הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 185
מישיבת ועדת הכלכלה
ופרוטוקול מס' 94
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, כ"א באדר א התשע"ו (01 במרץ 2016), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 01/03/2016
הקמת מערך המצלמות האלקטרוניות ואכיפת חוקי תעבורה - דוח מבקר המדינה, פברואר 2016
פרוטוקול
סדר היום
בלימת הקטל בדרכים - דו"ח מבקר המדינה בנושא הקמת מערך המצלמות האלקטרוניות ואכיפת חוקי תעבורה
נכחו
¶
חברי הוועדה: קארין אלהרר – יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה
איתן כבל – יו"ר ועדת הכלכלה
עבד אל חכים חאג' יחיא
דב חנין
אורי מקלב
יעקב פרי
עיסאווי פריג'
מוזמנים
¶
מבקר המדינה יוסף שפירא
יובל חיו - מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה
לאה עוזיאל - מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה
עוזי יצחקי - מנכ"ל משרד התחבורה
רועי שער - סגן חשב משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
מירב רפאלי - מנהלת תחום חקיקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
עמי רוטמן - יועץ משפטי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
גבריאלה פיסמן - עורכת דין, ממונה ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים
מיכאל שפיצר - מנהל בתי המשפט, הנהלת בתי המשפט
ימית עוקב - עורכת דין, הנהלת בתי המשפט
איילת פילו - הנהלת בתי המשפט
ניצב ירון בארי - ראש אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
נצ"מ ידידיה סבג - ראש מחלקת תנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
ירון אבטליון - ראש ענף תקציבי במשטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
נצ"מ אורנה שטראוס - ראש מחלקת מחקר ופיתוח, אגף תנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
נצ"מ יורם יפרח - ראש יחידת ביקורת ותלונות הציבור, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
סנ"צ מיכל שפיר - רמ"ד ביקורת ארצית, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק ארז עמר - מ"מ עוזר ראש אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק גלית בן ברוך - דוברת אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
שבתאי גרברציק - דובר למגזר דתי חרדי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
דנה ימינחה - קצינת תלונות ציבור אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
רועי טייאר - רפרנט ביטחון פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר
מרדכי בהירי-דואני - מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
יובל פרידמן - סמנכ"ל כספים ומשאבי אנוש, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
מוריה מלכה - דוברת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
נועה רוזנהק - עורכת דין, עוזרת מנכ"ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
שמואל אבואב - מנכ"ל עמותת אור ירוק
יניב יעקב - עורך דין, מנהל תחום מדיניות ציבורית, עמותת אור ירוק
צביקה באר - עמותת אור ירוק
איריס טל - איבדה את בעלה בתאונת דרכים בכביש מספר 1, עמותת אור ירוק
פרופ' הלל בר-גרא - חוקר, אוניברסיטת בן גוריון
דודי דויטש - יו"ר ועדת תעבורה, לשכת עורכי הדין
אוריין לביא - עורכת דין, ממונה על החקיקה, לשכת עורכי הדין
הרב מאיר בטיטו - עובד סוציאלי, מנהל תחום קשישים, מועצה מקומית באר יעקב
נמרוד הגלילי - מנכ"ל הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג
תומר גונן - עורך דין, ועדת תחבורה, מחוז חיפה
גבי בן הרוש - יו"ר מועצת המובילים והמסיעים
יהודה בר אור - יו"ר ארגוני המוניות
יובל סרור - קצין בטיחות, חברת אגד
דן ארצי - יועץ בטיחות למנכ"ל, אפיקים
איתמר לוין - חבר ועד יועץ לימודי נהיגה, עמותת מורי הנהיגה
יעקב מסה - ראש מדור נפגעים, חיל האוויר
מרדכי פדר - יו"ר חיים בדרך מתונה
ענבל קמחי - רכזת מדיניות וחקיקה, התנועה למען איכות השלטון
רות מרגולין - דוברת התנועה למען איכות השלטון בישראל
משה בר - יו"ר עמותת נכים למען נכים
ברונו שטיין - ניצב בדימוס, לשעבר ראש אגף התנועה במשטרת ישראל
הדס שטייף - כתבת גלי צה"ל
אירית מזרחי - אם שכולה לבן שנהרג בתאונת דרכים
רותי ממן - אם שכולה, לחייל שנהרג בדרך לבסיס
גיורא רום - אזרח מודאג
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
רישום פרלמנטרי
¶
ר.כ. חבר המתרגמים
בלימת הקטל בדרכים - דו"ח מבקר המדינה בנושא הקמת מערך המצלמות האלקטרוניות ואכיפת חוקי תעבורה
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
בוקר טוב. היום ה-1 במרס 2016, כ"א באדר א' התשע"ו. הדיון היום הוא דיון משותף של הוועדה לענייני ביקורת המדינה וועדת הכלכלה, והנושא – הקמת מערך המצלמות האלקטרוניות ואכיפת חוקי התעבורה, דו"ח מבקר המדינה שפורסם רק ב-24 בפברואר 2016.
ידידי, חבר הכנסת איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה, אדוני מבקר המדינה, מר עוזי יצחקי, מנכ"ל משרד התחבורה, אדוני מנהל בתי המשפט, אורחים נכבדים. תראו, הדיון הבוקר הוא דיון בדו"ח שאני קראתי אותו ואני רואה בו דו"ח חמור מאד.
אפשר לומר שהרבה מאד מהדיונים שמגיעים לוועדה לענייני ביקורת המדינה, הם דיונים בכשלים, פעמים כשלים מהותיים שנופלים בפעילות הגופים הביצועיים, אבל הפעם אני חושבת שמדובר בדו"ח קשה, שמעיד על כך שהמדינה מטפלת באופן שטחי בלבד בקטל בכבישים ולא עושה הכל כולל הכל, כדי למנוע את הקטל בכבישים.
זה אבסורד במובן מסוים שיד אחת מציבה מצלמות, יש שנייה מאכנת את המצלמות לרמה שהיא לא טובה ולא נכונה, כדי למנוע את הקטל. בתי משפט שלא יודעים להתמודד עם עומס של דו"חות תנועה ועבירות תנועה. ובסוף, מי שאנחנו אמורים כולנו לדאוג להם, במידה גבוהה מאד, זה אזרחי מדינת ישראל, שבסוף כולנו, כולנו הנפגעים מהעניין הזה, ואני חושבת שיש טעם חמור מאד לפגם, כפי שנמצא בדו"ח מבקר המדינה.
ואדוני המבקר, אני קודם כל מברכת אותך על כתיבת הדו"ח, על העלאת הנושא החשוב הזה. אני יודעת שבוועדת הכלכלה התקיימו דיונים ארוכים בנושא הקטל בכבישים, וחברי איתן כבל עשה עבודה באמת מצוינת. אני לא פה לתת ציונים, אבל כשצריך לפרגן, מפרגנים. אז באמת אני חושבת שזה דיון שהוא בסופו של דבר דיון משלים ואני שמחה על הדיון המשותף.
לפני שאסיים את דברי הפתיחה שלי, אני רוצה לומר באשר להתנהלות בוועדות הכנסת ובמיוחד שמעתי הבוקר, האמת שקיבלתי את המכתב רק אחרי שהייתה ידיעה בחדשות, באשר להתנהלות בוועדות בנוגע למשטרת ישראל. תראו, אין שום כוונה לייצר דיונים שהם דיונים מתלהמים, דיונים שהם פוגעניים. הדברים שנאמרו בוועדה נאמרו על ידי אורחים, לא בעידוד ולא ברצון של משתתפי הוועדה. הדברים שנאמרו הם היו דברים קשים ולא היה להם מקום, ואני באמת מקווה שהדיונים הבאים יהיו דיונים שהם ענייניים, שהם רגועים ושיש בהם באמת כדי לשפר את חיי האזרחים במדינת ישראל.
חברי, איתן כבל, בבקשה.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
תודה, תודה לך חברתי קארין, שאני מאד מעריך ומוקיר. אדוני המבקר, יש לי גם את הצוות שלי, מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, הדובר, יש גם את הרשם, מנהל בתי המשפט, מנכ"ל משרד התחבורה, שגם כן שוב, אנחנו שולחים לו את תנחומינו מקרב לב, ראש משטרת התנועה ויש כאן קהל נכבד מאד מאד.
אני ברשותכם וברשותך, וברשותך אדוני המבקר, אומר שהדו"ח המיוחד הזה, שהוצאת, הוא בא מנקודת המבט שלי ממש. לא הזמנו אותו, אבל הוא משתלב לחלוטין בעבודתה של הוועדה, שממש בימים אלה שוקדת, אני חושבת לראשונה, על תכנית שימוע בנושא הקטל בדרכים.
אדוני המבקר, אני חוזר ואחזור על מה שאני אומר מדי פתיחת דיון. שאם יהיה רמטכ"ל שיבוא לשר הביטחון ולראש הממשלה ויודיע להם שבשנה הבאה בפיגועים יירצחו 355 אזרחים, הוא לא יישאר בתפקידו אפילו דקה אחת. הוא יתבקש להניח את המפתח בו ברגע. אני לא יכול לדמיין מישהו שיכול להסתכל ולחשוב שהוא עומד בבית קברות אחד ומסתכל על 355 קברים, או 355 מצבות של אנשים שנרצחו או נהרגו באותה שנה ורק בתאונת דרכים.
הרי אם אנחנו מצליחים לחשוב בצורה שכזו, אין לי ספק שנקודת הפתיחה הייתה אחרת, אדוני המבקר. אנחנו נחושים כאן בוועדה, ואני אומר, אמרתי, בי נשבעתי. ואני אומר את חזור ואמור בכל פתיחת דיון כדי להעביר את המסר לכל מי שהוא אחראי בשרשרת הזו. שהפעם הזאת אנחנו מתכוונים להוציא מתחת ידינו תוצאה שכולם יתחברו אליה.
ואני פונה בהזדמנות הזו לאדוני המבקר, והיו לנו המון שיחות על העניין הזה של להוציא דו"ח. עובר הזמן ואחר כך משרד המבקר אומר – וכבר כתבנו. זאת אומרת שכאן יהיה ברור, מכל הדו"חות שאדוני מוציא, ואדוני מוציא דו"חות , גם קודמיך הוציאו ואדוני מוציא דו"חות ולוקח נושאים מסדר היום ומטפל בהם. מעטים הם הדו"חות שעוסקים בחיי אדם במובן היום יומי. כל פעולה שאנחנו עושים, חברי שמואל אבואב, שהקדשת יחד עם חבריך באור ירוק את כל עמלכם לעניין הזה, כל פעולה חוסכת חיי אדם. חוסכת חיי אדם.
ובעניין הזה מנקודת המבט שלי, אדוני, אין פשרות. ולכן אנחנו נשמח לשמוע בצורה מאד ישירה מאדוני, ונשמע את התשובות, כי הדו"ח שלך בעצם, במשפט אחרון אני אומר, במיקרו קוסמוס, בקליפת אגוז, דרכו ניתן היה אולי לבחון את כל הכשל המתקיים בנושא הזה.
בבקשה אדוני.
מבקר המדינה יוסף שפירא
¶
בוקר טוב גברתי יושבת ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה וידידי, חבר הכנסת איתן כבל, יושב ראש ועדת הכלכלה, חברי כנסת נכבדים, מנהל בתי המשפט, מר שפיצר, מנכ"ל משרד התחבורה, מר עוזי יצחקי, שאני משתתף בצערך על מות אביך ואורחים נכבדים מכל גווני הקשת המשטרתית, מנהלית והציבורית.
אולי אפתח ואומר שהמהירות הינה חזות הכל. אמנם לעיתים היא מחויבת המציאות ולעתים היא הרת אסון. בואו נחשוב ביחד כיצד לעשות שימוש מועיל גם במהירות.
אני מודה לחברת הכנסת קארין אלהרר ולחבר הכנסת איתן כבל, שיזמו באמת את הדיון הזה, המשותף. אני מרגיש פה כמעט כמו חבר כנסת ואני חושב שברוכים תהיו. זו באמת הזדמנות נאותה לאחד כוחות ולהגיע לדיון פורה ומועיל.
אני רוצה לומר לכם שנושא של זהירות בדרכים הוא לא נושא חדש. אני ממרום גילי משקיף לימי ילדותי, אז היה לנו שיעור שבועי בבית הספר, שנקרא זהירות בדרכים והיה נציג משטרת ישראל, שוטר שבא והדריך אותנו ולקח אותנו לצמתים, למעברי חצייה והפועל היוצא מזה, שזה גם עניין של חינוך ואני חושב שאולי ישיבה כזו צריכה להיות גם עם ועדת החינוך. להטמיע את כללי הזהירות.
ישבתי עם ידידי שמואל אבואב באיזו שהיא פגישה וחשבנו, ניסינו לחשוב ביחד גם על פתרונות. לא פשוט. לא קל ורב מערכתי, ואני מקווה שהדיון הזה יהיה איזה שהוא טריגר לחשיבה מחודשת, מרעננת יותר ומבחינתי זה לא הדו"ח האחרון בתחום הזה ולאחר הדיון הזה אנחנו נחשוב על היבטים נוספים כיצד להציף את השאלה הזו.
מבקר המדינה יוסף שפירא
¶
מכל מקום אנחנו גם בוודאי נשמע הכיצד זה שסכום כזה גדול, שהושקע רק במצלמות המהירות, כמה צמתים או כמה מחלפים היה אפשר לבנות ב-136 מיליון שקלים ואולי לחסוך את התאונות הקשות שהיו בצומת להבים ובמקומות אחרים, גם לא בצמתים, ואולי במהלך הדיון גם נחשוב, ויש לי כמה רעיונות הכיצד אפשר להפחית את מספר תאונות הדרכים.
חברי נמצא פה, מר יובל חיו, שהוא ראש החטיבה וגם הגברת לאה עוזיאל, שערכה את הדו"ח הנפלא הזה, שנחשב אצלנו כדו"ח מצטיין. אז אולי אתם רוצים להציג.
יובל חיו
¶
יובל חיו, מנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון במשרד מבקר המדינה.
אין לי כוונה לפרט את כל ממצאי הדו"ח. אנחנו מדברים על שורה ארוכה של ממצאים שפרושים על תחומים שונים שבהם עסקנו, אגב הנושא הזה. אני אומר מספר דברים עקרוניים, שהם מעין מכנים משותפים, ניתן לכנות את זה לאשכולות של ממצאי ביקורת שהועלו בדו"ח הזה.
אני דווקא פותח בעובדה שמדובר בהחלטת ממשלה שהתקבלה כבר לפני כמה שנים, שאני חושב שהיישום שלה הוא יישום חלש. הוא יישום לא טוב. התוצאות של אותה החלטה מאד משמעותית שקיבלה הממשלה, החלטה יקרה שהקצתה משאבים כבדים עבור הנושא הזה, הן תוצאות חלשות ביותר. ומה שמדאיג בהיבט הזה, זה שתוך כדי תנועה, המערכות לא נעצרו כדי לבדוק את עצמן וכדי לשאול האם אנחנו בכיוון הנכון. ואני אומר את הדברים בהיבט של לקח לעתיד. אנחנו בביקורת המדינה נפגשים עם הרבה החלטות מהסוג הזה ופעולת ההערכה, תוך כדי ביצוע של החלטות ממשלה, היא פעולה יסודית שנדרשת לביצוע.
נקודה שנייה זו החשיפה של מציאות מאד מטרידה, לפיה ככל שחומרת העבירה עולה, כך מצאנו שהאכיפה יורדת. והדברים באים לידי ביטוי פעם אחת במחיקה של מעל 50,000 כתבי אישום. אנחנו צריכים להבין שכתב אישום משקף פעולה, עבירת תנועה כבדה, עבירת תנועה שהיא לא במסגרת עבירות הקנס. המספר הזה הוא מספר מאד משמעותי, הוא מספר שיש לו השלכות מערכתיות.
מעבר לכך, יש מחיקה של עשרות עבירות פ"ל, מה שמכונה, שאלה העבירות הכבדות ביותר. כשאנחנו מדברים על פ"ל, אנחנו מדברים בדרך בין עירונית, בנסיעה פי שניים מהמהירות המותרת. מקום שבו המהירות 90, אנחנו מגיעים ל-180 קמ"ש. מקום שבו המהירות המותרת בשטח עירוני היא 50 קמ"ש, אנחנו מגיעים למעל 100 קמ"ש. סליחה, אפילו בדרך העירונית אנחנו מדברים על 70 מעל המותר. כלומר, בדרך עירונית 120 קמ"ש. מחיקה של כתבי אישום בתחום הזה היא מאד בעייתית.
והדבר השלישי זה העלאה של ספי האכיפה, גם בצמתים וגם בכבישים העירוניים. השלישייה הזו משקפת בדיוק את התחום החמור ביותר של עולם האכיפה, ששם מצויה החולשה. דווקא בעבירות הקנס, המערכת עובדת.
הדבר השלישי זה חולשה מאד משמעותית שיש בממשק שבין שני מערכי אכיפה כבדים. אחד זה מערכת בתי המשפט למול המערכת המשטרתית. עד שלא יינתן מענה לתיאום התפעולי כמעט, אפשר לומר, בין שתי המערכות הללו, אנחנו חושבים שהבעיה היא הרבה מעבר לבעיית מצלמות המהירות.
והדבר האחרון זה הכשל בטיפול של המשטרה, שאמורה להוות בראייתנו ראש חץ במאבק בתאונות הדרכים, בכל הנושא של טיפול בעבירות שנעשות במסגרתה. אנחנו מדברים על 1,400 עבירות תנועה שלא טופלו, שנעשו על ידי שוטרי משטרת ישראל. אנחנו חושבים שמילוי התפקיד כראש חץ במערכת הזו, לא מאפשר את הדבר הזה.
אני רוצה לומר שמטבע הדברים עיקר הביקורת - - -
יובל חיו
¶
הדברים מפורטים בתוך הדו"ח. זה בתוך שרשרת החלטה שנמצאת בתוך אגף התנועה, מרמה של קצין אגף תנועה מחוזי ועד לרמה של ראשי אגף התנועה במשטרת ישראל.
יובל חיו
¶
אני רק אסיים ואומר, מטבע הדברים עיקר המבט מופנה למשטרת ישראל, אבל חשוב להבהיר. הדו"ח הזה הוא למעשה מכוון למשרד לביטחון פנים, לשר לביטחון פנים, למערכת בתי המשפט, לשר התחבורה ובסופו של דבר נדרש מענה גם על ידי הממשלה.
יובל חיו
¶
יש מספר ממצאים שהם לא ממצאים שצולמו על ידינו בנקודת זמן מסוימת, אבל אולי העיקרי שבהם זה הנושא של מחיקת כתבי אישום. מחיקת כתבי אישום זה כרוניקה שמלווה את המשטרה למעשה, אני יכול להגיד, שנים רבות אחורה. ראש את"ן נמצא פה, הוא יוכל לפרט יותר בדברים האלה. אנחנו מדברים על מחיקות שנעשו בשנים 2012-2013-2014. אגב, גם בשנה הזו, שהם נוגעים בכלל לכתבי אישום שהוצאו כבר בשנים 2006-2007-2008-2009.
כלומר, בהסתכלות רחבה, מדובר, והמילה כרוניקה אולי קשה במילים המדודות שלנו בביקורת המדינה, אבל מדובר פה בבעיה מתמשכת בנושא הזה.
יובל חיו
¶
אני מחבר את הנושא של המחיקה לאותה נקודה שדיברתי עליה, החיבור בין שני המערכים – מערכת בתי המשפט ומשטרת ישראל. התפר הזה הוא תפר קריטי לטיפול בנושא.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
נכון, נכון, חברים. סליחה, יש כאן דו"ח, חברים, אני רוצה לעשות כאן סדר. יש כאן דו"ח ביקורת. גברתי מנהלת הוועדה, יושבת ראש הוועדה היא מובילה את ה - - -
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
סליחה, אין בעיה. אני מבקש לא לפתוח גם את הדיון מעבר לעניין הזה. ועדת הכלכלה עצמה עוסקת בסדרה ארוכה של נושאים, חלק מהשאלות כבר דנו בהן - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
כן, כן, זה המשך למה שדיברנו בשבוע שעבר וזה מה שטוב בוועדה שאנחנו מקיימים עכשיו.
ירון בארי
¶
אני אתחיל בזה שאנחנו מודים למבקר המדינה על הדו"ח. הדו"ח מסתמך על ביקורת שהסתיימה לפני קצת יותר משנה. אנחנו בשנה הזאת בקשר הרבה מאד שעות עם נציגי מבקר המדינה. אנחנו מתייחסים לדו"ח באופן מעמיק ורציני, שיתפנו פעולה לאורך כל הדרך. חשוב מאד להגיד שרובן המכריע של המלצות המבקר, גם נלמדו וגם תוקנו.
ירון בארי
¶
עוד מילה, ברשותך. חשוב להבין פה, נשאלה פה שאלה על ליקויים חוזרים. צריך לזכור, כל הפרויקט הזה הוא פרויקט בן שלוש שנים. זה פרויקט - - -
ירון בארי
¶
עוד שנייה אני אתייחס לזה. אני חושב שמצד אחד זה הרבה מאד שנים, מצד שני זה עדיין פרויקט חדש, תשתיתי, שאחרי שלוש שנים הדו"ח עוזר לנו להמשיך ולקדם אותו להרים אותו לגבהים שאנחנו מתכוונים.
חשוב להבין שהבעיה העיקרית שקיימת פה, והיא מוסברת בדו"ח, זה לצערי לא בא מספיק ברור בדברים של יובל, אבל זה מובא בדו"ח בצורה מאד ברורה.
מצלמות המהירות מייצרות, אם אנחנו נשים את מצלמות המהירות By the book, במהירות שהן אמורות לאכוף, אנחנו נייצר 600,000 דו"חות הזמנה לדין בשנה. זה המספר.
ירון בארי
¶
מערכת בתי המשפט מסוגלת לשפוט בסך הכל, מכל הסוגים והמינים, ודיברנו על זה בשבוע שעבר, 90,000 הזמנות לדין.
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
ניצב בארי, אז בוא, אני מבקשת, כדי שבאמת נוכל להבין, גם מה קרה וגם איפה אנחנו עומדים עכשיו, אני מבקשת לשאול אותך מדוע נקבעו ספי האכיפה של המצלמות כה גבוהים, ואני קוראת מהדו"ח. בתל אביב 250, בעוד המהירות המותרת היא 50. בדרום – 145 מהירות סף בכביש, שהמהירות בו היא 70 קמ"ש. אלף אני אשמח לדעת מדוע נקבעו ספי המהירות כפי שציינתי, ובעוד מקומות. אני נתתי רק דוגמאות.
ודבר שני שאני אשמח להתייחסותך, האם הם השתנו מאז הביקורת; ועוד שאלה שהיא באמת שאלה שאני חושבת שיש בה גם טעם כללי כזה, מה הטעם במצלמות מהירות, מקום שבו סף האכיפה כל כך גבוה? הרי אני לא מעלה בדעתי שמישהו, אתה יודע, אולי מקרים מאד מאד קיצוניים, שלא בשבילם אני מניחה הוצבו מצלמות.
ירון בארי
¶
אלף אני אגיד באמירה מקצועית מאד ברורה, מצלמות המהירות מפחיתות תאונות דרכים. יש לנו נתונים, אפשר להציג אותם גם פה, שבמקומות שיש מצלמות מהירות, המהירות הממוצעת - - -
ירון בארי
¶
המהירות הממוצעת יורדת. אין מצלמות מהירות שלאורך זמן צילמו על 250 קמ"ש. אין דבר כזה. יש כן דוגמאות למצלמות שהגיעו בכיול כזה ואחר ולקח תקופה של לא יותר משבוע-שבועיים, עד שכיוונו אותן למהירות שרצינו לקבוע אותן. האם אנחנו מצליחים לכוון את המצלמות או לנצל את פרויקט המצלמות במלוא הפוטנציאל שלו? התשובה היא לא. ואם תשאלי אותי למה, אז זה בגלל שאין לי מועדי משפט. אני לא אשלח לאנשים דו"חות – 600,000 דו"חות בשנה, שאחרי זה אני אבטל אותם ואני אקרא לבית הזה לשאול, למה ביטלתי כל כך הרבה דו"חות. זה בדיוק ה - - -
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
סליחה רק שנייה, אני אתן. ניצב בארי, יש משהו שאני לא הבנתי. אם אנחנו באים ואומרים שאין טעם בהגשת 600,000 דו"חות, מה שנשמע על פניו טיעון סביר - - -
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
שנייה, חברת הכנסת זנדברג, חברת הכנסת בן ארי, בהינתן העובדה שמערכת בתי המשפט לא יודעת, אז למה?
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני חושב שהשאלה לא צריכה לפנות למשטרת ישראל. אם משטרת ישראל באה ואומרת לך אני יכולה להפיק 600,000 דו"חות, אבל בתי המשפט לא יכולים לעשות יותר מ-90,000 דו"חות, מה הוא יכול לעשות?
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
לפני שאדוני ירון עונה, אני רוצה לעלות מדרגה בשאלה הזאת. תראה, אני לא מכיר הרבה אנשים שנולדו מרוח הקודש. זה לא משהו שפתאום, אתה יודע, אלה דברים שצריך לבדוק אותם - - -
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
לפני שאתה קונה בכלל. זאת אומרת אני רק רוצה להזכיר שנושא רכישת המצלמות, במקרה אני זוכר אותו כויכוח מאד מאד לא פשוט בתוך המערכת המקצועית. זה לא היה קליר קאט. ולבסוף, התקבלה החלטה לרכוש את זה. אבל זה אפילו מאד מפריע. זאת אומרת היה ברור שהמצלמות תייצרנה כמות גדולה מאד מאד של עבודה. עכשיו, מה העניין? פתאום אתה מסתכל לאחור בתרשים הזרימה, בסיפור הדרך, ואתה אומר סליחה, את כל זה עכשיו לבדוק? למה לא בדקו את כל זה קודם?
בבקשה.
ירון בארי
¶
אז אני אגיד כך. אני מזכיר ואומר, הפרויקט הוא פרויקט חדש. הביקורת עלתה על מספר נקודות שקשורות לתחילת עבודת הפרויקט, שאת רובן תיקנו. אחד הדברים עכשיו, אם צפו את זה לפני 10 שנים, המתכננים של הפרויקט, צר לי, לא הייתי בין המתכננים, אני לא יודע לענות על זה. אבל כנראה, שאם זאת התוצאה, אז את זה לא צפו, אבל את זה יודעים כבר לא השנה ולא שנה שעברה. אני אישית במשך השנה האחרונה שאני בתפקיד, נפגשתי גם עם מנהל בתי המשפט, גם עם כבוד השופט אביטל חן, בניסיון נואש למצוא עוד יום ועוד ארבעה דיונים כדי להוריד את העניין הזה. ולכן יש פה בעיה מובנית של חוסר במועדי משפט וחוסר בשופטים. זה אחד.
לשאלתך אם כך, למה לא נכבה את הפרויקט ולא נשתמש בו בכלל, כי הפרויקט גם כמו שהוא עובד היום, והמצלמות לא מצלמות, ונמצא פה פרופסור בר גרא, שהוא מומחה והוא יכול לתת את הסקירה המקצועית. הן לא מצלמות רק במהירויות הגבוהות. יש לנו שיטה בכל זאת להפעיל אותן בצורה יעילה, ויש לנו נתונים. המצלמות, אם אתם רוצים אני מוכן לפרט, המצלמות מפחיתות מהירות ומורידות תאונות דרכים. זאת עובדה. זה המצב הנוכחי.
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
סליחה, ניצב בארי, אני מתנצלת. אני פשוט חושבת שיש פה איזו שהיא הנחת יסוד. זו הנחת יסוד - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לא, זה לא הנחת יסוד אני חושב. אני עברתי על הרבה מחקרים. המצלמות הורידו את התאונות הקטלניות ב-19%.
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
יפה. תודה, תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, אם היית ממתין לסוף המשפט שלי, היית שומע שזאת הנחת יסוד שאני לא בטוחה שאני מסכימה לה, אבל דעתי - - -
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
טיפה סבלנות. אני פשוט שואלת מהיכן שאובה הנחת היסוד הזאת. האם היא מתוקפת איפה שהוא, מאיפה זה הגיע?
ירון בארי
¶
אני לא מתכוון, אלא אם תעשו על זה דיון עקרוני האם תפיסת המצלמות היא נכונה או לא נכונה. זה טיעון אחד. במצלמות הקיימות היום בשלוש השנים האחרונות במדינת ישראל, יש לנו נתונים שהמהירות הממוצעת איפה שמוצבות המצלמות ירדה ב-9%. יש לנו צמתים שמצולמים שם עבירות אור אדום בעשרות תאונות דרכים פחות כל שנה. זה הנתונים שיש לנו. רוצים להתווכח על נתונים?
תמר זנדברג (מרצ)
¶
לא, רגע, יש לכם גם נתון על הפחתת תאונות? הפחתת מהירות זה מצוין. באותם מקומות, כחלק מאותו נתון, יש לכם נתונים?
מירב בן ארי (כולנו)
¶
האם המצלמות בכבישים אדומים? האם המצלמות באמת נמצאות במקום שהן צריכות להיות, או במקום שאנחנו יודעים שהציבור ישלם כי הוא נוסע שם מהר.
ירון בארי
¶
על פי שום החלטה אישית של מישהו במשטרה. יש ועדה ציבורית ברשות השופט בדימוס עזרא קמא, שקבע פרוצדורה שעל פיה אנחנו מציבים את המצלמות. רק בשביל הדוגמא, בצומת קיבוץ גלויות וחיל השריון, יש ירידה של 53 תאונות דרכים לפני הצבת העמדה, ל-13 תאונות אחרי הצבת העמדה. בכביש 2, קילומטר 57 לצפון, ירידה מ-39 תאונות לפני הצבת המצלמות ל-13 תאונות.
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
אוקיי, רק שנייה. אם המצלמות לגישתך באמת מייצרות הרתעה ואתה גם אומר באותה נשימה, או נאמר בדו"ח באותה נשימה, שההרתעה בעצם פוחתת כי אתה מאכן את המצלמה למצב כזה, שמהירות הרבה יותר גבוהה היא זאת שתשים בצידה דו"ח. אז אני פשוט שואלת – איפה ההרתעה מגיעה?
ירון בארי
¶
אלף אין ספק שאנחנו מאד רוצים להפעיל את המצלמות במלוא הפוטנציאל, כדי שיאכפו יותר טוב. הנתונים שהקראתי פה זה הנתונים שמדברים על תקופת הדו"ח ובמציאות שהפרויקט לא מופעל במלוא הפוטנציאל, ועדיין הן מייצרות אכיפה. ואני מזכיר, הבעיה היא לא במשטרת ישראל בזה שאנחנו לא שמים את המצלמות במלוא הפוטנציאל. אין לנו מספיק שופטים. הבעיה הזאת ידועה, הבעיה הזאת קיימת, נדונה פה באריכות בשבוע שעבר.
ואגב, הפתרון הוא לא בשמיים. אני מעריך שסדר גודל של כעשרה שופטים ומספר תובעים להשלמה באגף התנועה, כמעט לחלוטין פותרים את הבעיה. ובהנחה שמי שהחליט על זה, ולדעתי זו ממשלת ישראל, שהפרויקט הזה הוא חשוב, אז נוכל גם לנצל אותו יותר טוב ממה שאנחנו מנצלים אותו עכשיו.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אבל אתה לא עונה לה על השאלה. אתה שוב חוזר על אותו דבר – חסר שופטים, חסר שופטים. אתה לא עונה על מה שהיא אמרה. אתה לא מתייחס למה שהיא אמרה.
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
אני פשוט תוהה איך אפשר להגיד באותו משפט שמצלמות מייצרות הרתעה, ומן הצד השני ההרתעה הולכת ופוחתת. אתה גם מבין, כאשר המהירות שבגינה נתפס אדם כעובר עבירה, היא הרבה יותר גבוהה.
ירון בארי
¶
גברתי, לי יש נתונים איך המצלמות האלה בשלוש השנים האחרונות ובשנה האחרונה, הורידו את המהירות הממוצעת בכבישים, איפה שהן מוצבות והורידו את התאונות דרכים איפה שיש - - -
ירון בארי
¶
אם יש למישהו נתון שהמצלמות האלה גרמו למשהו הפוך, אני מוכן להתמודד איתו, אבל אני לא יכול להתמודד עם אמירות שאין בצידן נתונים.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אולי שיתייחס לשאלה שלי, להתייחסות הממצאים על ידי נציג מבקר המדינה, למה מחיקת הדו"חות, מחיקת כתבי האישום.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
זה מסמך דרך אגב, של הרשות, מהשנה, בפברואר 2016, שמתייחס לנושא המצלמות והוא קובע שהמצלמות הן כלי יעיל בכל העניין, בהסתמך על עבודת מחקר של אוניברסיטת בן גוריון. חברים, בואו לא ניכנס - - -
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
אוקיי, מאה אחוז. אני רק רוצה לדעת האם ספי האכיפה שונו.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
אולי המיקום שלהן בעייתי? אולי הן לא נמצאות במקום שהן צריכות להיות? אולי יש פה בכלל איזה שהוא אינטרס אחר?
ירון בארי
¶
רק בשביל לסבר את האוזן, אנחנו היום, בשעה הזאת שאנחנו יושבים פה, אנחנו עם 12,000 דו"חות בלי מועד משפט.
ירון בארי
¶
ספי האכיפה מאז תקופת הדו"ח, תזכרו, הדו"ח מדבר על כמעט שנתיים אחורה. אנחנו בפירוש, תוך כדי עבודת הוועדה שבדקה אותנו ובטח בשנה האחרונה, עברנו לשיטות אחרות שבטח אני לא אפרט את המהות שלהן פה. אנחנו עושים כל מיני פעולות דינאמיות עם ה - - -, האם אנחנו לא מתחשבים במועדי המשפט. אנחנו כן, אנחנו מתחשבים במועדי המשפט, זה פקטור לצערי וזה עלה בשיחה הראשונה שלי עם השופט שפיצר, בדיוק על העניין הזה שאנחנו מתחשבים במועדי המשפט, וזה משפיע לנו על ספי האכיפה. התשובה היא חיובית.
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
אני מבקשת, אני מבינה שאתה לא תוכל לדון בשיטות הדינאמיות במסגרת הדיון, בטח לא דיון משודר, ואני מבקשת שתעבירו לוועדה את השיטות הדינאמיות שעליהן אתה מדבר.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
השאלה, השיטות הדינאמיות החדשות שאתה מדבר עליהן, כמה דו"חות מייצרים עכשיו בשנה ומתי התחלת לבצע את השיטות הדינאמיות החדשות? אמרת בשנתיים האחרונות, אז כמה דו"חות אתה מייצר בשנה עכשיו, במקום 600,000?
ירון בארי
¶
תיכף אנחנו נמצא את הנתון המדויק כמה דו"חות של א/3, של המצלמות ויש לנו דו"חות. בכלל, אני יכול להגיד לכם שמדובר על עשרות אלפי דו"חות בשנה.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
אני כבר מבקש מאדוני, כיוון שיתקיים דיון נוסף, מיוחד, שיעסוק בכל ענייני האכיפה, יחד עם השר ארדן וזה יהיה במפתח מאד רחב, אז אם אדוני כבר יוכל גם אז לתת לנו נתונים נוספים שהם פועל יוצא של דו"ח מבקר המדינה והתייחסות שלכם אל המצלמות והאופן שאתם פועלים במקטע הזה ובודקים אותם. במקטע הזה.
אני רק רוצה להבהיר, אנחנו עוסקים היום בעניין מאד מגודר, שזה פעם אחת המצלמות ופעם שנייה אכיפה על ידי המשטרה וטיפול בתי המשפט בסנכרון שאמור להתקיים ביניהם. זה רק פרק אחד בתוך התהליך הכולל של התמודדות או הניסיון שלנו להתמודד עם הקטל בדרכים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אדוני יושב הראש, אני רוצה גם שהמשטרה תתייחס, בדו"ח שדובר על מחיקה של דו"חות לקציני משטרה. לא שמעתי התייחסות. אני רוצה לשמוע התייחסות בנושא הזה. זה חשוב הנושא הזה, שגם נשמע התייחסות לנושא הזה – האם הייתה מחיקה, לא הייתה מחיקה, איזה קצינים נמחק להם.
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
תיכף נדבר על זה. אני שואלת מדוע נפסלו חלק מהאירועים שתועדו בשנת 2014.
ירון בארי
¶
המבקר מצא 1,400 דו"חות של שוטרים ואני אסביר את זה פה. שוטר במילוי תפקידו צריך לנסוע לעתים בשיקול דעת, אבל נגד חוקי התנועה ובניגוד לכללי התנועה, ובתהליך הזה יש תהליך שאנחנו אמורים לבדוק האם הנסיעה הייתה באמת נסיעה מבצעית שנדרשה, ואם לא לשחזר לאותו שוטר דו"ח.
ירון בארי
¶
נמצאו בבדיקת המבקר 1,400 שוטרים שלא נמחק להם הדו"חות, אלא 1,400 שוטרים שלא טופלו. אני אגב - - -
ירון בארי
¶
1,400. המבקר מצא 1,400 שוטרים, כ-1,400 דו"חות שלא טופלו. לא שנמחקו אלא שלא טופלו. אני יכול להגיד שאנחנו, אגב זה נעשה טיפה לפני שהוצגה לנו הביקורת. אני מיד עם תחילת תפקידי טיפלתי בזה. כל 1,400 הדו"חות טופלו, ושוטר שצריך היה לשחזר לו דו"ח שוחזר, ומי שלא לא. והדבר היותר חשוב, שהייתה, וזה חלק ממה שהביקורת לימדה אותנו, שהתהליך והשיטה והפרוססינג לא היה טוב. הוא השתנה לחלוטין.
בשנה האחרונה ממשיכים לנסוע מאות שוטרים בפעילות מבצעית, ואני יכול להגיד שאנחנו נמצאים היום על אפס תלונות לא מטופלות. ואגב, אפשר לקרוא גם את זה. זה לא כל כך פופולארי להקריא את זה, אבל אפשר לקרוא בדו"ח המבקר שהוא מציין את הפעילויות שנעשו בכלל ובתחום הזה, בשנה האחרונה.
ירון בארי
¶
כמה דו"חות שוחזרו. זה נתון שאני יכול להגיד. לא מעט מה-1,400 שוחזרו. אין לי את הנתון פה, אנחנו נציג אותו לוועדה.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
אוקיי, גברתי, אני חושב שצריך לשמוע גם את מנהל בתי המשפט, אבל לפני כן אני רוצה להזכיר את מה שאני אומר וחוזר עליו כל דיון. שנה שעברה נהרגו בתאונות 355 בני אדם. אני ביקשתי, כדי שאנחנו נוכל גם להתקדם, שתיתן לנו את התמונה הנכונה ביותר. זאת אולי קצת עבודה טיפלה' סיזיפית, אבל היא תוכל לתת לנו תמונה הרבה יותר טובה.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
סליחה, סליחה. אני מבקש, אני אבדוק ובעקבות הבדיקה אנחנו נראה בדיוק. אני רוצה לדעת, איך אומרים, על הרוג-הרוג במובן הזה, כדי שפעם אחת תינתן לנו התמונה. אנחנו כל הזמן מתווכחים על המצלמות, על זה ואיפה ולמה.
בסוף בסוף זה צריך להתכנס לתוך איזה סוג של חזרה ופעולות כאלה ואחרות שחוזרות, מבלי לזלזל בהרוג שנהרג באיזו שהיא נקודה מסוימת. בסוף אנחנו צריכים לנסות לאחוז את השור בקרניו, לא מקרי קיצון או פעולות יוצאות דופן. ואני מקווה, וזה מרכיב מאד מרכזי בבדיקה שלנו.
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
עוד דבר שהייתי רוצה להבין לגבי ניצול מידע לצורך אקטיבי של עברייני תנועה. יש לכם יחידה, אדם, גוף, שמטפל במועדים לעבירה?
ירון בארי
¶
אלף, יש לנו יחידה מרכזית שמטפלת בזה ועובדת בתיאום עם המצלמות, וגם פה ליקוי שנמצא תוקן לאלתר וגם הצגנו את זה למבקר. אני חייב להגיד שאנחנו נמצאים בימים אלה בהקמה תלויות משאבים, של שתי יחידות מאד חשובות. אחת זה יחידה לאכיפת משאיות. בוא נזכור במה אנחנו מתעסקים, אגף התנועה. אנחנו עם תאונות מאד קשות, לרבות התאונה המאד מאד קשה בכביש מספר 1.
אגב במעלה החקירה הסתבר לנו, וזה קשור ליחידת המשאיות, הסתבר לנו שמעבר כנראה לאשמה של הנהג, יש שם כנראה אשמה יותר מתורמת של בכירים בחברה, ובכירים בחברה זומנו לאחרונה והיו אצלנו בחקירות ולדעתי זה הולך להתפתח לכיוונים של אחריות שילוחית של חברת ההסעות.
ואנחנו רוצים להקים, אפרופו החלטות ממשלה ואפרופו משאבים, יש המלצות, וידידי עוזי יצחקי יכול להעיד על זה, יש המלצות של לפחות שתי ועדות של משרד התחבורה להקים יחידה ייעודית לאכיפה של תחום המשאיות והרכב הציבורי. זו יחידה אחת שאנחנו מתכוונים להקים. והיחידה השנייה שאנחנו מתכוונים להקים, זה טיפול בעבריינות ובבריונות כביש, מה שמעצבן ומפריע לאזרחים, לכולנו, שתתבסס בעיקר על עבודה מודיעינית. אלה שני דברים שהמפכ"ל החדש הנחה אותנו ואנחנו - - -
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
דרך אגב, אני רוצה רק לומר גם לגברתי, ואני שמח שגם אדוני כאן, גם מנהל בתי המשפט, אני מתכוון להניח ולחדש הצעת חוק שהיו שותפים לה בדרכים כאלה ואחרות חמד עמאר וחבר הכנסת אורי מקלב ושר התיירות הנוכחי. הכוונה שלנו היא לגרום לכך שיתאפשר בכל הנוגע לנהגים ציבוריים, ברכב ציבורי או ברכב כבד, כשהוא בא להתקבל לריאיון עבודה הוא יהיה חייב להניח בקבלת העבודה את התיק שלו. שלא כמו שאנחנו מוצאים את עצמנו.
היום זה אסור דרך אגב, אפרופו הדיון שלנו עם אגד - - -
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
כן, כן, בגלל זה הלכנו כבר והתקדמנו. אתה מוצא את עצמך, כמעט כל הנהגים, אני לא רוצה להגיד כל, כי לא בדקתי את כולם, אדוני המבקר, אבל כמעט כל הנהגים שהיו שותפים בתאונות קשות מאד מאד, הסתבר שיש להם קופת שרצים גדולה מאד מאד וזה הרי לא מתקבל על הדעת, שאתה מפקיד בידי אדם, במידה מסוימת סוג של רוצח - - -
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
אמרת שזה תוקן, אז רק מתי התחיל העניין של מעקב אחר עבריינים חוזרים?
ירון בארי
¶
זה נעשה כל הזמן. היה איזה שהוא עדכון בין א/3, בין המצלמות, בין הפענוח לבין היחידה הזאת והעניין הזה תוקן. אנחנו מטפלים ברצידיביסטים ובעבריינים מועדים לא רק דרך המצלמות, אבל הפרצה הזאת שהתגלתה על ידי המבקר, זה אחד מאותם ליקויים שאמרתי, שרובם תוקנו כבר.
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
כמה דו"חות לרכבי המשטרה שלא בפעילות מבצעית ניתנו בשנת 2014?
ירון בארי
¶
אין לי את הנתון הזה פה. אנחנו נספק אותו. אני רוצה להגיד שוב, בשנת 2014, שנת קיום הדו"ח, היו 1,400 דו"חות סך הכל לרכבי משטרה, שבכולם, כל ה-1,400 האלה הטיפול התארך ולא הסתיים. בתחילת שנת 2015, די מהר, לדעתי בחודשיים, גמרנו את הטיפול בכל ה-1,400 האלה ובכל אלה שכל הזמן מיוצרים לנו, כי מטבע עבודת המשטרה זה קורה. ואני יכול להגיד היום שאנחנו נמצאים על אפס דו"חות לא מטופלים.
ירון בארי
¶
השיטה לא הייתה מספיק, לא ניהלה מספיק בקרה על התהליך הזה, ומטבע הדברים, כשמשהו לא מפוקח מספיק, הוא לא קורה. ולכן - - -
ירון בארי
¶
היום יש פיקוח ובקרה של אגף התנועה על התהליך הזה. מונו רפרנטים שלי, של קציני תנועה מול כל אגף במשטרת ישראל שמבצע בקרה עתית, וזה באחריות של האנשים שלי מול הגופים, לראות שהדברים האלה מטופלים. יש תהליך וזה מטופל.
עליזה לביא (יש עתיד)
¶
רק הערה קצרה. הנושא הזה מאד קרוב אלי ואני משתדלת להגיע ולהקשיב לכל הדיונים, אבל אני רוצה לשתף אתכם שהגשתי לפני כשלושה שבועות שאילתה דחופה לשר לביטחון הפנים. מסתבר שחברות, ואדוני דיבר על החוק שאני רוצה להצטרף אליו, חברות שמבקשות מהמשטרה את גיליון ההרשעות של הנהגים, הן לא מקבלות. התשובה לכך והתואנה לכך שזה - - -
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
לא, אני אומר גם בתהליך הכנת החוק, משרד המשפטים מאד לא אוהב, ואני אומר את זה בלשון המעטה, את התיקון הזה. אני כבר אומר לכם, גם משיחות שניהלתי גם עם אור ירוק, שגם ניסו לדחוף את ההצעה, תיקון לחוק - - -
ירון בארי
¶
מעסיקים אסרטיביים שרוצים, שולחים את הנהגים להביא את זה ואז אין בעיה, הם מקבלים את זה. אני אשמח מאד אם המצב החוקי יאפשר לי את זה, או אם ישונה החוק. אנחנו יותר מרוצים להעביר את זה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אדוני יושב הראש, אבל אם אותן חברות ידרשו את זה מאותם נהגים שהולכים לקבל אותם, הם יקבלו את זה. אנחנו לא צריכים לשנות חוק. אנחנו לא צריכים - - -
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
חמד ידידי, אני מבין את מה שאתה אומר, אבל לצערי זו יכולה להיות, כמו שאנחנו אוהבים לומר, זאת תהיה טעות - - -
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
לא. זה כשנשים בהיריון מגיעות וזה אחר כך עובר. לא. זה צריך להיות מסודר, נקודה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
בסדר, אבל הוא נתן תשובה. הניצב פה נתן תשובה והיא תשובה מאד חכמה והיא אומרת שהמעסיק יכול לבקש שהנהג ילך ויביא את הדו"ח.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
יש להם את האפשרות היום, אבל אנחנו רוצים לחייב אותן. זה בדיוק מה שאנחנו רוצים.
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
סליחה, יש כאן נציגה ממשרד המשפטים. אני מבקשת לשמוע את עמדת משרד המשפטים בעניין. בבקשה, עורכת הדין פיסמן.
גבריאלה פיסכמן
¶
כן, אז אני אסביר קודם כל מבחינת המצב החוקי היום. היום יש את חוק המרשם הפלילי ואת תקנת השבים. חוק המרשם הפלילי היום מתייחס למרשם פלילי תעבורתי באותו אופן שהוא מתייחס למרשם פלילי רגיל. המרשם הזה חסוי על פי דין, הוא מובא רק לאותם גורמים שזכאים על פי דין להביא אותו בחשבון.
משרד התחבורה לעניין מתן רישיון כן רשאי להביא אותו בחשבון. אנחנו עבדנו יחד עם משרד התחבורה על איזו שהיא הצעה שתיתן אפשרות להביא מידע בפני קציני בטיחות, שייתן להם אינדיקציה אחרת לגבי רמת המסוכנות של נגה.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
אבל זה כמו אנשים שעובדים עם נוער, אני חייבת לומר, כי אני 10 שנים עבדתי עם בני נוער, אני בתור מנהלת כשקיבלתי מדריך, אגב, גברים, לא נשים, יכולתי לקבל את התעודה והוא היה צריך להביא לפי החוק, שבה נאמר שאין לו שום הליכים פליליים בעניין של הנוער. אני אומרת, אולי צריך משהו ספציפי. אני יודעת שזה שונה, אבל אני אומרת אבל אם יש לך משהו כזה היום - - -
גבריאלה פיסכמן
¶
אני מנסה להשיב. אדם זכאי לקבל לגבי עצמו את המידע, אבל אם הוא הולך ומעביר את המידע הזה על פי דרישת המעסיק, בעצם המעסיק עובר עבירה.
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
אני מבקשת לחזור לאדוני הניצב. לגבי ביטול דו"חות לבכירים, האם נבדקו שוב המקרים של הקצינים הבכירים?
גיורא רום
¶
זה דו"ח שלם. זה מזכיר לי את הערכת המצב של אמ"ן, שהיינו קוראים. יש הערכה של איזה 100 עמודים ויש שם איזו הערה קטנה - - -
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
אני אגיד לך למה זה חשוב. מבקר המדינה הצביע בדו"ח על תרבות ארגונית מאד בעייתית במשטרה. אני מנסה להבין, ברשותך, רק אם תרשה, אני מנסה להבין האם הדבר הזה השתנה או האם הוא מתקיים. לתפיסתי, ואתה יודע מה, יכול להיות שאני טועה, לתפיסתי משטרת ישראל אמורה להוות דוגמא ומופת. ואם יש בעיות בעניין הזה אצל הדוגמא והמופת, אז אנחנו בבעיה כחברה.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
גיורא, כבר נסענו, אנחנו כבר לא-. סליחה, כדי לסבר את האוזן לאדוני המועמד. אנחנו כבר נסענו מהסיפור ששוחחנו עליו של מסירת הדו"ח. יושבת הראש הוועדה כבר התקדמה בתהליך והיא מבקשת סביב נושא המצלמות לקבל מידע נוסף ביחס לדברים שכתב מבקר המדינה, כי בכל זאת ולמרות הכל, המשטרה היא ארזים. סוג של ארזים. ובעניין הזה, לפני שאנחנו הולכים לעסוק באזרחים, אנחנו רוצים לדעת איך זה מתקיים במשטרה, שהיא הגוף המרכזי. זה הכל.
ירון בארי
¶
אני לא אמרתי על עצמי, זה אתה אמרת. אני אתייחס. תראו, המבקר מצא שלושה מקרים, או ארבעה מקרים, שבהם דיווחים של קצינים בכירים על אירועים שבגינם הם נסעו בצורה מהירה, היו צריכים בדיקה נוספת. אנחנו בדקנו. עשינו שני דברים. הדבר הראשון, בדקנו מחדש את התיקים האלה.
בשלושה מקרים מצאנו שאכן סגירת התיק ושיוכו לפעילות המבצעית, הייתה טעות, הייתה שגיאה. אז קודם כל שחזרנו לאנשים האלה את הדו"חות שהיה אפשר לשחזר. הדבר השני, בגלל החומר שאנחנו רואים להתנהגות כזאת, ואם זאת הייתה תרבות במשטרה, אני דוחה, זה לא תרבות, כי במקום שיש תרבות אז לא מטפלים בזה, כי זה התרבות. זאת לא התרבות.
אחד, שחזרנו לאנשים את הדו"חות. הדבר השני, מונתה קצינה בודקת בדרגת תת ניצב, שעורכת בדיקה. לדעתי היא תיגמר ממש בימים הקרובים. ישבנו אתמול ושמענו את סטאטוס החקירה, והנושא הזה, המשטרה מתייחסת אליו בכובד ראש, כשאני אגיד בזהירות, ובלי לפגוע באף אחד, אני לא מכיר את זה בגופים ציבוריים אחרים. הייתה בעיה, איתרנו את הקצינים, טיפלנו, מבקר המדינה יודע בדיוק מה עשינו. מונתה קצינה בודקת, שעוד השבוע הייתה בקשר עם מבקר המדינה לקבל עוד חומרים, ואני מבטיח פה שהדין ימוצה עם כל מי שחרג מהנורמות וחרג מהתרבות הלא זו שקיימת במשטרה.
יובל חיו
¶
אני אתייחס לשני דברים. אלף למספר של ה-1,400. אכן נעשית פעולה על ידי המשטרה. כן נכון לציין שהטיפול בחלק מ-1,400 הדו"חות הללו, היה טיפול של מחיקת הדו"חות, כי כבר חלה התיישנות. כלומר, הבעיה של אי טיפול התמשכה כבר זמן רב, עד לכדי כך שהיה צריך למחוק חלק מה-1,400. זה נתון שעובדתית צריך להכיר אותו.
ההערה השנייה, שלגבי אותם קצינים בכירים אני כן יכול שאנחנו נמצאים בקשר עם המשטרה בנושא הזה, ואנחנו מתרשמים שנעשית בדיקה רצינית. אגב, מהתרשמותנו, חוזקה של הבדיקה הזו, שהיא גם מנסה לחבר בין האירועים הפרטניים האלה לבין הבעיה של הטיפול המערכתי של המשטרה בדו"חות הקצינים. ומהבחינה הזו של הקצינים הבכירים, ההתרשמות שלנו היא בהחלט שהמשטרה מבצעת פעולה רצינית בנושא.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני רק רוצה לגוון את הסוגיה. 1,400 הדו"חות האלה שנתנו לשוטרים, שהיו על אזרחי וניתנו להם הדו"חות.
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
כן, כן, בסדר גמור. הנהלת בתי המשפט, השופט שפיצר, מועלות כאן טענות קשות וכבדות משקל. בעצם משטרת ישראל באה ואומרת במילים אחרות, על תקן הפרשנית, אנחנו רוצים לעשות עבודתנו נאמנה ואפילו יצאנו לדרך של פרויקט מאד מאד גדול עם מצלמות ועם כלי שנבדק ונמצא שהוא יעיל בהתרעתו. אבל אנחנו לא באמת. ידינו קשורות מאחורי גבינו. אנחנו לא יכולים באמת לעשות את עבודתנו, כי הנהלת בתי המשפט לא ערוכה לעניין.
מיכאל שפיצר
¶
שלום לכולם. אני מבקש קודם כל להתחיל בדברים של דו"ח המבקר, שמדבר על שיתוף הפעולה בכל מה שקשור בהנהלת בתי המשפט ושרת המשפטים, על הנהלת בתי משפט בשיתוף משרד לביטחון פנים והמשטרה, לקבל החלטה מוסכמת לשם השגת מתאם בין מספר השופטים, מספר כתבי האישום ומספר מועדי הדיון בכל אזור שיפוט וכו'.
צריך לומר שלהנחיה הזאת של מבקר המדינה אנחנו מחוברים כבר שנים רבות. בשנת 2011 סוכמה עבודת ועדה גדולה, כשהתברר שאנחנו מצויים בפני אותה שוקת שבורה של 1.2 מיליון דו"חות, על 30 שופטים. זה היה בלתי אפשרי. אנחנו לא מתקצבים את עצמנו. לא אנחנו קובעים את מספר התקנים, ובאמת נעשתה עבודת מטה משותפת.
הגענו לסיכום עם המשטרה שכלל תעדוף עבירות, כשהעבירות החמורות, תיקי טלטלן מה שנקרא, או תיקים אדומים. נקבעו כמויות שמיעה לשופט, נקבעו כמויות הגשה, וזה עבד להפליא. יעיד על כך ניצב ברונו שטיין. אין פיגורים בבתי המשפט לתעבורה. גם היום אין פיגורים, אין הצטברות של תיקים ישנים, הם עובדים על המלאי השוטף שלהם. ממוצע הזמן לשמיעת תיק תעבורה נע בין שלושה לשישה חודשים. תיקים יותר קשים לוקחים קצת יותר זמן, תיקי גרם מוות לוקחים קצת יותר, אבל באופן גורף, בתי המשפט לתעבורה מתנהלים, עובדים על המלאי השוטף.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
סליחה, אדוני, יכול להיות, אני לא יודע. היה לנו כאן דיון בשבוע שעבר והנתונים שהונחו בפנינו לא תאמו את מה ש - - -
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
ברשותך, עוד משפט. אדוני, אני יודע על כך שבשנת 2014 אם אינני טועה זה היה ממוצע 5.9, והייתה בשנת 2015 ירידה ל-5.4, אם אינני טועה. אבל אלה הנתונים וזה לא דומה למה שאתה אומר. הזמן שתיק, מהרגע שהוא - - -
מיכאל שפיצר
¶
אני חושב שחמישה חודשים לתיק תעבורה, אם תיקח בחשבון שבתיקים היותר מורכבים גם מעורב עורך דין או סניגור ציבורי, חמישה חודשים לניהול של תיק תעבורה מראשיתו ועד סופו, זה זמן סביר ביותר.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
למה אני אומר את זה, ברשותך, כיוון שאחת הטענות המרכזיות שהועלו כאן על ידי גורמי המקצוע, ואינני מתיימר להיות איש מקצוע, אבל הנקודה המרכזית נגעה לעובדה של לו"ז הטיפול. זאת אומרת היה אפילו ויכוח מקצועי, שלא הייתה לי עמדה ברורה בו, שנגע לעובדה שאמרו השאלה כמה חומרת העונש תהיה גדולה היא פחות חשובה אל מול הצורך לתת את העונש כמעט בזמן אמת – זו הרתעה הרבה יותר גדולה מאשר אפילו החמרת הענישה.
אני שוב אומר את זה, זה רק מה שנאמר כאן על ידי גורמי מקצוע, הן מהמשטרה והן מטעם עורכי דין.
מיכאל שפיצר
¶
לעומת העבר, שבו אנשים היו מגיעים לבית משפט על עבירות דומות כעבור שנה וחצי שנתיים וגם יותר, היום העניינים מסתיימים, ההליכים מסתיימים תוך חודשים ספורים. אנחנו חושבים שחמישה-שישה חודשים לניהול של תיק תעבורה משמרים את האפקט של ההרתעה, משמרים את האפקט של דיון יעיל.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
זה חשוב. סליחה, אני מתנצל. הוא אמר – ברגע שאנחנו ישבנו בדיון, 12,000 דו"חות ללא מועד דיון.
מיכאל שפיצר
¶
אני רוצה לומר משהו. התחלתי לומר, אדוני יושב הראש, שעבדנו עם המשטרה בתיאום מלא, עד המצלמות, עד ה-א/3. ה-א/3 נחת עלינו כרעם ביום בהיר, אף אחד לא דיבר איתנו מראש.
מיכאל שפיצר
¶
לא. הודיעו. כשהיה תכלול, גברתי, העסק עבד. לא היה תכלול. העניין הזה נחת עלינו כרעם ביום בהיר.
ירון בארי
¶
לא הייתם שותפים? סליחה שאני מתפרץ, באמת סליחה, אבל לא הייתם שותפים לשום עבודת מטה שהייתה?
מיכאל שפיצר
¶
ויחד עם זה, אני מבקש לומר שכשהתברר לנו שיש כאן בעיה, עשינו את המיטב במסגרת 42.5 השופטים. חצי זה לא חצי שופט, זה שופט שעושה חצי תעבורה חצי בנוער באילת. ועשינו היערכות על העניין הזה בעקבות פגישה שהייתה לנו עם ניצב ירון בארי ועם הצוות שלו.
מרדכי בהירי-דואני
¶
מרדכי בהירי-דואני, מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. רק להוסיף למה שאומר מר מיכאל שפיצר, זה שלמעשה הגידול בכמות השופטים, מכ-32 ל-42, נובעת מתקציב שהרשות הלאומית מעבירה מדי שנה לעשרה שופטים ושובליהם, על מנת לזרז את הטיפול באותם - - -
מיכאל שפיצר
¶
ומה שאני מבקש לומר, שההיערכות כללה גם ניוד תיקים בין מחוזות. במקומות פחות עמוסים אנחנו מעבירים תיקים ממקומות עמוסים יותר למקומות עמוסים פחות. כל שופט תעבורה קיבל על עצמו, אנחנו עושים עכשיו מבצע לקראת הפגרה, 360 תיקים נוספים על המכסה השוטפת שלו, תיקי א/3, שזה נותן מענה לכ-15,000 תיקים.
הצענו למשטרה, ואני מקווה שנגיע איתם גם לסיכום בעניין הזה, פיילוט במחוז צפון. קלטנו לאחרונה שופטת ערבייה, והיא הייתה מוכנה לשמוע דיונים בימי שישי. אנחנו פנינו למשטרה בעניין הזה. אני מקווה שגם הדבר הזה יסתייע. זה גם ניסיון לתת מענה. בסך הכל אנחנו משתדלים להתמודד עם הדבר הזה, שנפל עלינו ללא תיאום.
ועוד דבר שאני מבקש לומר, יש גם את תיקון 112 - - -
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
אני לא מצליחה להבין את האין תיאום הזה, אני חייבת לומר. נפלא מבינתי איך יוצאים למהלך כזה גדול, משמעותי, בסך הכל עם מטרה חיובית מאד – ואין תיאום בין המשרדים הממשלתיים שאמורים לבצע את העניין?
מיכאל שפיצר
¶
אני רוצה לומר שוב, אנחנו באמת כלים שלובים. המערכות הן כלים שלובים. ברגע שהמפלס עולה כאן, הוא חייב להתיישר בכל מקום אחר.
ירון בארי
¶
אני חושב, ויושבים פה נציגי מבקר המדינה, שיושבים שם מאחור, ואנחנו אחרי הרבה שעות דיונים איתם, שלהגיד שמערכת בתי המשפט והנהלת בתי המשפט אז לא היו חלק מהתהליך, זה בניגוד למה שכתוב בדו"ח מבקר המדינה. אני חושב שזה בניגוד ל - - -
יובל חיו
¶
אני חייב לומר, מדובר פה על תהליכי עבודה שנעשו לפני 10 שנים. אנחנו במסגרת הביקורת שלנו לא בדקנו אותם. אני גם יכול להגיד לכם שמעשית היום במערכת הממשלתית יש קושי להגיע למסמכי עבודה - - -
ירון בארי
¶
אני מזכיר שהיו חליפות מכתבים החל משנת 2007 ולאחר מכן עם הרשות הלאומית. זה הכל מופיע פה. אני חושב שהרעם ביום בהיר הוא קצת נוגד את מה שאני גם, כנראה גם אתה לא היית שם וגם אני לא הייתי באותה תקופה, אבל זה קצת קשה להגיד, לקבל את זה שאנחנו ישבנו ופתאום גילינו שיש מצלמות א/3. זה תהליך שהיה. ואגב, מצלמות א/3, נכון שזה לא הרבה שנים, אבל זה כבר 4 שנים שהיה אפשר לעשות מעשה ולתקן, מעבר לשופטת ביום שישי בנצרת, שאני מקווה שנצליח למצוא את הפתרון האחר.
מיכאל שפיצר
¶
אני מבקש להשלים עוד משפט, והוא שגם יש דלתא בין העבירה לבין בית המשפט והדלתא היא קנס. מונחת כאן על שולחנה של ועדת הכנסת, ועדת הכלכלה, מונחת הצעת חוק תיקון 112 לפקודת התעבורה - - -
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
דרך אגב, אני רוצה רק להעיר לפרוטוקול כבר. אנחנו אלף נביא את התיקון, אבל אני מבקש גם לומר גם לפרוטוקול, כיוון שזה נשמע כאילו יש פה איזה גורם שחוסם בגופו את תיקון 112, שום דבר לא נתקע אצלנו. העניין הוא כזה, יש שאלות שעולות ונובעות מהתיקון הזה, שאלות קשות, לא פשוטות. אני אקיים דיון גם היועצת המשפטית, ולכשנשתכנע אנחנו נביא את זה. אנחנו עובדים גם היום עד אחת עשרה בלילה כדי שדברים יקרו, כולל ראשון, כולל חמישי.
אנחנו לא אלה שנעצור את המלחמה בתאונות הדרכים.
מיכאל שפיצר
¶
ושם יינתן מענה לא מבוטל לחלק גדול מהעבירות שייפתרו, לאו דווקא בבית המשפט, שכנראה הן לא צריכות להגיע לבית המשפט.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אדוני מנהל בתי המשפט, אנחנו כבר ראינו תחקיר בטלוויזיה לפני שבוע, שבועיים בנושא של בתי המשפט ובתי המשפט לתעבורה, הדלת המסתובבת ששם. האם ראית את זה והאם אתם נקטתם בצעדים אחרי שראיתם את התחקיר שהיה.
מיכאל שפיצר
¶
וגם יש שידורים חוזרים. הכמות הקבועה היא 80 תיקים. יש מנגנון עבודה מאד מסודר עם התביעה המשטרתית בבתי המשפט לתעבורה. ונכון שהתור מצטלם רע, אבל בסופו של יום, בעבודה המשותפת שלנו עם המשטרה, העבודה המשותפת עובדת היטב.
יש תובעים בחוץ, יש שיח עם הנאשמים עוד לפני הכניסה לשופט. תיקים רבים מסתיימים בדיאלוג בין התובע לבין הנהג בעסקת טיעון.
מיכאל שפיצר
¶
אני רוצה לומר, בתיקי תעבורה, כשאדם צולם על מהירות מופרזת ואין לו מי יודע הרשעות קודמות, אז העניין די סביר שזה יסתיים איתו בהסדר טיעון בסופו של יום. הוא מקבל את הקנס, מקבל את הנקודות, מקבל על זה על תנאי.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
ואחריו, דרך אגב, אני רוצה כבר לומר מי הבא בתור שידבר, אירית מזרחי. בנה נהרג בצומת תל נוף.
ירון בארי
¶
אני רק מאד מבקש, כי הדו"ח הזה הוא חשוב לנו, אני מבקש שיובל או אני נקריא. יש פה נתון שבכל השנים האלה הייתה עבודת מטה מסודרת. כנראה התוצאות שלה הן לא טובות, אבל הנהלת בתי המשפט הייתה עמוק בתוך העניין הזה וכנראה שמצאו את החומר.
יובל חיו
¶
אני כן מוצא לנכון להפנות לפרק שנקרא תקינת שופטי תעבורה לפרויקט א/3 והפרק הזה בהחלט מצביע על קשרי עבודה שמתקיימים למן דצמבר שנת 2006, בין המערכות השונות שעסקו בנגזרת הזו, ומבחינת העובדות, העובדות האלה הן - - -
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
טוב. אנחנו נקיים אחר כך אולי דיון קצר על פנינו לאן. גברתי, בואי תפסתי את מקומך ליד חבר הכנסת עיסאווי פריג'. קודם כל חבר הכנסת יעקב פרי ואת מיד אחריו. בבקשה.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
גברתי יושבת הראש, אדוני יושב הראש, אדוני המבקר. זה מזעזע להיחשף לנתונים המדאיגים בכל הנוגע לעלייה בתאונות הדרכים וכל מילה מיותרת.
אבל צריך באותה נשימה להגיד, שזה גם מזעזע, לטעמי, לבחון את הירידה הדרמטית במספר ניידות המשטרה וביכולת האכיפה של המשטרה, לחסר שישנו בבתי המשפט ואני אומר את זה בעדינות, אבל אני רוצה לומר שכשאתה קורא את הדו"ח האחרון של מבקר המדינה, אתה לא יכול שלא לומר את המילים בצורה הברורה והפשוטה ביותר. זהו כשל מערכתי.
לא רק בנושא של שיתוף פעולה, לא רק בנושא של חסר תקנים, אלא מסתבר כנראה שלא בודקים מראש מה ייצרו ומה עשויות לייצר או עלולות לייצר המצלמות הללו, ואז משקיעים כסף, כפי שציין פה מבקר המדינה – 136 מיליון שקלים, ובסופו של דבר אנחנו עדים לממצאים באמת הקשים, אם זה של מחיקה ואני חושב שהנושא של 1,400 דו"חות המשטרה, שהם באמת ראויים לדיון, אבל הם לא העניין העיקרי והמהותי. כי אני מעריך שבתוך אותם 1,400 היו שוטרים שנסעו נסיעה מבצעית וכל מיני דברים מן הסוג הזה, ואני לא חושב שזה הלו"ז של העניין.
אני חושב שמה שהוועדה לביקורת המדינה וועדת הכלכלה צריכות לנסות לעשות, זה באמת לתת את אותם משאבים, לגרום ליתר שיתוף פעולה במשטרת ישראל, לתגבר את משטרת ישראל בנושא האכיפה, כי זה לא, איך אומרים, לטעמי, ולא בגלל שאני יוצא מערכת הביטחון, אני חושב שזו תהיה טעות "להתנפל" על המשטרה, כמו שזאת תהיה טעות להתנפל על בתי המשפט. אלה האמצעים שיש להם. עם האמצעים האלה הם מנסים לעשות את הכי טוב, כך אני מאמין. לא שאין ליקויים, לא שאין תקלות, אבל אם אנחנו נשב כאן ונרד על המשטרה או נרד על בתי המשפט או נרד על חוסר שיתוף הפעולה, בסופו של דבר אנחנו לא נועיל.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
ידידי פרי, אני מאד מעריך את מה שאתה אומר, אבל יחד עם זאת ובצורה הזאת אף אחד לא יהיה אשם בישראל בכלום.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
לא, ברשותך, אני אומר כי בסוף יושבים אזרחים, המעט שצופים בנו, או הרבים שצופים בנו, כי בטח לא הלכו לעבודה בגלל הדיון - - -
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
ואני יכול רק לומר לאדוני שבשורה התחתונה, כשאזרח קשוב יושב בבית ומביט ואומר כך המערכת עובדת, והוא לא בא ואומר עכשיו מי אשם לא אשם. תשמע, בבית יושבים אנשים אזרחים והם חושבים שכל היום אנחנו יושבים עם הראש ועוד דופקים את הראש להוציא את הפעולה הכי טובה.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
עכשיו, כפי שמשטרת ישראל פועלת בעקשנות ובעיקשות בלא מעט הצלחה, אם אפשר כך להתבטא, במאבק בגל הטרור - - -
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
נכון. לכן אנחנו חברי הכנסת צריכים לדאוג לעשות כמיטב יכולתנו שהאכיפה תהיה מוגברת. ועל מנת לעשות אכיפה מוגברת, צריך יותר שוטרים, צריך יותר ניידות, צריך יותר אמצעים. כנ"ל לגבי בתי המשפט. אם אין תקני שופטי תעבורה, אז המשמעות תהיה בואו לא נתקין מצלמות. ואם לא נתקין מצלמות לא יהיו שוטרים, לא יהיו דו"חות.
אירית מזרחי
¶
אני אירית מזרחי, אמא לשלוש בנות. בני היחיד, אושרי יוסף זיכרונו לברכה, נהרג. הוא היה נגד בחיל האוויר. הוא נהרג בתאונת דרכים בצומת תל נוף. אני רוצה קודם לספר על התאונה עצמה.
ב-8 בדצמבר, שנת 2012, לפני שנתיים וחודשיים, ביום ראשון בשעה חמש ורבע בבוקר, הבן שלי אושרי נתן לי נשיקה, אמר לי אמא אני זז ויצא מהבית. בשעה 06:18 הוא ירד בצומת תל נוף, חצה את מעבר החצייה, הוא ועוד איש קבע אחד ועוד אזרח, עובד צה"ל.
שלושתם חוצים את החצי הראשון של מעבר החצייה, נעמדים באור אדום, מתחלף להם לאור ירוק, עוברים לצד השני של הצומת. בנתיב אחד, הנתיב הימני, נעמדות שתי מכוניות באור אדום, זו אחר זו. הבן שלי ועוד איש קבע פוסעים שני צעדים לתוך הכביש, כאשר איש הקבע שעמד ליד הבן שלי, הבחין, הספיק להבחין במכונית שבאה לעברם במהירות עצומה, מהירות של למעלה מ-90 קמ"ש. הוא עושה חצי צעד אחורנית, בזמן שהבן שלי עושה את אותו חצי צעד קדימה. המכונית פוגעת בבן שלי. הוא אפילו לא הספיק בלום. הבן שלי עף 17.5 מטר לצד השני של הצומת, ושכב שם מתבוסס בדמו. הנהג התהפך עם הרכב שלו לצד השני של הצומת, שבר שם תמרורים וכל מיני כאלה. באו אזרחים, הוציאו אותו והושיבו אותו על הרצפה. הוא התחיל לבכות.
היום הארור הזה, בו חיי השתנו, הרגע האחרון שהבן שלי פוסע בבטחה לתוך מעבר החצייה, כאשר ברמזור האור ירוק, מכה בי שוב ושוב. אם הוא הרגיש, אם הוא צעק, אם הוא פחד.
בשעה 09:00 הבת שלי מצלצלת ואומרת שיש שני גברים בדלת. היא מפחדת לפתוח להם. אני מבקשת מהשכנה שלי לרדת ולבדוק מי זה בדלת והשכנה שלי חוזרת אלי ואומרת לי שזה אנשים מקצין העיר. הדם בגוף שלי קפא. ניסיתי להשיג את הבן שלי אושרי ללא הצלחה. הבנתי שקרה לו משהו איום. אני לא יודעת איך הגעתי הביתה. הפחד וחוסר האונים השתלטו על חיי.
אושרי, בני היחיד, שהיה יד ימיני, זה שאהב את כל מה שאמא אוהבת, זה שבוכה כשאמא בוכה, שיושב איתי בערבים, עושה לי קידוש, בונה לי סוכה ועוזר לי בפרנסה שלי. הגבר שלי נפגע באורח אנוש. תשעה ימים ולילות אני ישבתי ליד מיטתו כשהוא מחובר לכל המכשירים האפשריים. התפללתי, קיוויתי וייחלתי לרגע שהוא יתעורר. מבחינת הרופאים הוא נחשב לאדם מת מהרגע שנפגע בגזע המוח.
הם השאירו אותו מחובר למכשירים רק כדי שאולי אני אסכים לתרום את אבריי. משהבינו שלא, הם ניתקו אותו מהמכשירים. את מכתב הפטירה שלו אני קיבלתי יומיים לפני שליבו נדם.
בתיק שמתנהל נגד הנהג הפוגע הוגש כתב אישום תחת הסעיף הריגה. המשפט כשלעצמו, הוא עוד אסון בפני עצמו. חשתי התעלמות מוחלטת מרגשותיי. חשתי שלקחו באכזריות את כל הזכויות שלי כהורה שאיבד את היקר לו מכל, את בני היחיד.
אני עבור המדינה לא צד במשפט. אני מטרד. הייתה לי הרגשה שהיחס לעדים היה פוגעני ולא אמין. ולנאשם, המדינה התייחסה כאל קורבן מסכן שצריך להתחשב בו. הוא נקלע לסיטואציה כזאת שהוא היה חייב להרוג את הבן שלי. אפילו הפרקליטות, לא היה ברור לי באיזה צד היא עומדת.
שינו לי את התסריט. הבנתי כאילו בתסריט, אחר כך שנתנו לי, הפרוטוקול שנתנו לי, האחרון, הבנתי ששינו לנו. הוא אודה בהריגה, אבל הוא הודה בהריגה כששינו לו את כתב האישום מזה שהוא הסתכל על הרמזור, לזה שהוא לא רואה את הרמזור. כאילו, הוא אמר שהוא לא ראה שיש אנשים, הנהג הזה. הוא אמר שהוא לא ראה שיש שתי מכוניות שעומדות ברמזור אדום. עכשיו שינו לו לזה שהוא גם בכלל לא ראה את הרמזור. אז בעצם אולי בכלל הוא לא היה שם. איך בכלל מדינה עושה דבר כזה?
אני לא מבינה מה זה כתב אישום מתוקן. אני מרגישה מרומה. אני מרגישה מאוכזבת. אני מאוכזבת מהמערכת הזאת ומהלגיטימציה שהמדינה הזאת נותנת לנהגים. האיש הזה יצא בבוקר מהבית שלו. הוא נוסע בכביש שהוא נוסע בו כבר יותר משלוש שנים. הוא נוסע לעבודה הלוך וחזור. הוא מכיר כל רמזור, הוא מכיר כל שלט, כל מעבר חצייה בדרך. הוא יודע שצומת תל נוף ביום ראשון בבוקר, תמיד יש חיילים ותמיד יש הולכי רגל. ובכל זאת הוא נסע במהירות מופרזת, גנב את הרמזור, הרג את הבן שלי. ובבית המשפט הוא מתנהג כקורבן. זאת עובדה, אז שיודה בה. ובית המשפט במקום להושיט לי ידיים לעזרה, הוא מושיט לו, לאדם הזה שהרג את הבן שלי, את שמחת החיים שלי, את דור ההמשך שלי.
אין לי בן שיקרא עלי קדיש. אני כבר אמרתי לתובעת מספר פעמים שאני לא מחפשת נקמה. הרי אני לא אמצא אותה. אני לא מבקשת ולא מתערבת בשיקוליו של בית המשפט לגבי חומרת העונש, כי איזה גזר דין שהוא לא יקבל, לא ייראה לי שווה לאסון שאיתו אני חיה. אבל שיודה בעובדה הקיימת – הוא הרג את הבן שלי כי הוא עבר באור אדום.
אחרי האסון התברר לי שאין בצומת הזה מצלמה. אני בטוחה שאם הייתה מצלמה אז בצומת הזה, הבן שלי היום היה איתי. הרי סביר להניח שהוא עשה את זה הרבה מאד פעמים, מאחר שהוא נוהג שם יום יום, רק שהוא לא נתפס לפני כן, כי אין מי שיתפוס אותו. לא הייתה מצלמה.
אתם הייתם יכולים למנוע את האסון שלי, אם הייתם מציבים מצלמה בצומת הזה, ואילו היו יותר ניידות, או שהיה גשר להולכי רגל בצומת הזה, יתכן והבן שלי היה חי. אתם צריכים להבין שכל אדם שנהרג בצורה הזאת, הוא מתאדה למשפחה שלו. המשפחה מתרסקת ואין אף גוף במדינה שמטפל, שיתעניין, שיסביר לנו על הזכויות שלנו, שילמד אותנו איך לחיות בחושך. למעט עמותת אור ירוק כאן, שהיא נותנת לנו הרגשה שיש מי שמנסה להילחם באטימות המערכת, יש מי שמנסה להשמיע את הקול שלנו.
המדינה מתייחסת אלינו כאזרחים שקופים. הבן שלי נהרג במסגרת צבאית וכמובן שהצבא הודיע לנו על האסון וטיפל בנו, ושלוש הבנות שלי מקבלות היום טיפול פסיכולוגי מטעם הצבא. אני לא רואה את עצמי ואת הבנות שלי שורדות את האסון שלי בלעדיהם.
למה זה צריך להיות ככה? אני אירית מזרחי, אמא שכולה, ולא בגלל שהבן שלי נפל בשדה הקרב, בהגנה על הארץ שלו. הבן שלי נפל במלחמה היחידה שלא נגמרת, המלחמה הכי מיותרת שיש והכי חשובה שיש. המלחמה של הקטל בדרכים.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
טוב, מעבר אחר וזה לא קל לעשות את זה אחרי מה ששמענו. חברים, השכול הוא שכול. משפחה מאבדת בן. זה לא משנה מה הסיבה, אבל צר לי מאד, היחס שלנו לשכול של תאונות דרכים הוא יחס שונה ואפילו ברמת החברה, היחס סלחני.
חברי, איתן כבל, התחיל ואמר – 355 איש נהרגים בשנה - - -
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
נהרגו השנה, אבל נהרגים. צריך לקום קול זעקה ולהתחיל לחפור למה זה קרה. אצלנו עוברים. למה? נהרג בתאונת דרכים. כאילו אני אאבד בן, או גברת מזרחי תאבד בן, זה שכול שאפשר לחיות איתו. יאללה, זה חלק מהחיים. לא. זה לא חלק מהחיים. זה שכול שצריך להתייחס אליו.
אני חושב, איתן, אני קצת קיצוני בהצעותיי, אבל אני חושב שגורם ההרתעה הוא הגורם שישנה לנו את הכל. נכון, תמיד תועלה הסוגיה של טעות אנוש בכל תאונת דרכים, מרכיב האנוש. אבל גם עם מרכיב האנוש, התנאים מסביב שאנחנו נותנים לו, מצמצמים את מרכיב טעות האנוש הזאת.
אני מבקש שני דברים. אלף, זה קצת יומרני מדי להגיד את זה, אבל אחרי דו"ח מבקר המדינה ואחרי מה שאנחנו עוברים, צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית לגבי כל הקטל בדרכים ולמה זה מגיע לאן שזה מגיע. חברת נתיבי ישראל, שאחראית על הכבישים האדומים במדינה, עם התקציבים, המיליארדים שהיא מקבלת, מה עשתה ומה היא עושה? חייבים פעם אחת ולתמיד, פעם אחת ולתמיד לקרוא לילד בשמו.
יש כשל. אמרו כשל מערכתי, אני אומר יש כשל כאן. אם מישהו לא ישלם את המחיר, השכול של גברת מזרחי יהיה של מאות.
והנושא השני, חברים, התכנית שהתחלנו לפני שנתיים-שלוש לגבי המצלמות ועכשיו גילינו שכתוצאה מהתכנית יש מחסור בשופטים כתוצאה מה-600,000 דו"חות. זו שיטת הישראבלוף. ממש שיטת הישראבלוף. זה לאו דווקא מתייחס לסוגיה הזאת בכנסת, שאני רואה איך הדברים מתקדמים – עם הכסף נפתור את הכל. תהליך הלמידה אצלנו, נפתור אותו עם הכסף. כנ"ל קורה ברכבת. תהליך הלמידה – נפתור אותו עם הכסף. כנ"ל בסוגיה הזו. בהרבה מהלכים – הציבור ישלם – יש כסף.
גילינו יש בעיה – נדאג להביא כסף למערכות המשפט שימנו שופטים. אנחנו צריכים להצביע על הנקודה לא ברמה שאנחנו מדברים כאן, ברמה הרבה יותר, איך אנחנו מתייחסים לסוגה.
שמואל אבואב
¶
כשאנחנו שואלים את עצמנו מה קרה לנו בין 2013 לשנת 2015, איך מדינת ישראל, שבמשך 10 שנים הצליחה להוריד ב-47% את מספר ההרוגים, נכשלת שנה אחר שנה, הדיונים האלה כאן בוועדה חושפים שלב אחר שלב את הכשל המערכתי. ורבותי, צריך להביא דברים בשם אומרם. יש אחראי לאומי למאבק בתאונות דרכים. זה משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
לפני שבועיים ראינו את הכשל של משטרת התנועה. גוף משמעותי מאד במאבק, אפקטיבי, שהביא לתוצאות מדהימות – הורידו לו ב-38% את השוטרים. הורידו ב-63% את הניידות, הורידו ב-70% את התקציבים ולכן המשטרה מגיבה בהתאם.
לפני שבוע היה פה דיון על בתי המשפט, ראינו איך בתי המשפט בכשל מערכתי שלא ערוך למצלמות א/3. יש 90,000 זימונים בשנה. זה מה שיש. גומרים, ממלאים את המכסה, אומרים לכולם לכו הביתה, אין יותר דיונים. מה המשטרה תעשה? למי היא תפנה אותם?
והיום הדיון הוא במצלמות ואני רוצה לדבר על זה. בשנת 2003 שר התחבורה ליברמן, מודיע – השנה יוצבו 300 מצלמות. 2005 – שיינין מוציא תחת ידו תכנית לאומית למאבק בתאונות דרכים, קובע – יוצבו 300 מצלמות. בשנת 2005 ממשלת ישראל מתכנסת תחת הנהגתו של שרון, מקבלת החלטה: יוצבו 300 מצלמות. שנת 2007 – ראש הממשלה אולמרט מקיים דיון בממשלה, מקבלים החלטה – 300 מצלמות. תראו כמה פעמים. 13 שנים העניין של המצלמות. ומה תמונת המצב? יש רק 100 מצלמות.
מה התוצאה שיש 100 מצלמות? תיכף נדבר על הכשל שלהן. בתי המשפט לא ערוכים, מבטלים 50,000 דו"חות, ספי האכיפה עולים בעל כורחה של המשטרה, לא שצריך להצדיק את זה, לא שצריך להגיד שזה מעשה נכון. לא צריך להגיד שזה מעשה שמוליך לתוצאה במימד הרתעה, אבל למשטרה אין ברירה.
מה צריך לעשות? צריך להגדיל את ה-100 מצלמות ל-332. איפה להציב אותן? ב-700 קילומטר כביש. למה שם? כי בזירה הזאת, ב-700 קילומטר כביש האלה, נהרגים בשנה 70 בני אדם. איך אנחנו יודעים? עשו מחקר של הטכניון. ישבו חוקרים ובדקו בכל הכבישים במדינת ישראל איפה צריך להציב מצלמות ומיקמו מצלמה אחת, שתיים, 300 מקומות בצורה ברורה ומובהקת.
ולכן, אנחנו מסתכלים על מה שקורה בעולם - - -
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
אבל מר אבואב, הם לא מצליחים להתמודד עם 100 מצלמות, מה גורם לנו לחשוב שעם 300?
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
אני רוצה להעיר הערה בעניין הזה, שנייה, שמואל. תקשיבו, לא נכון לשפוט את הצלחת המצלמות או אי הצלחת המצלמות.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
אני אין לי עמדה, אבל דבר אחד ברור. כשמהלך יוצא ואף אחד לא ערוך אליו - - -
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
כן. אתה עדיין לא יודע עכשיו לקבוע האם מצלמה היא כלי חשוב במאבק בתאונות בדרכים – כן או לא. כי למה? כי מנקודת המוצא התחלתה הייתה בחטא ודיברנו על העניין הזה.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
בסדר, אני לא נכנס עכשיו לדיון לעומק. אני רק בסך הכל אומר, כי שמואל אומר שצריך להוסיף ואני אומר – יתכן והוא צודק בעניין הזה, בדיוק מהמקום הזה.
שמואל אבואב
¶
אני כבר מסיים. תראו, למה בבריטניה יש 6,000 מצלמות ובתי המשפט מתפקדים? למה בצרפת יש 3,000מצלמות והמערכת עובדת. למה בבלגיה 1,500 מצלמות? למה בהולנד 1,000 ולמה בשוודיה? מה שונה אצלם? זה עובד. איך אנחנו יודעים? עשו 45 מחקרים, 45 מחקרים עשו בעולם, יושב ראש ועדת הכלכלה, ויגלו בכל לקט המחקרים האלה בעולם, שבמקום שהציבו מצלמות והן תפקדו בצורה אפקטיבית, לא כושלת ומכשילה כמו שמכשילים היום את המערכת, הורידו ב-34%.
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
על זה אין לנו ויכוח, אבל אני שואלת אותך, אדוני, כמי שמכיר את ההתנהלות וכמי שמכיר פתרונות אפשריים, אתה רואה את הסיטואציה שעולה כאן בדיון היום.
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
סיטואציה שאומרת שמשרד ביטחון הפנים היה אולי בהידברות, אבל משרד המשפטים לא הכיר את ההידברות הזאת - - -
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
לא, אבל רגע, אני רוצה לשמוע דווקא את ההצעה לפתרון שלו.
שמואל אבואב
¶
אני אגיד לך מה הייתי עושה, בצניעות. הייתי ראשית מחר בבוקר, מחר בבוקר, לא מחכה, רוכש למשטרה 200 ניידות. שתיים, מוסיף בתוך שבוע למשטרה תוספת של 500 סטודנטים ואנשי משטרה. שלוש, מוסיף לבתי המשפט 10 שופטים נוספים בעלות של 10 מיליון שקלים. 10 השופטים הנוספים היו מתפקדים ומצליחים להכיל את האכיפה במצלמות של א/3. בתי המשפט הגיבו על חוסר - - -
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
רק שנייה, חבר הכנסת עיסאווי פריג'. נציג אוצר? אדוני, בוא תצטרף אלינו לשולחן.
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
בסדר, חאג' יחיא לפניך ואתה אחריו. שלום אדוני, שם ותפקיד לפרוטוקול.
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
שלום מר טייאר. מהדיון שבאמת הוא דיון שמעלה גם מהדברים שהעלה ניצב ירון בארי וגם מהדברים שמעלה מנהל בתי המשפט, בסוף הכל עניין של תקנים. עכשיו אנחנו שומעים שיש חסר בתקנים ומצד שני גם לקחו לכם ניידות.
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
נגמרו. אז תראה, מה שברור זה שצריך עוד. קיבלתם דרישה תקציבית למשל מהמשרדים הממשלתיים הנדונים?
רועי טייאר
¶
ממה שאני הבנתי מבדיקה מול משטרת ישראל, כרגע זה תהליך רכש של אותן מצלמות, ולכן אני חושב שצריך להתחיל בשלב הראשון וליישם ולבצע כפי שניתן עבור משטרת ישראל. זאת אומרת ברגע שמיישמים את הביצוע - - -
ירון בארי
¶
אני אעזור. יש היום, כמו שאומר נציג האוצר, 100 מצלמות מותקנות. יש ברכש, בתהליך שהוא לא קשור לדיון הזה ולא קשור לדו"ח הזה - - -
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
תודה על ההבהרה. בכוונה אני שואלת, לא מצלמות נת"צים, מצלמות מהירות. האם הוגשה דרישה תקציבית למצלמות מהירות נוספות?
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
אוקיי. האם הוגשה דרישה תקציבית ממשרד המשפטים לתקני שיפוט נוספים?
רועי טייאר
¶
אני חייב להגיד שאני פשוט פחות עובד מול משרד המשפטים, אני עובד יותר מול משטרת ישראל ואני לא יכול להתייחס פה לדעה שהיא לא רלבנטית אלי.
רועי טייאר
¶
אני חייב לציין לגבי העניין של התקנים של משטרת ישראל, שהם כן ניתנו עבור הנושא הזה של פרויקט א/3, ניתנו פה עשרות תקנים וממה שאני בדקתי, רק כ-20 תקנים אוישו בפועל, ולכן יש עוד הרבה תקנים שעדיין משטרת ישראל צריכה לבוא ולאייש.
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
לא, הוא לא יודע על בתי המשפט. אני מבקשת שאם רפרנט משפטים נמצא בכנסת, שיגיע, אם אתה יכול להודיע.
ירון בארי
¶
אני לא מכיר אפילו לא תקן אחד שלא מאויש במשטרת התנועה, למעט, אתם יודעים, אחד משתחרר אחד מתגייס.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
חברים, חברים, סליחה, אני מאד מקווה שיש מעט צופים שצופים בנו היום בדיון הזה. אני ממש מקווה.
ירון בארי
¶
כן, אוקיי. אם וכאשר יהיו 300 מצלמות בשיא הפרויקט, כמו שאגב אני לא יודע אם הוגשה דרישה או לא הוגשה דרישה, זה חלק מהחלטת ממשלה רשומה שלא בוטלה לדעתי עד היום, אז יוקצו, לא הוקצו, יוקצו 70 תקנים, כי בשביל להפעיל 70 מצלמות, אנחנו צריכים בסך הכל 70 תקנים.
רועי טייאר
¶
אני חושב שקודם כל יש פה הרבה הערות שהועלו מהדו"ח של מבקר המדינה לגבי כל הנושא של תפעול של הפרויקט הזה א/3, של המצלמות האלקטרוניות במשטרת ישראל והרשות לבטיחות בדרכים. אני חושב שאין כרגע מקום, וזה גם מה שעולה מטענת דו"ח מבקר המדינה, אין מקום לתקצב כרגע עוד מצלמות ועוד שוטרים עבור הנושא הזה, כי - - -
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
קודם כל אני אתחיל בזה שכולם, ואני ממש בקול ישיבה חוזר על זה, שהבעיה שלנו היא לא רק, למרות שהיא מאד קשה, בעיית ההרוגים, כי יש לנו גם מאות ואלפי פצועים שנשארים נכים, חלקם גם לכל החיים, וגם החיים של המשפחות שלהם משתנות. אז אם אנחנו עוסקים בסטטיסטיקה רק של ההרוגים, אז צריך גם להכניס ולקחת בחשבון גם את העניין של הפצועים. זה אחד.
שנית, אני אדבר על העניין של הדו"ח. אני יושב פה וממש מתאפק, כי במשטרה כמעט כל המסקנות תוקנו. כמעט. אפילו מתברר לגבי בתי המשפט שהיו בדיונים ולא היו בדיונים, כן ולא, וגם ראינו את הסתירות, ובבתי המשפט הם מוסיפים עוד שופטת ואז נפתרה הבעיה.
מה שאני חושב, ואני אלך ממש למסקנות. אני חושב שהגיע הזמן שגם בממשלה וגם במשרדים שלהם יסדרו את העדיפויות שלהם בצורה אחרת. לבוא ולהחליט החלטה – אנחנו רוצים להילחם ורוצים כדי לבוא עם תכנית, לא רק להגיד אנחנו רוצים להילחם בתאונות הדרכים. זו אמירה שכל אחד ברחוב יכול להגיד אותה. לממשלה זה לא מספיק לבוא ולהגיד אנחנו נלחמים. נלחמים זה אומר תכנית ותכנית כוללת של כל הממשלה. אפילו שזה יגיע לרמה של מנכ"לים.
תכנית של מנכ"לים, מנכ"לי משרדי הממשלה יבואו עם תכנית וממש לאגם את התקציבים הנדרשים לשם. אם צריך 300 מצלמות, אם צריך להוסיף עוד 10 שופטים או 20 שופטים אפילו. השאלה גם לגבי ה-600,000 דו"חות האלה וכן נמשך הטיפול ולא נמשך הטיפול. האם אתם ממיינים את הדו"חות האלה, את אותם 600,000 דו"חות? יש מישהו שיושב ואומר תשמעו, יש לנו 600,000 דו"חות, ומתוכם 5,000 שחייבים בשפיטה היום. ככה שתהיה בהם הרתעה. האם יש את המיון הזה? זו גם שאלה.
יש את העניין של לוחות זמנים. אין תכנית בעולם שיכולה להצליח אם אתה לא מכין לה לוחות זמנים. אני מהנדס, אם אני לא עובד על פי תרשים גנט, אני לא מסיים את הפרויקט. אם אין לי את התרשים, את לוחות הזמנים של כל עבודה, של כל פרויקט, של כל תכנית, התכנית לא תצליח והתחלנו כבר משנת 2003, אז דיברו על ה-300 מצלמות וקיבלו החלטות של 300 מצלמות ועד היום אין 300 מצלמות.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
תודה, תודה חאג'. ברשותכם, ככה, אני עכשיו קובע כדי שנתכנס גם. ברונו שטיין - - -
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
אוקיי, אז חבר הכנסת חמד עמאר, ואתה נשאר עד הסוף. ברונו שטיין ואיריס טל, שבעלה נהרג בכביש מספר 1, ברשותכם.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
כבוד יושבי הראש, מבקר המדינה, מנכ"ל משרד התחבורה. תשמעו, אני יושב כאן ואני באמת רוצה להודות לכם על הדיון הזה. אני רוצה להודות ליושב ראש ועדת הכלכלה, שהביא את הנושא לסדר היום של הכנסת וכל פעם אני מגלה דברים חדשים, דברים שאני יודע. אני אומר לכם, משרד התחבורה, התקציבים שלו אדירים. ההשקעות אדירות בתשתיות, וזה מבורך, אבל בעשרות מיליונים אנחנו יכולים לפתור ולהוריד את מספר תאונות הדרכים.
בדיונים שאנחנו מתקיימים כאן, ואני שומע, ואני אתן לכם רק דוגמא ואחרי זה אני אכנס לנושא של המצלמות. נושא של חוק שחוקקתי בשנת 2010, על כמעט אפס אלכוהול אצל נהגים צעירים ואצל נהגים מקצועיים. ומה שהתברר, שהיו חסרים 3 מיליון שקלים בשביל לקנות את הינשופים. ובטובם, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים העבירו עכשיו את הכסף ורק עכשיו קונים ורק עכשיו מעבירים לניידות המשטרה.
דברים כאלה שאתה שומע וכשאתה בודק שנהרגו 25 בני אדם צעירים, אחרי שתיית אלכוהול, ונהגים מקצועיים נהרגו אחרי שתיית אלכוהול, אתה מזעזע. שלושה מיליון שקלים. אחרי זה אתה עובר ושומע את הדיון היום של המצלמות. ההחלטה הייתה בשנת 2005, אדוני הנציב. 2005.
ירון בארי
¶
רק בשביל התיקון, הרשות הלאומית לא העבירה שקל לעניין הזה, כי הרשות הלאומית משותקת ולא יכולה להעביר לנו כספים כבר במשך ארבעה חודשים, ובזכות - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
חברה', חברה', אני מבקש מכם, תנו לי לסיים את הדברים שלי. על הנושא של המצלמות הוחלט בשנת 2005, להתחיל להתקין. החלטת ממשלה. אני יודע שהרבה החלטות ממשלה לא מכבדים, אבל כשאנחנו מדברים בחיי אדם, אנחנו צריכים לכבד ואנחנו צריכים להיערך לנושא הזה. וכשאתה אומר, אני שומע מכבודו ש-600,000 דו"חות מהירות אינם מטופלים בגלל מחסור בשופטים ומערכת המשפט - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
שנייה, אני מסיים. אני לא דיברתי אפילו שלוש דקות. ומערכת בתי המשפט אומרת שלא היה סנכרון בינה לבין המשטרה, ומוכח שהיו דיונים גם עם מערכת בתי המשפט, אתה מתחיל לחשוב מה אנחנו עושים בשביל להוריד את מספר תאונות הדרכים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לכן, אני רק רציתי לקבל נתון מכבוד הניצב. דיברתם על 600,000 דו"חות. האם בתוך ה-600,000 דו"חות שאתם מוחקים, יש נהגים שחוזרים על אותה עבירה?
ירון בארי
¶
אנחנו לא מוחקים. אני חייב להבהיר את זה. אני אנסה להסביר. ה-600,000 דו"חות לא קיימים. הפוטנציאל שאם נפעיל את כל המצלמות, אז יהיו 600,000.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אז היום אתה אמרת יש דברים חדשים. החלטה על כמה אלפי דו"חות אתם רוצים ללכת עם המצלמות? ובאיזו מהירות תקבעו שכאן אני נותן דו"ח? זה העיקר של הדו"ח. במהירות של 140 קמ"ש. בית המשפט יספיק, לא יספיק, אני לא מוותר, אני נותן דו"ח כאן.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לא, זו שאלה חשובה. זה לב הדיון. באיזה מהירות היום המשטרה תקבע שהיא נותנת דו"ח? במהירות של 140 קמ"ש בכביש מהיר? במהירות של 130 קמ"ש בכביש בין עירוני? איזו מהירות תקבע המשטרה עכשיו שאנחנו נגיע למצב ש-90,000 דו"חות - - -
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
חמד, סליחה. אדוני לא עונה, סליחה. יש לנו את הדיון עם שר התחבורה ועם השר לביטחון הפנים. הם יידרשו לכל השאלות ובכלל זה השאלה הזו שאדוני שאל.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
נעלה את זה בנושא האכיפה. ברונו שטיין, אני מצטער, בקצרה. אם תרצה תינתן לך הזדמנות עוד בדיונים הבאים. אז רק ממש תן כמה משפטים.
ברונו שטיין
¶
טלגרפית. אני רוצה לומר שפרויקט א/3, כשהוא נכנס אני הבאתי אותו לידי יישום. אני יכול לומר לך שאני עיכבתי אותו להיכנס, עד שמכון התקנים לא אישר את המצלמות. עכשיו, לאן אני חותר? זה אחד הפרויקטים המתקדמים בעולם. המצלמות ברמת דיוק הכי גבוהה שיכולה להיות. המחקר הזה, יחד עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ויחד עם משרד התחבורה, לווה על ידי מחקר אקדמי של פרופסור בר גרא. כל תהליך ההכנסה, נאמר פה, היכן המצלמות הונחו – בכבישים אדומים, שידענו שנותחו ומופו, איפה נפגעו ואיפה נהרגו הכי הרבה אנשים.
אני יכול לומר לך, אני עוקב אחרי זה, יש ירידה דרמטית בכמות הנפגעים שם. פה מדברים על אכיפה ואני בזה אסיים. פרויקט א/3 הוא אחד מהפרויקטים שיצרו הכי הרבה הרתעה. ואני לא מדבר, כולם מדברים פה על אכיפה ואני מדבר על הרתעה.
מרדכי בהירי-דואני
¶
אני חייב להוציא פה מילה. שוב פעם, מרדכי בהירי-דואני, מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. נאמרו פה המון-. סליחה. תסיים אתה.
ברונו שטיין
¶
אני רוצה לומר שא/3 הוא אחד מהפרויקטים הטכנולוגים המתקדמים בארץ. יש פה הרבה ליקויים שעלו, צריך לטפל בהם. והנקודה הנוספת, הוא חלק מאיזה שהוא תהליך שצריך לייצר הרתעה. זה ניידות, זה שוטרים, זה הכל - - -
מרדכי בהירי-דואני
¶
משפט אחד. זרקנו פה המון מספרים, המון גישות, 700 קילומטר. יש פה נייר עמדה של הרשות הלאומית שאומר איזה מצלמות צריך לשים, איפה לשים אותן, עם המלצות אופרטיביות ואובייקטיביות.
הממשלה דיברה על שליש, תזכרו, ושני שליש. שליש רמזור ושני שליש - - -
מרדכי בהירי-דואני
¶
דבר אחד נוסף. בשבוע שעבר, עוד טרם הישיבה, הייתה ישיבה ביחד עם הנהלת בתי המשפט והתובעים המשטרתיים, במטרה כן לייצר - - -
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
תודה. תודה. תינתן לכם, אני כבר אמרתי לכם, תינתן לכם ההזדמנות להציג את כל תפיסתכם בתוך התהליך הזה.
איריס טל
¶
הקשבתי לכולם, לכל הדיון. לי קוראים איריס טל, אני אלמנה של תאונת דרכים. אני בת 47, יש לי שני ילדים. אני רוצה לספר לכם על קובי, שהוא בעלי, שהוא אבי שני ילדיי. הוא נהרג בשנת 2004, כשהיו הרבה יותר מ-355 הרוגים בשנה. חיינו ביחד 14 שנים וכאשר הבן הצעיר שלי היה בן חודשיים, חודשיים בלבד, קיבלתי את אותה שיחת טלפון קשה מבית החולים הדסה עין כרם.
הגיעה אותה שיחה, וכמו בכל סרט שראיתם וכמו בכל ספר שקראתם, הגיעה השיחה ובדיוק אותו הבלח, אותה שנייה, אותה אבחת סכין שעוברת בין החיים שהיו לילדים הקטנים שלי. הבן שלי היה בן חודשיים, הזכרתי והבת שלי שנה ושמונה חודשים. אותה שיחת טלפון שמגיעה ואומרת שקובי נפצע באופן אנוש והוא נמצא בהדסה עין כרם. ואני עם תינוק קטן בן חודשיים, בת 35 ומבינה שאני צריכה להתחיל חיים חדשים, לבד, אמא לשני ילדים.
אותו יום שינה את החיים שלי לחלוטין. עזבתי קריירה מבטיחה בעולם ההייטק ועשיתי הסבה לטובת תעודת הוראה. כמובן שהפרנסה של הבית נפגעה באופן מאד קשה. והיום, 11 שנים אחרי, אני עדיין כמובן זוכרת, כמובן כואבת. הילדים שלי ילדים יתומים, יתומים מאב. התאונה מן הסתם שינתה את החיים לא רק שלי, לא רק שלהם, של כל המשפחה שנמצאת סביבי.
קובי בעצמו היה איש חייכן, איש גדול ממדים. הוא שרד הרבה דברים בחיים. הוא השתתף במלחמות ישראל, הוא לחם במלחמת יום הכיפורים. בעצמו הוא היה אופנוען במשך 35 שנים. מכל הדברים האלה הוא יצא, ורק מאותה תאונה באותו יום הוא לא הצליח לצאת חי.
אני משתדלת לגדל את הילדים שלי לתוך בית שמח ומלא חברים ולתת להם את כל מה שאפשר ואת מה שאני יכולה לקנות להם, מה שנקרא בבית המשפט – שירותי אב – אני משתדלת לקנות להם בכסף, אבל יש דברים שאי אפשר לקנות להם בכסף כמו למשל בעוד שנה, לבן שלי תהיה בר מצווה והוא שואל מדי פעם מי יעמוד לידו באותו מעמד. ואין לי תשובה לתת לו, כי הוא יתום מאב.
אנחנו משתדלים, אנחנו באמת משתדלים. אני בעצמי עדיין הולכת עם טבעת הנישואין שלי והזמן לא מקהה שום דבר והכאב נשאר והוא נשאר חד והוא פושט ולובש צורות.
לפני כשנה הצטרפתי לפעילות של העמותה, של אור ירוק. אני מסתובבת ומספרת את הסיפור האישי שלי למי שרק מוכן לשמוע, כי אני חושבת שאולי, אולי, אם כמה שיותר אנשים יקשיבו וישמעו, איך נראים חיים של משפחה, חיים שהלכו במסלול מסוים ובבוקר אחד קיצי, תפסו תפנית של 180 מעלות. והחיים הם אחרים והם יותר קשים והם פחות טובים.
ואני חושבת שאולי אפשר, בזכות ועדות כאלה, להגיע למניעה, לאכיפה, לענישה, שתפחית את כמות המשפחות שיהיו חלילה במצב שלי. שתפחית את כמות היתומים שיש לנו מתאונות דרכים, ואת האימהות השכולות שנמצאות כאן ואת האלמנות כמוני.
תודה רבה שהקשבתם.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
הדיון הזה כמו כל שבוע, מתחיל בנושאים מאד "יבשים" נקרא להם, והוא כל שבוע מסתיים בדמעות.
אני רק רוצה לומר שבסופו של דבר, לפחות איך שזה נראה, מדברים על ההתרעה של המצלמות, אני לא יודעת באמת מה לומר על זה, עד כמה זה באמת מרתיע. אני מקשיבה לך היטב, ברונו, ואני מכירה אותך הרבה שנים. אני יכולה להגיד לכם שבסוף אני חושבת שניידות זה הדבר הכי מרתיע. וגם להגיד עוד דבר אחד בהקשר הזה, בסוף, כשאתה צריך, כשאתה מתקשר ל-100 ואומרים תשמעו, הרי הניידת חייבת לבוא עכשיו למישהו שיש לו תקר למשל, כדי שלא ייהרגו אנשים. בסוף אתה רואה, הניידות לא יכולות להתפרש לכל מקום. זה ברור לגמרי.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
לא, לא, אתה לא צריך להתנצל. הייתי בעוד ועדה. בסוף אנחנו צריכים לחשוב על הניידות ועל התקנים. זה הדבר.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה)
¶
תודה, תודה. אני רק רוצה לומר במשפט קצר אחד, בהמשך גם לדיון שהתקיים בשבוע שעבר. בכל הכבוד לכל התשובות שניתנו כאן, אם חשבתי רע שבוע שעבר, זה נראה נורא היום. אני אומר את זה בצורה הכי קשה שאפשר לומר. יכול להיות שכולכם צודקים. בסך הכל הכללי, בתכלול, כולנו פה, באמת אני אומר את זה, זה כשל אחד גדול. זה נראה כמו חלם. רק מה, פה נהרגים. זה ההבדל הגדול. יכול להיות שכולם צודקים פה וכולם עושים את מלאכתם כמו שצריך. הסך הכל – איום ונורא.
מבקר המדינה יוסף שפירא
¶
ממש במברקים אני אומר כך. לעניין מערכת המשפט, כבר נעשו הרבה דברים גם בעבר כדי לקדם דיון משפטי לא רק בתחום הזה, אלא בתחומים אחרים. למשל, שופטים של אחר הצהריים. אפשר היום אולי לחדש את הרעיון הזה של שופט עמית, שישתמש באולמות של אחר הצהריים. יש רשמים בכירים בהוצאה לפועל, שאולי יכולים להיות גם שופטי תעבורה. זה בתחום הזה.
אני אומר, בתחום של הא/3, אני חושב שאנחנו במלחמה ובמלחמה כזו זה כמו במלחמה, צריך גם לעשות פעולות הטעיה אולי, או דמה כמו שאומרים ולהציב את הקופסאות על העמודים של המצלמות בכל אותם מקומות שצריך להציב אותם גם בלי מצלמות בפנים ולצבוע אותם לא בכתום אלא באדום, שיראו אותן למרחוק.
אני זוכר, גם בירושלים, כשהיו מצלמות רמזור, לא הייתה מצלמה בפנים לכל עמוד והיו בלילות מתזזים בין מצלמות לבין צמתים. ואפשר לעשות את זה גם, כי זו היא מלחמה ובמלחמה צריך גם להיות מתוחכמים יותר ואפילו ערמומיים. תודה.
מבקר המדינה יוסף שפירא
¶
ורק להוסיף שאנחנו לא עוזבים את הנושא הזה, אנחנו עכשיו שוקדים על דו"ח שיתפרסם בדו"ח השנתי הקרוב, שנקרא מאבק המשטרה בנגע האלכוהול, אכיפה בתחום התעבורה.
קארין אלהרר (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה)
¶
אני מבקשת בבקשה לקבל את הנתונים הבאים. רק לומר שהדיון הזה היה באמת דיון מאד קשה.
מהמשטרה אני מבקשת להעביר את מספר הדו"חות ששוחזרו מבין הדו"חות של השוטרים הבכירים שבעניינים עסק הדו"ח. תוך שבועיים אני מבקשת לקבל את זה.
מספר הדו"חות שניתנו לרכבי משטרה שלא בתפקיד בשנת 2014 ומה הטיפול שנעשה בהם.
לקבל ממשרד התחבורה תכנית פעולה להתמודדות עם הקטל בדרכים. תכנית עדכנית, תוך חודש.
לקבל מהמשרד לביטחון פנים תכנית פעולה דומה.
ממשרד המשפטים, אני מבקשת לדעת האם הייתה דרישה תקציבית לאוצר וגם מהמשטרה, להבין אם הייתה דרישה תקציבית מהאוצר.
תודה, הישיבה נעולה.