הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 110

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, י"ג באדר א התשע"ו (22 בפברואר 2016), שעה 10:00

1. בקשת יושב ראש ועדת הכספים להעברת הצעת חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס (תיקון מס' 3), התשע"ו-2016 (מ/1010), מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדת הכספים.

2. פניית חה"כ איילת נחמיאס-ורבין לתיקון תקנון הכנסת בנושא: מועד הדיון בהצעות לסדר היום שהועברו מהמליאה לוועדות.

3. בקשת חה"כ רועי פולקמן להעברת הצעה לסדר היום בנושא: "הגברת הביטחון בציר עוקף חוסן בעקבות האירועים הביטחוניים האחרונים" מוועדת החוץ והביטחון לוועדת הפנים והגנת הסביבה.

4. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חבריים (מס הכנסה שלילי), (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016 (מ/1022), לפני קריאה ראשונה

5. בקשת יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט להעברת הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 21) התשע"ו-2016 מוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

6. פניית חה"כ יואל חסון בנושא: הסדרת ההצבעות בוועדת הכנסת.

7. הצעה לסדר-היום בנושא: "חוסר ההצלחה בגיבוש כתבי אישום בגין התעללות חסרי ישע"

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר

יואב בן צור

מכלוף מיקי זוהר

אורן אסף חזן

יואל חסון

מרב מיכאלי

שולי מועלם-רפאלי

איילת נחמיאס ורבין

רועי פולקמן

יואב קיש

משה גפני – יו"ר ועדת הכספים

ניסן סלומינסקי – יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ-הורוביץ

ישי פרלמן - משרד המשפטים

חובב ינאי - המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

אתי אפלבוים

1. בקשת יושב ראש ועדת הכספים להעברת הצעת חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס (תיקון מס' 3), התשע"ו-2016 (מ/1010), מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדת הכספים.

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכנסת. הנושא הראשון: בקשת יושב ראש ועדת הכספים להעברת הצעת חוק הסדרת העיסוק בייצוג על-ידי יועצי מס (תיקון מס' 3), מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדת הכספים.

חבר הכנסת גפני, יושב ראש ועדת הכספים, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני סבור שהחוק הזה צריך להיות בוועדת הכספים. הנושא הוא הייצוג של יועצי המס, שהוא לגמרי בוועדת הכספים. בשעתו היתה הצעת חוק שלי לגבי נושא של יועצי מס ואז ביקשתי שזה יהיה בוועדת החוקה. הנושא היה הסדרת המעמד שלהם באופן כללי וזה באמת היה שייך לוועדת החוקה, אבל הנושא הנ"ל שייך לוועדת הכספים.

אם אתה סבור, אדוני היושב ראש, שזה יהיה בפרק זמן של 30, זה יהיה בפרק זמן של 30 יום בעזרת השם. לנו אין בעיה, אנחנו מעבירים את החוקים הכי מהר בכנסת. יש חוקים שאני משהה, בגלל שאני לא רוצה ואני גם אומר את זה.

ארבל, מה ההמלצה שלך?

עמדתנו שהחוק הזה נחקק בעבר ונדון בעבר בוועדת חוקה.

מה זה החוק הזה? החוק שלי.

החוק שעכשיו באים לתקן.

חוק הסדרת יועצי המס המקורי.

הוא אמר שבזמנו הוא נתן אותו לוועדת החוקה.

והחוק הנוכחי, לפי מה שהציג סגן שר האוצר במליאה, עוסק בשלושה נושאים: הבהרה כי יועץ מס מייצג רשאי לתת אישור בדבר נתונים שעליהם התבסס בדיווח במסגרת פעולות הייצוג שלו, הבהרה כי ניתן להתמחות ברשות המיסים והפרדה בין הליך החקירה נגד יועץ המס לבין הליך התביעה נגדו.

זה נושאים עקרוניים ולא שוטף, לכן יו"ר ועדת החוקה חושב שזה צריך להיות אצלו.

היועצת המשפטית?

זה נכון שחוק הסדרת יועצי המס נחקק במקור בוועדת חוקה, כיוון שמדובר בהסדרת של מקצוע חדש. הסדרה של מקצוע חדש באמת המקום שלה הוא בוועדת החוקה. עיקר ההצעה עוסק ביכולת של יועץ מס לקבל נתונים ודיווחים ולאשר אותם, כמו עורך-דין ורואה חשבון.

זה לב התיקון.

זה לב התיקון שנמצא בהצעה הזאת. זה נושא שוועדת הכספים עוסקת בו כל הזמן. נושא הדיווחים לרשויות המס, הוא נושא שחשוב שיידון בוועדת הכספים כי לוועדת הכספים יש ראיית רוחב. היא רואה את הדיווחים של עורכי הדין, היא רואה את הדיווחים של רואי החשבון. אני חושבת שגם אתה מבין את החשיבות של דיווחים של רשות המיסים. רשות המיסים נמצאת כאן.

מה רשות המיסים אומרת?

אני מרשות המיסים. רציתי לציין שעמדת האוצר היא שזה יהיה בוועדת הכספים, מהסיבות אותם מנה חבר הכנסת גפני. רציתי גם לציין שהתיקון האחרון נעשה דווקא בוועדת הכספים.

נכון. התיקון האחרון ליועצי המס גם היה בוועדת הכספים.

אמרתי את זה גם בישיבות קודמות. יש ועדות מאוד עמוסות והליכי החקיקה נתקעים. עלי זה לא מקובל. לא מעניין אותי מה אומר התקנון ולא מעניין אותי מה הסמכויות של הוועדות. הנושא של הליך מהיר של חקיקה הוא לא פחות אינטרס ציבורי מהסמכויות של הוועדות בתקנון. מכיוון שוועדת חוקה מאוד עמוסה ויושב ראש ועדת הכספים התחייב שהוא יסיים את החוק תוך 30 יום, אני ממליץ להעביר לוועדת הכספים.

לפרוטוקול, אם זה לא ייעשה תוך 30 יום, אני רשאי למשוך את החוק חזרה לוועדת הכנסת, בהסכמתו של יו"ר ועדת הכספים. למרות שהתקנון אומר חצי שנה, הוא מסכים שזה יהיה 30 יום.

מי בעד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – 1

נמנעים – 2

בקשת יושב ראש ועדת הכספים להעברת הנושא לוועדת הכספים נתקבלה.

אושר.

אדוני, אני מבקשת להגיש על זה רביזיה.

אין בעיה.

משעה שהעלית את העניין הזה, אני מאוד מבקש אם ועדת הכנסת יכולה לעשות סקר ולראות כמה זמן בממוצע עובר חוק בכל ועדה בכנסת. זה מאוד חשוב לדעת. אפשר לבדוק את הדבר הזה?

אין בעיה, בסדר גמור. נבקש מהממ"מ.

יכול להיות שיחידת המחשב יכולה להוציא את הנתונים.

ברגע שהיושב ראש אמר שזה אינטרס ציבורי - - -

מדרגה ראשונה. לוועדת החוקה ממש אין זמן.

בסדר, יבוא יו"ר ועדת החוקה ויתחייב על מה שהוא צריך להתחייב.

תודה רבה.

נודיע מתי תהיה הרביזיה.

2. פניית חה"כ איילת נחמיאס-ורבין לתיקון תקנון הכנסת בנושא: מועד הדיון בהצעות לסדר היום שהועברו מהמליאה לוועדות.

אנחנו עוברים לנושא הבא: פניית חה"כ אילת נחמיאס-ורבין לתיקון תקנון הכנסת בנושא: מועד הדיון בהצעת לסדר היום שהועברו מהמליאה לוועדות.

חברת הכנסת ורבין, תסבירי, בבקשה.

אדוני יושב ראש, חבריי חברי הכנסת. אני כרגע לא אתייחס לשום וועדה באופן ספציפי אלא רק אציף את הבעיה. כשאנחנו מגישים הצעה דחופה לסדר והיא מתקבלת באותו שבוע ודנים בה באותו שבוע מחמת הדחיפות , כשמסכמים את הדיון - - -

זה כמו בכל הצעה לסדר.

לא. אתה צודק שכל הצעה לסדר, כולל רגילה, אבל אני מדברת על הצעה לסדר דחופה, שקיבלה את אישור הנשיאות לדחיפות. אנחנו דנים בזה בערעורים לא אחת ואתה מאוד מסתכל מה דחוף ומה לא. אתה מנסה להביא ראייה מרעננת לדיון הזה. המליאה מחליטה לאיזו ועדה להעביר את הדיון ואז צריך לחכות. אפשר לשבת ולחכות, להעביר פגרה או שתיים עד שזה מגיע לדיונים בוועדות.

מדוע? צריך להגיד שהוועדות באמת מאוד עמוסות ולכן אמרתי מראש שאני לא אתייחס להצעה לסדר ספציפית שלי או של מישהו אחר שאני מכירה. איפה שלא בדקתי, הוועדות מאוד עמוסות. אבל יש פה בעיה. לא יכול להיות שבכל דבר יש איזה טווח מקסימלי שאפשר לדון בו, ופה אפשר לדון בזה 3-4 חודשים אחרי. אין בזה שום היגיון.

זה גם יכול להיות אחרי שנתיים.

אין בזה שום היגיון. אני חושבת שזה חצי שעה, אם אני לא טועה.

דיברו איתי ראשי ועדות על העומס.

זה לא מעכשיו, עומס תמיד היה בוועדות.

זה הגיע למצב קיצוני. יש לי הצעה לסדר מלפני חודשיים, שלא מגיעה לדיון. אני מכירה הצעות לסדר מוועדות אחרות שהתקבלו בדצמבר במליאה. ההצעה שלי היא מסוף דצמבר או אולי תחילת ינואר, מצבי יחסית טוב.

יש פה משהו לא הגיוני וצריך לעשות סדר. אין לי בעיה שנגיע להבנות עם יושבי ראש הוועדות בעניין הזה. נניח שתוך 45 יום דנים בהצעות. זאת הצעה דחופה אז מה היגיון? נניח שהדיון שאני רוצה להביא באחת הוועדות, הוא דיון שהתוקף שלו כנראה יהיה אולי בעוד חודש, אבל בכל זאת, מה מבחינת הציבור? הרבה פעמים אנחנו עושים הצעות לסדר על סמך פניות של הציבור אלינו. יש איזה תהליך שצריך למצוא דרך להשלים אותו בצורה טובה יותר. תודה.

קודם כל, את צודקת וצריך מועד. לפי מה שביררתי, פעם המליאה לא היתה מעבירה כל הצעה לסדר.

הצעה לסדר היא הצעה לדיון במליאה.

היום, בגלל שאף אחד לא נמצא ביום שני וביום רביעי, זה הכול עובר לוועדה. זה מטיל עומס בעייתי מאוד. פעם היו מורידים, מצביעים נגד העברה לוועדה. פה כל ההצעות לסדר עוברות לוועדות ואז נוצר עומס שלא היה באף קדנציה.

יש כלי של דיון מהיר בוועדות. הוא נועד לאפשר דיון תוך 10 ימים בוועדות.

כשהתוודעתי לכלי שנקרא דיון מהיר, אני עושה בו שימוש.

זה עובד?

הוועדה חייבת לדון תוך 10 ימים. מה טוב בזה? שזה לא אתה עם עצמך וחברי כנסת אלא אתה מביא את אנשי המקצוע לדיון הזה.

הצעות לסדר, לפחות אלה שאני הבאתי, לא מספיק דיון במליאה וחייבים את הוועדה. עדיין היתה לזה גם חשיבות ציבורית.

אני מקבלת שהצעה לסדר עצמה היא הכלי הפרלמנטרי שהיה אמור להתמצות בדיון במליאה בהרבה מקרים ובעצם היום כמעט כל הצעה לסדר עולה לוועדה.

או לשים נושא על סדר היום של המליאה.

אם נעשה מועד להצעה לסדר דחופה, 60 יום ומועד להצעה לסדר 90 יום, זה בסדר?

אפשר אבל צריך לזכור משהו. רגילה או דחופה שתיהן עולות באותו שבוע. כשמישהו מגיש הצעה דחופה, הוא סומך על הנשיאות שהיא תכלול את זה בתוך הנושאים. כשיש לו משהו שהוא סופר דחוף, הרבה פעמים הוא יגיש רגילה ויוותר על מכסה כי זה דחוף לו לאותו שבוע.

אני מבינה מה את אומרת. בסופו של דבר, רוב ההצעות שדנים בהן אינן דחופות.

דיברתי עם חלק מראשי הוועדות ו-90 יום מקובל עליהם. בואו נעשה שעד 75 יום צריך לדון בהצעה לסדר. זה גם תלוי בכם. אם זה חשוב לך, תדברי עם היושב ראש. עם יש לחץ שלכם, מעלים את זה.

אדוני יושב הראש, האמן לי. הוועדה הספציפית שאני מדברת עליה דיברתי עם יושב הראש והוא הבטיח לי. אני גם לא יכולה להתעלם מהעומס שמוטל על הוועדה.

צריך להיכנס באותו סעיף שעוסק בחקיקה ובהצעות לסדר. אתה אומר שההתערבות היא אחרי חצי שנה ועל הצעות לסדר ההתערבות היא אחרי 75 ימים. אני לא יודעת אם זה היחס - - -

ברור, אין שום בעיה עם זה. בהצעת חוק לוקח הרבה זמן כי צריך לעבור סעיף סעיף. לעומת זאת, הצעה לסדר היא רק דיון.

אפשר להגיד ליושב ראש הוועדה לעשות את כל ההצעות לסדר בימים ראשון וחמישי.

הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. אנחנו מדברים על עד.

אם הוא היה קובע את זה בראשון או בחמישי, הייתי באה.

אני כן ארצה להוסיף בעתיד סעיף לתקנון שאומר שוועדת הכנסת יכולה למשוך נושאים מוועדות שלא מטפלות.

היום זה אחרי חצי שנה.

אני חושב שאפשר גם פחות אבל אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו.

אני רוצה להבין מה אתה רוצה להגיד. היום כתוב: עברו 6 חודשים מהיום שהצעה לסדר או דיון מהיר עברו לוועדה והוועדה לא סיימה את דיוניה, יוכל חבר הכנסת המציע לפנות לוועדת הכנסת והיא רשאית לקצוב זמן.

אנחנו רואים שחצי שנה זה יותר מידי.

תעשי תת סעיף, סעיף אחד להצעות חוק ותת סעיף להצעות לסדר. זה מקובל על כולם? תעשי עד 75 יום.

זה יהיה גם להצעות לסדר וגם לדיונים מהירים, מתי מסתיים הדיון. אז 75 יום לסיום הצעות לסדר ודיונים מהירים. אחרי 75 ימים אפשר לפנות ולבקש את התערבות ועדת הכנסת. כל זה אלא אם היוזם מסכים. זה גם כותב היום.

מי בעד זה שתוך 75 יום חייבים לדון בהצעה לסדר?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה שוועדות צריכות לדון בהצעות לסדר תוך 75 יום נתקבלה.

פה אחד. זה מעכשיו להבא.

3. בקשת חה"כ רועי פולקמן להעברת הצעה לסדר היום בנושא: "הגברת הביטחון בציר עוקף חוסן בעקבות האירועים הביטחוניים האחרונים" מוועדת החוץ והביטחון לוועדת הפנים והגנת הסביבה.

הנושא הבא: בקשת חה"כ רועי פולקמן להעברת הצעה לסדר היום בנושא: הגברת הביטחון בציר עוקף חוסן בעקבות האירועים הביטחוניים האחרונים, מוועדת החוץ והביטחון לוועדת הפנים והגנת הסביבה.

חבר הכנסת פולקמן, בבקשה.

גם יושב ראש ועדת הפנים ביקש להיות מעורב בזה. הוא היה בדיון סביב הדבר הזה והוא ביקש להיות מעורב בזה. גם חשבנו שיהיה קל יותר.

מה, זה פרסונלי? הוא רוצה להיות מעורב אז זה עובר לוועדה שלו? זה צריך להיות ענייני.

רוב הסוגיה שם נוגעת גם להתארגנות שקשורה לישובים שנמצאים שם. יש שם ויכוח האם זה נטו ביטחוני?

ברור שזה ביטחוני. הגברת הביטחון זה לא ביטחוני?

כן, אבל הרבה מאוד קשור להתנהלות של המועצה המקומית מטה יהודה.

אז אם זה היה דיון על התנהלות המועצה המקומית - - -

יואב, לוועדת חוץ וביטחון אין זמן לדון בזה.

זה שוכב שם חודשיים.

אני לא מבין למה מעבירים סתם כי יושב ראש ועדה רוצה שיהיה אצלו.

זה לא איזו בריקדה.

יואב, אנחנו שנינו יודעים שהוא לא דן בהצעות לסדר.

למה?

ביום ראשון לפני שבועיים דן בכמה הצעות לסדר ביום אחד, אבל בסך הכול, תראה כמה הצעות לסדר יש בחוץ וביטחון והוא לא דן.

הנה, מזכירת הכנסת כאן, תשאל אותה.

זה נושא דחוף שהיה סביב כמה פיגועים שהיו שם וחודשיים העסק לא נדון. דיברנו במליאה על עוקף חוסן כולל בעיית השב"חים במחסום בית"ר.

לא קורה עם זה כלום. זה גם לא יגיע לחוץ וביטחון.

אין לי שום דבר נגד הוועדה פשוט זה נושא דחוף וזה עלה לפני חודשיים. יו"ר ועדת הפנים אמר שהוא ממילא מתעסק בנושא הגדר. אם זה עקרוני, אין לי עניין עקרוני נגד זה. הבקשה היתה שזה יעבור לוועדת הפנים במקום בחוץ וביטחון.

מעירה לי מזכירת הכנסת שיש בעיה עם ועדת חוץ וביטחון. הם פשוט לא עושים דיונים למרות שמתרים בהם הלוך וחזור.

אדוני היושב ראש, רציתי לגעת בנושא הזה. כל פעם עולה על שולחנה של הוועדה כאן בקשות או רצונות להעביר דיונים מוועדת חוץ וביטחון לוועדות אחרות כי הוועדה לא דנה. בעיניי זה פלסתר לפצעים הרבה יותר מורכבים. צריך לטפל בבעיה עצמה.

לאחרונה הם החלו לדון.

הבעיה היא, שוועדת חוץ וביטחון, משיקולים כאלה ואחרים, לא ממלאת את תפקידה.

אני יכול רק להעביר את זה לוועדה אחרת.

אי-אפשר בגלל זה כל הזמן להעביר לוועדות אחרות ולשבש את עבודת הכנסת. צריך לקיים פה דיון ענייני על הבעיה של ועדת חוץ וביטחון. יושב ראש התריע זה מצוין, אבל צריך לראות מה קורה עם זה. הפתרון הוא לא להעביר דיונים לוועדות אחרות כי זה לא פתרון.

הוא כתב להם ונפגש עם יושב ראש הוועדה.

לכן אני מתנגד להעברה הזאת, זאת טעות. צריך להתעקש שזה יהיה בוועדת חוץ וביטחון. הם משבשים את עבודת הכנסת.

לוועדת חוץ וביטחון אין לחץ.

אני לא יודע מה הלו"ז של הוועדה.

תדע לך שזאת תהיה טעות לקבל את ההצעה הזאת ולהעביר כי זה כאילו אנחנו מקבלים את המציאות שוועדת חוץ וביטחון כופה עלינו. צריך לצאת היום מסר מהוועדה שאנחנו דורשים מוועדת חוץ וביטחון לדון בנושא שלך, חבר הכנסת פולקמן.

אם זה לפני הפגרה אין לי בעיה. הבקשה היא שזה יידון לפני הפגרה. אין לי שום כוונה, חס וחלילה, לפגוע בכבודה של הוועדה. הבקשה היא שלפני הפגרה זה יידון. הנושא היה דחוף, הוצאנו מכתב.

אתה לא חבר ועדה.

אני לא.

למה לא לטפל בזה, שידונו. אתה שואל למה מעבירים אז שידונו.

אנחנו נדון.

מרוב ועדות משנה כולם נהיו ראשי ועדות והוועדה לא מתפקדת אז מה עשינו פה? זה רק כדי להביא את הרמטכ"ל? צריך לדון גם בנושאים השוטפים של הכנסת.

אני אגיד לך איפה הבעיה בחוץ וביטחון. כל דיון חייב לעלות למליאה והוא לא יכול ללכת לוועדת משנה. הדיונים המעמיקים נעשים בוועדות המשנה. שם גם אפשר לעשות דברים משמעותיים. כשזה מגיע לדיון במליאה זה מקבל פחות נופך. יכול להיות שצריך לקבוע דיון ראשוני במליאה - - -

מה יש במליאה, זה אולם חברי כנסת?

אין פה עניין סודי. אין שום עניין של ועדת משנה בסיפור הזה.

מה הסיפור של המליאה?

אני אסגור את זה, בסדר.

אני אסביר לך מה הסיפור של ועדת המשנה. כדי לא לדון בנושאים אז אומרים שמעבירים לוועדת משנה. בוא נשים את הדברים על השולחן.

ממש לא.

אני חבר בוועדה בדיוק כמוך, מופיע ביותר דיונים ממך. אני אומר לך שזאת נהיה שיטה.

ההמלצה תהיה שהוועדה מבקשת מיושב ראש ועדת חוץ וביטחון לדון בהקדם בעניין הזה. שתהיה בקשה. אני אקח על עצמי לטפל בזה.

אדוני, אני לא יכול לשאת את הסכסוכים במפלגת השלטון.

למה סכסוכים? הפוליטיקה אכלה לכם את הראש. אתם לא מבינים שיש גם דברים ענייניים.

תכתבי החלטה: ההצעה נמצאת בסמכות ועדת חוץ וביטחון והגיע הזמן שהוועדה תמלא את תפקידה בעניין זה.

רק לבקש שהדיון יהיה עד סוף המושב.

הוועדה תדון תוך 30 יום בהצעה לסדר.

מי בעד ההצעה כמו שהקראתי אותה?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה שוועדת החוץ והביטחון תדון בנושא תוך 30 יום נתקבלה.

ההצעה התקבלה.

4. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חבריים (מס הכנסה שלילי), (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016 (מ/1022), לפני קריאה ראשונה

הנושא הבא: בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק, לפני הקריאה הראשונה.

תסביר לנו למה זה דחוף ולא יכול לחקות?

מדובר בתיקון די רחב שאנחנו מאוד רוצים להעביר אותו לפני סוף המושב. זה מצד אחד. מצד שני, מדובר בתיקון שכמעט זהה שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת. חשוב לנו להעביר את זה במושב הזה מפני שזה הולך לחול על הכנסות ב-2016. זה אמור לתמרץ עבודה ואנחנו רוצים שבעיקר אנשים עם הכנסות נמוכות ידעו שהסעיפים החדשים יחולו עליהם. כן זה דורש התארגנות בירוקרטית אצלנו ואנחנו צריכים את הזמן כדי שנוכל להתקדם עם זה.

בירוקרטיה אצלכם?

בתוך מערכת המחשוב - - -

כמה זמן לקח לכם לעשות את תזכיר החוק? כמה זמן המשרד עבד על זה?

הרבה זמן.

אז השבוע הזה זה הנקודה? רק בגלל שמדובר בחוק שהוא לטובת האזרחים, מס הכנסה שלילי, אנחנו נאשר את זה. אבל כשאתם באים לבקש פטור מחובת הנחה כאשר אתם מטפלים בחוק שנתיים והעסק יתמוטט בגלל השבוע הזה, זה לא נשמע.

מי בעד לתת להם פטור בגלל הנושא?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת החוק לפני הקריאה הראשונה נתקבלה.

דוד, הם קיבלו פה מסר שכל חוק שהוא יביאו לטובת הציבור יקבלו קיצור.

5. בקשת יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט להעברת הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 21) התשע"ו-2016 מוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

אנחנו עוברים לבקשת יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט להעברת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 21) מוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

חבר הכנסת סלומינסקי, בבקשה.

מאחר ואנחנו כבר עוסקים בחוק הזה, כשהחוק הראשון היה של שולי, כל החוק הזה מהותו זה הנושא של שכר טרחה של עורכי הדין. אנחנו עוסקים בזה. פתאום להעביר חלק מזה לוועדה אחרת זה – אנחנו כבר עומדים להעביר לקריאה שנייה ושלישית את החוק הראשון.

יש לנו כמה חוקים. אז למה איציק כהן וכולם מבקשים שזה יהיה בוועדת העבודה?

אני אגיד מה אני מציע. מכיוון שיו"ר ועדת העבודה והרווחה לא יכול היה להגיע עכשיו, אני מציע שהם ידברו. ראשית, אפשר גם להפריד, זה יידון כאן וזה יידון כאן. החוק של שולי כבר עבר קריאה ראשונה.

זה יהיה השבוע ביום רביעי.

הטענה היתה שהחוקים הם שונים.

לא, המהות היא שכר עורכי הדין.

אם זה כל-כך עקרוני ליו"ר הוועדה, שידברו ביניהם.

כיוון שאתה עסוק מידי - - -

אני לא עסוק מידי.

אדוני, אתה טוען לעומס.

עשית דיון בשש הצעות חוק, נכון?

ביום שלישי.

אז אני שואל אותך שאלה. כמה זמן ייקח לך לסיים את כל הצעות החוק שהוגשו בעניין הזה?

תשאל את שולי בכמה זמן.

בשבועיים זה נגמר.

מה שקשור לניצול - - -

זה עבר בטרומית ב-7.1.

אבל דוד, אתה הולך לתהליך מהיר לחקיקה של הבית היהודי בוועדת חוקה. זה התהליך הכי מהיר שיכול להיות.

זה לא קשור. חוק שלי, תסתכל כמה זמן הוא תקוע.

הרי מה הטענה שלך, ניסן? אתה אומר כבר דנו בעניין, אנחנו מכירים את הנושא.

אם זה היה החוק של פולקמן אצל אלי כהן, זה יכול להשיג את זה.

יש לנו גם רגישות מאוד גדולה. למה הקדמנו את הכול? בגלל שהנושא הזה רגיש אצלנו מאוד, כל הנושא של ניצול. זה יהיה מהיר מאוד.

אין מהיר מאוד. תן לי מועדים, אם לא אני לא מעביר.

חבר הכנסת ביטן, אני מתריע על סיעתיזציה של ועדת הכנסת.

אמרת את זה בישיבה הקודמת.

יש מצב שכל ח"כ רוצה שיושב ראש מפלגה שלו ינהל את החוק שלו בלי קשר בכלל לנושא. מספיק עם הדבר הזה. אתם פוגעים בכנסת.

אבל אצלו זה שונה, כי זה ח"כים מסיעות אחרות.

אבל זה ממש לא נכון.

הבנתי, אבל אני מדבר על פולקמן. לא דיברתי עליך בהקשר הזה.

תן לשני יושבי הראש לשבת ולסכם.

אתה רוצה לחשוב על זה?

אני מוכן לדבר עם אלי אלאלוף.

אני שואל אותך שאלה פשוטה. אני מסכים איתך שכבר דנתם ואתם מוכנים וכבר מבושלים. לכן אני רוצה לדעת. את החוק שלה אתה מסיים ביום רביעי ובשבוע זה יבוא לקריאה שנייה ושלישית. שתי הצעות החוק הנוספות שיש, כמה זמן יסתיים הטיפול? תן לי תאריך. מתי אתה מסיים קריאה שנייה ושלישית בהצעות החוק האלה.

אני לא יודע להגיד, אני צריך להסתכל. זה יהיה מהר בגלל הנושא - - -

לא מהר, 30 יום.

אני מסביר לך, שבגלל הנושא של רדיפה - - -

ב- 30 יום תסיים קריאה שנייה ושלישית. תעבוד איך שאתה רוצה ואז אני מעביר אליך את העניין.

בסדר. יש לנו רגישות לנושא של הניצול שלהם.

ניסן יודע שהוא לא יכול להתחייב וכופים עליו להתחייב.

לא, יש לנו רגישות גדולה בנושא ניצולי השואה ולכן זירזנו את החוק שלה.

זה לא חוק מסובך כל-כך, ניסן.

תן להם לדבר על זה.

היום אני גומר את זה. קח שעתיים לחשוב ובינתיים דברו ביניכם. אני רוצה שתגיד לי שתוך 30 יום אתה תסיים לקריאה שנייה ושלישית.

בסדר. אם אלאלוף יתחייב לי תוך 30 יום - - -

האם זה עניין פרסונלי עם אלאלוף או עניין עקרוני?

ועדת חוקה, כספים, כלכלה, עבודה ורווחה הן ועדות עמוסות ביותר, אבל אתם נלחמים כל היום לקבל אליכם נושאים. אז או שתעשו עבודה מהר או שנעביר למדע.

על הצעות לסדר שמגיעות מהנשיאות הם לא מקיימים דיונים אבל חוקים הם רוצים.

המשך הישיבה יהיה בשעה 12:45 ואז נעשה רביזיה על הבקשה הראשונה.

לא חשוב לי הסמכויות של הוועדה. אני אומר את זה פה: לא חשוב לי היועץ המשפטי. עד שאני אראה שאתם מריצים את הכול, עד שעומס ייגמר.

6. פניית חה"כ יואל חסון בנושא: הסדרת ההצבעות בוועדות הכנסת.

אנחנו עוברים לנושא הבא: פניית חה"כ יואל חסון בנושא: הסדרת ההצבעות בוועדות הכנסת.

יואל חסון, בבקשה.

זה נושא מאוד משמעותי וכבד וצריך לדון בו ברצינות. אנחנו מכירים את חשיבותן של ועדות הכנסת. ועדות הכנס. במליאה, לעומת זאת, כשאנחנו מקיימים את הדיונים וההצבעות, האווירה במליאה היא מאוד.

אני רוצה להדגיש. ועדות הכנסת חשוב שיהיו פתוחות, שקופות, פתוחות לציבור. אגב, זה קורה היום באופן משמעותי. ראיתי מקומות אחרים בעולם. אנחנו יודעים שכל אדם וכל אזרח, יכול להיכנס לוועדה, יכול לקבל רשות דיבור. חבל על הזמן, דמוקרטיה מרשימה ביותר.

אני טוען שבשלב ההצבעות, כאשר מגיעים לרגע ההצבעות וההחלטה, זאת . אף אחד אחר הרי לא מצביע. אף אחד אחר לא יכול להצביע. תארו בנפשכם שבמליאה היה תהליך דומה לתהליך ההצבעות בוועדה. בעיניי, ההצבעות בוועדות הכנסת השונות, הן הרבה פעמים הופכות להיות רעשניות, לא מאורגנות, חוזרים על הצבעות כמה פעמים כי לא ברור מה נעשה באותו רגע, אנשים מתערבים, אנשים צועקים.

הרוב זה בגלל חברי הכנסת.

תודה רבה אדוני. תנו לי להסביר ברצף את עמדתי. זה באמת נושא משמעותי וכבד וצריך לדון בו ברצינות.

אנחנו מכירים את חשיבותן של ועדות הכנסת. ועדות הכנסת הן באמת האורגן החשוב ביותר של עבודת הכנסת. במליאה, לעומת זאת, כאשר אנחנו מקיימים את הדיונים וההצבעות, האווירה במליאה היא מאוד סטרילית, מאוד פרלמנטרית. יש מינימום של הטיות וטעויות וההצבעות הן באמת סטריליות.

אני רוצה להדגיש שחשוב שוועדות הכנסת יהיו פתוחות, שקופות, פתוחות לציבור. אגב, זה קורה היום באופן משמעותי הרבה מכל פרלמנט אחר בעולם. ראיתי מקומות אחרים בעולם. אנחנו יכולים להיות גאים בזה שכל אדם וכל אזרח, כל מי שחושב שהחלטה של ועדת הכנסת אמורה להשפיע עליו בצורה כזאת או אחרת, יכול להיכנס לוועדה, יכול לקבל רשות דיבור, יכול להגיד את דעתו. באמת דמוקרטיה מרשימה ביותר.

אני טוען שבשלב ההצבעות, כאשר מגיעים לרגע ההצבעות וההחלטה, זה רגע וזאת סמכות שנתונה רק לחברי הכנסת. הרי אף אחד אחר לא מצביע ואף אחד אחר לא יכול להצביע וגם אף אחד לא צריך להפריע לתהליך. תארו בנפשכם שהתהליך בהצבעה במליאה היה דומה לתהליך ההצבעה בוועדות. הצבעות בוועדות הכנסת השונות, הרבה פעמים הופכות להיות רעשניות, לא מאורגנות. חוזרים על הצבעות כמה פעמים כי לא ברור מה נעשה באותו רגע. אנשים מתערבים, אנשים צועקים.

זה לרוב בגלל הבלגאן שחברי הכנסת יוצרים.

לא נכון, אני ממש לא חושב שזה רק בגלל ח ברי הכנסת.

לכן אני חושב שראוי שההצבעות, רק ההצבעות, בוועדות הכנסת, יהיו בנוכחות חברי כנסת, עוזרים, עובדי כנסת, נציגי הממשלה ועיתונאים, זה הכול. כל האורחים האחרים, כל האנשים שאין להם רלוונטיות לעניין, הם לא חלק מהדבר הזה.

לכן, יש לי פה הצעה מנוסחת. ארבל, אני אשמח שתקשיבי להצעה שניסחתי, כמובן שאפשר לדון עליה:

בזמן ההצבעות ינכחו באולם הוועדה חברי כנסת, עוזריהם, עובדי הכנסת, נציגי הממשלה ועיתונאים. שאר הנוכחים יוצאו מהאולם למשך זמן ההצבעה בלבד.

אני כבר מראש אומר ואולי זה גם יהיה סוג של פשרה או אפילו ניסיון לתקופה מסוימת. ולכן הוספתי: יו"ר הוועדה רשאי לא לקיים הוראה זאת אם סבר שיש בכך כדי להפריע למהלך התקין של הדיון.

אם יש הצבעות מרוכזות. למשל, עכשיו יש הצבעה אחת, אז אני אוציא את כולם ואחר-כך אחזיר אותם? לבל, אם יש הצבעות מרוכזות, כמו סוף תהליך של חוק כשיש הצבעות על הסתייגויות, זה הגיוני. אתה מוציא פעם אחת ומחזיר פעם אחת.

בהצבעות מרוכזות צריך להשאיר את זה לשיקול דעת של היושב ראש. נראה לך?

זאת התקדמות, זה טוב.

כבר היום יש שיקול דעת.

זה באופן כללי, לא בהצבעות.

הוא יכול גם בהצבעות.

אני רוצה לנסות ליצור כאן הלכת מחשבה. אני רוצה שאנשים יבינו שהצבעה זה לא דיון. יש הבדל בין תהליך הצבעה לבין דיון. ההערה שלי היא בעיקר למצבים של חקיקה, ששם אני רוצה אווירה יותר סטרילית של חברי הכנסת ונטולת השפעה שלילית.

בוא תקרא לילד בשמו. לא נעים לך הלוביסטים שנמצאים ואולי הם משפיעים.

זה לא רק לוביסטים.

אתה יודע מה קורה בתקציב בוועדת הכספים?

אני חבר ועדת הכספים והייתי בכל דיוני התקציב.

עולם ישבו על היו"ר ועל הח"כים מלמעלה.

כשיושב ראש מבין שזה מפריע לו למהלך ההצבעה, הוא מבקש להוציא. גפני לא אחת ביקש להוציא את כל הנוכחים במהלך ההצבעות, כולל עוזרים. אין כמעט שמצביעים בו רק פעם אחת. זה דיונים על חוקים ארוכים שלרוב מצביעים סעיף סעיף. להתחיל להאריך את התהליך ולהוציא 20 איש החוצה ולהחזיר אותם - - -

אבל אם זה מרוכז אין בעיה.

זה אף פעם לא מרוכז. רוב הזמן מצביעים ודנים, מצביעים ואז יש השלכות על סעיף אחר וחוזרים אחורה. אי אפשר להתעלם שהדיון וההצבעה בכל חקיקה הם מאוד דינמיים. זה לא משהו שחור לבן שמרימים את היד ובזה נגמר. הרבה פעמים הצבעה על סעיף מסוים מחזירה אותנו אחורה, מחזירה לשינויים. גם חברי כנסת לעיתים נעזרים באנשי מקצוע שהם לא עוזרים שלהם.

איזה עוזרים? בדיון אין בעיה אבל בהצבעה אתה צריך אותו שיגיד לך מה להצביע?

אני מסביר שזאת לא הצבעה סטרילית וחד פעמית שאומרים מי בעד ומי נגד ומרימים את היד. ההצבעות הן מאוד דינמיות. דנים בסעיף, מרימים עליו את היד.

זה לא נכון.

מה לא נכון? שב איתי בדיון.

למשל בחוק התכנון והבנייה. באו סיעות והגישו אלפי הסתייגויות. יש הצבעה על ההסתייגויות ואז גם מנמקים. מה תעשה בנימוקים?

תוציא ותחזיר, תוציא ותחזיר?

זה נימוקים שקשורים להצבעה, זה כבר תהליך של הצבעה. זה לא דיון. הדיון על עצם החוק כבר היה. כשמתחילה ההצבעה זה סשן של הצבעות. גם אם מדברים בין לבין זה בסדר.

אני רוצה להזכיר עוד דבר. הוועדות משודרות כל הזמן, הן חשופות כל הזמן. זה לא שאני סוגר את הדלת. זה פתוח וזה גלוי. כשמתחיל תהליך של הצבעה, זה צריך להיות תהליך יותר סטרילי ממה שקורה היום.

אני מסכים להערכתך, אדוני היושב ראש, ובגלל זה הכנסתי את העניין שזה לשיקול דעתו של יושב ראש הוועדה. כשהוא מתחיל סשן של הצבעות, זה יהיה לשיקול דעתו.

גם היום יש לו שיקול דעת.

לא, היום זה באופן כללי.

אם אתה רוצה לחדד את עניין שיקול הדעת זה משהו אחר. להפוך את זה לחובה?

הוא רשאי. אני נותן לו עוד סמכות.

מה אתה אומר, ח"כ בן צור?

יש מן הצדק בדבריו של יואל. בדרך כלל כשיש בלגאן גדול, בעיקר בהצבעות מתוחות או בעייתיות, אתה כמעט לא יכול להבדיל מי הצביע בעד ומי הצביע נגד. זה צועק מפה וזה צועק משם ולא כולם יושבים במרוכז. בדרך-כלל, ברוב המקרים, מודיעים מתי תהיה ההצבעה. זה לא נורא אם במשך הדקות האלה של ההצבעה הנוכחים לא יהיו. ההצבעה תהיה - - -

אז אתה בעד?

אני בעד.

כשיש דיונים בהצעת חוק ועוברים בין סעיף לסעיף, זה יכול להיות טיפה מאתגר. זאת סיטואציה מאוד שונה. כולנו מסכימים על זה שסיטואציית ההצבעות בוועדת כספים בזמן התקציב היא סיטואציה מאוד ייחודית.

אבל הוא לא מוציא.

דוד, אתה לפעמים צוחק עלי שאני עושה סדר בוועדה - - -

אני הייתי עד לכך שבמהלך ההצבעה קם איזה נציג ארגון ומתחיל לנסות להשפיע.

אנשים באו והורידו את היד לחברי כנסת.

היום זה לא יכול לקרות.

בואו נצא מנקודת הנחה שאנחנו סומכים על חברי הכנסת שגם אם מישהו אומר: הבטחת לי, הם יצביעו.

אבל אני לא רוצה שזה יהיה בכלל. זה לא מכבד את הכנסת.

אני מסתכל ברמה הטכנית, עד כמה זה יסרבל את הפעילות ויאריך את הדיונים.

אבל לא צריך להפריע, תן לאנשים לדבר.

אני מוצאת שדווקא בהצעות חוק יש הרבה יותר שקט מאשר שיש בדיונים. הרבה פעמים אתה צוחק עלי על זה שאני מנסה להרגיע האווירה כי באמת לפעמים יש פה עומס של אנשים מקשה לעקוב אחר הדיון. יש מקומות שאני חושבת שאתה צודק וזה ממש חיוני אבל בדיונים על הצעות חוק אני מרגישה שזה מתנהל באופן יותר רגוע ונינוח ויש הרבה יותר קשב. צריך לראות איך עושים את זה.

לכן יש את שיקול הדעת של היושב ראש.

נגיד שהיושב ראש רשאי אבל הוא חייב לבקשת רוב חברי הוועדה. אם רוב חברי הוועדה רוצים שהוא יוציא, אז שיוציא.

מהר מאוד נחזור לפה ונחזיר את זה חזרה. למה? זה יתחיל לשמש ככלי כדי למשוך הצבעות, בשביל להאריך את התהליך.

זה לוקח שנייה.

זה לא שנייה.

לא בכל הצבעה, רק במרוכזות.

אני מסתכל על ועדת הכספים. ברוב הדיונים החדר מלא. להוציא 20 איש החוצה ואחרי זה להחזיר אותם עם בדיקה למי יש תעודה ולמי לא, זה רק יאריך את הדיון. אנחנו דנים שעות בזה שהכנסת לא מספיקה לקיים את הדיונים ולקדם אותם ופה אתה רוצה להכניס הליך שרק יסרבל ויאריך את הדיונים עוד יותר.

במה הוא יאריך?

היום יש את הסמכות ליושב ראש. בואו נסתכל על הקולגות שלנו, יושבי ראש הוועדות. אני סומך עליך כמו שאני סומך על יתר יושבי ראש הוועדה, שידעו לנהל את הדיון בצורה עניינית ומי שיפריע יוציאו אותו החוצה.

אני מתנגד לזה.

אני ראיתי מה שהולך בוועדת הכספים ולי זה לא נראה. באתי רק להצביע ולא נראה לי הסיפור הזה.

אני חושב שזה תקדים לא נכון. כל הזמן אנחנו מדברים על שקיפות וחשוב לנו שאנשים ידעו. זה אחרת שיושבים אנשים ורואים איך מצביעים. לכן באופן בסיסי אני מתנגד להצעה שלך. אבל, מצד שני, ב-99% אנחנו מדברים על ועדת כספים.

לא, יש גם ועדות אחרות.

כשיש נושאים חמים אז כן. אני חושב שבמקומות האלה יש סמכות ליושב ראש הוועדה לעשות את זה. יכול להיות שאנחנו יכולים להוסיף שזה רק אם רוב חברי הכנסת בוועדה דורשים. אבל לא הייתי מחיל את זה ככלל ולא לחייב.

אתה מדבר על כל הצבעה. אנחנו מדברים על הצבעות מרוכזות.

אני לא רוצה לחייב בשום סיטואציה.

אמרנו כבר שהיושב ראש רשאי.

ומה קורה אם רוב חברי הכנסת רוצים?

גם.

אז אתה באותה דעה.

זאת תהיה שיטה חדשה. במקום להגיד התייעצות סיעתית ולהרוויח חמש דקות, יגידו שרוצים להצביע על הצבעה בלי הנוכחים. אז יתחיל ויכוח ודיון כן להוציא או לא להוציא.

היום התקנון קובע שישיבות הוועדות הן פומביות אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת או אם הפרוטוקול חסוי. כבר היום יש סמכות לוועדה להחליט שהישיבה אינה פומבית.

זה באופן כללי. ואם אני רוצה רק חלק מהישיבה?

יו"ר ועדה רשאי להגביל את הנוכחות באולם הוועדה, כולה או חלקה. זאת אומרת, יו"ר הוועדה יכול להחליט שלא יהיו נוכחים.

זה אמנם לא קורה הרבה בגלל עיקרון פומביות הישיבות שזה עיקרון מאוד חשוב.

מצד שני יש את העניין של ההשפעה של הלוביסטים וחברים אחרים על חברי הוועדה.

צריך לזכור שהחוק האחרון בעניין הלוביסטים לדעתי יצמצם מאוד את הנוכחות שלהם. הוא מחייב אותם להירשם בפרוטוקול ולציין מי הלקוחות האחרים שהעניין יכול להשפיע עליהם. התיקון עבר ממש לאחרונה.

לפי מה שאת אומרת, לא צריך לתקן, מספיק שנעשה הבהרה.

ברור שגם היום, אם יחליטו להוציא אנשים ישאירו את עובדי הכנסת, את השרים .

אם היום יבוא יושב ראש ויגיד שברגע ההצבעה הוא רוצה להוציא אנשים זה יעורר מהומה.

זה קורה היום.

זה יעורר מהומה כי אין לזה ביסוס וזה לא מקובל. לכן אני מציע להוסיף למשפט הזה את המילה הצבעות. אם היושב ראש רוצה, הוא רשאי בזמן הצבעות לשנות את הרכב הוועדה. לחדד את עניין ההצבעות. נעשה הרבה אם נעשה את זה. זה ייתן ליושב ראש לגיטימציה לעשות את זה.

יושב ראש ועדה רשאי להגביל את הנוכחים באולם הוועדה כולה או חלקה במהלך הדיון או במהלך הצבעות.

זה בסדר.

אני רוצה שיהיה מכתב שלנו ליושבי הראש, לבדוק את האפשרות לעשות שימוש בהצבעות מרוכזות.

מה זאת אומרת?

אנחנו נפנה ליו"רים שבהצבעות מרוכזות ישקלו את העניין הזה.

עכשיו נתנו להם סמכות.

נעשה את זה אחרי התיקון.

קודם כל, זה מצוין וזה שינוי חשוב שעשינו היום. אתם תראו שיושבי ראש ועדות ידעו להשתמש בזה מתי שהם צריכים להשתמש בזה וזה מה שאני מבקש.

יש לי הערה נוספת לגבי סעיף 113ה'. תקנון הכנסת היום אינו מחייב רישום ותיעוד הצבעות בפרוטוקול הוועדות.

יש בעיה עם זה. זה הפיילוט שהתחלנו במחשב. הבעיה היא שהרישום יעכב את עבודת הוועדה. לפעמים צריך להצביע 100 הצבעות מהירות. למשל, הייתי בוועדת הפנים והצבענו 30 פעם. אם כל פעם נעצור ונרשום, הליך ההצבעה בוועדה יהיה מאוד בעייתי. ניסינו במחשב אבל נוצרה בעיה שחבר כנסת נכנסים ויוצאים.

על-מנת שזה יהיה אפשרי ביקשתי שיעשו תוכנה של הטבעת אצבע בזמן ההצבעה. בעניין הזה תמתין בסבלנות. את זה תעזוב כרגע, זה לא פתיר כרגע. זה יעכב בצורה רצינית.

יש לי שאלה הפוכה. היום הפרוטוקול הוא ברובו נכתב במהלך הדיון אבל אחרי הדיון עושים לו הגהה והשלמת משפטים. אי-אפשר תוך כדי הפרוטוקול.

הנה, הרשמת יושבת פה. את מסוגלת לעשות את זה?

בוודאי שלא.

קח בחשבון שהכול גם מצולם.

כמה זמן זה נשמר באינטרנט?

זה לתמיד.

אם יש מחלוקת, עוברים לישיבה ורואה מי הצביע.

כבר היום אפשר לבקש לעשות הצבעה שמית בוועדה. זה שיקול דעת של היושב ראש.

אתם זוכרים את הנושא של השכר? עשינו הצבעה שמית.

מי בעד ההצעה כפי שתיקנו?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להוסיף לתקנון שיו"ר ועדה רשאי לקבוע את הרכב הנוכחים גם בהצבעות נתקבלה.

אני מהמשמר החברתי. בדרך-כלל אני לא מתערב בדיונים. הנושא של הצבעות בוועדות הכנסת הוא נושא שמעסיק אותנו די הרבה זמן.

אני רוצה להעיר לגבי ההצעה של חבר הכנסת חסון. הבעיה בעומס ההצבעות ובניהול ההצבעות לא צריכה להיפתר בזה שיוציאו את האנשים מהחדר וזה כולל אותנו. זה צריך להיפתר בשקיפות של הדבר הזה.

למה נראה לך שאתה חייב להיות בוועדה? מה אתה תורם בהצבעה? אתה תורם לדיון, בהצבעה אתה לא צריך לתרום. אני תורם בזה שכל חבר כנסת ידע שיש עיניים שרואות אותו.

יש לך באינטרנט.

הרבה פעמים המצלמה לא מכוונת. בדיונים של ועדת הכספים היא לא קולטת את כל האולם.

מצד שני, אני לא רוצה השפעה של אנשים שיושבים ומשפיעים על חברי הכנסת. אני רוצה שחבר הכנסת יצביע בלי שום בעיה, לפי צו מצפונו ולפי צו סיעתו.

הדרך לפתור את זה היא לא להוציא את האנשים מהחדר אלא לעודד ביקורת ציבורית.

יש ביקורת ויש שקיפות. רואים את זה משודר ומצולם. בעת ההצבעה, מי שלא שייך להצבעה, לא חייב להיות פה.

עדיין זה לא חובה. התיקון לא מחייב. אם יושב ראש הוועדה יראה שיש הפרעה בעייתית באותה ישיבה, אז הוא יעשה את זה.

הרעיון של הפיילוט שהתחיל כאן הוא רעיון מבורך והרעיון של טביעת אצבע הוא לא רע בכלל. יש כלי הרבה יותר פשוט. היושב ראש יכול להקריא את זהות המצביעים.

זה לוקח זמן. עם כל הכבוד לשקיפות, יש גם תהליך של יעילות ההצבעות.

אני לא מדבר על מאות הצבעות בהסתייגויות, אני מדבר על הצבעה לגופו של החוק עצמו, לכלל החוק. ברוב הדיונים, כמו שאתם יודעים, נוכחים מעט מאוד חברי כנסת.

כבר היום אפשר לקיים הצבעה שמית אבל היושב ראש אמר לך שזה יסרבל את ההליך.

אני בכלל מציע שיהיה בחוץ לוח שמראה בזמן אמת את ההצבעות, כמו בכנסת.

הרעיון מצוין.

הנושא של השקיפות הוא חשוב. חשוב גם שחברי כנסת יוכלו להצביע בלי מורא ובלי פחד מאף אחד. אנחנו לא אומרים שזה יהיה באופן קבוע ומחייב. אנחנו אומרים שהיושב ראש, לפי שיקול דעתו, והוועדה לפי שיקול דעתה. הם יראו שיש בעיה באותה הצבעה, יהיו רשאים לעשות זאת. זה לא אומר שכל הזמן יעשו את זה. עובדה שעד היום לא עושים שימוש בסעיף הזה.

שאלת על מה אני ויואל דיברנו. אמרת שהכול פתוח לביקורת, למעט מוסד יו"ר הכנסת שהוא לא פתוח לביקורת. קראתי ליושב הראש לפתוח את דלתו למבקר המדינה. אני מציע שנעשה על זה דיון בוועדת הכנסת. בסופו של יום, אם אנחנו דוגלים בשקיפות ובביקורת - - -

הנושא הזה נמצא בביקורת כרגע.

שני תיקוני התקנון יוגשו לחוד, נכון?

כן, כל אחד לבד.

7. הצעה לסדר-היום בנושא: "חוסר ההצלחה בגיבוש כתבי אישום בגין התעללות בחסרי ישע"

הנושא הבא: הצעה לסדר-היום בנושא: חוסר ההצלחה בגיבוש כתבי אישום בגין התעללות בחסרי ישע" של חברי הכנסת איציק שמולי, יפעת שאשא ביטון וסופה לנדבר.

נשמעו הצעות להעביר את הנושא לוועדה לזכויות הילד או לוועדת עבודה, רווחה והבריאות או לוועדת הפנים.

התעללות בחסרי ישע לוועדת הפנים?

זה לא ועדת הפנים, אין ספק.

בואו נעביר את זה לוועדה לזכויות הילד. זאת ועדה שלה והיא תעשה את זה מהר.

מי בעד להעביר את הנושא לוועדה לזכויות הילד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הנושא יועבר לוועדה לזכויות הילד.

הרביזיה תתקיים בשעה 12:45.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.