הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 189

מישיבת ועדת הכלכלה

יום ראשון, כ"ו באדר א התשע"ו (06 במרץ 2016), שעה 9:30

הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

דוד ביטן

אורי מקלב

יעקב פרי

חוה ראובני - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דפנה עין דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבנר פלור - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה ויצמן - מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבי גונן - מהנדס ראשי לרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה קירמאייר - ראש תחום שירותי תחזוקה והדרכה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יעקב שם טוב - מהנדס תקינה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

לנה גרשקוביץ - מנהלת תחום כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אביטל בגין - עורכת דין, משרד המשפטים

דני דרגוצקי - מנהל תחום בכיר הערכה, משרד האוצר

נטליה מירצ'וב - מנהלת תחום מפקח ארצי, משרד האוצר

רקפת ישי - מנהלת תחום יבוא אישי, משרד האוצר

דניאלה גרא מרגליות - רכזת תחבורה, משרד האוצר

אסתי פלדמן - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

תהילה ורון - תחום יבוא והיטלי סחר, הלשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

אנואר חילף - הממונה על חוקיות היבוא, משרד הכלכלה והתעשייה

יונתן צוויקל - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

עידית פרוים - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

יפעת בס - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

ירדן מזרחי - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

ניר ימין - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

יהודה רודד - מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב

סיגלית בן ששון - יועצת משפטית איגוד יבואני הרכב, איגוד יבואני הרכב

גד אוחנה - דוברות, איגוד יבואני הרכב

נמרוד הגלילי - מנכ"ל, הארגון להשכרת רכב וליסינג

דניאל לוי - מנכ"ל משותף גלובל אוטומקס בע"מ, יבואני כלי רכב

חיים לוי - מנכ"ל משותף גלובל אוטומקס בע"מ, יבואני כלי רכב

ינון עמית - מנכ"ל משותף גלובל אוטומקס בע"מ, יבואני כלי רכב

אורית גרין - עו"ד קבוצת אוטולוקס, יבואני כלי רכב

אברהם פרז - קבוצת אוטולוקס, יבואני כלי רכב

דורון שורר - יועץ גלובל אוטומקס בע"מ, יבואני כלי רכב

אמיר גבל - יועמ"ש כלמוביל, מתווכים ליבוא רכב

דני בליליוס - מנכ"ל אוטו חן בע"מ, מתווכים ליבוא רכב

אסף שובינסקי - עורך דין אוטו חן בע"מ, מתווכים ליבוא רכב

יורם בונן - עו"ד כולמוביל, מתווכים ליבוא רכב

שמואל השמשוני - מנכ"ל מוסך סומרום, מתווכים ליבוא רכב

שיר דיין - עו"ד כולמוביל, מתווכים ליבוא רכב

יהודה יגן - יו"ר ענף רכב באיגוד, איגוד שמאי הביטוח

אורי גורביץ - יו"ר וועדה מקצועית ארצית רכב, איגוד שמאי הביטוח

שלמה תוסייה כהן - יועץ משפטי של איגוד שמאי הביטוח, איגוד שמאי הביטוח

אביב בן אברהם - מזכיר וועד ענף רכב באיגוד, איגוד שמאי הביטוח

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

דני הולנדר - חבר מועצה, איגוד המוסכים

עידן רוט - דובר, איגוד המוסכים

אינגריד הר אבן - יועצת משפטית איגוד המוסכים, איגוד המוסכים

ירון אליאס - יועמ"ש, איגוד חברות הביטוח

יוסי הלוי - יועמ"ש, איגוד חברות הביטוח

אורי וינקלר - נשיא, איגוד לשכות המסחר

גדעון רייס - חבר הנהלה, איגוד לשכות המסחר

דרור משולם - יבואן צמיגים, איגוד לשכות המסחר

מרדכי ברנס - יו"ר, אגודת אשכול

רון מלכה - מנהל קשת ליס בע"מ, חברות להשכרת רכב וליסינג

עינבל קורקוס - ממונה מכס, רשות המסים

איריס סעדון - מנהלת מחלקת יבוא רשות המסים, רשות המסים

משה שפר - מנהל מחלקת תחבורה ותקשורת, חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

זאב פרידמן - עו"ד, איגוד צרכנים

משה בר - ארגון הנכים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

איתי עצמון

לאה ורון

יפעת קדם

הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)

בוקר טוב, שבוע טוב. השר לשעבר אברהם פורז, חברי יעקב פרי, גברתי מנהלת הוועדה, יועץ, דובר, רשמת, אורחים נכבדים, אני שמח להתחיל את השבוע בנושא כל כך חשוב כמו הנושא שאנחנו דנים בו. האינטנסיביות היא באמת מתוך אותה ראייה שהצעת החוק הממשלתית שמונחת בפנינו, ההשפעה הכלכלית שלה על יוקר המחייה לא תתואר. המשימה, אני רוצה להזכיר לכם, היא להוציא את התוצאה הטובה ביותר מתחת ידנו. שאף אחד לא יתבלבל, החוק יעבור. אחת מהשתיים: או שמצטרפים, או שסובלים. כל אחד יבחר לו צד.

אני קודם כל מודה לכם שיש רצון כן, לפחות מצד חלקם הגדול של האנשים שיושבים כאן, להוציא את התוצאה הטובה ביותר מתחת ידינו. אני רק רוצה לקבוע את הלו"ז של היום. אנחנו נצא להפסקה ב-12:15 או ב- 12:30, תלוי איפה נאחוז באותו רגע. ההפסקה לא תהיה יותר מחצי שעה. הרצון שלי, עוד לא החלטתי בדיוק, שכנראה לקראת 17:00 נסיים את הדיון היום. אני לוקח ברצינות את העובדה שאתם חושבים שזה חוק חשוב. אני מתייחס בהתאם ללחצים שלכם. יש לנו גם אורח נכבד היום, חבר הכנסת לשעבר אברהם פורז, חבר כנסת מאושיות הבית, מי שהיה יושב-ראש ועדת הכלכלה. למדתי ממנו הרבה מאוד. יש נושא שאתה מתחבר אליו כאן, אנחנו נגיע אליו.

אנחנו לא חוזרים לאחור, אלא אם כן זה נושא אחד או שניים שממש צריך להסתמך עליו. אנחנו דוהרים קדימה. בסוף נרכז את כל העניינים. אני רוצה להסב את תשומת ליבכם לכך שבנושא הריכוזיות נעסוק בהמשך. אני רוצה שניתן לעניין הזה פתרון. איפה אוחזים?

אדוני היושב, שתי הערות. החומר מופץ כשבוע לפני הדיון. אנחנו מצפים מהחברים שיושבים פה להגיש לנו מוקדם ככל הניתן את ההסתייגויות ואת ההערות שלהם. קיבלנו בשעות הערב המאוחרות אתמול הערות מאיגוד המוסכים. עוד לא הספקנו לעבור עליהן.

רונן, זה לא מתאים. אתם ותיקים פה, אתם מכירים את העבודה. אני לא אקבל את זה. אנחנו פה כמו סוג של משפחה שעובדת יחד. גם כשיש כעס ויש ויכוח אני רוצה שהעבודה תרוץ. אני חוזר ואומר, חומר שיגיע פחות מ-3 ימים לפני דיון, ההוראה למנהלת הוועדה היא לגרוס. אנחנו לא משחקים. אם רוצים התייחסות רצינית מצדנו, אנחנו מצפים שההתייחסות תהיה רצינית מצד כל העוסקים במלאכה. הידברות בטרם נגיע לדיונים בוועדה עושה את זה נכון יותר, טוב יותר, גם אם נדרשת אחר כך הכרעה של הוועדה ואפשר לשים את הוויכוחים ולחדד אותם כאן.

עוד נקודה חשובה, אדוני היושב-ראש. בשבוע שעבר ישבנו עם איגוד השמאים. לא הגענו להסכמות של 100%, אבל ישבנו איתם, הבנו מה המחלוקות בינינו. צמצמנו את המחלוקות שהיו בינינו. אנחנו מוכנים מהבחינה הזאת. הבנתי שהם ביקשו לדחות את הנושא הזה.

אני אפשרתי לא לדון היום בפרק י"א אלא בכל הפרקים האחרים, כי היועץ המשפטי שליווה אותם בכל הדיונים הודיע שהוא נוסע לחו"ל בדיוק ביום ראשון הזה. מאחר ויש עוד פרקים שנותרו שהוועדה יכולה להתקדם בהם ולהמשיך את הדיונים, אפשרתי שלא לדון היום בפרק י"א.

אל"ף, תודה, ובי"ת, אני רק מזכיר פה לכולם שאנחנו, גם אני, גם היועץ המשפטי, גם הנהלת הוועדה, גם מנהלת הוועדה וגם חברי הכנסת תמיד שמחים להידברות טרם הדיון כאן. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. אם היינו צריכים תוך חודש להעביר, היינו מחפשים את הפתרונות האחרים. אני שואף להגיע לסוף המושב עם מקסימום התקדמות. אני כבר אומר, בשבוע, ב-10 הימים הראשונים של הפגרה יהיה כאן בליץ של דיונים כדי "לנקות שולחן". הכוונה שלנו היא לסיים את החוק הזה בשבוע עד 10 ימים הראשונים של הפגרה. לתשומת לב כל הנוכחים, הסתיים חלק א' של ההודעות.

פרק י': רישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים

רישיון להפעלת 100. (א) מי שהתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך, מאחד

מוסך או יותר מהסוגים לפי סעיף קטן (ב) (להלן – סוג המוסך) –

לרשותו מקום המתאים להפעלת אותו סוג מוסך ולחניית כלי

הרכב המטופלים במוסך, והמאפשר תנאי עבודה הולמים לעובדי

המוסך, כפי שקבע השר;

לרשותו ציוד מתאים להפעלת אותו סוג מוסך, כפי שקבע

השר;

לרשותו מנהל מקצועי המתאים להפעלת אותו סוג מוסך שנוכח

בו בשעות מתן השירות לציבור, ורשאי השר לקבוע כי במוסכים מסוג

שקבע, יהיה מנהל מקצועי בהתאם לסוג הרישיון להפעלת מוסך

כאמור בסעיף קטן (ב); כן רשאי הוא לקבוע היקף עבודה או כמות

העובדים במוסך, שבהתקיימם יעמדו לרשות אותו מוסך מספר מנהלים

מקצועיים.

לרשותו ממלא מקום אחד לפחות למנהל המקצועי, מבין עובדיו,

שאישר המנהל לפי סעיף 115ב.

(ב) השר יקבע סוגים של רישיונות להפעלת מוסך בהתאם לסוג הפעולות שיתבצעו

במוסך ולסוג הרכב שיטופל במוסך.

הרבה מהמוסכים שאני מכיר לא עונים על סעיף 100. אני מדבר על גישה, על מקום חניה, על תנאי עבודה הולמים לעובדים במקום. אני פונה אליך, רונן. אתה פנית אלי לפני שנים כדי להתמודד עם התופעה של המוסכים החאפרים. אני מניח שרובם של המוסכים החאפרים לא עומדים בסטנדרטים, אבל אני גם מניח שיש כאלה שהם מוסכים מורשים על פי כל דין – אני מכיר כאלה - שהם רחוקים מלעמוד בסעיף 100.

הייתה ביקורת של מבקר המדינה. הוא דיבר על כך שצריכים להיות 15 מפקחים. היום אנחנו במצב של כ-3 או כ-5 מפקחים במשרד התחבורה. ככל שיהיו יותר מפקחים, כך אמות המידה ייבדקו ויהיה על זה פיקוח.

בקיצור, אותו סיפור של פיקוח.

האם בסעיף קטן (3) המילה "רשאי" מתייחסת לשר?

הכוונה היא לשר.

השר יכול לקבוע כמה מנהלים מקצועיים יהיו במוסך על פי היקף העבודה, זו הכוונה?

כן, זאת הכוונה.

לפי דעתי יש בעיית ניסוח. זה מקובל עלי, אבל זה לא מנוסח כך.

אנחנו נעבד את הנוסח כך שהכוונה תהיה ברורה. המהות היא להסמיך את שר התחבורה לקבוע היקף עבודה או כמות עובדים מסוימת שבהתקיימם יידרש המוסך להעסיק מספר מנהלים מקצועיים.

אני לא מדברר את המוסכים, אבל השאלה היא עד כמה השר צריך להיכנס לתוך זה. אם יש מוסך שלא ישביע את רצונכם, אל תתנו לו רישיון.

סמכות השר היא בתקנות.

האם שר צריך בכלל לרדת לרזולוציות כאלו? זה כמו ששר החינוך יקבע את אופי הלימוד בכיתה ב'3 בבית ספר אקסטרני שלומד אחר הצהריים.

האם יש לזה מקבילה במפעלי התעשייה?

אם השר לא יקבע, בנוהל לא יהיה ניתן. אי אפשר לרדת מחקיקה ראשית לנוהל. אנחנו מדברים פה על דבר מהותי שמחויב להיות בתקנות. אי אפשר לבוא ולהשוות מוסך עם x כניסות של מנהל מקצועי אחד למוסך של x פלוס y כניסות עם מנהל מקצועי אחר. ההשוואה צריכה להיות בהתאם לכניסות למוסך. המנהל המקצועי הוא האוטוריטה המקצועית הגבוהה ביותר. הוא מאשר שכל רכב שיוצא מהמוסך הוא רכב תקין. ככל שיש כמות עבודה גדולה יותר, כך צריכים יותר מנהלים מקצועיים.

תקבעו את זה בתקנות.

נכון, זה בתקנות, לכן זה השר. זה משהו מהותי.

אנחנו בסופו של דבר דורשים כאן להחמיר.

אתה רוצה שבחקיקה ראשית המס יונח.

כן. זה משהו מהותי.

תעשו נוסח יותר ברור.

את כל הצעת החוק ננסח מחדש עם הממונה על הנוסח בלשכה המשפטית.

היה נהוג פעם מנהל מקצועי בכיר, אם אתם זוכרים, מעל כמות מסוימת של עובדים. עכשיו אתם רוצים לעשות מפתח של עבודה?

תראה, אני הצגתי דוגמה, לא אמרתי מה נכתוב בתקנות. נעשה את זה ביחד כשנגיע לזה. מבחינת ההסמכה, אנחנו רוצים שכמות המנהלים המקצועיים תיקבע לפי כמות, לפי כל מיני דרישות שנקבע בתקנות.

אפשר לקבוע מנהל מקצועי בכיר, כמו שאנחנו הצענו.

יכול להיות.

לא מוגדר פה מנהל מקצועי בכיר.

רונן, דווקא האמינות פה היא לטובתך.

התקנות הן באישור הוועדה, אני מבינה.

אתי בנדלר, היועצת המשפטית לוועדה, קבעה שבכל מקום שקובעים כללים זה צריך להיות באישור ועדת הכלכלה.

לא בכל חקיקה.

אלא אם כן החלטנו שלא. הכלל הוא שכן.

השאלה אם כל התקנות לפי הסעיף הזה טעונות אישור ועדה, לשיטתך, או שחלק?

אני מבקש מאדוני לעשות עבודה.

הוועדה צריכה עכשיו לאשר.

אני רוצה את זה באישור ועדת הכלכלה.

את כל התקנות?

את כל התקנות. מי בעד סעיף 100?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 100 אושר

ביצוע פעולות 100א. (א) לא ייתן אדם שירותי תיקון, התקנה, אחזקה או בדיקה של רכב

ברכב (בסעיף זה – ביצוע פעולות ברכב), אלא במוסך שניתן לו רישיון

להפעלת מוסך לפי סעיף 100, או במוסך נייד.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) ל איחולו על ביצוע פעולות ברכב, על סוגי

פעולות כאמור או על נסיבות לביצוען, כפי שקבע השר, באישור

הוועדה.

אני מבקש להעיר לגבי הסעיף הזה הערה מקדמית. בכנסת הקודמת התקיים דיון לגבי האיסור המאוד מאוד גורף הזה על כל אדם לבצע שירותי תיקון, התקנה, אחזקה או בדיקה של רכב מחוץ למוסך. מכיוון שהאיסור הזה מנוסח כאן בצורה מאוד מאוד גורפת - אני מניח שיש לצידו גם סנקציות - אני הצעתי בקדנציה הקודמת להתנות את תחילתו של סעיף קטן (א), את תחילתו של האיסור בכך שיובאו תקנות לאישור הוועדה שיקבעו את החריגים לאיסור כך שלא ייוצר מצב שכשנכנס החוק לתוקף יחול איסור כל כך גורף. לשיטתי, אני חושב שזה מאוד לא סביר לאור ההגדרה הרחבה של הפעולות האלו – תיקון, התקנה, אחזקה או בדיקה של רכב. אני מניח שהתקנה מתייחסת למוצר תעבורה ברכב, נכון? גם ההגדרה של מוצר תעבורה היא מאוד רחבה. אם אנחנו מתירים את האיסור הזה, לאדם אסור יהיה להתקין את האביזר הכי פשוט ברכב, לשים אותו ברכב בעצמו, אלא רק במוסך. אני חושב שזה מאוד לא סביר.

אם יש לי חבר מכונאי שאני מביא לו לתקן את התקלה שיש לי ברכב, לפי הסעיף הזה הוא עושה עבירה?

נכון.

אנחנו מקבלים את ההערה של היועץ המשפטי.

אנחנו מתנגדים בתוקף לסעיף (ב). אני גם חולקת על הפרשנות המשפטית של היועץ המשפטי לוועדה. קודם כל, צריך להיות ברור שכל פעולה שדורשת רישיון אי אפשר יהיה לעשות אותה בלי רישיון. כמו שמישהו שהוא לא עורך דין לא יכול לייצג מישהו בבית משפט, ככה גם לגבי פעולה ברכב שיש לה היבט בטיחותי, יש לה היבט כלכלי. סעיף (א) מדבר על שירותי תיקון, עו"ד עצמון, לא על זה שאני מתקינה בעצמי רדיו ברכב.

זה לא מה שכתוב.

כתוב "לא ייתן אדם שירותי..". המילה "שירותי" זה דרך עיסוק.

דרך עיסוק זו הפרשנות שלך, זה לא מה שכתוב בחוק. אנחנו עובדים עם הטקסט שכתוב כרגע בהצעת החוק.

לא כתוב שאדם לא יתקין לעצמו מצבר.

הסעיף מנוסח בצורה מאוד גורפת, מאוד רחבה. בוועדה בכנסת הקודמת הייתה הסכמה שלא ראוי לקבוע איסור כל כך גורף.

המילה "שירותי" היא על דרך עיסוק. גם היום אנחנו סובלים מתופעה של אלפי חאפרים שמתקנים בבית, במדרכות, בכפרים, בחניונים. זה, לדעתנו, פתח מאוד מאוד מסוכן. אנחנו מבקשים להשאיר את סעיף (א) כמות שהוא. המילה "שירותי" מכסה רק מי שעושה את זה דרך עיסוק וגובה על זה כסף, או אפילו לא גובה על זה כסף אבל זה משמש כעיסוק.

הערה אחת לסעיף קטן (ב). מכיוון שחלק גדול מהתיקונים היום כרוך בהתערבות במערכות של הרכב, אנחנו מבקשים שהתקנות בסעיף קטן (ב) יביאו בחשבון את הוראות היצרנים. ליצרנים יש הוראות לגבי תקלות שמצריכות תיקון במוסך. אנחנו מבינים שהסמכות היא סמכות של השר.

זה שיקול הדעת המקצועי שלנו מה לכלול בתקנות האלו. ברור שלא נשים בתקנות האלו החלפת מנוע. אנחנו כן נשים שם תקלה מסוג של התנעה שדורשת כבלים כשהמצבר הלך.

אנחנו רוצים למחוק לחלוטין את הסעיף הזה.

אני רואה הזדמנות בחקיקה הזאת לטפל בעניין הזה של כל המוסכים החאפרים. הייתה לי הצעת חוק. עבדתי אז עם רונן וצוותו בכל הנוגע לכל אותם מוסכים פיראטיים שיותר מאחד מהם, לא עלינו, גרמו לתאונות דרכים מאוד מאוד קשות כיוון שהטיפול היה טיפול של חאפרים. זה עוד הרבה מעבר אם הוא עושה את זה על המדרכה או עושה את זה בתוך החצר שלו. זה כבר פיתוח של כל התהליכים האלה.

רכבי היסעים של ילדים.

ודאי. לצערנו יש יותר מדוגמה אחת. אי רוצה לנצל את ההזדמנות, ואני בטוח שחברי פרי יצטרף אלי בעניין הזה, שהחוק שמונח כאן בפנינו - אחר כך גם נידרש לעשות פיקוח, כי כל המילים האלו יהיו אות מתה אם לא נפקח על ביצוע החוק - יהיה נהיר, ברור בכל הנוגע לחוסר הסבלנות והסובלנות של המערכת כלפי מוסכים חאפרים שאינם מורשים. אני אודה לך אם תוכל לתת לי עכשיו נתון בשלוף כמה מוסכים חאפרים פועלים ברחבי ישראל. אם לא, אני אבקש לדיון הבא.

אין לנו נתונים לגבי מה יש בכל בית, אבל על פי המידע שיש בידנו, על פי האכיפה שאנחנו מבצעים - ישנם 4 מפקחים שמבצעים אכיפה על מוסכים בלתי מורשים - ישנם בין 300 ל-500 מוסכים בלתי מורשים.

ה-4 האלה מגיעים אל המוסכים האלה פעם בקדנציה?

לא, הם לא מגיעים אליהם פעם בקדנציה.

כמה מפקחים יש לכם סך הכל?

אבנר, אתה לא יודע אם המוסך מורשה או לא מורשה עד שאתה מגיע אליו. 4 הם על הכל.

4 מפקחים הם רק למוסכים בלתי מורשים. יש עוד 6 למכוני רישוי ולמוסכים מורשים. יש בין 9 ל-10 מפקחים על כל עולם המוסכים.

כמה מוסכים יש סך הכל?

יש למעלה מ-5000 מורשים.

תחלק 5000 ב-10.

כמו שנאמר כאן, ישנה תכנית לקלוט 8 מפקחים נוספים. זו פעם ראשונה שיש חוק שכולל את הנושא הזה של המוסכים הבלתי מורשים, את הנושא של העיצומים הכספיים, את הנושא של העונשין.

מתי הופעתי אצלכם ואמרתם לי שאוטוטו החוק יוצא לדרך? לפני 10 שנים.

האכיפה שלנו כוללת את כל הנושא של החקיקה, העיצומים, העונשין.

עוד לא ראיתי פקח, אנחנו רק מדברים. הניסיון הוא רע. כשבאתי אליך ואל חווה בחדר אצל עוזי כשהוא היה מנכ"ל, אמרו לי שאוטוטו. אתם רואים את ההסתערות שלי על החוק. אני אומר את זה כמסר לשר, אני גם אשוחח איתו על זה. נושא המוסכים והטיפול במוסכים הפיראטיים זו לבנה מרכזית בחוק, זו הזדמנות שחיכינו לה שנים רבות. כמו שאני מכבד אתכם ונמצא פה ביום ראשון מהבוקר עד שעות ערב שוב ושוב, שוב ושוב - זה מתוך התייחסות רצינית - כך אני מבקש שבכל מה שנוגע לבקשות שלנו מכם ומהשר ההתייחסות תהיה רצינית לא פחות. גברתי, תקראי בבקשה את מה שאנחנו מבקשים.

להעביר לישיבת הוועדה הבאה פירוט בכתב על האכיפה שבוצעה במהלך 2015: כמה ביקורי פקחים התבצעו בכל חודש במהלך 2015, כמה תביעות הוגשו, כמה הרשעות התקבלו.

יש בעיה שלא קשורה לכמות הפקחים. אל"ף, העובדה שהרבה מהפיראטיים עובדים בשבתות, ובי"ת, המיקום שלהם הוא במגזר הערבי. הפקחים לא נכנסים לשם. אפשר להביא 400 פקחים, אבל עדיין הבעיה של השבתות והמגזר הערבי לא נפתרת.

אתה צריך לשלוח לשם חבר'ה כמו יס"מ. זה לא רק הפקח. הפקח יכול להיות הדמות המקצועית, אבל אתה צריך לעטוף אותו במעטפת שתאפשר לו פיקוח. זה לא רק נוגע לאזרחים ערבים במדינת ישראל. אני רוצה לראות אותם נכנסים לעיר יהודית. זה לא משנה אם הוא יהודי, ערבי, מוסלמי, נוצרי. זאת צריכה להיות יחידת אכיפה. זה נוגע לכל רוחב המקצועות.

עד סיום הדיונים אני תובע שתציגו בפני הוועדה תכנית פעולה בנוגע להתמודדות עם כל העניין של המוסכים הפיראטיים. זה חלק בלתי נפרד מהחוק. זה נוגע, דרך אגב, לטיפול שלנו במאבק בתאונות הדרכים. זה חלק בלתי נפרד מאותה שרשרת של טיפול. אם אני לא אראה תכנית עד סוף החקיקה, אני אשקול את צעדנו. אני אומר את זה בצורה הכי רצינית. אנחנו הכי מכבדים. אנחנו רוצים שתכבדו אותנו בהתאם.

כמו שאמרת, אנחנו נגיש את התכנית של 2015. אנחנו כן נכנסים ליישובים ערביים, אנחנו כן עובדים בשיתוף עם המשטרה. זה נראה פה כאילו אנחנו לא עושים. זה לא מדויק. אי אפשר לתקוף על משהו שלא ראו. יש 10 מפקחים שעובדים.

אבנר, זה רק 10. גם אם הם יעבדו סביב השעון, לא ינוחו, יהיו ביונים, הם עדיין 10. יש למעלה מ-5000 מוסכים. זה לא ממקום של לתקוף אותך או את המשרד, זה ענייני. תחלק 5000 ב-10.

זה לא עובד ככה, זו לא השיטה.

אני יודע שיש כמות אדירה של מוסכים פיראטיים. סיפור המוסכים הפיראטיים הוא רעה חולה שצריך לטפל בה. מה ביקשתי?

אין 3000 מוסכים בלתי מורשים. צריך להכניס את הדברים לפרופורציה.

אנחנו רוצים בפתיחת הדיון הבא שתתנו לנו את כל הפירוט. אני רוצה תכנית התמודדות ל-2016 וצפונה.

התכוונתי ל-2015.

תיתן לנו דיווח על 2015. לגבי 2015 לא תוכל לעשות כלום, היא כבר הייתה. אני מדבר על 2016 וצפונה. עד סוף הטיפול בחוק יש לך את הזמן להעביר לנו הצעה להתמודדות.

אני רוצה להבין את החלטת הוועדה לגבי סעיף 100א. בסעיף קטן (א) אנחנו נוסיף את המילים "שירותי התקנה של מוצרי תעבורה ברכב", כי כרגע כתוב רק התקנה. לעניין סעיף קטן (ב), תחילתו תהיה ביום תחילתן של התקנות שיובאו לאישור הוועדה לפי אותו סעיף קטן, דהיינו שאם לא הותקנו תקנות, לא יחול האיסור הקבוע בסעיף קטן (א), שהוא כאמור איסור מאוד גורף.

האם אפשר להגביל בזמן?

מה פרק הזמן שאתם נדרשים היום לצורך הכנת התקנות?

4 חודשים לסעיף הזה.

מיום תחילתו או מיום פרסומו של החוק?

מיום פרסומו של החוק.

אנחנו מבקשים שלא תהיה התניה על תוקף סעיף קטן (א) עד התקנות של סעיף קטן (ב), כי אז תהיה לקונה.

לא תהיה לקונה. בסעיף קטן (א) של סעיף 100א, אחרי המילה "התקנה" אנחנו נוסיף את המילים "של מוצרי תעבורה ברכב". לעניין סעיף קטן (ב), שאלה בעצם החריגים לאיסור שקבוע בסעיף קטן (א), החריגים אמורים להיקבע בתקנות באישור הוועדה. כל עוד לא הותקנו התקנות האלו, האיסור לא יחול. התקנות לפי סעיף קטן (ב) יובאו לאישור הוועדה בתוך 4 חודשים מיום פרסומו של החוק ברשומות.

האם כל פעולה שאני מבצע, כמו החלפת נורה ברכב - -?

זה דבר שאמור להיות בתקנות. החריגים האלה ייקבעו בתקנות. עד שלא יהיו תקנות האיסור לא יחול.

האם הגדרת מוצרי תעבורה בחוק הזה מוגבלת לסל ספציפי של מוצרי תעבורה?

היא מאוד מאוד רחבה.

אני זוכר אותה כרחבה מאוד.

אתה צריך להסביר אם לנו, המוסכים החוקיים, יהיו דברים שנוכל לעשות באופן לא חוקי.

אם יש לך רישיון, סעיף 100א לא מעניין אותך.

לשאלתך לגבי המנורה, גם כדי להחליף מנורה באוטו אתה צריך מוסך כי אתה יכול לשרוף את המנורה.

נגיע לזה בתקנות. נעסוק בזה בבוא העת בתקנות. מי בעד סעיף 100א, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 100א(א)(ב) אושר עם התיקונים

אדוני היושב-ראש, אני מאוד לא רגוע עם ההגדרה של מוצר תעבורה, משום שמדובר כאן רק באותם דברים שמיועדים לשמש להרכבה, לתחזוקה ולפעולת תקינה.

עו"ד פרידמן, הסעיף אושר.

שב עם אבנר ועם חווה. אם לא שכנעו אותך ועדיין נראה שיש לקונה בעניין הזה, אנא שוב אלי.

רישיון למוסך 101. (א) מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רישיון למוסך מומחה:

מומחה

הוא בעל רישיון להפעלת מוסך לפי סעיף 100;

הוא בעל יכולת מקצועית מתאימה וציוד מתאים לטפל

בתוצר הרכב שלגביו הוגשה הבקשה כפי שקבע השר.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 101 אושר

חובת שילוט 102. (א) בעל רישיון להפעלת מוסך יציב שלט בולט לעין במקום הנראה

במוסך לעיני הלקוחות במוסך, שיכלול את הפרטים האלה:

שם המוסך ומספר רישיונו;

סוג המוסך בהתאם לרישיון שניתן לו לפי סעיף 100;

אם הוא מוסך מומחה – התוצר שבו הוא מתמחה בהתאם

לרישיון שניתן לו לפי סעיף 101;

המחיר הכולל של שעת עבודה במוסך, שיוצג בשקלים חדשים.

(ב) השר, באישור הוועדה, יקבע את הגודל המזערי של השלט כאמור בסעיף קטן

(א) ואת גודל האותיות המזערי אשר יופיעו עליו, והוא רשאי לקבוע בדרך

האמורה הוראות נוספות לעניין שלט כאמור, ובכלל זה פרטים נוספים שייכללו

בו.

(ג) בעל רישיון להפעלת מוסך לא יציג במוסך שלט הכולל פרטים שאינם תואמים

לרישיון להפעלת המוסך שניתן לו.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 102 אושר

סוגי מוצרי 103. (א) בעל רישיון להפעלת מוסך יציע ללקוח, לשם ביצוע פעולה ברכב, יותר

תעבורה מסוג אחד של מוצר תעבורה, זולת אם אין בישראל יותר מסוג אחד כאמור.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על ביצוע פעולה ברכב, במסגרת

אחריות בשיעור כאמור בסעיף קטן 42(ג) או במסגרת תקלת בטיחות סדרתית.

(ג) בסעיף זה –

"סוג", של מוצר תעבורה – מוצר תעבורה מקורי, מוצר

תעבורה תחליפי או מוצר תעבורה משופץ;

"מוצר תעבורה משופץ" – מוצר תעבורה משומש, בין אם הוא מוצר תעבורה

מקורי ובין אם הוא מוצר תעבורה תחליפי, שעובד, נבדק והוכשר לשימוש

ברכב.

אנחנו רצינו להחליף את המילים "זולת אם אין בישראל" במילים "בר השגה".

מה שרונן אומר זה שלא נמצא את עצמנו על כל חליף שיצטרכו לנסוע לכל מיני מקומות.

רק אם פעל במאמץ סביר כדי להשיג יותר מסוג אחד.

אנחנו חושבים שהסעיף הזה מיותר.

כי אתם מעדיפים שזה יהיה מוצר מקורי.

לא. מי שאנחנו חושבים שצריך לקבוע זה הצרכן. זאת בדיוק הנקודה. ההחלטה האם לשים את המקורי או החליפי היא החלטה של הצרכן.

אני כצרכן או רוב הצרכנים הם הדיוטות בעניין הזה. בשבילי בר הסמכא הוא מנהל המוסך. אני מדבר על רובנו. כשהוא בא ואומר: תשמע, אני נותן לך לבחור מבין 3, אלה המחירים, אז אני כמעט אוטומטית אגיד לו "מה אתה ממליץ".

זה בסדר. הסעיף הזה לא פותר את זה. להיפך, הוא רק מגדיל את הדילמה. ההחלטה באלה חלפים לעשות שימוש היא החלטה מקצועית והחלטת כלכלית. למה להתערב בהחלטה של מוסך? הוא אומר ללקוחות שלו: אצלי רק מקורי, או אצלי רק חליפי. אם לא נראה לצרכן, הוא ילך למוסך אחר.

אתה מגביל פה את התחרות.

הפוך, אדוני.

זאת לא תחרות.

אני חושב שיש למוסך זכות או אפשרות למתג את עצמו כמוסך שמשתמש אך ורק בחלקים מסוג מסוים. לגבי סעיף קטן (ב), אנחנו מבקשים שתהיה הפניה גם למקרים שהשר קבע לפי סעיף 52.

52 טרם אושר.

הצעתם בסעיף 52 לקבוע סוגי מקרים שבהם ניתן יהיה לעשות שימוש רק בחלפים מקוריים כיוון שהמוסך או היבואן הוא זה שנושא בתיקון.

הייתי מאוד מודה אם היו מנסחים את זה כך שהוא יציע ללקוח ויפרט את ההבדלים ביניהם.

אני רוצה להעלות דבר לגבי החלקים האורגינאליים. לי יש מרצדס ספרינטר. אני לא יכול לתקן את זה בשום מקום, רק במוסך. למה אני צריך לקבל את העונש הזה? אותי חייבו לקנות רכב כזה כי אני נכה. אני חושב שהמוסכים עושים מה שבא להם, בייחוד החברות. צריכים לתת לנכה להחליט. המוסך יכול לבוא ולהגיד לי: תראה, החלק נמצא באילת, אנחנו לא יכולים להביא לך. תנו לי את הזכות להביא את החלק. אני אשלם על המשלוח, אני אשלם על החלק, רק תתקנו לי את זה.

הסעיף הזה מגן על מוסכי השירות של היבואנים. יש דרכים אחרות כדי להכריח אותם להחליף.

זה סעיף מאוד מאוד חשוב לתחרות, אין ויכוח בכלל. אני לא מייצר פה מוסכים. גם אם זה מוסך אקסקלוסיבי שהחליט שהוא מוסך שהוא רק של חלפים שיודעים לזמר קריוקי, אותי זה לא מעניין.

אם הוא לא עושה את זה, הוא עובר על החוק.

אני רוצה שהוא יציג ללקוח את כל האופציות שעומדות בפניו. זה עניין גם של כיס. לפעמים אני כבול לא כי כבלו אותי. אני מניח שרובנו דומים. כשיש לי את המוסך המורשה, הסיכוי שאני אתקן את הרכב של רעייתי במוסך שהוא לא המוסך התקני שואף ל-0. אני מניח שרוב האנשים פועלים בצורה הזאת. חלק מהתהליך שאנחנו מבקשים לעשות בחוק זה לאפשר לאנשים אופציות, שהם לא יהיו כבולים, שגם המוסך המיוחד ידע לתת את המגוון הרחב של האופציות.

לגבי המרחק יש בעיה. איך נגביל את הצעת המחיר במרחק שהחלק נמצא בו? אני לא יודע איך אני עושה את זה.

יש פירוש לעניין של בר השגה. בר השגה אומר שאני יכול להשיג אותו. אם בדקתי, חקרתי אבל לא השגתי, כאשר אחר יגיד שהוא מצא, זה הופך אותי לפלילי.

הכוונה היא שהמוסך ביצע את הפעולה הסבירה. אם אני מטופל במוסך מסוים, שבעל המוסך יעשה כמיטב יכולתו להשיג עבורי את החלף הנדרש.

מה שקובע זה אם ניתן להשיגו באותה העת שהרכב נמצא בתיקון. זה צריך להיות חד משמעי, אחרת לא נוכל.

עדיין צריך להכניס את ההערה של עורך דין עצמון על כך שזה במאמץ סביר.

אני חושב שנוסיף בסיפא של סעיף קטן (א) את המילים "זולת אם לא ניתן להשיג במאמץ סביר באותה עת יותר מסוג אחד של מוצר כאמור".

יהיה לנו קושי להטיל עיצום כספי על מאמץ סביר.

יכול להיות שזאת לא הוראה שמתאימה לאכיפה באמצעות עיצום כספי.

השאלה איך אני בודק מה זה סביר.

לגבי הסעיף שנוסח עכשיו, יש לכם יכולת לאכוף?

המטרה שלנו שיהיה מאגר של חלקי חילוף עם השוואת מחירים. זה בעצם המטרה שלנו. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שלא משנה איפה המיקום של המוסך, הוא אמור להיכנס לאותו אתר, הוא אמור לבדוק ולתת לאותו צרכן את מרבית החלקים שקיימים במדינת ישראל מבחינת מקורי, משומש. אם ניכנס לעניין של סביר או לא סביר, תהיה בעיית פיקוח מאוד מאוד גדולה.

ואם זה במיקום רחוק, הוא יגיד שזה ייקח זמן עד שזה יגיע אליו.

אתה הגדרת משופץ. מה אם אין משופץ באותו רגע, הוא לא השיג וגם אין מאגר?

אם אין אז אין, ואז הנוסח הקיים היום הוא בסדר.

זה עניין ניסוחי. העיקרון הוא שהוא צריך להציע מוצר תעבורה.

השאלה מה החריג לחובה הזאת של בעל רישיון להפעלת מוסך זו שאלה מהותית.

אם הוא הכניס את האוטו, הוא לא יחזיר לו את האוטו אחרי חודשיים כשהוא ימצא את המוצר. האוטו במוסך אמור להיות יומיים שלושה. אני לא מדבר אתכם על פעם בכמה זמן שמגיע איזה חלף שצריך לייבא מאיזה שהוא מקום. לא צריך להפוך כל דבר לדרמה.

שינסחו מחדש.

זה לא עניין של נוסח, זה עניין מהותי.

אפשר למנות את הפעולות שאנחנו מצפים ממנו לעשות, כמו למשל אחרי שבדק במאגר או במערכת המחשב, אחרי שהוא בדק שהחלף נמצא במרחק של כך כך וקילומטרים, כל מיני מדדים כאלה שיראו לנו את הפעולה שלו, לא את התוצאה.

אם לא ניתן להביא את החלק מידית, אפשר לבוא לנהג ולהגיד: שמע, החלק הזה קשה להשגה, זה ייקח עוד יומיים, עוד שבוע, או שתייבא אותו לבד. כשמכניסים היום את המספר של החלק ואת שם החלק למחשב, זה יכול להראות איפה החלק נמצא בכל העולם. אנחנו לא בדור האבן, אפשר לעשות את זה. זה עניין של עוד מספר ימים.

משה, החלק שאתה מכניס לתוך המחשב זה החלק הפשוט. הבעיה היא על אותם חלקים שאתה לא מוצא באותו רגע.

כשאתה לא מוצא, אין ברירה.

האם לדעת משרד התחבורה יש חובה להציע לצרכן חלק מקורי?

אתה צריך להציג בפניו את מכלול החלפים.

אם מציעים לך כשאתה נכנס חליפי משופץ, זה אומר שאין מקורי. לא חייבים להציע לך מקורי. המוסך מציע הכל. אם כלקוח אני רוצה מקורי, יכול המוסך להגיד: תשמע, יש לי חליפי, יש לי משופץ. השאלה אם חייבים להציע לו גם מקורי.

לא חייבים.

אם הוא רוצה מקורי, שילך למוסך אחר. אנחנו לא רוצים לכבול אותו דווקא לסוג אחד.

הוא לא חייב שיהיו בפניו כל האופציות, אבל לפחות שתיים הוא חייב שיהיו. אם בעל מוסך אומר לי: אם אתה שואל את דעתי המקצועית, תלך על המקורי, אין סיכוי שאני לא לוקח מקורי. אני מכיר את עצמי, אני לא יודע להגיד על אחרים. אתה כיוונת אותי לתהליך מסוים שאני לא רוצה אותו.

אדוני היושב-ראש, עדיין השאלה הזאת מבליטה באופן מיוחד למה צריך להסביר את המהות של כל חלק, כי אחרת אפשר לעשות מניפולציות בכך שאפשר להציג לצרכן שני חלפים אבל לא לומר לו מה ההבדל ביניהם.

הנושא עלה מספר פעמים לאורך הדיונים. כמובן שהחובות לפי חוק חובת הצרכן חלות, אבל יכול להיות שאפשר להגיד שבלי לגרוע מההוראות האלו בעל רישיון להפעלת מוסך יציע יותר מסוג אחד ויסביר את מהות ההבדלים בין המוצרים. זה לא גורע מהחובות הכלליות לפי חוק הגנת הצרכן. בנוסח יהיה כתוב שבעל רישיון להפעלת מוסך יציע ללקוח לשם ביצוע פעולה ברכב יותר מסוג אחד של מוצר, ויסביר ללקוח את ההבדלים בין סוגי המוצרים, כמובן בלי לגרוע מהחובות שחלות על עוסק לפי חוק הגנת הצרכן לגילוי מלא ונאות ללקוח על טיב הנכס.

אתם יודעים את ההתדיינויות שיהיו על הדבר הזה לגבי מה הוא הסביר לו ומה הוא לא הסביר, האם בכתב או לא בכתב?

אפשר לתקוף את זה מכל זווית.

עו"ד בגין הציעה לפרוט את זה לפרוטות של פעולות שיבוצעו. אנחנו חשבנו על לבדוק במאגר לפי סעיף 99, שזה לא מנוסח כמובן, על לבדוק במוסכים מומחים של אותו תוצר, לבדוק במוסכי שירות אצל יבואני חלפים.

העניין ברור. תכינו נוסח.

סעיף קטן (א) לא יאושר בינתיים.

מי בעד סעיף 103(ב) ו-(ג)?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 103(ב) ו-(ג) אושרו

הצעת מחיר 104. (א) בעל רישיון להפעלת מוסך ייתן הצעת המחיר בכתב על הפעולות

שהמושך מציע כי יבוצעו ברכב, על מספר שעות העבודה הצפויות ועל

מוצרי התעבורה המוצעים לפי סעיף 103 (בסעיף זה – הצעת מחיר);

השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטים נוספים שייכללו בהצעת

המחיר.

(ב) בעל רישיון להפעלת מוסך יספק ללקוח את מוצרי התעבורה

שפורסמו בהצעת המחיר והוסכמו עם הלקוח.

(ג) בעל רישיון יעביר למנהל לפי דרישתו, ולא יאוחר משבעה ימים

מיום שנמסרה לידיו הדרישה, וכן במועדים ובאופן שקבע השר,

הצעות מחיר או חשבוניות שניתנו ללקוחות.

זה גם אחד הסעיפים החשובים בפרק הזה. כל הזמן מדברים על נושא של היסטוריית רכב, לדעת את הטיפולים, את התחזוקה. סעיף (ג) נותן לנו את הסמכות לבקש מאותם מוסכים שמטפלים ברכב את כל העבר שלו.

אין לנו בעיה שיהיה תיעוד, אבל יש לנו בעיה עם העניין של בכתב. כשאתה חושף את הרכב ומגלה עוד דברים, אתה צריך לתת הצעת מחיר נוספת מעבר להצעת המחיר הראשונה. החובה הזאת בכתב תעכב את העבודה.

אי אפשר במסרון, במייל?

אפשר, אבל זה לא אותו דבר. מה, הוא יתחיל לשלוח מסרונים?

אם אפשר מבחינה משפטית את התיעוד הטלפוני, כי הוא אומר שהם מציעים.

אני חושבת שצריך לדבר על שני מצבים שונים. הצעת מחיר ראשונית ובסיסית חייבת להיות בכתב. יכול להיות שיש מצב, וסביר שזה יקרה, שתוך כדי עבודה על הרכב יתברר שיש עוד משהו.

המוסכים תמיד מוצאים.

התקבלה הצעה היום בבוקר שתהיה אפשרות לעדכן הצעת מחיר, כמובן עם תיעוד ובהסכמה עם הלקוח.

אם אנחנו נתחיל לשלוח באמצע אישורים בכתב, נתחיל לחכות לאישורים בכתב, אנחנו רק נתקע את כל העבודה.

הלקוח יביע את הסכמתו.

כמעט לכל אחד יש היום מייל וטלפון נייד. כמו שאמרת, חוה, העניין הוא ההצעה הראשונית. אני רוצה להזכיר לכם שרכב זה המוצר השני אחרי דירה מבחינת הוצאה. אני מניח שאם אתה צריך ממני אישור, אתה מדבר איתי בטלפון, וכשאני מגיע אתה מוציא לי את זה גם בכתב. אתה לא עושה לי את זה בערך.

לפעמים הוא מתקשר כשהרכב כבר בטיפול ומודיע שצריך לעשות עוד משהו.

בסוף זה קיים בחשבונית.

זה עדיין לא אומר שהלקוח הסכים לשלם את זה. חשבונית זה בדיעבד.

רוב הוויכוחים הם לא על החלק שנכנסת איתו, רוב הוויכוחים הם על הצינור שנתת לי שהיה מקולקל.

על ההתפתחות.

על איזה אלמנט אני אמור לקבל. איך זה עובד? הוא אומר לי: אח שלי, לא אמרתי דבר כזה, ואז אני אומר: זה מה שהבנתי. כשאני באתי למוסך, בעל המוסך התקשר אלי ואמר לי: תשמע, הסתבר שגם זה וגם זה. הפתרון הוא בכך שאני אדע מה המחיר שאתה גובה על זה. גם אם אתה לא מפרט לי את הכל, שלפחות על המחיר לא יהיה ויכוח לאחר מכן.

תלוי מה התוספת. אם זה עד 10% מההצעה זה בסדר, אבל אם זה מעבר ל-10% - -

ההצעה של חבר הכנסת יכולה להיות טובה, אבל - -

היא מייצרת מכשול בפני עיוור, כי פתאום תראה שלכולם יש עניין של 10%.

אני מציעה לומר שההצעה המקורית תהיה בכתב, וככל שבמהלך הטיפול יתעורר הצורך בתיקונים נוספים או פעולות נוספות, תינתן הצעה והסכמה שיכול להיות שתהיה גם במדיה אלקטרונית.

את מפרשת את המילה "בכתב" לא כמדיה אלקטרונית?

אני לא יודעת. אס אם אס, וואטסאפ זה בכתב?

בתי משפט מקבלים היום את ההודעה במסרון או את ההודעה בוואטסאפ כהודעה קבילה.

גם את ההצעה המקורית לשלוח בוואטסאפ?

לא, יש הבדל.

צריך להגדיר את זה.

ההודעה הראשונית חייבת להיות בכתב. אם יש תוספת, אם יש אלמנט שהאזרח צריך להרגיש אותו, שירגיש אותו בכתב.

אישור מוקדם.

במדיה דיגיטלית.

יכול ותהיה גם במדיה דיגיטלית.

ההצעה הראשונית לא יכולה להיות במדיה דיגיטלית?

לא.

זה לא בהכרח ברור.

במייל זה לא יכול להיות?

במייל כן.

זה מדיה דיגיטלית. כשאנחנו מדברים על מדיה דיגיטלית, זה צריך להיות מוגבל. מדיה דיגיטלית היא רחבה מאוד. פה, בחלק הראשון שחווה התייחסה אליו, הוא יכול להעביר את זה בכתב או במייל.

ההצעה הראשונית יכולה להיות מודפסת או במייל.

נכון, זה המסמך שבו הוא נותן את הפירוט הגדול. אם הוא שואל אותו - כמה זה יעלה לי עוד, הוא יכול להגיד לו את הסכום. אם הוא ישאל אותו - אני יכול לשלוח לך את זה באס אם אס, זה צריך להיות בהסכמה.

העדכון יכול להיות במדיה דיגיטלית נוספת.

ההצעה הראשונית תהיה במסמך מודפס או בדואר אלקטרוני, וההצעה הנוספת על האלמנטים הנוספים יכול שתהיה גם במדיה דיגיטלית, בהסכמת הלקוח.

כן, ואז פתרת את כל הבעיה.

צריך גם לכלול בהצעת המחיר את זמן האחריות למוצר התעבורה ולתיקון.

איזה תיקון?

אחריות על התיקון שעושה המוסך.

היקף האחריות.

היקף האחריות על מוצר התעבורה ועל התיקון.

לפי דעתי חסר בסעיף הזה כמה זמן צריך לשמור את התיעוד. כל מה שייקבע זה טוב, רק צריך לקבוע.

אם החשבונית מפורטת, זה צריך להספיק. אני לא רוצה לעשות עוד רגולציה.

פעם שעברה דיברנו על שנתיים.

היום המצב הוא 18 חודש.

צריך לשמור הצעת מחיר במשך שנה, לא צריך יותר מזה. חשבונית צריכה להיות מפורטת. היא תוחזק על פי הכללים של מס הכנסה, שזה 7 שנים.

כתוב שהצעת המחיר תישמר במשך שנה מיום שניתנה.

אני לא צריך יותר מזה.

אנחנו נחשפנו בשבוע שעבר למוסכי ההסדר שמספקים להם את החלקים. המוסכים האלה מוציאים חשבוניות רק על עבודה. אם אני בא מתוקף חוק גילוי נאות לקנות אוטו ממישהו, אני לא יודע איזה חלקים החליפו לו. איך אתם פותרים את הבעיה הזאת?

כתוב פה שהצעת המחיר והחשבונית צריכות לכלול את כל - -

חברות ביטוח מקבלות חשבונית רק על עבודה, כי הן הביאו את החלקים למוסך. השמאים כותבים רק את הדבר הזה. אם בא בן אדם לקנות את האוטו, יכול להיות שיהיו 50 חלקים שהותקנו באוטו, אבל במסגרת חוק גילוי נאות הוא לא יודע שהם הותקנו. כשהוא בא למוסך, הוא מקבל שם מידע רק על 1000 שקל של עבודה. זה פוגע ביד שנייה. מעקרים את חוק גילוי נאות דרך השיטה הזאת. איך אתה פותר את הבעיה הזאת? מדובר פה בהרבה מכוניות.

זה בסעיף הזה?

חוק גילוי נאות מחייב מוסך לשמור מידע על רכב שתוקן או טופל במשך 7 שנים מיום התיקון, מיום הטיפול או מיום שהמידע הגיע לידיו.

בחשבונית יש רק סכום.

אני הקראתי עכשיו את הסעיף שנוגע למוסכים בחוק גילוי נאות, את סעיף 3(א). אנחנו מדברים על מוסכים, לא על חברות ביטוח. זה הסעיף של מוסכים. גם מבטח צריך לשמור 7 שנים. הצעת מחיר זה לא מידע על טיפול ותיקון. יש חובה בחשבונית לשים את הפירוט של מוצרי התעבורה שהותקנו.

מה שרונן מעלה, אדוני היושב-ראש, אומר שאנחנו מבקשים הצעת מחיר בחשבונית. בחשבונית אין את כל הפרטים שיש בהצעת המחיר. הצעת המחיר יותר מפורטת.

אני רוצה שיהיה כתוב על מה אתה משלם. הצעה זו הצעה. בסוף, אחרי שהוא ביצע לך את העבודה, הוא כותב: החלפתי גלגל –x שקלים.

אתה אמרת שאם הוא רוצה תוספת, הוא שולח באס אם אס. איך הוא שומר את זה? יש פה בעיה.

חובת השמירה תהיה לגבי המסמך - -

זה שהוא מעביר לו את ההודעה השנייה על האלמנט באס אם אס או בכלי דיגיטלי אחר, זה לא אומר שכשהוא יגיע אליו הוא לא ייצר לו את כל הפירוט.

את הפירוט הוא מייצר בחשבונית, לא בהצעה. הוא לא מתקן את ההצעה.

הוא מגיע למוסך, מכניס את האוטו, מקבל את הצעת המחיר, מאשר אותה, אחר כך הולך וממשיך בשגרת יומו. בעל המוסך מתקשר אליו, אומר לו: תשמע, אחרי שהלכת התחלנו לעבוד על הרכב, מסתבר שצריך א',ב',ג',ד'. אמרנו שבכל מקרה הוא יחליט, בהסכמת הלקוח, על איזו מדיה דיגיטלית הוא מעביר אליו.

אם הוא הגיש הצעת מחיר אבל אחר כך הוא רואה שצריך להוסיף עוד 2000 שקל, הוא שולח לו הודעה באס אם אס על כך. הלקוח משיב לו באס אם אס שהוא מסכים. זה לא צריך לבוא להצעת מחיר מתוקנת, הוא יביא לו את זה בחשבונית. הנושא הזה של לשמור שנה - -

זה חל על ההצעה הראשונית.

זה בעייתי.

בסעיף 14 בחוק, שזה מה שכבר אישרנו, יש את הפרטים שהחשבונית אמורה לכלול. במסגרת חקיקת המשנה נכניס את הפרטים שהחשבונית אמורה לכלול.

באי-מייל אין בעיה, אבל אס אם אס זה בעייתי.

הוא צריך לתקן את הצעת המחיר הכתובה. כשהוא בא לשלם את החשבון ומקבל חשבונית, הוא מוסיף לו את הנספח, הוא מראה לו. הוא חייב להציג בפניו את המדיה הדיגיטלית. הם מאשרים האחד לשני שאכן יש הסכמה על העניין הזה. הוא מצרף נספח למסמך הכתוב.

היום באס אם אס אתה יכול להעביר למייל ולהוציא את זה מודפס. יש כל מיני שיטות.

הסכנה שזה יימחק יותר גדולה מאשר אם אתה מעביר את זה במייל.

אנחנו לא מסתכלים רק על הלקוח עצמו, אלא גם על הלקוח הבא שבא לקנות את הרכב. המידע המתועד הזה משמש אחר כך להגדיר על פי חוק את מכירת הרכב המשומש, הזכאות למידע, מה בוצע ברכב. באותם מצבים שבהם לא מדווחים לא מתועדים חלקי החילוף, כמו למשל כשחברת הביטוח מביאה את חלקי החילוף. הלקוח הבא לא יידע מה נעשה ברכב, הוא רואה חשבונית על עבודה בלבד. המידע שמסופק איננו מספיק. צריך לדאוג שזה יישמר.

המוסך עצמו מקבל רשימה של החלפים.

איפה כתוב בחוק גילוי נאות שהוא חייב להגיד לו כל מוצר תעבורה שהותקן ברכב?

לחברת ביטוח מותר להתקין כל חלק בלי שבעל האוטו ידע?

אפשר להפנות את תשומת הלב לסעיף 14. החשבוניות יהיו מפורטות.

יש לך פה בעיה בהגדרת הלקוח. בשיטה של מוסכי הסדר לא ברור מי הלקוח, האם הלקוח הוא בעל הרכב או הלקוח הוא חברת הביטוח שמשלמת על התיקון. כדי למנוע בדיוק את הלקונות האלו, אנחנו מבקשים שהחובה על הצעת המחיר תחול גם לא כשבעל הרכב הוא זה שמשלם על התיקון.

למה שבעל הרכב לא ידע איך מתקנים לו את האוטו?

אני נתקלתי בבעיה שחשבו שיש כיסוי ביטוחי, נתנו הצעה, התחילו לתקן, אבל אז גילו שאין כיסוי ביטוחי וזה חל על האדם. חשוב לקבל את ההצעה כדי שבמצבים כאלה הוא ידע כמה זה עולה לו.

אני מציעה שחובת המסירה תהיה לבעל הרכב.

אם אומרים ללקוח שהתיקון ייקח שעה, כאשר בפועל התיקון לוקח שעתיים, שהוא יוכל לראות את הסרטון המצולם אם באמת עבדו על הרכב שעתיים.

אני לא מאלה שמתלהבים שיהיו צילומים בכל מקום.

הגילוי הנאות לא נמצא בתוך החשבונית. הלקוח מקבל חשבונית על כך שהתיקון עלה 10 אלפים שקל. הוא לא יודע מה החליפו לו. לפי החלקים הוא ידע מה היה בתוך הרכב. אנחנו רוצים לחזק את הביטחון הצרכני. דווקא בנקודה הזאת מאוד חשוב הגילוי הנאות. אם למוסך יש את הרשימה, המוסך חייב לתת ללקוח את כל הרשימה של כל החלקים, גם אם זה לא נמצא בחשבונית.

בכדי לתת מענה, לדעתי, לכל מה שעלה פה, הצעת המחיר הסופית אמורה להיות מצורפת לחשבונית. זה ייתן מענה.

זה לא ייתן מענה למוסך הסדר שבעל הרכב לא מקבל את החשבונית אלא חברת הביטוח.

יש כאן שתי מדרגות. יש את המדרגה שבא הלקוח עצמו בא פיזית למוסך ומתקן. לא על זה מדברים, זה ברור. המדרגה השנייה היא של חברת הביטוח שמתקנת את הרכב ומשלמת. אנחנו כל הזמן אומרים שאנחנו דואגים לזה שיקנה את הרכב ממנו. אנחנו מבקשים שגם חברת הביטוח תציג את הפירוט של הפעולות.

אפשר להכניס את זה בדרישות מהחשבונית.

אני רוצה פתרון. אני רוצה שייכתב.

אם מס הכנסה יבוא ויגיד שהוא רוצה גם את הצעות המחיר, תהיה סתירה בין זה לזה.

יש סעיף כללי של שמירת דינים. הוראות החוק האלו לא גורעות מהוראות כל דין אחר. יהיו הוראות כלליות.

אני מבקש את שתי המדרגות האלו, את הרגיל ואת חברת ביטוח.

אני לא מבינה מה רוצים מחברת הביטוח.

אנחנו רוצים שחברת הביטוח תיתן את הפירוט של הטיפול כמו שהלקוח מקבל. חברת הביטוח היא זו שמתקנת עבורו את הרכב, זה לא שאני הלכתי למוסך.

בכל מקרה מדובר במוסך. חברת הביטוח עושה טיפול במוסך. החוק מתייחס למוסך.

שחברת הביטוח תעביר למוסך. המוסך יהיה חייב לתת את זה ללקוח.

רונן לא המציא. הנחת העבודה שרונן נמצא בחזית. הוא אומר שבמציאות המתקיימת זה אחרת.

מה אתם מציעים?

אנחנו מציעים שהחלקים שסופקו על ידי חברות הביטוח יוכנסו בחשבונית שמוציא המוסך בערך 0.

אבל החשבונית יוצאת לחברת הביטוח, לא לבעל הרכב.

רעיון טוב.

צריך לתקן את סעיף 14.

את סעיף 14 יש סמכות להתקין בתקנות.

אנחנו נצטרך להוסיף בסעיף החשבונית שצריך לכלול פרטים על החלפים שסופקו על ידי חברת הביטוח ואת חובת מסירת חשבונית לבעל הרכב, לא רק לחברת הביטוח.

זה בסעיף 14.

העניין ברור. הטענה שהעלה רונן היא טענה נכונה, צריך למצוא את הניסוח הנכון. אנחנו רוצים שללקוח יהיה את הפירוט המקסימאלי כך שהוא ידע מי נגד מי בכל הנוגע לטיפול ברכב שלו.

בסעיף 14, שכבר אושר, כתוב: "אלא אם כן כלל בחשבונית שעליו למסור ללקוח לפי כל דין פרטים שקבע השר". הרעיון שלו כבר כתוב.

אולי השר לא יקבע.

את סעיף 14 כבר ידענו קודם. כל העניין כאן הוא להוסיף נדבך נוסף. אנחנו רוצים שהדברים יהיו מובנים.

דהיינו שעותק מהצעת המחיר, גם כשהתיקון הוא על חשבון חברת ביטוח, יימסר ללקוח.

ויכלול גם חלפים שמסופקים על ידי חברת הביטוח.

מי בעד 104?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 104 אושר עם התיקונים הנדרשים

התקנת מוצר 105. לא יתקין בעל רישיון להפעלת מוסך ברכב מוצר תעבורה שאינו מתאים לרכב.

תעבורה ברכב

המתאים

הרכב

מה ההגדרה של "מוצר תעבורה שאינו מתאים לרכב"?

מה זה חשוב? הוא לא מתאים.

יש בשביל זה בתי משפט.

אדוני היושב-ראש, יש כל כך הרבה מקרים שבהם חלפים יכולים לא להתאים ועושים התאמות שאסור לעשות אותן.

אני לא יכול להכניס לחוק נוכלות. כשיש נוכלות זה מגיע לבתי משפט. אני יודע לתת את הפלטפורמה. מי בעד 105?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 105 אושר

איסור העברת 106. לא ימסור מוסך שירות של יבואן ליבואן רכב מסחרי מידע על אודות

מידע ליבואן רכב שימוש שעשה במוצר תעבורה שלא נרכש מיבואן הרכב עמו הוא קשור

מסחרי בהסכם.

זה בהתאמה לסעיפים 45 וגם 52 שטרם אושרו. אנחנו מבקשים למנוע את השליטה של יבואני הרכב על מוצרי תעבורה שבהם משתמשים מוסכי השירות שלהם. אנחנו רוצים שגם בתוך מוסכי השירות של היבואנים תהיה תחרות בתחום מוצרי התעבורה על מגוון הסוגים.

מה החשש, שהמוסך ימסור ליבואן הרכב איזו שהיא אינפורמציה או פרטים על מוצר שאיננו מוצר של יבואן הרכב? ממה אנחנו חוששים?

אנחנו חוששים מהלחצים שמפעילים היבואנים.

למה לא ימסור? לא יבקש. למה אתם הולכים בנגטיב?

יש חובה גם מהצד השני על היבואנים עצמם.

מי בעד סעיף 106?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 106 אושר

רישיון להפעלת 107. (א) מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך נייד:

מוסך נייד

לרשותו רכב שיש בו מקום לנשיאת ציוד מתאים להפעלת מוסך

נייד והציוד עומד בדרישות שקבע השר;

הוא מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לבצע פעולות ברכב

המבוצעות במוסך נייד לפי סעיף קטן (ב), או שהוא מעסיק מנהל מקצועי

של מוסך שיש לו רישיון כאמור ועומד לרשות המוסך הנייד בכל שעות

פעילותו של המוסך.

(ב) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד ייתן רק שירותים של תיקוני חירום לרכב

ושל חילוץ של רכב עד להגעתו למוסך, כפי שקבע השר.

(ג) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד ירשום או יסמן על גבי הרכב המשמש כמוסך

נייד את המילים "מוסך נייד" ואת מספר הרישיון של המוסך.

(ד) על מוסך נייר ועל בעל רישיון להפעלת מוסך נייד יחולו הוראות סעיפים

105 ו-106, בשינויים המחויבים.

לי יש הערה לסעיף (ב). אני נמצא פה בשם חברה שנקראת "אוטלוקס". חברת "אוטולוקס" היא יבואן גדול של צמיגים, היא מפעילה פנצ'ריות במקומות שונים בארץ. בעולם מקובל, לפי תקינה אירופאית ואמריקנית, שמבצעים תחזוקה של צמיגים לאו דווקא במוסך. בחניון לילה של חברת משאיות עומדות עשרות משאיות. המודל הוא שמגיעה ניידת, בודקת בלילה – זה כדי לא להשבית את המשאיות ביום - צמיגים שהם פגומים במידה זו או אחרת, מפרקת אותם, מרכיבה צמיגים חדשים במקום, אחרי שהיא עושה להם איזון. זה היה יכול להיות גם בחניון של חברי הכנסת, במצב שחברה אחת נותנת לחברי הכנסת מכוניות בליסינג או לעובדי הכנסת. חברה יכולה לבוא כדי לא להשבית את העבודה ולבצע את הפעולה הזאת. לפי נוסח הסעיף זה אסור, משום שפה מדובר במוסך נייד רק במצב חירום. אין פה עניין של מצב חירום, אלא מדובר בתחזוקה שוטפת. זה מאוד חשוב לבטיחות. אני לא יודע מי מכם נתקל אי פעם בצמיג שהתפוצץ לו. אני מציע לכם לא להיות מעורבים בזה, בעיקר אם זה בצמיג האחורי. זה נורא ואיום, זו סכנה איומה. זה יכול לקרות כשיש צמיג יבש או כשהצמיג קיבל מכה. תחזוקה מונעת זה עניין בטיחותי. הייתי מבקש להחריג בסעיף הזה את מה שאמרתי כרגע, זאת אומרת, טיפול מונע בצמיגים.

או להוסיף שמוסך נייד יהיה רשאי לתת לא רק שירותים של תיקוני חירום וחילוץ, אלא גם תחזוקה מונעת או תחזוקה בטיחותית.

כבר התקיימו דיונים על זה במשרד התחבורה, גם על ידי החברים שלנו. אנחנו מתנגדים לעניין הזה. הרעיון שהוצע על ידי החברה הזאת אומר שהם ילכו לחברות ליסינג, הם ירכזו אצלן את המכוניות. מה שיקרה זה שחברות ליסינג לא יתקנו את הצמיגים שלהם, אלא יוסיפו להשתמש בצמיגים עד שהניידת הזאת תגיע. זה גם מה שהם רוצים לעשות. אנחנו מאוד מתנגדים לזה. אם יש בעיה בצמיג, צריך ללכת לפנצ'ריה, למקום נייח.

לא יודע, פתאום הטיעונים שלך מזכירים לי את היבואנים באיזו שהיא דרך. דומה.

ממש לא. יש לנו חשש שתתחיל תעשייה פיראטית בתחום הצמיגים.

זה קורה היום, רונן, שאותו חניון של משאיות יקבל תחזוקה.

חברים יקרים, אני לא מקבל בשום פנים ואופן את החשש שחברת ליסינג לא תכניס את האוטו לטיפול. מהיכרותנו רבת השנים יכולת להביא טיעון יותר מוצלח. הוא לא היה מתקבל, אבל הוא יכול היה להיות יותר מוצלח. כשהיום מגיע אליך המתקן בצידי הדרך, בדרך כלל הוא מחליף לך את הצמיג הרזרבי שיש לך ברכב, ואז אתה צריך ללכת לפנצ'ר מאכר כדי לתקן את זה בצורה מסודרת עם הצמיג התקני. מר פורז אומר שיש טכנולוגיה כזאת שהוא לא עוצר לך בצידי הדרך.

לא בצידי הדרך, רק בחניונים.

אנחנו מדברים על חניונים מוסדרים של כלי רכב מסוגים שונים. זה יכול להיות מרכב קל עד משאיות ואוטובוסים שנמצאים בחניונים. הוא יודע לבצע שם את הפעולה כאילו היה הרכב בפנצ'ריה. מבחינתי אין מניעה.

רק צמיגים?

אנחנו מדברים רק על צמיגים. אני חושב שזה רעיון טוב, אין איתו שום מניעה.

אדוני היושב-ראש, בזה אני חלוק על רונן. אם הייתי יכול, הייתי מחייב חברות ליסיגנ וחברות משאיות לקחת מוסך נייד כזה ולעבור על הצמיגים. מה שקורה היום זה רק אחרי שמתפוצץ עוברים. אני מדבר איך אנחנו לא מחילים את סעיף 104 על המוסכים ניידים. בסעיף 105 ובסעיף 106 הוספנו. את הצעות המחיר אנחנו לא מחילים על אותם מוסכים ניידים. לפני שהוא מתקן, שיגיד לאותו אחד.

פה הוא לא מתקן. זה לא מול אדם בודד. זה לא שירות חירום.

זה יכול להיות גם אדם פרטי.

ההצעה כאן היא ללכת הרבה מעבר לחירום.

צריך לשנות את ההגדרה.

גם אדם פרטי יכול להזמין כזה - -

זה לא תיקון בשול הדרך.

השאלה היא שאלה מהותית, לא שאלה של נוסח. התפישה של מוסך נייד היא תפישה של טיפול במצבי חירום. המצב שמר פורז מדבר עליו, שתבוא ניידת ותעשה בדיקה על רכבים בשעת הלילה, הוא רעיון מצוין, אבל אם נמצא ליקוי, שילכו למוסך כדי שיתקן אותו. אנחנו חוששים שיוצרים כאן מסלול שממש מזמין מוסכים פיראטיים, מזמין מצב שיתחילו תיקונים בחצרות הבתים.

יכול להיות שאת צודקת בעניין הזה שצריך לתת לזה גדר יותר מתוחם, אני בעד. צריך למצוא את הניסוח הנכון. אם תבואו ותגידו לי כגורם מקצועי: עם כל הכבוד להחלפת הפנצ'ר, אי אפשר לתת להם הסמכה כמו מוסך מקצועי, אז הדבר היחיד שיכול לשכנע אותי הוא מקצועית מהותית, לא מעבר. אם זה לא מקצועית מהותית, אין שום מניעה. אנחנו מדברים רק מקצועית מהותית, זה הכל.

אם ננסח את זה באופן ברור, אולי החששות שלך - -

הנושא הזה נבדק לפני למעלה משנה.

מה נבדק?

אותה בקשה לגבי הצמיגים. מה שעלה שם בין היתר, ואני מסכים עם אדוני היושב-ראש, זה שהוא צריך להיות אחד לאחד כמו מוסך נייח. במקרה הספציפי הזה הוא לא אחד לאחד כמו מוסך נייח. אם אני לוקח מוסך נייח לצמיגים, אז אותה ניידת היא לא אחד לאחד. אנחנו בדקנו את זה. זה לא מוסך אחד לאחד. יחד עם זאת, אם אדוני היושב-ראש רוצה, אנחנו נבדוק את זה ונביא את הממצאים בשבוע הבא.

אנחנו צריכים להגדיר בהגדרה שאם יש לי אוטו ליד הבית ויש לי בעיה, אני אוכל להזמין אותם כדי שיתקנו.

העניין ברור.

מדובר בחברה שיש לה עשרות מוסכים נייחים. זה שירות נוסף שרוצים לתת. מבחינה טכנולוגית הצמיג מקבל איזון וטיפול כאילו הוא היה במוסך נייח, אין שום הבדל. יש ניידת כזאת שיש לה את כל הציוד. מוציאים את הצמיג הישן, שמים חדש ומאזנים.

המקום פה חשוב.

רק בחניונים.

העיקרון הוא שאם זה אחד לאחד אין שום מניעה. זה לא משנה אם המכונה שמחליפה את הצמיג ועושה את האיזון עומדת על אוטו, או שמורידים אותה מאוטו.

מה שטוב לאירופה ולארצות הברית צריך להיות גם טוב פה.

אני מוכן שלקראת התקנות נלך לבדוק את זה. העיקרון הוא שאנחנו יכולים לבצע את זה בחניונים מוסדרים. זה לא שעכשיו כל אחד יעמוד ליד הבית שלו, ישים את הרכב שלו כדי שיחליפו לו. דרך אגב, אני לא יודע אם זה רעיון רע. אתם יודעים מה זה בשבילי כשבאה הניידת ב-24:00 בלילה? אני יודע שאני לא יכול לעלות למחרת לירושלים. היה לי כבר מקרה כזה. חצי יום למחרת הייתי צריך לבזבז על זה, כי אני לא יכול להיכנס לכל פנצ'ר מאכר באזור, אני צריך לנסוע לפנצ'ר מאכר של הליסינג שלי בפתח תקווה. תיסעו אתם בבוקר לפתח תקווה. אני לא פותח את זה לכולם, יש פה גדר מאוד מסוים.

סעיף קטן (ב) קובע שההגדרה של השירותים שיתנו המוסכים הניידים תהיה בתקנות שיקבע השר. כל הדיון שהוועדה קיימה עכשיו יכול להתמצות לדיון שיהיה בתקנות, צריך רק לשנות את הסעיף המסמיך. אפשר לקבוע, כפי שאני מבין שחברי הכנסת רוצים לכתוב, שבעל רישיון להפעלת מוסך נייד ייתן, נוסף על שירותים של תיקוני חירום וחילוץ, גם שירותי תחזוקה לצמיגים ברמה ובתנאים שאינם פחותים מהרמה שנדרשת מבעל רישיון למוסך. ברור שיהיה צריך לתקן בדיון מחדש את ההגדרה של מוסך נייד. אני מדבר כרגע על הסעיף המסמיך. כל השירותים שנותנים מוסכים ניידים ייקבעו בתקנות. זה הסיפור.

מאה אחוז.

אנחנו מתנגדים שזה יהיה תחת מוסכים ניידים.

רונן, ההערה שלך התקבלה, זה לא יהיה תחת מוסך נייד.

זה עדיין יהיה תחת מוסך נייד, אבל אחד התנאים יהיה שהוא עובד בקשר עם מוסך - -

אמרת, אדוני היושב-ראש, שזה יהיה אחד לאחד כמו מוסך נייח. אני מדבר על הפן המקצועי של כוח האדם, של המכשור, של הטיפול, לא על השירותים.

אבנר, אני יודע מה ההגדרה. ההגדרה היא שאתם כגורם מקצועי בדקתם ואישרתם שהניידת הזאת יודעת לתת את המענה המקצועי הנדרש.

רק לצמיגים.

כן, רק לצמיגים.

המוסך הנייד לא נותן אחד לאחד.

דרישות הבטיחות צריכות להיות דומות, אבל זה לא יכול להיות אחד לאחד.

כמו שאני כמנהל מקצועי שנמצא בתוך המוסך אחראי להכל, איך ניידת - - ?

מה, זה לדעת משיח, רוח הקודש? הנקודה היא שלפני שהוא נוגע ברכב הוא נותן לו את כל ההצעה. כל הפעולות הנדרשות הן בדיוק אותו דבר. זה לא טיפול בשול הדרך. אם זה לא יהיה איש מקצוע, הוא לא יוכל לעשות את זה?

זה צמיגים, זה בטיחותי.

אני מודה לאדוני שאתם סוחבים על הגדר בעניין הזה את ענייני הבטיחות.

סעיף קטן (ב) ינוסח כך: "בעל רישיון להפעלת מוסך נייד ייתן רק שירותים של תיקוני חירום לרכב ושל חילוץ של רכב עד להגעתו למוסך, וכן שירותי תחזוקה לצמיגים בהתאם לדרישות בטיחות, הכל כפי שקבע השר". כל הנושא הזה ייקבע בתקנות. האם אדוני מבקש שהם יהיו באישור ועדה?

כן, שיהיו באישור הוועדה.

אני מפנה שוב את תשומת הלב לכך שנידרש בדיון מחדש לתקן את הגדרת מוסך נייד, מכיוון שההגדרה קובעת היום שמוסך נייד משמש למתן שירותים של תיקוני חירום ושל חילוץ. את זה נצטרך לתקן.

מי בעד סעיף 107?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 107 אושר עם התיקונים, התוספות והשינויים הנדרשים.

סימן ב': רישיון לניהול מקצועי של מוסך

רישיון לניהול 108. (א) מי שנתקיימו בו כל אלה וזכאי לקבל רישיון לניהול מקצועי של מוסך:

מקצועי של מוסך

הוא תושב ישראל;

הוא בעל רישיון נהיגה בתוקף מסוג שקבע השר;

מהנדס הרשום במדור שקבע השר בהתייעצות עם שר

הכלכלה;

הנדסאי הרשום במדור שקבע השר בהתייעצות עם שר

הכלכלה;

טכנאי מוסמך הרשום במדור שקבע השר בהתייעצות עם

שר הכלכלה, שסיים בהצלחה קורס ניהול עסקי במסגרת לימודי

ההסכמה כטכנאי או במסגרת קורס ניהול מקצועי;

בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג, כפי שקבע השר, לאחר

התייעצות עם שר הכלכלה, וכן תעודת גמר בקורס ניהול עסקי

וקורס ניהול מקצועי, כפי שקבע השר;

הוא עמד בהצלחה בבחינות עיוניות ומעשיות לפי סעיף 109.

(ב) השר רשאי לקבוע סוגים של רישיונות לניהול מקצועי של מוסך בהתאם

לסוג המוסך.

(ג) בסעיף זה, "קורס ניהול מקצועי" – קורס לניהול מקצועי של מוסך שתכנית

הלימודים שלו אושרה בידי המנהל, לאחר התייעצות עם מנהל האגף להכשרה

מקצועית והמועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים.

איזה קורס עסקי?

באותו אופן.

תיווסף גם הגדרה לקורס לניהול עסקי?

כן.

חשוב.

ב-3(ד) אנחנו רוצים להוסיף אחרי המילים "בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג" את המילים "או בעל תעודת גמר בקורס מקביל". צריך לאפשר למנהל איזו שהיא גמישות, אם הוא רוצה שינויים כאלה ואחרים, או שהוא רוצה להוסיף על מקצוע מסוים. קרה לנו עם האופנועים, עם הדו-גלגלי. היינו צריכים למצוא מקום שמסמיך את היכולת של אותם מנהלים מקצועיים לתקן גם צמיגים. היה איזה שהוא קורס שנעשה. משרד התחבורה עשה שהוא קורס. הצלחנו לאחד את המקצוע הזה. צריך שתהיה איזו שהיא גמישות למנהל לעשות שינויים בהקשר הזה, כי דברים משתנים.

איך אתה מכניס את זה?

בעל תעודת גמר בקורס מקביל.

אני לא יודע מה זה מקביל.

אנחנו נצביע על הסעיף. תוסיפו את התוספת של רונן.

תהיה תעודת גמר בקורס ניהול מקצועי, כפי שקבע השר, כלומר, יהיו תקנות. האם המנהל יהיה רשאי לקבוע קורסים נוספים מעבר למה שקיים היום בתקנות?

יש קורסים שמשרד התחבורה עושה שהן השתלמויות. הוא אחר כך מסמיך אותך.

זה ייחשב לך.

זה ייחשב לך כמו שעשית את הקורס. משרד התחבורה צריך לנסח את זה.

אנחנו מדברים רק על גורם שהוא גורם מוכר שיתבצעו בו - -

מה שחשוב זה שבסוף הקורס אתה מקבל הסמכה.

בדיוק. זה לא המסלול הרגיל. נניח ואיגוד המוסכים קיבל אישור לבצע קורס שנותן הסמכה לצמיג מיוחד שיובא לאחרונה. זה יתווסף לרשימות שלנו.

אני חושב שזה כבר כתוב. אני מפנה להגדרה של קורס ניהול מקצועי: קורס לניהול מקצועי שתכנית הלימודים שלו אושר בידי המנהל לאחר התייעצות וכו'. כך או כך יש סמכות למנהל לאשר את התכנית.

לא מדובר על תכנית.

זה מחוץ לתכנית.

מדובר באיחוד של קורסים, או בלימוד של קורס לניהול שהמנהל יכיר בו.

שהוא לא חלק מהניהול הרגיל, הוא מעבר.

צריך לאפשר להם מרחב פעולה.

נניח ומחר ייכנס רכב חשמלי מיוחד שמשרד התחבורה ירצה להסמיך.

אנחנו מדברים על תנאי הסף. תנאי הסף זה להביא סיווג מקצועי ממשרד הכלכלה או מההסתדרות. תנאי הסף זה להראות 5 שנים ומעלה ותק. אנחנו רוצים לעמם את זה, לכן בנינו קורס מקביל במקום סיווג מקצועי, כדי שתוכל להיכנס לקורס ההסמכה. כל נושא הוותק עושה הרבה בעיות בשוק. לא בדיוק ישר כל הנושא הזה.

זה כמו מכינה.

יש שלב של השתלמות שלא בהכרח נותנת הסמכה, זאת אומרת, אתה יכול להשתלם בבורג מסוים, אבל אחר כך אתה צריך ללכת לקורס מסוים שייתן לך הסמכה.

בינתיים תמצאו את הניסוח המדויק.

אפשר לקבוע הכשרה אחרת שקבע השר.

אני מציע את הניסוח הבא ב-108(א)(3)(ד): בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג, או תעודת גמר של הכשרה שקבע השר - -

אני מציע שתשבו ביניכם על-מנת לסכם את הנוסח. מי בעד סעיף 108 עם התוספות וההערות?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 108 אושר

בחינות לקבלת 109. (א) השר, על פי הצעת מועצת מנהלי המוסכים, יקבע את תכנית הבחינות

רישיון לעיסוק כאמור בסעיף 108(א)(4), ורשאי הוא לקבוע כי מי שמנוי בסעיף 108(א)(3)(א)

בניהול מקצועי או (ב) יהיה פטור מהבחינות, כולן או חלקן, בתנאים כפי שיקבע.

של מוסך

(ב) השר יקבע את סדרי הבחינות, דרך קבלת תוצאות הבחינה והשגה על

תוצאותיה.

מי בעד סעיף 109?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 109 אושר

הוראות מקצועיות 110. (א) בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך יפעלו בהתאם

לעניין ביצוע להוראות היצרן והוראות מקצועיות שנתן המנהל בעניינים שלגביהם

פעולות ברכב לא ניתנו הוראות היצרן לעניין ביצוע פעולות ברכב, ואולם אם הוראות

היצרן כוללות את פרקי הזמן הדרושים לביצוע פעולות ברכב, יראו

בהם כפרקי זמן מרביים.

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע פעולות ברכב שיחייבו בעל

רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך.

אני מבקש להעיר לגבי התוספת שמסומנת ב"עקוב אחר שינויים" בסעיף קטן (א). התוספת הזאת עוד יותר לא ברורה בעיני, גם כשקוראים את סעיף קטן (ב). המוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים אמורים לפעול לפי הוראות היצרן. יכול להיות שיש עניינים שאין לגביהם הוראות יצרן. בסעיף קטן (ב) אתם מבקשים להסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין ביצוע פעולות ברכב שיחייבו את המוסכים. מה היחס בין כל מכלול ההוראות האלו? הוראות מקצועיות הן הוראות נוהל?

הוראות מקצועיות זה בתחום המקצועי הישיר, איפה שאין הוראות של יצרן, בין אם זה משהו שלגביו הוא לא נתן הוראות, בין אם זה בסוגי רכב ייחודיים כמו רכבי אספנות. אין לנו הוראות יצרן לגבי תחזוקה של רכב בן 40, 50 ויותר.

מה ההוראות לפי סעיף קטן (ב)?

הכוונה למסגרת של כללים לגבי אופי פעולה שהיא מעבר לזה.

משרד התחבורה הוציא בזמנו הנחיות על כך שאסור לחבר שתי מכוניות לרכב אחד. יצרן לא אומר לחבר או לא לחבר. יש דברים שיצרן לא מדבר עליהם. משרד התחבורה צריך לתת את הסמכות למנהל להגיד למוסכים: את זה ואת זה אסור לכם לעשות.

מה ההבדל בין (א) ל-(ב)?

(א) מתייחס לרכב עצמו, מה ההוראות וההנחיות שאנחנו רוצים בתחזוקה של הרכב, בטיפול של הרכב, ו-(ב) נוגע להנחיות שאנחנו מנחים את בעל המוסך, את המנהל המקצועי בנושאים של המוסך עצמו, אם זה בציוד, במכשור, בכל מיני דברים שאנחנו אמורים שתהיה הסמכה.

השאלה שאני הוטרדתי לגביה היא המעמד הנורמטיבי של ההוראות האלו. משמוסמך השר להתקין תקנות או הוראות בנות פועל תחיקתי שאמורות לחול על כל המוסכים או על סוגים של מוסכים, מה יהיה המעמד הנורמטיבי והפרסום של הוראות הנוהל האלו? אני מציע איזה שהוא תיקון כדי לחדד מעט את הנושא. אני מציע לקבוע שהמנהל יהיה רשאי לתת הוראות מקצועיות לבעל רישיון להפעלת מוסך, למנהל מקצועי של מוסך לעניין רכב מדגם או מסוג מסוים, בעניינים שאין לגביהם הוראות של היצרן, ובלבד שלא ייתן הוראות בנות פועל תחיקתי או הוראות בעניינים שלגביהם השר מוסמך להתקין תקנות. אם השר מוסמך להתקין תקנות, התקנות הן אלו שיחולו. ככל שמדובר בהוראות שהן יותר בעלות אופי פרטני, הוראות לגבי סוג מסוים - -

עד שיהיו תקנות הוא גם יכול לתת.

בנושאים מסוימים. החשש שלי הוא שהוא לא יתקין, הכל יהיה בנהלים.

השאלה היא עד איפה השר. אתה מבין, יש פה דברים מקצועיים.

החוק מסמיך את השר להתקין תקנות בשורה ארוכה מאוד של נושאים. אם הכל יהיה בנהלים, השר לא יתקין תקנות. זאת לה המטרה של הצעת החוק.

זה כמו שלמפקחת על הביטוח יש יכולת להוציא הנחיות. פה העניינים המקצועיים כל הזמן מתפתחים. הרכב כל הזמן מתפתח, אתה לא יכול להגביל אותו.

הוא און-ליין משתנה כל הזמן.

העיקרון ברור. ההסבר שלך, התוספות שלך והחידוד של רונן נותנים את התמונה השלמה. צריך לתת לזה את הניסוח. אחד הדברים הברורים בהתפתחות טכנולוגית זה שכל הזמן השר צריך להיות קשוב, לראות שינויים והתפתחויות שנובעות. לא כדאי לסגור את זה.

רק רציתי להעיר לגבי הסייג שהציע איתי. אני חושב שאם תסייג הוראות בנות פועל תחיקתי זה יעקר את הנהלים מתוכן, כי זה לא שהוא נותן הוראה פרטנית למוסך, הוא בכל זאת רוצה שזה יחול על מוסכים דרך כלל. אתה צודק מבחינת המדרג, אבל לגבי אותם דברים שלא יוסדרו בתקנות, אלה כן יהיו הוראות בנות פועל תחיקתי.

השאלה אם השר מוסמך להתקין לגביהם תקנות. אם הוא מוסמך להתקין תקנות, שיתכבד ויתקין תקנות, כי אחרת המנהל יעקוף את כל הסמכות של השר להתקין תקנות, הוא יקבע את הכל בנהלים. השאלה איפה אתה שם את קו הגבול.

יש דברים שנעשים און ליין.

סעיף קטן (ב) מדבר על ביצוע פעולות ברכב. זה מאוד רחב פה וגם פה. איפה קו הגבול?

בפעולות ברכב צריך כל הזמן את הדינמיקה.

כל עוד השר לא יתייחס בתקנות הוא יכול לעשות.

זה לא שכל שני וחמישי נוציא עדכונים ונהלים. אנחנו צמודים למה שהיצרן קובע.

החוק מחוקק לדורות, לא לעכשיו.

אין שום סיבה שסתם נבוא ונוציא נהלים. במקרים מיוחדים וחריגים, כמו המקרה של כריות אוויר שאסור להתקין משומשות, יש מקום לתת.

אני מבין את מה שאתם אומרים. הניסוח מסורבל, הוא לא יותר מידי רחב.

תוסיף את העניין שכל עוד אין תקנות או שהשר לא התייחס בתקנות - -

אז הוא לא מתייחס.

אנחנו רוצים שהם ידעו מה לעשות.

זאת שאלה של הסדרה נורמטיבית נאותה.

אולי אפשר להסמיך את המנהל לקבוע בנהלים הוראות מקצועיות.

מה זה "הוראות מקצועיות"?

אני אתן דוגמה. השר מחייב בתקנות התקנת מערכות בטיחות באוטובוסים ובמשאיות. יש שם הגדרה. בשביל היישום אנחנו צריכים להוציא הוראת נוהל לגבי איפה להתקין, מי יכול להתקין. אם הייתי בא ועושה תקנות לא הייתי יוצא מזה. אלה דברים שהם מאוד מאוד מקצועיים. זה ירידה לפרטים.

אבנר, יכול להיות שבעוד 10 שנים יהיה מנהל אחר שיחליט לקבוע בנהלים, לא לחכות לתקנות. זה שכרגע אתה חושב שעדיף לך לעשות את זה בנהלים, זאת לא תשובה מספיק טובה. החוק יישאר כתוב, הסמכות תישאר כתובה. קו הגבול בין הוראות שקובע השר להוראות שקובע המנהל הוא מאוד מטושטש.

השאלה היא הרזולוציה, כי בסוף זה הוראות מקצועיות של איך מחברים דבר לדבר, איך מתקינים.

בשני המקרים אתם כותבים את המילים "בעניין ביצוע פעולות ברכב". זה מטריה מאוד גדולה ורחבה. לא ברור מתי זה ומתי זה.

הרכבים שמגיעים היום מגיעים בטכנולוגיות מאוד מתקדמות. יש נטייה להרבה מערכות שמשתלבות ברכב להתחבר ל-CAN BUS, שזאת מערכת תקשורת. ההתערבות ב-CAN BUS יכולה לפעמים לתת ברקסים בלי רצון הנהג. אנחנו קבענו היום כללים איך צריך להתחבר, איך מותר להתחבר.

אבי, אנחנו לא מתווכחים, אנחנו בסך הכל מנסים למצוא את הניסוח המתאים.

אולי השר יקבע את הנושאים בתקנות, אבל בנהלים הספציפיים ניתן סמכות - -

ההוראות המינהליות לצורך יישום התקנות שיקבע השר.

כן, לתת לנו גמישות.

ההוראות המקצועיות של המנהל יהיו לצורך יישום התקנות שיקבע השר. אני מציע שהוראות המנהל יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד ויופצו למוסכים שמורשים לבצע את הפעולות.

מאה אחוז. מי בעד סעיף 110 עם התיקונים והתוספת החכמה של חבר הכנסת ביטן?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 110 אושר

פיקוח על עובדי 111. מנהל מקצועי של מוסך יפקח על עבודתם של העובדים העוסקים בטיפול

המוסך בכלי הרכב במוסך, ובכלל זה על עמידתם בהוראות לפי סעיפים 103 עד

105 ובהוראות המקצועיות לפי סעיף 110.

אני מזכירה ש-103 עד 105 זה להציע סוגים של מוצרי תעבורה, זה לתת הצעת מחיר ולהתקין מוצרים שמתאימים לרכב.

אני רוצה להתייחס לסעיף הזה ולסעיף שאחריו. בצו הפיקוח מופיע היום שהאחראי על מה שקורה ברכב זה המנהל של המוסך. המושג של האחריות על המנהל נשמטה מהסעיפים האלה. דיברתי קודם עם חווה, אני לא יודע אם היא מסכימה או לא, אבל אני חושב שאת אותה אחריות צריך להותיר בשני הסעיפים האלה.

זאב מצטרף לעמדתי ואני לעמדתו. בצו היה לנו סעיף שאמר שעבודה במפעל תיעשה במיומנות, מקצועיות ובאחריות המנהל המקצועי. אנחנו לא בורחים מאחריות, אנחנו רוצים את האחריות. האחריות היא גם סמכות. אנחנו רוצים להחזיר את הסעיף הזה.

אנחנו לא מתנגדים. זה שייך לסעיף 112.

בדיקת תקינותו 112. מנהל מקצועי של מוסך יאשר את תקינותן של הפעולות שבוצעו ברכב

של רכב שטופל במוסך לפני מסירתו ללקוח.

צו המוסכים קובע בסעיף 17(א) שעבודה במפעל תיעשה במיומנות מקצועיות ובאחריות המנהל המקצועי. זו אמירה מפורשת שהמנהל המקצועי אחראי.

פה הוא מפקח, שם הוא מאשר.

את מבקשת להוסיף את המיומנות המקצועית.

ואחריות, לא רק מיומנות.

תמצאו את הניסוח. מי בעד סעיפים 111 ו-112 עם התיקונים?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 111,112 אושרו

דיווח על ליקויים 113. מנהל מקצועי של מוסך ידווח למנהל או לרשות הרישוי על ליקויים

ברכב בטיחותיים ברכב שהובא למוסך שלא תוקנו, העלולים לסכן את

התנועה או את הבטיחות, הכל בהתאם להוראות שקבע השר,

באישור הוועדה.

זה קיים גם היום.

מי בעד סעיף 113?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 113 אושר

חובת נוכחות 115. (א) המנהל המקצועי יהיה נוכח במוסך במשך שעות מתן השירות לציבור,

במוסך זולת אם נכח במוסך ממלא מקומו שאישר המנהל לפי סעיף 115ב.

למה זה רק בשעות שהוא נותן שירות לציבור?

בזמן מתן השירות, לא בזמן שהציבור נמצא שם פיזית.

בעל הרכב לא חייב להיות שם. .

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ייתן בעל רישיון להפעלת מוסך

שירות רכב אם המנהל המקצועי של המוסך נעדר מהמוסך לתקופה

עולה על 45 ימים בשנה, בין ברצף ובין במצטבר.

זה נובע מהעובדה שהדרישות מממלא המקום הן פחותות מהמנהל המקצועי של המוסך. לא יכול להיות שעל הנייר יש מנהל מקצועי אחד, כשבפועל מי שמנהל מקצועי זה ממלא המקום. עד 45 יום היעדרויות בשנה גג.

את העניין הזה של נעדר ל-45 יום אנחנו רוצים להגדיל לתקופה של חצי שנה. בענף הצמיגים קשה להשיג היום מנהל מקצועי. אם המנהל המקצועי חלה, נעלם, צריך להשיג אחד אחר. צריך את הזמן הנורמאלי לאתר ולהשיג מנהל מקצועי חדש, לכן 45 יום זה לא ישים. אני לא מכיר מוסך שהצליח להשיג מנהל מקצועי תוך 45 יום אחרי אחד שפרש. אנחנו חושבים שבסעיף 116 צריך להחליף או להוסיף מנהל מקצועי חצי שנה לאחר הדיווח.

מה קורה במהלך החצי שנה, לטעמך?

במהלך החצי שנה יש ממלא מקום.

אני מציע להוסיף שהמנהל יכול לאשר אורכה בעקבות פנייה ובנסיבות מיוחדות.

מעבר ל-45 ימים?

כן. אם הם פרסמו והם לא משיגים, או אדם הלך לניתוח ממושך.

המנהל המקצועי או הממלא מקום חשוב שיהיו במוסך.

60 פלוס אופציה לאורכה.

המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד הזה בנסיבות מסוימות מעבר לתקופה של 60 ימים.

נותנים לך את שיקול הדעת.

אבל לא יותר מ-6 חודשים.

אתה קובע אם אתה נותן או לא נותן.

אני לא רוצה יותר מידי שיקול דעת.

אבנר, אתה צריך להיות מציאותי.

צריך הגבלה עד כמה אני נותן.

שנה.

אני חושב שלא יותר מ-6 חודשים.

6 חודשים מספיק?

לא תמיד, תלוי בנסיבות.

אני לא יודע לתת תשובות לכל מקרה קיצון. אני יודע לקבוע את הנורמה. אתה נותן לו את הסמכות. הסמכות שלו גם ככה היא מאוד מאוד רחבה. אני מודע לבעיה שאנחנו חותכים לגמרי. לפעמים אתה לא רוצה להחליף אותו, כיוון שהוא בעל מקצוע מאוד טוב ומיוחד.

המנהל המקצועי חייב להיות אחד?

עקרונית כן, אבל יכול להיות יותר.

אם אדם חלה בסרטן והוא שנה ייעדר, למה אי אפשר לאשר 2?

אין בעיה. אפשר לאשר גם 3.

המינימום הוא אחד. האם מדובר בחצי שנה או בחצי שנה נוספת?

חצי שנה נוספת.

הם יכולים למנות את ממלא המקום למנהל.

זה לא נותן לו אוטומט 60 יום פלוס. הנחת העבודה שהוא בא אליו לבדוק. נתנו לו את מרחב המחיה שבו הוא יכול לפעול. גם במקרה שיש סיטואציה לא נעימה, מישהו צריך לנהל את המוסך, עם כל הכבוד לכל הבעיות שיכולות להיות, ואנחנו מאחלים לכולם שהכל יהיה בסדר. מי בעד סעיף 115 עם התוספות והשינויים, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 115 אושר

מסירת מידע 115א. (א) מנהל מקצועי של מוסך יפרסם באתר האינטרנט של המוסך, אם קיים,

מידע אודות מחיר שעת העבודה במוסך, כולל מס ערך מוסף, ואת המחיר

הכולל לצרכן של מוצרי התעבורה שהוא מתקין, והכל כפי שקבע השר,

באישור הוועדה;

למה זה "אם קיים"?

לא לכל מוסך יש אתר אינטרנט.

אני טוען שאתר אינטרנט היום זה כמו שלט בחוץ.

שמישהו ירכז להם את זה.

אנחנו יודעים שלמעל 3000 מוסכים אין אתרים.

אני חושב שאתר אינטרנט נותן פעם אחת שקיפות, פעם שנייה נותן לנו כלקוחות את היכולת להבין מה קורה במרחב. כשאתה יושב בבית אתה רוצה לראות איפה אתה רוצה לטפל במזגן שלך. אתה יכול להיכנס ולראות את הדברים האלה. לי ברור שתוך כמה שנים אין מצב שלמישהו שירצה להיות במשחק לא יהיה אתר. לחש פה איתי שנבנה פה מנגנון הפוך, ניתן פה פטור. אם מישהו בא והצליח להוכיח באותות ובמופתים שלא מתאים לו, שהוא לא רוצה, שהוא לא יכול, יינתן לו פטור לתקופה.

אני מציע שהמנהל, בהחלטה מנומקת בכתב, יהיה רשאי לפטור בעל רישיון להפעלת מוסך מהחובה להפעיל אתר אינטרנט, לרבות בשל היקף פעילותו של המוסך. השאלה אם הפטור אמור להיות לתקופה או בכלל.

בסעיף 99 כתבנו את המילים "או באמצעות אתר אינטרנט של עוסק אחר". פה אני לא יכול להגיד עוסק אחר. השאלה אם אפשר גם פה שיהיה אתר כללי שהוא יוכל פרסם לשם השקיפות.

תעשו אתר שלכם.

אם יקום איזה גוף שישלמו לו על מנת שיעלה את כל המוסכים הקטנים, כמו שוק "קח תן" - אני לא רוצה למנוע את זה.

תוריד את המילים "אם קיים".

או באתר של עוסק אחר?

לא עוסק אחר, באתר מיוחד שהוקם על ידי המשרד.

לא על ידי המשרד. גוף שירצה להקים.

אתר ייעודי וחליפי.

גם וגם.

אנחנו נמחק את המילים "אם קיים" כך שזה יהיה באתר אינטרנט של המוסך או באתר אינטרנט של עוסק אחר, ונוסיף את סמכות המנהל לתת פטור.

יש היום גופים כאלה שבאים ואומרים: אני עושה לוחות קיר כאלה שבהם אני מפרסם.

(ב) מנהל מקצועי של מוסך יעביר את המידע כאמור בסעיף (א) למנהל

במועדים שיקבע השר.

אנחנו רוצים להקים אצלנו מערכת של השוואות מחירים.

שיועיל משרד התחבורה ויקים. מה זה קשור אלינו? למה החוק מחייב אותנו לעשות משהו שאנחנו לא יכולים? אין בעולם, וכבודו יכול להיכנס לאתרי המוסכים בכל העולם, אתר אחד של מוסך שמפרסם מחיר של מוצרי תעבורה. המוסך משיג מוצרי תעבורה בכל מקום. יש מאות מיליונים של מוצרי תעבורה ומחירים. מי שצריך לעשות את זה ולהציג את המחירים של החלפים, כמו שקורה בכל העולם, זה מי שמשווק אותם, אם זה היבואנים, היצרנים.

אני לא כל כך מבין למה החובות כאן מוטלות על המנהל המקצועי של המוסך, אלה עניינים כספיים. זה לא האתר שלו, זה האתר של המוסך. יש ישות משפטית שנקראת המוסך. החובה צריכה להיות על המוסך, לא על המנהל המקצועי.

צודק.

כלומר, במקום מנהל מקצועי של המוסך, בעל רישיון להפעלת מוסך.

הייתי משאיר רק את סעיף (ב). ככל שיש לו את המידע הוא צריך להעביר. אני רוצה שיהיו לו הרבה הצעות מחיר של כל מיני מוצרי תעבורה, כדי שעם זה הוא יוכל לפעול בהשוואת מחירים. כדי להגיע לדבר הזה לא צריך את המוסכים, אבל אי אפשר לעשות את זה בלעדיהם.

הם רוצים לעשות את זה כחובה.

הוא לא יכול לחייב את מה שאין לו.

יכולים לעשות אתר חליפי.

אנחנו מדברים על כל מוצרי התעבורה.

אני מציע שתעשו משהו לטובת הציבור. ההיפך, זה יקבל משנה תוקף. אני מציע שהמשרד שלכם יעלה אתר לצורך פרסום המידע. אם זה יהיה בצורה כזאת, כל בעל מוסך יחשוב פעמיים אם הוא עושה פויילישטיקים בעניין הזה.

השאלה מה הם יכולים להעביר למנהל. רונן אומר שאת המחיר הכולל של מוצרי התעבורה הוא לא יכול להעביר.

לא אמרתי את זה.

הוא אמר שכדי לבצע את הפעולה הזאת העלות הנדרשת היא עלות מאוד מאוד גבוה.

העניין של האתרים כרוך בהוצאות. זה רק מחזק את העובדה שעכשיו להקים דבר כזה גם על אלה שאנחנו רוכשים מיבואן יעלה הרבה מאוד כסף.

למשרד, לדעתי, יש יכולת להרים אתר כזה. נרוויח שתי ציפורים, כיוון שזה יגרום לכך שהמידע שיועבר יהיה מידע יותר מדויק, נגיש.

זה גם יעזור לנו.

אדוני היושב-ראש, זה גם יקל על הצרכנים, משום שתהיה להם כתובת אחת לקבל את כל המידע.

דרך אגב, בעולמי הצרכנות המקבילים הולכים לכיוון הזה של לייצר מקום אחד שבו אתה יכול לעשות את ההשוואות השונות.

אנחנו בעד זה. עצם העובדה שלמפקח על הביטוח יש אתר שהוא משווה מחירי ביטוח, לא בא במקום זה שחברות הביטוח עצמן מפרסמות את המידע. זה בנוסף.

לא הבנת אותי. יש את החובה שמתקיימת, שאני משאיר אותה עם האתרים, לפרסם את הכל. אומר רונן שבכל הקשור לפרסום המגוון הבלתי נגמר של החלפים - יש לו כל כך הרבה סוגים של חלפים - העלויות המושתות על המוסך הן עלויות גבוהות מאוד. זה כל העניין. זה לא אמור לבטל.

אנחנו נשמח אם משרד התחבורה יפתח כזה אתר.

בסעיף 99 מופיע הפרסום של האתר לגבי מוצרי תעבורה. מה המוסך יפרסם באתר האינטרנט שלו לפי הסעיף הזה?

מה זה מאגר מרכז חלפי רכב?

מגרש שמפרק מכוניות ומוכר את מוצרי התעבורה המשומשים זה דבר אחד. יכול להיות שהוא גם מייבא. הוא ספק גדול של חלקי חילוף למוסכים. כאלה גדולים יכולים לעשות. הם הספקים של המוסכים. את האוטו שנכנס למוסך אני בודק ואני מציע לגביו שתי הצעות מחיר.

מה אתה מציע לו?

מה שאני משיג. עכשיו נכנס יונדאי, דקה אחר כך נכנס קאיה, דקה אחרי זה נכנס סובארו. איך אתה רוצה שאני אשלוט על כולם? איפה אני אעשה את כל המחירים, גם החליפי, גם המקורי? אני פונה לספקים שאנחנו עובדים איתם, הם יודעים לתת לי הצעות מחיר. אין לי את כל ה-data הזה.

נבדוק את זה.

אתרי האינטרנט וכל מה שדיברנו עליו קודם נשאר. אבנר, אני חושב שהדבר הנכון הוא שאתם כמשרד תטפלו בזה. אני חושב שגם ציבורית וצרכנית זה נכון. כתוב שבפני עיוור לא תיתן מכשול. פה אני מכשיל אותו בהגדרה. אם זה ייכתב זאת תהיה כמעט אות מתה, כי כל היום אתה תרדוף אחרי מוסכים בשאלה אם הם העלו את הבורג ההוא, האם הם הביאו את זה מ-3 מקומות או ממקום אחד.

יכול להיות שצריך לבטל את הסעיף הזה בכלל.

גם אנחנו חושבים. אנחנו נחזור אליך, אדוני היושב-ראש.

מי שרוצה לבדוק הולך לכמה מוסכים.

זאת הבעיה. אנחנו רוצים לעזור לאזרח.

לא בטוח שאתה עוזר לו, כי יש השוואות מחירים.

בכל דבר אתה עושה את זה.

לא כשזה מונח מול העיניים.

הנחת העבודה היא שבמשרד יושבים אנשים נבונים. אתה חושב ששופרסל או כל אחד מהגופים שיש היום לא יושב כל היום? נכון, אתה עושה לו אולי עבודה יותר קלה.

יש הבדל בין גופים מוסדיים למוסכים קטנים.

מוסך שיש לו 3 עובדים יכול ליהנות מזה?

אני לא רוצה סתם לייצר מצב של אות מתה.

מי שרוצה לפרסם יפרסם, מי שלא לא. שלא תהיה חובה.

נבחן את האפשרות לביטול הסעיף.

סעיף 115א לא אושר.

אישור ממלא מקום 115ב (א) המנהל לא יאשר לאדם כממלא מקום למנהל מקצועי של מוסך,

למנהל מקצועי של לשם קיום התנאי כאמור בסעיף 100(א)(4), אלא אם כן אותו אדם

מוסך הוא בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך, או שהתקיימו באותו אדם\

הוא בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר,

לאחר התייעצות עם שר הכלכלה (בסעיף זה – תעודת המקצוע);

תעודת המקצוע המתאימה לסוגי הרישיונות לפי סעיפים

100, 101-108;

הוא בעל ניסיון בעבודה במוסך בהתאם לתעודת המקצוע

בתקופה שלא תפחת מחמש שנים;

המנהל המקצועי הצהיר בכתב כי לאותו אדם יש יכולת

מקצועית, ניסיון והכשרה מספיקים כדי למלא את מקומו.

(ב) השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן ממלא מקום של מנהל

מקצועי של מוסך יהיה פטור מלמלא אחר התנאים כאמור בסעיף קטן

(א)(1) עד (3), כולם או חלקם, בהתחשב בין היתר בסוג המוסך, במספר

העובדה במוסך, בהיקף העבודה המתבצעת במוסך או בסוג הפעולות

ברכב המתבצעות בו.

הודעה על מילוי 116. נעדר מנהל מקצועי של מוסך מעבודתו במוסך, יודיע על כך בעל רישיון

מקומו של מנהל להפעלת מוסך למנהל, בכתב וללא דיחוי, וימסור לו את שם ממלא

מקצועי של מוסך מקומו; הודעה לפי סעיף זה יכול שתימסר באמצעות דואר אלקטרוני.

למה פחות מהמנהל המקצועי?

הדרישות פחותות. הוא לא עובר בחינות, הוא לא עובר קורס הכשרה ייעודית.

יש לי הערה לסעיף 115ב(א)(1). צריך לשקול אם לעשות את אותו תיקון שנעשה קודם לגבי ההכשרה הנוספת.

הכשרה אחרת.

אני לא בטוח שכאן זה חיוני, בגלל סעיף קטן (ב). זה לשיקול הוועדה. לגבי 116, הנוסח "נעדר מנהל מקצועי" נראה לי רחב מידי. אולי צריך שזה יהיה מעל פרק זמן מסוים. מה הפירוש המילה "נעדר"? הוא יצא רגע וחזר?

זה בתנאי שהוא מינה ממלא מקום.

מה אם הוא יוצא לשעה?

הכוונה היא לא כשהוא הולך להפסקת צהריים. איזה נוסח אתה מציע?

מעל 24 שעות?

מעל יום עבודה.

אני מתכוון להיעדרות שכבר פוגעת בפעילות המקצועית של המוסך. אני לא יודע להגדיר את זה.

מנהל מקצועי נעדר יום אחד כי הוא היה חולה.

לא קרה כלום.

הוא צריך שממלא המקום יהיה מאושר מקודם, כי אחרת הוא צריך לפנות אליך ולקבל איזה שהוא אישור, נכון?

כן.

אם הוא לא פנה מראש כדי לאשר, מה המצב?

לפי סעיף 100 זה מאושר בשלב הרישיון.

אם יש ממלא מקום קבוע, מה הבעיה?

בתנאי שהוא נעדר 60 יום.

לפי תנאי השירות חייב להיות לו ממלא מקום קבוע, אחרת הוא צריך לסגור את המוסך.

גם סגן הרמטכ"ל יכול להחליף את הרמטכ"ל לתקופת זמן מוגבלת. הוא לא נהייה רמטכ"ל. זה כמו בסעיף שבו אמרנו שיש 60 ימים. 60 ימים זה זמן סביר.

אם יש לו קבוע, זה לא משנה כמה זמן.

איך הוא סופר את מספר הימים שהוא נעדר? אם הוא לא דיווח לנו, הוא סופר את זה בלב.

אני אומר שאחרי 60 יום הוא יצטרך לדווח.

לשם זה יש לכם פקחים.

לפי הניסוח של הסעיף הקודם הוא חייב להודיע על כל יום שהוא נעדר, אין פה ויכוח. הוא לא צריך להודיע על 4 שעות. יש חובת הודעה.

הנחת העבודה היא שאתה צריך לקצוב את הנקודה המקסימאלית שעד אליה הוא נעדר, כי הנחת העבודה היא שיש ממלא מקום קבוע שנכנס במקומו. אם הוא נעדר 60 יום מהעבודה, הוא צריך לדווח.

כל בעל רישיון להפעלת מוסך יצטרך להודיע מראש מי ממלא המקום הקבוע?

זה היה בסעיף 100.

אם זה כך, מה הבעיה?

אנחנו מטילים את האחריות על בעל רישיון למוסך.

המילים "ללא דיחוי" מיותרות.

הודענו שיש ממלא מקום, אנחנו יודעים מי ממלא המקום. אם חלפו 60 יום ועדיין המנהל לא חזר לעבודתו, יודיעו - -

יש פה בעיה. החוק מדבר על 60 יום עם אפשרות להאריך, נכון? זה אומר שהוא לא מדווח על הימים האלה בכלל. חובת הדיווח חייבת להיות בחוק, אבל בלי לכתוב את המילים "ללא דיחוי".

העניין הזה של מדווח או לא מדווח הוא נכון לגבי כל עניין.

אתה רוצה שהוא יודיע בסוף ה-60 יום?

כן.

אני חושב שצריך דיווח כל חודש.

זה מיותר.

אם עכשיו הוא לא היה, הוא לא יודיע להם.

אנחנו מציעים שבעל המוסך ישמור תיעוד על ימי ההיעדרות שלו מהמוסך.

מה זה "תיעוד"? מה, הוא יצלם את עצמו בבית שוכב?

שיתעד שהוא מעביר כרטיס.

אין שעון נוכחות במוסך.

אני לא יודעת אם יש.

יש ויש.

אצל כולם יש? אני מודיע לך שאצל רובם המכריע אין.

המנהל המקצועי יהיה חייב ברישום היעדרויות. נניח שלקוח היה ביום מסוים, קיבל שירות לא טוב, ויצא משם עם רכב לא תקין. כשמגיעה אלי תלונה, איך אני אדע למי לפנות אם אני לא אדע מי היה באותו יום?

צריכה להיות חובת רישום.

אנחנו מסכימים על פרק זמן לא יותר מידי ארוך, כדי שלא יתחילו הונאות בהעברות לטסטים.

צודק.

אנחנו מסכימים שזה יהיה פרק זמן סביר, אבל זה צריך להיות שינוי משמעותי. אם הוא יצא עכשיו לרופא שיניים - -

מדובר בחוק על יום, לא על שעה. רק אם הוא לא נמצא כל היום אתה מדווח עליו. אם לא, אז לא.

מדברים על שני מקרים שונים. מקרה אחד שהוא פרש, יצא לפרק זמן ארוך.

חברים יקרים, אנחנו מייצרים מפלצת בסעיף הזה. כשמדברים על רגולציה מיותרת, זה כשבירוקרטיה מתחבאת לה תחת סעיף רגולציה. אתה בונה פה מפלצת. זה הרבה מעבר לכך שאתה גוזר גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. אני אתחיל להגיד לו: תשמע, תרשום, תלך? אם עם עובד המדינה כשהוא מחתים כרטיס אתה לא מצליח ויש לך בלגן עם זה, קל וחומר עם מוסכים שפרוסים לך באלפים.

מה אתה רוצה?

אני לא יודע. אני טוען שהסעיף הזה מיותר. אם אני תובע אותך, ממילא חובת ההוכחה מוטלת עליך. חובה עליך להוכיח שהוא היה במקום העבודה, או שהיה ממלא המקום שלו באותו זמן .

איך אני אדע שלא חרגו מה-60 ימים?

זה כמו שאתם לא יודעים הרבה דברים. בשביל זה שיהיו יותר מ-10 פקחים.

אם ה-60 יום חורג ל-90 יום, זה אות מתה.

אני מציע, אל"ף, דיווח תקופתי, ובי"ת, אם אתה מגיע לסף של ה-60 יום, תודיע.

צריך להיות רישום.

זו בירוקרטיה.

העניין הוא מהותי, כיוון שלמנהל המקצועי הזה יש אחריות. הוא הסמכות.

אני מעלה להצבעה את סעיף 115ב. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 115ב אושר

ל-116 נחזור אחרי ההפסקה. תנסו להיות יצירתיים.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:35 ונתחדשה בשעה 13:10.)

אני מבקש שבסעיף 116, במקום המילים "ללא דיחוי" יהיה כתוב "תוך זמן סביר", ושתהיה חובה על המוסך לעשות איזה שהוא רישום שהמנהל יוכל לקבל אותו אם הוא יהיה מעוניין בכך. החוק מדבר על היעדרות של 45 ימים, הוא לא מדבר על חלקים מיום.

תוך כמה זמן יידרש המוסך לשמור את הרישום הזה?

איך ששומרים היום את החומרים. מדובר בשנה?

שנה.

בלי להעביר למנהל.

בלי להעביר. אם אתה תבקש, הוא ייתן לך. מי בעד סעיף 116 עם התיקון?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 116 אושר

המועצה המייעצת 117. (א) השר ימנה מועצה מייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים

לעניין מנהלים (בסימן זה – המועצה) שחבריה הם כמפורט להלן, וביניהם תיכלל

מקצועיים של אישה אחת לפחות;

מוסכים

שלושה עובדים של המשרד, בעלי ידע וניסיון מתאימים

לתפקידי המועצה, ואחד מהם יהיה היושב-ראש;

עובד של משרד הכלכלה, לפי המלצת שר הכלכלה;

שני חברים בעלי רישיון מנהל מקצועי של מוסך, לפי המלצה

של הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של בעלי המוסכים.

(ב) השר ימנה ממלא מקום לכל אחד מחברי המועצה, שיתקיימו

בהם תנאי הכשירות לפי סימן זה.

(ג) חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותם

לשתי תקופות כהונה נוספות.

ד) הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט

של המשרד; ההרכב העדכני של המועצה יפורסם באתר האינטרנט

של המשרד.

ה) על המועצה ועל חבריה יחולו הוראות סעיפים 53א עד 53ה, לעניין

סייג למינוי חבר מועצה, פקיעת כהונה, ניגוד עניינים, החלת דינים

על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה ותוקף פעולות, והכל בשינויים

המחויבים.

למה מספר זוגי, למה 6 חברים? בדרך כלל נוהגים לעשות מועצות שיהיה בהם מספר בלתי זוגי, כי בין כה וכה אתם נותנים לממשלה רוב. יש 3 עובדים של המשרד, עובד של משרד הכלכלה, ו-2 של המוסכים.

הם מקבלים את זה שיהיה זוגי.

תפקידי המועצה 118. (א) המועצה תייעץ למנהל או לשר, לפי העניין, בעניינים אלה:

המייעצת לעניין

מנהלים מקצועיים (1) תכנית בחינות להסמכת מנהלים מקצועיים של מוסך,

של מוסכים תכנית לימודים לקורס ניהול מקצועי של מוסך ותכניות

וסמכויותיה להשתלמויות מקצועיות;

2) קביעת הוראות מקצועיות לפי סעיף 110;

3) קביעת כללים כאמור בסעיף 17(ב) ו-(ג).

(ב) המועצה תבחן את המועמדים לקבלת רישיון מנהל מקצועי של מוסך,

בעצמה או על ידי בוחנים שמינתה לכך לפי הוראות סעיף קטן (ג), ותודיע

למנהל על עמידת המועמדים במבחנים כאמור בסעיף 108(א)(4).

(ג) השר יקבע הוראות לעניין דרישות כשירות וניסיון מקצועי של בוחנים

כאמור; על בוחנים כאמור בסעיף קטן (ב), שאינם עובדי המדינה, יחולו

הוראות חוק העונשין, התשל"ז-1977, לעניין עובדי ציבור.

לאור הערת חבר הכנסת פרי, אולי נציע שימונה גם נציג ציבור.

שמה המומחיות שלו?

כמו במועצה מייעצת, נציג ארגון הצרכנים.

בפסקה (3) נוסיף עוד חבר.

3 חברים בעלי רישיון מנהל מקצועי של מוסך.

צריך להוסיף 2 נשים.

אולי אישה אחת. כמה נשים מומחיות בתחום הזה? אין הרבה מומחיות בתחום.

יש לנו כמה מנהלות מוסך מצוינות.

אתה רוצה 2?

אחת.

נעשה 3, כאשר לפחות אחת היא אישה. כל אחד ימנה אישה, לא רק המשרד ימנה.

עוד נציגה אחת למוסכים שתהיה אישה.

כשנדון הסעיף לגבי המועצה המייעצת לייבוא רכב, ההצעה של משרד התחבורה לא כללה נציגים של היבואנים. כאן יש נציגים של המוסכים. אנחנו לא מתנגדים שיהיו כאן נציגים של המוסכים.

אתה רוצה שתהיה שוויוניות.

עמדת הוועדה הייתה שאם ייכללו גם במועצות האחרות - -

אני לא זוכר את העמדה.

מעבר לפן הפורמאלי של הסעיף לעניין מועצת יבואני רכב שאושר, השוני בין המועצות הוא בכל זאת, אני חושב, מצדיק איזה שהוא שינוי גם בעניין הזה. המועצה לעניין יבואנים אמורה לטפל בתלונות של צרכנים. כאן המועצה אמורה למלא תפקידים שקשורים ממש להסדרת העיסוק במקצוע.

יש הבדל בין המועצות.

יש הבדל משמעותי בין התפקידים.

יש לי הערה לגבי סעיף 118. אני מוכרח לומר שאני לא מכיר מודל שבו מועצה מייעצת ממלאת תפקיד אופרטיבי של בחינת מועמדים לקבלת רישיון שמוסדר על ידי המדינה. איך היא יכולה לעשות את זה?

על ידי בוחנים.

בעצמה, או על ידי בוחנים. המועצה מתכנסת ובוחנת מועמד מועמד? איך בדיוק התהליך הזה עובד?

מה שמשמיט את הבסיס גם מתחת לנימוק הקודם.

המועצה לא בוחנת, היא מסמיכה את הבוחנים לבחור מטעמה.

זה מה שכתוב בחוק.

אז תכתוב, כי כתוב שהיא תבחן בעצמה או על ידי בוחנים. צודק היועץ המשפטי, שיהיה כתוב שהיא תבחן באמצעות בוחנים. מי מאשר?

זאת השאלה הבאה. לעניין מינוי הבוחנים, אני לא כל כך מבין איך המועצה היא זאת שמסמיכה את הבוחנים. השר יקבע את דרישות הכשירות של הבוחנים בתקנות, אבל איך המועצה תבחר או תמנה את אותם בוחנים? אני חושב שזאת סמכות שצריכה להיות של המנהל, לא של מועצה שהתפקיד שלה הוא יותר תפקיד מייעץ.

הכוונה שהם ממליצים, כאשר מי שקובע זה המנהל.

בסוף של סעיף קטן (ב).

למה צריך את התהליך הזה?

יש שתי שאלות. יש את עניין המועמדים - -

היא צריכה לקבוע את הכללים. מי שבודק זה אתה. אתה רוצה למנות מישהו שיבחן ויביא לך לאישור? אין בעיה. למה זה צריך לבוא למועצה בכלל?

שהם יקבעו את הכללים.

אתה תעשה את זה באמצעות בוחנים.

אני שואל לגבי הבוחנים. יש כאן דרישות כשירות שאמור לקבוע השר בתקנות לעניין הבוחנים. מי מסמיך או ממנה את הבוחנים האלה?

זה באמצעות מכרז?

לא.

אז מה זה הבוחנים האלה? הם עובדי המשרד?

זה מחוץ למשרד.

מי מסמיך אותם? מי בודק אם הם יעמדו בדרישות הכשירות שיקבע השר בתקנות?

המועצה.

המועצה תתכנס ותבחן מועמד מועמד?

במכרז?

במצב הקיים יש ועדת הסמכה שהיא משהו שדומה למועצה.

זאת ועדת הסמכה של המשרד?

כן, זאת ועדת הסמכה של המשרד.

אין בה גורמים שאינם עובדי משרד התחבורה.

יש את איגוד המוסכים או נציגים של ההסתדרות. במצב של היום יש ועדת הסמכה שבנויה מיושב-ראש ועדה שהוא עובד משרד התחבורה, משני חברים ממשרד התחבורה, ומשני נציגים של איגוד המוסכים או ההסתדרות.

על כמה בוחנים מדובר?

כ-50 בוחנים.

זה הרבה.

יש הרבה מקצועות.

לכמה זמן הם מתמנים?

ל-3 שנים.

אז אין בעיה.

מה אם יגישו לכם 200 אנשים – הם כמובן עומדים באותן דרישות כשירות שנקבעו בתקנות - מועמדויות לתפקידי בוחנים?

ממיינים אותם.

תשב המועצה ותקבע.

50 זה לא הרבה. פעם אחת היא יושבת וגומרת.

בעקבות ההסבר של איתי, מי הגוף שדן בתלונות על מוסכים?

אני חושב שהמנהל.

פה לא. זה רק מקצועי.

זה לא כתוב באף סעיף.

משרד התחבורה דן.

צריך יהיה לעגן את זה בחקיקה.

אתה צודק, אין את זה בשום מקום. נוסיף סעיף.

מה בעניין טיפול בתלונות צרכנים?

אני חושב שצריך.

לגבי יבואנים יש סעיף.

למה שלא תכניסו פה שהמנהל ידון ותהיה זכות ערעור למועצה?

המנהל צריך לבדוק.

למה ביבואנים זה לא המנהל?

ביבואנים זה הרבה יותר מתלונות ציבור. המועצה המייעצת של היבואנים דנה גם בסירוב לתת רישיון רכב, התלייתו וביטולו. יכול להיות שיבואן אחד ישב לדון בתוקף הרישיון של היבואן המתחרה שלו. פה אנחנו מדברים בייעוץ, לא בהחלטות פרטניות. זה הרבה יותר רחב.

אני מבין שבסעיף 118 אין תיקונים.

אין תיקונים. תיקונים יש ב-117. נוסיף את סעיף 116א.

או מיקום אחר.

או מיקום אחר, שבו יהיה כתוב שבתלונות כנגד מוסכים ידון המנהל ויחליט.

המנהל בוודאי מוסמך לקבל תלונות ולהחליט על פיהן. על פיהן הוא גם יכול לקבל את ההחלטות השונות שלו. דווקא כשאתה מוציא מהמנהל ומעביר למועצה - -

לא מעביר, משאיר.

צריך להגיד את זה במפורש. אם זה לא עובר לגוף אחר, לא צריך להגיד את זה למנהל.

בחקיקה יש מספר דוגמאות לכך שהמנהל יברר או יטפל בתלונות של צרכנים.

את יודעת למה צריך את זה? בגלל שבנושא של היבואנים זאת סמכות של המועצה. פה לא כתוב בכלל.

גם שם הסמכות היא של המנהל, לפי המלצת המועצה. זה הסעיף שאושר.

המקום היעיל, הנכון ובעל המומחיות הוא המנהל.

אפשר לפנות לרשות להגנת הצרכן ולהגיד שהוא לא מטפל בתלונות של צרכנים.

אנחנו נלך על ההמלצה של היועץ המשפטי שלנו. תנסחו את זה אחר כך. מי בעד הסעיף שהוספנו?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף שהוסף אושר

סדרי הדיון 119. (א) יושב ראש המועצה יקבע את מועדי ישיבות המועצה, ואת סדר

במועצה המייעצת יומן.

לעניין מנהלים

מקצועיים של (ב) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד

מוסכים שנכחו בישיבה לפחות שלושה חברים וביניהם נציג מכל אחד

מהנציגים כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 117(א); במקרה של

קולות שקולים בהצבעה, יהיה ליושב ראש המועצה קול נוסף.

(ג) המועצה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין הנוגע

לתפקידיה לפי חוק זה; המלצות ועדות המשנה יובאו לאישור

מליאת המועצה.

השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של

המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד

לא נקבעו לפי חוק זה.

אני חושבת שהנציג של משרד הכלכלה חייב להיות בכל הישיבות.

יש ממלא מקום.

חובה למנות ממלא מקום.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 119 אושר

פרק י"ב: פיקוח ואכיפה

הסמכת מפקחים 156. (א) השר רשאי להסמיך מפקחים, מבין עובדי המשרד, שיהיו נתונות

להם סמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע

ההוראות לפי חוק זה;

הוראות לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (בסעיף זה –

חוק הגנת הצרכן), לעניין רכב ומוצר תעבורה.

(ב) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים

משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום

קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגד להסמכתו מטעמים של

ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות

לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים,

וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה ולדיני הגנת

הצרכן, כפי שהורה המנהל;

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר

בהסכמת השר לביטחון הפנים.

(ג) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכויות הפיקוח

והאכיפה של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן לפי חוק הגנת

הצרכן, לעניין רכב ומוצר תעבורה.

מה עניינו של השר לביטחון פנים?

התפישה הכללית במשפט הישראלי היא שהמשטרה היא גורם הפיקוח והאכיפה. שמירת הראייה הרוחבית הזאת אומרת שגם אם אנחנו מסמיכים מפקחים נוספים שיהיו גורמים אוכפים, כפי שנראה בהמשך הפרק, עדיין נדרשת המעורבות ונדרש התיאום איתם. הניסיון מלמד שבדיקה מול משטרת ישראל היא בין היתר לעניין עבר פלילי.

3 חודשים זה נצח.

זה הסעיף הסטנדרטי.

זה מופיע בעשרות דברי חקיקה.

כדי לראות עבר פלילי צריך ללחוץ על מקש מחשב.

כן, אבל ברירת המחדל היא אישור. אנחנו לא רוצים שהתפלק – סילחו לי על הביטוי – איזה אישור שאף אחד לא התכוון אליו רק כי מישהו לא הספיק.

מי בעד סעיף 156?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 156 אושר

סמכויות פיקוח 157. לשם פיקוח על ביצוע ההוראות כאמור בסעיף 156(א), רשאי מפקח –

לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת

זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך

שיש בהם כדי להבטיח או להקל על ביצוע ההוראות לפי חוק זה,

לרבות תכניות פיתוח וייצור של רכב או של מוצר תעבורה;

בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים,

התשנ"ה-1995;

לערוך בדיקות או מדידות של חומרים, רכב ומוצרי תעבורה,

לבדוק תהליכי ייצור של רכב ושל מוצרי תעבורה או ליטול דגימות

של חומרים, בכמות הנדרשת למילוי תפקידו, וכן למסור את

המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך

אחרת;

(א) ליטול מוצר תעבורה לשם בדיקתו במעבדה; מוצר תעבורה

שניטל לפי פסקה זו יישמר למשך תקופת הבדיקה, שלא תעלה

על 90 ימים, ובתום התקופה יודיע המפקח למי שניטל ממנו

המוצר או לבעליו של המוצר (בפסקה זו – בעל מוצר התעבורה)

כי באפשרותו לקחת בחזרה את המוצר ממקום כפי שיודיעו לו.

(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), מפקח לא יהיה חייב להשיב

מוצר תעבורה לידי בעל מוצר התעבורה, אם המוצר אינו עומד

בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה, או אם מצבו של המוצר

לאחר בדיקת המעבדה אינו מאפשר לעשות בו שימוש למטרה

שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי המפקח לשמור את המוצר,

להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה

(ג).

(ג) בעל מוצר התעבורה הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המפקח

שלא להשיב לידיו את מוצר התעבורה בשל אי עמידת המוצר

בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ב), רשאי להשיג על החלטת

המפקח לפני המנהל, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו

ההחלטה.

להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא

ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית המשפט.

יש לי הערה קטנה שאולי לא מחייבת תיקון בנוסח. בפסקה (3) יש הסמכה לקחת דגימות בין היתר של מוצרי תעבורה. צריך אולי להבהיר שפסקה (4) חלה ככל שדגימה אינה מספיקה לצורך הבדיקה, לצורך הפעלת הפיקוח. אני מדגיש שמדובר על סמכות שהיא יחסית יוצאת דופן לעניין סמכויות פיקוח, להבדיל מסמכויות אכיפה. מדברים על עניין של נטילת דוגמאות, להבדיל מלקיחת המוצר עצמו.

הרעיון הוא להוסיף ברישא של (4)(א) שמוצר תעבורה, במידה והדגימה לא אפשרה - -

אני חושב שאפשר לכתוב "אינה מספקת לצורך הפעלת הפיקוח בסעיף זה או עריכת הבדיקה".

על איזו מעבדה מדובר?

מעבדה כמו מכון התקנים.

מעבדות מוסמכות.

את הבדיקה צריך לאשר?

לא, זה לא לצורך אישור. פה אנחנו נמצאים בפרק הפיקוח, כאשר המנהל רוצה לברר האם קוימו ההוראות.

האם לא נכון בפסקה (1) להוסיף את המילים "כל אדם הנוגע בדבר", כמו שיש בפסקה (2), כי כל אדם נראה לי - -

זה המבנה הקבוע של סמכויות פיקוח. בשביל שתדע אם הוא אדם הנוגע לעניין או לא, אתה קודם כל צריך לדרוש את ההזדהות מכל אדם, רק אז אתה יכול לבקש מסמכים ומידע ממי שנוגע לדבר.

אחר כך הוא מזהה אם זה אחד שכן יכול.

רק למען ההגינות, כיוון שברישא כתוב שזה לשם ביצוע סמכויותיו, אז ממילא - -

אנחנו נוסיף בפסקה (4) – אנחנו ננסח את זה בצורה סופית לאחר מכן - את המילים "ככל שדגימה לפי פסקה (3) אינה מספקת לשם הפעלת הפיקוח, תהיה סמכות ליטול מוצרי תעבורה", כדי להבחין בכל זאת בין סמכויות פיקוח לסמכויות אכיפה.

עוד משהו לגבי המעבדה. אנחנו רק רוצים לראות שזו תהיה מעבדה מוסמכת לרכב.

זה המונח שמוגדר בסעיף 2.

גם בפסקה (3) וגם בפסקה (4).

אבנר, לא תמיד. אם אתה רוצה לשלוח דגימת דלק או שמן, לא בטוח שצריך - -

מדובר במעבדת רכב.

גם שמן זה למעבדת רכב? אני מציע שתכתוב מעבדה מוסמכת, לא מעבדת רכב. אם אתה בודק שמנים, זה לא מעבדת רכב.

מוסמכת לפי חוק הרשות להסמכת מעבדות.

מכון התקנים מאושר על ידי אותו חוק?

מה שנאמר זה שיכולות להיות מעבדות נוספות שהן לא מעבדות לרכב.

זה מה שאני אומר. אל תגביל. מי בעד 157 עם התיקונים?

עם התוספת בפסקה (4).

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 157 אושר

סמכויות אכיפה 158. התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח –

לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות

להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי

פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה

הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים;

לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור, על תפיסה לפי

פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין

הפלילי (מעצר החיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט-1969 (בסעיף

זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;

לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר

וחיפוש, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים

24(א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים

המחויבים.

תיקון קל בסעיף 158. בסעיף 158 צריך להוסיף גם לפי חוק הגנת הצרכן לעניין רכב ומוצר תעבורה, מכיוון שהמפקחים מוסמכים לפקח גם על הוראות לפי חוק הגנת הצרכן, ככל שהן נוגעות לרכב ומוצר תעבורה. צריך לכתוב כך: "התעורר חשד לביצוע עבירה על הוראות כאמור בסעיף 156(א)".

מי בעד סעיף 158 עם התיקון שעכשיו התייחסנו אליו?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 158 אושר

זיהוי מפקח 159. מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא

בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, ולובש

מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד

שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;

יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר והמעידה

על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

מי בעד סעיף 159?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 159 אושר

פרק י"ד: עונשין

עונשין 180. (א) אלה דינם קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין –

בעל רישיון שהעביר רישיון לאחר, בניגוד להוראות

סעיף 9;

בעל רישיון שסירב לתת שירות, בניגוד להוראות סעיף 15;

בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא נתן שירותי תחזוקה

או שלא מכר מוצרי תעבורה בהתאם להוראות לפי סעיף 26;

יבואן רכב ישיר שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב, בניגוד

להוראות לפי סעיף 40(א);

יבואן רכב עקיף שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב שיובא

על ידו, בניגוד להוראות לפי סעיף 40(ב);

יבואן רכב ישיר שלא סיפק מוצרי תעבורה בהתאם להוראות

לפי סעיף 41(א), במועדים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ב1)

של הסעיף האמור;

יבואן רכב עקיף שלא סיפק מוצרי תעבורה בהתאם להוראות

סעיף 41(א1), במועדים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ב1) של

הסעיף האמור;

מתווך ביבוא רכב שהיה צד להסכם רכישת רכב, בניגוד להוראות

סעיף 61;

מנהל מקצועי של מוסך שלא פיקח על עמידת עובדי המוסך

בהוראות המנויות בסעיף 111, בניגוד להוראות אותו סעיף.

בעל רישיון להפעלת מוסך שהציע ללקוח סוג אחד של מוצר

תעבורה, בניגוד להוראות סעיף 103(א).

השאלה היא לא אם משהו הוא בסדר או לא בסדר. נקודת המוצא היא שהוא לא בסדר. גם בהסתכלות חקיקתית רחבה לא כל דבר שהוא בסדר גורר עבירה פלילית. נדמה לי, אדוני, שכאן זה מרחיב באופן שקצת קשה לתאר. אני רוצה להזכיר את הדיון לגבי הסעיפים שהטילו חובות מסוימות על היבואנים. נדמה לי, ואני מקווה שאני מדייק, שהוועדה החליטה להטיל את החובות אבל הייתה בדעה שאת הקושי שהיא ראתה בהטלת החובות האלו היא תביא לידי ביטוי בנושא הפליליות או אי הפליליות. באופן ספציפי, אדוני, אנחנו מכוונים לפסקאות (4) ו-(6). לא אלמן ישראל. אנחנו לא מציעים שמישהו שמפר את הוראות החוק יצא פטור ולא כלום. יש סעיף של עיצומים כספיים.

אתה חושב שהסעיפים האלה כבדים מידי?

זו הגזמה. כן, זה שימוש יתר במכשיר ההפללה הפלילית.

אני חושב שרק קנס ולא עבירה פלילית יגרום, גם בסעיף הבא שנקרא, לנינוחות אצל גופים מסוימים.

אתה רוצה שתהיה עבירה פלילית?

אני בעד שתהיה עבירה פלילית. אני הולך להכניס את עצמי תחת אותו סד, כי היבואנים העקיפים הם בדיוק באותו סד כמו היבואנים הישירים. בסעיף הבא אתה תראה את זה. היבואנים הישירים הם כיס מאוד עמוק. הם יכולים להחליט שמותר להם להפסיד כך וכך.

דרך אגב, אני מכיר את זה מעיצומים כספיים שמושתים על חברות הסלולר או על חברות כאלו ואחרות. אלה חוקים שהעברנו פה בוועדה. משתלם להם לשלם את הקנס. מדובר במיליונים, שאנשים לא יתבלבלו.

אני לא מכיר מקרים שאנשים יהיו מוכנים בשביל עבירה פלילית.

אני רק רוצה להעיר לגבי סעיף קטן (9), לגבי מנהל מקצועי של מוסך שלא פיקח על עמידת עובדי המוסך. זה כללי מאוד. היום יש ועדה שקובעת מי מפקח ומי לא מפקח. גם לשמאים יש איזה שהוא מנגנון שימוע. אני מציע שיהיה מנגנון שימוע. פיקח או לא פיקח זה מאוד מאוד רחב.

זה לא שיושבים עוזי יצחקי וישראל ואומרים "כמה ניתן לו? בוא נוריד לו קצת". יש מערכות שיודעות לתת את התשובה לזה. אני לא אתחיל לבנות עכשיו מנגנוני שימוע.

מדובר בהליך פלילי. העונש יהיה בהחלטת בית משפט, אחרי הרשעה, אחרי טיעונים לעונש.

צודקת חוה.

העמדה לדין היא פועל יוצא של הליך חקירה. החלטת העמדה לדין היא על ידי התביעה המוסמכת.

אני הבנתי שבכל הסעיפים שמוזכרים פה, כולל (4) ו-(6), אלו עבירות שמוטל עליהן קנס.

מתוך עשרות סעיפי חובה או איסור שיש בחוק הזה. שלא כמו שאמר עורך דין בונן, בחרנו 18 בלבד שיהיו עבירות פליליות.

שעליהן מוטל קנס?

שהן העמדה לדין, ובית משפט מוסמך להטיל עליהן עונש.

כולל רישום פלילי.

אנחנו בחרנו את הסעיפים שנמצאים בליבת ההסדר של החוק.

למה שנתיים, זה נשמע לי המון.

עד שנתיים.

כשל טכני ברכב יכול להיגרם גם מחלקים לא תקינים. זה סעיף דרקוני. בגלל שמפקח לא מבין או לא בירר הוא יועמד לדין פלילי ויוטל עליו קנס. לפחות שיהיה מנגנון שיוודא שלא יהיה הכשל הזה.

אני חושבת שמר לוי מפרש בהרחבה יתרה את פסקה (9). בסעיף 111 נאמר שהמנהל המקצועי של המוסך צריך לפקח על עמידה בהוראות לפי סעיף 103 עד 105. אי הפיקוח על עמידה בהוראות לפי סעיפים 103 עד 105 זו העבירה הפלילית, כאשר 103 עד 105 הן חובות מאוד מאוד ספציפיות: להציע יותר מסוג אחד של מוצרי תעבורה, לתת הצעת מחיר, כפי שדיברנו פה בהרחבה, ושמוצר התעבורה יתאים לרכב. לא מדובר על העמדה לדין פלילי על כשל מקצועי שהתיקון לא הצליח או שהחלף שהגיע ממקור אחר היה פגום. מדובר על 3 החובות האלו.

זה בדיוק מה שאני מדבר עליו.

על התאמה לרכב הוא צריך לפקח. ליבת התפקיד המקצועי שלו היא לדעת מה מתאים.

אם משרד התחבורה מאשר להביא לפה ברקס סיני שהמוסך מתקין ברכב, אז המוסך ישלם את המחיר של משרד התחבורה אם משהו יקרה.

אם אישרתי מוצר x לרכב y, אז יש עמידה בהתאמה לרכב, גם אם בדיעבד יתברר שמוצרx לא טוב.

אני לא מחליף את בית המשפט או את מי שבודק את העניין. מה אנחנו עושים פה? מנהלים דיון בבית משפט. אני לא בית משפט. אנחנו כאן צריכים לקבוע את המסגרות בתוכן העניינים האלה צריכים לפעול, ולקבוע אם העונשים כאן מוגזמים או לא.

מי יקבע שהקנס גבוה או שהנסיבות לא היו?

בית משפט יכול להטיל על הריגה עונש של 20 שנות מאסר. זה לא אומר שהוא מטיל 20 שנות מאסר. השופט שדן בתיק מקבל החלטה לפי נסיבות התיק. זה בדיוק מה שקורה פה. זו תקרה.

הוא מתייחס למקסימום. אם נקבע 10 שנים, הוא לא ייתן חודש.

אתה נכנס לסעיף קטן (ב), שקובע שנתיים. הוא לגבי עבירות מאוד ספציפיות. האם אתה חושב ש-61(א)(2) - -?

מה אומר 61(א)(2)?

בערך 30 אלף שקל.

זה קנס כספי.

עד 30 אלף?

מקסימום.

אם הוא טוען שלא היו צריכים לפסוק 30, היו צריכים לכתוב 10, או שלא התרחשו הנסיבות שאתם טוענים להן.

אנחנו מדברים על הליך פלילי.

יש לך הגנות לפי הדין הפלילי.

הוא מועמד לדין.

זו החלטה מינהלית.

זאת לא החלטה מינהלית.

זה לא קנס מינהלי?

לא. אנחנו בבית משפט פלילי. מתנהל משפט, מחליטים להרשיע אותו.

הקנסות צריכים להיות מינהליים.

יש פרק על קנסות מינהליים, אבל זה לא זה.

אותן חובות שמדובר בהן הן חובות דרקוניות - גם לטפל בעשרות דגמים שאנחנו לא מייבאים, גם לספק מוצרי תעבורה, גם לעשות דברים שאנחנו לא מייבאים. חברי הוועדה לא התרגשו יותר מידי מעצם הטלת החובה. העמדה הייתה להוריד את העניין הפלילי, אלא אם כן זה רצידיביזם. צריך איזון. בגלל שהחובות כל כך דרקוניות, אז לא כל דבר הוא פלילי, אלא אם זה רצידיביזם. מישהו שבאופן סידרתי לא מקיים את החובות זה סיפור אחר.

את היבואן עצמו אתם מעמדים לדין?

את האישיות המשפטית שמבצעת את העבירה, כשלרוב זה יהיה תאגיד. במקרה של היבואנים העמדה לדין היא של התאגיד, אחר כך יש אחריות נושאי משרה.

אל תדאג, לבעלים יש מספיק כסף לקחת את עורכי הדין הכי טובים.

הפליליות זה לא כסף. לא כל דבר זה קטע פלילי.

האחריות הפלילית מוטלת על האישיות המשפטית שביצעה. במקרים האלה רוב הפעמים זה יהיה התאגיד. על המנהל יש סעיף של אחריות נושא משרה בתאגיד, שמטילה עליו הרחבת פיקוח כאשר מתבצעת עבירה. זה הסעיף הבא שיוקרא.

למה שלא נעשה את זה כקנס מינהלי?

האכיפה של החוק הזה, דרך המלך שלה היא העיצומים הכספיים, לא המסלול של העבירות הפליליות. לשאלה הקודמת שלך, הנטל מוטל על התביעה. בהתחלה יש גורם שחוקר, אחרי זה זה מועבר לגורם התובע שמקבל החלטה, ואז זה הולך לבית המשפט שמוסמך לשקול את כל השיקולים, בין של הרחמים, בין של הצדק, בין של ההרתעה, שיקולי הגמול וכל מה שיש בחוק העונשין. הטיעון שהעבירות הפליליות צריכות להיות למקרים החמורים, זו הסיבה שמתוך עשרות הסעיפים שיש באכיפה המינהלית של העיצומים הכספיים נבחרו על ידי משרד התחבורה מעט סעיפים. כאשר יש לנו סעיפים שהם גם בעיצומים הכספיים וגם בעונשין, כמו המקרה של שירותי תחזוקה לרכב, המשרדים מייצרים נהלי אכיפה שבהם הכלל הוא שהולכים לעיצום כספי. מתי הולכים לעבירה פלילית? כשיש כוונה מיוחדת, כשיש היקף מאוד גדול.

לא סיפק שירות פעמיים, שלוש וארבע פעמים.

אכן נכתב בנהלים. במשרדים האחרים אתה יכול לראות שזאת בדיוק המדיניות. הכלל הוא שלא הולכים לעבירה פלילית.

כל הדברים האלה כתובים בעיצום הכספי?

לא כולם. חלק מהעבירות לא נמצאות בעיצום הכספי, בגלל שרצינו שיינתן למפרים את יומם בבית המשפט, לא רק בפני המנהל, כמו למשל בחובת הפיקוח שלגביה נטען קודם.

אני מבין את העניין הזה של הדאגה מהשתת עונשים פליליים, אבל העונש הפלילי פה הוא לא התחלת הדרך. תזכרו שזה שוק שהוא כבד. עיצומים כספיים הם לא דבר שבהכרח יכולים להרתיע, אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה, אני אומר את זה בעדינות רבה. אני אומר לכם מהניסיון בוועדה. יש חוק שהעברתי בוועדה. יש גופים ששווה להם. על אחת החברות הגדולות הושת סכום של מיליון ו-2 מיליון שקלים. היה שווה לה לשלם כל שנה את הסכום הזה. זה לא שאתה מתחיל משם. הנחת העבודה היא שאתה צריך לפנות לדבר שייצר את ההרתעה.

אולי צריך לייצר את זה בחקיקה.

זה המצב.

לא. אין מדרג בחקיקה.

אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד המתבקש, יש היום פסיקה של בית המשפט העליון. המחוקק קבע שני מסלולים כדי שיסירו את הפליליות מהמקרים הקלים. לשם כך זה נוצר. זאת דרך המלך. זה עוד יותר רחוק ממה שאמרה הגברת בגין. אם יתקפו מישהו באופן פלילי ובאופן ישיר, יש לו עילה בג"צית נגד הגורם שפעל בדרך הזאת. אנחנו צריכים להבין שהמחוקק, כשהוא יוצר את המדרג הזה, הוא כבר משית באופן מדורג.

אנחנו בכל זאת צריכים לחשוב על שני דברים. רוב המוסכים הם עסקים קטנים. שני הסעיפים הראשונים פחות מטרידים אותנו. אנחנו צריכים הגנה מפני חברות הביטוח והליסינג. מדובר על מאות אלפי מכוניות בשנה שמביאות חלקים למוסכים. הן בעצם מכריחות את המוסכים להתקין את מה שהן מביאות, בלי שיקול דעת מקצועי. אין לנו הגנה על זה. אין פה השתת אותו קנס על שמאי שמשדל מוסך לשים חלק כמו שהוא חושב בגלל שהוא זול או בגלל שהוא לא מתאים. אם כבר עושים עלינו השתה פלילית, תגנו עלינו בכך שנקבל הגנה מפני מי שמשדל אותנו, שהוא יקבל את הקנס. לפחות שנקבל את ההגנה הזאת. לא יכול להיות שנהיה חשופים ללחץ כלכלי מידיים של חברות ליסינג או ביטוח.

האחריות הפלילית היא אחד הכלים שמגינים עליכם מפני לחץ.

תשימו גם על שמאי. שמאי שבא למוסך וקובע לשים חלק שלא מתאים לרכב, שתהיה עליו - -

אתה לא מכניס לו את האישום הפלילי. זה דיון שהוא כבר יותר ועדת חוקה מאשר ועדת כלכלה.

אני חושב שזאת לא רק בעיה של מה ששמאים עושים למוסכים, אלא מה ששמאים עושים לשמאים.

אנחנו מקדימים את המאוחר בעניין הזה. זה בשבוע הבא.

אני מציע שתהיה הוראה שתאמר שעל כל מי שמנסה להשפיע על בעל רישיון לפעול בניגוד לשיקול דעתו תהיה עבירה פלילית.

אני מבקש ממך, הגברת בגין, או מי שתחליטו, לעשות לנו את הסדר המשפטי. אני חושב שמתערבבים הכללים שבהם המערכת עובדת. מה החשש של חברי הכנסת? השתת דין פלילי היא עניין לא פשוט. אנחנו רוצים לוודא שאם כבר יש פליליות בעסק, שהיא תהיה מדרגית. יכול להיות שאני לא מבין גדול בזה, אני לא רוצה להתיימר, אבל מנוסח החוק כפי שמובא היום, תתקנו אותי אם אני טועה, האחריות להשית אחריות פלילית היא כמעט אוטומטית.

אני חושבת שזאת אמירה מרחיקת לכת. החוק הזה כולל סמכויות מנהליות נרחבות, אם זה סעיף 13 שכבר אושר, של הסמכויות לשלול, להתלות, להגביל רישיונות, אם זה פרק העיצומים הכספיים שטרם אושר, שטרם נדון, להטיל קנסות מינהליים. אלה אמצעים קיימים, אלה אמצעים שהרבה יותר קל למערכת להפעיל אותם. נכון, העבירות הפליליות הן נשק יום הדין של המערכת. מצד אחד, זה חייב להיות, בשביל לטפל במקרים החמורים ובשביל עבירות הליבה. מצד שני, גם לנו כמדינה וכמשרד התחבורה אין שום אינטרס לרוץ לשם לפני שניסינו את הכלים הקטנים יותר והקלים יותר. קנס של 30 אלף שקל הוא הרי קנס מגוחך בסכומים שמתגלגלים בענפים האלה. זאת התקרה. אין לנו שום סיבה לרוץ לכלי הפלילי, אבל הכלי הפלילי חייב להיות על עבירות הליבה, על המהויות המקצועיות הכי בסיסיות שביסוד החוק הזה. אנחנו, אחרי השלמת החקיקה, נכין מדיניות אכיפה, כי בסוף יש לנו 3 כלים שאנחנו צריכים לקבוע מדיניות וגישה איך אנחנו פועלים לפיהם. כבר נאמר שיש פסיקה, שיש חוקים אחרים. אנחנו לא נעשה מה שבא לנו, אנחנו לא יכולים לעשות מה שבא לנו. גם אם היינו יכולים לעשות מה שבא לנו, סעיף העונשין היה האחרון שהיינו הולכים אליו.

אני מצטרף לדברים שאמרה עו"ד ראובני. צריך לזכור שהוכחה של עבירה פלילית אינה דומה להוכחה של הפרה מינהלית. ברגע שנעשה המעשה בהפרה מינהלית, לא משנה מה מודעות היסוד הנפשי, ניתן להטיל עיצום כספי, ניתן להטיל קנס, כלומר, אין דרישה למודעות נפשית כאשר מדברים על עיצומים כספיים. בדין הפלילי נדרשת, אלא אם כן נאמר אחרת, מודעות, כלומר, להוכיח שהאדם התכוון, שהוא היה מודע למעשיו, לנסיבות של מעשיו וכו'. אני חושב שזה קו ברור מאוד בין שני סוגי האכיפה, מעבר למדיניות האכיפה.

ובכל זאת, אני רוצה מדרגיות גם פה.

אני לא סומך. אני אתן לך דוגמה. למרות שבתכנון ובנייה היו עבירות שהן עבירות של זוטי דברים, היועצים המשפטיים בכל העיריות עמדו על זה שצריך להגיש כתבי אישום. היינו צריכים לתקן, להכניס סעיף מיוחד בחוק תכנון ובנייה. אני לא מוכן שהכל יהיה בידי התביעה ושיקול הדעת שלה. בשביל זה אנחנו מחוקקים. אני אומר שצריך איזה שהן דרגות גם בשיקול הדעת. אני לא רוצה לסמוך על איזה אדם שיחליט מה לעשות. הוא יכול להגיד: אני רוצה שבעל רישיון שסירב לתת שירות יקבל כתב אישום.

תלוי בנסיבות.

לא קשור לנסיבות. יש סעיפים שאומרים: את אלה נגיש מיד, את אלה לא נגיש מיד.

זה יכול ליצור דווקא כשלים.

יכול להיות שהעובדה שפרק י"ד נדון לפני פרק י"ג יצרה אצלכם את התחושה הזאת. יש שני שלבים. האפשרות הפלילית במקום העיצומים הכספיים נעשתה כבר פה. זה 18 מתוך תשעים ומשהו הפרות. מתוך אלו נגזרו העבירות האלו. יש לך הרבה הרבה יותר הפרות. את שיקול הדעת שאתה מבקש לבטא פה לגבי ההחלטה מה ילך לאיזה מסלול, אי אפשר לעשות ברמת חקיקה. אתה לא יכול להגיד באיזה היקף של פגיעה אתה תלך לפה ולא לשם, האם זה נעשה ב-10 רכבים, ב-100 רכבים או ב-50 רכבים, האם זה התמשך לאורך זמן, האם זה פעם שנייה או פעם ראשונה. יש המון שיקולים שבאים לידי ביטוי בנהלים. אני יכולה להעביר לוועדה נהלים של גופים אחרים שעשו את זה.

נהלים יכולים להשתנות לפי האדם שנמצא בראש המערכת.

נהלים יכולים להשתנות, אבל נהלים שומרים על שוויון באכיפה.

אני לא יכול להתחרות עם המילה "שוויון".

איפה מתבטא שיקול הדעת?

אין פה שיקול דעת.

בסוף מישהו צריך להגיש כתב אישום.

אתה רואה את זה בנהלים, בהחלטה על הגשת כתבי אישום. אני מבינה את הצורך של ועדה לראות דברים שהיו בחקיקה ולא בנהלים, אבל אני מבינה את זה כשאתה צריך להילחם נגד אינטרס של משרד. פה אין למשרד אינטרס ללכת ולתקוף דרך ההליך הפלילי, בגלל שזה לא ברשותם, זה עובר לפרקליטות. הם לא שולטים בזה, הם לא שולטים בהליך, הם לא שולטים בתוצאה בבתי המשפט.

זה לוקח גם הרבה זמן.

זה הרבה זמן. זה חקירה יותר מסובכת.

הגברת בגין, אתם לא הבנתם מה הרצון של חברי הכנסת. אנחנו לא חושבים שאתם טועים או מציגים איזה מצג. החשש הוא חשש אחד. אנחנו מודעים לכך שזה נשק יום הדין, אנחנו מודעים לכל מה שהצגתם פה. אתה אף פעם לא יודע איזה פרקליט יהיה, מה יהיה, מה לא יהיה, מי עומד בראש המערכת. כל מה שאנחנו מבקשים זה ליצור איזה באפר, איזה מנגנון שיודע להגיד מלכתחילה שזה נשק יום הדין. אני לא יודע אם זה דבר שאתה כותב אותו בחקיקה, אם אתה יכול לכתוב אותו בחקיקה. אנחנו רוצים בנקודה הזאת שתנוח דעתנו.

יכול להיות שאי אפשר.

אני מציעה שאני אעביר דרך הייעוץ המשפטי נהלים כדי שתבינו איך נראה נוהל כזה.

לוועדה, לא לייעוץ המשפטי.

דרך הייעוץ המשפטי, כדי שתראו איך מופעל שיקול הדעת.

קשה לכתוב את זה בחוק.

יש מקומות שיש התייחסות למדיניות האכיפה?

בהגנת הצרכן ובכל דיני העבודה כתוב שדרך המלך היא ללכת לעיצום כספי.

למה פה אי אפשר?

שילוב הנסיבות הזה לא מתאים. גם אי אפשר לבטא את הנסיבות באופן מלא בחקיקה ראשית. יש שם כמה ההפרה מתמשכת, כמה היא חוזרת, מה ההיקף שלה, מה ההיקף של הנזק.

גם פה זה נכון. פה זה סוג של הגנת הצרכן, אלא אם כן נגרמת תאונה שאז ממילא זה עובר לנתיב אחר של התייחסות.

אני לא מתווכחת על זה שזה בהגנת הצרכן. אני אומרת שבהגנת הצרכן זה בנוהל, לא בחקיקה.

שאלתי אם יש התייחסות בחקיקה לנוהל.

בחקיקה אין התייחסות.

הנוהל מאושר על ידי משרד המשפטים?

לא.

כל רשות קובעת לעצמה.

כן. בפועל זה נעשה בשיתוף פעולה איתנו, אבל לא ברמה הפורמאלית.

מי בעד סעיף 180(א)?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 180(א) אושר

(ב) אלה דינם מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין –

מי שנתן שירות רכב בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאי רישיון,

בניגוד להוראות סעיף 3(א);

מי שעסק במקצוע בענף הרכב בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאי

רישיון, בניגוד להוראות סעיף 4(א);

יבואן רכב מסחרי שהנחה, או שהתערב לגבי שימוש של מוסך

במוצרי תעבורה שלא נרכשו ממנו, בניגוד להוראות סעיף 45(א);

יבואן רכב מסחרי שהתערב או סיכל ייבוא רכב בידי יבואן רכב

מסחרי אחר או פעל לסיכול קבלת רישיון יבואן רכב מסחרי בידי

אדם אחר, בניגוד להוראות סעיף 45(ב);

6) מי שמכר או שיווק רכב חדש והוא אינו משווק רכב, בניגוד

להוראות סעיף 65;

7) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שיובא

בניגוד להוראות לפי סעיף 93;

8) בעל רישיון לסחר במוצר תעבורה שסחר במוצר תעבורה שלא

סומן בהתאם להוראות לפי סעיף 96(א).

אמרתם שמתוך עשרות, אם לא מעבר לכך, נבחרו 18 סעיפים שהם סעיפי הליבה. מה הרציונל, מה ההיגיון של זה?

הרציונל היה המטרות העיקריות של החוק בדברים שהם לא פליליים במסגרת החקיקה הקיימת. יש דברים בתוך החוק הזה שמהווים עבירה פלילית לפי חוק העונשין, כמו קבלת דבר במרמה, עבירות לפי הגנת הצרכן. את אלה אנחנו לא קובעים פה. כאן אנחנו קובעים עבירות ספציפיות, ייחודיות למטרות של החוק הזה.

בסעיף (ב), שזה כבר מדרג ענישה יותר חמור, מדובר בעבירות שדינן מאסר שנתיים או קנס של עד 226 אלף שקלים. (1) זה הסעיף של פעילות בעיסוק טעון רישיון בלי רישיון. אם אין לך עבירה פלילית על זה, לא עשית כלום בכל החוק. (1) היה על שירות לרכב, (2) על מקצועות בענף הרכב. הדברים האחרים זה בנושא של קידום.

אני מתנגד לשנתיים. אני הייתי מעדיף שיהיה כתוב שנה. את אומרת שזה שנתיים או קנס. למה לא יכול להיות עונש מאסר וגם קנס?

יכול להיום גם וגם.

לא תמצא בכל החקיקה במדינת ישראל ו/או.

אם אני עושה מספר פעמים את העבירות שקשורות בסעיף 180(א)(4), אין סמכות לבית המשפט להטיל עלי מאסר, כי זה לא רשום ב-(ב).

ב-(א) אין מאסר.

אם חזרתי על זה 8 פעמים, אני כל פעם אקבל קנס?

כל פעם תקבל קנס. זאת המשמעות של עונש מקסימום.

אני חושב שאם חזרתי על זה הרבה פעמים, צריך לתת לבית המשפט סמכות לקבוע עונש מאסר.

אני רוצה להפנות את חבר הכנסת ביטן לסעיף 36 לחוק העונשין, שקובע שאם נקבע בחוק מאסר בלבד או נקבע מאסר או קנס לחלופין, רשאי בית המשפט להטיל מאסר או קנס או שניהם כאחד. ככל שנקבע בחוק מאסר חובה, לא יטיל בית המשפט קנס.

איתי, תראו מה אתם אומרים. אתם אומרים שזה שעובר על סעיף קטן (4) יכול לעשות את זה כל חודש.

100 פעם.

אם הוא חוזר על אותה עבירה כל שנה, מה עשינו?

אני מעוניין להפחית את עונש המאסר לשנה. אני חושב שלגבי מי שחוזר על העבירות האלו של סעיף 180(א)(1)-(10), בית המשפט יוסמך לתת לו גם עונש מאסר.

הדבר הזה אומר שאתה רוצה לשנות את עונש המקסימום.

מפריעים לי הניסוחים של סעיפים (3) עד (8).

בסעיף 45 אסרת עליו לעשות את זה.

ביבוא רכב זה לא רק הוא, זו יכולה להיות גם מדיניות של היצרן לא לאפשר. מה קורה במקרה הזה? הוא אשם בכל מקרה. אם בא יבואן מקביל למרצדס בגרמניה ומבקש לייבא רכב, כאשר היצרן מחליט שלא כי זאת המדיניות שלו, אז הוא צריך להוכיח.

אנחנו לא קובעים את האיסורים, האיסורים כבר נקבעו.

אני לא מדבר על האיסור, אלא על האישום הפלילי.

אם זה היצרן, אז היבואן לא ביצע עבירה.

מי אמר? איך את מוכיחה?

התביעה צריכה להוכיח שהיבואן עשה, לא ההיפך.

איך תוכיחו?

יש חזקה שאם הוא לא מצליח לייבא - -

אין חזקה כזאת.

אני צריך להביא הוכחות. אם לא הצלחתי – אין אישום.

צריך להביא הוכחות.

אם אי אפשר לייבא את המרצדסים האלה, אז יש הבנה, אפילו בתת המודע של החוקר, שהוא השפיע - -

ההבנה לא מקימה תיק פלילי.

בסוף הוא יצטרך לייבא רכב. כשעסקנו בסעיפים האלה, אחד הדברים המרכזיים שכל הזמן ניסו היבואנים להגיד זה "מה אתם רוצים מאיתנו, זה היצרן".

אני לא מתייחס לצד האזרחי.

קיבלנו הסכמה של כל הנוגעים בדבר.

זה אות מתה הדבר הזה. לכתוב סתם סעיפים שאין להם משמעות - חבל על הזמן.

אני לא מסכים. אם היבואן לא ייבא רכב כזה, תמיד אתה יכול לפנות ליצרן ולברר איתו את העניין הזה.

אם יוכח שהיבואן היה מעורב בתהליך - -

בפסקה (4), הסעיף שמטיל את האיסור המהותי, שולב היסוד של כדין. אנחנו מבקשים שגם כאן תהיה התאמה כך שהיישום יהיה, הענישה תהיה בגין התערבות שלא כדין. ככל שיהיה ייבוא שלא כדין, אנחנו נפנה למשרד התחבורה, אנחנו נודיע לכם, אנחנו נדרוש שתאכפו, אנחנו נלך לבג"ץ. זה יסכל את הייבוא. אם אתם מתכוונים לשלול את הגישה שלנו לפעולות שמותרות לנו כדין, אז אולי תגידו את זה עכשיו. אם לא, אנחנו מבקשים שהאיסור יהיה על התערבות שלא כדין.

האיסור תואם לסעיף שאושר בוועדה.

אין צורך להוסיף את המילים האלו. זה מפנה לסעיף פה. אל המונח "שלא כדין" מתייחסים בחוק העונשין.

אם זה כדין זו הגנה מבחינתך.

אם באמצעות פנייה למשרד התחבורה אני מסכל את הייבוא, האם עברתי עבירה פלילית?

סעיף 45 אומר לך שאתה צריך לפעול שלא כדין.

בלי להפר את 45 אתה לא נכנס לפסקה הזאת.

חברים, אנחנו לא נחזור לדיון בסעיף המהותי. בכל השאלות שאנחנו מעלים כאן נגענו, התייחסנו. אנחנו פה, בחדרים אחרים כל הזמן מנסים להכפיל את הענישה. למה? כי הטענה היא שבתי המשפט מגרדים את התחתית של הענישה. אנחנו כל הזמן מנסים לייצר מצב שבו אנחנו רוצים להחמיר על הענישה. מה העניין? אנחנו כל הזמן רוצים שכולם יפעלו בתוך המסלול. מה חסר לי פה? חסרה לי כאן החזרה. אני מסכים איתך, דוד, בעניין הזה, שאם אפשר ניתן לו שנה, אבל אם הוא חזר על אותה עבירה פעם נוספת נכפיל לו.

הדבר כתוב בחוק העונשין, בחלק הכללי לגבי דרכי הענישה, בהבניית שיקול הדעת בענישה. המשמעות היא שהכנסת צריכה להעלות פה את עונש המקסימום. את ההבניה הזאת יש בחוק העונשין ביחס לכל העבירות. אני לא ביקשתי להחמיר. אם הוועדה רוצה שיהיו נסיבות שבהן העונש יהיה גבוה יותר, הדרך לעשות את זה היא לקבוע פה עונש מקסימום גבוה יותר.

אני מבקשת לציין שרוב העבירות כאן הן עבירות של תאגידים. תאגידים לא יושבים בכלא ממילא.

לא נכון, את יכולה להאשים גם את המנהלים.

המנהלים זה עבירת קנס. חובת הפיקוח של המנהל היא עבירת קנס.

תקרא את 183 בהמשך.

למה פה לא? בתכנון ובנייה מאשימים את החברה ואת המנהל של החברה. מה ההבדל?

אני לא יודע מה זה חברה.

יש כאן סעיף ספציפי של אחריות נושאי משרה.

כל הנושאים הם באחריות נושאי משרה. בסעיף 183 אפשר להאשים את המנהל, לכן הוא יכול לשבת בכלא.

העונש שלו הוא רק קנס, לא?

אז מה עשיתם פה? מי ישב בכלא? הכל זה חברות היום. רק המוסכניקים הקטנים ישבו בכלא, זה נראה לכם?

ואם זה רק נושאי משרה, מה יקרה? כל פעם יבחרו פקיד אחר שהוא ממילא לא נושא משרה, אין לו אחריות פלילית.

אני לא מסכים לזה. אם יש עבירה פלילית עם מאסר, גם מנהל התאגיד יעמוד לדין פלילי. מה זה הדבר הזה? רק המוסכניק הקטנצ'יק?

אדם יכול להיות חייב בפלילים על מעשה שהוא עשה. המבנה התאגידי מאפשר לייחס לתאגיד עבירה גם כשהמנהל לא ידע ולא עשה אלא אורגן אחר עשה את זה.

למה בתכנון ובנייה מאשימים? כי החוק מאפשר את זה. אותו דבר פה.

אני לא יודעת מה יש בתכנון ובנייה ולמה. פה צריך לכתוב את היבואן. מי שחייב פה בחובה הוא זה שיישא באחריות כאשר הוא מבצע את ההתנהגות. לתאגיד יש דרך יותר רחבה לייחס את ההתנהגות מאשר לנושא משרה, כי יכולים להיות כל מיני אורגנים שמבצעים את היסוד הנפשי והיסוד ההתנהגותי.

כשמגיעים למשרד המשפטים, הם תמיד עומדים על הרגליים האחוריות, הם לא רוצים לתקן כלום. אם תעמידו רק את התאגיד, זה רק עבירות קנס. מי שיעמוד לדין אלה האנשים הקטנים, המוסכניק הקטן. אני לא מסכים לדבר הזה בשום מקרה. אתם רוצים פתרון של הבעיה? תאפשרו להעמיד לדין את המנהל של סיטרואן. ברגע שהוא ידע שהוא יעמוד לדין והוא יקבל כתב אישום, מיד הוא ירוץ ויסדיר את כל העניינים.

ככה הוא ישלח שלוחים.

בואו נקרא קודם את כל הסעיפים, אחר כך נראה איך סוגרים את המעגל.

עבירה נמשכת 181. נעברה עבירה כאמור בסעיף 180 ועושה העבירה המשיך בביצוע העבירה, דינו

- נוסף על כל עונש אחר, קנס נוסף בשיעור חמישה אחוזים מגובה הקנס הקבוע

לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

עבירה בידי 182. נעברה עבירה כאמור בסעיף 180 בידי תאגיד, דינו – קנס פי שלושה מהקנס

תאגיד שנקבע לעבירה.

אחריות נושא 183. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעדות כל שניתן למניעת עבירות כאמור

משרה בתאגיד בסעיף 180 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, המפר הוראה זו, דינו -

מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה כאמור בסעיף 180.

(ב) נעברה עבירה כאמור בסעיף 180 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו,

חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא

אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ג) בסעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט

שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על

התחום שבו נעברה העבירה.

המבנה הוא שיש את האחריות על העבירה. עכשיו אנחנו מנסים להתמודד עם כמה מצבים נוספים. אחד, כאשר זאת עבירה נמשכת, לא מעשה שהיה ונסתיים, אלא שבאופן מתמשך מתבצעת פעילות לא חוקית. הדוגמה הכי נוחה זה מי שנותן שירות רכב בלי רישיון. הוא עושה את זה לאורך זמן. זה לא שיום אחד הוא עשה פעולה אחת, אלא מנהל עסק עשה לאורך זמן. על עבירה של כל יום נוסף - 5% מהקנס. אם מדובר בעבירה בידי התאגיד, ומכיוון שאי אפשר להטיל עונש מאסר על התאגיד, מעלים את הקנס לגובה פי 3. אותו מבנה של פי 3 או פי סכומים אחרים לתאגיד קיים בנזקי זיהום אוויר. בשמן זה פי 4, בחוק אוויר נקי זה פי 6, בחוק הגנת הצרכן זה כפל. זה מודל קיים בחקיקה.

משפט אחרון לגבי אחריות נושא משרה. יש הגדרה מי הם נושאי משרה. הם צריכים לפעול כדי למנוע. אם הם לא פועלים כדי למנוע עבירות, הם נושאים באחריות.

נניח שאדם עבר עבירה. עד שבית המשפט גמר לדון בעניינו כבר עברו שנתיים. בית המשפט מוסמך לתת לו 5% ליום?

אם אחרי שהוגש נגדו כתב אישום הוא ממשיך להפר את החוק - אפשר.

זה ברור.

הקנס גבוה מידי. 5% ליום זה גבוה.

למה? זה לא נכון.

אתה יודע מה זה 5%?

אם הוא ביצע עבירה אז באו ותבעו אותו. אם הוא הפסיק, זה עד אותו זמן. אם הוא המשיך ופעל, אני הייתי מעלה את זה ל-10%. בזה אין בעיה.

נניח שבעל מוסך סירב לתת שירות בניגוד להוראת סעיף 15. הוא בא אליו ב-1.4 והוא סירב לתת לו שירות. הוא הגיש תלונה למשרד התחבורה.

זאת לא התנהגות שיכולה להיות נמשכת, זאת התנהגות נקודתית. עבירה נמשכת צריכה להיצמד להתנהגות שיכולה להימשך, כמו למשל פעולה ללא רישיון. יש הבדל בין מי שפעל ללא רישיון במשך חודש, לבין מי שפעל ללא רישיון שנתיים.

רק על זה את מדברת?

לא. יכולות להיות עוד התנהגויות.

תציינו איזה.

עבירה חוזרת זה דבר אחד, עבירה נמשכת זה דבר אחר. עבירה חוזרת זה משהו שהוא עושה באופן חוזר ונשנה. היום הוא מסרב לתת שירות לג'ינג'ים, מחר הוא מסרב לתת שירות למי שיש לו עיניים ירוקות. עבירה נמשכת זה מי שאין לו רישיון.

רישיון ממשרד התחבורה או רישיון עסק?

רישיון לפעולות - -

הוא לא יכול לקבל את הרישיון שלכם בלי רישיון עסק, נכון?

אנחנו לא אוכפים רישיונות עסק.

זאת אומרת, הוא יכול לקבל מכם רישיון בלי רישיון עסק?

לא.

מה שטעון רישיון עסק - -

אז כולם בהפרה. תעמידי את כולם ישר לדין?

הוא לא תובע אותו על רישיון עסק.

ה-5% ביום זה בעייתי. זאת עבירה נמשכת.

הוא מקבל רישיון על תנאי ממשרד התחבורה.

5% זה על עבירה כזאת או אחרת שהיא במסגרת החוק אליו אנחנו מתייחסים.

אתה לא יכול לקבל רישיון ממשרד התחבורה בלי רישיון עסק. אני לא מסתכל על היבואן שעל מנת לייבא משהו הוא חייב את הרישיון קומפלט, ואני לא מסתכל על מוסך גדול. ניקח את האדם הקטן, את הפנצ'ר מאכר. כדי לקבל את הרישיון לוקח לפעמים שנה וחצי. הוא לא יכול בגלל זה לקבל את הרישיון ממשרד התחבורה, נכון?

הוא מקבל על תנאי.

שמה?

הוא יכול להתחיל לעבוד עד מועד מסוים שבו הוא אמור להראות לנו את רישיון העסק.

כמה זמן?

דוד, זו לא הבעיה בחוק הזה וגם לא בחוק האחר.

אלה דברים שקיימים בהרבה דברי חקיקה אחרים – חוק אוויר נקי, חוק הגנת הצרכן. אלה מודלים קיימים.

יותר מדי קנסות ועבירות יש פה.

אני השתכנעתי. זה בסדר גמור, שיעמדו בחוק.

החוק הזה הוא חוק מאוד מאוד מורכב, הוא לא פשוט. אנחנו פתחנו את השוק בתחום הייבוא, בתחום מוצרי תעבורה. מצד אחד, אנחנו פותחים, אנחנו סומכים על היבואן, אם זה יבואן מוצר התעבורה, אם זה יבואן הרכב וכו' וכו'. מצד שני, אנחנו צריכים להחמיר בענישה. אתה לא יכול להקל ולהקל בלי להחמיר בענישה. זה השיניים שלנו.

הנחת העבודה שלי שביציאה לדרך יהיו לא מעט בעיות.

אני הולך לעניינים העקרוניים שאמרתי. אחד, להקטין את המאסר לשנה, ושניים, עבירה של נושאי משרה צריכה להיות גם עבירה פלילית.

אתה מוכן לתת ככה גם למוסך בלתי מורשה? איך תתייחס אליו?

אני יכולה להגיד מה הסטנדרט בחקיקה של עבירות ללא רישיון. חוק רישוי עסקים זה עונש מקסימום של שנה וחצי. החקיקה נעה בין שנה ל-3 שנים, כשהרוב באזור של שנה וחצי, שנתיים ולמעלה מזה. עכשיו עבר חוק המדבירים עם שנה וחצי. החלטת הוועדה היא בטווח הזה. אנחנו לא נתנגד אם תערכו שינוי בתחום הזה.

אני לא מסכים עם חברי בעניין הזה, כי אני בטוח שאף אחד לא יעמוד בשנתיים. הסטטיסטיקות מוכיחות את זה כמעט מידי יום בבית הזה. ברגע שנקודת ההתייחסות היא שנתיים, אז לפחות אתה אומר שאולי הוא יטיל שנתיים. ברגע שנקודת ההתייחסות היא שנה, אתה נותן לשופט נקודת פתיחה או נקודת התייחסות אחרת. אני מקווה שהשופט יעשה דין ויעשה צדק. יש סטנדרט בחקיקה.

איזה סטנדרט?

הסטנדרט שהיא ציינה עכשיו.

אתם לא מקבלים את הסטנדרט.

הוא נדון בבית הזה.

אני אומרת מה נקבע בכנסת במהלך 10 השנים האחרונות.

אדוני היושב-ראש, אני ממליץ לך להסתכל על חוק הגנת הצרכן שנקבע בו עונש מאסר של שנה יחד עם קנס או בנפרד מקנס, וכמה פעמים בכלל ניתן כזה עונש. אנחנו מדברים על חוק ותיק מאוד. אני חושב שפעם אחת נקבע עונש מאסר, שגם הוא אחר כך הומר לקנס.

לכן יש עיצומים כספיים.

אני בתחושה לא טובה מזה שהם הצליחו להבריח את כל נושא השמאים והביטוח.

עוד לא הגענו לזה.

הגענו. זה לא בדיני העונשין.

הוא צודק?

על מי שמשפיע על שמאי אין עבירה.

אנחנו מתנגדים לעבירה של השפעה בלתי הוגנת.

אני מודיע לכם, לא יהיה חוק אם לא ניתן מענה לזה. אני אומר לכם את זה בצורה הכי ברורה. אם זה לא יהיה, כל החוק הזה נכה לגמרי. אם אנחנו לא מצליחים לשבור את התהליך הזה, אני לא מקבל שום דבר. אל תספרו לי סיפורים שאתם פותחים פה משהו. אני נלחם נגד התופעה הזאת כבר שנים.

מה זו "השפעה"? קשה מאוד להגדיר.

שהוא כותב לו, כמו שהוא הראה לך.

הוא מסכל יבואן.

זה לא שאחר כך אתה בא ואומר לו: שמע, אח שלי, יש לי סחורה יותר טובה במחסן, תיקח אותה, לא ראיתי. הוא כותב לו בצורה מפורשת. קרב שלם היה בעניין הזה.

אני רוצה להביע את המחאה על זה שמשרד המשפטים מביא את הנוסחים – זה למרות שישבנו ודיברנו על זה - בלי זה. זה לא עולה כאן לדיון עם חברי הכנסת, למרות שזה עלה כבר בחוקים לפני כן. את כל נושא הביטוח השמטתם. זה פשוט לא מגיע לכאן לדיון. חברי הכנסת עושים את החקיקה, כאשר כל תחום הביטוח שמשפיע על המוסכים, שזה תחום רחב מאוד שמשפיע על הבטיחות בדרכים, פתאום נעלם. דוחים עוד פעם ועוד פעם את השמאים. אני אומר לך שאני מקבל פה אס אם אסים מהחברים שלי: אנחנו מוחים, בין אם אנחנו לא בהסדר, על כך שלא נותנים לנו לעבוד, ובין אם אנחנו בהסדר, על כך שלא נותנים לנו להתפרנס ומכריחים אותנו להכניס חלקים. איכשהו זה נעלם מפה לחלוטין. את אמרת שאתם נגד. שיעלה כאן לדיון.

אני אשמח להרחיב על מה אני נגד.

אדוני היושב-ראש, אני אהיה לפה לאותם אנשים שלא נמצאים כאן, וזה השמאים. חלק מהפעילות הזאת זה לא באשמת השמאים בהכרח, משום שהשמאים האלה נלחצים מהצד השני. באים ואומרים להם: חבר'ה, אם אתם מוציאים את השומות שלכם בצורה כזאת, אנחנו נוציא אתכם מהרשימה, או שמכתיבים להם כל מיני דברים.

מוכר לי מעניינים אחרים.

הטענה הבסיסית שאומרת שמותר להתווכח ולהשפיע על שיקול הדעת בוויכוח לגיטימי זה טוב ויפה, אבל זה מבזה את המקצוע הזה. כשאומרים השמאים שעשרות של שומות משתנות זה אומר משהו על השומות, זה אומר שהשומות האלו לא שוות שום דבר. מכיוון שאני מאמין שהשומות הן שומות טובות והם מושפעים לשנות אותן מהעמדה שלהם, אני חושב שהדרך היא – זה כמו שאנחנו סומכים על רופא כיוון שהוא איש מקצוע מורשה - לדאוג שחוות הדעת שלהם תהיה חוות דעת שלא מושפעת. כשם שבעלי מוסך הם אנשים שאנחנו רוצים לסמוך עליהם כי הם אנשים מורשים ולמדו את המקצוע שלהם, כך אנחנו רוצים לסמוך על השמאים שיפעלו לפי מיטב הבנתם.

הוא מושפע והמוסמך שנותן הצעת מחיר לא מושפע?

חבר הכנסת ביטן, ישנם פסקי דין, גם בערכאות נמוכות יותר וגם בבית המשפט העליון. היו מקרים – אני לא שמעתי, זה הכל לכאורה - שבהם מתקשר פקיד בחברת ביטוח ואומר לשמאי: תשנה את השומה שלך, תכניס חלקים שאני מכתיב לך, תעשה את זה באופן זול יותר.

השמאי כותב מה שהוא כותב, ואז בא הפקיד בחברת הביטוח ואומר: תשמע, אתה כתבת שהעלות הזאת היא 8000 שקל, אבל יש לי שמאויות אחרות מלפני חודשיים או שלושה שעלו כ-4000 שקל. אני לא יכול לדבר איתו על זה? זה נקרא השפעה בלי הוגנת? יש גבול לאן הולכים עם ההשפעה הבלתי הוגנת.

אמרנו שפרק י"א לא יידון היום.

באכיפה זה לא נמצא, בעונשין זה לא נמצא.

אני מבקש לדיון הבא לבוא עם הצעות קונקרטיות להתמודדות עם העניין הזה.

בכל הסעיפים האלה?

זה נמצא בפרק השמאים.

ראיתי. אני אומר את עמדתי גם כיושב-ראש הוועדה. אין מצב שאנחנו נאפשר טיפול דרדלה באחד החוליים הכי גדולים, לשיטתי, כמי שמלווה את העניין הזה הרבה מאוד שנים, שבו יש הכתבה למוסך על מנת שהמחיר יהיה נמוך יותר להשתמש בחלפים מסוג כזה או אחר. אינני מדבר על מצב שבו יש תחרות בשוק, שיש מאן דהוא שבדק את הכל. זה לא שהוא נתן לו את זה כי הוא רצה לתת לו, אלא הוא נתן לו את זה תוך כדי תנועה.

איך זה הולך במציאות? המחירים כשזה מכוסה על ידי הביטוח הם פי שניים מהמחיר שהאדם משלם באופן פרטי. על מה אתם מדברים? תראה את הסכומים כשמדובר בתיקון על ידי המוסך עם הכיסוי של הביטוח, לעומת מצב שאני הולך באופן פרטי. אתה יודע איזה הבדלים יש? ההשפעה היא הפוכה, צריך להעלות את המחיר, לא להוריד את המחיר.

היות וחבר הכנסת ביטן רוצה פחות משנתיים, ואמרו לי פה חבריי שברישוי עסקים לוקחים שנה וחצי, אז אפשר להוריד לשנה וחצי.

אין לי בעיה. לא שאני משתגע על זה. אני לא ממציא את הגלגל מחדש.

אל תכתוב כלום, תשאיר את זה לבתי המשפט. מה הם אומרים לנו? יש רף ענישה בבית המשפט. כתבו אותו בחוק.

ההיפך.

אני אומר לכם שבעניין הזה הרף של בית המשפט יהיה הרבה יותר גבוה.

ההיפך. אני לא מסכים איתך.

להיפך, היא הביאה כמה דוגמאות שזה פחות.

תראה לי פעם אחת שבית המשפט הודיע: חברים יקרים, אני מתנצל, הייתי רוצה שיהיה עונש יותר כבד. נדיר. היו כמה מקרים שבית המשפט אמר שאילו הייתה עומדת בפניו האפשרות - -

בתי המשפט נוטים היום יותר ויותר בעבירות צרכניות או רישוי עסקים לתת עונשים הרבה יותר כבדים, כי הם טוענים שזאת מכת מדינה. אתה רואה את זה בפיצול דירות.

אבל לא פלילי.

פעם הקנס היה 10 אלפים שקל או 2000 שקל, היום הקנס הוא פי 2 ממה שהאדם הרוויח על פיצול הדירה. יש מדיניות כזאת, יש הרחבה של העניין. אנחנו צריכים להגביל טיפה את המקסימום.

אוקי, שנה וחצי.

רק בגלל שאנחנו שניים, אני הולך איתך בעניין.

אני לא מבין מה הייתה עמדת הוועדה קודם. הבקשה שלנו, אדוני - אני לא יודע אם הצביעו או לא הצביעו – שיתווסף סעיף, כמו שיש בחוק ניירות ערך ששם יש גם אכיפה פלילית וגם אכיפה מינהלית, שיקבע את הקריטריונים מתי הולכים להליך פלילי. זה מודל שקיים בחקיקה.

אני אציג לכם את הנהלים שקיימים בחקיקה.

המסמך של הנהלים יימסר לוועדה כדי שנפיץ אותו. אני מבקש התייחסות רחבה לדברים שלנו, אני לא פותח את זה עכשיו. אם יש דבר כזה שאפשר לעשות לו השתה לחוק הזה, אנחנו נפתח את זה ונעלה את זה.

אני אבדוק.

לגבי בעל או נושא משרה, אני מבקש שיהיה מחצית מהעונש, לא מהקנס. אני רוצה עונש שיהיה עונש מאסר.

אני חושב שזה מודל מאוד חריג.

אני בעד שנוריד את השנים, אבל ניתן עונש מאסר.

עבירה של נושאי משרה בתאגיד היא עבירה עצמאית, היא עבירה של הפרת חובות פיקוח. זה לא המעשה עצמו, זאת עבירה נגזרת, לכן העונש שלה הוא עונש קל יותר. הוא בדרך כלל לא נקבע כעונש מאסר.

אם לא יהיה עונש מאסר אישי לנושאי משרה ויבואנים, הם ידרסו אותנו.

אני מבין את מה שאומר פה חברי דוד. הוא אומר שהמוסכניק הוא הש.ג.

אם אתה מחיל עבירה פלילית על המנהל, הוא בסופו של דבר ידאג שלא יהיו עבירות.

אתה צריך לראות מה העבירה פלילית שאתה מייחס לו.

אם אני מנהל את החברה ולא עשיתי כלום, לא עמדתי בסעיף הזה. זה לא רק פיקוח, זה לעשות ככל הניתן למניעת העבירה.

תקרא את סעיף קטן (ב).

"ככל הניתן" זה לא למכור איזה שהוא מספר. שיהיה מחצית מהעונש.

בחקיקה העדכנית לא נהוג להטיל - -

אני מבקש מגברתי שתיתן לנו תשובה אם זה מתאפשר.

מה זה "לא נהוג"?

בחקיקה בכלל לא נהוג לעשות את זה.

אנחנו מצביעים על סעיפים 180-183, כאשר בסעיף 180(ב) הורדנו את המקסימום לשנה וחצי במקום שנתיים. אמרתי לגברת בגין לתת לי מסמך וגם לבדוק בחוק ניירות ערך אם אפשר לעשות העתקה.

אם זה המצב, נעשה רביזיה.

נעשה רביזיה. לגבי נושאי משרה בתאגיד, לגבי השתת העונש, אני רוצה שתחזירי אלי עם תפישה יותר מגובשת. אם צריך, נפתח את זה.

מה זה "אם צריך"? מה היא צריכה להגיד פה?

אני רוצה לציין ש-180(ב)(5) לא הוקרא, הוא לא נמצא בתוך ההצבעה.

לא מצביעים על סעיף 180(ב)(5), כיוון שסעיף 52 עוד לא אושר.

איתן, אם בחוק כתוב הנושא של המדרג, אז נעשה רביזיה. לגבי 183, אין פה עניין שצריך לקבל ממנה נתונים. או שמחליטים כך, או שמחליטים כך.

אם צריך אני אעשה רביזיה ואפתח את זה.

על מה רביזיה?

על העניין אם מקובל ואיך עושים. יש הבדל בין מצב שאנחנו עוברים סעיף סעיף ומתקינים חוק מא' עד ת', לבין זה שיש בנושא העונשין תפישה שכוללת את החוק הישראלי. היא תפישה רוחבית. אם כל אחד יעשה בנושא העונשין דין לעצמו בהתאם לחברי הכנסת שהיו באותו יום בדיון - - ועדת החוקה עוסקת בהבניית שיקול הדעת השיפוטי.

איפה יש שיקול דעת שיפוטי?

ועוד איך יש.

יש פה עניין של אחריות. שיקול דעת שיפוטי לא קיים בעניין הזה. השאלה מה אנחנו מטילים בחוק הזה. לפי הסעיף הזה מה שאני מטיל זה מחצית מהקנס, נכון?

כן.

אני אומר שבעבירות מהסוג הזה, אם אנחנו רוצים למנוע אותן, ואנחנו מדברים על זה - -יש המון בעיות בין היבואן הראשי ליבואן המקביל.

יהיו.

אם בעניין הזה אתה רוצה ליצור הרתעה, אתה צריך לדאוג שנושא המשרה יוכל לקבל עונש מאסר בפועל.

עדיין יש פה חשיבות - -

ולכן זה לא משנה מה המדיניות המקובלת. זה לא משנה לי. זה עניין של מדיניות.

אני מודיע לכם, עד שהחוק הזה יקבל פנים אנחנו נעבור 7 מדורי גיהינום. על כל סעיף כזה יושבים כבר ברגעים אלה עורכי דין – אני אומר את זה קצת בלשון של הגזמה - ומנסים לראות. את חושבת שמישהו התכוון להגיד: אוקי, ועדת הכלכלה אישרה? בוודאי שינסו לעשות את המוות בעניין הזה.

איתן, בוא נתקן כפי שאני אומר, כאשר אם תהיה בעיה נעשה רביזיה.

מה שאמר אדוני נכון בחוק הטיס, בפקודת הרוקחים, בחוק המזון, בחוק הגנת הצרכן, בכל החוקים האלה שבהם יש את ההוראה. יש פה היבט רוחבי, כי ההתנהגות שאתה מטיל עליה פה את הענישה היא לגבי חובת הפיקוח. לגבי חובת הפיקוח, היחס של מה נושא המשרה צריך לעשות בתאגיד היא שאלה שנכונה לכל מגוון התאגידים.

איפה הבעיה? גם לי קשה לצאת חוצץ נגד התהליך הזה, אבל דוד צודק בעניין הזה שבעניינים כאלה צריך להשית עונשים שהם עונשי מאסר. נדיר שראשי מערכות הועמדו לדין. זה קרה רק כשהיה משבר ומדינה שלמה על רגליה. מה יקרה? הפקידות הזוטרה עלולה למצוא את עצמה, במקרה הגרוע מבחינתה - - מה שאומר דוד זה שאנחנו צריכים לייצר את המדרג הזה שבו יש עבירות שיודע מנהל התאגיד או הבכיר שמקבל את ההחלטות שהוא יוכל לחטוף בעצמו. זה העניין. אנחנו נצביע על הדברים כמו שהם. לדיון הבא אני רוצה הצעה ברוח הדברים שלי ושל דוד. מי בעד סעיפים 180-183, פרט לסעיף 180(ב)(5), עם התיקונים?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 180-183, פרט לסעיף 180(ב)(5), אושרו

ב-6א, אדוני היושב-ראש, ביקשת מאיתנו לבחון מחדש את כל הנושא של התקפות של הרישיונות, אז הצענו הצעה שכוללת את כל התקופות.

אנחנו נותנים כאן סעיף כללי שמדבר על תקופות תוקף לרישיונות, כאשר בעיקרון הוא אומר שרוב הרישיונות לפי החוק יהיו ל-6 שנים, כאשר כמה אחדים יהיו קצת אחרת. זה סעיף מסגרת שישתלב לתוך פרק ב', לא בנפרד לכל רישיון את התקופה שלו.

תקופת תוקף 6א. (א) המנהל ייתן רישיונות לפי חוק זה לתקופה של שש שנים.

רישיונות ואישורים

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רישיון יבואן רכב זעיר יינתן

לתקופה של שנתיים, והרישיונות והאישורים המפורטים להלן –

אישור לייצור דגם רכב לפי סימן ב' לפרק ג';

רישיון ייבוא רכב לפי סעיף 28 ורישיון לייבוא מכונה

ניידת לפי סעיף 30;

אישור לייצור דגם של מוצר תעבורה לפי סימן ב' לפרק

ז'.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), תקופת תוקפו של רישיון

או אישור לא תעלה על תקופת תוקפם של מסמכים שהם תנאי

לנתינתו לפי חוק זה.

כלומר, אם החוזה של יבואן רכב ישיר עם איזה שהוא גורם הוא ל-3 שנים, אז תקופת הרישיון שלו תהיה ל-3 שנים ולא ל-6 שנים.

נכון. אי אפשר שהרישיון יימשך מעבר לתוקף המסמכים.

האחריות מוטלת על אותם בעלי רישיון לבדוק ולוודא שהמסמכים שלהם בתוקף. אם יש שינוי כזה או אחר, הם אמורים להודיע לרשות.

פה ברור שהאחריות נתונה לפתחו של כל אחד ואחד מהגופים. הוא לא יכול להגיד: לא שמתי לב, שתו לי , אכלו לי. החובה היא שאתה עוסק בעסק מספיק חשוב וגדול כדי שתבחן את הדברים.

תסתכל איזה תאריך כתוב על הרישיון שלך, אל תצא מתוך הנחה שהוא ל-6 שנים.

בדיוק. זה כמו שאם פג תוקף הרישיון שלך, לא הודעת או הלכת לבצע את זה, אתה לא יכול להאשים את הרשויות בעניין.

אם תוך כדי תקופת הרישיון יבואן רכב ישיר או כל יבואן אחר מחדש את תקופת התוקף של אותו מסמך, הוא לא יידרש להגיש בקשה חדשה לרישיון ולשלם את האגרה.

אם מדובר רק באותו מסמך שהוא קיבל רישיון ל-3 שנים כאשר בכל שאר התנאים הוא עומד באופן מלא, הוא יראה שהוא האריך את המסמך ויאריכו לו את הרישיון, כי התנאים האחרים כבר התקיימו בו.

מה שצריך לעשות זה שיהיה מסמך שאומר שלא חל שום שינוי מהתוקף. יש כאן אחריות פלילית אם הוא משקר או אם הוא עובד בלי רישיון. במקום שיתחיל לבדוק, יבדקו לו ועוד פעם יטרטרו אותו, יהיה מסמך שבו הוא אומר: על מנת לקבל את ה-3 השנים, אני מצהיר שלא השתנה כלום במצבי. ככה צריך להיות.

יכול להיות שצריך לעגן את זה בנוסח.

נדמה לי שאיתי כיוון למקום שזה לא יהיה ממש אקט של הארכת תוקף הרישיון. אולי אפשר להוסיף בסוף הסעיף את המילים "אלא אם הוארך תוקפם קודם לפקיעתם".

זה פחות או יותר ברוח שאני חשבתי.

לא באופן אוטומטי. אנחנו נבדוק, נוודא, כי יש דברים שאנחנו צריכים לבדוק, אם זה שיקולי תחרותיות, כל מיני שיקולים.

זה ברור. אני לא רוצה שנתחיל לייצר פה מנגנוני בירוקרטיה בלתי נגמרים. חייב שיהיה איזה באפר.

הרעיון של הארכה אוטומטית לא נראה לי כי אז ייווצר פער.

לא אמרתי.

זה מה שמשתמע מהנוסח שהוא הציע.

אמרתי שחייב שיהיה איזה באפר שיודע לבוא ולהגיד.

אני מסכימה, מצוין, רק אני חושבת שהנוסח שהוצע פה לא אומר את זה.

יש לי רעיון קצת אחר. אני מציע לכתוב שאם פקע תוקף המסמך, אחד או יותר, לפני תום תקופת הרישיון ובעל הרישיון הודיע על כך למנהל, יראו זאת כהארכת תוקף, לא כבקשה חדשה לרישיון, אם המסמכים אושרו להנחת דעתו של המנהל, כי אחרת ייווצר מצב שהרישיון פג תוקפו והוא יידרש להגיש בקשה חדשה לרישיון, על כל המשתמע מכך.

אולי אפשר לומר את זה פשוט יותר, שהוארך תוקפו של מסמך כאמור בטרם פקע הרישיון.

אבל יכול להיות שלא הוארך תוקפו, יכול להיות שזה התקשרות עם גורם אחר. יכול לקרות מצב כזה.

נדמה לי שמה שמעירה עורכת דין ראובני מכוון לרוב המכריע של המקרים.

לרב המכריע, לא לכולם.

אם הוארך אין בעיה, אם זה מקור אחר צריך לבדוק. צריך לכתוב את זה באיזו שהיא צורה. אני מציע לכתוב שתוקפם של מסמכים שהם תנאי לנתינתו לפי חוק זה, אלא אם כן הוארך תוקפם של מסמכים אלה.

לפני תום תקופת הרישיון.

ולא הגענו למקסימום של ה-6 שנים.

נכון. הוארך תוקפם, אבל בכל מקרה בעל הרישיון יידרש להודיע על כך למנהל כדי שיבדוק זאת.

תנסח את זה. אם זה מסמך חדש, צריך לבדוק אותו.

להנחת דעתו.

זה ניסוח פשוט. אתה לא יכול לחרוג מה-6 שנים.

לא מעל 6 שנים.

ויאריך תוקף הרישיון, ובלבד שתוקפו לא יעלה על 6 שנים או לתקופה האמורה.

במצטבר היא לא תעלה על 6 שנים.

ובלבד שתוקפו המצטבר לא יעלה על.

הרעיון הוא שהוא לא יידרש לעבור שוב הליך של הגשת בקשה לרישיון. זאת התכלית.

אני מבקשת לומר עוד משהו שהוא לא בתוך הנוסח בסעיף הזה אלא בסעיף האגרות שעוד נגיע אליו. ברישיונות שהן 6 שנים עדיין אגרת רישיון צריך יהיה לשלם מידי שנה בשנה.

בסדר, לא נכנסים לזה.

רק שיהיה ברור שזאת הכוונה.

שלא נגבה אגרה ל-6 שנים קדימה.

כמה הרישיון של יבואן כל שנה?

אין היום רישיון יבואן, זה משהו חדש.

אבל יש למוסכים.

מי בעד סעיף 6א עם התיקונים?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 6א אושר

הוראת שעה 192. (א) בתקופה של שנתיים החל ביום תחילתו של חוק זה –

בסעיף 29(7)(ב), לא יקראו את הסיפה החל במילים "ומספר

הקילומטרים שהרכב נסע";

(ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי, בצו, להאריך את

תוקפן של הוראות השעה שבסעיף קטן (א) לתקופה אחת נוספת של שנתיים.

עניינו של סעיף 29(7) בתנאים ליבואן רכב זעיר לייבוא רכב. כל סעיף 29 מדבר על התנאים לקבלת רישיון ייבוא. זה מדבר על יבואן רכב זעיר. אחת הדרישות שהוטלו עליו זה שיהיה מדובר ברכב שמספר הקילומטרים שהרכב נסע אינו עולה על 150. זה נקבע בסעיף 29(7)(ב). אנחנו מבקשים שבשנתיים הראשונות לחוק הזה ההגבלה הזאת לא תחול ולא נהיה מוגבלים עד 150 קילומטר. אנחנו מבקשים שתהיה אפשרות להאריך את ההוראה הזאת חד פעמית לעוד שנתיים, בהנחה שאם יימצא שאנחנו רוצים להישאר עם הוראת השעה הזאת דרך קבע, במהלך השנתיים שיבואו אחרי זה ההוראה תישאר ונטפל בחקיקה לעגן את זה בצורה קבועה.

כלומר, במצב שבו חלה הוראת השעה, יבואן רכב זעיר יוכל להביא רק רכב משומש, ללא תנאים כלשהם. הוא צריך להיות מסוג, מתוצר כאמור ברישא, אבל הוא יוכל להיות כל רכב שנרשם במדינת חוץ.

בדיון על הסעיף הקבוע נאמר שלא צריך את ההגבלה של 12 חודש כשיש את ההגבלה של 150 קילומטר. אם אנחנו מסירים את ה-150 קילומטר כדי לא להגיע למצב שנאמר פה שבאמת לא רצוי, אולי את השנה בכל זאת צריך לשים. המטרה הייתה להשמיט את ה-150.

מבחינת התכלית הראויה אנחנו מגשימים אותה יותר עם השנה מאשר אם אנחנו מפחיתים - -

אני הייתי משאיר את שני הסעיפים, גם וגם, משום שמה יקרה, ילכו לחברת השכרה - -

אני לא רוצה לדון בזה. אני לא מרגיש בטוח. תלכו הביתה, תחשבו על הדברים האלה עוד פעם. אני לא מרגיש שאני יכול לאשר את הסעיף הזה כשיש לי פה תחושות שאני לא מגשים באמת את התכליות הראויות שלשמן אני מעביר את הסעיף הזה. נלך, נחשוב, כדי שלא נמצא את עצמנו בתקלה, כמו שאמר פה זאב, וכדי שלא נהיה במצב של תקלה שעלולה לנבוע, כמו שאמר יהודה. אני מבקש, תלכו, תחשבו על העניין הזה כדי לתת לנו את התשובה. תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:25.