הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 149

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ' באדר א התשע"ו (29 בפברואר 2016), שעה 9:30

בגרות למבוגרים

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

ענת ברקו

איציק שמולי

מגי קורן - מנהלת האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

חיה מאור - ממונה על המערכת האקסטרנית, משרד החינוך

דוד גל - סגן מנהל אגף הבחינות, משרד החינוך

רות קופינסקי - הסתדרות המורים

מירב ישראלי

יהודית גידלי

יעל, חבר המתרגמים

בגרות למבוגרים

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, 29 בפברואר 2016, כ' באדר א' התשע"ו. הנושא: בגרות למבוגרים. משרד החינוך, מי שלא סיים עם תעודת בגרות, לפחות מינימלית כלשהי, ואלה שסיימו תיכון ללא תעודת בגרות, האם משרד החינוך נוקט פעולות כלשהן במסגרות מסוימות? תרצה להוסיף קודם משהו? בבקשה מי מכם, שיציג את עצמו בבקשה.

אני דוד גל. אני סגן מנהל אגף הבחינות במשרד החינוך. אני יחסית חדש במשרד, משהו כמו 5 חודשים. 12 שנה מנהל הגימנסיה העברית בירושלים. - - -

מי זה מנהל האגף?

משה דקלו שנמצא כרגע בכנסים שהמנכ"לית עושה בארץ.

אני אחלק את התשובה שלי לשתיים: בתוך המערכת ואחרי שהילדים מסיימים. אני יכול להגיד שבתוך המערכת כשהילדים נמצאים עד גיל 18, משרד החינוך מתקצב באמצעות אגף שח"ר (אגף שירותי חינוך ורווחה) אוכלוסיות חלשות, אוכלוסיות מוחלשות באמצעות כיתות מסוימות שנקראות: כיתות מב"ר, כיתות שח"ר וכיתות אתגר - - -

מה זה מב"ר?

מב"ר – מסלול כיתות של ילדים שנמצאים בבתי ספר רגילים ונמצאים במסלול בגרות רגיל, זה ראשי התיבות של מב"ר. אלו ילדים שיש להם קשיים. עם קשיים, אבל לא מוותרים עליהם ולא מוותרים להם, אלה ילדים שמצליחים בבגרות. בהרבה מקרים כיתות שח"ר מגיעות ל-100% בגרות למרות - - -

מה ההבדל בין מב"ר לשח"ר?

שח"ר זה אגף. זאת אומרת, האגף הזה מפעיל - - -

כן, אני יודע. אמרת עושה את מב"ר, אתגר - - -

אתגר, אלו ילדים יותר חלשים שהם יותר מתקשים. בדרך כלל הם נמצאים במסלול בגרות חלקית. יש שלושה סוגי כיתות שאגף שח"ר מפעיל אותן בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית לאוכלוסיות - - -

יצוין ש"אתגר" הצליח ועדיין הוא נכנס לסטטיסטיקה ללא תעודת בגרות.

נכון. נכון. ילד יכול לסיים 12 שנות לימוד, יכול לעבור את סף המסוגלות. זאת אומרת, הוא עבר חלק מהבגרות – אנחנו רואים בזה הצלחה מאוד גדולה, כי אם הוא עבר חלק זה יכול להוות טריגר להמשך, תכף נדבר על ההמשך. בדרך כלל יש כיתות מב"ר ששם אחוזי ההצלחה מגיעים ל-70%-80%, זה עובר את הסטטיסטיקה - - -

"אתגר" גם במסגרות הרגילות?

"אתגר" גם בתוך בתי ספר רגילים, בוודאי.

אומרים לחברי כנסת לא להגיע עוד כי זה יעבור את האורחים בסוף. סליחה, תמשיך.

את זה אני אומר לגבי התלמידים האלה. יש גם הרבה תלמידים היום, על פי וועדת דורנר יש הרבה שילוב של חינוך תלמידי חינוך מיוחד בתוך המערכת הרגילה. נכון שהאחוזים לא טובים. זאת אומרת, אי אפשר להתכחש לזה, אבל אני יכול להגיד לך מהניסיון האישי שלי - - -

כשאתה אומר אחוזים לא טובים, תן לנו נתונים.

הנתונים מדברים על סדר גודל של 50% מכלל התלמידים במדינת ישראל עם תעודת בגרות. זה אומר ש-50% אין להם תעודת בגרות. הנתונים האלה - - -

וב-50% יש את כל סוגי התעודות בכל הרמות?

כן. כן.

אותם תלמידים שלא סיימו עם תעודת בגרות, הם יכולים להשלים את תעודת הבגרות שלהם גם במהלך הצבא. אגב, חלק במהלך הצבא וחלק בכלל יכולים להשלים את תעודת הבגרות. אגף הבחינות מאפשר לכל תלמיד במדינת ישראל שרוצה להשלים את תעודת הבגרות - - -

דוד, אנחנו נעשה את הדיון פתוח. כשאתה אומר באמצעות הצבא, אני לא רוצה לדלג על זה, זה הצבא או שזה בשילוב אתכם, אתם נמצאים במסלולים האלה?

בטח. לא רק שאנחנו נמצאים, אנחנו יזמנו את זה.

איך?

בזה שאנחנו מאפשרים - - -

זה שאתם מכירים בתעודה?

לא. לא.

תסביר במה זה מתבטא.

ברגע שאנחנו יושבים עם הצבא וקובעים איתו מועד נפרד, שמשרד החינוך מקצה מועד נפרד, זה מבחן שונה לחיילים לוחמים, אנחנו באים לקראת הצבא ולקראת חיילים לוחמים.

אתה יודע מה, זה בלי טובות. סליחה שאני אומר את זה. זה חשוב שאתה אומר שאתה מקצה מעוד נפרד ותכיר בזה, בכוונה חידדתי. האם אתה נמצא שם כאינטרס של משרד החינוך, מעבר להכרה והקצאת מועד, כמה אתה פעיל יחד עם הצבא בהשלמת תעודת הבגרות?

תראה, זה לא שאני אומר לצבא: 'בואו קחו מועד ואנחנו נכתוב לכם בחינה ותסתדרו'. הצבא מאפשר להם להיכנס לסוג של מכינה כשאנחנו מעורבים בתוך המכינה - - -

במה זה מתבטא. אני לא רוצה לחלוב אותך, במה מתבטא כשאתה מעורב כמשרד?

עוד פעם, המשרד בשיתוף עם הצבא, אגב, התכנית הזאת ירדה, רק שתשמע - - -

תשמעו חברי כנסת, אתם זוכרים את הדיון על הבגרות - - -

בגרות ללוחמים.

תמשיך.

אני אומר, בגדול התכנית הזאת ירדה כחלק מהקיצוצים האחרונים של הצבא, אבל בגדול אנחנו - - -

זה מהקרן להכוונת חיילים משוחררים?

כן, זה במסגרת המכינות הקדם - - -

המכינות, דרך אגב , הבנתי שכולם חתמו- - -

עוד לא. בשבוע הבא יש דיון - - -

אני שמעתי מ- - - שכולם חתמו.

עוד לא.

לא. רעיונית.

רעיונית, כן.

כבר שנה. רעיונית שנה - - -

הוא הבטיח לנו, בתחילת מרץ יש לו ועדת ביקורת, עד אז הוא יסיים את זה.

אתה אומר 'ירדה'. בוא נצא מתוך נקודת הנחה שהיא לא ירדה כי אנחנו נאלץ אותם לחזור - - -

מעולה.

במה מתבטאת המעורבות? שחרר מידע.

המעורבות שלנו, אני לא מסתיר מידע.

שחרר, אולי אתה צנוע, לא מצד הסתרה.

המעורבות שלנו, עוד פעם, זה בכל נושא ההוראה, לתת לתלמידים האלה, אתה צריך לתת להם מורים, אתה צריך לתת להם חומרים, אתה צריך לתת להם זמן - - -

משרד החינוך מקצה את המורים?

כדי שהם יצליחו. משרד החינוך מאפשר את הפלטפורמה להצלחה. מי שמקצה כסף - - -

אתם לא משתתפים במשאבים?

לא. בבגרות ללוחמים חלקית, אם איני טועה, ב- 5 מיליון - - -

לא. הצבא מימין את זה, הפסיק לממן ואז ניסינו למצוא פתרון לפרויקט במסגרת המכינות.

יש לנו דיון נוסף. אני לא מבין, יושבים פה, מצהירים הצהרות ועושים דברים אחרים.

זה חדש לך. אתה יכול להגיד גם כמה מילים אדוני. אני לא כל כך הבנתי את ההקשר של מה שאמרת לחינוך מבוגרים, מה שעולה לי בראש חינוך מבוגרים - - -

לא. אני אדבר.

עוד לא. אני עצרתי אותו בשלב ההצגה. אתה אומר שבגרות ללוחמים כרגע ירדה ואתם מעורבים יותר בפלטפורמה. תמשיך הלאה בבקשה.

לאחר מכן. עכשיו אני הולך אחרי הצבא. אני רק אזכיר שמשרד החינוך, בגדול, אחראי עד גיל 18. הוא לא אמור לתת חינוך עד גיל 30 או משהו כזה. - - -

אתה יודע כשאתה קונה מקרר, אחרי שזה הגיע לבית הלקוח יש עדיין אחריות לספק. אתה מביא את הרציונל אליו אני חותר?

תראה, אתה חבר כנסת, אני לא רוצה - - -

דוד, אתה תאמר רק מה שאתה חייב. אני רוצה שתבין את הרציונל שלי. כשאתה קונה מקרר היצרן עדיין אחראי לי ולמשווק עדיין יש לו אחריות. להבדיל, להבדיל, אפילו כשיוצאים מבית החולים עדיין יש ליווי של מרפאות חוץ. אני רוצה להוביל, הנה אני כבר מקדים והולך לסוף הדיון, לשם אני חותר.

אני הולך לאנלוגיה שלך. אנחנו לוקחים אחריות גם אחרי גיל 20 וגם אחרי גיל 22. זאת אומרת, אחרי גיל 18. באופן עקרוני אנחנו מאפשרים לתלמידים לעשות את בחינות הבגרות בשלוחות אקסטרניות. כל ילד - - -

אנחנו תכף מקיפים את האורחים. בואי בבקשה.

יחס אינטימי כזה אף פעם לא - - -

ותראי כמה זה חשוב לנו. את מבינה. סליחה. התרגשנו מזה שענת הגיע.

חיה תדבר על השלוחות האקסטרניות.

בבקשה. תציגי את עצמך.

אני חיה מאור, אני ממונה על המערכת האקסטרנית. המערכת האקסטרנית למעשה נותנת שירות היבחנות בלבד, לא - - -

רגע, אקסטרנית של תיכוניים או אקסטרנית של מבוגרים?

זה גם וגם.

שוב, נעשה הפרדה. אקסטרנית של תיכוניים, בעיקרון תלמידים שסיימו 12 שנות לימוד והספיקו להיבחן לפחות בבחינת בגרות אחת בבית ספרם יכולים אחר כך לחזור ולהיבחן בבית הספר.

אם הוא לא עשה שום בחינה - - -

אם הוא לא עשה שום בחינה הוא נבחן באמצעות המערכת האקסטרנית. שוב, המערכת הזאת לא נותנת - - -

מספיק שיש לך בגרות אחת ואתה יכול לחזור לתיכון המקורי שלך.

ואם אין?

אם אין, אז באקסטרנית.

עד איזה גיל יש את האחריות, נקרא לזה, השלוחה אם הוא עשה בגרות אחת?

של בית הספר.

כל זמן שבית הספר קיים הוא יכול להיבחן באמצעות בית הספר. היה ובית הספר לא קיים, הוא לא הספיק להיבחן באף אחת מבחינות הבגרות בבית הספר, או לחלופין הוא למד - - -

יש את המסגרות האקסטרנית, אבל זה לא לימודית, זה רק בחינות. פלטפורמה לבחינות.

אני אמשיך. שמי מגי קורן אני מנהלת את האגף לחינוך מבוגרים. מעצם - - -

תגידי הבהרה אחת גם לפרוטוקול וגם לי. כשאת אומרת חינוך למבוגרים, מבחינתכם מעל גיל 18 זה מבוגר.

זה בדיוק מה שאנחנו - - -

היא תיתן רקע כללי.

אנחנו קיימים במשרד החינוך, זו איזו אמירה שבכל זאת יש אחריות מעל גיל 18.

האגף מטפל ב-3 נושאים עיקריים וכל פעם אנחנו נפגעים בנושא אחר. באולפנים להנחלת לשון, השלמת השכלה למבוגרים – תכף אני ארחיב – והמכינות הקדם אקדמיות. במסלול להשלמת השכלה, האגף פיתח תכניות לימודים מרמה של השכלת היסוד, מרמת אנאלפביתים עד 12 שנות לימוד – זו תעודת גמר תיכונית - - -

כמה כאלה יש?

המסגרת הזאת, זה תלוי תקציב מכוון שהחוק עד 18 זה כביכול חוק חינוך חובה, אבל עם מבוגרים יש לנו כעת כמה פרויקטים. התכניות שלנו היום מתבצעות במימון משרד החינוך בלבד. ברשויות המקומיות אנחנו כבר בשנה השלישית השגנו את התקציב, אנחנו מאפשרים תמיכה של כיתות למבוגרים - - -

זה באמצעות מבחן תמיכה, "קול קורא".

הקצבה, אנחנו מקציבים - - -

רגע, אני בכוונה רוצה שתביני את השאלה שלי. אתם מפרסמים "קול קורא" ורשות שרוצה מגישה בקשה - - -

נכון.

זו לא איזו תכנית שהמדינה מובילה לקראת יעד מסוים בפס רחב. לא. זה מבחני תמיכה, זה לא תקצוב.

זה תקצוב רשויות.

ב"קול קורא".

ב"קול קורא" עם קריטריונים שאנחנו נותנים - - -

בואי אגלה לך, זה תמיכה. יש הבדל בהגדרה. זה תמיכה.

כן, אבל זה כן יעד להשלים השכלה. מחקר שנעשה לפני כמה שנים, אנחנו הובלנו בפרויקט ביוזמת דוקטור שושני שהיה מנכ"ל משרד החינוך, שרצה לראות את הקשר ואת הרלוונטיות בין השלמת השכלה של ההורים להישגים במערכת הפורמאלית. הרי כולנו אומרים: 'זה מובן מאליו'. אז קיבלנו תקציב ממשרד החינוך ואותו אנחנו מקיימים כבר כמה שנים.

זה אגף או מחלקה?

אגף.

אגף. מה תקציב האגף להשכלת מבוגרים?

אני אומרת, השלמות השכלה זה 3 מיליון. או.קיי. תשיג לנו - - -

אני שקוף, אני עושה תנועות. אני לא מתלונן, טוב שאתם מציגים לי את העובדות.

את יכולה גם לומר מי רשאי להשתתף בתכנית הזאת, איך מגיעים אליכם?

תאמיני לי, בדיעבד, אני אומנם אחדד את הנהלים אצלי איך לא קובעים דיונים עם שלושה אורחים בלבד, אבל בדיעבד זה יצא טוב כי כנראה זה נושא שצריך לטפל בו מהמסד ועד הטפחות עד שנביא אותו למצב טוב.

רבותיי, אני אומר, 50% מגיעים עם תעודות הבגרות מכל הסוגים ומכל הרמות. אנחנו, 50% מגיעים לאקדמיה שזה כולל גם ההורים וסבים, סבתות ועם המכינות ועם הכול. זאת אומרת, גם מתוך ה-50% האלה יש אחוז ניכר שבשנים הקריטיות לעיצוב החיים שלהם לא הולכים לאקדמיה. זאת אומרת, אילו היינו מנטרים, איציק שמולי תהייה איתי, אם היינו מנטרים ואומרים: 'בואו נבחן עכשיו, בתשע"ו סיימו יב' עם בגרות X, בואו נעקוב אחריהם בשירות הצבאי, עוד שנה מכינה, נעשה 4 שנים, בואו נראה מתוך הקבוצה כמה נכנסים לאקדמיה במידית – האחוז הוא נמוך.

יש נתונים של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), אבל אני רוצה לחזור לדיון.

זה בשבילנו.

משהו לא ברור לי. אתם מפרידים בין עולים ללא עולים, או כולם?

בתחום שלה, לה יש גם את האולפנים.

כן, את זה ראיתי.

בהשלמת השכלה- - -

מעבר להשלמה, השפה העברית, האם בהשלמת השכלה יש איזו הפרדה או שכולם ביחד? מביאים אותם למצב שווה ואז כולם לומדים יחד?

כן. אלה אנשים, אני רוצה קצת את הזרקור עליהם, הם רחוקים מהאקדמיה. הם לא יכולים לעבוד כי ללא 12 שנות לימוד הם לא עומדים בתנאי סף של כל - - -

יש פה חבר כנסת, הוא מתגאה והוא לוקח את זה. תקשיבי, הבן שלו לא סיים 10 שנות לימוד, הוא השלים בגרות במסלולים שאתם מדברים עליהם. עכשיו הוא נמצא בחוץ לארץ בלימודי רפואה.

יש לנו סיפורים כאלה. זה באמת נכון.

תקשיבי, יש חברת כנסת שהייתה טבחית עד גיל 40 ועם שני תארים, עכשיו היא חברת כנסת.

זאת האג'נדה שלי, על זה אני נלחמת כדי שאלה יגיעו לכל מקום ויתקדמו - - -

עם הגיל משהו משתנה אצלם ובעיקר מרד הנעורים אז - - -

ללא ספק, אני חושבת שחייבים לתת הזדמנות.

אנחנו מסייעים גם בתכניות שלנו שמתואמות ללומדים מבוגרים, גם בשב"ס (שירות בתי הסוהר) יש אסירים שמסיימים. כל שנה יש לנו כמה מאות שמסיימים במסגרת הזאת, זה חשוב לא פחות.

בזה יש לכם ניסיון עתיר: דוקטורים מהמחבלים - - -

לא רק אסירים ביטחוניים.

גם הם.

אבל הם עשו בגרות ירדנית, לא בגרות רגילה, הם הפסיקו עם זה לפני 3 שנים.

ליווי פדגוגי.

אני הייתי בכלא הדרים לנוער, ראיתי את בני הנוער. באותו סיור ראיתי גם את ברגותי באגף האסירים.

שיחק כדורסל?

לא יודע. הוא היה אחרי מקלחת רעננה באמצע היום, עם ג'ל הסתובב חופשי.

ראיתי את הילדים האלה, את הנערים האלה - - -

גם מבוגרים בגילאי 40 שלא יודעים לקרוא ולכתוב.

מלבד זאת, אנחנו מקיימים שתי החלטות ממשלה: לנשים במגזר הבדואי ולנשים במגזר הערבי לשילוב בתעסוקה. בעצם אנחנו כבר שנה שלישית פותחים 20 כיתות בכל שנה גם בפזורה הבדואית וגם בצפון - - -

איפה בדיוק?

איפה בדיוק, בכל שבעת הרשויות - - -

ממש בכל רשות?

ממש בכל רשות. זה לנשים, הן משתלבות אחר כך, הן לקראת תעסוקה וגם - - -

שם יש הרבה אנאלפביתיות.

ברור. אנחנו מתחילים - - -

רגע. רציתי לשאול אותך שאלה. משרד החינוך באג'נדה שלו מטפל עד גיל 18. בעצם מה שאתם עושים, - - -

בנוסף.

בנוסף. זאת אומרת, היחידה שלך לחינוך מבוגרים, - - -

השלמה.

חינוך מבוגרים.

היא כפופה למשרד החינוך במין שלוחה. מה זה, זו שלוחה?

זה אגף.

משרד יכול לקחת על עצמו עוד מטלות חברתיות מעבר להגדרה בחוק.

את צודקת שיש חילוקי דעות לגבי ההיקף, המיקום, האם זה נחוץ.

אם אנחנו מדברים על היקף, תני לי כמה יש לנו בתג"ת (תעודת גמר תיכון)?

בתג"ת, השנה עם כל הלומדות שסיפרתי, הגיעו כ-2,000 לומדים, זה יפה. במסגרות של השב"ס יש עוד כמה מאות. זאת אומרת, חיילים, גם בצבא כשאנחנו מלווים את המש"קיות בתכניות לימודים - - -

שביטלו. היה פעם תיכון צה"ל וביטלו אותו לגמרי. הצבא יצא מהדברים הללו - - -

את היית בדיון שהיה על בגרות ללוחמים?

בטח שכן.

היא הייתה מבין אלה - - -

וההצהרות שם לא היו שזה הולך להיסגר, עד רבה - - -

אני רואה את זה בהרבה מאוד דברים שצה"ל - - -

מצהיר משהו ועושה משהו.

מגי קורן, סליחה. בואי, שתביני טוב טוב. ב-3 מיליון אתם באמת עושים יש מאין. - - -

ועוד 4 מיליון של - - -

בסדר, תני לי. סליחה. עם ה-3 מיליון ועם ה-4 מיליון הנוספים אתם עושים יש מאין, אבל כשאני לוקח את כל השנתונים, הרי זה לא שנה אחת, במצטבר זה 2,000, 3,000, 4,000 – זה לא היעד שהחברה צריכה לחתור אליו. צריך לעשות משהו יותר מערכתי. אנחנו נביא את זה למודעות גם של השר. אנחנו נעזור - - -

ברמה הלאומית.

אנחנו נעזור לכם, איך אומרים, אתם תעזרו לנו לעזור לכם. אתם עם הנתונים, אנחנו נדחף את זה לכיוון.

חבר הכנסת איציק שמולי בבקשה.

אני רוצה לומר שני דברים. אחת, קודם כל תבורכו על מה שאתם עושים. אני חושב שהמטרה היא מאוד מאוד חשובה. לצערי, החשיבות של העניין עומדת ביחס הפוך לתקצוב שלה. הציפייה שלנו, על זה רמז היושב ראש ואפילו אמר במפורש, אנחנו מצפים לראות איך הדבר הזה הופך להיות נחלת הכלל.

אתה יודע אדוני היושב ראש, אומרים שמי שרוצה להרחיק את עדותו הוא משקר, - - -

השקרן מרחיק עדותו.

אני אקרב את העדות שלי ואספר לך, בסוף המבחן זה מבחן אבא שלי. אבא שלי, שמגיל 50 היו כל מיני אירועים שהוא פשוט נפלט משוק העבודה, לא כי הוא לא עובד מסור. אם אומרים לו לבוא בשעה 7:00 הוא בא בשעה 6:15 כדי לראות שהכול בסדר והוא לא היה מקבל על זה כסף. בפעמים האלה שהוא נפלט משוק העבודה, הוא לא ידע על הדבר הזה, אני אומר לך, ככה גם מדברים שראיתי בבית. מה היכולת עכשיו ללמוד אנגלית או להגיע לתעודת בגרות – יועדים מה זה היה עושה לבנאדם הזה, זה היה מנפח לו את החזה חבל על הזמן. אחת לכמה שנים הוא היה הולך וקונה ערכת אנגלית בתקווה שמתוך זה הוא ילמד אנגלית, כמובן שזה לא קרה.

אני חושב שבסוף האתגר זה שאנשים ידעו שהשירות הזה עומד לרשותם. אני חושב שכאשר היום אנשים נפלטים משוק התעסוקה, הדבר הראשון שקופץ להם בראש אדוני היושב ראש, זה הקורסים האלה של שירות התעסוקה. לפעמים גם על זה יש ביקורת שעבר על זה הכלח. אם אנשים ידעו שהזכות הזאת עומדת לרשותם, אני חושב שאתם יכולים לחולל פה מהפכה שלמה. שלא לדבר על זה, אני אומר לך, מתפקידי הקודם כיושב התאחדות הסטודנטים, המושג הכי שכיח באירופה בעולם האקדמי היום Lifelong Learning

זה בדיוק מה שרציתי - - -

ההבנה - - -

סליחה שאני קוטעת אותך, תסיים ואני אגיד כי אתה אומר משהו שאני מסכימה- - -

אני אגיד רק עוד משפט אחד. אדוני היושב ראש, באירופה וגם בארה"ב מתפתחת ההבנה, ויש לזה גם היבטים מעשיים, שהלמידה לאורך החיים זה משה והכרחי בגלל ששוק התעסוקה הוא דינמי, והחיפוש אחר משמעות לעולם לא נגמר. אז כל בכל שלב בחיים שלך, במקביל למה שאתה עושה, במקביל לזה שאתה עובד ויש לך משפחה ואתה עסוק באלף ואחת דברים, תעשה לפחות משהו אחד, קורס באוניברסיטה, קורס מקצועי שיפתח את הלמידה שלך. זה בדיוק ה-sifting שאנחנו חושבים שצריך בין השאר לקרות גם במשרד החינוך. שזה לא יהיה רק אגף מוצנע ומוחבא של 3 מיליון שקל, אלא שזה יהיה הדבר שאנחנו שמים בחלון הראווה.

אז תודה על הדברים שלך.

אם אפשר שאלה שתייחסי בדברים שאת אומרת. לו יצוין שהשר שם את זה במרכז הבמה, משלש את התקציב, יהיה ביקוש?

מעבר לזה.

סליחה, כל סכום שהדמיון שלך יצייר, הציבור ישתה את זה, ידרוש?

הפניות שלנו הן כל כך רבות, שאנחנו לא - - -

תייחסי למה שאמרתי.

למה שאתה אמרת חבר הכנסת שמולי. העולם המערבי, לא רק שהגיעו להכרה. ה-OECD מוביל את הנושא של ה- Lifelong Learningואנחנו ממש מאחור. יש משרד שמטפל במבוגרים. זו אמירה של מדינה, זה סדרי עדיפויות, זה חוק חינוך מבוגרים, שפעם לפני שנים הוגש גם פה בכנסת ונפל. זה תפיסה מערכתית לא רק של משרד החינוך. זו תפיסה את כל המשרדים לתת מענה למבוגרים מהרגע שהם מסיימים את הלימודים ולאורך החיים בתעסוקה שלהם ובהתפתחות שלהם. ללא למידה והשכלה החברה משלמת בסופו של דבר את המחירים, כי עם אזרחים משכילים אנחנו גם מגיעים ליעדים. ב-OECD – גם התוצרים של מערכת החינוך היום לא יכולים לעמוד ביעדים.

ב-OECD זה גם יושב במשרד החינוך או במקום אחר?

היא אמרה, משרד מיוחד.

משרד כשיש שר. אנחנו מגיעים לכנסים אז אנחנו מנסים לפחות להיות מעודכנים בכל מה שקורה בנושא של למידת מבוגרים בעולם. זה כר נרחב שיש מה לעשות בו.

חברת הכנסת ענת ברקו בבקשה.

מה שאני חושבת שעוד צריך לדבר, הקטע של ההשלכה הוא גם מכשיר לימוד. הוא נותן כלים. אנחנו רואים את זה מאוד טוב ממה שאתם עושים היום בחברה הבדואית, בחברה הערבית. ברגע שיש גם שדרוג של מעמד הנשים – הן המחנכות בסופו של דבר של הילדים. ההקרנה של אנשים מבוגרים, הורים משכילים, את יודעת, גם בבתים שילדים לא קוראים, אם השפה היא טובה, אם היכולות האינטלקטואליות של הורים הן גבוהות אנחנו רואים את ההשפעה על הילדים. אבני השפה הן בכל זאת הרבה יותר חזקות והרבה יותר נכונות למרות שהם לא קוראים. אני בהחלט ראיתי את זה.

צעירים מנותקים שאחר כך מקבלים שכל בגיל יותר מאוחר ורוצים לחזור - - -

לא בחיפה, צעירים מנותקים לא בחיפה. יונה יהב לא רוצה אותם, הוא לא רוצה ערבים, הוא לא רוצה חרדים- - -

טוב, בסדר, הכול נפלא שם, שמעתי בהדר וב- - -

יש לנו כמה כיתות לאתיופים וכמה - - -

הם לא רואים. גם הקטע של לימוד זה גם קטע של דמוי עצמי ושל מעמד.

אני אשלח לכם את הקישור של - - -

לא דיברנו על זה כי אנשים שהולכים, רואים אנשים בני 80 שהולכים לאוניברסיטה, או כשאנחנו רואים היום את המבוגרים שיש להם זמן פנוי, אני זוכרת את האבא של אישי, שהוא ניצול שואה, בשבילו כילד שברח מרכבת, ללכת למכללה זה היה הדבר. במושב היו עוצרים ואוספים את בני המושב. זה דבר נהדר.

תעשו סיור באחת הכיתות ותראו איזו התרגשות זה עושה ללומדים בתוך הכיתה.

הדבר הנוסף, גם הקטע של קשרים חברתיים. ככל שהזמן עובר ואנשים מתבגרים והקשרים החברתיים נחלשים הם מתכנסים בתוך עצמם, הבדידות הזו גורמת נזק אדיר. ההתעוררות והלמידה והוויכוחים והכול, אנחנו יודעים שגם הקטע הקוגניטיבי הוא קטע קריטי במובן שאנשים בגיל מבוגר הם מפעילים את המוח, הם מתקשרים, הם עושים דברים בהקשרים חברתיים. זה דבר מצוין, צריך להרחיב את זה.

אני רק רציתי להתייחס למה שגם שאלתי לפני כן על המבוגרים. זאת אומרת, מה שמטריד אותי, שמגיל 18 ועד גיל 80 זה אותו דבר. אני אסביר, אני יש לי את התכנית הזאת כבר הרבה זמן, אני גם עובדת עכשיו עם משרד הרווחה, צריכה לדעתי להיות התייחסות אחרת לגילאי 18 עד 30, בעיניי נגיד לצעירים. כששאלתי אותך על מבוגר, תקני אותי, אמרת לי: 'מירב, זה מגיל 18 ומעלה'. אין בעיה, אם אני טועה, את יודעת בסך הכול שאלתי שאלת תם. השאלה, נגיד אפילו אצלך במשרד יש מחלקה לצעירים?

כן. קודם כל יש אגף. שח"ר מתעסק בנוער אני חושבת - - -

שח"ר לא קשור.

לא שח"ר. מנהל חברה ונוער, יש להם - - -

לא. תאמיני לי, דני רוזנר הוא בן בית אצלי, זה עד גיל 18. לא רלוונטי למנהל. לדעתי יש בעיה.

אנחנו מתאימים את התכניות לקהל יעד. קבוצת נשים בדואיות שיושבת - - - -

חכי עם הנשים הבדואיות. אני מדברת על חבר'ה צעירים - - -

המכינות הקדם אקדמיות - - -

מגי קורן, אם אני מבין את מירב, סליחה שאני מנסה להסביר אותך.

בשמחה.

אם אני מבין את מירב, היא אומרת: 'נכון, יש את כל סוגית המבוגרים, זה מגיל 18 ואילך', אבל אם אנחנו רוצים לתת את הפוש לאלה צריך לתחום כי הטיפול לגילאי18 עד 30 הוא שונה. ל-30 יש עוד אופק לאקדמיה ולתעסוקה ואפילו הסבה מקצועית להתחיל משהו חדש בחיים, לעומת אלה שמעל. אני טוען שזה מעל 30. מ-30 ומעלה ההסתכלות צריכה להיות שונה יותר כדי שהתפתחות חברתית, שילוב - - -

יש משרדים נוספים שמטפלים. אני אומרת שצריך להיות משהו מתכלל שרואה את אדם מבוגר מגיל 18 במסלולים שלו ואז - - -

ואתם לא עושים את זה?

אנחנו אחראים -- - פורמאלית - - -

יש בעיה. המדינה חושבת שמי שהוא בגיל 18 הוא כבר מתחתן, מביא ילדים, אבל צריך להבין שהיום במדינת ישראל בחור בן 30 הוא צעיר. היום אם יש אגף, זה מה ששאלתי אבל אין, שמתעסק רק בצעירים במשרד החינוך. שלוקח את אותם חבר'ה שיצאו מהצבא או מהשירות הלאומי והם קצת יותר בשוליים והם לא הולכים ישר לאוניברסיטה, כי אבא ואימא עזרו להם, או שכאלה שיש להם אפשרות ויש להם בגרות מעולה, אלא אלה שצריכים את ההכוונה ואת המכינה.

זה מה שאמרתי לך שאני מקריא כבר את הסיכום.

כן. יש הבדל בינו לבין מישהו בן 60 שרוצה ללמוד כי עכשיו יש לו זמן והוא רוצה לעשות משהו כיף בזמן הפנוי וזה מרגש אותו ללמוד. אני רוצה שלבחור בן ה-22-23, הוא צריך את ההכוונה. אנחנו מדברים על זה שבגלל חינוך החובה אנחנו מפספסים פה חבר'ה מ-18 עד 30, אנחנו מאבדים אותם בדרך כי אין להם שום כיוון. רציתי לדעת, בעצם שאלתי את שאלת התם שלי, אבל באת ואמרת לי: 'מירב, אין לי section לצעירים, אין לי זרקור כזה שאומר: 'את החבר'ה האלה אני מכוון אותם, אני שולח אותם למכינות'. יכול להיות שהיא תהייה בדואית, אבל יכול להיות שהיא תהייה צעירה מנתניה שעשתה שירות לאומי והבגרות שלה לא טובה.

במצב הקיים אנחנו אחראים על השלמות השכלה. אנחנו מתאימים את זה. אם יש קבוצה של צעירים שמשרד הכלכלה או הרווחה אומרים לנו: 'תשלימו להם את ההשכלה' – אנחנו עושים את זה בצורה אינטנסיבית וזה לקהל צעיר, זה יכול להיות במסגרת המכינות הקדם אקדמיות. רובם שם זה מגיל - - -

אני מכירה את המכינות.

אז שם אנחנו תומכים גם מבחינה תקציבית. אנחנו גם מלווים אותם, או בצבא חיילים שמשלימים השכלה במסגרת השירות הצבאי שלהם. זאת הזדמנות הטובה ביותר - - -

אתם עובדים גם עם הקרן להכוונת חיילים משוחררים?

ברור. יש שלושה שותפים: הקרן להכוונת חיילים משוחררים, המל"ג (המועצה להשלכה גבוהה) ות"ת (הועדה לתכנון ותקצוב) ומשרד החינוך.

יש לנו עכשיו פרויקט נפלא שאנחנו קוראים לו משל"ה (משוחררים לומדים יחד) בתוך המכינות. מכיוון שרציתי את הרצפים ולאפשר- - -

מה זה נשל"ה?

משוחררים לומדים יחד. לקחנו נוער סיכון שמוגדר על ידי משרד הרווחה כנוער סיכון שהוא בצבא. איתרנו אותם, אין להם 12 שנות לימוד, לקחנו אותם בכמה תכניות. את המכינות שלנו, שלא אגף תג"ת, הקרן מממנת להם את ה-7 חודשים כשאנחנו נותנים להם את הבסיס. מי שעמד בהצלחה השתלב במכינה ואז נותנים לו את האופק לאקדמיה. מי שלא יכול להמשיך באקדמיה, הם נכנסים לקורס תעסוקתי. זה אותו שלב קריטי של לתפוס את אותם אנשים צעירים ולבנות להם סולם.

הצבא מממן.

הקרן.

הקרן לא פועלת בחלל ריק. הצבא לגבי אותו חייל, שהוא מקרב את אותם נערים. באיזה שלב בשירות שלהם הם מקבלים - - -

לקראת סוף הצבא. בסוף השירות כמו בגרות ללוחמים בסוף.

יש עוד דבר יפה, עם הצבא איתרנו את אותה אוכלוסייה כשהם עדיין משרתים בשלושה חודשים לפני השחרור, הם לומדים אצלנו בצורה מרוכזת להשכלה. יש לנו בתל אביב, בחיפה וגם בבן גוריון, הם לומדים ממש חמישה ימים אינטנסיביים בשבוע, וחודשים הם - - -

תודה. משל"ה, דוד גל בבקשה.

אני רוצה רגע להבהיר. כשאני אומר לך 50% בגרות, אני רוצה רגע לדבר על זה שתדע, יש אוכלוסיות שלמות בחברה הישראלית שבוחרות מרצונן על פי אמונתן לא לעשות תעודת בגרות של מדינת ישראל.

עזוב חרדים, עזוב ערבים.

אז תעזוב חרדים, תעזוב ערבים. דקה, אני לא עוזב ערבים וחרדים כי הם מבחינתי חלק, הם ב-50% שאין להם בגרות.

אבל יש להם כנגדם. אני בכוונה חידדתי, יש כנגדם בתוך ה-50% כאלה שהבגרות שלהם לא משמעותית.

אני לא מכיר בגרות לא משמעותית, כי יושב מולך אדם שהבגרות שלו לא הייתה משמעותית ויצא סגן אלוף בצבא ועשה תואר - - -

והשלים.

לא השלים שום דבר. בגרות לא משמעותית ועשה תואר ראשון ועשה תואר שני - - -

באיזה גיל עשה תואר ראשון?

אני, 24, 25, בגיל 27 עשיתי תואר שני אז בוא לא נגיד - - -

בגלל הצבא.

כבוד היושב ראש,

דוד, תקשיב. אני רוצה - - -

דקה, אני רוצה לומר לך. שאנחנו לוקחים - - -

קח בוגר עם תעודת בגרות לא משמעותית שלח אותו עכשיו להתקבל לבן גוריון לאחד מהמסלולים.

שילך למכללה.

אני רוצה להסביר. כשאנחנו מנתחים את הנתונים, הרי זה לא שאנחנו אומרים 50% וזהו. כשאתה בודק כמה אחוז של תלמידים נמצאים לפני מקצוע אחד על מנת להשלים את תעודת הבגרות – זאת אומרת יש להם תעודת בגרות מלאה, חסר להם מקצוע אחד. אנחנו מדברים על משהו כמו 6% מהילדים. כשאתה מתחיל לבדוק בחתכים במעגלים נוספים אתה רואה נתון חשוב. אני רוצה לומר לך שה-50% הוא נתון מאוד מאוד מטעה - - -

גולמי, אין ספק.

הוא נתון מטעה.

הוא לא מטעה, הוא לא נותן את כל התמונה.

תראה, אני ניהלתי בית ספר פה בירושלים, 500 מטר מפה. כשאתה הולך לתמונת מחזור 180 ילדים, כל ה-180 עם תעודת בגרות ולא משנה מי בכלל אתה ומאיזו משפחה אתה בא. חשוב שאתה תדע את זה. כל ילד עושה תעודת בגרות. נכון, חלק תעודת בגרות ברמה גבוהה ביותר וחלק תעודת בגרות שתצטרך בהמשך לעבוד עליה ולשפר אותה. אני רוצה להגיד לך שבתוך המערכת, כמוני כמוך, במערכת יש מלחמה מתמדת שילדים יעשו תעודת בגרות. כשאתה בודק את ה-50% זה נראה נתון מפחיד, מפחיד, זה כל ילד שני במדינת ישראל שאין לו תעודת בגרות, אבל זה לא הנתון האמתי ואני מקווה שאתה מבין את זה.

אני מבין. אני יכול להתעמת עם כל נתון, אני איש סטטיסטיקה, אין לי הרבה ערכים נוספים, אני מספרים. כשאתה אומר לי על אותו בית ספר עם ה-180 וכולם עושים, אז תבדוק את רף הכניסה.

אל תתחיל איתי. אני מנהל בית ספר - - -

תן לי, דוד, דוד, אנחנו בדיון - - -

בית ספר עם תלמידים אתיופים ו- - -

דוד, תן לי לדבר. מה לעשות שאני גם בא מהשדה - - -

גם אני בא מהשדה, אני 12 שנה הייתי מנהל בית ספר, אני בא מהשדה.

תן לי רגע, אתן לך דוגמה. יש דוגמאות כמו שאתה מציג, ויש דוגמאות כמו שאתה לא מציג. 50% מכיל הכול ואני מסכים איתך. אני מסכים איתך ש-50% מכיל הכול ויש עוד כאלה שהם על הקצה להיכנס לתוך הסטטיסטיקה, אני מסכים איתך ועדיין עדיין, אני לא משלים עם זה שאמרת לך עזוב את החרדים והערבים, זה כדי להחזיק גוש יותר מוצק לגבי הסטטיסטיקה. אני לא מוותר על אף אחד והדיון הזה - - -

פונים לאחד אחד ואומרים - - -

הדיון הזה בא מתוך רצון שלי לא לוותר על אף אחד. אתה יודע למה, כי אני מכיר הרבה שיוותרו עליהם. אני בא מתקופה שוויתרו בכוונת מכון. בגיל שלי וויתרו. אמרת לך שאני בא מהשדה עם כל תרתי משמע ואני חי ונוגע עד היום. עד היום אני באותם בתי ספר. למה, אני לא מגנה אותם כי אותם בתי ספר גם צריך להצדיע להם. אני מכיר במרחק 4 ק"מ בית ספר שלא היה מוכן לקבל תלמיד מסוים והשני קיבל אותו והוא משלם מחיר בסטטיסטיקות. אני לא בא מביקורת, אני לא בא לתקוף נתון מסוים, אני בא ללמוד אותו, לפרק אותו ולנסות לראות איך אנחנו כרגולטור, כמפקח עזור לדחוף את משרד החינוך להביא למצב ש-20 ביוני זה לא מועד סופי.

יש לי שאלה - - -

סליחה. כשבאתי ואמרתי שגם כשאתה קונה מקרר היצרן והמשווק עדיין יש להם אחריות שלוחית, לזה אני חותר. אנחנו כמדינה, משרד החינוך, אם צריך לתקן את החקיקה אנחנו נתקן. אני מבין את האמירה, חוק חינוך חובה הוא עד גיל 18 - - -

אי אפשר להטיל על משרד החינוך את כל החולאים.

אי אפשר להפיל עליה את כל החולאים, אבל גם יש. לא בושה, גם משרד בגלל הגדול שלו נופלים לו, אז צריך לעזור לתקן. אני רוצה להגיע לרציונל. אנחנו כחברה חייבים, חייבים עכשיו, אני מדבר אתך על חברה כמי שרואה את פני העתיד, את הכלכלה הישראלית, את הלכידות החברתית שלנו, אנחנו חייבים לדאוג שלפחות אחוז לא מבוטל מאותם 50% שלא נמצאים במועדון הזה, הרי לא כולם יגיעו לאקדמיה - - -

אבל האם פונים אליהם? האם אומרים שיש 6% שיש להם בחינה אחת, מתקשרים - - -

לא, ענת, לא.

למה אתה אומר לא?

אני אענה לך למה לא. אני לא התכוונתי לא לזה. ענת עדיין מדברת בתחום בתי הספר - - -

לא, ילד שכבר בצבא מתחננים אליו שיבוא ויעשה את המבחן הזה. לא פונים לאליו, מתחננים אליו.

זה קיים. אני מדבר כבר אחרי שהחללית האם התנתקה מחללית הבת. שם אני רוצה לפעול. אני חושב שאת הרעיון של חוק חינוך מבוגרים צריך לקדם אותו, צריך להעצים אותו. עדיין, עד יחוקק החוק, אני חושב שצריך להעצים את האגף שלכם. צריכה להיות תכנית לאומית להגדיר יעדים - - -

לכל המגזרים.

בוודאי, בוודאי. תכנית לאומית. הנה אני אומר לך, גם הקנאות הזאת להגדיר, כמו שבזמנו הייתה קנאות בגיוס של רק מודל מסוים ואז חטאנו והביאנו למצב שהחברה ויתרה על חלק, והיום מנסים להדביק פערים. גם בסוגית תעודת הבגרות, לדוגמה יש את החברה החרדית והחברה הערבית, בחברה ערבית ככל שהחברה היא יותר סגורה, גם בתוך החברה החרדית זה הרבה גוונים, שם אל תגיד להם תעודת בגרות. הם מוכנים ללכת איתך לכל מקבילה וברמה יותר גבוהה במקצועות מסוימים, אבל אל תקרא לזה תעודת בגרות. מה אכפת לי להוריד את הקנאות הזאת לרגע ולהביא אותם אל היעד, לתת להם תעודת כניסה. מה קורה, אתם לא יודעים, אני עכשיו בחדר סגור, יש בתוך החברה החרדית חברה מסוימת שראתה שיש זליגה לאקדמיה, היא הפסיקה לתת תעודת גמר. התחילו לתת תעודת סיום לא גמר, כדי שלא ילכו לאקדמיה. אנחנו כריבון משתפים, מעצימים את התופעה. צריך להפסיק עם הקנאות הזאת, ולראות את האינטרס של החברה.

אפשר להכניס אותם למכינות הקדם אקדמיות.

להפך, צריך לראות את האינטרס לא של הפרט. אם נראה את האינטרס של הקולקטיב נדחוף את כל הפרט בפנים. אני אומר לכם מתוך ידיעה, הייתי שותף לדיונים מקדימים של תכנית החומש של המל"ג, בעשור הקרוב הולך להיות מחסור בסטודנטים ברמות, יש בטן כזו בגרף. אני בא למה שאתה אומר - - -

כשאתה אומר סטודנטים באוניברסיטאות או בכלל.

במכללות, באוניברסיטאות ובכול. - - -

למה, כי ההשכלה לא מחזירה את עצמה.

לא. אלו הנתונים הבעייתיים. תקשיבי, - - -

דוקטור - - - עשה מחקר על דור ה-Y.

גברת מגי קורן בואי תקשיבי, אני אסביר לך. זה קשור לשנתונים. היום אנחנו אוכלים את הפירות של השנתונים, ברוך ה' שהחברה הכללית, אזרחית, אני לא קורא החילונית, אצלי במושב אני רואה כבר עגלות של חילוניות. חילונית עם הרבה עגלות, פעם זה נחלת החרדים לראות אישה עם עגלה ובטן. אני גר בישוב חילוני ואני רואה משפחות עם שלושה-ארבעה ילדים, ואז את מבינה פתאום שיש צורך. אצלי במושב בונים מעונות ובתי ספר ועוד התפתחות, זה טוב. פעם היה בושה להגיד שאנחנו משפחה ברוכת ילדים, היום קצת מתאוששים וארבעה ילדים זו נורמה. פעם היית אומר ארבעה ילדים, 'וואו'. אני שמח.

עכשיו אני חוזר, מכניס את החרדים והערבים ואומר לך: 'אם אני מנטרל את הערבי ואת החרדי באקדמיה אז אנחנו מגיעים ל-70% ומשהו. לא בגיל 18,20 ו-24, גם בגילאים גדולים. האוכלוסיות, הפוטנציאל, מאיפה לשאוב סטודנטים לתוך האקדמיה, זה ערבי, חרדי ואוכלוסיות חלשות בחברה הישראלית, זה העצמת החברה האתיופית והעצמת עוד כאלה. אם לא נעשה את זה ולא נדע לעשות את זה, אני אומר לכ:ם 'תובילו את הקו הזה' ובמקומות שיש חסמים כאלה להתאים את החסמים. זה לא הלכה למשה מסיני שהתעודה תקרא X. אל תורידו ברמה, אתם אף פעם לא תשמעו ממני לרדת ברמה. לחזק את הרמה, לעלות אותה, אבל לאפשר, לאפשר.

אבל המון פעמים כשאין את האחידות הזו זה פתח להרבה מאוד תקלות.

תקשיבי, אני אומר למל"ג שתגיעו לרף הרצוי, של חלקם היחסי באוכלוסייה בתוך האקדמיה תבטלי את ההתאמות. אני אוביל איתך - - -

אתה אומר לתת את ההזדמנות.

את יודעת מה, אני אפילו יורד מהמושגים החברתיים. אני אגואיסט עכשיו, אני לטובת החברה הישראלית. לנו יש יעד להביא את החברה, עובדה שבמגזר החרדי כשרצינו להביא את תעסוקת הנשים לאחוז מסוים, בקדנציות קודמות נתנו העדפות. היום תעסוקת הנשים בחברה החרדית עברה את החברה הכללית אז הפסיקו את ההטבות ואף אחד לא מתלונן, בצדק כי הגענו ליעד. עם הגברים עדיין חלש – דחוף שם. המגזר הבדואי – דחוף שם עד שניגע ליעד. זו מטרת החברה, מטרת המדינה, זה האינטרס של המדינה. זו מטרת הדיון כי ראיתי כשאני מנסה לדבר על בגרות למבוגרים כל אחד לוקח, אפילו לא ידעו מה תכלית הדיון. כל אחד לקח את זה למקום אחר. אני הייתי חדור מטרה להביא, תזכור את המקרר שיצא מהיצרן והגיע לבית הלקוח ועדיין יש אחריות. אתה יודע מה, המוקדניות הן עדיין זוכרות: 'תגיד לי, יש לך מדיח מדגם כזה וכזה, אתה רוצה לעשות ביטוח לכל המכשירים'. אתה מכיר את הטלפניות האלה?

אני רוב הזמן בעבודה, לא מגיע לזה.

שומרים על קשר ואז הם מגיעים אלי. שומרים על קשר כדי להביא אותם. לשם אנחנו חותרים. זה פחות או יותר סיכום הדברים. אני בזה אסכם.

אני מבקשת משפט.

קודם כל אני רוצה להודות על ההזדמנות של פעם לנהל דיון ככה ענייני. זה לא קורה כל יום - - -

עכשיו נפגעתי. הרגישות התלמודית, "מתוך הן שומעים לאו". מה, עד היום הדיונים לא היו ענייניים? מתוך הן שומעים לאו.

חלילה. באינטימיות כזאת אפשר להעמיק ולומר את הדברים. אתה יודע, אתה מנהל וועדות רבות, זה לא תמיד אפשר. אני שמחה להזדמנות כי לתפיסתי זה אחד הנושאים החשובים ביותר בחברה הישראלית. אם אתה תוביל אותו, בעיניי זה באמת דבר משמעותי.

בהזדמנות זאת אני רוצה לבקש ממך, אנחנו פנינו אליך, כנס של למידת מבוגרים באוניברסיטת חיפה, היום קיבלת שוב תזכורת, אנחנו רוצים מאוד את השתתפותך בכנס. אנחנו מדברים שם, זה כנס שני על למידת מבוגרים, חסמים - - -

אנחנו פנינו לאונסקו לתת לנו עוד יומיים בשבוע, לעשות אותו תשעה ימים.

אני אומרת כאן, אם זה יתאפשר פנינה, גם רינה פנתה אליך הבוקר, זה חשוב.

אנחנו נבדוק. אם זה אפשרי בשמחה נענה.

רבותיי, אני תוך כדי קריאה אנסח את הסיכום יחד אתכם.

הוועדה מודה לכם חברי הכנסת שהשתתפו בדיון, לאורחים, לאנשי משרד החינוך.

מטרת הדיון הייתה להיחשף לדרכי הפעולה מול אותם בוגרי מערכת החינוך שלא השלימו או לא הגיעו לכלל תעודת בגרות.

שמענו ממשרד החינוך על הפעולות האגף לחינוך מבוגרים. אנחנו יחד עם האגף ועם משרד החינוך בכלל ננסה להעצים את פעולות האגף. אנחנו נקרא למשרד החינוך להעצים את פעולות האגף.

אנחנו כוועדה נבחן מחדש את יוזמת חקיקת חוק חינוך מבוגרים כדי שנביא את החברה בישראל לכך שהקשר של מערכת החינוך עם התלמיד יהיה גם במהלך חייו, לפחות עד אמצע חייו כדי לתת ההזדמנות לאותו בוגר שלא סיים ההשכלה תיכונית ובין אם לא הגיע לתעודת בגרות, לאפשר לו זאת, ואף לאפשר לו לממש את עצמו באקדמיה.

הוועדה תבחן את סוגית הבגרות ללוחמים מול צה"ל, אם צריך נקיים דיון.

שוב, אני מודה לכולם ותודה רבה על החשיפה. מבחינתי, יצאתי עם מספר נקודות שאני הולך לגעת בהן. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.