הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 47

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, כ"א באדר א התשע"ו (01 במרץ 2016), שעה 12:00

מערכות מידע בשימוש מחלקות הרווחה בעירית ת"א-יפו, כדוגמא לתמיכה בתהליכים של התערבות מקצועית מכוונת תוצאה – ברוח הרפורמה של משרד הרווחה והשירותים החברתיים

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

מאיר כהן

דר' דיצה מורלי- שגיב - מנהלת תכנית הרפורמה ופיתוח המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אהובה קרקובר - מנהלת תחום ארגון ומינהל ברשויות המקומיות, האגף לשירותים אישיים וחברתיים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אברהם שרון - מנהל פרוייקט שח"ר, אגף המיחשוב, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אלי אפריאט - מנהל "ישראל דיגיטלית", משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מלכה פרגר - מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות

חיה ישראל - מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית בבריאות הנפש, השירות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות

ישראלה דנינו - מרכזת תחום אלימות במשפחה, משרד הבריאות

נילי ויצמן - רכזת שירותים ארצית, אגף השיקום, המוסד לבטוח לאומי

גלי אבני אורנשטיין - עוזרת דובר, עיריית תל אביב

שרון מלמד - מנהלת יחידת תכנון, פיתוח ובקרה, עיריית תל אביב

גל מי-בר הלר - רכזת משאבי קהילה, מינהל השירותים החברתיים, עיריית תל אביב

ליאורה שכטר - מנהלת אגף מיחשוב ומערכות מידע, עיריית תל אביב, יו"ר פורום המנמ"רים ברשויות

אורן קדושים - ראש תחום מערכות מידע, אגף המיחשוב, עיריית תל אביב

גילה אינטרופ - מנהלת מחלקת מערכות מידע ארגוניות, עיריית תל אביב

מרים בן זאב - מנתחת מערכות, תחום רווחה, אגף השיקום, עיריית תל אביב

יעל פרידמן - מרכזת ארגון ובקרה, עיריית תל אביב

יואב בן ארצי - מנהל תחום התמכרויות, דרי-רחוב ושיקום האסיר, מינהל השירותים החברתיים, עיריית תל אביב

גלי שחם - ראש צוות זיקנה, מחלקת עבר הירקון, מינהל השירותים החברתיים, עיריית תל אביב

טלי צברי - עו"ס למניעת אלימות נגד קשישים, עיריית תל אביב

אביטל גבאי - מתאמת פעולות, מינהל השירותים החברתיים, עיריית תל אביב

מזל לוי - מנהלת אגף הרווחה, עיריית אשקלון

סלי ברקוביץ - סגנית מנהלת אגף רווחה, עיריית נצרת עילית

לאה טובישי - ראש צוות, אגף רווחה, עיריית נצרת עילית

רונית אברם אליעז - מנהלת היחידה לטיפול ושיקום נפגעי סמים, אגף הרווחה, עיריית באר שבע

עזריה אלונה - יו"ר ועדות החלטה נוער וצעירים, עיריית באר שבע

גלי סדן - ראש צוות, המחלקה לקשיש, עיריית באר שבע

יעל שביט - רכזת ועדת סיעוד, המחלקה לקשיש, עיריית באר שבע

אורה ליפשיץ - רכזת ועדת סיעוד, המחלקה לקשיש, עיריית באר שבע

נעה סטולין - מנהלת היחידה להגנה על הזקן, ראש צוות עובדים סוציאליים למניעת התעללות בזקנים, עיריית ירושלים

גלית אלון אוחנה - מנחת הורים, מכון סאמט, "מהות" - מרכז הורים למתבגרים, עיריית ירושלים

פרופ' ריקי סַוָיָה - בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אייל לב ארי

ענת לוי

ר.ל., חבר המתרגמים

מערכות מידע בשימוש מחלקות הרווחה בעירית ת"א-יפו, כדוגמא לתמיכה בתהליכים של התערבות מקצועית מכוונת תוצאה – ברוח הרפורמה של משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה. היום יום שלישי, כ"א באדר א' תשע"ו, 1.3.2016. לפני שאני צולל לדברים, אני מתנצל, סליחה, אתן לכם זמן להתארגן. ראשית, אני מתנצל על המיקום, אולי חלק טעו בדרך, הם צריכים הדרכה, זה לא מקום סטנדרטי בשנים האחרונות, כי כבר שמונה שנים או עשר שנים, לא התנהלו דיונים של ועדות בחדרים מסוג זה, יש היום קומת ועדות, יש היום חדרי ועדות, זה בנין אחר אבל ועדת המדע והטכנולוגיה היא הפיילוט הראשון - - - של ועדה שעוברת תהליך חדשני של שידורים מתוך הועדה, שידורים חדשניים יותר ויותר זמינים לציבור, שלא במסגרת שידור אינטרנט אלא במסגרת שידור ממש, זה דורש הכנה של החדר ואנחנו תרמנו את החדר שלנו לפרוייקט הזה, לכן אנחנו התכנסנו כאן, שזה היה בעבר חדר ועדה אבל כבר לא היום. יש מעלה אחת לחדר הזה שאולי היושב ראש יושב בראש השולחן - - - כמו כולם אז זה בסדר, אני מרגיש נוח אתכם ביחד, לפתוח את הישיבה לציון יום העובדים הסוציאליים הבינלאומי, כך זה נקרא, יום העובדים הסוציאליים הבינלאומי.

אני גם נמצא כבר לא מעט שנים בכנסת, ונראה לי שזו פעם ראשונה, ענת, שהכנסת מציינת את היום הזה, כיום העובדים הסוציאליים הבינלאומי, זה חידוש עבורנו אבל, יחד עם זאת, לציין את העבודה המסורה של העובדים סוציאליים, לזה היו לנו כבר לא מעט הזדמנויות, ועדיין זו באמת הזדמנות להעריך ביום הזה את העבודה החשובה, המיוחדת והייחודית מאוד של העובדים סוציאליים, גם את התנאים בהם הם עובדים, לחצים שהם עוברים, הדברים המאוד אחראיים שהם מובילים ושהם צריכים לפעול בהם ואנחנו, הקירות של הבית הזה גם שומעים דברי הערכה לעבודה של העובדים הסוציאליים, אבל גם כגוף מפקח ומבקר, לא פעם גם נשמעה ביקורת אבל, היום הזה נעשה, בעיניי, כדי להציף גם את ההערכה הגדולה ולציין את העבודה המיוחדת שלהם, שלכם, המסורה שלכם והחשובה מאוד, בתוך מסגרת של ציון יום מיוחד.

במסגרת הזו, ביקשו מאתנו, כוועדת המדע והטכנולוגיה – וממש נענינו בחיוב וברצון, לראות גם חדשנות, חדשנות מיוחדת בעבודה שלכם, בעבודה של העובדים הסוציאליים, שאנחנו תיכף ניתן לכם להציג את זה, כשהחדשנות הזו מתחילה או פועלת בעיריית תל אביב, ושם יש לכם, בשיתוף עם משרד העבודה והרווחה את הפרוייקט הזה, של מערכות מידע לשימוש במחלקת הרווחה של עירית תל אביב, זוהי זכותנו לציין ולשמוע על התהליך הזה ועל הפיילוט הזה, או על השימוש במערכת הזו, לשמוע מכם כמה זמן זה עובד, מה זה בדיוק, אני רוצה לציין ואני אומר את זה בשקיפות מלאה ובכנות מלאה, עברתי על תקציר שיש לכם, לא יכולתי להבין מהתקציר הזה, אני מבין שזה משהו מורכב מאוד, אני רגיל לקרוא כאלה סיכומים אבל - - -

התקציר לא היה כל כך טוב.

התקציר היה טוב אבל המושגים, אני אומר שיש לכם מה להסביר פה, מאל"ף תגיעו אל המ"ם ואל הת"ו אבל לא מיד לקפוץ, אתם בטח שקועים בעניין הזה אבל אנחנו נרצה לשמוע, וגם הפרוטוקול בסופו של דבר מכין את הדברים שלכם, ומכיוון שזמננו קצר והוא מוגבל ויש רשימה ארוכה של דוברים, אז אני אבקש לתת לכם את ההצגה ואחרי כן, הדוברים הבאים, נבקש אותם להיכנס לסד של זמנים. ראשונת הדוברים.

שרון מלמד, אני עובדת סוציאלית בעיריית תל אביב-יפו, מנהלת יחידת תכנון, פיתוח והערכה במינהל. ראשית, תודה על ההזדמנות שניתנה לנו להציג פה היום את סביבת העבודה הממוחשבת של העובדים הסוציאליים במינהל. אני מבקשת להתנצל בשמה של מנהלת המינהל, דורית אלטשולר, שנבצר ממנה להגיע בגלל מחלה אבל, היא בהחלט נמצאת אתנו ומובילה, גם את עבודת המינהל ובהחלט את הפרוייקט הגדול הזה.

מינהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב יפו, מספק שירותי רווחה, בריאות הציבור וקליטת עלייה לתושבי העיר, והיום אנחנו נתמקד בעולם התוכן של שירותי הרווחה.

מהם ההיקפים ברמת מספרים טורית?

בסוף שנת 2015 טופלו במחלקות הרווחה במינהל 23,000 בתי אב, כ-40,000 נפשות ובתוך המחלקות, היחידות למניעה מסמים, היחידה לדרי רחוב, שרות לנכויות התפתחותיות ועוד. בנוסף, בתחום הרווחה קיבלו עוד כ-23,000 תושבים שירותים אוניברסליים, שלאו דווקא מזוהים עם היותם לקוחות של הרווחה, כמו מועדוני קשישים למיניהם, תכניות מניעה, מרכזי הורים וילדים, שאתה לא חייב להיות מטופל ברווחה כדי ליהנות מן השירותים שהם נותנים ועוד. בתחום בריאות הציבור, המינהל טיפל בשנה החולפת ב-40,000 תינוקות ופעוטות, בכל השירותים של חיסונים, רפואה מונעת וכד' וגם מעניק שירותים בתחומים של רפואה מונעת לכ-60,000 ילדים בתחום של בדיקות שיניים, חינוך לבריאות השן וכד'. בתחום קליטת העלייה הענקנו שירותים לכ- 17,000 נפשות בעיר.

כמה עובדים אתם?

סך הכול בכול התחומים עובדים במינהל כ-600 עובדים.

עובדים סוציאליים – כמה?

350 בערך עובדים סוציאליים.

האם זה כולל גם טיפול בתושבים הלא לגאליים של תל אביב או שאתם לא מכניסים את זה?

קודם כל, במסגרת הנתונים שמסרתי כרגע - - -

אני מבין שזה חלק - - - לא פשוטה.

זה חלק, נכון. בתל אביב, לצד 420,000 תושבים מוכּרים בעלי זכויות ובעלי תעודת זהות, נמצאים עוד כ-60,000 חסרי מעמד מקרב הקהילה הזרה, שמחולקים לקבוצות שונות - - -

יש תיקון של - - -

הם מקבלים שירותים אחרים, הם לא זכאים לכל השירותים שתושבי מדינת ישראל זכאים להם אבל, עדיין, עירית תל אביב הקימה - - -

כולל גם אותם. הטיפול שלכם כולל גם - - -

כן, כולל גם אותם, לחלוטין, שוב, במסגרת השירותים המצומצמים שהם מקבלים. ביקשנו להציג היום את תצוגת העבודה הממוחשבת, שבה עובדים העובדים סוציאליים ולמעשה, בעירית תל אביב, כבר בשנת 97' הייתה מערכת לניהול תיק לקוח – ואני חייבת לציין פה את התרומה של דר' ניצה מוֹרָלִי שגיב, היום היא מנהלת תכנית הרפורמה ובעבר מנהלת יחידת תכנון מידע, הערכה ובקרה.

האם היא נמצאת אתנו?

כן, דר' ניצה מורלי שגיב, שיש לה תרומה גדולה מאוד לפיתוח המערכת הזאת בשלבים שהיו עד שנת 2009 או 2010, כשהיא עזבה את עירית תל אביב יפו. היום אנחנו מציגים את המערכת בתפיסה שמכוונת את העובדים סוציאליים בעירית תל אביב, לעבוד בשותפות עם הלקוח ובטיפול שהוא מכֻוון תוצאה. אם עד לפני כמה שנים, גם הטיפול במחלקות היה טיפול לא מתוכנן ולא מכוון להשגת תוצאות ברורות, אז היום ברוח הרפורמה אנחנו עוברים ומיישמים טיפול, שמטרתו להשיג שינוי בחיי המטופל. לקוחות שבאים אלינו באים עם בעיות ומבקשים שנסייע להם לפתור אותן והטיפול היום, של העובדים במחלקות, או ההתערבות המקצועית מכֻוונת לשם. מכוונת להשיג תוצאות, שאותן אנחנו מגדירים ביחד עם הלקוח.

אותן מערכות מידע שתיכף נציג, בעצם, מהוות תמיכה לעובד הסוציאלי ביישום עבודתו, בצורה שהוא יכול למדוד את השינויים שחלו במצב הלקוח. אז למעשה - - -

זה לא רק לפתור את הבעיה אלא להתמודד עם הבעיה.

אחד, להתמודד בתהליך מקצועי אבל בתהליך שמגדיר מראש לאן אנחנו רוצים להגיע. זאת אומרת, אם באה אותה אישה – ואני אתן דוגמה פשוטה, שמבקשת סיוע ברכישת בגדים לילדים שלה, אז העובד והלקוח, בתהליך האיבחון, שהוא השלב הבסיסי והחשוב ביותר, צריכים להגדיר מהי הבעיה. האם אותה אשה סובלת מבעיה של רמת הכנסה נמוכה, או שהם מרוויחים מספיק כדי לתת מענה לצרכים הבסיסיים, אבל הם לא מנהלים נכון את תקציב משק הבית שלהם. ההתערבות המקצועית בכל אחד מהמצבים האלה תהיה שונה ותשיג תוצאה אחרת. ולכן חשוב מאוד להעמיק את תהליך האבחון, להבין מהי הבעיה שאתה רוצים להתמודד ואיך לכוון את ההתערבות המקצועית, כך שתשיג את התוצאה הרצויה. לכן, בהתאם לתפיסה הזו, מרכיבי ההתערבות קבועים מראש, מתכוננים מראש ונעשים בשותפות עם הלקוח.

סביבת העבודה המקצועית הממוחשבת שלנו כוללת שלושה מרכיבים עיקריים. הרכיב הראשון הוא פורטל ארגוני. פורטל ארגוני הוא אותו גוף ידע, שאני אציג לכם אותו, יש בו את כל המידע המקצועי שעובדים זקוקים לו בחיי היומיום המקצועיים שלהם ואפשר לראות אותו פה. יש פה מידע על חוקים, תקנות, תכניות התערבות, טלפונים – פעם עובדים סוציאליים במחלקה היו מחפשים על ניירות את מספרי הטלפון ואילו היום, בתהליך של ניהול ידע מאוד משמעותי, אספנו את כל המידע לאתר אחד פנימי שמשמש את העובדים. עובד ניגש לאתר ויש לו את מרבית המידע שהוא זקוק לו, אם חסר לו פריט מידע הוא מציף את זה למנהלת האתר, שדואגת להשלים את המידע. כמובן שבתהליך כזה של ניהול ידע מעורבים הרבה מאוד עובדים בארגון, זה לא פרוייקט של איש אחד, המידע נאסף בשותפות עם העובדים ומפה צומח ידע מקצועי. אפשר לראות - - -

מתעדכן כל הזמן?

מתעדכן כל הזמן. אפשר לראות פה את חוק האומנה שאושר בשבוע שעבר בכנסת ועלה ביום ראשון האחרון לאתר. יש פה הרבה, יש פה גם מידע על הווי של עובדים, דרך חוקים ותקנות, יש לנו פה קישורים כמובן לאתר משרד הרווחה - - -

אתמול עברה – זה עוד לא נמצא אצלכם אבל זו הצעת חוק שלי, שאני העברתי, על תוספת של ימי מחלה להורים לילדים המטופלים בדיאליזה - - - אלו זכויות שיכולות להקל על התמודדויות של הורים עם מחלות של ילד, כשהם לא יכולים יותר לבסס את מעמדם בעבודה והם צפויים או צריכים לחשוש מפיטורים, זה נותן להם גם הכנסות אבל הנה, זו עוד הצעת חוק שמעודכנת רק מאתמול בלילה.

לכן אנחנו מזינים פה - - -

אני שמח שיש לי חלק. יהיה לי.

נכון. קישורים לאתרים שונים, להוראות התע"ס, לתקנות העבודה הסוציאלית של משרד הרווחה שמתעדכנות על ידי המשרד, אנחנו מחוברים בקישורים לאתר של המשרד ומעדכנים גם את הנושא הזה.

אני רוצה, למשל, להראות דוגמה מפניות הציבור. יש לנו היום בתל אביב 350 תכניות לציבור. עובד שרוצה לדעת אילו תכניות עובדות עכשיו ולאן הוא יכול להפנות את המטופלים שלו, יכול למצוא פה מידע על כל אחת מהתכניות - - -

החלק הזה בתוך המידע פתוח לציבור ופתוח למטופלים או שזה עדיין רק - - -

זה אתר האינטרנט, אתר פנימי שפתוח לעובדים אבל, יש לנו כמובן אמצעים דיגיטליים שעיריית תל אביב – והאגף למיחשוב נמצא פה, העמידו לרשות הציבור גם באתר - - -

זאת אומרת שיש חלקים - - -

יש חלקים שאנחנו מעבירים מיד לפרסום, באתר או בדיגיטל – אותה דרך - - - שדוחפת מידע - - -

אני לא אומר שמספר טלפון של איזו מחלקה או עובד סוציאלי – את זה הם לא צריכים אבל - - -

גם זה מפורסם, אם תפתח עכשיו את האתר של עירית תל אביב - - -

חלקים מתוך זה נמצאים גם שם ויכולים להקל במידע ובידע.

הכול. השאיפה שלנו היא לתת כמה שיותר מידע לציבור כדי שיוכל ליצור קשר.

כשעובד יוצא לשטח, האם יש לו משהו שאתו הוא יכול להיכנס, טאבלט או משהו, יכול להיות שזה עדיין - - -

המערכות שלנו - - -

בחלק מן המועצות העירוניות היום בארץ - - -

רק שניה, אי אפשר כך, מצד ימין שם.

הטאבלטים עובדים אצלנו בכוננויות, עובד כונן שיוצא בלילה, לקריאה של כוננות, יש לו טאבלט שכולל את כל אותה מערכת ממוחשבת של ניהול תיקי לקוחות, הוא יכול לדעת האם הקריאה הזו, האם התושב מוכר במחלקת רווחה, מי מטפל בו - - -

עובדת שיוצאת לשטח, לביקור, עדיין לא - - -

בשיגרה לא, למרות שהטכנולוגיה קיימת, זה כן מלווה את העובדים בלילה, כשהמחלקות סגורות.

יש גם את הטלפונים שאפשר דרכם.

יש את המחשבה. זה לא קשור לתקציבים. זה החלק של הפורטל. אני רוצה לציין שיש פה תהליך מאוד משמעותי של ניהול הידע הארגוני, ששותפים לו כל העובדים בהצגה של הידע, בפריסתם של תהליכי העבודה ותיכף נדגים את זה.

סליחה שאני מפריע באמצע, כך, כדי להבין את זה, במקרה כזה, האם זה גם מחובר, האם יש איזה קשר עם מחלקות אחרות בעירייה? נניח, אותה משפחה שדיברת עליה, מתברר שמחלקת החינוך עוקבת אחרי אותם ילדים, אז כשהעובדת נמצאת, האם היא יודעת מה קורה אתם במחלקת החינוך? האם משם זה עובר?

קודם כל, יש לנו קישור בתוך המערכת הממוחשבת לניהול תיק לקוח, עם קובץ תלמידים ברשות ואנחנו יודעים באיזה בית ספר הילד לומד.

אני מדבר על מידע שיש בתוך בית הספר, זאת אומרת, המחלקות האחרות עדיין לא מחוברות.

לא מחוברות. צריך לזכור שיש פה עניין של סודיות, אנחנו לא יכולים למסור את המידע ואנחנו מקפידים על חובת הסודיות אבל, מה שבהחלט עושים העובדים, זה לאסוף את המידע מכל הגורמים הרלבנטיים – מטיפות החלב ומבתי הספר.

אותה יועצת מבית הספר, שהיא עכשיו מלווה את המשפחה עליה את מדברת, שהיא לא קונה לילדים בגדים, אם זה בגלל הילד או בגלל דרישות והוא עובר תהליך של למידה או של מעקב או של טיפול, והעובדת יודעת – אם אותה יועצת של בית הספר, אם היא משתמשת באותה טכנולוגיה, אז יש לאותה עובדת סוציאלית את המידע העדכני העכשווי והמקצועי שהיא צריכה אותו. אני מבין שעדיין אין את זה עם מחלקות אחרות.

לא. אלו מערכות שונות ושוב, ההקפדה היתרה שלנו היא חובת הסודיות.

יש גם מחלקת בריאות בעירייה.

זה ברור אבל אנחנו אוספים את המידע.

אתם אוספים את זה ומעדכנים אצלכם.

אנחנו מתעדים את זה אצלנו, לא במערכות משותפות.

בסדר, בבקשה.

החלק הנוסף בסביבת העבודה הממוחשבת הוא אותה מערכת לניהול תיק לקוח, מערכת מנמ"ר, מערכת לניהול מחלקות רווחה, שמותאמת היום לתפיסת המיזם, כשבעצם, לכל משפחה שמטופלת אצלנו יש תיק לקוח, שכולל את כל המידע שהעובד סוציאלי זקוק לו, כדי לעשות את תהליך ההתערבות המקצועית בשותפות עם הלקוח, בדרך שתוביל אותם להשגת התוצאה הרצויה. המערכת הזאת כוללת תיק לקוח שבו אנחנו מתעדים את ההתערבויות המקצועיות שלנו, על ידי בעלי מקצוע שיש להם הרשאה לאותה מערכת. למשל, אם בטיפול במשפחה מעורבת עובדת סוציאלית לחוק נוער, יהיה תיעוד של העבודה בחוק ושל העבודה המשותפת של שתיהן, כשלכל אחת יש הרשאה לתיעוד בחלקים שלה, אבל כדי לגבש את אותן החלטות מקצועיות, כמובן שיהיה לכל אחת את התיעוד והן יצפו אחת בתיעוד בשל השנייה.

יש לנו קישור מן המערכת הזאת למערכות חיצוניות, כמו למערכת של הבטוח הלאומי בכל הקשור לחוק סיעוד. כשהמוסד לבטוח לאומי מעדכן תכנית של קשיש הזכאי לחוק סיעוד, המידע מועבר אלינו והעובדת משלימה את החלקים שלה בתכנית. יש קישור, כמובן, למערכות של משרד הרווחה, וכך הלאה.

המערכת הזאת היום מותאמת לתהליכי העבודה מכֻוונים התוצאה ותיכף אני אציג את זה. המערכת פותחה, שוב, כבר בשנת 97' בפעם הראשונה, ובמהלך כל השנים עוברת גרסאות חדשות, גם בטכנולוגיות מתקדמות יותר ותיכף מנהלת אגף המחשוב תרחיב על זה אבל, גם בהתאמה להתפתחויות מקצועיות, של הרשות, של משרד הרווחה וכך הלאה.

התיעוד שנמצא היום במערכת, מאחר ובנינו סולמות מדידים כדי לכוון טיפול כך שהוא יוכל להשיג תוצאה, הוא נמצא במערכת והופך את המערכת לתיעוד חכם, שמאפשר לעובד הסוציאלי לקבל החלטות, על סמך המידע שהוא הכניס בעצמו למערכת.

המערכת הזאת פותחה בעירית תל אביב על ידי אגף המחשוב והיום נמצאת גם בשימוש של עירית אשקלון, שרכשה מאתנו את המערכת. למערכת הזאת יש מספר מטרות, היא כמובן תומכת ביישום מהלך התערבות מקצועית ללקוח, היא יוצרת סטנדרטיזציה של תהליכים חוצי-ארגון והתהליכים יהיו זהים בכל אחת מתשע המחלקות בעיר, אותו אבחון ראשוני זהה היום בכל המחלקות. היא מייעלת תהליכי עבודה, המידע נגיש, זמין ומאפשר לנו לשפר את תהליכי העבודה המקצועיים. היא יוצרת בסיס נתונים שמאפשר לנו ללמוד, הוא מאפשר לנו ללמוד מהן הבעיות המרכזיות - - -

בבקשה, חבר הכנסת מאיר כהן, שר הרווחה לשעבר, נקדים עם בואך לוועדה, אתה יודע שיש לך חלק נכבד וחשוב בנושא, שהוא בנפשך, שאתה רואה חשיבות לנושא, מתוך הידע שלך וההיכרות שלך עם הנושאים, אתה הרבה התעסקת עם רווחה וגם עם הנושאים של עובדים סוציאליים, אני חושב שעוד לא היה בכנסת יום שמציין את היום העובד הסוציאלי הבינלאומי. היה אולי יום - - -

לשמחתי הגדולה כל ראשי הועדות הסכימו להעלות דיונים וזה דבר מצוין שעשו היום. אנחנו מוועדה לוועדה ואם ועדות לא עשו, אז זה בגלל שיש חוקים כאלה דחופים שצריך להגיש אותם מחר להצבעה.

אז אני מציע, אני מבין שאתה מלמד מזה שאתה מעלה בעיות אחרות, יש אפשרות, שרון, יש אפשרות שאתה תגיד - - -

לא, לא, אני, אין לי מה להגיד, תודה רבה שבאתם וזהו. תודה שבאתם.

אבל ברכת כהן.

תודה רבה שבאתם.

ברכת כהן זה לא דבר של מה בכך.

והיום, היום הזה, בשני משפטים אדוני היושב ראש, היום הזה, בקשה ראשונה, בתשע התחילו כבר להגיד דברי שבחים. יש איזו נטייה של כולנו, כשזה יום חגיגי אז מיד מתחילים לברך ואז זה הולך למקומות שאפשר לעשות כל יום רק שאת היום הזה ביקשתי לקיים, כי חשבתי שאל"ף ראוי שהכנסת תגיד מילות הערכה לעובדים הסוציאליים אבל, ההערכה האמתית היא לשמוע את המצוקות, כאן, בתוך הוועדות, ולהסביר שיש לנו המון כלים ואני חושב, שבגלל שאין שיח כל הזמן, אז אנחנו מפספסים את הכלים האלה.

אני חושב שאפילו חלקכם לא יודעים שהעברתי חוק שמגביל את מספר התיקים של העובדים הסוציאליים לששים. הוא עבר קריאה טרומית, אנחנו במלחמה אמתית מול האוצר, זה בניגוד לקואליציה, הקואליציה הצביעה נגד ולשמחתי הגדולה שניים מן הקואליציה הבינו את משמעות העניין וכל מה שהם עשו זה יצאו החוצה והעברנו את החוק הזה ועכשיו, רגע, ועכשיו, כן, הצחוק מתוך מבוכה, ועכשיו אנחנו צריכים להסביר לאוצר, כי חלק מאנשי האוצר באים וטוענים: לא כל העובדות הסוציאליות עובדות המשפחה אכן מטפלות במאה חמישים, מאתיים ושלש מאות תיקים. אגב, אני נוטה להגיד להם: אתם צודקים כי כשאני הייתי ראש עיר, אני רוצה לספר לך, אדוני היושב ראש, כשאני הייתי ראש עיר, הגעתי ונכנסו אליי ואמרו לי: לכל אחת יש שלש מאות תיקים. אמרתי: או.קיי., בשבוע הקרוב עירית דימונה לא עובדת, הבאנו את כל התיקים והתחלתי לבדוק אותם. אז למדתי מושגים והסתבר שהייתה עובדת סוציאלית שהיו לה אכן מאתיים תיקים אבל הייתה עובדת סוציאלית שהיו לה רק חמישה תיקים והרבה זמן לא עשו את ה balance מחדש, אז לקחנו את הכול וערכנו את זה כמו קלפים וחילקנו, ואז חילקנו לכל אחת מאה ועשרה תיקים. זה עדיין המון. מה יכולה לעשות עובדת סוציאלית עם מאה ועשרה תיקים שהם אינטנסיביים? זאת אומרת שהחבר'ה - - -

אלה לא תיקים, אלה משפחות. תזכרו שכל תיק הוא משפחה.

משפחות, בוודאי, בוודאי, כל מה שתגידי את צודקת.

זה בדברי ההסבר של החוק.

בדיוק. לכן היום אני מאוד מקווה שאנחנו, ודאי לא במושב הזה אלא במושב הבא, אני אצליח בשקט בשקט, אלה דברים שצריכים "לתפור" אותם אחד לאחד ובשקט ולשכנע את האנשים שלא מכירים את ההוויה שלכם. יש פה יושבי ראש ועדה ששומעים עובדים סוציאליים, הם מכירים את ההוויה, הם מבינים את החשיבות.

אני חושב שהחברה הישראלית מתייחסת אליכם, כמו אצל אנשים נשואים שהאישה או הבעל הם מובנים מאליהם אז לא משנה שיקטרו, אבל הם עושים את העבודה, ואנחנו לא צריכים להתייחס אליכם כאל דבר שהוא מובן מאליו בחברה הישראלית. ולכן ביום הזה, הֱיו בריאים ומאושרים. בבקשה, גבירתי.

תודה, תודה, אני מודה לך על היום הזה ובתחילת דבריי ציינתי שהקירות של הבית הזה לא פעם, מטבע הדברים, כי זה גורם מפקח אז הייתה ביקורת גם על העבודה הסוציאלית, ואנחנו יכולים לשכוח את העבודה החשובה והאחראית והקשה והשוחקת שיש לעובדים סוציאליים ולכן, אנחנו מציינים את היום הזה. זה לכשעצמו טוב אבל - - -

צר לי שמשרד הרווחה, בפעם האחרונה שמשרד הרווחה היה צריך להגן על העובדים הסוציאליים לא עשה את זה, בסיפור התקשורתי האחרון, זה היה חמור מאוד, נאמרו שם דברים שמישהו צריך לשלם, צר לי שהם נאמרו על ידי אנשים שאני מיניתי אותם, זה היה מיותר. חס וחלילה, להחשיד אנשים ששולחים ילדים. סיפרה לי עכשיו עובדת סוציאלית שבאו אליה למחרת ואמרו לה: אה, עכשיו הבנתי למה הוצאת את הילדים שלי, קיבלת 17,000 שקל – זה איום ונורא.

זה סוג הדברים ששם כל דבר קטן גורם למשבר אמון שכחלק מן העבודה הסוציאלית, לפעמים זו המערכת - - - משקיעים בזה הרבה - - - אבל צריך להבין שאנחנו מייצגים פה היום – ואני לא מדבר על החוק, לא ניכנס לפוליטיקה אבל זה בסדר, אנחנו תומכים ברעיון ובוודאי תומכים בנושאים האלה והקואליציה, אתה היית בקואליציה, אתה יודע שיש לה את הצרכים והמגבלות שלה אבל לא ניכנס לעניין הזה.

הלוואי וכל חברי הקואליציה יהיו אתה.

והעברתי - - - כשהייתי אופוזיציה - - - תמיד ציינו אותך, גם כשהיית שר, אמרנו מחמאות וגם כשהייתי באופוזיציה, מאחר ואנחנו - - - ההפסד שאתה לא נמצא בקואליציה אבל, בזה נגמור את החלק הפוליטי, בחלק המעשי, דווקא היום אנחנו מציינים את היום הזה, בשיפור ושימוש בטכנולוגיה חדישה, על חדשנות בעבודה של העובדים הסוציאליים, שעירית תל אביב, יחד עם משרד הרווחה, בפרוייקט משולב, פועלים בעניין הזה, כשזה גורם להם לשים את הלקוח במרכז וזה דבר מאוד מאוד חשוב. כבר ראיתי, אפילו בטרמינולוגיה של העניין שזה לא רק מטופל, אלא עוברים לאט לאט כלקוח. רק הדבר הזה נותן כבר משהו אחר כששמים אתו במרכז.

אנחנו מציינים את עיריית תל אביב שעושה את זה עם נציגים שמראים את הפרוייקט הזה, כשאנחנו מניחים שגם זה צריך עוד משאבים כדי לפתח אותו ולהרחיב אותו, יחד עם זאת זה יכול לשמש דוגמה לעוד מקומות, כפיילוט ראשון, איך לקחת את זה וללמוד מזה כשאנחנו יודעים שזה גם, אמנם לא מדובר על הורדת התיקים ועל שיפור אבל, שיפור האמצעים לעבודת העובד סוציאלי יכול להשביח את העבודה שלו, למקצע את זה יותר, לתת תפוקות הרבה יותר טובות, ולזה בעצם הוועדה כאן ייחדה את הדיון הזה. אנחנו ודאי את הסיכום של העניין הזה נעביר לך וביחד ננסה לקדם. בבקשה שרון.

אני רוצה להדגיש כמה עקרונות בתפיסה המקצועית, שלא - - -

כמה שאפשר לתמצת.

אני אקצר. מאחר והטיפול הוא מכֻוון תוצאה ואנחנו שואפים – בשותפות עם הלקוח, לכוון לכך שהבעיות שאתן הוא הגיע אלינו, נסייע לו לפתור אותן, אז צריך להסכים על מהן הבעיות לטיפול וצריך לאבחן אותן. לכן, שמנו דגש מאוד גדול על האבחון ואני רוצה להגיד ששותפה מלאה שלנו היא פרופ' ריקי סבן מאוניברסיטת תל אביב שהיא מלווה אותנו בפרויקט הזה מתחילתו. היא יושבת כאן לצדי והיא סייעה לנו בתהליך מאוד מקיף של ניהול הידע המקצועי להמשגה, גם של מהלכי העדכון וגם של מהלכי הטיפול, כך שבפעם הבאה שהעובד הסוציאלי פוגש לקוח שמגיע עם בעיה מסוימת, הוא יידע מהן אפשרויות הטיפול שיש לו, אחרי שהוא עשה אבחנה מדויקת של הבעיה. כך יוכלו להגדיר גם את התוצאה לטיפול, אז יש פה הרבה מאוד דוגמאות למודולוס אחר שבנינו, ואני אתן דוגמה, כל עדכון מיושם על גבי סקאלות. תיכף אראה את התוצאה של זה במערכת.

למשל, אנחנו מטפלים בילד שסובל מבעיות רגשיות ושואלים מהם הביטויים הרגשיים של אותה בעיה – העובד סוציאלי יעריך אותם, ובסופו של דבר, על סולם מסכם, יעריך את עוצמת הבעיה של אותו ילד. בצורה כזאת, כשמסתיים האבחון, אנחנו מקבלים מתוך המערכת הממוחשבת כלי, שממקם לי את הבעיות שאתן הילד הזה מתמודד. למשל, אותה ילדה שקראנו לה - - - כמובן שהנתונים שלה הם נתונים בדויים אבל המקרה הוא מקרה שהגיע לאחת המחלקות בעיר. לאחר שנעשה לה איבחון ומיקדנו את הבעיות, ראינו שהדגש הוא על בעיות במצב הרגשי שלה, בעיות במערכת היחסים עם האימא שלה וגם בעיות בתחום הלימודי. לאחר מכן יחליטו העובד ואותה מערכת משפחתית במה מטפלים ואיך עושים את הטיפול. אני אציין שבמקרה הזה הייתה שותפות עם האימא, גם כשהילדה הגיעה לאשפוז במערכת הפסיכיאטרית והיום, לקראת השחרור מן האשפוז, היא עומדת בפני סידור חוץ ביתי, והכול בהסכמה, אחרי שהאימא הבינה שהיכולת שלה, במצב הרפואי פסיכיאטרי שהילדה נמצאת בו, היא קטנה אבל, הדגש הוא על אותם דוחות שהמערכת הזו מפיקה לנו, שממקדים את העובד סוציאלי ואת המשפחה בבעיות שאיתן צריך להתמודד. אם אדגים את זה לרגע מהמערכת ואראה פה איזשהו סולם משווה, אנחנו יכולים לראות שבמקרה הזה ושוב, השמות הם בדויים לחלוטין, עשינו פה מדידות חוזרות, מדידה אחת הייתה בחודש מאי, מדידה אחרת הייתה בחודש נובמבר ואנחנו רואים, על הפרמטרים שנבדקו פה, שנבחנו במהלך תהליך האבחון, האם חל שינוי. אנחנו רואים למשל, שהאימא, במקרה הזה, שיפרה את הקשר שלה עם מסגרות החינוך וזה כתוצאה מן ההתערבות המקצועית של הלקוח. אנחנו יכולים לראות פה נתון שקצת הפתיע אותנו, שגם במעורבות הרגשית שלה חל שיפור מדירוג ארבע בחודש מאי לדירוג של שמונה – שזה מצב טוב, בחודש נובמבר אבל עדיין, לאור הצרכים המורכבים של הילדה, היה קושי של האימא לענות על הצרכים האלה במסגרת הביתית.

חבר הכנסת מאיר כהן, אנחנו ציינו שבעתיד, השאיפה היא למערכת אחרת, כי אם מערכת החינוך עצמה גם הייתה ממוחשבת והיה מימשק, אז העובדת הסוציאלית הייתה מקבלת מתוך מערכת החינוך את המעקב שיש להם ולא הייתה צריכה לשאוב את זה, יש הרבה מה לעשות. זו תחילת הדרך אבל זה מראה עד כמה שהדברים האלה יש בהם תועלת. הדוגמה, למשל - - - שהם מטפלים במשפחה שיש לה בעיה והיא מבקשת עזרה לביגוד הילדים ואז הם מאבחנים, אם זו בעיה של חוסר והכנסה מועטה או שזו בעיה של התנהלות, לא בגלל חוסר הכנסה אלא חוסר ידע בדרך להתנהל, סדרי עדיפויות בבית הזה, דרישות מוגזמות של הילד, כל מיני דברים כאלה שיכולים, הם מתקנים, זה נותן להם הרבה הרבה יותר כלים להתמודד עם זה.

חודש אחרי שהתחלתי לשמש כראש עירית דימונה, פורקו אגף הרווחה ואגף החינוך והוקמה מינהלת רווחה וחינוך, ובכל בית ספר בדימונה יש חצי משרה של עובד סוציאלית. כך הבנתי את זה, זה לא ממוחשב, אני קצת חששתי כל הזמן, כשבאו עם זה, אז לא הייתה, לא התעסקנו עם סייבר ומאוד חששתי מהקלות הבלתי נסבלת שאז אפשר היה להגיע לדברים, זה בעצם מידע שהוא מאוד מאוד אישי, לכן ההגנה על מערכות נהדרות כאלה צריכה להיות הגנה מכסימלית.

מכסימלית. ולכן אין לנו היום מימשקים עם ארגונים כמו בתי ספר, שאסור לנו להעביר להם את המידע אבל, באבחון כזה, שהעובד עושה עם האימא, כי במקרה הזה הילדה היא ילדה צעירה בגיל אבל, כשעשו את האבחון עם האימא, אז המידע שנמצא נאסף ממסגרות החינוך והבריאות ומהפסיכולוגים שטיפלו בילדה, וגם מן המועדונית שהילדה שהתה בה. האבחון הוא בעצם אינטגרציה של כל המידע שנאסף, מכל הגורמים הרלבנטיים, שהיו מעורבים. נראה לי שכשנעשה איבחון מקדים בהסכמה עם תכנית הטיפול, ושוב, האמא שותפה מתחילת האבחון אז השאלה הנשאלת היא: מה עושים? איך פותרים, איך מפחיתים את אותן מצוקות רגשיות של הילדה, ומה שעשינו, בתהליך מאוד גדול הימשגנו את תכניות ההתערבות ודרכי ההתערבות.

אני רוצה להדגים מתווה טיפולי לטיפול בבעיות רגשיות, אני אעלה אותו לרגע, בנינו, הושבנו קבוצות של לומדים בארבע עשרה קבוצות עבודה, ביחד עם פרופ' ריקי סַוָיָה שליוותה, ובנינו מתווה התערבות לכל אחת מהבעיות שמגיעות לפתחנו. היום יש לנו כבר שמונים ושניים מתווי התערבות. אפשר לראות דוגמה למתווה שעוסק בטיפול בבעיות רגשיות אצל ילדים. לכל מתווה יש את - - -

אנחנו באמת - - -

שאלה אחת אם אפשר. איפה משרד הרווחה פה, מה המימשק - - -

אני אגיד רק במילה. מה שאתם רואים פה - - -

הציגי את עצמך.

דר' דיצה מורלי שגיב, מנהלת הרפורמה במשרד הרווחה.

לפרוטוקול. פה אומרים לפרוטוקול.

רק שתדע, חבר הכנסת כהן, אנחנו בחדשנות בוועדת המדע - - - בחדר שלה הקבוע, אנחנו - - - פיילוט לכנסת עם שידורים - - - ולא אינטרנטיים אבל כאן, צוות הוועדה, נמצאת פה גם ענת כדי לעשות את זה וכמו שאתה רואה זו הייתה אופרציה שלמה, לא פשוטה, גם תודות לצוות הועדה על היום הזה, שאני באתי לנהל אבל אתם הכנתם את הכול, באתי וזה היה מוכן. בבקשה.

אני אגיד ברשותכם, אתה מכיר היטב, גם יצאתי - - - מהאינטרנט, אחת הבעיות שלנו היא שלא יכול להיות שלקוח של שירותי הרווחה יהיה תלוי באיכות והיקף השירותים ברשות שבה הוא גר. צריך להיות איזשהו סטנדרט של שירות שהוא אחיד, ואם יש רשות שהיא באמת המובילה ומציגה פה חדשנות שהיא מדהימה, אז מבחינתי היום, כיושבת במשרד הרווחה, זה לא יכול להיות רק נחלתם של תושבי העיר תל אביב-יפו.

תכנית הרפורמה במחלקות לשירותים חברתיים בעצם עושה את זה היום ברמה הארצית. כמו מה שאתה רואה פה קיימות ארבע מערכות שפועלות ומוטמעות בימים אלה במאתיים וחמישים ושש רשויות, עם אותה תפיסה מקצועית של כל תהליך הבניית ההתערבות, להשגת תוצאות ההתערבות, בסיועו של אגף תקציבים באוצר, של 8 מיליון ₪, אנחנו תוך שנה וחצי, נעביר מכל המחלקות - - - תהליך ההתערבות המתוכנן, ליצירת סטנדרטים של התערבות, ליצירת תקן למתן שירות במחלקות לשירותים חברתיים, כדי שגם לקוח, שמגיע למחלקה, יוכל לדעת למה הוא זכאי, למה הוא לא זכאי, על מה הוא יכול לערער, על מה הוא לא יכול לערער, כל התהליך של מה שאנחנו קוראים לו הצהרת מחוייבות הדדית, אתה מגיע לשירות – או.קיי., מה אנחנו כשירות יכולים לתת לך, כל התהליך במקביל לתמיכה של "ישראל דיגיטלית", זאת התכנית - - - שלחלק מהשירותים הלקוח לא צריך להגיע פיזית, עם הטכנולוגיות היום הרבה מהשירותים יכולים להינתן באמצעים ובדרכים אחרים, להנגיש גם לאנשים עם מוגבלויות שלאו דווקא צריכים - - - גם לאנשים שיכולים לקבל הרבה מהשירותים בלי הגעה פיזית. לצד כל הדברים האלה הרפורמה היום פיתחה מיתווים שהם לא רלבנטיים רק לרשות מקומית אחת, אלא תורה - - -

אני אז שאלתי ואני שואל עוד פעם, האם הרפורמה לוקחת בחשבון ישובים ממעמד סוציו אקונומי נמוך ומה עושים אתם?

אל"ף, הרפורמה תמכה בישובים האלה במאה אחוז - - -

בלי matching, o.k..

הרפורמה תומכת במאה אחוז את כל תהליך ההטמעה המקצועי בתוך המחלקות, זה לא ששלחנו אותם "יללה, רכשתם" כי אני מכניסה לשם יועצים, שהם תומכים בתוך המחלקות האלו ומלמדים את העובדים ומטמיעים את התורה במאה אחוז. הרפורמה היום נותנת למעל 90 רשויות - - -

אתה מבין למה רציתי להיות שר הרווחה?

כן - - - אנחנו מוכנים.

כי יש אנשים מצויינים.

הרפורמה נותנת היום, אני רק רוצה שתבינו, יש לנו רשויות, הרשויות בפריפריה, שהעובדים הסוציאליים לא קיבלו הדרכה - - - במאה אחוז של המשרה, בלי matching, הרשויות האלה לא קיבלו את ההדרכה כי הם לא יכלו לתת את המצ'ינג, ההדרכה קנויה, אני נותנת היום למעל 60 מנהלים חדשים, הדרכה וליווי, בתהליכי - - - שהם יוכלו לנהל את המערכת טוב יותר - - - . אני עושה שיתוף פעולה, עם כל בתי הספר לעבודה סוציאלית בארץ - - - להם את כל תהליכי ההכשרה לעובדים סוציאליים עוד משלב התואר, שיהיה מותאם, זאת אומרת שלא נצטרך עכשיו להתחיל הכשרות לכל העובדים, התאמת תהליכי ההכשרה, התאמת תהליכי - - -

זה לאחד הדיונים הבאים.

תודה רבה.

אנחנו נמשיך, אני רק רוצה להגיד לך, אחד הדיונים הקרובים של ועדת המדע, כפי שאולי אתם יודעים, אנחנו גם אחראים לפיקוח על "ישראל דיגיטלית", על פרויקט ממשל זמין ועוד כל מיני פרויקטים ממשלתיים, שהועדה למדע וטכנולוגיה, היא זו שעוקבת אחרי היישום של התהליכים, אנחנו נקיים דיון, עם מנהלת הועדה, ענת, גם של - - - "חכמה" ושיפור השירות לאזרח ברשויות - - - אנחנו גם נציין את הפרוייקט הזה, אנחנו גם נשמע - - -

נשמח לבוא ולהציג ורק עוד משפט לגבי הצעת החוק של ששים תיקים, הרפורמה מנהלת תהליך של ניתוח - - - של כל המעמסה והעשייה של העובדים בכל הארץ, כמהלך מובנה. אנחנו מדברים על תמהיל עיסוק, אנחנו מדברים על תקינה מחודשת של התיקים, כי לא כל התיקים הם אותו הדבר, צריך לעשות אבחנה בין סוגי התיקים, בין סוגי רמת האחריות של המחלקה על התיקים האלה, בין סוגי ההשקעה של העובדים בכל אחד מהתיקים, יש פה תהליך - - -

אין ספק, זה תהליך ארוך - - -

מאוד גדול ושלם.

גם מיותר להגיד שאתה לא יוצא מזה, שעדיין יש רשויות שנמצאות מרחק שנות אור מהתהליך הזה. יש רשויות שאני מכיר אותן מתוך תהליכים אחרים עם אותם חוקים, למשל, מחר בבוקר אנחנו אמורים לאשר הצעת חוק של חבר הכנסת מיקי לוי, שאומר שהמכרזים שיוגשו לגופים הציבוריים, יהיו ממוחשבים, המכרזים, בצורה דיגיטלית, אז באים נציגי השלטון המקומי כי יש ראשי רשויות שבכלל הם רחוקים מהעניין הזה, הם לא יודעים לתת את המענה הזה, הבסיסי, אנחנו אומרים - - -

גם - - - המערכת לשינוי התערבות תוטמע היום, בימים האלה, ב-240 רשויות, כולל הרשויות האלה שהן קיבלו מאתנו תמיכה של מאה אחוז. וחוץ מזה, שהיה מהלך נוסף של משרד הרווחה, שאהובה קרקובר הייתה אחראית עליו, כניסה ורכישה, אני אחראית על התהליך של העבודה, על התוכנה ועל - - - בעלויות מאוד גדולות ברכישה - - -

נשמע את אהובה קרקובר. שרון, הפרענו לך.

בסדר גמור. אני אסיים בכך שבנינו את אותם מתווי התערבות, כך שאפשר לראות פה את מיקוד הבעיה ואיזו תוצאה משיגים בכל שלב. אני רוצה לומר, אם אני אסכם את הדברים שלי, שהשינוי שבמסגרתו העובדים הסוציאליים עוברים גם לטיפול שהוא מכוון תוצאה, שמַבנה את ההתערבות המקצועית, שמתכנן אותה ולוקח אחריות ביחד עם הלקוח על התהליך, זה שינוי מאוד מהותי בתפיסת העבודה שלנו, לא המצאנו פה עבודה סוציאלית חדשה אלא לקחנו את המרכיבים של העבודה הסוציאלית ואנחנו מטמיעים אותם - - -

את באה עכשיו לבטא שלא הכול חושך, הנה אנו רואים אור.

יש הרבה אור. השינוי הזה, אנחנו חושבים שהוא שינוי מבורך ושצריך לעשות אותו. האחריות המקצועית, חובת האחריות הציבורית שיש לנו, והגיבוי המקצועי שמהלכים כאלה נותנים גם לעובד סוציאלי כמובן, אבל איך הם מסייעים ללקוח, לתושב, להשיג את השינוי, כי הוא בא אלינו, בסופו של דבר, כדי שנסייע לו.

בקשר למידע, האם זה רק מידע שיכול להיות מידע מקצועי של רשויות מוסמכות או שזה גם של גופים וולנטריים? כשיש - - - תמיכה או טיפולים, האם גם את המידע הזה הוא יכול לקבל, דברים - - - אליכם גם נכנסים לתוך התהליך.

אפשר לראות בחלק מהמתווים שזה מפנה גם לשירותים אחרים בקהילה, לאו דווקא שלנו. אבל, איגדנו פה את כל המידע שיכולנו לאסוף - - -

הרחבתם את זה גם לדברים אחרים, זאת אומרת כלל המידע שיש פה - - -

נכון, שרלבנטי לאותה בעיה ושהעובד יכול להשתמש בו.

האמת, אני אנחנו רואים חשיבות ואני מתפעל - - - בתוך הדברים חשבנו שאם כבר חשבתם על זה אז איפה החלק האישי של העובד ולא רק מחשב, אם זה לא - - - אותו מאוד, האם אתם משאירים לו משהו מן הרגשות הפנימיים?

המחשב הוא לא במקום העובד הסוציאלי, לעולם לא יהיה במקום ואין פה שום מערכת שאומרת לעובד, אם עשית הערכה כזו אז עכשיו אתה חייב לעשות - - - אתה לא חייב, להיפך, שיקול הדעת המקצועי נשאר. הבסיס לכל העבודה שלנו הוא הכבוד למטופל וללקוח, האמפתיה ללקוח, אותם תהליכי עבודה מקצועיים, להסתכל על מטופל, לעשות את תהליכי העבודה המקצועיים, אנחנו לא מכונות, לא לשם אנחנו מכוונים.

אנחנו דיברנו על זה, לא באתי אליכם, הדיון אחד לפני האחרון שהיה לנו, על רשומה רפואית, אז דיברנו עם הרופאים על הדרישות שלהם, היום הרופא, בא הפציינט, הרופא מסתכל על המחשב, הוא לא מסתכל על הפציינט.

אבל אי אפשר להתעלם, אתה יודע למה זה קורה, כי מישהו הגדיר לרופא שבפרק זמן של שבע דקות הוא אמור לראות את הלקוח, לאבחן את הלקוח, לתעד את מה שהוא עשה וכו' ואם הוא לא, ודרך אגב, אני מכירה את זה מן הצד האחר, שבעלי שהיה מהנדס תעשייה וניהול וניתח את אותן רשימות רופאים שחרגו מפרק הזמן, הם נענשים, הם נקנסים על הדבר הזה. כשאני מדברת על - - -

במיוחד כשהם צריכים לחשב מה הקופה מאשרת להם, מה הקופה לא מאשרת להם - - -

אבל כשאתה מגדיר את זה אז ברור שהוא צריך - - - כשאתה אומר לעובד סוציאלי: מפגש שלך עם לקוח הוא בפרק זמן של שעה, מפגש אפקטיבי הוא בן 45 דקות, אתה תגדיר אותו שעה. 45 דקות אתה עושה את המפגש הישיר עם הלקוח וברבע שעה הנותרת אתה אחר כך תעשה, שלא מול הלקוח, את תהליכי התיעוד וכו'.

יפה. רבותי, אני חייב - - - אחר כך אם נוכל. ליאורה שכטר היא מנהלת האגף, זה מאוד יפה כאן בתוכן אבל היה צריך גם באמצעים טכנולוגיים להכין את זה, וזו הייתה משימה לא פשוטה, אז ניתן לך את זכות הדיבור עכשיו, כדי להציג לנו את ההתמודדות וההיבט הטכנולוגי. כמה שאפשר קצר עכשיו, כדי שנוכל לתת את הזכות לכולם.

ממש קצר. אני אתן כמה דגשים. הדגש הראשון הוא אבטחה כבדה.

יש לחשושים ברקע וזה מפריע גם לפרוטוקול ויש מי שכותב כל מילה, הוא חי מהמיקרופונים הרגישים האלה והלחשושים מפריעים לו - - - סתם בשביל ניהול הדיון ואיכות הדיון.

הדגש הראשון כפי שנאמר, הוא הנושא של אבטחת המידע שנמצא במערכת, לאור הרגישות של המידע הספציפי, אז הייתה פה הקפדה יתרה, גם על מודל ההרשאות, מי רשאי לראות מה. יש פה גם הקפדה על מי שמקבל הרשאות, עם בדיקה תקופתית, וגם מנגנוני הגנה בתוך התוכנה ומחוץ למערכת, כדי באמת להקטין את הסיכון כפי שנאמר קודם לכן, מול איזשהן מתקפות וחדירות שעלולות לסכן את הפרטיות של המטופלים. זה פעם אחת.

פעם שניה צריך להגיד פה מילה על תהליך הפיתוח. תהליך הפיתוח היה חדשני, נקרא - - - והדגשים בתוך התהליך הזה הם תוצרים בזמן קצר, בכל חודש –סדר גודל– יוצא תוצר, כשבעצם מתבצע פה תהליך שלם של אפיון עם הלקוח, פיתוח, בדיקות - - - להעביר, סייקל קצר של הבאת תוצר, זה מקטין את פער הציפיות בין מה שהלקוח רואה לבין מה שצוות הפיתוח מפתח. זה בעצם משפר את התוצר. אנחנו כל הזמן מכֻוונים ללקוח שבעצם משולב אתנו ברמה היומית ועל ידי זה גם מרגיש בעלים על התוכנה, היא שלו, הוא מטמיע אותה בקרב כל העובדים הסוציאליים - - -

התחלתם ב-2013? מתי התחלתם?

פעם ראשונה ב-97', המערכת מכוונת - - - ב- 2013, אז התהליך הוא סגירת מעגלים, צמצום הפערים ובעצם, הרגשת בעלות לחלוטין מלאה, של הלקוחות שלנו, שלהם גם יש לקוחות חשובים בפני עצמם. אנחנו - - - בתוך התהליך, זה התפקיד שלנו ואנחנו דואגים לספק להם תוצרים, בזמן ובאיכות.

אני מבין שה'באגים' לא היו רבים במערכת, איך התהליך היה - - -

אין תהליך שאין בו באגים, אין.

אמרתי 'רבים', לא אמרתי שאין.

אבל מכיוון שהסבבים הם קצרים, הם עולים על התקלה, אנחנו מתקנים. הסבבים הם מאוד מאוד קצרים והתיוג הוא לכן תיוג אופטימלי.

אני רואה שהיה שיתוף פעולה, היה שיתוף פעולה והבנה של שני הצדדים, וזה נותן את האפשרות לקדם את זה מהר יותר ומקצועי יותר.

היום בצוות הפיתוח - - - יושבים אתנו גם עובדים סוציאליים שלנו שמשתמשים במערכת, זה לא שאנחנו - - -

לזה התכוונתי כשאמרתי שיתוף הפעולה - - -

עובד הקצה - - -

שיודעים להגדיר אותו, זה נותן לכם את האפשרות המקצועית לענות.

זו סיטואציה שהיא ייחודית לרשויות שיש בעצם צוותי פיתוח שהם בתוך הרשות עצמה, זה המקום להגיד תודה לגילה ולאורן, שמנהל את צוות הפיתוח, שאמונים על המשימה ביומיום וליעל, שמובילה את זה.

אם יישאר לנו זמן גם יעל תוכל להגיד משהו אבל לפני זה, אם אפשר, אביטל גבאי, בבקשה.

אתה דיברת קודם על החלק האנושי והאישי, אז עיריית תל אביב מובילה תהליך שנקרא קש"ר – קלות, שקיפות ורגישות, שזו הטמעת ערכי שירות ללקוח בכל העיריה, וגם מינהל השירותים החברתיים נכנס לזה לפני כארבע, חמש שנים. אחד הדברים –אני אגיד בקצרה, "קלות" הכוונה לנגישות, זמינות, איך מגיעים אלינו, איך מגיעים אלינו למחלקות וערכים שמאוד התחברו למיזם בנושא של שקיפות ורגישות. שקיפות מבחינת תיאום ציפיות, קשר עם הלקוח, כשהלקוח מגיע בפעם הראשונה, עוד משיחת הטלפון הראשונה, הוא יודע שיחזרו אליו, הוא מצלצל למחלקה, אומרים לו: יחזרו אליך תוך שלושה ימים. אחר כך אומרים לו: יחזרו אליך ויקבעו אתך פגישה, תביא את המסמכים האלה והאלה, על מנת שנקדם את התהליך.

למפגש הראשון ביססנו מערכת לעובד, שיידע מה להגיד לו, מה צפוי לו בתהליך. העובד הסוציאלי ממיין או מאבחן, לאחר מכן נקבע תהליך טיפול ואחר כך מתווה תכנית התערבות, בהתאם, כפי שציינה קודם, בהתאם למיזם, אנחנו עובדות ביחד, כל התהליכים במינהל נושקים לזה.

גם הנושא של כבוד, זה הפתיע אותנו, כי עובדים סוציאליים הרי לומדים רגישות וכבוד ואמפתיה והקפדה על סודיות אבל בעצם, הדבר החדשני שעשינו פה הוא שפיתחנו כלים שמגדירים ומכּמתים את זה זאת אומרת, אם לקוח הרגיש – ותיכף אני אדבר על הדרך לבדוק את זה אבל, בעצם, לקחנו סטנדרטים וקבענו תוך כמה זמן חוזרים ללקוח, איך בודקים אתו, מתקיימת שיחה, הסבירו לו משהו על תהליך לגבי הוצאה למשל, לסידור חוץ ביתי של הילד, בודקים אתו בסוף השיחה, האם הבנת, האם אתה מבין מה אתה צריך לעשות בשלב הבא ואם לא אז תסביר לי, זאת אומרת, כל העניין של הכבוד, של ההבנה מול הלקוח מתקיימת בתוך השיחה ובהמשך, גם אנחנו בודקים את זה.

עוד דבר חדשני שעשינו הוא שפיתחנו כלי הערכה שלנו, של מנהל, שבודק איך זה מתבצע, האם ואיך המחלקה נראית, האם יש שילוט, הטלפון, המענה הקולי, האם מתקיים, למשל, אמנם יושבים פה בטח נציגים של עוד שירותים אבל יודעים, שכל הנושא של מספר מזכירות הוא נמוך, אז פיתחנו מערכת – יחד עם יחידת מיחשוב והטלפוניה, מערכת שאם המזכירה קמה לשירותים אז השיחה לא נעלמת אלא עוברת למזכירה שניה ומזכירה שלישית, האדם היום ב-90%, אנחנו שואפים ש-80%-90% מהשיחות ייענו על ידי מענה אנושי, כי זה מאוד חשוב לאדם שמחפש את שירותי הרווחה.

בכלי ההערכה עשינו דבר נוסף, שאנחנו עושים משוב ללקוחות. כל מנהל, ראש צוות או מנהל מחלקה, אחת לרבעון, מתקשר לחמישה לקוחות שהיו במחלקה, בסך הכול כעשרים לקוחות ברבעון, מתקשרים ושואלים אותם איך היה השירות, התקבלת בזמן, לא התקבלת בזמן, האם העובדת הפגינה כלפיך יחס של דאגה, אכפתיות, האם קיבלת תשובה לבעיה אתה פנית וכו'.

את זה אתם עושים במחלקה הזאת?

בכל תשע המחלקות שלנו. אנחנו לאט ממשיכים ומטמיעים את זה ליחידות.

המעקב הוא חלק מרכזי.

זה גם מאוד - - - לקליטה של המידע.

האם אפשר - - - את זה לכל השירותים הממשלתיים?

יש לנו היום, בתוך המערכת הממוחשבת, כחלק מאותם תהליכים ממשיקים, שמתחברים, יש לנו במערכת סימון, מתי דָגַמתי את הלקוח הזה, מתי המנהל הרים לו טלפון כדי לשאול אותו על איכות השירות שהוא קיבל.

אני יכולה להגיד לך - - -

כאחד שיש לו ניסיון ברשויות המקומיות, כי לפני שבאתי לפה הייתי חמש עשרה שנה בעירית ירושלים, אני יודע כמה שזה קשה בכלל, לתת - - - לתת את השירות, מורכב יותר ממה שזה נראה אבל, עוד יותר קשה, להגיע למדדים גבוהים בהיבט השירותי, במחלקה לשירותים החברתיים. הרבה יותר קל לתת שירות טוב עם מידע על אירועי תרבות, על איזה כביש שנסגר וגם על זכויות בארנונה, עם זה אפשר להגיע כי זה יותר קל, אבל, המחלקה הזו, מכל הסיבות ואתם יודעים לבד, כמה שאני אמנה אותן, יש עוד סיבות אבל אני עדיין - - - הרבה יותר קשה להגיע למדדים גבוהים בנושא של היבט שירותים ואם אתם היום מרוצים, אז זה ראוי להערה והערצה קודם כל. פרופ' ריקי סַוָיָּה.

תודה. אני רוצה להדגיש אולי שני היבטים. האחד הוא הסביבה הכאוטית שהעובדים סוציאליים נמצאים בה, סביבה שהיא - - - על ידי אמינות מאוד גבוהה עם לחץ, עם הרבה מאוד רעשים במערכת. ומה שמערכת כזו עושה היא מרגיעה את הסביבה, כי העובד, גם יש לו הנחיות מה הוא צריך לעשות, גם יש לו –כפי ששרון הראתה, נגישות ישירה לפורטל וכל השירותים האפשריים, ואנחנו יודעים שמה שקורה הוא שזה מחזיר שליטה לעובדים וזה מייעל את העבודה שלהם.

ההיבט השני שאני רוצה להתייחס אליו הוא היבט הפיתוח התוכני, לא הטכנולוגי. המחקר לגבי שימוש במערכות מידע ממוחשבות, היום הוא כבר בן ארבעה או חמישה עשורים, כבר הצטבר הרבה מאוד ידע על הסיפור ואנחנו יודעים ממחקרים, כולל מלפני עשר שנים, שההצלחה שלהם בשימוש ובהטמעה היא לא מאוד גבוהה. חלק מן ההסברים הוא השאלה עד כמה העובדים עצמם, המשתמשים, שותפים בתוך התהליכים, עד כמה לוקחים את הידע שלהם ומזינים אותו לתוך פיתוח המערכת התוכנית, עד כמה יש להם בעלות על הידע – ואתְ דיברת על הבעלות של הידע בתוך המערכת, ועד כמה הם מכבדים את הידע שיש להם.

והנגישות למידע.

והנגישות למידע ללא שום ספק. מה שאנחנו עשינו בתוך התהליך הזה וזה היה ברור מן ההתחלה, שאין גוף חיצוני שבא, מפתח את המערכת ואומר לעובדים "ראה וקדש", "עכשיו אתם תשתמשו בזה". לא רק שבתהליך הפיתוח כשליש מעובדי המינהל היו שותפים לתהליך הפיתוח, זאת אומרת, אנחנו מדברים על עשרות רבות של עובדים בתוך קבוצות עבודה, ולמרות שפרקי הזמן שקצבנו לפיתוח בהתחלה היו אחרים, קיווינו שתוך עשרה חודשים הדבר הסתיים, ראינו שהקצב הוא לא הקצב שאנחנו צפינו אותו ואיפשרנו את הגמישות. תהליך הפיתוח לקח כמעט שנתיים אבל, אני אגיד יותר מזה.

ההנהלה של המינהל, שגילתה מצד אחד סמכותיות מאוד גדולה כשהיא אמרה: זה הסיפור וכולם יתיישרו לפי זה, אבל עם גמישות מאוד גדולה; היא איפשרה לעובדים להתנסות והעובדים כל הזמן שלחו משוב. מתוך המשוב הזה אמרנו, במשוב הזה אנחנו מכבדים את הניסיון שלכם ואת ההתנסות שלכם, המשוב הזה שימש אותנו כל הזמן לשינויים ועדיין משמש, גם לשינויים של התכנים, של מנגנוני העדכון, של נושאי העדכון ועכשיו עושים את זה עם מתווה ההתערבות, זאת אומרת, יש פה איזושהי מערכת שעובדת כל הזמן בצורה מעגלית כפי שתואר פה, שאנחנו מוציאים את זה החוצה, אנחנו עובדים עם העובדים בישיבות צוות וזיהינו את החוליה שהיא יותר חשובה, שהיא החוליה של ראשי הצוותים - - - שהם בעצם אלה שצריכים לתווך את הידע הזה, בין ההחלטות המינהלתיות לבין העובדים עצמם, עובדים אתם מאוד מאוד אינטנסיבי, מאשררים את המשוב שבא מהשדה וכל הזמן המערכת מתכיילת לפי המשוב הזה, זאת אומרת, יש איזשהו משהו שמאפשר את השינויים האלה לפי הדבר הזה.

הדבר הזה מאוד מאתגר, אני מוכרחה להגיד, הוא לא פשוט בכלל, אני בעניין הזה, כאשר אנחנו רואים שהחוליה שהיא החשובה ביותר היא איך העובדים משתמשים במידע שהם מזינים לתוך המערכת, שהוא בסופו של דבר ידע שלהם שמוזן למערכת, חזרה לתוך תהליך של קבלת החלטות טיפולי, הדבר הזה הוא לא מובן מאליו, על זה עובדים באינטנסיביות גדולה ואני מוכרחה להגיד שאני יכולה לברך את מינהל הרווחה של תל אביב, שהוא פורץ דרך בעניין הזה בעולם, לא רק במדינת ישראל.

אין ספק ששיתוף הפעולה שלכם, של האוניברסיטה, של האקדמאים, מול העיריה, הביא את התכנים של הדברים האלה - - -

לגבי שיתוף הפעולה הזה אני יכולה להגיד שהתפקיד שלי, בעוד שהתפקיד של העובדים היה להביא את הידע - - - שלהם, מה שהם עושים בעצם, בניסיון להמשיג את זה, שזה היה חלק - - - אנחנו פה מדברים על כבוד ללקוחות אבל בתוך התהליך יש הרבה מאוד כבוד לעובדים, אומרים להם: אנחנו שומעים אתכם, אנחנו לוקחים ברצינות ובחשבון את הדברים שאתם עושים, אנחנו רוצים להמשיג את זה, אנחנו רוצים להתנסות בזה, אנחנו רוצים לבדוק את זה על ידי הערכה, ואם העסק הזה עובד אז אנחנו בוודאי רוצים להפיץ את זה.

זה דבר חשוב מאוד שנתן כנראה את הרמה המקצועית הגבוהה ביותר, אני רק שואל אם היום אתם כבר מטמיעים את זה בתוך התכנית העמוסה של הלימודים, את השימוש בזה, אם את – ואני שואל את זה לא מההיבט שלהם אלא מההיבט שלך, זו כבר שאלה יותר - - -

אנחנו מלמדים את זה באוניברסיטת תל אביב - - -

אני שואל אם הטמעתם את זה בתוך התכנית - - -

אני אגיד כך. אני בתוך המערכת של אוניברסיטת תל אביב כבר עשרים וחמש שנה, אני הייתי ראש בית ספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, אני תוצר של אוניברסיטת תל אביב, למדתי תואר ראשון ושני וכבר בתואר השני פרופ' שמעון שפירו דיבר על זה ולימד אותנו. הבעיה שלנו היא לא מה אנחנו עושים בתוך בתי הספר, הבעיה שלנו היא מה קורה במפגש כאשר הבוגרים שלנו יוצאים לשדה - - -

אבל לימוד השימוש בכל הדברים האלה, להטמיע את התכנית - - -

מה שקורה במפגש - - -

אולי תני לי לסיים. יש איזשהו משהו בתוך הדבר הזה והיום יש איזשהו ניסיון לנסות להבין מה קורה במפגש הזה, ולמה בתוך המפגש הזה חומרים שלימדנו את הסטודנטים הולכים לאיבוד, ולמה השדה שאומר "אתם לא מכינים את התלמידים שלכם להתמודד עם המורכבות של השדה" חוזר חזרה אלינו ומכריח אותנו להתבונן בתכניות הלימודים שלנו ולשנות אותן.

בעצם התכנית משתפרת ומשתנה תוך כדי.

האתגר הוא רציני, אתה יודע, במערכות האלה מאוד קשה עכשיו - - - בעניין הזה אבל אני יכולה להגיד שהתהליכים קורים, העבודה הזאת מתבצעת והיום בוודאי, יש היום שולחנות עגולים כדי לנסות לבדוק מה קורה שם ואנחנו בתהליך רפלקטיבי.

אני מקבל משוב ממקום אחר, מאלה שלומדים ולומדות את הלימודים, לימודים רציניים, עומס גדול של חומר שיש לגבי - - -

נכון ואני יכולה להגיד שהיום כמחצית מהעובדים יש להם תואר שני, זאת אומרת, יש פה - - - גם להשתפר בלמידה מתמדת ואם הם לא לומדים לתואר אז הם ודאי לומדים בכל תכנית ההכשרה שהן חוץ - - - כדי להשתפר אז הדבר הזה - - -

תודה רבה באמת, והערכה מאוד גדולה, אנחנו כבר גולשים מן הזמן שקבענו לישיבה אבל בכל אופן אהובה קרקובר, דיברנו, להציג את הדברים. בבקשה.

אהובה קרקובר ממשרד הרווחה, אני עוסקת בצדדים הארגונים של מערכת - - - הרווחה. אני רוצה להתייחס לכמה דברים. קודם כל למה שנאמר עד כה. אני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא שינוי תפיסת העבודה של העובדים, כי הטכנולוגיה בפני עצמה לא הייתה נותנת את המענה ותפיסת העבודה בלי הטכנולוגיה לא הייתה נותנת את המענה, ולכן, כמו שאמרו קודמיי, שהם הרבה יותר בקיאים בנושא הזה, החלק הזה הוא החלק המרכזי – שינוי תפיסת העבודה.

מה שאנחנו במשרד בעצם מתווים כבר מספר שנים, כדי לפרוס ידע מסוג זה, כי עירית תל אביב, ירושלים, חיפה הן הקטר לפני המחנה, וטוב שיש לנו את הקטר הזה שמושך את כולם אחריו, אנחנו מפעילים ועדה משותפת עם הרשויות, מרכז השלטון והרשויות המקומיות, ועדה רב מקצועית, עם אנשי תיכנון, אנשי עבודה סוציאלית, אנשי מיחשוב, אנשי אירגון ומינהל, ושם אנחנו בעצם בוחנים את התהליכים שיהיו נכונים ככלל לרשויות המקומיות.

עירית תל אביב וירושלים, כמו שאתה מכיר, ירוצו תמיד לפני המחנה, איך אנחנו מדביקים את כל הרשויות האחרות בנושא הזה. התוכנה שהוצגה פה ומה שדיצה כמובן ציינה, הקהילה הגדולה של הרפורמה במשרד יושבת על פלטפורמה מאוד רחבה, גם של נושאים כספיים ואחרים, כאשר אנחנו עשינו מבצע וכנראה השנה נחזור לגלגל נוסף, של ציוד לרשויות, שיהיה להן את המחשבים שהן צריכות, שיהיו להן המדפסות, הסורקים החדשים וכל הכלים כדי שיוכלו לעבוד ויעמדו באיכות הראויה לתוכנות חדשות. אם יש גירסה חדשה והמחשב הוא ישן, כלי העבודה לא מסוגל לתפעל את הגירסה החדשה אז זה שוב איזשהו חלק שמאוד חסר. כנראה שבמפגש הבא שיהיה לנו במסגרת וועדה, נדון בתקציב שנקבל למטרה הזו, לאיזה אפיקים הוא ילך, בהתאמה להדגשים שהמשרד מוביל - - -

בשיתוף הרשויות או שזה רק אתם?

כן, כן, תמיד, תמיד, בוועדה, הנציגה הבכירה היא ליאורה שכטר, היא הבכירה מצד הרשויות המקומיות, יש נציגות לרשויות השונות - - -

החדשות לא יוכלו, אנחנו צריכים לחשוב, כן הזכרת משהו שיש - - -

אנחנו כן נותנים מידרג. אנחנו בונים נוסחה שיוצרת מדרג לטובת הרשויות הקטנות, שהן יכולות להיות חזקות כלכלית אבל הן קטנות, ורשויות חדשות. המידרג הזה תמיד קיים לטובת - - -

יש אתנו - - - מזל לוי נמצאת פה ממשרד הרווחה של עירית אשקלון.

כן, אני תיכף - - -

אז - - - יכולה לשבת כדי שתגידי לנו איך אתם השתלבתם.

אני רוצה להגיד עוד שני משפטים. אנחנו החרגנו כבר בעבר את המועצות האיזוריות ומן התקציבים שלנו איפשרנו להם לקנות מחשב נייד, מאחר ובדרך כלל המטופלים לא מגיעים אליהם אלא הם הולכים למטופלים ויש לנו מחשבה לשדרג את זה ברמה קצת יותר גבוהה.

זה עונה לי על השאלה שאני שאלתי לגבי הטאבלטים.

כן, כן, במפורש. תודה.

תישארי פה. תודה רבה על הדברים. מזל לוי, הפעם האחרונה שנפגשנו עם ראש העיר הייתה לא מזמן והוא אמר שיש לו קושי להתמודד עם ההצפות שהיו, שאין לו יכולת לענות לא על הנזקים העירוניים ולא על המגרשים הפרטיים אבל אני מאמין שבחלק הזה כן עשיתם מאמץ.

עשינו מאמץ ודי בזכותו, כי בסך הכול בסופו של דבר, ראשי הרשויות דיברו ביניהם.

מה התפקיד שלך בעיריה, האם את מנהלת האגף?

אני מנהלת את יחידת הרווחה והשירותים החברתיים.

באשקלון.

זה באמת התחיל עוד לפני ראש העיר הנוכחי - - -

את עובדת סוציאלית במקור?

אין אפשרות להיות משהו אחר. זו דרישה ראשונית. אנחנו בעצם נכנסנו למערכת עוד בגירסה הישנה שלה, עוד כשדיצה ליוותה את עירית תל אביב בתחום, אבל היה ברור אחרי פרק זמן שאנחנו חייבים לשדרג את המערכת ולא יכולים להישאר מאחור, בדיוק מהסיבות שדוברו פה, שהפיתוח חייב להיות מקומי, כלומר, ברגע שאין מי שמפקח על זה בתוך הישוב עצמו, אנחנו בעצם קופאים על שמרינו ועם הכניסה של איתמר לשלטון, הייתה חבירה של ראשי הרשויות ונכנסנו בחוזה מסודר עם עירית תל אביב וזכינו. זכינו וזה לא ברור מאליו בכלל.

הם עובדים אתכם בשיתוף פעולה.

הם העבירו לנו את המערכת בשלמותה והתחיל להתפתח שיח אמתי וזה הדבר - - -

המאפיינים הם אותם מאפיינים גם של הקהל וגם של הלקוח?

קודם כל גם אשקלון היא עיר הטרוגנית וגם תל אביב היא עיר הטרוגנית. תל אביב, לצד שכונות חזקות ומבוססות, יש אזורים בעיר שהם במצב סוציו אקונומי של עיירות פיתוח, שליש מתושבי העיר היום - - - במצב סוציואקונמי נמוך. החלק המשותף והיופי של התהליך הזה שנוצר, הוא שנוצר שיח מעבר למערכת הממוחשבת שהיא אותה מערכת, יש לנו שיח משותף בין שתי רשויות, כשעובדים מזהים תהליך ואנחנו יושבים היום בקבוצת עבודה משותפת, שדנה בתהליכים, איך לשפר אותם, מה מתאים, למדנו מפקידות, מעובדות - - -

זה חלק שמאוד מדבר אליי, הדבר הזה, זה משהו שמאחד אותם ומפרה את הדברים.

שידרוג של תהליכים כתוצאה מעשייה כזאת.

כן, יופי, אז למסור - - - איתמר מכולם, הרשימה של הדוברים הסתיימה - - -

אני רוצה להגיד לעירית תל אביב תודה ענקית.

אני אומר גם מאתנו, במשרד הרווחה לא לשכוח, ברכות בסוף לכולם - - - ביחד, בזכות האווירה הטובה והשיח הזורם שיש פה, אם מישהו רוצה, מחוץ לפרוטוקול ולסדר הדוברים, לדקה, מישהו שרוצה אני אאפשר לו אם לא אנחנו באמת נודה לכם על - - -

דיברתי - - -

בכל אופן, אם כולם רוצים שתדבר אז אני מניח - - - יואב, דקה. מה התפקיד שלך?

אני מנהל תחום הטיפול בסמים, אלכוהול ודרי-רחוב - - - בעירית תל אביב.

אתה צרכן, אתה מספק את הנתונים.

המערכת היטיבה, היא קודם כל יצרה צורך שלא קיבל מענה עד היום – לחשוב מחדש על איך אנחנו עובדים, זה דבר מאוד משמעותי. תוך כדי תהליך העבודה, הגענו בעצם לבניית המתווים, משהו כמו שלש שנים או שנתיים וחצי, והייתה לי הזכות להיות בשתי ועדות, גם בתחום התמכרויות וגם בתחום טיפול בדרי רחוב. אני חייב לציין שהמשרד היה אתנו לאורך הדרך, בשתי הועדות, יותר בוועדה של דרי רחוב, ומעבר לטיוב הליכי עבודה והבנה מה נכון ומה פחות נכון והערכה כל הזמן עם ניטור של מה שאנחנו עושים, האם אנחנו עושים את זה בצורה טובה, יעילה ומכוונת לקוח, זה גם עשה סדר בעבודה. וכמו שאמרו פה קודם, שום דבר חדש לא נתגלה, מה שקרה זה שכל מאגרי הידע שיש לנו הם שמו בצורה מובנית, מכוונת תוצאות, וגם על הדרך, by product, בעיניי זה מאוד משמעותי, הרחבנו את הידע עם ספרות מקצועית. זה דרש, התהליך הזה דרש את זה ואני שמח שהייתה לנו הזכות לעשות את זה. לדעתי זה גם היום קורה ליד התהליך.

והדבר המשמעותי ביותר הוא שאפשר תוך כדי תנועה ללמוד מה נכון יותר, מה נכון פחות. אני חייב לציין שכדוגמה, מתווה דרי רחוב, אני עוסק בו כבר שלושה חודשים, עם הצוות, בעצמי, חוזר לצוות, עוד פעם ואמרתי לשרון שבשלב מסוים אני מרגיש - - - שלה טוב, הוא טוב מאוד, זאת אומרת אני כבר לא יודע מה אני רוצה מעצמי אז אני אשחרר את המתווה הזה, נתחיל להפעיל אותו בשטח וכך אנחנו נראה מה נכון.

ממקסמים את זה עד הסוף.

אני רוצה להוסיף משהו ברשותך, אחד הדברים המעניינים שאתה התחלת לשאול, יואב, זה איך מטפלים בדר רחוב, שהבאנו אותו לדיור אבל פסיכולוגית הוא ממשיך להישאר דר רחוב, זאת אומרת, האם - - -

הוא עצמו.

הוא עצמו. הוא בתוך בית אבל מנטלית, האם יש איזושהי שיטת התערבות שיכולה לעזור לנו להתערב ולשנות את הדבר המנטלי הזה, ועם יואב, התחלנו לחפש בספרות, ראינו שכמעט אין, אבל הסיפור הזה מכריח, כמו שיואב אמר, אל"ף, תודה רבה שהעלית את הסיפור של שיח מקצועי, אחד המשובים במחקר שאני עשיתי – כל העסק מלווה במחקרים קטנים לאורך כל התהליך, זה שעובדים אומרים שהשיח עבר להיות שיח מקצועי, שזה מאוד מאוד חשוב. ובתוך השיח המקצועי הזה יש איזושהי התבוננות, כל פעם, לנסות לראות מה אנחנו יודעים - - -

זו הפרייה.

ובמקומות שזה איננו הצוות מפתח בעצמו את שיטות ההתערבות.

יפה, טוב, אם כך, באווירה הטובה הזו אני מתכבד לסיים את הישיבה ואני רק - - - אני רואה כאן את ההצלחה של הפרוייקט הזה, שראיתי אותו רק בכותרת ולא ידעתי את התוכן ועכשיו אני רואה שהתוכן שלו מלא, עשיר, מקצועי ואני רוצה לציין כמה דברים בעיניי – אם תסכימי אתי אז אני אשמח מאוד, יש כאן קודם כל את שיתוף הפעולה בין משרד הרווחה, הרפורמה לא נשארה רק בתכניות אלא ממומשת בשטח, שיתוף הפעולה בין הרשויות, עירית תל אביב יחד עם משרד הרווחה עובר הלאה לעוד רשויות, זה לא דבר - - - זה לא דבר שהוא מובן מאליו ואנחנו יודעים שלא תמיד פועל.

החלק הטכנולוגי גם כן ברור והמימשק החשוב הזה של החלק המקצועי והטכנולוגי, יישום בשטח, המטרה ברורה לכם, להגדיר טוב, ואתם יודעים בדיוק למה אתם רוצים להגיע, עם האוניברסיטה שנותנת לזה מימד מקצועי מאוד מאוד חשוב ואני מרגיש שאתם לא נחים על זרי דפנה, אני מרגיש שיש אצלכם את המוטיבציה שאתם רוצים עוד ועוד, שאתם צמאים לשכלל, שאתם מעורבים עדיין, לא שבעים כדי להצעיד את זה קדימה, להרחיב אותה ולהעמיק אותה – זה באמת דבר שהוא, זה אחד הדברים שהוא הצלחה גדולה של הפרוייקט. אני מודה לכם שטרחתם פה.

בעבודה עם אנשים אין זרי דפנה.

הסיכום שלך היה מאוד טוב ואני חושבת שמתוך הסיכום שלך אפשר להגיד שבסופו של דבר, זה ארגון לומד, הוא לא נח על שמריו ולא על זרי דפנה.

שמעתי פעם מרב ומי שאמר את זה קראו לו בנאי, הוא היה במשטרת תל אביב, הוא היה ראש מחלקת המבצעים של לח"י, היה צריך לצאת לחיים אלמוניים, רצה להגיד דבר בשם אומרו אז הוא אמר שהוא היה באיזו עיירה, כשהוא היה גר בפולניה והוא שמע פעם את הרב אומר בדרשה שלו, על החושך בשבת לפני צאת השבת, התאורה לא החזיקה מעמד, הנרות נגמרו ואז הוא אומר, עמדנו בחוץ ושמענו אותו אומר דבר שחדר בי ונתן לי משהו לכל החיים, הוא אמר: למילה חכם יש תרגום בכל השפות והוא מנה, ברוסית, בפולנית ואין שפה שאין בה את המילה חכם אבל, תלמיד חכם זה קיים רק בעברית, אפילו ביידיש אין את זה צריך להגיד 'תלמיד חכם' בהיגוי היידי, אין תרגום ואם אנחנו, בהקשר למה שאת אמרת, כשאנחנו יודעים שאנחנו לא נשארים חכמים, כל הזמן צריך ללמוד כדי להישאר חכמים, זה לא דבר - - - אז באמת אנחנו יודעים שאנחנו יכולים להגיע ולהתקדם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20.