הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 146

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, כ"ז באדר א התשע"ו (07 במרץ 2016), שעה 9:00

הוזלת מחירי הקייטנות שמפעילות הרשויות המקומיות והמתנ"סים - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

יואב בן צור

יעל גרמן

תמר זנדברג

רחל עזריה

איתן כהן - ממונה תחום תקצוב, פיתוח ובקרה, משרד הפנים

מירי דבוש - מפקחת קייטנות, משרד החינוך

נועה היימן - רכזת חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

יצחק אלישר - מרכז שירות ילד ונוער, מחוז ירושלים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

פיני קבלו - סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי

מירב יפה - מנהלת מטה הקייטנות העירוני, אגף חברה, עיריית ירושלים

מוטי ברשישת - גזבר, עיריית מעלה אדומים

שמוליק חנוך - מנהל מתנ"ס, עיריית מעלה אדומים

חלי זלינגר - מרכז המועצות האזוריות

דורית שטרית - מנהלת מינהל קהילתי בקעה, החברה למתנ"סים

ישראל אליסף - חבר הנהלה, ארגון ההורים הירושלמי

לינור אלקיים - מנהלת תכניות אסטרטגיות, הקרן לידידות

גולדה לוי - רכזת תכניות, הקרן לידידות

בטי טסטה - מנהלת המחלקה למסגרות חינוך משלימות

ראומה שלזינגר - ועד עובדות צהרוני ציל"ה, ירושלים, כוח לעובדים

ליאורה פור - מייסדת המשמר החברתי חולון, המשמר החברתי

מונדי לנדסמן - חבר במשמר החברתי חולון, המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

לאה קריכלי

ס.ל., חבר המתרגמים

הוזלת מחירי הקייטנות שמפעילות הרשויות המקומיות והמתנ"סים - ישיבת מעקב

עשינו דיון ממצה. אין טעם, אני לא פותח עוד דיון על עוד דיון, אבל אצלי, כמו שאתם מבינים, מי שכבר מורגל קצת, אז אני עושה דיוני מעקב על ההחלטות. אני רוצה דווקא לבוא לסיכום של הישיבה וממנו להתחיל.

'1. קייטנה לילדי ישראל זה לא מותרות היום. ההורים חייבים לעבוד בחודשי הקיץ, כשמערכת החינוך יוצאת לחופשת הקיץ, ולכן מתפקידה של המדינה לדאוג למסגרות הולמות ושיהיו הולמות לאותם ילדים. 2. הוועדה סבורה כי מצב בו כל רשות קובעת את מחירי הקייטנות באופן עצמאי, בלי שהדבר מפוקח על ידי השלטון המרכזי, הינו מצב לא תקין. 3. הוועדה מטילה אחריות לנושא על ארבעה גורמים: משרד הפנים, משרד האוצר, משרד החינוך והמרכז לשלטון המקומי, ומבקשת ממשרד הפנים לרכז ולהביא למציאת פתרון לסוגיה, יחד עם שלושת הגורמים האחרים כדי לקבוע סל שירותים בסיסי לקייטנה ושעות הפעילות שלה. 4. עלות הקייטנה מוטלת על שלושה גורמים, ההורה, הרשות המקומית ומשרד האוצר'. זו הייתה מסגרת תחולת העבודה שביקשתי, 'ולכן יש לקבוע טבלת מחירים מודולרית שתתייחס למספר הילדים במשפחה והמצב הסוציו אקונומי שלה ברמה הארצית. 5. לרשויות המקומיות אין יכולת לסבסד קייטנות ולכן תפקיד הממשלה לשפות אותם על הנחות במחירי הקייטנות. 6. יש לתת את הדעת כיצד ניתן להקל על אותן משפחות שלהן ילדים בעלי צרכים מיוחדים ולהאריך את שעות הפעילות בקייטנות'. אלה הקייטנות החריגות, לא הקייטנות הרגילות. '7. הוועדה תתכנס לדיון מעקב בנושא במהלך חודש נובמבר'.

דרך אגב, מאז נתנו לכם עוד כמה חודשים לעבוד כדי לקבל נספח הבנות והחלטות של משרד הפנים בנושא. זה המכתב שאני הפניתי למשרדים הרלוונטיים, בראשם למשרד הפנים. אני רוצה להעביר אליך, איתן. מה התפקיד שלך במשרד הפנים?

אני ממונה תחום תקצוב, פיתוח ובקרה.

התקשרו אליך קייטנות?

מעט.

יש לכם מישהו שמטפל בנושא קייטנות?

לא.

אין לכם. אז מה עשיתם בנושא, איתן? דרך אגב, יש לי מכתב גם מחיים ביבס, שהוא שלח אליי ב-22 בפברואר, שהוא מודיע שלא הזמנתם אותם לשום ישיבה. אני הרי ביקשתי כאן לפני חצי שנה שתעשו עבודת מטה. עשיתם עבודת מטה?

נעשתה עבודה במטה לשאלת הקייטנות.

שיתפתם את השלטון המקומי? הרי ביקשתי, כתוב פה.

לעניות דעתי לא. לא הייתה עבודה אל מול המרכז לשלטון מקומי. בחנו את הנושא, מדובר כאן בשאלת תקציב ועבודה מול משרד החינוך בנוגע לעניין ולהבנתי הסיפור מעט התעכב, אבל לא הוזמן ביבס וקבוצתו - - -

אז עם מי דנתם בנושא? עם עצמכם?

בעיקר.

בעיקר עם עצמכם.

זאת אומרת זה בעיקר היה דיון - - -

אולי הבעיה היא באמת שאתם דנים כל הזמן עם עצמכם ולא מתקדמים לאף מקום עם הנושא?

אני רוצה לציין שבהרבה מאוד דברים אנחנו עובדים עם הרבה מאוד משרדים. אני חושב שפה בסיפור הספציפי הזה היה לי מאוד קשה לראות את הדרך לשיפוי בתחום הזה ולכן גם התקשינו מול השאלה הספציפית.

אני לא מצליח להבין את התשובות שלך. מה עשיתם? בוא תספר לי מה עשיתם. הרי אני ביקשתי, הייתי מאוד ברור. אני פירטתי לך את עבודת המטה, מה אתה צריך לעשות. אז אתה יכול להגיד לי 'זה לא אני', אז אני אביא את המנכ"לית שלך לפה, אין לי בעיה. אבל אם אתה כאן, אחרי שאיחרת, אתה גם אומר לי שלא עשיתם שום דבר, חוץ מלדבר ביניכם לבין עצמכם. אז מה, נראה לך שאני עושה פה דיוני סרק? לא הבנתי.

בכלל לא. אני לא אבוא ואגיד שזה לא אני. אני לא חושב שזו התשובה הנכונה, אפשר לשאול את השאלה הזו על משרד הפנים ככלל, האם זה תפקיד משרד הפנים, אבל גם זו לא השאלה. זו שאלה שהיא בעיקר תקציבים והאם ישנו התקציב לשיפוי, כמו שיש בתחומים אחרים. נעשתה עבודה, אנחנו לא באים ואומרים שלא נעשתה שום עבודה.

הנושא הוא לא תקציבי בלבד. להיפך, התקציב בא בסוף. איפה הגעת לתקציב?

זו גם שאלה של - - -

אני אספר לך. אתה יודע שרוב הקייטנות מתבצעות במתקנים עירוניים על ידי מפעילים פרטיים?

כן.

אתה יודע? מה אתה עושה? משרד הפנים אחראי על הנושא של הרשויות?

כן.

נו, מה עשית עם זה? לא קשור לכסף עכשיו. דיברת עם השלטון המקומי? הוצאתם חוזר מנכ"ל לרשויות?

בתחום הזה לא.

אני מדבר על התחום הזה, לא מדבר איתך כרגע על התחום של הארנונה. אני מדבר איתך על תחום הקייטנות, הנושא הוא קייטנות.

לא הוצאנו חוזר מנכ"ל.

מה עשיתם?

ניסינו להבין איך אנחנו יכולים לתת יד בנושא ולא הצלחנו למצוא את הפתרון אצלנו.

אני לא מצליח להבין את התשובה שלך. אתם חושבים שזה לא נושא שאתם צריכים לעסוק בו?

לא, לאו דווקא. פשוט לא הספקנו להגיע - - -

חצי שנה לא היה? אני עשיתי את הדיון ביוני-יולי. למה עשינו את זה? דרך אגב, פספסנו את המחזור של הקייטנות בפעם הקודמת, אז אמרנו לעצמנו, בואו נעשה את הדיון עכשיו כדי שבשנה הבאה בעזרת ה' יהיה איזה שהוא פתרון. ועכשיו בא מר איתן כהן ממשרד הפנים ומספר לנו שהם דיברו בינם לבין עצמם. אני מניח שלא עשיתם שום דבר בנושא. יש לך משהו כתוב? כמה ישיבות עשיתם בנושא? יש לכם פרוטוקולים?

אני זוכר שתי ישיבות.

יש לכם פרוטוקולים מהישיבות?

יכול להיות שיש סיכום דיון. אני לא הוצאתי סיכום דיון.

תשמע, האמת היא שאני מתלבט אם לסגור את הישיבה כעת בגלל שאתם לא עשיתם שום דבר בנושא הזה. אני מתלבט, בגלל שהגיעו לכאן עוד אנשים, אולי בואו נשמע אותם כאן. אני חושב שמה שאתם עושים זה זלזול בצורה - - - אני לא נתקלתי עד היום בתשובות מהסוג הזה. לא היה לי דבר כזה. אני גם אדבר עם שר הפנים על הנושא הזה היום, זה נראה לי חוצפה, עזות מצח של התנהלות של המשרד. אני לא יודע מי, אני לא יודע אם זה אתה, אבל אם זה אתה זה חמור מאוד. אם אני הייתי המנהל שלך אז הייתה לך בעיה קשה מאוד אחרי הישיבה הזו.

משרד האוצר. נועה.

רציתי לפרט על מספר צעדים שנעשו מאז הקיץ הקודם בתחום הקייטנות. אז פרט לקייטנות לכיתות א'-ב', שהיו בחינוך הרשמי, נוסף גם החינוך המוכר שאינו רשמי בגילאים האלה, בעלות של 50 מיליון ₪. בעקבות מספר דיונים שהתקיימו בוועדת החינוך של הכנסת, אחת מהן הייתה גם, לדעתי, בשיתוף ועדת הפנים, הוארכה העסקתן של סייעות רפואיות שנותנות במהלך השנה מענה לילדים עם צרכים רפואיים, הוארכה העסקתן למשך 12 חודשים כדי שהם יוכלו לספק מענה לילדים עם צרכים רפואיים גם בקייטנות.

בימים אלה משרד החינוך ומשרד האוצר עובדים על שינוי ההתקשרות עם קרן קרב. קרן קרב מופעלת היום על ידי החברה למתנ"סים ובמסגרת הסכם שהיה בין משרד האוצר להסתדרות העובדים שופרו תנאי העסקתם של עובדי קרן קרב. במסגרת הסיכום הזה עובדי קרן קרב הולכים לעבוד גם בחודשי הקיץ ואחד הדברים שאנחנו ביקשנו ממשרד החינוך להציג לנו זה תכנית ליצירת חוגי העשרה באמצעות אותם עובדים במתנ"סים ובמנהלים קהילתיים גם בחודשי הקיץ.

מה סך הכול התקצוב של הנושא?

תקצוב הקייטנות היום במשרד החינוך עומד על 225 שקלים, התוספת להעסקת ההעסקות הרפואיות עמדה, אם אני זוכרת נכון, על כ-15 מיליון שקלים. קרן קרב, העלות של השינוי שם הוא סדר גודל של עוד 60 מיליון שקלים מעבר להתקשרות הקודמת.

לאיזה גילאים?

היום, כיתות א'-ב'.

מה הכוונה שלכם? איך אתם רואים את כל התמונה? אני מניח שאתם יודעים שצריך להרחיב את זה באיזה שהוא מקום. היום זה נכון לכיתות א'-ב', זה גם נכון ל-ג'-ד'.

משרד האוצר ומשרד החינוך יושבים מדי שנה לישיבה שבה נסגרת התוספת התקציבית שמשרד החינוך יקבל. מי שעושה את סדרי העדיפויות הפנימיים בתוך התקציב זה משרד החינוך. כלומר משרד החינוך מקבל תוספת על סמך תכנית שהוא מציג והוא צריך עם התוספת הזאת להחליט האם באותה שנה להוסיף סייעת שנייה בגני הילדים, לצמצם את מספר התלמידים בכיתה, לעשות פרויקט במתמטיקה, או להרחיב את הקייטנות. הבחירה הזאת היא בידי שר החינוך ומנכ"לית משרד החינוך ולא בידי משרד האוצר.

הבנתי, הם קובעים את הכיוון של התוספת, לאן היא הולכת.

בוודאי.

בשנה הבאה הם יכולים להחליט שהם מוציאים את זה לקייטנות, אז אין בעיה.

אני מאוד אשמח לקבוע, אבל נראה לי שרוב החברים בחדר ישמחו שמשרד החינוך יקבע מה סדרי העדיפויות הפנימיים שלו ולא משרד האוצר.

תודה. משרד החינוך כאן?

כן, שלום. אני אחראית על הקייטנות במשרד החינוך. צריך להדגיש רק שקייטנה בחוק מוגדרת כל פעילות מעל יומיים ומעל עשרה ילדים בחופשות הילדים, זאת אומרת גם סוכות, חנוכה ופסח נכללות בתוך הגדרת הקייטנה. אנחנו, בתחום הקייטנות במינהל חברה ונוער, אין לנו מנדט לגעת בכסף, אנחנו מקבלים הוראה מהשר ואותה אנחנו מבצעים. אנחנו מאשרים קייטנות מבחינת התכנית החינוכית ואנשי כוח האדם, אנחנו מבקרים את זה ועל סמך זה אנחנו נותנים רישיון הפעלה לקייטנה.

אני מבין שאתם מבחינתכם אם מישהו בא ומבקש רישיון אז אתם בודקים את העניין, אבל בואו נניח שאף אחד לא יבוא לבקש רישיון, אז לא יהיו קייטנות?

אז יהיו קייטנות שפועלות שלא לפי החוק - - -

לא, אני מדבר כיום מבחינת המדינה, הרגולטור, הרי בסופו של דבר, כמו שאמרתי קודם בדיון הקודם, הרי זה ברור שכשהמורים יוצאים לחופשת הלימודים הילדים לא מתאדים, הם נמצאים, מישהו צריך לטפל בהם. אם גם ההורים היו יוצאים לחופשה אז אין בעיה, אז אני מניח שההורים היו יושבים עם הילדים ודואגים לכל מחסורם וגם העסקתם בתקופת הקיץ.

אפשר להצביע על זה?

אבל היות שבעצם, כמו שאמרתי קודם, הילדים נמצאים אז השאלה שלי היא קודם כל, משרד החינוך, הוא היה צריך ליזום, הוא לא צריך להיות פסיבי בעניין, אלא הוא צריך להבין שזה חלק מהתפקיד שלו גם, ליזום את העסק הזה.

יש את הקייטנות של א'-ב' ששי פירון עוד בזמנו יצר וזה משתמר עד היום, כי רואים שההחלטה הזו נכונה וטובה לכלל הציבור. הציבור שמתאים לו להגיע לקייטנות שהעלות שלהם - - -

לפני שאני נכנס לנושא הכספי אני רוצה לתפוס את תפיסת העולם. בוא נניח שלא היה תקציב, הרי למה הצפנו את העניין? בבדיקות שעשינו מסתבר שהקייטנות לרוב מתבצעות במתקנים עירוניים ציבוריים, אני לא מדבר כרגע על מישהו שעושה קייטנה פרטית, מישהו שיש לו חוות סוסים ורוצה לעשות קייטנה, שיגבה 10,000 שקל, אין לי בעיה עם זה. הבעיה מתחילה עם זה שרוב הקייטנות מתבצעות בבתי ספר. הרי זה ברור שבעיר ליזם הפרטי אין את המבנים שלו, אין לו את המתקנים שלו, אז הוא פונה לעירייה והוא מבקש אישור לעשות קייטנה. איך אמרנו? היום בתי הספר הם בניהול עצמי ברובם, אז היזם משלם למנהלת בית הספר כמה עשרות אלפי שקלים, שוכר את המבנה ומחליט על דעת עצמו, וזה בסדר מבחינתי, הוא לא הבעיה, לגבות 1,500 שקל לכל ילד.

וכל המדינה מסתכלת, וכל המדינה זה כולם פה, מסתכלים כאילו זה עסק של ההורה מול אותו יזם. אם הוא לא פונה, במיוחד למשרד הפנים - - -

איפה מצאת קייטנה ב-1,500? זה 2,500 ומעלה.

עכשיו מה סיפור המעשה באמת? זה לא חשוב כרגע אם פספסתי ב-200 שקל לכאן או לכאן. איפה מתבצעת הקייטנה? בבית הספר של אותו ילד. אלה שלא יכולים להירשם בקייטנה אז ממילא הם לא יכולים לשחק כדורגל שם, כי יש קייטנה, בבית הספר שלו הילד לא יכול להיכנס. אני סיפרתי, כשאני הייתי ילד אז אני הלכתי לקייטנה, ההורים שלי בכלל לא ידעו לאן הלכתי, אמא שלי עבדה קשה מאוד, היא בכלל לא ידעה מה אני עושה באותן שעות, נתנו לי שוקו ולחמנייה, שיחקתי כדורגל, לקחו אותי לסרט, פעם לבריכה, לא ביקשו ממני שקל, לא נתתי לאף אחד שקל. ככה העברנו את הקיץ. כל מי מבני גילי יודע. למדינה לא היה כסף, אבל הכול התנהל ככה במדינה.

היה פחות כסף.

כן. היום יש הרים של כסף, משרד הפנים לא יודע, בכלל לא מעניין אותו, משרד החינוך מנהל דיון, בגלל שיש שר שהיה שר טוב וחשב לשים זום על העניין וסגר תקציב ועל זה שאפו, אבל נראה לי הזוי שמדינת ישראל חושבת שהנושא הזה לא בתחומה. אז מה הם מצפים? מי יעשה את הקייטנות האלה? הורה שיש לו שלושה-ארבעה ילדים, מה הוא אמור לעשות? לשלם 5,000 שקל? 6,000 שקל על מחזור אחד של קייטנה של שלושה שבועות?

אז איך אמרתי בפעם הקודמת, ואני מצייר לכם את הציור האמיתי, הורה רגיל, אני מדבר על זוג הורים שקמים בבוקר בשעה שש שניהם, רצים לעמל יומם, קורעים את התחת מה שנקרא, מגיעים הביתה בערב גמורים, מגיע מאי-יוני, הם נכנסים ללחץ עצום, הם מבינים שהם נכנסים לסרט. רק כדי להעביר את החודשיים האלה הוא רץ לבנק יהב לקחת הלוואה. כל שנה חוזר חלילה ככה. זה נשמע הגיוני? אני מתאר את המצב בישיבה הקודמת, ואני הרגשתי ככה לא נעים לי, בגלל שהרגשתי שפספסנו את המחזור הקודם של הקייטנות.

חשבתי שהשנה אולי נביא בשורה לעם ישראל, ולא קשור לכסף, יש רגולטורים פה. בית הספר הוא לא של העירייה, הוא של המדינה, ואני ציפיתי שאתם תעשו את העבודה הזאת, שבו עם השלטון המקומי, בלי קשר לכסף. איתן, הכסף זה הדבר הכי קטן פה, ותגידו לו, תוציאו חוזר מנכ"ל, 'אין קייטנה מעל 500 שקל. אתה לא רוצה? אל תעשה קייטנה'. ואתם תראו שיהיו קייטנות כאלה. אתם תבנו סל של קייטנה ותגידו מה תכולת הקייטנה, ואם המדינה צריכה, היא תעשה את הקייטנות, אבל זה לא יכול להיות מה שקורה היום, כל ההפקרות הזאת.

תשאלו הורים רגילים, שיש להם שלושה ילדים, זוג צעיר, למה הוא קורס ולא מצליח להתרומם כמעט בשום נושא? בנושא הכלכלי בוודאי, בגלל שזה זורק עליו עוד אבן וההוא שם והבן אדם מרגיש שהוא כל היום קם ולא מצליח להתרומם. כמו שאמרתי קודם, אלה הורים ששניהם עובדים, למדו, השקיעו, עשו הכול, מוציאים את הנשמה ולא מצליחים להוציא את הראש מהמים. איך אני יודע את זה? זה אני ההורה הזה, זה אני הייתי לפני 20 שנה.

כולנו.

וכל אחד פה יודע על מה אני מדבר. אז ציפיתי שאם אני מעלה את הנושא, ואתם יודעים את זה, בגלל שלכל אחד פה יש ילדים, או לרובנו יש ילדים, והיינו שם באותה נקודה ולהורים שלנו, לרובנו, אין מפעלים ולא השאירו לנו ירושות גדולות והיינו צריכים להתמודד בעמל קשה. אז ציפיתי שאני מביא את הנושא, משרד הפנים, שאני חושב שהוא הרגולטור בעניין הזה, בגלל שמשרד החינוך יוצא לחופש, שיקרא למשרד החינוך, ואני בא מהזווית של המבנה בכלל, של בית הספר, המתקן, יקרא לעיריות - - -

יש לך הרבה יותר מהמבנה. אם אתה תגיד שהמבנה הוא של המדינה וצריך להשתמש בו, הוא אחד, יש לך כוח אדם שצריך גם למצוא אותו וגם לשלם לו.

לא אמרנו חינם.

דרך אגב, זה לא רק המבנה. זה תשומות, זה הרשות המקומית עצמה או תאגיד עירוני שגם מפעיל את הקייטנה.

כבוד היושב ראש, אחרי הדיון שהיה בשנה שעברה, עקב הדיון הספקנו, למשל, דוגמה אחת קטנה, בירקא, בגלל שיש רגולציה טובה, לקחנו את המועצה, שלוש קייטנות עשו עקב מה שהיה בדיון, על חשבון המועצה. לא יודע איך סידרו את זה, אבל היו שלוש קייטנות. כל קייטנה שבועיים. אז מה, זה קשה לסדר את זה מול משרד החינוך ומול משרד הפנים?

מה, זה מקור הכנסה - - -

אני ביקשתי דבר אחד. היות שמתקן יש, יש מתקן עירוני, קודם כל המתקן זה לב העניין, מהזווית הזו אני בא. אני ציפיתי שיבוא משרד הפנים, כמו שכתבתי כאן, יקרא למשרד החינוך ולשלטון המקומי.

ודרך אגב, אני פקיד, אני אומר את זה כל הזמן, אני 30 שנה פקיד, אני יודע לייצר את הפתרון תוך שלוש פגישות במקסימום. אחרי ששתינו, עישנו נרגילה וגם קצת נחנו. אבל למה הכול פה הולך עקום? למה אף פקיד פה לא יכול לקחת את העסק ולהתקדם איתו? מה הבעיה? זה לא מסובך, לא ביקשתי איזה משהו מורכב פה. תבואו, ננתח את הסל של הקייטנה, מה אנחנו רוצים בקייטנה מינימליסטית, אנחנו מבקשים את הבייסיק, מה הבייסיק, מי שרוצה אקסטרה שיילך למקום אחר. אנחנו רוצים בסיס, כמה עולה הבסיס, אני מפרט אותו בשתי דקות, כמה עולה מדריכה, כמה עולה זה, כמה עולה קצת בריכה, עשר דקות ומצאנו את הסל.

ואז עושים איגום משאבים קטן. אמרתי, ההורה משלם בוודאי, אלה הילדים שלו, יש רשות שהיא גם קיימת ויש מדינה, ועוד יש אנשים טובים באמצע הדרך שמוכנים לתרום. כל מיני קרנות, הנה יושבת כאן לינור.

תדבר על זה בלחישה, שלא - - -

לא, אני אומר, אפשר לאגם לנושא הזה עוד משאבים אפילו חיצוניים, כדי או לסבסד את החלשים, או להוריד את המחירים באופן דיפרנציאלי במדינה לפי המצב הסוציו אקונומי, יש שותפים לעניין, אבל מישהו צריך לקחת את הדבר הזה ולהתחיל להתקדם איתו. אם אתם לא יודעים לעשות את זה, אז אני אעשה דיון מקצועי אצלי, לא בוועדה. אני אזמין אתכם כדיון מקצועי, לפעמים אני עושה את זה, כשאני מבין שהפקידים לא עושים את העבודה שלהם, אני מדבר באנדרסטייטמנט. אז אמרתי תמיד, אחרי שאני אעשה את העבודה אני אשאל אותם מה הם עושים, יכול להיות שהם עצמם מיותרים במערכת, אבל זה לא הגיוני שאני פה צריך לעשות עבודת מטה. אני עשיתי את ה-30 שנה, חשבתי שפה באים, מעלים נושא, נותנים לפקידים את הכיוונים והם הולכים, עושים את העבודה וחוזרים עם תשובות.

אבל זה אני עושה לפני כחצי שנה. אני חושב שהאשם המרכזי בכל הסיפור הזה כרגע זה משרד הפנים, בגלל שאני רואה אותו כאבן הראשה של הסיפור. כמובן שלמשרד החינוך יש מה לומר, בגלל שהוא חלק מהעניין, אלה גם התלמידים שלו, אבל אני בא דווקא מהזווית העירונית. אם משרד החינוך היה אומר 'אני לוקח אחריות על הנושא, אני לוקח אחריות בכלל על ילדי ישראל, גם בקיץ אני לוקח עליהם אחריות, הם הילדים שלי', אבל זה משהו אחר.

הוא לקח וחזר בו.

אני מצפה כאן, חבר'ה, באמת זה אחד הדיונים הכי הזויים שעשיתי, זה לא מתקבל על הדעת. אני חשבתי, באמת, אנחנו צריכים להביא בשורה להורים. אני אראה לכם את המיילים שאני מקבל, אתם לא תאמינו, ההורים קורסים, הם מגיעים ליוני, למאי, הם נכנסים לחרדות כמעט, הם לא יודעים מה לעשות.

אני אומר לכם, כמו שסיפרתי את הסיפור הקודם, הורה רגיל לשלושה ילדים מתחיל את הסיפור של הקייטנות, הוא מתחיל קודם כל עם החופשה שהוא לוקח הוא ואשתו, הוא לא יכול שני מחזורים, זה עד שלושה שבועות, אבל מה לעשות שהחופש הוא חודשיים. אחרי זה בא הילד ואומר לאבא, 'מה, לא נלך לחופש, כמו כל הילדים לכיתה?' אז האבא לוקח אותו לחופש, מה לעשות. כשחוזרים יש ילקוטים, יש ספרים, יש מחברות, מתחיל סרט שההורים קורסים. אני אומר לך, הורים שהם באמת אנשים שעובדים, לא תגידי אנשים שיושבים בבית ומבקשים מהמדינה. זוג נורמטיבי רגיל, שלושה ילדים והוא לא צף, לא זז, לוקח הלוואה, כל השנה משלם אותה בתשלומים וחוזר חלילה, וכל פעם שזה מגיע עוד פעם למאי, הוא מתחיל להיכנס לאותן חרדות.

למה? למה? דרך אגב, זה בידיים שלנו. למה העירייה צריכה להרוויח? למה המתנ"ס צריך לעשות כסף על הדבר הזה? למה מפעיל פרטי צריך להרוויח הרבה כסף על זה? למה? אם מישהו רוצה להתייחס לנושא, בבקשה.

אני רוצה לשאול שתי שאלות. ראשית, אני מבינה שאתם לקחתם את קרן קרב, מי דיבר קודם וסיפר על קרן קרב?

משרד האוצר.

מישהו יכול לומר כמה היום עולה קייטנה של קרן קרב? מישהו יודע כמה זה יעלה?

זה תלוי באשכול - - -

לא חשוב, בואו נתקדם, זה מבחינתי לא - - -

כזכור לי באמת שי פירון החל את זה בכיתות א'-ב', אבל היה תקציב לקראת שנת 2015, לא התייחסו ל-2016, להרחיב את זה ל-ג'-ד' ורציתי לדעת מה קרה עם זה, מה קרה עם התקציב ומה קרה עם התכנית.

אני מטעם משרד החינוך, אני אומרת שקיבלנו איזה שהוא מסמך שאומר שההנחיה לקיץ הזה היא להמשיך רק ל-א'-ב'. זה אותם 225 מיליון שקלים ש - - -

אז מעניין אותי לדעת מה קרה עם התקציב שהיה לקראת ג'-ד'. זה היה תקציב, נדמה לי של 500 מיליון שקל, אם אני לא טועה.

לא הבנתי. מה התקציב כרגע?

225 מיליון שקלים.

אז ה-500 באמת יכול להוסיף את ג'-ד'.

אפשר להאריך, כמו שדובר פה על, כמו שקראתי, להאריך את הקייטנה עד ארבע, שאז זה נותן מענה מושלם להורים עובדים.

אז אני הייתי רוצה לדעת באמת אם יש תכניות להרחיב את זה ל-ג'-ד' או להרחיב מעבר ל - - -

בקיץ הקרוב אני יודעת בוודאות שלא. נשאר א'-ב'.

עד השעה אחת? שלושה שבועות?

כן, משעה אחת ההורים מוסיפים כסף.

שזה די הזוי.

אין פיקוח על הצהרון, על שלוש שעות.

אני אעביר את רשות הדיבור לחברי הכנסת ואחרי זה נעבור אליכם.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. באמת תודה על העקביות בעיסוק בנושא הזה.

אנחנו צריכים למהר, יש לנו עוד חמש דקות, משרד הפנים עיכב אותנו 20 דקות. לא רק שהוא לא עשה כלום, הוא גם עיכב אותנו.

ממש שתי דקות. אני חושבת שזה בדיוק הזמן. בדרך כלל יושב ראש ועדה אחר אולי היה עושה את הדיון בנושא הקייטנות ב-20 ביוני, דקה לפני שיוצאים לקייטנות וכבר אין מה לעשות. עכשיו אנחנו בדקה ה-90 מבחינת ההיערכות לקיץ ואנחנו בחודש מרץ.

חברות וחברים, הקייטנות הפכו להיות מקור הכנסה לרשויות ציבוריות על חשבון הציבור. נקודה. אני אומרת לכם, גם החרדה הזאת שתיארת, שההורים נכנסים אליה במאי, זה בדיוק סיפור חיינו. אני גם אמא לילדה בת 10 שנהנתה כשהיא הייתה בכיתה ב' מהקייטנה של החופש הגדול, עברה לכיתה ג', היו בחירות, חופש גדול וקייטנה מתחילה. אצלנו במרכז הארץ, במקומות הקצת יותר יקרים, קייטנה עירונית, אני רוצה לסבר את אוזנך, 2,700 שקל.

קייטנה עירונית פשוטה. תאמיני לי, ביום הראשון שהבאתי אותה לקייטנה, אמרתי 'מה? פה הם הולכים לבלות שלושה שבועות?' באולם ספורט אחד, עם יציאה פעם אחת בשבוע, כל השאר זה בתוך אותו אולם, אותו מתקן, באמת, לא רוצה להגיד דל, אבל בוא נגיד בסיסי. 2,700 שקל. קייטנה יותר מזה תעלה 3,000 ומעלה. ומדובר על שלושה שבועות, ילדה אחת זה שני מחזורים. לחברת הכנסת רחל עזריה, שתיכף תדבר, יש ארבעה ילדים. אז רק שתבינו על מה מדובר.

לכן אני חושבת שהגישה שלך היא הגישה המובילה, קייטנה עירונית, צריכה להיות שירות עירוני הבסיסי הזה, המחירים צריכים להיחתך בחצי ומטה. בלי זה לא עשינו כלום. ואפשר.

תודה רבה לחברת הכנסת זנדברג. חבר הכנסת אבו מערוף, בבקשה.

המילים להודות על הדיון זה מובן מאליו והעקביות שלנו, של יושב ראש הוועדה, זה במקרה - - - אני חושב, בקיצור, שיש זמן, טוב מאוחר מאשר בכלל. יש חודשיים, אנחנו בהתחלת מרץ, משרד הפנים כאן, את הלקח הוא שמע, סליחה על הביטוי, ואני חושב עם משרד החינוך להוציא חוזר, עם כל המועצות. חודשיים יש אפשרות לפעול ולהוציא את זה לפועל השנה הזאת. יש אפשרות, אל תגידו שאין אפשרות. אני מציע שבתוך חודשיים תהיה תכנית ולהוציא את זה. כמו שהספקנו בכמה כפרים להוציא תוך שבועיים, אז יש אפשרות. אז בבקשה. אני מצטרף לדבריה של חברת הכנסת תמר. יש אפשרות, לא לחכות עוד שנה. שלא נחכה עוד שנה.

בבקשה, תיקחו את העבודה בצורה רצינית ואחראית לילדים בקיץ, ולא צריך לדבר כאן על קייטנה, אנחנו יודעים שקייטנה היא יותר מיומיים, אבל לא לערב את הדברים בקיץ עם החופשות של סוכות או חג אחר. ההורים לפעמים נחים, בסדר, זה חג כללי, אבל מדובר על קייטנות הקיץ. לכן שלא תהיה כאן אי הבנה, בסדר?

תודה רבה, חבר הכנסת אבו מערוף. חברת הכנסת עזריה, בבקשה. יש לך דקה.

קודם כל אני רוצה לומר שאפשר בקלות לחתוך את העלויות בשליש, רק על ידי זה שמפסיקים את ההכנסה, או לחברה פרטית, או לעירייה, או למתנ"ס. בירושלים עשינו מהלך כזה, הארכנו את שנת הלימודים בגני הילדים בחודש, לא בשלושה שבועות, בחודש, בעלות של 900 שקל. ה-900 שקל בעצם מימנו את העלויות והוספנו עוד 2 מיליון בודדים רק כדי שכל ילד יוכל להירשם, גם מי שאין לו בסופו של דבר שילם 100 שקל.

900,000 הוסיפו.

יותר, אני עשיתי את זה. מה שאני אומרת, שאפשר להוריד בשליש את העלויות, עוד לפני שעשו משהו. זה דבר אחד.

דבר שני, אני חושבת שמאוד חשוב שיהיו פה החברה למתנ"סים, כיוון שבעצם העירייה עושה את זה דרך החברה למתנ"סים והרווח נכנס לחברה למתנ"סים - - -

זו אחת הדרכים, אבל לא תמיד - - -

שנייה, זה חשוב. בירושלים, אני יכולה לומר לך שהעירייה לא העבירה כסף למתנ"ס ואמרה למתנ"ס 'תרוויח את הכסף דרך הקייטנה', לכן הם צריכים להיות שותפים פה.

תודה. הערה חשובה, באמת צריך להזמין גם אותם לדיון.

אנחנו כאן.

אבל יש לי דקה. יש פה דיון אחר ואנחנו חייבים לעזוב את החדר.

הבטחת לי - - -

יש דקה, אני חייב לקום, בעשר צריך לפנות את האולם. אני אסביר. אמרתי, אנחנו בעצם איחרנו את הדיון בגלל משרד הפנים, מר איתן כהן היה צריך להקפיץ את אשתו, אז היינו צריכים לחכות כאן. לכן אני אעשה דיון בעוד שבועיים, עד אז משרד הפנים, אני מבקש, ועכשיו אני מבקש ממך טוב טוב, שתשמע, איתן, תכנסו את משרד החינוך, את הרשויות המקומיות, את החברה למתנ"סים, את הארגונים המסייעים, הקרנות, הקרן לידידות, ואם יש עוד קרנות אחרות שמוכנות לשים את היד בכיס ולהשתתף בעניין, תכנסו אותם, אני מבקש לעשות עבודת מטה על בסיס מה שאמרתי בסיכום. אני אצרף לכם אותו שוב פעם.

בעוד שבועיים תציגו לנו איך אתם רואים את התכנית ואיזה חוזרי מנכ"ל אתם צריכים להוציא כדי להוזיל את העלויות של הקייטנה. בסוף מה שאני רוצה לקבל זה קייטנה עם עלות בסיסית, עם מחיר דיפרנציאלי, על בסיס גם הקטע של המצב הסוציו אקונומי מבחינת רמת היישוב וגם על בסיס מספר הילדים בתוך משפחה. שזה לא יהיה משהו ליניארי, אלא משהו דיפרנציאלי. אם החלטתם שהילד הראשון משלם 500 שקל או 700 שקל, אז זה לא אם יש לו שלושה ילדים זה 2,100 שקל. לא, יש דיפרנציאציה בנושא. זה מה שאני רוצה לקבל בעוד שבועיים ואני מבקש שהפעם זה יקרה.

קיבלתי את הביקורת ואת המטלה.

עכשיו אתם יכולים לדבר, אחרי שאני סיכמתי. אני פה עדיין לשמוע. בבקשה, דורית.

הערה קטנה. אני נציגת החברה למתנ"סים. קודם כל אני ממש - - - כולנו, זה ברור, זה נשמע נכון, אני גם אמא וחווה את מה שאתה מספר. מאוד חשוב לי בדיון הזה שהמיקוד יהיה טובתו של הילד ולא רק המחיר שההורה משלם. שהחבילה הזאת שתיווצר מכל המשרדים שיישבו תתמקד במדריכים טובים ובאיכות - - -

התחלתי את הדיון המקצועי. אני לא שם. אנחנו לא מדברים - - - אנחנו לא התכוונו להביא מדריכים בני 8 שידריכו בני 4.

אני חולקת על דעתך.

לא חשוב, לא פה. לא עכשיו.

אני יושב ראש ועד הגנים ופורום ועדי ההורים היישוביים. קודם כל אני חושב שצריך לקחת בחשבון טקטיקה ואסטרטגיה. בטקטיקה צריך לפתור את הבעיות של הקייטנות, באסטרטגיה צריך לפתור את הבעיות של החופשות, יש פער של 70 יום בין החופשות של ההורים לילדים.

אתה רוצה שנדון עכשיו על זה?

לא, אני רק אומר, קודם כל, ועדה בכנסת שרוצה להביא בשורה לציבור, צריכה לחשוב גם שנים, לתכנית חומש, צריך לצמצם את ימי החופשה.

לגבי הקייטנות. קודם כל על קייטנות א'-ב', צריך לדעת כמה דברים לגביהן, ומאוד חשוב שייאמרו. דבר ראשון, היה תקציב ל-א'-ב' בשנה הראשונה, בשנה שעברה זה כבר היה צריך להיות מורחב לגני הילדים ועכשיו זה היה צריך להיות מגיל גן עד כיתה ה'. בשנה שעברה זה בוטל בגלל שהיה תקציב 1 חלקי 12, לא ברור לי איך התקציב - - -

הבנתי.

דבר שני, ב-א'-ב', ברוב המקומות זה באשכולות שמשלמים בהם, יש להורים מחויבות. צריך להבין איך התכנית הזאת עובדת וזה מאוד חשוב לחשיבה הכוללת שעושים פה המשרדים. אם לצורך העניין יעשו פה פיילוט שיהיה דומה לקייטנות של א'-ב', באשכולות הנמוכים, כשההורים לא משלמים - - -

אתה נכנס לפרטים, לא חשוב. אני אסביר. הם חשובים, אבל לא עכשיו. תבין, אני חשבתי שאתה מקבל 30 שניות כדי להגיד משהו שיאיר את עינינו בצורה מהפכנית. אתה עכשיו נכנס לפרטים. מה שאני מבקש, דרך אגב, אתה נתת לי איזה שהיא תובנה חשובה בסיכום. בצוות אני מבקש להכליל גם נציגים של הורים. יש ועדי הורים, שיבואו גם מזווית שלהם, שלא תבשלו איזה שהוא תבשיל שלא קשור אליהם. הם לא אוהבים שניצל, אבל אתם החלטתם ש - - -

זה הדבר האחרון שרציתי להגיד, אתה חסכת לי אותו, שולחן עגול.

מאה אחוז, זו תובנה חשובה. משרד הרווחה, בבקשה.

אנחנו די מסודרים בנושא הזה, אנחנו מתקצבים את הלשכות בסכומים בקהילה.

איזה לשכות?

בכל לשכות הרווחה. אנחנו מתקצבים אותם בכספים שהולכים למועדוניות ומרכזי יום. הלשכה יכולה להוציא מהתקציב השוטף שלה, יש לנו תעריפים מסודרים לקייטנות. לדוגמה, ל-30 ילדים, לכל ילד 1,055 לילד.

זאת אומרת אתם מסבסדים את המשפחות שהן - - -

אנחנו מסבסדים. יש גם ילדים בפנימיות שחוזרים, שלא ישוטטו ברחובות, גם הם משולבים בפנימיות. לדוגמה, בעיריית ירושלים בכל קיץ כ-300 עד 500 ילדים הולכים לקייטנות בכל המגזרים למיניהם.

תודה. דרך אגב, הייתי מבקש שגם בדיון תזמנו אותם, גם מבחינת איגום המשאבים.

רק אם מסבסדים את זה. גם לפי הרמות - - -

אין בעיה. אבל מה שאני רואה - - -

אז זה לא בדיוק כולם.

מה שחשוב לי בדיון, אתם צריכים לראות את המכלול של הנושא שהכותרת שלו היא קייטנות ואז איגום המשאבים. לא משנה כרגע מאיפה הוא בא, אז יכול להיות שהם ישימו את הכסף שהם שמו, בלי קשר לסבסוד הספציפי, ואז בעצם יכול להיות שאנחנו נוריד את המחיר של כולם, כולל הילדים המסובסדים. חשוב לי לראות את סך הכול התקצוב של הנושא, מכל מיני זוויות.

בסדר, רבותיי? אז אני שוב פעם מתנצל ובעוד שבועיים אנחנו עושים פה את הדיון ואתה מציג את הסיפור בעוד שבועיים. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:05.