הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 180

מישיבת ועדת הכלכלה

יום ראשון, י"ט באדר א התשע"ו (28 בפברואר 2016), שעה 10:30

הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

דוד ביטן – מ"מ היו"ר

איתן כבל – היו"ר

נאוה בוקר

דוד ביטן

יצחק וקנין

עבד אל חכים חאג' יחיא

דב חנין

יוסי יונה

אורי מקלב

איילת נחמיאס ורבין

רועי פולקמן

יעקב פרי

עיסאווי פריג'

נורית קורן

חוה ראובני - סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבנר פלור - סמנכ"ל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יעקב שם טוב - מהנדס תקינה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דפנה עין דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה ויצמן - מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

קטי מורלי - מנהלת תחום תיאום ונהלים, אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

לנה גרשקוביץ - מנהלת תחום כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבי גונן - מהנדס ראשי לרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה קירמאייר - ראש תחום שירותי תחזוקה והדרכה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אגם דניאל - לשכה משפטית, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, משרד הכלכלה והתעשייה

יפעת בס - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

יונתן צוויקל - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות ההגבלים העסקיים

יעקב אנוך - נשיא, איגוד יבואני הרכב

גד אוחנה - דוברות, איגוד יבואני הרכב

נמרוד קלמר - יועץ תקשורת, דוברות, איגוד יבואני הרכב

סיגלית בן ששון - יועצת משפטית איגוד יבואני הרכב, איגוד יבואני הרכב

אהוד שניידר - יועץ משפטי, איגוד יבואני הרכב, איגוד יבואני הרכב

רון מלכה - מנהל קשת ליס בע"מ, חברות להשכרת רכב וליסינג

רפי דניאל - חבר ועד ענף רכב באיגוד, איגוד שמאי הביטוח

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

דני הולנדר - חבר מועצה, איגוד המוסכים

אחמד כלאני - מנהל פלאנט סטאר מובייל איגוד המוסכים

יורם בונן - עו"ד, כלמוביל בע"מ, מתווכים ליבוא רכב

שמואל השמשוני - מנכ"ל מוסך סומרום, מתווכים ליבוא רכב

אסף שובינסקי - עו"ד, ב"כ אוטו חן, מתווכים ליבוא רכב

גדעון רייס - חבר הנהלה, איגוד לשכות המסחר

יוסי סקורניק - יו"ר חטיבת חלפים, איגוד לשכת המסחר

זאב פרידמן - יועץ משפטי המועצה הישראלית לצרכנות, ארגוני צרכנים

נמרוד הגלילי - מנכ"ל, הארגון להשכרת רכב וליסינג

ינון עמית - מנכ"ל משותף גלובל אוטומקס בע"מ, יבואני כלי רכב

דניאל לוי - מנכ"ל משותף גלובל אוטומקס בע"מ, יבואני כלי רכב

חיים לוי - מנכ"ל משותף גלובל אוטומקס בע"מ, יבואני כלי רכב

אמיר גבל - יועץ משפטי של חברת כלמוביל, יבואני כלי רכב

משה שפר - מנהל מחלקת תחבורה ותקשורת חברת נתיבי ישראל, חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

דידי רוזנפלד - מנכ"ל שלמה סיקסט

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

איתי עצמון

דניאל קלמנט (מתמחה)

לאה ורון

אושרה עצידה; הילה מליחי

הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג- 2013 (מ/769)

בוקר טוב לכולם, שבוע טוב, גברתי מנהלת הוועדה, יועץ, דובר. בוקר טוב לך גברתי הרשמת. אורחים נכבדים, לעונג הוא לי. אני אתכם לבד. ראיתי את דוד ביטן – משגיח הכשרות – ואני מקווה שהוא יגיע.

ברשותכם, נמשיך היכן שעצרנו ואני מאוד מבקש. פירוטכניקה לא תעצור את החוק. הדבר היחיד שיכול לעצור את החוק זה שתשכנעו אותי שאנחנו טועים. שוב נעשה כל מאמץ לשפר את החוק ולא לעצור אותו כי הוא יתקדם.

חוה, איפה אנחנו אוחזים?

בפרק ה', סעיף 65. בישיבה הקודמת בשבוע שעבר סיימנו את פרק ד', למעט שניים-שלושה סעיפים שדילגנו עליהם.

כן, עוד נחזור אליהם. חוה, בבקשה.

"מכירה ושיווק
של רכב חדש

65.

לא ימכור אדם רכב שיובא לישראל על ידי יבואן רכב מסחרי וטרם ניתן עליו רישיון רכב לפי פקודת התעבורה (בפרק זה – רכב חדש) ולא ישווק אותו, אלא אם כן הוא משווק רכב."

אני מבקש שתזכירי לוועדה מהו משווק רכב.

אנחנו עשינו פה שינוי לעומת הנוסח הקודם שאושר. הנוסח הקודם דיבר על רכב חדש, הרכב שנרשם על שם סוכן מורשה. בינתיים אין לנו רכב שנרשם על שם סוכן מורשה לאור מה שיצא מהדיונים על היבוא העקיף. אנחנו מדברים כאן על שיווק. אנחנו הגדרנו כאן לצורך שיווק רכב חדש על כל מה שעוד לא עבר רישוי ורישום במדינת ישראל. זה מבחינתנו רכב חדש, וזה טעון רישיון של משווק רכב.

משווק רכב הוא יבואן רכב מסחרי ובעל רישיון לייצור רכב ושיווקו.

כן.

הערות, התייחסויות?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 65 אושר.

מאשר. בבקשה.

"מכירת רכב
שלא כדין

66.

משווק רכב לא ימכור רכב שאינו עומד בהוראות כל דין לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, לרבות הוראות לפי פקודת התעבורה."

הערות. אולי יש לכם רעיון איך למרות הכול לשווק.

זה הרעיון.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 66 אושר.

הסעיף אושר.

66א – מידע בטיחותי על רכב. זה סעיף שלא היה בהצעת החוק בכנסת הקודמת.

אם נתעכב עוד יהיו לנו עוד תיקונים.

כל הזמן אנחנו מנסים לשפר את המוצר.

"מידע בטיחותי על רכב

66א.

משווק רכב -

(1) יכלול בפרסומת לרכב שהוא משווק מידע אודות רמת האבזור הבטיחותי של הרכב לפי הוראות המנהל שיתפרסמו באתר האינטרנט של המשרד ועומדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד בשעות העבודה הרגילות של המשרד.

(2) יציג במקום בעסקו בולט לעין, הודעה בצבע ובגודל שיורה המנהל, הכוללת את המידע כאמור בסעיף קטן (א)."

זה דומה למה שנעשה בחוק אוויר נקי לעניין מידע על רמת זיהום אוויר. אנחנו רוצים שהמידע יפורסם בצורה רשמית, מסודרת. כל פרסומת - יש דירוג רשמי. לא כל אחד יטען רמת בטיחות כזו או אחרת, דירוג מקצועי מסודר של המשרד ושהוא יהיה מפורסם לציבור גם בפרסומות וגם באולמות תצוגת הרכב.

יש לי מספר הערות לסעיף המוצע. ההערה הראשונה היא לעניין הרמה הנורמטיבית שבה יוסדרו ההוראות האלה. באופן עקרוני התפיסה של הצעת החוק היא להעביר את ההוראות שקיימות היום בצווי פיקוח ובנהלים לחקיקה ראשית וחקיקת משנה. כאן אני מרגיש שחזרנו אחורה שוב לנהלים שמורה המנהל. אגב, לפי חוק אוויר נקי הנושא הזה שהזכרת כרגע מוסדר בתקנות באישור ועדה, אם אינני טועה.

הערה חשובה, אדוני.

קודם כל, אני מציע ליישר קו עם יתר ההוראות בהצעת החוק ושהוראות המנהל יהפכו לתקנות. להכרעתך כמובן אם הן יהיו באישור ועדה או לא, אבל קודם כל שיהיה מדובר בתקנות.

לעניין אישור ועדה – אני מבקשת לציין שבחוק אוויר נקי המשמעות של הדירוג הזה זה השלכת מס, ולכן יש לזה יותר מקום. כי מקובל עלינו שכל חקיקה שמשפיעה, חקיקות מס, עוברות דרך אישור ועדות הכנסת. כאן אנחנו מדברים על מידע לציבור.

גם נושאים צרכניים, לפחות לפי הצעת החוק הזו, בדרך כלל - - -

לא רק לפי הצעת החוק הזו, תקנות שנוגעות אפילו לתפיסת העולם שלי.

תקנות – אין לנו בעיה. אני חושבת שאישור ועדה – מדובר כאן על מתריאה מאוד מאוד מקצועית טכנית.

יש לזה השלכות מס גם. אתם טועים, יש לזה השלכות מס.

תיכף נשמע אותך, מר שניידר. התגעגעתי לקולך.

יש לי עוד שתי הערות. הערה נוספת היא מה ההגדרה של אבזור בטיחותי. האם השר אמור לקבוע את זה?

לא, אסביר. יש הוראת נוהל שפורסמה לפני מספר שנים של משרד התחבורה ביחד עם רשות המסים וגורמים נוספים ששם נקבעות רמות הבטיחות של הרכב. כלומר, נבחרו כעשר מערכות בטיחות. ככל שהרכב מצויד ביותר מערכות בטיחות, אם זה כריות אוויר – עכשיו כבר לא – אבל כריות אוויר, מערכת סטייה מנתיב, כל מיני מערכות, גודל ההטבה הוא גבוה יותר כשהמקסימום זה 2,250 שקל. הכוונה היא שלכל קבוצה של מערכות נקבעה רמה מסוימת.

כלומר, רמת הבטיחות הרכב לפי המערכות שמותקנות בו.

נכון.

מאחר והמונח הזה לא מוגדר, אני חושב שככל שהשר יהיה מוסמך לקבוע את ההוראות לעניין הזה שהוא יוסמך גם לקבוע מהו בדיוק אבזור בטיחותי או מהי רמת אבזור בטיחותי.

העניין של אבזור בטיחותי מקבל יותר ויותר משנה תוקף. זה לא איזה אמירה שאתה מוסיף איזשהו בוסטר. פה זה כבר כמה אתה משפר ברכבים היום. יש לך את תצרוכת הדלק שכל אחד מתהדר בה, והנושא של האבזור הבטיחותי מקבל היום תוקף מאוד מאוד חזק. זה לא רק כי אתה שם את הצפצפה הזו כשאתה נוסע לאחור, אלא כל המודלים שהשר שלך גם כן חוזר ומזכיר אותם סביב השעון. במובן הזה קל וחומר נדרש שיהיו טכנולוגיות של בטיחות. נדמה לי שנכון להיום יש שתי חברות שעוסקות בעניין הזה. אנחנו רוצים לגרום לכך שכל רכב יחויב ורוצים למצוא את הדרך שברכבים כבר עלו הכביש תימצא הדרך הכלכלית, ושברכבי הליסינג זו תהיה חובה מובנת.

מצוין, אנחנו בעד.

דידי, אני יודע שכל מה שאתם צריכים להוציא כסף זה אצלכם טוב.

למה? נחסוך כסף בתאונות. לכן, זה מצוין.

נכון. אני תמיד אוהב שאתה נותן לי גיבוי. לכן, אני רוצה שאם כבר שזה לא יהיה אגב אורחא. זה נראה פה כאילו נכנס פה אגב אורחא. זה כבד מדי מכדי זה.

לא. אבל פה אנחנו מדברים על הנושא של הפרסום ולא על החיוב של המערכת עצמה. אדוני היושב-ראש, העלתה את הדוגמה של אוטובוסים ומשאיות ואת זה שהשר וזה בתקנות.

אני הולך השבוע להניח הצעת חוק שתחייב מסירת מידע בכל הנוגע לנהגים ברכבים ציבוריים ונהגים מקצועיים על הרשעות קודמות. לא מאגר פסולים. אני לא רוצה להשוות לחובות אחרות ולזה שאתה צריך למסור מידע על מורה שמגיע לבית ספר או על גננת. פה יש לך רוצח בהגדרה או על אחד שיש לו פוטנציאל להיות כזה, ואסור להגיד את זה עליו. הכול נחשף רק אחרי שהוא הרג? זה נשמע לי מופרך לחלוטין. אני כבר אחרי השיח הזה. נפגשנו בניחום אבלים עם דרור.

שמעתי על שיחת העבודה שהיתה על המרפסת.

אם כך, ההחלטה תהיה שגם רמת אבזור בטיחותי תוגדר באותן תקנות?

כן, כן.

שתי שאלות אחרונות: עוד הגדרה שאני חושב שחסרה כאן היא הגדרה של פרסומת. בסעיף 38 לחוק אוויר נקי יש הגדרה לפרסומת: פרסומת בכתב, בדפוס או באמצעים אלקטרונים חזותיים, המיועדת או הזמינה לציבור. אתם חושבים שגם כאן צריכה להיות הגדרה כזו?

אפשר לומר: בכתב, בדפוס, באמצעים אלקטרונים חזותיים, ובלבד שזה בכתובים ולא בתשדיר רדיו.

אוקי.

אוקי. אבנר, איפה יבוא כל העניין הזה של התקנות או התייחסות לכל נושא של האבזור? האם זה פה?

יש לנו הסמכה במסגרת פקודת התעבורה היום שמסמיכה את השר לקבוע את התקנות.

זה פה בחוק?

לא, מתוך פקודת התעבורה. כמו שעשינו היום לגבי אוטובוסים ומשאיות, זה נגזר מפקודת התעבורה – תיקון.

ולשאר כלי הרכב יש הסמכה בפקודת התעבורה?

כן.

האם התקינו איזשהן תקנות בהסתמך על פקודת התעבורה?

ודאי. התקנו מערכת ESP, לדוגמה.

בכל מקרה, אני רוצה שהיועץ המשפטי שלנו יבחן את הדברים. אני רוצה שדעתי תנוח שבאמת כל העניין הזה של האבזור החדש עונה על כל הבקשות והדרישות שלנו. כמובן השאלה הגדולה היא שאלת הרכבים הוותיקים, כי החדשים עכשיו כבר מחויבים, והאם תהיה לכך הטבה במס או לא.

כל דבר אפשר להרכיב?

לא, אני לא יודע. ודאי שלא. דידי, הרי הנחת העבודה היא לא עכשיו. יש רכבים שהם לא חדשים, שהם מהשנים האחרונות, שעדיין אפשר. על זה אני מדבר. אני לא יודע להגיד לך משהו שאין רבותא עליו כדי שהוא יותקן, אז מה אני הולך לבלבל את המוח? הנחת העבודה היא שאם יש רכבים כאלה שהנחה במס יכולה לגרום לכך שאנשים ישתמשו ויתקינו.

אדוני היושב-ראש, אני שוב חוזר ואומר שהנוהל שיצא לגבי מערכות הבטיחות לכלי רכב חדשים זה כבר מאוגוסט 2013. כלומר, כלי הרכב מגיעים עם זה, שזה יהיה ברור.

זה מה שאני התייחסתי בתשובה לדידי. העניין הזה ברור לי.

זאב, בבקשה.

זאב פרידמן, המועצה הישראלית לצרכנות. אדוני היושב-ראש, בהמשך לנוהל שקיים היום, ככל שהוא לא מכסה את כל מספר כריות האוויר שנמצאות בתוך הרכב, אני חושב שצריך להוסיף אותן. כל הכריות ולא רק השתיים האלה שמחויבות מכוח החוק.

שבע כריות.

כל השבע בפנים?

שבע ומעלה, כן. בעדכון שלנו, שש הוא לא מקבל הטבה. משבע הוא מקבל. אבל חבל, אנחנו דנים פה במשהו - - -

- - אלא אם כן שזה יחזור לוועדה.

אבל זה לא קשור לוועדה, זה כבר נוהל שיצא ועובד.

אם אתה מעדכן תקנות תוודא שהצרכן יידע מראש האם הוא קונה רכב עם כך כריות או קונה מספר אחר של כריות.

הוא מנסה לומר שאם אנחנו מתקינים פה את העניין של הפרסום, אז בפרסום תדע כבר לתת את העדכון המלא החדש על חובת שבע כריות. נכון, זאב?

כל מספר שהוא, גם אם הנוהל הקיים לא תופס אותו, גם אם לפי הנוהל הוא לא חייב אותו, כיוון שהוא לא הגיע לדרגה של הזדכות בגלל שהרכב מאובזר באופן מטבי, עדיין זה משנה אם ברכב יש מספר מינימלי של כריות או שהוסיפו כריות. הצרכן צריך לדעת את זה כי לפעמים זה כל ההבדל במחיר.

בסדר, אבל הוא מקבל הטבה. זה לא חיוב. אני לא מחייב אותו להתקין כריות. בסדר, מסכים אתך.

אבל כשאני קונה את הרכב אני רוצה לדעת האם יש ברכב X כריות או Y כריות.

יש תמיד את הפרסום, גם בלי.

זה בתיאור הרכב.

מר שניידר, בבקשה.

עו"ד אהוד שניידר מטעם איגוד יבואני הרכב. נושא הפרסום, לדעתי, הוא מיותר כי זה בניגוד. בעוד שזיהום הרכב הוא לא איזשהו אינטרס של היבואן לומר כמה הרכב שלו מזהם או לא, אז יש איזשהו טעם ל- - -

ברור. על זה הוא לא מקבל כסף, על האבזור הוא יקבל.

בעוד שעל האבזור הוא מקבל כסף, והוא אפילו עוד משתמש באבזור כדי לקדם את המכירות שלו. לכן, החובה לפרסם את הנתונים האלה מיותרת והיא תכביד מאוד. ממילא גם כך היום הפרסום הזה תופס 7% משטח המודעה לפי התקנות, ועכשיו נוסף עוד סרגל. אני חושב שהצרכן - - -

עמדתך לא התקבלה.

מעבר לזה, וגם תשובה לזאב, יש היום מפרט טכני שחייב כל יבואן רכב לצרף כשהוא מוכר את הרכב. במפרט הטכני יש את כל הפרטים שחלים על הרכב. מספר כריות האוויר, בין היתר, וגם נושא האבזור הבטיחותי יהיה קיים ברכב. מדוע צריך לפרסם את זה? ממילא זה קיים במפרט הטכני שמקבל הלקוח לפני שהוא חותם על העסקה כדי שהוא יעיין ויידע מה הוא קונה. לכן, אני חושב שהחובה לפרסם רק תכביד. אחר כך גם עוד הם - - -

אנחנו - הצרכנים - אוהבים דברים מהסוג הזה שמכבידים עלינו, ואני מדבר בשמם.

אדוני, אני לא בטוח.

אני עובר פה לשלבים אחרים. כשאתה אומר לי את זה, האם בדקת? האם עשית סקר? למה מילתך עכשיו יותר חזקה משלי.

אני לא אומר, אבל אדוני מחליט.

תודה. אדוני אמר את טיעוניו וטיעוניו לא יותר חזקים מטיעוניי. תודה, הלאה. אם היית אומר לי שבסקר שנעשה והחברות הסכימו להוציא כסף לעשות את הבדיקה, בסדר. אבל אין מצב כזה. למה עמדתם של אלו שמגיעים אלינו ואומרים לנו כל מיני דברים נכונה יותר מעמדתנו?

כי יש להם ניסיון בתחום.

סליחה, אדוני. עם הניסיון שלכם אנחנו עושים את התקנות האלה. הן לא נולדו משמיים, יש סיבה.

מה הסיבה, אדוני? אולי משרד התחבורה יגיב?

כשהחוק יעבור ותברכו עליו ונעשה את הכינוס הגדול שבו נשיק את החוק, נעלה ונאמר את הסיבות.

זה נשמע כאילו שחושדים ביבואנים בהטעיה.

חס וחלילה, לא. ההיפך, רוצים כאילו לקדם את העניין ושהציבור יידע יותר. הכול בסדר, אני רואה שאתם מסכימים לרוב הדברים.

נשמע לי שאתה עונה לו בציניות.

חס וחלילה. זה רק בגלל שאתה רחוק ממני.

אדוני, אולי רק מילה אחד כדי שמשרד התחבורה יוכל להתייחס באופן מקצועי לחלוטין. לכל דגם רכב שמיובא על-ידי יבואן יכולה להיות רמת אבזור שונה. יכול להיות דגם מסוים שאם הלקוח מזמין לו רמת אבזור כזו או אחרת אז אפשר להביא את הרכב ברמת האבזור הבטיחותי כפי שהלקוח ביקש. לכן, כשאתם דורשים מאתנו לעשות את הפרסום אז זה לא יהיה פרקטי. אנחנו נעשה את הפרסום בקשר לרמת האבזור הבטיחותי המינימלי והלקוח יוכל להזמין עוד. אז בשביל מה? לא התקדמנו בעניין הזה. ממילא זה ידחוף את הפרסום למינימום ולא למקסימום.

כמו שאמר היושב-ראש, ואני מסכים אתו, כשנתקן את התקנות נשב על זה ונכניס את כל מה שאתם רואים לנכון. יחד עם זאת, אנחנו רואים חשיבות עליונה בהיבט הצרכני של פרסום הנושא הזה. זה גם מופיע ברישיון הרכב.

אסכם את ההחלטות שאני מבין שהתקבלו: ההסדרה תהיה בתקנות באישור הוועדה. תיווסף הגדרה לפרסומת כפי שהקראתי קודם לכן ברוח ההגדרה שקיימת בסעיף 38 לחוק אוויר נקי. גם רמת האבזור הבטיחותי תוגדר בתקנות.

שאלה שעלתה עכשיו אצלי לעניין חוק הוראות הגנת הצרכן, ואולי יש כאן איזשהו נציג של הרשות להגנת הצרכן או עורך דין פרידמן כמובן, לעניין תחולת הוראות סעיף 7 לחוק הגנת הצרכן שעניינו הטעיה בפרסומת. כלומר, מה יהיה הדין כאשר נעשתה הטעיה בפרסומת הזו לעניין רמת האבזור הבטיחותי של הרכב? חוק הגנת הצרכן קובע על מי תוטל האחריות במקרה כזה של הטעיה. אני מניח שההוראות האלה יחולו גם לעניינינו, נכון?

אגם דניאל, הרשות להגנת הצרכן. בעיקרון אין לנו בעיה שהאכיפה תהיה של משרד התחבורה בעניין הזה, ההוראות יחולו.

לא שאלתי לעניין האכיפה, שאלתי על התחולה הנורמטיבית של הוראות סעיף 7 לחוק הגנת הצרכן שעניינו אחריות להטעיה בפרסומת.

אנחנו מבקשים שהוראות התקנות יחולו.

בשלב הנוסח נבדוק אם יש צורך לעגן את זה במפורש או שההוראות האלה חלות כך או כך. אבל מובהר עקרונית שההוראות האלה חלות.

מאה אחוז. אני מעלה את סעיף 66א להצבעה עם כל התיקונים וההערות והתוספות אם תידרשנה.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 66א, עם כל התיקונים וההערות והתוספות אם תידרשנה, אושר.

הסעיף אושר. הלאה.

"מסירת מידע בנוגע לטיפול ברכב
66ב.

(א) משווק רכב, למעט יבואן רכב זעיר, ימסור, לבקשת מוסך שניתן לו רישיון לפי סעיף 100 או סעיף 101, או גורם אחר שקבע השר (בסעיף זה – גורם מטפל), מידע שהעביר להם יצרן הרכב במדינת חוץ או סוכן מורשה, הנדרש לשם טיפול ותחזוקה של רכב המיובא או מיוצר על ידם, לרבות מידע טכני, ומידע על ציוד ועל הכשרת בעלי מקצוע.

(א1) משווק רכב, למעט יבואן רכב זעיר, חייב לאפשר לכל גורם מטפל המבקש זאת, גישה מלאה לכל המידע הטכני, להדרכה, לציוד ולכלים אחרים לרבות תוכניו, הנחוצים כדי לטפל ולתחזק כלי רכב מתוצרתו או מהתוצר המיובא על ידו, לפי העניין שקיבל כאמור בסעיף קטן (א).

(ב) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1) –

(1) כדי למנוע ממשווק הרכב לדרוש תשלום סביר בעבור השירות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(א1); על תשלום כאמור יחולו הוראות סעיף 44(ב) עד (ה), בשינויים המחויבים;

(2) כדי להטיל על משווק הרכב אחריות לגבי השימוש שנעשה במידע שמסר לפי אותם סעיפים;

(3) כדי לגרוע מזכויות היוצרים במידע האמור, ככל שישנן."

זה עלה בדיון הקודם, ניסינו לשפר, זה עלה גם בדיון על פרק הייצור, הנושא שהם מוסכים שהם לא מוסכי שירות שתהיה להם, הסמכות והזכות שיש להם לטפל בכל רכב עלולה להתרוקן מתוכן אם אין להם גישה למידע מהיצרן על המידע והכלים והתוכנות וכו' שנדרשים שהם דיאגנוסטיקה וטיפול. ההוראות האלה הן בהתאמה לתקינה האירופית בנושא הזה. מכיוון שמסיבות שאינן תלויות בו מר עו"ד וגשל נאלץ לצאת מהדיון, אעלה כאן את ההערה שלו שאולי ראוי לחייב את הגורמים האלה לנסות להשיג קודם בכוחות עצמם ורק אחר כך. זה בשיחת טלפונית שקיימנו ביום חמישי. הוא לא פה כדי לומר את זה בעצמו.

הערות. כן, דידי.

דידי רוזנפלד, שלמה סיקסט. אני מדבר על 66ב(א), והשאלה הראשונה היא למה למעט יבואן זעיר? אם יש לו מידע, למה שהוא לא יעביר את זה למוסכים? למה לפטור אותו מזה? אותו דבר ב-(א1).

דידי, אני אתך בעניין הזה שכל אחד שיש לו מידע צריך לתת אותו בעניין הזה. יש לנו דיונים בחוק נתוני אשראי וגם שם יש לנו דיונים סביב העניינים האלה. פתיחות תמיד מסייעת לצרכן בשורה התחתונה.

העניין הוא שיבואן רכב זעיר בהגדרה איננו עומד בקשר ישיר עם היצרן, ואז עלול להיות לו מידע שלא ברור לי עד כמה הוא מוסמך ומדויק.

אז מה את רוצה? שהוא יביא רכב לישראל - - - ?

דידי, העניין ברור. כבר הבנתי אותך עוד לפני שהמשכת, אז אתה תקלקל לי? אם לא אגיד את הדברים עד הסוף כמו שצריך אשמח שתוסיף. אני רוצה להגדיר את נקודת המוצא שלי. נקודת המוצא שלי שברגע שייבאת רכב לארץ, ולא משנה אם אתה פרטי, זעיר, או כל אחת מהקטגוריות החדשות שתיארנו, אנחנו רוצים לייצר מצב שאתה מקבל יחד עם זה את כל ההיסטוריה של הרכב ואיך אתה מטפל בו. אם לא, נמצא את עצמנו בצרות. אני כבר רואה את הבעיות.

רונן, בבקשה.

רונן לוי, יושב-ראש איגוד המוסכים בישראל. בשבוע שעבר ישבנו עם משרד התחבורה לעניין המידע ואנחנו רוצים להוסיף כמה דברים: ראשית, לפי סעיף 100 או לפי סעיף 101 להוסיף ליד זה מוסד לימודי. זה מה שגם הדירקטיבה האירופאית אומרת. זאת אומרת, גם מוסד לימודי יכול לקבל את המידע. שנית, אנחנו רוצים להוסיף. במקום איפה שכתוב לרבות מידע טכני או מידע על, אנחנו רוצים נגישות לציוד ולהכשרת בעלי מקצוע, וכפי שיורה המנהל. למה כפי שיורה המנהל? הדירקטיבה האירופאית מפרטת מה זה מידע. אנחנו רוצים שזה יהיה בתקנות, ושיהיה פירוט כמו בדירקטיבה למה זה מידע.

אני רוצה להקריא מה אומרת הדירקטיבה לגבי מידע, וזה תרגום שלנו. צריך אחר כך שמשרד התחבורה יאשר את זה, ולדעתי הוא צריך להתקין את זה בהוראות אחר כך: אחד, זיהוי חד משמעי של הרכב. זאת אומרת, שיהיה לנו לפי מספר שילדה, לא משנה, או איך שמזהה היצרן את הרכב. שנית, ספרי שירות, כולל הוראות והמלצות לתיקון וטיפולים תקופתיים. שלישית, מדריכים טכניים, מה שנקרא המנואל בוק. רביעית, - - -

העניין ברור.

זה לא ברור. ברשותך, בכל זאת אקריא את זה כדי שיהיה לפרוטוקול.

לי זה ברור. לא, כי זה כיוון להגיד עכשיו: גם זה, גם זה וגם זה.

זה לא כיוון. מדובר על שעתוני יצרן, מדובר על מידע וערכים לאבחון תקלות, כולל תקלות, דיאגרמות חיווט, גישה למידע קונקרטי לביצוע תיקון ספציפי, לרכב ספציפי, על בסיס מספר שילדה, מידע וגישה מלאה על שעתוני יצרן, יחידות העבודה המקובלות או פרקי זמן לתיקון מקובלות או פרקי זמן לפעולות תחזוקה תקופתיות, גישה לקטלוגים עדכניים של מוצרי תעבורה. זה מידע.

רונן, עזוב. תודה על המידע. אני רוצה להבין את זה ממקום אחר. הנוסח כפי שנוסח על-ידי משרד התחבורה הוא לא לפחות כמו ה - - -?

צריך להוסיף בסוף כפי שיורה המנהל, ואז לתת לו את האופציה להגדיר מה זה מידע בתקנה.

אני לא חושב שזה צריך להיות בהוראות המנהל.

בתי הספר שמלמדים איך לטפל ברכבים, מבחינתי הם צריכים לקבל את המידע. בעיניי זה נראה הכי טריוויאלי והכי בסיסי. לגבי העניין השני, ובסך הכול הכללי, גם אומר לי היועץ המשפטי, איתי, שהנוסח הוא מאוד מאוד רחב כפי שמשרד התחבורה התייחס אליו.

זה עניין חשוב מאוד, כי בסופו של דבר ניתקע. יגידו: קטלוגים לא, שעתונים לא. אנחנו רוצים שמשרד התחבורה יאשר.

אני רוצה שיהיה גורם שיידע גם בהתפתחות. הרי כל הזמן העולם מתפתח ויש מידעים וכל מיני שיטות, ולכן שיהיה את המישהו הזה שיהיה לו. על זה נאמר: אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה, ושלא כל פעם נידרש ללכת ולתקן תקנות, לתקן את החוק, אלא אפרופו מה שאומר רונן, שבאמת יהיה מישהו שתהיה לו סמכות להגיד: זה מידע שצריך להעביר, כן או לא.

תודה, אדוני. משתמשים פה במילים שלא ברור איך אחר כך אפשר ליישם אותם. כמו למשל, למסור. בסעיף 66ב(א) כתוב שמשווק רכב ימסור וחלה עליו חובה למסור מידע טכני ומידע על ציוד ועל הכשרת בעלי מקצוע. איך בדיוק משווק רכב ימסור מידע על בעלי מקצוע? איך הוא ימסור מידע על ציוד? מה החובה המוטלת עליו בהקשר הזה?

בנגישות, ב-66ב(א1)אפילו מרחיבים את החובה ואומרים: לא רק ימסור מידע אלא גם נגישות לכל אותם דברים. אז איזה מין נגישות? האם אני עכשיו צריך לתת לו עמדה בתוך המוסך כשהוא בא לתקן את הרכב? האם אני צריך להכשיר את בעלי המקצוע?

ברור. שניידר, אני מקבל את ההבהרה שלך.

אחמד כלאני, ואני עבדתי בעבר בחברה יבואנית גדולה.

שלחו בשמך מייל, הקדימו אותך.

יכול להיות. היום יש לי מוסך משלי שבו אני שותף. אנחנו נתקלים בבעיה הזו שחוסמים אותנו. אין לנו מידע טכני, אין לנו ריקולים. כשאני רוצה היום להחליף יחידת בקרה באוטו אני חסום, אני לא יכול לעשות כלום. אני מוסך מורשה מטעם משרד התחבורה ואני היום מוגבל. מצד אחד, הם מוכרים לי את החלקים המקודדים, ומצד שני, לא נותנים לי לקדד אותם.

העניין ברור. אתם זוכרים שבדיון הקודם היה לי ויכוח, כולל ויכוח לגבי הבנה של אחד הסעיפים, ביני לבין חבריי לגבי העניין של המוסכים. נקודת המוצא שלי – אני רואה ביכולת לטפל במוסכים את אחד הכלים החשובים ביותר במהפכה הזו ששר התחבורה רוצה להוביל. כי אם נייבא רכב ולא נוכל לטפל ולא תהיה תחרות על מחיר הטיפול אז עם כל זאת שהחוק הוא מהפכני, הוא עדיין נכה כיוון שאנחנו לא יכולים לעסוק פה בנושא המסוי שהוא מרכיב דרמטי בעניין הזה. לכן, אני רוצה להבהיר. אבנר, חשוב שתקשיבו לי. אני אומר זאת גם ליבואני הרכב ולכולם. נושא המידע וההכשרה ונתונים שצריך שהשוק יידע אותם ויקבל אולם, זה אל"ף-בי"ת מנקודת המבט שלי. זאת אומרת, זה לא נושא לוויכוח. אנחנו צריכים לראות איך זה נעשה בצורה המיטבית. שלא יהיה מצב שכל פעם הוא יגיד: לא, התכוונתי עד כאן, ופה לא וזה כן וזה לא. אני לא רוצה ויכוחים בעניין בתהליך הזה, אני רוצה שהדברים יהיו מאוד ברורים. אני לא רוצה אחר כך מיילים ומה התכוון המחוקק ולא אמר וכן אמר. הדברים האלה הם מאוד מאוד מאוד חשובים לי בתוך התהליך הזה. אני אומר את זה כמי שבא בשם של הצרכנים. מנקודת המבט שלי זה בכלל לא עניין של המוסכים. זאת אומרת, לי זה ברור שהבעיה בסוף תהיה של הצרכן יותר מאשר אפילו של המוסך.

אבנר, בבקשה.

כמו שאמרתי בדיון הקודם, אדוני היושב-ראש, אנחנו בדקנו. במסגרת הדירקטיבה האירופאית היא מחייבת את היצרנים לספק את המידע. יחד עם זאת, היא מחויבת רק באותן מדינות של מדינות הקהילה האירופאית. בדקנו את זה וראינו שבאמת אכן זה כך, שהיצרנים מספקים את המידע רק לאותן מדינות. אם ישראל רוצה להיכנס יש קושי. יכול להיות שיש יצרנים שכן ויש לא. אבל חלק גדול מהם לא מספקים את המידע הזה.

ישנה הדירקטיבה האירופאית. הבסיס של הדירקטיבה 1400-2002, עם העדכונים שלה, לקחנו את סעיף 26 כמו שהוא ועשינו את התרגום והטעמנו את זה במסגרת החקיקה. רונן מעלה כאן שהיות ויש שם המון סעיפים, אז במקום להכניס את הכול לחקיקה, וכמו שאתה אומר, אדוני היושב-ראש, החוק הוא צופה פני עתיד, ואם עוד שנה-שנתיים הוא ישונה לא צריך להגיע לשינוי חקיקה אלא לשינוי תקנות. אז יכול להיות שאותם סעיפים, אותן נקודות שהן יותר מדי ירידה לפרטים, נקבע אותן בתקנות ולא בחקיקה הראשית.

יכול להיות. אני רוצה להעיר שתי הערות כי יש לי איזשהו קושי כאן עם נקודת המוצא. כלומר, נקודת המוצא היא קידום התחרות, אם אני מבין נכון.

ושיפור רמה מקצועית של המוסכים.

לא, אבל קודם כל זה התכלית להתערבות בין מערכת היחסים בין המשווקים לבין הגורמים המטפלים, המוסכים וכו'.

לעניין ההערה להוסיף גם מוסדות לימודיים – אני לא בטוח האם הוספה כזו עולה בקנה אחד עם התכלית של קידום התחרות.

אני אגיד לך מנקודת המבט שלי. אם אין בתי ספר שיידעו להכשיר את המוסכניקים המקצועיים אז מה עשינו? איך הוא יידע?

השאלה אם יש באמת בעיה כזו של זרימת המידע בין המשווקים לבין מוסדות הלימוד.

חד משמעית, זה חלק. גם אם אין, אני חושב שזה ראוי. זה הכשרה של אנשים. אתה אומר: תהיה תחרות, אבל אף אחד לא יידע על מה.

לא, אמרתי זה גם שיפור רמה מקצועית.

כך או כך, יצטרכו להגדיר את מה זה בדיוק מוסדות לימודיים.

יש כבר הגדרה למוסדות.

זה לדעת. זה כמו שאתה אומר: אתה רוצה שהילד שלך יגיע לכיתה א' וילמד עברית, אבל בבית הספר הזה לא מלמדים אל"ף-בי"ת.

שיהיה לך ברור. זה יורו 5, יורו 6, התקינה האירופאית, כבר אי-אפשר לתקן מכוניות בלי מידע ואי אפשר ללמד מכוניות בלי.

לא כל היצרנים מוכנים לתת את המידע.

סליחה, אתה נכנס לדיון אחר.

לא, אבל אם אתה מחייב.

סליחה, אני לא מסכים אתך בעניין הזה. מי שרוצה למכור רכב, בטח רוצה שגם יטפלו בו. הוא לא אומר: אנחנו מייצרים רכב. תקלה ראשונה, הוא יבוא ויקנה עוד פעם.

לא, לא. יטפלו בו, אבל אנשים שהוסמכו על ידו. הוא מסמיך.

היא הנותנת. אני רוצה שתהיה תחרות.

הערה נוספת. אני כרגע לא מתייחס לתכלית של הסעיפים האלה אלא דווקא יותר למבחן הביצוע. אני כאן כן רוצה להתחבר למה שאמר עו"ד שניידר. בסעיף קטן (א) כתוב שמשווק רכב יחויב למסור מידע, בסעיף קטן (א1) מדובר על מתן אפשרות או מתן גישה. אני לא לגמרי מבין את המהות של החובה הזו. כלומר, איך היא תיושם? ולפיכך איך היא תיאכף ואיך היא תפוקח? למה הכוונה אם יש חובה לתת גישה? הכוונה למסור את המידע והציוד הזה, בכפוף לכל התנאים להתקשרות כפי שתהיה ובכפוף לקבלת תמורה במחיר סביר לפי סעיף 44 כפי שיחול כאן?

משרד התחבורה מטיל עלינו, משווקי הרכב, את החובה כשבעוד בדירקטיבה היא מוטלת על יצרני הרכב. פה יש טעות שהולכת - - -

כן, ואגיד לך למה. כי יצרני הרכב במקרה הם באירופה.

זה לא, יצרני הרכב בכל העולם.

נו, מה לעשות? אם היתה לנו עדיין סוסיתא אז כנראה לא היינו צריכים.

עם כל הכבוד, אנחנו לא יצרני הרכב. אנחנו מפיצים. יש לנו רק חוזה עם יצרני הרכב, אנחנו לא ידם הארוכה של יצרני הרכב.

אתה מקבל מידע?

אני מקבל מידע. אני אפילו לא מקבל את כל המידע.

לא אתווכח אתך. אני אגיד כך, אני מחייב אותך להעביר את כל מה שקיבלת. אני לא יודע לחייב אותך מה שאתה לא מקבל.

תודה רבה, אדוני. בסדר גמור. זה התחלה, בהחלט.

אבל אני מודיע לך, תקשיב. אבנר, הרי אני לא מבקש מאף אחד לתת מידע שאין לו.

יש לי תשובה. כל מה שמקבל, ומה שכתוב בדירקטיבה, מוסך מורשה ומוסך שירות מטעמם - - -

זה מה שאתה רוצה שהוא יקבל, זה מה שאני אומר.

כל מה שהוא מקבל, וזה מספק. מוסך מורשה מטעמם מקבל את הגישה, מקבל את ההדרכות.

רונן, העניין ברור. לא ביקשתי ממנו שאם יש גם תוכנית סלאלום בזה ולא כתוב והוא לא נתן לו אז שהוא לא.

- - - דירקטיבה זה כמו authorized - - -

זה ברור לו. כשהוא מגיע למוסך שלו, הנחת העבודה שלי היא שהוא מקבל את הכלים כדי לטפל באוטו.

כל מה שהוא נותן ל - - -, הוא יכול לתת למוסך.

נכון. אם הוא לא נותן לי מידע מלא לטפל באוטו זה לא צריך דירקטיבה, שמדרקטיבה.

אפשר להרגיע אותו ולנסח את זה: כל מה שהוא נותן למוסך שירות שלו, - - -

ושמותר לו להעביר.

מה זה שמותר?

תגיד לי, מה זה קוקה-קולה?

היצרנים האסייתיים עושים בדיוק מה שהדירקטיבה האירופית אומרת. זאת אומרת, ברגע שהאיחוד האירופי יחליט שכל מותג שהוא מיוצר באירופה ייתן את המידע, גם המותג האסייתי נותן. מה זה שמותר? אני לא ראיתי בטויוטה שלא נותן מידע באירופה, אין דבר כזה, למרות שהוא מותג אסייתי. אם החוק של המדינה מחייב, כל יצרן - - -

אני מסכם. אבנר, הרי לא המצאנו את הגלגל. אני פה לא חושב שצריך להמציא את הגלגל. גם לא כיוון שישראל היא לא מדינה שמייצרת רכבים, אבל היא מדינה שמייבאת, ובלי עין הרע. אני בטוח שלא כל העולם מייצר רכב ולא כל מקום מייצר את הרכב של האחר. האסיאתיים מייצרים את הרכב והם מוכרים אותם לכל העולם, האירופאים מוכרים את הרכבים שלהם לכל העולם, ואני בטוח שהתפתחה תפיסה בכל מקום. אני לא רוצה להיות יותר מהם, אני רוצה להיות לפחות כמוהם. בנקודה הזו אני לא רוצה שיהיה יותר ממה שמקובל. כתוב: שהעביר לו היצרן. לא ביקשתי ממנו בשיחות סלון במסדרון שאת זה לא יעביר לו. מה שהמוסך המורשה שלו מקבל כדי לטפל ברכבים שלו, זה חובתו.

עכשיו לשאלה שלו וגם לעניין שהעלה שניידר, בקשת המוסך וגישה מלאה.

אנחנו אומרים שבדומה למה שאנחנו מחייבים את היבואנים לטיפול ותחזוקה גם של כלי רכב שלא מיובאים על ידם, מה שאנחנו רוצים גם פה לחייב את היבואן שכל מידע שהוא מקבל מהיצרן לטיפול ותחזוקה של הרכב, אם זה מידע של ציוד, מכשור, של הכשרת כוח אדם והכול, - - -

כלומר, לא רק מידע.

לא, לא רק מידע. של ציוד, כוח אדם, הכשרה והכול, מה שהוא מקבל, בדומה למה שנכתב בדירקטיבה, שגם הוא יספק את זה לכל דורש. זה הסעיף של הדירקטיבה שהועתק לחוק שלנו.

במחיר סביר.

יש בהמשך לגבי המחיר.

ובכל זאת התייחסות משפטית לשאלה ששאלתי לגבי מתן גישה מלאה.

הכול זה כפוך לסיפא של הכתוב: הנחוצים כדי לטפל ולחזק. זה מבחן פונקציונאלי.

אבל מה הכוונה? מה זה מתן גישה מלאה?

שהמידע יהיה זמין לו, שהוא יוכל לדעת מה יש שם.

אם הוא רוצה לדעת, הוא יבקש והוא יקבל כפי שכתבתם בסעיף קטן (א). מה זה מתן גישה מלאה?

כתוב: המבקש זאת.

אני מדבר על סעיף קטן (א1).

כתוב כאן: חייב לאפשר לכל גורם המטפל המבקש זאת גישה מלאה. המבחן הוא מבחן פונקציונאלי, מה נחוץ כדי לטפל ולתחזק ברכב מהתוצר.

במקום גישה מלאה הייתי אומר: חייב למסור פשוט את המידע.

זה לאו דווקא מסירה. זה יכול להיות גם לתת לו אפשרות סיסמא.

חוה, אני רוצה את המקסימום. אבל הניסוח פה הוא בעייתי. זה כאילו הוא יכול להעביר מחר את כל הציוד שלו לזה: זוז, זוז, זוז. כל מה שאני רוצה זה שהסעיף יהיה כתוב בצורה שהיא נהירה ובהירה שכל משמעותה לקבל כל מידע, כמו שאמרנו. הוא חייב למסור בצורה פשוטה, נהירה, בהירה, לא מסובכת, לא מורכבת, את המידע כפי שבדיוק הוא מקבל אותו.

אם לא עלה בידו להשיג את זה ממקור אחר, כפי שאמרה פה עו"ד ראובני?

כן, כן.

אי-אפשר להשיג את זה. אין דרך אחרת.

אנחנו חיים את זה.

רונן, אתה חי את זה? אז כבר יש לך ניסיון. ההבדל מהפעם הקודמת הוא שיש כבר חוק שיודע להסדיר לך את זה.

יורם, משפט.

אדוני, אנחנו לא מבינים מה (א1) מוסיף על (א). ככל שמדובר במידע, עמדת אדוני היא הקובעת. כל הנושא של המידע מוסדר בסעיף קטן (א). ככל שרוצים להרחיב את החובות לגבי מידע - - -

מה אדוני לא מבין?

(א1) מדבר על גישה לציוד ולכלים, זה לא מידע. איך ניתן גישה לציוד ולכלים?

חברים יקרים, אין הכוונה, ולכן צריך להבהיר את זה, שרונן אומר במוסך שלו: סליחה, סליחה. ראיתי מכשיר, מפתח ברגים, והוא מגיע ואומר: תן לי את מפתח הברגים לתקן. ברור לי שאין זו כוונה. לכן, צריך למצוא את הניסוח שאומר גישה ב- - -

אה, אתה מתכוון שתגיע למוסך ותיקח?

לא, אם אני ארצה לקנות מחשב בדיקה אז הוא ימכור לי מחשב בדיקה.

חברים, אל תיקחו את זה למחוזות האזוטריה. אני לא אאפשר את זה יותר, אני כבר תקוע פה. עוד לא החזרתם לי את הרכב. רבים גם כן מי יטפל לי ברכב. רונן, אני רוצה שיובהר לכולם, וגם לך, יורם, ולכל החברים פה. כשאני מדבר על מידע זה לא רק בסעיף זה וזה כתוב כך וכך שתרים את הפלאג ותוריד את הזה, וכך תטפל באוטו. בסוף זה גם קשור לכל הלוגיסטיקה הנדרשת כדי לטפל באוטו. זו הכוונה וזה העניין, ושלא יהיה, איך אומרים? הוא יהיה התלמיד המצטיין - אפרופו היה לי את המטה הכי טוב בעולם. באה המלחמה והרסה לי אותו. ידעתי את כל החומר בעל פה, אבל לא היה לי את הציוד לתקן את זה. תגידו, מה אתם עושים ממני? אתם כל הזמן מכדררים אותי? אני פשוט אתקדם ולא אתן לאף אחד לשאול שאלות. זה כבר דברים שעברו. זה אומנם תוקן, אבל תשחקו אתי כך. אני רוצה שתבינו את רוח הדברים שאני אומר. רוח הדברים אומרת בצורה ברורה ואין בה ויכוח: מידע זה מידע. זה כמו שאתה פוגש אותי ושואל אותי: מה השעה, ואני לא אומר לך: תראה, אולי בעוד שעה אם תבוא אני אהיה פנוי יותר ואז אוכל לתת לך. אני רוצה לדעת מה השעה, האם אתה יכול לתת לי מה השעה, כן או לא? אותו הדבר כאן. אני רוצה לקבל מידע ברור, נהיר. לא כמו שמוכרים לי כשאני צריך להרכיב משהו בבית. אני רוצה שהדברים יהיו ברורים. אותו דבר בקשר לכל הלוגיסטיקה מסביב. בזה אני לא מתווכח, בכלל לא צריך אותו בשביל זה שהוא יקום ויקפוץ. זה ברור. ואם זה לא ברור אז אני אומר את זה בצורה ברורה בכפל משמעות. לכן, אני מבקש שאם יש כאן אי-בהירות בניסוח, אני רוצה בהירות בניסוח.

אני חוזר ואומר, המונח גישה מלאה הוא לא מונח שאני מצליח להבין אותו מבחינה משפטית.

צודק, גם אני לא מבין אותו.

אני חושב שצריך יהיה להסכים על איזשהו עיקרון שלפיו גורם מטפל שלא עלה בידו להשיג מידע טכני או מידע על הדרכה או ציוד כאמור, רשאי לבקש את המידע ממשווק רכב, ומשביקש זאת מחויב משווק הרכב למסור את אותו מידע או ציוד, בכפוף לתשלום סביר, והוראות סעיף 44 יחולו לעניין זה.

רונן, אני מצטער. אנחנו נקבל את ההחלטה, לא אתם.

אי-אפשר להשיג אחרת - - - צריך להוכיח שלא השגתי? איך אני אגיע בפועל? תסביר לי איך אני עושה את זה בפועל. אני אבוא ואגיד: תוכיח שלא קיבלת במקום אחר? האם אתן לו רשימה של מקומות שחיפשתי? אני אומר לך שאי-אפשר להשיג את זה. הוא בדק את זה שאי-אפשר להשיג - - -. אנחנו רוצים כמו - - - האיחוד האירופי.

אבנר, הוא צודק בזה. אני רואה שכדור באולינג יהיה כסף קטן לעומת מה שיעשו לו.

אדוני היושב-ראש, הנוסח הזה כבר נשלח בשבוע שעבר. לקחנו ותרגמנו את הדירקטיבה האירופאית. ריבונו של עולם, מה הוויכוח ועל מה? לקחנו את הדירקטיבה האירופאית כמו שהיא והכנסנו לחקיקה.

החקיקה הישראלית היא קצת שונה מהחקיקה האירופאית.

בסדר, אין בעיה. נתקן, אבל לא את המהות.

גם השוק באירופה שונה. היצרנים נמצאים באירופה. ההשוואה הזו שכל הזמן עורכים כאן בין אירופה לישראל לא כל כך מדויקת.

אני רוצה להבהיר. אני מקבל את הנוסח של הדירקטיבה. אני רוצה תיקוני לשון. המשפט הזה שכתוב פה גישה מלאה, לא מקובל עליי. זה עניין של ניסוח של התרגום. גישה מלאה בניסוח הוא אחר ממה שזה מובן באנגלית. אני מניח שהכוונה באנגלית היא שהוא יאפשר לו לקבל כל דבר – זו הכוונה. בניסוח הזה הוא יהיה חייב לתת לו את הבת שלו לצאת איתה הערב, או הפוך. מה העניין? מה, השתגענו? פה זה מאבד כל גבול. לפי הסעיף הזה מישהו יבוא ויגיד שהשטח שלו.

זה עובד באיחוד האירופי מהראשון לראשון ב- - -

אבל אל תשכח שבאיחוד האירופי היצרנים - - -

- - - זה חוק. מה אתה מדבר? מאיפה אתה ממציא?

רונן ידידי, תצאו להתרענן בחוץ. יש לכם זמן לשוחח. אם אין כזה אז תירגע. חברים, סיימתי. אני לא פותח את זה. הדבר היחיד שאתם יכולים לעשות זה להחליף אותי.

זה אנחנו לא יכולים. אבל רק הערה להצעתו של עו"ד עצמון שעוד לא נדונה.

אבנר, אני רוצה שיובהר. זה לכאורה ניואנסים, זה לכאורה ניסוחים ופלפולים. אבל כאן זה חלק מהלב של החוק. כשאני אומר מידע, זה לא רק שכתבתי מילים.

אז שעו"ד ראובני תקריא את הנוסח ברוח מה שאתה חושב שצריך להיות.

אם הבנתי נכון אז האמירה היא: חייב לאפשר לכל גורם מטפל המבקש זאת לקבל את כל המידע הטכני, ההדרכה, הציוד והכלים האחרים - - -

במידע בנוגע ל- - -

ברור. הוא בא כי הוא צריך לתקן פורד או מוסטאנג חדשה, והוא יגיד לו: דרך אגב, אם אני כבר פה, אני רוצה לדבר אתך על משהו שלא קשור לרכב. אני רוצה לדבר אתך על הברז שהותקן אצלי ויכול להיות שאני אשטוף את האוטו אתו. יורם, לא מתאים לך.

אדוני, קיבלנו באופן מלא את הכרעתך שמדובר במידע. אבל מידע, אנחנו לא מאפשרים גישה לציוד.

סלח לי, לכן תיקנו. אני זה שהתעקשתי לשנות את הסעיף. הניסוח הזה הוא לאין שיעור יותר נכון ויותר טוב. עשה לי טובה, אלא אם כן אתה באמת כאילו מכדרר אותי.

חס וחלילה, אבל אנחנו לא יכולים להדריך את האנשים. אנחנו יכולים למסור מידע לגבי הדרכה, אבל אנחנו לא יכולים להדריך את האנשים שלו. אנחנו לא בוחרים את האנשים שלו בכלל. למה אני צריך להדריך את האנשים שלו לפי מה שעו"ד ראובני?

זה לא מה שכתוב.

אבל זה מה שכתוב.

סליחה, נוח לך לפרשן את זה כך. ברור הוא שמבחינתך אם אני יכול להוציא חוק חובת עיקור וסירוס של החוק, זה ייעשה בשמחה על ידכם ואתם תתנו לזה רוח גבית.

ודאי שלא. אנחנו ביקשנו - - -

עשה לי טובה. שניידר, אני לא אתך. חברים יקרים, אני כבר אומר שתהיה הפסקה ב-12:30 לחצי שעה. אני כבר אומר לכם שאם צריך בעניין הזה שהנוסח הזה יש צורך שתשבו אחר כך איזה כמה דקות לחדד אותו ולהעביר אותו, רוח הדברים שאמרתי ברורה, נהירה מאוד, כדי שלא ישתמע בנוסח הנוכחי שהוא יכול אליו למוסך ובכל זמן הוא יכול להיכנס לו למחשבים ולכל הדברים האלה. אבל בצורה ברורה בלי שהוא יקבל את כל המידע הנדרש ובלי יכולת לקנות את הציוד ויעכבו אותו, לא עשינו כלום. זה באמת סתם לבלבל את המוח. האם אתם עושים ממני צחוק? תודה רבה. אני מאשר את ה- - -

בסעיף 66ב(א) צריך שורה לפני הסוף: לשם טיפול ותחזוקה של רכב מתוצר המיובא על ידם. מילה קריטית שנשמטה.

אוקי, צודקת.

מה לעניין מוסד לימודי? מה ההגדרה שאתם מציעים?

מוסד לימודי מופיע לנו בלי הגדרה גם בסעיף 29.

אנחנו אפשרנו יבוא לרכב - - -

אבל שם זה אישור ספציפי.

זה משהו אחר, תענו לשאלה של איתי.

אנחנו נביא נוסח של מוסד לימודי, אני לא יודע להגיד.

אוקי, גמרנו.

למה לא לשים פשוט ו/או מוסד לימודי?

סליחה, הבעיה היא לא ו/או. הבעיה היא מהי ההגדרה של מוסד לימודי.

לעניין סעיף קטן (א1) כתוב בסיפא שלו: שקיבל כאמור בסעיף קטן (א). הציוד והכלים האחרים, לרבות תוכנה, בהכרח זה אלמנטים שהוא קיבל או רכיבים שמצויים אצלו? ציוד בהכרח זה ציוד שהוא קיבל מהיצרן או מהסוכן המורשה?

כן.

כן, מה שאפשר להשיג בשוק הפתוח הוא לא צריך לקבל - - -, הייחודיים.

כלומר, מדובר רק על חלפים, למשל, שהוא קיבל ספציפית מה - - -

לאורך כל הדרך, אני רוצה לחזור ולהבהיר את זה, כל אשר אמרנו לגבי חלפים, לגבי מידע, לא שהוא נסע למאדים ומצא את זה, אלא במובן הזה של מה שהוא מקבל כדי לתקן – היבואן במוסך שלו – שהוא יוכל לקבל את אותו דבר גם כן. אם לא, לא עשינו תחרות. גם כך הזכרתי לכם את הוויכוח שהיה לי בדיון הקודם שאני עדיין לא שלם אתו כי אני רוצה תחרות. כי תמיד תמיד ליבואן אצלי, אצלי כרוכש, אין מה לעשות, זה חלק מהמהפכה שנידרש לעשות, שהאזרח יבין שמוסך שהוא לא בהכרח מוסך של היבואן, הוא לא בהכרח חאפר. כי היום הגישה והתפיסה היא שאם אתה לא הולך למוסך של היבואן זה סוג של חאפר. אם לא נצליח לשבור את הסטיגמה הזו אין תחרות.

אז מה אדוני מציע עכשיו לגבי ההצבעה?

אני מבין שבכל מקרה לעניין הגדרת מוסד לימוד אתם מבקשים להביא הגדרה.

כן, נביא הגדרה.

אפשר לאשר כרגע את הסעיף בכפוף להגדרה שתוקרא?

אוקי, בסדר גמור.

הרעיון הוא הכשרת אנשי מקצוע לעבודה במוסכים, לא מוסד לימודי לחקלאות.

ברור. חברים, אנחנו רוצים נוסח.

אני מעלה את סעיף 66ב להצבעה עם התיקונים והתוספות בכפוף להגדרת מוסד לימודי.

שתובא בהמשך.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 66ב, בכפוף לתיקונים והתוספות ובכפוף להגדרת מוסד לימודי שתובא בהמשך, אושר.

הסעיף אושר.

יורם, דידי וכולכם, הטעות הגדולה שלכם היא שאתם לא מבינים את הנחישות שלי שהחוק הזה יעבור. אני מדבר ברצינות. זה לא החוק היחיד שאני עמל עליו. דברים השתנו פלאים כשהצדדים הבינו שאנחנו נחושים להעביר את החוק, ואז השיח נהיה שיח אחר. אני מנסה כל הזמן למצוא פה איזונים נכונים. אבל כשזה בא כל הזמן ממקום של התנגשות אז ההכרעה היא שלנו. אתם לא עוזרים לנו, יורם.

אדוני, אני חושב שהאמירה הזו היא לא הוגנת, וסליחה שאני אומר את זה. אני אסביר מדוע. קודם כל, אדוני מבין שגם בנושאים שהוועדה מכריעה בניגוד לעמדתנו, אלה לא נושאים פשוטים.

לא אמרתי את זה, לא לזה כיוונתי.

אדוני, דווקא בעניין הספציפי הזה קיבלנו על עצמנו את ההכרעה שלך שלגבי מידע נותנים את הכול. הנוסח שהוצע פה לא הציע - - -

יש כאן נוסח מתוקן, אני מצטער. הנוסח המתוקן לא דומה בשום פנים ואופן, שאני התנגדתי לנוסח ש- - -

הוא מדבר על הרחבה לעניין ציוד. כלומר, לא רק מידע, אלא גם ציוד.

לא מידע על ציוד, גישה לציוד.

לא. סליחה, אין גישה. זה מובהר. יורם, נו בחייך. לפחות אתה ואני יכולים להסתכל אחד לשני בעיניים כמעט. זה הנוסח שהובהר. אני התנגדתי למילה גישה מלאה כי הפרשנות שלה לא נגמרת. הם עשו סוג של תרגום מאנגלית לעברית. זה לא google translate, זה לא שאתה מתרגם מילים. אתה מתרגם רוח, וזה חלק מהעניין.

אומנם אישרנו את הסעיף, אבל הרי כל הסעיף הזה מסתמך על זה שהמידע אצלם על הרכב הספציפי. מה קורה כשמוסד שהוא לא קשור אליהם מקבל מהם מידע ומתקן. לאחר מכן מגיע אותו אדם דווקא למוסך שלהם, אז הוא גם צריך לקבל מידע הפוך של הרכב.

כן, ברור.

איפה זה כתוב?

לא מדובר על מידע לטיפול אלא מידע של היצרן, של הדרישות הטכניות וההנחיות.

אבל יש גם מידע שקשור לטיפול ברכב הספציפי.

יש לך ספר טיפול. זה גם לא פה. זה משהו אחר לגמרי. דוד, זה סעיף שעוסק בדבר אחד.

צריכה להיות הדדיות. באיזה סעיף זה?

זה לא פה. גם אם זה נדרש, זה לא במקום הזה.

כאן עוד לא מדובר בעניין הדדי.

הרי הם צריכים לטפל ברכב והם צריכים לדעת מה נעשה ברכב הזה.

זה בסעיף 70 לגבי מתן מידע לרוכש רכב.

הלאה, זה סעיף כבד. 67 – הבטחת כספי הקונה.

"הבטחת כספי הקונה
67.

(א) משווק רכב המוכר רכב חדש וטרם העביר לקונה את הבעלות בו, לא יקבל מהקונה סכום העולה על 20 אחוז ממחירו על חשבון מחירו , אלא אם כן יידע את הקונה בדבר זכותו לקבל ערבות בנקאית בהתאם להוראות לפי סעיף זה."

אגב, מה קורה היום?

כלום. כשאתה רוצה לקנות רכב חדש, שים 100% מהכסף ותחכה שיביאו לך אותו עוד שבוע או עוד שבועיים.

כן, אדוני.

רון מלכה - קשת. הסעיף הזה סתם מוסיף עלויות ללקוח. כי היום 99.9 מהלקוחות משלמים מקדמה או את מלוא סכום הרכב ומקבלים אותו. מתי הם מקבלים מקדמה? כשהוא מזמין אוטו סגול עם ריפוד ירוק ומביאים לו אותו אחרי ארבעה חודשים במיוחד. בדרך כלל רוב המכוניות, גם אצל היבואנים, וגם אצלנו, רוב המכוניות יהיו במלאי. זמן ההספקה הוא נגיד בין 7 ל-21 ימי עבודה. מטרידה אותי סיטואציה אחת שבאת עכשיו ונתת לי 50% מערך הרכב ונתתי לך על זה ערבות בנקאית.

למה חשובה התוספת הזו?

אנחנו רוצים להבטיח את כספי הלקוח. המצב היום הוא שהלקוח מוסר 100% מהכסף ומחכה בין 7 ל-21 ימי עבודה כפי שהציג את זה מר מלכה. בזמן הזה אין לו לא כסף ולא אוטו. אנחנו לא מחייבים לתת ערבות בנקאית, אנחנו כאן לא בהבטחת כספי הדירות, אנחנו באים להציע לו אפשרות לקבל בטוחה ושהקונה ישקלל את זה, את הסיכון שלו.

למה זה לא מגן על הלקוח יותר מהעניין שאתה מציע?

אין לי בעיה, זה רק מרים את העלויות. כי מבחינת העלויות בסעיפים הבאים זה לא מכסה את העלויות.

הניסוח קצת שונה. מה זה: אלא אם כן יידע אותו? אז יידעתי אותו אז מגיע לי 100% עכשיו?

לא, ואז ב-(ב) יבוא שאם מסר לו הקונה. זה בחירה של הקונה.

חוה, קראי את הכול.

"(ב) משווק רכב ימסור לקונה, לפי בקשתו, ערבות בנקאית להבטחת החזרתו של כל תשלום ששילם הקונה למשווק הרכב על חשבון רכישת הרכב, במקרה שמשווק הרכב לא יוכל להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת ברכב כמוסכם בחוזה המכר, מחמת עיקול שהוטל על הרכב או אם ניתן לגביו צו פירוק, קבוע או זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין..."

לגביו זה לגבי מי ש - - - ?

כמו שהיה ברהיטים בזמנו ודירות, אתם זוכרים? בזמנו היתה התמוטטות של חברות רהיטים וכולם הסתובבו עם התמונות. סידרו את הסלון עם התמונה של הציוד. היתה תקופה שממש חברה אחר חברה התמוטטה. דוד, אתה זוכר את זה?

כן. למה אתם לא מכניסים שלא מוסרים את הרכב?

תסיימו, תקריאו את הכול.

"... במקרה שמשווק הרכב לא יוכל להעביר בעלות או זכות אחרת ברכב כמוסכם בחוזה המכר, מחמת עיקול שהוטל על הרכב או אם ניתן לגביו צו פירוק, קבוע או זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין, או מחמת נסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת למסור את החזקה ברכב, ואולם ביטול חוזה המכר כשלעצמו לא יהווה מניעה מוחלטת לעניין זה; השר רשאי לקבוע את נוסח הערבות הבנקאית והוראות בדבר דרכי מסירתה וקבלתה."

מסר הקונה את הכסף והוא רוצה להבטיח שאם הוא לא יקבל את האוטו מאיזושהי סיבה, בין אם כי הרכב עוקל - - -

עו"ד ראובני, תסיימי לקרוא את כל הסעיף ואז תסבירי.

"(ג) הערבות הבנקאית תוחזר למשווק הרכב במועד מסירת הרכב לקונה וכתנאי למסירת הרכב, או כנגד השבת הסכום ששילם הקונה למשווק הרכב.

(ד) משווק רכב רשאי לדרוש מהקונה החזר בעד הוצאות ששילם ואשר כרוכות במתן הערבות הבנקאית (בסעיף קטן זה – החזר), ובלבד שגובה ההחזר לא יעלה על ארבעה אחוזים לשנה או סכום אחר שקבע השר, מהסכום ששילם הקונה בעד הרכב באופן יחסי לתקופת הערבות; היה גובה ההחזר נמוך מ-250 שקלים חדשים או מסכום אחר שקבע השר, רשאי משווק הרכב לדרוש מהקונה החזר שגובהו אינו נופל מהסכום האמור.

(ה) תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור הוועדה.

(ו) הצדדים להסכם לרכישת רכב אינם רשאים להתנות על הוראות לפי סעיף זה, אלא לטובת הקונה."

חוה, אני רוצה את סיפור הדרך שעובר הלקוח, הקונה. תסבירי, קודם כל, את הדברים.

קונה מזמין רכב. הוא נותן למשווק סכום מסוים על חשבון הבחירה של הרכב. ברגע שהסכום שהוא נותן לו עולה על 20% ממחיר הרכב, אנחנו נותנים לקונה את הבחירה האם לקבל ערבות בנקאית להבטיח את הסכום שהוא שילם – נניח, 50,000 שקל – ואז בהמשך הוא יקבל ערבות בנקאית, הוא יצטרך ל- - -

איפה זה שכתוב שרק מעל 20%?

ב-67(א).

זה לא כתוב. סעיף (א) מדבר שאתה רשאי לתת 20%, אלא אם כן הוא מיידע אותך שאתה יכול לקבל ערבות בנקאית. סעיף (ב) אומר: כל סכום ששולם.

זה יכול להיות גם מעל 20%. נניח והוא שילם 50%, 80%.

אתם לא מבהירים את זה. זה גם יכול להיות מתחת.

דוד, אתה צודק. העניין לא מובהר. תן לה.

כל תשלום ששילם הקונה זה כולל מ-0 עד 20.

בוודאי, אם הוא שילם 20%, 50% הוא מהאחוז הראשון.

שילמתי 20, אני זכאי לקבל ערבות בנקאית?

אתה זכאי מהשקל הראשון, לא מה-20%. שילמת 40% - - -

לא הסברת כך ואפשר להתבלבל בעניין. את בעצמך התבלבלת.

לא, לא. לגמרי לא, אני מנסה להסביר.

הוא לפחות כך הבין. דוד, למה אני מציע שלא נתערב? גם לי יש לי הערות. קודם כל, בוא נבין ואחר כך נכניס את התיקונים שאנחנו חושבים שהם לא נמצאים שם או לא מובהרים.

בסדר.

קונה שילם תמורת הרכב שהוא הזמין ושהוא יקבל בעוד שבוע, שבועיים, שלושה, הוא שילם נניח 50% ממחירו. מאותו רגע קמה לו הזכות לקבל ערבות בנקאית על אותם 50% ששילם. העלות של הערבות, כי לערבות הזו יש עלות, הערבות הזו היא עליו, על הקונה. לכן, ניתנת לו הבחירה האם הוא רוצה לחסוך את העלות הזו כי הוא סומך על החברה והוא יודע שהוא יקבל את הרכב והוא לא דואג, או שהוא מעדיף כשהוא עושה עסקה של 120,000 שקל להוסיף עוד כמה עשרות או מאות שקלים, ולהיות בטוח שכל כספו לא ירד לטמיון, אותם עשרות אלפי שקלים שהוא כבר שם. הבחירה ניתנת בידיו, ולכן אפשר גם להתנות על הסעיף הזה לפי בחירתו של הקונה.

העלות כאמור מושתת על הקונה. העלות – אנחנו מגבילים אותה בתקרה של 4% לשנה מגובה הערבות. אם אנחנו רוצים לתרגם את זה למספרים, נניח שהקונה שם 100,000 שקל על חשבון מחיר הרכב וקיבל ערבות על 100,000 שקל, 4% לשנה – משמעותה 77 שקלים לשבוע. הוא מחזיק את הערבות שבועיים והוא יצטרך לשלם 150 שקל על הערבות הזה.

ברור. זאת אומרת, ככל שהזמן עובר הסיכוי שהוא יקבל את הרכב הולך וקטן.

לא, זה משך הזמן שלוקח.

לא, אנחנו - - -

מלכה, אתה כבר רצת. אני יודע שעכשיו אתה כבר עם היבואנים.

לא, לא. אני לא עם היבואנים, אני עם עצמי.

סתם צחקתי.

המשמעות היא שהקונה ששם 100,000 שקל מחליט האם להוסיף על ה-100,000 שקל האלה עוד 150 שקל.

זו בעיה. כשהערבות הבנקאית לזמן קצר, הבנקים עוצרים את הערבות רק אם אתה משלם כמעט לשנה.

בגלל זה קבענו את סכום המינימום של ה-200 - 250 שקלים שזה באמת עלות הנפקת הערבות לא משנה - - -

ערבות לשנה. אף אחד לא נותן ערבות לשבוע, לא ראיתי דבר כזה.

יש לי הערה לנקודת המוצא. אני שם 20,000 או 50,000 שקל שתיאורטית יכול וששמתי את כספי על קרן הצבי, וכבר היו דברים מעולם. אני גם צריך לתת את המקדמה, גם להבטיח שהיא תחזור אליי בערבות? למה שהעירבון הזה לא יינתן על ידי המוכר?

הוא מיד יעמיס את זה על המחיר.

בחוק חוזה מכר דירות על מי הערבות או עלות הערבות?

אני מודה שאני לא בדקתי.

על המוכר, לא על הקונה.

בסוף זה מגולם - - -

קודם כן, זה רשאי ל-.

ככל שאתה מקבל מקדמה יותר גדולה, אתה לא לוקח את זה, מכניס את זה לכיס ואומר: אוקי, פה זה יעלה לי. אתה לוקח את הכסף ומכניס אותו לחשבון שלך, וכל אחד לפי האופן שבו הוא מתנהל כלכלית. הכסף לא שוכב לו סתם אלא הוא עובד. אתה קיבלת כסף, אתה מרוויח עליו עוד כמה שקלים. אני לא יודע אם זה שווה ערך לזה. אבל אני זה שנמצא בסכנה, לא אתה.

הוא יקנה ביטוח - או ערבות בנקאית או ביטוח.

אבל אתה לא סיפקת את המוצר, מה אתה רוצה? תספק את המוצר תקבל את הכסף. אני חייב להגיד שמבחינתי הסעיף בעייתי.

המוכר הרי לא ירצה לממן את זה מכיסו. הוא יגלגל את זה על מחיר הרכב ואז ישלם את זה גם מי שלא ביקש ערבות.

לא, לא. אני רוצה להסביר לך את הניסוח של הסעיף שלך. 20% הוא לא יכול לקבל יותר, אלא אם כן הוא יידע אותו שיש לו זכות לקבל ערבות בנקאית שזה עליו, אגב. זאת אומרת, יכול לבקש במועד החוזה 100% מהכסף.

נכון.

יפה. אז אני לא מסכים לזה. אני אומר: צריך לקבוע אחוז מסוים שלא יותר מזה הוא ישלם מקדמה, ובמועד קבלת הרכב הוא ישלם את היתרה. זה מה שצריך להיות. על ה-10% הראשונים לא צריך ערבות בנקאית, אבל מעבר לזה - - -. זה לא שהוא יכול לבקש 100%, אני אומר: הוא לא יכול לבקש. אתם נותנים לי את הערבות הבנקאים ובעצם אתם דופקים במירכאות את הקונה. אני צריך לשלם 100% באותו רגע כי הוא יידע אותי שאני יכול לקבל ערבות בנקאית. אז מה תעזור לי הערבות הבנקאית? ועוד על חשבוני.

הראיה שלנו היא שאין מקום להתערב ברמה כזו בחופש החוזים של הצדדים איך לבנות את העסקה ביניהם.

זאת אומרת שהוא יידפק בחסות החוק.

לא, חס וחלילה. הרעיון הוא רק להבטיח את הכסף שלו – שאם הוא משלם ולא מקבל מיד - - -

מה להבטיח? אבל אני לא רוצה. אתם מחייבים אותי לשלם 100% במועד העסקה.

מי? אני לא מחייבת אף אחד.

אבל זה המצב כי הכוח הוא בידי היבואן. אם אני אומר לו: תשמע, חביבי, אתה יכול לקבל ערבות בנקאית. עכשיו ספוג את ה-100%, ותקבל ערבות בנקאית על חשבונך. אגב, אין ערבות בנקאית לשבועיים. על שבועיים את משלמת כמעט לשנה את העמלה, וזה שתדעי. היום יש רכבים ששווים גם 400,000 שקל ולא כולם זה 70,000.

שניידר, בבקשה.

הסעיף הזה הוא תולדה של דיון ארוך במשך שש שנים שהתקיים בבית הדין לחוזים אחידים בין היועץ המשפטי לממשלה לבין שתיים מיבואניות הרכב, והוא חלק ממכלול שלם. הסעיף כרגע נועד לאפשר למי שרוצה את הערבות הבנקאית לקבל את הערבות הבנקאית, ומי שלא רוצה כי הוא סומך, שהוא לא יקנה את הערבות הבנקאית במחיר הזה. מה שאמרה עורכת דין ראובני גם נדון בבית הדין לחוזים אחידים בשאלה למה לחייב, נניח, את היבואן לתת ערבות בנקאית, והגיעו למסקנה שזה ייקר ואין צורך לחייב ורק מי שייבחר. זה ייפול על כולם, זה ייקר. מצד שני, יש עוד מנגנון שנמצא בחוזים של יבואני הרכב והמנגנון נקרא מנגנון הגנת מחיר. זאת אומרת, יש לקוח שמכר את כלי הרכב שלו ורוצה עכשיו לשלם את כל הכסף שיש לו ליבואן הרכב למרות שהוא יקבל את הרכב שלו רק בעוד שלושה שבועות. בינתיים בתקופה הזו שהוא משלם את הכסף לייבואן הרכב, בחוזה שיש בינו לבין יבואן הרכב הוא מקבל הגנה מפני שינויים בשערי המטבע. הוא מקבע את המחיר.

רגע, יפה אמרת. אתה מדבר על משהו אחר. אתה מדבר על הסכם עם הקונה – בסדר. אם אני הסכמתי לתת לך 80% אז יחול הנושא של הערבות בנקאית. אבל הנוסח של סעיף 67(א) שזה עובר ממני אליך. זאת אומרת, אתה יכול לדרוש ממני אפילו 100%, בתנאי שיידעת אותי שאני יכול לקבל ערבות על חשבוני.

אני לא רוצה את הנוסח בצורה הזו. אני רוצה שיהיה כתוב שהזכות היא של הקונה, לא של המוכר. זאת אומרת, אתה לא יכול לגבות יותר מ-20%. אם אני מסכים לתת לך יותר אז אני מזכה על ערבות בנקאית. בשיטה הזו שהנטל עובר אליך אני לא מסכים.

זה לא מובהר.

איתן, הבנת?

כן, כן.

לזה אני לא מסכים בשום פנים ואופן.

החוזה היום שבין יבואני הרכב לבין הלקוחות לא מחייב את הלקוחות לשלם את כל הכסף במועד הזמנה.

לא יודע, מחר אתה כן תרצה. הנוסח של הסעיף הזה מאפשר לך ואני לא מוכן לזה.

אדוני רוצה להתערב במערכת היחסים שבין הלקוח לבין - - - ?

למה? זה לא קורה? חוק מכר דירות זה לא התערבות? לא התערבות שאתה חייב לתת ערבות על הכסף, זה לא התערבות. למה עשו את זה? כי פשטו את הרגל קבלנים. צריך להגן על הקונה, לא עליך.

שניידר, אני אגיד לך למה עשו את זה. כשאני הולך לקנות פריג'ידר שהוא לא זול, אף אחד לא מבקש שתיתן לי ערבות על הפריג'ידר. פה כיוון שאתה הולך לקנות פה מוצר שהוא שווה עשרות אלפי שקלים, ואני לא אגיע למאות ששם זה כבר עניין אחר, כשאדם קונה היום רכב זה לא פחות מ-100,000 שקל עם האבזורים, וגם הרכב הכי דרדלה בשוק - דרכך זה אולי יהיה יותר זול. כל מה שאני מנסה לומר, חברים יקרים, זה שבסוף סוף יש כאן רק אחד שנותן.

נכון, בהתחלה. עוד לא נתת את הרכב.

ברגע שנתת את הרכב, זכותו לתבוע את הדברים עד השקל האחרון. הדאגה שלנו היא כנה.

לכן, הייתי רוצה לתקן את זה כך, ב-67(א): משווק רכב המוכר רכב חדש וטרם העביר לקונה את הבעלות, לא יקבל מהקונה סכום העולה על 20% ממחירו, נקודה. על חשבון מחירו, נקודה. אחר כך, היה והגיעו הצדדים להסכם שהסכום ששולם למוכר הינו גבוה יותר מהסכום הזה אז תינתן ערבות בנקאית חובה. כן, חובה. או חובה או בהסכמה, אבל לא יכול להיות מצב שאתה יכול לדרוש ממנו את כל הכסף ביום הראשון. הסעיף הזה מתיר לך את זה. לא, אני לא מסכים בשום פנים ואופן.

חבר הכנסת ביטן, צריך לחשוב שלא יהיה תוכן של סעיף שכן ייקר את מחיר הרכב. זאת לא המטרה כי זה עלול לייקר את מחיר הרכב.

אתה ייקרת בכל מקרה כי העלות של הערבות היא בעצם על הקונה פה.

בסדר, אבל מה שאתה מציע יכול לייקר את מחיר הרכב.

למה זה יכול לייקר? אה, וזה לא יכול לייקר, והסעיף הזה לא. זה לא. אז אני משאיר לקונה את הזכות. הברירה לפי הניסוח שלי היא של הקונה, היא לא של המוכר.

זה מה שכתוב פה, זה הקונה.

נגיד שנתתי 20%, זה בסדר. אם בא המוכר ואומר לי: תן לי יותר, אז אני אחליט אם אני רוצה או לא רוצה וזה משהו אחר. פה לפי הנוסח הזה המוכר יכול להגיד לי: אתה תיתן לי עכשיו 80% ואני אתן לך ערבות בנקאית על ה-80%. הפכתם את היוצרות פה. זה לא קשור לכלום.

בדיוק. חברים יקרים, דוד אומר: כל עוד לא קיבלת את הרכב, הלקוח הוא בסוג של שבי. אתה מכיר את זה שבשבי הוא גם משלם לשובים שלו?

זה לא יכול להיות.

פה הוא עוד לא יודע אם הוא יקבל את הרכב. הנחת העבודה היא שכולם בסדר. אבל כיוון שהתגלו כמה כאלה שהם לא בסדר ואתה אף פעם לא יודע לזהות אותם. אני לא מדבר בשוק הספציפי הזה. יורם, אני אומר שלעולם לא יקרה. אנחנו לא צריכים שזה יקרה לאזרח, ולו בפעם הראשונה. הפעם הראשונה היא מאה אחוז לגמרי. לכן, אני אומר את זה.

זה יכול לקרות.

בוודאי שיכול שיקרה. זה קרה.

בענף הרכב זה קרה עם בטר-פלייס שפשטו את הרגל.

נכון. מה קורה פה? אני משלם, אני עושה אתך עסקה – זה העניין. תסדרו לי את ההיגיון שלא מסתדר לי.

תנסחו את זה אחרת.

העניין הוא שאני גם משלם ואני גם הולך להגן על הכסף שלי, והכול, הכול, הכול עליי. זה לא נתפס לי, כי ברגע שנדפקתי וה-30,000 או 40,000 שקל האלה הלכו לעזאזל, אין לי אוטו.

אדוני, החוק מסדיר את זה, וזה בסדר. מי שירצה, יקבל ערבות בנקאית. יש פה עניין טכני אחד שהוא כאשר עומדים כבר לשחרר את הרכב מהמכס ולרשום אותו על שם הקונה, אז גובים בערך שלושה ימים לפני המועד את מלוא המחיר מהלקוח ואז הולכים עם הכסף ומשחררים את הרכב מהמכס ורושמים אותו על שם הלקוח. זה המנגנון שעובד היום והוא עובד נכון.

בלי ערבות, כן?

למה צריך 100% ולא רק את סכום המסים?

ללקוח יש גם בחירה - - -

יש לו ברירה? מה זה יש לו בחירה? עזוב, נו.

כן, אני עונה. ללקוח יש אפשרות לשלם את הכסף הזה ישירות למכס כמו שאמרה עו"ד ראובני. היום בחוזה שבין הלקוח, וגם המכס יכול לקבל את זה, לקוח שבוחר יכול לשלם את הכסף ישירות למכס אם הוא חושש. זה גם מנגנון שקיים היום.

אתה לא מעביר לו את זה, אתה מעביר לו רק אחרי שאתה מוציא את זה מהמכס, נכון?

אני צריך לשחרר את הרכב מהמכס.

אז תיקח מהלקוח רק את הסכום שאתה צריך. אני לא חושבת שאתה צריך לסבסד את המסים.

הוא לא חייב לשחרר, שישלם למכס.

למה, הוא היבואן? אתה היבואן. למה הוא צריך לשלם למכס לשחרר את הרכב? באמת, נו. אתה צריך לשלם ולהביא לו את הרכב כי אתה היבואן. הוא עשה פה ייבוא אישי בכלל? איזה מין שיטה זו? בחייך.

אבל היבואן הוא לא גובה המכס, זה כסף שהולך למכס.

מה זה שייך? שלם אתה למכס. מה הבעיה?

אתה ממילא לוקח את זה אחרי זה מהלקוח.

ממה אני אשלם?

אתה צריך לשלם, אתה צריך לשחרר, אתה צריך להביא לו את האוטו, להעביר אותו ואז לתת, באותו מעמד. איזה מין דבר כזה? הוא הפך להיות היבואן, הוא לא היבואן.

כל ההערה שלי לסעיף הזה היתה בסך הכול לא נגד הערבות הבנקאית שהלקוח יכול לבקש ורשאי, והזכות היא שלו ברגע שלוקחים ממנו 20% ומעלה. 20% - מגיע לו ערבות בנקאית. כל ההערה שלי היתה שזה לא סביר להקצות לי 250 או 4% בחלוקה לשבועי.

זה נכון, - - -

אין לי בעיה להעמיד ערבות בנקאית. אם הוא יבקש, הוא יקבל.

אתם שמים לב למה שהוא אומר?

הערה שנייה, נתתי ערבות בנקאית. רשמתי את האוטו על שם הלקוח, אבל הלקוח שילם חצי משחרור הרכב. כשביקשתי ממנו לשלם את החצי האחר הוא אומר לי: אין לי. לא אישרו לו מהבנק הלוואה או כל סיטואציה אחרת, או לא מכרתי את האוטו המשומש. עכשיו אני תקוע. גם יש לו אוטו אחד על שמו מלא, גם ערבות בנקאית. גם אני לקוח סיכון פה.

אני הלכתי על שיטה אחרת. אמרתי: 20% או 15%. לדעתי, צריך להוריד קצת.

אתה מגדיל את הסיכון שלי.

רגע. נגיד 15% ואין ערבות על זה. אתה מעביר לו את הרכב. במועד שאתה מביא את הרכב ורושם את זה עליו הוא מעביר צ'ק בנקאי. למה הוא צריך להוציא את הרכב מהיבואן?

לגבי ההוצאות – אתה צודק.

זה הכול, ולא צריך לשנות כאן שום דבר אחר כי אז זה יעמיס הוצאות וייקר את מחיר הרכב.

ראשית, לגבי מה שנאמר פה על זה שהוא כבר רשם את הרכב כבר ואז הלקוח מתחרט מסיבות כאלה ואחרות – יש לנו נוהל של הביטול של רישום הבעלות הזאת אם הוא לא מסר את הרכב. רק פונים אלינו. יושבת פה מאחור מי שמטפלת בזה.

מה השם של הגברת שמטפלת בזה?

הגברת קטי מורל, מי שיושבת פה מאחור.

זה לא במקרה של הפרת חוזה.

דבר שני, לגבי העלויות – זה לא חינם. הבנקים לוקחים כסף בשביל הערבות הזו, ומישהו צריך לשלם את זה.

למה שזה לא יתחלק בין הקונה והמוכר?

הסכום לא יכול להיות באופן יחסי - - - , הסכום יותר גבוה.

מה זה משנה אם הוא גבוה או נמוך? הנחת העבודה היא ששניהם צריכים לשאת בנטל הסיכון.

אבל זה לא יהיה שניהם, זה יהיה כל הלקוחות. זה לא בחינם.

למה בחוק מכר דירות זה על חשבון המוכר?

כי שם זה חובה. הערבות עולה, והשאלה אם הלקוח שקונה את הרכב בחר בזה או משלם בזה, זה פשוט. אם אנחנו נטיל את זה על היבואן הוא יגלם את זה במחיר הרכב. הוא ייקר בעוד X שקלים את מחיר הרכב. המשמעות תהיה שכל הקונים, גם אלה שמוכנים לוותר על הערבות שהיא לא מעניינת אותם, הם ישלמו את זה. מהבחינה הזו זה שונה מחוק מכר דירות כי בחוק מכר הדירות חובה לתת ערבות בנקאית. ממילא כולם צריכים לשלם את העלות הזו, אז זה ניטרלי.

יש אופציות אחרות בחוק המכר דירות.

בהתייעצות שנעשתה מאחורי הקלעים אנחנו נלך על הסעיף, אבל אני כבר אומר לכם - - -

לא, על סעיף (ד).

(ד) – כן.

אבל אנחנו רוצים שינוי. שבו, תחשבו על זה.

לגבי הסעיפים הקודמים אומר לכם את עמדתי. אני רוצה שתשבו על זה ותקשיבו טוב. בכל הכבוד לטענה הזו שמקוממת אותי כל פעם מחדש שכל שקל מגולם בסוף על הקונה, אין דבר שמקומם אותי יותר מהעניין הזה. האם זה עסקים של נוכלים? אני כבר רוצה לקנות ממך את המוצר והוא לא עולה שקל וחצי. זה לא ארטיק בקיוסק. בדרך כלל אנשים לוקחים הלוואות בשביל זה. הרוב המכריע של האנשים הם אנשים ישרי דרך כמו שרוב המוכרים הם אנשים ישרי דרך. אני לא מאלה שאומרים שפה כולם חבורת גנבים ונוכלים, אלא אני רוצה שיימצא איזון. שבסוף סוף יהיה 50:50. כי אם הערבות והכל בסדר, אז לא קרה כלום.

אני גם הערתי עוד הערה לגבי הנושא הזה ושיתייחסו גם לזה.

תיכף אתן לאדוני. אני רוצה למצוא ניסוח שבו כספי יישמר, מדובר באנשים. אני לא רוצה שמישהו פה יבין אותי לא נכון, אבל זה לא מקרה שבו היבואן "אכל אותה" כי קרתה תקלה עם הרכב שלו והוא יודע איכשהו להתקמבן עם זה. לאזרח מהשורה זה לפעמים כמעט כל עולמו, ושלא ישתמע כאילו אני מנסה להמעיט מתקלה שנובעת מצדו של לקוח כלפי היבואן לסוגיו השונים. לכן, אני רוצה לשמוע שהוא נותן לנו פה איזשהו באלאנס.

תנסחו את זה בהפסקה ותביאו לנו לפי ההערות שלנו.

מניסיון אישי אני אומר לכם שכל פעם שאתה הולך, אתה בחרדה כל הזמן כי כל פעם אתה שומע את הסיפורים האלה על דברים לא פחות חשובים. לא מזמן, לפני שנתיים-שלוש, היתה התמוטטות של רשתות בעולם הרהיטים ואנשים נתקעו עם עשרות אלפי שקלים.

בעיקר מטבחים.

כן, מטבחים. צודקת לאה. מטבחים זה עלות של עשרות אלפי שקלים, לא אלף שקל. אנשים נתקעו, ולך תסביר. פה בקל וחומר. אני הכרתי משפחה ששנים בגלל זה אחרי כך היה להם מטבח ו- - -

אנחנו אומרים שהזכות להוסיף כסף מעל המינימום היא של הקונה. אם הוא יחליט להוסיף, יתנו לו ערבות בנקאית. אם לא – לא. שהם לא יבקשו 100% מהזה במועד העסקה. תוריד את זה מ-20% ל-15%, זה יהיה הסיכון של הקונה בלי ערבות בנקאית. מעבר לזה, אם הקונה ירצה לתת יותר הם יצטרכו להביא לו ערבות בנקאית על כל הסכום – זה הכול. אבל הם לא יגידו לו: התנאי לעסקה תביא 100%.

לפי הנוסח שלכם אם המוכר מיידע אותם על הזכות שלהם לקבל ערבות בנקאית הוא יכול לבקש כל סכום, מ-20 עד 100. זה עליי לא מקובל. אני רוצה שהקונה יחליט מעבר למינימום לתת או לא לתת – החלטה שלו – ואם הוא נתן יותר הוא יקבל ערבות בנקאית.

ערבות בנקאית חובה?

חובה, ודאי, על כל סכום שהוא מעבר ל-15%.

אבל - - - 50% על הקונה, 50% על המוכר.

לא, אני לא מדבר על העלות. זה אני מוסיף עליו. לא על העלות, אני מדבר כרגע על החובה לתת ערבות בנקאית. היא זכות של הקונה במובן הזה שאם הקונה ייתן יותר הוא יקבל.

אבל מחיר הרכב יעלה כך.

איך יעלה?

הוא יעלה, הוא יעלה.

למה? כמה עולה הערבות?

- - -

- - - זה אומר שאין תחרות.

אגב, צודק חברי זאב שאומר שאם בסוף הוויכוח הוא על זה, איזה תחרות זו? אם אני לא יודע לבוא ולייצר תחרות על הדבר הכל כך בסיסי הזה, אז על מה יש תחרות? על הצבע?

אבל יש עוד דבר, אדוני.

אני דווקא רואה ששניכם באותו צד.

- - -

מלכה, רק דוד יכול להתפרץ. אתם לא.

קשה להגיד שאני נגד התחרות.

לא, כל עוד היא לטובתך.

לא. גם לטובת הצרכן וגם לטובתי. אם היא לא תהיה לטובתי אני אחפש לעשות תחרות במקום אחר. אני איש עסקים ואני לא מסתיר את זה ובא עם ידיים נקיות.

אני לא רוצה שתפסיד חס וחלילה. זה בדיוק הסעיף שבא לוודא שאני לא רוצה לקנות ממישהו שמפסיד.

עכשיו מה יקרה? לצורך הדיון הוא מוכר ב-120, ואני רוצה למכור ב-100. אני לא אמכור ב-100, אני אמכור ב-103.

למה? תרוויח פחות מה-100.

מה זה משנה? הקונה שילם 103 גם כך, 100 ועוד 3 ערבות בנקאית. לקונה לא עזרת.

לא, כשאתה משית את זה על כל הלקוחות שישלמו - - -

מלכה, אני עוצר אותך עכשיו. אני מודיע לך שמי שישמיע טענות כאלה באולם שלי יחטוף. אני לא מקבל את זה. אני לא מוכן לקבל את המשפט הזה שהוא אנטי צרכני, הוא פוגעני. זו גישה שאני מנסה לשרש אותה מהשיח בין לקוח לבין צרכן שבכל דבר מאיימים עליו: אם תעשה, זה יבוא עליך. אני לא מקבל את זה. הוא קונה מוצר ב-100,000 שקל, אז ה-2,000 שקלים האלה אתה מרוויח ממנו הרי פי כמה יותר.

אני מוכן לפתוח את ה-breakdown של הייבוא המקביל של כל הדגמים שאני מתכוון להביא ואתה תראה ש-2,000 שקל משמעותיים שם כי אני צריך להתמודד איתם.

אבל בכל מקרה הוא משלם. אנחנו לא ילדים. לפי השיטה שלך אתה אומר: אם אני מוכר רכב ב-100 וערבות בנקאית עליי, אני אמכור אותו ב-102. אבל אם הוא יקנה ב-100 וישלם 2,000 לבד גם הוא שילם 102. אין שום הבדל. מבחינת הקונה הוא משלם את אותו סכום. אלא מה? אם אני בא לקנות ממך אוטו שאתה פרסמת בעיתון שהרכב עולה 100,000 שקל, אתה לא תגיד לי: בגלל הערבות אני אתך לך 102. אני לא אקנה ממך. זו התוצאה של התחרות האמיתית ושל הקונה הנכון.

חבר הכנסת ביטן, התוצאה של מה שאתה מבקש היא שאני מראש אתמחר את האוטו ואפרסם אותו ב-102 כי אני אהיה חייב לתת את הערבות הבנקאית לפי חוק. אז אני מראש אתמחר את זה, ואני לא אגיד לך: בגלל הערבות.

מה זה משנה? לפי השיטה שלך הקונה משלם את זה בכל מקרה, כך או כך? אז על מה הוויכוח? מה העניין פה? אנחנו מאפשרים לכוחות השוק לעבוד.

אדוני היושב-ראש, אם נהפוך את הערבות הבנקאית לערבות חובה, אנחנו חוזרים על זה שיתווספו בשוק עוד 250,000 ערבויות בנקאיות לשנה חובה.

אל תיקח יותר מ-15%, אין בעיה. לא תהיה חובה, הכול בסדר.

לא זו השאלה. יהיו פה 200,000 ערבויות בנקאיות לשנה. אני בטוח שהבנקים מאוד ישמחו מהעניין הזה. שנית, האיזון שמצאנו בבית הדין לחוזים אחידים לעניין הזה שמצד אחד לכאורה מטילים את זה על הלקוח לשלם אם הוא בוחר לקנות את הערבות הבנקאית, היה המחיר נמוך.

המחיר שהוצע פה הוא מחיר נמוך. מבחינתנו, אפשר להפחית עוד יותר את המחיר של הערבות הבנקאית. לא 4% לשנה, שיהיה 2% לשנה, שזה חצי חצי. אז שיהיה 2% לשנה. ירצה - יבחר את זה. לא ירצה - לא יבחר את זה. אנחנו לא נוכל - - -

עם עוד קצת זה תיפתחו עוד יותר. אתה מרגש אותי עכשיו, אתה מחדש לי.

אדוני, בכל זאת אחרי שש שנים של דיונים בבית הדין לחוזים אחידים אני חושב שמצאו איזון נכון.

קודם כל, אני רואה שהנה התחרות התחילה. האמת, אני אומר לך בכנות, אני פוחד מיבואן מהסוג שלך הרבה יותר מאשר מזה.

בגלל זה לא התנגדנו.

רגע, מלכה. אנחנו שמים את הדברים דבר דבור על אופניו, ואני לא מתבייש להגיד את זה. כי לפחות שם אלה שלא רואים אותם ולא שומעים עליהם בשום מקום, יבואני הרכב האלה שאף אחד לא רואה אותם, בסוף בסוף עדיין יש לך. פה פותחים שוק. זו התחלה של שוק שאנחנו מקווים שילך בכיוון הנכון. אני לא יודע מי ייכנס לשוק הזה, איזה כוחות ייכנסו לשוק הזה. הפחדים שלי הם לאין שיעור יותר גדולים מצד אנשים שהם לא היבואנים הזה. לכן, אני צריך לשמור בקל וחומר.

לכן, מה שאני אומר כדי לסכם – אני חושב שהכיוון שהלך אליו עו"ד שניידר פתח את ליבי יותר. אני אומר את זה לכיוון הזה שאני רוצה שיובהרו שני משפטים: פה לא יישמע נופל על הלקוח. לא יישמע, אני אומר את זה. זה מסוג אותם דברים שמקוממים אותי ועושים את הגוף שלי חידודין חידודין כי זו חוצפה לטעון טענה כזו. אני משלם ואני רוצה להגן על עצמי בסך הכול. לא אמרתי שאני לא הולך לשלם, וזה מעבר לעניין של מה עוד תקעת לו בדרך בכל הדברים שהוא אפילו לא יודע. האם אני יודע ומבין כשמוכרים לי רכב? הוא אומר לי כך וכך, ואני אומר לו כך וכך. האם אני מבין? כל אחד בתחום שלו. בנוסף, גם אף אחד לא מכר לי כדי להפסיד, ובואו נעשה את הסדר הזה.

לכן, אני מבקש שתשבו על הניסוח. תבהירו אותו ברוח הדברים שהאחריות היא מתאזנת. אני מקבל את הכיוון שטווה לנו עו"ד שניידר. אם תצליחו כבר להביא לי את זה מיד לאחר ההפסקה של 12:30. אני מזכיר, תהיה הפסקה מ-12:30 עד השעה 13:00 ומ-13:00 עד השעה 13:30.

אבל מה העקרונות? שהעלות תתחלק?

אני לא רוצה, מה שאמרתי, שהמוכר יוכל לבקש איזה סכום שהוא רוצה. יהיה מינימום ואם הקונה ירצה לשלם יותר הוא יקבל ערבות בנקאית, זה הכול.

אתה רוצה להפוך את זה לערבות בנקאית חובה.

אם הוא משלם יותר. אל תיקח יותר, קח 15%. זה הכול. מינימום 15%, לא 20%. אני לא אוכל להצביע על הסעיף כפי שהוא מנוסח עכשיו.

ומה יקרה אם הוא לא ישלם לי אחרי שרשמתי את האוטו?

למה? גם היום מבטלים לכם. למה אתה מעמיד את זה כך?

לא מבטלים, לא מבטלים.

אני מבטלת כל יום.

דפנה עין דור, מנהלת אגף כלכלה במשרד התחבורה. הבעיה עם ההצעה של לאסור עליהם לקחת מעבר ל-15% בכפוף להעמדת ערבות שזה למעשה מהווה חסם כניסה ליבואנים חדשים. עד היום דרשנו בהתאם לחוק הון עצמי שיאפשר לו איזשהו מימון מינימלי ועכשיו למעשה אנחנו מטילים עליהם לממן את ה-85% מהון שלהם עד שהם יקבלו את הכסף. זה חסם כניסה מאוד בעייתי, במיוחד ליבואנים המקבילים החדשים, וזה מאוד מקשה.

היא צודקת. מרחיק לכת, לדעתי.

מעבר לזה, יש פה עניין של עלויות מימון שיעלו את מחירי הרכב, עלויות הערבות שגם יוטלו. זה דבר שיפגע מאוד בתחרות.

אם אתם רוצים להבטיח את הקונה אז תבטיחו אותו כמו שצריך. אי-אפשר לבוא הכול על המחיר ולהגיד: זה יעלה את המחיר. יכול להיות שזה יעלה טיפה, אבל להבטיח את הקונה זה דבר ראשון במעלה, לדעתי.

לא, זה חסם. הוא צודק. איתי, דבר.

הדברים שאמרה הגברת עין דור נשמעים לי הגיוניים. אני חושב שאכן זה עלול להוות חסם לכניסתם של שחקנים חדשים לשוק, וזו הרי תכלית הצעת חוק – לאפשר כניסתם של שחקנים חדשים לתחום השיווק והיבוא.

אפשר לבקש ממנו גם 100%. תראה את הנוסח.

לא. אתה נכנס לחלק של המשא-ומתן. אם הוא משלם לו את מלוא הסכום הוא עושה לו הנחה. בסוף זה עניין של משא ומתן כבר בתוך התהליך.

אין בעיה. כל מה שאני אומר הוא שאם הקונה רוצה אז הוא ייתן, ואז אתה נכנס לסעיף. לפי הנוסח הזה הוא יכול לבקש ממנו גם אם הוא לא רוצה, וזו כל הטענה שלי.

מר ביטן, אם הוא לוקח ממנו רק 15% עד שלב המסירה, זאת אומרת, שהיבואן מוציא מכיסו את המסים לפרק הזמן עד שהרכב נמסר לקונה. זה מההון העצמי שלו הוא צריך. להעמיס עליו - - -

אין לנו עניין להעמיס מהצד השני.

זה יותר מ-50% מהעלות של הרכב.

הנקודה היא כזו - שאנחנו בכל מקרה בכל מקרה אומרים שאנחנו נייצר איזון בערבות.

איזה איזון אתה עושה?

בעלויות.

- - - שאנחנו נסכים להכניס אנשים חדשים לשוק, אז אני צריך לסכן את הקונה?

הקונה – שיבחר. אני נותנת לו את הבחירה.

קודם כל, מה שחשוב זה לא לסכן את הקונה על כסף שהוא שם על קרן הצבי. זה דבר ראשון. אחר כך המחיר. כך אני רואה את זה הכול קשור במחיר, אבל קודם כל צריך להבטיח את הקונה. הוא לא נתן כסף בחינם. אני לא מסכים.

לכן, יש לו אפשרות לבטח את כספו.

אם לא בערבות בנקאית, איך?

הערבות הבנקאית היא רכישת הביטוח.

לא תהיה ערבות בנקאית, הוא צריך להסכים. מה הוא יגיד לו? אתה רוצה שאבטיח לך את מחיר הרכב? אז תן לי יותר והוא יסכים מיד. זו תהיה התוצאה של זה.

אני חושב שאפשר לבקש. זאת אומרת, הערבות – נייצר אותה מאוזן. אבל אנחנו לא נמנע משא ומתן. זה לא בא במקום משא ומתן.

אני מוכן שזה לא יהיה חובה – הערבות. אבל הסכום, הוא לא יכול לבקש יותר מ-15%, אלא אם כן יגיעו להסכמה – שיגיעו. זה לא תלוי בהם. אני לא מסכים בשום פנים ואופן.

בזה אני מסכים עם דוד. אי-אפשר להחזיק את החבל משתי קצותיו. דהיינו, מצד אחד, הוא אומר: 15%, אוקי, אתה יכול לשלם. רצה הקונה – זה כבר משא ומתן בין הלקוח לבין זה. הוא יגיד לו: אם תיתן לי מעבר ל-15% אוסיף לך חיישנים. אני מקבל את זה.

לפי הנוסח של סעיף 67(א), אם המוכר - - -, ואני לא מסכים לזה.

אני לא מבינה.

הסברנו את זה מאה פעמים. אני שיניתי את העמדה בגלל שביקשתם. סעיף 67(א) אומר דבר מאוד פשוט שאם המוכר מיידע את הקונה בזכות שלו לקבל ערבות בנקאית, הוא יכול לבקש ממנו גם 100% במועד ההזמנה. אני אומר שזה עליי לא מקובל.

להשאיר את זה שהערבות הבנקאית היא לא חובה, בסדר? אבל עד 15% - אני לא רוצה 20%, אני רוצה 15% - הוא יכול לתת לו. מעבר לזה זה תלוי בקונה. שיעשו משא ומתן, ואם הקונה יסכים שייתן לו. אני לא מבין מה הבעיה עם זה. למה שזו תהיה חובה?

כן, מה הבעיה עם זה? גם היום, אגב, חלק מהדברים זה מתנהל כך.

למה שזה יהיה חובה? שהוא יגיד לו ואז הוא חייב לתת, למה? זה עניין של משא ומתן. בשיטה הזו תוריד את המחיר, תאמין לי.

בכל מקרה זה לא חובה.

לא. אתה טועה בגדול. אני אקריא לך את הסעיף הזה, את סעיף 67(א), עוד פעם: "משווק רכב המוכר חדש וטרם הביר לקונה את הבעלות, לא יקבל מהקונה סכום העולה על 20% ממחירו על חשבון מחיר הרכב, אלא אם כן יידע את הקונה בדבר זכותו לקבל.". זאת אומרת, אם אני - המוכר - אומר לו: מותר לך לקבל ערבות, עכשיו תן לי 100%. זה הנוסח של הסעיף וזה לא מקובל עליי.

אבל (ב) מטיל לבקשת הקונה- - -

זה כל כך ברור, כתוב.

הוא לא רוצה רק יידוע, הוא רוצה גם שימסור לו לפי בקשתו.

לא, לא.

הוא חייב לתת לו עד 15% חובה. אם הם הגיעו להסכמה אחרת, אבל זה בהסכמת הקונה, לא בגלל שהוא מחייב אותו, זה הכול, אז ייתן לו.

מאה אחוז. זה מובהר. דוד, אתה צודק.

תאמין לי שפה הם ילכו לקראתו ויירד המחיר.

יגיעו, יהיה יותר טוב. כל העניין הוא שאנחנו מנסים שלא יהיה שהלקוח גם משלם והוא גם כבול, וגם לא בטוח.

אני מסכים שזה לא יהיה חובה ערבות בנקאית, בסדר?

סיכמנו.

זה משא ומתן, ולא חובה.

אני מבקש להביא לי ניסוח מובהר. תעשו את הניסוח בהפסקה.

תורידו את זה ל-15%, לא 20%.

ובכל מקרה (ד) זה יהיה 2% במקום 4%, כמו שאמר עו"ד שניידר?

כן.

ו-125 שקלים גם המינימום. אנחנו מחכים לנוסח ואז יוצבע.

כן, כן. תעשו את זה מצדי אחרי זה, זה דקה. זה לא כזה - - -

הלאה - תיאור הרכב.

"תיאור רכב

68.

(א) משווק רכב המתאר רכב שהוא משווק, ימסור תיאור מלא ונכון של הרכב.

(ב) יראו משווק רכב כאילו מילא אחר הוראות סעיף קטן (א), אם הוכיח כי הפרטים שמסר בתיאור הרכב זהים לפרטים שמסר יצרן הרכב."

מה זה מסר, תיאר? האם הוא אומר: יש לי כך, יש לי כך?

יש הגדרה לתיאור בסעיף 1, בסעיף - - -

הקראנו את זה?

כן, כן. אישרנו את זה בהגדרות.

בסדר, לא זכרתי.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 68 אושר.

אושר. הלאה.

"מתן מידע לרוכש רכב
70.

משווק רכב ימסור לקונה הוראות שימוש בכתב בשפה העברית ורשימת מוסכים למתן שירותי תחזוקה לרכב מטעמו, ואולם משווק רכב שהוא יבואן רכב זעיר או יבואן רכב מסחרי שייבא עד עשרים כלי רכב מדגם מסוים, רשאי למסור לרוכש הוראות שימוש בכתב בשפה האנגלית במקום בשפה העברית."

ולמה רק אנגלית ועברית?

זה כרוך בעלויות.

זה ספר שלם. אנחנו לא מדברים על עמוד משני צדדים שמצורף למפזר חום.

למה באינטרנט זה לא יכול להופיע?

יש את העניין של הדיסק און קי שביקשתם. יקי, זה עונה לכם?

לא כתבנו שזה צריך להיות בנייר.

הבעיה היא בתרגום, עלויות בתרגום.

היום המכוניות הן כל כך מתוחכמות, והכפתורים הם כל כך מתוחכמים. אם לא יתנו לך בשפה העברית ואתה לא יודע אנגלית, אז מה? אז לא תדע לנסוע על האוטו הזה?

ראית פעם תיאור הרכבה של מוצר בעברית, לא בשפה אחרת?

באיקאה.

אני רוצה לראות אותך כשאני בא אליך הביתה. אתה אינטליגנט, נראה לפחות כך. רק אשתך תצליח.

קודם כל, היושב-ראש צודק. כל דבר אשתי מצליחה יותר טוב ממני. לאו דווקא באיקאה.

אצלי בעניין הזה בוודאות. אמרתי לה: יותר אני לא מרכיב פה כלום.

בואו נגיד את האמת, רק מי שכתב את ההסברים מבין אותם. כל העניין הוא לעשות את הכול נגיש ופשוט. אתה לא אומר לו איך להיכנס לאוטו ולנהוג. אני רוצה לדעת את הדברים הפשוטים כמו איך להפעיל את השעון ואת הרדיו. נכון, אני לא צריך. אני נכנס לאוטו ומעביר הילוך. מעטים המקומות שזה כתוב בשפת בני אדם. לפעמים גם מישהו שעוסק בטכנולוגיה לא מבין. זה תמיד ניסוי וטעיה.

בבקשה, שניידר.

חוץ מקידום התחרות יש לחוק הזה עוד מטרה וזה גם קידום הבטיחות. להבדיל מריהוט של איקאה שאדוני יודע להרכיב או לא יודע, אנחנו מדברים על רכב שנוסע.

אתה שוכח שריהוט יכול גם ליפול.

כן, זה נכון. עדיין רכב יותר מסוכן מריהוט.

אין ויכוח.

פה בשם קידום התחרות פוטרים את היבואן הזעיר מלתרגם את ספר הרכב כי הוא עבה ולא רוצים להטיל עליו את העלויות האלה. נניח שאפשר לחיות עם זה.

הוא יכול להסתכל אצל היבואן באינטרנט.

זה במקרה והוא ייבא את אותו רכב.

אני רוצה להזכיר שאתה מייבא לארץ את הרכבים שהם מאותו תוצר כי מישהו צריך לתקן אותם בסוף.

אבל לא אותו דגם.

בסדר. נהיית לי עכשיו דקדקני עניות?

לפחות, אדוני, שלאותו אדם שקורא אנגלית פחות טוב אז לא יתרגמו לו את כל ספר הרכב, אבל את אותן הוראות שהן קשורות לבטיחות, נוריות אזהרה למיניהן, כן צריך לתרגם לעברית ולערבית.

כן, זאב.

אדוני היושב-ראש, אני מדבר הפעם גם בשם הרשות לסחר הוגן לפי בקשתם. אנחנו רק רוצים לומר שיש גם מוצרים הרבה הרבה יותר זולים מאשר רכב שחלה לגביהם חובה למסור הוראות שימוש, ואין לזה שום קשר לכמה אקזמפלרים נמכרים או לא נמכרים. אנחנו חושבים שבהחלט צריך לתרגם.

זה נכון באמת שכשמתרגמים הוראות שימוש של סיר בישול לא צריך לתרגם את המתכונים, אבל לפחות את ההוראות בטיחות בוודאי שכן.

אתה צודק. אני רוצה לסכם. דוד, אני מקווה שתסכים איתי בעניין הזה. קודם כל, אני רוצה שתהיה חובת תרגום בשפות נוספות לאינטרנט, בכל הכבוד, עברית, אנגלית. אני חושב שערבית זו גם שפה.

אנחנו בחוק נתוני אשראי מחייבים היום כמה וכמה שפות, בוודאי באינטרנט. נראה לי שיש פה עניין של נגישות. זה שזה לא נעשה עד היום לא אומר דבר וחצי דבר שזה לא צריך שיקרה.

צריכים לקבוע בחוק איזה שפה, ערבית, עברית - - -

כיוון שספר רכב יש בו 90% יודעי ח"ן, ואלה אנשי המקצוע במוסך שממילא אתה צריך להעביר לו את כל המידע המקצועי, אני רוצה שלפחות בשפות: עברית, אנגלית, ערבית ורוסית, אנחנו נגדיר בענייני בטיחות, בענייני הפעלה בסיסית של ההוראות. אני מבקש שלדיון הבא תביאו לי הגדרה של מה הם הנושאים שהם must מתוך הספר העבה. אני לא רוצה את כל הספר, בסדר? יהיה את הספר בעברית ובאנגלית, אבל שאר הדברים שאני מגדיר אותם. אגב, מבחינתי, זה מיבואן זעיר ועד זה. כל דבר אני רוצה שכשאתה נכנס לתוך הרכב שיהיה לך את זה באתר האינטרנט או בתוך הזה, כך שתקבל את המידע הבסיסי. זה חובה, אתה צודק. שניידר, בעניין הזה אני מסכים אתך - בטיחות. זו כבר פעם שנייה היום, זה מתחיל להדאיג אותי. יש נתוני סוד שחייב שהם יהיו build in עם קניית הרכב, בוודאי בטיחות והפעלה. זאת אומרת, הדברים הכי בסיסיים: חגורות, נורות.

להזיז את הכיסא.

ברכב שהכריחו אותי לקחת אותו ויתרתי. רק להזיז את הרכב אתה צריך ללכת לסמינר שבוע.

רק אצלם צריך הדרכה, עושים שינויים בארץ.

אנחנו נצביע על הסעיף הזה, בשבוע הבא תיתנו נוסח יותר מובהר.

אולי אפשר להסכים על העקרונות. אם אני מבינה נכון האמירה היא שהספר המפורט יהיה בעברית ואנגלית, ופטורים ממנו היבואן הזעיר - - -

לא, לא. אני לא פוטר אף אחד.

לא, מה שהנוסח עכשיו שכתוב, המפורט.

הספר המפורט. חוץ מזה, תהיה וריאציה - - -

חובה לכולם.

לא, לא. אני מדברת על הספר המפורט כרגע.

הספר המפורט כמו שהנוסח פה.

נכון.

לגבי מה שביקשת - הפעלה ובטיחות, בעברית, אנגלית, - -

לכולם.

- - לכולם, רוסית וערבית, באתר האינטרנט.

כן.

אז אפשר להכניס כבר את זה ולאשר את זה, חבל. ממילא נעשה את זה בתקנות.

- - -

לאה צודקת בעניין הזה. הספר הקטן שבו הוראות ההפעלה הבסיסיות, אין שום סיבה שלא יהיה אותו גם כן מודפס ברכב עצמו.

ברכב עצמו. כשאתה קונה קומקום יש לך הוראות הפעלה בעברית.

בסדר, אבל זה הפעלה.

אם זה באינטרנט אתה תדפיס לו ותיתן לו.

אז מבקשים להוסיף פה עוד סעיף קטן על מידע מצומצם יותר שיהיה בשפות נוספות והוא יחול כבר על סוגי היבואנים בלי הגבלה.

נכון.

אבל זה בחקיקת משנה.

זה כתוספת.

מי יגדיר את המידע הזה? הם רוצים בחקיקת משנה, בתקנות.

כן, בחקיקת משנה.

כן, אני מעדיף.

באישור ועדה, אני מציע.

באישור ועדה כמובן.

אוקי, הסעיף מועלה להצבעה. מי בעד עם התיקונים והתוספות ירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 70, עם התיקונים והתוספות, אושר.

הסעיף אושר.

אז סעיף 70 אושר לבסוף.

כן, כן.

חברים, ניפגש פה בשעה 13:00. תודה.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:30 ונתחדשה בשעה 13:00.)

אני מחדש את הישיבה. 71, חוה, בבקשה.

"הסכם בכתב לרכישת רכב –

71. משווק רכב יתקשר בהסכם לרכישת רכב, בכתב, עם הקונה שיכלול את כל הפרטים האלה: הגורם שממנו קנה היבואן את הרכב ומקום מושבו, מקום ייצור הרכב אם הוא יבואן רכב מסחרי, מחיר הרכב, תנאי רכישת הרכב ומועד הספקתו ואם ניתנת אחריות לרכב מטעם יצרן הרכב או סוכן מורשה – היקף האחריות; העתק ההסכם יימסר לקונה עם חתימתו".

רק כדי להבין, סעיף 71 – כך אני רוצה לקוות – שהלקוח מקבל את מקסימום המידע שהוא צריך לקבל?

היקף האחריות כולל גם את השנה וגם מה כוללת האחריות, זאת אומרת, מה מספר השנים של האחריות?

את התקופה ומה כלול בה.

יש עוד משהו נתון שאפשר להוסיף? אינני איש מקצוע.

כן, העתק האחריות.

העתק האחריות יחד עם המסירה של הרכב, לא בכריתת החוזה.

אפשר לצרף את זה לחוזה, מה הבעיה?

אין בעיה.

אני מניח שעורך הדין עצמון יסכים איתי שבחוזה אחיד צריך לצרף כל מסמך שהוא רלוונטי לחוזה האחיד. במקרה הזה, אם אתה רק אומר את היקף האחריות, ואתה לא אומר את תנאי האחריות, זה כאילו שכרתת רק חלק מהחוזה. לכן אני חושב שחובה לצרף גם את - - -

תנאי האחריות, תקופת האחריות והיקף האחריות?

את תנאי האחריות. בחוזה עצמו.

יש היקף אחריות ותנאי אחריות.

לא, אני שואל מה - - - לעניין האחריות.

האחריות היא - - - תקרא לזה הסכם אחריות, תקרא לזה איך שאתה רוצה, אבל - - -

אחריות זה לא הסכם.

אחריות זה הסכם. לגמרי.

בין מי למי? זה לא בין הקונה - - -

לא בין הלקוח לבין היצרן, אלא בין הלקוח לבין היבואן. האחריות היא הסכם. כך בית משפט פסק, וזה ברור שהיא הסכם, ולכן צריך לצרף אותה בחוזה ההזמנה.

כתוב פה: העתק ההסכם יימסר לקונה עם חתימתו, של כל ההסכם, לרבות של האחריות.

אם זה ברור, אז בסדר.

ההסכם כולל את היקף האחריות. נוסיף גם ותנאיה.

בסעיף 60, כשאנחנו מדברים על מתווך לעניין היבוא האישי, אחד הדברים שצריך למסור זה תקופת אחריות לרכב והיקפה, ככל שניתנה אחריות לרכב על-ידי היצרן. זה הנוסח שאושר לגבי סעיף 60.

כמו ששם.

כל העניין הוא שהדברים יהיו ברורים, ואם עורך הדין שניידר לא הבין את זה, אז קל וחומר שצריך לתקן.

אגב, גם בית הדין לחוזים - - - פסק - - -

בסדר, אנחנו אתך לגמרי.

בשורה השנייה כתוב: הגורם שממנו קנה היבואן את הרכב. למה זה רלוונטי?

סליחה? ואם הוא קנה את זה ממישהו - - -

אבל הוא יבואן מסחרי.

סליחה, מה הקשר? זה שאתה יבואן מסחרי, אני לא צריך לדעת מאיפה קנית?

על כל קופסת שימורים כתוב.

מה הבעיה?

כי זה חושף את המקורות שלי.

אתה קונה מהמוסד הפלסטיני?

אני אסביר. חלק מהבעיה היא שיצרנים – ברגע שאני חושף את המקורות שלי, חוסמים לי אותם. חוסמים לי אותם. חד וחלק, על השולחן. איך אמרו? דבר דבור על אופניו, דבר דבור על אופניו. אם אני אתחיל לכתוב בכל חוזה את ההוא קניתי מזה, את ההוא קניתי מזה ואת ההוא קניתי מזה, אני חושף ממי קניתי - - -

יש לי דילמה כזו עכשיו עם ייבוא שמן הזית. אותו דבר. כל אחד יש לו את הסיפור שלו.

כולם יודעים שזה מספרד.

לא. לא. אני לא מדבר על הבקבוק, אני מדבר אתך על הבאלות שמוהלים אותן אחר-כך בתוך – אז במקום שיהיה כתוב שמן זית 20% מכך וכך, הם נותנים את זה כאילו זה שמן זית ישראלי, ייצור מקומי כולו. יש עם זה בעיות.

אבל פה העניין הוא שהאוטו הוא אוטו יחיד, אני לא משנה אותו.

זאב, מה אתה אומר?

זאב פרידמן, המועצה הישראלית לצרכנות. אדוני היושב-ראש, גם בשמה של הרשות לסחר הוגן, צריך לפרט שחובה לציין את התיאור מלא של הרכב. תיאור מלא של הרכב – כל הפרטים שנוגעים ספציפית, לרבות האבזור המיוחד שלו, שזה יופיע בהסכם משום שזה חלק מהתנאים העיקריים, והרשות עומדת על כך שזה יופיע בתוך ההסכם.

קוראים לזה מפרט טכני, וצריך לצרף אותו.

מפרט טכני. מאה אחוז, מקבל.

שלום, יונתן צויקל מרשות ההגבלים העסקיים, מהמחלקה המשפטית. לגבי הגורם שרכש ממנו את הרכב, יש בכל זאת חשיבות ככל הניתן לא לחשוף את המידע הזה באופן - - -

או שאתה חושף או שאתה לא חושף. על מה אתה מתלבט? אתה לא יכול לכתוב את זה בנייר לקמוס.

אני אסביר למה. כפי שאנחנו יודעים, היצרנים בחו"ל - - -

יש לך משהו להוסיף מעבר? אתה תומך בעמדה?

אני תומך בעמדה כיוון שאני חושש שהחשיפה של המידע הזה תקל על יצרנים בחו"ל לחסום את מקורות היבוא המקביל.

בואו ננסה למצוא מה גובר על מה. במערכת האיזונים. מה יקרה ללקוח אם הוא לא ידע בדיוק מאיפה הוא קנה – האם זה ישנה לטיפול? האם זה ישנה למחיר? האם זה ישנה לכל אחד מהתהליכים?

יש כתובת לצרכן.

הכתובת של הצרכן, כל עוד היא לא נפגעת, אני חושב שאל מול הדברים שאתה אמרת ויונתן מההגבלים העסקיים, והוסיף גם רון מלכה בעניין הזה, אני חושב שזה גובר יותר בעניין הזה.

לא נראה לי שאם לקוח ישאל את הלקוח את המוכר מאיפה את משווק, הוא יגיד לו אני לא - - -

יש הבדל גדול בין לשאול אותו לבין שזה יהיה כתוב בצורה מסודרת. אני מקבל את ההערה שלכם. אין חובה - - -

כלומר, התיבה: הגורם שממנו קנה את הרכב ומקום מושבו - - -

רק בעיה אחת יש, אם הוא פושט את הרגל, אז אנחנו יכולים ללכת אחורה, ואם הוא לא כותב, אז אין לי - - -

משרד התחבורה מחזיק - - -

למשרד התחבורה יש.

הנתון הזה הוא לא נתון במובן הזה של - - -

הוא נמצא בחוזה.

רק כשהוא מביא את הרכב הוא חייב למסור את כל הפרטים.

אם יש לכם את זה, אז אין בעיה.

אז מחקנו את הגורם שממנו קנה.

כן. ונוסף מפרט טכני.

רק בנוסף מפרט טכני והרחבה לעניין האחריות כפי שהגדירה עורכת הדין ראובני.

נכון. 71 עם הגריעה ועם התוספות. מי בעד?

הצבעה

בעד אישור סעיף 71 – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 71 אושר.

עבר. אתם צריכים להיות זריזים.

אני בעד הלקוח. במקרה הזה, לפחות הארץ שממנה זה יובא.

אתה תגיע לזה לבד. תתאמץ.

יש את זה במשרד.

אפשר לחשוב שהוא לא יודע מאיפה מייבאים את הרכב.

בשם הבטיחות. אנחנו לא צריכים את זה.

בשם הבטיחות, החפרפרות שלהם במכס - - -

זה קיים ברישיון הרכב.

חבר הכנסת כבל, הבריחה הזאת מהסתרה היא לא רלוונטית, כי אם אני כותב פה - - -

דידי, אתה יכול לספר את זה - - -

שמעת מה אמר הרשות להגבלים עסקיים.

חברים יקרים, 72. אין מידע שאי-אפשר לדעת אותו. כל העניין הוא – גם לפעמים בנדמה לי שאנחנו משחקים עם עצמנו, זה גם חשוב. בבקשה.

"רישום הרכב –

72. משווק רכב ירשום את הרכב על שם הקונה בטרם מסירתו לקונה".

מי בעד?

הצבעה

בעד אישור סעיף 72 – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 72 אושר.

תודה. אושר. 73.

"חובת מתן תעודת אחריות –

73. (א) משווק רכב לא ימכור רכב בלי למסור לידי הקונה תעודת אחריות לרכב ולחלקיו בשפה העברית, ככל שניתנה אחריות לרכב על ידי יצרן הרכב או סוכן מורשה".

הכוונה היא שהוא לא ימכור את הרכב, כלומר, בעת החתימה על חוזה המכר? מתי בדיוק תהיה החובה למסור לידי הקונה את תעודת האחריות?

הכוונה פה היא במסירה. הוא נותן לו את הרכב, שייתן עם זה תעודת אחריות.

תקראי גם את (ב).

"(ב) משווק רכב המציע תקופת אחריות נוספת מעבר לתקופת האחריות שנתן יצרן הרכב או סוכן מורשה, יפרט את תנאיה, ואם היא כרוכה בתשלום – יציג את מחירה בנפרד ממחיר רכישת הרכב ולא יתנה את רכישת הרכב ברכישת אחריות נוספת כאמור".

זאב פרידמן, המועצה הישראלית לצרכנות. אדוני היושב-ראש, גם בשמה של הרשות לסחר הוגן, כשאנחנו מדברים על תעודת אחריות, אני חושב שיש מקומות שהחוק כאן עלול לסתור את הוראות חוק הגנת הצרכן. מכיוון שיש סוגים שונים של רכבים ויש סוגים שונים של אחריות שעשויים להינתן, אני חושב שצריך לפרט כאן יותר. צריך לפרט כאן שזה מבלי לגרוע מחובות מתן תעודת אחריות שבחוק הגנת הצרכן, למשל לרכבים שהם חשמליים, לצורך הדוגמה. אבל יש גם מערכות נוספות שקיימות בתוך רכבים שלפעמים צריך לתת להם - - -

יש פה משהו מעבר לשמירת הדינים שמסדיר את השוק.

אני חושב שני פרטים – א', יש דברים שחוק הגנת הצרכן לא חל לגביהם, כמו למשל הרכבים הרגילים שהם אינם רכבים חשמליים. אזי צריכים לקבוע, לפחות כמו בחוק הגנת הצרכן, למשל התקופה שבה יסופקו חלקי החילוף, התקופה המינימלית שבהם הם יסופקו, או יסופקו בלא תשלום.

אבל זה לא כאן, זאב.

צריך להכפיף את הדין כאן. ברגע שאתה קובע את ההוראה הזאת כהוראה כללית, מבחינה פרשנית היא נראית שזאת ההוראה, שהיא גוברת על ההוראות האחרות. לכן אני חושב שכדאי להבהיר את זה בכפוף לכל הוראה אחרת לגבי תקופות, או כל מה שלא יהיה. רק להתייחס לעוד דבר אחד, ישנן מערכות ברכבים שמתקינים אותן, כמו למשל מערכות שמע ומערכות שנפרדות מתוך - - -

זה מוצרי תעבורה. זה כבר מוצרי תעבורה.

שצריך לתת להן תעודת אחריות בנפרד.

יש על זה פרק נפרד.

כן, זה בנפרד. יש את זה בפרק הבא. אדוני היושב-ראש, היקף האחריות והתנאים שלה, מי שקבע אותם זה היצרן. וכאן השאלה אם ההכנסה של מה שזאב מבקש לא תהווה סתירה. מי שגובר כאן זה היצרן ולא - - -

סביר להניח שלא, ומה שצריך לעשות זה לא יפחת מ-. משום שהוראות חוק הגנת הצרכן הן באמת מינימליות. זה אומר תקופת אחריות של שנה, פלוס שנה אספקה של חלקי חילוף. צריכים כמובן לקבוע כמה חלקי חילוף צריכים להיות זמינים. נכון שאפשר להסדיר אותם, אבל לפחות תעודת האחריות – ברכבים חשמליים אתה מבטל את הוראות חוק הגנת הצרכן, ואז מה שיקרה, שהיצרן יכול לגבור על הוראות חוק הגנת הצרכן, ואין מקום לזה. הוא יכול לקבוע הוראות מחמירות יותר, אבל לא פחותות יותר.

לעניין חלקי חילוף - - -

לא, גם לרכב עצמו, לרכב חשמלי.

הוא מדבר על הרכב עצמו.

למשל רכב חשמלי, חלות לגביו ההוראות של חוק הגנת הצרכן. אז זה בסדר גמור שאנחנו קובעים. קבע יצרן הרכב תקופת אחריות ארוכה יותר, זה בסדר גמור, אין לי בעיה עם זה. אבל רק שלא יקבע הוראה קצרה יותר.

יש פה גם מצב שהוא לא יקבע בכלל.

אם הוא לא יקבע בכלל, אז חלים הכללים. אז אין לי בעיה. עורך הדין עצמון אומר שאם הוא לא קובע שום הוראה אחרת, חלות ההוראות שקבועות בחוק הגנת הצרכן.

לא, יכול להיות שיהיה רכב ללא אחריות.

אז צריכות לחול הוראות חוק הגנת הצרכן.

שמה הן? במקרה שהיצרן - - -

שיש אחריות לתקן כל קלקול במשך שנה. זו ההוראה הכללית שם. שיש חובה לספק אספקת חלקי חילוף לצורך התיקון במשך שנה.

על חשבון מי?

אני לא מכיר את ההוראות. אתה מכיר את ההוראות האלה? יש משהו להכניס?

אני לא בטוח שיש לקבוע כאן הוראה מיוחדת מעבר למה שכתוב כאן. מכיוון שלפי מה שאני מבין ממשרד התחבורה, יכול שיגיעו לארץ – בניגוד למצב המשפטי היום, אגב – כלי רכב שאין לגביהם תעודת אחריות.

אז אני מבקש מהוועדה שבדיוק את הרכבים האלה לא יכניסו, אלא אם כן היבואן מקבל על עצמו לספק תעודת אחריות.

לפי הנוסח הזה, יכול שלרכב לא תהיה אחריות.

כן.

אבל יש את חוק המכר.

איזה רכבים אתה מביא בלי אחריות?

אני אסביר.

אתם לקחתם את החריג ועשיתם אותו כלל, זה כל העניין. זאת הבעיה.

אני אסביר. אני אסביר. היום האחריות שניתנת לפי הצו כיום זה עד שנתיים. זאת אומרת, האחריות שניתנת לרכב היא שנתיים. יכול שהיא תינתן על-ידי יבואן ו/או היצרן מבחינת ההיקף. מה שאנחנו מחייבים בחקיקה את היבואן הישיר, זה לממש אחריות. אנחנו אומרים אתה יכול לממש אחריות במידה והיצרן נתן אחריות לאותו סוג רכב מסוים. זאת אומרת, יכול להיות מצב, מכל מיני סיבות – הדילר בחו"ל, הסוכן המורשה בחו"ל – שהוא רכש רכבים בלי אחריות, גם זה יכול להיות.

אבל אתה אומר שיש צו שמחייב אותו.

היום. אבל בחקיקה - - -

החוק הזה בא להחליף את הצו.

בחקיקה החדשה אין את זה. אבל מה שזאב מעלה פה, שהיצרן קבע שאין אחריות, והוא כן רוצה שתהיה אחריות. על מי זה יושת?

אני מבין מה שאתם אומרים. יש רכבים מסוימים שאפשר לתת בלי אחריות, אבל אתם לקחתם את החריג ועשיתם אותו הכלל, וזה מובן.

לא, לא עשינו אותו כלל.

בחוק הכנסתם ככל שניתנה אחריות לרכב על-ידי יצרן הרכב או סוכן מורשה.

אז זה כבר עוד יותר מדאיג משום שאז הבקשה שלי היא לגבי רכב ביבוא רגיל.

אם אני קונה 3,000 רכבים - - -, ובדרך כלל, אם הרכב הוא – יש אחריות עליו. פה הוא יכול לא לתת גם ל-3,000 רכבים.

לא, הוא חייב לתת.

אבל זה הנוסח.

שנייה, לפני הנוסח.

הנוסח בחוק הוא שהוא יכול לא לתת.

בוא רק נבין את המהות. המהות – אם היצרן כן נתן אחריות, אז הוא מחויב לבצע.

אם הוא נתן, אין ויכוח. אם הוא לא?

אבנר, אם פתחת פה תחרות - - -

דקה, זאב. עוד משהו חשוב.

הבנתי שאם הוא נתן הוא מחויב, אם הוא לא נתן.

אנחנו עושים פה גם שקיפות. כלומר, כשהלקוח בתהליך רכישת הרכב, אומרים לו. אומרים לו אם יש אחריות או אין אחריות, ומה היקף האחריות. לשיקול דעתו – הוא יחליט אני רוצה לרכוש את הרכב ללא אחריות.

אתה לא ירדת לסוף דעתי.

ויש גם סעיף שאומר שהוא יכול לתת אחריות גם מעבר למותר.

אני חושב שצריך לקבוע שיש חובה לתת אחריות אלא במקרים חריגים. הפוך. כי הנוסח הזה מלמד שאפשר לא לתת. זה הנוסח בחוק. תסתכל, ככל שניתנה אחריות לרכב על-ידי יצרן הרכב. זאת אומרת, אם הוא נתן אז הוא חייב להציג, ואם הוא לא נתן אז הוא לא חייב להציג.

- - - יש לך שנתיים אחריות לפחות.

אתה לא חייב לתת אחריות מסוימת? רק לחריגים לא.

דוד, שנייה.

אבל זה לא מנוסח ככה.

אני חברה גדולה, יכול לקנות באירופה בלי אחריות.

זאב, תן לי.

- - -

מאה אחוז, עכשיו אתה בא לקנות - - - יבואן מקביל בא לקנות אצלי. אז מה הוא קונה? בלי אחריות.

יצרן אירופי, אין מצב שאתה קונה אותו בלי אחריות. אין דבר כזה.

דידי, אתה קונה בלי אחריות?

אני לא.

ידע אישי.

בואו נגדיר. קודם כל, אני קונה עם אחריות כי אני קונה פה אצל יבואני הרכב. אני לא קונה רכב בלי אחריות כי אני קונה אצל היבואן פה בארץ.

דידי, אתה לא הוספת לי כלום. לא חשוב לי מה שאתה אומר עכשיו, סליחה. אני רוצה להבין, לגעת בנקודה.

- - -

אני אתן לך, תן לי קודם כל להבין מפיו של זאב, שהעלה את העניין. שים את האצבע, אל תתחיל את ההרצאה. שים את האצבע.

אדוני היושב-ראש, אם תתפתח פה תחרות, לא מן הנמנע שמישהו ייגש לדילר ויגיד לו תוזיל לי את המחיר ואני מוותר לך על האחריות. אז יגיעו לכאן רכבים כאן בלי אחריות, הצרכנים חשופים, זה הכול. ברגע שיש פרצה שמתירה להביא רכבים ללא אחריות, יכול לקרות מצב שאין אחריות.

זאת אומרת שלדעתך צריך למחוק את הסיפה של 73(א)?

זה לא הסעיף הרלוונטי. זה רק התעודה.

אני רוצה רק להתייחס כי חובת האחריות, הנושא הזה עלה גם בכנסת הקודמת וגם בדיונים בכנסת הזו. סעיף 73 אולי מחדד את העניין, אבל ההכרעה העקרונית, להבנתי, בעניין הבאת כלי רכב לארץ שאין לצדם תעודת אחריות כבר התקבלה בסעיפים קודמים, בסעיף 29, בסעיף 35 ו-36.

שמה? תזכיר לנו.

שיכול שיהיו כלי רכב שיגיעו לארץ ללא תעודת אחריות. אם אינני טועה, הדבר הזה גם נאמר בדיון.

אבל אין שום חובה בחוק לשווק. אין שום חובה לתת אחריות, בזה הוא צודק. עזוב, אם הם נתנו הם חייבים להציג, ואם אין אחריות הם לא חייבים להציג. זה מה שאומר הסעיף. אני אומר שצריכה להיות חובת אחריות למעט במקרים חריגים, שהשר - - - בתקנות, אני לא יודע מה. מינימום.

אבל אז זה דורש דיון מחדש בחלק - - -

חברים, בואו נסיים. סליחה.

לפי מה שאנחנו יודעים, באיחוד האירופי הצו מחייב שנתיים אחריות מינימום, לא משנה אם קנית אותו בלי אחריות, זה שמשווק נותן מינימום שנתיים אחריות. מה שאנחנו מציעים, כמו בארצות-הברית, כשאתה משווק אוטו מסוים, כתב האחריות גם יהיה מפורסם באתר האינטרנט. זה גם חלק מהתחרות.

כתב האחריות הספציפי? הוא צריך להביא לך את הספציפי.

אין שום בעיה. כתבי האחריות מפורסמים בארצות-הברית באינטרנט, גם בארץ בחלק מהמקרים. אנחנו מציעים מינימום שנתיים, כמו שקורה לפחות באירופה, מינימום שנתיים שמשווק רכב יהיה חייב לתת. שתיים, שכתב האחריות יהיה מפורסם באתר האינטרנט.

למה שהוא יהיה מפורסם? אם ממילא לכל כלי הרכב - - -

אם את רוצה לקנות עכשיו אוטו, את רוצה לדעת מה היקף האחריות שלו. היום אנשים עושים סקר - - -

הוא נותן לך את זה בהסכם.

- - לראות אם האחריות שהוא נותן לשלוש שנים, יש לה באמת היקף. גם תראי שפה זה לא באחריות, זה לא באחריות, זה לא באחריות. - - - באחריות 50% מהדברים לא מכוסים. בן אדם רוצה לדעת מה הוא קונה. היום אנשים עושים את הקניות והם אוספים את המידע לפני כן, הם לא באים ישר לסוכנות. הוא יכול לפנות - - -

מה שאנחנו מתכוונים שיש סיטואציות - - -

- - לפני להנגיש שקיפות - - -

- - - שמחייב אחריות, וסעיף (ב) ו-(ג) יהיה (א) ו-(ב).

- - - בארצות-הברית זה מקובל. הכול כתוב באתר האינטרנט.

יקי אנוך, נשיא איגוד יבואני הרכב. לעניין האחריות – אין אחריות אוטומטית מוכללת על כל מה שקורה בעולם. יש אחריות אזורית. יש מכוניות שנמכרות על-ידי היצרן שהאחריות היא פורפה. מהו פורפה? מי שקונה את המכוניות, לדוגמה, סוכן בגרוזיה. הוא מקבל הנחה – תלוי בסוג של הרכב – של 2% בערך. אין לו אחריות יצרן, הוא לוקח על עצמו את האחריות. הדברים האלה נעשים בעיקר במקומות שהצרכנים לא יכולים לסמוך על דיווחי האחריות בצורה ראויה. יש אחריות שהיא אחריות טריטוריאלית. כלומר, יכול אוטו לקבל אחריות במקום מסוים, במדינה מסוימת, והאחריות לא חלה מחוץ למדינה.

מה שאני אומר, מר אנוך, בסוף, בלי משים, אנחנו כבר קיימנו על זה דיון, וכבר בסעיף 29(ג): אם לרכב אין אחריות בתוקף שבידי היבואן האמצעים הדרושים לתיקון הרכב. זאת אומרת, בכל מקרה, גם אם זה לא מופיע, מה שחשוב לי בסוף, שמישהו יוכל לתקן את הרכב על-פי כל אמות המידה הנדרשות.

אבל זה בכסף. האמת, איתן, צריכים לעשות איזה סעיף שאומר שחייבת להיות תקופת אחריות מסוימת, אלא במקרים חריגים. אני מוכן לקבל את החריגים.

אני אגיד לך מה העניין - - -

אם היבואן קנה בלי אחריות, שהוא ייתן אחריות לצרכן.

כן. אז הוא נותן לו מחיר זול יותר ב-5,000 שקל, ולא נותן לו אחריות, מה עשינו? לא עשינו כלום.

יש פה בעיה.

אמרתי שהוא חייב לתת.

זה מה שרונן אומר.

זה מה שאני אומר, זו בעיה שלו אם הוא קנה בלי אחריות.

יש פה בעיה, אני רוצה להבהיר אותה שוב. חבר הכנסת ביטן, מה שאנחנו מחייבים את היבואנים הישירים, בביצוע מימוש אחריות. יגיעו לפה רכבים שהדילר נתן אחריות מטעמו והיצרן לא נתן אחריות. איך היבואן הישיר יוכל לממש את האחריות?

הוא לא יוכל.

הוא לא יוכל לממש את האחריות. אז יש אחריות של הדילר, אבל לא של היצרן.

לא, היבואן צריך לתת בכל מקרה את האחריות שלו.

היבואן המקביל?

כן.

אם לא ייתן היצרן, שייתן היבואן.

אני לא מבין את זה, אתם רוצים להוזיל את המחיר בתמורה בלי אחריות? אז בואו נבנה בתים בלי ממ"ד, אז המחיר ירד ישר. זה לא רק המחיר, גם צריך לתת גם איזשהו מוצר בסיסי מסוים. אז בואו נוריד את כיבוי האש בבתים, נוריד את הממ"ד, נוריד, נוריד, נוריד, ונוריד מעלית, ואין ביטוח, ואז נמכור דירות בחצי מחיר. העיקר שיהיה מחיר יותר נמוך.

דוד, תן לי להבין. לפעמים כשאני בא, אני מוכן לוותר על האחריות ואני מקבל את הרכב במחיר זול יותר. אבל אני לוקח בחשבון שהאחריות לתיקונים היא עלי בכל מקרה. אני לא מסכים פה.

פה יהיו הרבה הטעיות.

שנייה. בתנאי שהוא עושה את חובת הגילוי. לפעמים יש אנשים - - -

אתה מסכים שיבואן רגיל שמוכר אלפי מכוניות בשנה ייתן את זה בלי אחריות? אני רוצה להבין.

אני אגיד לך מה ההבדל.

ברור שהמקביל - - -

אני אגיד לך מה ההבדל.

איפה התחרות?

בדיוק. זו בדיוק הנקודה. אני מנהל שיחה.

לא מצפים את זה מיבואן רגיל.

למה אני לא מצפה? כי היבואן מייבא את המסה הגדולה, והוא מרוויח מהעובדה שהוא מייבא מסה. אני רוצה לתת כלים לקטנים להתחרות אל מול - - -

אז אמרתי, מקרים חריגים, אין בעיה. שהם יקבעו בתקנות - - -

מה זה מקרה חריג? הרי מה מטריד אותך ואותי בסוף? שיהיה מישהו שהוא כתובת לתיקון.

ומה קורה – הרבה פעמים שאתה קונה רכב, והוא לא טוב מההתחלה, הוא נכנס למוסך עשר פעמים.

אז הוא לקח את זה בחשבון.

זה גם. זה מה שהוא אומר. זה יכול לקרות גם אצל - - -

היבואן הראשי מחליף את האוטו.

החוק חייב להתייחס לתופעות האלה.

מחליף את האוטו?

כן, אם אוטו - - -

דידי, הוא מצליח להיכנס לאוטו שהחליפו לו עם מקל עד שהחליפו לו. הוא כבר לא יודע לנהוג כי מרוב הוויכוחים - - - כבר השתנה.

לדעתי זה בעייתי.

מנורה לוקח זמן להחליף.

עכשיו אני מבין למה המקביל יכול למכור יותר זול, אז הוא לא נותן אחריות, הוא לא נותן את זה, והוא לא נותן את זה. הכול בסדר, אין בעיה.

לא, לא, אתה לא מקטין בטיחות.

מה לא? ערבות אתה לא רוצה לתת, אתה אומר העלות - - -

לא, ערבות אני מוכן לתת, אחריות אני לא יכול.

- - אחר-כך אתה אומר אחריות אולי אני גם לא אתן. אז אם אתה לא נותן כלום, אתה נותן רק את הרכב, אז אתה מוכר אותו יותר זול.

לא, למה? אני בעד אחריות. אני לא נגד, בניגוד למה שאתה אומר. אני דווקא כן חושב שאנחנו צריכים לתת אחריות.

עזוב את זה עכשיו, זה דיון שכבר נגמר.

אני לא עומד על זה. אם אתם רוצים - - -

לא, לא, זה לא עניין של רוצה ככה. בוא נסכם מה שחשוב קודם כל. מה שחשוב, שהוא יוכל לתקן את - - -

זה כתוב בסעיף אחר.

אמרתי. כל העניין הוא שאנחנו רוצים – לפעמים אנשים קונים דרך כל מיני גורמים רק כדי לעקוף כל מיני חובות שיש להם בדרך, והוא לוקח בחשבון שאם הוא יידרש בסוף לתקן את הרכב, יהיה לזה מחיר. יהיה לזה מחיר. זה לא כל אלפי המכוניות המיובאות. הנחת העבודה היא שיש - - -

הוא צריך לעמוד בדרישות תקינה וכולי.

כן, כן, הוא עובר את כל הדברים האלה בסופו של תהליך. כן, זאב.

זה לא בהכרח שזה עובר את כל התהליך. יכול להיות שזה דגם של רכב שהיבואן הרשמי החליט לא להביא אותו כיוון שיש לו בעיות. יש שם איזה דילר שתקוע עם הרבה מכוניות כאלה, והוא מוכן למכור אותן במחיר מאוד מאוד מוזל, רק בלי אחריות, למה? כי הוא יודע מה שמחכה. ונגד זה בדיוק אני מתקומם. זה מצב בלתי אפשרי, זה מצב בלתי הגיוני. היום אתה קונה קומקום ב-150, אתה כבר מקבל על זה תעודת אחריות. ואנחנו תמיד אומרים שבכל זאת יש איזו אחריות מסוימת ליבואן – יבואן יקר, תסתכל מה אתה קונה. אז גם פה, אתה אומר לבן אדם, את המינימום שתעשה, תבדוק שאתה קונה מוצרים שלא תצטרך לממש את האחריות, זה הכול.

יש חוק המכר, וחוק המכר מטיל על מוכר את האחריות לפגמים שיש בממכר, זה לא משנה. הוראות חוק המכר לא משתנות.

אני אגיד לך משהו. דווקא פה אני פחות דווקן, ובתנאי שיש לך מי שדואג ומטפל לך ברכב. על זה נלחמנו.

אין בעיה להחליף את המנוע, אדוני, רק בוא ניקח בחשבון כמה עולה מנוע, כמה אלפי שקלים אנחנו צריכים להשקיע. בן אדם קונה רכב חדש - - -

כשהוא קנה את הרכב, הוא ידע שאין לו אחריות. הוא לקח את זה בחשבון. הוא לקח את זה בחשבון והוא שילם 10,000 ו-20,000 שקל פחות.

אני אתן לך דוגמה ממקום אחר. אני רכשתי כמה מזגנים. עברה תקופת האחריות. אני מקבל טלפון מהחברה, היא מודיעה לי אחרי כמה שנים שהאחריות הסתיימה. היא אומרת לי תשמע, אנחנו רוצים לחדש לך, אתה לקוח טוב. האוזניים נמסות לי. ואז אני אומר לה אוקיי, כמה זה עולה? היא אומרת לי 2,400 שקל לשנה. אמרתי אני אקנה מזגן חדש. זאת אומרת, בכל שנה – בכל שנה – מזגן. זה המחיר. פחות, עוד נשאר לי ביד. מה אני מנסה להגיד? עכשיו בבית שלי, חוץ מהביטוח הכולל שיש לי לבית, אין לי ביטוח ספציפי על המזגנים. אני לוקח בחשבון שלא שווה לי לשים 2,400 שקל, אלא – אין מצב כזה, זה רק אם לא יודע מה יקרה – שכל המזגנים בכל החדרים באותו יום מפסיקים לעבוד. נתתי לך דוגמה שאני מעדיף לא לשלם אחריות על המזגן, ואם בחלוף התקופה הזו יש תקלה, מקסימום זרקתי אותו לפח האשפה.

כן, אבל זו לא דוגמה.

למה לא?

כי מזגן עולה 2,000 שקל, ורכב עולה בין 100,000 ל-300,000.

זה רכב. זה מזגן שעבד לך שנה שלמה ואתה מראש יודע שהוא עובד שנה, ואתה גם יודע שיש לך חלקי חילוף במשך שבע שנים כי החוק מגן עליך ומחייב שיהיה לך.

הכול יש לך פה.

יש את זה.

אתה טועה, זאב.

השאלה מי משלם.

זאב, הוויכוח הוא - - -

פה אתה טועה.

הוויכוח שמתקיים פה, האם למרות שהלקוח – כל התהליכים מסביב מתקיימים. אין שום בעיה. הוויכוח היחיד האם אנחנו אומרים למרות זה שהלקוח אני רוצה להרוויח אלפייה או 3,000 – לא משנה כמה – אני מכריח אותו, אני אומר לו לא, אתה חייב לקחת את האחריות כי אתה לא מבין שכשילך לך המנוע, המחיר שאתה תצטרך לשלם יהיה יותר גבוה. אני חושב שזו התערבות גסה מדי מטעמנו כל עוד הנתונים האלו הונחו - - -

במזגן כן וברכב לא?

לא. במזגן הוא לא יכול לחייב אותי. עובדה שאני אומר לו אני לא רוצה.

אתה יכול לומר במזגן לא רוצה כי החוק קובע שאתה לא יכול לבקש - - -

נכון. נכון.

בדיוק אותו הדבר אני אומר לך גם לגבי הרכב. לא יתכן מצב כזה, משום שמה שיקרה בשלב הבא זה שהיבואנים יחליטו להתחרות, גם הם יביאו רכבים בלי אחריות. ולרכב לא תהיה אחריות מאת היצרן.

אני חושש שזאב טועה מפני שחוק המכר במקרה הזה מטיל אחריות על מוכר נכס במקרה שהוא מכר רכב פגום. אז אם אותו דילר - - -

אני לא מדבר על רכב פגום, אני מדבר על רכב תקין שמשהו - - -

לא - - -

חבר'ה, זאב, מה שאמרת בסוף, אחרי כל ההרצאה שלך, אמרת את המשפט הכי חשוב. עזוב, אתה לא כבר לא מדבר יותר בסעיף הזה. הבנו.

מתי חלה האחריות? האחריות חלה כאשר המוכר מכר נכס שהוא פגום, שיש בו איזשהו פגם. זו המשמעות של האחריות, וזה מטיל על המוכר את האחריות לתקן את הפגם או להחליף, וזה גם מה שאומר חוק המכר. לכן הקונה הזאת או הלקוח הזה לא נשאר - - -

האמת, אני רוצה לקבל את עמדתך, אבל היא לא עונה לי.

אבל זה חוק ספציפי. זה לא נכון מה שאתה אומר, אבל לא משנה. אני אמרתי כבר, אני לא עומד על הסעיף.

שניידר, הגעתי עם האוטו, נסעתי בו חצי שנה. יש דברים שאתה יכול לראות אותם רק בחלוף הזמן ובחלוף השימוש. אחרי חצי שנה הלך לך המנוע. יטפלו בך חבל על הזמן – אתה תשב, תהיה פינת קפה, מיזוג, כל מה שאתה רוצה, רק אתה כל הזמן תנוע לדעת כמה זה עולה לך. יקרעו אותך לגמרי עם המחיר.

יכול להיות שזה לא כלול בתעודת האחריות. - - - לא כלול. לפעמים, הרבה פעמים אתה לא יודע מה כלול באחריות. זה מתגלה לך כשבאמת קורה איזשהו פגם ואתה מתקשר. ואז אומרים לך סליחה, זה לא באחריות. זה לא כלול.

ברור. אני אסביר לך יותר מזה. אני עוד לא מצאתי שבאתי פעם לחברת ביטוח שמה ששילמתי עליו בזיעת אפי בדיוק כלול באותו זמן. תמיד – למה לא הכנסת את זה? בדיוק זה. אז על מה אני משלם? אני תמיד נפצע בדברים הלא כלולים.

אדוני, אהוד שניידר, מטעם איגוד יבואני הרכב - - - חברות הביטוח. אני רוצה להגיד, גם למקרה שאדוני הציע, אם יש מה שנקרא פגם נסתר, שלא ניתן היה לגלות אותו בעת רכישת המוצר, וגם לפי סעיף 14 לחוק המכר - - -

אז הוא ייגש לבית משפט. עד שהוא יגמור את התהליך - - -

שניידר, סלח לי, אני אזרח תמים.

אתה תגיד לו לא פגם נסתר - - - בית משפט. בינתיים הוא ישלם.

שמע, אנחנו חברי כנסת - - -

אבל זה מה שקורה - - -

אני לא אספר פה איך רימו אותי בקניית רכבים. לקחתי חבר שלי מומחה, יבואן, שיש לו סוכנות. שניידר מדבר כאילו הוא מומחה, אתה מבין?

הוא מדבר מבחינת החוק.

אני יודע. לקחנו אותו, הוא מסתכל – זה אוטו סבבה. אשתי – רק אני מגיע לאות הראשונה – אני לא רוצה לעשות פה גילוי, אני לא רוצה לפגוע, בכל זאת, יש כמה אנשים שצופים בנו. אני אגיד את הדברים האלה – ואללה, עם מקל אנחנו לא מתקרבים לזה. הכול בסדר. שמע, בסוף זו לא שאלה של חוכמה, גם אם אני פרופסור לשילוח טילים לירח. זאת שאלה. בבקשה, איתי. זאת שאלה מעניינת.

אני ויתרתי לך, אמרתי לך שאני לא עומד על זה. תחליט מה שאתה תחליט.

כפי שנאמר כאן, יש כאן שתי שאלות. שאלה אחת היא היחס לדיני הגנת הצרכן, ואני רוצה להתייחס להערה שהעיר עורך דין פרידמן. לפי תקנות מכוח חוק הגנת הצרכן שעניינן אחריות ושירות לאחר מכירה, יש חובה לתת אחריות לגבי מוצרי חשמל, גז ואלקטרוניקה, מוצרים חדשים, שמחירם עולה על 150 שקלים חדשים. גם בהינתן סעיף של שמירת דינים, יכול להיות שצריך להתייחס כאן לעניין רכב חשמלי, כפי שאמר עורך הדין פרידמן, זאת שאלה שהוועדה צריכה להכריע בה – האם לגבי כלי הרכב האלה ניתן יהיה להביא כלי רכב עם אחריות, כן או לא? אני לא יודע.

אלה הסכומים שמדובר בהם? אלה הסכומים?

בחוק הגנת הצרכן? כן. לפי התקנות מכוח חוק הגנת הצרכן.

אלו סכומים פעוטים, מה אתה רוצה?

מעל.

מעל, אבל אתה יודע, יש סבירות. מעל 150 שקל זה לא חצי מיליון.

דווקא אז. להיפך, ככל שזה עולה יותר - - -

השאלה מתעוררת לגבי כלי רכב חשמליים או כלי רכב שמונעים בגז, אני לא בטוח.

העניין הוא שכל השאלה הזאת היא בכלל לא של הסעיף הזה. הסעיף הזה מדבר על מסירת תעודת אחריות, היא לא מסדירה את עצם מתן האחריות, היא לא קובעת את החובה.

זה נכון. אבל אנחנו התייחסנו לזה, אז עלינו על העניין.

זה אי-שם בחוק, 35. פה אנחנו אומרים שככל שיש אחריות, בין אם היא חובה לפי סעיף אחר או בין אם לא, אם יש אחריות, אין תעודה. זה כל מה שכתוב פה.

אני אזכיר לך מה - - - בסעיף 35, חוץ מזה שאני רואה בעצם מסירת תעודת אחריות כחלק מהסכם, ולכן - - -

זאב, סליחה, אני מציע את הדבר הבא – אני מאשר את הסעיף כמו שהוא. אני אעלה אותו להצבעה כמו שהוא. אם עם הזמן אני אשתכנע שבכל זאת צריך לפתוח את הסעיף של האחריות - -

את כל הסעיפים שנוגעים לנושא.

- - את כל הסעיפים הנוגעים לאחריות, אני אפתח את זה. אני אומר את זה לפרוטוקול, אם יסתבר שיבואני הרכב ינצלו את התהליך הזה כדי לעשות – חוה, את שומעת מה שאני אומר?

שומעת כל מילה.

שאם יסתבר בשלב כזה או אחר – אני אומר את זה גם להגבלים, למרות שזה לא בדיוק, אבל זה סוג. כשאתם רוצים, אתם יודעים לתת חוות דעת כמה שאתם רוצים. אז אני רק מסב את תשומת הלב. כי זה סוג של פעולה שמשנה כללים. אם יסתבר שהם יתחילו לספק רכבים בלי אחריות כדי להוריד מחירים, אז אנחנו מצפים - - -

- - -

ברור, אבל אחריות היא בילט-אין. גם בתחרות יש איזה רף מסוים שאני לא מסכים שנעבור אותו.

אתה מתכוון לכלי רכב ברמה מאוד נמוכה, שלא תהיה אחריות. כי ניתן יהיה לפי הצעת החוק להביא לארץ כלי רכב ללא תעודת אחריות.

נכון. מה שאני מנסה להגיד, אם זה ייהפך לתופעה שלא במקרים יוצאי דופן – הרי מה העניין? אני אגיד לך מה ההבדל. כי כשהיבואן מייבא, מה הטענה שלו? אני מביא מהיצרן, אני מביא מהיצרן. הטענה אצלם היא פחותה אל מול יבואני הרכב שאנחנו פותחים להם את השוק החדש, את העולם החדש הזה. בדרך כלל כשאתה רוכש, אתה עלול לבצע רכישות בשרשור מסוים - - -

לא, אבל אלו כלי רכב עם אותה תקינה שהיבואן הישיר מייבא. מבחינה מקצועית זה לא משהו שהוא ברמה פחותה.

הבעיה היא לא תקינה. הבעיה היא שהוא מקבל את זה, כמו שאמרנו, בלי אחריות, קונה את זה בלי – הבעיה היא לא - - -

המעטפת. אתה מדבר על המעטפת.

הבעיה לא קשורה לתיקון או לא תיקון או כל הדברים האלה. לגבי זה סיכמנו שאין שום בעיה. העניין הוא שבשביל להרוויח את ה-3,000-2,000 שקל, הוא מוכר לך את זה בלי אחריות, וחצי שנה לאחר מכן אתה בא להחליף מנוע. והאזרח, כמה שהוא לא מבין את גודל הברוך שעלול להיות לו אם הוא לא מקבל על זה אחריות, כי באותו רגע הוא רואה פחות 3,000-2,000 שקל, וזה מסתדר לו באותו רגע. לכן מה שאני מנסה להגיד, אנחנו נאשר את הסעיף הזה כמו שהוא. רצית בכל זאת להגיד לפני כן?

ינון עמית, "גלובל אוטו מקס", יבואן מקביל. אנחנו לא מאמינים שיש יבואן מקביל שימכור אוטו בלי אחריות. אנחנו גם לא מאמינים שיש צרכן שיקנה אוטו בלי אחריות. עלות האחריות היא בין 2%-1% ממחיר האוטו, היא לא מהותית. החשיבות של הנושא היא בעיקר בכלים. לא בעלות, אלא בכלים ליישם אותה, שהם נידונו בסעיף 35, והם אלה החשובים. הוועדה החליטה לחייב את היבואן הסדיר ליישם אותה, לחייב בעלות ככל שהיצרן לא נושא בה, את היבואן המקביל, ובמקרה של אי-הסכמה, שמשרד התחבורה יקבע את העלות.

תודה. עזרת לי. מה שאני רוצה לומר, אנחנו מאשרים את סעיף 73. אם אנחנו נראה לנכון בהמשך להציף מחדש את כל נושא האחריות, אנחנו נציף את זה.

הצבעה

בעד אישור סעיף 73– פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 73 אושר.

סעיף 73 אושר.

למרות שאנחנו אחרי האישור של הסעיף, אני חייב לומר לאדוני שמדובר כאן בפריצה ראשונה של הוראות חוק הגנת הצרכן לענייני תעודות אחריות. אני לא אוהב להיות פסימי, אבל אני משוכנע שעכשיו יתחילו לצוץ ולצוץ כל אותן בקשות לכל מיני נושאים - - -

אז יעשו תיקון לחוק. יעשו תיקון. אם זה יהיה שכיח, יעשו תיקון.

אמרתי את הדברים לפרוטוקול בצורה ברורה. אם יתחיל פה טרנד - - -

בפועל זה כמעט לא קורה.

כי היום על-פי החוק הוא חייב לתת - - -אחריות.

כולם ירצו אחריות.

אז ייתנו לו לשנה אחת או שייתנו לו לחצי שנה אחריות.

החובה היום לתת אחריות היא לפי צו הפיקוח.

והתחרות היא כלפי מעלה, לא כלפי מטה.

מקסימום, אל תבטלו את צו הפיקוח הזה, מה הבעיה? אתם חייבים לבטל אותו?

החוק אמור להחליף אותו.

החוק אמור להיות במקום צו הפיקוח.

אז את הסעיף הזה תשאירו.

אי-אפשר. הכנסת, בין היתר, התחייבה לבטל את חקיקת החירום.

"נזק שנגרם לרכב לפני מסירתו לקונה –

74. משווק רכב ידווח לקונה על נזק שנגרם לרכב לפני מסירתו לקונה; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין סוג הנזק שעליו נדרש לדווח ולעניין אופן הדיווח לקונה".

כלומר, עד שלא יהיו תקנות, מה גדר החובה שתחול על משווק הרכב?

יש נוהל מסודר במסגרת המועצה המייעצת, שעל איזשהו נזק כמו שריטות של עד 6% או משהו כזה – 5% - - -

לא, אני שואל הסעיף כנוסחו אומר שני דברים. הוא אומר שיש חובה על משווק הרכב לדווח לקונה על נזק, כאשר לא ברור מהו נזק לעניין הזה, ולאחר מכן יש הסמכה לשר באישור הוועדה להתקין תקנות שבהן ייקבעו הוראות לעניין סוג הנזק שעליו נדרש לדווח ואופן הדיווח. השאלה שלי היא, ככל שלא יותקנו תקנות, על מה משווק הרכב חייב לדווח? על מה הוא יחויב לדווח?

משרד התחבורה התחייב בתוך שלושה חודשים אחרי שהם יעבירו את החוק לעדכן את כל התקנות. לא רק את - - -

הסמכות כאן היא סמכות שבשיקול דעת, וההוראה הנורמטיבית לא מותנית בהתקנת תקנות.

נזק זה דבר שנגרם כתוצאה מאיזה פעולה מסוימת, נכון? אז למה שלא יהיה כתוב נזק או פגם?

לא פגם. זה משהו אחר. אנחנו יוצאים מתוך הנחה שיש כאן רכב שיצא שלם, תקין - - -

אבל אם יש פגם קטן, שזה לא משמעותי, צריך להגיד לו.

פגם ביצור אתה מתכוון? אני מניח שהכוונה כאן היא לנזק שנגרם למשל בעת ההשקה של הרכב.

בהובלה, שריטות.

אני אתן לך דוגמה, הוא התניע את האוטו, ויש איזה פגם שלא ידעו כשהביאו את הרכב. זה לא נזק כי זה לא נגרם כתוצאה מפעולה – נזק זה משהו כתוצאה מפעולה חיצונית. אבל הוא ידע שיש פגם מסוים, וגם על זה צריך לדווח.

אני חושב שזה בא בגדר חובות הגילוי הכלליות שלו לגבי המוצר הזה שנקרא רכב. אבל כאן זה אם נגרם נזק, למשל בעת השטת הרכב.

אבל כל נזק, למה נזקים מסוימים?

אני לא יודע.

לפעמים מקבלים מכוניות שיש להן recall, ועושים את ה-recall לפני שמוסרים את האוטו ללקוח. גם על זה צריך לדווח?

נזק הכוונה שזה נגרם מגורם חיצוני.

מתוך הובלה או משהו כזה.

הובלה, הורידו את זה מהאנייה.

5%.

נסעת והאוטו נדפק קצת.

הביאו את האוטו עם נזק והוא תוקן.

זה סעיף כללי, אבל חבר'ה, אי-אפשר בחוק כל דבר להכניס פנימה. יש דברים שצריך להשאיר לחיים, לפרשנות בית משפט, דברים מהסוג הזה.

זאב פרידמן, המועצה לצרכנות. אדוני היושב-ראש, הייתי מציע שההוראות שיקבע השר פה יהיו באישור הוועדה.

כתוב.

הוועדה לא מוותר על הסמכויות שלה.

כתוב. כתוב. שאלת השאלות היא מה קורה אם השר לא מתקין את התקנות.

האם יש חובה על המשווק או אין חובה על המשווק?

חובה יש, רק נשאר מעורפל, לדעתי, מה כלול בה.

חובה לדווח.

יש את הנוהל. יש לנו גם נוהל היום.

אני צריך את אישור הוועדה כדי - - -

אז אולי עד לאישור התקנות הוא ידווח על כל נזק.

אני רוצה שאתם תכינו - -

תיקון תקנות?

- - לעניין הספציפי הזה.

יש לנו כבר. יש. אנחנו נביא את זה לדיון הבא. אנחנו לא יכולים להגיש את זה עד שהחוק לא – אבל יש לנו נוסח של תיקון שעשינו.

אז תגידו מה זה כולל.

אנחנו נביא את זה לדיון הבא.

בסדר, אם יש את זה, אז לא - - -

בכל זאת, לא לגמרי הצלחתי להבין מה גדר החובה על משווק הרכב עד שאין תקנות.

אני אומר, כמו המצב היום, זה מה שאני אומר. יש את הנוהל.

והוראת מעבר.

יש נוהל. יש הוראת נוהל מסוימת היום - - -

אז שהצו יישאר עד שהתקנות יהיו, מה הבעיה?

זה לא צו, זה נוהל. זה נוהל שבצו - - -

אבל נוהל יהיה בכל מקרה.

השאלה אם אפשר לקבוע כל עוד לא הותקנו תקנות, אולי גם לקבוע איזושהי מסגרת - - -

זה בהוראות מעבר.

אם אפשר, אדוני, עוד הערה לסעיף? אפשר עוד הערה לסעיף?

לא, קודם כל נאשר את 74.

לא, אדוני, אבל זה ל-74 וזו הערה חשובה שאדוני יקבל.

אני בטוח שאדוני יוסיף לי.

אני חושב שצריך להדגיש שחובת הדיווח חלה גם אם הנזק תוקן. שלא יחשוב מישהו שאם הוא תיקן את הנזק, אז הוא כבר פטור מלדווח על זה שהיה נזק.

אדוני צודק.

ואם הוא תוקן בחו"ל?

היום, לפי ההנחיות, עד 5% לא צריך לדווח.

צריך לדווח בכל מקרה.

עוד לא הצבענו על הסעיף.

השאלה אם כל נזק.

בשביל זה יש תקנות.

בדיוק.

מה שנכנס להגדרת נזק עדיין חייב דיווח אם הוא פגם או נזק.

אבנר, מתי אתה מביא את התקנות?

מחר אנחנו נציג את זה בוועדה. כמה זמן?

כמה זמן אתם צריכים בשביל להביא את התקנות לאישור?

תן לי להסביר. מה שאני מנסה לומר, גם כן מבחינתי, יש תקנות שבלעדיהן החוק לא יכול לנוע. אבל יש תקנות כמו זה שאתה יכול להגיד נתקע אותן לסוף, נסתדר תוך כדי תנועה. נהפוך הוא, אני רוצה שהתקנות האלה – בגלל העובדה שהחוק יכול לחיות בלעדיהן, כך מישהו יכול להתרשם – שהן תהיינה תקנות שתבואנה ראשונות לאישור. כי אם לא, אני רואה אותן נבעטות. בתוך שלושה חודשים.

שלושה חודשים מיום פרסומו של החוק.

ואיזה סנקציה? הוא לא עשה, מה אתה עושה?

זו הוראה שקיימת בהרבה דברי חקיקה.

מה אני אגיד לך, אני הגשתי בג"ץ על זה, וזכיתי בו.

על שני נושאים.

כן, שני נושאים.

איתי, הכוונה שיוגשו לוועדה בתוך שלושה חודשים.

יוגשו לוועדה בתוך שלושה חודשים.

אבל האישור של הוועדה תלוי בוועדה.

הצבעה

בעד אישור סעיף 74 – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 74 אושר.

74 אושר עם שני התיקונים. איפה אנחנו עכשיו?

אנחנו עוברים לפרק ו'.

סחר ברכב –

הגדרות –

פרק ו' – הגדרות –

74א. בפרק זה –

"סוחר ברכב שאינו רכב חדש" – בעל רישיון לסחר ברכב שאינו רכב חדש לפי סעיף 77".

אני פספסתי. אין 77. 78(א).

(היו"ר דוד ביטן, 13:58)

"סחר ברכב שאינו רכב חדש" – קניית רכב שניתן עליו רישיון רכב לפי פקודת התעבורה ומכירתו, דרך עיסוק".

כאן אנחנו עוברים לענף נוסף, כאשר אנחנו מבדילים כאן בין סחר ברכב חדש לסחר ברכב לא חדש. המבחן יהיה מבחן חד-משמעי, מה כבר רשום וניתן לו רישיון רכב, ומה עוד לא. אלה ההגדרות לצורך העניין.

זו ההגדרה. יש הערות? הכול בסדר?

הצבעה

בעד אישור סעיף 74א – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 74א אושר.

מאשרים. הלאה, 75.

"סימן ב': סוחר ברכב מיבואן –

רישיון סוחר ברכב מיבואן –

75.(א) מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לקניית רכב מיבואן רכב ישיר או עקיף ומכירתו דרך עיסוק:

(1) הוא עוסק מורשה תושב ישראל או תאגיד רשום כדין, שאחד מבעלי העניין בו ומנהלו הכללי לפחות הם תושבי ישראל;

(2) לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו, ובכלל זה לחניית כלי הרכב שהוא מוכר, כפי שקבע השר;

(3) הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, בהתאם לסוג הרכב, ולגבי מי שהחזיק ברישיון לפי סעיף זה בשנה קודמת – גם בהתאם לכמות כלי הרכב שהוא מכר באותה שנה".

את סעיף (ב) אנחנו מבקשים להשמיט במסגרת ההצעה הכוללת על תקופות רישיון. זה יוסדר.

להסדיר. יש לך את מה שהם רוצים?

המשרד התחייב להביא הוראה כללית לגבי תקופת הרישיונות.

לכל החוק.

זה אושר?

לכן סעיף קטן (ב) יימחק.

יש הערות?

הערות ל-75(א).

אדוני היושב-ראש, עלה נושא לדיון לגבי ההגבלה של רישיונות במצבים של בן אדם שהורשע בעבירות על-פי חוק הגנת הצרכן. אני חושב שבסעיף הזה זה הדבר שהוא הכי רלוונטי. זה תחום שהאכיפה בו היא חיונית מאין כמוה, ולכן אני חושב שבמקום הזה צריכים לקבוע הוראות מיוחדות.

שמה? עורך דין פרידמן, הוראות שאומרות מה?

זה לא המשומש.

זה יבואן, יקירי.

אז אני חזרתי בי.

רק הערה קטנה.

אתה יבואן או סוחר?

יבואן.

לפחות תתייחסו למה שאתם באמת. או שאתה רוצה להיות יועץ לוועדה?

לא, לא, אני יבואן. אני לא יודע, יכול להיות שבפעם השנייה היום אני אדבר במקביל עם היבואנים הסדירים. אם אתה מסמיך אותי, למה אתה צריך להסמיך גם את מי שמוכר בשמי? הרי הוא מוכר בשמי על הח.פ. שלי, על האחריות שלי, על הערבות שלי, על הכול. למה גם הוא צריך לקבל רישיון?

מה התשובה?

כי בסוף הוא זה שעומד מול הלקוח. הלקוח במצב הזה לא מכיר אותך, הוא מכיר את מי שמוכר לו את הרכב.

הוא מכיר את מי שעשה אתו הסכם, בח.פ. רשום.

לא על זה מדברים. מדברים על מצב שהח.פ. הוא לא זה, אלא הוא קונה ממישהו אחר. הלקוח מכיר אותו, לו הוא נותן את הכסף, וממנו הוא צריך לקבל את הרכב.

רק לקבל הבהרות ממך. סוכני משנה שעובדים על עמלות ולא קונים?

אם הם לא קונים את הרכב מהיבואן, אלא הם רק סוכני משנה - -

אז זה לא חל עליהם.

- - אולמות תצוגה, ובסוף הקונה חותם הסכם עם היבואן, אז זה לא נכנס פה.

חבר'ה, זה ברור. לא צריך על כל דבר שאלה.

הצבעה

בעד אישור סעיף 75 – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 75 אושר.

אוקיי, הסעיף מאושר. הסעיף הבא.

"החלת חובות על סוחר ברכב מיבואן –

76. על סוחר ברכב מיבואן יחולו החובות הקבועות בסעיפים 67, 68, 70 ו-72 עד 74, בשינויים המחויבים".

אלו הסעיפים, למעט 67, שאישרנו כאן על חובות של משווק. 67 זה הבטחת כספי קונה. 68 זה תיאור ומידע לקונה, רישום, אחריות, נזקים לפני מסירה. כל החובות האלה שהטלנו על המשווק, יחולו גם על סוחר כמובן.

מה רצית להגיד?

עורכת הדין סיגלית בן ששון מטעם איגוד יבואני הרכב. לא ברור למה סעיף 71, שמחייב הסכם רכישת רכב עם כל התנאים שאישרנו לפני זמן קצר לא חל גם על סוחר. למה לא מחייבים לתת גם הסכם בכתב? יש פרטים מאוד מהותיים.

למה באמת? זה נשמע - - -

אנחנו מסכימים.

מסכימים, זה בסדר. תוספת ל-71 מאושרת. הסעיף הבא.

הצבעה

בעד אישור סעיף 76 – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 76 אושר.

"חובת דיווח בנושא הון עצמי –

78. (א) סוחר ברכב מיבואן יגיש למנהל עד ליום 31 ביולי מדי שנה אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים לגבי השנה הקודמת, כי יש לו הון עצמי כאמור בסעיף 75(א)(3), כפי שקבע השר.

(ב) פחת ההון העצמי של סוחר ברכב מיבואן מההון העצמי שנקבע לפי סעיף 75(א)(3), ידווח על כך למנהל בכתב בתוך שבעה ימים".

על זה כבר קיימנו דיון בסעיפים הקודמים, אני זוכר.

הצבעה

בעד אישור סעיף 78 – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 78 אושר.

מאושר. הלאה.

"סימן ו': סוחר ברכב שאינו רכב חדש –

רישיון סוחר ברכב שאינו רכב חדש –

78א. מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רישיון סוחר ברכב שאינו רכב חדש:

(1) הוא עוסק מורשה תושב ישראל או תאגיד רשום כדין, שאחד מבעלי העניין בו ומנהלו הכללי לפחות הם תושבי ישראל;

(2) לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו, ובכלל זה לחניית כלי הרכב שהוא מוכר, כפי שקבע השר".

כאן אנחנו מדברים על עיסוק שהוא עיסוק חדש כיוון שהיום אין חובת רישוי לסוחר רכב משומש. יש אפשרות לקבל רישיון, ובצדו יתרונות מסוימים, אבל אין חובת רישוי לסוחר רכב משומש.

זה רישיון היום?

קוראים לזה תו סחר רישיון מסחרי. תקנות התעבורה אינן עקביות בניסוח, אבל קיים מן מוסד כזה שמקבל מאתנו איזושהי תעודה שבצדה אי-אילו יתרונות שמהווים תמריצים להירשם, אבל אין חובה, ואדם יכול להיות סוחר ברכב משומש בלי שום אישור ושום רישיון.

כתבת זכאי.

אבל יש חובה כללית בחוק שכל העיסוקים המוסדרים פה, אסור לעסוק בהם בלי רישיון.

למה המילה זכאי? זכאי זה לא חובה.

כאן אנחנו אומרים מתי הזכות שלו.

אם הוא עומד בתנאים מסוימים, הוא - - -

אז עומדת לו זכות לקבל את הרישיון. האיסור לעסוק בלי רישיון נמצא בסעיף 3 או 4, משהו כזה, בהתחלת החוק.

שמתי לב שלעניין התנאים לקבל רישיון כאן אין חובה שיהיה לאותו מבקש רישיון הון עצמי מספיק, ואין גם תנאים נוספים. השאלה היא מדוע הפחתתם את הדרישה הזו, והאם אין מקום לכל הפחות להסמיך את השר באישור הוועדה לקבוע תנאים נוספים בהמשך ככל שתראו צורך בכך? כי בעצם זה רישיון חדש, כי אין היום חובת רישוי.

תנאים נוספים, אנחנו מסכימים. לגבי הון עצמי, אנחנו מדברים כאן על מצב – סחר ברכב משומש, בניגוד לסחר ברכב חדש לא מתנהל עם מצב של הזמנה - - - תשלומים, החזר. הוא נכנס, שם את הכסף, יוצא עם האוטו. הצורך להבטיח את היציבות הפיננסית של הסוחר הוא מופחת בהרבה, לכן לא ראינו בו צורך. הסיכונים ללקוח פה הם אחרים לגמרי.

נוסיף הסמכה לשר לקבוע בתקנות באישור הוועדה תנאים נוספים.

מה שאמרתי קודם בטעות, אני חושב שצריך להחיל כאן. אדוני, אני אנסה להבהיר, ברשותך, את המציאות הנוכחית שקיימת היום, שיש הרבה מאוד מקרים שבהם אנשים מאבדים עשרות אלפי שקלים על-ידי כל מיני סוחרים שפועלים בדרכים של הטעייה ומכירה של רכבים שמגיעים מכל מיני מקומות – חוקיים או לא חוקיים – הכול בחסות של שלט שזה כל מה שיש להם של סוחר רכב. אני חושב שזה המקום שבו אם רוצים להסדיר באופן ספציפי סעד של נטילת הרישיון, זה כאן. משום שהריבוי של האנשים האלה לא רק פוגע באנשים שפועלים באופן לגיטימי, אלא פוגעים בראש ובראשונה בצרכנים בכמויות ובמסות ובסכומי עתק.

יש לנו תשובה לזה.

בסעיף 13 - - -

סעיף 13 – נו, אז מה הבעיה?

א', בסעיף 13 אין לנו את אותן עילות שיש כאן, כמו למשל עילות של הטעיה על-פי חוק הגנת הצרכן, אלא רק אם זה במקרה של הרשעה. אני חושב שכאן צריכים לעשות משהו שהוא גמיש יותר שמאפשר למשרד להתערב במקום שמקבלים דיווחים על אדם שעושה פעם, פעמיים, שלוש, ארבע הטעיות. זה צריך להיות משהו קצת יותר - - -

רגע, נראה את סעיף 13.

אני רוצה לומר, כיוון שהיום זה מוסדר במין חצי רישוי עיסוק בפקודת התעבורה שבצדה אין סמכויות פיקוח ואכיפה, עצם המעבר לחוק הזה עם סעיף 13, עם פרק פיקוח ואכיפה, עם פרק עיצומים כספיים, התמונה תהיה אחרת לגמרי.

יש את הכול, אני לא מבין. כתוב. אתה רוצה להגיד מה התיקון שאתה רוצה?

13(8) עוד לא נכנס. מה שרצינו להוסיף שם, את הנושא של עבירות על-פי חוק הגנת הצרכן, וגם אז זה רק אם הוטל לגביו עיצום. למקרה של הטעייה, על-פי חוק הגנת הצרכן, אני חושב – למרות שלפי דעתי האישית שצריך היה להחיל את זה לגבי כולם ולהוסיף את זה בסעיף 13, אבל זה עדיין לא נכנס בסעיף 13. אני חושב שכאן צריך לאפשר התערבות כירורגית שהיא הרבה יותר מאשר מצב של - - -

אז תשאיר את מה שאתה אומר לדיון בסעיף 13. הוא עדיין לא אושר, אז נוסיף את זה.

יש כמה פסקאות בסעיף 13 שעדיין לא אושרו.

אני חושב שיש משהו. אבל עדיין, מה המידתיות? כמה עבירות? עבירה אחת ולוקחים לו את הרישיון? לכן צריך לחשוב על זה טוב. נעשה את זה בסעיף 13, אוקיי? שמור את ההערה שלך, יש בה משהו, אני לא אומר שלא.

אני מבקשת עוד להוסיף שעל סוחרי רכב משומש גם חל חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), שמטיל אחריות פלילית על אי-קיום כל מיני חובות שם, שהן בראש ובראשונה חובות של הסכם בכתב או חובות. מטיל אחריות פלילית, והסעיף הזה חל על כל הקבוצה הזאת פה.

אתה מאשר את 78א?

הצבעה

בעד אישור סעיף 78א – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 78א אושר.

78א מאושר עם התוספת שאמרנו. תקראי בבקשה את 78ב.

"החלת חובות על סוחר ברכב שאינו רכב חדש –

78ב. על סוחר ברכב שאינו רכב חדש יחולו החובות הקבועות בסעיפים 67" – שטרם אושר – "68 ו-74, בשינויים המחויבים".

אנחנו בכוונה השמטנו את 72, כי יש את 78ב1 בהמשך.

הצבעה

בעד אישור סעיף 78ב – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 78ב אושר.

מאושר, הלאה.

סעיף 71 לא יחול?

מה שהוספנו אז.

הסכם בכתב. יש את זה - - -

את זה יש את זה בחוק גילוי נאות.

אוקיי, אז זה מאושר. את 78ב1 קראת? לא. תקראי.

"רישום הרכב –

78ב1. סוחר ברכב שאינו רכב חדש, ירשום את הרכב על שם הקונה בתוך ששה ימי עבודה מיום מסירתו לקונה".

אני הייתי מעדיף לצמצם. הרבה פעמים לא רושמים בכלל.

זו בעיה.

איפה הבעיה?

לא יודע. זו אחת הבעיות המרכזיות, ואז אנשים מקבלים קנסות, נקודות, ומה לא, וצריכים לרוץ אחרי - - -

האינטרס הוא אינטרס דו-סטרי. גם למוכר יש אינטרס שהרכב לא יישאר על שמו, כיוון שאז הוא יקבל את דוחות התנועה של הקונה, ואת החשבונות שלו בכביש-6, שאותם אי-אפשר אפילו להסב.

מה לגבי המס? זה משפיע על "שלמה-סיקסט"?

קודם כל, כן. כי לוקח זמן עד שמשחררים את האוטו מהשעבוד שלו. זה לא תמיד נתון בידי הסוחר.

אז אל תיתן את הרכב.

להיפך, הבן אדם רוצה לנסוע על הרכב מיד.

אני לא מדבר על חברה כמו שלך. בוא נדבר על סוחרים קטנים יותר, תמיד יש בלגן עם זה.

אנחנו בדקנו את זה יסודי. רצינו גם שלושה ימים, אבל זה לא התאפשר מכל הסיבות שהציגו כאן.

אז אולי לקבל את הנוסח שהיועץ המשפטי מציע? בוא תגיד.

מה שלי הפריע בנוסח הסעיף, שנוקבים כאן בתקופה, ובתוך התקופה הזאת צריך לרשום. אני חושב שאולי כדאי לכתוב ירשום את הרכב בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-.

אין בעיה.

מקובל? הסעיף מאושר.

שנייה. יש בעיה עם שישה ימים. לפעמים אתה מוכר אוטו ביום חמישי וחברת הנאמנות משחררת לך אותו רק ביום חמישי שלאחר מכן.

ימי עבודה.

כתוב ימי עבודה.

ימי עבודה.

כתוב ימי עבודה.

כתוב ימי עבודה, אבל זה בדיוק על הדקה, זאת אומרת, אם איחרתי ביום, אני עובר על החוק.

עזוב. אני רציתי פחות עוד. לא, לא, לא.

הצבעה

בעד אישור סעיף 78ב1 – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 78ב1 אושר.

מאושר עם התיקון שאמרנו. 78ג עכשיו. תקראי.

"חובות לפי חוק מכירת רכב משומש –

78ג. על סוחר ברכב שאינו רכב חדש יחולו הוראות חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח–2008, בשינויים המחויבים".

(היו"ר איתן כבל, 14:12)

הזכרנו כותרת מתוך הסעיף הזה, מה החוק הזה אומר.

מה השינויים המחויבים?

בטכניקה שבה כותבים חקיקה. למשל, הרבה פעמים שינויי עברית, שינויים לשוניים. זו הטכניקה שאנחנו כותבים סעיפים שעניינם החלת הוראות או החלת חוקים על-.

אין פה משהו מהותי.

באופן גורף. מה שמהותי היה צריך לציין במפורש.

הערות? 78ג – מי בעד?

הצבעה

בעד אישור סעיף 78ג– פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 78ג אושר.

"סימן ד': סחר ברכב – הוראות כלליות –

חובת הצבת שילוט –

78ד. בעל רישיון לפי פרק זה יציב שלט בולט לעין במקום המכירה, שיכלול את שם בעל הרישיון ומספר רישיונו".

הערות?

הצבעה

בעד אישור סעיף 78ד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 78ד אושר.

אושר.

"איסור הסעה או הובלת מטען בתמורה –

78ה. בעל רישיון לפי פרק זה לא יסיע נוסעים בתמורה בכלי רכב שבהם הוא סוחר, לא יוביל מטען בתמורה בכלי רכב כאמור, ולא יתיר לאחר לעשות כן".

אנחנו רוצים לוודא שמתייחסים לכלי הרכב הזה כמלאי עסקי.

ברור. ברור. הערות?

הצבעה

בעד אישור סעיף 78ה– פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 78ה אושר.

סעיף 78ה אושר. עכשיו מגיעים לפרק נחמד.

אנחנו פותחים כאן עולם תוכן חדש לגמרי. יצאנו מעולם הרכבים השלמים וירדנו לרמת מוצרי התעבורה. אנחנו נמצאים עכשיו בנושא של מוצרי תעבורה, בחלפים ובחלקים. כאן, גם כן, יש לנו כמו ברכב השלם את הייצור, את הייבוא ואת הסחר.

אני רק רוצה להבהיר, לפני שנכנסים לתוך עולם התוכן החדש הזה, שיובהר – כדי שלא ניכנס עכשיו עוד פעם לוויכוחים – מנקודת המבט שלי, שכל חלק – חוה, אבנר, אני אומר את זה לכם ואני אומר את זה ליבואנים ולכולם – שהיבואן דואג שיגיע למוסך שלו, אנחנו מצפים ותובעים שיגיע לכל המוסכים האחרים. לפני שאנחנו נכנסים שוב לוויכוחים ומברברים את עצמנו לדעת. בבקשה.

השאלה אם אתה רוצה סקירה כללית של הענף, או שנתחיל להיכנס ישר לקריאת הסעיפים?

מישהו חשוב לו פה הסקירה הכללית של הענף? אין לי תכניות כאלה. אם יש פה מישהו ש- – מה שחשוב לנו זה העיקרון שאני אמרתי.

בכל זאת, הקדמה מאוד מאוד קצרה.

לא, עם זאת, צודק איתי, תגידי לנו לקראת מה אנחנו הולכים.

מה המודל שלכם בפרק הזה?

זה בדיוק מה שעמדתי להגיד. מוצר תעבורה מוגדר בסעיף 2 לחוק שאושר כאביזר, חלק, מערכת חלקים, מכשיר, למעט המכשירים שהם כלי עבודה שמשמשים את המוסך או את היצרן בלבד, מתקן או חומר נוזלי, חומר מוצק או גז המשמשים או מיועדים לשמש להרכבתו, תחזוקתו או פעולתו התקינה של הרכב ולהבטחת בטיחותו של הרכב או של המשתמש בו או לנוחיותו, וכן כל אחד מאלה שעליו להימצא ברכב על-פי דין. הגדרה מאוד מאוד רחבה. בפרק ז' אנחנו יורדים להגדרה הרבה יותר מצומצמת. אנחנו אומרים בתחום הייצור אנחנו מתערבים ומסדירים אך ורק את אלה שייקבעו בצו. תראו את 78ו', הכלל הוא שבחוץ הפרק הזה לא חל, למעט כשאנחנו נמצאים בתחום של מה שנמצא ברשימה שיקבע השר. ואת כל החוק צריך לראות בראיה הזאת, שהפרק הזה חל רק על מוצרים שכלולים ברשימה הזאת, רשימה מצומצמת שתקבע לפי שיקולים, תראו בסעיף 78ו'.

אולי אני אעשה עוד דקה כדי שתהיה לכם את התמונה הכוללת. כמו שחוה הציגה, יש פה שלושה פרקים שאנחנו מתייחסים לנושא מוצרי תעבורה – אחד, פרק ז', שמתייחס לייצור, פרק ח' מתייחס ליבוא, ופרק ט' מתייחס לרישיון סחר במוצרי תעבורה. מה שאנחנו ראינו במהלך השנים, יש המון חסמים, המון כשלים.

מי הם אותם יצרני מוצרי תעבורה?

אומרת לאה שיכול להיות שבכלל לא הזמנו - - -

אני אפילו לא יודעת מי אלה.

יש פה את היבואנים, את יבואני החלפים.

היבואן הוא לא יצרן.

היצרנים הם גם תחת האיגוד, איגוד החלפים וגם התאחדות התעשיינים - -

מה שאני אומרת, שיכול להיות שבכלל לא הזמנתי אותם.

- - תחת התאחדות התעשיינים. אני חושב שהם נמצאים ברשימה.

זה מה שאני הולכת לבדוק.

אדוני היושב-ראש, מה שאנחנו עשינו, היום יש למעלה מ-20,000 חלקים ברכב. משרד התחבורה התעסק במהלך השנים עם מרבית הכמות הזו של החלפים. מה שאנחנו עשינו בחקיקה החדשה, צמצמנו את ה-20,000 ל-80-70 מוצרים שמשרד התחבורה יקבע לגביהם את דרישות התקינה טרום היבוא. זאת אומרת, שיהיה מעורב בתהליך של טרום היבוא. ושאר החלקים, ה-20,000 הנוספים, משרד התחבורה יהיה מעורב בהם רק בתהליך השיווק והמכירה, ולא בתהליך של היבוא. ברמה הכללית, בנתונים שישנם, בין 60%-50% מהחלקים המשווקים היום בישראל אלו חלקים מקוריים. חלק גדול משווק על-ידי יבואני הרכב שהם גם יבואני חלפים, ובערך 50%-40% אלו חלפים שהם או תחליפים או משומשים או יבוא מקביל.

אדוני היושב-ראש, הצוות של ועדת הכלכלה לא הזמין לבקשתי את התאחדות התעשיינים, אלא רק את איגוד לשכות המסחר. לפיכך אני מציעה לעבור לפרק ט', לסחר במוצרי תעבורה.

או ח', זה יבוא.

או ח'.

לגבי ח', הבנתי שאתם מבקשים להביא נוסח חדש לוועדה.

בכל מקרה, את פרק ז' אני מציעה להשאיר לדיון בהשתתפות התאחדות התעשיינים.

יש שינויים מסוימים לעומת הנוסח. אני לא הבאתי איתי את פרק ט'.

את ט' שלחת לנו, עורכת הדין ראובני.

כן, אבל איתי לא הבאתי, עם - - -

ההערות שלך.

יש לנו.

אתם רוצים שהוועדה תדון בפרק ח', או שאתם רוצים להביא לפרק ח' נוסח אחר?

אחרי המשלוח לוועדה נכנסו מספר שינויים. בעצם, אחד מהותי שבא לידי ביטוי בכמה סעיפים.

זאת אומרת שאתם מבקשים לדלג על פרק ח'. אני מבקשת לדלג על פרק ז', ולפיכך נציע ליושב-ראש לדון עכשיו בפרק ט'.

הצעתך התקבלה.

אז ההקדמה עכשיו היא הפוכה. כיוון שבפרק ט', כשאנחנו מדברים על סחר במוצרי תעבורה, אנחנו כן מסתמכים על ההגדרה הרחבה, ומחריגים ממנה מוצרים שהפרק הזה לא יחול עליהם. אתה רוצה לתת הקדמה יותר רחבה?

כבר נתתי. נתתי לשלושת הפרקים.

אפשר לפני שתתחילו להגיד משהו? צו הפיקוח – למוסכים היה פטור מעוד רישיון, מרישיון סחר. אנחנו רוצים שזה גם יהיה כאן. אנחנו לא רוצים שמוסך יצטרך להוציא עוד רישיון, עוד אגרות וכולי, כי כאן זה לא מוגדר. מוסך צריך להיות אוטומטי. הוא סוחר בחלפים. לקבל את זה בצורה אוטומטית.

יש סעיף כללי של פטור.

יש את זה. אתה מדבר על פרק ט'?

כן.

בסדר, אז בוא נתחיל - - -

- - - מוצרי תעבורה. ברגע שאתה בא למוסך, אתה מקבל גם חלקים. לא יכול עכשיו עוד רישיונות ולהתחיל לעשות עוד רישוי לפי זה. מוסך פטור היום אוטומטית לפי הצו. מה שאומר הצו, אנחנו רוצים להעתיק את זה לכאן. שיהיה ברור שזה העיסוק של מוסך. אני לא צריך שלושה רישיונות בשביל להיות מוסך. מוסך כולל בפנים את - - - בצו זה ברור, פה זה לא ברור.

בסדר, בואו נתחיל.

זכרתי שזה כתוב.

יש את זה. אנחנו ניכנס לתוכן.

"הגדרת מוצר תעבורה – פרק ט' –

91ב. בפרק זה, "מוצר תעבורה" – למעט מוצר תעבורה או סוגי מוצרי תעבורה שקבע השר בצו לפי סעיף זה, בין היתר לפי סוג הרכב".

הערות? תודה. מי בעד?

הצבעה

בעד אישור סעיף 91ב. – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 91ב אושר.

אושר.

"רישיון לסחר במוצרי תעבורה –

92.(א) מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לסחר במוצרי תעבורה:

(1) ברשותו מקום מתאים לאחסון של מוצרי תעבורה כפי שקבע השר, לפי סוג מוצר תעבורה; ואולם, מצא המנהל כי בשל מאפייני פעילותו של מבקש הרישיון אין צורך במקום אחסון כאמור, רשאי הוא לפטור מבקש רישיון, בהחלטה מנומקת בכתב, מהחובה לפי פסקה זו, ובלבד שקבע ברישיון תנאים חלופיים להבטחת בטיחות הסחר במוצר התעבורה; פטור לפי פסקה זו יכול שיינתן לעניין סוג של מוצר תעבורה; החלטות לפטור לפי פסקה זו יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד;

(3) הוא איש מקצוע שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן או שעומד לרשותו איש מקצוע כאמור:

(א) הוא בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בסחר במוצרי תעבורה מהסוג שמבקש הרישיון מבקש לסחור בהם, או שהוא בעל תעודת מקצוע באחד או יותר ממקצועות הרכב, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה;

(ג) הוא עמד בהצלחה בבחינות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה".

- - - המספור?

ירדו סעיפים.

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(3)(א), לעניין בעל רישיון לסחר בצמיגים – על איש המקצוע כאמור באותה פסקה להיות מנהל מקצועי של מוסך לתיקון צמיגים ואבובים" - - -

דרך אגב, התייעצות עם שר הכלכלה, הם חייבים לדבר ביניהם?

לא, לא השרים, אלו אנשי המקצוע.

ואז יש פנייה פורמלית משר לשר, והוא משיב לו שהוא מאשר את ההתייעצות אחרי שהמשרד אומר שזה בסדר, אנשי המקצוע.

והשר חותם על משהו שהוא לא יודע.

- - "על איש המקצוע כאמור באותה פסקה להיות מנהל מקצועי של מוסך לתיקון צמיגים ואבובים, או טכנאי מוסמך או הנדסאי או מהנדס במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה.

(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי השר לפטור גופים שיקבע מחובת רישיון לסחר במוצרי תעבורה, ואת הסוחר במוצרי תעבורה המיועדים לשמש סוגי רכב שיקבע".

(ג) זה הנושא של התקופות.

"(ד) השר יקבע את תכנית הבחינות לפי סעיף קטן (א)(3)(ג), סדרי הבחינות, דרך קבלת תוצאות הבחינות והשגה על תוצאותיהן".

אפשר להסביר את סעיף קטן (ב1), שלא היה בנוסח הקודם?

זה נראה לי – בלי קשר אם הוא היה או לא היה – מה זה - - -

זה בדיוק מה שהעיר רונן לוי לפני כמה דקות.

שמה?

אנחנו לא צריכים פטור, זה צריך להיות ברור. - - - מוסך לפי סעיף 100, סעיף 101.

זה יהיה בתקנות.

השאלה למה בתקנות? אם כבר היום אתם חושבים שאין הצדקה לחייב את המוסכים ברישיונות כאלה, מדוע יש לחכות לתקנות?

למה אני צריך לבקש פטורים?

אבל אולי יש עוד דוגמאות כאלה.

מה זה משנה? מה זה קשור?

כמו למשל יבואן, אתה רוצה ממנו שהוא יחזיק חלפים, ואתה מבקש ממנו שמונה רישיונות?

מוסך הוא מוסך, אין בשום מקום בעולם שמוסך צריך לבקש פטור. קודם כל, אנחנו מוגדרים בסעיף 1 – מוסך בעל רישיון 100 לפי 101, זה צריך להיות בסעיף א(1). עכשיו תיתני פטור למי שאת רוצה, אין לזה קשר. אי-אפשר להגדיר אותנו - - -

אני מוכרח להודות שבתוך כל ההקראה שלך זה סעיף שקפץ לי מיד, לא הבנתי בדיוק את מהותו. אבל אני אתן לאדוני. בבקשה, שם ותפקיד.

יוסי סקורניק, יושב-ראש איגוד החלפים בלשכת המסחר. לגבי הסעיף הזה, הכוונה היא שישנם יבואנים שמביאים עבור מישהו ואין להם מחסן. הם מביאים את הסחורה, הם נציגים של יבואן, של יצרן. הם מביאים את הסחורה, משחררים אותה, ושולחים אותה ישר לקונה. ולכן אין להם מחסנים משלהם.

אבל זה 92(1).

יוסי, זה לא הסעיף הזה.

זו פסקה (1), אתה צודק. פסקה (1) מתייחסת למקום אחסון, אנחנו מדברים על (ב1).

אנחנו מדברים על (ב1).

על רישיון סחר. בכל מקרה הוא חייב רישיון סחר. לדוגמה שהבאת הוא חייב.

רק פוטרים אותו מאחסון.

בקשר ל-(1), במקום ברשותו, אני חושב לכתוב לרשותו, כי יש היום הרבה שימוש במחסנים לוגיסטיים חיצוניים.

אני מודה לאדוני ואין לי בעיה שהוא יתייחס לאחר מכן לסעיפים. הבעיה שלי ברגע זה היא (ב1).

אני אפתור לאדוני את הבעיה. יש סעיף 8 שממילא מסדיר - - -

אני יכול לא להתאושש אחר-כך אם אני אקבל את עמדתך.

בסעיף 8 ממילא שמרנו לשר את הסמכות הזאת, אז למה צריך את הכפילות הזאת פה?

ההבדל בין 8 לפה - - -

חוה, תני לנו לשפוך קודם כל כל אחד את בעיותיו. תמיד את יכולה לענות. כן.

אבי גונן, מהנדס ראשי לרכב, משרד התחבורה. הסעיף הזה נולד לתת פתרונות. יש כאלה שמייבאים מוצרים לצורך פיתוח והם לא צריכים רישיון סחר. יש כאלה שמייבאים מוצרים לצורך ניסוי, וזה לא מיועד למכירה.

אתה נתת גם אז את הדוגמה עם הרכב.

יש גם דוגמה עם הרכב, אותה דוגמה. אני מכיר מקרה של אחד שמביא קסדות מיצרן ומרכיב בתוכן מערכות שמע לפיתוח. פתאום הוא נדרש ברישיון סחר, הוא לא עומד בתנאים.

ברור.

זה לא קשור למוסכים.

למה?

בסדר, אתה צודק.

מוסך – צריך להיות ברור שיש לנו פטור. יש לנו רישיון סחר. ברגע שאני מוסך לפי סעיף 100 ו-101, מקבל את רישיון הסחר, צריך להיות ברור חד-משמעית.

זה קיים גם בצו היום.

רק ביקשנו להעתיק את הצו. ביקשנו את זה גם בפעם שעברה.

יש בקשה – אם אותם גופים שאנחנו יודעים היום שקיימים, האם להכניס אותם למסגרת הסעיף שאומר שהם פטורים מרישיון סחר, ואז נשאיר את האופציה במידה וישנם עוד גופים שאנחנו לא יודעים כרגע?

אני לא כל כך יודע למה הכוונה כשאתה אומר גופים. בסעיף 8 השר, באישור הוועדה, יכול לקבוע פטור מחובת רישוי לגבי בעלי רישיונות אחרים לפי החוק, או כדי לקיים התחייבות בינלאומית שהמדינה צד לה.

לדעתי אתם צריכים להבין את הסעיף הזה קודם כל אתם. הרי בסוף אנחנו רוצים לדעת למה אתם התכוונתם.

8 וזה לא אותו דבר.

נכון, זה מה שאמרתי.

8 מדבר על תנאים לקבלת הרישיון וזה פטור - - -

נא להסביר לי, חוה או אבנר, מה זה סעיף (ב1).

(ב1) אומר שיש סמכות לפטור גופים שונים מעצם הצורך ברישיון, בעוד שסעיף 8 מדבר על תנאים לקבלת הרישיון.

כולם או חלקם? פטור מתנאים לקבלת - - -

זה אותו דבר.

כולם או חלקם, אבל עדיין צריך רישיון. ב-8 זה בלי תנאים אולי, אבל עדיין צריך רישיון.

מה המשמעות של חובת רישוי בלי תנאים? אני לא יודע.

את לא חייבת להתעקש רק כי זה רשום. יכול להיות שזה פשוט לא מתחבר.

מה שהיא אומרת זה שאם מישהו שלא צריך, אז זה פוטר אותו. אבל איך זה פוטר אותו?

זה בתקנות.

לא כתוב.

גופים שיקבע.

איפה כתוב?

גופים שיקבע.

השר רשאי.

לפי חוק הפרשנות, יקבע את זה בתקנות.

אנחנו לא פטור, אנחנו בעלי רישוי.

מה זה משנה? אתה מקבל פטור.

מה שרציתי להוסיף, במסגרת ההערה של מר רונן לוי, אני אנצל את ההזדמנות, אני רציתי להוסיף שלא רק המוסכים, זה גם היבואנים המסחריים. כשאתה אומר להם תדאג לי לחלפים, תדאג לי לזה וזה, במקום להוציא שמונה רישיונות, ברגע שהוא יבואן מסחרי של רכב, אוטומטית הוא צריך להיות מעורב בנושא חלפים, ולזה המשרד צריך לתת את הדעת.

אנחנו מדברים כאן על סחר, לא על יבוא.

אבל אם אני בתור יבואן מחזיק ארבעה או חמישה מוסכים שפרוסים והם לא שלי, הם של קבלני משנה, נגיד כמו רונן, אז אני סוחר בחלפים כי אני מספק לו חלפים. בדיוק אותו דבר כמו כל יבואן מסחרי אחר.

אבל אתה עדיין צריך את הרישיון.

חוה, הוא שאל אותך, אבל את לא צריכה לענות, אני קובע אם את עונה.

מה שהוא אומר, שאם הוא קיבל רישיון למוסך לפי סעיף 101, יש לו גם רישיון לשני. זה מה שהוא אומר.

אנחנו נאשר את הסעיף. אני מבקש מכם בהקשר הזה, כמו שאיתי אמר, לבחון את השאלה אם הגופים הפטורים - - -

ההבדל הוא לא פטור, אנחנו מקבלים אוטומטית את הרישוי, יש לנו רישיון.

אז ממה אתה מוטרד? אתה לא מופיע פה.

הפוך, אני צריך להופיע פה בתור אחד שיש לו רישיון - - - מי שיש לו רישיון מוסך, יש לו רישיון - - - לקבל אותו אוטומטית.

כן. כן, חוה. צודק, עכשיו הבנתי את מה שאתה אומר. הלאה, (ג). יש עוד הערות?

רק לחזור על ההערה שב-(א)(1) במקום ברשותו, לרשותו שיהיה רשום.

פה זה עניין של עברית. אין בעיה. אנחנו נבדוק עם הממונה על הנוסח, מה הנוסח המתאים.

אז מה אתם מחליטים?

אוקיי. אנחנו נאשר את הסעיף, להוציא (ב1), שינסו לתת את הניסוח הפוזיטיבי.

זה ב-(א), לא ב-(ב1), זה מה שהוא ניסה להגיד.

זה ב-(א)(1).

שהגופים האלה והאלה יהיו פטורים - - -

מה הבעיה? יש לכם בעיה עם זה?

- - - רישיון לפי סעיף 100 - - -

זה המצב הקיים היום גם, אין לנו בעיה.

אוקיי, אז קדימה.

זה המצב הקיים היום גם. בסדר, ניקח את זה מהצו.

גם מה שהוא אמר לגבי היבואנים.

אין לנו בעיה עם זה.

גם היבואנים פטורים?

כן.

אוקיי, בסדר. תראה איך אנחנו הולכים לקראתכם.

זה ההיגיון.

אנחנו לא ביקשנו את זה, אני חושב שזו טעות.