הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 154

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, כ"ב באדר א התשע"ו (02 במרץ 2016), שעה 9:30

מעמד מזכירות בתי הספר

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

ענת ברקו

מסעוד גנאים

מרדכי יוגב

עבד אל חכים חאג' יחיא

אחמד טיבי

השר לשירותי דת דוד אזולאי

רחל אלנור - ראש מינהלת "ניהול עצמי", משרד החינוך

מירי כהן - מנהלת תחום עלויות, משרד החינוך

צהלה עבודי - מנהלת תחום שכר, אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

חגית מגן - ראש מינהל שכר והסכמי עבודה, מרכז השלטון המקומי

עו"ד רותי לוי - ראש חטיבת חינוך, הסתדרות המעוף

נחמן סעדיה - מנהל בית ספר; ועד המנהלים בהסתדרות המורים

מלכה מן - מזכירת בית ספר בירושלים; ועד מזכירות בירושלים

נדב ארוך - פעיל חברתי לקידום מעמד המזכירות

משה דוד - פעיל חברתי לקידום מעמד המזכירות

עו"ד גילי פַּטרָן - שדולת הנשים

שגית אילוז - מזכירה, בית הספר ממ"ד בנות הר נוף

טובה הוימן - מינהלנית, בית הספר "רעים", מועצה אזורית עמק יזרעאל

איריס בנקין - מינהלנית, בית הספר "יחד", גבעת אלה, מועצה אזורית עמק יזרעאל

ענת נמט - מינהלנית, תיכון מטרו ווסט, עיריית רעננה

רחלי רצאבי - מזכירה ראשית, תיכון מטרו ווסט, עיריית רעננה

יעל חסון - מינהלנית, בית הספר כפר שמריהו, חוף השרון

עביר פארג' - מזכירת בית ספר "טורעאן"

דינה פרימט - מינהלנית בית ספר בנתניה

דבורה משרקי - מזכירת בית ספר בירושלים

דפנה ארביב - מזכירת בית ספר

לירון וייס - דובר הועדה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ר.ל., חבר המתרגמים

מעמד מזכירות בתי הספר

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. 2 במרץ 2016, כ"ב באדר א' תשע"ו. הנושא על סדר היום: מעמד מזכירות בתי הספר. כמובן שהדיון ביוזמתו של חבר הכנסת מסעוד גנאים ואני מקדם גם את חבר הכנסת, ד"ר אחמד טיבי, שנמצא אתנו, מכבד אותנו בוועדה.

תראו, אני אומַר מספר מילות פתיחה ואעביר את רשות הדיבור לחברי הכנסת. לאחר מכן נשמע גם את המזכירות ונציגי המזכירות.

מהי מסגרת הזמן, אדוני היושב ראש?

לדברים שלך או לדיון?

לדיון.

שעה. מה שקורה בתחום מערכת החינוך הוא שיש את מעמד המורה ובדרך –וזה נכון לא רק על המזכירות אלא שהרבה פונקציות נוספות נעלמות: גננות, סייעות ועוד הרבה כמו שבצבא מצאו להם הגדרה "תומכי לחימה", אבל פה הם נשכחו והיה צריך לנהל מאבק כשדיברו על מעמד המורה, כי אך טבעי שיטפלו בכל המערכת הנילווית אבל כל פעם אנחנו מטפלים בנפרד; בקב"סים מטפלים בנפרד, ביועצות בנפרד, בפסיכולוגים בנפרד ועכשיו הגיע זמנכן, שנשמע את טענותיכן, נשמע את הבעיה וננסה להתמודד עם זה.

רק לפני כן הייתי רוצה לדעת על האורחים שלנו, האם משרד החינוך נמצאים אתנו? האוצר? מרכז שלטון מקומי? ההסתדרות החדשה? ארגוני המורים נמצאים כאן? עכשיו נכנסים לדיון ואני מבקש ללא קריאות ביניים. מי שרוצה לדבר או לקבל רשות דיבור צריך לעשות דבר קטן – פתק למנהלת הועדה, אז ברשות מנהלת הועדה, דובר הועדה, הרשם הנכבד שהציל אותנו אתמול מן התקלה, בבקשה, חבר הכנסת מסעוד גנאים.

תודה, אדוני היושב ראש, אני מברך אותך על קיום הדיון, אני מברך את כל המזכירות והמינהלניות שבאו ואת כל הנוכחים בדיון החשוב הזה. אדוני היושב ראש, הדיון הזה הוא דיון המשך, הייתה הצעה לסדר ואחר כך היה דיון בוועדת החינוך ביום 31.12.2013 והיה יו"ר הועדה עמרם מצנע - - -

הוא מחזיק ברציפות שלטונית.

הצטרפתי אליו אז ואני מצטרף אליו גם היום.

כן, חבר הכנסת טיבי היה ב-2013 וגם עכשיו. אני מקווה שאחרים שהבטיחו לבוא גם יבואו, במיוחד כמה שרים שהבטיחו שהם יבואו משום שהעניין חשוב ללבם. הם אמרו לי שזה עניין חשוב מאוד וצריך להזיז את העניינים בנושא הזה.

אדוני היושב ראש, העניין של המזכירות והמינהלניות – איך שאתה קורא להן הוא אחד, העניין הוא לעשות צדק עם אלה שממלאים עבודת קודש, עם אלה שעושים עבודה נפלאה וחשובה ואני יכול להגיד לך, אין קיום לבית הספר ולעשייה הבית ספרית בלי המזכירה או בלי המינהלן או המינהלנית.

הבעיה היא כך, אדוני היושב ראש, כל הדברים סביב המזכירות השתנו. מצב המורים, מצב בית הספר, "אופק חדש", "עוז לתמורה", "ניהול עצמי" – והם דברים חשובים כי הועברו דברים מהרשות לבית הספר אבל מה לא השתנה? המעמד של המזכירה בבית הספר. אדוני היושב ראש, הגדרת התפקיד: אני רוצה לחלק את הנושא לשני דברים.

הדבר הראשון החשוב הוא לדון בצורה רצינית בשינוי הגדרת התפקיד של המזכירה. יש כאלה שהציעו שאנחנו נקרא לה או נקרא לו מנכל בית הספר, משום שבאמת כל המשימות, כל המשימות שהן עושות הן של מנכל. הן עובדות מול התלמידים, מול ההורים, מול מנהל בית הספר, מול הרשות, מול משרד החינוך, משרד הבריאות, מול חברות בטוח, מול חברות כלכליות, מול קניינים, כל הדברים האלה, כל הניירת, גביית כספים, הן ממלאות את מקומה של האחות שאיננה עכשיו בבתי הספר אז ריבונו של עולם, כל השינויים האלה, כל העומס הזה ועדיין מסתמכות הזכויות שלהן על הגדרת תפקיד מלפני עשרים או שלושים שנה – אני לא זוכר, ולא טורחים לבוא ולהגיד: בוא, יש פה דבר חשוב מאוד: פניו של בית הספר, מי שמעצב אותו, תאמין לי, זה לא המנהל, זה לא המנהל, זאת המזכירה.

מדבר אתכן איש חינוך.

כן, כן, הן יודעות את זה. הן מכירות את זה. אני מסייר בבתי הספר כל שבוע, כל שבועיים, אני יודע מה המצב של המזכירות שהיו בבית הספר שלי, כל שבוע, כל יום שבת אני נוסע לשם לשתות קפה בבית הספר, כל שבת הן פורסות בפניי את הבעיות שלהן, במיוחד, למשל, בבתי ספר תיכון, בתקופת הבגרות וכל ההרשמה וכל האחריות שעליהן, אז אדוני היושב ראש, תחילה אני מבקש ואני דורש, מכל הגורמים הרלבנטיים, אם זה שלטון מקומי, משרד חינוך, אוצר, הסתדרות – כולם, לפי דעתי, חייבים לשבת ברצינות, כדי לשנות את הגדרת התפקיד, כי כל העניין של השכר ותנאי עבודתן, הוא ניגזר גם מהגדרת התפקיד שלהן.

הדבר השני – ואני לא אאריך, היו שני עניינים בדיון האחרון, אדוני היושב ראש, ואני מחזיק בידי גם מכתב ששלחתי ליו"ר שעבר מצנע, מחודש מאי 2014, זאת אומרת, כחמישה חודשים אחרי הדיון שהיה בסוף דצמבר 2013 ובמכתב הזה אני אומר לו - - -

היה דיון באוקטובר 2014, 28 באוקטובר 2014.

נכון, גם. במכתב אני אומר לו שבדיון של 2013 הובטחו שני דברים: כאשר בתי הספר יעברו לניהול עצמי כל מזכירה תעבור דרגה מ-9 ל-10. הם אמרו שזה כרוך בתנאים, כרוך באיזה תשלומים, כנראה כדי להקשות והדבר השני, נאמר לנו שם על ידי ההסתדרות והשלטון המקומי וכולם, שהם על סף פתיחת הסכמי השכר, זה היה 2014 או תחילת 2015 וכאשר ייפתחו הסכמי השכר הם ידאגו שלכל מזכירה תהיה העלאה בשכר של כ- 10%.

בוא, אני אעזור לך - - -

לא, זהו, אני רוצה לשמוע אותם.

היה דיון אתמול בסוגיית העובדים הסוציאליים, כולם מחכים לפתיחת ההסכם, עם סיום ההסכם הקיבוצי. מה הבשורה שהם קיבלו? שב- 2016, גם בגלל ההסכם הקודם שלהם, החילו עליהם צו הרחבה של ההסכם שעשתה ההסתדרות עכשיו. זה לא שינוי מהותי - - -

אבל ממש - - -

זה לא השינוי המהותי האמתי מעבר לשכר, אני אתן לך גבירתי, אני אתן לך. מה אני בא לומר? השאלה היא כזו, הדיון הוא קודם כל – מיד אני מעביר לך את רשות הדיבור, חבר הכנסת אחמד טיבי, הדיון היום הוא קודם כל הגדרת התפקיד, כדי שנוכל לדעת ולהיאבק גם על השכר והמעמד אז קודם כל הגדרת התפקיד. כותרת, אתה דיברת על הכותרת – זה חשוב אבל בוא נראה מה ההגדרה, כי היום מנהל כזה רוצה מהמזכירה סך מטלות כזה, מנהל אחר רוצה סך מטלות אחר וכשהדברים לא מוגדרים וזה על סמך נוהג, או "כך היה נהוג" – דבר שהשתרש, נוהג שהשתרש, אז זה דבר שלא הולך לשום מקום. היום אין תפקיד –אני חושב, בשירות המדינה, בשירות הציבורי שאין לו את הגדרת המטלות. בבקשה, חבר הכנסת אחמד טיבי.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני רוצה לצטט את הדברים שאני אמרתי בישיבה שיזם חברי, חבר הכנסת מסעוד גנאים ב-31 לדצמבר 2013 ואני קורא מהפרוטוקול. כך אמרתי "אני רוצה להודות לעמיתי חבר הכנסת מסעוד גנאים שהעלה את הנושא הזה, גם אני הייתי בקשר וקיבלתי פניות מחלק מהמזכירות, בעיקר מעֲבִּיר, מטורעאן, היא נמצאת גם כאן, עֲבִּיר נמצאת. אני רוצה לומר מילה טובה על הקמפיין שאתן עושות, כדי לקדם ולהרים את הנושא, הדבר החשוב ביותר הוא שחבר הכנסת גנאים הביא את זה לדיון בוועדה. השורה התחתונה היא שאכן נעשו שינויים – תכניות חדשות, עומס כבד יותר על המזכירות והמנהלניות וכל זה ללא תמורה כספית וללא שינוי בשכר, כאשר הסטטוס של השכר הוא הסטטוס שנקבע –נדמה לי– לפני 14 שנים ומאז הוא לא זז. יש לתגמל את המזכירות על עבודה נוספת, על ניהול חשבונות, על הפקת תעודות וכד', דבר שלא היה קיים בעבר".

נדמה לי שאני יכול לאמץ את אותם דברים עכשיו. שוב, חברי מסעוד גנאים יוזם את הדיון, שוב אני מצטרף אליו, שוב שנינו לבד נמצאים כאן, הדבר היחיד שהשתנה כאן זה זהותו של יושב ראש הועדה.

אבל השיניים יותר חדות.

מקווים, כן, אבל מה גם לא השתנה? הנחישות של המזכירות והעמידה על הזכויות ועל התביעות שכולנו מסכימים להן. מסעוד תיאר בפרוטרוט את מהות הפונקציה, מהות התפקיד של מזכירה בבית הספר, מגע עם המורים, עם המנהל, עם ההורים, עם התלמידים, עבודת מנהלה, להחליף אחות לפעמים, ספקים, ניירת, לענות לטלפונים - - -

לא נעים לומר אבל לפעמים היא גם הפסיכולוגית התורנית.

הכול. סליחה על הביטוי אבל 'כל-בו'. כל מה שצריך לעשות, כמו פונקציה של ארבעה חמישה אנשים ביחד, והן, לומר לך את האמת, מבחינת העניין הציבורי הן נמצאות בצל ואנחנו כאן כדי להאיר באל"ף ולהעיר בעי"ן את המצוקה ואת העבודה החשובה שעושות המזכירות בבתי הספר, שאני מכיר באופן אישי רבות מהן והן עושות עבודה מצויינת, שלא מתוגמלת כראוי. כבר שנים אנחנו מעלים את הנושא הזה ואני מקווה שאתה, אדוני היושב ראש, תעשה משהו.

אני מקווה.

תעשה משהו, אתה חלק מהקואליציה, אתה לא רק יו"ר ועדת החינוך.

פעם חשבתי שבקואליציה אתה משוחרר יותר אבל זה הפוך כי בקואליציה ידיך כבולות יותר. אני מכיר את זה מכאן ומשם אבל בוא, זה לא פוטר אותי כיו"ר ועדה, אנחנו מקיימים את הדיון ואנחנו בסוף גם נקרא את נקודות הסיכום ונעקוב אחרי היישום שלהן.

לפני שנשמע את המעסיקים, לפני שנשמע את המעסיקים, שהם 'בגדול' השלטון המקומי, משרד החינוך, באמצעות נציגי משרד החינוך והאוצר – שאני מבין שהוא מיוצג פה על ידי האגף הממונה על השכר ולפני שנשמע את ההסתדרות, כדי שנחוש את הכאב אני הייתי רוצה לשמוע את נציגות המזכירות. נרשמו אצלי פה מספר דוברים, תרשו לי, אנחנו נעשה את זה לפי סדר אקראי, זה לא אומר לי כלום. מזכירת בית ספר ראשונה אני רואה יעל חסון.

אני מבקשת לדבר אחרונה.

אז איך נרשמת ראשונה? מי רשם אותה? את יודעת, אם זה בשעון הנוכחות אז זו עבירה משמעתית.

אני רוצה שתרשום גם אותי.

מה שמך?

דינה פרימט.

היא הנציגה הכי מהותית אצלנו.

דינה, למה לא נרשמת? טוב.

יללה, יעל, תן ליעל.

אני אתחיל, ברשותכם.

אני מבקשת לדבר אחרונה.

שמעתי. התקבלה בקשתך. אנחנו לא מערערים על בקשות כאלו. בבקשה גבירתי, רק הציגי את עצמך.

עביר פארג' מכפר טורעאן. עובדת כבר עשרים ואחת שנים בתור מזכירה בבית ספר יסודי. קודם כל אני רוצה לברך אתכם על זה שהקדשתם מן הזמן שלכם, מסעוד גנאים, מר אחמד טיבי, כל חברי הכנסת שתמכו - - -

אני מקווה שיבואו, הבטיחו.

אנחנו מקווים.

שלום, בדיוק באתי לומר שאתמול הוא אמר לי, כבוד השר, נהוג בוועדה - - -

בסדר, בסדר, צדקת. בבקשה.

לא, לא, לא, שב, ברוך הבא. בבקשה.

אז כמו שהציגו חבר הכנסת טיבי ומסעוד גנאים, התפקיד שלנו הולך ומתפתח, המטלות הן עד אינסוף, מנחיתים עלינו משרד החינוך – ואני מזכירה משרד החינוך ומדגישה את זה שזה משרד החינוך, היות ועשיית החינוך היא בידיים שלו, זה לא בידיים של הרשות שאנחנו מקבלים שכר ממנה, זה לא בידיים של השלטון המקומי שהוא אחראי על העבודה שלנו, כי איכשהו אנחנו מקבלים את רוב השכר שלנו ממשרד החינוך אבל את התגמולים – וגם על זה אנחנו נלחמים או שלא מקבלים בכלל, רק מנחיתים - - -

רגע, לטובת כולם. המעסיק בתלוש למעלה – מי הוא?

הרשות המקומית אבל אנחנו מכירים, אנחנו עבדנו - - - כבר מכירים מאיפה מקבלים את הכסף ו-87% הם ממשרד החינוך. בסדר, אז נדלג על הנושא הזה.

לא, לא, טוב שהזכרת שמצד אחד המעסיק שלך הוא הרשות המקומית ואת פועלת גם לפי הנחיות משרד החינוך.

מי שמקבל, המקום שממנו אני מקבלת זה ה"אבא שלי" נכון? למרות שגם - - -

לכאורה, אם יפטרו אותך אז את מי תתבעי?

אני? אף אחד לא יפטר אותי.

אהבתי את זה, אהבתי את זה.

במקרה של עביר זה נכון.

תודה אבל הבנת את השאלה שלי , נכון?

כן. לענייננו, היו פעמיים שתי ועדות חינוך, היו המלצות, כל מיני פרוטוקולים שנותנים כאילו תקווה למשהו אבל עשייה אמתית בשטח לצערנו - - -

עֲבּיר, עזבי את הרקע, תגידי לי ביומיום שלך, העבודה, את העבודה, את כובד העבודה.

אני אגיד לך את האמת, בתחילת העבודה זה היה מזכירה לפי הגדרת התפקיד הישנה. כשהגענו למצב טכנולוגי מפותח יותר אז זה דרש מאתנו, מכל המזכירות, ללמוד תכניות, את לא יכולה לבצע את העבודה שלך, לפי הנחיות של משרד החינוך, עם ה"אופק חדש" זה עוד הצטרפות של עבודה נוספת - - -

תוגמלתם ב"אופק חדש"?

לא, לא.

גבירותיי, אני שואל בשביל הפרוטוקול, לא צריך מקהלה. היא הדוברת ואחר כך השאר.

היה לנו 'גמול' שהתחלנו ב-94 אני חושבת, גמול מנב"ס, היה גמול מנב"ס שהולך ומתפתח וזה עם תנאים, שאם אתה קורא את התנאים אז אתה רואה עד כמה זה לא צודק, שזה עושה לנו עוול כי כל שנה יש קריטריונים חדשים ואנחנו לא עומדות בקריטריונים ובדרישות של משרד החינוך אז אנחנו לא מקבלים.

לגבי הגמול?

לגבי הגמול.

כל שנה מחדש זה נבחן?

מחדש כל שנה מחדש מנחיתים, וזה רק ארבע שנים, אז ב"אופק חדש" נוספו עוד עבודות, עוד מערכות, עוד התפתחות של מסגרת החינוך שזה גם טוב למערכת, לתלמידים, לחינוך, להישגים, אבל מה עם המזכירות?

לא נתנו ב"אופק חדש" שום התייחסות לנושא?

לא, אין. בניהול העצמי - - -

אתן מזכירות טובות, אבל תלמידות – כנראה צריך לבחון את זה.

ב"ניהול העצמי" הכנסת החליטה שכל בתי הספר בסופו של דבר בישראל, יעבור לניהול עצמי, אז בניהול עצמי, המזכירה הופכת להיות מזכירה, מנכ"לית, כל מה שאמר מר טיבי, שזו כל העבודה מול התלמידים, המורים, המנהלת, סגל ההנהלה, יש גם ספקים, יש לקוחות אחרים, אתה קניין – אתה חייב לעבוד לפי הנחיות משרד החינוך וחוזר מנכל, אתה חייב לפני כל הזמנה לעשות הצעות מחיר, לדון בעניין, להחליט עם המנהלת, את כל העבודה אתה עושה לבד ואף אחד לא מתגמל אותך. למנהלניות היה טעות בדרגה וזה היה כרוך – כמו שמר מסעוד אמר, כרוך בקורס, אז יש חלק גדול שאני מכירה את הבנות בקבוצת הניהול שלנו, שעברו את הקורס מנהלניות ולכן עמדו בקריטריונים, קיבלו את התעודה שלהן והתעודה היא תנאי ראשי לקבלת דרגה, והמשמעות היא שאם הן לא מקבלות דרגה אז זה 10% למשכורת. ואילו - - - אנחנו נכנסות ורואות את חלוקת המשכורת של המזכירות, שזה גם 10% וגם דרגה ולצערי הרב, אני קיבלתי דרגה אבל רטרואקטיבית לא יכולתי לקבל. עמדתי על שלי, קיבלתי דרגה - - -

כמה כסף זה?

177, זה לא כסף.

מהו השכר הממוצע של מזכירה עם ותק של בואי נאמר, חמש עשרה שנה?

אני עשרים ואחת שנה, בלי הגמולים שאני קיבלתי – גמול א' וגמול ב', אם הייתי בלי גמולים הייתי מקבלת 5,200.

ועם הגמולים?

עם הגמולים אני מקבלת עוד 500, בגלל שהגמול הוא 320.

תודה, יכולת לומר מן ההתחלה עם הגמול ועם הדרגה ועם הכול.

להוסיף רק מילה. רוב העובדים - - - אם אתה מגיע לעבודה עם עגמת נפש, יש לך ילדים בבית, והמחיה הולכת ומתייקרת, זה לא הולך ולא מתייקר כי זה מתייקר במדינה ואתה נשאר עם אותה משכורת, ואתה עובד עם הרבה מטלות, ואין לך מי שישמע אותך על מנת לקדם אותך, זה עושה עוול, זה גורם לך לתסכול ואתה מגיע לעבודה בתחושה שאתה רוצה רק לעשות את העבודה, הניירת ולברוח הביתה, לא רוצה לראות את בית הספר - - -

אנחנו יודעים מה ההבדל בין עובד מרוצה לעובד ממורמר, מה התפוקות ומה הערך של זה. אין ספק. תודה עביר. מזכירות שרוצות להוסיף, לא לחזור על הדברים, להוסיף משהו שעביר לא אמרה.

אני רוצה.

רשומות אצלך, לא?

רגע, בבקשה.

שמי טובה. אני מנהלנית בבית ספר בעמק יזרעאל וקודם כל תודה לכם שכיבדתם אותנו והגעתם הנה.

אחרי התודות, אנחנו פשוט מסתכלים על השעון.

מה שאני באתי כאן להגיד הם דברים מהשטח עצמו. עברנו לניהול עצמי, את כל מה שנכנס לבית הספר ומה שיוצא ממנו אנחנו רואות, ואף אחד לא יכול להעלים את זה מאתנו. מה שמשרד החינוך מכניס לטובת השכר של המשכירות הוא לא בהכרח מה שאנחנו מקבלות בשטח. הרבה מאוד כסף נשאר בבית- הספר עצמו והמנהלת או המנהלים משתמשים בזה לצורך בית הספר, כשההערה החשובה היא שאנחנו לא צריכים להגיד: תביאו לנו את הכסף כי הכסף הוא נמצא, הכסף הוא ישנו, העניין הוא שאנחנו לא מקבלים אותו אלינו, למה? תשאלי את הרשויות.

תדברי אתי.

היא שאלה למה. משרד האוצר נותן אותו, משרד החינוך נותן אותו, יש אותו אבל בפועל אנחנו לא מקבלים את זה. אם הייתי מקבלת את מה שנכנס להגדרת שכר המזכירה או המנהלנית, לא הייתי יושבת פה ולא הייתי באה לפה, לא הייתי מפסידה יום עבודה - - -

מאיפה את לוקחת את הנתונים האלה?

ממה שאני מקבלת פעם בחודש.

לא, לא, לא, לא, לא, את לא מקבלת - - -

רגע, רגע, השכר שלך נבנה בדירוג דרגה. הקשיבי, אותך לא צריך לעניין כמה זה עולה למדינה, יש עלות מעביר ויש עשרים אלף דברים - - -

אני יודעת מהי עלות מעביד.

לא אמרתי שאת יודעת או לא יודעת. אני, כדי לבדוק אם המערכת עובדת, מה שצריך להנחות אותי הוא אל"ף שאכן הגדרת התפקיד שלך הולמת את המציאות, בי"ת, שיש תגמול נאות, לפי מה שבנתה המדינה בסולם השכר דירוג דרגה. בסוף זה מה שאת מקבלת ומתבטא בתלוש. יש עוד עלויות וחבויות מעביד לפי מה שהמדינה מתקצבת את הרשות המקומית – אל תיכנסי לזה, זה לא עניינך, זה לא עניין שלך והפוך. ואני אומר לך, גם מה שהמדינה מעבירה לרשות המקומית זה לא מלוא הסכום, כי יש חלק שהוא השתתפות רשות לכן, תתכנסי, אני לא רוצה שהדיון יתפרס לעשרים אלף נושאים, אם הייתם עובדים על סכום גלובאלי אז הטענה שלך יכולה להיבחן אבל פה אני לא בוחן אותה כי זה לפי דירוג דרגה. מה שצריך לבדוק הוא אם זה הולם, אם זה מתאים, אם מתח הדרגות מתאים למה שאתן עושות, אם לא היה עדכון שנים רבות אז צריך להילחם, אם זה לא תואם את המעמד ואת המאמץ, אז צריך להיאבק לשנות את זה – זה כן. את רוצה להוסיף?

כן. אני במקרה לא הבאתי את כל מה שהגיע אלי אבל, אני רוצה להקריא לכם, אתמול קיבלתי במייל את הדוח הנכנס לחודש ינואר ואני אקריא לך מתוך הדוח. הוצאות שכר עבודה של מזכירות ושרתים 18,178.40, זה מה שנכנס לי ולאב הבית. שכר שהגיע ממשרד החינוך, עלות, סליחה, עלות של המעביד שלי שזה הרשות - - -

אבל גבירתי, גבירתי, תודה. בואי, בואי, אני אגיד לך משהו, אני לא מופתע, אם היית אומרת לי מה הברוטו שלך בתלוש הייתי אומר לך כמה המדינה מעבירה.

המדינה העבירה לא על עלות מעביד, זה מה שאני מנסה להגיד.

הוצאות שכר.

מה שהיא הכניסה זה 27,000 שקל. 9,000 שקל יותר.

אני שואל אותך שאלה. האם את מקבלת בתלוש לפי דירוג דרגה?

כן.

מקבלת את כל התוספות שאושרו לך – גמולים, כן, לא?

לא, לא, אני לא מקבלת.

זה משהו אחר.

אני לא מקבלת.

תבדקי למה.

כי הרשות, תראה, אנחנו "האנשים השקופים" בבית הספר אחרי "אופק חדש", לא מתייחסים אלינו - - -

זה לא, את מבינה שאת מעלה עוד טענה נוספת מעבר למהות הדיון.

מה שאני רוצה להגיד פה הוא שמה שנכנס מהאוצר וממשרד החינוך, לא מקבלים.

זו טענה שצריכה להיבחן, אם את טוענת שיש תוספות שכר שמגיעות לך כחוק ואת לא מקבלת אותן אז אני מוכן לקבל פנייה אשית כדוגמה.

זה לא רק אני, זה מייצג.

גבירתי, כרגע את נמצאת פה, נכון? את מדברת בשמם, נכון?

את לא עוזרת.

את לא מקשיבה.

רגע, יש פה - - -

לא, לא, את לא תדברי בלי שאני נותן לך רשות דיבור. ביקשת. תאמיני לי, גם אם לא תרצי לדבר אני אבקש ממך לדבר. אני רוצה שגם הגברת הזו, שהיא מדברת גם בשם ואני, שאני מנהל את הדיון אני רוצה להבין, הקפיצות האלו לא עוזרות, לא תורמות. תקשיבי טוב, אני מחדד ומדייק בלשון שלי. אם יש לך טענה שיש לך תוספות שכר שמגיעות לך כדת וכדין ואת לא מקבלת אותן, אז אני אשמח לקבל תלונה ספציפית וזה ייבדק בשביל הכלל.

אתה יודע מה זה יעשה לי?

מה?

יחכה לי מכתב פיטורין. זה מה שיהיה לי, כי אם מישהו יוצא נגד - - -

גבירתי, מה השם?

טובה.

טובה, תקשיבי, סיכמנו, טובה, תקשיבי, בואי, אני אתן לך, אנחנו לא במדינה שנמצאת מזרחה אלינו.

זה מתוך ניסיון של משהו שאני עברתי.

טובה, את לא מקשיבה. זו הבעיה שלך. אם תקשיבי תביני שלא היית צריכה להתפרץ פעמיים, אני מזמין אותך אליי ללשכה, רק תני לי את הנתונים, חומרי גלם, את שקופה לתלונה, אני אטפל, בסדר?

בסדר.

תודה. הנה מנהלת הלשכה שלי, תוכלי להיכנס אליה אחר כך. רבותי, שניה, רגע, רגע, אני רוצה לעשות סדר. רציתי לתת לשר, תדברי ונשחרר אותך. אני, יש לי בעיה אתך ועם מוטי יוגב, ועדת חוץ ובטחון.

אדוני השר ואדוני יושב הראש. אני באתי במיוחד לדיון למרות שיש לי ועדות במקביל ואני מאוד מתחברת למה שעבּיר אמרה. זה מתחיל בשם "מזכירת בית הספר", היא לא מזכירת בית הספר, היא לב- לבו של בית הספר. עשרים ואחת שנה בבית הספר, אין ילד שלא מכיר אותך, אני זוכרת את המזכירה של בית הספר שלי. אני זוכרת אותה. יש הרבה מורים שאני לא זוכרת, אני זוכרת את מזכירת בית הספר, שהייתה מקבלת את הילדים עם חיוך, כשהיה צריך למדוד לנו חום זאת הייתה המזכירה, לא היו הולכים אפילו לאחות, אני זוכרת שבהרבה מאוד מקרים שהיה צריך אדם ניטראלי, שהוא לא מזוהה לא עם המורים ולא עם בדיקת הישגים ולא עם המשמעת – זו הייתה המזכירה שהיא הייתה מכילה את הילדים, את הכאב שלהם, את השמחה שלהם, בכל דבר ועניין. ואחרי עשרים ואחת שנה, לקבל כזה שכר, שהוא פחות מששת אלפים שקל זה בזיון.

תודה.

זה לא צריך להיות. אדוני יושב הראש, עוד דבר אני רוצה לומר. אנחנו לקראת יום האישה הבינלאומי, אני מניחה שאם זה היה מזכיר בית הספר אז השכר היה קצת משתנה, אתה לא חושב? עם כל מיני הטבות מסביב וכל מיני אנשים שיארגנו את העניין, אז צריך לקחת את זה בחשבון, זה עוד סוג של אפליית נשים והתפקיד הזה הוא חשוב מאוד מאוד, לא פחות מסגל ההוראה בבית הספר, אז תודה ובהצלחה.

ברכות.

אני ברשות השר, אעכב אותו קצת. אני רוצה לשמוע עוד שתי מזכירות, למרות שנרשמו עוד הרבה. אני אתן לדפנה ארביב ולמלכה מן.

אני מייצגת את החינוך המיוחד. הייתי מאוד רוצה לדבר.

את נרשמת, נכון?

כן אבל - - -

הקפיציות הזו רק מעכבת אותנו.

אמרת - - -

אמרתי שאני נועל את הדיון? אמרתי שזה לפני שאני אתן לשר לדבר. דפנה ארביב, יש לך להוסיף? מי זו דפנה ארביב? למיקרופון ובקול.

אני רואה שציינו פה הרבה דברים, אני רק אגיד 'בגדול', שאני התחלתי לעבוד כמזכירת בית ספר לפני שש עשרה שנה ומה שעשיתי לפני שש עשרה שנה זה לא מה שאני עושה עכשיו. התפקיד מאוד התעבה ומה שקרה הוא שהשכר נשאר באותה רמה.

מה שקורה עם מזכירת בית הספר הוא שיש לנו כמה בוסים, יש לנו כמה גופים שמטילים עלינו – אני כבר לא יכולה להגיד 'מטלות' ואני קוראת לזה 'תפקידים', אם זה משרד החינוך שזה בעצם עיקר התפקידים שמטילים עלינו, השלטון המקומי, הרשויות, יש לנו המון המון תפקידים וכל תפקיד הוא ממש רציני, שאם אתה שואל אותי אז לכל תפקיד צריך להעמיד מזכירה. למשל, הנושא של ניהול עצמי, היום דורשים ניהול חשבונות, המינימום זה 1,2 אז תאר לך – ואני רק רוצה לתאר מציאות, שאתה יושב מול קהל של הורים, של תלמידים שנכנסים, מענה טלפוני והטלפון לא מפסיק לצלצל, אתה צריך להתעסק עם כספים שהם למעלה ממיליון או שני מיליון שקל, אתה לא יכול להיות פנוי לדברים האלה ואתה קורס. בדרך כלל מנהלת החשבונות צריכה להיות בחדר לבד, נעול, להתעסק אך ורק עם הכסף אז תאר לך לאיזו מציאות אנחנו מגיעות, כשאנחנו צריכות בו זמנית גם לענות לטלפונים, גם להתעסק עם כסף, גם להתעסק עם ילד שנתקע, זה פשוט הזוי מה שקורה בבית הספר.

אתן מקבלות תוספת על ניהול עצמי? משהו? על ניהול כספים?

לא.

מקבלים "מנקו"?

מנקו הוא סכום ממש סמלי.

אני יודע כמה זה.

180 שקלים זה ממש בזיון אני קוראת לזה. גם הנושא שכביכול - - -

ואם יש לך גירעון בקופה, מי מכסה אותו?

אסור להיות בגירעון.

אם יצא – אנחנו לא מלאכים. אנחנו בני אדם.

לא יודעת, לי לא היה אף פעם. זה אסור, אני יודעת שאם יש גירעון אז זה רציני.

אז בואי אני אגלה לכם, למרות שלא קרה לכם אף פעם, אם תהיו גרעוניים וייעלמו לכם איזה 500 או 1,000 תצטרכו להשלים את זה מהמשכורת שלכם. הלאה.

גם אם - - - לעשות איזשהו מהלך, גם לתת תוספת דרגה לניהול עצמי אבל הערימו קשיים, השלטון המקומי הערים קשיים כשהוא אומר: אתם תגיעו לדרגה 11 רק אם תהיו מעל עשרים כיתות. עכשיו, אין כמעט בתי ספר יסודיים בארץ - - -

מתחת לעשרים כולם.

כן, כן. זאת אומרת, אתה רואה שמציבים פה קשיים כדי לא לתת לנו ויותר מזה, אני אגיד לך משהו אחר - - -

זה נקרא "בעיניך תראה ושמה לא תגיע".

יותר מזה אני אגיד לך, בבית ספר שהוא עשרים כיתות מגיעה לך מזכירה נוספת כעזרה וסיוע וגם תקבל את הדרגה ותגיע לדרגה 11, זאת אומרת, אתה מרגיש שבעצם זה סוג של התעללות בנו. אין לי משהו - - -

תודה, תודה. מלכה מן.

שמי מלכי מן, אני עובדת בבית ספר בירושלים, אני גם נציגת ועד המזכירות בירושלים. אני עובדת מזה שמונה עשרה שנה.

כמה בתי ספר יש בירושלים? ברשות המקומית?

160.

160.

במיגזר היהודי.

מה שקורה אצלנו, בכלל לא מוכר הנושא של מנהלניות, בעירית ירושלים לא מוכנים לשמוע על הדבר הזה. אני, בשונה מרוב המזכירות, יש לי עשרים ושתיים כיתות ואני לא מקבלת את הגמול שמגיע לי כחוק לקבל. פניתי מספר פעמים לרשות, פניתי גם להסתדרות - - -

פנית להסתדרות?

פניתי, קיבלתי מהם מכתב שמגיע לי, הרשות אומרת: מי זו ההסתדרות בכלל?

בית דין לעבודה – לא הלכת?

לא.

למה? את פוחדת?

לא פוחדת מאף אחד, ממי אני פוחדת?

למה את לא תובעת את המגיע לך?

תשמע, לעמוד מול הרשות, אני גם נציגת ועד המזכירות, הנושא של מנהלניות בכלל לא מוכר בעירית ירושלים, לא שמעו על זה, לא מבינים בכלל על מה אני מדברת. אני יודעת – כמו שמזכירות קודמות דיברו ולפי אתר "מיתר", משרד החינוך מעביר עבורי – וגם במכתבים שאני מקבלת אני קרויה מינהלנית אבל עירית ירושלים מסרבת להכיר בי בנושא הזה.

אני רוצה לספר לכם שאני מקבלת 6,300 שזה כולל החזקת רכב – שאני חושבת שזו בושה וחרפה, זו המשכורת שלי לאחר - - -

כמה שנים?

מה הסכום?

ארבע עשרה שנה.

מה הסכום בבקשה?

6,300.

הנטו.

שזה כולל אחזקת רכב.

והברוטו כמה?

7,000 משהו כזה.

לא יכול להיות.

לא משנה, הלאה, הלאה, מלכה מן, בבקשה.

אני מרגישה שמשרד החינוך מנותק מן המציאות. הייתי רוצה שאנשים שיושבים במעמד הגבוה, זאת אומרת, אנשי הועדות שיושבות ודנות בנושא המזכירות, שיבואו יום אחד לבית הספר. חברי הכנסת מבינים במה מדובר אבל נראה לי שאנשים מנותקים מהמציאות. כמו שחברותיי הזכירו, לנהל חשבונות, כשאני יושבת מול שולחן כזה, מול שש מאות תלמידים ועסוקה עכשיו ב- 70,000 שקל - - -

כל המורים בכיתות ויש עכשיו תלמידים שלא - - -

תלמידים, מורים, הורים, כספים נעלמים, אני כל הזמן בחרדה. איך אפשר ככה לתפקד? אם אני מנהלת חשבונות, זאת אומרת, היום אנחנו עובדות בשני כובעים, גם מנהלות חשבונות וגם מזכירות בתי הספר. איך יתכן שאני לשירותים, סליחה, רבותי, לא יכולה לצאת כי אני צריכה ככה לשמור על כספים, "רגע", "לכו", "בוא", מה זה? איך אפשר לנהל? טלרית בבנק עומדת מול - - -

איזה בית ספר את מנהלת? באיזה בית ספר את עובדת?

אני עובדת בבית ספר חב"ד. בממ"ד. ואני עובדת מול שש מאות תלמידים, מורים, הורים. נתתם לנו לפתוח חשבון שני להורים, ועד ההורים יושב לנו על הראש, אנחנו צריכים לרצות אותו, לעמוד מול הורים, מורים, תלמידים, מפקחים, מי לא? ספקים – אין לנו אויר. אני יוצאת מהבית בשש וחצי, חוזרת בחמש וחצי. אני גרה מחוץ לירושלים.

היה חשוב לנו מעמד המורה וכנראה בדרך - - -

המורים קיבלו תגמול 60% תגמול, רק אתמול קראנו כתבה, 60% שנכנסו ל"אופק חדש", איפה אנחנו? אני אומרת - - -

מלכה, תודה.

וגם הייתי מורה.

מכובדי השר, זה לא מובן מאליו שהשר לשירותי הדת, שזה לא התחום שלו, מבקש, כבר אתמול הודיע לי שיגיע לדיון, שזה בוער בו והוא רוצה. גם הוא "בעוונותיו הרבים" היה איש חינוך והגיע לפוליטיקה, אז בבקשה.

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, מזכירות יקרות וחשובות. אני רוצה קודם כל להודות ליושב ראש, על שאיפשר לי להופיע היום בפניכם, אני מודה לו על כך, זה לא מובן מאליו. בהכירי את היושב ראש - - -

האם יש יושבי ראש שמסרבים ששרים יבואו?

נכון. לכן אמרתי שזה לא מובן מאליו ולכן אני גם מודה לו. בהכירי את היושב ראש וברוך השם את הניסיון הציבורי הרב שיש לו, אני מאמין שאתם נמצאים - - -

זה מחייב אותי.

זה מחייב אותך. אתם נמצאים במקום הנכון ואני מאמין שאחרי כל כך הרבה ישיבות, תצא מכאן הישועה למזכירות. אולי רבים כאן מתפלאים מה לשר לשירותי דת ולנושא כזה, אז יש לי שני "חטאים" בעניין הזה. חטא ראשון, בעברי, כפי שאמר היושב ראש, הייתי מורה וגם ניהלתי בית ספר, אז אני יודע מהי המשמעות ודבר שני, בקדנציה הקודמת, יחד עם חברי חבר הכנסת מסעוד גנאים, טיפלנו בנושא הזה וכאשר אני מחובר לזה, התחלנו איזשהו מהלך ולצערי הרב באו הבחירות ואנחנו נמצאים פה שוב. אני מקווה שזו - - -

אני חושב שהשר לשירותי דת נמצא פה, כי עם המשך המצוקה, אין אלוהים במשרד החינוך.

הוא לא יכול להסכים אתך.

הוא לא חייב להגיב, אגב.

הבנו, הבנו.

הוא לא חייב להגיב. גם מסעוד לא חייב להגיב.

אחמד, אני יכול להגיד לך רק דבר אחד – להתפלל שתהיה להם הצלחה אני עוד יכול. אדוני היושב ראש, פה אני אומר את הדברים ואני אתחיל קודם כל מתנאי המזכירות, המזכירות עובדות בתנאים קשים, הן לא מזכירות בית הספר, הן לב לבו של בית הספר, הן הכוח המפעיל את המערכת. כשמורה לא בא לבית ספר אפשר להסתדר, מביאים ממלא מקום, מצרפים תלמידים, נותנים פעילויות אחרות, אנחנו מכירים את זה. כשמזכירה לא נמצאת בבית הספר המערכת מושבתת, אי אפשר לתפקד, אי אפשר לעבוד – לא המנהל, לא ההורים ולא התלמידים. האחריות על המזכירה היא גדולה מאוד, האחריות של המזכירה היא נושאי כספים, היא צריכה לדאוג לממלא מקום, לאותה מורה שחסרה, לאותו ילד שלא מרגיש טוב, היא הכתובת לכל הדברים.

חוץ מכל הדברים הללו, יש לה כמה בעלים, זה הרשות המקומית, זה משרד החינוך, מנהל בית הספר, ועד ההורים, התלמידים, כל אלה מנהלים את המזכירה והיא צריכה בתנאים לא תנאים לעבוד. פעם התפקיד הזה היה מפתה, במה הוא היה מפתה, אותן מזכירות בית ספר היו זוכות לכמה ימי חופשה במסגרת החופשה של המורים, היו יוצאים יולי, אוגוסט, יוצאים, אז - - - המזכירה אף פעם לא יצאה לחודשיים אבל לפחות יכלו לצאת, היום גם את זה לקחו להן, כי כל החופשות הן צריכות לבוא ולעבוד ולדווח ואתה יודע מה? יש רשויות מקומיות שהגדילו לעשות, שלוקחות את המזכירות להשתמש בהן במקומות אחרים ולהפעיל אותן במקומות אחרים כתגבור לכוח אדם, זה גם קורה היום.

דיברו כאן על השכר. אני אומר לך, אדוני היושב ראש, הבעיה היא לא רק השכר, הבעיה היא גם שבית הספר גדַל והתוצאה מחייבת הגדלת תקן, כי הן צריכות לעמוד כעני בפתח, כדי לקבל תוספת של תקן שמגיע.

לגבי השכר, הרשות המקומית, אם תשאלו אותה אז גם היא חסרת אונים. אני לא יודע, כל אחד פה איפה נמצא, יש רשויות מקומיות שברוך השם הן לא הכי עשירות אבל יכולות להסתדר אבל, בפריפריה, בעיירות הפיתוח השונות, שם המצוקה היא קשה והרשות המקומית בקושי מתמודדת וכל העלאת שכר יש לה משמעות תקציבית. לכן, רשות מקומית לא ממהרת, לא להגדיל את התקנים ולא להגדיל את השכר וכאן צריכה לבוא פנייה של ועדת החינוך, בראש ובראשונה, למשרד החינוך, להסתדרות, לשאול את ההסתדרות איפה אתם - - -

נשמע אותם.

יש פה קבוצה של אוכלוסייה שעובדת ולא מקבלת את התנאים המגיעים לה. פה אני מצפה מן ההסתדרות למנף את זה ולצערי הרב, גם במשרד שלי, יש לי קבוצה כזו של בלניות, שגם שם הן עובדות בתנאים לא תנאים וישנם מקומות שאני מצפה מההסתדרות להיכנס לעובי הקורה, לעשות מעשה, ולבוא. המזכירות עושות עבודת קודש. איך אפשר? מזכירה יושבת פה, מדווחת על אחת עשרה שנה, עם אחריות כל כך גדולה, לא פעם המנהל לא בא לבית הספר אז המזכירה צריכה לדאוג לממלא מקום וכאן מכירים כולם את התופעה הזו, היא צריכה לדאוג לממלא מקום, היא צריכה לדאוג לתלמיד הזה שלא מרגיש טוב, ללכת להרים טלפון להורים שיבואו לקחת אותו, אני יכול פה למנות מיליון ואחד אלף דברים, שהם מתפקידה של המזכירה.

לכן, אני חושב, שאחד הדברים ואחד הדברים החשובים ביותר, זה קודם כל שמשרד החינוך צריך להנחות את הרשויות המקומיות להעביר את הכסף שמגיע לאותה מזכירה באמצעות שר החינוך. לא יעלה על הדעת שהתיקצוב מועבר וזה לא מגיע למזכירה.

נבדוק את הטענה הזו.

דבר שני, כאשר בית הספר גדל וצריך להגדיל את תקן המזכירה בעוד חצי משרה, בעוד רבע משרה, בואו, רבותי, צריך ליישם את זה, אי אפשר להשאיר את זה. למה לא לתת מה שמגיע?

הדבר האחרון, אני מאוד מקווה, אדוני היושב ראש, אני בטוח, קטונתי מלהציע לך, אבל הנושא הזה כבר מתמשך הרבה זמן, זאת קבוצה של נשים - - -

2013, 2014, ועכשיו 2016.

זו קבוצה של עובדים ואין להם שאלטר, אין להם שאלטר, הם לא יכולים לקום ולסגור את בית הספר, אן דבר כזה. כל אחת שיושבת פה יש לה אחריות. הן מבינות את המשמעות של לקום ולהשבית את בית הספר – הן לא יכולות לעשות את זה. גם כשיש שביתה ברשות המקומית, לא תמיד המזכירות משתתפות אלא מקבלות היתר כדי להמשיך לעבוד, כי כולם מבנים את המשמעות ואת החשיבות של התפקיד הזה.

תודה.

לכן, אדוני היושב ראש, אני פונה אליך, אני מבקש, תגביל את זה בזמן, שאנשי ההסתדרות ייכנסו לעובי הקורה, רבותי, אנשי ההסתדרות – לא יודע אם נמצאים פה - - -

נמצאים.

נמצאים פה. איך אומרים, זה התפקיד שלכם, קודם כל זה התפקיד שלכם, אחר כך יושב ראש הועדה, אני סומך על - - -

תודה. גם על הכפיים. תודה. רבותי, אנחנו צריכים להיות יעילים בדיון, אנחנו צריכים לשמוע את העיקר. העיקר זה שלטון מקומי, משרד החינוך, אוצר והסתדרות. אז חברי הכנסת הגיעו והם רוצים לדבר אבל ממש תכליתי.

אחרי, אחרי.

חאג' יחיא, בבקשה.

כבוד היושב ראש, אני לא אכנס לכל הפרטים כי הפרטים נאמרו, אני אלך לכיוון של הפתרון וזה מתחיל בכך שאם יש הסתדרות פה, אז יש את המושג של הרעה בתנאי עבודה. זו ההגדרה. מה שקורה למזכירות זו הרעה בתנאי עבודה.

ברשותך. חאג' יחיא, ברשותך. אתמול היה דיון על העובדים הסוציאליים, ואהבתי ביטוי שנאמר. אמרה את זה חברת הכנסת תמר זנדברג שבדרך כלל אני לא מסכים אתה אבל הפעם, לקחתי את זה ואמרתי. היא אמרה "כשאומרים לבן אדם: אתה עושה עבודת קודש – תדע לך שהשכר שם 'על הפנים'".

זה גם שמעתי, אז הברכה שבאה לבתי הספר עם כל מיני תכניות "אופק חדש", "יום לימודים ארוך", כל התכניות וגם "הניהול העצמי", כי בהרבה רשויות בתי הספר סבלו והתלוננו שהתקציבים שמגיעים אליהם, לבתי הספר, נבלעים בתוך הרשות ולא מגיעים, אז היום יש את הניהול העצמי, אבל הניהול העצמי מחייב עוד מזכירה כדי לעשות את העבודה של הניהול העצמי.

לכן אני בא ואומר, היה למורים, אחרי מאבקים, הגיעו למצב שבבת אחת הרימו והגביהו את השכר שלהם, תיקנו עוול של שנים אחורה ואחר כך באו והתחילו להגיד, דירוג דרגה ותוספת ומדד וכו'. אני חושב שעם המזכירות הגיע הזמן למצוא את הפתרון, כמו שעשו למורים והרימו את השכר שלהם בבת- אחת, זה לא לבוא רק עם דרגה שהדרגה מוסיפה עוד חמישים שקל או עוד מאה שקל, כי אם הבסיס הוא עגום והוא לא בסדר, אז התיקון לא יהיה בסדר.

ויש את העניין של הגדרה מחדש של הדרגות ומתי הן מתחילות, כי מזכירה שהתחילה בדרגה מסויימת, התחילה עם כמות עבודה מסויימת שהיא מוגדרת, ואני לא רוצה את הספור עם הסוס - - -

תודה רבה.

הסוס - - -

שהרגילו אותו.

הרגילו אותו שבשני דליים הוא אוכל, אחר כך דלי וחצי, עוד פעם דלי, חצי דלי ואחר כך הפסיקו להאכיל אותו ואז הבעלים אמר: איזה אסון, אחרי שהרגלתי אותו שהוא לא אוכל, עובד בלי לאכול, הוא הלך ומת. זה מה שקורה, המזכירות יקרסו.

תודה.

הן כבר קורסות, הן כבר קורסות.

תודה. אני, תוך כדי הדיבור, מי זו אילה גיטלר? היא לא פה, היא כותבת לי: "בעירית ירושלים יש עדיין מזכירות שמועסקות כל שנה עם חוזה ואפילו לא שנת עבודה, שבסוף יולי מסתיימת." וכך זה חוזר על עצמו עשר שנים, צורת העסקה. זה נקרא העסקה פוגענית אבל רבותי - - -

זה לא כדי שאתן תתנחמו.

תקשיבו, אני מבין את הלחץ, אני מבטיח לך, תקשיבי, אני כבר בזבזתי עלייך את הזמן שהיית צריכה לדבר, מבטיח לך שתדברי, בסדר? לא אדלג עלייך. שדולת הנשים. את שומעת את המצב!?

שומעת.

עכשיו תקשיבו, תקשיבו, אני לא אחת פה מתבטא בתקיפות, טוב שאתה שומע את זה, תקיפות ואכזבה גם מארגון המורים ומהסתדרות המורים. אנחנו מנסים להזיז דברים במערכת החינוך ונתקלים שם בדקדוקי עניות – אם זה תואם את המטלות של המורה או לא וכל דבר יש מאבק, אני בעד שהעובדים יציגו וכל מטלה שתהיה להם שתהיה להם תוספת שיתבעו את מה שמגיע להם. אנחנו לא שומעים אותם בצד של השליחות, בתדהמה, קצת סולידריות עם הצוות התומך שלכם בבית הספר.

יצאתם למאבקים, השתתפנו אתכם, הזדהינו, העצמנו אתכם, לא מספיק, צריך עוד, אני חושב שהמורים צריכים אבל, היה אסור לכם, היה אסור לכם להשלים עם זה ואתם צעדתם קדימה. החטא הקדמון הוא, אני אסביר לך, החטא הקדמון – אני נתקל בו דיון אחר דיון ואומר לכם בכנות: אני לא רציתי לקיים את הדיון הזה, זה דיון שמתאים באופיו לוועדת העבודה והרווחה, סכסוכי עבודה, תנאים, אני רוצה להתעסק, די לי בצרות של מערכת החינוך אבל אמרתי: אי אפשר, הרי מה קורה, הגננות והסייעות, עובדי עירייה – זה הסתדרות המעוף, המורים – יש להם ארגון והסתדרות, כל הנילווים – הפסיכולוגים מקום אחר, העובדים הסוציאליים גם מקום אחר, כל המערכת הזו לוקה בחסר. אי אפשר – ואני אומר לכם, אם המפקד רץ קדימה והחיילים נשארים אחורה אז הוא לא השיג כלום. הוא לא השיג כלום. והייתי מצפה וזה לא מאוחר, ואני אומר לך, אני מצר ואתה פה, אני מודה לך שאתה פה, תן רגע, אני מודה לך שאתה פה, אני מצר על כך שהראשים שלכם לא כאן. ואני אומר כל פעם, אני לא חובט בהם כדי שלא יבואו לפה אלא אני חובט בהם כדי שיבואו ויהיו שותפים לשינויים שאנחנו שואפים אליהם, כי הכוח בסוף בידיים שלהם.

הכוח לא מתבטא בראשון לספטמבר, שאיימו עלינו שהם לא פותחים את השנה. 'ביג דיל', אנחנו יותר לא ניתן להם את זה. לא ניתן להם את התענוג הזה. נצא ולא נבטא סולידריות עם השבתת מערכת החינוך. למה? כי אם הייתי רואה אותם מגלים סולידריות ודאגה לכל מערכת החינוך, הרי מערכת החינוך היא כולה, היא לא בחלקים, והמזכירות של בית הספר היו צריכות ללכת יחד עם הרפורמות, יחד עם הסכם העבודה שלכם. הייתם צריכים לשלב ידיים עם ההסתדרות וללכת ביחד. זה לא יהיה להם. והנה, אני אומר לכם, אני לא רוצה לדכא אתכם אבל אין כוח מספיק להסתדרות. אחרי שחתמה הסכם קיבוצי אתם נחשבים עובדי עירייה, אחרי שחתמה הסכם קיבוצי, אני אתן לה לדבר, היא תאמר לי את המציאות, אני לא יכול אפילו לבקר אותה.

הם חתמו עם המדינה על הסכם קיבוצי. מכסימום, יגמר, יגידו לכם: חכו לפתיחה, חכו להרחבה, חכו אם יהיה משא ומתן. אין לכם הרבה תקווה. אני היום צריך להישען על רצון טוב של משרד האוצר, לשכנע אותם להגיד לי שתוך זמן מסוים בסיכום להביא לי הגדרת תפקיד מחודשת. יש פה הרעת תנאים בוטה, אנחנו, על ליווי בטיול, איפה השליחות של המורה? לא יצאו לטיולים התלמידים בגלל שהמורה – מה פתאום לוקח אחריות? ובצדק, "אני לוקח אחריות" אבל הם ידעו לתבוע את זה. נוספו פה שלושים ארבעים מטלות, מי נתן את הדעת על זה?

אתם רוצים היום להוציא את העגלה הזו מהבוץ – זה יותר קשה אבל, כשיש סולידריות ואחד תלוי בשני וצמוד לשני, לא היה מצב כזה, שהמזכירות נשארות אחורה, שהגננות אחורה והסייעות אחורה, לא היה מצב כזה, אז אפשר לשבת ולדבר מלים יפות ואני יכול להעניק לכם אמפטיה ומלים טובות מפה עד פתח תקוה אבל זו האמת והאמת היא כואבת. מי שמבין בדיני עבודה, מי שמבין בסכסוכי עבודה – המזכירות תקועות. אני, כשכולם מחאו כפים כשהגיעו להסכם קיבוצי, אני אמרתי: מטומטמים, כל מי שמוחא כפים על הסכם קיבוצי של ההסתדרות עם האוצר הוא מטומטם. מי שמחא כפים – היחידים שמחאו כפים – זה באוצר – יש להם חמש שנים שקטות.

הרי את ה-10% היינו מקבלים בלי טובות שלהם. עכשיו, מי נתקע? כל מי שתקוע מסורתית. מי ששידרג את עצמו מברך, יש לו עוד 10% אבל מי שתקוע מסורתית והמעמד שלו תקוע, כמו שזו אחת הדוגמאות, עשרים ואחת שנים עם 5,000 שקל, אל תפריעו לי, זה הסיכום, אלה המלים שיהיו בסיכום ואני אומר לכם, רבותי, אני אתבע, אני אתבע, ואפשר לכם לתת לדבר ובזבזנו את הדיון ולא ייצא מזה כלום, אני אתבע מהשלטון המקומי, ממשרד החינוך, מהממונה על השכר באוצר, להתכנס להגדרת תפקיד.

אני לא נוגע עכשיו בשכר בכלל, לא נוגע בעלויות בכלל עכשיו, אף אחד שלא יבכה לי ויגיד לי: "זה עולה למדינה תקציב" או "הסכם כבר סגרנו". הגדרת התפקיד אינה הוגנת, יש פה פגיעה. אם היה לכם עורך דין טוב, משפטנים טובים, היו הולכים לעתירה לבית הדין הארצי לעבודה ומסורתית, זו פגיעה להרעת התנאים, תקבלו את הסעד הזה. תתארגנו לכם, תתארגנו לכם כוועד מזכירות ארצי.

אין לנו.

תקימו. ההסתדרות צריכה לגבות אתכם בכך. סליחה, סליחה, אם בירושלים ידעו – ואני עכשיו כיועץ שלכם, לא כיו"ר ועדת החינוך, אם בירושלים ידעו להקים ועד מזכירות בירושלים, אז תתחילו להעביר בקבוצות ביניכם, שבכל עיר יתאגדו, תקימו ארגון ארצי ותלכו להסתדרות לקבל "ארגון יציג עצמאי". רק ככה תצליחו. רק ככה תצליחו.

הבעיה היא שבכל - - -

אני אומר לכם, לא תצליחו. אני לא רוצה לייאש אתכם אבל זאת האמת. אני חסיד של לתת לכם את המציאות כפי שהיא. אתם יכולים לבוא לעוד שבע ישיבות פה לוועדת החינוך ואני אוציא סיכום כמו של עמרם מצנע ושל קודמו ושל קודם קודמו ונהיה באותו מצב. אני לא רוצה שבעוד שנה יבוא אחמד טיבי ויקרא את הפרוטוקול של 2013, 2014, 2016 ויגיד: אני באותו מצב.

אני היחיד הבטוח בקדנציה הבאה.

נתחיל לאושש את זה עכשיו? נתחיל להתמודד. טוב, רבותי, אתה יודע מי בטוח? רק אללה בטוח.

אף אחד לא בטוח.

עכשיו יללה, רבותי, אחרי נאום הזעם הזה והנאום הפסימי, אבל הכי אמיתי – תודי.

הכי נותן תקווה.

יפה. אני מקווה, אני מקווה. תקשיבו. חינוך מיוחד, דקה וחצי, בבקשה.

מה עם שדולת הנשים?

אני אתן לך, אני אתן לך, תני לה.

עובדת בחינוך המיוחד.

למה כשאת מדברת את שקטה וכשרצית זכות דיבור הרעשת? דברי בקול שהפרוטוקול ישמע.

היא מיוחדת כי היא מזכירה בחינוך מיוחד.

אני מזכירה בחינוך מיוחד עם פיגור בינוני קשה עד עמוק. זאת אומרת שזה בית ספר שיש בו שלש כיתות של תלמידים, שהם שוכבים, וזה בית ספר שיש לו סמל מוסד עם כל מה שמשרד החינוך דורש - - -

ברשותכם, משחרר את השר ומודה לו.

תודה רבה.

תודה סגן השר. זה בית ספר לכל דבר ועניין ואני שואלת למה יש מורים של חינוך מיוחד, סייעות של חינוך מיוחד ואילו המזכירות לא מוגדרות כמזכירות של חינוך מיוחד? אני מתעסקת עם פסיכולוגים - - -

בואי נאמר שאני אגדיר אותך – מה זה ייתן לך?

תקציבית - - -

כמובן, מורות לחינוך מיוחד מקבלות שכר של חינוך מיוחד וסייעות שעובדות בחינוך מיוחד מקבלות שכר של חינוך מיוחד. רק המזכירות, שהן עושות - - -

דינה פרימט, כנראה שכל הנאום הזה חוצב הלהבות שלי לא עבד. כשלוקחים אחד אחד לא מצליחים. עכשיו את אפילו לא שם. קודם כל להעמיד את המזכירה במקום הראוי לה והנכון ואז זה יחול גם עלייך. הרי מה את אומרת, הרי גם המורים הרגילים הוגדרו ואילו המזכירות לא שודרגו. המטלות – הם קיבלו אופק חדש והן קיבלו אופק ישן.

השאירו אותן בלי אופק.

שלושים שנה אני עובדת - - -

אבל הטענה שלך נשמעת. או.קיי.

שלושים שנה אני עובדת כמזכירת בית ספר ואני מקבלת 7,000.

שלושים שנה.

שלושים שנה.

האמת שדווקא בעניין הזה מזכירה ספציפית בבית ספר ספציפי שכל הצוות מקבל את ההטבות בגלל שזה חינוך מיוחד אז אולי אפשר.

אולי אפשר, הטענה נשמעת, תודה. שדולת הנשים.

עורכת דין גילי פַּטרָן. כבר נשמעו פה רוב הדברים, אני רק רוצה להוסיף שהיום התפרסמו נתונים על שכר המורים ובעשר השנים האחרונות, משנת 2003 עד שנת 2013, הוכפל שכר המורים. ואנחנו כמובן מפרגנות - - -

המורים והמורות או המורות והמורים.

המורות והמורים. ואני שואלת, איפה המזכירות בעניין הזה? הן הרי 'אורגן' לא נפרד ממערכת החינוך - - -

ואני שואל אתך עכשיו, אני, אני שואל אותך איפה אתן, איפה? כולכם יודעים לצעוק כשאתם רוצים, אז הנה אני קורא לכם, קחו את זה, תשלבו ידיים, זה לא המקום לשאול 'איפה', כולנו כָּשלנו כאן, בסדר? אנחנו כשלנו בזה שגילינו אמפתיה למורים ודחפנו וסייענו להם ושכחנו לראות את המקצועות התומכים ביחד, שכחנו, כולנו, חשבנו להעצים את המורה ושכחנו שבדרך יש מי שעוזר לו - - -

נשאר מאחור.

אז עזבי "איפה" בסדר? לא בא בטענות, לא אליי, לא אלייך, לא להסתדרות, לא למשרד החינוך, כרגע אנחנו באים לתקן. אם נשב ונטען טענות – כבר העלו אותן, אנחנו יודעים את הנתונים, אני קורא לך, ואני באמת רוצה לשמוע שמכאן יש טיפול המשך, זאת אומרת, אתם, כארגון, וכארגון שיודע להוביל מהלכים, תרכזו נציגות מוסכמת בגיבוי של ההסתדרות, יחד בישיבות, יחד עם משרד החינוך, עם השלטון המקומי, עם הממונה על השכר, להגדרה, קודם כל הגדרת תפקיד. הגדרת תפקיד. אחר כך נעלה, איך אומרים, נעלה לקומה שלישית דרך הלובי, דרך קומה ראשונה, דרך קומה שניה ולא נקפוץ למרפסת של השלישית. קודם כל להגדרת התפקיד, זה שורש הבעיה.

או.קיי.

קונה?

קונה. קונה ונעשה.

תודה. שלטון מקומי – מעסיק ישיר. בבקשה, הציגי את עצמך.

שמי חגית מגן, ראש - - -

קחי נשימה עמוקה, אל תחששי רק תגידי לי לאן אנחנו הולכים מכאן, כי השעון כבר זז.

שמי חגית מגן, ראש מינהל שכר והסכמי עבודה במרכז השלטון המקומי. אם תרצה, כבוד היושב ראש, שאני אגיב על מה שנשמע כאן או שאני ארד לשורה התחתונה.

אם יש לך משהו שבאמת סותר מציאות שהושמעה כאן אז תגידי אותו.

אז אתחיל מן השורה התחתונה ואז אגיב על חלק מהדברים, על המשמעות של דרגה 11, על תוספת 750 שקלים שניתנה פה בגין מטלה - - -

על ה-10% גם.

לא, אל תפריעו לה. חגית, רגע, תן לה, היא עוד לא אמרה כלום. אל תקרא לה קריאות ביניים. לנו יש בטחון עצמי, אנחנו יודעים להתנהל.

במקרה של מזכירות בתי הספר - - -

חגית, יש לך שם אופטימי, גם המשפחה וגם השם פרטי, צריך לשדר פה אופטימיות. הם לא רגילים לקריאות ביניים, תן לה, תן לה לדבר. תן לה לומר.

בעקבות ההסכם החדש שעומד להיחתם, אני מזכירה שהוא טרם נחתם אבל הוא עומד להיחתם, שכר מזכירות בתי הספר צפוי לעלות להערכתנו בין 20%-25% - - -

מתי?

בתקופה הקרובה ואני אסביר.

רגע, רגע, תנו לי. מזכירות. מזכירות, סליחה, אתן רוצות שאני אעזור לכן? תעזרו לי לעזור לכן, אל תפריעו.

הסכם השכר הוא עד 2017. במסגרת הסכם השכר שנחתם יש 7.5% במשק, 2% נוספים בשלטון המקומי על חשבון הרשויות המקומיות - - -

אלה הם ה-10% שכל המשק מקבל. כל המיגזר הציבורי.

לא, ממש לא.

כל המיגזר הציבורי.

ממש לא.

ממש כן.

7.5% לעובדים במיגזר הציבורי, יש החרגה לעובדי השלטון המקומי, בגלל הידיעה של מצב של שכר נמוך ובעיית שכר.

2.5%.

סך הכול 9.5 בחלוקה הבאה. מזכירות בתי הספר צפויות לקבל בין 6%-6.5% - - -

בנוסף.

של הארצי, בנוסף ל-10% שהובטחו להם בוועדות הקודמות, 10% ייחודי. כלומר, לוקחים מכל המקצועות בשלטון המקומי, במקום לחלק אחיד 7.5% נותנים אחיד - - -

זו התביעה של כחלון.

זו התביעה שהייתה פה בוועדה.

את לא חייבת, זה הרהור בקול שלי.

נותנים פחות לכולם כי אנחנו מכירים בעבודת המזכירות - - -

לא, לא, לא, רגע, רגע, אם את מתעקשת על סמנטיקה אז אני אתקן אותך. עומדת לי הזכות, בסדר? לא לוקחים לאף אחד, קודם כל. אלא סוף סוף מתקנים עיוותים. מתקנים, תקשיבי, אני חושב שאחת ההצלחות של שר האוצר במשא ומתן עם ההסתדרות, המשא ומתן האחרון, זה הקטע שהוא היה מוכן לשלם אבל לשלם יותר, לא לקחת, לשלם יותר לחלשים ופחות לאלה שהם חזקים.

השורה התחתונה היא שיש 7.5% לעובדי השלטון המקומי, בנוסף ל-2%. אני כרגע משאירה את ה-2% בצד, בואו נדבר - - -

חגית, תעשי לי סדר, מאחר ואני חלש במספרים - - -

אז אני עושה - - -

רגע, תני לי, אני אומר לך בקצב שלי, גם הם כבר התבלבלו, הם כבר שלחו לי מסרים: תנעל את הדיון, הכול בסדר. תקשיבי לי. תאמרי לי, תכל'ס, כל תוספת – גודלה ומתי הם אמורים לקבל אותה. לא במלים מופשטות.

הם אמורים לקבל, יש פעימות. ההסכם עדיין לא נחתם.

תתחילי, מהפעימה הראשונה לשנייה.

ביולי, בעקרון, יש פעימה ראשונה של ההסכם תוספת אחוז. הייתה פעימה החודש של 1,000 שקל מענק, אני מקווה שכולם - - -

לא כולם קיבלו.

רגע, אדוני. אתה כבר הבנת ויש לך תשובה, אני עוד לא הבנתי.

אנחנו עסקינן במזכירות - - -

רגע, רגע, ביולי אמרת. רגע, אנחנו מדברים על מי שלא עבריין ויש לו יכולת ומשלם. ההסכם אומר תשלום חד פעמי?

מענק חד פעמי של 1,000 שקל שאמור להיכנס במשכורת חודש פברואר הקרוב.

לכל המיגזר הציבורי.

לכל עובדי השלטון המקומי. לרבות מזכירות - - -

הלאה, חגית, חגית, תהיי אתי. תהיי אתי, לא להפריע לה. תוספת אחוזית ראשונה – מתי?

תוספת אחוזית ראשונה ביולי.

ביולי הקרוב. כמה?

אחוז.

אחוז אחד?

לעג לרש.

אני מבקש, בלי קריאות ביניים.

אני לא זוכרת, אני לא הבאתי אתי את הדף הזה.

הממונה על השכר באוצר, גבירתי. את יכולה לעזור? מי כן יודע?

לא זוכרת את - - -

אבל יש למזכירות את הטבלה הזאת. זה הופץ. רגע, יש פעימה. זה פשוט עדיין לא נחתם ההסכם הזה אבל - - -

פעימה?

רגע, האם את יודעת לומר לי בסך הכול ב- 2016 כמה תוספות אחוזיות הולכות להיות?

3.75. משהו כזה.

משהו כזה, בסדר, לא אתפוס אותך. 2017 מה?

2017 משהו כמו עוד איזה 2.75.

איפה ה-27% שאמרת? אני מחכה.

זה לכל המשק.

תן לי את הסדר שלי.

חגית, אני נותן לך.

נחתם 7.5%, הם יקבלו, מתוך ה-7.5% הם יקבלו 6.5% אחד, 10% שאנחנו נקנה, לא משנה לא נסביר פה את ההיגיון של הקנייה, 6.5% ועוד 10%, ביחד הגענו כבר ל 16.5, נכון?

רגע, רגע, רגע.

הגענו ל 16.5? אמרתי שיש 2% נוספים לשלטון המקומי?

כן.

אז שני האחוז האלה מיועדים לבעלי השכר הנמוך. תיעדו אותם בהסכם.

המזכירות – מוגדרות שכר נמוך?

המזכירות מוגדרות – בהסכם שאנחנו עתידים לחתום עם הסתדרות המעוף, המזכירות לפי מתח הדרגות מוגדרות כבעלות שכר נמוך, כמי שייהנו מן ההטבה של ה-2%. 2% מיועדים לתוספת מעוף ולמי שמבין בתלוש השכר - - -

לאיזו דרגה?

עד דרגה 11. במקסימום. זה הולך לעלות מ-400 שקלים ל-1,000 שקלים. באחוזים, ינוע בין 20%-25%, כל אחת לפי הדרגה שלה. זה הצפי עד לסוף ההסכם הזה - - -

שהוא מתי?

2018 אבל אנחנו נקדים את התשלומים. מזכירות בתי ספר תוספת 10% תינתן ב-2016 ולא ב-2018, תוספת 6.5% תהיה בפעימות ותוספת 2% שהיא הגדלת המעוף תהיה כנראה באוגוסט, או יולי או אוגוסט, אנחנו כרגע בדיונים.

חגית.

באוגוסט 2016 נשמח להיות כאן שוב, אתכן - - -

תקשיבי, לפני שתשמחי ולפני שתהיי כאן שוב, מאחר ואני רוצה לכתוב דברי סיכום והכנסת מכבדת את עצמה, בשונה ממה שחושבים אחרים, ואני רוצה לדייק ולא רוצה להכשיל אותך, אני מבקש אחרי הדיון, תבדקי את הנתונים – אחוזים, תאריכים ומה שאת יודעת ותביאי את זה למנהלת הועדה, אני רוצה להכניס את זה בסיכום.

אני יכולה לשלוח לך את זה מהמשרד שלי, זה בסדר?

היום האצבעות עובדות במקומנו, מה קרה? היום במיילים הכול עובד. מכל מקום, אנחנו, לא נעים להגיד אפילו מאיפה אנחנו, מכל מקום.

אפשר להגיד, אדוני, בסוף, כמה מגיע למזכירות, כמה? כמה אחוזים? 25% עד 2018?

אמרתי, לא, זה יהיה עוד לפני 2018, אמרתי בין 20% לבין 25%, כי תוספת המעוף היא נגזרת של דרגה, אז אם יש פה מזכירה שהיא בדרגה 8, תוספת המעוף אצלה תהיה יותר גדולה, היא תוספת שקלית. היא מקטינה את אי השוויון אז זו המשמעות של תוספת שקלית.

מה הקריטריון?

אין שאלות.

מזכירה שהיא בדרגה 11 תוספת המעוף היא תוספת מדורגת. היא הולכת וקטנה ככל שהדרגה יותר גבוהה ולכן, יש לנו מזכירה אחת שהיא יכול לומר שהיא תיהנה מ-25% ויש מזכירה שתיהנה - - -

עכשיו, חגית, לשאלה הראשונה שלי.

אני רק רוצה לומר שאל"ף, לאורך השנים המעסיקים כן הכירו ומוקירים את עבודת המזכירות, אנחנו נתנו בקיץ שעבר - - -

הן עושות עבודת קודש?

אני לא חושבת שיש בעל תפקיד שהוא לא חושב שהוא עושה עבודת קודש, אני נפגשת עם כל בעלי המקצוע, סייעת פדגוגית - - -

מה לגבי קברנים?

זאת עבודת קודש. אין על זה מחלוקת.

טוב, גבירתי, רגע, סליחה.

לגבי הגדרת התפקיד, הגדרת התפקיד היא בסמכות משרד הפנים, יש היום הגדרת תפקיד מאוד מסודרת, מופיעה באתר משרד הפנים - - -

זה לא נכון.

לא, לא, חגית, תעצרי, מי אומר לא נכון? זה לא מכובד.

זו הגדרה של משרד החינוך, המעסיקים - - -

רגע, רגע, חגית. הבנתי, לכן עצרתי אותך מיד. יש לי תכונה לא טובה שכשאני מבין אז אני רוצה לקפוץ. תקשיבי, העניין הוא כזה, אני לא אוהב שאומרים לי "משרד הפנים". משרד הפנים לא יעשה שום דבר ובצדק, אם לא תבוא דרישה. וגם הוא צריך להיאבק אחרי ששיכנענו אותו ותראי מהו המהלך: המזכירות צריכות לשכנע את המעסיק שזה השלטון המקומי, השלטון המקומי צריך לפנות למשרד הפנים אחרי שהוא השתכנע ועשה עבודה, לפנות למשרד הפנים, משרד הפנים, אחרי ששיכנעתם אותו, גם הוא עושה עבודה וצריך לשכנע את הממונה על השכר באוצר, אחרי ששיכנענו אותו, רגע, מגיע אגף התקציבים –יש כיסוי או אין כיסוי, אז כאן, אל תגידי לי "משרד הפנים", כי אני רוצה להתחיל בך. את, כמעסיק, מבינה שנוספו מטלות וזה תפקיד מרכזי כזה שמחייב? מתי הוגדר בפעם האחרונה תפקיד המזכירה? האם מישהי יכולה לענות לי?

תשס"ב.

לפני עשרים שנה.

שזה בלועזית?

87'.

2002.

לא.

עשרים שנה.

עשרים שנה זה לא תשס"ב.

1992.

הגעתם להסכמה?

לא, ב-2011 מבחינתנו.

92'. - - - עשרים שנה.

ב 2011 משרד הפנים יחד עם משרד החינוך, ישבו על כל התיאור תפקיד ועשו הגדרת תפקיד.

האם את אומרת את זה בוודאות לגבי המזכירות? רגע, אל תפריעו לי.

אני לא, אני אגיד - - -

אז תבדקי גם את זה.

אז הכול את רוצה לחסוך לך - - -

אני אוהב דברים וודאיים, אני לא אוהב - - -

אני יכולה להגיב?

לא, שניה אחת, אלא אם כן זה ספציפי לגבי הגדרת התפקיד.

לגבי הנקודה הזו.

כן, מה את יודעת?

נכון, מישהו הפיץ את זה באינטרנט, כנראה שמשרד הפנים או השלטון המקומי, הגדרת תפקיד, שאין לה שום, שההסתדרות בכלל לא קשורה לנושא הזה - - -

רגע, רגע גבירתי, גבירתי, דפנה, נכון? תקשיבי. יש עובדות. אני יודע להתמודד עם עובדות. הייתה הגדרה ב-2011? עזבי שאין לה שום אחיזה במציאות - - -

הם זרקו משהו לאוויר ואין לו שום בסיס.

תקשיבי. הטענה נופלת עליכן. בלעתן? שתקתן? אכלתן? תאכלו אותה.

לא - - -

אבל אנחנו רוצים לעזור לכן למרות שאכלתן את זה. אני שואל שאלה עובדתית. ב-2011, האם נגעו בהגדרת התפקיד?

אין, אין, אין, בדוק, אין.

לא. לא. לא.

מי זו צועקת "בדוק – אין"?

מה השאלה?

אני בדקתי.

מי זו את?

אני, מלכי מן, נכנסת לאתר, בדקתי, אין. עשרים שנה אין הגדרת תפקיד, לא נגעו בזה ועוד - - - הכניסו ניהול עצמי - - -

תודה, תודה, סגרנו את הנושא הזה, רבותי, אנחנו מעל – שמעתם את הצלצול? כיוונתי לדעת גדולים, לדעת הפעמון. אנחנו כמעט רבע שעה אחרי הזמן שהקצבנו לדיון הזה. הדברים ברורים. אני רוצה לסכם בדקות הקרובות. לכן, אני אתן לךְ לפני כן, אתה ויתרת על הזכות.

לא נגענו בו.

יש לָך משהו להוסיף שלא נגענו בו?

יש לי משהו קצר - - -

אחריו, בבקשה.

הצג את עצמך בבקשה.

נחמן סעדיה, מנהל בית ספר גבעת מרדכי בירושלים. מייצג את המנהלים בירושלים. להוסיף על תפקיד המזכירה – דיברו - - -

מיותר.

מסכימים, המנהלים חותמים על זה ומגבים - - -

היא כל כך חשובה ששכחנו אותה.

אני מנהל בית ספר, אני לא - - -

אני,אני, אני, ראית? אני לא מאשים אותך, אני אומר אני, שכחנו אותם.

להסביר כמה זה חשוב ולאחרונה, גם, לאור כל מיני קיצוצים ברשויות, יש אפילו בתי ספר שאין כל השבוע מזכירה, אין כל השבוע אב בית – זה גם תפקיד חשוב במיוחד בתקופה הבטיחותית - - -

מה, בירושלים יש דבר כזה?

כן, כן.

צריכים להוריד את אבות הבית לשלושה ימים, מזכירות זה - - -

אני הבנתי. שאלתי, קיבלתי תשובה סופית, כן. הלאה.

ודאי שבית ספר – כמו שתואר כאן, לא יכול להתנהל בלי מזכירה. המזכירה מייצגת, הורים פונים, כל הדברים האלה - - -

אדוני המנהל.

דבר אחרון - - -

מה אתה תורם לדיון?

גם כשאנחנו כבית ספר קיבלנו תקציב ממשרד החינוך לפרוייקטים מסוימים ואני אתן דוגמה קטנה, השאלת ספרי לימוד, נושא שמשרד החינוך - - -

דרכה, הכול דרכה.

המזכירה יש לה הרבה בתוך התחום, 180 שקל מכל הורה כפול 500 ילדם להפקיד, לא שילמו, לי, כמנהל בירושלים, אין אפשרות לשלם למזכירה על מה שהיא עושה, למרות שקיבלתי תקציב, כי אני לא יכול לשלם – קיבלתי דרך "רנה קאסן" כי המזכירה עובדת עירייה, כל הנושא שדיברת עליו, אדוני היושב ראש, של התפקיד, המזכירה אינה עובדת שלי אלא עובדת של עירית ירושלים, חלק מן התפקיד פה לא מוגדר נכון, ביחס של מנהל בית הספר לתוך הסמכות של המזכירה. אני יכול להרחיב אבל אין לנו את הזמן.

יש הרבה תחומים במדינה, יש הרבה תחומים במדינה שהסמכות והאחריות לא הולכים ביחד, יש לו אחריות לאדם ואין לו סמכות, או שיש לו סמכות ואחריות לא רובצת עליו וזה אבסורד. חבר הכנסת מוטי יוגב, משפט וחצי. אנחנו בסוף הדיון.

אני חושב שאחרי כל מה ששמענו פה אין לי מה להוסיף, כמו שאמר גם המנהל, המזכירות פה הן ליבה של העשייה ונזכרתי תוך כדי הדיון, בהיותנו תלמידים, במשמעותה של המזכירה. ולא לשכוח את הנוספים בבית הספר, את אב-הבית ואחרים. אחות כבר אין, יכול להיות שהיה צריך להחזיר במקומות מסוימים. אני חושב שאנחנו צריכים להציב שאלות, אדוני היושב ראש, יותר משמעותיות, גם להגדרת התפקיד, למשרד הפנים, גם למשרד החינוך וגם לשלטון המקומי ולתבוע את השינוי, שאם לא, אז נביא אותו בחקיקה.

לקבוע את השינוי הזה בהגדרה, לקבוע את השינוי של הגדרת התפקיד, לקבוע את השינוי של תקן אל מול כמות תלמידים בבית הספר, אל מול כיתות, אל מול כמות העיסוק של מזכירה, פשוט תקן. כמו שיש תקן לכמות תלמידים בבית ספר ולכמות תלמידים בכיתה, כך גם כמות תלמידים בבית ספר לגבי מזכירה, ולתבוע את התשובות האלו בזמן קצוב וקצר, ואם לא אז נביא אותו באיזושהי חקיקה.

תודה. בבקשה, הציגי את עצמך.

אני יעל חסון, אני מנהלנית בית ספר בכפר שמריהו, חוף השרון. קודם כל אני חושבת שאנחנו מדברים פה על המזכירות - - -

כמה כיתות יש לכם בבית הספר?

לנו יש שלוש עשרה כיתות.

שלוש עשרה כיתות.

כן.

זה לא בית הספר האנגלי לשגרירים.

בית הספר האמריקאי - - -

זה לא האמריקאי של השגרירים.

לא.

למה אתם עוזרים לי? אני יודע למה אני שואל. שלוש עשרה כיתות, נכון? ואת המזכירה היחידה?

כן, לגמרי.

גודל המשרד שלך, התנאים שאת עובדת, תנאי עבודה גם חשובים למזכירה. חדר מזכירה נאות ומכובד או שזה איזה כוך?

כוך. כוך קטן עם - - -

אני ראיתי הגדֵרות שמקיפות את הבתים שם, האורך שלהם זה שלושים, שלושה מספרים, הוזמנתי, הייתי שר בממשלה - - -

בסדר, אבל מה הקשר?

הייתי שר, הוזמנתי ליום העצמאות של מדינה מסוימת, זה בבית השגריר, נמצא ברחוב פלוני מספר 16. כמה זמן לוקח לרכב לעבור ששה עשר בתים? כל בית זה חמישים מטר, ואני מצפה, 4, 6, לכן, יעל, את לא אשמה, אני חושב בקול, בבקשה גבירתי.

אז אני רק אציין שבית הספר שאני עובדת פה זה בית ספר שאני למדתי בו - - -

איזה כיף, איזה כיף.

שהילדים שלי למדו בו, אבא שלי לא הספיק, הוא פיספס בכמה שנים.

הוא הקדים.

הוא הקדים. אז זה בית ספר ישן, קטן, בית ספר שהוא לא חדש אבל זה המצב וזה בכלל לא משנה כי אנחנו ניזונים מתקציבים של מדינת ישראל, בדיוק כמו כל בית ספר אחר.

ועכשיו למזכירה, למזכירה יעל. מינהלנית. אפילו אני חוטא.

אני פה מייצגת - - -

תיאורטית את אמורה להיקרא מזכירה, מינהלנית זה מעל 19 כיתות, כמו שנאמר פה.

תודה על הדיוק. יעל.

אלה הקשיים שאתם הערמתם.

גם אם היו לה שתי כיתות והייתה קוראת לה מינהלנית, את חושבת שלמישהו באמת אכפת?

לא, לא, רגע, רגע, בואו.

העיקר שהיא מרוצה מהתפקיד - - -

יעל, יעל, עזבי את החיוך, אחרי דיון כזה עגום הייתי חייב להעלות קצת. בבקשה, יעל, תרגישי הכי נוח.

בסדר, מה שאני רוצה להוסיף: בית הספר הוא בסך הכול פאזל אחד גדול שבו יש מורים, תלמידים ואנחנו צריכים לתת שירות לתלמידים, אחד התַצְרֵפים בפאזל הוא מזכירות בית הספר, שאם אנחנו לא נטפח אותו ולא נדאג לו אז כל הפאזל הזה לא יצליח. דובר פה על כמה שאנחנו לא מספיקים וכמה שאנחנו לא דואגים לפאזל הזה ואני מבקשת שאנחנו נשב בשולחן עגול, כמו שאתה אמרת, משרד החינוך, משרד האוצר, ההסתדרות ומינהלניות בית הספר –שאת זה לא אמרת, סביב שולחן אחד, ונדבר על הגדרת התפקיד וכמובן - - -

שלטון מקומי מה אתו?

השלטון המקומי.

אני מבקש שיו"ר ועדת החינוך של השלטון המקומי, שהוא ראש מועצת כפר שמריהו, שיש לו - - -

הוא לא יו"ר אבל הוא בהחלט חבר ואני - - -

את מוכנה לא לתקן אותי?

מי היו"ר של ועדת החינוך?

הוא האחראי והוא מרכז תחום חינוך במרכז לשלטון מקומי וקוראים לו מר אלוני מכפר שמריהו. הוא גם "הבן של".

הוא גר - - -

הוא גר ברחוב שלך?

הוא בהחלט מגבה אותי, הוא בהחלט בתמונה, גם הוא, גם מנהל בית ספר - - -

חסר לו שלא, חסר לו.

לעשות שלחן עגול ולשבת כולנו, כולל המזכירות - - -

טוב, תודה.

שעובדות בשטח.

לא, לא, דפנה, דיברת, תני לאחרים שלא דיברו. עוד שתי דוברות, דובר אחד ונסכם. בבקשה אבל בקצרה.

שם בבקשה.

קוראים לי רחלי רצאבי, אני מרעננה, גם עירייה שבטח מבוססת היטב. אני עובדת עשרים ושלש שנה אבל אני לא מינהלנית, אני עבדתי בנושא של בגרויות, תעודות וציונים משנת 93 ובשלוש עשרה השנה האחרונות אני עובדת כמזכירת המנהל, זה הקידום שלי. חשוב לי לציין שכשעבדתי בנושא של בגרויות ופדגוגיה ולא בנושא הכספי, זה היה כי בית הספר זה קודם כל פדגוגיה ולאו דווקא כספים אבל זה עניין שלי.

מילאתי שם גם ציונים, גם התאמות של תלמידים לקויי למידה וגם טלפונים וגם רישום בוגרים, היום התפקיד הזה מחולק לעניות דעתי, לפחות בין שבעה איש. אני הייתי סוג של פראייר מה שנקרא. היועצת נתנה ואני צילמתי ואני עשיתי ויש היום שלש יועצות, המורים נתנו את הציונים ואני הדפסתי אותם והיום הם מדפיסים את זה לבד ויש עוד מזכירה נוספת וכן הלאה ואני באמת, איך שאומרים, אני באמת סוג של סוס, שהולך כל בוקר, עם האוכל שלו כבר מהבית, כי המשכורת באמת לא השתנתה בכלל.

וכואב לי הלב כי אני באתי עם הרבה רצון, מאוד אהבתי, קיוויתי שאני אתקדם לאיזשהו כיוון ואני מפחדת - - - שאני אצא לפנסיה, אני כבר בת חמישים ושש. הגעתי מתוך הכאב, גם היה לי קשה - - -

אני רוצה להגיד לך, גם שומעים אותו.

כן, אני מתרגשת מאוד.

תודה.

תודה לכם.

עוד דוברת?

עוד מישהו?

הדובר, הדובר.

אולי אחד מהגברים.

מה אתה, מינהלן?

אני לא מינהלן, אני בעל של מזכירה, שחוזרת הביתה, גם ממורמרת כל יום מהעבודה.

ופורקת את התסכול עליך.

זו עדות חשובה מאוד. בעל של מזכירה, באמת הוא מבטא את הכאב ואת הסבל.

הפעמון כבר צורח.

יש לי להגיד לך שני דברים, קודם כל, חגית גם ציינה שאתם - - - מזכירה זה שתיים במחיר אחת. אם אתם תביאו מנהלת חשבונות ממשרד שתעשה את הנהלת החשבונות בתוך בית הספר, אז אתם תשלמו לה מעל שבעת אלפים, שמונת אלפים שקל, למנהלת חשבונות, והן עושות את כל התפקידים, הן גם מורות, הן מלמדות את המזכירות המשניות את העבודה, אז הן גם מורות והן גם מנהלות חשבונות. אם אתם תשלחו - - - את המזכירות המשניות, אם אתם תביאו מנהלת חשבונות אז זה יעלה לכם הרבה יותר כסף ואני חושב, כבוד היושב ראש, שמפה צריף לצאת התכל'ס, איך מתקדמים ולא למרוח את הנושא הזה.

תודה.

אני רוצה - - -

בוודאי. עכשיו הגיע הזמן. תורך.

אני בתפקידי כשנה.

הסתדרות מעוף?

קוראים לי רותי לוי.

החליפה את שלמה שטרן המיתולוגי.

אני עורכת דין ואני ראש חטיבת החינוך בהסתדרות המעוף. לקחתי חלק מן התפקידים של שלמה שטרן, לא לקחתי את "הדסה" - - -

הוא לקח בלניות, עודד עובדים, לקח את כל העולם ואחותו.

אז אני לא לקחתי.

טוב מאוד, עשית טוב לתפקיד.

לקחתי מזכירות, סייעות, עוזרות בית, מלווי הסעות ואני משתדלת מאוד, יחד עם היושב ראש שלי, עם ארנון בר דוד, לעבוד על מגזר החינוך, תומכי החינוך, בצורה מאוד אינטנסיבית. אני שומעת את הזעקה של המזכירות, שנה שלמה הייתי כמעט בכל בית ספר שרק הזמינו אותי, גם בבית הספר המקסים של יעל הייתי וארנון בר דוד לחץ ואני חושבת שגם לחגית הייתה יד בזה וכן, אנחנו מתגמלים רק את המזכירות מכל המגזרים, מזכירות ואבות בית, שבאמת מגיע להן, הן באמת עושות עבודה קשה.

הדיון אמנם היום על המזכירות אבל אני לא רוצה לשמוע רק את ה'רק', יש עוד.

אמרתי, יש עוד, אני חושבת שצריך לעשות עוד. התקציבים לא באים מהשמיים, כבודו יודע את זה, ובמסגרת התקציבים המצומצמים שאנחנו מקבלים אנחנו מנסים לעשות כל שעטנז אפשרי כדי שבאמת המזכירות תקבלנה יותר. אני משערת שניתן לעשות יותר ואנחנו עושים, ועושים כל הזמן. הדבר הבסיסי שעשיתי לפני כארבעה חודשים, שהוא עדיין בחיתולים אבל הוא מתחיל להיות נרחב, זה מוקד בדיקת תלושי שכר. ראיתי שבכל הארץ יש מזכירות שעושות כמעט את אותה העבודה בבתי הספר, אחת מקבלת 5,000 והשנייה מקבלת 11,000 - - -

איך זה קורה?

או, משהו פה לא הסתדר לי וביקשתי מארנון תקציב והוא נתן לי ופתחנו מוקד בדיקת תלושי שכר. וכבר הרחבנו את זה, עשינו את זה לכל עובדי הרשות, שזה לא יהיה ספציפי רק לסייעות ומזכירות, כי זה היה 'הבייבי' שלי, האחריות שאני לקחתי. ואני עושה חתכים, ויש טעויות, טעויות קשות - - -

זדוניות או חוסרים?

טעויות. אף אחד לא עושה, לדעתי, באמת, הטעויות הן בתום לב. אני לא חושבת שמישהו "לוקח כסף" ורוצה לגזול, אני לא מאמינה, כי כשאני כן פונה – ואני פונה לחגית, אז אנחנו מתקנים את זה.

שמעת את הגברת?

אני חייבת להעיר.

טובה, גברת טובה. שמעת אותה?

אתה זוכר שקפצתי כשהיא דיברה?

לא, אבל רציתי להגיד לך, רותי - - -

טובה, את לא מפריעה, טובה, תני לה.

חייבת להעיר על זה. נקודתית. חייבת להעיר.

רציתי להגיד לה: תבואי. כאשר יהיה לי את החתך, כי אנחנו מתקנים עיוותים, כל הזמן מתקנים עיוותים. יש הרבה מה לעשות. זה הדבר הראשון שעשיתי. קיבלתי תקציב גדול כדי לעשות את זה.

אתם לא עושים.

אנחנו מתקנים דברים.

רותי, אבל מה יוצא מהבדיקה?

אבל אתם לא מפריעים לה, לא.

רגע, אני מדברת.

אני אעזור לך, אל תצעקי עליהם, אני אצעק עליהם.

חגית יכולה להעיד שאנחנו מדלגות על ועדות פריטטיות ומתקנות את הדברים. נקודתית. עיר עיר, ישוב ישוב וזה עובד. יש מה לעשות. עשינו. אנחנו נותנים עכשיו, חגית הגיעה ל25%, אני חושבת שזה הרבה כסף. יש הרבה דברים שאתם אומרים וכן, אולי צריך לשבת בשולחן עגול ואני אתכן, המון המון שיחות כמעט עם כל החברות שיושבות כאן, לאורך השנה הזו, יש דברים שהן צודקות, יש דברים שאני צודקת וביחד אנחנו הולכות קדימה. אני רואה שההסתדרות כן עושה דברים. אני שמחה שחברי הכנסת יושבים פה.

הם יושבים פה כבר כל כך הרבה שנים.

אני נמצאת כאן שנה. ובשנה הזו - - -

הגדרת התפקיד – תתייחסי.

כן, איך יכול להיות שיש כל כך הרבה תסכול?

יש תסכול - - -

אני חייב לחתור לסיכום.

היה צריך - - - אני מקבלת, אני לוקחת - - -

השכר - - -

גבירתי, רגע, לא, לא, לא.

אני אתך, שתי ידיים - - -

אני רוצה שתדעי לפני שתהיי אתי. תקשיבי. תזכירי לי את השם. רות. תקשיבי. הגדרתי לי יעדים ומשימות לקראת הסיכום. אני רוצה כרגע את הגדרת התפקיד. אני, כדי לצאת לקרב, צריך לדעת את הגדרת התפקיד. אז קראתי. אני רוצה לשמוע. האם הקריאה שלי – את הולכת לרכז אותן? אֲת הסתדרות, תזכרי, אני רוצה שתרכזי.

אני הסתדרות - - -

אני רוצה, תקשיבי, רות, תקשיבי לי, אני אזכיר לך, אֲת הסתדרות, מי שיושב פה ודיבר הם נציגי המעסיקים השונים. האם את לוקחת על עצמך? אני כותב את זה, לוקחת על עצמך לרכז צוות מתוך משרד החינוך, שלטון מקומי, נציגי המזכירות וארגוני - - -

אתה גם צריך לפנות אליהם שיתנו לי יד.

אני קורא להם.

הוא יקרא להם עכשיו.

את הולכת לרכז את זה. תודה רבה. ככה אני יודע לעבוד, אני לא יודע דברים באוויר.

אין לי בעיה. אנחנו עושים מספיק דברים ביחד - - -

תודה.

אני יכולה להעיר?

לא.

הערה קטנה בנושא הזה שהיא דיברה, זה דבר פנטסטי. - - - את כל מה שאמרתי, קיבלתי תשובה, קיבלתי מסמך, פניתי לגורמים בעיריית ירושלים, כבר חודשיים זה בכוח אדם - - -

למה לא פנית אלינו?

פניתי אליכם - - -

חזרה. תודה. תודה. תודה גבירתי. רגע, אחרונת הדוברים. משרד האוצר. רגע, רגע, אני, לא הייתה פעם שהוצאתי אורחות בסוף הדיון מהישיבה, אני אעשה את זה. תקשיבו לי, משרד האוצר.

אין לי מה להוסיף על מה שחברתי אמרה.

לא, לא, אני יודע שאין לך מה להוסיף.

יש הסכם שכר.

רגע, רגע, רגע, עוד לא שאלתי, יש לך תשובה כבר? תקשיבי. שמעת את הקולות?

שמעתי.

שמעת את הקולות, נכון? שמעת את הקולות? אני רוצה רק שתביני. ואני קורא לך, לשתף פעולה עם המהלך הזה. בסדר?

הגדרת התפקיד היא פחות בתחום סמכותנו. בנושא שכר נתנו מענה. יש הסכם שכר.

תודה, אמרתי לך, תודה, תודה רבה. תקשיבו. תקשיבו. לא, לא, אני אגיד לך למה, כי זה תם ולא נשלם, חכו, חכו, רבותי.

איפה משרד החינוך?

רבותי, רבותי, לא, את מפריעה לי, אני יודע שמשרד החינוך לא דיברו, אין לי מה לקרוא להם. אתם תשמעו את דברי הסיכום שלי ותבינו. משרד החינוך, האם יש לו מה להוסיף לדיון? לא, נכון? שמעתם את הכול.

אין מה להוסיף. נאמר הכול.

נאמר הכול. תודה. אני אפילו לא שואל אתכם אם אתם תצטרפו למהלך כי אני אקרא לכם להצטרף למהלך. תודה רבה.

מבקשת משפט לפרוטוקול, זה יסייע למזכירות, בבקשה, יש כאן טעות, המזכירות הולכות לעירייה, עם המוקד של בדיקת תלושי שכר. הנה, הגברת קיבלה תשובה. לא ללכת לעירייה. לבוא להסתדרות, זה התפקיד שלי.

תודה, תודה, תקשיבו, רבותי.

משפט קטן. מונחים לפניך שני תלושים שלי.

לא שומעים.

אני מקבלת - - - עשרים ושש שנות ותק, אחרי כל - - - 6,000 שקל.

כמה?

6,000 שקל.

ההערה מיותרת. אם היית ממתינה לסיכום שלי היית רואה שהתייחסתי. תקשיבו. סליחה.

(א) הוועדה מודה לחברי הכנסת היוזמים ולחברי הכנסת שהשתתפו בדיון; (ב) הוועדה מודה גם לאורחים, למזכירות שבאו ותרמו לנו לדיון וכן למשרדי הממשלה; (ג) הוועדה שמעה שהגדרת תפקיד המזכירה לא עודכנה ולא הוגדרה שנים רבות; (ד) הועדה נוכחה לדעת שנוספו מטלות רבות לתפקיד המזכירה מבלי שתוגמלו על כך; (ה) הועדה שמה לב לכך שמזכירה עם ותק של כעשרים שנה ממוצע משתכרת בין 5,000-6,000 ₪; (ו) הועדה קוראת לקבוע תקן סביר למזכירה, שיותאם, לא רק פר כיתות אלא פר כיתות ומספר תלמידים, מיקס של שני הפרמטרים האלה, כי בית ספר עם ארבעים לא דומה לבית ספר שבו כל כיתה מכילה ששה עשר תלמידים או עשרים תלמידים (ז) הועדה קוראת למזכירות בתי הספר להתאגד לקראת ארגון, לקראת הקמת ארגון מוכר, אם תצליחו ואם לא אז לפחות תתארגנו, תתאגדו. זה לא קשה היום להתארגן. היום אתם בשעות מקימים לכם קבוצה; (ח) הועדה קוראת למרכז השלטון המקומי, משרד החינוך, משרד האוצר, נציגי המזכירות ונציגי ההסתדרות להקים צוות משותף לקראת הגדרת תפקיד המזכירה; (ט) הועדה מודיעה בזאת וקוראת לארגוני המורים השונים – הסתדרות המורים וארגוני המורים, שמהיום והלאה, כל עוד אני בתפקיד, הועדה לא תיתן לכם שום רוח גבית לשום מאבק, אם לא תהיה התייחסות גם למקצועות הנלווים שנמצאים במתחם בית הספר, שהם סייעות, גננות, מזכירות וכו', עם כל התפקידים שלא מניתי; (י) הועדה תקיים דיון מעקב בסוגיה הזו ולא במהלך של שנתיים, לא במהלך של שלש, אני קובע לי בעוד שלושה חודשים מהיום לעשות ישיבת מעקב, לראות אם הצוות הזה הוקם, אם הצוות הזה התקדם, אם לא כנראה אני ארכז אותו ואני אוביל אותו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:07.