הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 59

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שני, ד' באדר ב התשע"ו (14 במרץ 2016), שעה 11:00

תשלומי הורים לתנועות נוער

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר

חמד עמאר

אירית ברוק - מנהלת המחלקה לתנועות נוער, משרד החינוך

נועה היימן - משרד האוצר

הדר אליהו - מנהלת מח' נוער, מרכז השלטון המקומי

נפתלי דרעי - מזכ"ל מועצת תנועות הנוער

קלי כהן - מזכ"ל תנועת הצופים

לימור רובין - מנהלת כספים, תנועת הצופים

ערן גלזר - מועצת תנועות הנוער בישראל

דורון שפירא - ראש שבט בתל אביב

צחי פייס - גזר הנוער העובד והלומד

מריה רבינוביץ - ממ"מ -מרכז המחקר והמידע, כנסת

תמי ברנע

יעל, חבר המתרגמים

תשלומי הורים לתנועות נוער

בוקר טוב לכולם. אנחנו נפתח את דיון הוועדה בפורום הקיים. הדיון היום בעצם עוסק בתשלומי הורים לתנועות הנוער. אני אתן הקדמה קטנה, לפחות לתפיסה שלי את תנועות הנוער ולמה מצאתי חשיבות לקיום דיון שכזה.

אני חושבת שאין חולק על כך שתנועות הנוער הן מאוד מאוד חשובות ויש בהן היבטים ערכיים וחברתיים ואפילו אזרחיים. הרבה פעמים אנחנו אפילו מכנים אותם בתור הנהגות. אני עצמי בוגרת של תנועת הצופים. כשהייתי ממונה על החינוך והנוער בקריית שמונה זה גם היה אחד הנדבכים המאוד משמעותיים ששמתי בו דגש. יש לנו אפילו תנועה יישובית משלנו שקראנו לה "תנועת עידן" שיצרה תחושת גאווה, של גאוות יחידה. זה נושא שהוא מאוד חשוב בעיניי ולכן מצאתי לנכון לקיים עליו דיון. לצד החשיבות הזו זיהינו איזה, אני לא יודעת אם לקרוא לזה כשל או בעיה או אתגר, זה כל נושא של תשלומי הורים. התחושה היא איפשהו, אם פעם היה ברור לנו שאנחנו הולכים לתנועות הנוער, כולם היו חלק מתנועת נוער כזאת או אחרת, אני לא זוכרת שהיה שיח על העניין של התשלומים. היום זה הפך להיות משהו, אני לא אגיד לעשירים בלבד, אבל בעיקר למי שיכול להרשות לעצמו. אני מודעת שיש סיבסודים שונים והקלות שונות ליישובים פריפריאליים ולסוציו-אקונומי כזה או אחר, אבל עדיין זה בעיקר לגבי המסגרת של הפעילות בתוך הקן או בתוך השבט. בעצם, לכל פעילות נוספת נדרשים ההורים לשלם תשלום נוסף ואז בעצם הילדים נמצאים באיזה מקום שהם שייכים לכל הרצף של הפעילות, אבל בפיקים בהם יוצאים למחנות או לסמינרים או לכל מיני פעילויות אחרות הם כבר לא חלק, כי ההורים או המשפחה לא מסוגלים לעמוד בזה.

המטרה של הדיון היא באמת לבחון את זה לעומק. אני קראתי בעיון את הדוח של ממ"מ (מרכז מידע ומחקר). זו הזדמנות מצוינת להגיד למוריה תודה רבה, כי הוא גם באמת מאוד מפורט ומאוד מעמיק, לא תמיד מלבב, אבל באמת רואים שיש פה התייחסות מאוד נרחבת. אני אשמח לשמוע מכם ובעיקר בסופו של דבר לראות איך אנחנו הופכים את תנועות הנוער לנגישות לכולם, שכל ילד שרוצה להשתלב יוכל להשתלב. יותר מזה, שאנחנו נוכל ליצור מצב שבו אנחנו מעודדים כמה שיותר בני נוער להיות שותפים ולהיות חלק מתנועות נוער השונות.

אנחנו נפתח עם נציגת משרד החינוך, עם אירית ברוק שמככבת גם במסמך של הממ"מ.

אני מקווה לטובה, אני לא קראתי אותו.

לפחות ברמת הנתונים שהזנת לתוך הסיפור הזה. בבקשה.

נהיינו חברות טלפוניות, אני ומוריה.

בא בתזמון טוב הדיון הזה, עם תוצאות המפקד - -

זה היה באתר. אנחנו את כל החומר מעלים לאתר האינטרנט. אני אומרת שחבל שאנשים לא קוראים. יש אנשים שכותבים ו- - -.

בבקשה אירית.

קודם כל משרד החינוך מאמין בתנועות הנוער. מזה שנים רבות חושב שהחינוך בתנועות הנוער הוא חינוך חשוב וראוי וטוב. היעד שלי כמחלקה הוא הגדלת המשתתפים בתנועות הנוער. זה יעד שהולך ומלווה משנה לשנה והוא נשאר אותו דבר.

בתנועות הנוער נפל דבר בעשר השנים האחרונות. תנועות הנוער גדלו והתעצמו בצורה ,לדעתי לא הייתה כמוה. זאת אומרת, האמירה שפעם כולם היו בתנועות הנוער, להערכתי היא אמירה לא נכונה. זאת אומרת, בעבר מי שהיה בתנועות הנוער זה רק מי שהסתכלו עליו. זאת אומרת, דווקא האליטה, מי שהיה קרוב שנחשב בעיני כולם היה בתנועת הנוער, אבל חלקים מאוד מאוד גדולים לא היו בתנועות נוער. לדעתי, בשנים האחרונות אנחנו נמצאים באחוזים הגבוהים ביותר שהיו אי פעם בתנועות הנוער וכאשר הפעם רואים את כולם. זאת אומרת, אנחנו יודעים להגיד שיש כ-30% מהחינוך ממלכתי, ממלכתי דתי בתנועות הנוער, זו ספירה שעוברת את כל מדינת ישראל, את השכונות הטובות, את השכונות עם הסוציו-אקונומי הפחות, את הכפרים הערביים, את הכפרים הדרוזיים ואת הסביבה כולה. כך שהרושם הזה שפעם כולם היו בתנועות הנוער והיום לא, הוא לא נכון - - -

פעם זה מזמן, אני לא אסגיר בת כמה אני, אבל אני מניחה - - -

פעם, אני אומרת שגם פעם לפניי, פעם, פעם שכולם היו בתנועות הנוער זה סוג של אמונה טפלה כנראה. היום, כנראה מאי פעם נמצאים ילדים בתנועות הנוער בצורה רחבה, גדולה. מדובר ב-30%, כמו שאנחנו ספרנו, מדובר בהכפלה של מספרי בתנועות הערביות, בתנועות של החניכים הערביים. מדובר במופע שהוא מאוד מאוד רציני. המופע הזה קורה הודות לתנועות הנוער שעובדות מאוד קשה, בשנים האחרונות הולכות ומתמקצעות. אני חושבת שיש תרומה מאוד גדולה לקשר בין משרד החינוך לבין תנועות הנוער שזו גם תופעה של 10-13 שנים האחרונות, זה לא היה ככה בעבר. צריך לשים את זה וצריך להגיד את זה. זאת אומרת, בשדה הזה של תנועות הנוער יש כל מיני אמירות כאלה שצריך לדייק אותן.

מבחינת התמיכה בתנועות – לאורך השנים האחרונות אנחנו רואים שהתמיכה הלכה ועלתה. במקביל לעלייה בתמיכה הדבר בעצם הזין את ההזדמנות של תנועות הנוער לגדול.

מבחינת תשלומי ההורים – אנחנו שמנו לפני מספר שנים רף עליון של 700 שקל לתמיכה מקסימלית בנושא חבר. צריך להבין שהרף הזה, רק עוד מילה לפני כן, חשוב מאוד מאוד לזכור כשאנחנו מדברים על תנועות הנוער מדובר בעמותות שהן עצמאיות. זאת אומרת, הן עמותות עצמאיות, נתמכות לפי 3א' כגופים נתמכים. יש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות, אבל זה הבסיס שאנחנו מדברים עליו. ה-700 שקל הוא נמצא כתנאי סף. זאת אומרת, אם מחר תהייה תלונה על שבט הצופים שקבע 750 שקל, התמיכה כולה בכל תנועת הצופים עלולה למצוא את עצמה בסכנה. זאת אומרת, צריך להתייחס לזה ככה, זה לא המחיר הממוצע לתמיכה, זה לא תשלום הורים ממוצע. זה תשלום הורים מקסימלי. רוב תשלומי ההורים שאנחנו מכירים נמוכים מ-700 שקל. אני יודעת שמוריה עשתה עבודה אז אפשר לראות - - -

כן, גם רואים שיש דיפרנציאציה בתוך התנועות עצמן, מחולק לפי אזורים ואשכולות סוציו-אקונומיים.

זאת אומרת, יש ערנות לעניין של החשיבות להפחית תשלומי הורים באזורים שנדרשים לזה. יחד עם זה, הבנה שהתנועות, צריך לאפשר להן לעמוד על הרגליים. זאת אומרת, תנועה שתתמוטט והיינו קרובים. ב-13 שנה האחרונות ראינו תנועות, ב-2006, שכמעט קרסו ושהיינו צריכים להושיט להן יד כדי שלא תקרוסנה. תנועות הנוער צריכות לעמוד על הרגליים. זאת אומרת, מהבחינה הזאת צריך לאפשר להן לעמוד על הרגליים ולהיזהר ב- - -

מי מפקח על הנושא של שכר, התנהלות מנהלית אדמיניסטרטיבית של התנועות?

אני אגיד. כל תנועות הנוער עוברות פיקוח שהוא פיקוח תקציבי. אחת למספר שנים יש ביקורות עומק. אני חושבת שזה - - -

אחת לשלוש יש את החשב הכללי.

אני חושבת שזו קבוצת הגופים בין המפוקחות ביותר שקיימות. היות שאצלי נוספו גם גופים אחרים לפיקוח, מה שחשבתי שהוא טריוויאלי לפני עשר שנים כשהיו לי רק תנועות הנוער, אני רואה שהוא לא טריוויאלי. זאת אומרת, הם מפוקחים, בדיקת עומק אומרת שמגיע החשב שלוקח את כל הארגזים ואת כל המסמכים - - -

הם לא מדווחים על כל נתוני השכר וכאלה כדי שאנחנו נדע שאין כאן חריגות ולא - - -

גם לרשם העמותות.

בוודאי, מדווחים גם לרשם העמותות וגם הביקורות שלנו, בוודאי בוודאי יש בדיקות עומק. עכשיו זה קל כי יש נוהל חשכ"ל (החשב הכללי) שקובע רף עליון למשכורות ואז העסק הזה, אני חושבת, שהוא מוסדר לגמרי.

בתוך תקנת התמיכה, מעבר לסף הזה שהוא כאמור תנאי סף, יש לנו גם 7%, היום 7% זה כמעט 7 מיליון שקל, זה 6,700-890 מיליון שמיועדים לתמיכה, סבסוד של חניכים מהפריפריה. סבסוד חניכים מהפריפריה זה לא רק דמי חבר, זה בהחלט יכול להיות גם על טיולים - - -

גם על הפעילות?

גם על הפעילות וכל מה שדורש סבסוד. מעבר לזה, לסניפים שפועלים בפריפריה יש 4 מיליון שקל, 4,122 מיליון יעודים לסניפים כאלה. ההבדל, רק כדי לסבר את האוזן, בין סניף רגיל לסניף פריפריה, עומד על ההבדל בין 14 אלף ל-800, 91 אלף. זאת אומרת, סניף חדש שנפתח בפריפריה - - -

אצלנו מופיע 80 אלף, אבל לא משנה.

זה ב-2015.

היום התקציב עומד על 97 מיליון. זאת אומרת שיש דיפרנציאציה חזקה. לפני כמה שנים היה את דוח טרכטנברג שבעקבותיו נוספו 20 מיליון שקל שרובו הגדול הופנה לפריפריה.

עוד דבר שאני חושבת שחשוב שיהיה על השולחן, אחת, לשמחתי הרבה אני יודעת שאנשים מאוד משתדלים לעשות דיפרנציאציה אצלם וכן לנסות להוריד תשלומי הורים. זאת אומרת, ערים לזה, אבל גם צריך לשים לב שבשנים האחרונות העלויות של הטיולים והמחנות מאוד מאוד התייקרו. אני אומרת את זה לטובה ואני רוצה לומר למה אני אומרת את זה לטובה. בשנים האחרונות אין אבדות בנפש בתנועות הנוער וגם אין כמעט תאונות קשות. הסיפור הזה הושג בהרבה הרבה מאוד עמל והרבה עבודה קשה של הקפדה על נהלים, גם מצד הרשויות שמסביב בתוספות של בקשות. למשל, סתם כדי לסבר את האוזן, המעבר בין אוטובוס שבו יושבים שלושה ילדים בספסל לאוטובוסים של שני ילדים בספסל, כמובן הוא מבורך והוא חשוב, אבל הוא עולה כסף. הוספות של מנב"טים (מנהלי ביטחון) במחנות, נושאי נשק במקום שיש שני מאבטחים ונשק אחד ועכשיו יש נשק לכל אחד. כל הדברים האלה מוסיפים. זאת אומרת, צריך לראות את המורכבות של העניין. מצד אחד מאוד מאוד חשוב לאפשר לכל ילד ולכל ילד, זו פעילות חשובה, זו פעילות חינוכית חשובה. צריך לאפשר לכולם להגיע ואם צריך להגביר סבסוד, אבל מצד שני צריך לשמור לא לפגוע ברמת הפעילות.

או.קיי. תודה רבה אירית. כן, אנחנו תכף נפתח את זה וגם יעלו שאלות תוך כדי דיון. נמצא איתנו חבר הכנסת חמד עמאר שהצטרף לוועדה כחבר מן המניין, מחליף את חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. ראשית ברוך הבא. רשות הדיבור שלך.

תודה רבה. זו אחת הוועדות החשובות לכן ביקשתי להיות כאן ולהיות חבר בוועדה. אני חושב שהיא נוגעת בילדים שלנו, בנוער שלנו והיא יכולה לעשות עבודה מועילה. אני חושב שאת מובילה לכיוון הזה.

קודם כל שלא יהיה ניגוד אינטרסים, אני יושב ראש תנועת הנוער הדרוזית ואני מייסד של התנועה. אין ניגוד אינטרסים, בדקתי, אני יכול לדבר כי אני לא אגע בתנועת הנוער.

קודם כל אני רוצה להודות לאירית. אני חושב שאירית עשתה עבודה מעולה, בשנים האחרונות מאז שהיא מובילה את הנושא. היום תנועות הנוער היא מגדילה וזו גדילה מאוד מאוד רצינית. כשאנחנו מדברים על ה"צופים העבריים", "הנוער העובד והלומד", על "בני עקיבא" על 20 אלף ילדים בני נוער שמצטרפים זה הישג. זו עבודה מאוד קשה. כשאני אומר 20 אלף הוסיפו, כי הבדיקה שהייתה פעם בדקה כל ילד וכל ילד ואף אחד לא יכול לחשוב שאפילו הבדיקה לא הייתה נכונה.

אני רוצה להודות לנפתלי יושב ראש מת"ן (מועצת תנועות הנוער) שהיא מאחדת את כל תנועות הנוער, מתנועות נוער ציוניות לתנועות נוער דתיות שנמצאות, לתנועות נוער ערביות, תנועות נוער דרוזית. כולם יושבים סביב ספסל אחד ולכולן יש מטרה אחת והיא לקדם את הנוער שלנו במדינת ישראל ולתת להם את המסגרת הנכונה. באמת נפתלי, אתה עושה עבודה מאוד טובה.

אני אומר לכם, הגדילה של תנועות הנוער מ-100 אלף חניכים ויותר, זו גדילה. זה הרבה ילדים שהחליטו להיות בתנועות נוער, הרבה משפחות החליטו לשלוח את הילדים שלהם לתנועות נוער ולהיות במחנות של התנועה, להיות במפעלי הקיץ, להיות בקייטנות, להיות בפעילות היומיומית שבועית. כשילד מגיע פעמיים בשבוע או פעמיים בחודש או פעמיים בשבוע לסניף תנועת הנוער – אם לא היה לו טוב שם הוא לא היה חוזר לשם. הילדים מחליטים לחזור ולחזור כי הם מקבלים פעילות שמעשירה אותם בערכים ובכל מיני דברים. בתנועת הנוער הדרוזית אני רואה היום את הילדים שגדלים שם לאיפה הם מתפתחים, לאיפה הם מגיעים. יש לי את עורכי הדין, יש לי את המהנדסים, יש לי את הטייסים בחיל האוויר, יש לי את הלוחמים הטובים בצה"ל – אני רואה שאני עושה משהו באמת עם ערכים ועם דברים שהם לא יוכלו לקבל במקום אחר. תנועות הנוער יכולות לתת דברים שבשום מסגרת הילד לא יכול לקבל אותו דבר. ילד שאתה מביא אותו כעוד ילד בחוג כשילד מוביל קבוצה, מדריך קבוצה שיכול להחליט עבור הקבוצה שלו, יכול להדריך את הקבוצה שלו כבר בגיל 16 ו-15, את זה אתה לא יכול למצוא בכל מקום שילדים יובילו את הדברים וילדים מובילים את הדברים.

אני חושב שכל הנושא, כל פעם אני שומע מחדש עלויות של טיולים, עלויות של דמי חבר, עלויות ועלויות. אני אישית מכיר את זה אצלי בתנועת הנוער. אין מפעל שיוצאת תנועת הנוער הדרוזית, לפחות 20%,30%, 40% מהתלמידים לא משלמים כסף בכלל כי אנחנו יודעים את המצב הכלכלי שלהם. אין דבר כזה שלילד הדלת סגורה. אני לא מאמין שזה ב"צופים העבריים", אני לא מאמין שזה "בנוער העובד והלומד" ולא "בבני עקיבא" ולא בכל תנועה אחרת, שסוגרים את הדלת בפני הילד שאין לו יכולת לשלם את התקציב. להפך, הדלתות פתוחות לכולם, כולם יכולים להגיע, כולם יכולים להשתתף וכולם יכולים להיות חלק.

באמת הדיון הזה, אני לא יודע איזה נתונים יש ומה מראים, אני משנים רבות בתנועות נוער, אני יותר מ-20 ומשהו שנים נמצא בתנועות נוער ולא ראיתי שילד אחד רצה להגיע ולא הגיע בגלל שהוא לא יכול לשלם. ראיתי את זה בבתי ספר. רק אתמול קראתי על ילד אחד דרוזי שרצה ללכת לטיול ובגלל שלהורים שלנו לא היה כסף הוא לא הלך לטיול. עשיתי מאמץ להגיע לאותו ילד והגעתי לאותו ילד, אמרתי לו: 'אתה יוצא לטיול ואנחנו נדאג שאתה תהייה בטיול'.

טיול שנתי?

טיול שנתי של בית הספר, הוא לא יכול להגיע בגלל שלא היה לו כסף. אמרתי לו: 'אתה תהייה בטיול'. אנחנו מאוד רגישים לנושא הזה ואנחנו לא נאפשר שילד שירצה להיות בפעילות שלנו הוא לא יהיה בפעילות שלנו – זה בכל תנועות הנוער. אני לא מדבר רק על תנועה ספציפית אחת, כל 13 תנועות הנוער. כך הן חונכו, כך הן דוגלים ואני מאמין רק בזה. שיהיה לך בהצלחה.

תודה רבה חבר הכנסת חמד עמאר על הדברים החשובים וגם על הפעילות שלך מעבר לזה שאתה חבר כנסת. אני חושבת שקידום תנועות הנוער הוא מאוד מאוד חשוב, יישר כוח.

נועה היימן, נציגת משרד האוצר ואחר כך נשמע את מועצת הנוער.

אני מצטערת, אני אדבר, אני חייבת לברוח, פשוט בוועדת החינוך יש עכשיו דיון על אי יצאת תלמידים לטיולים שנתיים.

כשהמסר שאת מעבירה on lineמהוועדה לזכויות הילד הוא שאסור להרשות שילד או ילדה לא יוצאים לטיול שנתי בגלל עניין כספי, חד-משמעית.

ותגידי שבתנועות נוער אין דבר כזה.

נציג משרד החינוך צריך להגיד את זה, אבל לפחות משרד החינוך קובע שאין דבר כזה, זה בעיקר עניין של אכיפה. אני אמסור את המסר - - -

כן, שיבהירו שחוזר מנכ"ל זה לא המלצה. אני אומרת את זה כל הזמן וכנראה מישהו שם בשטח לא סגור.

בסדר גמור.

כמה דברים על תנועות הנוער. רק מבחינת תקציב – תקציב תנועות הנוער עומד בשנת 2016 על 97.6 מיליון שקל. גידול מאוד מאוד משמעותי בשנים האחרונות שהביא גם לגידול במספר התלמידים או מספר החניכים. במקביל אני רוצה לדבר על עוד שני דברים.

האחד, הגידול המשמעותי שהיה בתקציב ארגוני הנוער, תקנה שעמדה על לפני שלוש שנים על 3.6 מיליון שקל עומדת בשנת 2016 כבר על 35.2 מיליון שקל - - -

זה של ארגוני הנוער האחרים. כל ה"אחריי" וכל - - -

כן. הם גם מאגדים הרבה מאוד תנועות חרדיות כמו "פרחי הדגל" ו"בנות בתיה" ואת "אחריי" ואת "תרבות" - - -

ואת ה"צופים הדרוזים".

הוא גדל בצורה משמעותית.

"איגי" גדלה בצורה מאוד מאוד משמעותית וגם תקציב שנות השירות שגדל הקיץ לכמעט ב-30 מיליון שקל, זה בעצם כדי לאפשר לתנועות הנוער וגם לארגוני הנוער לבצע את פרק ההגשמה.

סליחה, אפשר את הסעיף הזה שוב?

את מה, את שנות השירות? שנות השירות הן בעצם המשך של תנועות הנוער ושל ארגוני הנוער.

השנה אחד הדברים שמתכוננים לנו עם מנהל חברה ונוער, בעצם זה אחד הדברים שמטרידים אותנו, זה השיעורים הנמוכים של תלמידי המגזרים: הערבי, הדרוזי, הבדואי, בתקציב תנועות הנוער, ארגוני הנוער ושנות השירות. בעצם שנות שירות בעיתיות, הם לא יכולים לעשות, לא חשוב. - - -

למה, יש אצל הדרוזים שנות שירות.

יש אצל הדרוזים, אבל שמתסכלים על סך התקציב של תנועות הנוער וסך התקציב של ארגוני הנוער רואים כמה ממנו מגיע למגזר הלא יהודי וכמה מגיע למגזר היהודי. רואים שמתוך התקנה היום, סדר גדול של לא יותר מ-7% אם אני זוכרת נכון, הולך למגזר הערבי. זה הרבה הרבה יותר קטן מהחלק היחסי של האוכלוסייה הזאת באוכלוסייה הכללית. לכן אנחנו עומדים להקצות תקציב ייחודי ולתקן את מנגנון ההקצאה, כך שיובטח שהמגזר הלא יהודי יקבל את חלקו באוכלוסייה מתקנות תנועות הנוער וארגוני הנוער. בעצם להבטיח שהפעילות המאוד מאוד חשובה של הגופים האלה תגיע גם למגזר הלא יהודי ויפתחו שם מנהיגות ויאפשרו פעילויות אחר הצהריים גם במגזרים הללו. זהו, אני חייבת לברוח לוועדת חינוך, אני מתנצלת.

את מעבירה להם את המסר מאיתנו.

אני מעבירה להם את המסר.

קודם כל, תודה רבה על הסקירה. אנחנו חושבת שהנתונים שנתתם מאוד מעודדים ומראים שחברתית אנחנו מאוד mine set לכל הנושא של מעורבות בני הנוער, בין בתנועות עצמן ואחר כך בשנות השירות. אני יודעת שגם זה ארגון משל עצמו שהולך ומתרחב, זה חשוב מאוד- - -

הם אותם אנשים, הם יושבים פה.

יפה מאוד. או.קיי. מועצת תנועות הנוער, בבקשה נפתלי.

רק לפני שנועה בורחת, הם לא זוכים להרבה שבחים. לפני שנועה הולכת אני רוצה להגיד תודה רבה. אנחנו עובדים איתה בשנתיים-שלוש האחרונות על הרבה משברים בנושא התקציב. הנתונים שהיא מסרה הם פרי עבודה והתגייסות שלה באמת לעזור לנו, תודה רבה נועה.

כיף לשמוע.

גברתי היושבת ראש - - -

אצלנו זו הייתה בגידה לעבור מתנועה לתנועה.

אנחנו לא במונחים של בגידה, אבל זה לא היה מתקבל בהבנה.

כן נפתלי.

ראשית גברתי היושבת ראש, תודה על הדיון. באמת בשבילנו זו הזדמנות בצורה מסודרת לומר את הדברים פעם אחת בכנסת, לעשות סדר בכל נושא תשלומי ההורים כי אנחנו בשנים האחרונות נתקלים בנושא הזה לא פעם ולא פעמיים. לא תמיד אנשים מבינים באיזה מרחב אנחנו פועלים ולמה התשלומים כאלה. אני אנסה לצייר את התמונה מנקודת מבטנו ואם נוכל להתקדם פה ולסייע לחניכים ולהורים אז אנחנו כמובן נשמח.

תוצאות אומדן תנועות הנוער שפורסמו לפני שבועיים, בעצם מראים גדילה במספר החניכים בתנועות הנוער. השנה לעומת 2006 זו גדילה מאוד משמעותית של כמעט 70%, זה לא בא סתם. אם לוקחים את השקף שמראה את תקציב תנועות הנוער ב-2006 ותקציב תנועות הנוער ב-2016 ואת מספר החניכים אז ואת מספר החניכים היום, יש הלימה של אחד לאחד בין הגידול בתקציב בגידול במספר החניכים בתנועות. זאת אומרת, המסקנה לפחות שלי, שהתוספות שניתנו בעשור האחרון לתנועות הנוער, ולשמחתי היו לנו 4 שרי חינוך אוהדים מאוד את נושא תנועות הנוער שהגדילו את התקציב, מה שלא זכינו בהרבה מאוד שנים. כל התופסת התקציבית הזאת בסופו של דבר הלכה להגדלת מספר החניכים ולפתיחת סניפים חדשים.

יש נתון מעניין, אם את לוקחת את סך כל התמיכה ומחלקת אותה במספר החניכים את רואה שאין הבדל גדול. זה עלה, לא יודע, מ-280 ל-300-320. זאת אומרת, בגדול מקבלים קרוב למה שקיבלנו לפני עשור למרות שהמחירים הם לא אותו דבר. מחיר של אוטובוס לטיול וחובש ומלווה עלו הרבה יותר מהתוספת הזאת. באמת נעשו שינויים בתוך התקנה כמו העדפה של הפריפריה, סבסוד של חניכים. אני מדבר על דברים שלא היו קיימים בעבר. אני אומר שאם ניתן תקציב ניתן להגדיל את מספר החניכים בתנועות. שר החינוך הנוכחי, נפתלי בנט, הבין את זה והוא מתכוון לפחות בשנים שהוא יהיה שר החינוך, כן להגדיל את התקציב והוא כן הציב לנו יעד להגדיל את מספר החניכים בתנועות. אנחנו מקווים מאוד שנצליח לעמוד בהגדלה הזאת.

אירית אמרה, תנועות הנוער הן עמותות שפועלות בחברה, הן לא חלק ממשרד החינוך, הן לא נהנות מתקציב משרד החינוך כמו בתי ספר. אין לנו תמיכה שנגזרת ממספר החניכים בתנועות. ככל שנגדיל את מספר החניכים אנחנו נקבל פחות פר חניך, כי התמיכה, כולם יודעים מה זה 3א', ניתן סכום ומחולק על כמה שיש. בסך הכול ה-97 מיליון שהיום ב-2016 נמצאים בתקנה, לפני שנה היו 86 מיליון, זה 10 מיליון שניתנו רק השנה, הם מהווים מתקציב תנועות הנוער סדר גודל של בין 15% ל- 20%. עדיין 80% מהתקציב צריכים להגיע ממקורות אחרים. ניקח את הרשויות המקומיות שנותנות עוד סדר גודל מזערי בעניין הזה, אנחנו מוצאים שמרבית תקציב ההפעלה של התנועות והפעילויות נופלים על ההורים - - -

זה לא הגיוני. יש מקומות בהם ההורים הם כ-45% מהתקציב.

כן, אמרתי שיותר. שהנתח שההורים מממנים - - -

יש מקום שזה 67% ויש מקום ש- - -

נכון, אמרתי שהנתח של ההורים הוא גדול מאוד. הוא גדול מאוד כי אין לנו מקורות אחרים. אם, נצייר משהו דמיוני, תבוא הממשלה, יבוא משרד החינוך ויגיד: 'הנושא הזה מספיק חשוב, אנחנו רוצים שכל הילדים יהיו. כל ילד שיהיה לכם בתנועות הנוער אנחנו נממן אותו', אז על הכיפק, אבל כל עוד אנחנו צריכים לדאוג למקורות האלה, אין לנו בררה, אנחנו צריכים לגבות את הכסף הזה.

נועה ישבה פה והיא יצאה. מקיץ 2014 תנועות היו ערוכות בתחילת חודש יולי עם מחנות הקיץ לתחילת מפעלי הקיץ. המדע של היערות והקורסים ב-1 ביולי מוכנים, הם עולים מיליוני שקלים, עשרות מיליוני שקלים. אנחנו יודעים מה קרה אחרי 9 ימים, התחיל מבצע צוק איתן ואם משרד האוצר לא היה מתגייס לטובת תנועות הנוער היינו מוצאים את כל תנועות הנוער במשבר ושמשרד החינוך מכניס את כולן לתכניות הבראה והקטסטרופה גדולה. לשמחתנו משרד האוצר הבין את גודל הבעיה וסייע לנו, הצלחנו לצלוח את המשבר הזה. אין רזרבות בתקציבים של תנועות הנוער שמאפשרות להן לצלוח משברים כאלה. הגבייה היא גבייה כדי לכסות את מה נדרש להפעיל. כשאנחנו מדברים על יום טיול או על יום מחנה, באים בטענות לתנועות הנוער, אבל כשבודקים את זה מול מה שנקבע בוועדה שיושבת עכשיו, בוועדת החינוך לתשלומי הורים בבתי הספר, תנועות הנוער גובות פחות ממה שנקבע שם כתקרה. אנחנו לא לוקחים את המחירים האלה.

צריך להבין, אירית דיברה על הדברים הנוספים שאנחנו רואים בשנים האחרונות, תנועות הנוער נדרשות בהגברת בטיחות וכדומה, אבל יש דברים נוספים. אני אתן דוגמה אחת שאולי תבהיר את העניין. גברתי היושבת ראש את יודעת, מחנה קיץ שנמצאים בו 3,000 חניכים בממוצע ביום, נגיד שמקיימת תנועת הצופים ביער עופר, נדרש להעמיד כבאית עם צוות. הנושא הזה עולה רבע מיליון שקל בקיץ, רבע מיליון שקל! עכשיו, יש תחנה 2 קילומטר למטה, הם לא מסתפקים בזה. הם דורשים מאיתנו להעמיד כבאית ביער. אנחנו לא קובעים את התנאים של הביטחון והבטיחות, מי שקובע את זה הן הרשויות, אבל כשאנחנו נדרשים לממן את זה אין לנו בררה, אנחנו צריכים לגבות את זה ממישהו. צריך להבין שהעלויות של המפעלים הן נגזרות בעיקר מהדרישות של חוזר מנכ"ל ושל רשויות ביטחון ובטיחות, משרד הביטחון דורש מכולן, מתנועות הנוער. אגב, זה שונה ממה שקיים בטיול של בית ספר. מחנה קיץ זו פעילות ייחודית לתנועת הנוער, אולי חלק מארגוני הנוער מקיימים אותה, אבל היא לא קיימת במערכת החינוך הפורמאלי ויש להן עלויות.

אנחנו בסך הכול רואים, עלתה השאלה, גם כשהמכון המחקר של הכנסת פנה ושאל לגבי ההפרשים בין התנועות, אנחנו מנסים להסביר שתנועות הנוער הן שונות אחת מהשנייה גם בגודל וגם באופן ההפעלה. אם ניקח למשל את תנועת הצופים, המזכ"ל יושב כאן והוא בטח יתייחס לדברים ולשאלות, אז תנועת הצופים צריכה לממן בעצמה את שכר הרכזים, את שכר של ההנהגות ואת כל הפעילות. אם ניקח תנועה אחרת, לצורך העניין "בני עקיבא", היא מקבלת בנות שירות לאומי שהן מחלפי, הן במקום הרכזים שקיימים ב"צופים". הן מרכזות את הפעילות התנועתית בסניפים של "בני עקיבא". זה בסדר שיש להן את האוכלוסייה הזאת שעושה את הפעילות, אבל כשבאים ל"צופים" אומרים: 'למה דמי החבר אצלכם כל כך גבוהים ו"בבני עקיבא" הם חצי, צריך להבין שדמי החבר ב"צופים" גם מממנים - - -

גם "בנוער העובד והלומד" גובים הרבה פחות מ"הצופים" לצורך העניין גם תנועות אחרות באופן משמעותי של מאות שקלים.

הן לא עושות שימוש בכוח אדם שכיר כמו שעושה תנועת הצופים.

זאת שאלה, אז למה - - -

זאת שאלה מצוינת. אם אנחנו נכנסים עכשיו לשלב השאלות אז נענה עליהן. אני מציע שאתה תסיים.

אני פתחתי לדיון.

רגע, לפני שאני מעבירה אליך, אני כן רוצה שנקיים בדיוק על הנקודה הזאת את הדיון. לגבי הנושא של התכנית. באמת, לא שחלילה שאני אומרת שתרדו בסטנדרטים. אני אומרת שאם אנחנו צריכים לבחון את התהליך של הוזלת עלויות כדי לאפשר ליותר ילדים להשתתף, כדי שלכם זה לא יעלה הון כסף, אולי לשנות את אופי הפעילות. לבנות אחרת את הסיפור של מחנות קיץ, אני לא יודעת, אתם בטח יותר יצירתיים ובעלי ידע ממני. אני אומרת, יכול להיות שגם את זה לפחות, הוא כבר בא מוכן מהבית. אני אומרת שלפחות ממה שאני פגשתי, מהורים שפנו וכל מיני מקומות, אתה יודע מה, הם לא סוציו-אקונומי נמוך, אבל בכל זאת אקח את תל אביב ששם זה סוציו-אקונומי מסוים. אם אתה מתפזר עכשיו בשכונות השונות, אז יש פערים מאוד משמעותיים ועולה להם מאות אם לא אלפי שקלים שהילד יהיה ב"צופים", 3,000 ו-4,000 שקלים כדי שהוא ישתתף בכל הפעילות. אני אומרת רגע, רגע, אנחנו יוצרים מחנאות לעשירים בלבד ואחרים שכן יכולים להתמודד בפריפריה של תנועות הנוער לצורך העניין. השאלה איך אנחנו יוצרים איזה מצע אחיד.

תכף קלי ייתן תשובות פרטניות לגבי הצרכים. אני חושב שברמה העקרונית ארצה להתייחס לנקודה שהעלית. אני חושב שהסטנדרט של הפעילויות בתנועות הנוער הוא גבוה וטוב שכך, אנחנו צריכים לשמר אותו. אנחנו לא צריכים להוריד את הסטנדרט של הפעילויות כדי לצרף יותר. אלא, אנחנו - - -

השאלה לאן יוצאים.

רגע. אנחנו צריכים לשמור על - - -ומצד שני לגרום לכל ילד שרוצה לקחת חלק בפעילות להגיע ולדאוג לסבסוד.

אתם מסוגלים לעמוד בזה?

כן, כן, כן. אירית, קודם כל עומדים בזה. במבחן התוצאה כשלוקחים את אומדן תנועות הנוער, ב-2013 כשניתנה תופסת של טרכטנברג לתקנת תנועות הנוער, הכנסנו את הנושא של פתיחת סניפים בפריפריה, סבסוד חניכים בפריפריה. זאת אומרת, באמת הכסף הלך לאוכלוסיות היותר מוחלשות.

אם אני יוצאת עכשיו החוצה ושואלת: 'יש ילד שלא יצא כי הוא לא היה מסוגל לזה כלכלית'. כולם יגידו שכל מי שרצה לצאת יצא?

לא. לא. לא, כי צריך להבין שיש אוכלוסייה שלא יודעת לצרוך את השירות הזה שנקרא תנועת נוער ולכן מלכתחילה הדיון הוא ממקום אחר. אין לי צל של ספק שיש יותר ילדים ברחבי מדינת ישראל שלא יכולים ליהנות מהשירות החברתי הזה שנקרא תנועת נוער מאשר ילדים שנהנים. על זה אין עוררין, אבל אם אני שואל את עצמי למה.

תראו, אני מזכ"ל תנועת הצופים. בתנועת הצופים יש היום 80 אלף ילדים, בתנועת הצופים. תנועת הצופים מקדישה כ-8 מיליון שקל מתקציבה השונים לטובת סבסוד לחסרי היכולות. שמונה מיליון שקל! – זה הון עתק. תקציב תנועת הצופים, תקציב מטה תנועת הצופים הוא קצת פחות מ-40 מיליון שקל, בוא נבין לרגע את הנתון הזה. לכן אין לי צל של ספק - - -

בתנועת הצופים כל מי שחבר בשבט, עוד פעם אני שואלת, עכשיו אני יורדת לשבט בתנועה, כל מי ש- - -

השאלה היא טובה יותר - - -

כל מי שנמצא בשבט יוצא, אין כאלה שלא יוצאים בגלל מגבלות תקציביות?

מי שחבר בשבט - - -

מי שחבר בשבט.

ומגיע לפעילות ורוצה לצאת יוצא. נקודה. באחריות מלאה. בהנחה, אחת משתיים, או שהוא ביקש בעצמו את התמיכה או מישהו מגורמי הניהול שזיהה את הצורך הביא את זה לידיעתנו, כך אנחנו מטפלים.

עכשיו אני רוצה לחדד עוד כמה דברים. אין ילד בתנועת הצופים שעולה 3,000 או 4,000 שקל בשנה, זו המצאה. המקסימום שיכול לעלות ילד - - -

אמרתי תנועות הנוער. אני אומרת לך את זה באחריות, אני עומדת מאחורי הנתונים.

אני מוכן, נלך יחד ללמוד את הנתונים יחדיו. אני לא חושב, ויושבים פה שותפיי לדרך שיעידו. אני לא מאמין שיש דבר כזה שילד בתנועת נוער עולה מעל 3,000 שקל בשנה. בואי נלמד את הנתונים ביחד. גם מחנה הקיץ - - -

מחנה הקיץ, לפי מה שמופיע פה, עולה מקסימום 750 שקל.

750 שקל במקומות שבהם יש 15 יום ביער - - -

צריך להשוות את זה גם לפעילות אחרת שלהם.

אני לא מכיר, אני לא מכיר. עכשיו קוריוז, אני משמש כמזכ"ל כחצי שנה. בשבועיים הראשונים שלי בתפקיד עלתה מחאה של הורים שקראנו לזה 'מחאת התשלומים', קמפיין מנוהל היטב בפייסבוק על כך שבאמת תנועת הצופים גובה יותר ממה שהיא צריכה. בעצה אחת עם יושב ראש תנועת הצופים, יושב ראש וועדת ארגון וכספים של תנועת הצופים והדרגים המקצועיים הרלוונטיים, יושבת לימור שהיא מנהלת הכספים שלנו, בעצה אחת עם כולם כינסנו דיון דחוף עם ראשי המחאה. הופיעו ראשות המחאה, לצורך הדיון מספר נשים עם יכולת גם כלכלית וגם חברתית מאוד משמעותית ודווקא מתל אביב. בדיון שהתנהל באנו ואמרנו: 'רבותיי, בואו נעשה יחד. הנה זה המחירון של תנועת הצופים, הנה זו התכנית השנתית של תנועת הצופים, בואו תלמדו אותנו לעשות אחרת. אם אתן חושבות שיש דרך לשנות כהוא זה את אופי הפעילות שלנו מבלי לפגוע בשירות שאנחנו נותנים לילדכן - - -

השאלה מה זה שירות. תקשיב, אני אתן לך דוגמה. כשאני הייתי קטנה יצאנו לירדן, לחצבני ולמקומות שהיו בקרבת האזור שלנו, הרי הגליל, אין יפה ממנו, נכון, לפחות בעיניי. היום אני יודעת, כי אני יודעת מה שקורה בקן, מרחיקים אותם לכל מיני מקומות. אני לא אומרת לא לנסוע, אבל אני אומרת שיכול להיות שאם יש מצוקה או נשמעת מצוקה בשטח של חוסר יכולת לעמוד בתשלומים שנדרשים. אני מבינה ובצדק, אין לכם מקור בלתי נדלה של משאבים, אז אולי לשנות. עוד פעם, אם לא את הסטנדרט אז את האופי, את המקום - - -

אני אבקש עוד משפט ואחר כך אתן לך - - -

שלא לדבר על כל טיולי סופרלנד שאני לא יודעת מה הקשר שלהם עם התנועות האלה.

טיולי סופר לנד, אין לנו - - -

יש בכל מיני מקומות.

יכול להיות.

נראה שבחלק מהשבטים עושים מה שבה להם או שמשפים את התלמידים והחניכים שלהם ויוצאים, כי ההורים מאפשרים לעצמם ו- - -

חלק מהעובדה שזה עולה באופן שזה עולה, מכיוון שזה מנוהל על ידי דרג מקצועי שכיר שלא מאפשר להם לעשות את מה שהם רוצים. זה פעם אחת.

פעם שנייה, אנחנו מבינים את המצוקות יותר, כנראה יותר מכל גורם אחר מכיוון שאנחנו חיים את המציאות הזאת. שבט שלא מסוגל להוציא טיול מעל ה-30 קילומטר רדיוס שלו, לא יוציא את הטיול הזה כי הוא לא יכול. הוא לא יכול להרשות לעצמו להיכנס לגירעונות, זה פשוט לא קורה.

לצורך הדיון, אם הבשורה של תקציב 2016 והגדלתו ממשרד החינוך, שוב, ביוזמה מבורכת של יושב ראש תנועת הצופים, אנחנו יוצאים בקול קורא בתוך תנועת הצופים וגם הקדשנו לכך סכום של כ-2 מיליון שקל בתוך תקציב 2016 שבא עם הקריאה: 'בואו נוזיל את המחיר לחניך'. בפתיחות ובכנות, אנחנו לא יודעים לעשות את זה. אנחנו לא יודעים לעשות את המוצר האיכותי שאנחנו נותנים ביותר זול - - -

זה צופים לעשירים בלבד.

לא. זה לא מה שאמרתי. ההפך הוא הנכון. אנחנו רוצים לקחת את החוויה החינוכית הערכית הזאת שנקראת 'חווית צופית' ולנגיש אותה לכל דורש. אם יש עכשיו מישהו במדינת ישראל שיודע ללמד אותנו לעשות את זה אחרת זול יותר, מעל במה זו ומעל כל במה אני מברך - - -

אז בוא מתוך מה שאתה הצעת. אתה אמרת: "בני עקיבא" לוקחים בנות שירות לאומי", יש כל מיני - - -

אני לא אמרתי, נפתלי אמר.

לא משנה, זה נאמר פה בצד השני של השולחן.

אי אפשר לקחת ש"שנים (שנות שירות), אי אפשר לעשות את זה בדרך אחרת, אי אפשר שגם אתם תבקשו בני שירות לאומי, אי אפשר להרחיב את זה?

הנה אני מפציר בך. הנה אני עונה לשאלה הזאת ומתיישב אחורה. באמת בתנועת הצופים יש שבטים של 100 חניכים ובתנועת הצופים יש שבטים של 1,700 חניכים. אם את חושבת שאפשר לנהל מפעל חינוכי בסדר גודל כזה, שלעיתים הוא גדול יותר מבית ספר תיכון, ולהפקיד אותו בידיו של ש"ש? אני חושב שאנחנו לא כל כך רואים עין בעין בעניין הזה. בשבטים שבהם יש לנו 100 חניכים - - -

בשבטים הגדולים אני מסכימה איתך.

רגע, רגע. נכון, בשבטים בהם יש לנו 100 חניכים, יש לנו גם קומונות של 6 ש"ש - - -

אנחנו גם לא, אני מבינה חצי דבר. אני לא מדברת על ראש שבט שינהל אותו ש"ש, אבל מדריכים בשטח. לכל שבט כזה כמה מחלקות - - -

יש 480 ש"ש בתנועת הצופים שמשובצים - - -

שנייה. ומה קורה ב"בני עקיבא", ב"בני עקיבא" ש"ש מנהלים את כל העסק? לא, אני בטוחה שלא - - -

בנות שירות.

אני יכול להגיד לך ממה שאצלי. אצלי יש 100 בנות שירות לאומי בתנועת הנוער הדרוזי, אבל אין לי סניף אחד שמנוהל על ידי בת שירות. אני רוצה שיהיה לי שם רכז שינהל את כל הנושא ושיהיה יושב ראש של הסניף, שהוא יהיה הרכז האחראי מול תנועת הנוער. בכל מקרה אותה ילדה שגדלה אצלי בתנועה, כל הבנות שנמצאות אצלי עכשיו בשירות לאומי הן גדלו בתנועה, אבל אני לא רוצה שהיא תנהל את הסניף ושהיא תהייה האחראית. כשיש לי סניף שיש לי בו 400 ו-500 ו-600 ילדים, אני אתן לבנות שירות לנהל את זה? עם כל הכבוד, אני סומך עליהן בצורה עיוורת, יש להן קבוצות ויש להן הכול, אבל את אותו סניף עם 400-500 זה כמו מנהל בית ספר - - -

אני מסכימה אתכם, אין לנו וויכוח על הניהול, לא של הסניף ולא של השבט. רגע, אני כן רוצה לחדד את זה.

לתפיסתי, וסליחה שאני אומרת, כאילו הייתה פה איזו מניפולציה. התחלנו את הדיון עם זה שאתה אמרת, ואתה אמרת, 'כן, תנועת הצופים היא תנועה יקרה כי יש לנו מדריכים שכירים, זה שכירים וזה וזה. ל"בני עקיבא"

אני לא אמרתי - - -

אתה אמרת שהיא יקרה יחסית, אנחנו יכולים להוציא פרוטוקול. אמרת למה זה עולה יקר בתנועת הצופים יחסית לאחרים, אנחנו נתנו דוגמאות ואני אפילו פירטתי את המחירים, אמרת כמה אתם עולים אל מול - - -

נכון, כי כוח האדם השכיר שלנו יקר יותר.

אמרת כוח אדם שכיר יקר יותר ואז נתת דוגמה של "בני עקיבא" עם השירות הלאומי. עכשיו אני יודעת שגם לכם יש ש"שנים. זאת אומרת, אתם כן נעזרים בכוח אדם וזה בסדר גמור, זה לא חלילה. זה בסדר גמור, אבל זה אומר שכן יש דרך להוזיל עלויות לצורך העניין. אני לא כיוונתי לזה שיהיו צעירים או ש"שנים או בני שירות או אחרים שינהלו את השבט ברמות האלה. אני אומרת שיש דרכים, ועדיין לא הצלחתי לפצח עד הסוף, דווקא כמי שבאה מתנועת הצופים, את הסיפור של למה בתנועת הצופים זה כל כך יקר.

אגב, אני אוכל לתת דוגמה. אצלכם עולה תשלום הורים בין 500 ל-700 שקל, במקומות מסובסדים זה 450 שקל. זאת אומרת, אין פערים משמעותיים. אני יודעת שב"נוער העובד והלומד" ובמקומות אחרים יש גם כאלה שמשלמים 100, 250, 260 שקלים, אני מדייקת בסכומים? באשכולות של 5 ומטה. גם קריית שמונה זה אשכול 5. אני נותנת את זה כדוגמה כי אני מכירה את זה מקרוב.

סוגיה נוספת גם כדוגמה, אני יודעת שתקצוב, ציינה פה גם אירית את העניין של 14 אלף אל מול 80 אלף בסניפים חדשים. אני יכולה לומר לך שהסניף של קריית שמונה, על זה נדבר אחר כך בצד, מבחינה בטיחותית אם מישהו יכנס ויבדוק, אתם יודעים את זה - - -

לא. לא, אני יודע היטב על - - -

אני הייתי שם כשזה היה בסניף החדש, אני יודעת מאיפה הוקצו ואני יכולה לומר כמה כסף הוקצב וממי. בשורה התחתונה, הילדים שלנו נמצאים בתוך איזה מבנה שיש לנו אחריות לגבי הבטיחות שלו. מי לוקח אחריות על הבטיחות של המבנים? קריית שמונה כדוגמה, אבל אני בטוחה שיש בעוד מקומות אחרים עניין של מבנים, מצבם הבטיחותי. מי מבטיח את הבטיחות של הילדים בתוך המבנים האלה?

לצורך העניין, אם אנחנו בדיון על בטיחות, לתנועת הצופים יש - - -

בדיון בכלל על תנועת הנוער כדי שבסופו של דבר נבין מה הנושא שלנו.

בתנועת הצופים יש מחלקת בטיחות. לצורך העניין יש מנהל בדרגה מאוד בכירה בצבא, היה מח"ט וכדומה, מבין, יש לו תודעת בטיחות בנושא. השיח הוא שיח מול הרשויות. במקרה של קריית שמונה, אני מכיר את זה באופן אישי, שלוש פעמים נדחתה שם הפגישה עם ראש העיר ומנסים לחדש אותה פעם נוספת. נדבר על זה בצד. אני אשמח לקבל סיוע כדי שנפתור גם את הבעיה בקריית שמונה אחרי ניסיונות חוזרים ונשנים. מי שנושא באחריות, זו אחריות משותפת של תנועת הנוער והרשות המקומית מאחר והמבנים הם מבנים של הרשות. זאת התשובה.

התנועה עצמה לא משקיעה כספים במבנים השונים כדי להבטיח רמת בטיחות מינימלית כמו חשמל וכאלה?

יש מה שנקרא 'תיק בטיחות שבטי'. פעילות השבט לא נפתחת ללא חתימה של יועץ הבטיחות הנדרש, זה א', ב', אבל כל הדברים האלה עולים הון עתק.

נדבר על זה בצד.

יאללה, בסדר גמור. חבריי ניסו להגיד כמה דברים גם.

הם כולם יקבלו את רשות הדיבור. בבקשה.

אני צחי פייס, אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שהעלו.

אחת, תשלומי דמי חבר, אני הייתי מחלק אותם לשני דברים. בראש ובראשונה למחויבותו של החניך יש משמעות, ולכן אנחנו עומדים על הדרישה שסכום מינימלי של תשלום יהיה לפחות 100 שקלים לשנה - - -

מסכימה עם הגישה.

שהחניך ישלם. כלומר, הוא ירגיש מחויב. לחוג שהוא בא ממנו או הולך אליו אחר זה הוא משלם לפחות 150 שקל לחודש במקום מסובסד עירייה, בשביל שעתיים פעילות בשבוע או ארבע פעילויות בשבוע. מה שבתנועת הנוער ,הוא לא נאמד בשעות כי יש שתי פעולות ויכולים להיות ערבי תרבות, לילה בקן וכו' וכו'.

הדבר השני, זה באמת להתייחס לאוכלוסיות. "הנוער העובד והלומד" היא תנועה שהיא מקיפה כמעט את כל המגזרים בחברה הישראלית. יש לנו קנים במושבים, בקיבוצים, בערים, בכפרים הערביים, בכפרים הדרוזיים. אנחנו פרוסים ב-650 סניפים שהם מכילים הכול החל מנערים עובדים, הכול, גם נערים דתיים מוצאים יותר ויותר את הבית שלהם אצלנו, אנחנו שמחים על זה. כדי לתת מענה לאוכלוסיות השונות אנחנו באמת מייצרים דיפרנציאציה במחירים ביחס לעולם הזה של דמי חבר וגם אופן התשלום משתנה. כלומר, 100 שקלים בחודש האלה יכולים להיות בתשלום חד-פעמי והם יכולים להיות ב-10 שקלים בחודש - - -

בשנה, לא בחודש.

בשנה, סליחה. הם יכולים להיות ב-10 שקלים בחודש או 100 שקלים חד-פעמית. יש לזה שינוי גם פריסת התשלומים וגם בתקציב. כלומר, גם תקציב וגם תזרים, אנחנו מנסים להקל על ההורים כמה שניתן. אני מקבל מאוד את הדברים של נפתלי ושל קלי כלפי שזה המקור העיקרי שלנו ושהוא מאוד משמעותי.

דבר נוסף, תשלומי המפעלים. גם לייצר מפעל, כמו שאת אומרת שהוא קרוב לבית, טיול קן של 100 חניכים, 100 חניכים זה 100 משלמים, אבל עליהם צריכים להיות הבוגר שהוא רכז הקן שצריך לצאת איתם כי הוא מחויב, ועוד המד"צים (מדריכים צעירים) או הש"שנים שמלווים את הפעילות. זאת אומרת, אנחנו מגיעים כבר ל-115 משתתפים פלוס, נוסיף על זה את המאבטחים, מאבטחי הלילה והחובש שצריך להצטרף לטיול כזה. אין לנו שום בעיה, ה"הנוער העובד והלומד" אני חושב שהרבה שנים מוביל את הדגל הזה של בטיחות ובטחון ואני חושב שגם עדיין, כל הדבר הזה יש עליו 100 משלמים. הוא מגיע בחישוב, אתמול בלילה עשיתי חישוב אצבע עם רכז המפעלים שלנו, סדר גודל של 266 שקל. לקחת אוטובוסים צמודים, לישון בחניון מסודר של רשות הטבע והגנים שעולה 35 שקל ללילה לחניך, להיכנס למסלול שהוא מסלול ברמת בטיחות מספקת ומסלול שניתן להיכנס אליו ב-7 שקלים, כי הוא מסובסד, אבל יש טיול הכנה ששם לא מסבסדים. אנחנו מחויבים בחוזר מנכ"ל טיול הכנה ואנחנו רוצים שיהיה טיול הכנה. כלומר, הטיול, נגיד מתל אביב ייסע לכרמל ואפילו למקורות הירקון שזה יותר קרוב, אנחנו מדברים על סדרי גודל של עלויות שנעות סביב 260-270 שקלים לשישי שבת. יש עוד נדבכים שהם משמעותיים.

תנועות הנוער פועלות בעיקר בסופי שבוע. החילוניות פועלות בעיקר בשבתות, התנועות הדתיות מנצלות גם את החגים הלא דתיים, יעידו חבריי, ימי שישי וכו' – שם המחירים עולים. תשלום עבור כוח אדם עולה ב-150%, תשלומי אוטובוסים עולים. הכול עולה, צומח עוד יותר. זאת המציאות שבתוכה אנחנו חיים. היינו שמחים להצליח להוריד את העלויות.

הדבר השלישי, תנועות נוער הן גופים ארציים. יש משמעות לפעילות הארצית של תנועת הנוער. אני חושב שכולם סביב השולחן הזה, כמעט כולם, יצא להם להיות בין נוכחים או ללוות מרחוק או לראות מרחוק את העצרת השנתית לזכר ראש הממשלה יצחק רבין. רק ההוצאה מהפעילות הזאת, לצאת להשתתף בעצרת של חניך, נכון שהיו אוטובוסים שממונו על ידי משרד החינוך, זה היה לכל אוטובוס שלישי והייתה הקצאה מסוימת - - -

זניח, זניח.

לחלוטין - - -

אנחנו מימנו את זה בעשרות אלפי שקלים.

אנחנו מדברים על סדר גודל של, אני לא יודע כמה כי אני לא התעסקתי בתחום הזה, אני מניח שכ-300 אוטובוסים של תנועות הנוער הביאו, אפשר להבין את המספרים מתוך זה. כל אוטובוס כזה המשמעות שלו היא מינימום 2,000 שקל, מינימום. שוב, יש עליו סדר גודל של 40 משלמים, באוטובוס יש 50 מקומות כי צריך את המדריכים שילוו את החניכים.

יש לי שאלה אליך וגם לאחרים. בעצם ההורים מקבלים בתחילת השנה את הפעילויות השונות כל המגוון כולל התשלום שהם יצטרכו כמו שיש תשלומי הורים בבית הספר?

כן, יש מחירון.

והם יודעים בדיוק מה עומד להיות וכמה הם צריכים?

אני אגיד שאצלנו זה נמצא באתר האינטרנט.

- - -

בתחילת פעילות של כל שנה, זה מחולק לכל ילד.

אתם מסבירים להם את זה בפעילות הורים, כמה זה עולה.

אגב, מה שמרתיע באמת אוכלוסיות - - -

זהו, רציתי לומר, מה קורה עם ילדים שבאמת רוצים להיכנס לתנועת נוער וידם לא משגת. אנחנו עוד פעם חוזרים למקום שתנועות נוער הן רק למי - - -

לא. שוב, - - -

צחי, אני מסכימה לגמרי לגבי דמי רצינות, אני מסכימה לגמרי לגבי תשלומי הורים שאם הפורסים אותם נכון, מציגים אותם נכון ומתווכים אותם נכון הם בהחלט יכולים להישמע סבירים כשהם עומדים בפני עצמם, אבל כשמוספים לזה את הפעילויות השונות והורים רואים בסופו דבר שלהיות חבר בתנועת נוער עולה X כסף – יש ילדים שלא יכולים להרשות את זה לעצמם. אנחנו מפספסים דווקא את אלה שכן היינו רוצים לראות אותם מתחזקים, מועצמים ומשתלבים בחברה, והכול זה בגלל המקום שממנו הם מגיעים, ואותם אנחנו דווקא מפספסים.

תראי, דיברה קודם נציגת האוצר שבקרב האוכלוסייה הלא יהודית אחוז ההשתתפות היא נמוכה. בא האוצר ואומר: 'או.קיי, אני רוצה שתעלו את מספר המשתתפים ל-20% כמו שהוא באוכלוסייה'. אבל, היא גם שמה 20% מהתקציב כדי שזה יקרה. משרד החינוך כשבא לפני מספר שנים ואמר: 'אני רוצה שתתנו מבט לפריפריה', הוא שם תקציב לנושא הזה. שתביני איך זה פועל, כשתנועת נוער רוצה לבוא - - -

שוב, להפנות תקציבים לפריפריה כשלמעשה הילדים מקבלים, יודעים כמה זה עולה, מגיעים לפעילות. מי שמסובסד זה רק אלה שהגיעו. כלומר, אין לנו תמריץ לגבי האחרים.

אני רוצה להגיד משהו. אני חושבת כשיש דיון על תקציב, על עלויות מוכרחים להחזיק איזשהו סרגל ליד. זאת אומרת, כשאנחנו אומרים שזה יקר צריך לראות, יקר יחסית למה. אני מרגישה שזה קצת אולי נעדר בדיון. אם מדברים על זה שכל הילדים יוכלו ללכת בחינם לתנועות הנוער - - -

לא. לא דיברנו על חינם. הסכמנו על תשלומי הורים בצורה סבירה.

צריך לראות ואז צריך לשקול יחסית למה. אני חושבת שהיופי בחינוך התנועתי, לא צריך לתת חינוך זול לעניים. כלומר, למי שאין לו כסף צריך שהוא יהיה מסוגל לחוות חינוך איכותי כמו שבתנועות הנוער. צריך לראות איך סותמים את הפרצות האלה, איך באמת מסבסדים יותר או מנגישים להם, אבל לא לפגוע בחינוך שהוא קיים היום.

זאת השאלה, זה מה ששאלתי. איך אנחנו גורמים דווקא לאותם ילדים שידם לא משגת ושדווקא הם צריכים את החיזוק, איך אנחנו עושים את זה.

אבל עושים הרבה וגם באוכלוסיות מיוחדות, שילוב ילדים עם מוגבלות, המון דברים עושים.

אני חושבת שמהחוויה שלנו, של היושבים פה ומי שמתעסק בתנועות הנוער, אחת הבעיות הקשות היא לא הכסף אלא, מי שההורים שלו שלא הלכו לתנועת הנוער, תגידו לי אם אני טועה, אין להם מסורת כזאת. לשבור את המסורת הזאת זה מאוד קשה. למה, כי באמת כשאת חושבת על זה שתנועת נוער זה נוער מחנך נוער. זאת אומרת, אתה נותן ילדים רכים בשנים, אותם אתה מפקיר בידי ילדים שמעשנים ושותים וכל הסטריאוטיפים שיש מול הנוער שלנו היום שלא בצדק. יש הורים שנרתעים מזה, מי שלא עבר בעצמו את החוויה של להיות בתנועת נוער לא מכיר. ממה שאנחנו יודעים, ההנגשה הזאת עושה הבדלים. במקומות שידוע, היה לנו פרויקט מאוד גדול בתנועות נוער שקראו לו 'מגשרים בקהילה', במקומות מסוימים, למשל בעדה האתיופית וגם כדי לשלב יוצאי חבר העמים. בראש כל סניף הועמדו ישראלי ותיק וישראלי עולה חדש בין העדה הרלוונטית, ראינו שם פלאים שקורים. כלומר, פתאום מי שלא היכרו את המתודה הזאת של תנועות הנוער, גם לא עניין אותם קודם - - -

לכן אני אומרת שצריך לתווך את זה.

אפילו פה התשלום הוא אחד מהאלמנטים היותר קטנים. המנטליות של לבוא וללכת, ראינו שם את התכנית הזאת פורצת את הגדרות ועלייה מאוד משמעותית במספרי הילדים, היא הייתה גם מתועדת - - -

כן, אבל היה לזה מימון.

כן, כן, בוודאי. אני אומרת שזה יותר יקר. למה אני אומרת שזה יותר יקר - - -

זה רק מחזק אותי.

למה זה יותר יקר, - - -

לכן אני אומר שצריך משאבים. אנחנו מהמקורות שלנו לא יכולים - - -

אני אומרת שמעבר למשאבים גם צריך לנגיש את הפעילויות. אני חושבת שלא תמיד הבעיה היא שתשלומי ההורים הם גבוהים, אלא שהרבה פעמים סוג הפעילות הזאת לא מוכר, לא במסורת - - -

לא. אני דיברתי בצורה מאוד פשוטה. שוב, לצורך העניין אני לוקחת יישוב, חלק מהילדים הולכים לפעילות הנוער וחלק לא הולכים לפעילות הנוער כי אין להם בחיים סיכוי לעמוד בתשלומים של פעילות הנוער. חוגים, אתה יכול להגיד אני כן נותן לילדים לא נותן לילדים, הילד יודע כן יש כסף אין כסף, אבל שבתפיסה שלי תנועת נוער היא הרבה יותר קהילתית וחברתית. הייתי רוצה לראות אותם משתלבים שם. אני חושבת שכסף לא צריך להיות מחסום. השאלה, איך אנחנו מתמודדים במקומות האלה עם המחסום התקציבי למרות - - -

הדיון הוא על משאבים, לא על הוזלה.

הדיון הוא על הפניית משאבים במקרה הזה.

הדיון הוא עדיין על תשלומי הורים. חברים, יש פה תשלומי הורים שיש אנשים שלא יכולים לעמוד בהם.

אני רוצה לתת לילד בקריית שמונה בדיוק את אותה חוויה שאני נותן לילד ביבנה או במכבים-רעות. זאת תפיסת תנועות הנוער. בכדי שאני אתן לו את החוויה הזאת - - -

אף אחד לא אומר תוריד סטנדרטים לחלק מהתלמידים.

אבל אני לא יכול להגיע אליו בכלל אם אין את המינימום הנדרש. מקרה קריית שמונה הוא מקרה קלאסי. אם אין לי את היכולת לייצר את המינימום האולימפי כדי לדאוג לבטיחות בסניף ולדאוג שיהיה שכר למרכז השבט, מכיוון שרכז השבט לא מקבל את שכרו מזה מספר חודשים - - -

תראה, אבל הפריפריה מתוקצבת. הפריפריה מתוקצבת. אני שואלת איך התקצוב הולך לפריפריה.

איפה הפריפריה מתוקצבת?

שנייה, בואו נבין מה זה. כולם אמרנו, גם כתוב פה וגם נאמר כאן על ידי נפתלי וגם על ידי אירית. שוב, אנחנו לא אחד נגד השני, אנחנו מנסים להבין. יש פה תקצוב לפריפריה, דיברתם על טרכטנברג ועל הדוח שהיה שהוסיפו שם עוד 20 מיליון שקל לפריפריה.

התקצוב לסניף הוא להקמה, לא - - -

אני לא מדברת רק על זה. אני מדברת על הסבסוד בכלל, על הכספים שנוספו כחלק מהתקציב לתקצוב האשכולות 5 ומטה והיישובים בפריפריה.

שוב, כמו שנועה היימן ממשרד האוצר אמרה, השנה התווסף עוד כסף שהוא ייעודי לפריפריה הערבית, ליישובים הערביים בפריפריה.

שזה אומר, מה? אומר שעכשיו הולכים ומנסים לשלב עוד ילדים מהמגזר הערבי בתוך תנועות הנוער, או אלה שכבר מגיעים להם אנחנו עוזרים - - -

חדשים.

אז למה בכספים של הפריפריה לא עושים?

עושים, ואת זה אני יכולה לומר לך בוודאות גדולה, התוספת התקציבית למגזר הערבי תגרום לזה. אנחנו רואים את זה בשנים האחרונות, אנחנו בדקנו 12 סניפי בדואים בצפון ובדרום ואנחנו יודעים שיש הכפלה במספר המשתתפים הערביים. גם פה יהיה תקציב - - -

גם זה לא עוזר לי בקריית שמונה ולא בירוחם.

שנייה, שנייה. אני איתך. איפה שמושם תקציב יודעים להשיג את זה.

למה על אותו עקרון, תוספת תקציב שיש לפריפריה, הוא מופיע פה וגם את נקטת שזה 7% וגם אני קראתי את זה כאן. או.קיי, אבל יש גם סבסוד נוסף ליישובים פריפריאליים בכל הנושא של התקצוב. יש את זה בתוך הנוסחה, בנוסחה יש סבסוד שם, זה לא הולך כדי לזמן ילדים נוספים?

התקציב הדרמטי לפתיחת סניף חדש, 80 אלף לשנה הראשונה. בסניפי הבדואים אפילו מדובר על 5 שנים של כ-100 אלף שקל, לאורך כל שנה 100 אלף שקל. בסניפי הפריפריה, אחר כך התקצוב עדיין קיים, אבל יורד בצורה משמעותית - - -

הופך להיות שולי ולא רלוונטי.

מה קורה עם תקציב הסבסוד, הוא לא עוזר להכניס חניכים חדשים לתוך המערך הזה?

אני חושבת שהסבסוד עוזר - - -

אני חושב שאפשר לראות את זה בגידול מספר החניכים.

אין שאלה שהגידול בתקציב גורם לזה- - -

לא, אני לא מדברת בכלל על הגידול בתקציב שעליו דיברנו. ראינו גם שפר חניך זה אפילו לא התייקרות ריאלית לצורך העניין. אני הבנתי את הכול, תאמינו לי, הקשבתי לכל מילה שנאמרה פה. עדיין מה שמטריד אותי, זה איך אני מצרפת לתוך המעגל הזה של תנועות הנוער עוד ילדים שכן רוצים להגיע ולא יכולים לעמוד בזה.

בבקשה הדר מהשלטון המקומי ואחר אתן לכם.

אני חייבת לציין שאני לומדת הרבה, באמת מרתק, אני מודה לדיון. מעבר לעניין עצמו אני מודה שהעניין מאוד מאוד מורכב. אני רוצה לשאול שאלה, חס וחלילה, היא לא ממקום מבקר גברתי, אלא ככה אני אתחבר למה שאמרת לגבי התקדמות בדיון.

בהצהרה הצהיר שר החינוך, אני חושבת שזו המטרה של כולנו, להגדיל את מספר החניכים, זה ברור. אני רוצה לשאול שאלה כזו, האם יש חניכים שעוזבים באמצע הדרך?

יש.

אני מניחה שיש ויכול להיות שהם עוזבים מסיבות כלכליות - - -

כן, אבל יכול להיות שמסיבות אחרות.

אני בכוונה מנתבת, יש אלפי סיבות, יש גם כאלה שיורדים מהארץ, זה מה לעשות, אולי תנועה וירטואלית. יש כאלה שעוזבים מסיבות כלכליות ובגינם אנחנו מדברים. או.קיי, זאת הסיבה.

השאלה, האם לגביהם, האם מה שאנחנו מחשיבים אותם, האם הם חבר'ה שאנחנו רוצים לאתר את אותם חדשים, הם אלה שגם בשבילם יש לנו את התקציב החדש. סימן שאלה. ככה אני מנסה למפות את החבר'ה - - -

כן, אבל אז זה האנטי תזה למה שהם הציגו. כאן הציגו תמונה שמי שנמצא וקשה לו כלכלית התנועה מסייעת לו, אז הוא לא צריך לנשור על רקע כלכלי.

אני שואלת שאלות - - -

לכן קשה לי עם 'נושרים מסיבות כלכליות'.

השאלה שלי היא כזו, לגבי כאלה שנושרים, אני מקווה, מאמינה שבסוף איכשהו עושים את זה ומחזירים אותם פנימה. השאלה היותר קריטית מבחינתי, האם יש אפשרות למרות הקשיים האובייקטיביים התקציביים, שהצגתם פה שהם לא פשוטים ואין ספק, למרות ההצהרה שהתקציב נועד לפעולות שיבואו עוד חניכים, לפחות בחלקו, יוקצה לפעולות שיביאו עוד חניכים שיש להם קושי כלכלי? זה הבדל.

אולי המרכז לשלטון מקומי יתגייס לנושא הזה?

מרכז השלטון המקומי הוא כשלעצמו לא יכול. אני אדבר בשם הרשויות. קודם כל, הרשויות המקומיות נותנות את חלקן בתמיכות, נתחיל בזה - - -

וגם הן נמצאות במצוקות ואם אתם בונים על הרשויות - - -

אנחנו לא. אנחנו לא בונים, לצערנו אנחנו לא בונים - - -

זה לא בגנות, פשוט - - -

לצערנו אני לא רואה. כמו שמסבסדים מתנ"ס ופעילות המתנ"סים שהיא פעילות מסובסדת - - -

אתה כנראה לא מכיר את הרשויות המקומיות.

אתה כנראה באמת לא מכיר. אם יורשה לי אני אגיד כך - - -

הן לא, הן מקבלות את זה מהחברה למתנ"סים וכל היתר, עזבו, אל תכנסו לזה.

הם מקבלים תמיכות על פי קריטריונים, אתם כנראה לא מכירים את הרשויות המקומיות.

אני רק אוסיף, הרשות המקומית בשונה מכם, כך זה צריך להיות כי אתם מסתכלים על 30% מבני הנוער שבתנועות וזה בסדר גמור, אתם שואפים ליותר, זה עוד יותר, זה אפילו מצוין. שנייה, כרגע אני רוצה להתמקד. יש עוד 70% בני נוער שעוסקים בפעילות אחרת. יכול להיות שאחוז, לא יכול להיות, בטוח שאחוז מסוים לא משתתף ולא זוכה להיות בתנועת נוער מסיבות כלכליות, עליהם אנחנו מדברים. יש גם אחוז מסוים שגם לא מעוניין ויש בני נוער שעושים הרבה מאוד דברים אחרים והרשויות נמצאות גם שם.

אולי הם לא שמה ולא שם, אולי לא מספיק אצלנו.

בסדר. צריך להבין שככל שניתן נותנים תקציבים. הלוואי - - -

לא נגיע למצב ש-100% מכלל בני הנוער במדינת ישראל יהיו חברים בתנועות נוער.

אני רק רוצה עוד פעם לשאול, לחדד את השאלה שלי.

התקציב, ככל שאני מבינה הוקצה כדי לעלות את מספר המשתתפים בתנועות הנוער. אני שואלת, האם ניתן למקד אותו להוספת חניכים שיש להם קושי כלכלי. זאת התייחסות אחרת לגמרי. הבנתם? אני לא יודעת אם זה הגיוני בכלל. האם זה ריאלי, אני שואלת שאלת תם.

זה מה ששאלתי גם.

אם התקצוב יהיה פר ראש, התשובה היא כן.

אם אני מקבלת סבסוד מהמדינה והוא עבור כל אחד שאני מסבסדת אז בוודאי שיהיה לנו כסף לסבסד עוד.

כן, אני עוד פעם אומרת, אתם סותרים את עצמכם כי אתה אמרת once נכנס לשירותנו ילד, הוא לא ינשור על רקע כלכלי.

חד-משמעית. זו אמירה ערכית שאנחנו עומדים מאחוריה.

אני, לי יש אינטרס לעזור לכמה שיותר.

זה שהוא נמצא ואני מסבסדת אותו ב-10%, 20%, אם יהיה לי יותר אולי אני אוכל לסבסד אותו ב-50% מהמחיר של המפעל. זה הכול פונקציה של כמה כסף אני יכולה לתרום לסבסוד שלו.

או.קיי. שנייה, רק תגיד באיזה כובע אתה כי לוביסטים אצלי לא מדברים מתחילה.

אני במקרה גם לוביסט, אני רואה שיש - - -

אבל אתה לא לוביסט של תנועת הנוער.

לא. מתנדב 24, זה הדבר הכי כייפי והכי חשוב בחיי, היום שבט צופי דיזנגוף שאני עומד בו - - -

ראש שבט דיזנגוף.

במקרה הוא היה במסדרון פה והצטרף לדיון.

אני לא במקרה במסדרון, אני פה בדרך כלל.

יש שני דברים שאני חושב שאני יכול להעשיר את השיח שחשוב שידעו.

אני ראש שבט גדול, מבוסס, וותיק וידוע. אחת, אני חושב שקלי חטא לאמת כשהוא אמר ש-8 מיליון מסבסדים, כי הסבסוד הפנימי שלנו של שבטים - - -

הם יותר, הם לא יושבים אצלו.

הם לא יושבים אצלו, אני בתוך השבט לדעתי, 20% או 30% - - -

שלי זה סבסוד ישיר.

אני אומר, תנועת הצופים בכל דרגתה, זה הרבה יותר. זה אחת.

אני רוצה לשים שני דברים על השולחן ובקצרה. יש לי הרגשה שהתפיסה הקונצפטואלית שתנועת בשבוע זה פעולה, תנועת נוער, שבט צופי דיזנגוף עובד 24/7. הילדים הם אלה שבאים לנקות ולבנות, הם עושים ביום ראשון, אני גם אבא לשלושה מדריכים מורים חניכים, ביום ראשון הם עושים ישב"צ (ישיבת צוות) וביום שני יום עבודה, יום שלישי פעולה וביום רביעי, הדבר הזה עובד 24/7. זה מדינת ילדים, אין מוסד חינוך שעובד כך.

דבר האחר שאני חושב שאין פה בשיח. אני מבקש שנושא הפריפריה, צריך לשנות את המושג. אני רוצה לספר מה יש אצלי בשבט. מעבר ל-1,000 ילדים בדיזנגוף המדריכים שלי יוצאים להדריך חוץ בשבטים מוחלשים יותר. יש לי ארבע קבוצות, זה קרוב ל-30 ילד, של חניכי צמי"ד – בעלי צרכים שהמדריכים שלנו, הילדים. אגב, אנחנו גם מסבסדים אותם כלכלית מבלי שזה מוגדר בספרים אלא הלכה למעשה במפעלים ביום-יום שעה-שעה. פרויקט חדש, אני פשוט מתרגש כשאני אפילו חושב עליו, יש לנו צופי ורייאטי. יושבים שישה ילדים בבית והמדריכים שלנו מעבירים להם. זאת אומרת, המילה פריפריה היא לא מילה נכונה. אנחנו מגיעים - - -

הפריפריה, זה - - -

לא. אני מדבר על ההוצאה. תאמיני לי שזו הוצאה שבגאווה - - -

בכוונה לא אמרתי יישובי קצה, כי יש יישובים מאוד עשירים ולא מוחלשים. אנחנו מדברים על הפריפריה במובן החברתי.

אני רואה את המפעלים החברתיים כמו של השבט שלנו. יש לנו ילדים של עובדים זרים וילדים וזה, הכול בסדר. אני רואה בזה כתרומה, כחינוך שאני מחנך את הילדים שלי שהם זוכים לתת את זה, לא כהוצאה לסבסוד אחרים. המגע החברתי, המסר של תנועת הנוער, זאת אומרת, זה דבר שהוא לא יאמן. אני בוגר תנועת נוער ואומר - - -

ודווקא בגלל התשוקה שבה אתה מציג את הדברים וכל החן הזה, זה מעלה את החיוך והכול, אתה יכול להבין למה אני כמי שיושבת כאן, אני רוצה שכמה שיותר ילדים יהיו חלק מהחוויה המדהימה הזאת.

אני בא בידיים נקיות. לפני ארבע שנים קיבלתי שבט עם 640 ילד והיום, בשבוע הבא הוא יהיה 900-1,000. זאת אומרת, אנחנו לא עוברים, תנועת הצופים לא עוזבת אותנו. אני פה התפרצתי ואני לא יודע אם בכלל תנועת הצופים אוהבת שאני בפנים או לא. אני התפרצתי ואני פשוט מביא את השטח ואת הנשמה.

ה"צופים" מקבלים את כולם.

אוהבים את כולם.

אני צוחק. תנועת הצופים, כל מה שהיא אומרת לנו: 'לכו תביאו'. לא קרה פעם שאמרו לנו: 'למה אתם מוציאים כסף על לעשות חינוך'. זה לא קרה לי. קרה על דברים אחרים, תסביר למה הוצאת ככה או אחרת, אבל על חינוך נהפוך הוא. אני אגיד רק דוגמה אחרונה ואני אסיים, כאילו עם כל הלהט שלי - - -

לכל העניבות וכל זה.

בשבוע הבא אני אביא לך עניבה.

דבר אחרון, הוצג פה טקס רבין. שבט דיזנגוף נמצא במרחק של 400 מטר מכיכר רבין. חניכי שבט דיזנגוף השתתפו כמו כל חניך אחר באותה הוצאה כי זה הסבסוד הצולב. לא רק שישנו אצלנו וארגנו אצלנו, ההוצאה היא ארצית ולא חשוב אם אתה מהפריפריה או מתל אביב. תרמנו את חלקנו להוצאות ואנחנו עושים את זה בידיעה וגאווה. סליחה על ההתפרצות.

תודה רבה. אני מיד נותנת לך נפתלי. מריה רצתה לשאול משהו לגבי השלטון המקומי. בבקשה מריה.

בנושא של תלונות של הורים. אני מבינה שהורים מתלוננים בתנועות אז יש לכם פתרון לכל מיני בעיות. כשמתלוננים לשלטון המקומי, אני שמעתי שיש הרבה תלונות מההורים בשטח, מה אתם עושים, איך אתם פותרים את זה?

התלונות, בעצם מי שהעלה אותן בוועדת הנוער, זה יושב ראש וועדת הנוער שהוא שלומי לנגר. בזמנו הייתה שיחה גם עם נפתלי, אני מודה שהדברים ככה עוד לא שומעו עד הסוף. יש הבנה שיש בעיה אובייקטיבית שקשורה לתנועה. ובכל זאת, התחושה היא תחושה הדדית של מה בכל זאת עושים, או.קיי. כך זה באמת נמצא בטווח הזה. מצד אחד יש הבנה לקשיים האובייקטיביים של כל התנועות, מי יותר מי פחות. שוב, מצד שני יש הגדלה של תקציב, אבל יש גם דרישות מאוד גבוהות של ביטחון, של בטיחות וכו'. שוב, השאלה שאני שאלתי נמצאת במקום שאנחנו שואלים, המרכז השלטון המקומי איך אנחנו, אחת, או מעלים את התקציב כפי שאמר נפתלי שהוא מיועד ספציפית ואולי להורדת תשלום ההורים, זה לא קשור לסבסוד, אובייקטיבית להורדת תשלומי הורים, שיהיה צבוע לנושא הזה. או הסיפור שלייעד תקציבים שכבר ניתנו ממש צבוע, למפות אוכלוסיות מסוימות שלא מגיעות ולהביא אותן.

אני אגיד לך איפה אני רואה כאן את השלטון המקומי, כמי שכן מכירה את המצוקות של הרשויות המקומיות ובעיקר של רשויות קטנות, פריפריאליות. מה לעשות, גם תקציבית הן מוחלשות. בכל זאת יש כספים שמיועדים לחינוך בלתי פורמאלי או לכל מיני פעילויות כאלה ואחרות. השאלה, אם בשלטון המקומי יוצאת אמירה שילדים שמשולבים בתנועות נוער, כי הם רוצים ואני לא מצפה כרגע שנכניס את כל הילדים, כי מי שלא רוצה אין לו מה לעשות שם. אני אומרת את זה ביושר, אבל ילדים שכן רוצים או שכן היו בוחרים לבחון את האפשרות הזאת לו רק ידם הייתה משגת, שיהיה תקציב שמיועד לגיבוי אותם ילדים. לא בעיה לאתר אותם, הרי מה עושים בתנועות הנוער, הם נכנסים לתוך מערכת החינוך, נכון? הם מציגים את הפעילות, רואים מי מהילדים רוצים. לא בעיה לתווך את אותם ילדים שאילו ידם הייתה משגת הם כן היו. ניגשים דרך המחנכים או צוותים אחרים של בית הספר. שהרשות המקומית תגיד שיש X כסף שאנחנו נותנים כמלגות. נותנים כל מיני סיבסודים כאלה ואחרים - - -

יש כאלה רשויות שעושות - - -

אני יכולה לומר לך שיש מספר לא מבוטל של רשויות, שעושה את זה. שוב פעם, את יכולה בדיוק מהמקום שדיברת עליו של רשויות חזקות יותר וחלשות יותר, יש פה בדיוק את אותו פער כמה רשויות מקצות לתחום הזה בדיוק מהמסיבות האובייקטיביות שדיברנו בהן. עניין התקציבים לחינוך הבלתי פורמאלי, אם לרגע ניקח את הדברים בצורה ריאלית, התקציב היחיד שהרשות המקומית מקבלת ממשרד החינוך זה 'הנוער בוחר ערך כדרך'. זה פרויקט חשוב אין ספק, אבל זה גרושים. או.קיי, כך שלהגיד שהן מקבלות תקציב לחינוך הבלתי פורמאלי זה כלום. שוב, אני מסכימה איתך, אני מכירה הרבה מאוד רשויות גדולות ובינוניות ואפילו כמה קטנות שיש להן מנגנון של הנחות - - -

בדיוק, החזקים מחזקים את החזקים במקרה הזה.

בבקשה נפתלי.

אני רק רוצה להוסיף דבר אחד שאולי יכול ללמד אותנו.

לפני קצת יותר מעשר שנים היו שתי תנועות" "בני עקיבא" ו"צופים" שהחליטו שהן רוצות לשלב ילדים עם מוגבלות, מה שנקרא 'ילדי צמי"ד' בפעילות התנועתית ועבדו עשר שנים. לפני שנתיים חברו לסיפור הזה: משרד החינוך, משרד הרווחה, הג'וינט, אשלים, ביטוח לאומי וכו'. נבנה פרויקט גדול שמועצת תנועות הנוער מובילה אותו, הוא נועד לגרום לילדים עם מוגבלות לבוא לתנועות הנוער. היום כל תנועות הנוער שותפות לפרויקט הזה. הצלחנו, הייתה לנו השקה עם שר החינוך לפני שלושה שבועות. בשנתיים האלה כבר הכפלנו את מספר הילדים עם מוגבלות שחברים בתנועות הנוער. היעד לוד שלוש שנים, להכפיל שוב את המספר. עלה מ-2,000 ל-4,000 ועכשיו מ-4,000 ל-8,000. מה קרה בצד שני, התקציב שניתן במשרד החינוך לפעילות הזאת היה בערך מיליון שקל. מ-10 מיליון ששמענו היום שניתנו ל-2016, אנחנו פנינו למשרד החינוך, לשר החינוך ואמרנו לו תשמע: 'מה-10 מיליון האלה אנחנו מבקשים דבר אחד, נקצה 5 מיליון, חצי מהתוספת הזאת לשילוב של ילדים עם מוגבלות'. כי ילד עם מוגבלות בתנועות הנוער עולה כפול מילד רגיל, זה הסעות, זה נגישות וזה הרבה דברים. לשמחתנו השר נענע. זאת אומרת, עכשיו גם יש משאבים לשלב ילדים עם מוגבלות. גם פה, אם יהיו משאבים יהיה אפשר להגדיל, הוכחנו את זה.

האמירה של ההשקה שהייתה לפני שלושה שבועות היא בעצם אמירה למנהלי בתי הספר: 'בואו תשלחו את הילדים עם המוגבלות שאצלכם לתנועות הנוער'.

יש לי שאלה, אולי זה יעזור. אם תלמידים עם מוגבלות משולבים, מה עם התקציבים שלהם ממשרד הרווחה שהם מקבלים, ביטוח לאומי? אולי אפשר לעשות פה איגום משאבים.

משרד הרווחה התחייב לנו ל-300 אלף. בשנת 2015 הוא כבר עצר את התקציב כי הפנה את כל הכסף שלו למישהו אחר. הוא התחייב לנו לחמש שנים ועכשיו הוא לא נותן.

זה דיון פנימי של משרד הרווחה לכל בעלי המוגבלויות, זה כבר סיפור אחר.

ברשותכם אני רוצה לסכם. אני מודה שאני יוצאת מהדיון הזה בתחושות מעורבות. מצד אחד אני מאוד מבינה את הסיפור של תשלומי הורים. אני בגישה שדמי הרצינות חייבים להינתן, באמת חשוב לי שזה גם ייכתב. אני מאמינה שזה מחייב, אני מודה שאני עשיתי את זה גם במפעל ההזנה בקריית שמונה, אגב בניגוד לכללים לצורך העניין. כל משפחה שגם לא צריכה לשלם שקל, אמרתי ישלמו 50 שקלים בשביל הגאווה שלהן, בשביל שירגישו שהן חלק. אבל, מכאן ועד להגיע לסכומים של כל ההשתתפות במפעלים השונים והכול, אני מוצאת איזשהו פער. זאת אומרת, גם משפחה שמסוגלת לבוא לשים את דמי הרצינות ולשלב את הילד שלהן בתוך תנועת הנוער, לא בטוח שהיא תוכל לשלב אותו אחר כך בכל המפעלים. פה אני כן רוצה להשתמש דווקא במה שאתם אמרתם ולקבל מכם התחייבות.

אני באמת רואה ערך מאוד מאוד גדול בנושא של תנועות הנוער. אני חושבת שגם לראשי רשויות וגם לעיר בכלל, ילדים ככל שהם ישתלבו בתוך תנועות נוער אנחנו נראה אותם צומחים כאזרחים טובים ומיטיבים, כולם ירווחו, גם הילדים וגם החברה וגם הקהילה. אני רוצה לפחות שבאמת נעמוד בהצהרה הזו: ילד שנכנס לתוך השבט או לתוך אותה תנועת נוער, לא יוצא מסיבות כלכליות. זאת אומרת, שבאמת השבט לוקח עליו אחריות כולל השתתפות במפעלים השונים. אסור לו להרגיש חריג ומוחרג רק בגלל שהוא לא מסוגל לעמוד בתשלום. אני חושבת שזאת האמירה שלפחות נותנת לי טיפה אוויר. אני אשמח להתחייבות שלכם וגם מועצת הנוער. once הגיע ילד, עמד בדמי הרצינות, לא מוותרים. בסדר, נקבעו תשלומי הורים כפי שנקבעו למהלך השנה, לכם יש אחריות כלפיו כדי שהוא ינשור על רקע כלכלי.

אני כן הייתי רוצה שתעשה בדיקה בשלטון המקומי מול הרשויות השונות, מתוך אינטרס של הרשות ומתוך אותו בסיס של מה שהצגתי, שהן תראינה איך הן יכולות להקצות לזה X כסף. זה לא בשמיים, אני לא מבקשת מהם לממן את כל ילדי העיר. אני יודעת שצוותים חינוכיים יודעים לאתר, הרבה פעמים זה בודדים, עשרות בודדות של ילדים שכן יכולים להשתלב. אני יודעת שעושים הרבה אירועים ברשויות המקומיות באלפי שקלים, שיקצו לזה את המעט כדי שלפחות יוכלו להשתלב בתוך התנועה, אתם תמצאו את הדרך.

הנושא של הבטיחות – חברים באמת, הגיעו לשבט והכול טוב יפה. אצלנו לא היה, אני, לא היה קן בנוי, אנחנו היינו כל הזמן במגרשי ספורט של בתי הספר, היינו עושים שלשות. היום הם נמצאים בתוך מבנים, חשוב שהמבנים האלה יהיו בטיחותיים. מי שנמצא בתוך מבנה שהמבנה יהיה בטיחותי. יש לא מעט מפגעי בטיחות, אני לא יודעת איך קציני הבטיחות חתמו, לפחות במקומות שאני מכירה. תקפידו כי חס וחלילה קורה משהו קטן לילד, כולנו פה משלמים מחיר פי כמה מעלות תיקון הדברים.

אני כן הייתי רוצה שגם במסר שלנו כוועדה החוצה, לתווך את הפעילות שהוצגה כאן, את העניין שתנועת נוער זה לא רק משהו וולונטרי של נפגשנו אחר הצהריים. יש פה מחויבות למספר פעילויות במהלך השבוע, זה אפילו לא כמו חוג, יש פה עניין של אירועים מיוחדים, יש את כל העניין של יצאה החוצה. זאת אומרת, יש פה הרבה מעבר למפגש חוגי, לצורך העניין צריך לתווך. בעצם זו קהילה, חשוב לתווך את זה נכון כדי שזה יקבל את העוצמה ואת הנופך הנכונים.

זה בגדול. אני, מה שאני, אני אנסה לפעול מול האוצר. קודם כל האוצר הציג פה נתונים מדהימים גם לגבי הרצינות שלו לגבי התנועות עצמן. אני מבינה שאתם לגמרי שבעי רצון גם לגבי ארגוני הנוער שלא נמצאים פה סביב השולחן ובאמת זכו להגדלה משמעותית בתקציב, גם הנושא של לחזק את האוכלוסייה הערבית כדי שגם היא תוכל להשתלב. בכל זאת אני כן אפנה שאלה כדי לראות איך אנחנו יכולים לגייס חניכים גם ביישובים מוחלשים נוספים לתוך תנועות הנוער, באמת כדי לאפשר לכמה שיותר - - -

חשוב להגיד שגם שר החינוך. זה לא האוצר רק.

שר החינוך ושר האוצר. מבחינתי הכתובת היא נועה ונועה יודעת לעשות את החיבורים בין משרד החינוך לבין האוצר.

10 מיליון שקל של בנט.

בסופו של דבר אני אשמח מאוד שהמשרד יביא את זה. אני אפנה באותה מידה את השאלה למשרד החינוך. בסופו של דבר שיתופי הפעולה הם ביניהם. אני חושבת שבסופו של דבר נועה מייצגת את משרד החינוך בתוך האוצר ולכן הקשר הטבעי. את יודעת, בסוף סופרים את הכסף.

אם מישהו רוצה להוסיף אמירה לסיכום כדי שנוכל להכניס אותה לפרוטוקול, אז בשמחה מועצת תנועות הנוער.

אנחנו חותמים על כל מה שאמרת ומתחייבים לדברים.

ומברכים.

לא יכולתי לבקש יותר ממחויבות כזאת.

וביחד נלך לאוצר וגם למשרד החינוך שיגדילו את התקציבים, אין שום בעיה. אנחנו מתחייבים - - -

ואתם גם תעשו את המאמץ אצלכם לראות איך באמת מוסיפים מעגלים נוספים.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.