הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 188

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, כ' באדר א התשע"ו (29 בפברואר 2016), שעה 11:00

1. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הרחבת הזכאות לביטוח אמהות), התשע"ה-2015

2. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 172) (תיקון הגדרת לידה), התשע"ו-2016

הצעתם של חברי הכנסת עליזה לביא, משה גפני, דב חנין, מיקי לוי, קארין אלהרר

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מאיר כהן

עליזה לביא

אילת וולברג - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

טל אמתי נשרי - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

עליזה בלזון - מנהלת אגף גמלאות משפחה, המוסד לביטוח לאומי

שלומי מור - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

אלי יריב - עו"ד, ההסתדרות החדשה

מאירה בסוק - עו"ד, הלשכה המשפטית, נעמ"ת

קרן גרינבלט - עו"ד, היועצת המשפטית, שדולת הנשים בישראל

אילנה קוורטין - עו"ד, שדולת הנשים בישראל

אפרת ניצן - שדולת הנשים בישראל

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הרחבת הזכאות לביטוח אמהות), התשע"ה-2015

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 172) (תיקון הגדרת לידה), התשע"ו-2016

של חברי הכנסת עליזה לביא, משה גפני, דב חנין, מיקי לוי, קארין אלהרר

אני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

את ההצעה יציג ביטוח הלאומי. אני רק אומר שעלות ההצעה היא בין שניים לשלושה מיליון שקלים. היא לא נחשבת הצעת חוק תקציבית כי היא לא עומדת ברף של שישה מיליון שקלים והיא באה בהסכמה עם משרד האוצר.

חוק הביטוח הלאומי היום מגדיר מהי לידה לצורך הזכאות למענק לידה, דמי לידה ומענק אשפוז. החוק קובע שלידה היא לידה של ולד שהוא חי או למעשה כל לידה בתום 26 שבועות. זאת אומרת, מי שחלילה ילדה ולד לאחר 26 שבועות הריון, תהיה זכאית לכל הזכויות.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת עליזה לביא שהיא מציעת החוק.

המצב החוקי היום הוא שמי שילדה לאחר 26 שבועות ולד בין חי ובין מת, תהיה זכאית לכל הזכויות על פי החוק. ההצעה שלנו מבקשת להרחיב את ההגדרה הזאת ולקבוע שאישה תהיה זכאית לכל ההטבות הללו גם אם היא ילדה ולד שאיננו חי החל מהשבוע ה-22 להריונה ולא השבוע ה-26 להריונה.

ההרחבה הזאת נעשית לאור הבנה שלנו ושל הגורמים הרפואיים לפיהם מבחינת הלידה וההשפעה על האישה אין למעשה הבדל בין מי שילדה בשבוע ה-26 לבין מי שילדה בשבוע ה-22 והחל מהשבוע ה-22 אפשר לראות בלידה כלידה מלאה שאמורה לזכות בכל ההטבות הנלוות.

לדעתך יש סיכוי שוולד שנולד בשבוע ה-22 יחיה?

כן.

אנחנו מברכים על הצעת החוק שהיא הצעה חשובה וטובה. אנחנו מבקשים להבהיר שיש הבדל מבחינת ההשפעה על האישה, האם האישה חוותה לידה לבין השאלה האם העובר הוא עובר בר חיות. מאוד חשוב לדעתנו, וזו גם הבקשה שלנו, להבהיר את הדברים גם בדברי ההסבר כי היום יש קואורלציה מסוימת בין הגדרת לידה לבין גיל העובר שנחשב כעובר בר חיות. מאוד חשוב לנו שלא ישתמע מהצעת החוק הזאת שעובר בגיל 22 שבועות של הריון הוא כבר עובר שהוא בר חיות. יכולות להיות לזה השפעות גם בהיבטים של הפסקת הריון, האם מגיל 22 שבועות כבר צריך ועדה מיוחדת להפסקת הריון וקשיים משמעותיים יותר בביצוע הפסקת ההריון, גם מבחינת הפרוצדורות הרפואיות שצריך לתת לעובר, גם בפרספקטיבה של דיני הנזיקין. זאת עמדת משרד הבריאות. אני מחליפה כרגע את עורכת הדין טליה אגמון שמאחרת וצריכה להצטרף מאוחר יותר. זאת העמדה שהועברה אלי.

זאת אומרת, את מבודדת את השאלה. את אומרת שלצורך העניין הזה של הלידה, של חופשת הלידה, זכאות האישה לקבל חופשת לידה ודמי לידה, במקרה שלנו זה יותר דמי לידה וכל הזכויות שכרוכות בביטוח אימהות, היא מתנתקת מהשאלה מה מעמדו של הוולד.

כן.

גם לא הייתה שום כוונה בהצעת החוק הזאת כדי להשפיע בשום הקשר אחר. אני רוצה להבהיר שמבחינת הצעת החוק הממשלתית, לא הייתה שום בקשה או כוונה להשפיע בשום הקשר אחר מלבד עצם הזכאות. רק לשם השלמת התמונה אני אומר שמדובר בערך בתשעים נשים בשנה שתזכינה בכך.

כמובן. כמו שאמרנו היא מבורכת וטובה ואין לנו התנגדות מהותית להצעת החוק. אנחנו רק מבקשים שיובהר, כדי שלא תהיה הבנה מוטעית לפיה אנחנו רואים בעובר בגיל 22 שבועות הריון כעובר בר חיות. יש לזה השלכות. למשל, ועדות להפסקת הריון, ועדות על אזוריות.

זה לא המקרה.

נכון.

היא רוצה להבהיר שזה לא המקרה.

אנחנו מבינים שזה לא המקרה. אנחנו מבקשים שזה יובהר כדי שלא תהיה הבנה אחרת.

זה נרשם בפרוטוקול.

אני חייב לציין שמציעי החוק, בנוסף לחברת הכנסת עליזה לביא, הם משה גפני, דב חנין, מיקי לוי וקארין אלהרר.

אני עומדת ומחייכת בהכרת תודה. באיחור רב אנחנו מגיעים לחקיקת החוק הזה, חוק שגרם עוול להרבה מאוד נשים ומשפחות במשך יותר מדי שנים. יש הבדל ופער בין ההגדרה הרפואית לבין ההגדרה הבירוקרטית שמלמדת אותנו מתי אישה זכאית לכל סל הטבות, אם אפשר לקרוא לזה כך במקרה המאוד קשה הזה, אבל הרבה מאוד פעמים נשים חוו בנוסף לאובדן, גם השפלה במקום העבודה, זלזול, לקחו את הכאב הביתה וגם בבית לא היה מי שייתן על כך את הדעת משום שכאשר החברה מסביב לא מכירה, ההשלכות הן מאוד ברורות.

ההצעה הזאת בראש ובראשונה באה לתקן עוול ומאפשרת לנשים שחוו לידה שקטה, שחוו את מול הוולד בין השבועות 22 ל-26 כאשר היום זה רק מהשבוע ה-26, ובתיקון של החוק הזה, אנחנו בעצם מדברים גם על ההגדרה הרפואית וגם על ההגדרה הבירוקרטית כך שהן תהיינה שוות וזהות בארבעת השבועות האלה של הכרה.

בתיקון המבורך הזה תימנע פגיעה מיותרת ולא נכונה, לא מידתית ולא ראויה, בנשים שבנוסף לאובדן הקשה מכל של הוולד, חוות גם אי הכרה ועוולה מצד הממסד, מצד המערכת הבירוקרטית. שנים ניסינו לתקן את זה.

אל תאשימו את הבירוקרטיה, את הפקידים כי הפקידים מבצעים את המדיניות של הנבחרים, כולל שלנו.

לא, חלילה. אני לא מאשימה. אני לא פוגעת אלא אני רוצה להודות בהכרת הטוב ולבוא מהמקום המכיל והמודה. יושבות כאן גם נשים שפעלו הרבה מאוד במרחב החברתי ועשו להעלות את הנושא הזה למודעות ולהביא אליו את תשומת הלב הציבורית. החוק הזה גם בכנסת הקודמת עבר, הבשיל ונעצר בגלל הבחירות. זה מסוג החוקים שבאמת נשאלת השאלה איך לא עשינו את זה קודם, איך לא שינינו ותיקנו. זה חוק שבא להיטיב במעט שאפשר במציאות הקשה שחווה אותה אישה ושחווה אותה משפחה. כל מי שחווה או היה קרוב במעגל הראשון והשני למציאות הזאת, מבין על מה אנחנו מדברים.

קודם כל, חלילה לא לפגוע בבירוקרטיה הקודמת, אבל כן לבוא ולא בכל חוק יש את האפשרות הזאת לבוא עם הכרת הטוב כדי לתקן וכאן זה מאוד בולט. תודה.

יש כאן גברת שעברה לידה שקטה כזאת. ביקשת לדבר. אם את רוצה, בבקשה.

לפני חמש שנים הייתי בשבוע ה-24. לא חשבתי על ההשלכות ועל מה זה אומר, כמה זמן להיות בבית, חופשת מחלה, אלא זה היה צריך לעשות ולכן עושים. אחרי הלידה – ואני חייבת לציין את בית חולים וולפסון בו היה צוות מדהים, מבין ותומך ומהבחינה הזאת קיבלתי הרבה תמיכה חברתית למרות שזאת הייתה איזושהי בחירה – חברה שלי, עורכת דין אילנה קוורטין, אמרה לי להגיש טפסים כי עברתי לידה ומגיעה לי חופשת לידה מביטוח לאומי. אני הגשתי את הטפסים וביקשתי חודש כי לא חשבתי שאני אצטרך יותר מכך. רציתי לחזור לעבוד. רציתי רק להתאושש מבחינה פיזית ולא מעבר לכך. אכן זה אושר לי ואחרי שזה אושר הבנו שזה אושר במקרה כי זה נפל על פקיד שכנראה לא שם לב לפרטים. אז אילנה קידמה את הצעת החוק.

כמי שחוותה, אני חושבת שהאפשרות לתת לאישה לבחור ולומר כמה זמן היא צריכה כדי להתאושש, כל אחת יכולה לקחת את זה למקום אחר. אני הרגשתי שאני צריכה את החזרה לעבודה כדי להתאושש ומישהי אחרת מרגישה אחרת. אני חושבת שזאת זכות מלאה שצריך להכיר בה.

אדוני, אפשר לציין שכאשר נולד ולד שהוא לא חי, יש אפשרות לאישה לבקש לקצר את חופשת הלידה למרות שאנחנו מקדימים כאן את המועד שנחשבת לידה אבל חוק עבודת נשים, מבחינת הביטוח הלאומי, אם יש זכאות לדמי לידה, יש זכאות לדמי לידה אבל מבחינת חוק עבודת נשים, השינוי שלנו ישליך על כך שהאישה יכולה לקבל את מלוא חופשת הלידה.

אני משדולת הנשים.

שדולת הנשים שותפה לחוק הזה.

אני רוצה קודם כל להכיר תודה גם לחברת הכנסת עליזה לביא אליה באנו עם הצעת החוק הזאת והיא לקחה אותה בשתי ידיים וקידמה אותה במלוא העוז ובמלוא ההבנה של החשיבות שלה, גם בכנסת הקודמת וגם בכנסת הזאת, למרות כל העיכובים הבירוקרטיים, העיכובים מול משרד הרווחה וכולי. עברנו את כל התהליך הזה יחד.

אני רוצה גם להודות לאפרת ולעורכת הדין אילנה קוורטין שנמצאות כאן שהן אלה שיזמו את הפנייה לשדולת הנשים בבקשה לתקן את חלון הזמנים הקשה הזה. חשוב לציין את ההשלכות הנוספות מלבד זכויות האימהות שמגיעות יחד עם הקדמת המונח לידה ואלה הגנות של חוק עבודת נשים. הגיעו אלינו לשדולה מקרים של נשים שעברו לידה שקטה ופוטרו כי לא זכו להגנה לה זוכות נשים שמוגדרות בחופשת לידה ובחזרה מחופשת לידה. מעסיקים ניצלו את הסיטואציה הזאת וזה עוד דבר שאנחנו מעניקים להם בכך שאנחנו מורידים את השבוע בו מוגדרת לידה.

אני רוצה גם לציין את ההסתדרות הרפואית, את איגוד המיילדות והגניקולוגיה שהיו שותפים אתנו בניסוח הצעת החוק והיו שותפים אתנו במציאת הנתונים שהצדיקו אותו ותמכו מהרגע הראשון. תודה לכם.

נעמ"ת. יש לי שאלה. לגבי הנושא של חוק עבודת נשים, אם אישה, כמו שקרה לאפרת, רוצה לחזור אחרי חודש מחופשת הלידה ובחוק עבודת נשים כתוב שהיא לא יכולה לחזור אלא אחרי זמן מסוים.

יש אפשרות לקצר במקרה שהוולד מת.

צריך איכשהו להכניס את זה כדי שלא תתעורר בעיה.

גם היום יש אפשרות לעובדת שהוולד שלה מת, לקצר את חופשת הלידה. זאת אומרת, האיסור לקצר את חופשת הלידה לפחות מאותם 14 שבועות, לא קיים לגבי עובדת שהוולד שלה מת.

זאת אומרת שמבחינת ביטוח לאומי היא תקבל את דמי הלידה.

בדיוק. זה התיקון.

היות והצעת החוק הממשלתית מאוד קרובה להצעת החוק של חברת הכנסת לביא, אם את מסכימה, אנחנו נבקש מהלשכה המשפטית למזג את שתי הצעות החוק.

זאת צריכה להיות החלטה של הוועדה למזג את שתי הצעות החוק וזה עובר לאישור ועדת הכנסת.

את מחליפה את מאיר כהן.

כן.

אנחנו מצביעים. מי בעד מיזוג שתי הצעות החוק? מי נגד?

הצבעה

בעד המיזוג – פה אחד

שתי הצעות החוק מוזגו.

שתי הצעות מוזגו. שתי הצעות החוק ימוזגו.

נקרא את הצעת החוק.

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 172) (תיקון הגדרת לידה, התשע"ו-2016

תיקון סעיף 39

בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, בסעיף 39, בהגדרה "לידה" במקום "עשרים ושישה" יבוא "עשרים ושניים".

תחילה ותחולה

תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר פרסומו (להלן – יום התחילה) והוא יחול לגבי מי שילדה ביום התחילה או לאחריו.

זאת ההתחייבות שלנו לשר כץ.

אנחנו מצביעים. מי בעד אישור הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 172) (תיקון הגדרת לידה, התשע"ו-2016? מי נגד?

הצבעה

בעד הצעת החוק – פה אחד

הצעת החוק נתקבלה.

הצעת החוק אושרה פה אחד. זה עובר לקריאה שנייה ושלישית במליאה. תמסרי דרישת שלום לשי פירון שהיה בין היוזמים ולצערי לא נמצא אתנו בכנסת.

אני אמסור. אדוני, יש אפשרות שנוכל לחוקק את זה עוד במהלך המושב הזה?

אני בעד.

זה תלוי בהנחה. אנחנו נשתדל להניח.

זה יונח וזה עולה למליאה. אנחנו סיימנו.

אנחנו בעד. בעיקרון אנחנו בעד. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.