הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 194
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ח באדר א התשע"ו (08 במרץ 2016), שעה 12:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 08/03/2016
בלימת הקטל בדרכים - הטיפול בתשתיות
פרוטוקול
סדר היום
בלימת הקטל בדרכים - הטיפול בתשתיות
נכחו
¶
חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר
עבד אל חכים חאג' יחיא – מ"מ היו"ר
דב חנין
איילת נחמיאס ורבין
יעקב פרי
עיסאווי פריג'
נורית קורן
מוזמנים
¶
עוזי יצחקי - המנהל הכללי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
אבנר פלור - סמנכ"ל בכיר מנהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
יעקב בליטשטיין - מ"מ סמנכ"לית תשתית ופיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
ברק טייכמן - עוזר מנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
ראיק סאלם - מנהל אגף תשתית בין-עירוניות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
פיליפ פארן - מנהל אגף תשתיות עירוניות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
אבנר עובדיה - דובר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
דניאלה גרא מרגליות - רכזת תחבורה, משרד האוצר
גיורא רום - יו"ר הרשות, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
מרדכי בהירי דואני - רו"ח, מנכ"ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
צביקה דן - משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת המבצעים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
מריה כהן-אתגר - מהנדסת ראשית, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
מוריה מלכה - דובר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
נועה רוזנהק - עו"ד, עוזרת מנכ"ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
מרב רפאלי - מנהלת תחום חקיקה, לפנה"צ וכנסת, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
עמי רוטמן - יועמ"ש, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
ירון בארי - ניצב, ראש אגף תנועה, המשרד לביטחון הפנים
ערן סדן - רפ"ק, רמ"ד הנדסה ותשתיות, המשרד לביטחון הפנים
ניסים פרץ - מנכ"ל, חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה
גונן סער - ראש אגף רשויות, חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה
יצחק עייש - מ"מ מנהל אגף בטיחות, חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה
מיכל בונפיטו - מ"מ מנהל מחלקת פרויקטים, חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה
דן ירס - סמנכ"ל הנדסה, חברת כביש חוצה ישראל
ד"ר בני פרישר - יועץ תנועה, חברת נתיבי איילון
פיני קבלו - סמנכ"ל כנסת ורווחה, מרכז השלטון המקומי
אייל רוסו - סגן מנהל אגף תכנון, רשות מקרקעי ישראל
יהודה בר אור - יו"ר ארגון הגג בישראל, ארגוני המוניות
אמנון שידלצקי - ק. בטיחות בתחבורה, "דן", חברה לתחבורה ציבורית
מוטי אלמוג - קצין בטיחות בתעבורה, "משדן" תחבורה ציבורית
אליעזר ורט - ק. בטיחות, "דן", חברה לתחבורה ציבורית
גבי בן הרוש - יו"ר, מועצת המובילים והמסיעים
אליעזר אלג'ם - יו"ר העמותה, מועדון האופנועים הישראלי
דורון קדמיאל - חבר, מועדון האופנועים הישראלי
איציק חולבסקי - ראש המועצה, מועצה אזורית מגידו
רמי שדה - מועצה אזורית מגידו
יניב יעקב - עו"ד, מנהל תחום מדיניות ציבורית עמותת "אור ירוק", ארגונים למאבק בתאונות דרכים
אדם רם - עוזר מנכ"ל עמותת "אור ירוק", ארגונים למאבק בתאונות דרכים
שמואל אבואב - מנכ"ל עמותת "אור ירוק", ארגונים למאבק בתאונות דרכים
מרדכי פדר - יו"ר "חיים בדרך – מתונה", ארגונים למאבק בתאונות דרכים
איתמר לוין - יועץ וחבר ועד האיגוד המקצועי של מורי הנהיגה, האיגוד המקצועי של מורי הנהיגה בישראל
דודי דויטש - יו"ר ועדת תעבורה, לשכת עורכי הדין
ברונו שטיין - ניצב בדימוס
משה נקש - חוקר תאונות ומרצה לנהיגה מונעת
ריבה אילצ'קו - משפחה שכולה - בעלה ובתה נהרגו בתאונה בכביש 31
ליאל אילצ'קו - אביה ואחותה נהרגו בכביש 31
דניס אילצ'קו - משפחה שכולה - אביו ואחותו נהרגו בכביש 31
ישי מאיר - משפחה שכולה - בתו נהרגה בכביש 65
יפה מאיר - משפחה שכולה - בתה נהרגה בכביש 65
מנצור אבו בלאל - נציג עמותת "נשים בדואיות למען עצמן" בעיירה הבדואית שגב שלום
אכרם אלטראבין - נציג עמותת "נשים בדואיות למען עצמן" בעיירה הבדואית שגב שלום
ראשד אבו עמראן - פעיל חברתי
סאלח אבו בלאל - פעיל חברתי
משה בר - יו"ר עמותת "תנו יד לחירש", "נכים למען נכים"
דן קדרון - עמותת "תנו יד לחירש", "נכים למען נכים"
עמי צדיק - מרכז המחקר והמידע, הכנסת
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
היו"ר איתן כבל
¶
צהריים טובים. ברשותכם, אבקש לפתוח דיון נוסף במסגרת הליך השימוע לגבי הקטל בדרכים והמאבק שלנו שאנחנו מובילים בוועדת הכלכלה עם חלק מחבריה בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית כדי לעצור את הקטל בדרכים, כפי שאמרתי. כבר קיימנו מספר דיונים.
גברתי מנהלת הוועדה, דובר, רשמת, אורחים נכבדים, חברותי וחברי הכנסת, חברי מנכ"ל משרד התחבורה, מכובדי, כולם, ברשותכם, ארצה לומר כמה וכמה מילים. אני רוצה לחזור עם מה שאני פותח אתו את כל אחד מהדיונים עד היום. שאף אחד לא יטעה ולא יתבלבל לגבי הכוונה שלנו – הפעם להוציא תוצאה אמיתית וממשית מתחת ידינו במאבק אל מול הקטל בדרכים. כפי שאמרתי בכל אחד מהדיונים, אינני מכיר רמטכ"ל שהיה בא לשר הביטחון ולראש הממשלה והיה אומר ומודיע לו שבשנה הבאה ייהרגו כ-355 אזרחים בפיגועים, והוא היה נשאר בתפקידו בסיום ההודעה. אף אחד מאתנו לא יכול לדמיין מצב שהוא עומד מול 355 קברים של אנשים שנהרגו באותה שנה. זה לא מתקבל על הדעת. אנחנו לא מתכוונים למצב הזה להימשך. לכן, אנחנו פועלים בכל הכלים העומדים לרשותנו, ויש לנו כלים, אל מול כל אלה ששואלים אותנו: מה תעשו? מעבר לעובדה שאנחנו מאמינים שהמערכות תדענה להתעשת, והן מתעשתות, כדי להתמודד עם העניין הזה.
הדיון היום יעסוק בתחום מאוד צר, אבל חשוב מאוד, והוא נושא התשתיות. אין ספק, וחשוב שהדברים ייאמרו, שהשר ישראל כץ שהוא שר התחבורה מוביל בימים אלה מהפכת תשתיות כבר מזה וכמה שנים יחד עם מנכ"ל משרדו, ומה שמגיע לו - מגיע לו. אני סבור שמאז תחילת המהפכה בתחילת שנות ה-90 - פואד ורבין - לא היתה מהפיכה בסדר גודל כפי שמתקיימים בימים אלה. אדוני המנכ"ל, אני רוצה שהדברים ייאמרו והם גם על דעת חברים כאן שפועלים בעניין הזה. אבל אני רוצה שתשתית היא מרכיב. הוא חשוב, אבל הוא מרכיב אחד מתוך מכלול שלם של התמודדות אל מול הקטל בדרכים.
אני רוצה שהדברים כאן יהיו מסודרים כפי שעשינו זאת עד היום. אנחנו ניתן למנכ"ל המשרד להציג את פעולות המשרד ותהיה לו רבע שעה. בכל זאת זה המשרד. אנחנו מצפים ממנו, וגם אני יודע, שמעבר להצגת הפעולות ייתן לנו כלים נוספים להתמודדות במאבק סביב נושא התשתיות.
יש כאן נציגים מכל מיני גופים שמלווים אותנו. למשל, יש כאן נציגים מ"אור ירוק", אבל כולם ידברו היום. היחיד שידבר ארוך זה יהיה המנכ"ל. לכל השאר תינתן האפשרות להציג את עמדתם ותפיסתם בלהוסיף.
חבריי חברי הכנסת, אני כבר אומר לכם שבמסורת הדברים שלנו אבקש שאלות. אני אומר זאת בצורה חברית. אני מבקש. אנחנו גם בסוג של תבנית שאנחנו בונים לעצמנו, סוג של שימוע שאנחנו לא מרצים לנוכחים, כבר הרצאנו מספיק, אלא חברי שואלים שאלות, גם אם הן שאלות קשות, ומצפים לקבל מאותו אדם תשובה במקום. לכן, תינתן לכל אחד אפשרות לשאול שאלה אחת, עד שתי שאלות, וכך נתקדם.
אדוני, כפי שכבר אמרתי לך, אצא לראיון לכמה דקות גם בעניין הזה. אדוני, אז במחילה כמו שאומרים אצלנו בבית הכנסת.
אדוני, בבקשה.
עוזי יצחקי
¶
צהרים טובים. באמת תודה רבה על ההזדמנות להציג את הנושא. התשתיות ופיתוח במדינת ישראל מהווה חוליה מרכזית וחשובה במאבק להפחתת מספר הנפגעים בתאונות דרכים, וכך גם הנושא הזה מקבל עדיפות וקדימות במשרד התחבורה.
(היו"ר עבד אל חכים חאג' יחיא, 12:14)
אני רוצה כבר בפתח דבריי לבוא ולהדגיש שנושא פיתוח תשתיות, ובעיקר פיתוח תשתיות צרכניות ולטובת הבטיחות ופיתוח התחבורה הציבורית במדינת ישראל, מקבל את סדר הקדימות הן בתקציבים והן בסדר העדיפות של הביצוע.
אנחנו רואים בכך, כפי שגם נאמר כאן, חוליה מאוד חשובה. גם אם הנהג עושה טעויות ואנחנו מייחסים טעויות אנוש כגורם מרכזי, לצערנו הרב, בתאונות דרכים, אין שום סיבה שהתוצאה תהיה קטלנית. לכן, תשתיות חוסכות חיים, וזה מה שאנחנו עושים במשרד התחבורה.
מזה שנים, כפי שאמר גם כבוד יושב-ראש הוועדה, לא היו תקציבים כאלה מעולם במשרד התחבורה. שר התחבורה הנוכחי חבר הכנסת ישראל כץ שזו הקדנציה השלישית שלו במשרד פעל להשיג תקציבים רחבי היקף, ואני חושב שאת היקף העבודות כפי שאני גם אסקור בקצרה רואים בכל רחבי הארץ. זה תקציבים שלא היו מעולם, תקציבים שלא היו בתולדות מדינת ישראל, לטובת התשתיות ותשתיות הבטיחות במשרד התחבורה, וגם התחבורה הציבורית. התוצאות גם נראות בפועל.
אציג בקצרה את התחומים ואת הנושאים ונשמח לענות על שאלות. יחד אתי נמצאים כל הגורמים המוסמכים במשרד התחבורה, המנכ"לים של חברות הביצוע וחברות התשתית, ונענה על כל שאלה שתעלה.
לכן, חייבים ולבוא ולציין את הדברים. אלה הן העובדות כמו שאנחנו נציג אותן: 12 מיליארד שקלים הוצאה במשרד התחבורה בכל אחת מחמש השנים האחרונות. זה תקציבים שלא היו מעולם, תקציבים שגם אם היו לא נוצלו בסדרי הגודל הללו, וזה הרבה מאוד לטובת בטיחות בדרכים כפי שנציג.
אני חייב לומר, ובאמת לא רוצה להיגרר לאמרות גם מיותרות, אנחנו שומעים בתקופה האחרונה הרבה מאוד ביקורת על עניין של חוסר התקציבים ועל העניין של חוסר הקצאה לתשתיות, ואני רוצה כפי שאני אציג. בעובדות ובנתונים עצמם, הדברים לא נכונים. אני מאוד מקווה שהדברים נאמרים מחוסר ידיעה ולא מכוונות אחרות.
אני אעשה את זה כמה שיותר קצר ונחלק את זה למספר תחומים. נתחיל בתחום הבין-עירוני, מה שנקרא מוקדי סיכון בין-עירוניים. אנחנו במשרד התחבורה באמצעות חברת נתיבי ישראל, אבל לא רק היא כמו שאגיד גם בהמשך, משקיעים בכל שנה מעל 200 מיליון שקלים במוקדי סיכון. מה זה אומר מוקדי סיכון? יש לנו עשרות מוקדי סיכון שאנחנו מזהים אותם כל שנה, רואים אותם מבחינת קריטריונים. יש פה מתודולוגיה שלמה שלא אכנס אליה של קריטריונים של מהו מוקד סיכון. יש פה את שלושת הדברים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אדוני המנכ"ל, אתה אומר מוקדי סיכון ואתה מדבר על 200 מיליון שקל. הרי בתוכנית החומש מדובר על 400 מיליון שקל לשנה. למה אנחנו לא מצליחים לנצל אותם?
היו"ר עבד אל חכים חאג' יחיא
¶
חמד עמאר, בוא ניתן לו לסיים כי יש לנו הרבה שאלות. קודם כל, העיקר בנושא הזה - אנחנו לא יכולים להוסיף תקציבים, אבל אנחנו יכולים לפנות לכבוד המנכ"ל בעניין סדר העדיפויות והחלוקה בתוך התקציב עצמו. נשמע את הסקירה שלו ואחר כך אנחנו - - -
היו"ר עבד אל חכים חאג' יחיא
¶
אני מבין את השאלה, אבל תן לו כי הוא מדבר על מוקדי סיכון. נראה איפה גם שאר התקציב כי אנחנו מדברים על סכומים מאוד גבוהים, וחשוב מאוד לנתב אותם ולקבל את הניצול המקסימלי של אותם תקציבים.
עוזי יצחקי
¶
חבר הכנסת חמד עמאר, תודה על השאלה. אני לא יודע מאיפה מביאים את ה-400 מיליון ואת חוסר הניצול. זה מרכיב אחד. השנה אנחנו נגיע גם ל-270 מיליון. יש לנו עשרות מוקדי סיכון שהושלמו בחודשים האחרונים, ברבעון הראשון של 2016.
היו"ר עבד אל חכים חאג' יחיא
¶
אולי תרחיב טיפה על מה זה מוקדי סיכון מבחינת המשרד כי זה חשוב, ואת הקריטריונים שלהם.
עוזי יצחקי
¶
אני אגדיר ממש בקצרה ואענה גם על השאלה של מנהלת הוועדה. המוקדים הללו הם על סמך נתונים בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומשטרת ישראל. מוקד סיכון הוא אתר בעל שכיחות תאונות גבוהה מן הרגיל אשר עומד באחד מבין הקריטריונים הבאים: צמתים וקטעי דרך באורך של אחד קילומטר שבהם התרחשו לפחות שמונה תאונות דרכים בשלוש השנים האחרונות ולפחות שתי תאונות דרכים בשנה האחרונות. שניים, קטעי דרך באורך של שני קילומטר בהם שש תאונות לכל קילומטר בשלוש שנים, ולפחות שתיים בשנה האחרונה. שלוש, צמתים וקטעי דרך שהתרחשו בהם שתי תאונות בשנה האחרונות, ופרויקטים אשר נדרשים על-פי דוחות המשטרה, דוח ממונה רשות לאומית לבטיחות בדרכים, בעקבות תאונת דרכים שאירעה בשלוש השנים האחרונות, והם הוגדרו בדברים הללו.
היו"ר עבד אל חכים חאג' יחיא
¶
כבוד המנכ"ל, האם בתאונות אתה מתכוון לכל תאונה או תאונה עם הרוגים, תאונה עם פצועים? אנחנו רוצים לדעת כי כמעט ואין צומת שלא קורה בה המספר הזה של התאונות. אז בוא נשמע.
עוזי יצחקי
¶
בהחלט, אתן גם את כל הרשימות. במאה אחוז, נעביר את הכל, את כל הרשימות.
בחודשים האחרונים, אני רוצה לעדכן, השלמנו עשרות מוקדים וסיימנו אותם. אנחנו עכשיו נמצאים בביצוע של עשרות מוקדי סיכון. הרשימה נמצאת פה. אנחנו מכינים מלאי תכנון. חברת נתיבי ישראל מכינה מלאי תכנון של מוקדים נוספים. אני פה מצהיר ואומר: כל מוקד סיכון שיהיה מוכן מבחינה סטטוטורית ויהיה מוכן מבחינה תכנונית, אנחנו נביא אותו לתקצוב ולידי ביצוע. אנחנו לא נשאיר שום מוקד סיכון וניתן את המענה בכל מה שצריך. כפי שאמרתי, אנחנו מתחייבים לעשות את זה. מדובר באמת בתקצוב פרויקטים שהם מצילי חיים, ובהחלט יש פה בשורה מאוד גדולה ורואים את זה גם בשטח עצמו.
מרכיב נוסף זה שדרוג ופיתוח של כבישים אדומים. שנים רבות במדינת ישראל היו כבישים שהיו מוזנחים. היו במדינת ישראל, בממשלות ישראל, סדרי עדיפויות כאלה ואחרים על פני אותם כבישים אדומים. אנחנו היום, חברי הוועדה הנכבדים, נמצאים בעבודה מאוד מקיפה של מיליארדים של כבישים אדומים. אקרא חלק מהם ממש לפי המספרים של הכבישים: כביש מס' 1 ירושלים - תל-אביב, נמצא כולו בעבודות - 2.5 מיליארד. גם הקטע המזרחי של ירושלים-ים המלח הושלם לדו-מסלולי, דו-נתיבי, עם תאורה. כביש מס' 2 בקטע של נתניה-חבצלת הושלם. כביש מס' 3 מקסטינה לצומת סילבר היום נמצא כולו בעבודות בעלות של חצי מיליארד. כביש 31 הידוע לשמצה לערד, כמעט כולו הושלם. נשאר לנו קטע אחרון שהוא משוקת עד מולדה. אבל כל יתר הכביש בוצע בעלות של מיליארד וחצי עם כביש דו-מסלולי, דו-נתיבי, עם תאורה, עם מעברים רחבים לעדרים, עם מעברים גבוהים לגמלים, לצורך הגברת הבטיחות. גם נסגרו דרכים לא חוקיות שהיו.
כביש 38 שגם הוא ידוע ככביש אדום, הכביש לבית שמש, משער הגיא לבית שמש, כולו נמצא היום בעבודות בהשקעה של מיליארד מאתיים מיליון שקל. כביש 65 כולו בעבודות, ובחודשים הקרובים יושלם מצומת גולני לכיוון צומת קדרים. כביש 71 עפולה-תל יוסף, הושקעו בו בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה לאור הקמת רכבת העמק. ניצלנו את הקמת רכבת העמק כדי לשדרג מספר מוקדי סיכון שם, ורובו של הכביש, ב-350 מיליון שקל. כביש 77 שיצא למכרז - 700 מיליון שקל. כביש 79, אתם בטח מכירים אותו, לכיוון נצרת, מה שנקרא הקטע שבין סוללים-ריינה, הולך לצאת למכרז גם ב-700 מיליון שקל. כביש הערבה לאילת - שדרגנו מאילת צפונה עד יטבתה, ואנחנו השנה יוצאי לתכנון של עוד 20 ק"מ צפונה.
זה כבישים שבמשך שנים גבו עשרות הרוגים, והכבישים האלה כולם היום נמצאים בביצוע. כולם - רמת הבטיחות בהם תעלה.
המרכיב השלישי הוא מרכיב מאוד חשוב, ואני חושב שהוא גם נעלם מעיני הציבור וגם לא הובא כל כך, זה הפרויקט של כבישים ללא אבא. במהלך השנים כבישים מתחילת הקמת מדינת ישראל התחילו כדרך חקלאות, התחילו כדרכי ביטחון, כדרכי שירות כאלה ואחרות, ובמהלך השנים שהיישובים התפתחו, במיוחד ישובים כפריים הורחבו והתפתחו, אותם כבישים שהיו דרכי ביטחון, דרכים חקלאיות, הפכו לדרכים מרכזיות שנוסעים עליהן תלמידים בשעות הבוקר, נוסעים עליהן הרבה מאוד אנשים. אף אחד לא היה אחראי על הכביש הזה. אני מדבר על 1,200 ק"מ כביש שנקראו כבישים ללא אבא, ללא אימא, ללא סבא וללא סבתא. אף אחד לא היה אחראי עליהם.
עוזי יצחקי
¶
כן, כבישים ללא אימא. ב-2012 שר התחבורה החליט במהלך מאוד אמיץ, מהלך מאוד מהפכני, לקחת את הכבישים האלה לתחום אחריות משרד התחבורה. כפי שאמרתי, מדובר על 1,200 ק"מ כביש, ובעלות של מעל מיליארד שקלים הכבישים האלה שודרגו. אני יכול לתת דוגמאות: כביש מרום גולן, כרם שלום, ברור חיל, יובלים, אשכולות, מעלה לבונה.
עוזי יצחקי
¶
כל ה-1,200. עכשיו ישנם כבישים שמצאנו בשנה האחרונה שיש עוד דברים לעשות בהם, יש כבישים של עוד אפשרויות לקחת אחריות, ואנחנו עושים את זה. זה פרויקט מהפכני.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני מאוד מברך על העשייה של כבישים ללא אבא. אבל אתם לקחתם כבישים שלכם וזרקתם אותם על מועצות חלשות מאוד, בלי תקציב, בלי לשדרג, כמו: חוצה דליה-עוספיה. לקחת את עוספיה, השארתם את עוספיה אצלכם, ואת דליה זרקתם למועצה. חוצה מראר זרקתם. הוא אומר על כבישים ללא אבא שלקחו אליהם, אבל כבישים חשובים זרקתם למועצות שאין להם יכולת.
(היו"ר איתן כבל, 12:22)
עוזי יצחקי
¶
מה שאומר חבר הכנסת חמד עמאר - הוא צודק. היו מספר כבישים שהובאו לאחריות של הרשויות המקומיות.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
כל הכבישים ללא אבא, מי שהיה אחראי עליהם זה הרשות המקומית. הרשויות המקומיות לפי הסוציו-אקונומי שלהם היו משתתפות במטצ'ינג על השיפוץ.
היו"ר איתן כבל
¶
חיים, זה יותר מדי רציני מכדי שננהל ויכוח מהסוג הזה. אין לי בעיה לאפשר לכל אחד ואחד מכם לומר את דברו. בואו נעשה את זה מסודר.
עוזי יצחקי
¶
מה שאמר חבר הכנסת חמד עמאר נכון. היו מספר כבישים שבמסגרת הפעולה שמשרד התחבורה לקח אחריות, הוחלט שכבישים שהם אומנם כבישים בין-עירוניים אבל הפכו לכבישים עירוניים, להעביר אותם לאחריות מועצות אזוריות. בחלק מהמקומות, ואני מודה, זו היתה טעות. לכן, תיקנו את העניין הזה. אני רוצה לציין ולהבהיר שגם אם העברנו את האחריות לרשויות המקומיות, למועצות האזוריות, על אותם כבישים החזרנו אותם ברמה מאוד גבוהה. כלומר, הם שודרגו עם ריבוד, עם מעקות, עם שוליים, והועברו.
היו"ר איתן כבל
¶
חמד, זה לא ילך. אנחנו לא בשיח עכשיו. אני רוצה שתינתן לו האפשרות. אני מתחייב שבסוף יתאפשר לענות לנקודות כי הגיעו לפה אנשים שרוצים להעלות נקודות.
עוזי יצחקי
¶
מרכיב נוסף ורביעי הוא כבישים חוצי ישובים. במהלך השנים כבישים בין-עירוניים הפכו לכבישים חוצי ישובים, ולמעשה עברו בליבן של רשויות מקומיות. בעיקר מדובר על רשויות מקומיות במגזר הערבי. בשנה האחרונה הקצבנו 200 מיליון שקל, ונמשיך להשקיע את הסכומים האלה גם בשנים הבאות, ופה אני מצהיר על זה, כדי לטפל באותם כבישים. כביש חוצה טייבה, כביש 444, נמצא בתכנון, ואנחנו נשקיע בו עשרות מיליונים של שקלים.
עוזי יצחקי
¶
נכון, היתה בפגישה אצלכם. חוצה סח'נין ועארבה - גם כביש מאוד בעייתי שחוצה את שני היישובים המרכזיים הללו - נמצא כולו בעבודות בסכום של 25 מיליון שקל.
כביש 574 – חוצה ג'ת-באקה אל גרביה, חוצה עוספיה שאנחנו השקענו בו ואנחנו עוד נשקיע בו עוד הכספים הללו. זה תקציבים לחוצי ישובים.
מעבר לזה, בתחום הבין-עירוני חברת נתיבי ישראל מעניקה מענה למוקדי סיכון ולמקומות בעייתיים מבחינתנו מבחינת בטיחות, אם זה במקומות שנוגעים למחנות צה"ל, אם זה מקומות שנוגעים לאזורי תעשיה. לדוגמה, כביש 44 – בית דגן, שוהם – כניסה לאזור התעשייה, כביש 3 – ג'וליס, 264 – משמר הנגב, מפרידן שהקמנו בעלות של 2.5 מיליון שקל באזור התעשייה נועם בנתיבות, וגם מקומות כפי שאני ציינתי של מחנות צה"ל.
היו"ר איתן כבל
¶
אדוני, העשייה שלכם ניכרת בכל מקום וגם בלי שאדוני יפרט אותה. אין מקום שאתה לא מגיע אליו והעבודה לא ניכרת בכל המגזרים. תמיד אפשר להגיד עוד ועוד, אין ויכוח על העניין הזה. אני רוצה שלא נפספס את הדיון שלשמו התכנסנו. אם אדוני יוכל לשים דגש על כבישים אדומים והטיפול בהם?
עוזי יצחקי
¶
אני ציינתי, היית בחוץ. ציינתי שאנחנו משקיעים היום מיליארדים של שקלים בכבישים ששנים נחשבו אדומים, הוזנחו. סקרתי את הרשימה.
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה, אז בשבילי כדי שתנוח דעתי, מתוך סך מה שהגדרתם של מה הם אותם כבישים אדומים, כמה להערכתך נמצא עד סוף השנה מטופלים?
עוזי יצחקי
¶
כביש מס' 2, 3, 31, 38, הדרך לערד, הדרך לבית שמש - הכול נמצא בעבודות. אני אעביר גם את כל החומר.
היו"ר איתן כבל
¶
אבקש לקבל את כל החומר. גברתי, נעלה ונפרסם את כל החומר הזה באתר. אדוני, יש כאן שתיים-שלוש נקודות.
שלום, חבר הכנסת פרי.
היו"ר איתן כבל
¶
כי אתה חבר הכבוד בוועדה. מבחינתי, בוועדה הוא ראש וראשון. מלך, אין מה לעשות.
אני רוצה לגעת בשתיים-שלוש נקודות. אם, אדוני, סקר את הכבישים האדומים, מבחינתי זה נקודה מרכזית בתהליך.
עליזה לביא (יש עתיד)
¶
זה לא כזה פשוט. כי ב-9 לדצמבר הגשתי שאילתה לשר ועד היום לא קיבלתי תשובה על השאלה הזו. זה מאוד מאוד חשוב.
היו"ר איתן כבל
¶
גברתי, תנו לי להשלים. נקודה שנייה, שמנו לב בכל החומרים שהגיעו אלינו לגבי מספר התאונות וההרוגים במעברי חציה. אני רוצה דגש שני על זה. דגש נוסף זה על כל אותם מוקדי סיכון.
עוזי יצחקי
¶
אני רק אשלים את העניין הבין-עירוני. אנחנו גם נמצאים באופן שוטף ומשקיעים כמעל מיליארד שקל בתחזוקה של כבישים כל שנה. תחזוקת כבישים, גברותי ורבותי, זה אומר בטיחות בדרכים. אם זה אומר ריבוד, אם זה אומר מעקות בטיחות, אם זה אומר תאורה היכן שצריך. אתן גם דוגמאות: על כביש 678, כביש 57 לכיוון כפר יונה, כביש 241, כביש 60. יש פה רשימה מאוד ארוכה של כבישים שאתם תקבלו ותחזוקת הכבישים של מעל מיליארד שקלים. זה בהחלט מרכיב מאוד חשוב בפעילות הכבישים הבין-עירוניים.
מעבר לזה, אנחנו גם משקיעים בפרויקטים קטנים. ציינתי: מחנות צבא, אזורי תעשייה, בתי עלמין. צומחים לנו על כבישים בין-עירוניים בתי עלמין כאלה ואחרים מחוץ לערים ואנחנו צריכים לתת להם מענה, ופרויקטים נוספים קטנים, גם פה יש את הרשימה.
כחלק משלים במרכיב הבין-עירוני, אי-אפשר להתעלם מכביש מס' 6 שהוא כביש מרכזי מאוד במדינת ישראל. הוא עורק מאוד חשוב היום במדינת ישראל. אגב, הוא כביש מאוד בטוח. אנחנו רואים סטטיסטיקה מבחינת כבישים דומים בעולם. יש את הנתונים וגם נעביר אותם. יש גם פורום בטיחות מיוחד לכביש 6 ולחברה שמפעילה אותו. בשנה האחרונה השקענו מעל 40 מיליון שקלים בכביש מס' 6 כדי לשדרג את הבטיחות שלו. במקומות רבים החלפנו את מעקות הבטיחות. חיזקנו את המעקות ואת המקומות המגינים מפני הגשרים עצמם, ויש כאלה הרבה בכביש מס' 6. ריבדנו במקומות מסוימים, סידרנו מקומות שהיו קצת בעייתיים מבחינתנו. והראיה, קיבלנו אישור מכל הגורמים, כולל גם ממשטרת ישראל. לפני חודשיים העלינו את המהירות בכביש מס' 6 ל-120. זו העובדה וזה הדברים שהכביש הוא בטוח לאור גם ההשקעה הגדולה שעשינו.
אם אני עדיין מתייחס לתחום הבין-עירוני, דבר שהוא נמצא במהפכה וגם קצת נעלם מעיני הציבור זה המהפכה בתחום ההפרדות המפלסיות. רבים רבים רבים מאתנו נאלצו שנים עברו לחצות מפגש כביש-מסילה. לצערנו הרב, גם בסוף העשור הקודם היו לנו מספר תאונות לא פשוטות של רכבת עם כלי רכב באותם מפגשים. אנחנו היום כל קו רכבת חדש שנבנה, ואפשר לראות את זה ברכבת העמק, ברכבת לאופקים ולבאר שבע וברכבת לכרמיאל וברכבת לירושלים, כל הפרדה שנבנית, כל קו חדש הוא עם הפרדה מפלסית. אין יותר את המחסומים האלה.
מעבר לכך, כל שנה אנחנו משקיעים בין 250 ל-300 מיליון שקל בהפרדות חדשות. כלומר, להפוך הפרדות ממפגשי כביש-מסילה להפרדות מפלסיות. יש לנו תוכנית שהכנו ביחד עם הטכניון. זו תוכנית רב-שנתית ובשנים הקרובות נשלים את הכול.
במקביל, התקנו גם במעברים קיימים שאנחנו לא יכולים לעשות בהם הפרדות, הרבה מאוד מכשור טכני. התקנו מצלמות בשיתוף עם המשטרה ואנחנו רואים ירידה מאוד משמעותית, כבוד היושב-ראש, בשבירת מחסומים ובבעיות בטיחות עם אותם מפגשים. יתרה מכך, גם 48 מפגשים - סגרנו אותם בשנים האחרונות אחרי שביצענו שימוע לגורמים שנוגעים בדבר ובאזור. סגרנו את אותם מעברים.
מבחינת הבין-עירוני - נשמח להעביר את כל המידע, הרבה יותר מפורט ממה שאמרתי, ואעבור לתחום העירוני.
עוזי יצחקי
¶
קודם כל, אני רוצה להרגיע ולהפסיק שוב עם הדמגוגיה הזו ועם כל מה שמפיצים בדברים שהם לא תקניים. כל כביש במדינת ישראל, כולל גם כביש מס' 6, נבנה באופן התקני ביותר. אנחנו לא בונים כבישים שהם לא תקניים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אתה אומר כאן שכל עצירה בשולי הדרך היא בטוחה לנהג שעוצר, או שיש לך מפרצי חניה באורך קילומטר שיכולים להיכנס למפרצי חניה?
היו"ר איתן כבל
¶
זה שני דברים שונים. יש את התקן ויכול להיות שצריך לשנות אותו. אני מניח שהוא מתכוון שלאורך כל הדרך יש מפרצי חניה. יחד עם זאת, אני רוצה לומר לאדוני שארצה לשאול שאלה.
היו"ר איתן כבל
¶
אני יודע. אגלה לכם סוד. גם אני נוסע מעת לעת, סתם כך, ואני אפילו זה שנוהג תמיד. נושא השול, ואדוני לא צריך לכעוס – אדוני הגיב קצת כמו שהוא רגיל לפעמים, עולה בטונים – אז אנחנו לא פה עכשיו כדי לעלות בטונג', אנחנו רק מנסים להתמודד עם בעיות אמיתיות. אדוני, נושא השול הוא בעיה שצריך לתת עליה את הדעת. השבוע בכמה מהנסיעות שלי מצאתי את עצמי, ואנשים פשוט נתקעים ואני לא יודע מה הסיבות. אני בטוח שאנשים לא עומדים בשול הדרך כי התחשק שלהם כשכל התחת שלהם, גם אם הם רוצים, יוצא החוצה אל תוך הכביש. ברשותכם, זה נושא שנצטרך לתת עליו גם את הדעת. אדוני לא חייב לתת התייחסות היום. אדוני גם יכול בסוף התהליך גם לבוא עם תשובה שהיא יותר מאשר תגובה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
כבוד היושב-ראש, ניתן לבדוק גם את התקנים של השוליים ואת מפרצי החניה. שווה לבדוק אותם, במיוחד בכבישים ראשיים וארוכים כמו כביש 6, כביש החוף.
עוזי יצחקי
¶
בוא נגיע לתחום העירוני. בתחום העירוני גם ישנה השקעה מאוד גדולה במספר מרכיבים ואציין אותם. כל שנה אנחנו על-פי קריטריונים ברורים שנמצאים פה מתקצבים 200 מיליון שקל לטובת פרויקטים של בטיחות ברשויות המקומיות. אנחנו רואים שכל השקעה כזו, ויש לנו תוכנית ארוכת טווח בעניין הזה, וכל פרויקט שהוא באמת נמצא ועונה לקריטריונים נכנס לתוכנית עבודה ומבוצע, ופה בהחלט רואים תוצאות.
אקח דוגמא. בחיפה מעגל תנועה ברחוב קלר-פינסקי בהשקעה שלנו של 400,000 שקל - ירידה מ-12 תאונות דרכים ב-2008 לאפס ב-2013 - 2014 ו-2015. בבאר שבע הסדרת צומת רוטשילד-יחיל בהשקעה של מיליון שקלים - ירידה מ-16 תאונות דרכים ל-2 בפרק הזמן שציינתי. ראש העין, מקום מגוריו של כבוד היושב-ראש - הסדרת צומת משה דיין-ז'בוטינסקי בהשקעה של 600,000 שקלים, ירידה מ-7 תאונות לאפס תאונות. כלומר, 7 תאונות בסוף העשור הקודם, אפס תאונות פה. פה יש מובהקות לטובת ההשקעה הזו – פרויקט שנמצא. ישנם פה הקריטריונים הברורים איך אנחנו עושים. שוב עם המשטרה, עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
עוזי יצחקי
¶
עכשיו עברתי לעירוני. כל מה שציינתי, את המיליארדים ההם, זה בין-עירוני. יתרה מכך, כבוד היושב-ראש, אנחנו גם זיהינו בשנה האחרונה. הלוא איך אנחנו עובדים עם הפרויקטים הללו? יש לנו תוכנית עבודה, מגישות לנו הרשויות המקומיות הצעות לפרויקטים לביצוע, מעגל תנועה, ריסון תנועה במקום כזה ואחר, רמזור, ואנחנו באמת בודקים, רואים על-פי הנתונים ומאשרים. הגענו למצב שרצינו לשפר את האפקטיביות של השקעת התקציב ולשפר את האפקטיביות של המהלך. במקומות מסוימים שאנחנו ראינו שהרשות המקומית לא הגישה את הפרויקטים שהיו צריכים להיות מוגשים ומבוצעים מסיבות כאלה ואחרות, ולא אכנס לעניינים פנים אזוריים, עניינים פוליטיים כאלה ואחרים, קבענו את התוכנית של טופ-34. תוכנית טופ-34 מגדירה את 34 הרשויות עם מספר התאונות הרב ביותר, ובתוך ה-34 הללו אנחנו קובעים את הפרויקטים שאנחנו אלה שרוצים לבצע אותם, ומעל לראש של הרשות המקומיות. דוגמאות: בחולון – אנחנו מצאנו שבצומת ירושלים-טהון יש כמעט כל שנה 9 תאונות דרכים, והרשות לא הגישה את התוכנית הזו. אנחנו ביצענו רמזור חדש וחיברנו אותו בגל ירוק לארבעה צמתים. זה נעשה בנובמבר 2015 ונבדוק את זה בחודשים הקרובים. אני אומר לכם שהתוצאות בטוח יהיו טובות. כנ"ל גם בחיפה, רחוב אלנבי קטע לוחמי הגטאות, פרויקט שלא הוגש על-ידי הרשות המקומית. 23 תאונות דרכים בכל אחת מהשנים בשנים האחרונות. ב-27.10.2015 הוסדר מעגל תנועה באזור. יש לי פה עוד דוגמאות שיכולות לבוא בהחלט.
מעבר לדברים הללו, שנים העניין הזה הוזנח במגזר המיעוטים, ובואו גם נשים על השולחן עצמו. שנים התשתיות במגזר המיעוטים הוזנחו.
עוזי יצחקי
¶
אנחנו מצאנו שיש להשקיע, ואנחנו משקיעים בכל אחת מהשנים הללו, גם בשנים האחרונות וגם בשנים הבאות, ואני מצהיר על זה, 200 מיליון שקל כל שנה.
עוזי יצחקי
¶
בהחלט. אני אתן דוגמאות. חבר כנסת עמר, שפרעם - כביש בית ספר אל-עין, 7.6 מיליון שקל תוקצב לביצוע. יחל בעוד חודשיים. ערערה - מעגל תנועה בצומת כבישים 111. טורעאן - אני הייתי שם באזור ואני ראיתי את זה וגם העלנו את זה בפגישה שהיתה - שלושה צמתים מוסדרים בו זמנית בסדר גודל של כמעט 8 מיליון שקלים, ומקומות נוספים כפי שציינתי.
כדי להשלים את התמונה, לא רק השקעה בבטיחות, השקעה בתחבורה ציבורית ויושב לידי חבר כנסת חנין.
עוזי יצחקי
¶
אנחנו מכירים את התחבורה ציבורית. תחבורה ציבורית היא בטוחה, תחבורה ציבורית היא חשובה. היא מערכות להסעת המונים, וזה נותן את התוצאות שלו בבטיחות בדרכים. אנחנו משקיעים בתחבורה ציבורית כ-6 מיליארד שקלים בפיתוח כל שנה. זה אומר קווי רכבת חדשים למקומות שהשנה כבר יחוברו לרכבת. ציינתי את רכבת העמק, את עפולה, את בית שאן, את כפר יהושע, את כפר ברוך – מקומות שתגיע אליהם רכבת. שנה הבאה רכבת תגיע לכרמיאל, לכל אורך הגליל התחתון. לפני כחודשיים השלמנו את חיבור קו אשקלון-באר שבע שעובר לאורך כל נתיבות, אופקים ושדרות. כל המקומות הללו זה פיתוח של תחבורה ציבורית. גם קו מהיר לירושלים בהשקעה של 7.5 מיליארד שייסע בעוד שנתיים ב-28 דקות מתחנת האומה, פה קרוב לכנסת, לתחנת ההגנה בתל-אביב ב-28 דקות. זה השקעה של תחבורה ציבורית.
נורית קורן (הליכוד)
¶
אדוני המנכ"ל, הבעיה העיקרית במרכז היא שאתה רואה שבכל רכב יושב אדם אחד. אם הרכבת היתה מגיעה בצורה נגישה למקום שבו יש תחבורה ציבורית זמינה שמביאה אותך לכל המקומות המרכזיים, אז תאמין לי שלא היית רואה את כל אותם אנשים שנוסעים.
נורית קורן (הליכוד)
¶
אתה יודע כמה זמן לוקח להגיע מנתניה לתל-אביב? זה מטורף בבוקר. גם אם יהיה אמבולנס, האדם לא יגיע לבית חולים. זה פשוט מטורף. כביש 5, כביש 4 ו-2 – מטורף.
עליזה לביא (יש עתיד)
¶
אני אגיד לך כמה זמן זה לוקח ברכבת - - -, אין רכבת מספקת לנתניה. אתה יודע את זה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני מציע ליושב-ראש הוועדה לקיים דיון נפרד בנושא תחבורה ציבורית. בואו נתמקד בתשתיות.
היו"ר איתן כבל
¶
בדיוק. חברים, אני רוצה להבהיר שהדיון הזה הוא לא על מהירות ההגעה מנקודה לנקודה. זה דיון אחר ונפרד. הנושא הוא על תשתיות בהיבט מאוד מוגדר ואני רוצה להיות ממוקד בזה. הדיון הזה יכול בקלות לעבור למקומות שלא התכוונתי אליהם. היה כאן השר והוא גם יהיה. כל חצי שנה הוא צריך לבוא לתת לנו סקירה, ותמיד אפשר לדבר אתו על העומסים. אני לא עוסק בעומסים. האמינו לי, אני באטרף כל יום שאני צריך להגיע לפה. חברים, לא הכרזתי על זה פטנט. אני רוצה שנהיה ממוקדים בדיון שלשמו התכנסנו, ואני תמיד מקפיד על הנקודה הזו. אדוני, משפט.
עוזי יצחקי
¶
אחרי הרבה מאוד שנים של הבטחות, אבני פינה, דיבורים, והרבה מאוד רק דיבורים, לצערי הרב, באוגוסט האחרון התחלנו לבנות את הקו הראשון מתוך רשת הקווים במטרופולין תל אביב. הקו הראשון האדום נמצא כולו בעבודות. היום בלילה נתחיל כבר את התחנה העשירית באתר העשירי כבר לעבוד, והדבר הזה יהיה. שני קווים נוספים נמצאים בהפקדה. קו הרכבת בירושלים כבר מסיע 150,000 איש ביום והוא מוצלח.
נקודה אחרונה – לטובת הבטיחות, שבילי אופניים. בעירוני כל שנה השקעה של - - -
היו"ר איתן כבל
¶
אדוני המנכ"ל, תודה על הסקירה הארוכה והממצה. אני רק רוצה להבהיר לאדוני שאנחנו נקבל את החומר. נמצאים כאן נציגים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שעוקבים אחרי כל הפעולות והם יחד אתנו יכינו גם את סיכום ההתייחסות, סיכום הדיון, מנקודת המבט שלנו.
בנושא התשתיות, אין ספק שאדוני נתן פה הצגה מרשימה, ואני רוצה שזה יהיה ברור. יחד עם זאת, יהיה ברור שנעבור כביש אדום, כביש אדום, וניתן את ההתייחסות שלנו לעניין. צומת, צומת שמוגדר כמוקד סיכון, תינתן התייחסות שלנו כדי שבסופו של עניין נוכל לקבל בזמן אמת את ההתייחסות של המשרד איך הדברים מטופלים. אני חושב שבעניין הזה נעשה את הסגירה השלמה של התהליך.
ברשותכם, אני פותח את הדיון. נעשה זאת כך: ניתן לחבר כנסת התייחסות ונעבור לאורחים שלנו ולמוזמנים.
נורית, ביקשת - ממש קצר.
נורית קורן (הליכוד)
¶
כן, ממש קצר. קודם כל, אני באמת רוצה להודות שהשר עובד, המשרד עובד. יש כבישים. אני גרה בהרצליה. פתחתם את 531, ובאמת כל הכבוד. אבל רק שיתחבר לכביש 2, אבל לא לפקקים.
נורית קורן (הליכוד)
¶
מה לעשות? כביש 66 וכביש 672 – כשאני נוסעת בכביש הזה, וזה קורה אחת לכמה זמן עכשיו כשאני מטיילת בכבישים, סכנת נפשות, סכנת נפשות. אי-אפשר לצאת מהיישובים. יש שם גם דרך חקלאית, אין מעבר. לא מזמן גם נהרגו שם שתי ילדות. הוא מאוד מסוכן. שמתם מחסום בכביש, גדר הפרדה, ונהיה עוד יותר גרוע. אני מבקשת את התייחסותך.
אני מבקשת סליחה שאני צריכה לעזוב.
איציק חולבסקי
¶
תודה, איתן, על הקדשת הדיון לנושא החשוב הזה של כביש 66. אני משתתף בצערו של מנכ"ל משרד התחבורה עוזי יצחקי על מות אביו.
כביש 66 הוא כביש דמים באורך של 17 ק"מ, קרוב ל-30,000 כלי רכב ביום. זה כביש צר ומפותל ללא שוליים. בחלקו עם הפרדת בטון שמונעת תאונות חזיתיות, אבל תורמת לתאונות רבות אחרות ומשבשת את שדה הראייה ויוצרת צפיפות ובעיה קשה במקרה של תקלות ברכב ותאונות.
איציק חולבסקי
¶
מי שלא מכיר את הצפון, מצומת מגידו עד צומת התשבי. בעשור האחרון קרוב ל-40 הרוגים ו-800 פצועים. רק בשנת 2015 חמישה הרוגים. חיילת נהרגה לפני כמה חודשים. כמו שאמרה חברת הכנסת נורית קורן, שתי ילדות מנצרת בנות 11 ו-12 נהרגו בדרך לבית-הספר לפני כמה חודשים. בחודש האחרון שמונה תאונות בלבד. הסטטיסטיקה משקרת כי לא כל התאונות נספרות. יש תאונות ללא נפגעים שתוקעות את הכביש ואת התנועה.
לפני חודש וחצי חיים טביב, תושב מדרך עוז, נפצע בכניסה למושב, 30 מטר מהמקום שבו נהרג הבן הבכור שלו יוסי בן 8 לפני ארבעים שנה.
איציק חולבסקי
¶
עשרות שנים. משנות ה-60 מטפלים בכביש הזה. איתן, זה חשוב לך. אני מ"כ צעיר, לא בגדוד שלך, בגדוד 50, בסוף 74' בין כיתה שלי חייל שריונר חזר מחופשת השבת, ובצומת משמר העמק, בכביש 66, נפגע קשה. הוא איבד את הראייה. אין ישוב במועצה אזורית מגידו שאין בו נפגע.
היו"ר איתן כבל
¶
איציק חולבסקי, אתה לא תספר לנו חסמים. אנחנו רוצים תשובות. בבקשה, אדוני יסיים. תודה.
איציק חולבסקי
¶
משפט אחרון. אנחנו בוועדת הכלכלה וישנם גם היבטים כלכליים. בקיבוץ משמר העמק יש מפעל תמה שמייצר ומייצא 2 מיליארד שקל בשנה. המפעל הזה בתוואי החדש של נתיבי ישראל. יושב פה מנכ"ל מעולה חדש של נתיבי ישראל, נפגשתי אתו לפני שבוע. אני יודע שנתיבי ישראל מתכננים לבצע את הכביש - - -
איציק חולבסקי
¶
מפעל תמה - בתוואי החדש של נתיבי ישראל, הוא מאפשר לו התרחבות, למפעל הזה. זה כלכלה נטו חוץ מהרוגים ופצועים.
היו"ר איתן כבל
¶
תודה. איציק, אני יודע שהעניין הזה בנפשך ואתה מעלה אותו בפניי. אין שבוע שלא דיברתי אתי על זה. הבנו, תודה.
חיים ילין שכמו תמיד ממהר גם, בבקשה.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אני כבר שעה ועשר דקות, אני לא ממהר כנראה. כבוד המנכ"ל, אתה היית בצוק איתן יחד עם ישיבת מנכ"לים. החלטת ממשלה 2017 קובעת שצריך להרחיב את 232 לארבעה מסלולים. באותה תקופה לא עברו משאיות. אם אתה רוצה לדעת נתון, 170 משאיות ביום עברו אז לתוך רצועת עזה. היום בין 800 ל-1,000 משאיות. אין יום שאין תאונות.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אתה סופר הלוך חזור, אני סופר רק צד אחד. מה שאתה אומר הוא נכון. אני מדבר על כניסה של משאיות. תחלק ב-2, זה כמות המשאיות.
בגלל שהם קבלנים והם טסים, וביומית שלהם הם חייבים לעשות שלוש נאגלות, אז הם טסים על הכביש. זה אותו כביש שבו נוסעים אוטובוסים צהובים, זה אותו כביש שבו נוסעים כל המילואימניקים לצאלים לעשות את המילואים, וזה החקלאים שנמצאים שם. אם נשאר מקום אז אולי אולי אפשר לעשות.
הדבר המגוחך, כבוד המנכ"ל, הוא שיש החלטת ממשלה ויש גם כסף. כבר שנה וחצי העסק הזה תקוע לחלוטין. עכשיו יש שתי אפשרויות: או שנעשה את זה בטוב או שיתחילו. יש מפעל צאלים לצמיגים שנסגר ואין לנו מה לעשות עם הצמיגים. אני כבר לא עושה את זה, עשיתי את זה כראש רשות. עכשיו נבקש מהצעירים שישרפו. ברגע שלא ייכנסו משאיות לתוך שיקום רצועת עזה, אני מודיע לך חגיגית, זה הופך להיות לא עניין בטיחותי, אלא בין-לאומי – איך משקמים את עזה? זה הכביש היחידי שמשקם את רצועת עזה.
יש לי מלא הערכה לישראל כץ, במיוחד כשאני מפרגן לו, ומי שצריך לפרגן לו לא עושה את זה, ואני מעצבן אותו על-ידי מה שאני עושה עכשיו. אני מפרגן לשר התחבורה על כל מה שהוא עושה. אני מודיע לך, אין סיבה בעולם שאת 232 לא יתחילו מחר בבוקר, אחרת לא נעביר את - - - בשנה הבאה.
ניסים פרץ
¶
תודה רבה. אני מרגיש שותף, בטח לסוגיה החשובה הזו. 232 - שתי סוגיות, ואלה תשובות ענייניות - בשבוע הבא מתחיל ריבוד מידי לאור הסיכום בהיקף של 12 מיליון שקל מחברת נתיבי ישראל.
ניסים פרץ
¶
זו התשובה העניינית שאנחנו מסיימים תכנון מוקדם בהיקף של 250 מיליון שקל השנה ויוצאים לביצוע.
ניסים פרץ
¶
תכנון מוקדם צריך להיות עד סוף השנה. זה תהליך עם סטטוטוריקה. חבר'ה, אתם רוצים לדלג על חוקים? בואו, אין בעיה.
היו"ר איתן כבל
¶
התשובה היא כזו, במידי אתם מתחילים ריבוד כדי לתת מענה מידי, עזרה ראשונה. עד סוף השנה, אמור לכל היותר להסתיים התהליך הסטטוטורי של הפרויקט.
היו"ר איתן כבל
¶
התכנון המפורט - יפה מאוד, עוד יותר טוב – דו מסלולי, דו נתיבי, ומיד מתחיל הביצוע, יפה.
עוזי יצחקי
¶
לפני שאתה עוזב, עדכון מהשעות האחרונות. משטרת התנועה מבצעת שם פעילות מאוד רחבה ועוצרת שם משאיות.
ניסים פרץ
¶
אדוני היושב-ראש, כביש 66 מטופל באותו היבט כאשר הוא מחולק לשלושה דברים כפי שמוצע כאן: אחת – דרך חקלאית שקיבלה תשובה מצוינת בפגישה ביני לבין ראש המועצה לתת מענה לחקלאים לעבור לשדות ולבצע את עבודתם. השנייה היא הפרדה קשיחה שנעשית בהיבט הבטיחותי בימים האלה בעלות השקעה באמת מידית להצלת חיי אדם. היא מבוצעת בימים האלה והיא לקראת סיום כבר. שלישית, הוא אחד מהכבישים המתמודדים בתוכנית החומש כחלק מתהליך. אני יכול להגיד שיש לפחות הצעה של נתיבי ישראל של מה תהיה התוכנית שכביש 66 מתמודד בהם. אבל החלטתו של - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לגבי ההפרדה הקשיחה – אין שם שוליים. אם מישהו נתקע שם, הכביש נסגר. אני מטפל בזה.
היו"ר איתן כבל
¶
אני פונה אליך, ודאי אליך, המנכ"ל, אני תובע. אני נוסע, וכולנו נוסעים בכביש הזה ומכירים אותו, ויודעים שזה פחד אלוהים לנסוע בכביש הזה, בעיקר בלילה. זה פחד אלוהים. אין כביש כמעט בארץ שלא נסעתי בו, ואני חושב שזה אחד הכבישים שהוא רולטה רוסית.
היו"ר איתן כבל
¶
אנחנו מבקשים בשם הוועדה שהכביש הזה ייכנס לתוכנית העבודה, ואני אומר זאת בצורה ברורה.
עוזי יצחקי
¶
בואו נשים את הדברים על השולחן ונהיה גלויים, שלא נמרח אחד את השני כי יש לנו פה אינטרס משותף. כפי שאמר מנכ"ל חברת נתיבי ישראל, הכביש הזה ייבחן, ובכוונה אני מאוד זהיר.
עוזי יצחקי
¶
למה "ייבחן"? כי יש מסגרת תקציב מסוימת ויש עוד כבישים ברמה הזו. לכן, אנחנו נבדוק מה באמת סדרי העדיפויות.
צריך להגיד פה משהו שנעלם מהאולם הזה ואנשים קצת שכחו אותו. כביש 66 - הרבה מאוד תנועה ירדה בו בשנים האחרונות. אתם יודעים למה? כי נפתח קטע 18 בכביש מס' 6.
היו"ר איתן כבל
¶
הדיון הוא לא כביש 66. כביש 66 – כתוב: לא אלמן ישראל והוא לא אחד. אני כבר אמרתי, התחייבות שלי כיושב-ראש ועדה, ולא אמרתי את זה לאף אחד מהנוכחים. אני כבר אומר שזאת הבקשה, ואני אומר זאת. מה אתם רוצים עוד שאני אעשה? שאסע לשם עם המקוש? הדברים שלי ברורים גם למנכ"ל ויהיו ברורים לשר. לא צריך כל דבר להרחיב מעבר. אני אמרתי את הדברים בצורה הכי ברורה והכי חד-משמעית. העניין הזה סגור.
שמוליק אבואב, בבקשה מצגת קצרה של כמה דקות.
שמואל אבואב
¶
אדוני היושב-ראש, לצד ההערכה הרבה מעומק הלב ולא כמס שפתיים, לכולנו יש פה מכנה משותף להערכה הרבה לשר על העשייה מצפונה של הארץ לדרומה. הדיון כאן עוסק במוקדי הסיכון. ביקשת בישיבה הקודמת לבדוק ברחל בתך הקטנה מי ההרוגים בשנת 2015 שנהרגו במוקדי הסיכון. מבדיקה שעשינו אני רוצה לומר, 32 בני אדם נהרגו בשנת 2015 במוקדי הסיכון. מכאן המשמעות העצומה של העדפה של מוקדי הסיכון לצד דברי השבח וההלל על העשייה ופיתוח התשתיות.
בואו נראה רק מעט מהאנשים שנהרגו. נהגת בת 49 נהרגה באפריל במוקד הסיכון בכביש 42. שתי אחיות בנות 11 ו-12 נהרגו בכביש 66 בחודש ספטמבר בשנה הזו. שלושה הרוגים נהרגו בתאונה קטלנית במוקד הסיכון בצומת להבים. נהגת בת 30 שירדה מהרכב נהרגה בכביש 70 במוקד סיכון. נהג משאית נהרג בכביש 65. אדוני היושב-ראש, ככה אפשר לעבור אחד לאחד ולהגיע ל-32.
אם אנחנו מסתכלים במבט ארצי, מה היקף הבעיה? יש כרגע 63 צמתים מסוכנים ויש 215 קטעי כביש ומוקדי סיכון. זו ההזדמנות לברך את השר לא רק על העשייה אלא על המינוי המקצועי שלו של מנכ"ל נתיבי ישראל. זו הזדמנות לשינוי בסדר העדיפות. לצד העשייה של הפיתוח, התמקדות במוקדים מצילי חיים כי בזירה הזו בשנה ממוצעת נהרגים 90 בני אדם.
הממשלה החליטה כבר בעבר. אפשר להתעלם מזה ואפשר להגיד שזה לא קיים ואנחנו לא מכירים בזה. הממשלה לא סתם אמרה בשנת 2005 שלצד הפיתוח צריך להקצות בשנה 400 מיליון שקלים במוקדי סיכון, לא בדברים אחרים. בפועל, כשאנחנו מסתכלים במבט של עשור – לא שנה, ולא שנתיים – תראו איך בכל אחת מעשרת השנים מעולם לא הקצו 400 מיליון שקלים. בתקופות שיש גאות בעשייה, יש עלייה בתקציבים, וצריך לשבח את זה, אבל לא שמו את התקציב ואת המיקוד במוקדי הסיכון. זה חשוב משום שבמקומות שנתיבי ישראל עשו עבודה, ועשו עבודה ברוכה וראויה להערכה, הם הורידו ב-50% את מספר התאונות. זאת אומרת, כל מוקד שמטופל, מסתכלים על התוצאה והיא אפקטיבית בקנה מידה.
שמואל אבואב
¶
לסיכום, הקריאה וההצעה וסדר העדיפות זה שמשרד התחבורה ינחה את נתיבי ישראל להקצות, ולא רק להקצות אלא גם לבצע בשנה בהיקף של 400 מיליון שקלים מוקדי סיכון. זה יפחית את מספר ההרוגים באותם כבישים שבהם נהרגים בני אדם.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
נאמר כאן שיש החלטת ממשלה של 400, וחבר הכנסת חמד עמאר ציין את זה. המנכ"ל אמר 200. אני רוצה התייחסות לכך.
היו"ר איתן כבל
¶
הוא יתייחס לזה, השאלה טובה.
חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה בקצרה. אני רוצה לציין, ואגיד את זה כל דיון, שחמד עמאר מוביל כבר שנים את השדולה למאבק בקטל בדרכים. אני מסיר את הכובע בפניך על העבודה הזו. באמת חשוב שזה ייאמר פעם אחר פעם לכבודך.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני לא אחזור על הדברים של מוקדי סיכון וכבישים אדומים. ביקשתי רשימה מהמנכ"ל. ביקשתי בעבר רשימה ולא קיבלתי. עכשיו אני מבקש לקבל רשימה של מוקדי סיכון ושל כבישים אדומים ותוכנית עבודה, מתי מתחילים לבצע.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אם המנכ"ל מציג: יש לי 36 מוקדי סיכון או 100 מוקדי סיכון, אז אני רוצה תוכנית עבודה - בחמש שנים מתי אני מגיע לאפס מוקדי סיכון. ציינת כבישים ללא אבא של 1,200 קילומטר שהצלחתם לעשות אותם בשלוש שנים. אם עשיתם את זה אז אתם יכולים לעשות גם הרבה דברים אחרים.
לא אעזוב את הנקודה של שוליים צרים ומפרצי חניה. אני נוסע בכבישי ישראל, אין לנו מפרצי חניה, לעומת זאת כשאתה נוסע בעולם כל קילומטר או שניים יש לך מפרצי חניה. במדינת ישראל לא משקיעים די בנושא הזה ולא לוקחים אותו בחשבון. כל עצירה היום בצדי הכביש היא סכנת חיים ממשית, ואנשים נהרגים. אם יש תקינה אז צריך לבדוק את התקינה ולשנות אותה כך שהיא תתאים למצב הקיים. היום כביש 6 הוא ברמה מאוד גבוהה, אבל תגיד לי כמה מפרצי חניה יש בו? איך השוליים בכביש הזה? אני מבקש לבדוק את הנושא הזה וגם לבדוק את נושא התקינה, וכן את עניין מפרצי החניה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לא נגעת בנושא של תשתיות סביב בתי-ספר וגני ילדים, ואני חושב שאתה צריך לגעת בו. יש לנו מחסור בנושא הזה ואין לנו דגש ואין לנו השקעה בנושא של תשתיות סביב בתי-הספר, במיוחד במגזר הלא יהודי. כאן אתה צריך גם לתת את הדין ולתת הרבה תקציבים לנושא הזה.
אדבר על תשתיות במגזר הלא יהודי. כשאתה מדבר על אותם 200 מיליון שקל, זה תקציב למגזר הלא יהודי – 200 מיליון, כשאתה כולל בתוכו את הדרוזים? זה תקציב לפיתוח הכבישים שם? זה לא תקציב. אתה מדבר על מיליארדים בהשקעה בשנה, ואני אומר לך שעל הנייר יש 200 מיליון שקל. אתן לך דוגמה קטנה של המגזר הדרוזי. ב-2015 לא בוצע שקל אחד במגזר הדרוזי. בנייר רשום 65 מיליון שקל. אתם הודאתם בדיון שקיימתי בוועדת הכספים שלא בוצע שקל אחד. לכן, לא אכפת לי כמה רושמים בנייר, אלא אכפת לי ביצוע.
אתן לך עוד דוגמה מכביש חורפיש-מעלות. התקצוב היה בשנת 2002, ועד היום הכביש לא הסתיים.
לסיכום, קיימתי ועדה ב-2012 ודיברנו על חריצי רעידה בכביש 1. הובטח לי שתוך חודשים יעשו חריצי רעידה כי זה עולה 10,000 שקל לקילומטר, וזה מציל חיים. עד היום לא בוצע למרות שהובטח לי ב-2012 לבצע את זה. כל כביש 1 עולה לי 600,000 שקל, אבל עד עכשיו לא בוצע.
מרדכי בהירי דואני
¶
לגבי כשלי בטיחות במוסדות חינוך – בוצע. בוצע סקר כשלי בטיחות במוסדות חינוך ב-2,380 בתי-ספר בישראל.
היו"ר איתן כבל
¶
מרדכי, תיכף תתייחס. אתה הדובר אחרי הסבב הזה.
בבקשה, חבר הכנסת דב חנין. אני רוצה להזכיר את עשייתו של חבר הכנסת דב חנין שעומד שנים בראש השדולה שעוסקת בתחבורה ציבורית. הוקמה ועדת משנה בוועדה וזה מתוך ההתייחסות המאוד רצינית של ועדות הכלכלה לנושא התחבורה הציבורית כשמנקודת המבט שלנו היא חלק בלתי נפרד מהמאבק בתאונות הדרכים.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
תודה לך, אדוני היושב-ראש, ותודה על הדברים החשובים שלך בעניין התחבורה הציבורית. תודה לך, אדוני המנכ"ל, גם על שיתוף הפעולה שלך ושלכם, של המשרד, עם ועדת המשנה בענייני תחבורה ציבורית. יש לנו הרבה הערות. אנחנו מעריכים גם את סבלנותכם, גם את התשובות הענייניות ואת הניסיון המתמיד לשפר ולשנות.
אדוני המנכ"ל, אתה אמרת, ובצדק, תחבורה ציבורית היא המפתח החשוב ביותר להתמודדות עם בעיות התחבורה, כולל עם בעיות תאונות הדרכים ובטיחות. הוזכרו כאן שאלות שאנחנו נדבר עליהן בהזדמנויות אחרות, קישוריות לרכבת וכדו'. אבל אני רוצה לומר בהחלט שאני מעריך את העובדה שגם בתחום התשתיות משרד התחבורה נותן עדיפות לתחבורה ציבורית, וזה חשוב, וזה חשוב מאוד.
לעניין התשתיות שאנחנו עוסקים בהן בדיון הזה, שלושה עניינים אני רוצה להתמקד בהם: הדבר הראשון הוא מוקדי התחבורה, הדבר השני הוא מוקדי האסונות, והדבר השלישי הוא מוקדי ההזנחה. נתחיל במוקדי התחבורה. כולנו עוקבים בדרך לירושלים אחרי העבודה העצומה שנעשית בכביש 1. מאוד מאוד חשוב את העבודה הזו לקדם ואת אותן חוליות שמוכנות להשמיש. אנחנו מדברים לא רק על נוחות של נוסעים, אנחנו מדברים על עצבים בדרך, על הדברים שאחר כך מייצרים את התשתית לתאונת דרכים. אני אומר את זה גם ביחס לכביש 1 בדרך לירושלים, גם ביחס, אגב, לכביש 2. עשיתם הרחבה נפלאה עד חבצלת, אבל עכשיו אנחנו תקועים בהמשך הדרך. אלה דברים מאוד חשובים.
מוקדי האסונות - אתה התייחסת לנושא הזה וגם פה אנחנו רואים את העבודה שנעשית. הזכרת את כביש 31 שעבורי באופן אישי הוא סמל לבעיה. אנחנו רואים בהחלט את העבודה ואת ההתקדמות העצומה לאורך רוב החוליות. אבל גם כאן יש חוליה מרכזית, דווקא ליד היישוב הערבי חורה, חוליה מרכזית שבה הדברים מדשדשים. אני מציע להתייחס לזה כתוכנית מלחמה בתאונות דרכים ובמצב הזה. ממש לקחת את הנושא הזה כנושא עם עדיפות מיוחדת ולגמור כדי שנדע שסיימנו את הכביש הזה, כביש 31, הקטע האחרון.
אני רוצה, אדוני היושב-ראש, להפנות את תשומת לבך לעוד סוגיה, וזה מה שנקרא "צומת המוות" בכניסה ליישוב שגב שלום. קיבלנו פה פנייה קשה מעמותת "נשים בדואיות למען עצמן".
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
אנחנו בוודאי נשמע אותן. אני רק אומר את הנתון המרכזי: 136 תאונות בעשור, 11 הרוגים בצומת שמסתובבים בו 2,500 ילדים ביום. למה אני מעלה את הדוגמא הזו? כי אלה מקרים שצריך לטפל בהם. מעבר לשאלות, אתם עובדים על תשתיות ולוחות זמנים והכל - אנחנו מבינים. אבל יש מצבים שבהם צריך לטפל במובנים של עזרה ראשונה. בסטטיסטיקה הזו אנחנו יכולים לנבא שבשנה הבאה יהיו עוד הרוגים אם לא יחול שינוי. לכן, כאן ברמה של עזרה ראשונה צריך לייצר פתרונות חירום. יש לכם מומחים, יש לכם יכולות, וצריך לחשוב כאן מחוץ לקופסא מהם פתרונות העזרה ראשונה שצריך לייצר.
הנקודה האחרונה היא הנקודה של מוקדי ההזנחה. בצדק, אדוני המנכ"ל, אתה הזכרת את היישובים הערביים, ואני רוצה להוסיף עוד ממד. כדי לקדם פתרונות, צריך פה המון המון שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. בתור יושב-ראש ועדת משנה אני הוצאתי מכתב לכל ראשי הרשויות המקומיות ביישובים הערבים, עם בקשה לשתף פעולה, בדגש כמובן, כי זה המנדט שלי, על תשתיות ומתן תשתיות לתחבורה ציבורית ביישובים שלהם. גם המשרד צריך להיות מגויס, אבל גם הרשויות המקומיות צריכות להיות מגויסות.
אני מנצל את ההזדמנות גם, הדיון שלנו משודר, כדי לפנות לאזרחים ולהגיד להם: הוועדה שלנו היא כתובת, ועדת הכלכלה, ועדת המשנה לענייני תחבורה ציבורית. אנחנו מוכנים, רוצים לקבל פניות. אנחנו עובדים מול המשרד, מעלים הרבה טענות, משתדלים לקבל תשובות. בואו נעבוד ביחד ונעשה שינוי.
ריבה אילצ'קו
¶
צהריים טובים, שמי ריבה אילצ'קו. אלה הם ילדיי: דניס בן 15 וליאל בת 7.
אני אלמנה ואם שכולה מגיל 39. ב-11 לאוקטובר 2014, בדרך חזרה מים המלח, בכביש 31, פגעה בנו מכונית כשברכב בעלי ושתי הבנות. בעלי איגנט בן 40 וילדתנו מאיה בת ה-4 נהרגו. אני וליאל נפגענו קשה. מאז עברנו מספר ניתוחים ושיקום ממושך. לאט לאט מצבנו משתפר, והנה אנחנו כאן.
ביום הנורא ההוא שנהג פושע בז לחוק ונהג בשכרות, הוא לא הרג לי שניים מאהובי נפשי. הוא פצע את ביתי ואותי, והוא גם ריסק לי את החלום שהייתי בו, חלום של משפחה מאושרת. אבל אין להחזיר את הזמן לאחור, כולנו כאן היינו עושים את זה אילו היינו יכולים. אפשר אולי לדבר אל לבכם כדי שאם תוכלו אנשים נוספים לא ייפגעו ומשפחות נוספות לא ייהרסו.
היום על הבמה המאוחדת הזאת אני עומדת לזכרם של היקרים לנו, לכל, וזוהי זכות עבורי. כי ביום הזה ניתנת לנו הזכות להשמיע את קולנו, לחלוק עם עוד אנשים את הכאב שלנו ולחזור ולצעוק בכל הגרון, במלוא הגרון: די. די לתאונות המיותרות האלה שקורעות חיים של משפחות שלמות.
מאיה שלי היתה רק בת 4 כשנהג שיכור הרג אותה. היא היתה ילדה של חיים, ילדה של אהבה. איגנט בעלי האהוב שנהרג גם הוא באותה תאונה היה איש של מעשים ושל חלומות. הוא ידע להגשים את החלומות שלו והרבה פעמים את החלומות של כולנו. הוא היה רק בן 40. הוא עבד 14 שנה בהיי טק, שילם מסים, ובסופו של דבר נקבר מעבר לגדר בירקונים שבפתח תקוה.
כמה מכם מכירים את הסטטיסטיקה בכביש 31 בו נהרגו אהוביי? האם ידוע לכם שבחמש השנים האחרונות נהרגו בו יותר מ-80 איש ונפצעו יותר מ-1,000? זו הסיבה שלקחתי על עצמי להילחם על הכביש הזה עד שיעמידו בו גדר הפרדה במרכז עם שני נתיבים לכל כיוון. עד שלא יעשו זאת לא אנוח ואמשיך לקיים אזכרה לאהובי מדי שנה בכביש כפי שעשיתי בשנה הראשונה, זו שעברה.
כמעט כל פעם שמדווחים על תאונה מאשימים את הנהגים על תרבות נהיגה, חגורות, מהירות מופרזת, אי-זהירות, יציאה לכביש, וכו'. כאן אני אומרת בפירוש, מדובר בכביש מסוכן במיוחד שבו דמים רבים. אז יש מי ששומע? איפה הממשלה בכל העסק הזה?
בנוסף, מה עושים למניעת תאונות? כמה תקציב מושקע? איך עובדים על מניעת תאונות? איך עוזרים למשפחות שכולות? למה אין שקיפות על תקציבים שמעבירים לאיזה כביש? למה לא מוסרים פרטים על תאריך התחלה וסיום תשתיות?
לבסוף, אני מעוניינת לשתף אתכם בקצרה בהתמודדות היום יומית האישית שלי. כבר שנה וחמישה חודשים מאז התאונה שאני לא מסוגלת לחזור לחיים רגילים. אין לי עבודה, אין לי חיים פרטיים, ולא תמיד יש לי כוחות להיאבק. אני עסוקה בהתמודדות כל יום בחיי קיום מול משרדים שונים ואנשים. אני צריכה כל הזמן לספר סיפור חיים ולרכך את לבם של אנשים כדי להתקיים וכדי לזכות בתנאים נורמליים אנושיים.
קשה נורא להיות משפחה שכולה, קשה להיות אישה ואימא חזקה. קשה לשמוע שאלות של ילדיי על אותו יום טרגי, וגם לא לשמוע זה קשה כי הלב שלי ושל ילדיי מדמם. מדמם גם הלב של אותם משפחות שכולות, ילדים, אחים ואחיות, אבות ואימהות, שכל יום מחפשים בתוכם כוחות לקיים ולהמשיך. לכן, חשוב במיוחד למנוע, או לפחות להפחית כמה שיותר את כמות התאונות המיותרות האלו.
אני סומכת עליכם. אנא, עזרו לי בכך. תודה רבה שהקשבתם לי.
היו"ר איתן כבל
¶
תודה, לך. חיבוק גדול מאתנו.
אדוני המנכ"ל, זה לא בתחום טיפולך. אבל זאת איננה, לצערנו, הפעם הראשונה שאנחנו שומעים ומקשיבים לבן משפחה שיקיר, יקיריו, נהרגו בתאונות הדרכים. יש תחושה שבשונה, למשל, ממערכת הביטחון ששם יש מערכת מלווה ותומכת, כאן המצב הוא אחר. "אחר" - ואני אומר את זה בצורה מאוד עדינה. ממש המשפחות האלה מוצאות את עצמן שהן צריכות להתמודד באופן כמעט לבד מול כל הקשיים.
קודם כל, אני רוצה את הפרטים שלך. אני אעשה הכול כדי לעזור לך באופן אישי למצוא עבודה. אני לוקח על עצמי ללוות אתכם באופן אישי. אני אומר, את הרגת אותי - זה דבר אחד. דבר שני, אחת המשימות שאנחנו ניקח על עצמנו, בלי קשר לכל המאבק שאנחנו מנהלים, זה לבנות מערכת שיודעת לתת את הכתף למשפחות.
אני מבקש מחברי חבר הכנסת עיסאווי פריג', ומחאג' יחיא לאחר מכן. לאחר מכן אני מבקש מרואה החשבון מרדכי דואני בקצרה ממש כי זה לא הדיון שלכם. יהיה הדיון שלכם שבו תוכלו לפרוס את הכל מן המסד ועד הטפחות. אבל אם אדוני ירצה להתייחס לנקודות שעלו כאן ולכל מיני כיוונים, אני אשמח לשמוע.
בבקשה, חבר הכנסת פריג'.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני אקצר, איתן. שלום לכל הנוכחים וברכות על הדיון שאנחנו ואתה, אדוני היושב-ראש, מקיים זה שבוע שני. אני פונה אליך גם כחבר בוועדה. אני חושב שאנחנו צריכים לקיים בתדירות קבועה דיונים בסוגיית התאונות והקטל בדרכים. אמרת בתחילת דבריך שאתה לוקח את זה באופן אישי, אינטנסיבי, ושאתה לא מוותר. צריך לממש את זה הלכה למעשה. אם נתמיד בקיום הדיונים האלו, נשיג תוצאה שלא חלמנו עליה כי המעקב הזה יביא תוצאה.
אמרתי את זה קודם, השכול הוא אותו שכול. זה לא משנה איפה זה בא, אם זה בפיגוע, או בתאונת דרכים, או בשריפה בבית. זה אותו כאב, וצריכים לתת את הדעת עליו.
אדוני המנכ"ל, יש לי בעיה בכל תהליך הפרויקטים במדינה בסוגיית החסמים. סוגיית החסמים - כשמשרד ממשלתי או כשממסד כלשהו רוצה לתת תשובה, הוא מצמיד לחסם, אם זה חסם משפטי, חסם תזרימי, חסם תכנוני - חסם מסוים. יש לי תחושה שבחלק מהמקרים מתעקשים שהחסם ימשיך להיות קיים בכדי שתהיה עילה ואליבי למתן אי-תשובה למוסדות. אתן שתי דוגמאות שהחברים הזכירו אותן ואני רוצה להתמקד בהן: אתחיל מכביש 66 - כביש 66 מצומת היוגב ועד לצומת מגידו. כשבדקתי את הסוגיה הזו אמרו לי שיש חסם סטטוטורי שתוכנית תב"ע לא מוסדרת. שאלתי את עצמי: מה, ארצות הברית צריכה לעשות את התב"ע? האו"ם צריך לעשות את התב"ע? הרי אנחנו עושים את התב"ע. את התכנון עושים מהנדסים, ושנים על גבי שנים אותו חסם ואותו מניע ואותה סיבה חוזרת על עצמה.
בדקתי את זה לעומק ולוקח שנה וחצי לעשות את התב"ע, לגמור את הבעיה. אז למה שנים על גבי שנים אתם לא הסרתם את החסם הזה? כי כל עוד החסם הזה ימשיך להיות בכביש הזה, תמשיכו לתת תשובה כל שנה שיש חסם סטטוטורי - זה אחד.
לגבי הכביש של צומת שגב שלום שידידי דב חנין ציין, והוא ציין את מספר ההרוגים. דב, אתה ציינת, אבל לא ציינת את דפיקות הלב של הבן-אדם שעומד ביציאה משגב שלום עד שהוא חוצה את הכביש. אני הייתי שם כמה פעמים. דפיקות הלב שלי כשאני חוצה, זה עצבים וזה גובל בהזעה. זה לא מתורגם במספר ההרוגים, אבל התחושות האלו, הלחץ הזה בכביש הזה צועק לשמים.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אדוני המנכ"ל, אני פונה אליך, וחברי איתן אמר את זה, מתי הצומת הזו תיפתר? מתי הסיוט הזה בצומת שגב שלום ייגמר? אני אסתפק בשתיים, יהיו עוד דיונים ואני אביא לכם עוד שתיים.
ניסים פרץ
¶
אדוני היושב-ראש, שגב שלום מוכרת. אני רק יכול לבשר, ואני לא מהמקום רק להגיד שהכל בסדר, שבעוד חודשיים - - -
היו"ר איתן כבל
¶
תמתין, בבקשה. סליחה, יש כאן את הנציגים משגב שלום? הם כבר הגיעו לפה ואני רוצה לתת לנציג שלהם את האפשרות. בבקשה, רק אמור את השם שלך ומאיפה אתה.
מנצור אבו בלאל
¶
שלום לכם, קוראים לי מנצור אבו בלאל משגב שלום. חברי הוועדה הנכבדים, לקראת הדיון בתשתיות התחבורה, אנו פונים אליכם בדחיפות כקבוצת פעילים. בשם כל תושבי שגב שלום והיישובים בסביבה אנו רוצים להביא בפניך את התאונות המתרחשות במשך שנים רבות ב"צומת המוות" בכניסה ליישובינו. זו צומת שמסכנת את חיינו ואת חיי כל העוברים ושבים.
מאז שנת 2004 עד היום מתרחשות בתדירות תאונות דרכים ב"צומת המוות". נרשמו מאז 136 תאונות בהן נפצעו רבים, נהרגו 11 מתושבי שגב שלום. האחרון בהם לפני חמש שבועות. ביישוב גרים כאלף אזרחים שנעים מדי יום בצומת. בנוסף, מדי יום נכנסים ויוצאים כ-2,250 תלמידים, תלמידים שלומדים ביישוב, וכאן גם אורחים.
מנצור אבו בלאל
¶
מעל 10,000. משפחות שכולות שאיבדו את יקיריהן בצומת נאבקות להמשיך לחיות את חייהן באופן יום יומי. הן מתקשות להאמין כי התאונות בצומת נמשכות ודבר לא נעשה מאז יותר מעשור. מחאות חוזרות ונשנות נערכו ביישוב בשנים האחרונות. מחאה היתה ב-2013. גם שר התחבורה ביקר ב-2011 והוא אמר שתוך חודשיים יהיה רמזור או יהיה מחלף בצומת, ומאז 2013 עד 2016 - - -
מנצור אבו בלאל
¶
ב-2013 אמרתי. הוא ביקר והוא אמר שתוך חודשיים יהיה רמזור, ומאז לא קיבלנו לא רמזור ולא מחלף. קיבלנו תאונת דרכים לפני חמש שבועות.
ניסים פרץ
¶
ברשותך, אדוני היושב ראש. ראשית, אנחנו מכירים במורכבות שם. הוקצה לנתיבי ישראל 6 מיליון שקלים לפני שלושה חודשים לטיפול. סיימנו תכנון מפורט, יוצאים לביצוע. במאי החודש הזה, מכרז - - -
היו"ר איתן כבל
¶
אני רוצה להבהיר ואני אומר את הדברים לפרוטוקול כאן, ההודעה שבימים הקרובים התכנון המפורט מסתיים. במאי 2016 תתחיל העבודה להקמת רמזור במקום להסדרת הצומת. אני מודה לכם, זו בשורה גדולה מאוד מאוד. אני מקווה שבעזרת השם תהיה הפעולה המידית הזו. שמוליק, זה בדיוק מה שאנחנו מתכוונים – לטפל במוקד סיכון. לא תמיד אנחנו יכולים לטפל בו כפי שאנחנו מצפים מן השורש. אבל כאן אין לי ספק שטיפול מהסוג הזה יכול לשנות לאלתר את חייהם של לא מעט אנשים. תודה.
היו"ר איתן כבל
¶
חברים יקרים, תודה. אני מזכיר תמיד כמה עבדתי קשה לעבוד פה, אז אני מנהל את הדיון. תינתן לו ההזדמנות פעם נוספת להתייחס לדברים. נתתי לו רק להגיב, הוא לא הדובר המרכזי של התהליך. אבל תודה.
חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
כבוד היושב-ראש, כבוד המנכ"ל, קודם כל, אני מברך על העבודה. אבל יש לי גם הצעה והיא לקבוע שהולכים על 200 מיליון שקל כדי לקבוע מוקדי סיכון ואז להתחיל לסדר אותם מה יותר נחוץ ודחוף - לדעתי, צריך לשנות את השיטה. השיטה צריכה להיות איפה כל מוקדי הסיכון, איפה הכבישים האדומים, ולראות איפה יש יותר דחיפות. ואם אני צריך 400 אז שיהיה 400, ואם אני צריך 500 אז שיהיה 500. במה שאני מבצע בשנה הראשונה, אני חוסך הרבה חיי אדם בזה שאני לא כבול בעניין של ה-200 מיליון וגם לא ב-200 מיליון של הכבישים חוצי ישובים, ולא הטיפול במגזר הערבי על ההזנחה של שנים. ואם אנחנו מדברים, מדברים על סכומים באחוזים שוליים אם נתייחס לתקציב המשרד ולתקציב התשתיות בתוך המשרד. לכן, חשוב לבוא ולשנות. ניהול זה שינוי עדיפויות.
שנית - כבוד המנכ"ל, דיברת בסקירה שלך על סגירה של דרכים לא חוקיות. מה זה דרכים לא חוקיות? זה דרכים של ישובים. זה בנגב, דיברת על הנגב. זה ישובים בלתי מוכרים שיש בהם מאות ואלפי אנשים שבכל מקרה הם יצטרכו להתחבר כי אין להם מפלט ויציאה לכביש ויציאה לעולם החיצון אלא הכבישים האלה. אז במקום לבוא ולהגיד: סגרנו אותם, צריך להסדיר עד שיהיה הכרה ביישובים, תכנון מפורט ליישובים האלה ולכניסות. אי-אפשר להגיד לאלפי אנשים שחיים: הכניסה שלכם לא חוקית, כי אז הם גם נהרגים בכבישים האלה.
בקשר לכניסות ליישובים – אני חושב שצריך לסדר כל כניסה ליישוב ואפילו אם אתה לא סופר את התאונות שם. הייתי ביישוב שיח' דנון בצפון ליד עכו וכשרציתי לצאת משם אמרתי שזו סכנת חיים. גם שגב שלום זה דוגמה, ועוד ועוד. צריכים לקחת בתוכנית גם את הצמתים של היישובים האלה ולסדר אותם אפילו מבחינת סדרי עדיפויות.
ישנו גם העניין של השוליים שדובר עליהם, וגם נושא מעברי החציה. אני חושב שיש מקום שהמשרד והמהנדסים שלכם במשרד ייתנו גם הנחיות לגבי מעברי חציה ליד בתי-ספר ולגבי מעברי חציה שהם בתוך סיבוב או בסוף סיבוב שבהם הנהג לא רואה את הולך הרגל וגם הולך הרגל לא רואה את הרכב.
העניין האחרון הוא עניין התב"ע. לפי מה שאני יודע, וזה לפי החוק, יש לכם הזכות להכריז הכרזות. אתם לא חייבים להכריז על רוחב הכביש ואתם לא חייבים לעשות כל הזמן תב"ע. אתה צריך להכריז על רוחב הכביש ואז לתכנן את התכנון המפורט, ולא תב"ע שאתה צריך להגיע לוועדות.
היו"ר איתן כבל
¶
תודה. חברים, כולם רשומים. אני לא עושה איפה ואיפה. אני משתדל. גם כלפי המגזר הערבי אני עושה לפעמים אפליה מתקנת.
היו"ר איתן כבל
¶
זה נכון. אתה חבר כנסת מהפעילים ביותר בוועדה, וזה ייאמר לזכות אדוני.
מרדכי בהירי דואני, מנכ"ל הרשות, בבקשה בקצרה. יש פה עוד מספר דוברים, אני אאפשר למנכ"ל להתייחס. אסכם בסוף.
היו"ר איתן כבל
¶
כן, כן. המנכ"ל יתייחס. לא נצא מפה עד שנייצר דיון חלוט. רק אני מבקש מהאנשים להיות ממוקדים ולדבר בקצרה.
מרדכי, בבקשה.
מרדכי בהירי דואני
¶
מרדכי בהיר דואני, מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. דיברו פה על סקר כשלי בטיחות בסביבות בתי-ספר. הרשות עושה את זה באופן קבוע. נסרקו השנה 2,380 בתי-ספר ביסודי. מצאנו איפה הבעיות. כמעט 80% מהליקויים שנתגלו הושלמו. אנחנו עושים בקרה.
שנית, לגבי מעברי חציה - בשש השנים האחרונות נפצעו 19,172 הולכי רגל על מעברי חציה. אנחנו יוצאים בקרוב מאוד לניסוי בנושא מעבר חציה קצת שונה במטרה למנוע את הפגיעה בהולכי הרגל.
שלישית, דיברו פה על 400 מיליון שקל. נראה לי שאפשר לחבר את המספרים. יש 200 מיליון שקל לטיפול במוקדי סיכון בתחום הבין-עירוני, ויש 200 מיליון שקל לטיפול בעירוני. 200 מיליון ועוד 200 מיליון זה בדיוק ה-400 מיליון שדיברו עליהם.
מרדכי בהירי דואני
¶
זה בדיוק הנקודה. אנחנו מחלקים את מוקדי הסיכון בין עירוני לבין-עירוני. שני הסכומים ביחד זה בדיוק 400 מיליון שקלים ודיברו על זה.
הנקודה הרביעית והחשובה, יש פה בלבול מושגים, אני חושב, בין מהו מוקד סיכון בעירוני לבין- עירוני. בבין-עירוני זה מוקד סיכון, בעירוני זה נקודת תורפה. השונות שונה והחישוב שונה. עדיין אנחנו אומרים אמירה מאוד ברורה - התשתיות זה חלק מתמהיל הבטיחות בדרכים ולא צריך להפוך רק אותו - - -
היו"ר איתן כבל
¶
פתחתי עם זה. תודה לאדוני. כמובן אני מזכיר שכמובן תינתן לכם האפשרות להציג מאל"ף ועד ת"ו את משנתכם. אני גם חוזר ואומר שאחד הדברים שאני רוצה לראות פה, בסופו של עניין, זה שהרשות תהיה רשות חזקה, שיש לה כלים גם לפעולה. זה חלק בלתי נפרד מהרצון שלנו.
גבי בן הרוש, יו"ר מועצת המובילים, בבקשה. בקצרה, גבי.
גבי בן הרוש
¶
תודה רבה, אהיה קצר. אני אגיד לכם ארבעים שנה של תשתיות וכבישים בשלוש דקות - תמונת מצב.
אדוני היושב-ראש, הדו"ח הראשון שקיבלתי בחיים היה בשנת 74', אחרי השחרור שלי מצה"ל. על מה היה הדו"ח? עבדתי בהובלה כבדה, הובלת טנקים, ולא היה טכוגרף, לא דיגיטלי ולא אנאלוגי, מה שמדברים היום. עבדנו מצאת החמה עד צאת הנשמה.
לאחר 30 שעות עבודה הגעתי לאזור נתניה כשחזרתי מאילת, ונרדמתי על הכביש. עמדתי בצד, ראיתי שאני מתחיל. אחרי אולי שתיים-שלוש דקות אני שומע סירנה של ניידת שעמדה לפניי. הוא נתן לי הדו"ח כבר מהחלון. אני שואל אותו: מה? הוא אומר לי: אדוני, אתה עוצר במקום שאסור. אני שואל אותו: איפה אתה רוצה שאני אעצור? אני עייף. יותר טוב שאני אהרוג משפחה? הוא אומר לי: את זה תגיד בבית המשפט. מ-74' זה מלווה אותי.
אני אראה לכם את תמונת המצב. בבקשה, תראו: כביש 6, כביש מודרני שנפתח ב- 2004. בכביש הזה מעל 5,000 כלי רכב נתקעים בשנה בשול הדרך. תחלקו את זה לימים, זה עשרים וכמה. אנחנו מדברים על קטע של סך הכול 142 קילומטר, לא כל מדינת ישראל.
צילמתי עבור הוועדה שבוע שעבר. חמד עמאר, שאלת שאלה. כביש מודרני עם אגרה, שישה מקומות חניה סך הכול. אנחנו מדברים על 270,000 משאיות בישראל, ומדברים על 17,000 כמעט אוטובוסים. שישה מקומות חניה בכביש מודרני ב-2016.
תראו צילומים שעשיתי באירופה. אני חושב שכולכם נסעתם באירופה ואתם מכירים את זה, 148 חניות למשאיות, לעומת 6 שלנו. שלטים - גם לרכב פרטי חניון, גם לאוטובוסים, וגם למשאיות. תראו לי מקום אחד בארץ שיש לנו שלטים כאלה. בבקשה תראו את ההבדלים, שישה מקומות בכביש מודרני, עוזי יצחקי, לעומת 150 משאיות.
אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת שאנחנו מחויבים על-פי חוק, כל ארבע שעות נהגי האוטובוסים והמשאיות, לעצור לחובה. אחרת בצדק אתם - המשטרה - באים ורושמים דו"חות: למה לא עצרת?
נמשיך הלאה. תראו מצב של תשתית בכביש הארץ. אם אני עוצר לפנצ'ר או תקלה, אני חוסם כביש מהיר, כביש ראשי. לא רק זה, איפה הבעיה שאנחנו מתמודדים איתה, אדוני היושב-ראש? שמים לנו את המעקות האלה שאני קורא להם מעקות מוות. אני אומר, איפה שיש גשר ויש שיפוע, אין לי בעיה. אבל בכביש מהיר תזיזו את המעקות האלה כי משפחות נהרגות. שבוע שעבר גברת עם הילדים שירדה לרגע מהרכב נקטפה. זה המצב לאורך כל כבישי הארץ. אני בכביש 6 יושב בחציון אחת לחצי שנה. ביקשתי להוריד את המעקות האלה, הן מסכנות אותנו.
השול צריך להיות על-פי התכנון - יושב המנכ"ל של נתיבי ישראל, שיהיה לך בהצלחה - בתכנון מופיע 3 מטר. אני לא רואה את זה במדינת ישראל ואני נוסע בכל הארץ, ואני מדבר אתכם.
עתרנו לבג"ץ ב- 2003, תראו את ההתחייבות של המדינה. משכתי את העתירה עם מע"צ בתנאי שזה מקבל כפרויקט לאומי בשביל לעקוף את כל הועדות כאלה והאחרות. פעם הדו"ח הזה היה מתפרסם, ואני עם ראש אגף התנועה הייתי יושב אחת לרבעון. הדו"ח הזה כבר לא מתפרסם הרבה שנים. 12% מהתאונות הקטלניות בשול הדרך. שאלתי: מה הסיבה?
לרשות, לך אדוני, אני לא רואה, כי מדברים על הולכי רגל, ובצדק. אמרת: היום בגרפים של הרשות מכניסים את הולכי הרגל, גם נפגעי השול. זה מבלבל כי כל אחד חושב חציה, מעבר חציה, אנשים קופצים. לא, הם מכניסים גם את הפגועים.
מרדכי בהירי דואני
¶
לא, גבי - לא. אני יכול לפלח לך את מה שאתה רוצה. גם הולכי רגל, גם חזית לאחור, גם - - -
גבי בן הרוש
¶
אני אשמח. חמד עמאר, אני התווכחתי אתכם פה לפני שלוש שנים על לשים את הנוהל 6: איך אני נוהג? אז שימו לב מה קורה. עם התאונה באוטובוס רצו מיד לטכוגרף ולטלפון של הזה. מה בעצם אתם אומרים לי כמחוקק? להתקשר איך האוטובוס נוהג. יש את השלט מצד ימין: אם האוטובוס מזהם להתקשר לאיכות הסביבה. זאת אומרת, אתם נותנים לי, לגורם האנושי, להתעסק בטלפון יום יום ולסכן את עצמי. תודה רבה.
היו"ר איתן כבל
¶
תודה. באמת, תודה לך גם על הסקירה הקצרה שהיתה מאוד ממצה ומאלפת. תודה, אדוני.
ישי מאיר בבקשה.
ישי מאיר
¶
שלום לחברי הוועדה. אני ישי מאיר מכפר תבור. 13 שנה שאני לא שומע כבר את המילה אבא כי הבת שלי, היתה אז בת 20, חיילת בת 20, והיא נהרגה בתאונות דרכים שני קילומטר מהבית, שני קילומטר לפני כפר תבור, בקטע בין דבוריה לכפר תבור.
אני מזמין אתכם לבוא לקטע הכביש מעפולה עד צומת גולני. כל יום, כל יום קורית שם לפחות תאונה, כל יומיים תאונה, כל שבוע תאונה קשה. אין קיר הפרדה, אין קיר הפרדה. אני אומר פה בצורה הכי פשוטה: קיר הפרדה בקטע מעפולה לצומת גולני. לי היתה ילדה בבית. אם היה קיר הפרדה, הבת שלי לא היתה נהרגת. הבת שלי היתה צריכה להיות היום בת 32. 13 שנה עברו. למזלי, אני מספיק חזק. יחד עם המשפחה, יחד עם רעייתי יפה, יצאתי למסע. אני מסיים בימים אלה 1,400 הרצאות בנושא של תאונות דרכים בכל רחבי הארץ. בעיקר, בצבא בהתנדבות, בבתי סוהר.
אם במשפט אחד אני יכול למקד, אני יכול לומר לכם שכל מי שפגשתי ויושב היום בבתי הסוהר בארץ, כמעט כולם אומרים שאין ספק שהתנהגות בכביש זה חינוך. אבל כמעט כולם אומרים: התשתית, התשתית בארץ גורמת לכול כך הרבה תאונות. תסתכלו, ילדה בת 20 יצאה מהבסיס כשהיא מודיעה לי: אני בעוד שבוע יוצאת לקורס קצינים. את ההרצאה הראשונה אני נתתי בבה"ד 1 במצפה רמון, באותו מקום שיערה היתה אמורה להגיע.
שמואל אבואב הראה לכם פה תמונות של תאונות דרכים, כאן ראינו תמונות של כלי רכב. אני רוצה להפגיש אתכם עם הדבר האמיתי. זאת הבת שלי, זאת הבת שלי. תסתכלו עליה ושימו אותה אצלכם בכיס כדי שתיראו מי נמצא אחרי תאונות הדרכים. תודה רבה.
דורון קדמיאל
¶
אני מייצג כאן את רוכבי הדו-גלגלי בישראל: אופנועים, קטנועים, בכל המידות ובכל הגדלים. כל מה שאני מעלה כאן אלה נושאים שכבר נדונו עם משרד התחבורה, עם חברת נתיבי ישראל וגופים נוספים, "אור ירוק".
אני רוצה להדגיש כאן לפרוטוקול שלושה נושאים בקצרה מאוד. יש מדינות עולם שבמקומות הכי מסוכנים לא שמים מעקות בטיחות. רכבתי בהרי האנדים, במקומות על עברי פי פחת, ואין מעקה בטיחות. דיבר גבי הרוש על מעקות הבטיחות.
דורון קדמיאל
¶
כאן במדינת ישראל החליטו, בצדק, כדי לצמצם ולפצות על טעויות בנהיגה של כלי רכב, להקים מעקות בטיחות, וזה נכון. רק מעקות הבטיחות האלה קוטעים אותנו, ואף הורגים אותנו, את רוכבי האופנועים ברגע שאתה מחליק.
יש לעניין הזה פתרון של מעקות סופגי אנרגיה. התחילו לנסות את זה במדינת ישראל במספר מוקדים קטנים, ספורים. אנחנו מבקשים שהנושא הזה יקבל מענה תקציבי בתוכנית מסודרת.
הנושא השני, אנחנו מגיעים לצומת בחשכת הליל, בשעה רבע ל-12 בלילה, ולא מסוגלים לעבור כי האור אינו מתחלף. הגלאי לא מזהה רכב שהוא דל מתכת כמו אופנוע, כמו קטנוע, והרמזור לא מתחלף. ואז נאלצים, בסופו של דבר, אחרי המתנה בלתי אפשרית לעבור באדום. הנושא הזה קיבל איזושהי מתכונת של פתרון בתחומים של חברת נתיבי ישראל. לא קיבל שום פתרון ברמת הרשויות המקומיות. זאת סכנת חיים אמיתית.
הנושא האחרון הוא סיפור הצבע של מעברי החציה וסימון הכביש ברשויות המקומיות, בעיקר, ובעיקר במרחב גוש דן. הדבר הזה מחייב חקיקה או תקנות שעדיין לא נכנסו לידי פעולה או למצב של פעולה. אנחנו מבקשים פעולה בעניין הזה כי סיבוב על שכבות השמן האלה מפיל אותנו לקרקע, והתוצאה ברורה. תודה רבה.
היו"ר איתן כבל
¶
לא המלצות. אם צריך, אני פונה לחבריי חברי הכנסת, אנחנו נגיש תיקון לחוק. לצערי, אם זו תהיה הדרך למנוע סימון כבישים, וזאת איננה פעם ראשונה, ולא ברור העניין הזה, שיידע כל מי שמבצע סימון בסוג של צבע שהוא אסור, זו תהיה עבירה על החוק, נקודה. פשוט מאוד, בלי הרבה דיבורים.
היו"ר איתן כבל
¶
כמו שאנחנו מגישים בימים האלה את הצעת החוק שתאפשר לכל גורם ציבורי שהולך להעסיק נהג אוטובוס או נהג משאית שיוכל לקבל אליו, לא בדרך של קומבינה, את פלט ההתנהגות של הנהג, גם זה אנחנו נביא כתיקון חקיקה, אם זה מה שצריך לעשות, הדבר הכל כך פשוט הזה.
היו"ר איתן כבל
¶
כן, אל תדאג. אני לא אצא מפה עד שהכול יסתיים.
חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה. לאחריו - חבר הכנסת ג'בארים וחבר הכנסת מסעוד גנאים.
נחמן שי (המחנה הציוני)
¶
איתן, תודה לך על הדיון הזה. אני חושב שזה דיון חשוב ביותר. כל מי שמתנהל על כבישי ישראל או הולך ברגל מבין את החשיבות שלו.
אני רוצה לומר שני דברים: ראשית, המנכ"ל, אני משתתף בצערך. אני רוצה לשאול אותך, למה עצרתם חוק שהבאתי לפני עשרה ימים לכנסת יחד עם "אור ירוק" שעושה עבודה נפלאה, בעניין מעברי חצייה לקשישים וקשישות באזורי המגורים שלהם. היה לזה קונצנזוס, למעלה מ-70 חברי כנסת תמכו בזה. זו לא הצעה כלכלית שעולה כסף, ואם היא עולה היא לא עולה לכם. היא היתה יכולה לחסוך חיי אדם. מי שלא ראה את התמונה של אדם מבוגר שעומד בפני מעבר חציה והרגל שלו נוגעת בכביש, הוא חוזר אחורה, הוא לא יודע כמה זמן נשאר לו או לה לחצות את הכביש, לא מבין את הכאב. פסלתם את זה, אני לא מבין למה. אני אשמח לשמוע.
דבר שני, אני רוצה לבקש את התייחסותך למצוקה של אזור מבשרת, מוצא, בית זית, וכל היישובים בסביבה, שתוך שבועיים-שלושה כתוצאה מהעבודה המצוינת שאתם עושים בכביש ירושלים-תל אביב, ואני עוד פעם מברך אתכם ומודה לכם על שאתם עושים שם דבר גדול, זה נופל על כתפיהם של תושבי היישובים האלה. 50,000 איש הולכים לשלם מחיר מאוד כבד, גם בתקופת המעבר וגם לאחר שזה יסתיים.
אתה מכיר את נושא הכניסה ליישוב הזה. נושא התחבורה הציבורית הוא חשוב מאוד כי רבים נשענים על תחבורה ציבורית, והוא לא מוסדר. אנחנו כמובן נעשה, אני מדבר בשם התושבים, כל מיני צורות של מחאה. אבל אני חושב שדרך הישר, הדרך הנכונה, היא לקבל את הטיפול והעזרה שלכם.
היו"ר איתן כבל
¶
אדוני, אני רוצה להגיד את הדבר הבא. אני אבקש מהמנכ"ל לקיים יחד איתי ויחד אתך ועם כמה נציגים שאתה תביא. נעשה ואם נצליח לתת את המענה בצורה מידית, אנחנו - - -
עוזי יצחקי
¶
לא. במחצית שנייה של חודש אפריל אנחנו נשמיש את הגשר החדש, גשר מוצא, מכיוון ירושלים לכיוון תל אביב, ואז אנחנו - - -
היו"ר איתן כבל
¶
אז אני אומר את הדברים כאן, אני חושב שזה הסיכום הנכון לרגע הזה.
חבר הכנסת ג'בארים, חבר כנסת מסעוד גנאים. אני אתן למשה נקש שגם בפעם הקודמת נתן לנו כמה הערות מאירות עיניים, ולך אדוני, מרדכי פדר, אני אתן ממש בקצרה, ואז אסכם. אתה, אדוני, תסכם את הדברים שלך ואני אעשה את הסיכום שלי. אבל אני מבקש מכולם להתכנס, בבקשה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
תודה לכבוד היושב-ראש. שמעתי את המנכ"ל מדבר על כך שבאמת לא היתה השקעה בלשון המעטה ראויה בתוך היישובים הערביים, ואני חושב שכולם מכירים את הנתונים שמראים שיש ייצוג מוגבר של תאונות הדרכים בתוך היישובים הערביים, או באזורים בהם מתיישבים או גרים האזרחים הערביים. אני חושב שזה קשור בוודאי לרמת התשתיות. אני שומע דברים מעודדים מהמנכ"ל, שמעתי את זה מהשר. אני מקווה שזה אכן יקבל ביטוי.
אחד האזורים שלדעתי מאוד מצריך את התערבותכם זה אזור ואדי-ערה, כביש 65, לרבות סוגיית המפרידן לאום אל-פאחם, היישוב שממנו אני בא. אבל גם הפקקים הענקיים שבסוף כביש 6 שמתחבר לוואדי-ערה, הכניסה לכפר קרע שם. לדעתי, זה מקום שמחייב את ההתערבות שלכם.
אני רוצה גם להגיד לך שבתור חבר כנסת שבא מהאזור, הפניות העיקריות שאני מקבל בתקופה האחרונה זה פשוט לשפר את תשתיות הכניסה ליישובים שם. כל היישובים במעלה עירון, בסמ'ה-עארה, מצב התשתיות מאוד רדוד. יש הבטחה לטפל בזה, אבל בינתיים זה לא מוצא לפועל.
הערה השנייה והקצרה אולי, אבל היא מאוד חשובה, אני חושב שצריך גם לשים לב לשילוט בשפה הערבית.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
כן, אבל אתה שואל מה הקשר לנושא שלנו, אני רוצה להגיד לך שיש מחקר בטכניון שמראה על כך שבדרך כלל נהג קורא בראש ובראשונה את שפת האם שלו. לכן, צריך לדאוג גם שיהיה תרגום או כיתוב בשפה הערבית, וגם לחסוך את כל הטעויות הלא נעימות שמאוד נפוצות בשילוט בשפה הערבית. תודה רבה.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש. תחילה אני מברך אותך על סדרת הדיונים החשובה שאתה עורך בוועדה. אני מברך את כל האורחים, מנכ"ל משרד התחבורה. למען ההגינות ולמען האמת, משרד התחבורה עושה עבודה טובה, אנחנו לא יכולים להתכחש לזה. זה דבר מבורך.
יש לי שתי שאלות
¶
שאלה עם שני מספרים, ושאלה עניינית. שני מספרים: כביש 754 אל משהאד, ריינה, כפר כנא - כבוד המנכ"ל, כמה מושקע? כמה התקציב שם? היתה לי ישיבה עם המנכ"ל ועם ראשי הרשויות. הכביש השני הוא כביש 25, כביש שגב שלום. חבר הכנסת עיסאווי שאל ויש תשובה. אני רק מקווה שהם יישמו את זה בסוף.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
¶
שלוש, כביש 805 לסח'נין, מהצומת של חלזון עד דיר חנא. שם יש פיתוח, אבל מה בקשר לפקק? אני התקשרתי כמה פעמים, שלחתי לנתיבי ישראל. זה פקק איום ליוצא מסח'נין ולבאים. בגלל שנתיבי ישראל עשו סידורים והסדרות באזור משגב, זה גרם לסבל לכל האנשים שבאים מהמזרח, מדיר חנה, מעארבה, מסח'נין. כל יום בבוקר ובערב פקק איום. העירייה שלחה, אני שלחתי. ביקשתי ישיבה, אין מענה מנתיבי ישראל. אני מקווה שהם - - -
אני רוצה לשאול, כמה זמן לוקח מאז שמזהים שמקום מסוים הוא מקום מסוכן עד שמטפלים בו?
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
¶
כמה זמן זה לוקח, במיוחד במגזר הערבי? למשל, בצומת דבוריה, הכניסה לדבוריה, שם זיהו מזמן שזה מקום סיכון, שזו צומת מסוכנת. אתה יודע כמה שאילתות היו לחברי כנסת ערבים על דבוריה? הרמזור עדין לא בא שם.
משה נקש
¶
שלום לכולם. משה נקש, המנהל של הנהיגה המונעת הצבאית, חוקר תאונות, מרצה לנהיגה מונעת, ומורה לנהיגה לרכב כבד. דובר פה קודם על התקן של השול. אני מדבר רק על נושא אחד כדי לא לגזול זמן - הבטחתי. אני רוצה להגיד למי שטען קודם על התקן שצריכים לשנות בשול, אז שול הדרך מופיע בתקנות התעבורה, בפרשנות: השטח שאין לצדו מדרכה עד לרוחב של שלושה מטרים - זה מה שיש. כלומר, תעשה שול עשרה סנטימטר עד שלושה מטר, תקין, ובגלל זה באים ואומרים: אני עומד בתקנים. אבל זה לא מתאים למציאות כי זה לא מתאים לעצירה של רכב. רכב – רוחבו 1.70 מטר. אם אתה עושה שול של 1.80 מטר תהיה בטוח שתוך דקה יש שם תאונה. כשאנשים רואים שול של 1.80 מטר הם מתפתים לעצור כי הם חושבים שהם יכולים לעצור, וזה לא דבר שאפשרי.
רוחבה של משאית 2.5 מטרים, ידידי גבי אמר שהתקן צריך להיות. התקן המקסימלי הרצוי הוא 3 מטר, זה נכון. אבל גם אם נעשה 3 מטר, זה לא מספיק למשאית. כי משאית שרוחבה 2.5 מטר, בלי לקחת בחשבון את המראות, כשהיא עוצרת בשול נשאר לה 25 סנטימטר מכל צד, והיא עדיין לא יכולה לעמוד כשהיא משפשפת את הגדר, אלא היא צריכה לעמוד במרחק. יוצא שמשאית עומדת על קו השול והתנועה הזורמת היא תנועה של משאיות שמנצלות את כל רוחב הנתיב, והנה יש לנו תאונה זמינה.
אני מבקש לדעת למה שלא ייקבע תקן שמתייחס גם לרכב וגם לנהגי משאיות שרוחבו יהיה מינימום 4 מטר כי זאת המציאות המתבקשת. במקום שאי-אפשר לסלול שול כזה בגלל בעלות קרקע או כל מיני סיבות אחרות, לסמן את השול כשול מבוטל. כלומר, קווים אלכסוניים לבנים שלא מתירים עצירה - דבר שאיננו קיים היום. היום אתה רואה שול ברוחב של מטר וכאילו מותר לעצור, ותקין לעצור, וחוקי לעצור. זה לא נכון, זה מסוכן לעצור. לסמן אותו כמבוטל.
הדבר השלישי, במקומות שהשול צר ואי-אפשר לעצור בו, לפרק את גדר הבטיחות כדי שאפשר יהיה לרדת מהכביש, ואפילו במחיר של התהפכות. היא פחות מסוכנת מאשר להיפגע מרכב חולף.
אני מודה לכולם, תודה רבה.
היו"ר איתן כבל
¶
תודה, משה.
סיימנו את השיח. אבל עוד קודם רשות הדיבור למר פדר. אחרי זה נסים. אדוני, אני רוצה את התשובות. בכל מקרה אני אבקש, כמו תמיד, גם את התשובות בכתב, ואני אסכם את הדברים.
אדוני, ממש בקצרה ובלי תקלות מיותרות בדרך.
מרדכי פדר
¶
תודה, אדוני היושב-ראש. רק הערה. אם מקציבים 400 מיליון שקל למוקדי סיכון, זה בכל זאת מהווה רק כ-3% מה- 12 מיליארד של כל התשתית. אנחנו צריכים לחשוב אם זה מה שראוי.
דבר שני, כשמאתרים מוקדי סיכון צריכים לעשות לא רק מיפוי אלא גם אפיון. ההבדל הוא אם אנחנו נשים ברזל לפני בית-ספר שהיתה שם תאונה, או שנשים ברזל לפני כל בתי-הספר בגלל שאנחנו יודעים שזה מוקד סיכון - על-ידי אפיון ולא מיפוי.
דבר אחרון, אני לא אחזור על דברים שאמר הקולגה שלי בלי שידע שזה אחד הדברים שאני צריך לדבר עליהם, אני רק אגיד לכם דבר אחד. הסתכלנו על התמונה של השוליים באוטובוס 402. השול במקום הוא כ- 2.5 מטר. בצד שני, בשול הנגדי השמאלי שבארצות-הברית התקן שלו זה 1.2 מטר, השול הוא 5 מטר רוחב. היה מספיק מקום. שאלנו: למה לא להבהיר את זה בצבע? להעביר מהשול השמאלי. נאמר לנו שזה כבר הובא למשרד התחבורה לפני שנתיים, ושום דבר לא נעשה.
מרדכי פדר
¶
אדוני, אם אתה מרשה שיר של שלוש שורות בסגנון ההייקו היפני: חמש הברות, שבע הברות וחמש הברות.
ניסים פרץ
¶
אדוני היושב-ראש, ברשותך שוב אני באמת אתייחס בקצרה. קודם כל, אגיד משפט אישי שלי פה לוועדה, בטח לאיש צבא שעזב 38 שנות שירות ובא לתפקידים הציבוריים. אני מרגיש כשאני יוצא מפה שצריך לעשות יותר תמיד. כתפיסה כאזרח את העניין הזה, זה להיות יותר אחראי. אז אני אתייחס לחלק מהמקומות וארצה להגיד שני משפטים על ההיבטים התפיסתיים שלי בנושאים הכואבים שעלו כאן שריגשו אותי.
ראשית, הנושא של מעקות בטיחות. אני רוצה לבשר כאן שהתקן שנקבע על-ידי משרד התחבורה השנה לנתיבי ישראל הוא אך ורק מעקות שהם סופגי אנרגיה חדשים. מעבר לכך, הוקצה השנה על-ידי משרד התחבורה, ואני בביצוע, והוא לא מספר מעט, עוד 20 מיליון שקל בתכנית רב-שנתית של החלפה של אותם מעקות שבעצם מהווים כשל. אז זו בשורה.
ניסים פרץ
¶
הסוגיה של כביש 65 עפולה-צומת גולני. שר התחבורה ביקש מאתנו לסיים השנה את התכנון. שוב, זה כביש שהוא אחד המתמודדים הרציניים שלנו לתוכנית החומש שמופיע. לכן, העניין של קידום התכנון, התכנון המפורט. הסטטוטוריקה היא חלק מכוונות, היא מושקעת בכסף וזמן על מנת להבשיל פרויקטים על מנת שנעשה אותם.
נכון, אנחנו סיימנו את סוגיית עפולה - דברת, אנחנו בקטעים סטטוטוריים לא סיימנו את כל נושא התכנון שם ואת כל נושא עוקף כפר תבור. שני מוקדים שהם בעייתיים, תכנונים, אבל אנחנו עוסקים בהם. אנחנו עוסקים בהם ככביש מערכתי בלי שום קשר למוקד הסיכון כמוקד סיכון שהוא מטופל עכשיו בהפרדה.
ניסים פרץ
¶
אני יודע, שניים. לכן אני אומר, הם מטופלים בטווח הקצר, ויש החלטה שזה יתמודד לחומש הקרוב.
הנושא השלישי שאני רוצה להגיד לחבר הכנסת ידידי, בדיר חנא - סח'נין. זה בדיוק המציאות שאנחנו מדברים. היום יצרנו פקקים, אדוני היושב-ראש, משום שאנחנו מבצעים שני מוקדי סיכון בעלות של 45 מיליון שקל. גם על הציר הזה של דיר חנא - 45 מיליון שקל.
חבר'ה, זה לא 200 מיליון שקל במוקדי סיכון. אומר לכם את זה המנכ"ל שרק ארבעה חודשים עוסק בזה ברגישות ובנחישות, מה שנקרא, בעניין הזה. זה למעלה אצלי מ-400 מיליון שקל. כי למה? כי רק על מוקדי הסיכון יש לי 230 תקציב, ועוד 40 הרשאות, עוד כמעט 100 מיליון שקל של פניות שמאלה, עוד למעלה מ - 24 מיליון שקל מה שאמרתי על המעקות. הטייטל: מוקדי סיכון הוא נקודתי לאותם פרמטרים שקבע מנכ"ל משרד התחבורה מהו מוקד סיכון, אבל העיסוק בסיכון הוא בהרבה מרכיבים. לכן, אני חושב שנכון לעשות.
חברת נתיבי ישראל היום אחרי הנחיות של מנכ"ל משרד התחבורה, אדוני היושב-ראש. נגמרה התקופה של יש כסף אין כסף. נתיבי ישראל מבצעת היום 20 מוקדי סיכון. יש לה היום מלאי תכנוני לעוד 48 מוקדי סיכון בשלבים שונים של תכנון שהם ייכנסו, ונאמר לי לא בגלל הוועדה אדוני היושב-ראש. מנכ"ל משרד התחבורה אמר לי: מנכ"ל נתיבי ישראל, כל מוקד סיכון שיש לך נוסף מוכן לביצוע, בוא תקבל כסף. זו אמירה שלא מגבילה, מבחינתי, והיא מביאה ערך מוסף לדיון הזה.
מעבר ל-48, וזאת המציאות שאני מדבר עליה, ואני אעביר את זה, יש פה תוכנית, אדוני היושב-ראש.
ניסים פרץ
¶
בביצוע מלאי תכנוני של עוד 48. ויותר מזה, נתיבי ישראל כבר ציינה עוד 45 שעוד לא עברו את הוועדה הבין-משרדית. זו הרצינות, לפחות מתחילה רצינות בעניין הזה.
כביש 805 - ציינתי, 65 - ציינתי. 66 - אני לא אשאר לך חייב. אני אענה כי אני מסודר. אני גם כותב את מה שאתם אומרים והולך אחר כך הביתה.
ניסים פרץ
¶
אני כותב, זה יותר חשוב לי. הכביש - נכון, נחלק לשניים. הוא מוקד סיכון אחד גדול ממגידו עד התשבי בעניין הזה. אבל הוא נחלק עד הישוב יוגב, כאשר הסטטוטוריקה שם, כי תל מגידו ורשות העתיקות - אתם יודעים מה זה, אני לא צריך לספר לכם כאיש צבא - מוציאה את נשמתנו. כל השאר, אנחנו אחרי ההפקדה והתכנון הראשוני. תל מגידו הוא מורכב בהיבט של רשות העתיקות.
היו"ר איתן כבל
¶
אני כבר אומר לאדוני, אני רוצה להתערב בזה באופן אישי. אם אני אוכל לסייע בכל אשר נדרש אל מול רשות העתיקות שהייתי גם תקופה ארוכה מהלוביסטים הכי גדולים שלה פה בכנסת כחבר כנסת ובשדולה שעסקה והובילה, אינני רואה שום סיבה שלא נדע לתת את המענים הנכונים. תודה.
ניסים פרץ
¶
תודה, אדוני היושב-ראש. משפט אישי. אני שמח להיות שותף בדבר האחראי הזה כאיש ציבור. תודה לך.
איציק חולבסקי
¶
משפט אחד. כמו שנסים אמר, הכביש נחלק לשניים. אבל זה לא שני חצאים. הקטע שלא מוסדר הוא 2.5 קילומטר מתוך 17 – 15%. יש חלופה מוסכמת. המועצה האזורית יישמה את החלופה המוסכמת. יש חלופה מוסכמת. לעשות תב"ע זה שנה, שנה וחצי גג. אין שום - - -
היו"ר איתן כבל
¶
תודה. חברים, יש פה דיון נוסף של ועדה שממשיכה את הדיון פה לא רחוק מכאן עם 40 איש ממתינים.
בבקשה, אדוני המנכ"ל.
עוזי יצחקי
¶
אני אגיב על כמה נקודות שעלו, ננסה פה לעשות סדר. עלה עניין של סגירת דרכים לא חוקיות. כשהסדרנו את כביש 31 והסדרנו כבישים נוספים, הסדרנו גם כניסות לאותם ישובים. הסדרנו את הכניסות. אבל זה אומר שלא לכל, באמת בלי לפגוע, לכמה אוהלים יהיה כניסה מכביש ראשי. לכן, הסדרנו את הדברים, כולל גם בכסייפה וכולל בעוד מקומות. קובי שהוא אחראי על הפרויקט הזה מטעמנו יכול פה לפרט. באמת עשינו את הדברים האלה, אבל צריכים להבין שלא לכל כמה בתים יהיה.
עוזי יצחקי
¶
לגבי נקודה אחרונה שעלתה מכמה חברי כנסת - ולגבי עניין של מעברי חצייה במבשרת אנחנו נעשה את זה בנפרד - כתוצאה משדרוג של כבישים, כתוצאה מפיתוח, וגם כתוצאה מבאמת פיתוחים אורבניים, נוצר מצב של הרבה מאוד כניסות ליישובים שהם מאוד בעייתיות. אנחנו בשנה האחרונה זיהינו את העניין הזה, ציין את זה בכמה מילים מנכ"ל חברת נתיבי ישראל. אנחנו מגבשים תוכנית על פניות שמאלה במרחב הכפרי. זה מיפוי של כאלף ישובים בכל המרחב הכפרי, גם הישובים שאתה ציינת, כפר קרע ועוד מקומות בוואדי- ערה, וניתן להם מענה בתוכנית רב-שנתית, אם זה נתיבי האצה, נתיבי האטה, רמזורים, מעגלי תנועה, דרכי שירות - איפה שנוכל לעשות. זה חלק מהתוכנית וכתוצאה משינוי מדיניות.
היו"ר איתן כבל
¶
כן, תנו לי לסכם. אני רוצה גם התייחסות לכביש הר גילה. קיבלתי פנייה, ואני מבקש גם מאדוני לתת לנו התייחסות מה קורה עם כביש הר גילה.
היו"ר איתן כבל
¶
אני ברשותכם רוצה לסכם את הדיון. קודם כל, חברים יקרים, אני רוצה באמת מכל הלב, זה לא עניין של מה בכך. גם כשאנחנו עוסקים בשאלה קשה מאוד, אולי הקשה ביותר, של הקטל בדרכים, צריך להסיר את הכובע בפני העבודה אשר השר עושה. אדוני הוא הזרוע הארוכה שלו יחד עם הכוחות הפרוסים ונמצאים כאן, אותם כוחות אנונימיים שבסופו של דבר מוציאים מדיניות של השר שלך ושל המנכ"לים האחרים. אתם ראויים לכל תודה והערכה. אין לי ספק שזה בשמי.
היו"ר איתן כבל
¶
כן, אני יודע. אני אומר זאת כדי לומר תודה. עם זאת, אני רוצה שיהיה ברור שבתוך כל העוצמות הגדולות של העבודה, אנחנו חייבים להיות ממוקדים. יש כאן שני מעגלים או שני כוחות: מצד אחד, יש את הצורך להגיע מנקודה לנקודה הכי מהר שאפשר עם מינימום פקקים, ושזה יהיה כמו בדרך במדינה מודרנית שבה הכבישים הם מודרניים וזורמים.
אבל לפני הכול, ואני ממש אומר זאת בתחינה, כי כשאני שומע את המשפחות שבוע אחרי שבוע אני לא מצליח לעמוד בזה. אני אומר את זה כהורה, כאזרח, ומעל כל זה כמחוקק שהנושא הזה נמצא היום גם בתחום אחריותו.
אדוני, אני גם אשב אתך ונעבור כביש, כביש, שהוא מוגדר על ידכם ככביש אדום, לא אני הגדרתי אותו. אני ארצה שנראה ממש מהו לוח הזמנים שאנחנו נדרשים כדי להתמודד עם העניין הזה כדי לשנות. אם יש שתי נקודות שהייתי רוצה לדעת עליהן, אדוני, זה הטיפול במוקדי סיכון או כבישים אדומים. מוקדי סיכון, מבחינתי, זה ממעבר חציה ועד נקודות כאלה ואחרות בכבישים הבין-עירוניים. לצערנו, המקומות האלה כבר מסומנים בדם. לא צריך ללכת לבחון או להמתין. כביש 31 הוא כביש מסומן, צומת שוקת הוא צומת מסומן, כביש 66 הוא כביש מסומן. אלה מקומות שלא צריך להמתין, ובאמת אני אומר את זה.
אתם לא מבינים איזו שליחות - במידה רבה אלוקית, ואני לא רוצה להפריז - נתונה בידיכם. זו שליחות אלוקית שנתונה בידיכם ובידינו כמי שמטפלים בזה. כי ככל שנעשה את עבודתנו, אנחנו מצילי חיים, וצריך לראות את עבודתנו כמצילי חיים.
נקודה נוספת – שול הדרך הוא דיון שצריך לפתוח אותו. אני לא רוצה לעסוק בו עכשיו. הוא לא ייפתר במסגרת השימוע הזה, אבל צריך לתת עליו את הדעת על כל המשתמע מכך.
נושא המעקות – אני מודה לאדוני על הבשורה שגם נתתם, וזו באמת בשורה. גם הבנתם את זה. נדמה לי שבדיון השני הופיע אותו בחור אופנוען שרגליו נקטעו ממעקה הבטיחות. הוא עף אל מעקה הבטיחות ומעקה הבטיחות הפך אותו למה שהוא הפך, וזאת במקום להציל את חייו.
הדבר האחרון הוא עניין הצבע. זה דבר כל כך פשוט. לפעמים הסיפור הכל כך פשוט הוא מדהים, שאופנוענים נפצעים ונהרגים ונפגעים בגלל עניין טכני פשוט של חיסכון בכסף לפעמים. אבל זה חיסכון בכסף שגורם אחר כך להוצאות לאין שיעור יותר גדולות של מדינת ישראל בטיפול במשפחות.
גברתי, תכף אגש אלייך. התחייבתי לעשות ככל אשר לאל ידי כדי לסייע לך. אני אומר בצורה הכי ברורה, קרעת את ליבי, שברת את ליבי. לאחר שנסיים את כל השימוע, הטיפול במשפחות נפגעי התאונות הוא נושא שהמדינה צריכה להניף אותו. אני לא יודע איך ובאיזו צורה. אני יודע דבר אחד, זה חוזר על עצמו פעם אחר פעם. לא כל המשפחות הן משפחות חזקות. אני יודע שיש מחלקה, אדוני המנכ"ל, במשרד הרווחה. אני מתכוון למשהו אחר לגמרי, משהו שהוא ברמה לאומית שהיא לא פחותה מהסיוע שמקבלות המשפחות של חיילנו שנהרגו בגבולות.
אני מודה לכם שבאתם. בשבוע הבא נמשיך את השימוע.
תודה לך, אדוני המנכ"ל. תודה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:20.