדינה החלה בטיפול בבקשות למקלט של אריתריאים וסודנים. מוגשות בקשות למקלט, מטופלות ומוכרעות.

את יכולה להגיד לנו מספרים?

היום יש כ-10,000 בקשות למקלט של אריתריאים וסודנים מקרב 43 אלף מסתננים ששוהים בישראל ומתוך 25 אלף בקשות למקלט של שאר המדינות. לכן לא כולם מבקשי מקלט.

מה הוכרו?

כמה טופלו וכמה הוכרו?

בסך הכול הוכרו חמישה מאריתריאה.

ומסודן, אפס. כמה אחוזים? 0.02 אחוזים.

אי אפשר, כי אנחנו חתומים על האמנה הזאת.

אנחנו חתומים על אמנת הפליטים ואנחנו מחויבים להתחייבויות שלנו על פי אמנת הפליטים. אני יושבת בוועדת הפליטים מטעם שר הפנים ואני מעולם לא קיבלתי הנחיה בניגוד, שלא להביא את זה ושלא להעניק. אני באה כאדם.

איך את מסבירה שרק חמישה קיבלו? היו אלפי בקשות.

כי הם מתכנסים רק פעם בשבוע.

אנחנו, לא. הוועדה המייעצת לענייני פליטים מתכנסת פעם בחודש. יושב ראש הוועדה הקודם סיים את תפקידו כבר ביולי ואין יושב ראש ועדה. זה מינוי שר.

את יכולה להסביר לגבי החמישה מתוך ה-10,000 פניות?

שמונה חודשים הוועדה לא התכנסה.

החמישה האלו שקיבלו, מה הם עשו כדי לקבל? למה הם קיבלו ואחרים לא?

הם משקיעים.

הם הוכיחו שהם נרדפים בהתאם לאחד מהקריטריונים שקבועים באמנות הפליטים.

בכמה פניות דנים במפגש?

עשרה תיקים. יש הליך מסודר. יש נוהל שלם. אם אדוני ירצה, אני יכולה להעביר התייחסות מפורטת לגבי כל ההליך.

את עושה את זה באמת בחן אבל את יודעת, גם אם את עובדת במשרד הפנים, לא צריכים לכסות על ערוותם של אחרים, וסליחה שאני אומר את זה. אני מבין אותך. באמת את עושה את עבודתך אבל אנחנו יודעים - אני הייתי שר בממשלה ואנחנו כולנו אנשים מבוגרים – שיש מדיניות מאוד ברורה למסמס את הבקשות האלה. תאמיני לי, בהזדמנות אני אספר לך.

במלוא הכבוד, אני יושבת בוועדה ומעולם לא קיבלתי הנחיות למסמס בקשה.

את לא קיבלת אבל גם לא קיבלת הנחיות כמו בכל מדינה מתוקנת שמי שבא מאריתריאה בכל מקום מתקבל כפליט אבל כאן לא עושים את זה. רוח המפקד היא לא להכיר באנשים האלה ורוח המפקד מדברת על כך שאנחנו ננהג עם 43 אלף אנשים במדיניות של הסתר פנים. הם נוכחים נפקדים. ואנחנו ניתן להם להתגלגל. אז את יושבת כאן בחן גדול, ואני הייתי מקבל אותך לעבודה אצלי כי את נהדרת, ומנסה להגן על מציאות. תעזבי את זה. באמת תעזבי את זה. את הרי יודעת יפה מאוד וכולנו יודעים מה קורה.

אני מתארת את המצב כמו שהוא.

המספרים מדברים בעד עצמם.

צריך להפנות את השאלה הזאת לשר ולא אליה.

אני רוצה לדעת לפני הכול מה עלות החוק הזה.

אפס עלות.

זה לא אפס עלות.

זה חסכון לעתיד. זאת לא עלות.

אגף התקציבים, משרד האוצר. מאחר והחוק מעגן בדיוק את המצב הקיים היום, אין לו עלות תקציבית. הוא לא חוסך כסף והוא לא עולה כסף. הוא פשוט מעגן את מה שקורה היום בכל מקרה.

אתם רוצים את המסגרת.

העיגון הוא לא הסיבה שאין עלות. אין עלות כי אין עלות.

אין עלות כי אין עלות, כי זה לא עולה כסף.

ברשותכם, אפשר לסכם?

מעניין מי אלה חמשת האנשים שנבחרו מכל האנשים האלה.

יחידי סגולה.

אני מזמינה את כולכם לבוא לסיור ביחידת הטיפול במבקשי מקלט ואתם תראו אנשים מאוד רציניים שעושים את עבודתם נאמנה.

אין לנו שום ספק בכך.

אנשים שלא מקבלים הנחיות.

אני חייב לומר שאני לא מרגיש שיש התמודדות טכנית עם בעיית המסתננים. אם אתם מתכנסים פעם בחודש כשיש יושב ראש ודנים כל פעם בעשרה תיקים, זה אומר, לא חשוב מה אומרים, זה מה שעושים ואתם לא עושים מספיק. זה אומר שמשרד הפנים לא עושה מספיק כדי להתמודד עם האתגר שעומד בפניו. לכן התסכול הזה יתבטא לא רק במחלה ובמגבלות למסתננים אלא זה גם יפגע בחברה האזרחית כולה וקחו את זה בחשבון כי זה לא קל לדחוף אנשים לפינה ולהשאיר אותם ללא זכויות במדינה שמתיימרת, ובצדק ובגאווה, לדאוג לזכויות של אחד ואחד וגם של אזרחיה.

לאור הדיון שהוא לא מאפשר להגיע לסיכום ממצה, אני מבקש שנמשיך בדיון הזה. בינתיים ההערות שלחברי הכנסת בדבר אזהרה ולציין את הנקודות שיכולות כאילו לא להיות מטופלות או כן מטופלות על ידי השרים, אני מבקש שתבדקו את האפשרות לנסח את זה מחדש ואנחנו נשתדל לחזור לדיון בעוד שבועיים, לפני הפגרה.

אנחנו נשארים עם ההחלטה על פיצול החלק שנוגע למשקיעים האמריקאים והחלק הזה, הפסקה שנוגעת אושרה. היא תעבור להנחה ולהצבעה בכפוף לאישור הפיצול על ידי המליאה.

בסדר. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50.