הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 286

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ד באדר א התשע"ו (23 בפברואר 2016), שעה 11:40

כללי המים (שינוי התוספת השניה לחוק)(תיקון והוראות שעה), התשע"ה-2015 – אישור ועדת הכספים בתוקף סמכותה לפי סעיף 116(ד) לחוק המים, התשי"ט-1959

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיכל בירן

מכלוף מיקי זוהר

אורן אסף חזן

אלי כהן

מיקי לוי

אורלי לוי אבקסיס

בצלאל סמוטריץ'

יוסי יונה

חיים ילין

אפרת פרוקצ'יה - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

שירה ברגמן - רכזת מים וחקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

זמר בלונדהיים - עו"ד, משרד המשפטים

יוסי אל- עזרה - מנהל אגף ייעוץ משק המים, תשתיות אנרגיה, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

חנה טובי - מנהלת תחום מים לחקלאות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גלעד פרננדס - סמנכ"ל בכיר כלכלה, רשות המים

ניר וילנר - עו"ד, סגן היועצת המשפטית, רשות המים

זאב אחיפז - מנהל אגף תפעול, רשות המים

ארז וייסמן - מנכ"ל ארגון עובדי המים

פלג אוריון - יו"ר אגף המשק, תנועת המושבים

דויד הימן - מנכ"ל התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

מתן רז בירן - מנהל תחום המים, התאחדות חקלאי ישראל

דוד דהאן - יו"ר ודובר הארגונים החברתיים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שגית אפיק

שלומית ארליך

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

כללי המים (שינוי התוספת השניה לחוק) (תיקון והוראות שעה), התשע"ה - 2015 – אישור ועדת הכספים בתוקף סמכותה לפי סעיף 116(ד) לחוק המים, התשי"ט-1959

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום כללי המים (שינוי התוספת השנייה לחוק) (תיקון והוראות שעה), התשע"ו-2016, אישור ועדת הכספים בתוקף סמכותה לפי סעיף 116(ד) לחוק המים, התשי"ט-1959.

טרם הצלחנו להגיע להסכמה עם החקלאים.

שם ותפקיד לפרוטוקול.

אני מנהל אגף תפעול ברשות המים. בישיבה הקודמת שלחת אותנו להגיע להסכמה עם החקלאים. אנחנו מנסים לפחות אבל עוד לא הגענו להסכמה ולכן אנחנו מגישים כאן משהו מצומצם שמטפל בשלושה נושאים בלבד.

הנושא הראשון הוא הפקה של מפיקים עירוניים, בדרך כלל תאגידי מים וביוב בתוך הרשויות המקומיות, ההפקה שלהם בתקופת החורף. בכללים הנוכחיים, כל הפקה של מים בקידוח בתקופת החורף גוררת היטל גבוה כאשר המוטיבציה הייתה שבחורף ייקחו מים ממערכת המים המותפלים. ראינו שזאת דרישה דרסטית מדי וזה גורם לכך שהקידוחים לא עובדים בחורף דבר שמשפיע על התחזוקה שלהם לאחר מכן. לכן אנחנו עושים שינוי שהולך לקראת המפיקים האלה ומאפשרים להם להפיק כמות מסוימת בתקופת החורף בהיטל רגיל, ללא היטל גבוה.

למה הם לא משתמשים במים המותפלים?

הם משתמשים אבל אנחנו הלכנו למהלך מאוד קיצוני שגרם להם להשבית לגמרי את הקידוחים במשך ארבעה חודשים בשנה, שזה דבר לא טוב מבחינת התחזוקה של הקידוח והאישור שלו כקידוח שמספק מי שתייה. לכן אנחנו עושים שינוי ומאפשרים כמות קטנה יחסית אבל כמות שמספיקה כדי לתפעל את הקידוחים ולתחזק אותם גם בתקופת החורף.

השינוי השני הוא בנושא של הורדת מפלס מי תהום. בעיקר אפשר לראות את זה בתל אביב ובעוד ערים על החוף כאשר בונים היום רבי קומות או בונים מרתפים כלפי מטה. צריך להוריד את מפלס מי התהום כדי שאפשר יהיה לעשות את עבודות הבנייה. הפעילות בתחום הזה בעבר הייתה מאוד מאוד בזבזנית, שאבו מים וזרקו אותם כך שבזבזו המון מים למשק המים. אז הטלנו היטל יחסית גבוה על מי שמפיק את המים האלה. זה הביא להתייעלות מאוד גדולה של הקבלנים. דרך אגב, זה משפיע היום גם על הרכבת הקלה שפועלת. זה השפיע לטובה על ההתנהלות של הקבלנים והם עברו לשיטות הרבה יותר חסכוניות אבל אנחנו ראינו שפספסנו גם כאן כי בעצם מבחינת ההיטל יש כאן אדישות למי שמזרים את זה סתם נניח לנחל אילון או מי שמזרים למערכות הביוב. מי שמזרים למערכות הביוב, יש לנו יתרון מבחינת משק המים כי זה בסוף זה מגיע לשפדן או למתקן הטיפול בשפכים ומשם זה חוזר לניצול חקלאי. לכן אנחנו רוצים לאפשר למי שמזרים למערכות ביוב, כמובן באישור ושאפשר לקלוט את זה, לתת לו היטל מופחת כדי לתמרץ את המהלך הזה.

השינוי השלישי מדבר על הפקה למערכת. זאת אומרת, הפקה של מים טבעיים לתוך המערכת, אותה מערכת ארצית אזורית שקולטת את כל המים המותפלים. להפקה הזאת אין טעם להטיל עליה את היטל ההפקה. היא בעצם זאת שמשלימה את ההתפלה ואנחנו רוצים להטיל שם היטל נמוך. אנחנו מדברים אפילו על אפס בתנאים מסוימים. בכל זאת כדי לתמרץ את המפיקים כאשר המפיקה הגדולה בתחום הזה היא חברת מקורות. זה ישאיר לנו כלים כדי לתמרץ אותם לפעול נכון ואנחנו מאפשרים בתנאים מסוימים גם להטיל היטל נמוך על המים האלה. אלה מים שהיום יש עליהם לכאורה היטל רגיל ובפועל, אם באמת נגבה אותו, זה יוצר אסקלציה, מעין סחרור בעלויות המים. אנחנו לא גובים את זה.

שאלה. בנוגע לחקלאים אנחנו לא מפחדים שזה יביא שזה יביא לאיזשהו סחרור שבסופו של דבר יתגלגל לנו ליוקר המחיה? מדוע עם החקלאים לא הצלחנו להגיע לאיזשהו הסדר? אני באמת שואלת כי כאן זה נוגע לכיס של כל אחד ואחת מאתנו. הבנו את הצורך בתאגידי המים להוריד את העלויות וגם לשמר את הכלים שלהם למקרה שיצטרכו לקדוח ויהיה להם יותר זול לקדוח בקיץ. אנחנו באים לעזור להם לשמר את הציוד ואת היכולות וכדומה. את זה אנחנו מבינים. אנחנו מבינים את הקבלנים, אנחנו יוצרים תמריצים אבל מה עם החקלאים?

גם עם החקלאים אנחנו רוצים להגיע להסדר.

למה זה לא בא כמקשה אחת? אם אנחנו מאשרים את זה, מה התמריץ להגיע לסיכומים עם החקלאים? ההיטל שם הוא גבוה ובסופו של דבר אני לא יודעת מה תעשו ואיך אבל יכול להיות ששוב עם יישכחו מאחור.

אצלנו אף פעם הם לא נשכחים. פשוט לא הגענו להסכמות אתם כדי להביא את זה לאישור כאן. הסעיף הבעייתי היה סעיף של התייקרות מסוימת בהיטלים שהמטרה שלו הייתה לתמרץ ניצול בקולחין. אנחנו הצענו איזושהי הצעה שהסעיף הזה ייכנס לפועל רק היכן שבאמת יש קולחין והיכן שאין קולחין בכמות מספקת, הוא לא ייכנס לפועל. אני מקווה שאנחנו נקיים על זה דיונים בזמן הקרוב ונחזור לכאן עם הסכמות.

יש כאן מישהו מהחקלאים?

כן.

אם תוכל להתייחס בקצרה.

אני רוצה להגיב על מה שאמרה חברת הכנסת אורלי לוי. הבקשה שלנו הייתה לפצל את המים הביתיים מהמים לחקלאות ולא לכרוך אותם. כדי לדבר על כל נושא לחוד, גם על מה שכאן דובר יש לנו מה להגיד אבל נקודת המוצא שלנו כחקלאות הייתה שיש לדרוש לפצל את המים הביתיים ממי החקלאות.

מה הסיכויים שתגיעו לסיכומים בקרוב? כמה הפער בין הדרישה שלכם לבין הצד האחר?

פער גדול מאוד.

יכול להיות שכאן אתם חותכים את הענף. אני רוצה לדעת מה יהיה התמריץ שלהם לבוא ולתקן. אם אין דד ליין והפער הוא כל כך גדול, מה הסיכויים שהם יגיעו להסכמה?

אני רוצה להזכיר את מה שהיה בישיבה הקודמת וברשות המים יודעים את זה. אנחנו לא אישרנו את כללי המים הקודמים מכיוון שהייתה שם החמרה לחקלאות.

נכון.

הייתה הטענה של רשות המים ואני לא מזלזל בטענה שלהם אבל אנחנו אמרנו – גם אני וגם חברי הוועדה שהשתתפו בדיון – שבמצב של החקלאות לא הולכים להחמיר. לכן לא אישרנו את זה. ביקשנו, ורשות המים נעתרה לבקשתנו, להביא את כללי המים המיטיבים האחרים כי הם לא צריכים להיפגע כתוצאה מהדיון שמתנהל עם החקלאים. את זה הם הביאו ואני מודה להם על כך.

התמריץ, כדי להגיע להסכמה, זאת עמדתה של ועדת הכספים. רשות המים יודעת שחייבים להגיע לאיזושהי הסכמה וגם החקלאים יודעים שצריך להגיע להסכמה כי אחרת זה לא יעבור כאן, אם זה יהיה חד צדדי. זה נכון לעכשיו. התמריץ הוא התמריץ הזה.

אני מהתאחדות חקלאי ישראל. אני מבקש להדגיש את מה שפלג התחיל להגיד לעניין המים הביתיים. המים הביתיים שמופקים על ידי המפיקים העצמאיים שהם מפיקים גם מים לחקלאות וגם מים ביתיים, בעצם נכרכו על ידי רשות המים. נדרש שם איזשהו תיקון שהוא בכלל לא תיקון של שינוי מדיניות אלא הוא תיקון טכני של עיוות שקיים החל משנת 2011. בשנת 2011 בוצע שינוי בתעריף האחיד לכל הצרכנים במדינה, משניים וחצי קוב לנפש לחודש לשלושה וחצי קוב לנפש. התיקון הזה בעצם לא הוחל לעניין המפיקים ומי שנפגע מזה, אלה המפיקים העצמאיים. רשות המים מכירה בזה ולכן היא הביאה את התיקון הזה במסגרת כל התיקונים אלא שהיא כרכה את זה גם בתיקונים במה שמעוניינים להעביר לעניין הקולחין שזאבי אחיפז תיאר, כריכה שלא מקובלת עלינו כי המים הביתיים עומדים בזכות עצמם והתיקון הוא נדרש שם. זה תיקון עיוות קיים, תיקון של אפליה קיימת בין המפיקים הפרטיים לבין בעצם ההפקה של חברת מקורות. כאן זה גם מתחבר לתיקון שמובא לעניין חברת מקורות.

אני רוצה גם להרחיב בנקודה הזאת. במסגרת התיקונים שכן הובאו בטיוטה הנוכחית, יש את התיקון שרלוונטי להיטלי הפקה של חברת מקורות וגם הוא תיקון רטרואקטיבי שבעצם הוא איזשהו תיקון טכני של משהו שנעשה הלכה למעשה בכל השנים האחרונות ואנחנו בעצם מבקשים מהוועדה להכליל גם את התיקון הזה.

שאותו דין יחול גם עליכם.

זה לא בדיוק אותו תיקון אבל זה אותו דין לעניין תיקון העיוות הטכני הזה שקיים החל משנת 2011. כאמור, רשות המים מכירה בזה שזה עיוות ולכן היא הביאה את התיקון הזה כמו שהוא מנוסח בטיוטה שהוגשה לוועדה בפעם הקודמת.

אני רוצה להוסיף ולומר שהעניין הרטרואקטיבי הוא משמעותי. למעשה הייתה כאן גזלה של האגודות במושבים ובישובים במיליוני שקלים כי העיכוב בתיקון למרות שהייתה עליו הסכמה, העיכוב בשינוי והעיכוב בתיקון של העיוות הזה, גזל למעשה מיליוני שקלים מאותן אגודות שהן אלה שמספקות את מי השתייה.

לדעתי, עד כמה שזכור לי, ההצבעה הייתה באחד מימי השבוע בשעה 2:00 בלילה.

הצבעה של מה?

הצבענו בקריאה טרומית על החוק. אני רוצה להזכיר לך. כאשר ביקשנו שם בשעה 2:00 בלילה להחריג את כל נושא החקלאות וכך אופוזיציה וקואליציה הצביעו ביחד.

אמרנו שכדי שלא נריב עם ועדת הפנים, עם ועדת הכלכלה וועדת הכספים היכן יתקיים הדיון – גפני, אתה היית שם ואתה דרשת שהדיון יתקיים בוועדת הכספים – נלחמנו בוועדת הכנסת שזה יהיה כאן ואכן זה מגיע לכאן.

עם כל הכבוד, חוק המים נמצא בוועדת הכנסת.

אנחנו נלחמים שזה יגיע לכאן.

עכשיו הבנתי. לוקח זמן, אבל הבנתי.

הכול מחובר ואני רוצה לנסות לנמק מה הקשר בין מים בינתיים למים לחקלאות. לדעתי לא כולם מבינים את זה. קודם כל, לפני כ-15 שנים נחקק חוק על חובת הרשויות המקומיות והשלטון המקומי לבייב את כל התושבים במדינת ישראל. החוק מחייב שאם יש ראש עיר או ראש מועצה שלא בייב את התושב שלו, הוא עובר עבירה פלילית. מה הוא עשה? הוא לקח מרשות המים, בדרך כלל זה שם, מענק ואת היתרה של המענק התושב משלם, היטל ביוב והשקעות וכל מה שאתה רוצה. בסופו של דבר המטרה היא שהביוב לא יזרום לא לבורות חלחול ולא יזרום לים. הרשות מטפלת בטיפול שלישוני או שניוני ושלישוני לפי ההגדרות שנקבעו, ואלה המים שיש להשקות כי אתה צריך להוציא את המים האלה. אתה משקה את החקלאות. אם אתה תלך בצפון במטעים, במטה אשר, אתה תראה שם 8,000 דונם של בננות על ידי הדבר הזה. אם תגיע לדרום, תראה את השפדן, את קו השפדן על כל עוטף עזה.

מה אתה מציע לעשות עכשיו?

אני מנסה להסביר מה החיבור. אם לא הייתה חקלאות ולא היה ניצול של המים האלה, לא היה מה לעשות עם המים האלה והם היו זורמים לים. זאת אומרת, יש כאן וין-וין של כולם. המצוקה שלנו היא כאשר יש את האישה היפה הזאת שנסדקת כי יש בצורת במדינת ישראל ואומרים לא לצרוך מים ואנחנו יודעים שיהיה פחות ביוב וכשיהיה פחות ביוב, יהיו פחות מים להשקיה. זה החיבור. מהרגע שיש התפלת מים ב-600 מיליון קוב מים ויש עודפי מים גם במדינת ישראל וכל מי שמכר לנו את זה שיש כאן חוסר מים, הוא מקשקש בזנב כי אין חוסר במים אלא שצריך לנהל את משק המים. אין חוסר במים. אנחנו מעודדים שכמה שיותר יצטרכו את ה-600 מיליון קוב מים. למה? כי אז יהיה יותר ביוב וכשיהיה יותר ביוב, יהיו יותר מים לחקלאות. אנחנו ממחזרים שמונים אחוזים מהמים במדינת ישראל ואנחנו במקום הראשון בעולם כאשר אחרינו נמצאת ספרד עם עשרים אחוזים. יש לנו במה להתגאות.

לכן, בגלל שכל ההשקעות ורוב ההשקעות נעשו באופן פרטי על ידי תושבי המועצות האזוריות ועל ידי הערים הגדולות, אם אתם רוצים לקחת – ואני מתחבר לחקיקה עצמה – ולחבר, זה צ'ק של 12 מיליארד שקלים.

לאן אתה מוביל אותנו?

אני מוביל עכשיו להסבר למה יש קשר בין אחד לשני אבל להחריג את כל החקלאות ממי השתייה והמקלחת, לא שייך אחד לשני למרות שאחד עוזר לשני. מי עוזר לשני? החקלאות עוזרת לזה. חברים, אל תחסכו במים. אל תחסכו במים. תתקלחו פעמיים ביום.

לא, עם כל הכבוד, הייתה בצורת במדינת ישראל.

לא הייתה בצורת.

הייתה בצורת במדינת ישראל. אמרתם לנו להתפלל. התפללנו ויורד גשם.

נשארו לנו רק המאגרים בצפון. החיטה בדרום חצי מטר ובצפון החיטה עשרה סנטימטרים. זה הפער שקיים. תביאו מים לצפון.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? אני מבקש לומר שאני לא אתן יד לפגוע בחקלאות. עשינו כאן כמה דברים בוועדת כספים בשיתוף עם האוצר כמובן – אני לא רוצה לגרוע מהעניין הזה – ודיברתי גם עם שר האוצר. עשינו דברים שהם לטובת החקלאות. אני סבור שהחקלאות זה לא רק נושא של עוד מקצוע או עוד פרנסה שאנשים מתפרנסים ממנה אלא החקלאות היא גם ערך. כאשר מדינה מכבדת את עצמה, החקלאות צריכה להתקיים. תדעו שמה שאמרתם שהתשלום למים הוא תשלום של משק סגור, הוא פשוט לא נכון. אני כצרכן רגיל משלם מים בגלל שהחקלאות לא משלמת את אותו הדבר והתעשייה לא משלמת את אותו הדבר. אין אומץ לרשות המים או אין איזו אמירה של הממשלות, כולן, שיבואו ויאמרו יש את הנושא של החקלאות ושם הדיון צריך להיות מול החקלאות ולא בכל מיני דברים נוספים עליהם אנחנו דברים במשק המים והתשלום לצרכנים. אותו הדבר בתעשייה. לדעתי ההתייחסות לחקלאות היא התייחסות לא נכונה. אין דיון אמיתי בכל העניין הזה של מה שקורה בחקלאות.

חיים, אני מסכים. אני רוצה שהחוק הזה יעבור לכאן. אני רוצה שהוא יהיה כאן.

אנחנו נילחם על כך.

אני אכבד כל החלטה שתתקבל. אני איש דמוקרטי ואם יהיה רוב בוועדת הכנסת להעביר את זה למקום אחר, יהיה רוב וזה יעבור למקום אחר. אני מוכן לטפל בעניין הזה עם כל הרגישות שקשורה בנושא הזה של מים וכל הנושא שקשור לחקלאות אבל כרגע זה עומד בדיון ועומד בוויכוח.

מה שעומד אצלנו על סדר היום עכשיו אלה כללי מים. בעניין הזה אין החמרה.

אלה אותם 300 מיליון שקלים שעכשיו דרעי לקח כדי להוזיל את המים ב-14.5 אחוזים.

עד עכשיו לקחת אותו לחקלאים, נסענו בדרום ובצפון, אמרת שנראה. הגענו עכשיו לדרעי?

כן, כי אלה 300 מיליון שקלים. היטל הפקת המים במדינת ישראל הוא 300 מיליון שקלים בשנה.

אני מבקש להקריא לוועדה ולומר לוועדה מה השינויים והפרטים החשובים שנמצאים בכללים הללו.

ניר, נעבור סעיף סעיף.

כן. לא להקריא את הכול אלא רק את הכללים בהם יש שינויים.

סגן היועצת המשפטית ברשות המים. הסעיף הראשון מדבר על שינוי הגדרה של צריכת החורף כך שזה יאפשר שמפיק שלא הגיעו אליו תשתיות או שהגיעו תשתיות חלקיות, היטל שהוטל עליו הוא לא היטל חורף שהוא יותר גבוה אלא היטל רגיל שהיה מוטל עליו אלמלא הפקת החורף.

הפקת השימור, בסעיף 2, מאפשרת לייחס לחלק מהשימור גם בזמן החורף. הפקת השימור היא הפקה בהיטל נמוך שנועדה לאפשר שימור הקידוחים לאורך זמן.

כאן אתם מאפשרים מאה שעות בעונת החורף.

כן. בסעיף 3 יש תיקון טכני ולכן לא אתייחס אליו.

תגיד מה זה.

יש שם תאריך שעבר מן העולם.

מוחקים את התאריך ולא מתייחסים אליו.

התיקון השני, גם הוא תיקון טכני. הייתה הפניה לסעיף שבוטל.

בסעיף (3), זאב דיבר על הפקת סילוק של קבלנים ואנחנו מאפשרים כאן שמפיק שהוא מפיק לסילוק אבל מנצל את המים לשימוש חוזר, ישלם היטל מופחת שיעמוד על שבעה שקלים לפי התיקון.

תסביר למה יש כאן הבדל בין הסכומים כמו שהם היו בנוסח הראשון שהבאתם, בכללים הראשונים, כאשר למשל במקום שבעה שקלים היה 7.5 שקלים.

הנוסח הראשון שבא לוועדה בא בספטמבר ומאז תעריפי המים ירדו. גם ההיטלים שמיוחסים לתעריפי המים ירדו ולכן הצענו כאן שיהיו מספרים יותר נמוכים. כמובן אלה מספרים עגולים.

המרווח נשמר כדי לשמר את המוטיבציה להזרים.

בפסקה (4), דיברנו על הפקה למערכת. המפיק שמפיק לשימוש כלל ארצי מעל מאתיים מיליון קוב או שמפיקים עבורו, היטל הפקת המים תהיה בכמות אפס.

המקורות המושפעים.

כן. כמו שאמרתי, ההיטל של מפיק המערכת יהיה אפס וגם מי שמפיק אליו יהיה אפס אלא אם כן יש מצב הידרולוגי בעייתי כמו שהגדרנו אותו כאן, ואז יהיו היטלים בשיעורים של 10 אגורות או 20 אגורות לפי העניין. באזורים שמושפעים מההודעה.

לסעיף התחילה. הפקת החורף, אנחנו מציעים להתחיל אותה מ-2014, זה בעצם מהיום בו הכרזנו על חורף.

התחילה של כל הכללים תהיה ב-1 בינואר 2016 למעט שני סעיפים.

למעט שני סעיפים. הסעיף הראשון הוא סעיף של החורף שהוא יחול מ-2014. עד 2014 מנהל הרשות בתוקף סמכותו הכריז שלא תהיה צריכת חורף ולכן זה לא רלוונטי בשנים שלפני. מ-2014 אנחנו מציעים, כמו שהמצב הפיזי היום של תשתיות שלא הגיעו היום למפיק וכנראה לא יגיעו ב-2014, ולכן אותה הטבה תיוחס ל-2014.

לגבי השימוש הארצי. בעצם התיקון הזה בחוק הוא מהיום בו נקבעו ההיטלים שזה ה-1 בינואר 2007.

למה אנחנו הולכים מ-2014? אתם גיליתם שההיטל שגביתם עבור הקידוחים בחורף גרמו לייבוש. על מה אתם מפצים אותם? הם גרמו לכך שלא ניצלו.

אנחנו מתקנים את תחשיב ההיטל כאילו לא היה החורף ומשאירים היטל רגיל.

למה זה רטרואקטיבי?

לא כולם לא הפיקו. חלק בלית ברירה הפיקו והם לכאורה ישלמו היטלים גבוהים.

השאלה היחידה היא כמה הם שרשרו את זה הלאה לצרכן.

לא. לא משרשרים את זה.

המחיר שאנחנו קובעים אותו הוא לכל הצרכנים והוא אותו מחיר.

בוא נשים כמה דברים על השולחן. אתם קודם אמרתם שההיטל ששמתם היה גבוה מדי והוא הביא לכך שארבעה חודשים בכלל לא קדחו. אני פשוט מצטטת את מה ששמעתי.

לא שהיה גבוה מדי, הוא היה היטל מתאים אבל יש מקומות שהתשתיות לא הגיעו על מנת שהוא יוכל לצרוך.

בכמה כסף תצטרכו לפצות אותם עכשיו רטרואקטיבית? זה מ-2014.

לא סכום גדול.

הכול יחסי. אתם לא יודעים בכמה כסף מדובר? כמה תאגידי המים הולכים לקבל מההסכם הזה?

קודם כל, לא מדובר רק על תאגידי המים.

את המפיקים הפרטיים אתם החרגתם ואולי כדי שיהיה לכם כוח במשא ומתן העתידי מול החקלאים.

הם משתמשים בנו כדי שנאשר משהו שלהם יהיה בסיס יותר טוב למשא ומתן.

לנהל את המשא ומתן מול החקלאים.

את צודקת אבל אי אפשר להפוך את הבקשה שלנו אליהם כאילו הם מנהלים כאן משהו שלא מובן לנו. פעם אחת אני מייצג את רשות המים. מדובר על בקשה שלנו. אלה דברים שהם מיטיבים ואנחנו לא רוצים לעכב את העניין הזה כי אנחנו רוצים להיאבק עבור החקלאים.

כן, אבל אתה מבין שזה לא יגולגל לצרכן.

כן, בסדר, את זה היינו מאשרים בכל מקרה. היות וזה היה כרוך יחד עם החמרות לחקלאים, אמרנו שיפצלו ואכן הם פיצלו. נעתרו לבקשתנו. הם לא עשו כאן שום קומבינה.

לא. רק שמההסכם הזה תאגידי המים נהנים מעוד תשלומים גם רטרואקטיבית ולחקלאים הם שמרו להם שוט שהם יוכלו להשתמש בו.

אני מציע שנחוקק חוק חדש בכל העניין הזה.

לגבי השימוש הארצי. מי שהפיק לשימוש הארצי לא שילם היטלים ואנחנו רוצים להעביר את זה במסגרת החקיקה ולכן התיקון הוא מ-2007, מהיום של ההיטלים, עד 2016 כולל ולאחר 2016 מה שיחול זה מנגנון שמוצע בסעיף 7(7) שהוצג לכם בפעם הקודמת.

אני אציין שקיבלנו את אישור שר האוצר לנוסח המצומצם וזה צריך לעבור כמובן אישור מועצת הרשות ואישור של ועדת הכספים.

חשוב להדגיש פעם נוספת שהתיקון הזה שאנחנו מתעקשים שהושמט מהטיוטה הזאת, לא קשור ישירות לחקלאות אלא הוא קשור למפיקי המים העצמאיים. מדובר בעיוות שנכרך בטעות לנושא של התיקון של היטלי ההפקה החקלאיים. כלומר, לשיטתנו בטעות, לשיטת רשות המים הם רואים את זה כטבעי. אנחנו מבקשים מהוועדה לבקש מרשות המים וממשרד האוצר להכליל את התיקון הזה שהוא תיקון שהיה קיים בטיוטה הקודמת וגם בטיוטה הנוכחית. מדובר בהפקת מים לבית ולא הפקת מים לחקלאות.

אנחנו מצטרפים לבקשתו.

הפקת חורף יש לא רק בתאגידים אלא יש מפיקים עירוניים שהם לא תאגידים וגם עליהם זה יחול.

אנחנו נשמח לחזור כמו שביקשת עם גרסה מוסכמת.

אנחנו מצטרפים לבקשה הזאת. צריך לעשות את זה כי זאת טענה צודקת.

מי בעד אישור כללי המים (שינוי התוספת השנייה לחוק) (תיקון והוראות שעה), התשע"ו-2016 כפי שהוצגו בפני הוועדה וכפי שהוקראו עם השינויים עליהם מדובר?

זה כולל את הפרטיים עכשיו?

הם טוענים שמה שיש כאן עכשיו, יש גם פרטיים.

לא. פרטיים לא.

אמרתי שלגבי הפקת החורף מדובר לא רק על תאגידים אלא מדובר גם על רשויות מקומיות לצורך העניין.

אבל הפרטיים לא בפנים.

הפרטיים זה כמו שאמרנו חקלאות, זה כרוך אחד בשני ואנחנו נביא עוד הצעה.

בסדר.

אם אנחנו מאשרים את זה כ, זה רטרואקטיבית מ-2014.

גם לגבי החקלאות, יש הוראות שהן רטרואקטיביות. אמרנו שזה יבוא כמקשה אחת, גם ההטבות וגם הפחות הטבות. מה שכאן לא קשור לחקלאות.

אבל חקלאות ופרטיים. אם ההחלטה הייתה מה-1 בינואר 2016 וזה נמחק, מתנהל משא ומתן שאיכשהו ייגמר ב-2016 אבל יש כאן את 2014. זאת אומרת, יש כאן רטרואקטיביות של שנתיים שבצעם מחקו את הכול.

לא.

אם אנחנו הולכים על 2014 רטרואקטיבית, זה משפיע?

זה לא משפיע על אף אחד. מי שהפיק חורף, זה נותן לו את - - -

בתנאי שהוא תאגיד מים או שהוא מועצה.

בתנאי שהוא מפיק עירוני.

אבל כל המפיקים הפרטיים?

יש מפיקים עירוניים שהם מפיקים פרטיים. כל היטלי ההפקה חלים רק על המפיקים הפרטיים. אנחנו מדברים על מי שחל עליו הפקת חורף שהוא מפיק עירוני. כל המפיקים שהם מפיקים לבית והם לא כלולים בהגדרה של מפיק עירוני, הם מפיקים גם לחקלאות ולכן אנחנו רוצים להביא את זה יחד עם ההסדרה של החקלאות.

זה מה שטוען חבר הכנסת חיים ילין. זה שאתם עושים את זה ואנחנו נאשר, אם נאשר את הרטרואקטיביות, זה ישפיע?

זה לא משפיע.

אני רוצה להדגיש שוב שהכללים כמו שהם מופיעים היום בפני הוועדה, לא מכלילים את התיקון הזה של 2.5 קוב.

את זה הבנו. אמנם אנחנו חברי כנסת אבל כשמסבירים לנו שש פעמים, אנחנו מבינים.

איך זה משנה מצב?

האם זה משנה מצב? הכללים האלה מיטיבים. מה משנה פה את המצב?

הכללים האלה לא מיטיבים עם המפיקים העצמאיים ולא עם המפיקים העירוניים אבל כן יש כאן תיקון רטרואקטיבי לחלק מהכללים ועוד תיקון רטרואקטיבי אחר לעניין מים ביתיים שלא קשורים לחקלאות. זה היה בטיוטה הקודמת ואנחנו מבקשים להכליל.

אני שואל האם הכללים הללו, אם נאשר אותם, האם הם מזיקים?

הם לא מזיקים אבל הם לא מספקים.

הבנתי. אני מבקש לאשר את הכללים האלה. הכללים האלה הם כללים מיטיבים. אני מבקש בפרק זמן קצר להגיע עם התוספות של מה שהיה בפעם הקודמת לאחר שאתם באים בדברים עם החקלאים. אנחנו לא נאשר הוראה חד צדדית נגד החקלאים. אתם צריכים להגיע להסכמה בעניין הזה.

רק נזכור ונאמר שזה לא מגיע לצרכן הסופי.

הם צריכים להביא את הדברים האחרים ואני מבקש מהם לעשות את זה בקצרה וכמה שיותר מהר.

הצרכן לא ייהנה.

אני מבקש לאשר כללי המים (שינוי התוספת השנייה לחוק) (תיקון והוראות שעה), התשע"ה-2016.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד אישור הכללים – 5

נמנע - 2

כללי המים נתקבלו.

אני נמנעת מאחר וזה לא מגיע לצרכן הסופי.

אני נמנע.

שניים נמנעו. כללי המים אושרו. אני חוזר על בקשתי להביא את יתרת כללי המים לאחר שאתם באים בדברים עם החקלאים.

תודה רבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.