הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 153

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"א באדר א התשע"ו (01 במרץ 2016), שעה 14:00

לימודי מורשת ותרבות תימן בלימודי היסטוריה - לציון יום מורשת שבזי

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

ענת ברקו

נורית קורן

בלהה גליקסברג - מפמ"ר היסטוריה, משרד החינוך

ד"ר שמעון אוחיון - חבר כנסת לשעבר; יו"ר ברית יוצאי מרוקו, מנהל מרכז דהאן לחברה, תרבות וחינוך של מורשת יהדות ספרד והמזרח

הרב ד"ר רצון ערוסי - רב העיר קרית אונו

פרופ' יוסף יובל טובי - פרופ' אמריטוס לשירה העברית בימי הביניים, החוג לעברית ולספרות השוואתית באוניברסיטת חיפה; ראש המרכז לחקר יהדות תימן ותרבותה במכון בן צבי; מרצה במרכז דהאן לחברה, תרבות וחינוך של מורשת יהדות ספרד והמזרח

רמי צוברי - מרכז דהאן לחברה, תרבות וחינוך של מורשת יהדות ספרד והמזרח

עדיאל בן שלום - רכז מחקר של תימן, מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח

אלי כהן - חבר מועצה, עירית ירושלים, לשעבר סגן יו"ר הסתדרות המורים

ציפי גוטנטג - הסתדרות המורים בישראל

שרונה תם עֲמוֹסִי - מרצה במכללת "מורשת יעקב" רחובות

רחל ידיד - מרצה במכללת "בית ברל", יו"ר עמותת "אעלה בתמר"

כליל ידיד - נכדתה של ד"ר רחל ידיד, תלמידת י"א באולפנית "הראל", כפר סבא

פנחס מנצור - יו"ר בפועל, סניף הרצליה, עמותת "אעלה בתמר"

אברהם מדמון - סניף בת ים, עמותת "אעלה בתמר"

מאיר יצחק הלוי - ראש עיריית אילת

חובב צברי - יו"ר מועצה מקומית קרית עקרון

מתי יצחק - חבר מועצת ראש העין

נעמי אלוני - רכזת תרבות בקהילה ואחראית על בנות השירות הלאומי, ראש העין

משה נחום - שגריר במחנה השלום הבינלאומי בקנדה; נשיא הפדרציה העולמית של יהודי תימן

שאול ליבי - יו"ר ארגון יוצאי תימן

גלעד מזרחי - ארגון יוצאי תימן

דוד דחוח הלוי - עמותת "אפיקים"

אבנר עורקבי - יו"ר עמותת "אהבה", סניף רמת גן

אפרים נהרי - יו"ר מרכז גאולת יהדות תימן

יהודה פאיז - עמותת עולי תימן, רחובות

שאול ליבי - עמותת יוצאי תימן

אבנר זכריה - חבר הנהלה בעמותת "שרשרת הדורות"

אביגיל שררה - חברת הנהלה בעמותת "שרשרת הדורות"

שלומית זנדני - חברת הנהלה בעמותת "שרשרת הדורות"

אבי פלדמן - פעיל ציבור, כרמיאל

יאיר דוידי - סמנכ"ל "הליכוד העולמי"

עופר נדב - חבר מרכז "ליכוד", פעיל ציבור, ראש העין

אבנר משרקי - ראש סניף "הליכוד" באריאל

אלונה איצקוביץ - סניף מרכז "הליכוד"

ד"ר יגאל בן שלום - יו"ר האגודה לטיפוח חברה ותרבות של מורשת יהודי תימן

אורי רצון - מנכ"ל רדיו שבזי

בועז גדקה - יו"ר רדיו שבזי

מוטי מגער - יו"ר המועצה הציבורית של רדיו שבזי, חבר מליאה במועצה האזורית עמק לוד

אלונה נגר - מושב אחיעזר

יעקב נגר - מושב אחיעזר

רו"ח ישי זנדני - רחובות

חיים מנצורה - ועד תושבי גילה, ירושלים

אהרון ירימי - זמר, סולן בלהקת "צלילי הכרם" למוזיקה תימנית, ערבית ויוונית

אהרון עמרם - זמר ופייטן כמסורת תימן

גיל דהרי - מנהל .I.T בחברת .I.B.C אשקלון

ראובן שגב - מנהל מינהל לוגיסטיקה ובטחון, בית התפוצות

יואל כהן - מנכ"ל "עוז" רעננה

אילן כהן - יו"ר "עוז" רעננה

ניקול רויטמן - מועצת התלמידים והנוער הארצית

אליחי סקיטל - מועצת התלמידים והנוער הארצית

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ר.ל., חבר המתרגמים

לימודי מורשת ותרבות תימן בלימודי הסטוריה - לציון יום מורשת שבזי

שלום לכולם, אחר הצהרים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ה-1 במרץ 2016, כ"א באדר א' תשע"ו. הנושא על סדר היום: לימודי מורשת ותרבות תימן בלימודי ההיסטוריה – לציון יום מורשת שבזי. אני רוצה לפתוח קודם כל עם דברי ברכה לחברת הכנסת נורית קורן, שיזמה את היום הגדוש והעמוס הזה ואני רוצה לומר לכם, היא שוקדת עליו כבר הרבה זמן, תאריכים והתאמות - - - לא לחוצה מבחינת לחץ אלא שהיא כל כך רצתה שזה יעבור מוצלח וגדוש ועשיר והנה, אמרתי לך, בסוף מגיעים לזה ואני שמח שהרגעתי אותך, שאמרתי לך שהכול יהיה בסדר והרי לא יכול היה להיות יום כזה, בלי שוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת נדרשת לכך.

ואולי היום, זה מובן מאליו ומדברים על כך שנושאים מסויימים צריכים להילמד אבל פעם, זה לא היה מובן לחלק גדול מאלה שכתבו את תכניות הלימודים והיום, ברוך השם, הנה, אתמול שמעתי את שר החינוך בראיון שהוא אומר: אני רוצה שהילדים שלי ישמעו את כל הסיפור, לא רק חלק מהסיפור. וכל הזמן, כשדיברנו על "כל הסיפור" אז אני זוכר שבתחומים מסויימים היה - - - עם התלונות: "עשו לי", "לקחו לי" ואני שמח שהיום, לפחות יש לגיטימציה לדבר על כך, יש לגיטימציה, אז לפחות, אם אנחנו ואלה שקדמו לנו, החמצנו, הפסדנו ולא זכינו לשמוע וללמוד את כל הסיפור אז לפחות, נוריש זאת לדורות הבאים ואני שמח שיש פתיחות ואין ספק שצריך לעקוב ולראות שאכן, במערכות החינוך של מדינת ישראל, מן הגיל הרך ועד הלימודים האקדמיים, יישמע כל הסיפור אז שוב תודה רבה.

אני אפנה כדרכנו בקודש, לחברי הכנסת שיוזמים, הם שפותחים ולאחר מכן נזמין את האורחים. אני מקדם בברכה את רבהּ של קרית אונו, הרב רצון ערוסי, אם ירשה לי אז אומר אפילו ידידי ומכובדי, זה כבוד גדול לארח אותך עם המשקל העצום שאתה נושא בתחומים רבים. אין ספק שנשמע אותך וגם כאן תעשיר ותחכים אותנו. בבקשה חברת הכנסת נורית קורן.

אני מודה קודם כל ליושב ראש שהסכים לעשות את הדיון ותמך בי לאורך כל הדרך, כדי לעשות את היום המיוחד הזה, על שם רבי שלום שבזי, המשורר הדגול שלנו ולא רק משורר, כי היה גם פסיכולוג וכל מיני דברים טובים. מה שנשאר מן המורשת שלו הוא השירים שהוא כתב וכל הנחלה של התרבות של יהדות תימן, שזה הדבר החשוב ביותר עם הכמיהה לציון, כל השירים שלו, הכמיהה לציון השפיעה על כולנו ומשפיעה עד היום עם השירים שאנחנו שומעים, במיוחד על ההורים שלנו, שכל כך רצו לבוא ולעלות לציון, שבכל השירים הוא הזכיר אותה, עד כמה הוא כמה לבוא לציון.

אני רוצה להודות על שכיבדתם אותי והגעתם, כולכם, אחד אחד, והרב, הרב רצון ערוסי, תודה רבה שהגעת. הרב ערוסי הוא גם ד"ר למשפטים וגם עורך דין וידיו מלאות עבודה שהוא עושה למען העדה. ראשי מועצות, מאיר יצחק הלוי וחובב צברי, תודה רבה לכם שעזבתם הכול ובאתם לכאן כדי לכבד אותי. ראש העיר אילת ויושב ראש מועצת קריית עקרון וכל החברים הטובים שלי נמצאים פה, אני לא אתחיל כי אני אפספס מישהו ואני לא רוצה, אז אני מודה לכל אלה שיושבים במעגל הראשון וגם במעגל השני, שעצרתם היום מלֵכֶת והגעתם לכנסת. אנחנו נתחיל דווקא עם הרב ואחרי הרב יש לנו סרטון קצר שממחיש את הדברים.

בשמחה, אני גם רוצה להצטרף ולקדם בברכה את ראשי הרשויות, ראש העיר אילת ידידי, וידידינו ומכובדינו, חבר הכנסת ד"ר שמעון אוחיון, חבר כנסת לשעבר, חבר כנסת הוא תמיד חבר כנסת, ככה לימדו אותי. מה אכפת לך? אני בונה על זה, אז חבר הכנסת לשעבר, דר שמעון אוחיון, שיש לו תרומה רבה למרכז דהאן, באוניברסיטת בר אילן, בכל סוגיית העדות והתקופות בהן כולם שתקו, הוא דיבר ועשה, וידיו רב לו, בעזרת השם.

תודה רבה.

בבקשה, אני מתכבד להזמין את הרב רצון ערוסי, רבהּ הראשי של קרית אונו.

ברשות ידידי, יושב ראש הועדה, השר לשעבר, חבר הכנסת מרגי, כבוד חברת הכנסת נורית קורן וכבוד כל המשתתפים במליאה הזו, אנחנו מאוד מאוד מברכים ומעריכים את העובדה שיזמתם לקיים יום לעיון במשנתו של הרב שלום שבזי זצ"ל. ההחלטה הזאת היא איננה רק לכבודו של הרב שלום שבזי ולא לכבודה של העדה התימנית בלבד, אלא לכבוד העם היהודי, שכן, מדובר כאן באישיות רמת מעלה, שחורגת מעבר למשקל מקומי או משקל היסטורי מסוים. היא נותנת את אותותיה והיא יכולה לתת את אותותיה לדורות המחר ולכן, בורכו על כך. אומר רק דברים בקצרה.

מדובר כאן באישיות רבנית, קבלית, שידעה לחבר עולמות רבים, את עולם הקבלה, את עולם הפילוסופיה, את עולם ההלכה, את עולם ההגות, את עולם פרשנות המקרא ואפילו את הקבלה המעשית ולא נמצאו שום סתירות בדבריו. הוא לא היה מקובל פרוש ומסוגף, אלא מנהיג בעמו, מנהיג בעמו. וזה נדיר שאדם בעל אישיות כזו הוא גם מנהיג ולא עוד, אלא משורר דגול, שספג הרבה מאוד מאוד משירת יהדות ספרד הקדומה, כמו רבי יהודה הלוי והפך להיות לשם דבר.

אחד המבחנים הגדולים ביותר שאכן מדובר באישיות שחרגה מעבר לתקופה היסטורית שלה, הוא השאלה עד כמה שיריו של רבי יהודה הלוי עד עצם היום הזה שרים אותם וכיצד שיריו של רבי שלום שבזי שרים אותם בערגה ובתשוקה, ללא הבדל – חובשי כיפות או לא חובשי כיפות, כי התכנים של השירה שלו ואפילו המשיכה של השירה שלו, מניעים כל יהודי שמתחבר אל עולמו של הרב שלום שבזי. לכן, מורי ורבותי, חשבתי, שבאמת, זה לא ענין של רק לבוא ולדבר לכבודו של הרב שלום שבזי, אלא כפי שאמרתְ, חברת הכנסת, לגרום לכך שמשנתו תחדור ללימוד מורשת ישראל, והרב מרגי, אין כמותו יודע, את אותה משנה מפורסמת "ארבע מידות בהולכי בית מדרש" מי אומר 'ארבע מידות'? כיוון שחוגים רבניים – ואני ממליץ ללמוד את התכנים, כי אין לך שירה שאין בה ממעשי מרכבה נפלאים מאוד, ואלה שייכים לאותם חוגים רבניים אבל, גם לבני אדם אשר שכרם בעצם ביאתם, די בכך שיסתכלו באישיותו הנפלאה וראו, מדובר באדם עני, מדובר באדם רב שלא התפרנס מהרבנות, שהיה אורג, עבד וחי מעמל כפיו ולמרות כל זה, למרות שהיה גאון עולם, נשאר ענוותן, נשאר פשוט, היה למנהיג וגם הירבה בשיריו, למעלה מ-15,000 שירים.

אסיים מוריי ורבותי, כיוון שאנחנו, לפחות לפחות הקונצנזוס שמדברים עליו היום הוא הציונות אז יש ציונות של ריה"ל, שדומני שבזה אין מחלוקת עליה ובצד השיר של - - - התימני "ונוף משוש תבל" שזה של ריה"ל, הכוונה לירושלים, בדיוק בצד הזה נמצאת "קריה יפהפייה, משוש לערייך, עיר נאמנה אֲת למלכך ושרייך, יום אזכרה יפעת רבה צבאייך, לך כלתה נפשי לשכון חצרייך".

האם יש פה מישהו שישיר את זה?

כן, כן. יש, יש.

אהרון ירימי?

לא יודע, לא מכיר את השיר.

מה זה 'לא יודע'? מה אתה לא יודע?

לא מכיר את השיר.

בסדר, אחר כך. מה חשבתם, שתצאו מפה בלי לשיר?

ראש עירית אילת יכול לשיר.

ילמד את זה עד סוף הדיון.

עורקבי, יש דיון חשוב בוועדת העבודה והרווחה והבריאות, עזוב אותי.

אבל יש פיסקה מעניינת ואיתה אני רוצה לסיים. "ומי יתנני נא, אעוף כמו יונים, אשק אבנייך, אחונן עפרייך". אבי מורי, זכרונו לחיי העולם הבא, וכן כל אלה שראיתי אותם עולים בעלייה הגדולה, ב-1949 אכן כשירדו, נישקו את עפרה ואת אבניה של ארץ ישראל, כהמשך לשירתו זו, שמקורה בתלמוד אבל, אומר הרב יעקב ספיר, שהגיע לתימן, אשכנזי פרוש, מן האשכנזים, הוא אומר שרבי שלום שבזי היה בנשמתו הטהורה, כל יום ששי, עף לירושלים עיר הקודש, שובֵת בירושלים עיר הקודש וחוזר להאציל מעוצמתה הרוחנית של ירושלים על יהודי תימן, זה "מי יתנני אעוף כמו יונים" וכאמור, רבותי, המחבר עולמות אין דומה לו וכדאי שנלמד את חיבור העולמות. היה מקובל והיה פילוסוף. ידועה מחלוקת גדולה מאוד, ששת אלפים שנים העולם קיים ובאלף השביעי נחרב, כמה מקובלים כמו רבי סעדיה גאון סוברים שבאמת הוא ייחרב ויהיה עולם הבא אבל, הרמב"ם, מה לעשות, הוא אומר, אם באמת העולם ייחרב אז אין זמן, ואם אין זמן אז אין אלף שנה, אז איך ייחרב? אלא העולם הזה יהיה ניצחי והנשמות תלכנה לעולם הבא, וזו שיטתו. אומר הרב שלום שבזי, ששת אלפים שנים העולם קיים ובאלף השביעי, יצר הרע ייחרב ומלאה הארץ - - - בואו נתפלל שבגין משנתו – כל שנפיץ אותה, יצר הרע ייחרב וייבנה שלום.

תודה רבה. מי ששומע את הרב רצון, יודע שכשהוא מפסיק אתה מרגיש תחושה שחבל שמשהו טוב הופסק אבל, כפי שאמרתי, הגזירה שצריך לעמוד בה היא הזמן והשעון ולפני שניתן את רשות הדיבור לאורחים שלנו, אני אבקש מד"ר יגאל בן שלום, יו"ר האגודה לטיפוח חברה ותרבות, שיציג לנו את הסרטון שנמצא פה על המירקע.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, גבירתי, סגנית יו"ר הכנסת, אני חושב שזה יום חשוב מאין כמותו, יום היסטורי – הייתי אומר. אני רוצה להציג סרטון שהאגודה לטיפוח חברה ותרבות הפיקה כבר לפני עשרים וחמש שנים, בראשותו של אבי מורי, עובדיה בן שלום עליו השלום, שהקים את האגודה ובעצם, מטרתו הייתה, לנסות להנחיל את השירה התימנית באופן דידקטי, באופן תרבותי, לתלמידי ישראל, לחברי העמותות ולכל אוכלוסיית מדינת ישראל.

כמה זמן הסרטון?

בין שעתיים לשלוש.

כמה נקצה לו?

נציג מתוכו עד עשר דקות זה הכול. עד עשר דקות.

אנחנו רוצים לתת רשות דבור לכמה שיותר.

עד עשר דקות.

(הקרנת הסרטון)

תודה. אני חושב שזו רק טעימה, אין לי ספק שיכולתם לשבת וליהנות ולהתענג ולהתרפק.

זו רק דוגמה כיצד אפשר להנחיל את המורשת בצורה ידידותית לילדים, במחשב, במקום שיסתכלו על כל מיני דברים לא חינוכיים, יסתכלו בזה.

תודה. לכן אני רוצה לשמוע את פרופ' יוסי טובי. בבקשה.

תודה רבה. כבוד היושב ראש, כבוד חברת הכנסת, סגנית יושב ראש הכנסת, ידידי כבוד הרב ערוסי, ותודה ליגאל בן שלום, שביקש ממני להצטרף לפגישה הזאת. אני ברשותכם, רוצה להעביר את העניין, יש אומרים - - - היום למקום אחר. הדמות, כפי שהיא מצטיירת, של שלום שבזי, אם בתחום הרבני וחלילה, אני לא בא לומר שום דבר ולזלזל בעניין הזה, כי זה גם לא העניין של הצגת הפולקלור של יהודי תימן, הריקוד, המוזיקה, לעניות דעתי, ואלה דברים שאני אומר אותם לפחות ארבעים וחמש שנים, את הדברים האלה לא נוכל להנחיל לדור הצעיר של ימינו. אנחנו מדברים על דור חדש, צריך לדבר אתו בלשון אחרת. אם אנחנו מדברים על הבאת הערכים שרבי שלום שבזי הביא אותם לידי ביטוי ביצירה שלו, ותרשו לי לומר שאני מכיר אותה היטב – אולי יכולים להעיד כמה אנשים כאן, את הערכים האלה צריך להביא אותם בלבוש המודרני שמדבר אל בני הדורות החדשים. איך אומרים, סב לנכדים אנוכי, אני מכיר את הדורות החדשים, אני מלמד דורות על גבי דורות באוניברסיטאות, אני מניח שאני יודע היטב מה יכול להתקבל על לבם ועל דעתם.

ואם אנחנו מדברים על מערכת החינוך הממלכתית, הדתית, האחרת, הרי צריך לעודד את הדברים באמצעות האוניברסיטאות, באמצעות האקדמיה, כלומר, אנחנו צריכים להכין בצורה פשוטה, מהדורה שלמה של שירי רבי שלום שבזי ושהיא תהיה נגישה, קודם כל למורים, כי אם אנחנו לא נחנך את המורים ולא נביא בפני המורים חומר – אשתמש במילה אולי לא כל כך נעימה בהקשר הזה, חומר לעוס, שהם יאכלו אותו, כפי שהציפור האם לועסת את האוכל, מעבדת אותו בזפק שלה ואחר כך היא נותנת אותו לאפרוחים שלה, אם אנחנו לא נעשה את הדבר הזה – וזה דורש כמובן תקציבים, זה דורש גם הכנה ותכנית איך לעשות את הדברים, אז אנחנו יכולים לדבר מהיום עד מחר, או מהיום עוד עשר שנים, והדיבורים האלה, רבותי, אני מכיר אותם כבר מלפני שהתחילו לעשות את מורשת יהדות המזרח במשרד החינוך – לא התקדמנו הרבה, אני חייב לומר. אני מעורב בעניין הזה, במשך, כפי שאמרתי, ארבעים וחמש שנים, אין התקדמות של ממש - - -

אני לא רוצה להפריע לך, רוצה לעזור לך, "לא התקדמות של ממש" כי אלה שהכינו אותה והובילו אותה, לא האמינו בה ולא רצו בה. והם מודים, היום הם מודים בדיעבד.

'אי הכי נמיה', זה לא נעשה בדרך הנכונה.

נכון. אתה מדבר על ה'איך'.

אני אומר, רבותי, אני לא רוצה להאריך בדברים, אני אומַר את זה בלשון פשוטה ואם תרשה לי כאן להביע ביקורת נוקבת על מה שהולך במשרד החינוך עכשיו, עם הקמת הועדה שהקים שר החינוך, יושבים שם אנשים שאינם מומחים בתחומים האלה ואילו אנחנו, תרשה לי לומר, אנשי המקצוע והחוקרים מעולם האקדמיה, שעוסקים בעניין הזה לא בצורה של פולקלור, לא בצורה של מוזיקה, לא בצורה של show שמראים אותו בטלוויזיה, אנחנו לא שותפים לכל העניין הזה, אז אני אומר היום גם כן כאן, אם לא תיערך תכנית שעליה יהיו אמונים אנשי מחקר מנוסים, מנוסים גם בהוראה במסגרת האוניברסיטאות, שיכינו חומר בעבור המורים, לא עשינו שום דבר. זה השלב הראשון שאנחנו צריכים לעשות אותו ודבר ראשון צריך לתת לזה את התקציבים.

תודה. בתחילת דבריך נכנסתי לחרדות שמא אתה לא מאמין בעניין של דחיה. אני רוצה לומר לך שיש הרבה תחומים שחשבו שהמיתו אותם ושקברו אותם והם קמו לתחיה ואני יכול לתת לך עוד הרבה דוגמאות, אבל לקראת הסוף ותוך כדי הדברים, הבנתי שאתה מדבר על ה'איך' – אתה צודק, אתה צודק. על ה'איך' צריך לעשות את זה בצורה מקצועית ואף אחד לא יכול לעשות את הדברים של מישהו אחר בשמו אם הוא לא חי את זה ואני מקבל את הביקורת. אני חושב שאם מדברים על זה אז צריך שבכל תחום תהיה הקבוצה האותנטית המקצועית ואין ספק. ואני אומר לך ואתה יודע את זה ואתה חש את זה, אני לא בן העדה ואני אומר לך שרק חרש או עיוור לא רואה את הדחיה, הכמיהה של אותו דור - - -

גם הדור החדש.

הדור שאוכל אייפדים, ישן עם אייפדים, מדבר אייפדים והכול טכנולוגי ואתה רואה שהוא צמא וכמהַּ ומתחבר ודורש את זה.

אם כן, ניתן לו את החומרים שהוא יכול לקלוט.

לתת לו את זה נכונה, אבל שוב, זה נכון לבעלי המקצוע באקדמיה ונכון גם לאותה יושבת ישיבה מזרחית ואורגת, כי גם לה, כי תרבות היא לא ספר כתוב ומדע מדויק אלא היא נעשית, היא נוצרת, היא נובעת ולכן, לכל אחד בתחומו הוא, ביחד, כמכלול, אפשר להחיות את זה, להתחבר וכמו שכתבו פעם "העם דורש את זה" וזה יהיה בעזרת השם. יום כזה הוא אחד הדברים שיכולים לתרום וליצור קצת רוח גבית ואני מקבל את הביקורת, אנחנו נעביר אותה גם בדברים שלנו בסוף. ד"ר יגאל בן שלום ולאחר מכן, עמדתי לומר הרב מאיר יצחק הלוי - - -

נכון, היה רב.

שושלת.

הוא בן של רב.

הוא בן של רב. היה רב כזה בהרצליה שהיה דוד שלו.

מאיר יצחק הלוי, הם חושבים שאני סתם אמרתי הרב מאיר יצחק הלוי. בבקשה. רק להצטמצם, רבותי, כפי שאמרתי.

אני אעביר ארבעה מסרים. קודם כל, אני לא מאמין ששום דבר הוא במקריות אלא הכול משמים. יושבת מולי המפקחת על ההיסטוריה במשרד החינוך ויש לנו היסטוריה משותפת. מתברר שהיינו שכנים באותו בית בנתניה כילדים, אנחנו היינו התימנים היחידים, הם כולם היו אשכנזים ואני מייצג פה והולך לתקוף בעדינות, כמו שהיא מכירה אותי, אני מייצג פה ארבעה דורות שמערכת החינוך פיספסה אותם. הדור הראשון זה אבא שלי שעלה מתימן ב-1931 ונשלח – בניגוד לאופיו ורצונו, לישיבות אשכנזיות, לתלמודי תורה, והוא יודע יידיש - - -

כמו שהיכרתי אותו זה לא השפיע עליו הרבה.

לא השפיע עליו הרבה. דווקא, דווקא השפיע עליו בכיוון ההפוך. אני הדור השני שבכל הלימודים שלי, גן, יסודי, תיכון, אוניברסיטה, שלושה תארים, לא נחשפתי כהוא זה לנושא תימן בכלל. אני בקי בהיסטוריה של עם ישראל, אתה יכול לבחון אותי על ימי הביניים, על ההשכלה, לא על יהדות תימן. הבן שלי דור שלישי, אריאל, שיושב פה, גם הוא לא נחשף, הוא למד במערכות החינוך והנכד שלי. רצינו לספר סיפור קטן על הנכד ולעבור למסר הבא. יש לי נכד בכיתה א', חגגו את חגיגת הספר בשבוע שעבר. אמר הנכד: אני רוצה לקבל בחגיגת הספר סידור תימני. אמר המנהל: אנחנו לא יודעים מה זה בכלל. יש פה או אשכנזי או ספרדי. והנכד בכיתה א' - - -

אני יכול לומר משהו? עזוב, אתם יקרנים. פעם הייתי ראש מועצה דתית, רציתי לשפר - - -

תקשיב.

רגע, תן לי.

בבקשה אבל זה לא על חשבון הזמן שלי.

לא. לא, שלי, שלי. "זמן פציעות". תקשיבו. הייתי ראש מועצה דתית באר שבע ובאר שבע עיר גדולה, יש מאתיים ומשהו בתי כנסת, אמרתי, וואללה, נצ'פר את בית הכנסת התימנים. היפנו אותי – כדי לא לעשות פרסומת או נזק – להוצאה מסוימת מוכרת אצלכם, וואלה, קניתי בשביל בתי כנסת התימניים, אותה כמות עלתה לי יותר ממה שהיה עולה אם הייתי קונה לכל המאתיים בתי כנסת. מה קרה? מה ההערכה העצמית הגבוהה הזאת? - - - הוא פה, אחר כך ידבר אתי.

חבל - - - הבבלי, קנה סדור תימני ובחגיגת הספר נתנו לכל הכיתה אשכנזי או ספרדי ולנכד נתנו סידור תימני. בא למחרת להתפלל עם כל הכיתה. אמרו: לפתוח בעמוד זה וזה. מסכן הנכד, בעמוד שלו היה - - - לא היה "ברוך שאמר". מה אני מנסה להגיד? כתבתי מכתב ל"חמד" וביקשתי שיכניסו גם את זה למערכות החינוך. עכשיו כך. העמותות שפועלות בהתנדבות מנסות לעשות את תפקידו של מערך החינוך, שגם הם מנסים והמסר הוא זה, יושבת פה חברתי יושבת ראש עמותת "אעלה בתמר" רחל ידיד ואני יו"ר האגודה לטיפוח התרבות, התבקשנו ותמכנו כספית בהוצאת חוברת על יהדות תימן אבל, היא פוזרה במערכת החינוך באופן חד פעמי למשך שנה אחת בלבד במסגרת פרויקט. בַּקשתי היא שזה לא יהיה דבר שהעמותות ממנות אלא מערכת החינוך. יש להם מערכת ותכניות לימודים ואני מכיר את - - - מצויינת שהם יפיקו תכניות אמיתיות לכל המערכת לכל השנים. לא כפרויקט על יהדות תימן ואגב, מנהלי בית הספר נתבקשו בהתנדבות, רק אם הם רוצים הם קונים את החוברת ומלמדים. זה מסר אחד.

המסר השני, הכול על בסיס של חינוך. וזה רק מסרים. הייתה לנו מפקחת על לימודי המוזיקה, שהלכה לעולמה, ד"ר יעל שי וממרום תפקידה עשתה המון למען המורשת, הקימה פרויקט שרשים, נמצאת פה ד"ר שרונה ואנחנו, כעמותה, הוצאנו חוברת מיוחדת לכבודה, ד"ר יעל שי, כדי להראות שלפעמים זה תלוי גם באנשים, כי אם היא לא הייתה בת תימן ולא הייתה מפקחת על מוזיקה, אז הנושא לא היה עולה.

מה שאני מבקש ממערכת החינוך וממך אדוני היושב ראש, הרי כולנו עובדים בצורה מקצועית, לוודא, שבמערכת תכניות הלימודים יהיה מקום של כבוד, לפחות 50% ממערכות הלימודים לתכניות שהם יכתבו על הנושא ואגב, עברתי אתמול, לקראת הישיבה הזאת וגלשתי בכל מערכות האינטרנט של החינוך, של "מטח" ושל כל המערכות הלימודיות, לראות כמה מופעים יש של יהודי תימן, אז יש עוד פעם, עלייה ועלייה ועלייה, רבותי, יש עלייה אבל יש היסטוריה ופילוסופיה ושירה וספרים שהוצאנו, אנחנו לבד הוצאנו מחדש חמישה ספרים, גם את ספר המוסר של דהרי ומה שאני מבקש, כדי שנהיה מעשיים ואדוני, אני מכיר אותך שנים, כאדם מעשי, אדוני היושב ראש, להנחות, מה שמותר לכנסת, את מערך החינוך שיישבו עם תכניות לימודים ויכתבו תכניות לשנים, לדורות ולא חד פעמי לשנה אחת, תודה.

'הרמת לי להנחתה', בוא, אני אספר לך משהו. בקדנציה שעברה, משרד החינוך עשה איזה מיזם, לא יודע איך קראו לו, על חכמי ישראל, חוברת כזו, עם עשרים וחמישה, חיפשתי שם, חיפשתי, זה היה תפוצות אבל תימן, איראן, פרס, מרוקו, עירק, בבל – לא היה. עכשיו, אני לא אומר את זה כביקורת אבל אנחנו עברנו את זה שם. יכולת ההכלה כנראה לוקח לה זמן.

ששים שנה?

שבעה עשורים. אתה מתחיל. אני אומר לך, חשבתי שרק אני התרגשתי וכעסתי. לקחתי את החוברת, שמתי אותה בצד. לימים אני מתמנה יו"ר ועדת חינוך, מבקשים פגישה. האם אתם זוכרים את כי"ח? הם עדיין פועלים, כל ישראל חברים. הם ראו וכעסו, הם עשו פרויקט נפלא, יש אפליקציה, "החכם היומי", מסתבר שיש מקום לכולם, וכל יום הם מעלים חכם, עם אמירות שלו, כתיבות שלו, יצירות שלו, יש אפליקציה שקוראים לה "החכם היומי", רק למה חלק מהסיפור – כמעט אמרתי חצי אבל הוא אפילו לא חצי, למה רק חלק מהסיפור? תודה רבה. מר מאיר יצחק הלוי, ראש עירית אילת.

ראשית לכל, אני רוצה לברך את עורכת הדין חברת הכנסת נורית קורן, על היוזמה הברוכה, וכמובן להודות לך אדוני היושב ראש מרגי, בכלל ובוודאי על הנושא החשוב הזה. אני אגיד – לא רק כבן העדה אלא כבן לשושלת של רבנים, אני אגיד שאני מתחבר לחלוטין למה שקורה כאן ואני חושב שצריך לגרום לכך, שגם מורשתה של יהדות תימן, שהיא מורשת מאוד מאוד ענפה, מגוונת ומשובחת וגם המורשת של שלום שבזי – ראוי שתהיה להן הניראות המגיעה להן.

אני אתחבר לאמירה הפרגמטית של ידידי ורעי, ד"ר יגאל בן שלום, שהייתה לי הזכות הענקית להכיר גם את אביו, עובדיה בן שלום זכרו לברכה, עובדיה בן שלום. אני חושב שצריכה להיות אמירה שלוקחים את התכנית על שלל התכנים שבה, ופרופ' טובי יודע טוב מכולנו מה התכנים, אני פעם שמעתי את פרופ' טובי מספר, על עידן מלכת שבא, בבואה מן האיזור ההוא לכיוון ישראל ועל שלמה המלך וכן הלאה, דברים שהם היו מדהימים ומרתקים לכן, אני חושב שהחיבור של המינהל הפדגוגי של משרד החינוך, גם של המדען הראשי וגם של האקדמיה, הוא חיבור שצריך להכיל את התכנים בעומק הכי עמוק שלהם, לא רק לצאת ידי חובה, ומפה לראות איך מחלחלים את זה לתוך תכנית לימודים מסודרת ובלי שמתנצלים, זה צריך להיות מתוך אמירה מאוד מאוד ברורה וכמו שלומדים על כל המיגזרים וכך צריך להיות, לא - - - אלא יש כאן אמירה מאוד מאוד ברורה, עשירה ומגוונת ולכן אני פונה אליך אדוני, ואני מכיר את היכולות שלך, אפשר בטווחים קצרים יחסית לראות שהנושא נמצא בתוך המערכת.

תודה. נמצאת אתנו חברת הכנסת ד"ר ענת ברקו. האם את רוצה לברך את המעמד? בבקשה.

כן, קודם כל אני רוצה לברך את חברתי חברת הכנסת נורית קורן על הפורום הזה, הוא מאוד חשוב. אדוני יושב הראש, חבר הכנסת לשעבר ד"ר אוחיון ידידי ואחרים. אני יכולה להגיד לכם שמתחום המומחיות שלי בחקר הטרור, כמה טוב שכולכם פה, ולא היום נמצאים שם כשיש את ה"חוטים" ואת ה"סונים", את השיעים ואת כל המלחמות, אני כל פעם אומרת את זה, כמה טוב שההורים שלי יצאו מעיראק, כמה טוב שאנחנו לא שם. אנחנו פה, על המרבד בכנסת ולא על מרבד הקסמים, אלא עם כל הפורום הזה והקהילה המפוארת הזו עם התרבות הנהדרת הזאת.

יש לנו עוד כמה עשרות.

מעטות מאוד. לפחות לדעתי. כבר אפשר לספור על יד אחת ואתם יודעים מה, לא רק יהודים אלא גם נוצרים. הם צריכים לדעת את זה. שתמיד זה מתחיל בנו ולא נגמר בנו.

אני רוצה באמת לומר שחשוב מאוד לתת מקום לקהילות שהיו ואינן עוד. להיסטוריה, לתרבות, לאוכל, למוזיקה, כל הדברים הללו יש להם מקום אדיר ומשרד החינוך, היום יותר מתמיד, מבין את זה. זה לא רק יהדות תימן, זה יהדות בכל מקום באשר הוא, זה לא רק קהילות, כמובן קהילות שנכחדו בשואה זה ברור אבל יש קהילות שלמות שנמחקו ולא יודעים עליהן שום דבר. בדור שלנו, שכבר לא מדברים, אין את העניין הזה של "רק כור היתוך", אלא יש את המקום הזה של הגיוון ושל הטעמים ושל האנשים ושל המקומות שבאנו מהם וההורים שלנו, והסבא והסבתא, זה חשוב להנחיל את זה גם לדורות הבאים. אני מודה לך אדוני יושב הראש. תודה.

תודה. ד"ר שרונה עומסי. למה כתבתם עמוסי?

נכון, עומֵסי.

עֲמוֹסִי.

עמוסי?

אין עיר כזאת - -

בואו נשמע מה את אומרת. עמוסי?

כן, כי אין מקום כזה בתימן עומסי, אנחנו, התימנים, אומרים במקום עמוסי – עומסי אבל אין מקום כזה.

ידעתי שאני אלמד משהו - - -

כבוד היושב ראש וחברת הכנסת נורית קורן, כבוד הרב ערוסי ותודה לך ד"ר יגאל בן שלום, שעושה רבות בעבודה ומחייה את הדברים האלה. אני רוצה להתחבר לדברים של שני אלה, של פרופ' טובי ושל ד"ר יגאל בן שלום. אנחנו יכולים להגיע לאוניברסיטה עם מורשת ושם לא - - - מורשת. בסדר, ראיתי מורשת וכו', ניסו להכניס דרך החינוך הערכי, דרך מקומות שהם לא פורמאליים, אבל זה לא צלח כי אני מסכימה שהמורים בעצמם לא היו מוכנים לזה, אבל, יש כאן את המפקחת בהיסטוריה ויש את הגנון, מהגן, כי זה לא מתחיל לצמוח באוניברסיטה אלא זה צומח מהגן. ועדת היגוי שצריכה לעבוד על זה, צריכה לדעת מאיפה באים אנשי החינוך, אלה שזה זורם בדמם, אלה שיודעים את זה ויודעים מעבר למה שכתוב בספר, כי מה שכתוב בספר זה כתוב אבל, צריך לדעת מעבר לזה. ואני עברתי על גיאוגרפיה, היסטוריה, ספרות, יש לי כאן חומר שלא הספקתי, לצערי, אני קמתי רק אתמול מה'שבעה' של אמא שלי - - -

תנוחמו.

ולא הספקתי להכין לכם דפים ומצגת, הייתם רואים, יש בספרות את כולם, מימי הביניים, ריה"ל, רשב"ג, כולם ועד כל הספרות שאני יכולה לראות כאן, אני לא ראיתי ספרות, יש לנו אנשי ספרות, יש לנו חכמים שיכולים להיכנס גם לשירה אז יהי מקומם בשירה, בהיסטוריה, כמה יש בהיסטוריה, יש על העלייה של 1948, שזה "על כנפי נשרים" ומי שקרא בספר, רבותי, רואה שדווקא זה כל ההיסטוריה של עם ישראל. ויהדות עירק ואני לא יודעת, ולנו זה רק כזו, שאלה אחת בלבד. זה מדהים לראות איך, ריבונו של עולם, דף כזה מכיל את אלפיים שנות גלות של עם ישראל ושל המורשת היקרה הזו אבל אני מפרידה, אני אומרת, נכון, יש מקום למוזיקה כי צריך וכשאני יושבת בשבתות עיון ורואה, גם את ההרצאות וגם את ההתפתחות של זה, וזה לא רק ג'עלה ומכירים אותנו עם הגעלה והג'חנון – זה לא זה.

המופלטה – הם אהבו לדחוף אותנו לשם.

יפה. זה מה שיודעים, לרקוד. אתה יודע לשיר? את יודעת לרקוד? לא, אנחנו לא התוף הזה, וכשאני, במערכת החינוך, שלושים ושש שנה, נמצאת שם וניסיתי, אני חייבת לומר, בזכותו של הרב אהרון בן דוד, לפני הרבה הרבה שנים, נכנס אלי מפקח ואומר: למה את מלמדת דווקא את הרמב"ם וחלק מזה, אמרתי לו: אבל זה הרמב"ם, אמר: אבל איפה רש"י? אמרתי לו: בוודאי שגם רש"י אבל השאלה למה אני עומדת על לימודי הרמב"ם התסיסה אותי, פשוט התסיסה.

את יודעת למה לא רש"י קודם?

כן ?

קודם רֹאשי ואחר כך - - -

אני באמת לא הבינותי את השאלה, לא הבינותי מה, ואני אומרת את זה ויש לנו דרכים, וכן, אני כאן כן מסכימה עם שניכם, גם עם פרופ' טובי וגם אתך, את התכנים האלה יש להכין ואני אומרת, אנחנו צומחים למעלה ולא צונחים מלמעלה למטה, זה צריך להיות מהגן, אירועים חווייתיים שיש בהם חוויה, שיש בהם מסר. נכון שהדורות השתנו, נכון, אבל, יש כלים, יש הכנה. אם יש עדת היגוי שהיא יודעת מה היא עושה אז היא מעבירה את ההשתלמות קודם למורים, והמורים צריכים להיות מעוניינים, לא מורשת שאני כופה על המורה והיא אומרת "בחייך, תורידי ממני" וזה לא חובה, אגב. ומה זה הפרויקט הזה, אנחנו הולכים מפרויקט לפרויקט, המורים לא נושמים, הם הפכו להיות טכנוקרטים, אין עוד חינוך, אין כבר כלום, יש רק טכנוקרטיה, אני צריכה למלא יומן, לעשות 'וי', אז אם אתם רוצים שאני אעשה 'וי' אז אני אעשה 'וי' אבל, זה לא זה.

לכן, כשמדברים על מורשת תימן אז אני אגיד – משהו שלא כל כך נעים אבל אני אומרת תמיד "של נעליך מעל רגליך כשאתה מדבר על מורשת יקירה ויקרה" ובאמת, אני מודה כאן לכמה כאלה שעוסקים בה ונותנים לה, תודה רבה לך באמת ד"ר יגאל בן שלום, האם הזמן שלי תם כי אם לא אז יש לי כאן מחברת שלמה. תודה רבה.

לא, לא, אין לנו זמן.

תודה רבה.

אגיד לך את האמת, ניצלת את זה שאהבתי לשמוע את הצליל, את המבטא ונתתי לך לגלוש עם הזמן.

אחרי חמש עשרה שנה בארצות הברית אמרו לי ששמרתי על התימנית.

באמת, כל הכבוד.

אהדה ככהן גדול שאומר: יותר משאמרתי, יש כאן.

אני רוצה להזמין את ד"ר שמעון אוחיון לתת לנו דברי ברכה ואמירות קצרות, במסגרת אילוצי הזמן, בבקשה.

קודם כל תודה רבה אדוני היושב ראש, על קיום הדיון הזה ואני יודע שמה שנוגע למורשת יהדות המזרח זה לא הדיון הראשון, אתה מוביל ואתה נותן לזה מקום נכבד ומעשי. אני בכוונה מדגיש את המילה מעשי כי אני יודע מה הוא עושה בתחום הזה, כדי לקדם בצורה מעשית את הנושאים הללו, אז, חברת הכנסת קורן, על היוזמה באמת ברכה, ידידי הרב, מורֵנו, הרב ד"ר רצון ערוסי, תסלחו לי אם לא אציג את כל האנשים הנכבדים שאני שמח לעבוד אתם בשיתוף פעולה לא מהיום, בתור מנהל מרכז דהאן.

תראו, הפסיכולוגים החברתיים אומרים שאם אתה רוצה באמת לעסוק באינטגרציה אמיתית ולתת מקום ושייכות לכל קהילה וקהילה, אז תכיר לציבור הרחב את מנהיגיה, את יוצריה, את האנשים שתרמו, שיוכלו להזדהות ולראות את הקהילה במלוא גודלה ובמלוא תפארתה. כבר הזכירו. לצערנו, נדחפנו הרבה פעמים לצד הקולינרי – ג'חנון ומלאווח ואני בוודאי לא מזלזל, גם בתור מרוקאי לא מזלזל במטבח המרוקאי אבל זה לא העיקר, זה לא העיקר אלא בוודאי שהיצירה, היצירה הרוחנית והתרבותית בכלל, להכיר אותה ולהציג אותה בפני הנוער, בפני ילדי ישראל, זהו האתגר האמיתי שיש לפנינו. ואני רוצה דווקא לברך, פרופ' טובי, אני רוצה לומר לך, אני רוצה כן לברך את השר, אני לא יודע כמה הוא בקי בדברים הללו, שמעתי אותו אתמול אומר רבי מחלוף, חיפשתי בדיוק למי הוא התכוון אבל, בסדר - - -

רגע, אם הוא היה אומר 'כלוף' אז הוא היה מוצא?

זה לא משנה כרגע אבל, אני אשפוט אותו לפי העשייה שלו, בקטע הזה בוודאי. אני יודע שהוקמה ועדה ויש ועדות משנה, ואני גם התבקשתי להיות חלק מזה. פרופ' טובי, שם נמצאים בעיקר עדות המזרח, ואם הם בעצמם לא ייקחו, ויש ביניהם והם מייצגים, לפי מה שראיתי, כל אחד ואחד, כל עדה מיוצגת, גם על ידי איש מחקר וגם על ידי איש הוראה וחינוך, עם איש דידקטיקה. ובדקתי. אתה הצגת שזאת בעיה מרכזית, איך אנחנו מציגים את זה לנכדינו היום באמצעים דידקטיים מתאימים כדי לקרב, תראו, זה משמח אותי שאני רואה את עידן רייכל מלחין ומבצע את השירים של שבזי. בוודאי בתחום הזה - - -

תימני - - -

בסדר אבל הנגישות שלו, הנגישות שלו לקהל הרחב, הנגישות שלו לכלל ילדי ישראל, ששומעים בקטע הזה, זה העניין. הוא לא שר בתוך כנס של – תסלחו לי, אני לא רוצה לדבר כרגע על "אעלה בתמר" בלבד או של "אפיקים" בלי לפגוע באף אחד, אני אוהב את כולם אבל פה מדובר באדם יוצר וזמר ואומן ששר, אל כלל ילדי ישראל, ומשם, משם לקחת את הדמות המופלאה של רבי שלום שבזי, שהוא באמת איש אשכולות, הוא לא עסק רק בשירה כי הוא עסק גם בהלכה, עסק גם בפרשנות, עסק בתחום התפילה ואנחנו בוודאי, ותסלחו לי שאני לא רוצה - - - מאחר וכולכם שותפים, ובעוד שבועיים יתקיים עוד כינוס אחד והכינוס מוקדש לרבי שלום שבזי, לפני השירה היפה של האמנים הנפלאים, של אהרן עמרם, של ציון גולן, של שגית כהן, קודם כל נציג את דמותו בשמונה הרצאות. רב-כיווני מבחינת תרומתו של רבי שלום שבזי ומשם, אני מקווה, יהיו שם כאלף איש, גם סטודנטים, גם כלל ישראל, לא רק ילדים שלנו. אם הועדה, שאני מקווה, שעכשיו מקים שר החינוך, תוכל גם לפקוח עין ולהוביל גם לידי מעשה.

נדגיש שהיום הזה בשיתוף עם האגודה לטיפוח חברה ותרבות. לא הזכרת.

תודה.

אני גם לא אמרתי שזה בהכרח מרכז דהאן, בוודאי, היום הזה הוא בשיתוף עם כמובן ידידנו וחברינו, ד"ר יגאל בן שלום, זו לא פעם ראשונה, גם פרופ' יוסף טובי הוציא עכשיו את הספר השני והשלישי - - -

ועכשיו חובב צברי.

תודה.

בבקשה.

תודה רבה.

לפי החיוך אתה לא הולך להאריך.

אני ממש קצר ואני רוצה לשתף אותך, אדוני היושב ראש, וגם את החברים. כמובן תודה לנורית חברת הכנסת ולכל החברים. אנחנו, לדוגמה, אצלי ביישוב, בקרית עקרון, עשינו לפני כחודש, אחד עשר סופרים ומשוררים מקרית עקרון שבאו מצפון תימן, עשינו להם ערב משלהם - - -

מה עם הדרום?

רגע, אני מדבר על קריית עקרון. כולם עולים מתימן שכתבו ספרים וזו חוויה מדהימה, כולל, נמצא פה גם שאול ליבי, שאבא שלו - - -

אני יכול להעיד.

שאול.

כולל אבא שלו שכתב ספר, משה ליבי ז"ל שהיה ראש מועצת קריית עקרון. אני רוצה גם במשפט לספר לכם איך אני נכנסתי לכל העניין. נכון שאני נראה בן תימן אבל אני, עשרים ושמונה שנים בצבא, שבע שנים במשרד החינוך, שנתיים בערך ראש מועצה, במסגרת משרד החינוך ליוויתי משלחות של נוער לפולין. אחרי פעמיים שאלתי את עצמי: רגע, ומה עם המורשת שלי? ואז הייתי שלש שנים וחצי כבר ב"שרשרת הדורות" ועשינו את כל אותן שבתות עיון וחלק מהאנשים יושבים כאן, החליף אותי אבנר זכריה שהוא היום המנכל ואני התפניתי. עשינו עוד כמה תכניות- - -

יש צמא. אתה מרגיש את הצמא.

בוודאי שיש, כולל זה שיש שותפויות גם עם ד"ר יגאל בן שלום ויש אפילו כבר ניצנים של שירה של הצעירים שלנו, שלומדים את כל הנושא של השירה, גם של שלום שבזי.

תודה רבה.

'ישר כח' על המיזם ותודה רבה.

ד"ר רחל ידיד, בבקשה.

מכובדיי, - - - יקרים, אני כל כך מאושרת להיות כאן ולהיות שותפה לרעיון הזה. אני ארבעים ושש שנה במערכת החינוך, מן הגיל הרך ועד לאקדמיה, ששם אני עובדת כבר שלושים ומשהו שנים. ואני לא אלאה אתכם ואחזור על הדברים שנאמרו. בכובע השני שלי אני יו"ר עמותת "אעלה בתמר", זו עמותה שהוציאה עשרות ספרי מחקר על יהדות תימן, שהאחרון שבהם טרם הושק והוא נקרא "ממקור ראשון", שהוא בעצם ספר של תוצאה של 1,200 ראיונות שקיימנו, שהם כר נרחב להרבה מאוד חוקרים בדרך, שיכולים לעשות בו שימוש ולהרחיב את הידע שלהם.

אמש, השתתפתי בערב מרתק שהיה לי מאוד קשה להירדם בעקבותיו, בבית קפה "קרוסלה" בירושלים. היו שם שותפים, מי שהינחה את הערב, צעיר תימני, חמד, דוקטוראנט בירושלים, ששמו תם פוגל, שאירחנו אותו באחת השבתות האחרונות שלנו, אני פשוט נפעמתי מן השליטה שלו בשירה של תימן. היו שם לפחות שש מאות חבר'ה צעירים ששרו את המילים של שבזי עם ציון גולן ב- live, בלב ירושלים, ברחביה, עד אחת עשרה בלילה.

אני עברתי שם אתמול, ראיתי הרבה תנועה.

היה פשוט מרתק ואני רוצה לומר שכמו שאמרת, זה רנסאנס לשירה ולתרבות ואני עדיין לא התקלקלתי, שים לב, אני הוגה את האותיות הגרוניות כבבית אבא, למרות שחלק מהחברים שלי שכחו את זה כבר אבל זה עוזר לנכדים שלי - - -

השכיחו מהם, אל תאשימי אותם.

לא, חלילה.

כי גם אני חוטא בזה.

זו הסיבה שעכשיו הנכדים שלי כותבים נח בחמש עשרה שגיאות, כי מחליפים את האל"ף והעי"ן והחי"ת והכ"ף והכול.

לא מאמין לך.

עכשיו אני חוזרת ויש שתי נקודות להזכיר. ההיסטוריה שלנו, של יהודי תימן בעליה מתרמ"ו, והרי העמותה שלנו נקראת "אעלה בתמר" בעקבות העלייה של 1981, של עשרות תימנים לארץ - - -

שקט, עוד יגידו שהתימנים אין להם קשב וריכוז.

בספרי ההיסטוריה הם כמעט לא מוזכרים ואילו לביל"ויים – כמורה להיסטוריה לשעבר, מוזכרים פרקים שלמים על הביל"ויים, כמה עלו ובקושי שנשארו כמה בודדים מהם, ממש חוסר איזון משווע. אותו הדבר עם מגורשי כנרת, אמרו שלא, הם פרשו, הם עזבו אבל הם גורשו, הם גורשו וזה ממש פצע שלא הגליד. הבאתי את הנכדה שלי הבכורה - - -

האם את רוצה שאני אספר לך מה היה ב"בני ראם"?

אני יודעת.

ו"תוחלת".

ו"תוחלת" כנ"ל. חצי דקה ממני נתתי לה.

זה משלי, זה לא משלך, את שלך כבר גמרת. בבקשה.

שמי כליל ידיד, תלמידת כיתה י"א. באתי לפה היום בתור תלמידה במערכת החינוך שנמצאת כרגע בשנה הכי רלבנטית לדיון שבו אתם עוסקים, כיוון שזו השנה שבה אני נבחנת בבחינת הבגרות שלי. אני באה מבית מעורב, אימא ממוצא 'יקה' - - -

שם בית הספר.

אולפנית "הראל". אני באה מבית מעורב, אימא ממוצא 'יקה'-שווייצרי ואבא ממוצא תימני. בבית אימצנו מנהגים משתי המסורות באופן שווה, כך גדלתי על ערכים של כבוד, שוויון, העצמה וסבלנות. כשאני בוחנת את החומר הנלמד בהיסטוריה, מתקבלת תחושה של האדרה של יהדות אירופה והדרה של אוכלוסיות שלמות, כמו עדות המזרח למשל. ואם הן מוזכרות אז זה כהערת שוליים או כדרך אגב.

הנה, עכשיו אמרת, האדרה. האדרה והדרה כמעט אותו דבר.

כמעט אותו הדבר. החלפה של האל"ף בה"א.

היו דמויות מאוד משמעותיות לאורך ההיסטוריה שאנו ממעטים ללמוד עליהן כגון רבי שלום שבזי, פייטנים, הוגי דעות, חכמים נוספים מעדות המזרח וכמובן מהיסטורית אחינו בני העדה האתיופית. אין ספק שבעת החדשה הדומיננטיות שייכת באמת ליהדות אירופה, שיזמה את התנועה הציונית והקמת המדינה, אך בהיסטוריה המעט רחוקה יותר, קיימת האדרה של התרבות האירופית על חשבון התרבות המזרחית המפוארת, שהייתה מפותחת באותה המידה אם לא יותר. לסיכום, אני חושבת שיש צורך אמיתי בלימוד דמויות מפתח מכל התרבויות, בתוכן שווה בהתאם להשפעתן ולא בהתאם לשייכות של כותבי ספרי הלימוד. יש מקום ליותר הטרוגניות בחומר הנלמד, דבר שיחבר יותר תלמידים וייתן תחושת שייכות וגאווה גדולה. תודה רבה.

תודה רבה. למרות שהקראת את זה במהירות באילוצי הזמן, הבנו, ואת יודעת מה, מעבר ל'הבנו', אנחנו חווינו. ד"ר משה נחום, "בן פורת יוסף" עם הדוקטורים פה. בבקשה.

אדוני היושב ראש, כבוד הרבנים, כל הדוקטורים, כל התימנים, מרוקאים, אשכנזים, כולנו בני עם אחד אנחנו. מה שאותי מעציב כשאנחנו מדברים על עליית תרמ"ו, אנחנו קראנו עכשיו בשיר של רבינו אבוהרי עלה לארץ בשנת שכ"ח, 1568, אחריו עלה רבנו יהושע עדני - - - של שלמה במשנה, בשנת של"ה, 1571 ובן הישועה אֲדַני שלח את רבינו יחיא אבוהרי חזרה לתימן לעודד עלייה, עלייה ציונית. אני מקווה שאתם יודעים על מה אני מדבר כי הייתה כבר קהילה אז, לפני חמש מאות שנה, בארץ, ולא רק זאת אלא בן גוריון כותב על זה, על עלייתו של רבינו עובדיה מברטנורא, שעלה לארץ בשנת רמ"ד – 1484, הוא אומר במפורש "שום דבר לא הסעיר אותי כמו המפגש עם יהודי תימן שתורתם אמנותם". מי שיבין ספרדית, אני יכול לומר לכם, הוא אמר זאת - - - הסערה הזו בגופי בנפשי, היא לראות את אחיי היהודים ששולטים בתורה בעל פה. קראנו פה "הֱתֵל בדתי, בז לתורתי ותלש עטרתי" לרבנו יחיא בן סעדיה בהרי, הוא כתב את זה בשיר, והוא כתב גם את ספר המוסר. בן גוריון, בספרו "בטרם מדינה" אתם תראו המון עליות והוא מציין את עלייתו של רבנו עובדיה מברטנורא. הרמב"ם התארח בארבע נקודות ישוב אצל התימנים בשנת תת-קכ"ה, 1,165, והרמב"ם כותב באגרותיו – והן נמצאות בחולון, ברחוב חומה ומגדל 39, במכון יהודה הלוי, הרמב"ם מתפעל מאלף היהודים התימנים שנמצאים כאן בישראל, זה לא מופיע בשום ספר היסטוריה.

מה שאנחנו לא מבינים, מדוע אנחנו מזדהים עם עליית תרמ"ו? הרי לפני כן עלו הרבה מאוד תימנים. התימנים סבלו כאן מאפליה גזענית איומה, בדיוק כתבתי את הספר הזה על התעלומה של מה שקרה לילדי תימן, כולל חטיפות הילדים ומכירתם, והם מתכחשים לזה אבל, לצערם הרב, אנשי הרב משולם, הרב משולם עלה על כל העניין, הארכיון נמצא אצלו, הוא הראה לי מסמכים מצמררים ולכן, בית המשפט העליון, כשהוציא את הפסיקה כשעתרתי לבג"ץ להקים ועדת חקירה ממלכתית, שמתי בספר גם את פסק הדין של השופטים, שני שופטים ברחו לי בבוקר, נשארו רק שלושה, מה שקורה עם התימנים זה מפליא אותי מאוד מאוד, שהם לא מופיעים בהיסטוריה, רק עליית תרמ"ו. איפה ההיאחזות? הגברת נגעה בנקודה שגירשו אותה מ"כנרת", נכון, גבירתי לא יודעת שנהרגו שם ששה איש, גם זה את לא יודעת - - -

יודעת גם יודעת.

ולמזלנו, האחים - - -

רבי משה, ד"ר משה נחום, הייתי מוכן לשבת שעתיים לשמוע הרצאה מאלפת שלך, אני נהנה מכל רגע, ואני יודע ליהנות מהעבודה שלי, רק תקצר לנו, עוד מעט הפעמון יצרח ויש לנו עוד כמה דוברים.

אני שמעתי את כל הדוברים. אני רוצה להודות לך ולגברת, סגנית יושבת ראש הכנסת, גברת קורן, היה לי הכבוד והעונג להכיר אותה ואת בעלה באילת, ואני נתתי לכם חשיבה איך להתמודד עם העליות והזכויות של יהודי תימן בתנועה הציונית, שבנו את המדינה, אנחנו, לא התנועה ביל"ו, שבסך הכל עלו ארבעה עשר איש, ששה ברחו, שמונה נותרו ואומרים: זו העלייה והתנועה הציונית.

ומי אמר שלא יודעים לשכתב את ההיסטוריה? תודה רבה אדוני, תודה רבה.

תעשה יום של יהדות תימן, תעשו יום של יהדות תימן.

ומה אנחנו עושים עכשיו?

ומה אנחנו עושים עכשיו?

קבוע, קבוע בכנסת.

קבוע?

אבנר עורקבי, אחרי שאני עושה דיון שהוא ביקש, הוא יוצא, בא אלי ללשכה: נו, מתי אני מקבל את הדיון שלי? אף פעם לא שבע. מר שלומי קעתבי – לא הגיע. טוביה סולמי, גם לא הגיע ולפני הזמר, אני רוצה לתת לידידי, מוטי מגער. תדעו לכם, אל תפרסמו, אני יודע שאנשים לא מקליטים את השירים ואני, שירי שבת שלי זה גם פיוטים אבל גם נעמי שמר והרבה מהספרים שרכשתי אצל מוטי מגער ושם, שירת יהדות תימן מככבת. אבל אי אפשר להתחרות בכם בשירה, אני לא אדגים לכם.

אדוני היושב ראש, גבירתי סגנית יו"ר הכנסת, אני חושב שזה יום חשוב לעֵדה ואני חושב שזה גם יום חשוב לכל עם ישראל. אני לא רוצה לחזור על כל המנטרות ש"מה עשו לעדה ואיך שיכתבו את ההיסטוריה" וכל הדברים האלה, מה שחשוב, ויושבים פה הרבה אנשים שהיינו ביחד הרבה שנים וכל פעם מתחילים משהו ואז זה באיזשהו מקום זה נפסק.

אצל כולם ככה.

יכול להיות, אבל יש פה באמת, אני אומר שמוכרחים - - - את רבי יעקב אני מכיר הרבה שנים, בולדוזר אמיתי אם רק נותנים לו, ואני חושב ששיתוף הפעולה והשילוב הזה עם - - - יכול להצמיח באמת, באמת תקווה גדולה, תודה לכם על היום הנפלא הזה.

תודה רבה לכם. הזמר אהרן עמרם.

משורר. הזמר הראשון שהתחיל פה בארץ ואני, כילדה קטנה זוכרת, תמיד אתה שרת את השירים בעגה התימנית החזקה ועם הפח, כמובן עם הפח והקול שלך תמיד מרטיט.

מחיל אל חיל. "אהבת הדסה על לבבי נקשרה, ואני בתוך גולה, פעמיי צוננים. לו יש רשות לי, אעלה, אתחברה תוך שערי ציון אשר הם נהללים"

(שירת הזמר)

אתם יודעים, אני לא מבין גדול בשירה אבל, אלה שאוהבים את השירה הקצבית, זו לא חכמה, בואו נראה אותם עושים את הטונים האלה, המתמשכים, 'ישר כח', לא יחר גרונך בעזרת השם.

אמן.

אמן והרבה בריאות.

תודה.

ועכשיו יש לנו את משרד החינוך, בואו נשמע. בבקשה, הציגי את עצמך.

שלום לכולם, שמי בלהה גליקסברג, אני מפמ"ר שזה ראשי תיבות של מפקחת מרכזת, על לימודי הסטוריה בחינוך הדתי. אני חייבת להגיד שאחריות גדולה רובצת על כתפיי עכשיו ואני אשתדל לעמוד בה. אני רוצה להתחבר למה שיגאל פתח - - -

לפני כן, הועדה שהקים משרד החינוך – אני רוצה להיות פרקטי, שמעת את הדברים, גם מפרופ' טובי, החשש הוא שאי אפשר להכיל הכול, אנחנו, משבעים ארצות הגענו הנה, וכל אחד רוצה את המקום שלו וצריך לתת את הסיפור השלם והפחד והחשש שמא ידלגו הוא קיים, ואם כבר לא ידלגו וייכנס – ייכנס עקום, סליחה על הביטוי המושאל. אני מקווה ששמעת את הקולות, לא רק את המוזיקה אלא את הצלילים, את הטונים. בבקשה. רציתי לדעת אם הועדה אכן בנויה לכך, זו השאלה שלי, האם הועדה אכן בנויה לכך שכשמדברים על משהו יעודי אז להשתמש באנשי מקצוע יעודיים. לצורך העניין, כדי להסביר לך מה אני מתכוון, אם הולכים להכניס את הפרק של יהדות תימן והמורשת של הרב שלום שבזי, אז להיעזר במומחים, באותנטיות.

אני רק רוצה להפריע לָך כי אני רוצה לשים דברים על דיוקם. אני הגשתי הצעת חוק שמדברת על כך שאני רוצה שמורשת יהדות תימן והמורשת של רבי שלום שבזי, ייכנסו לספרים, אם זה לספרי אזרחות ואם זה לספרי ספרות.

היסטוריה.

לא, באזרחות מדברים על ההיסטוריה ובספרי אזרחות כשמדברים על הקמת המדינה והעלייה, אז שיהיה לנו מקום נפרד שמתאר מה עשינו פה בארץ, גם הגירוש של קבוצת כנרת לשעריים וכל הסיפור הזה. העניין הוא שהשר בא ואמר לי: אני לא מאשר לך את הצעת החוק ואז, יום אחרי שדיברתי אתו, הלך והקים את הועדה. אני רתחתי ואמרתי: זה לא בסדר, כי מה עשית, במקום לתת לי את הכבוד הזה שאני מגישה חוק על יהדות תימן ואני כל הזמן אמרתי לו, מאוגוסט כשהוא נכנס לתפקיד והתחיל את שנת הלמודים אמרתי לו: צריך לדעת על כל המיגזר ועל כל עדה, שלכל עדה יהיה לה את הפרק שלה והמקום שלה בהקמת המדינה. אמרתי לו, יהדות תימן – אי אפשר להקים אתה בוועדה כשלא יושבים שם האנשים והמלומדים שלנו, אז איך את רואה את זה שהוא עכשיו לא מאשר לעשות הצעת חוק, איך זה יקרה?

תודה.

ברשותך אתייחס למה שאתה שאלת וגם למה שאת הזכרת עכשיו, אם כי אני לא יכולה לענות בשמו של השר, כי אני מדברת מן המקום המקצועי של מפקחת על לימודי היסטוריה אבל, לפני שאני מתחילה, אני רוצה להתחבר – התחלתי לומר קודם, רוצה להתחבר לדברים של יגאל בן שלום, הוא הזכיר קודם, גדלנו באותו בנין, ברחוב שמואל הנציב 36 בנתניה, משפחת בן שלום, עובדיה ז"ל ונעמי והילדים, גרו בקומה רביעית, אנחנו, משפחת גליקסברג, גרנו בקומה שניה. זה נכון שהייתם המשפחה התימנית היחידה בבניין, הייתה משפחה מעולי ספרד בקומת הקרקע ורוב משפחות הבניין היו כמו אבא שלי זכרונו לברכה, משפחות של ניצולי שואה, שעלו ארצה, אנחנו מדברים על שנות הששים והשבעים. לכן, מבחינתי, אני חייבת להודות שזו התרגשות מאוד גדולה, מעין סגירת מעגל אפילו, בלי לדעת שכך יתגלגלו הדברים ואנחנו נשתף פעולה בפורום הזה.

אז אני באמת רוצה ושמחה על ההזדמנות שניתנה לי להציג את מה שאנחנו מלמדים על תולדות יהודי תימן, על מורשתם, גם על לימודי ההיסטוריה בחינוך הדתי ואני מייצגת פה גם את המפמ"רית המקבילה שלי, ד"ר אורנה כץ-אתר, שהיא אמונה על לימודי ההיסטוריה בחינוך הממלכתי וגם את אגף מורשת, שעוסק במורשות קהילות ישראל כלומר, אני בעצם אציג פה שלש נקודות מבט של שילוב הנושא.

אתחיל, ברשותכם, עם החינוך הדתי, בלימודי היסטוריה בחינוך הדתי, שאותו אני מובילה ועליו אני ממונה. קודם כל, אני רוצה לומר שאנחנו הכנסנו בשלש שנים האחרונות תכנית לימודים חדשה בהיסטוריה לחינוך הדתי. אני לא יודעת כמה הנוכחים פה מכירים אותה, כמה עיינו בה - - -

אנחנו סיימנו לפני ארבע שנים את הלימודים.

אז זה התפקיד שלי להציג את זה עכשיו, תכנית לימודים מעניינת, אני מזמינה את כולם לעיין בה, אנחנו עדיין לא סיימנו את ההטמעה שלה כי תהליך הטמעה של תכנית חדשה לוקח כמה שנים, הוא כרוך בהשתלמויות מורים, בהוצאת ספרי לימוד, זה תהליך ארוך, תהליך של שינוי זה דבר מורכב, אבל אני מקווה שהשנה אנחנו נסיים בסוף השנה הזאת את המעגל השלם של הכנסת התכנית, ואני חושבת שאחד הדברים הגדולים והחשובים גם בעיניי, ובכלל בתכנית הזו, הוא שכל הנושא של יהודי ארצות האיסלאם ויהודי תימן, מקבל בתכנית הזאת תיקון מאוד מאוד גדול, מה שלא היה קיים, אכן, אתם צודקים, בצורה מספקת בתכנית הלימודים הישנה. אני בטוחה שיש לנו עוד הרבה מה לעשות, הדברים כל הזמן מתקדמים וההשתדלות צריכה להיעשות כל הזמן אבל, חשוב לי לדייק בדבר הזה, ומי שמחפש את תכניות הלימודים, שיחפש את התכנית החדשה וממנה ילמד ועליה יתעדכן.

ברשותכם, אני מראש עשיתי אפילו איזושהי רשומה כדי לא לפספס בגלל גודל המעמד וההתרגשות, לא לפספס שום דבר, ואני רוצה לומר שאנחנו לא מתחילים ללמד על יהודי תימן בעלייה הראשונה, כי אנחנו מתחילים ללמד עליהם עוד הרבה הרבה קודם ויותר מזה אפילו, אנחנו לומדים על יהודי תימן בשני מעגלים, במעגל הראשון אנחנו לומדים בחטיבת הביניים והמעגל השני בחטיבה העליונה, כי זו החלטה אסטרטגית של ועדת המקצוע שלנו, שתלמידי החמ"ד, בוגר החמ"ד ילמד פעמיים, בתנועה ספיראלית, את תולדות עם ישראל, אז במעגל הראשון התלמיד לומד בחטיבת הביניים ואני אפילו אפרט.

התלמיד לומד על מעמדם המשפטי של יהודי תימן, כמיעוט במדינה מוסלמית. זה כולל את ההגבלות השונות, את העברת הילדים היתומים לבתי מוסלמים, את גירוש יהודי צנעא ב-1648 בגלל סירובם להתאסלם ועוד. כמובן שלא אפרט את הכול. נקודת מבט אחרת מתמקדת בפרנסות היהודים בארצות האיסלאם והדגמת הסוגיה, גם באמצעות פרנסות היהודים בתימן, כל העניין של שמות משפחה כשם המקצוע וכו'. זווית ראיה מעניינת נוספת היא הכרת הקהילה ומוסדותיה, עם דגש על הנושא החינוך. יש גם התמקדות ביצירה הרוחנית בתימן – ספרות, הלכה ושירה ופיוט. במסגרת הזו התלמידים מתוודעים אל הרב יחיאל קפאח כפוסק ואל הרב שלום שבזי כמשורר. בהמשך הם גם לומדים על שמירתם והצלתם של כתבי היד בתימן. אני מזמינה אתכם, הספר "מדור לדור" כרך ג', ניתן לרכוש אותו, ניתן לראות הכול.

אם אני לא טועה זה רק השנה - - -

לא, זה לחטיבת הביניים. תכנית הלימודים החדשה היא לחטיבה העליונה ואני תיכף אתייחס. זה כבר קיים. מה שקיים - - -

בתהליכי הטמעה. התכנית של החטיבה העליונה בתהליך הטמעה.

נכון, כל מה שתיארתי עכשיו בחטיבת ביניים - - -

רגע, תאפשר לה, ד"ר משה נחום, תאפשר לה.

כן, תנו לי את הרצף, ברשותכם, כדי שתתקבל התמונה, הילדים לומדים כמובן על הקהילה היהודית בתימן כאשר מוזכרים בתוך תקופת הכיסופים, לאורך הדורות, לעלייה לארץ, גם בשירה וגם באיך זה מתממש, גם בשירה וגם בעלייה בפועל. זה לגבי חטיבת ביניים.

עכשיו לגבי החטיבה העליונה, הנושא של יהדות תימן משולב בה ואני אפרט. יש לנו, שוב, שני משפטים, כדי - - - אני לא יודעת אם כולם בקיאים בדרך בה מתנהלת מערכת החינוך עכשיו, אחרי הרפורמה אבל אנחנו נדרשנו, כל תכנית לימודים, לחלק אותה לשני חלקים. חלק אחד הוא 70% מתכנית הלימודים, שעליו התלמידים נבחנים בבחינת בגרות חיצונית עם הערכה קונבנציונלית ו-30% מן הנושאים הם חלופות בהערכה. למשל, גם האבחנה הזו - - -

הערכה חלופית. תסבירי על הערכה, למי שלא מבין. 30% על ידי עבודה - - -

אנחנו קוראים לזה חלופות והערכה, זה לא - - -

אני רוצה לומר לך שאני למדתי את המושג הזה מאנשי משרד החינוך, זאת אומרת, קחי את זה בהסתייגות, כי אותי הם לימדו הערכה חלופית.

לא ניכנס לסמנטיקה אבל בסדר, אנחנו מדברים על אותו הדבר. כשאנו מדברים על חלופות בהערכה, אני יכולה לספר לכם מה אנחנו בלימודי היסטוריה איפשרנו לתלמידים שלנו. למשל, המורה יעריך את התלמידים בנושא מסוים דרך ניתוח כרזות, דרך ניתוח קריקטורות, דרך עבודת חקר, דרך ציור לימודי ודרך מפגש עם אנשי עדות. ולדיון שלנו, הנושא של מפגש עם אנשי עדות הוא ממש קריטי ואני תיכף אתייחס אליו.

נחזור לחטיבה העליונה ואני קודם אדבר על ה-70% שעליהם, כמו שאמרתי, התלמידים נבחנים בבחינת בגרות חיצונית. התלמידים לומדים, למשל – והספר הזה כבר קיים ונלמד, בפרק שעוסק בתנועת ההשכלה היהודית, למשל, התלמידים לומדים על חדירת רעיונות ההשכלה לתימן ועל "הפולמוס בין הדרדעים לעיקשים". יכול להיות שלא ביטאתי נכון, אני מתנצלת.

אני מבקש לא לעלות על מוקשים.

אני מספרת מה יש. יש מוקשים כמעט בכל נושא, דרך אגב. למשל, בפרק שעוסק ברעיון הציוני לומדים על עליית "אעלה בתמר", לומדים גם על העלייה הראשונה, לומדים גם על העלייה השנייה, לומדים על מערכת היחסים הטעונה בין העולים מתימן לעולים שהיו, האחרים, וכו'. גם בפרק שעוסק במלחמת העצמאות התלמידים לומדים על יהודי תימן במסגרת הנושא של פליטים יהודים מארצות ערב ובכלל, בהרבה מאוד נושאים כלליים שנמצאים בתכנית הלימודים והמורה צריך לתת עליהם דוגמאות, אז המורה אוטונומי לבחור את קהילת יהודי תימן או כל קהילה אחרת שיבחר, כדי להדגים עליה את הנושא, כמו עלייה, התיישבות וכו'.

עכשיו אני רוצה להגיע ל-30% חלופות בהערכה. חלופות בהערכה הן בעצם מרחב שניתנת בו אוטונומיה מאוד גדולה למורה וגם לתלמידים.

יש לך שתי דקות לעשות את זה.

אני אעשה את זה בשתי דקות אבל האמת היא שהתנקזו אלי הרבה שאלות, אז אני אשתדל. חלופת הערכה ראשונה שאנחנו נותנים בכיתה י' לתלמידים היא לבחור קהילה מסוימת שהם מעוניינים לחקור אותה ולהעמיק בה, דרך תיק עבודות. כלומר - - - דרך מקורות ראשיים, משניים, לא אפרט כי אין לנו זמן אבל, יש בהחלט מקום לתלמיד – והמורה מציג את האופציה הזו, וכל תלמיד בוחר את הקהילה שהוא רוצה לבחור, אז אופציה אחת היא להעמיק בקהילה אחת ובהחלט תלמיד יכול לבחור גם את הקהילה היהודית בתימן, ועוד אופציה היא לעשות השוואה בין קהילה אחת במזרח לבין אחת ממערב. התקופה היא בין שתי מלחמות העולם, במתח שבין מסורת למודרנה ובהחלט, תלמיד יכול לבחור את קהילת תימן ולעשות איתה השוואה לקהילה כלשהי מאירופה. ויש גם דוגמאות, אפילו צנעא מוזכרת שם בהצעות שלנו.

התכנית השנייה שאנחנו מציעים היא תכנית "חמד ועֵד" שהזכרת אותה קדם. תכנית "חמד ועד" אנחנו מובילים אותה כבר ארבע שנים, במסגרת התכנית הזו, חלק מציון הבגרות של התלמיד בהיסטוריה הוא להיפגש עם איש יכול להיות איש עדות. יכול להיות איש עדות ניצול שואה וזה יכול להיות כל איש עדות שקשור לעלייה ולהתיישבות בשנות החמישים. זה גם פתוח לתלמידים לבחירתם החופשית, אפילו המורה לא יכול לכפות על התלמיד עם איזה איש עדות להיפגש. התכנית הזו יש לה הצלחה מסחררת, דרך אגב, אנחנו מקבלים - - -

יש ערך רב ללימוד חווייתי. זה דבר שנשאר, כמו שאמר לי תלמיד – ותלמידים אומרים לי את זה: שאלתי אותו: איך זה, למדתם, נבחנתם, אמר לי: תראה, אל תשאל, אנחנו דוגרים, דוגרים, דוגרים, בולעים ומקיאים" הוא בחר את הביטוי הנכון, מקיאים, כי בהקאה לא נשאר, גם המינרלים הולכים, לא נשאר כלום.

נכון, אני מסכימה אתך, אם דבר נעשה בצורה חווייתית, שמחברת את התלמיד, זה נצרב ב-hard disk שלו לדורות. זה בהתייחס לדבריך, יגאל, שדיברת על - - -

ד"ר משה נחום, תהיה אופטימי, גם אחרי שבעים שנה לומדים, משתנים.

אני כבר אחרי שמונים.

אני, אני עוד לא. תהיה אופטימי לפחות בשבילנו לדורות הבאים.

רק בקשה לי אחת קטנה - - -

אני רוצה לסיים.

תתקנו את העוול ההיסטורי של עליית יהודי תימן לארץ, זה לא שנת תרמ"ו, זה פרק של עליות מן ההתחלה - - -

"חזק וברוך", בבקשה, גבירתי.

אני רוצה להגיד - - - אחרון. אם יוותר זמן אז להציג - - -

אין לנו.

משפט אחרון אבל, יגאל דיבר על פרויקטים לשנה ואני רוצה להזכיר פרויקט לשנה – וזה עכשיו בדיוק מתחבר לשיחה האחרונה שלנו, שאם נושא נלמד נכון בצורה חווייתית, התלמיד זוכר אותו ואני רוצה להציג לכם - - -

ואני מתחבר למה שהיא אומרת. אין הצדקה שמקצוע מסוים במערכת השעות ילווה אותי מכיתה א' עד י"ב. אין הצדקה.

אני רוצה להראות לכם, במינהל החינוך הדתי כל שנה יש דמות מופת, שהתלמידים של החמ"ד לומדים לאורה וכל שנה הדמות הזאת מתחלפת. בשנה הזאת זה הרב קפאח ורעייתו הרבנית ברכה זכרונה לברכה. אני רק רוצה להראות לכם חומרים שיצאו – דיברתם על גן הילדים, דיברתם על החינוך היסודי, בבקשה, ספר, זה אמנם - - - אבל כל מורשת יהודי תימן משתקפת, כרטיסיות עבודה, עם סיפורים לגני הילדים - - -

אני רואה שהכנת שיעורי בית.

אני הכנתי שיעורי בית. אני הכנתי, אני מורה באופיי. כרטיסיות, סיפורים, חוברת לחטיבה העליונה, שגם עוסקת בדמותם בכל הדיסציפלינות כולל - - -

תם ולא נשלם. תודה. רגע, ודאי, רגע, ב-30%, היא אמרה, ב-30%. בקצרה, בבקשה.

אני מקווה שאת לא מצמצמת את תחום הלמידה להיסטוריה ואזרחות, במיוחד שהיום אני כבר לא יודע למה הם מתכוונים. אני מתכוון לתכנים, השירה היא מהתכנים, אהבת הארץ, אהבת העם, אהבת התורה, האמונה - - - אישים, רבותי, זה גם הפרשנויות, אלה תכנים - - -

ההבהרה מתבקשת.

כבוד הרב, אם תוכל להכין לנו נייר עמדה שאנחנו נגיש אותו למשרד החינוך וזה חשוב מאוד, כי באמת יש - - - גם פרופ' טובי, שאני מאוד מקווה שהשר יקח וישמע - - -

ששה פרופסורים התפטרו - - - .

תודה, לא, זה מהמל"ג, תודה, תודה. רבותי אני יודע, תקשיבו, בשלש וחצי אני צריך לסכם את הדיון ואני רוצה לצאת עם אמירות בסיכום. ואני יודע - - -

אני אומר משהו - - -

רגע, רבותי, לפני כן, אני מוכן לחרוג דקה שתים. אני מבין שיש רדיו שבזי, יש דבר כזה? משפט, משפט. מה אתה עושה? מה אתם עושים? את הרעיון?

אז ככה, במילה קצרה מאוד. מורשת יהודי תימן כמו שראינו מהגדולים באבות אבותינו, שהנחילו לנו את המורשת העצומה הזאת - - -

זה רדיו אינטרנטי?

רדיו אינטרנטי, חוקי לחלוטין. אמרו כאן כמה ובצדק, מכיוון שאנחנו צריכים להעביר לדור הצעיר ואין דרך יותר טובה להעביר לדור הצעיר מאשר באמצעות המדיה, אז המדיה הזו היא האינטרנט, והוא משהו שרץ ופועל בכל מקום, אני רוצה לומר לך אדוני היושב ראש שמאזינים לנו בארץ ובכל העולם, כולל בתימן ולכל מי שיושב פה, אנחנו השופר של כל אחד ואחד שיושב פה, החל ממורנו ורבנו הרב ד"ר יצחק ערוסי, ד"ר יגאל בן שלום - - -

ידידי הצעיר והמלומד, חשיפה. אתן לך עצה, חשיפה. לא מאמין שכל מי שרוצה להיחשף לתכנים שלך יודע שאתה קיים.

למעלה מ-20,000 הורדות לאפליקציה.

יפה אבל עדיין, ואל תאמר די. חשיפה. תודה רבה לך. יש אתנו עוד זמר, אהרן ירימי?

כן.

מה אתה יכול לעשות לנו בשלושים שניות?

כבוד היושב ראש, כבוד הרבנים, הרב ערוסי - - -

עזוב, כולם פה.

אני חושב שזה חשוב מאוד מאוד שהתכנים והשירים הנפלאים של רבי שלום שבזי, כן יכנסו למערכת הלימוד, וחשוב מאוד גם להנחיל את זה לדורות הבאים.

כן, זהו? בזה אתה מסתפק?

כן, אני יותר זמר מאשר אומר דברים.

אבנר זכריה מ"שרשרת הדורות".

אני רוצה לתת זווית ראיה אחרת.

בקצרה.

קצר קצר קצר. יש פה דברים שהתחברתי אליהם, אני בתפקידי מנהל תשתיות בחברת "בזק", שייך לגופים גדולים, לא אכנס לזה אבל כשאני החלטתי לקום ולעשות מעשה, הרי אני נולדתי כשאבא שלי היה בן 64', בן זקונים אחרי אחד עשר ילדים - - - אני לא אזכיר את כל השמות שאני מכיר, את רובכם המוחלט, וכשבאחת הישיבות של "בזק" הילדה לא הפסיקה להתקשר אמרתי לה – כי אנחנו מדברים עם הילדים באמצעות הווטסאפ אז כתבתי לה: תסמסי. היא רצתה להגיד לי שהיא קיבלה מאה במבחן, אז כתבתי לה בתימנית כמו שאני רגיל ושמעתי בבית אבא "מינשיגי ליגי" אז היא עוד פעם מתקתקת לי: "אבא, מה זה מנשאקי לאקי?" ואז אמרתי, תשמע, מה שאני ספגתי בבית אבא, זה רק - - -

רק - - - שרצה להעביר את זה לילדים.

זה מתחבר לנושא של המדיה, כי אנחנו דור של מדיה ולא יעזור, התחברתי לדברים של ידידי פרופ' טובי, "חנוך לנוער כל פי דרכו" וגם בכובע שלי כחבר מועצה, מחזיק תיק צעירים ונוער שתים עשרה שנה, אנחנו כן עושים דברים כמו סיפורי חיים שבעצם המלים מאבותינו הופכות לחיים.

תודה.

משפט אחרון, שאני, כמנכל חברת "שרשרת הדורות" שהווקטורים האלה, אני חייב להזכיר את הצד שלי, ביחד עם האגודה לחברה וטיפוח, של ד"ר יגאל בן שלום חברי וד"ר רחל ידיד, מ"אעלה כתמר" יחד עם יצחק ערקבי, אנחנו הולכים לתת לכם fight וזה כמו בחברות במשק, בחברה עיסקית, ככל שנבוא ונתחרה אחד בשני ככה נרחיב את המעגלים - - -

"קנאת סופרים תרבה חכמה" – הקדימוך חכמים. ומאחר ובהגדה, בעל ההגדה אמר "עמלנו - אלו הבנים" ומינהג זה הוא מציווי מפורש בפסוק אז אחרון הדוברים, אליחי סקוטו נציג מועצת התלמידים הנוער הארצית. בבקשה.

אני ממש אקצר בגלל שאני יודע שאין לי כל כך הרבה זמן. קודם כל צהריים טובים לכולם, אני אליחי סקיטל מאשקלון, נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית. מאוד חשוב לי להגיד שבתור תלמיד תימני, שלומד את ההיסטוריה הנלמדת בבית הספר, מצער אותי לדעת שאני לא יכול ללמוד את ההיסטוריה של ההורים, של סבא וסבתא שלי, את ההיסטוריה שלי בתור בן וילד למשפחה תימנית. הייתי רוצה שחברים שלי לכיתה ידעו מי אני, מהי המורשת שלי, מהי ההיסטוריה שלי ולצערי כרגע, מערכת החינוך לא נותנת לי את האפשרות. שמעתי את מה שאמרת, אני בתור תלמיד לא חווה את זה בבית הספר.

איזו כיתה?

עוד לא, עדיין.

כיתה י'.

חלק - - - בשנה הבאה. י"א.

או.קיי., בנוסף, כמו שראינו בסרטון שהוצג בהתחלה, רואים שהנער בסרטון קצת לוקה בחסר בידע במורשת היהודית בתימן וזה בדיוק המצב כיום. אני, כבן נוער תימני, מכיר את השירים, מכיר את המנגינות אבל את ההיסטוריה והמשמעות שיש מאחורי השירים האלה, מאחורי המלים האלו, אני לא כל- כך מכיר והלוואי שהייתי מכיר.

בנוסף, ממש בקצרה, חברים שלי שלומדים אתי באותו בית הספר, שהם לא בהכרח תימנים, גם מעוניינים להכיר את המורשת וההיסטוריה שלי, המורשת וההיסטוריה התימנית.

לסיכום, אני חושב שתכנית לימודים שתכלול את המורשת התימנית תפתור את הבעיה, תכנית לימודים שתכלול את כלל בתי הספר ושלא תהיה רשות אלא תהיה חובה.

תודה רבה. רבותי, אני רוצה לומר לכם - - -

אדוני היושב ראש.

רגע, רגע, רגע, רגע. לא תחסום שור בדישו. תמתין. אני אומר לכם, הועדה בקדנציה הזו – שזה כמעט שנה, קיימה 156 דיונים, 157 דיונים עם היום ואני נהנה מהרבה דיונים. אני גם כועס, הרבה כועס, "נושך" לפעמים –מה שנקרא, בפרוטוקול ואני אומר, מבחינתי זו הייתה טעימה חווייתית, אין ספק, לא חוּדש לי כלום פה, על ההדרה בה"א, שוב, איך אומרים, "מודה ועוזב ירוחם", יש שלב ההודאה, עכשיו מדברים אתנו על הבטחה "על עזיבה", בואו נראה. מ.י. הן לא רק ראשי תיבות של יעקב מרגי אלא גם "מעשיהם יקרבו ומעשיהם ירחיקו" ואנחנו נעקוב אחרי משרד החינוך ואני לא פוטר גם את משרד התרבות ואני ניגש לסיכום.

הועדה, קודם כל, מודה לחברת הכנסת נורית קורן על היוזמה הברוכה. אני אומר לכם, אני אומר עכשיו מחוץ לסיכום בווידוי אישי, אני אמרתי, יהיה דיון על מורשת שבזי, אבל באמת, יצקתם תוכן, יצקתם תוכן איכותי דרך חבורה של מנהיגים, אני אומר לכם, שהעדה שלכם יכולה, סליחה שאני בא כאילו מי אני בכלל, לא בצורה שיפוטית אלא אני אומר שהיא יכולה להוביל שינוי, אתם מסוגלים ויכולים להוביל שינוי. אל תמתינו למשרד החינוך, אל תמתינו, תדחפו אותו, שבו עליהם, זה הזמן שהם יושבים ומעצבים ומגבשים והוועדה עובדת, שבו עליהם ואיך אומרים בלשון עדינה, כפו את עצמכם כי אנחנו עלולים לפספס.

הועדה שמחה לשמוע על הכנסת תכנים על יהדות תימן ושזה בתהליך הטמעה.

הועדה קוראת למשרד החינוך לקחת בחשבון במסגרת ההיערכות החדשה של המשרד, את שילוב הפרק על היהודים מארצות האסלאם – ושמחתי שאמרת מארצות האסלאם ולא מארצות המזרח, את יודעת למה? כי ישראל היא טבורו של עולם ואם אני מסתכל בגלובוס מישראל, איפה המזרח ואיפה המערב אז מישהו התבלבל אצלנו – במסגרת יהדות מדינות האסלאם והעדות כולן, שלא מצאו את מקומן עד היום במקצועות הנלמדים במערכת החינוך, ושפרקה של יהדות תימן יקבל את מקומו הראוי בסיפור היהודי- ישראלי במדינת ישראל.

הועדה קוראת להיעזר באנשי המקצוע והמחקר היעודיים, בכל תחום ומכל עדה.

הועדה קוראת לשרת התרבות, שבמסגרת הרפורמה שהיא עורכת במבחני התמיכה, לשלב את תרבות העדות בכלל ותרבות מורשת יהדות תימן בפרט. תודה רבה לכם, הישיבה נעולה. תם ולא נשלם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:35.