הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 284

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ג באדר א התשע"ו (22 בפברואר 2016), שעה 12:05

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 220), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי לוי

מיקי רוזנטל

משה אשר - מנהל רשות המיסים, משרד האוצר

ליאת שדמי - ממונה שוק ההון, משרד האוצר

ליאת גרבר - ממונה חקיקה, משרד האוצר

צבי פרידמן - יו"ר ועדת המיסים, נשיאות הארגונים העסקיים

ישי כהן - יועץ ליו"ר לשכת רואי החשבון בישראל

ישי חיבה - לשכת רואי החשבון בישראל

יוסי אלישע - יו"ר ועדת מיסים, לשכת עורכי הדין

ירון גינדי - נשיא לשכת יועצי המס

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שגית אפיק

טמיר כהן

איה לינצ'בסקי

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 220), התשע"ו-2016

שלום לכולם, הסעיף האחרון שעל סדר היום, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 220), התשע"ו-2016. מנהל רשות המסים, משה אשר, אנא תסביר לנו את הצעת החוק.

בפקודת מס הכנסה באופן עקרוני, כאשר מדובר במיסוי של תאגידים, יש למעשה שתי רמות של מס, שני מישורי מס. האחד ברמת החברה, משלמת מס חברות ובעתיד, כאשר מחלקים את הרווחים אחרי מס לבעלי מניות כדיבידנד, אז יש רמת מיסוי נוספת בשיעור של 25%, או 30% אם זה יחידים.

זאת אומרת שהחברה משלמת מס חברות, אם יש לה מס כסף - - -

מס כסף זה רק על יחידים.

זאת אומרת שהיא משלמת מס חברות.

וכאשר היא מחלקת את הדיבידנדים אז היא לא משלמת מיסים אלא בעל המניות המקבל, אם הוא יחיד הוא משלם מסים. אם זאת חברה ישראלית אז לא משלמים מסים כי דיבידנד בין חברתי בחברות ישראליות באופן עקרוני הוא לא חייב במס. זה המיסוי.

יחד עם זאת, בפקודת מס הכנסה יש מספר סעיפים שמאפשרים לעבוד באמצעות תאגידים, אבל למעשה להתחייב במס לא ברמת התאגיד אלא ברמת בעל המניות ולמעשה חוסכים רמת מס אחת. בסוף המיסוי הוא אותו מיסוי רק שכאשר מדובר בבעל המניות, יש לו יותר אפשרות לקזז הפסדים או ליהנות מדברים אישיים שיש לו בהטבות המס האישיות, למשל אם הוא נכה. אני אתן דוגמה לתאגידים האלה, כמו חברה משפחתית, שדנו בה בחוק ההסדרים 13,14. דנו בזה שם וסגרנו סדרה של פרצות מס.

יש נושא נוסף, חברת בית, שבה אנחנו דנים היום. סעיף 64 לפקודת מס הכנסה, סעיף קצר יחסית אבל מגלם בתוכו את המצב שבו חברת מעטים, שכל רכושה ועסקיה הם החזקת בניינים, הכנסתה תחשב לפי בקשתה, כהכנסתם של חברי החברה וחלוקתה של אותה הכנסה לעניין רשומה בין חברי החברה, כולם או מקצתם, תעשה כפי שרואה המנהל, וכן הלאה. במילים אחרות, שלוש השורות האלה מגלמות בתוכן השקפה.

חברת בית זה החזקת בניינים. זהו.

נדל"ן מניב בלבד. מדובר פה בסך הכול בשלושה משפטים שמגלמים בתוכם פוטנציאל של תכנוני מס לא קטן לכן, כפי שהבאנו בעבר את החברה המשפחתית וסגרנו את פרצות המס בהסדר ההוא, פה אנחנו מביאים משהו דומה יחסית לחברה המשפחתית ונבקש ברשותכם לאשר תיקונים למודל הזה, כדי שתהיינה פחות פריצות מס או תכנוני מס שאף אחד לא מתכוון אליהם. אם רוצים שזה יהיה שקוף, בתנאים מסוימים זה יהיה שקוף. הכנסה חייבת תיוחס לבעלי המניות יתחייבו במס לפי רמת מס אחת אצל בעלי מניות אבל לא יהיו משחקים של ימינה ושמאלה ושנה אחת אני שקוף ושנה אחת אני לא שקוף ומיני דברים שנבקש לסגור פה. בסך הכול במודל של סגירת פרצות מס שעברנו אותו בחברה המשפחתית. סך הכול בחלק מהדברים יש הסכמות.

הסכמות בין מי למי?

בינינו לבין הלשכות המקצועיות. אתם כמובן צריכים לאשר את הדברים.

מה התחולה של החוק?

יש כמה סעיפים שיש להם מספר הוראות תחולה והוראות מעבר.

החוק עוסק בעצם בחברת בית. זה עיקר החוק. מה קובעים סעיפי התחילה?

יש הוראות מעבר, אפשר לעבור עליהם.

אני שואל כללית, אנחנו לא מסתבכים עם תיקון רטרואקטיבי?

לא. התיקון חל מיד לגבי חברות חדשות. אבל יש הוראות מעבר לגבי חברות קיימות, כי חייבים להסדיר את המעבר.

בדומה למה שעשינו בחברה משפחתית.

יש תיקון בסעיף קטן 4(א), נדמה לי שזה לחברה משפחתית. מה זה? כי החוק עוסק בחברת בית ופתאום יש תחילה לחברה משפחתית, שבכלל היא מ-2013.

יש בסעיף 2 כמה תיקונים קטנים.

סעיף התחילה הוא בעמוד 398. סעיף 4(א) קובע תחילתו של סעיף 64(א), שעוסק בחברה משפחתית, שלמיטב הבנתי לא כל-כך מוסדר כאן כי הוא כבר הוסדר במקומות אחרים.

נגיע לזה. זה נראה לא טוב. אתם כותבים: מי שעשה את זה אחרי יום כ"ח בטבת תשע"ד, 31 בדצמבר 2013, אז אם מישהו עשה את זה אז?

נבהיר את זה כשנגיע לזה.

היום הסעיף של חברות בית הוא מאוד קצר, רק כמה שורות ובעצם לא אומר הרבה. התפתחו סביבו פרשנויות ונוהג והרבה תכנונים ומעברים שחברת בית פעם היא שקופה ופעם היא לא שקופה. אנחנו פשוט רוצים להוסיף סעיף שממש מסדיר מהי חברת בית, כיצד היא מתאגדת, תוך כמה זמן היא מודיעה, מתי היא מפסיקה להיות חברת בית, מי בעלי המניות שלה. ממש מסדירים את כל הנושא של חברת בית, בדומה למה שעשינו בחברה משפחתית.

הלשכות רוצות להביע עמדה בעניין?

צבי פרידמן מנשיאות הארגונים העסקיים. אנחנו מתנגדים לתיקון ואני אסביר למה. בשנת 2002 הוקמה ועדה ציבורית, שר האוצר מינה אותה והיא כללה מומחים מכל הקשת הרחבה, גם אנשי ציבור גם נציגי רשות המיסים, האוצר וקבעו מודל של חברה שקופה. חברה שקופה זה מודל שנהוג כמעט בכל העולם שבו משקיפים חברה רק לצורכי מס בלבד. מבחינה משפטית היא פועלת כחברה אבל לצורכי מס משקיפים אותה. לצורכי מס בלבד.

החברה השקופה באותו זמן מנעה את כל תכנוני המסים שהיו בחברת משפחית או בחברת בית. עיקר ההצעה שמביאים מרשות המסים זה כדי למנוע כל מיני תרגילי מס שנובעים כתוצאה ממעבר בין חברה משפחתית לחברה רגילה, בין חברת בית לחברה רגילה וכיוצא בזה. מודל החברה השקופה פתר את כל הבעיה.

אותו מודל, שקיבל המלצה מקיר לקיר, עבר חקיקה בשנת 2002, עד היום החוק הזו ישנו בפקודת מס הכנסה, אלא שהוסיפו שם עוד שורה, שייכנס לתוקף עם התקנות של שר האוצר. עד היום רבותי, אין תקנות. יושבים פקידים, עם כל הכבוד לרשות המסים ומחליטים לא להפעיל את החברה השקופה. נתנו במשך עשר שנים, שהחברה המשפחתית פעלה, עם כל פרצות המס, גרמו למדינה נזק של מאות מיליוני שקלים, אם לא מיליארדי שקלים, עד שתקנו את החברה המשפחתית, במקום להפעיל את החברה השקופה.

למה גרמו נזק?

כי היו הרבה תרגילי מס בין המעברים בין חברה רגילה לחברה משפחתית. גרמו נזק אדיר. רשות המסים יכולה לאשר את זה, אין ספק בכך, מ-2002. אני כל הזמן טענתי לרשות המסים למה אתם לא מתקנים את החברה השקופה, אמרו לי, יהיו פה הרבה נישומים ויהיה לנו קשה להעביר את החברה השקופה. בחברת הבית הגבילו ל-20 אנשים. אמרתי שגם בחברה השקופה תגבילו ל-20 אנשים ולא תהיה בעיה.

הגבילו ל-50.

זה לא על השולחן בכלל.

זה כן על השולחן. אנחנו מתנגדים כי אין סיבה לא לגנוז - - -

אני אומר שזה לא קשור, פנינו בכלל לבטל את זה בכלל, את החברה השקופה, גם את המילים האלה שכתובות בחוק, שלא מופעלות ובכוונה הן לא מופעלות. אנחנו ביקשנו לבטל אותם.

אם נעביר את זה, החברה השקופה תעבור מן העולם?

לא, אין קשר.

החברה השקופה נהוגה בכל העולם. בארצות הברית, אירופה. לא משקיפים רק חברות מיוחדות שהן חברות בית שיש להן נדל"ן, שרק בניינים וחלילה אסור שיהיה להם מגרש צדדי ליד הבניין, או זכויות בניין נוספות, או רק חברה משפחתית שכולם קרובים אחד לשני. בכל העולם נהוג שרוצים להקים חברה, גם אנשים לא קרובים ולא משפחה ולא רק אחזקת בניינים ולצורכי מס משקיפים אותה. בארצות הברית יש את ה - - - , יש את ה-LLC, יש באירופה, יש בכל העולם. לא רואים סיבה למה שלא יהיה פה. החברה השקופה מונעת את כל תרגילי המס שהיו במעברים בין חברה רגילה לחברה משפחתית. צריך את אותה הצעה לגנוז לחלוטין, פשוט לבקש משר האוצר שיתקין תקנות.

לגופו של ענין, אם לא תתקבל הצעתי ואני חושב שכן תתקבל, כי זה חשוב. יש גם הרבה חברות שהן לא משפחתיות ואני רוצה להשקיף אותה לצורכי מס. יש לנו הרבה הערות לגופו של עניין כשנקרא את החוק. למשל למה רק בניינים? למה אם יש לי מגרש ליד אותו בניין? יש תחולות רטרואקטיביות בהצעה. נדבר על-כך כשנגיע לפרטים. יחד עם זה אני חושב שנכון יהיה לגנוז את ההצעה הזו ולהפעיל את התקנון של החברה שקופה. תודה.

ישי כהן מלשכת רואי חשבון. אני מצטרף לדעתו של צבי שככלל, לפני שנכנסים לרזולוציה של החוק הזה, הפעלת החברה השקופה הייתה פותרת את כל תכנוני המס שהצעת החוק הזו מתעתדת לפתור. במיקרו, כשמדברים על הצעת החוק הזאת, תכנון המס הרלוונטי ביותר שעומד על השולחן זאת האפשרות להיכנס ולצאת ולזגזג כמו שרשות המסים אומרת ובצדק, בין חברה רגילה לחברת בית.

אם הייתה נסגרת האפשרות הזאת וזאת בלבד, הצעת החוק הזאת לא הייתה באה לעולם ואפשר היה לפתור רק את הבעיה הזאת ולא להרחיב את היריעה למספר מצבים שהם פשוט בלתי סבירים, בעיקר בתחום של נדל"ן.

המקרה הראשון שאני רוצה להתייחס אליו, חברה שרוכשת מגרש ומתעתדת לבנות עליו נדל"ן מניב בעוד ארבע שנים לכשיגיעו היתרי הבנייה וכשיתאפשר הנבת הכנסה. חברה כזאת, מהיום הראשון לא רוצה לעשות זגזוגים, לא רוצה לעבור מחברה רגילה לבית. רוצה לקום, לקנות מגרש ולבנות עליו בעוד שלוש שנים כשתסיים הבנייה, להפיק הכנסות. בנוסח החוק הקיים, חברה כזאת לא תוכל להיחשב כבית. זה עיוות שצריך לנסות ולפתור אותו.

דבר שני, עליו אני חושב שיש הסכמות, מצבים בהם מוכרים את הבניין ואחרי מספר שנים רוצים לקנות בניין חדש תחתיו. אני לא מדבר על מצב של שחלוף והקלות המס שהיו בעבר, אלא מצב ששוכב מזומן שנה שנתיים, שלוש, עד שמתעתדים לקנות נכס חליפי. התקופה הזאת, אין בניין בחברה, החברה עשויה להישרף מהגדרת חברת בית, התוצאה של זה היא שהיא לא תוכל לעולם להיחשב חברת בית, צריך למצוא פתרון גם לעניין הזה.

הנקודה השלישית היא נדל"ן בחו"ל. כמו שאמר צבי, תאגידים שקופים קיימים בכל העולם, בעיקר לצד הנדל"ן. אם לא נאפשר לחברה להשקיף גם במצב שהיא מחזיקה נדל"ן בחו"ל, ייווצרו פה עיוותי מס בין-לאומיים. ישולם מס על-ידי היחיד בארצות-הברית והחברה בישראל לא תוכל להשקיף, למעט חוזה ספציפי שמדבר ב-LLC אבל במקומות אחרים בעולם עשוי להיווצר עיוות מיסויי ולכן צריך לאפשר נדל"ן בחו"ל.

נקודה אחרונה שאני רוצה לומר, זה הנושא של חברות החזקה. גם בחברות החזקה, כאשר מדברים על חברת בית שלא מצליחה לקנות את הנכס עצמו, יש לה עוד נכס שהיא רוצה לקנות, היא לא יכולה לרכוש את הנכס עצמו, היא תיאלץ לרכוש מניות בחברת בית אחרת. נוסח החוק כרגע שורף אותה מהגדרת חברת בית אוטומטית ברגע שהיא קונה חברת בית אחרת. כאשר חברת בית מחזיקה בחברת בית, צריך לאפשר, להמשיך את קיומם של שתי הרמות.

לסיום, בנושא התחולה, אם יתאפשר הנושא של אחזקת נדל"ן בחו"ל וחברות ההחזקה, אז אין בעיה עם הוראות התחולה. אבל אם אנחנו מדברים על מצב בו חברות הנדל"ן עם נדל"ן בחו"ל או חברות החזקה, ישללו מהגדרת חברת בית, מכניסת החוק לתוקף, שלהבנתי גם לא מספיק ברור מתי הוא נכנס לתוקף, המצב יהפוך חברות שהיום מוגדרות בחוק כבית והתנהגו כל השנים כבית ושילמו מס ברמת היחיד כבית, באחת, ב-2016 או 2017 מתי שהחוק ייכנס לתוקף, תישלל זכותן להיחשב חברת בית ואז הם נמצאות מוכות פעמיים, גם בשלב הרווחים הם שילמו מס כיחיד וגם בשלב מכירת הנכס, ישלמו מס כחברה ברמה דו שלבית.

חלק גדול מההערות שהעיר נציג לשכת סוכני הביטוח, כבר הגענו להבנות עם רשות המסים. אנחנו עכשיו לא רואים את זה בכתוב, אבל יש את הנושא של שחלוף ויש את הנושא של חברה בפירוק ויש את הנושאים שאדוני העלה על השולחן. אבל אם נגע בדברים עצמם ונראה מה הם תקנו ומה מבין ההבנות ראו אור בכתובים נדע למה להתייחס.

מתי הגעתם להבנות עם רשות מסים? לפני שזה עלה לקריאה ראשונה או אחרי?

חלק מההבנות הגענו שקיימנו לפני שבועיים שלושה. חלק מהסוגיות העלינו אפילו אתמול לליאת והם באו לידי ביטוי בתשובות חיוביות שלה.

הבנות שהגעתם אליהם בכל הישיבות שישבתם מופיעות בכחול?

לא, זאת הבעיה.

אבל ההבנות שהגעתם, הם לא עם לשכת רואי החשבון וגם לא עם הארגונים העסקיים.

לשכת רואי חשבון.

אז לפחות לא עם הארגונים העסקיים. גם לא עם לשכת רואי חשבון, עם כל הכבוד. לוקחים את לשכת יועצי המס, הם מייצגים את כל הארגונים העסקיים. על סמך מה?

אתה רגיל לא לדבר על עובדות? ישבו לידי - - -

לפחות לא עם הארגונים העסקיים.

ישב לידי נשיא לשכת רואה חשבון כל הישיבות והוא חלק מההבנות.

הוויכוח הזה הוא ויכוח שאני לא יוכל להיות שותף לו. אני תמיד מבקש, בין אם זאת רשות המסים ובין אם גופים שלטוניים אחרים, אני מבקש לשבת לפני זה עם הארגונים ולהגיע להסכמות. אני מבקש קודם כל כי אני חשוב שדיאלוג הוא דבר חשוב מכיוון שצריך לשמוע צד שני וצריך לנסות להגיע לפשרות. דבר שני, אני רוצה שהדיון יהיה יותר יעיל. אם מגיעים להבנות אז ממילא משנים בהסכמה את הדברים שיש.

אם הטענה שלך מר פרידמן, שאתה לא ישבת, תעיר את הערותיך מתי שנעבור על זה, הם יגידו את מה שהם הגיעו אתו להסכמה, יכול להיות שמה שהם הגיעו להסכמה ירצה גם אותך. אם לא, אתה תעיר את ההערות שלך ונשמע אותם כאן. מבחינתי זה לא טוב. הייתי רוצה שתהיה בתוך העניין. לא נגמור את זה היום, זה חוק גדול, נעבור סעיף סעיף ונשמע את ההערות.

יוסי אלישע לשכת עורכי הדין. אני מתחבר להערות שהיו כאן, אנחנו כמובן מסכימים על מרביתן. על חלק עיקרי מהן כבר קבלנו תשובה חיובית, בפרט לגבי מה שירון דיבר, אולי תכף גם נשמע התייחסות של רשות המסים לזה. צריך להבין מה המטרה של ההשקפה של חברה וזה לכאורה חסר בחוק הזה. זה הרציונל, מה התכלית של התיקון הזה. הרי בסוף יש תכלית.

סיפר צבי שבכל העולם מקובל לעשות חברות שקופות. זה כדי לאפשר לי כנישום לבחור או לעשות את הפעולה המשפטית הזאת בצורה ישירה ואז לשלם את המס באופן אישי, או לעשות אותה דרך חברה, להרחיק ממני את הסיכון המשפטי, הסיבה היא משפטית, אחזקת מבנים למשל או כל פעילות עסקית אחרת, אם יקרה משהו, אירוע שמצדיק תביעה, יתבעו את החברה ולא יתבעו את הבעלים. זה הרעיון. הרעיון הוא הרחקה שלה סיכונים המשפטיים.

אבל מי שירצה להרחיק את הסיכונים המשפטיים ועדיין לשלם מס ברמת היחיד יכול לעשות את זה. זה המודל המקובל בכל העולם. הסיבה היא סיבה משפטית אגב ולא מסויית. צריך להבין את זה. בגלל זה, לשכת רואי חשבון מתקשים להבין את הרציונל שלה תיקון. אם הסעיף הוא סעיף היסטורי ארכאי שצריך לתקן אותו, אז אולי נתקן אותו, שהרציונל הזה משקיף על הכול וכן נאפר בניינים וכן נאפשר נדל"ן שרוכשים אותו ובונים לאחר מכן משום שהכול זה אותו רציונל. אם אתה רוצה לאפשר לי פעילות, מה עניינך רק במבנה שקיים ובנוי ולא אם אני קונה קרקע ובונה עליה.

אם נקבל תשובה על זה, אולי נצליח גם ככה לגדר את ההערות באופן ספציפי. מעבר לזה כמובן יש לנו הערות לגופו של עניין. אני מציע שנתחיל לקרוא ונעיר אותן.

הערה קטנה ברשותך, אני רוצה להקריא חלק מדו"ח ועדת רבינוביץ', כך אומרת הוועדה: הוספת סוג חדש של חברה יגוון את אפשרויות ההתארגנות המבנית של גופים עסקיים ויתרום ליתר התייעלות בסקטור העסקי. זאת אומרת שהחברה השקופה תתרום לצמיחת המשק, להתרוממות העסקית. אז למה לעצור את זה? לא ברור.

משה, אתה צריך להסביר לי. יש שלושה חלקים: חברה שקופה, חברה משפחתית וחברת בית.

ישנם עוד סוגים כמובן, אבל נגיע אליהם בהמשך.

הנוגעים לענייננו. אני רוצה לדעת ממך, לא התקדמתם עם חברה שקופה.

אפילו באנו עם הצעה רצינו לבטל אותה.

אבל חזרתם בכם.

לא התקדמתם עם חברה שקופה, רציתם לבטל בסוף לא ביטלתם. לא עשיתם תקנות. שום דבר לא נעשה בעניין. ב-2002 באתם לוועדת כספים ואמרתם שזה מה שיציל את כל תחלואי החברה ומכאן רשות המסים הופכת להיות גוף רציני. יש חברה שקופה והכול בסדר. כך זה מופיע בפרוטוקול למיטב זכרוני, ליצמן היה אז היושב-ראש.

אגב, זה היה אז דחוף.

כמו תמיד. זה מובנה ברשות המסים. גם באגף התקציבים. אחרי זה הגיע הנושא של חברה משפחתית, תקנתם את זה, כנראה כדי לעקוף את המגרעות של החברה השקופה. תקנתם את זה בחוק ההסדרים ב-2013. עכשיו מגיע הנושא הזה של חברת בית, שפוצל מחוק ההסדרים. אני מבקש שתעשה לוועדה סדר בעניין. אם לא צריך את החברה השקופה, אז תבטל אותה. אם צריך אותה, אז תבטל את שני החוקים האלה. תלביש את הכול על החברה השקופה.

אפשר לבטל את החברה השקופה. אם אתה רוצה, נבטל.

אני לא יודע. תסביר לי.

תסביר את המונחים, מה זאת חברה שקופה? מה זאת חברת מעטים?

אני מבקש שתעשה סדר. אני לא יכול אחרי שיש את כל המושגים האלה, להתעלם מהם בחקיקה. זאת הייתה הטענה המרכזית של הארגונים כפי שהבנתי אותה.

בפקודת מס הכנסה יש מספר הסדרים. אחד מהם מתייחס לחברת בית, שני לחברה שקופה, שלישי לאגודה שיתופית חקלאית, רביעי לשותפויות. יש מספר תאגידים שלמעשה לצורכי מס הם שקופים.

למה קוראים לזה שקופים?

הם שקופים לצורכי מס. לא רואים אותם לצורי מס, אין מיסוי על החברה. בעלי המניות מתחייבים במס - - -

זה עולה דרגה אחת למעלה.

לש"ס לא הייתה השפעה בחקיקה הזאת?

לא שאנחנו יודעים.

הם לקחו את זכויות היוצרים.

בוועדה בשנת 2002 הייתה המלצה לעשות את החברה שקופה, אלא שהדברים האלה היו מותנים בחקיקה ואחרי זה, במחשבות נוספות בתוך רשות המסים, החלטנו לא לקדם את זה. לא רק שלא לקדם את זה, ב-2013 הבאנו הצעה לבטל את המודל של החברה השקופה, רק לסגור פרצות מס מכיוון שראינו שבסופו של דבר הרעיון הוא להשתמש בהטבות מס שיש לבעלי המניות והמשמעות היא ליהנות מהטבות מס ולהפחית את המס.

לדוגמה, בן אדם שיש לו הפסדים בתיק האישי למעלה, נניח מספר שותפים, לאחד יש הפסדים ולאחד אין הפסדים. הם מקימים ישות חדשה, מקימים בה עסקים ומרוויחים שם. אם תגיד שהחברה הזאת שקופה, הרווחים שמתייחסים לזה שיש לו הפסדים לא ישלמו עליהם מסים, כי זה יוחס אליו וזה שאין לו את ההפסדים כן ישלם מסים. הפחתת המס הזאת בעיניים שלנו לא הייתה נכונה. היא קיימת במודלים שקיימים. לא רצינו להרחיב אותה מעבר לזה. לכן לא אפשרנו להרחיב את החברה השקופה.

יחד עם זאת, אנחנו נמצאים היום במספר מודלים שגם בהם כשלעצמם יש תכנוני מס קשים. לכן באנו מודל מודל לתקן אותו כמו שהוא. לשמור על הסטטוס קוו שנוצר, חברת בית, חברה משפחתית, שותפויות, אגודה שיתופית חקלאית, לשמור, רק לתקן פרצות מס כדי שלא ישתמשו בדברים לרעה, מעבר לשקיפות הבסיסית שיש בהם. עם זה באנו.

אגב, בחוק ההסדרים הקודם אמרנו גם שנבטל את החברה השקופה כדי שלא יהיו טענות מהסוג הזה. יש חוק, תקיימו אותו או תעשו תקנות. אמרנו לא יהיה חוק ולא תהיינה אמירות כאלה. אבל אז הלשכות אמרו, תשאירו את זה, אנחנו מתחייבים לא לבקש מכם לקיים את התקנות האלה, תשאירו את זה כי אולי מישהו ירצה לעשות בזה שימוש בעתיד. זה מה שעשינו.

בחוק ההסדרים האחרון שהיה ב-2013, תקנו בחברה המשפחתית את פרצות המס. השארנו את הסעיף הלא מופעל של החברה השקופה ואמרנו שבהמשך יהיו עוד מודלים שנתקן אותם. היום אנחנו באים לחברת הבית, לתקן אותה. יש דברים ששמענו ברמה העניינית של חברת הבית, כחברת הבית, שכל רכושה ועסקיה הם בניינים שבבעלותה, לתת כל מיני הקלות כדי לחיות עם המציאות הקיימת בעולם הנדל"ן המניב. אבל לא התכוונו להרחיב את זה יותר כדי לא לשחוק את בסיס המס, כדי לא לקזז הפסדים איפה שלא צריך לקזז אותם.

אם בן אדם, באופן עקרוני בחר להתאגד כחברה, שהיא ישות נפרדת, עם כל מגבלת האחריות שיש בה, אז שיתכבד וישלם מס גם באותה רמת ישות משפטית באופן כללי. מעבר לאותם מקרים ספציפיים שקיימים היום בפקודה, אותם אנחנו באים להסדיר. זה כל מה שבאנו לעשות. לקחת את זה ולהרחיב את זה מעבר לזה זאת לא המטרה. אם תעמדו על זה, אז נעמוד על זה שנמחק מספר החוקים את החברה השקופה.

אני עוד לא עומד על שום דבר.

זה לא בכחול כרגע, הביטול של חברה שקופה. קבלתם את עמדתו של יושב-ראש הוועדה הקודם, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי.

אנחנו נאמנים לסיכום שהיה אז. אני אשמח להסביר מאוחר יותר את התנאים בתוך הסעיף.

אז הוועדה לא תאשר לכם את התיקון בחברת בית. עם כל הכבוד, מה זה האיומים האלה?

איזה איומים?

אנחנו לא מאיימים

שאם לא תסכימו אנחנו נבטל את החברה השקופה. זה איום.

למה?

הוועדה צריכה לומר למנהל הרשות שלא נביא לכם את חברת הבית.

למה זה איום?

כך הוא אמר.

אתם לא רוצים לבטל את החברה השקופה?

לא. מה פתאום.

בכנסת הקודמת הם הבטיחו לוועדה שההסדר של חברה שקופה יישאר על כנו, למרות שהוא חסר שימוש כי אין תקנות.

אנחנו רוצים להפעיל את החברה השקופה. הכנסת קבלה ברוב דעות את החברה השקופה. למה לבטל אותה? כולם מאוחדים בדעה הזאת.

יש עמדה לחברי הכנסת?

אם רשות המיסים רוצה לבטל את השקופה - - -

אני שואל כללית על החוק.

אין בעיה עם החוק. בעיית התחולה זה הדבר היחיד שבעייתי.

לי אין בעיה עם החוק.

נתחיל עם ההקראה. אני מבקש להקשיב כי אם היא תקריא ותסביר ולא תהיינה הערות, אנחנו רואים את זה כמאושר.

"הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 220), התשע"ו-2016.

1. במקום סעיף 64 לפקודת מס הכנסה (להלן-הפקודה), יבוא:

64 (א) בסעיף זה –

"הכנסה חייבת" – לרבות שבח כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין.

"זכות" – זכות בחבר בני אדם, כהגדרתה בסעיף 103.

"חברת בית" – חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76. שמתקיימים בה כל אלה":

הנושא של חברת מעטים שכתבתם בתחילה, זה לא מסתדר עם הנושא של מספר בעלי מניות, המטרה היא בעצם לעניין פיזור השליטה.

"(1) מספר בעלי המניות בה אינו עולה על 20. לעניין זה היה תגיד שקוף בעל מניות בחברה, יראו כל אחד מבעלי הזכויות בתאגיד השקוף כבעל מניות בחברה".

בעניין מספר בעלי המניות, אני חושב שזה צריך להגביל לרמה תשקיפית. מה שמצריך תשקיף, 35 ולא 20.

אתם אומרים ש-20 זה לא בסדר, אתם רוצים 35. אומר משה אשר שהם לא מסכימים. הדבר הזה לא היה בדיון ביניכם? זה משהו חדש?

חדש.

אני אסביר, בהגדרת חברת בית יש אפשרות של קרובים שמהווים ישות אחת. ההגבלה של 20 תגביל גם את אותם קרובים. אני לא יכול מספר קרובים לחשב אחד, 20 זה מגביל גם אם כולם בני משפחה אחת. לכן או שתהיה תאמה להגדרה של אדם וקרובו, קרי שהם ייחשבו כאחד לעניין הזה, או שנרחיב את המספר. 20 זה מעט מידי.

רק בגלל הבעיה של קרוב או שיש עוד בעיות?

למה שותפויות אפשר 35 בלי תשקיף, עם זה חייב רשות המסים בטוב וחברת בית, שזו מעין שותפות כזאת, מגבילים רק ל-20? אין סיבה.

יש בעיות תפעוליות. נניח שאתה עושה שומה לחברה או ביקורת לחברה וצריך לייחס אחרי זה את הכול ובכל פקיד שומה נמצא בעל מניות אחד, הפיזור מאוד גדול ויש עם זה בעיה.

אפשר להתפשר על זה?

לא ראינו מקרים כאלה. נשמח לקבל מהם דוגמאות שצריך יותר מ-20.

אני מציע שתעשו את זה. זה מקשה אם אין דוגמאות כאלה. תביאו דוגמאות לרשות המסים. אני מאשר את סעיף 1.

אמרנו שנראה דוגמאות.

חוץ מה-20, סעיף (1) אושר. תגיד אם יש עם זה בעיה.

"(2) אין בין בעלי המניות בחברה תאגיד שקוף שיש באפשרותו לבחור בכל שנת מס את אופן המיסוי שלו".

לעניין הזה, בדברי ההסבר כתבתם LLC אני רוצה לשמוע אם באמת הכוונה, כי זאת שאלה פרשנית פה, זה לא לחברה משפחתית, אלא מה נשאר עוד חוץ מ-LLC, אגודה שיתופית? מה הכוונה פה חוץ מ-LLC? אם זה LLC אז נכתוב תאגיד שקוף זר.

בעיקרון אני חושבת שאתה צודק, אני אבדוק את זה.

השאלה אם הכוונה לתאגיד שקוף זר? אם הכוונה היא כזאת, אז נכתוב מפורשות שמדובר בתאגיד זר.

בדברי ההסבר אתם באמת מזכירים תאגיד זר וגם אנחנו שאלנו את עצמנו את השאלה.

זה גם לא הוגן ברמת הנישום.

אנחנו נבדוק את זה.

לא נסיים את החוק עכשיו, הדיון יימשך בישיבה הבאה. אני מאוד מבקש שתשבו אתם שוב. להגיע שיהיה יותר קל. מה שלא יהיו הסכמות - נכריע. אני מקבל את מה שאמר משה אשר אם לא תהיה דוגמה של חברה, בעלי מניות יותר מ-20, אז להקשות על רשות המסים, אין עניין, הוועדה לא תעשה את זה. אם יש מקרה, יש צורך אמיתי תביאו אותו לוועדה.

"(3) החברה עוסקת רק בהחזקה במישרין של בנינים בישראל וכל נכסיה הם בניינים כאמור".

זה הסעיף המרכזי של כל ההערות שריכזנו, השאלה אם אנחנו בשלים עכשיו לנסח משהו?

תשבו אתם ותגיעו להסכמה. הערתם את זה קודם.

הגענו כבר להסכמות בחלק גדול ממה שדובר פה.

לאיזה הסכמות?

אני אקבל כל החלטה שתגיעו אליה. אם לא תגיעו להחלטה אנחנו נצטרך להכריע. פעמים זה יכול להיות אתכם ופעמים נגדכם. אני מעדיף שתגיעו להסכמה. זה לא חוק ששנוי במחלוקת. לא חוק בעייתי? חוץ מסעיף התחולה צריך שתגיעו להסכמות.

אז על הסעיף הזה אם אני מבין נכון אין הסכמה וצריך להגיע להסכמה.

אומר ירון שעל חלק יש הסכמה.

לא על הסעיף. על מה שצריך לתקן בסעיף.

הסעיף לא אושר עד שאתם לא מסיימים את הדיון על זה. אני מקווה שלא נצטרך להכריע בזה.

מי זה "אתם".

אתם זה הארגונים.

גם הארגונים העסקיים?

תעשו לי טובה, תיקחו אותו לישיבה.

לגבי הארגונים העסקיים, אני מציע לך לדבר עם לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון ולשכת יועצי המס, שלושת הלשכות המרכזיות שכבר סכמו אתם. אתם מטילים עלינו עומס יתר גם כך. אומר היושב-ראש שהוא לא רוצה לפסוק ביניכם.

עם כל הכבוד, יש ארגונים מקצועיים - - -

מר פרידמן, אתה איש חכם, הבנת מה שאני אומר. תבואו להסכמה.

"(4) על החברה לא חל חוק לעידוד השקעות הון ואולם פרק שביעי 1 לחוק האמור יכול שיחול עליה.

(5) החברה ביקשה להיחשב כחברת בית, בהודעה שעליה חתמו כל בעלי מניותיה ושנמסרה לפקיד השומה בתוך שלושה חודשים מיום התאגדות החברה.

"רווחי חברת בית – רווחים שמקורם בהכנסה החייבת של חברת הבית בנות ההטבה, בתוספת הכנסתה הפטורה ממס, בניכוי הפסדים שנוצרו בחברת הבית בשנות ההטבה ובהפחתת המס החל על בעל המניה בשל ההכנסה, אם שולם על-ידי החברה והיא לא חייבה אותו בהתאם.

"שנות ההטבה" – שנות המס שבהן החברה היא חברת בית.

"תאגיד שקוף" – חבר בני אדם שהכנסתו מיוחסת לבעלי הזכויות בו".

יש הערות? מלבד מה שאמרנו ששנוי במחלוקת, זה מאושר. בישיבה הבאה נתחיל בניסיון של ההסכמות, אם מגיעים להסכמות על הכול, זו תהיה ישיבה קצרה ונתקדם בה מהר כי גם אין התנגדות של חברי הוועדה. אם לא תגיעו להסכמות הישיבה תתארך. אני מציע שתגיעו להסכמות. הוועדה במקרה הזה היא עם רשות המסים ואתכם. יש פעמים שאנחנו נגד רשות המסים, אתם יכולים לבנות על העניין הזה, אנחנו לא נגד. תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה נעלה בשעה 12:45