הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 84

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, כ"א באדר א התשע"ו (01 במרץ 2016), שעה 14:00

מצב רדיו רק"ע בתאגיד השידור החדש

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

סופה לנדבר

קסניה סבטלובה

טלי פלוסקוב

רוברט אילטוב

אסף וסרצוג - רפרנט תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר

אבינועם רוזנבאום - עוזר מנכ"ל משרד התקשורת

שמעון אלקבץ - עורך ראשי, רשות השידור

אלדד קובלנץ - מנכ"ל (זמני) תאגיד השידור הישראלי

קרן הראל-הררי - יועצת בכירה למנכ"ל תאגיד השידור הישראלי

אלכסנדר מדבין - מנהל השידורים ברוסית, רדיו רק"ע, רשות השידור

דוד שכטר - דובר הסוכנות היהודית

מרינה קונצביה - מחזיקה תיק קליטה ועלייה, עירית ירושלים

אלכסנדר ברמן - יו"ר "חזית הכבוד" - ארגון ווטרנים יוצאי מלחמת העולם השניה

אברהם שרנופולסקי - סגן יו"ר "חזית הכבוד" - ארגון ווטרנים יוצאי מלחמת העולם השניה

אינה ישראלי - יו"ר התאחדות יוצאי גרוזיה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

ר.ל., חבר המתרגמים

מצב רדיו רק"ע בתאגיד השידור החדש

צהרים טובים לכולם, שלום לָךְ, צהרים טובים, אנחנו מתחילים היום את הדיון בנושא רק"ע. אנחנו לא נחזור על דיונים שהיו לנו והדיון היום מיועד לתאגיד החדש – איך אתם נערכים ואיך אתם מתארגנים? אנחנו רוצים לשמוע הכול, האם אתם צריכים עזרה מאתנו או לא? יכול להיות שאתם לא צריכים אבל חשוב לנו לדעת. גם לנציגי הארגונים וגם לנציגי העולים חשוב לדעת וזו המטרה של הפגישה, לשמוע, להתעדכן, מה הולך להיות מיום 1 באפריל 2016.

אם הולך להיות.

בואו נשמע, אני לא רוצה לנבא, אני מדבר על מה שפורמאלי. מי יתחיל? קודם כל חברותיי, חברות הכנסת, חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חברת הכנסת טלי פלוסקוב ויצאה כרגע חברת הכנסת סופה לנדבר. אני חושב שנתחיל, האם אתן רוצות להתחיל?

אני דווקא חושבת שכדאי לנו לדבר אחרי שנקבל את העדכון ונשמע מה קורה. גם על המעבר.

אני שומר את סדר הדברים של הפרוטוקול.

תודה אדוני היושב ראש, תודה.

מודים לך ואתה היושב ראש.

ומעריכים את זה. האם המיקרופונים עובדים?

הצטרפה אלינו חברת הכנסת סופה לנדבר. בבקשה.

אני אתייחס רק במשפט אחד לגבי משהו אקטואלי, כי אנחנו יצאנו מהישיבה הקודמת של הוועדה עם בקשה מהאוצר, להקצות את אותם 30,000 שקלים, ואני יכול להגיד שאנחנו כבר עושים בהם שימוש, מזה כחודש. אנחנו צירפנו אחד עשר נותני שירותים ל-server root הבא, חמישה הצטרפו לשידורים בשפה הרוסית, אחד לשידורים בשפה האמהרית ועוד חמישה לשידורים בשפות השונות –אחת עשרה שפות נוספות. בהחלט תוספת כוח מאוד מאוד משמעותית, בשים לב למצוקה שאנחנו נמצאים בה. זה כן נתן איזשהו אוויר לנשימה. אני כבר רואה שאלכס גבה בשני ס"מ - - -

מבחינה מקצועית - - -

אני חושבת שהוא לא ישן בלילות.

אני רק רוצה להגיד - - -

רק בקשה אליך, אדוני היושב ראש - - -

מגיעה תודה לחברת הכנסת טלי פלוסקוב, שאנחנו הפעלנו אותה ואת הקשרים שלה, ולכן - - -

בעניין הזה רציתי לבקש שה-30,000 שקלים, שלא יתאדו לנו, האוצר סיכם אתנו ש-30,000 שקלים יהיו עד 31 במרץ.

30,000 שקלים ליום, נכון?

לא ליום, אלדד, הלוואי, אלה לא הסטנדרטים של התאגיד, אנחנו בפירוק, והנה תיכף אלדד ייתן סקירה על התאגיד, אבל אני מבחינתי אשמח שתצא מפה גם בקשה כי החודש הזה מסתיים - - -

אבל שמענו שזה יהיה עוד חצי שנה.

זו הבקשה שלי, חברת הכנסת לנדבר, אני רוצה שלפי אותו סכום שנתנו לנו יאריכו עד ליום התחילה.

כן.

זו הייתה הכוונה. הסברנו את זה.

זו הבקשה. כן, כן.

חשבנו שעד 1 באפריל נספיק.

ידענו שיש סיכוי שזה לא יקרה.

ה-1 באפריל אבל לא ברור באיזו שנה. שלום לכולכם, שמי אלדד, אני המנכ"ל הזמני של תאגיד השידור הישראלי החדש. פחות או יותר בחודש אוקטובר, אחרי שינוי החקיקה האחרון שעבר בחודש ספטמבר, התאגיד התחיל לעבוד דה פקטו, הועבר אליו הסכום הראשוני של תחילת הפעילות שלו, הועברו אליו 5 מיליון שקלים ראשונים מתוך תקציב הקמה שהוא מעל 300 מיליון שקלים, שהוא אמור לכסות רק את הצד הלוגיסטי של טכנולוגיה, מיתקן, כוח אדם ראשוני והקמה.

אסור להשתמש בכסף הזה לתוכן בשלב הזה, ומאז באמת התחלנו בהקמה של תאגיד השידור הישראלי, התחלנו בעצם לייצר את התשתית, ובעצם סיימנו לפני מספר שבועות את ספר ההפעלה של התאגיד, שבעצם מאגד את כל תשתית ההפעלה של התאגיד. יש שם את התכנית העיסקית, את מודל השכר את פרק ההצטיידות הטכנולוגית, את הפרק המאוד חשוב של הארכיון של רשות השידור, דיגיטציה, ובעצם ה-220 עמודים שהם למעשה יהוו את ה bible של התאגיד אבל, מדובר רק בתשתית ראשונית, לוחות שידור ראשוניים וגם איזושהי תכנית הפעלה מבחינת חזון ורצון להתייחס לתאגיד הזה, לא רק לקחת את מה שיש כיום קיים ברשות השידור ולא רק לצלם מצב קיים אלא גם לפתח אותו בכל הפלטפורמות, כניגזרת מזה גם בעניין השפות, כי ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת היום דברים שלא היו ניתנים בעבר.

בעבר הייתה אפשרות לשדר אך ורק בנקודת זמן ספציפית תוכן ספציפי, ואילו היום כבר יש את "הדברים החמודים האלה" ועם השנים זה גם ילך ויתפתח, אז בעצם אפשר לייצר הרבה יותר תוכן והרבה יותר פלטפורמות, יותר מהר ובעלויות יותר נמוכות. אז התחלנו בעצם בגיוס הסמנכ"לים, נבחרו ששה סמנכ"לים ראשונים, אני שמח להציג את הזוכה הראשון של "סמנכ"ל נולד", מר שמעון אלקבץ, הוא - - -

אבל לא הייתי הראשון, הייתי דווקא אני חושב השני.

אבל אתה הראשון שמגיע מרשות השידור, מהמתחם.

האם יש שינוי במשכורת?

אוה! לא, לא, זהו, אז אני אצטרך - - -

זה בינתיים על הפירוק של המשכורת. התאגיד מנצל את זה בינתיים.

התאגיד בנה מודל שכר 'ייחודי', שהחברים במשרד האוצר מאוד אוהבים, כי אנחנו עושים שני תפקידים ומקבלים משכורת אחת. שמעון עושה שני תפקידים ומקבל משכורת אחת, אני גם מנכל הטלוויזיה החינוכית וגם מנכל התאגיד ואני מקבל רק משכורת אחת – זה מודל שמאוד אוהבים אותו החבר'ה באגף תקציבים. יש פה גם את קרן, ראש המטה שלי, שגם היא הצטרפה למודל הזה ויש עוד אחד- עשר אנשים כאלה, אז נראה לי שאנחנו מרגילים אותם לטוב מדי, אני תיכף אקשר את זה לקצת רצינות בהמשך כי חלק מהבעיות של התאגיד כרגע, הוא ש - - -

נציג האוצר נמצא?

הוא יגיע. הוא הוזמן לשתי ועדות בו זמנית.

אושר לנו בעצם בשלב הראשוני לגייס עוד ארבע מאות עובדים, כרגע גייסנו בסך הכול משהו כמו שלושים, כי תהליך גיוס עובדים למיגזר הציבורי הוא תהליך מאוד מורכב, אמנם גם בשוק הפרטי גיוס עובדים הוא תהליך מורכב אבל במיגזר הציבורי, צריך להיות הליך שוויוני ושקוף ומתועד ובנוסף, החקיקה קבעה שאני, בתור המנכל הזמני, הייתי צריך לקיים התייעצות עם נציב שירות המדינה, לכתוב את הכללים, עשינו את זה, באמת יש פה פרוצדורה מאוד מאוד סבוכה.

לגבי רדיו רק"ע, לפני הכול, האם אתם נותנים העדפה ברשות החדשה לאלה שהם וותיקי הרשות?

אני שמח להגיד שהגענו להסכמה עם ההסתדרות, ממש לפני 48 שעות. על פי החקיקה נקבע ש- 25% מעובדי התאגיד החדש יהיו עובדי רשות השידור לשעבר, זה מה שהחקיקה קבעה, אבל אנחנו הלכנו לקראת העניין, נהיר לנו לגמרי שמדובר פה בדיני נפשות ואנחנו מבינים לגמרי שמצד אחד יש רצון לאזן בין הרצון לייצר גוף חדש, חדשני, עם כוח אדם צעיר ומצד שני, בכל זאת להסתמך על העובדים הטובים והמתאימים והמנוסים, אז האחוז הזה עלה ל-51%. ברור לגמרי שהניסיון יש בו יתרון אבל כרגע רק התחלנו בתהליך, עוד לא הגענו לשלב שבו אנחנו מגייסים את העובדים, כרגע אנחנו מגייסים את המנהלים. שמעון, חלק מהתפקיד שלו הוא בעצם לאתר ולייצר את התמהיל בין עובדי רשות השידור לשעבר, לבין עובדים חדשים שיהיו בתאגיד. חלק מהצרות שלנו – ולא חסרות – זה שעדיין לא אושר לנו שיא כוח האדם, אנחנו עדיין לא יודעים כמה עובדים יהיו בתאגיד, כי שני גורמים אמורים לאשר את שיא הכוח האדם והם מועצת התאגיד שטרם מונתה ואגף תקציבים, שהגשנו לו שיא כוח אדם של 853 עובדים - - -

הצטרף אלינו חבר הכנסת רוברט אילטוב.

נעים מאוד. שיא כוח האדם טרם נקבע, קיבלנו דרישה כבר ממשרד האוצר לקצץ אותו ואם אתם שואלים במה אתם יכולים לעזור, אז תעזרו לנו שם, כי אנחנו צריכים יותר אנשים וגם – אני קצת 'מנַטר' את בעיות המקרו אבל הן מקרינות גם לדיון שלשמו התכנסנו, כל מה שאני אומר הוא מלמעלה למטה, אני עושה zoom in ו- zoom out אז זה יכול מאוד לסייע לנו, כי אנחנו נדרשים לקצץ בכוח האדם ואנחנו חושבים שכדי לייצר שידור איכותי וראוי, אמנם לא צריך להקים ארגון מנופח ואסור שתהיה אבטלה סמויה וזה צריך להיות יעיל אבל, עדיין, מאפשר עבודה, ובטח בתחום הזה של שפות, שדורש התמחויות ספציפיות, ואלה התמחויות במנעד רחב של שפות כי כרגע יש 14 שפות, כמה?

יחד עם הרוסית והפרסית אז כן.

מתוך האנשים שאתם לוקחים לעבודה, כמה מתוכם יעבדו ברדיו רק"ע?

אנחנו יושבים כרגע עדיין על המספרים, המספרים האלה עדיין לא סגורים, לקחנו את המודל של רשות השידור כרגע, אנחנו מנסים לבנות מודל, אין לנו מספר מדויק וכשיהיה נעביר אותו בשמחה. יהיו לנו מספרים מדוייקים, דרך אגב, גם לשאר המדיה והמקומות האחרים אבל, שמעון הכין את המספר של עובדי רק"ע - - -

כמה, שמעון?

כרגע תמונת המצב היא 38 עובדים ולפי החלוקה הבאה זה 19 בשפה הרוסית, פלוס ה-5 שאמרתי בתקציב המיוחד, 6 באמהרית פלוס 1 בתקציב המיוחד, 11 עובדים פלוס חמישה בתקציב המיוחד.

אבל לגבי אמהרית אני יודע שחלקם בחצי משרה.

כן, כן, אני מדבר פה על עובדים, לא נכנסתי כרגע לחלוקה של התקנים והמישרות אבל זו תמונת מצב עכשווית, שעדיין אנחנו במצוקה.

האם חצי משרה נחשבת למשרה ברשימה הזו?

לא, לא, לא, חצי משרה זו חצי משרה אבל הוא עדיין עובד.

כשאתה אומר "ששה", כמה מחצית וכמה מלא?

אני אתן לך תשובה מדוייקת תוך כמה דקות, אני אראה בטבלה אבל, בכל מקרה, בשפה האמהרית משדרים כרגע ששה עובדים. לדעתי שלושה מהם במשרה מלאה אבל תיכף ניתן את המספר המדויק ועוד שניים בחצאי מישרות. בכל מקרה, לשפה האמהרית יתווסף אחד כתוצאה מהתקציב המיוחד. ברוסית יש 18 עובדים במשרה מלאה, תקן אותי אם אני טועה.

שבעה עשר.

17?

אחד חצי מישרה ואחד שליש משרה.

הבנתי. ויצטרפו לשפה הרוסית חמישה מן התקציב המיוחד.

בגרוזינית?

בגיאורגית? אחת. מרים. במשרה מלאה. כן, כן, רק מרים. סליחה.

האם בבוכרית יש תוספת?

בבוכרית יש עובד, לדעתי הוא עובד - - -

מדינה שניה בגודלה.

שלושת רבעי משרה. כן. אני רוצה להדגיש, את מרכיב התקנים אני קיבלתי כנתון, זאת אומרת, זה לא שעכשיו בתקופת הפירוק, היה לנו את הלוקסוס הזה של - - -

אנחנו נשאל את השאלות.

מה הולך להיות, למשל, עכשיו, בחדש, האם הם ישארו בחצי מישרה? למה לא עלו למשרה מלאה?

אני אומר, תראה, כל הנושא של עבודת המטה שמתבצעת ממש בימים האלה, בזה אנחנו עסוקים.

האם יש סיכוי להפוך את המשרה שלהם למשרה מלאה?

אני אומר, הסיכוי היחיד שיש – וכאן אני רוצה לענות תשובה כסמנכ"ל הרדיו ואחר כך אם אלדד ירצה כמנכ"ל התאגיד לענות אז הוא יגיד, שמבחינתי, המנדט שאני קיבלתי הוא מספר מסוים של תקנים לכלל תחנות קול ישראל, משהו כמו 220 - - -

שמעון קיבל 220 תקנים לכל הרדיו, זה מספר שאנחנו עדיין רבים עליו, אנחנו רוצים יותר, האוצר רוצה פחות, והוא אמור לכלול את כל תחנות הרדיו. היום יש 360 עובדים?

אנחנו כרגע עם 361 עובדים שמגלמים 316 תקנים, 316 מישרות. זאת אומרת, חלק לא קטן מן האנשים עובדים גם רבע משרה, חצי משרה.

שוב, אני לא אייפה את המציאות, יש ציפייה מהתאגיד לצמצם את התקנים בכל המקומות. שוב, כרגע הפער הוא בין 220 תקנים שיעבדו בתאגיד החדש, שזה הרבה יותר אנשים, כי חלקם לא יהיו במשרות מלאות, אל מול 316. ברשות השידור בעבר עבדו עם 650 עובדים ואפילו היו תקופות של 1,800 ואילו והתאגיד כרגע 850 אז - - -

צמצום לחצי?

כן, כרגע עובדים ברשות השידור 1,150, התאגיד יצטרך יותר מ-850 עובדים ושוב, האוצר רוצה פחות ותצטרך להיות הצטמצמות בכול התחומים.

יש פה כמה דברים לפני שאנחנו מתקדמים, אני מבין שבראשון לרביעי אתם לא - - -

זה לא יתקיים.

לא עומדים בזמן.

כן, לא עומדים.

אז הדבר הזה מחייב בדיקה, האם הגשתם את כל הדוחות?

זה לא אנחנו מגישים, זה התאגיד.

יש כבר, אני ראיתי.

יש הצעת חוק. חצי שנה ועוד חצי שנה.

הממשלה הגישה תסקיר חוק של חצי שנה הארכה עד 30 לספטמבר.

עד אז זו המתכונת - - -

עם אופציה לעוד.

עם אופציה לעוד חצי שנה באישור שר התקשורת ושר האוצר.

בקדנציה הבאה זה כבר יהיה.

של מי, שלי?

לא שלך, לא התכוונתי לפגוע. זה דבר אחד. דבר שני, אנחנו, כשדיברנו, דיברנו על כך שרק"ע ימשיכו בשידורים בשפה רוסית, בצורה נפרדת, כתחנה בצורה עצמאית. האם אתם חושבים ש-19 ועוד 5 זה מספיק לתחנה עצמאית אמיתית? האם זה נראה הגיוני מבחינת כוח אדם, מבחינת אנשי המקצוע? האם אתם בדקתם את הדבר הזה?

תראה, אנחנו כרגע נמצאים בסיטואציה בעייתית.

אפשר לעשות עם שלושה עובדים. אם הכול הולך בסדר - - -

יש גם 24,000 - - -

עם טכנולוגיה עובדת.

יש 24,000 תחנות רדיו בעולם, אינטרנטיות, שמשדרות רק עם מחשב אבל אנחנו לא שם.

לא, לא, לא, אתה - - -

אנחנו תחנות רדיו שמשדרות, עם אנשים.

רדיו רק"ע היא תחנה שנותנת הרבה אקטואליה, הרבה עבודה עיתונאית והרבה - - - שיש מאחורי הדבר הזה, אפשר לעשות תחנת רדיו עם שירים - - -

זה מה שהוא התחיל לומר.

בדיוק מה שהוא התחיל לומר.

לכן, אנחנו – ואני חושב שאנחנו באותה דעה, האם כוח האדם הזה – אמיתי, יעמוד באותם היעדים שאנחנו רוצים מתחנת רדיו? זה כל התחנות, בואי, כמו שאת אומרת.

אני מאמינה ש 19+5 זה לעכשיו, זה עד שייקום התאגיד החדש. זה לא בתאגיד החדש.

כן, אבל אנחנו - - - עד חודשיים, החודשיים נגמרו ואנחנו - - -

אנחנו נבקש - - -

אנחנו ביקשנו את זה עד למועד שיקום התאגיד - - -

חסרה עוד אינפורמציה כי לא נתנו לו לסיים. אולי ניתן לו לסיים ואז נשאל.

חשוב שהוא יתייחס לזה, כי - - -

כן, כן, אני לא חושב שהוא - - -

כן, שמעון התייחס פחות או יותר. התחנה יכולה לעבוד עם בן אדם אחד והיא יכולה לעבוד גם עם 130, תלוי מה הציפיות. כמה תקנים יש לנו ברשת ב' החדשה?

הרבה פחות ממה שיש היום.

עוד פעם, שוב, השאלה מהן הציפיות. כדי לייצר מערכת חדשות שלמה כמו רשת ב', ברור ש-19 עובדים אינם מספיקים. ברור לגמרי. אין בכלל - - -

ברור שאתם לא תקימו רשת ב' ברוסית.

אני רק נותן את הדוגמה, לתחנה שמשלבת בתוכה גם מלל וגם מוזיקה – מספר העובדים לא אופטימלי, היה עדיף שיהיו יותר וגם ה-19, אני לא בטוח שנוכל לעמוד בזה בתאגיד. שוב, מאוד חשוב לי שמערכת היחסים הזו תהיה כנה ולכן אני אומר את הדברים ב - - -

אדוני היושב ראש, זה המקום להגיד, אני ביקשתי ממך גם קודם.

כן.

מה שאני רוצה להגיד למנכל החדש - - -

רשות הדיבור הגיעה לחברי הכנסת.

אני מצטערת שאני מפריעה, הפרעתי לך באמצע דבריך אבל, פה, כשאתה אמרת פה "אני לא בטוח", ובכן, אתה אף פעם לא היית אתנו בישיבה, אף פעם לא שמעת מאתנו, מחברי הכנסת, ושוב פעם, אנחנו כאן, כולנו ביחד, לא שמעת על החשיבות של רדיו רק"ע לאזרחי מדינת ישראל ואני חושבת שזה המקום להגיד לך, אישית, שתבין, שרדיו רק"ע הוא חלק מהחיים של האנשים האלה, שעזבו את הכול, אתה רואה פה אנשים מבוגרים, הם עזבו את הכול ובאו לכאן והם מייצגים עשרות אלפי אנשים אחריהם, כי אנשים, דרך רדיו רק"ע יודעים כל מה שקורה במדינה הזו, זה החיים שלהם ואני אתן לך דוגמה אחת, רק אחת.

עשו איזשהו שינוי במשרד האוצר, אני לא יודעת, לגבי התשלומים, ואנשים לא הבינו עד הסוף, לא ידעו אם להגיש מסמכים, לא להגיש מסמכים ואז התקשרו אלי ואמרו לי: אנחנו מקבלים אינספור טלפונים, לא יכולים לעמוד בלחץ של הטלפונים, איך אפשר להעביר לאנשים את ההוראות, מה צריך לעשות. הרמתי טלפון לרדיו רק"ע, אמרתי להם: רבותי, ככה וככה וככה. תוך שעתיים הכול נרגע, כי ברדיו רק"ע הסבירו לאנשים מה צריך לעשות. אז - - -

להגיד למשרד האוצר שאני צריך לקחת כסף על זה.

זה משרד האוצר היה צריך, כן, אבל זה היה עוד לפני כן. מה אני רוצה להגיד פה בעצם, תראו, אני חושבת שאנחנו לא צריכים לדבר פה על המספרים ורק על מספרים. ברור שהמספרים והכסף, נדבר ונעשה את הכול כדי לתת אבל, צריכים להבין, אחרי מה שאתם עושים היום ובמיוחד עם רדיו רק"ע בשפה הרוסית והאמהרית – כי אני יודעת שגם שם יש חשיפה מאוד גבוהה, אני רוצה שתבינו, כאן צריך לתת דגש. שמעתי על הכול ואני עם כולם, עם אנגלית וצרפתית והכול טוב ויפה, אבל אני אומרת שוב וחוזרת, רדיו רק"ע בשפה הרוסית צריך לקבל התייחסות מיוחדת. צריך להבין את זה ושוב, אני חוזרת ואומרת, האנשים האלה, זה החיים שלהם.

לכן, אחרי שאתה – ואתם פה מדברים על המספרים, אני רוצה שתבינו. אמרו לנו שהרדיו יהיה עשרים וארבע שעות ביממה, אנחנו סיפרנו לאנשים, אמרנו: חבר'ה, המצב הולך להשתפר, זה עכשיו יהיה עשרים וארבע שעות, נכון שאמרו לנו כאן בוועדה?

אמרו לנו עשרים וארבע.

אבל לא הבטיחו כמה מתוך ה-24 יהיה תוכן ואקטואליה. זה חשוב. 24 זה יכול להיות גם - - -

אני מסכימה שבאמת לא יכול להיות 24 מלא, לא מצפים לרשת ב' ברוסית אבל, אני שוב אומרת לגבי האיכות שאנחנו מקבלים.

לגבי העובדים אני רוצה עוד מילה אחת להגיד. זה טוב ויפה לגייס צעירים וכן הלאה אבל, צריך לקחת בחשבון שאנשים שהיום עובדים ברדיו רק"ע, אלה אנשים שבאו עם רקע קודם בעיתונאות, יש שם בעלי מקצוע ברמה מאוד מאוד גבוהה, על האיכות הזו אני חושבת שאף אחד מאתנו לא יהיה מוכן להתפשר. לכן אני רוצה גם מכם לבקש, לקחת בחשבון שאי אפשר מחר ללכת ולגייס אנשים לרדיו רק"ע החדש, בתקווה שהאיכות של השידור לא תרד. לא מאמינה. יש פה אנשים שיודעים לעשות את העבודה שלהם, יש פה אנשים עם רמת שפה רוסית מאוד גבוהה, ואגב, אני רוצה להגיד לך שאני לא מפסיקה לשמוע רשת ב' רק מסיבה אחת, כדי לשפר את העברית, אז תבין עד כמה חשובה רמת השפה הרוסית ולכן, אתם צריכים לקחת את זה גם בחשבון כשאתם מגייסים את האנשים.

ממש - - -

סליחה אבל אני ביקשתי לפניך, הגעתי לפניך וגם ביקשתי לפניך. יש לי משפט, יש לי משפט אחד בלבד. בעקבות מה שאמרה טלי. אנחנו כולנו מסכימים על הדברים האלה, ממש, יכולים לחתום על זה עכשיו אבל, מה שמדאיג אותי יותר מכל זה שכשכל פעם אנחנו אומרים: או.קיי., עוד חצי שנה, עוד חצי שנה, אנחנו גם לא יודעים מה יהיה אחרי שנה, כלומר, הצעת החוק הזו – אין עירבון, אנחנו יודעים עד כמה קשה להקים, יודעים כמה קל להרוס, אז אנא מכם, אל תהרסו את הבסיס שיש עכשיו, תשפרו אותו, תעזרו לו עכשיו להתחזק על מנת שהוא גם ישרת אתכם בסופו של דבר, כי אם אתם תהרסו את מה שיש עכשיו אז אנחנו נגיע ליעד הבא, מתי שהוא יהיה, בעוד שנה, בעוד שנה וחצי, אנחנו נגיע אליו ואנחנו נגיע עם בסיס בעייתי מאוד אבל, אם אנחנו עכשיו נחזק את החבר'ה האלה, אנחנו נחזק אותם ונגיד להם: חבר'ה, אתם עושים? באמת, כל הכבוד לכם, אתם סוחבים על הגב שלכם תחנה שפעם היו עובדים בה פי שלושה אנשים, אז עכשיו, כשאתם מעטים מאוד, אנחנו נחזק אתכם על מנת שאתם תיכנסו בצורה מאוד קלה, כי אין תחליף לרק"ע, אנחנו יודעים, דיברנו על זה כבר לא פעם, אנשים - - -

למה חזרתי על זה? כי אלדד נמצא פה בפעם הראשונה ולכן היה לי מאוד חשוב לציין את זה, שישמע את זה מאתנו.

סליחה, אנשים חיים בחוסר ודאות, בחוסר ודאות, כי הם לא יודעים: לצאת לחופשה, לא לצאת לחופשה, זה יהיה חצי שנה, זה יהיה שנה – זה בלתי נסבל, זה פוגע גם ביכולות שלהם וגם בשוויון הנפש שלהם, זה פוגע ביכולת שלהם לתפקד, אז לזה אני מתייחסת כשאני מדברת על 'להרוס'. להרוס לא מבחינת זה שאתם תבואו וחס וחלילה תפטרו אבל, תגרמו להם להאמין שיהיה עתיד, עתיד, אז מהבחינה הזו אני חושבת שזה גם ישרת את המאזינים של רק"ע עכשיו וגם את אותם מאזינים בעוד שנה.

כבוד היושב ראש וכבוד המנכל, או היו"ר - - -

מנכל, מנכל זמני.

אתה יודע, אין שום דבר יותר קבוע מזמני. לא ציפית והכפילו לך את זה לעוד שנה. אני רוצה להוסיף פה עוד דבר למה שטלי אמרה, צריך להבין שהכתבים האלה ואנשי המקצוע האלה, שהם דוברי רוסית, במידה והם יוצאים החוצה, אין להם אלטרנטיבה לעבודה.

זה נכון לגבי כל עובדי רשות השידור.

לכן השיפור צריך להיות כפול, הם לא יכולים ללכת לרשת ב' כי - - - זה המקצוע, זה לא המגבלות גיל כמו שיש לכל העובדים אלא גם מגבלות השפה. לכן, חשוב מאוד לבוא ולהסתכל על העובדים האלה מזווית אחרת, מזווית יותר מתחשבת כי אין מה לעשות, זה תחום אחר, הם לא יכולים לעזוב את המקום ולעבור לרשת "קשת" או לרשת ב'. אין להם מקום שם, אף אחד לא יקלוט אותם לכן, ההסתכלות צריכה להיות כפולה ומכופלת ולראות את הדברים האלה מזווית קצת שונה.

תודה, חברת הכנסת סופה לנדבר.

טוב אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, שלום לךָ, כבוד המנכל החדש ולכל מי שנמצא כאן. אני רוצה להגיד, אתה שמת לב שאנחנו יושבים בוועדת העלייה והקליטה, לא בוועדת כלכלה ולא בוועדה אחרת אלא בוועדת העלייה והקליטה ואנחנו מאוחדים בנושא, רק"ע היא רשות שידור לקליטת עלייה. המדינה מבוססת על קליטת עלייה. אני בכלל, אמרתי פעם - - - שאם הייתי עכשיו ממשיכה להיות שרת עלייה וקליטה, אז הייתי עושה יחידת קליטת עליה של רשות שידור במשרד העלייה והקליטה. אתה שמעת כאן את הדברים, אנחנו רגישים לנושא, אנחנו נלחמנו על הנושא והיום אנחנו מדברים עם חיוך ועם סימפטיה אבל היה כאן - - -

היו פה הרבה צעקות.

פגישה ראשונה – בסדר, בפעם הבאה זה יהיה פחות נעים – בסדר.

אנחנו ידענו מראש שזה לא יתקיים בראשון באפריל, לא בגלל שראשון באפריל הוא יום של שקרים, אלא בגלל שאנחנו יודעים איך הכול מתקדם במדינת ישראל, אז אני עכשיו רוצה לשאול את אלכסנדר, מה שהוסיפו לך, זה מספק אותך? בתקופה שאני לא יודעת, מתי שהיא תסתיים, האם אתה מסוגל להחזיק? כמו שחברי הכנסת קסניה סבטלובה וטלי פלסקוב ורוברט אמרו שבעצם, אתם צריכים להחזיק זמן שאני לא יודעת כמה הוא והאם אתם תחזיקו מעמד, האם אתם תחזיקו מעמד, האם זה לא ישפיע על רמת השידור, על חיים אישיים, אצל כל בן אדם, סליחה, יש חיים ואז הוא צריך חופש ומחלה ואני לא יודעת מה, זה דבר אחד.

אמרו כאן חברי כנסת ואני רוצה להבליט את זה. באמהרית וברוסית, אני לא יודעת איך דור ההמשך של יוצאי אתיופיה אבל, אני יודעת שעיתונאים צעירים אין להם רמת השכלה כמו לאלה שהיו שם ואז הגיעו לכאן. אין להם רמת עיתונאות כמו שהייתה אצל עיתונאים משם ואין להם שפה, זאת אומרת, הם כבר ישראלים בכל המובנים. אמנם אנחנו כולנו ישראלים אבל הם ישראלים מהבחינה הזו שהעברית היא קודם ואחר כך השפה הרוסית. ואנחנו רוצים לדאוג לזה שרמת השפה תישאר רמת השפה הגבוהה ביותר ורמת עיתונאות – רמה כי גבוהה, זה לא רק בגלל שהם קשישים או שאנשים מסויימים לא למדו את השפה אלא בגלל שלנו, הרמה הזו חשובה ביותר. אנחנו דאגנו לרמה הזאת, הם דאגו לרמה הזאת ואנחנו מודאגים שזה יכול לשנות את הרמה ואנחנו נעמוד על כך. ויכול להיות שבישיבה הבאה אנחנו לא נהיה כל כך סימפטים. אני מאמינה שאתה צריך להגיד דברים ברורים, כמה אנשים בשפה הרוסית, בשפה האמהרית ובכל השפות, אתם תקחו, כדי שישרתו את הציבור הזה וכדי שימשיכו לעבוד בשפות שבהן עולים מדברים? חשוב לנו הדבר הזה. ובגלל זה אנחנו מתעקשים על רדיו רק"ע, זה בדמינו, זו דרך החיים של העולים במדינת ישראל. אני זוכרת, כשכשהייתה מלחמה מלחמת המפרץ, האם אתה זוכר, רוברט? כולנו זוכרים. הגיעו עולים והיינו צריכים לשים מסיכות ולא ידעו את השפה ואף אחד לא יכול היה לעזור להם. השכנים היו נכנסים ועם תנועות ידיים ועם שפת התנועות היו מסבירים מה העולים צריכים לעשות ואילו פה, לעולים, יש להם מדריך לחיים ואנחנו מתעקשים שהמדריך הזה יישאר באותה רמה ואנחנו גם דורשים שהתנאים של אותם טכנאים יהיו אותם תנאים כמו שיהיו בעברית ובכל הרשתות, בגלל שלנו זה חשוב, אנחנו דאגנו לזה, אנחנו נדאג לזה וזה דבר שהוא חשוב לנו, ואנחנו נהיה חמודים אם אתם תהיו חמודים ואנחנו נהיה 'אוי ואבוי' עם מה שאנחנו יכולים לעשות - - -

אפשר גם לעבוד ביחד.

בוועדה הזו תמיד אנחנו מאוחדים, כי כשזה קליטת עליה אז אין אופוזיציה ואין קואליציה, זה נטו אינטרס לאומי ולכן, כולנו מאוחדים בדרישות שלנו, בעניין הזה. אני רוצה שתשלים את דבריך ולאחר מכן אנחנו רוצים לקבל יותר מידע, עם כל ההערות של חברי הכנסת שאמרו, אתה גם יכול להתייחס עכשיו.

אז אני רק אשלים כי באמת תקופת הביניים הזאת, ברור לנו שהיא מאוד מאוד גרועה, גם לעובדים ברמה האישית וגם בכלל, לכל המבנה הזה. להבנתנו, הזמן האופטימלי שהתאגיד צריך כדי לבנות את זה כמו שצריך הוא לפחות שנתיים אבל, מצד שני, יש גם כוחות אחרים שטוענים שצריך לסיים את הסיפור הזה כמה שיותר מהר, ולו כדי לתת לעובדים את הוודאות, אז בין הרצון להקים את התאגיד הזה כמו שצריך ולא בדרך הישראלית –אפרופו קליטת עלייה, כי יש הרבה יתרונות לישראליות אבל, הרבה פעמים זה בא על חשבון דיוק ותכנון ראוי וביצוע כמו שצריך, אז כרגע מדובר על הארכה של חצי שנה ועוד חצי שנה. יכול להיות שיהיו עוד הארכות, יכול להיות שכמה מן התאריכים האלה ישתנו במהלך החודש הקרוב ושוב, אני - - -

אתה אומר שבעצם כדי לבנות את זה בצורה מבוססת ונורמאלית אתם צריכים שנתיים.

מינימום, כן. מי שמבין בתקשורת יודע שדרמות לוקח שנתיים להפיק וגם פורמטים פשוטים ברדיו, לוקח חודשים, אנחנו צריכים לגייס עובדים שזה תהליך מורכב ואנחנו צריכים למצוא location, מקום, להכשיר אותו, והכל על פי חוק חובת המכרזים, אלה הליכים איטיים שלוקחים מינימום שנתיים אבל שוב, אנחנו פקידים, אנחנו בסופו של דבר נקבל מה שהכנסת תחליט ונעשה הכי טוב שאפשר. כמו שנכנסנו להרפתקה הזאת עם הידיעה שזה אמור להיות בראשון לאפריל 2016 וידענו שזה לא יהיה. זהו, אני מעביר את רשות הדיבור ליושב ראש.

אני רוצה להגיד כמה נקודות שאני רוצה שתתייחס אליהן בדבריך. אנחנו נמצאים כרגע באי ודאות בעניין התאגיד - - -

חוזה - - -

מבחינת השאלה מתי יתחיל, לזה אני מתכוון, אנחנו רוצים לדעת, כדי לחזק מה שיש לנו, מה אתה צריך היום, כמה עובדים? אני חושב שזה חשוב, גם עובדים, כי אלה שעובדים בחצי משרה יכול להיות שיש להם קושי וחלקם דיברו אתי, שהם מקווים שכשהתאגיד החדש יתחיל אז הם יעברו למשרה מלאה, כי בחצי משרה קשה להם, מה הם יכולים לעשות? אי אפשר לפרנס משפחה, לכן, הם נמצאים באי ודאות אז אני שואל אותך שתתייחס, מה אתה צריך עכשיו? לא משנה אם זה יקח שנתיים או חצי שנה, מה אתה צריך כדי לחזק עכשיו, שהציבור יקבל שירות טוב, שהעבודה תהיה טובה ומקצועית? אני רוצה שתתייחס.

שני דברים. אחד, לגבי מרכיב אי הודאות, זה לא סוד ואני חוזר ואומר את הדברים בצורה מאוד ברורה, אנחנו מדממים – ואני משתמש בביטוי שלקוח מעולם המלחמה ומעולם הפציעות אבל, אנחנו מדממים ואני לא רוצה להמשיך את המשפט. אנחנו מדממים, אנחנו נמצאים בימים קשים מאוד, בימים שבהם אני צריך למצוא יום יום – וזה ברמה הזו, יום יום פתרונות, מי יגיש, מי יערוך, מי ישדר, מי יביא את ה insert, מי יביא את הקולות ומן הבחינה הזו אין ילד שיש לו איזשהו סוג של תיעדוף, משום שרשת ב' נמצאת היום במצב קשה מאוד, לא פחות קשה ממה שאלכס מוביל היום בשפה הרוסית, בשידורים בשפה הרוסית. אלה בדיוק אותם קשיים, את מי לשלוח, מתי לשלוח, מי משובץ, מתי עורכים, איך עורכים, משימות שכל הזמן צרך למלא אותן אז, מרכיב אי הודאות הוא מרכיב שקיים ולצערי, כל מה שאני יכול לעשות באופן אישי, זה רק לשדר את המסר שהעברתי אותו מהרגע הראשון שבאתי לרשות השידור בפירוק, אמרתי: אני לא בא רק לפירוק, אני רוצה להיות גם בהקמה ואני שמח שנבחרתי, אני באמת שמח ואני גם אמור להיות עכשיו גם בהקמה של הדבר החדש, אבל מול מרכיב אי הודאות אנחנו חייבים להצמיד מילה אחת – רלבנטיות. אנחנו חייבים להמשיך להיות רלבנטיים משום שאם אנחנו לא נהיה רלבנטיים אז לא נעשה את העבודה שלנו ולא נביא את הקולות ולא נביא את השידורים ולא - - -

אז בשביל מה כל זה?

אז אם אנחנו מתרסקים, אף אחד לא יתייחס אלינו ולצערי, אנחנו נמצאים במציאות שיש בה תחרות כל כך גדולה ויש מלחמה על האוזניים ועל העיניים של המאזינים והצופים ואסור יהיה לנו לרגע – אפילו לרגע אחד, להוריד את הרגל מהגז, אנחנו חייבים כל הזמן והנה, אתה, אלכסנדר, אומר לי: תשמע, חמישה האנשים האלה שהבאת – שהבאנו, שהבאנו, כן, שהבאנו, הם מצילים אותי. אני משוכנע שאם היו לו עשרה אנשים אז היה לו שידור טוב יותר אבל הוא מסתדר עם מה שיש כרגע, כי לפני חודש החמישה האלה לא היו לו אז אני אומר, גם זו התקדמות.

מה אני צריך ברמה הרלבנטית? אני רוצה להיות מאוד פרקטי, אני חושב שקודם כל, הסיכום היה עם האוצר שאנחנו יוצאים עם תקציב מסוים שהוא טוב ל-31 במרץ עד ליום התחילה. נדחה יום התחילה אז בוודאי ובוודאי שצריכה לצאת מפה בקשה כמו שביקשתם אז, שהתקציב הזה, לא רק שהוא לא נפגע אלא הוא ממשיך, ודווקא בגלל העובדה שמדברים עכשיו על חצי שנה, כי אם זה באמת - - - היה חצי שנה אז לבקש להגדיל אותו. ואני לא מבקש תקנים ואני לא מבקש עובדים חדשים, אלא אני אומר: לאפשר לי תקציב פעולות, כדי שמנהל המחלקה, כדי שמנהל הרדיו בשפה הרוסית יוכל לקחת את האנשים שהוא מאמין בהם ורוצה אותם, ולשלם להם עבור מה שהם נותנים, כשמצד שני, באוצר לא יגידו: אתה קובע לנו מסמרות, אתה מביא עובדים חדשים, אתה מכניס לנו – לא. אני אומר, תקציב, תקציב פעולות, שיתנו לנו לעבוד.

אתה אומר: אני לא מבקש תקנים חדשים אבל העובדים מבקשים, אני אמרתי לך.

אבל הפתרון - - -

פנו אליי, הם עובדים בחצי משרה - - -

אבל חבר הכנסת נגוסה, אני רוצה לשאול אותך משהו.

האם אתה יכול להפוך אותם לעובדים במשרה מלאה?

במקום לקחת מישהו נוסף – זו הכוונה.

לא, לא, יש עובדים שהם עובדים בחצי משרה. בגלל שהם עובדים בחצי משרה הם נתקלים בבעיה, הם לא יכולים ללכת לחפש עבודה כי הם עובדים, עד שמכינים, עד שמתרגמים, עד שמשדרים, זו פשוט בעיה, כאילו הם עובדים משרה מלאה - - -

אני אקצר, אני - - -

אבל משנים להם סדר המשרה.

אין לנו ויכוח אבל זה לא יקרה, זה לא יקרה - - -

למה לא יקרה?

בגלל שהאוצר הם אלה שצריכים - - -

לא, אם יהיה כסף.

אני רוצה אבל מה זה עוזר לי אם אני אומר שאני רוצה, מי יתן לי?

לא, תבקש, אני חושב זה לא פייר כלפי העובדים האלה, אני חושב שגם הם ציפו שהתאגיד החדש יתחיל בראשון לאפריל ואז הם הייתה להם תקווה, הייתה להם תקווה שיגדילו להם למשרה מלאה ולכן אני חושב שאם אתה אומר: בתקציב שיתנו לי אז באיזושהי דרך אני יכול להפוך אותם למשרה מלאה – זה משהו אחר, אם לא, כדאי לך לדרוש ואנחנו, חברי הכנסת, נעזור, כי הם לא יכולים להמשיך בצורה כזאת. אתה תאבד אותם. זה העניין.

אני מבינה שהמצב הוא שונה ממה שחשבנו עד היום, שהתאגיד הישן בעצם מסיים לעבוד ומתחילים לעבוד עם החדש, הרי זו הייתה המטרה של הישיבה הזו, כי היום רצינו לשמוע שהתכניות כבר שלך אבל מתברר שזה לא רלבנטי עכשיו. אנחנו שוב פעם חוזרים לרשות השידור שאנחנו מכירים ואז אנחנו צריכים עוד פעם לבדוק, מה הכלים ומה המשאבים שאנחנו יכולים לתת - - -

לתת את מה שישנם - - -

בדיוק, כדי שהוא ימשיך לתפקד בצורה איכותית וטובה כמו שהם רגילים, עד חצי שנה, שנה, שנתיים, אני כבר לא יודעת כמה לחשוב.

שייקחו שנה. פחות זה - - -

כן, כן, אני גם חושבת ששנה, אני גם מאמינה שפחות משנה, אגב, ידענו את זה עוד בוועדת הכלכלה הראשונה שדנו, כבר אז ידענו שלא יעמדו בזה וכנראה שנצטרך להאריך את זה בשנה אבל, עכשיו באמת, לפי דעתי, גם אתה אדוני המנהל שמעון, צריך לשנות את החשיבה, כי עכשיו אתה צריך כבר לחשוב לא על משהו שאתה עושה תוך חודש חודשיים אלא איך אתה מתארגן לשנה הקרובה, נכון? אני מבינה שזה פחות או יותר ואז, אולי - - -

אני לא יודע אם זה יהיה, אני אומר, אלדד, האם אתה רוצה להשיב בעניין הזה, כי אם מגדירים לנו תקופה של חצי שנה, אז זה משנה מהותית מזה שיגידו לנו בעוד שבוע או שבועיים וכל הזמן יש רחש כחש - - -

זה כבר - - -

לא, לא, אני אשלים את המשפט, שיכולים לבוא ולהגיד לנו: שבועיים, שזה לא חצי שנה, תיערכו בתוך שלושה ארבעה חודשים ואתם עוברים לתאגיד החדש – ואני מדבר על רשתות הרדיו, קול ישראל, אולי יעשו אבחנה בין רדיו לטלוויזיה, הם מדברים על הכול, אנחנו יכולים לקבל אמירה כזו - - -

בעצם - - -

המינימום יהיה שלושה חודשים, ה main stream שנה וגם יכולות להיות אופציות של שנתיים, שלש וארבע. ובמציאות המשתנה - - -

במשרד התקשורת צריכים להודיע לכם, לכמה זמן להיערך?

זה לא רק משרד התקשורת, מתנהלים עכשיו דיונים ובאמת כמו ששמעון אמר, יש גם רעיונות שמסתובבים, של להתחיל עם הרדיו ואחרי כן עם הטלוויזיה, אני לא מחבב את זה, אני חייב להגיד את זה, לא להפריד, כי עוד פעם, זו לא בנייה כמו שצריך - - -

כמו לחבר - - - טיפות – זה נורא.

ואז אי אפשר לעשות אינטגרציה בין הדיגיטל לרדיו לטלוויזיה, שאנשים יכולים גם לעבוד ביותר ממדיום אחד, אבל אני חושב שבפרקטיקה, לפחות שלושה חודשים עם אופציה לשנתיים. השאלה אם אפשר להשיג את הדבר הזה כרגע, בשבילכם, שמעון, בשביל - - -

לשלשה חדשים אתה צריך 100,000 שקל? שאני אבין.

מינימום. מינימום. המינימום.

מינימום 100,000 שקל?

המינימום כדי להמשיך לשמר. תראה, אני למשל, הבטחתי שאני אתן תשובות לגבי המשרות, אבל אם אני הולך סתם, לוקח לדוגמה את כוח האדם באמהרית, אז יש לי שלושה חצאי משרות ועוד עובדת שעובדת ב 0.75, בשלושת רבעי משרה. אני פשוט, הלוואי וזה יקרה אבל אתה שואל אותי אם אנחנו עכשיו בחודשים האלה, נוציא אנרגיות מול נציגי האוצר כדי להגדיל את התקנים האלה או לקבל סכום כסף שממנו אני יכול גם את חצאי המשרות לתת להם כשעות נוספות, להגיד להם: אתם יכולים לעבוד עוד, אתם תקבלו תמורה על מה שאתם עושים - - -

לא, אני אומר - - -

כי אני לא רואה אותם נותנים, אז מה אם - - -

גם ברוסית יש אנשים שעובדים בחצי משרה, אם הם רוצים להפוך למשרה מלאה, אז אני אומר, אם אתם תהפכו להם למשרה מלאה וימשיכו למשרה מלאה בתאגיד הבא - - -

כמה יש לנו בתאגיד, שמונה משרות וחצי?

אחד חצי משרה ואחד שליש משרה, אבל צריך - - -

כל האחרים משרה מלאה?

משרה מלאה.

מה שאני אומר לך - - -

מי שבחצי משרה דווקא הוא עובד כבר חמש שנים.

והוא רוצה להמשיך?

ועוד איך.

אז מה שאני אומר, הבעיה - - -

גם אני רוצה אבל מה זה עוזר לי שאני רוצה?

לא, לא, לא, שמעון, תגיד לי, מה הבעיה - - -

אין לו כסף, תן לו כסף.

בסדר, אנחנו נילחם - - -

לא, זה אפילו לא כסף כי גם אם יש כסף זה תקנים.

מזה הם חוששים.

אז למשל, לפחות באמהרית אני יודע ששני אנשים יצאו לפנסיה, יש שני תקנים אז לאן הלכו שני התקנים האלה?

יש לי חדשות בשבילך.

לא, רגע.

הם הוציאו אתה אנשים לפנסיה, סליחה, אני אומרת מילה אולי קשה, אבל הציעו להם תנאי פנסיה משופרים כדי לצמצם את התקנים.

לא, אז זה לא טוב.

נו, אבל זאת הייתה המטרה, זאת הייתה המטרה.

זו פגיעה, רגע, בואו, בואו, אני אומר פה, אנחנו פה כדי לתקן. מה, האם אנחנו צריכים לקבל את העובדה? אנחנו נתמקד בעובדה הזו, כי מה קורה פה? קודם כל השירות נפגע. דבר שני, העובדים נפגעים, כי תאגיד רשות השידור מנצל את העובדים. מעסיק אותם, משלם להם חצי משרה אבל, העבודה היא משרה מלאה בפועל. למה? כי הם צריכים לתרגם מעברית לאמהרית או לרוסית - - -

אני מסכים אתך, עדיף - - -

ולכן - - -

העובדים שעובדים גם חצי משרה וגם שלושת רבעי, מבחינת העבודה שהם נותנים בוודאי שהם נותנים משרה מלאה. רוצה לומר לך עוד משהו, אלה שמוגדרים משרה מלאה עובדים כמעט כמו שתי משרות, עושים גם וגם וגם וגם.

לפחות, במשרה מלאה, לפחות יש להם פרנסה שיכולים להביא לבית, לילדים, אלה בחצי משרה – אין להם להביא פרנסה לילדים ולכן, מה שאני אומר, אם אתה הופך להם עכשיו למשרה מלאה, ימשיכו גם בתאגיד החדש במשרה מלאה. מעכשיו לשנות את זה למשרה מלאה. אתה מבקש. הטענה שלי לא נגדך. אני אומר, אתה תבקש את זה ואנחנו נפעל מול האוצר.

על משרות שאתה צריך.

ונתתי לך את הדוגמה מאמהרית, שני עובדים יצאו לפנסיה, לוקחים את שני התקנים האלה לעובדים. למה לא לפחות להשאיר תקן אחד ולהפוך לשני אנשים שהם בחצי משרה את המשרה למשרה מלאה? זה מה שאני אומר, אין פה שום דבר אחר, זה נוהל תקין, זה רק כי לא רוצים לעשות אותו.

אל"ף, יש לי שאלה אליך, אלדד. האנשים, אני בכל אופן יודעת שאתם יצאתם למכרזים - - -

אלה לא מכרזים, זה הליך רישום, אלה לא מכרזים.

רישום של אנשים לתפקידים?

כן, זה לא מכרז, זה לא מוגדר כמכרז כי הקבלה לתאגיד, בטח של עובדי רשות השידור, היא ללא מכרז אז ההליך הראשוני בשלב הזה הוא רק רישום.

אז שום דבר לא קורה, האנשים שנרשמו לצורך העניין - - -

אז הם נרשמו ועכשיו אנחנו בתחילת התהליך ושוב, אנחנו עובדים מלמעלה למטה, מן המנהלים שכל מנהל בוחר את השדרה שמתחתיו, בנינו הליך כזה, אנחנו עדיין לא בשלב שמגייסים קריינים או עורכים או כתבים, עוד לא.

אתה גם לא צריך עכשיו, לצורך העניין.

כן וזה גם מאוד מאוד קשה לגייס כי אנחנו לא יודעים מתי נתחיל אז אנחנו - - -

וגם, אם מתכוונים חצי שנה שנה - - -

אבל מצד שני אנחנו לוקחים בחשבון גם את חוסר הוודאות אצלנו, עד עכשיו עבדנו לפי הראשון לאפריל אז באנו לאנשים ואמרנו: טוב, אנחנו צריכים אתכם בראשון לאפריל אבל יכול להיות שזה יידחה בשנה, יכול להיות בשלושה חודשים ויכול להיות בשנתיים, וגם כרגע, אנחנו מנסים לייצר חוזים מותנים - - -

אלדד, האם אתה יכול לתת לנו חשבון, כמה סמנכ"לים וכמה חדשים בהנהלה אתם מביאים וכמה כסף זה עולה, בתוך כל התקציב שנשאר?

תעבירו לי שאלות ואני אעביר לכם מדויק על רמת השקל והאגורה.

לא, אתה אמרת שאתם מביאים סמנכ"לים חדשים, מנהלים חדשים, כמה כסף זה תופס? יכול להיות שבינתיים בפירוק לא צריכים להביא - - -

אין שום קשר.

לא קשור לפירוק.

אין שום קשר לפירוק, אלה שני תפקידים נפרדים. האוצר גם לא מוכן להעביר כסף שמיועד לתאגיד. אפילו בתוך ההקמה הוא לא מוכן שנעביר כסף מהקמה לתוכן, גם בשביל זה היינו צריכים עכשיו לעבור ארבה חודשים של הליך מול היועצים המשפטיים של האוצר, אין אפשרות להעביר.

אני הבנתי שבהתחלה אמרת שיש 300 מיליון שקל לכוח אדם - - -

לא, לא, לא, להקמה, לא, לא, החלק של כוח אדם הוא חלק מאוד מאוד קטן, זה רק החלק של כוח האדם שיועסק עד יום תחילת השידורים. זה חלק מאוד מאוד קטן, הרוב שם הוא למתקן, טכנולוגיה, שזה הכסף הגדול.

הצטיידות.

כן.

בסדר, האם השלמת?

בסדר, מבחינתי, עוד פעם, ברור שאני מבקש, וגם את הסיפור של התקציב, כולל בקשה להגדלה. הסתפקתי ב 30,000 ואני מזכיר לך אדוני היושב ראש, שאנחנו ביקשנו בהתחלה 50 ואסף, נציג האוצר, ביקש לרדת ל-30. דווקא בגלל שמדובר היה בשלושה חודשים אז אמרנו שנלך על זה אבל עכשיו, לדעתי, צריך עוד פעם לחזור לבקשה המקורית של 50 כדי לתת קצת יותר אויר.

בסדר, תעביר לנו, אנחנו נעביר.

בסדר גמור.

בבקשה.

כן. אלכסנדר. שלש הערות בקיצור. אל"ף, לגבי שאלתה של חברת הכנסת סופיה לנדבר, אנחנו כן יכולים להחזיק מעמד עם העזרה שאנחנו קיבלנו, אנחנו כן יכולים להחזיק מעמד ואפילו, אני רוצה להגיד תודה, גם במקומותינו צריך לעשות דברים כאלה וזו לא בושה, להגיד תודה לכל חברי הכנסת וחברות הכנסת, שהיו כאן ושנתנו יד לזה והתאמצו ועזרו לנו, ובאמת התוצאה היא חיובית בכל מובן, בכל מובן. כמובן, כמו ששמעון אמר, אנחנו רצינו יותר אבל בואו, אנחנו אנשים בוגרים, אנחנו מבינים שלא הכול מתגשם, זה אל"ף. אז אנחנו נחזיק מעמד.

בי"ת, אנחנו שמענו הרבה על השוואה בין רק"ע לתחנות אחרות אז הייתי רוצה להגיד שרק"ע היא תחנה יותר מסובכת מכל התחנות האחרות, למה? מתוך סיבה מאוד פשוטה, כי רק"ע היא גם רשת ב' וגם רשת א' וגם רשת ג' וגם רשת מורשת וגם וגם וגם וגם - - -

גם קול המוזיקה.

וגם קול המוזיקה קצת, קצת, גם קול המוזיקה. זאת אומרת שאין תחליף, פשוט אין תחליף. זו הערה שניה.

הערה שלישית, לגבי אותם חבר'ה צעירים ונמרצים שצריך לגייס לתאגיד החדש, אז אני פעם אמרתי כאן בוועדה, ואני הייתי רוצה שמר קובלנץ ישמע את זה, שחבר'ה צעירים ונמרצים קיימים, אבל רמת הרוסית שלהם לא טובה. ממש לא טובה ואפילו אם הם מדברים רוסית אז הם מדברים עם "ר" צרפתית ועם אינטונציה אחרת וזה נשמע טוב לאוזן ישראלית, זאת אומרת, זה נשמע ממש טוב וטבעי אבל - - -

לא לדוברי רוסית.

אבל לא למאזיני רוסית כי מבחינת המאזינים זה מגוחך, זה מגוחך. אנחנו נהפוך לליצנים.

אכן השילוב צריך להיות כל הזמן גם וגם. אתה בסוף נותן תמהיל - - -

בסוף ילמדו ממנו.

אתה נותן תמהיל.

בדיוק, אז בגלל זה אני אומר שצריך, צריך לשמור על מאזן, מאזן בין הכוחות החדשים לבין הכוחות הקיימים. תודה.

תודה. דר אברהם שרנופולסקי.

תודה רבה. העמותה שלנו, עמותת "חזית הכבוד", מדברת בשם כ-70,000 ניצולי שואה ועוד כמה עשרות אלפים עולים נורבגים. ידוע לנו עד כמה חשוב רדיו רק"ע לאוכלוסייה דוברת רוסית. יותר מזה, אנחנו יודעים עד כמה חשוב רדיו רק"ע לעידוד העלייה. אנחנו מקבלים המון שאלות, מה קורה עם רדיו רק"ע, מה יקרה עם רדיו רק"ע ואין לנו תשובה משום שאנחנו יודעים שנכון לעכשיו, יש לרדיו רק"ע תקציב רק לחודשיים, אז מה יקרה אחרי אפריל? מה יקרה עם רדיו רק"ע אחרי אפריל? אולי אתם יכולים לתת לנו תשובה שאנחנו נביא את התשובה לאוכלוסייה שלנו - - -

התשובה היא מאוד פשוטה.

מה יקרה אחרי אפריל?

התשובה היא מאוד פשוטה. השידורים בשפה הרוסית, כמו גם השידורים בכל השפות, כמו גם כל תחנות קול ישראל, שאגב, בימים אלה מציינים שמונים שנה לשידורים שלהם – ממשיכים לפעול. אומֵר לך מנהל תחנת הרדיו בשפה הרוסית "קשה אבל ממשיכים", עומדים בנטל, לא לדאוג, אנחנו ממשיכים לשדר, לא יהיה מצב, לא תהיה סיטואציה ששידור של תחנה מסוימת ייפסק או לא יהיה, אין מציאות כזו, אלה דברים שאמרתי מהרגע הראשון שנכנסתי לקול ישראל ואלה דברים שאני חושב שאף אחד לא מעלה על דעתו, להיפך, נמצא פה המנכל של התאגיד החדש שאומר: אנחנו עם כיוון חיובי, אנחנו מכירים בחשיבות השפות וזה מה שאנחנו גם נעשה, לצד המצוקות שקיימות. אם היו לנו יותר תקנים והיה לנו יותר כסף, אז מצבנו היה הרבה יותר טוב. זה לא המצב אבל אנחנו מתמודדים עם מה שיש. עם מה שיש.

ורק תגידו, אם יש צורך בתמיכה מצד האוכלוסייה שלנו אז אנחנו מוכנים.

תודה רבה, אני חושב שאולי כדאי שתשמרו את המחאה להזדמנות אחרת. אנחנו עושים את זה.

משפט אחד. ברשותכם, אני רוצה להשתתף בצערו של אברהם, אשתו נפטרה לפני שבוע, הוא רק היום קם מ"שבעה" אז אנחנו משתתפים בצערך.

הדבר הנוסף, אני אמרתי – אני חושבת שכולנו אמרנו פה בדיונים שניהלנו בנושא של רדיו רק"ע, לא יהיה מצב שלא יהיה רדיו רק"ע, לא יהיה מצב.

הלוואי.

לא, לא, לא יהיה מצב, בשביל זה אנחנו כאן. "קצת קשה", "קצת פחות טוב", "קצת יותר קל" ו"אנחנו משתדלים" אבל לא יהיה מצב שלא יהיה רדיו רק"ע. נקודה. ואגב, לא רק אני אומרת את זה כי אני יודעת שיש הרבה פוליטיקאים אחריי שאומרים את אותו הדבר, כולל שר האוצר לצורך העניין כי אני מכירה את דעתו. לכן, אנחנו צריכים לחפש את הדרכים איך להחזיק מעמד בתקופה הזו, כשאנחנו נדע פחות או יותר מה תהיה התקופה - - -

האוצר בדרך.

האוצר בדרך?

עוד מעט הוא נכנס אז אנחנו נשאל אותו.

יופי, אז אנחנו גם נשמע את הדעה של האוצר. ונראה איך אנחנו עוזרים.

האם הוא נכנס? לא? לא. האם מישהו רוצה להתייחס?

האם יש למשרד התקשורת משהו להתייחס?

אנחנו, בעצם, משרד התקשורת, אנחנו בנושא הזה ספציפית גוף די חיצוני - - - אנחנו לא מתעסקים בזה, אנחנו כמובן תומכים והכול אבל אנחנו עסוקים ברמת התשתיות הרבה מעבר. אנחנו כמובן יכולים לעזור בנושא של - - -

משרד האוצר?

להקל על חסמים ובנושאים האלה אבל, הרוב נאמר.

בוא, בוא, בוא, יותר קרוב אלינו.

שם ולא פה.

האם אפשר ליד אלדד?

לא, לא.

למה? למה? תבוא לפה.

החשיבות בדיון היא - - -

אנחנו נציג לך את מה ששמענו עד עכשיו, כי הפתרון אצלכם. הפתרון אצלכם. קודם כל אנחנו מאוד מודים לכם על זה שאתם תמשיכו את ה 30,000, זה ממש - - -

עזר.

אני מתחיל עם זה. אנחנו מבינים שהתאגיד החדש לא יתחיל בזמן. כך קיבלנו מפה. מינימום בעוד חצי שנה, מקסימום – לא יודעים. יכול להיות שנה, יכול להיות שנתיים, יכול להיות גם ארבע שנים, אי- אפשר לנקוט אבל לפחות מינימום יש, אז מה שאנחנו רוצים כרגע הוא לחזק את מה שיש, עד שמתישהו יתחיל התאגיד החדש. לחזק את הקיים. וכדי שהעולים יקבלו את השירות, צריך לחזק את העובדים שנמצאים, כמו העובדים שבחצי משרה, להפוך אותם למשרה מלאה, מכיוון שהם ציפו שכשהתאגיד החדש יתחיל אז הם יהפכו למשרה מלאה, זה מתמשך והם נפגעים, יש להם ילדים, פרנסה לא מספיקה, צריך להביא פרנסה והם גם עובדים יותר, אז אנחנו רוצים שהאוצר יעביר כסף לרשות השידור, כדי שהיא תוכל לחזק. ואנחנו רוצים לקבל ממך את שיתוף הפעולה.

לפני שאתה מתחיל לומר, משפט אחד אני רוצה להגיד. מה שאמר היושב ראש, אתה נכנסת בשיא הדיון וכבר הבנו פחות או יותר מה קורה כאן. מה שאנחנו רוצים הוא שרדיו רק"ע ימשיך לפעול בצורה איכותית וטובה כמו שאנחנו מכירים אותה, עד ליום החגיגי שהתאגיד החדש יתחיל לעבוד. לגבי השאלה איך - - - מה בעצם קרה, בוועדה הזו, לפני חודשיים ישבנו והבנו את המצוקות, והבנו שהרבה אנשים פרשו בעקבות התנאים וכן הלאה וזו הייתה המטרה וזה בסדר, אנחנו לא מתערבים בזה אבל, אז הגיעה בקשה מכאן, "כדי שאנחנו נוכל להחזיק מעמד עד לראשון באפריל, תעזרו לנו, תנו לנו 50,000 שקל בחודש – אני מתפקד". ואז, היה פה משרד האוצר, ולפי מה שהבנתי משרד האוצר אף פעם לא נותן את מה שמבקשים, הוא מתפשר - - -

גם אלה שמבקשים אף פעם לא מבקשים את מה שהם באמת צריכים.

לא, לא, אז לכן, דקה, דקה, דקה, פה אני ממשיכה, אז אני פונה למשרד האוצר - - -

לא, "הם גרידיים", עולים חדשים.

ואני כבר לא ולכן אני אבקש 70,000 בחודש כדי שתוכל להגיד 50 אבל, אני באמת ברצינות עכשיו, היות ובאמת אנחנו לא מבינים כמה זמן זה יימשך ויש חשיבות מאוד מאוד גדולה שהרדיו הזה, ובכלל רשות השידור תחזיק מעמד "עד ש" אז לכן, הבקשה שלנו, של כל חברי הכנסת כאן –הם יצאו אבל היו פה הרבה, ואנחנו כולנו ביחד, זה הנושא שבאמת מדבר אל לב כולם, אתם צריכים לתת לרשות השידור הישנה 50,000 שקל בחודש, כדי שהם יצליחו לא לרדת ברמה ולהחזיק מעמד עד לכניסת התאגיד החדש לתוקף. זו בקשה שלא כמו שאמרתי 70-50, כי אנחנו צריכים 50,000 שקל ואני רוצה שאתם תבינו שזה ייתן לאנשים – גם לעובדים אבל גם לציבור הרחב שמשתמש בזה, את התחושה שהמדינה דואגת לנו, ואני אמרתי פה לפני שהגעת, שרדיו רק"ע, להמון אנשים, ואני מדברת על עשרות אלפי אנשים, הוא חלק מן החיים שלהם.

אסף, אני רוצה רק להגיד לך, שבאותם 30,000 שקלים אנחנו צירפנו חמישה פרילאנסרים לשידורים בשפה הרוסית, עוד פרילנס אחד נותן שירותים לשפה האמהרית, ועוד חמישה שהם מפוצלים באחת עשרה שפות נוספות. להגיד לך שזה מספיק במאת האחוזים? התשובה היא לא. אנחנו זקוקים לחיזוק הזה. ואולי היינו נאיביים כי הבקשה המקורית הייתה 50 אבל, היא הסתמכה והתבססה - - -

הבקשה המקורית הייתה תשעה תקנים ועוד כל מיני דברים אבל, בסדר.

לא, לא, אני מדבר רק על הסכום.

כן, כן.

היא התבססה, אגב, על עבודה עם מנהלי התחנות - - -

ברור, ברור.

היא לא נעשתה סתם ככה.

ברור. בסדר? טוב, קודם כל, החשיבות ברורה, גם הייתי בדיון שעבר אז כמובן שזה ברור לנו וגם ברור – אני לשנייה מוציא את זה מן הקונטקסט של הדיון בוועדה, יש גם הרבה צרכים לרשות השידור שהיא עדיין היום בפירוק, כלל תחנות הרדיו, גם הטלוויזיה, כל אחד ועולמו שלו והצרכים שלו, וזה כן חשוב לראות את זה בתמונה אחת ואני תיכף גם אסביר למה.

אכן, תהיה כנראה איזושהי הארכה של יום התחילה, לא ברור בדיוק לאיזה פרק זמן אבל תהיה הארכה מסויימת, לכן הצורך הוא ברור. רק מה שחסר לי כאן בדיון, בעצם חסר לי מנהל הרשות. יושב כאן שמעון כנציג הרדיו והוא באמת מסביר - - -

לא, אני לא יושב פה כנציג הרדיו. אני יושב פה כעורך הראשי של רשות השידור - - -

העורך הראשי, סליחה, סליחה.

ואני - - - להחליט בכל מה שקשור לתוכן של רשות השידור. אנחנו לא מדברים פה על פירוק או לא פירוק או על השאלה האם אנחנו רוצים להעביר עכשיו את השידורים בשפה הרוסית למבנה הזה או למבנה הזו. מדובר פה בתוכן ובתוכן מתעסק העורך הראשי.

ברור.

זה ימשיך גם התוכן - - -

לא, אני אסביר - - -

ואם אתה כבר אומר את זה ופותח את זה אז אני לא אספר לחברי הועדה למה רצו לעכב לי גם את אותם 30,000 שקל שנתת לי, ויעיד פה מנהל השידורים פה בשפה הרוסית, שלא רחוק היה הרגע שגם את מה שהיינו אמורים לקבל לא היינו מקבלים. למרות שאישרתם את זה.

הוא מדבר ככה כי הוא יודע שהוא יקבל מאתנו עכשיו גיבוי.

לא, לא - - -

לא, אני פשוט - - -

אני מכיר את שמעון, זה בסדר, זה בסדר גמור. אני אומר, העורך הראשי, אבל חסרה לי פה הנהלת הרשות בסופו של דבר ואני מסביר למה. כמו שאמרתי יש עוד הרבה מאוד צרכים לרשות השידור, רשות השידור פונה אלינו באופן מסודר, אנחנו נמצאים איתה - - -

אני אומר, תשמע, אסף, זה לא ייאמן שאתה אומר - - -

לא, אבל אתה לא נתת לי לסיים. תן לי קצת, קודם כל תן לי להגיד מה שאני אגיד ואז תגיד שזה לא בסדר.

לא אמרתי שזה לא בסדר, אמרתי "לא ייאמן".

אחרי זה תגיד למה זה לא ייאמן. אנחנו יושבים עם הרשות, נמצאים אתם בקשר שוטף, הם מעבירים לנו את הדרישות שלהם, הם מעבירים - - -

מי זה הרשות, אנחנו - - -

מנהל הרשות, נהרי - - -

הוא זה שמייצג את רשות השידור.

כל הזמן מייצג פה - - -

בסדר, אני, אני, שניה, אני אסביר את הקונטקסט. יש מנהל היום לרשות ותחת המנהל הזה פועלים הגופים, פועלות הפונקציות שלו והם באים אלינו, בעצם מרכזים את כל הדרישות, אם זה כוח אדם אז יש את הסמנכ"לית או את המשנה למנכל בנושאי כוח אדם, בנושאי תקציב יש את אנשי התקציב, גם המנהל אבל גם אנשי התקציב, יש פניות מסודרות אלינו ואנחנו יושבים, מדברים, מבינים, מאשרים. לצורך הדיון אישרנו לרשות השידור תוספת בשעות העסקה של גימלאי רשות השידור, לא מזמן, בהתאם לעבודה שהם עשו ובהתאם לעבודה שעשינו מולם, על מנת לספק את צרכי רשות השידור, על כלל מיגזרי הפעילות שלה.

לכן, כשאני אומר, הרי אני לא יכול לשבת בכל ועדה ולהגיד: או.קיי., לאלה ניתן 50,000 ולאלה ניתן 100,000 ולאלה נשיג כך וכך, אז מה שכן אני אומר הוא שאנחנו כמובן לא אדישים לדברים האלה, זה חשוב לי שהבקשה הזו תגיע בצורה מסודרת דרך הנהלת הרשות, שיודעת לשבת אתנו, שיודעת להעלות את הדרישות, אנחנו נמצאים אתם בשיח מתמיד ובעיניי עם הרבה מאוד שיתוף פעולה והוא מאוד פורה בסופו של דבר. דברים כרגע מתנהלים והיא תדע להציף לנו את הבקשה הזו בצורה מרוכזת, כמו שבאות הבקשות מכם. אני מבין לחלוטין את הצורך. באות בקשות מעוד הרבה מאוד גורמים ולכן, צריך שיהיה גורם אחד שמרכז אותן, מציג אותן בפנינו ואז אנחנו יודעים לנהל את השיח הזה בצורה נכונה וכוללת וזה לא סותר את זה שאני מניח שבמסגרת - - -

כן, לא, גם איש לא חשב אחרת.

אם - - - הדבר הזה אז רדיו רק"ע יקבל את המענה.

האם יש בעיה בעניין זה?

לא, אני אומר, איש לא חשב אחרת. ברור שהכול יעבור בצורה מסודרת ממש כמו שמתבקש, אני רק אומר שהצורך, שבסופו של יום, מצריך – וכאן זה עניין של תפיסה, עם כל הכבוד, בסופו של יום מה שקובע – ואני לא רוצה לפגוע באף אחד אבל אני עושה הקבלה לעולם הכדורגל, זה לא ישפיע כהוא זה אם תהיה כמות של סדרנים ביציע או תהיה כמות של מחלקי מים, כי בסוף מה שקובע זה השחקנים והמאמן ואם הם מביאים את התוצאות או לא מביאים את התוצאות. בעולם השידורים שלנו מה שקובע זה התוכן, זה האם אלכס מסוגל, ביחד עם האנשים שלו, לגרום לאותם 350-400,000 מאזינים ללחוץ על הכפתור ולשמוע את השידורים בשפה הרוסית, כנ"ל באמהרית, כנ"ל רשת ב' וזה מה שקובע. לכן אני אומר, אנחנו מצויים היום בעולם של תוכן ולעניין של התוכן, גם מה שאתה קיבלת, אסף, לעניין של הפנסיונרים ותודתי על כך, הכול עבר - - -

אני יודע.

ויש גורם שהעביר את זה אליך אבל בסוף זה אנחנו.

ברור לי, אני מסתכל על רשות שדור - - -

אתם מדברים על אותו הדבר, למה אתם רבים?

לא, לא, אנחנו לא רבים, אני לא רב עם אסף.

זה בא ממקום טוב, זה בא מאמוציות.

מצוין. אז אנחנו הגענו לפחות ברמת ההבנה – הייתי אומר את זה כך, כי לא חתמו חוזה, אז שמעון, באמת, אתה תעביר ותיתן להנהלה, ההנהלה תעביר, הם ישבו אתה, ויהיה לנו כסף. או אז העובדים יקבלו והעולים יקבלו שירות.

וגם צריך לקחת בחשבון שאנחנו חיים במרץ, ובפברואר - - -

ברור, ברור, ברור.

אבל אתם שאלתם - - -

עד שאסף נתן לנו את ה- 30,000 שקל ודיברנו, אז אמרנו "עד מרץ וכשתהיה הארכה אז ברור שזה ימשיך", הרי גם הוא מבין שאנחנו חיים בעולם של היגיון, אני מקווה.

ואנחנו גם נקבל את זה, את הביצוע. אסף, אתה מקשיב לי? אני אומר שהוועדה מבקשת לקבל עדכון, על כל התקדמות בתהליך הזה.

האם יש מישהו שרוצה להוסיף? אם לא, אני אסכם את הדיון. או.קיי., אז אני מסכם את הדיון. אני חושב שהתקדמנו ואני שמח שלמרות כל השמועות שזה לא יהיה באפריל, אנחנו קבענו דיון ומקיימים את זה, אני שמח שקיימנו ואני אופטימי גם לגבי הדבר הזה, שהוא גם יתקדם ואנחנו נקבל את העדכון, גם מהאוצר, גם משמעון. אנחנו מברכים על הדיון הזה, ותודה שבאתם. אני סוגר את הדיון.

הישיבה ננעלה בשעה 15:20.