הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 85

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, כ"ב באדר א התשע"ו (02 במרץ 2016), שעה 9:30

הסרת חסמים בקליטת העלייה מצרפת - הכרה במקצועות הרישום והרישוי: רואי חשבון; עורכי דין; אחיות; מנהלים, יועצי ומשווקי השקעות; וטרינרים; מהנדסים; אדריכלים; הנדסאים וחשמלאים

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

סופה לנדבר

יואל רזבוזוב

עודד פורר

נורית קורן

חנה רובין - סגנית מזכירת מועצת רו"ח, משרד המשפטים

אסף נועם - עורך דין, הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

ורד הראל - רואת חשבון, מזכירת מועצת רו"ח, משרד המשפטים

נאוה אברג'ל - ראש ענף במועצת רו"ח, משרד המשפטים

רות רוטשטיין - מנהלת המחלקה להסמכה בסיעוד, משרד הבריאות

הילה אברג'ל כגן - ממונה רישוי חשמלאים ומורשי נגישות השירות, משרד הכלכלה

דפנה אבוטבול - מרכזת בכירה סחר פנים, משרד הכלכלה

מיכל אבגנים - מנהלת אגף א' רישום ורישוי עסקים, משרד הכלכלה

רויטל בן ברוך-חדדי - יועצת מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

קלאודיה כץ - מנהלת אגף א' תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

אריאל פיקאר - פרויקטור צרפת, משרד העלייה והקליטה

אלעד סון - דובר, משרד העלייה והקליטה

עידו טוויג - עורך דין, סגן מנהל מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

יסמין פרנקל - עורכת דין, עוזרת ליועצת המשפטית, רשות לניירות ערך

רנן קורמן - מתמחה, רשות לניירות ערך

מאיר לופטינסקי - רכז תחום תעסוקה, הסוכנות היהודית

עודד פויר - מנהל היחידה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

יוסף בנסיה - רואה חשבון, יועץ, מט"י - מרכז טיפוח יזמות

דניאל חפץ - מנהל פרויקטים תעסוקתיים, עמ"י ישראל

אסתר בלום - מנהלת מועצת ארגוני העולים

דודי לסרי - עורך דין, מנהל פרויקט הכרה בתארים, ארגון קליטה

סם קדוש - מנהל C.N.E.F - מרכז לסטודנטים עולים דוברתי צרפתית

גמליאל גוטשל - יועץ, C.N.E.F - מרכז לסטודנטים עולים דוברתי צרפתית

פלורנס בן שמחון - M.A, אחות מרדימה מצרפת, הנהגת האחיות העולות מצרפת

סלין לאה אחנין - אחות, הנהגת האחיות העולות מצרפת

ליזה רחמני - מנהלת תכניות עלייה מאירופה, גבהים

דניאל וייס - פודיאטור, עמותת הפודיאטרים

אריאלה מילר - פודיאטורית, עמותת הפודיאטרים

אילנה קוסקס - מנכל"ית עמותת ניצוץ יונתן

מיכאל בן סעדון - מנכ"ל קלאב התעופה

מאיר בוחניק - פורום קהילתי

פלורה קוך-דבידוביץ - ראש תחום מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

צח בן יהודה - רכז מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

דנה גורדון שושני

ר.כ. חבר המתרגמים

הסרת חסמים בקליטת העלייה מצרפת - הכרה במקצועות הרישום והרישוי: רואי חשבון; עורכי דין; אחיות; מנהלים, יועצי ומשווקי השקעות; וטרינרים; מהנדסים; אדריכלים; הנדסאים וחשמלאים

בוקר טוב. ברוכים הבאים לוועדת עלייה וקליטה. אנחנו מתחילים את הדיון. איתי חברת הכנסת סופה לנדבר, חברת הוועדה. אנחנו מתחילים היום את הנושא לדיון – הסרת חסמים בקליטת העלייה מצרפת – הכרה במקצועות הרישום והרישוי: רואי חשבון, עורכי הדין, אחיות, מנהלים, יועצי ומשווקי השקעות, וטרינרים, מהנדסים, אדריכלים, הנדסאים וחשמלאים. אלה המקצועות שאנחנו נתייחס אליהם. זה לא אומר שאנחנו לא נשמע גם אם יש נושאים אחרים או מקצועות אחרים שלא הועלו, גם לגביהם נשמע.

הדיון יתמקד יותר, ואני אומר את זה בצורה ברורה, אומנם החסמים האלה הם גם שותפים לעולים אחרים, אנחנו יודעים שגם לעולים מהעלייה מארצות הברית, מרוסיה, מאירופה, זה כמעט אותו דבר, אבל אנחנו עכשיו מתמקדים היום בנושא העלייה מצרפת, כיוון שפנו אלינו הרבה בנושא הזה. זה לא אומר שאין בעיות בעליות אחרות. את זה רק רציתי להדגיש.

אנחנו נבקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת להציג לנו את הנתונים מה המצב מבחינת שילובם של העולים במקצועות האלה שציינתי. אני רוצה לתת קודם כל לצח, שיציג לנו על המקצועות שציינתי, רואי חשבון, עורכי דין וכן הלאה.

פלורה קוך דבידוביץ תציג לנו את נושא האחיות. אני מזמין קודם את צח, בבקשה.

תודה ליושב ראש הוועדה. אני צח בן יהודה, חוק במרכז המחקר והמידע של הכנסת. כפי שיושב הראש הציג, אנחנו הכנו לקראת הדיון היום ובהמשך הדיונים שהוועדה הזאת עוקבת אחר יישום החלטת ממשלה מספר 2225 מיום 23 בנובמבר 2014, בדבר הסרת חסמים בתעסוקת עולים בעלי מקצועות בתחום הבריאות. פלורה שלידי תסקור את תחום האחיות.

אז כידוע, בישראל יש מקצועות שהעיסוק בהם יוחד לבעלי מקצוע שהורשו לעסוק בהם. בכדי לעסוק במקצועות אלה נדרש רישום או רישוי של בעל המקצוע אצל הגורם שמונה לכך על פי חוק. מקצועות רישום זה מקצועות שהחוק מגדיר היקף לימודים הנדרש כדי לעסוק בהם, ומקצועות רישוי זה מקצועות שהחוק דורש לגביהם גם השלמת היקף לימודים, תקופת התמחות ובחינות הסמכה.

יש בישראל מגוון מאד גדול של מקצועות רישוי ורישום. אנחנו התמקדנו בעריכת דין, ראיית חשבון, וטרינריה, הנדסה, אדריכלות, הנדסאות, חשמלאות, ניהול, ייעוץ ושיווק תיקי השקעות.

מהנתונים שנמסרו למרכז המחקר והמידע של הכנסת ממשרד העלייה והקליטה, עולה שבין השנים 2012 עד 2015 עלו לישראל 4,423 עולים חדשים שדיווחו למשרד שיש להם מקצועות רישוי שאינם מקצועות הרפואה. 26.7% מהם מהנדסים ואדריכלים, 26.8% מהם מורים, 17.6% מהם עורכי דין או משפטנים.

בין אותן השנים – 2012 עד 2015 – השתתפו בקורסי עברית תעסוקתית ומקצועית ובקורסי הכנה לרישוי, הסבה מקצועית לאקדמאים וסדנאות לחיפוש עבודה, כ-14,500 עולים חדשים. משרד העלייה והקליטה סייע בחלוקת וואוצ'רים, שוברים לקורסים מקצועיים נוספים לכ-10,000 עולים חדשים.

אין למשרד העלייה והקליטה נתונים על מספר העולים שבסופו של דבר אכן ניגשו לכל בחינות ההסמכה במקצועות הרישוי והרישום, ולכן פנינו לגופים הייעודיים שעוסקים בהסמכת המקצועות האלה.

מהגופים האלה קיבלנו את הנתונים הבאים: מלשכת עורכי הדין עולה שכ-50 עולים בממוצע לשנה מוסמכים למקצוע עריכת הדין. הם מהווים כ-1.5% מכלל המוסמכים בכל שנה. בקורסי ההכנה של משרד העלייה והקליטה לבחינות הלשכה ובחינות בדיני מדינת ישראל שנדרשים באופן ספציפי מעולים, השתתפו באותן השנים 168 עולים. עלות כל מחזור למשרד נעה בסביבות ה-150,000 שקלים. המשרד מעריך שהעלות הממוצעת של הסיוע שהוא מעניק לעולה אחד להסמכתו כעריכת דין, היא כ-41,000 שקלים.

ממועצת רואי החשבון נמסר שאין להם נתונים לגבי מספר העולים שהוסמכו לעסוק ב - - -

אבל זה לא משנה כמה עולים. משנה איך אנחנו פותחים את השערים ונותנים לעולים האלה, במקצועות שאתה דיברת עליהם, להיכנס למדינת ישראל להתחיל לעבוד ושהדיפלומה שלהם זה דיפלומה שנותנת כרטיס כניסה למוסדות, לבתי חולים, לקופות החולים וכן הלאה והלאה. זו המשמעות. בגלל שאני כשרה יזמתי יחד עם עודד פורר את הנושא של הורדת חסמים, ופה לא משנה כמה עולים מגיעים. משנה איך אנחנו פותחים ולא רק לצרפת, לכל המדינות. מכל העולם מגיעים אנשים שהדיפלומה שלהם יש לה אישור והיא מקובלת בעולם ולא מקובלת במדינת ישראל.

טוב, בואו קודם כל נשמע את הנתונים. זה נושא הדיון ואז אנחנו ניכנס לוויכוח.

נושא הדיון איך אנחנו מורידים את החסמים.

וכדי לדעת מה המצב בעניין. הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב. צח, תמשיך.

רק לענות לחברת הכנסת, אנחנו במסמך גם פנינו לארגוני עולים חדשים שהציפו חלק מהבעיות וגם הציעו הצעות איך ניתן לפתור אותן. אני אשאיר את ההצעות האלה לנציגי הארגונים שנמצאים כאן, כדי שידונו בהן.

אני אמשיך. ממועצת רואי החשבון אין להם נתונים, אבל ממשרד העלייה והקליטה אנחנו יודעים שבממוצע כ-50 עולים חדשים מדווחים על היותם רואי חשבון ממדינת המוצא שלהם. בקורס ההכנה לבחינות הרישוי של מועצת רואי החשבון שמשרד העלייה והקליטה מארגן, השתתפו בסך הכל 48 עולים. העלות למשרד של ארבעה קורסים הייתה כחצי מיליון שקלים והמשרד מעריך שהעלות הממוצעת של הסיוע שהוא מעניק לרישוי עולה אחד כרואה חשבון, היא כ-50,000 שקלים.

כחמישה עולים חדשים קיבלו רישיון קבוע לעסוק ברפואה וטרינרית. תשעה נוספים קיבלו רישיון זמני לעסוק ברפואה וטרינרית. משרד העלייה והקליטה ארגון קורס בשנת 2013 בו השתתפו 14 עולים ורק אחד מהם לא עבר את הבחינה. בקורס הכנה שהחל בשנת 2015 השתתפו 16 עולים וטרם ניגשו לבחינה. עלות הקורס היא 266,000 שקלים למשרד העלייה והקליטה, והעלות הממוצעת להסמכת עולה אחד לעסוק ברפואה וטרינרית מטעם משרד העלייה והקליטה, היא 37,000 שקלים.

כמו כן נמסר לנו שבין שנת 2012 לשנת 2015 כ-48 עולים בממוצע לשנה נרשמו כמהנדסים או אדריכלים. 14 בממוצע נרשמו כהנדסאים וטכנאים מוסמכים, ו-21 עולים בממוצע לשנה קיבלו רישיון לעבוד כחשמלאי. באותן השנים ניתנו ממשרד העלייה והקליטה למעלה מ-300 וואוצ'רים לכיסוי עלות השתתפות עולים בקורסי הכנה במגוון המקצועות הללו.

מהרשות לניירות ערך אין נתונים מדויקים לגבי מספר העולים שקיבלו רישיון לעסוק במקצועות ניהול, ייעוץ ושיווק תיקי השקעות, אבל הם מעריכים את מספר העולים בעשרות בודדות, וזאת מתוך כ-12,000 מקבלי רישיונות סך הכל באותן השנים.

כפי שציינתי, ביקשנו מארגוני העולים לעדכן אותנו לגבי בעיות, קשיים וחסמים שיש וכן הצעות לפתרון. הם נסקרו במסמך, אבל אנחנו נשאיר את הבמה להם, להרחיב בנושא.

תודה צח.

בדקת מה שקורה עם פדולוגיה? ככה אומרים, כן?

לא בדקו את זה.

לא במסגרת הדיון הנוכחי.

לא במסגרת, אבל זה פרה-רפואי.

נכון, אבל לא עסקנו בנושאים הרפואיים.

אז אנחנו ניתן לה להציג את זה, לא למרכז המחקר והמידע של הכנסת.

זה היה במסמך הקודם בדיון המשותף עם ועדת העבודה.

כן, אבל בינתיים זה לא מתקדם.

אני צריך להדגיש שבמקצועות האחרים שבתחום האחריות, אנחנו קיימנו דיון משותף עם ועדת העבודה והבריאות, ואנחנו רוצים להמשיך את הדיון המשותף שאנחנו התחלנו. ולכן לגבי המקצועות הפרה-רפואיים – יש גם רפורמה בעניין זה ולא היום ניכנס לנושא.זה צריך להיות ברור.

בבקשה.

אז כפי שציינת, כבוד יושב הראש, התבקשנו על ידי הוועדה להציג נתונים לגבי שיעורי ההצלחה של נבחנים בבחינות הסיעוד, וזה כהשלמה ותוספת למסמך שאכן הגשנו לפני מספר חודשים לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות על הנושא של מקצועות בריאות ועולים בעלי מקצועות בריאות ועל שיעורי ההצלחה בבחינות.

במסמך הזה התייחסנו רק למקצועות הסיעוד – אחיות מעשיות ואחיות מוסמכות. כמה נתוני רקע לגבי מקצועות הבריאות. משנת 2012 עד לאוקטובר 2015 עלו לישראל 1,594 עולים שהצהירו שהם בעלי מקצועות הבריאות. הם היו כ-3.2% מכלל העולים בתקופה הזאת. כ-20% מהם הצהירו שהם אחיות מעשיות או אחיות מוסמכות. 208 אחיות מהן היו במקצוע האחיות המוסמכות וכ-103 מהם היו אחיות ואחרים מעשיים. סך הכל הם כ-20% מכלל אלה שהצהירו שהם בעלי מקצועות הבריאות שעלו בתקופה שציינתי.

בוגרי לימודי סיעוד גם בחו"ל גם בישראל נדרשים לעבור את בחינת הרישוי כדי להירשם בפנקס והם אמורים לעמוד בבחינת הרישוי הממשלתית העיונית במקצוע הזה, שמותאמת גם לאחיות מעשיות וגם לאחיות מוסמכות ולכן היא קצת שונה אחת מהשנייה.

משנת 2009 אחיות מעשיות מחו"ל בלבד מחויבות לעמוד בבחינה הזאת, כיוון שישראל כבר לא מכשירה אחיות מעשיות משנת 2007. בבחינת הרישוי האמריקאית יש 180 שאלות והיא מתקיימת פעמיים בשנה עבור האחיות המוסמכות ופעם בשנה עבור החיות המעשיות, בוגרות חו"ל כאמור.

לבוגרי חו"ל ניתנת האפשרות להיבחן בשפות שונות ובהן גם בעברית כמובן, ערבית, אנגלית, רוסית, צרפתית וספרדית וגם עולים חדשים השוהים בישראל פחות מחמש שנים יכולים לקבל הארכת זמן. רק צריך לציין שאלה שנבחנים בשפות זרות אמורים גם להוכיח איזו שהיא שליטה בעברית במבחן נפרד.

לגבי הנתונים על עמידה בהצלחה במבחנים. לגבי האחיות המוסמכות – משרד הבריאות העביר לידינו נתונים בפילוח לפי מסיימי לימודים בחו"ל ובישראל. אמנם אי אפשר ללמוד מהנתונים האלה על מספר העולים ושיעורם ככה בקרב העומדים בהצלחה, אבל אפשר להעריך לגבי הצלחה של בוגרי חו"ל. עוד פעם, בקרב האחיות המוסמכות, בעוד שיעור הנכשלים בבחינת הרישוי בקרב בוגרי ישראל לא עלה באף אחד מהמועדים על 15% מהנבחנים, שיעור הנבחנים בוגרי חו"ל שנכשלו בבחינה הממשלתית היה גבוה בהרבה ועמד על למעלה מ-70% מהנבחנים. השיעור הנמוך ביותר של בוגרי חו"ל שעמדו בהצלחה בבחינת הרישוי לאחות מוסמכת היה בספטמבר 2010, שבו 105 מבוגרי לימוד הסיעוד בחו"ל הצליחו לעמוד בבחינה.

דרך נוספת להסתכל על הנתונים האלה זה לגבי הציון הממוצע שהשיג כל אחד - - -

את אומרת שאם הם נכשלו הם לא נכנסים למערכת, הם לא מקבלים את הרישיון, או שהם מנסים עוד פעם?

הם יכולים לגשת שוב לבחינה אם בבחינה הזאת הם לא מצליחים.

אז זה מפעם ראשונה, הנתונים שנכשלו בפעם הראשונה, או בכלל?

זה נתונים לגבי השנים 2010-2015. לא כתוב אם זו פעם ראשונה שהנבחן ניגש למבחן.

כי בסוף זה כמו שאמרת, 90% או 70% שנכשלו. השאלה בסוף איפה הם מוצאים את עצמם.

השאלה אם יש אפשרות לגשת לבחינה נוספת ואולי משרד הבריאות יוכל להרחיב בנושא הזה.

מה נעשה במשך השנה הזאת כדי להוריד את החסמים?

רגע, חברת הכנסת. בואי, היא תסיים ואז - - -

לא, אז כדי שהיא תסיים אני עוזרת לה. אני רוצה לדעת את המספרים. זה חשוב מאד. זה חשוב מאד, אני רוצה לדעת. הורדת חסמים זה לפתוח את השערים למקצועות שאנשים מסוגלים להיכנס ולהתחיל לעבוד שם. ואני רוצה לצטט כאן במקרה את ראש הממשלה. כאשר העברנו את הנושא של הורדת חסמים בישיבת הממשלה, הוא אמר – אני מסכים עם חברת הכנסת לנדבר ועם השרה סופה לנדבר ואני אומר שאם רופא היה מצוין שם, הוא יהיה טוב כאן. אם אחות הייתה טובה שם, היא תהיה מצוינת כאן. אז אני רוצה להבין.

אני ועודד עברנו את התקופה שהצגנו את זה לממשלה, למשרד העלייה והקליטה, מול משרדי הממשלה. הוא עשה מאמצים אדירים כדי להוריד את החסמים, אז אני רוצה לדעת מה קרה במשך כמעט שנה שאנחנו לא בממשלה. הרי הורדת חסמים זה הורדת חסמים. זה ש-20% עברו מבחן ו-80% לא עברו מבחן, זה לא בדיוק הורדת חסמים. מה נעשה כדי לתת ולעזור לאנשים. זה מה שאנחנו בעצם צריכים בישיבה הזאת לשמוע.

הצטרף אלינו חבר הכנסת עודד פורר, מנכ"ל משרד הקליטה לשעבר, אז בוודאי הוא יתרום הרבה לדיון הזה. אז בבקשה.

אני רק אשלים ואני רק אגיד שבמסגרת המסמך הזה הוועדה ביקשה ללמוד רק על הנתונים, היא לא ביקשה מאיתנו לסקור את התחום בהיקפו המלא. אני רק אציין שבהחלטת הממשלה שאליה התייחסת קודם, תחום הסיעוד לא צוין במפורש ולכן גם לא ניתן ללמוד עליו מאותה החלטת ממשלה. במקצועות בריאות אחרים אפשר - - -

החלטת ממשלה. המסמך שאנחנו הכנו במשרד העלייה והקליטה קשור לכל המקצועות.

היא דיברה על הכרה בתעודות ועל כל תהליך הרישוי, שהוא אמור להיות יותר קצר. גם מקצועות הסיעוד נכללים בתוך מקצועות הרישוי.

הם לא צוינו כמקצוע במפורש לפי בדיקתנו את החלטת הממשלה.

החלטת הממשלה לא הייתה ספציפית על מקצועות. החלטת הממשלה הייתה על הורדת חסמים.

הייתה על הורדת חסמים.

ועל פעולות שצריך לעשות כל משרד – משרד הבריאות, נציבות שירות המדינה, משרד הקליטה, משרד החינוך.

משרד הכלכלה. כל המשרדים.

זה נושא הדיון.

סקרנו את הנושאים האלה במסמך שהכנו לדיון המשותף של הוועדה עם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות והתייחסנו שם לכל המקצועות שפורטו בעצם בהחלטת הממשלה ההיא. נושא הסיעוד לא הוזכר אז ולא הוזכרו בפנינו לגביו גם נתונים ופעולות שנעשו על ידי משרד הבריאות וגם מטרת הדיון כרגע בעצם מבחינתנו הייתה רק להביא את הנתונים לגבי שיעורי ההצלחה ולא מעבר לכך. נשמח במידת הצורך - - -

משרד הבריאות פה?

כן, כן. אולי משרד הבריאות יעשו לנו סדר בעניין. רצינו לשמוע קודם אתכם, אבל יש שאלות שהתעוררו ולכן - - -

לפני שמשרד הבריאות מתייחס, אני אשמח אם תתייחסו לנושא היכולת לעשות בחינות בחו"ל לאחיות, כמו שעשו לרופאי שיניים.

אנחנו עושים קורס הכנה בצרפת.

לאחיות?

לאחיות, לאחיות.

ואיפה הבחינות תתקיימנה? פה או שם?

פה.

היא עושה שם. אז יש פה איזו שהיא מחלוקת.

רגע, רגע, בואו נעשה סדר. תשאל את השאלות, מה שאתה רוצה.

לגבי הנושא של עשיית הבחינות כדי שאנשים יגיעו לפה כבר עם רישוי בחו"ל, כמו שנעשה לרופאי שיניים, האם זה נעשה גם לאחיות? ואם לא, למה לא.

אוקיי, אני אשמח אם תתייחסי לכל השאלות וגם למה שהוצג פה בכלל. בעניין הסרת חסמים – מה אתם עושים.

שמי רותי רוטשטיין ואני מנהלת המחלקה להסמכה במנהל הסיעוד במשרד הבריאות. אנחנו עשינו עבודה די גדולה מאז שהתקבלה החלטה על הסרת חסמים, בשיתוף ובמימון כמעט מלא של משרד הקליטה לכל המהלכים שעברנו. את התהליך של הרישוי וההכרה, פחות או יותר אני חושבת שמכירים וזה גם הוצג בוועדות הקודמות.

מבחינת הסרת חסמים, אנחנו עשינו מספר דברים. קודם כל יש לנו לכל בוגר חו"ל שמגיע למדינת ישראל, אחרי שהכרנו במסמכים שלו ובתכנית הלימודים שלו ואנחנו חושבים שהוא ראוי להיות בעל מקצוע במדינת ישראל, אנחנו מחייבים ביחידת לימוד שעוסקת אך ורק בהנחיות ובחוקים ובנהלים של מדינת ישראל ושל משרד הבריאות. אלה נושאים שלא נלמדים בשום מדינה בעולם ומאד חיוניים לעבודה בארץ.

השינוי שנעשה מבחינת הסרת חסמים, עד עכשיו היו צריכים לבוא, ללכת לאחד מבתי הספר בארץ, לעבור את ההכשרה הזאת בעברית, להיבחן. אנחנו, יחד עם משרד הקליטה הכנו לומדה על כל הנושא הזה, שכוללת את כל החוקים, את כל ההנחיות, את כל הנהלים הרלבנטיים. הלומדה היא בכל השפות שבהן נבחנים – אנגלית, ערבית, צרפתית, רוסית וספרדית. עברית כמובן. וכל אחד מאותם אנשים שהם בוגרי חו"ל – ותיכף אני אתייחס גם לנושא הזה, כי פלורה התייחסה לזה וזה קצת קשה להבחין במספרים – יכול לבחור באיזו שפה הוא יעשה את הלומדה הזאת.

הלומדה הזאת היא באינטרנט. אין צורך להגיע למדינת ישראל בשביל זה, אפשר לעשות אותה מהבית. יש קישוריות לכל החומרים. כל הנהלים וכל ההנחיות תורגמו לכל השפות ואחרי הלמידה העצמית של הלומדה הזאת, יש מבחן מאד קצר בין 30 שאלות על אותו חומר וכל אחד עושה אותו באינטרנט. זה מהלך שאני מניחה יקצר או יקל, אפילו פסיכולוגית על אותם עולים, כי זה בשפה שלך, זה בשעות שאתה רוצה, אתה לא חייב להיות במדינת ישראל. זה מאד נגיש ומאד נוח, לפי דעתי.

מעבר לזה, אנחנו כבר עשינו שתי קבוצות ממזרח אירופה ועכשיו אנחנו מחכים לנתונים, אבל החלטנו לעשות קבוצה כזאת גם בין עולי צרפת, או מועדים לעלייה מצרפת, כשביצענו קורס הכנה. גם בדיקת הניירת נעשתה במדינות, עוד טרם עלייה למדינת ישראל, וכל מי שנמצא כמתאים למעמד של אחות מוסמכת, יכול היה להשתלב בתכנית או בפרויקט. לעולי מזרח אירופה כבר היו שתי קבוצות וזה היה בארץ. נקלטו במשרד הקליטה ובמסגרת תכנית הקליטה שלהם נכללה גם תכנית של הכנה לבחינת הרישוי. עברו את ההכנה במהלך תקופה מסוימת, כולל לימודי עברית וכולל עמידה בידע בשפה העברית וניגשו לבחינת הרישוי.

אנחנו הצענו, כדי להקל על עולי צרפת או למתעניינים או למעוניינים מקרב עולי צרפת, לעשות מהלך דומה בצרפת, לבדוק שם את המסמכים וכל מי שראוי ומתאים, על פי תכנית הלימודים והעיסוק שלו, בהחלט לקיים תכנית הכנה בצרפת ובסופו של דבר לעבור את מבחן הרישוי במדינת ישראל.

לגבי מבחן הרישוי במדינת ישראל או לא במדינת ישראל, עד היום המבחן בהחלט בוצע אך ורק במדינת ישראל. צריך לקחת בחשבון שבסיעוד, במבחן יש קרוב ל-3,000 איש וזה לא 100 או 200 או 20 או 30. זו היערכות מאד מאד גדולה גם לוגיסטית וגם מבחינה מקצועית. היה ויוחלט על ביצוע בחינה בחו"ל, במדינה כלשהי, אז כמו שחברת הכנסת לנדבר אמרה זה לא רק לעולי צרפת או לא רק לעולי ניו יורק, זה צריך יהיה להיות גם במוסקבה וגם בברלין וגם בקייב וגם מכל מקום בעולם.

זה צריך להיות לכל עולה שמגיע לבחינה בישראל.

אני לא חושבת שמדינת ישראל ערוכה להתנהלות כזאת, אבל אולי יתקבלו החלטות אחרות.

אני רואה כאן נתונים - - -

סליחה שנייה. עוד רק לגבי הנתונים שהוצגו פה. תראו, בוגרי חו"ל, זה לאו דווקא עולים. כל מי שלמד במדינה זרה – נחשב מבחינתנו כבוגר חו"ל וצריך לעבור את המהלך הזה. נכון להיום, אחוז ניכר מבוגרי חו"ל הם תושבי מדינת ישראל שלומדים במדינה זרה. הרוב הגדול לומדים בירדן.

אתם לא עושים דיפרנציאציה בין תושבים חוזרים לעולים בהקשר הזה?

הם לא תושבים חוזרים.

קודם כל חלק מהם הם כן תושבים חוזרים והם גם מקבלים זכויות של משרד הקליטה כתושבים חוזרים, חלק מהם לא. את הנושא של תושבות חוזרת - - -

לא, אבל אני שואל ברמת ההסמכה.

לא, מבחינה מקצועית - - -

ברמת ההסמכה.

לא, לא. כי מבחינה מקצועית הם למדו במדינה זרה. בשבילי אם הוא למד בירדן והוא ישראלי, הוא למד ב - - -

זאת אומרת אין הבדל בין האוניברסיטה בירדן לסורבון, מבחינתכם.

נכון.

אני חושב שזאת אמירה חמורה מאד.

לא, לא. קודם כל אנחנו - - -

האוניברסיטה בירדן היא באותו דירוג כמו הסורבון בפריז?

לא. קודם כל אני מוכרחה לציין שאחיות לא מחויבות ללימודים אקדמאיים, לא בארץ ולא בחו"ל. אם אתה דווקא נוגע בצרפת, כמעט כולם לא בוגרי תואר אקדמי - - -

לא, אני מנסה לדבר על הדיפרנציאציה שיש בין ירדן לבין צרפת.

אז אני מנסה להסביר. תכנית הלימודים היא תכנית מקצוע, היא לא תכנית אקדמית, היא לא בסורבון, היא לא באוניברסיטאות ובמיוחד בצרפת, לפחות עד לפני שנתיים - - -

אבל זה כן אקדמאי.

את מתעלמת מ - - -

סליחה, סליחה.

אדוני יושב הראש, במה שהיא אומרת היא מתעלמת לחלוטין מהחלטת הממשלה שאמרה – בצרפת יכול להיות שההסמכה היא לא אקדמאית, אז צריך משרד הבריאות ללמוד לגשר על הפערים האלה - - -

אנחנו מגשרים.

אבל - - - לשלוח אותם ללימודים אקדמאיים בארץ.

לא, אני לא שולחת אף אחד ללימודים אקדמאיים. ובגלל זה אנחנו בודקים כל תכנית לגופו של עניין. אנחנו מכירים בכל התכניות, בין אם היא אקדמית או בין אם היא לא אקדמית. אנחנו בודקים את התוכן של הלימודים. והיה וכל תכני הסיעוד הרלבנטיים שמחויבים בליבה במדינת ישראל נמצאים בתכנית, אכן הם מוכרים ויכולים לגשת לבחינת הרישוי.

אני מוכרחה לציין שלרוב העולים יש שתיים, משנת 1976 ועד היום, מעולי צרפת או מאלה שהגישו בקשה להכרה בצרפת, שהם אחיות מעשיות, כל השאר כולן אחיות מוסמכות בלי יוצא מן הכלל.

ואתם מגישים לבחינות בחו"ל?

לא. אמרתי את זה קודם. הבחינות בסיעוד מתקיימות במדינת ישראל בלבד.

רגע, לא, אם את אומרת שהמדינה לא ערוכה לזה, איזה היערכות צריכה המדינה כדי לקיים את הבחינות בצרפת? מה ההיערכות שצריך?

קודם כל את כל נושא החיסיון של הבחינה, את כל נושא ה - - -

מה הבעיה לעשות אותו חסוי בפריז, כמו שעושים אותו בתל אביב?

תראה, אנחנו נכון להיום - - -

יש קונסוליה בפריז. לצערי סוגרים את הקונסוליה במרסיי, הממשלה החליטה לסגור, לאור הגידול בעולים כנראה לא צריך קונסוליה במרסיי, אבל יש קונסוליה בפריז. אין אפשרות לקיים את זה בשיתוף פעולה עם הקונסוליה בפריז?

אני חושבת שהנושא הזה יכול לעלות לדיון נוסף.

אבל הוא עלה לדיון בממשלה לפני שנתיים.

אבל לא בהנהלת משרד הבריאות.

אבל למה? מה, משרד הבריאות הוא לא חלק מהממשלה?

רגע, רגע, חבר הכנסת עודד, זה לא מספיק. האם התקבלה החלטה ל - - -

אדוני יושב הראש, אנחנו נשב פה כל חודש ונשמע סיפורים על סיפורים על סיפורים.

אני מסכים איתך, אבל - - -

עכשיו, תסתכל על המספרים. בוא, אני אגיד לך מה אני רואה בנתונים שהגיש לנו פה מרכז המחקר והמידע של הכנסת. גידול בעלייה – כולם ברור להם לחלוטין שיש גידול בעלייה של קרוב ל-50% בין שנת 2012 לשנת 2015. עכשיו בואו נסתכל על הנתונים לגבי המוסמכים. אז משתתפי קורס רישוי והסמכה רפואיים, בין שנת 2012 לשנת 2013 לא היה שינוי. בין שנת 2013 לשנת 2014 באמת גדל מספר המשתתפים ב-16%. בין שנת 2014 לשנת 2015 – ירידה של 11%. זאת אומרת יש גידול במספרי העולים וירידה במספר הנכנסים לקורסים של הסמכות. הרי זה פשוט לא יאומן.

עכשיו נסתכל על מספר העולים שנרשמו במרשם המהנדסים. יש גידול של 30% בין שנת 2013 לשנת 2014, ובין שנת 2014 לשנת 2015, כשפעם ראשונה חצינו את 30,000 העולים, יש ירידה של 50% במספר המהנדסים - - -

אין ויכוח על הנתונים.

יש ירידה של 82% במספר העולים שקיבלו רישיון חשמלאי בין שנת 2012 לשנת 2015. חברים משהו לא עובד בממשלה.

רגע, רגע. השאלה שלי, באותה החלטת ממשלה שאתה ישבת - - -

אני ישבתי.

בסדר, את ישבת והוא היה כאיש מקצועי. האם בעניין של לעשות מבחן בחוץ לארץ התקבלה החלטה כזאת?

בוודאי.

בוודאי.

אז איך את אומרת שאין נוהל כזה אם התקבלה החלטה בממשלה?

לי לא ידוע על החלטה.

ליצמן היה סגן שר? לא?

לא.

גרמן הייתה.

אני לא מוסמכת לקבל את ההחלטה הזאת. אני יכולה להביא את זה חזרה לשולחן המשרד.

לך זה לא מוכר?

החלטת ממשלה שהמבחנים יתקיימו בחו"ל? לא.

לא, לא, אנחנו עכשיו לא מדברים-. תן לי שנייה.

משפט אחד. אני פשוט רואה נתונים על אחוז ההצלחה והנכשלים. אני יודע שאחיות במקצוע, ברפואה, זה מקצוע נדרש וישנו מחסור היום, יש מצוקה. ואני רואה ממוצע בחמש השנים האחרונות – 60% נכשלים. לא מסתדר לי.

בבוגרי חו"ל אתה מדבר.

זה לא משנה. איך שתקראו – בוגרי חו"ל, בוגרי החלל החיצון. ישנו מקצוע שנדרש, אנחנו כמדינה עם 60-70%. או שבאמת הרמה בחו"ל היא באמת תת רמה, שאני לא מאמין. אני ביקרתי וגם הייתי ספורטאי לשעבר וביקרתי בהרבה בתי חולים בכל העולם. טיפלו בי. אני לא מבין איך במדינת ישראל יש מקצוע שחייבים אותו, 60% כל שנה בממוצע נכשלים. מה עושים? אז בסוף האנשים האלה הולכים לעבוד כמו שאמרו פה – קופאיות ובמקומות אחרים. מה אתם עושים?

הם בעיקר לא מגיעים לארץ.

או חוזרים, כן וזה הכי - - -

בקרב בוגרי חו"ל בהחלט, כמו שאמרתי קודם, יש קבוצה לא מבוטלת ואולי היום, בשלוש השנים האחרונות זאת הקבוצה העיקרית של בוגרי חו"ל שאנחנו מתמודדים איתם, שהם ישראלים שלומדים בחו"ל מסיבות של חוסר יכולת או חוסר רצון להיכנס למערכת החינוך בארץ, מקשיים שונים.

אני מצטער, בואו נעשה ככה. אנחנו דנים בעולים החדשים לא על ישראלים שיוצאים לחו"ל וחוזרים.

אין לי פה דיפרנציאציה במספרים של העולים ואני לא יכולה להציג לכם את העולים. המספרים היחידים שהספציפיים שהוצאתי הם באמת על עולי צרפת, מכיוון שנאמר שהמיקוד של הדיון הוא על עולי צרפת. בשנת 2015 הגישו בקשה 6 אחיות להכרה מקצועית כאחיות. כולן קיבלו, חוץ מבחורה אחת שעדיין המסמכים שלה בבדיקה, כל השאר, המסמכים נבדקו, אושרו, הם קיבלו את האישור. חלקם הגדול, אני מוכרחה לציין, בסוף שנת 2015, אז הם עכשיו בתהליך.

שאלתם את עצמכם למה רק שש הגישו?

אני עברתי על צרפת משנת 1976. יש לנו משנת 1976 עד היום 85 אחיות מצרפת שהגיעו - - -

שאלתם את עצמכם למה?

תראה, מאלה שכבר הגיעו וניגשו לבחינה, עברו את הבחינה בפחות משנה.

כמה הגישו? את יודעת, יש עניין למשפך הזה, אם בן אדם מחליט לא להיכנס, צריך לבדוק. אולי יש לו סיבות שהוא מחליט לא להיכנס? אולי החנות הזאת לא מזמינה? אולי היא לא אומרת תבואו, תרשמו פה.

אז היה לנו דיון על הנושא הזה עם שתי - - -

הרי לא עלו רק שש אחיות מצרפת.

אני לא יודעת להגיד לך. אולי קלאודיה יודעת כמה עלו. אני נפגשתי עם שתיים שלא הגישו בקשה והן כן היו אחיות והן אמרו בפירוש – אנחנו לא רוצות יותר לעבוד במקצוע. אנחנו ניסינו לשכנע אותן, כי אחת מהן היא גם מיילדת. ניסינו לשכנע אותן שיכנסו. קופת החולים רצתה לקבל אותם לעבודה, לעשות להן הכנס. הן לא רוצות לעבוד כאחיות.

תראו, התפקיד של אחות במדינת ישראל לעומת מדינות אחרות, בכל מדינה הוא שונה, הסמכויות של האחיות בכל מדינה הן שונות. לא כולם מעוניינים. יש אנשים מבוגרים שמגיעים וכבר לא מעוניינים להתחיל מהתחלה. הצעירים שבאים מהעולם, מרוב ארצות אירופה ו - - -

אולי נשמע אחיות שכן רוצות לעבוד?

כן, כן. בואו נשמע מהעולים בעצמם.

שיפנו, בשמחה.

אני מבקשת לדבר.

טוב, חברת הכנסת סופה לנדבר. את רוצה לשמוע את העולה?

אני מכירה את הסיפורים מקרוב ובגלל זה יזמתי את הורדת החסמים ובגלל זה אנחנו עשינו מה שעשינו במשרד העלייה והקליטה.

אדוני יושב הראש, אני קודם כל רוצה להתחיל מהישיבה שהייתה ואני לצערי לא הייתי בישיבה הזאת על העולים מאתיופיה ולתמוך בך ולהגיד - אנחנו כאן חברים, חברי כנסת וזה לא משנה איפה אנחנו נמצאים – בקואליציה או באופוזיציה. אתמול בוועדה אנחנו התאחדנו כולנו והבאנו את ההצלחה. אני לא חושבת שבמדינת ישראל יש עולים מאיזו שהיא מדינה, שלא רצויים כאן ואם הם לא רצויים, אנחנו יחד נילחם עבור העולים האלה.

אני אמרתי אתמול שזה לא גזענות, זה שנאה כלפי עולים וזה לא משנה מאיפה. אין אהבה לעולים במדינת ישראל ועל זה אנחנו נילחם כולנו יחד. ואני אומרת לך, אתה בן אדם חכם, אבל קצת לדעתי נאיבי. הבטיחו לך ולא מקיימים. והדרישה שלנו לממשלת ישראל - - -

אני לא מוותר, את יודעת.

אתה לא מוותר ואנחנו לא נוותר. אני חושבת שאם ממשלת ישראל מבטיחה, היא חייבת לקיים. בגלל שבמשך ארבע קדנציות ראש הממשלה לא השתנה, אז הוא במשמרת שלו, בכל המשמרות, מחויב למדינת ישראל וקודם מחויב לעלייה וקליטה.

עכשיו אני רוצה להגיד שהמשרד בתקופתי הפך להיות משרד העלייה והקליטה. זה אומר עידוד עליה וכל הפרויקטים שאנחנו מחויבים לעשות בחו"ל, זה פרויקטים שמשרד הקליטה מחויב לעשות לפני שהם מגיעים למדינת ישראל. ויש להם שיטות ואני רוצה לשמוע מה נעשה במשך שנה. אנחנו עשינו המון דברים. אני רוצה לדעת ספציפית מה זה אומר.

אתה יודע, אנחנו קיבלנו החלטה. עודד, אתה תעזור לי. אנחנו קיבלנו החלטה לצרפת, אוקראינה ובלגיה. זו הייתה החלטה על הצורך לעניין מערכת הבחירות, לקראת מערכת הבחירות ובגלל זה אנחנו לא קיבלנו פרויקט לאומי. אני דורשת מממשלת ישראל לקבל פרויקט לאומי כדוגמת צרפת, אוקראינה ובלגיה, לכל העליות שמגיעות למדינת ישראל. איך משרד העלייה והקליטה ואיך מדינת ישראל נראית אצל העולים? מגיעים העולים ממדינה אחת ומגיעים ממדינה אחרת. אז אחד מקבל וואוצ'רים ותמיכה וקורסים והכנה והשני לא מקבל כלום.

אני הייתי עכשיו בעכו והתביישתי במדינת ישראל. מה שאני מצפה, שממשלת ישראל חייבת לקבל פרויקט לאומי. קליטת עלייה במדינת ישראל צריכה להיות שווא בשווים.

עכשיו, אני לא כל כך אופטימית לגבי העולים מצרפת, אוקראינה ובלגיה, שאנחנו מנצלים את הפוטנציאל.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת נורית קורן, יושבת ראש השדולה למען קליטת עולי צרפת.

אנחנו לא מנצלים את הפוטנציאל מצרפת וההתייחסות של משרד הבריאות היא דוגמא לכך. בגלל שכאשר לא מתייחסים לבן אדם ולא פותחים לו שערים למקצוע, אז הוא מעדיף לנסוע לקנדה או למדינה אחרת, ששם לא צריכים ללמוד שפה, ששם צרפתית היא שפה בעצם הוא לא צריך ללמוד שפה נוספת והוא מקבל שם. אז בקנדה הוא מקבל וכאן במדינת ישראל בונים לו כל מיני חסמים כדי שהוא לא יתקבל. אם הוא היה וטרינר טוב שם, הוא יהיה מצוין כאן.

רבותי, אני רוצה לשמוע מה נעשה במשרד העלייה והקליטה, מה נעשה מול המשרדים האחרים ואני מבקשת ממך שלישיבה הבאה תזמין את שר הבריאות שהוא ממונה על משרד הבריאות. תזמין את שר החינוך, שהוא ממונה על החינוך. תזמין את השרים הרלבנטיים. שלא עובדי משרד מסוים ייתנו לנו כאן הרצאות. אני מוכנה להרצאות, לא כאן, לא בוועדה. אני חושבת שמי שממונה הוא גם אחראי.

אנחנו יכולים להתברבר כאן ולדבר עד מחרתיים בבוקר. אני רוצה להגיד שנציגי העולים האלה התאחדו והפעילו לחץ וכל הכבוד לארגונים האלה, אבל די, מספיק. כמה הם צריכים להתאחד וכמה לחץ עוד הם צריכים לעשות?

אני רוצה לשמוע בוועדה הזאת מה נעשה, כמה קורסים פתחו, כמה אנשים סיימו את הקורס, כמה התקבלו למקצועות הוטרינרים, רופאים, אחיות. מה קורה עם מקצוע הפדולוגיה. אני רוצה לדעת כמה האנשים האלה צריכים מסכנים להגיע לכנסת ישראל ולשמוע את הדיבורים ואת הסיפורים ואת סיפורי הסבתא.

אנחנו צריכים לשמוע תכלס ואני דורשת מהוועדה הזאת ומממשלת ישראל, מהשרים שהם רלבנטיים, קודם להעביר פרויקט לאומי, בגלל שכל עולה שמגיע למדינת ישראל צריך לעבור מסלול ירוק. זה דבר אחד.

הדבר השני, אני דורשת, אני מבקשת ממך להזמין לכאן את השרים הרלבנטיים שייתנו לנו דין וחשבון מה נעשה במשרדים האלה למען הורדת החסמים. וככה אנחנו נתקדם, אחרת אנחנו לא נתקדם. סתם דיבורים.

תודה. אנחנו נשמע את האחות פלורנס בן שמחון. אנחנו רוצים לשמוע ממך מה עבר עליך מול החסמים.

כמה זמן את בארץ?

היא תספר.

10 חודשים. שמי פלורנס בן שמחון, אני אחות מרדימה, זו התמחות שיש לי בצרפת.

איפה עבדת בצרפת?

בהרבה בתי חולים ומרפאות בפריז ובכל צרפת. יש לי חמש שנים וחצי ללימודים ו-12 שנים לניסיון.

איפה את גרה כאן?

אני גרה בחיפה. אני מייצגת את ארגון הנהגת האחיות העולות מצרפת עם סלין. בשביל האחיות המוסמכות בצרפת יש לנו תארים של מדינה. זאת אומרת שבמדינת צרפת, לרוב, על כישלון שלנו. יש לנו 4,700 שעות לימודים, וזה יותר מפה. יש לנו אפשרויות לעשות את התכנית שאני עשיתי כהתמחות, כהרדמה. זה לוקח שנתיים להתמחות. למרות זאת יש לנו הרבה הרבה קשיים פה בארץ כדי לעבור את המבחן בהצלחה.

מה קרה ספציפית איתך? את סיימת את אולפן א'?

לא, אני בתהליך. אני סיימתי את האולפן א', אולפן רפואי ואני באמצע התהליך כדי להיבחן באפריל ולמשל באפריל - - -

את מכינה את עצמך לבד או שאת הלכת לקורס של המשרד?

לא, לבד, כי אני לא ידעתי שיש קורסים ואף אחד באולפן רפואי לא יודע את זה. יש חוגים גם וקורסים פרטיים וזה עולה 1,800 שקלים ואין לי כסף, אני מצטערת.

אבל עכשיו נציגת משרד הבריאות סיפרה לנו שיש קורסים בשפות, כולל צרפתית.

אין קורסים בצרפתית. אין מבחן - - -

לא, פה, פה, בארץ.

אין מבחנים. אין. אין מבחנים בצרפתית. יש רק פעם אחת בשנה בספטמבר.

את לא שמעת אותה?

כן, יש פעם אחת בשנה. ואם אנחנו לא 10 אנשים – זה לא בצרפתית.

אתם לא תהיו 20 אף פעם, כי יש רק 20 בכל - - -

אוקיי, בבקשה, תמשיכי.

כן, אז בהתחלה, הדרך שאנחנו צריכים לדעת לפני העלייה לארץ, למשל אתר האינטרנט לא ברור. יש מידע בדף אחד ומידע אחר בדף שני. אז אי אפשר לדעת איזה דף צריך להמשיך. המסמכים לתרגום, זה עולה בשבילי 6,000 שקלים בלי ניסיון. עם ניסיון – 12,000 שקלים. זה הרבה כסף. אני מצטערת. וזה לא רק בשבילי.

יש החזר.

למה משרד הקליטה לא ביקר באולפן? באיזה אולפן את למדת?

רגע, רגע, אני מבקש. סליחה, אני מבקש שתתנו לה לסיים. תקצרי, תסיימי ולאחר מכן נפנה את השאלות למי שרלבנטי.

כן, כי זה קצת קשה גם בשבילי. כמה זמן צריך לחכות בלי לעבוד? אחד שנה וחצי עד שנתיים. מי יכול להמשיך כך בלי כסף? או מי יכול לעבוד שלא בתחום שלו? למשל כמלצרית, בכל סנטר. יש לנו כישרון. באמת. יש לנו יכולת. למה צריך הרבה קשיים כאלה?

יש לנו 7 נקודות במבחנים קודמים, במבחן ממשלתי 7 נקודות עם חשבונות. אתם חושבים שבצרפת אנחנו לא עושים חשבונות? אי אפשר. אי אפשר להיות אחיות מוסמכות בלי חשבונות. וחוקים גם.

חשבונאות.

כן, חשבונאות, סליחה. ומבחן ממשלתי, צריכים לדעת שהתוצאות של צרפתים שעברו את המבחן בהצלחה או בלי הצלחה, שלקחו את המבחן בלי הצלחה באנגלית, הן יותר גבוהות מהתוצאות בצרפתית. בשבילי אני מכירה אפס אחוז. אף אחד שעבר במבחן בצרפתית.

תגידי בבקשה, בקורס שאת עוברת עכשיו, כמה אנשים לומדים יחד איתך?

אני לא משתתפת בקורס הזה. אני רק עשיתי אולפן רפואי.

בסדר, אולפן רפואי. כמה אנשים לומדים יחד איתך,עולים חדשים?

חמש אחיות.

וסך הכל בקבוצה?

אולי 23.

למה משרד העלייה והקליטה לא היה בקורס הזה ולמה לא הסברתם לאנשים?

ה - - - , זה קורס שאנחנו ארגנו. הזמנו אותם, הפנינו אותם, מממנו אותו - - -

אז איך הם לא יודעים?

אז דקה, עוד מעט אנחנו נתייחס בצורה מסודרת.

תני לי לנהל את העניין.

תנהל את העניין.

את נכנסת בכל משפט, זה לא יפה.

בסדר, אני נכנסת מפני שאני דואגת לעולים.

רגע, רגע, אז תרשמי. מה שצריך לעשות, אני מבקש שתסיימי ואז אנחנו נפנה למשרד הקליטה ואז בצורה מסודרת משרד הקליטה צריך להגיב.

אוקיי. אחרי לקחת את המבחן שלוש פעמים או ארבע פעמים, אנחנו מאוכזבות. זה הגיוני. ובסוף בלי הצלחה במבחן. סליחה, עם הצלחה במבחן יש לנו אישור זמני. זה אותו מבחן כמו כל האחיות המוסמכות פה, הישראליות, וזה אישור זמני. למה בשבילנו זה אישור זמני? זה שנה וחודשיים אישור זמני. כן, שנה וחודשיים. וגם משרד החינוך לא מקבל את התארים שיש לנו. בצרפת זה תואר ראשון ופה זה כלום. אני אחות מרדימה, זה תואר שני ופה זה כלום.

אז הרמה של הרפואה בצרפת היא גבוהה כמו פה, באמת. אתם לא לוקחים אותנו ברצינות.

נא לסכם בבקשה. אנחנו מסיימים בשעה 11.

אוקיי. התהליך לוקח שנה וחצי עד שנתיים ויש לנו פריחה עם קנדה, שלוקחים אותנו בלי מבחנים, בלי קשיים ואנחנו ציונים. אנחנו רוצים להישאר פה.

מה שאני חושבת, שאנחנו מציגים את הכישלון המוחלט של הקליטה בישראל, באמת. יש לנו כישלון ואתם לא לוקחים אותנו ברצינות.

תודה. אני חושב שאנחנו נפנה כעת למשרד הקליטה. לפני זה שאלה.

יש לי רק שאלות אינפורמטיביות. היום יכולים להגיש בקשות רישוי באופן מקוון, מחו"ל?

לאישור עקרוני, בהחלט.

הגשת מסמכים?

מחו"ל. היום מצרפת לבדיקת מסמכים אפשר. ובקשת רישוי?

אישור עקרוני.

לא, בקשת רישוי.

רגילה? מהארץ? יש חובה, אבל הרבה עולים אוהבים גם - - -

לא, מחו"ל.

אה, מחו"ל, לא, להביא אישור עקרוני. מה שעשינו בעניין החסמים.

טוב, אני מבקש, בואו נשמע, כי חברי הכנסת הולכים גם לוועדות שונות ולכן צריך לקבל תמונה על נושאים שעלו ממשרד הקליטה.

עוד שאלה אחרונה למשרד הקליטה בהתייחסות שלך קלאודיה. כמה פעמים הצוות להסרת חסמים התכנס מאז כינון הממשלה הזו?

ארבע. אבל עשינו גם ועדות משנה. יש התקדמות מאד יפה גם מול כלכלה ומול חינוך, בעיקר לגבי עולי צרפת, כי אלה הבעיות שנדונו. אני רק מבקשת לראות את הניואנסים של שבע נקודות וכן אישור זמני. תעני בבקשה.

הנושא שקודם כל ציינת שלא עוברים, רוב העולים מאירופה, מארצות הברית וקנדה כן עוברים את הבחינה. עוברים בפעם הראשונה, פעם שנייה. גם מצרפת הבחינה שנקבעה לספטמבר האחרון - - -

כמה אחוזים עוברים בפעם הראשונה?

אין לי כרגע את הנתון, אני לא הבאתי את זה.

כי אני מכירה רק אחד.

את מכירה, אבל יש לי פה את כל הנתונים לגבי עולי צרפת. אם את רוצה אני אוכל להראות לך, אבל זה לא כרגע.

גברת, משרד הבריאות. רגע, את באה לוועדה, את מגיעה לפה בלי נתונים. כל שאלה ששואלים אותך – אני לא יכולה לתת. מה זה? אז למה באת?

אני לא נתבקשתי להביא נתונים על כלל העולים שהגיעו למדינת ישראל.

את צריכה להיות מוכנה. כשאנחנו הזמנו אותך - - -

הדיון היה מיועד לגבי עולי צרפת בלבד, אבל עולי צרפת אמרתי קודם בדברי הקודמים שהגיעו שבעה, השנה הגישו בקשה שבעה, מתוכם אחת שתוך תשעה חודשים סיימה את התהליך ועברה את הבחינה. חמש בתהליך וצריכות לעבור את התכנית של השלמת הידע לחוקים במדינת ישראל ולגשת לבחינה, ואחת צריכה להגיש עוד את המסמכים שהיו חסרים לה. היא לא הגישה בעצם כמעט כלום מבחינת המסמכים. זה מבחינת הנתונים על עולי צרפת. זה מה שהתבקשנו, בהחלט זה מה שהבאתי.

לגבי מי שעובר את הבחינה, הרישוי. אנחנו נותנים לשנה אחת היתר זמני לכל בוגרי חו"ל. ההיתר הזמני הוא זהה מבחינת השכר ומבחינת הקבלה לעבודה ומבחינת תנאי ההעסקה לכלל האחיות במדינת ישראל, זה - - - אחת. ואנחנו בתום השנה אכן מבקשים הארכה, כי אין לנו אפשרות להאריך את היכולת המקצועית, המעשית. הבחינה עוסקת אך ורק כבחינה של ידע תיאורטי. ואכן כך אנחנו עושים. לא ידוע לי על בעיה בהעסקה עם ההיתר הזמני.

בבקשה, משרד הקליטה.

אז קודם כל אני באמת רוצה לדווח על מה שעשינו בעקבות החלטת הממשלה 2225, הסרת החסמים. יש לנו כאן התקדמות מאד גדולה מאז שנעשה מה שהוחלט בהחלטה הקודמת. אני רוצה להגיד מילה וחצי מתוך ההחלטה שבוצעה ושמן הסתם השרה לשעבר והמנכ"ל לשעבר היו היוזמים שלה. מבחינת תרגום המסמכים, המשרד בעצמו - - - את 4,000 שקלים מתוך הקבלות.

הייתה בעיה שנה שעברה שהיה כתוב בהחלטות. העתקנו את נוסח החוק וכתבנו קבלות נוטריוניות, תיקנו את עצמנו. כתבנו קבלות של תרגום בנוטריוניות, מכאן אפשר להגיש ואת יכולה להגיש את זה גם אם תרגמת שנה שעברה. כתבנו הוראות מעבר, העברנו את המידע הזה לארגוני העולים. אני צריכה באמת להודות לארגוני העולים העוסקים בתחום, גם עולי צרפת ולא. הם שותפים מלאים שלנו. מעבר לפורום שולחן עגול תעסוקה שאני מקיימת פעם בשלושה חודשים עם כל ארגוני העולים אנחנו גם עושים פורומים צדדיים, בין היתר מאד חשובים המתמקדים בנושאים, בין היתר הנושא של החסמים.

אז קודם כל אני אעבור על השולחן של משרד החינוך בזריזות, והנושאים הם לא לפי הסדר, לפי סדר שדנו בהם. ריכזנו את הנושאים גם מהשטח שלנו, גם עם ארגוני העולים, גם עם פניות הציבור שקיבלנו. יש שתי תעודות מצרפת לתעודות הוראה. אחת גרסיסון, וסליחה על הצרפתית שלי, והשנייה קאפס, לא משנה, שיהיה. סיכמנו, ישבנו בפורום הכנה וגם אחרי זה עם משרד החינוך, האחראי על שקילת תארים. נאמר לנו חד משמעית שגם קאפס וגם הגרסיסיון, מוכרים כתעודת הוכרה. ביקשנו לקבל את ההנחיות המדויקות. אנחנו נתרגם את זה לכל השפות. גרסיסיון זה צרפתית ונכתוב את זה בעברית, שאנשים יידעו מה בדיוק צריך, כי כפי שהוסבר לי אחת מהן זה באמת תעודת לימודים והשנייה זה המבחן היוקרתי המצטיין שאנשים עושים ולא בהכרח יש להם את הסילבוס הלימודי.

בנוסף לשלושת התארים שקיימים בצרפת, עוד פעם, סליחה, ליסנס, מסטר ודוקטור, הם אמורים להיות תואמים לשלושת התארים שיש בארץ – ראשון, שני ושלישי. ושוב, נאמר לנו שזה אכן מוכר, אבל אנחנו ביקשנו ממש חוברת מסודרת ממשרד החינוך וזה בהכנה ממש בימים האלה. שוב נתרגם את זה.

גראנד דה-קול מוכר, ברוך השם אחרי תהליך. זה בעצם בפגישה הראשונה שלי שהייתה עם מיכאל, שהוא בא וסיפר שיש בעיה עם הגראנד דה-קול לפני מיליון שנה בערך. מוכר כתואר אקדמי לתואר שני, הכל מסודר.

עכשיו עוד פעם, סליחה על הצרפתית הבלתי רגילה שלי, יש תארים בשני בתי ספר צרפתיים להשכלה גבוהה שאחד הוא גרנאד דה-קול והשני רפרטואר קלאס. גם פה יצוין ויוסבר לנו איזה מסמכים צריכים, מה בגיליון הציונים ומה צריך. נדאג להעביר את זה לעולים בצרפת דרך הסוכנות כי זה מאד חשוב.

נושא של דוקטורים פרה-רפואיים מארצות הברית, נושא שלא מוכר כלל בארץ, אנחנו ביקשנו שיכירו את זה בתואר שני. נעשית כרגע עבודה במשרד החינוך. משרד הבריאות מתייחס אל זה כתואר ראשון. אנחנו כרגע עובדים על הנקודה הזאת.

עכשיו עולי חמ"ע, יש לנו בעיה בעולי חמ"ע שמוסדות לימוד רבים שינו את השמות של האוניברסיטה בשביל היופי. המדינות התפרקו מברית המועצות וסיימו. האוניברסיטה שאני לימדתי בה שינתה את השם. יש לנו שני בוגרים, זה במקרה נפל בפתח של משרד הכלכלה כי הם היו מהנדסים. סיימו באותה אוניברסיטה, למדו אצל אותו פרופסור שנה אחרי שנה. שנה אחת שינה את השם, בעיה.

עכשיו, גם המוסדות האלה לא נוהגים להסדיר את מעמדם ביונסק"ו. זה גם עולה כסף וגם פחות חשוב. ואז מתברר שיש רשימה שנקראת ניקנאריק שהיא יותר מסודרת. היא לוקחת את כל המוסדות שמעניקים את המעמד האקדמי במדינתם ומשרד החינוך בעצם מלפני כחודש עובד על הרשימה הזאת. אנחנו שוב סיכמנו שהלינק לרשימה זאת יהיה גם אצלנו באתר וגם בארגוני העולים וגם בסוכנות וכל אחד יוכל להיכנס ולוודא מה קורה עם זה. זה בעצם נשיונל קוליפיקשיין פריימבו.

בנוסף יש ספציאליסט בתחומי הוראה, כלכלה ומשפטים, שאנחנו לדעתנו זה תואר שני, אבל עוד פעם, כאן כרגע עובדת ועדה חיצונית במשרד החינוך לשקילת תארים והובטח לנו שתוך שלושה חודשים הם עושים כרגע מחקר ויעשה מה שנעשה.

יש כאן שתי בעיות שאנחנו לא הצלחנו להגיע לפיתרון שלהן. הן יותר נופלות פחות בתעסוקה, אבל דנו בהן. אנחנו נעביר את זה הלאה. אחת זה המשך לימודים בחו"ל. הסטודנטים שלמדו בארץ שנה נסעו לחו"ל, השלימו שם תואר שני או שלישי. כשמגיעים ארצה, בהכרת תארים, דווקא מה שהם למדו פה חורג ויש אופציה שנייה שגם היא מאד חשובה בעינינו, אבל עוד פעם, זה פחות תעסוקה, זה עולים שלמדו בחו"ל רפואה שנים. למשל המנכ"ל שהיה לפני עודד במשרד שלנו, הגיע ארצה כעולה חדש אחרי שלוש שנות לימודים באוניברסיטה ברפואה. אבל כאן הלך ולמד להיות מורה כי הוא לא הוכר ויש מלא כאלה ואנחנו חושבים שמי שהתחיל ללמוד משהו והתקבל באוניברסיטה טובה בחו"ל, בצרפת, ברוסיה, בארצות הברית, אין סיבה שלא יוכל להמשיך את הלימודים כאן. מדובר באוניברסיטאות עצמן וכאן זה תהליך יותר גדול.

מה הסיכום בעניין הזה?

אין כאן סיכום, זה בכלל לא תעסוקה, זה משהו שאני מעלה כבעיה ואני אעביר את זה בתוך המשרד ל - - -, אבל עדיין הם לא קוסמים וכאן יכול להיות שבאמת יצטרך גם הגיוס שלכם, כי - - -

אבל צריך לקצר את התהליכים. כל אחד הקים ועדה, ועדה, ועדה.

לא, לא, זה ועדה אחת.

אבל בינתיים העולים סובלים.

לא, לא, זו ועדה אחת. התהליכים כאן במקרה הזה זה פשוט, את יודעת, ההתערבות ה - - -

מתי הצפי שכל הדברים האלה ייפתרו ולכולם יהיו - - -

אז חלק מהדברים כבר קיימים ונפתרו, ורק אנחנו תוך שבוע אמורים לקבל את החומרים וגם נעביר לכם מסודר.

אז אני אשמח גם לקבל כיושבת ראש השדולה.

בסדר גמור. יש עוד משהו שחסר. בשקילת תארים לא קיימת ועדת ערר. יש סמי ועדה חריגים שהיא בעצם ועדה שאם אתה נבחן, הרי מדובר על יועצים חיצוניים ואז באו למשל שלושה יועצים בתחום, הם מקצוענים, והחליטו שמישהו לא אקדמאי לצורך העניין. מה שמאפשרים בשקילת תארים, הם מאפשרים לאותו בן אדם לבוא לשלושה יועצים אחרים, אבל כאשר הם החליטו שלא – אין. אז אנחנו ביקשו ממשרד החינוך והם שוקלים ובודקים את זה, זה תהליך שיכול להיות שהוא צריך להיות מוסדר בחוק.

כמה וואוצ'רים נתתם בשנה שעברה?

3,267.

וכמה כבר השנה התחילו לקבל?

מה שפחות מחודש אני לא הסתכלתי, אבל זה 970,000 שקלים הלך על זה, אז צריך לחלק ל-7 ולא כולם 7.

כמה קורסים מיוחדים לרפואה ולפרה-רפואה עשיתם במשרד העלייה והקליטה במשך השנה הזאת?

אני רוצה להגיד שיש כאן גם הזדמנות מאד יפה - - -

בואי תסכמי. תקצרי כי אין לנו זמן.

לא, זה חשוב מאד.

יש התקדמות מאד יפה עם משרד הכלכלה. יש כאן את מיכל, שבכל הנושא של BTS היא עשתה ממש מחקר וכל ה-BTS שנוגע לרישוי יוכר כהנדסאים. כרגע משרד הכלכלה עושה מחקר באוקראינה, מולדובה ורוסיה, כי זה המדינות שבהן רוב העולים באים בתחום ההנדסה כדי לעשות את זה אותו דבר בטכניקום.

בחודשים האלה כמה קורסים יש, איזה קורסים יש וכמה אנשים לומדים?

קודם כל אנחנו כבר באופן מיידי מממנים עם הסוכנות פעילות בחו"ל עם אחיות עולות פוטנציאליות, אחיות בצרפת, על מנת באמת להכין אותן שם.

ומה לעשות עם האחריות האלה?

רגע, עוד דקה. בנוסף אנחנו פנינו למשרד הבריאות בבקשה לחזור לקורסים. אנחנו בעבר עשינו קורסי הכנה לאחיות, קבוצות מכל העולם. עם הזמן באמת מספר העולים לא אפשר אז החליטו לעבור על ההכנות האישיות. הכל ממומן על ידינו, שיהיה ברור. 7 נקודות וכל הלומדה וכל העניין הזה ואנחנו נחזור ונדון ביחד. אני חושבת שצריך לחזור לקורסים.

לגבי תרגום מבחן בארץ, ידוע שזה עניין של תקציב, אם אין 8, 10 איש דוברי אותה שפה ולכן לא מעט עולים מצרפת ניגשו באנגלית. אנחנו מתרגמים את זה פעם בשנה, אבל אני חושבת שדווקא - - -

משנה שעברה מתרגמים פעמיים בשנה.

כן, אבל זה לא בסדר שאתם עומדים במספר 10. אם יש כבר 8 תלמידים צריך להפעיל את זה.

זה מה שאמרתי, אם יש שמונה אנחנו מפעילים.

סליחה, תראו, אי אפשר להתאים אנשים אחד לשני. אי אפשר לתת לאנשים לחכות שנה שלמה עד שיהיה מבחן. צריך לראות וכמה שיותר לזרז.

אנחנו עד היום הפעלנו מבחן. תראו, התרגום הוא תהליך. אנחנו לא יכולים לחכות חודש לפני הבחינה ואז להתחיל את התרגום. בגלל זה אנחנו מכינים את הבחינה בכל השפות ועד היום עשינו, הכנו וגם כשלא היו נבחנים הייתה לנו שפה. משרד הקליטה שילם גם - - -

בסדר, אבל אין מה לעשות.

וגם בסיעוד אנחנו עושים את זה כל הזמן.

טוב, בואי תסכמי בבקשה.

זה רק בסיעוד, אבל יש עוד - - -

צריך להגיד שאנחנו מתרגמים בכל השפות.

אני לא מדברת על השפות, אני מדברת על המקצועות.

בכל המקצועות ובכל השפות.

לא, אבל שפות, הם צריכים את המבחן בשפת אם.

כן, בצרפתית. תראו, אנחנו לא רוצים, סליחה - - -

סליחה, היא תסיים ואז את תדברי.

עוד משהו. דיברתם על עורכי דין. השנה העולים עורכי הדין שניגשו במבחנים בעבר, הייתה עובדת בלשכת עורכי הדין דוברת אנגלית ואז כן גבו או לא גבו כסף אל התרגום. לאחרונה התחילו לגבות את עלות התרגום האמיתית ואז יצא מצב שנגבתה איזו שהיא אגרה ומה שמתורגם עולים גם עונים בשפת האם שלהם. כדי להביע את הידע הבלתי רגיל בנושא החוקים, אז באמת צריך להשתמש בשפת אם, וזאת ככל שהעברית שלך עילגת ולא מספיק טובה להיבחן וזה רישיון. ואז יצא מצב שמישהו אחד עונה על יותר מסמכים, מישהו פחות. עברית, רוסית, ולכן אנחנו עשינו עכשיו - - -

לכמה אנשים הצעתם כסף על תרגום מסמכים?

בשנה שעברה, בשלושת השבועות שהספקנו, עזרנו ל-170 איש. אבל בגלל שזה היה מעבר ושנה בלי תקציב, אפשרנו לכל מי שעשה את זה מיום הכניסה החוקי מ-1 בינואר - - -

איך את מסבירה את זה שבין שנת 2014 לשנת 2015 יש ירידה במספר המשתתפים בקורסי רישוי רפואיים ולא רפואיים ובמספר העולים שנרשמו במרשם המהנדסים והאדריכלים?

מאד ברור לי.

ומספר העולים שנרשמו במרשם ההנדסאים.

קודם כל צריך להבין שמי ש - - -

זו ירידה משמעותית, זו לא ירידה של שניים-שלושה.

אני יודעת. העניין הוא כזה, ברגע שאתה עולה ארצה אתה לא מיד נרשם למבחן. יש דיליי. את הגידול בעלייה הגדול, גם בתקציבים, כשביקשתי ביקשתי להזיז את זה לשנת 2017, הסתכלו - - -

הגידול הגדול בעלייה היה בין שנת 2013 לשנת 2014.

כן. אבל אלף זה לא אומר שמספר המהנדסים עלה ומספר האחיות עלה.

כן, אבל תראי, לא יכול להיות שבין שנת 2012 לשנת 2013 זה לא גדל כמעט, גדל מספר העולים באופן קטן יחסית, ובין שנת 2013 לשנת 2014 הוא גדל בלמעלה מ-35% ורואים גם גידול בנרשמים. בין שנת 2013 לשנת 2014 את רואה גידול ובין שנת 2014 לשנת 2015 את רואה קיטון.

אז תסתכל על המורים למשל, שזה גדל פי שלושה. אנחנו מסתכלים על סך כל העולים. אנחנו לא יודעים תמהיל בתוך המקצוע. כשהסתכלתי דריל-דאון, הסתכלתי על הנתון הזה, כי זה באמת עושה. אז הסתכלתי וא' באמת יש תהליך הכנה וחלק נמצאים בתהליך הכנה. למשל מה שרות אמרה או שמישהו כאן אמר, חמש קיבלו כבר מוסמכות וחמש מעשיות. הרי זה עניין של זמן הגעה לתהליך.

במספרים לגבי מהנדסים לא יכול להיות שהמספר בשנת 2015 הוא הכי נמוך ב-5 השנים האחרונות.

כי מי שניגש בשנת 2015 וסיים את הסטאז'-. רגע, סליחה, במהנדסים אל תשכח שכדי ללכת למבחן אתה צריך לסיים סטאז' של שנה או שנתיים, לעשות את מבחן ההכנה. בעצם בשנת 2015 אתה מתחיל לטפל באלה של שנת 2012. אתה תראה את שנת 2017 בגידול, במיוחד שעכשיו גם יש הרבה מאד הקלות ומאד הורחב מספר - - -

כן, בואי תסכמי בבקשה, כי יש אנשים שרוצים. סיימת?

אני לא אפריע לאנשים. אם יהיה משהו אני אגיב.

תודה. חברת הכנסת נורית קורן, בבקשה, בקיצור.

כן, אז אדוני יושב הראש, אנחנו כבר דנים ודנים בנושא הזה וכבר עברה שנה ודברים לא התיישרו. אני גם חושבת שמאד חשוב שהעולים יידעו בטרם הם עולים, מה בדיוק נדרש מהם להוכיח מקצועית וזה דבר שצריך לקדם קודם כל. כי אנחנו רואים שאנשים מגיעים לפה, נשארים פה שנה, לא מוצאים תעסוקה, רק מחפשים רישיונות וצריכים להצדיק את זה שהם למדו וזה לא בסדר. אנחנו לא רוצים שאנשים יחזרו חזרה לצרפת, בשום פנים ואופן.

צריך לראות איך פותרים את זה בחודשיים הקרובים. לא להשאיר את זה עוד ועוד וזה מאד חשוב. אנחנו מצדנו נעשה כל מה שרק אפשר, נדבר עם כל השרים הרלבנטיים. השרים הרלבנטיים כולם פתוחים, כולם רוצים לסייע. לפעמים נראה לי שהמחלקות בתוך המשרדים, הפקידים, זה מה שקורה ששם מעכבים את הדברים. לפחות במשרד הבריאות אני יודעת שזה אחד מסוים שהוא כל הזמן עמד על השיבר והוא זה שעשה בעיות ואנחנו צריכים לראות איפה הבעיה הקריטית ביותר ולפעול, ורק מתוך המשרדים אנחנו נוכל לדעת את הדברים האלה.

אני מקווה שאנחנו נצליח תוך חודשיים שלושה. די, זה מספיק. אני לא רוצה שאנשים יסבלו. מספיק כבר.

תודה.

סליחה אדוני יושב הראש, בדיוק בנקודה הזאת שכחתי להבהיר ונעשה פה המון. אנחנו מימנו לסוכנות רכזת תעסוקה נוספת, עשינו הדרכה ו - - -

אבל מסתבר שיש פה אנשים שלא יודעים.

אם הייתם עושים המון, כמו שאת אומרת, לא היינו דנים בזה.

אנחנו בעקבות ההחלטה הזאת השנה, מנובמבר הצטרפה רכזת תעסוקה נוספת לצרפת בסוכנות. אנחנו עשינו הדרכה לכל העובדים. אני כאגף תעסוקה, כל שבועיים שלושה משגרת איש מקצוע לשם. הקורס שיהיה בקיץ, והיום בצרפת מתקיימים ארבעה קורסי הכשרה שזה גננות, שזה אחיות, שזה קורסים נדרשים בארץ. אנחנו נראה את הפירות בהמשך, אבל מבחינה זו שיודעים מה צריך, עם הפעלת - --

אבל את יודעת מי יכולים לענות לנו על זה? הארגונים.

אני רוצה לשמוע את מיכאל, בבקשה.

תודה רבה. אז אני רוצה להחזיר אותנו לפני שנה, בדיוק לפני שנה וחודש היה פיגוע בהיפר כשר בפריז. ראש הממשלה נשא נאום חשוב, קרא לכל יהודי צרפת לעלות לארץ, אנחנו נעזור לכם, נקל עליכם, תקבלו תעודות. יותר משנה עברה, בואו נודה על האמת, לא קרה הרבה. למה לא קרה הרבה?

כן, אבל מיכאל, אני רק רוצה לומר לך ואני לא אפריע, אבל אי אפשר להגיד ראש הממשלה.

לא, אני רוצה לסיים.

אני אתן לך לדבר. אי אפשר להגיד ראש הממשלה, כי בתוך המשרדים יושבים פקידים. ראש הממשלה נותן - - -

אבל אם ראש הממשלה ינהל את - - - זה תפקידו - - -

אני אזכיר לך - - - אני רוצה להגיד שאסור להגיד הפקידים של משרדי הממשלה. בכל משרד יש שר והוא אחראי על מה שקורה במשרדו ואני מבקשת מחברת הכנסת לבקש סליחה מאותם עובדים ומאותם פקידים - - -

אני לא אמרתי עליהם. אני אומרת יש אנשים אחרים. אני לא אמרתי עליהם. אני מברכת אותם על הפעילות, אבל לא עליהם - - -

סליחה, אני חושב שהשרים הנבחרים אחראים - - -

הם עושים עבודה נאמנה, אבל בכל משרד יש שר שהוא אחראי למשרד ובממשלה יש את ראש הממשלה שהוא אחראי על כל ה - - -

גם בתקופה שלך הדברים לא זזו.

זה לא נכון מה שאת אומרת.

רגע, רגע.

מה נעשה בשנה האחרונה?

השנה הזאת לא נעשה שום דבר.

סליחה, סליחה. את היית שרת הקליטה, אתה היית מנכ"ל משרד הקליטה. כל מה שאנחנו מדברים זה בתקופתכם, כי למעשה - - -

ו - - -

תשאל אותם מה נעשה בשנה אחת, לא אותנו. אותם. אתה יודע, אדוני יושב הראש, זה ממש מזכיר לי את הבדיחה על אותו מנהל שנבחר לתפקיד, מגיע לישיבת הדירקטוריון, אז אומר לו המנכ"ל שהוא מחליף אותו, הוא אומר לו תשמע, הכנתי לך שתי מעטפות. הוא אומר לו מה יש בשתי המעטפות? הוא אומר תראה, אחרי כמה חודשים שיגידו שאתה לא מבצע את תפקידך טוב, תפתח את המעטפה הראשונה ושם תראה מה לעשות. אז באמת אחרי כמה חודשים הוא לא מבצע את תפקידו, הוא פותח את המעטפה הוא אומר לו תאשים את המנכ"ל הקודם. אומר לו יופי. עוברים עוד כמה חודשים, הוא שוב פעם לא מבצע את תפקידו. הדירקטוריון בא אליו בטענות, הוא הולך פותח את המעטפה השנייה, אז כתוב לו שם – תכין שתי מעטפות. אז הגיע הזמן שראש הממשלה אולי יכין את המעטפות.

כן, אבל אתם יודעים שהעלייה מצרפת זה לא רק עכשיו.

דבר שהתקלקל קשה לשנות אותו.

אפשר להמשיך?

כן, בבקשה מיכאל.

שנה אתם בממשלה, אתם צריכים להגיד מה עשיתם, ריבונו של עולם. במשך שנה - - -

כשאני אהיה שרת הקליטה אני - -

בבקשה, בבקשה, אני מצטער. רשות הדיבור למיכאל, בבקשה.

אז אחרי שנה אני משוכנע שאין אסטרטגיה היום ואין מדיניות לקליטת עולים מצרפת. פעם ראשונה בארץ יש עלייה המונית ממדינה מערבית וצריך להגדיר אסטרטגיה ומדיניות. הממשלה לא עושה את זה. אני קראתי את תכניות העבודה של שר הקליטה, הוא לא עושה את זה. אז אני רוצה להציע לממשלה אסטרטגיה ומדיניות.

בנושא הרישוי, מאד פשוט. אני חושב שצריך לנתח כל מקצוע ומקצוע. כשהרמה בצרפת היא זהה לישראל או יותר גבוהה, צריך ללכת על פטורים. מאד פשוט. כמו שעשינו לרופאי השיניים אנחנו צריכים לעשות לאחיות, לרוקחים, לכל המקצועות, אבל להשוות סילבוסים. לא למהר ולהגיד חייבים פטור. אז אנחנו עושים את זה באופן שיטתי. עשינו את זה עם עורך דין לסרי שהצטרף לצוות קליטה. השווינו את הסילבוס של צרפת וישראל. המסקנה ברורה – הרמה היא לפחות זהה. אני לא רוצה להגיד גבוהה יותר.

ולכן צריך לשנות את התקנה של משרד הבריאות ולתת פטור לכל האחיות מצרפת. זה יחסוך לנו הרבה כסף. אני שומע המון דיבורים כבר שנה על קורסי הכנה וקורסי הכנה בצרפת, כל מיני דברים שעולים המון כסף. בואו נחסוך כסף, בואו נשתמש בכישרונות האלה, שהם מוחות שמגיעים לישראל, פשוט נשנה דיסקט.

ככה עשו פעם.

בתכלס אנחנו עובדים עם ועדת הבריאות ואני מקווה עם שר הקליטה, עם - - -

יש עבודה. יש עבודה.

כדי להציע שינוי חקיקה.

אי אפשר להגיד שאין עבודה. יש עבודה.

יש עבודה, כולם עובדים, העיקר - - -

עכשיו העבירו את החקיקה על רופאי השיניים ואז לא מחילים את זה רטרואקטיבית.

לגבי רופא שיניים - - - אבל התקנות צריכות להגיע.

לגבי עורכי דין, אני רוצה להגיד שהלשכה מקשה - - -

בטח שיש בעיה. הם רק מדברים. הממשלה הזאת והקואליציה הזאת רק סתם מדברים.

חברת הכנסת סופה לנדבר, קודם אמרת דבר יפה מאד - - -

בסדר, אבל תשמע, אני רוצה - - -

רגע, רגע.

אני לא אסכים. בשעה תשע וחצי אנחנו מסיימים את הישיבה ולא שמעתי מה נעשה.

עניין העלייה והקליטה זה לא אופוזיציה ולא קואליציה.

אז אתה תדרוש. אתה חייב לדרוש.

כולם מחויבים. את יודעת שאנחנו עושים את העבודה, אבל אל תעשי כל דבר פוליטיקה.

זה לא פוליטיקה.

אבל חברת הכנסת קורן היא מהמפלגה שלך והיא אמרה ששנה לא קרה כלום.

אני אומר לך שאני לא אומר שהכל טוב, הכל יפה. אם הכל היה טוב לא היינו מדברים. עובדה שאנחנו מדברים. יש בעיות, אז אנחנו פה כדי לפתור את הבעיות.

יש לי עוד שני נושאים. אני רוצה להמשיך.

תסכם.

שני נושאים קצרים. עורכי דין – הלשכה מקשה את המדיניות לגבי כל עורכי הדין ולא מתייחסת בכלל לעולים כשכרגע התהליך לוקח שנתיים והוא עלול לקחת ארבע שנים. אני לא אכנס לפרטים, אבל צריך לשים לב לזה ולמנוע שהתהליך יהיה עוד יותר ארוך.

נושא רופאים – יש רופאים מצרפת שסיימו את לימודי הרפואה שלהם בצרפת, רוצים להתמחות בארץ. יש אחד חולים להיות מרדים. אתם שומעים? מרדים. אין מרדימים במדינה, אומרים לא, אתה לא יכול להתמחות בארץ נפני שאתה לא רופא, וזה לא נכון. היום יש דירקטיבה אירופאית.

אני מצטער להגיד, אבל יש אנשים בבירוקרטיה לפעמים קצת הזויים ולכן ההצעה הקונקרטית והמשוגעת שלי, זה לפרק את הכל, את כל המערכת שלדעתי, ואני שוקל את המילים שלי, היא טיפה מושחתת. כי אני חושב שהגילדות והבירוקרטיה הרבה פעמים הם משלבים ידיים ואני מציע לראש הממשלה להקים רשות עצמאית להכרה בתארים ובמקצועות מחו"ל. לפרק את המערכת, לנתק את כל התהליכים מהגילדות, כי יש ניגוד אינטרס. הרי הרופאים הישראלים לא רוצים רופאים מחו"ל, האחיות לא רוצות. אז צריך מישהו, רשות, שתהיה עניינית – של עורכי דין, של מומחים, ולנתק את זה לחלוטין מהגילדות. זה החלום שלי.

אנחנו נשמח לקבל את כל ההצעות שלך בכתב לוועדה, ואנחנו נבדוק את האפשרויות.

אוקיי.

אני מבקש לשמוע את דניאל וייס, בבקשה.

תודה רבה. אני רק רציתי להגיד שני דברים. אני ממשיך את דבריו של מיכאל. עם כל הכבוד, יש חברי כנסת וגם שרים שעשו עבודה נהדרת וגם פקידים שעושים עבודה מצוינת. לצערי הרב מאד, ואני מדבר היום כנשיא העמותה הישראלית לפודיאטריה וכן גם משמש כיושב ראש הוועדה המייעצת לשר בנושא של פודיאטריה. אבל זה דומה בכל שאר המקומות.

לצערי הרב מאד ישנם אנשי מקצוע, או איש מקצוע ספציפי אחד שיושב בתוך משרד הבריאות, לא בודק סילבוסים, לא בודק שעות לימודים, אינו משווה שום דבר אחד לשני ואחר כך יוצא, כמו שאמר מיכאל בצדק נכון, ויוצר גילדות בין רופאים שונים שמייצרים ועדה כביכול מאחורי הקלעים, באים עם מסמכים מוכנים לוועדה, תחתמו על זה, כי זה מה שאנחנו רוצים שיהיה בחוק. וזה בכלל לא תואם שום דבר. לא תואם את רמת הלימודים מחוץ לארץ.

ואני אומר יותר מזה, אדוני היקר, אני 18 שנה עובד במדינת ישראל בלי רישיון, בגלל שאני ישראלי שלמדתי מקצוע שלא קיים בארץ. נסעתי ללמוד בחו"ל על סמך זה שיש לי מכתב ממשרד הבריאות שיאשרו את לימודי פה בארץ. הגעתי חזרה, ביגצ"תי את משרד הבריאות. 7 שנים הייתי בבג"ץ. זה נגמר בבג"ץ כי השופט חשין פרש לגמלאות והוא אמר – אני יודע שיטפלו בחוק. 7 שנים לקח. אני 18 שנה ועדיין.

אותו בן אדם יושב במשרד הבריאות ומנהל את הדברים ואתם יודעים, אתם מדברים על ראש הממשלה, מדברים על חברי כנסת, מדברים על פקידים. יש פה פקיד אחד. איך יתכן שאף אחד לא בעט בו החוצה כבר וגמר איתנו את כל הסיפור. תראו כמה שעות אתם מבזבזים על דיונים ודיונים ודיונים, ויושב בן אדם אחד, פקיד אחד והוא מנהל את כל המערכת הזאת. כמה בג"צים הוגשו בגלל הסיפור שלו? כמה ישיבות אתם מנהלים פה בכנסת? לא חבל על הזמן של כולם? לא חבל על הכספים שזורקים פה כל הזמן?

אני בשוק, סליחה שאני מתרגש כל כך מהדבר הזה, אבל כמה עוד אפשר? ואני אומר לכם, אני יושב בתור יושב ראש ועדה שמייעצת לשר. מינו לי חברים מלכתחילה שהם עוינים למקצוע, אז אני צריך להתעמת איתם על הדבר הזה. אף אחד מהם לא קרה סילבוס. הם יושבים בוועדה, מניפים את האצבע ככה - זה נראה לי, זה לא נראה לי. זה נראה לי, זה לא נראה לי. ככה זה מתנהל. אז אתם יכולים לדון פה ולהגיע לכל מיני החלטות במקומות האלה ובסופו של יום יושב פקיד, לא מערכת שלמה, פקיד אחד והוא זה שמחליט על מדינת ישראל. הממשלה יכולה להגיד מה שהיא רוצה. חברי הכנסת יכולים להגיד מה שהם רוצים, אתם יכולים לחוקק מפה עד הודעה חדשה, והוא יושב ועושה מה שבראש שלו.

ידוע לי כל העניין.

אתה יודע, בהחלטת הממשלה דובר על הקמה של ועדת ערר. החלטת הממשלה נתנה למשרד הבריאות עד האחד בינואר 2015 להקים ועדת ערר על אותו פקיד. קמה ועדת הערר?

קמה, קמה.

כמה אנשים הגישו לוועדת ערר?

בן אדם וחצי, כי הם הקימו את זה, היה מותר מנובמבר להגיש אחורה - - -

ועדת ערר על כל אלה ש - - -

עודד, אבל זה ברפואה ועדת ערר. זה לא נוגע, בפודיאטריה צריך להשלים את ה - - -

זה לא משנה מה התחום. יושב בן אדם ופוגע באחיות. מישהו בדק את הסילבוסים? מישהו השווה? אני חותם לך שלא.

אחיות לא נמצאות אצל ד"ר שנון. אנחנו מערכת נפרדת ואנחנו בודקים כל סילבסוד, כל אחד לגופו של עניין.

לא, לא, הם מבקשים מהעולים לבדוק. זאת השיטה. העולים צריכים לבדוק.

רגע, רגע, סליחה. יש סדר. בבקשה. נציג הסוכנות בבקשה, אבל אני מבקש בקיצור, כי אתם שומעים את הצלצול. בבקשה.

תודה רבה כבוד יושב הראש. אני פשוט מבקש להתחיל את דברי ולהביא את הדברים לתיקונם, כי נאמרו פה כל מיני דברים גם בשם הסוכנות, שלא כל הדברים האלה נאמרו בצורה מסודרת ונכונה.

קודם כל אני אתחיל לגבי תכניות, לגבי אחיות למשל. אין תכניות היום לקורס לאחיות בגלל ההתעקשות של מחלקת סיעוד של משרד הבריאות, שהם אל מוכנים בשום פנים ואופן לעשות את התכנית בצרפת.

מה פתאום? מה פתאום?

זה לא נכון. הייתה לנו ישיבה. אתה לא היית - - -

רגע, גברת.

ישב איתנו בישיבה נציג - - - יש החלטה - - -

רגע, רגע, סליחה.

יש החלטה, סליחה.

זה לא נכון.

סליחה, כשאת דיברת אף אחד לא הפריע לך. אני מבקש, אם את צריכה להגיב - - -

אריאל קנדל עדכן אותי כי אני איתו. להיפך. הפוך, כן.

אז הוא שלח לי מסמך - - -

רגע, מה קרה?

אבל זה לא נכון.

אז תגיבי אחר כך. תני לו לסיים את המשפט.

יש החלטה לקיים את הקורס, כפי שיש החלטה - - -

איפה, בצרפת?

לקיים את הקורסים של רואי חשבון ואנחנו מקיימים אותם.

בצרפת? יש החלטה?

בצרפת. יש החלטה, אבל היא עדיין לא בביצוע. למה?

כי זה קשור לסוכנות. צריך להבין - - -

מי צריך לבצע ולמה לא מבצעים?

בגלל שמחלקת הסיעוד של משרד הבריאות מתעקשת - - -

ממש לא נכון. סליחה.

בבקשה.

זה כן נכון.

בבקשה, תתני לו לסיים משפט.

זה כן נכון. אתם מבקשים שלגבי שבע הנקודות יעשו את זה אך ורק פה. סליחה, את אמרת דברים שאני אומר לך, תבדקי קודם כל עם שושי ריבה ואם אני טועה, אז תגידי טעית. אבל קודם כל תבדקי עם שושי ריבה אם היא אמרה לנו את זה או לא. אגב, יש כן קורס, למשל רואי חשבון. אני חייב לומר שדווקא עם לשכת רואי החשבון ולשכת יועצי ההשקעות כן יש התקדמות, התקדמות טובה מאד לגבי יוצאי צרפת.

עם - - - משרד הקליטה.

זה עם משרד הקליטה ביחד, להיפך.

רגע, מה קרה לכם?

המימון של זה זה ממשרד הקליטה והקורסים האלה כן קיימים, אבל להגיד שיש קורס של אחיות? אגב, - - - לגבי יוצאי צרפת, יש להבדיל בין המנטאליות, בין המדיניות ובין דפוסי התנהגות של יוצאי מערב לאלה של יוצאי ברית המועצות לשעבר או אפילו אמריקה הלטינית. זה מנטאליות שונה לחלוטין, הם לא מוכנים לחכות, כפי שנאמר פה, שנה שנתיים, כי שנה שנתיים זה תהום, זה פשוט להגיד להם תחזרו הביתה, או הם יגידו – אנחנו חוזרים הביתה, אין לנו מה לעשות פה.

אז אתם צריכים להתאים את הדברים על פי אוכלוסיית היעד ולא על פי המערכת. ואם לא עושים את זה, אז אנחנו חוזרים תמיד על אותם דברים ונשאר שם.

תודה.

נקודה אחרונה. יועצי השקעות, רואי חשבון, הקורס כן מתקיים וכן יש כבר - - - וגם יש מועמדות, אמרו שיש פה רק 6 מועמדות. המועמדות לא קיימות בגלל סיבה אחת, הן מפחדות פחד מוות ואין קורס. יש מועמדות. יש לנו גם רשימה של אחיות שמוכנות להשתתף. עדיין הקורס לא מתקיים.

בבקשה, אני יודע שהרבה רוצים לדבר אבל הזמן שלנו קצר. זכות תגובה במשפט אחד.

משפט אחד. צר לי על מה שאתה אומר. אתה נפגשת עם שושי ריבה ואיתי לפני הרבה מאד זמן. מאז גם נעשו שינויים, נעשו מהלכים במסגרת הסרת חסמים. אנחנו נפגשנו לפני כארבעה חודשים עם מר קנדל ועם אדוני שיושב לידי.

אני יודע, אבל - - -

יכול להיות שאתה יודע, אבל משתמע פה שיש אי הבנה ביניכם.

אבל גברת רות, מבחן התוצאה - - -

ההחלטה הייתה שאנחנו, סליחה - - -

את מבחן התוצאה אתם לא מקיימים לעולי צרפת. נקודה.

אני לא יכולה לקיים תכנית כשאין לי את המועמדים. הסוכנות התחייבה להודיע לנו שיש מועמדים ושיש עבור מי לעשות ואנחנו נגיע. הנה, קלאודיה יושבת לידי. זאת החלטה חד משמעית וזה יבוצע מיידית ברגע שיהיה לנו את הקהל, אנחנו מיד שם. האווירון נוסע כל יום. אין בעיה.

אני אומר לך, תראי, מבחן התוצאה הוא הקובע. יש החלטה.

אני לא יכולה להביא מועמדים.

רגע, אבל הוא אמר שיש החלטה אבל משרד הבריאות לא מקיים אותה.

לא, לא, זה לא משרד הבריאות והנה, יושב לידי נציג הסוכנות. הסוכנות צריכה לגייס את האנשים.

בסדר, אבל מי שדיבר זה נציג הסוכנות.

אדון קנדל ישב איתנו לפני שלושה חודשים ולא חזר אלינו מאז. זה ביניהם.

רגע, רגע .

אריאל קנדל שלח לנו עכשיו. - - -

יש כאן דברים לא נכונים.

גם באחיות, גם ביועצי השקעות, גם ב - - -

גברת ליזה רחמני, בבקשה, בקיצור.

הוא כתב לנו את זה.

תקשיב, אני מצטערת.

תיתן לקלאודיה להגיד משפט.

אני חושבת שזה ממש לא בסדר. אני רוצה להגיד שזה פשוט מאד לא בסדר וצריך שהסוכנות בתוך האגפים שלה תתעדכן אחד עם השני. ההחלטה על קיום קורסים התקיימה ב-11 בנובמבר, ביום ההולדת שלי ואנחנו מימנו אותה ויצאנו במיידית לדרך. אז - - - הסוכנות גם לחלק ההסברתי וגם לחלק הגיוס מועמדים, וגם אנחנו מממנים.

את משרד הקליטה.

רגע, דקה. יועצי ההשקעות, באמצעות הסוכנות זה חוזה. אם אנחנו פועלים פה, הם פועלים שם. את יועצי ההשקעות והיתר עשינו מנובמבר.

בסדר, אבל זה - - -

לא, לא - - -

הוא לא אמר לא נעשה בהשקעות.

אבל הוא פשוט מסלף את העובדות. סליחה, הוא צריך להעביר לנו. קודם כל היה באמת - - -

קלאודיה, אנחנו נמליץ שתשבו יחד איתם להבהיר את הדברים ולהביא אותם לוועדת הקליטה.

הוא התייחס רק לגבי אחיות.

הוא צריך להבין, זה עכשיו עבודה של הסוכנות. אנחנו מחכים להם. לא יכול להיות שהוא בא ואומר אין קורס כי הם לא עשו. לא יתכן. דבר כזה עוד לא ראיתי.

עובדה לא.

זה כנסת ישראל.

רגע, נתתי את זכות הדיבור לגברת ליזה רחמני, בבקשה, בקיצור.

רק כמה נקודות. קודם כל לגבי עורכי הדין, מרכז המחקר והמידע של הכנסת ציין את מספר עורכי הדין שניגשים למבחן של הלשכה, אבל לא ציינתם את אחוז ההצלחה. זה מידע מאד חשוב.

אין כאלה נתונים.

הנתונים - - -

אנחנו נעשה מחקר מעקב קדימה.

בסדר. אני רוצה גם להודות למשרד הקליטה לגבי עורכי הדין והבעיה של התרגום ותודה רבה שטיפלתם בזה. אני חושבת שעכשיו צריך באמת לחשוב על תהליך הרישוי בכלל ואיך להקל על התהליך. אני עברתי את זה בעצמי. זה לקח לי שנתיים וחצי. אני חושבת שלא כולם יכולים לעשות את זה והתהליך באמת יכול להיות מאד מייאש במקרה של עלייה בגילאים מסוימים או יחד עם משפחה.

אחרי כמה שנים ניסיון זה לא הגיוני לדרוש מהעולה לעשות סטאז' של שנה ועכשיו עוד יותר ארוך של שנה וחצי אחרי הרפורמה. אחרי גם כמה שנים של ניסיון זה לא הגיוני לעשות מבחן לשכה. צריך היום באמת לפתוח את הדלתות וגם לעודד עלייה של עורכי דין יותר צעירים.

לגבי רואי חשבון, אני שמחה לדעת שיש קורס עכשיו שמתקיים בחו"ל, אבל יש בעיה רצינית לרואי חשבון שהם בארץ. משרד הקליטה מארגן קורס, אבל זה נושא אחד בשנה בערך ויש ארבעה או חמישה מבחנים לעבור, אז זה לוקח להם לפחות 4 או 5 שנים רק לעבור את המבחנים ואז צריך לעשות את הסטאז'.

אנחנו מוכנים בו זמנית, זה עניין של מבחנים.

סליחה, סליחה, אין לנו זמן. בבקשה לסכם.

פשוט התהליך בסוף לוקח בין ארבע לשבע שנים וזה לא משהו הגיוני. אני מכירה פשוט אנשים שעשו את זה, אז צריך גם לטפל בזה.

את דיברת על הכרת תארים. אני רוצה רק לחזור על הנקודה של הרופאים. יש באמת בעיה רצינית לרופאים שיש להם שש שנים לימודים והם רוצים לבוא לארץ. אני יודעת שיש תכנית של משרד הקליטה ביחד עם משרד הבריאות בשביל לטפל בזה, אבל אני לא חושבת שהתכנית טוב. כי בסוף אתם מציעים להחזיר את האנשים האלה ללימודים ושהם יעברו את המבחן. זה לא הגיוני, בגלל שהיום הם כבר מקבלים פטור של המבחן ופשוט צריך להרשות לקבל אותם ושהם יוכלו לעשות את ההתמחות פה.

אז אני באמת אשמח לשיתוף.

זה עניין של חקיקה.

אז באמת צריך. אני אשמח אם אתם יכולים לעזור עם זה. תודה רבה.

טוב, בסדר. תודה רבה. אני רוצה שנשמע את רואי החשבון ואחר כך משרד הכלכלה. בבקשה.

תודה רבה. חשוב לי מאד לדבר. אני לא רוצה לדבר על כל המקצועות הסקסיים שהעלו פה, כי שמענו שבע אחיות, ארבעה רופאים, 50 רואי חשבון ונדמה לי מהנתונים בוועדת הקליטה הקודמת שהייתי, אז החציון הוא גיל 50 ומבחינת השכלה זה 13 שנות לימוד. זאת אומרת שאנחנו מדברים פה על אוכלוסייה שהיא לא אקדמאית. יש המון חסמים לאנשים שהם לא אקדמאים, כמו שיפוצניקים.

אני פה בתכתובת - אני לוקח יוזמות אישיות ופרטיות - בתכתובת עם רשם הקבלנים. כבר ארבעה מכתבים עד שהעמדתי אותו בפינה, הוא כבר לא עונה לי. הוא לא מוכן להכיר בניסיון מחו"ל כדי לרשום אפילו שיפוצניק בסיווג 190. שיפוצניק שרוצה לעבוד בארץ, אם הוא רוצה לעשות פרויקט מעל 44,000 שקלים, הוא צריך להיות רשום. לא מוכנים להכיר בניסיון מחו"ל, למרות שהוא רשום בלשכת המסחר ויש לו ביטוחים, צרפתי את כל המסמכים.

מה זה אומר? או שהוא יעלים הכנסה, או שישראבלוף – הוא ייקח פרויקט של 200,000 שקלים, יפצל אותו, או שמישהו פעם יתקשר אלי מחו"ל ויגיד לי מה, נראה לך שאני אפתח תיק במס הכנסה? כי כמו שמאיר אמר, הם באים גם עם דפוסי התנהגות שונים, אבל אני לא רוצה להרחיב פה. אני נוגע בהמון עולים, ביזמות העסקית ובכנסים של הסוכנות. זה אחד החסמים. למשל משרד התחבורה דווקא כן הסכימו להכיר בניסיון מחו"ל.

עוד משהו שנורא חורה לי כשאני לעזור ביזמות, זה הנגישות למידע. יש המון ארגונים שמטפלים בעלייה והם מקבלים מידע סותר מכל ארגון. כולם עושים את זה וולונטרית וכולם עושים את זה בנחמדות ובהתנדבות, אבל אין נגישות למידע אמין וזמין במשרדי הממשלה. זה דבר שני. זה עוד חסם לדעתי, כי בתור רואה חשבון - - -

תזמין לכאן את מחלקת היזמות במשרד העלייה והקליטה.

אני אומר דבר אחרון, עוד חסם שקיים, זה גם בתחום המיסוי. למשל להקל עליהם ולהרחיב לעולים את הרשימה של העוסקים הפטורים. לפחות כבר להכניס אותם לרשת המס. כל עולה שבא אני קודם כל פותח לו תיק במע"מ. זה כמו החינוך עם פרחי הבר, שפעם - - -

ואחר כך שבע שנים לא לסגור?

סליחה? לא הבנתי. לא שמעתי.

תודה. תודה. תסיים בבקשה.

אוקיי, אז אני אומר, יש כמה דברים שאפשר להתקדם כדי להוריד חסמים ושהם יוכלו להיכנס לתעסוקה. לא הבנתי את העניין עם השבע שנים.

רגע, רגע, אתה תתמקד בדבריך.

אוקיי. זהו, אז אני אומר נגישות, חסמים ויש המון. זאת אומרת שיפוצניקים ובעלי מקצועות כאלה ולאו דווקא אקדמאיים שגם להם צריך לדאוג. נגישות לאתרי הממשלה ואולי עוד הקלות במס או הרחבה של כל מיני תקנות. תודה רבה.

תודה. גברת מיכל אבגנים.

משרד הכלכלה. אני רוצה פשוט שיירשם בפרוטוקול שהנתונים שמוצגים פה על מהנדסים הם לא שלמים. זאת אומרת יש פה התייחסות רק לרישיון, אין התייחסות לרישום. מה גם שמרבית תחומי ההנדסה לא נדרשים לרגולציה. לא צריך להירשם כדי לעסוק בתחום, אז כך שחסר פה נתון כמה הגישו, כמה לרישוי, כמה לרישיון. זה מאד חשוב לי שזה יירשם בפרוטוקול.

אבל סליחה, הערה פה, ואז הם צריכים להירשם בפנקס הקבלנים ושם יש בעיה עם ותק, אז יופי. אז הם רשומים בפנקס המהנדסים, שגם, זה נורא קל, כי מהנדס אזרחי - - -

כן, אבל זה לא חופף בין החוקים. זאת אומרת זה לא תלוי אחד בשני.

יפה, ואז הוא אומר לאותו מהנדס, אבל גם במשרד החינוך מכירים לי בתואר. בקיצור, יש פה יותר מדי - - -

בואו נשמע ממשרד הכלכלה.

רק היה לי חשוב לומר שפשוט הנתונים הם נכונים, רק הם נישתיים והם לא מקיפים את כל הנתונים הנכונים.

אני רוצה להוסיף ולומר שאנחנו בקשר הדוק עם משרד הקליטה, בקשר הדוק עם הארגונים. אנחנו בודקים פרטנית. יש לנו ליווי אישי לכל עולה בכל תחומי ההנדסה, אדריכלות וחשמל. אנחנו מלווים אותו מהרגע שהוא הגיש את הבקשה ועוד, גם אם זה הגשה מחו"ל ועד הרגע שהוא קיבל את הרישיון או את הרישום שלו. השלב הראשון זה הרישום.

אנחנו מבצעים מחקרים באופן יזום בכל אותן הארצות שמשם יש עולים בתחומי ההנדסה והאדריכלות, כדי למנוע מצב שנדרוש מהם סילבוס ולמנוע מצב שאנחנו נדרוש מהם להגיע לוועדות. כמה שאפשר לעשות את העבודה לפני. אנחנו מתרגמים מסמכים עבור אותם עולים שלא יכולים לתרגם מסמכים. אנחנו לא גובים על זה תשלום. משרד הכלכלה סופג את זה במלואו. אנחנו אפילו לא ידענו על האופציה של משרד הקליטה להחזיר. זאת אומרת אנחנו עובדים בעניין הזה.

אנחנו בוחנים אפשרות לפטור את האדריכלים הוותיקים מחובת בחינה מעשית ו - - -

והעולים יודעים את זה?

כל מה שדיברתי עד עכשיו – העולים יודעים מזה. יש לנו חוברות - - -

זה תוצאה של אותו חוק.

אני חושבת שהעבודה שאתם עושים היא עבודה נהדרת. אני חושבת שזה צריך להיות בדפי ההסברה של משרד העלייה והקליטה.

זה מופיע.

לא לבלבל את העולים שירוצו למשרד זה ולמשרד אחר. שידעו בדיוק לאן לגשת, לאיזה טלפונים, מתי שעות הקבלה ומה הם צריכים.

חד משמעית. אז הוכנו חוברות ייעודיות לעולים בשפות שונות. עשינו גם הדרכות.

תוכלי לשלוח לנו את החוברות האלה?

בוודאי. חשוב לנו שתבינו שאנחנו עושים את הבקרה שלנו. אנחנו עושים סטטיסטיקה כמה מתוך העולים שהגישו לא קיבלו ואנחנו ניגשים אליהם שיגישו ערעור.

יפה מאד.

מעבר לזה, גם כל מי שניגש לוועדה באדריכלות, הנדסה ושאר התחומים של הנדסה, נדרש להעביר פרויקט גמר. אנחנו מבינים שלעולים יש קושי להעביר פרויקט גמר, אז אנחנו מאפשרים להם להביא את הפרויקטים אם הם עובדים. אם הם לא עובדים הם יכולים לבצע סקיצה במהלך הריאיון עצמו. זאת אומרת אנחנו ממש מלווים.

תודה, תודה.

את נשמעת מאד מקצועית ומאד סימפטית כלפי העולים.

ואכן הם עשו עבודה מצוינת. יש לציין שהם עשו עבודה מצוינת במשרד הכלכלה.

צחי, בבקשה. יש לו תגובה למשרד הכלכלה.

אני רוצה להעיר בכיוון שהיא אומרת.

קודם הוא רוצה להגיב ואחר כך ניתן לך.

אנחנו פנינו למשרד הכלכלה בבקשת נתונים מכאן קיבלנו. חבל שלא העברתם לנו את הנתונים המלאים שציינת, שחסרים. התבססנו רק על נתונים שכן העברתם לנו.

אוקיי. רשמתי לי.

תשימו לב לפעם הבאה.

רק רציתי להעיר. שמי אריאל פיקאר, אני מטפל בעלייה מצרפת מטעם משרד העלייה והקליטה. אחד מהדברים שהיו בהחלטת של מרס 2015 וקלאודיה הזכירה את זה, אבל אני רוצה למרות הכל להדגיש, כי אני חושב שזה צעד גדול. אחת מהבעיות האקוטיות שהייתה בעלייה מצרפת היה הנושא של ה-BTS, ובעצם אותו תואר שמשום מה לא רצו להכיר בו פה, במסגרת שיתוף פעולה של האגף של קלאודיה, משרד הכלכלה וגם חלק מהסוכנות ואנחנו, היום, וזו אחת מהבשורות הטובות, כי זו הייתה אחת הבעיות הקשות שהיו לנו – כל מי שיש לו BTS בתחום אלקטרוניקה, מהנדסים, הנדסאות וכל המקצועות שדורשים רישוי, אחרי הגשת תיק, משרד הכלכלה רואה בחיוב ורוב הסיכויים שהוא יקבל הכרה כהנדסאי ולא כטכנאי, שלזה יש השפעה מבחינת שכר.

זה היה כתוב בהחלטה שחברת הכנסת סופה לנדבר העבירה ואני חושב שאת זה עשינו וביצענו במלואו.

תודה. בבקשה, עודד פויר, בקיצור בבקשה.

כן, מההסתדרות הציונית העולמית. אני אציין בדקה אחת, דבר ראשון דיון חשוב. היו הרבה דיונים חשובים, אני חושב שכדאי שהפרוטוקול של הדיון הזה יהפוך להיות איזה שהוא דו"ח מעקב שלפי זה נעבוד. נאמרו פה הרבה דברים וזה יהפוך להיות דו"ח מעקב גם בישיבה הבאה מה נאמר, מה נעשה, שתמיד נהיה קונקרטיים, כי כולנו בעד, כולנו רוצים, בל צריך להתכוון לכיוון של עבודה וביצוע.

אני רוצה להמשיך מכיוון אחר לחלוטין, שכולם מדברים על הנושא הזה כנושא חשוב, וכמובן ההסתדרות הציונית הלאומית מחויבת, שזה כמובן שולחן עגול של הרבה נציגים, הרבה מפלגות, אין קואליציה, אין אופוזיציה. בנושא הזה כולם מקדמים ואני רוצה להביא פה איזה שהוא מחקר מאד מעניין שעשינו. עשינו מחקר עומק, מחקר עמדות בחברה הישראלית, דרך מכון מדגם, מאד מכובד.

נשאלה שם שאלה – בהנחה שחסמים בתעסוקה זה משהו שמעכב עולים או מצד שני יכול לעודד עלייה – מה אתה חושב שצריך לעשות או האם צריך לעשות. 83% מהציבור הישראלי, לא אנשים שמתעסקים בעלייה, סברו בצורה חותכת שיש לעשות דברים אקטיביים לעידוד העלייה. חלק אמרו חייבים לחייב גופים לעשות דברים ממש בצורה של חובה. חלק אמרו לתמרץ, אבל כולם אמרו שחייבים לעשות.

אז אם היינו צריכים גם להבין שגם הציבור מאחורינו, זה לא רק עניין של השולחן הזה, זה כל המדינה, אז יש פה באמת פרויקט לאומי. אני מתחבר למה שאמרה השרה לשעבר לנדבר, יש פה פרויקט לאומי עם כותרת או בלי כותרת, זה פרויקט לאומי וחייבים לרוץ עם זה קדימה. אז שיהיה בהצלחה לכולם.

תודה. גברת אסתר בלום, בבקשה.

תודה רבה. אני אנסה לקצר. יש הרבה דברים. קודם כל שמענו הרבה כאן את הנושא של הרצף בעלייה והקליטה. זו בעיה שהיא לא רק לצרפתים, אבל היא כן אצל הצרפתים מאד מאד אקוטית. צריך לחשוב איך אנחנו מעתיקים תכניות שקיימות, כמו התכניות של הרופאים של ברית המועצות, שישר מכניסים אותם למרכז קליטה ובתוך מרכז הקליטה יש להם את המעטפת לקליטה שהיא גם לימוד השפה העברית.

אנשים פנויים בראש, הם לא צריכים להוציא יותר מדי כסף כדי לחיות בשנה הראשונה. הם יכולים אחר כך לעשות אולפן ב', את ההכנה למבחן, מה שלא יהיה. המשרד חייב לשים את זה גם על סדר היום, להכניס גם את הצרפתים לתוך התכניות האלה.

דבר שני, הפלטפורמה של טרום עלייה. אנחנו ביקשנו כמה פעמים, חייבים לחשוף את זה יותר ויותר לציבור בחוץ לארץ. נעשתה פה עבודה מצוינת של משרד העלייה עם משרדי ממשלה אחרים וחבל. יש לנו הרגשה שלא משתמשים בזה. זה חייב להיות מלווה בשיווק. בלי שיווק הדבר הזה פשוט ייפול לנו וזה יהיה מאד חבל.

בעיתונות הצרפתית שיווקנו את זה הרבה.

בסדר, אבל עוד יותר. אם אין מענה, כנראה שזה לא הדרך או שזה לא נעשה מספיק. עוד נקודה מאד חשובה, אין במשרד מי שבעצם מלווה את העולה שצריך לעשות תהליך של רישוי מקצוע. כל העבודה היום נופלת על ארגוני העולים ולכן אנחנו כל כך מתמחים בעניין הזה. כי אנחנו לוקחים העולים ומלווים אותם אחד אחד. זה לא יתכן שהמשרד מטפל בכל הדברים האחרים – אם זה בוואוצ'רים והליווי של העולים בכל מיני – אבל דווקא אלא שצריכים רישוי, אין ליווי. זאת אומרת אין להם כתובת להיכנס לשם.

יש את הפקידה הבסיסית שיכולה להגיד אתה צריך לעשות את זה ואתה צריך לעשות את זה, אבל לעשות את זה זה בערך 200-300 עמודים. זו עבודה שהיא מאד מאד קשה לעולה. חייב להיות - - -

כמה פרויקטורים אישרתם בצרפתית השנה?

לפחות, זה תפקיד ש - - -, אני חושב שבערך תוספת של 10 פרויקטורים.

כן, אבל זו עבודה של אותם פרויקטורים נוסף לארגוני העולים.

30 מתוך 20. זה תפקידם.

אם אפשר לתת פה הגדרה. אנחנו נשמח לדעת את זה ואנחנו נשמח לראות את המומחיות שלהם בנושא. אנחנו נשמח לשתף פעולה.

אנחנו חורגים מהזמן.

דבר אחרון, אני מאד מאד מבקשת. דבר אחרון מאד חשוב. כידוע הממשלה הקודמת אישרה תקציב מאד יפה ומאד משמעותי לעולים מצרפת, בלגיה ואוקראינה. לצערנו הרב כל התכניות שכרגע מאשרות, הן רק עבור עולים שהגיעו מה-1 למרס עד 31 בדצמבר. חברים, כמה אנחנו יכולים לעשות תכניות עבור מספר עולים על כך כך הרבה כסף.

תרחיבו את הזכאות לעולים האחרים שהגיעו לפני, לעולים שהגיעו אחרי. אי אפשר לתת לאותה משפחה, לאותו תא משפחתי 20 סדנאות בכל מיני נושאים, והם גם עסוקים בכל מיני. אי אפשר להקדים סדנה אם אין לך מספר משתתפים מינימאלי. יש פה הרבה מאד כסף שיתבזבז ברשויות המקומיות - - -

את צודקת מאד.

ובכל מיני מקומות אחרים, אם אנחנו לא נשנה את הפרט הזה. אני מאד מבקשת ואומרת את זה, כי בסופו של דבר זאת החלטה שלכם.

צריך לעשות תיקון לדבר הזה.

אתם חייבים להרחיב את זה לעולים וגם בבקשה להכניס בדבר הזה סעיף תקציבי, כי היה, לארגוני העולים. לא יתכן שמכל המיליונים, עשרות המיליונים שחולקו בין כל משרדי הממשלה, לא 20,000 שקלים, לא מיליון, לא חצי מיליון שקלים הועברו דרך התמיכות כתוספת לארגוני העולים שעושים כאן עבודה מאד מאד חשובה.

תודה רבה לכם.

תודה רבה. תודה לכולם. אני רוצה לסכם את הדיון.

כמובן אנחנו נפנה לכל המשרדים הרלבנטיים לבצע את הפרויקט שהממשלה החליטה בעניין העולים מאוקראינה, מצרפת, מבלגיה ולבצע את זה לכל התקופות, כמו שאת אמרת - - -

להרחיב את הזכאות.

להרחיב את הזכאות. אנחנו נקיים המשך דיון, כי אני רואה שהזמן הקצר לא נתן לנו להגיע לעומק העניין. אנחנו נמשיך בקרוב בעוד דיון.

יש לי רק משפט אחד.

אני בסיכום.

לא, בקשה לסיכום.

עכשיו המספר הראשון זה עלייה מרוסיה. אז יכול להיות שאם אתה כבר מבקש להרחיב את הזכאות ויש המון קורסים שאני לא יודעת, אין שם מספר דרוש של עולים, אז יכול להיות שהבקשה של ועדת העלייה והקליטה יכולה להיות לשר, להרחיב את זה גם לעולים שמגיעים מרוסיה. לפחות לפני שכל הפרויקט הזה יהיה פרויקט לאומי לכל העולים שמגיעים למדינת ישראל.

בסדר, זו תהיה הפנייה שלנו. אני פונה לכל משרדי הממשלה להסיר את החסמים. אני אמרתי בדיון הקודם ואני חוזר ואני אומר את זה – תנו לעולים לחזור הביתה ותנו לעולים שירגישו שהם בבית. זה לא מספיק שהם מגיעים, הם גם צריכים להרגיש כמו בבית. זה הבית שלהם וזה תלוי בנו.

אם אנחנו מתייחסים אליהם, אם אנחנו מורידים ומסירים את כל החסמים הבירוקרטים, אז הם ירגישו בבית ומי שמרגיש בבית – לא יעזוב את הבית.

ולכן אני מבקש ממשרדי הממשלה לעשות הכל בצורה של תום לב, ללא שום בירוקרטיה, כדי לעזור לעולים שלנו.

תודה שהגעתם. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25.