הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 182

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, י"ד באדר א התשע"ו (23 בפברואר 2016), שעה 9:00

חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 176 והוראת שעה), התשע"ו-2016

הצעתם של חברי הכנסת טלי פלוסקוב, רועי פולקמן, אורלי לוי אבקסיס, מירב בן ארי, מרב מיכאלי, נורית קורן, קסניה סבטלובה, רחל עזריה, איציק שמולי, נחמן שי, יפעת שאשא ביטון, יואב קיש, נאוה בוקר

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

טלי פלוסקוב

מרב מיכאלי

איילת הוכמן - עו"ד, משרד המשפטים

רבקה לויפר - רכזת רווחה וביטוח לאומי, משרד האוצר

עליזה ברלזון - מנהלת אגף גמלאות משפחה, המוסד לביטוח לאומי

שנטל וסרשטיין - מנהלת תחום בכיר מחקר, המוסד לביטוח לאומי

אתי נמרודי - מנהלת תחום אימהות, המוסד לביטוח לאומי

יוסף פולסקי - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

רועי כהן - עו"ד, נשיא להב, להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

נטלי ברלינר לבני - להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

ליאת גור - מרכזת פורום נשים ומנהלת הסברה, התאחדות המלאכה והתעשייה

גיתית שלומי - יועצת מס, ממונת תחום חקיקה, לשכת יועצי המס בישראל

אורנה צח גלרט - רו"ח, יו״ר ועדת ביטוח לאומי, לשכת רואי החשבון בישראל

מורן מישל - ראש מטה נשים, עצמאים עושים שינוי

ענבר בזק - דוברת עצמאים עושים שינוי

עירית גזית - מנהלת מערך הסיוע המשפטי, ויצ"ו ישראל

מאירה בסוק - עו"ד, הלשכה המשפטית, נעמ"ת

רנין בדיר מנא - המשמר החברתי

יעל גויסקי - לוביסטית, מייצגת את להב ואת התאחדות המלאכה והתעשייה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ענת מימון

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר המתרגמים

חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 176 והוראת שעה), התשע"ו-2016

הצעתם של חברי הכנסת טלי פלוסקוב, רועי פולקמן, אורלי לוי אבקסיס, מירב בן ארי, מרב מיכאלי, נורית קורן, קסניה סבטלובה, רחל עזריה, איציק שמולי, נחמן שי, יפעת שאשא ביטון, יואב קיש, נאוה בוקר

היום ה-23 בפברואר 2016, י"ד באדר א' התשע"ו, השעה 09:06 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אני שמח לפתוח ישיבה שאמורה להיות חגיגית גם בגלל הנושא, להביא ילדים לעולם זה ודאי דבר מדהים, וגם בגלל שיש כאן הסכמה כמעט פה אחד של כל הגופים. אני חייב להודות לחברתי טלי פלוסקוב שעשתה עבודה אדירה. היא עשתה זאת במעט הזמן שעמד לרשותה ועוד באים אלינו בדרישה – אנשי להב ודאי יגידו את זה – כי לא רוצים שהחוק הזה שהתחיל בכנסת ה-18, תהיה בו סחבת. אם כן, אל תדאג, זה יסתיים בשבועות לא ארוכים.

אני רוצה להודות על עבודה אדירה שנעשתה גם על ידי הלשכה המשפטית שלנו במשא ומתן, להנהלת הוועדה וגם לאנשי המוסד לביטוח לאומי. האמנתם שזה אפשרי ואין דבר יותר טוב מאשר האמונה, דבר אותו אנחנו יודעים. בעם שלנו, בדת שלנו, אמונה מביאה בסוף לעשייה חיובית.

ברשותכם, אני אתן את רשות דיבור לחברת הכנסת טלי פלוסקוב.

תודה רבה לכבוד היושב ראש. בדרך כלל אומרים תודה בסיכום אבל אני רוצה להתחיל בתודות. אני באמת מרגישה סוג של חג כי אנחנו סוף סוף בדיון בוועדה. אמרת משהו שזה יסתיים תוך שבועות ואני באמת מבקשת מהוועדה, אחרי שזה יעבור בקריאה ראשונה במליאה, מיד לכנס ישיבת ועדה לקראת קריאה שנייה ושלישית כך שעד סוף המושב נסיים את החקיקה של החוק הזה. יש הרבה הצעות לדיון בוועדה כי הוועדה מטפלת בנושאים רבים ואני יודעת היא עסוקה.

אני רוצה להתחיל דווקא בסיפור שאני אישית חוויתי וכך תדעו איך נולד הרעיון לחקיקה הזאת. לפני הבחירות התראיינתי באחד מערוצי הטלוויזיה ושמעתי את המאפרת שאיפרה אותי מספרת סיפור לחברתה. היא סיפרה לה שהיא חזרה מחופשת לידה ועכשיו היא צריכה להחזיר למדינה 12 אלף שקלים. החברה שאלה אותה למה זה כך והיא הסבירה לה שכשהיא עבדה, הייתה לה הכנסה מאוד גבוהה, שנה לפני ההריון, ובשנה שהיא הייתה בהריון הייתה בשמירת הריון ולכן לא יכלה לעבוד בכל הכוח דבר שגרם להכנסתה לרדת. כאשר עשו את החישוב לגבי השנה בה היא הייתה בהריון, התברר שההכנסה שלה הייתה יותר נמוכה והיא הייתה צריכה להחזיר את הכסף ששילמו לה על פי השנה הקודמת.

אני הקשבתי לסיפור הזה ואמרתי שכנראה בעזרת השם אני נבחרת להיות חברת כנסת ואני מבטיחה לכן שאני לוקחת את הנושא הזה כי באמת משהו כאן לא בסדר.

והנה היום, עברה כמעט שנה – ב-31 במרץ אנחנו שנה מכהנים כחברי כנסת - ואנחנו מגיעים לחקיקה הזאת.

ברור לכולם שהתיקון שאנחנו צריכים לעשות הוא מאוד פשוט. יש שנה של הריון ויש שנה שקודמת להריון. החישוב צריך להיות על פי השנה הנורמלית או הגבוה בין השתיים. זאת בעצם הבקשה בחוק הזה. לא מסובך. אנחנו בוחרים שנה בה הכנסה של אישה צריכה להיות יותר גבוהה. אנחנו יודעים שבישראל של 2016 עדיין שכר הנשים הוא פחות מאשר של גברים, אנחנו יודעים אנחנו צריכים לחזק את הנשים ולא לגרום לכך שהשיקול שלהן להביא ילד או לא להביא יהיה קשור להכנסות שלהן, ולכן המדינה צריכה לתת להן תמיכה.

דמי לידה לעובדות עצמאיות הוא כלי מרכזי בחיזוק רמתן של העובדות העצמאיות והצעת החוק הזאת בעצם פותרת את הבעיה. הצעת החוק נותנת לאישה להמשיך לעבוד ולחזור לעבוד בלי חשש שמישהו ייקח את הכסף שלה שהיא קיבלה בעבר.

זה הסיפור של החוק. אני מאמינה שמהר מאוד נתקדם וכמו שאמרתי, עד סוף המושב נסיים אותו.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש וכמובן תודה לשותפים שלי. אני רוצה להגיד תודה לחברתי עליזה לביא שלא נמצאת כאן אבל אנחנו פעלנו ביחד ועבדנו ביחד. כמובן תודה לארגון להב שלא פעם ישבנו ביחד וחשבנו ואני חייבת להגיד לכם שאני יודעת שיש עוד קבוצות של נשים שאנחנו צריכים לתקן לגביהן.

נתת לו מתנה. הוא נשיא חדש.

אנחנו גם נברך אותו. יש עוד קבוצות של נשים שאנחנו צריכים לדאוג להן אבל היות והחקיקה הזאת מתייחסת לעצמאיות, הצעת החוק לגבי השעתיות – שאני יודע שזה הנושא שלא טופל - אנחנו כנראה נצטרך לעשות את זה בחקיקה נפרדת, לא שכחתי את זה, ואכן נשב ונחשוב איך אנחנו עושים את החקיקה גם בנושא הזה.

תודה רבה לכל השותפים ובהצלחה בתפקיד.

תודה.

אני קודם כל רוצה לפתוח בברכות ליושב ראש הוועדה חבר הכנסת אלי אלאלוף שיחד עם חברת הכנסת טלי פלוסקוב וחברת הכנסת עליזה לביא מתקנים עיוות של שנים שהתחיל עוד מכך שלהב כארגון יציג הוביל כבר מהכנסת ה-18 את הצעת החוק הזאת. זה עבר, אדוני היושב ראש, פעמיים ועדת שרים לענייני חקיקה ולא הגיע לכדי רגל מסיימת. היום אנחנו עושים תיקון של עיוות של 45 אלף נשים בגיל הפריון, בגיל העשרים עד ארבעים, עצמאיות שהאפליה כלפיהן זועקת לשמים והיא זועקת לשמים כי פשוט אנחנו תכף נביא מקרה של מורת דרך שנמצאת כאן והיא בחודש התשיעי שפשוט יש נשים שהחליטו לוותר על הדרישה לדמי לידה מהחשש הזה שהביטוח הלאומי ירדוף אותן ויבקש החזר כספים.

היום הביטוח הלאומי עושה את זה כי זה מה שמאפשר לו החוק. הוא אומר שאם קיבלת יותר כסף בגלל החישוב של היום, אני הולך לקזז לך מקצבת הילדים, דבר שלא מתקבל על הדעת. לא מתקבל על הדעת שאישה שהביאה תינוק לעולם, יקזזו לה את דמי הלידה מקצבת הילדים. זה דבר שאנחנו לא יכולים להסכים לו ואני חושב שהיום זה נגמר באמצעות הוועדה הזאת. אם באמת נצליח עד סוף המושב הזה להביא לתיקון העיוות הזה בו מדינת ישראל בעצם מעודדת נשים עצמאיות כקטר מוביל את המשק ושיש להעניק להן תנאים שיאפשרו להן באמת לעבוד, ליזום, להתפתח כלכלית, ואני באמת שמח שקיבלנו אוזן קשבת והסכמה מהמוסד לביטוח לאומי. אני חושב שבאמת יש כאן תיקון של עיוות שיכול להיות שהוא לא נוצר בגלל הביטוח הלאומי או כתוצאה מהחוק אבל כיום יש עיוות וכיום יש מצב שנשים עצמאיות שיולדות נאלצות להחזיר כסף לביטוח הלאומי כתוצאה מחישוב שהוא טעון תיקון. במקרה הזה אני גם אשמח מאוד אם נטלי שהיא מורת דרך בחודש תשיעי תוכל לספר את הסיפור שלה.

בבקשה.

אני בסוף חודש תשיעי, הריון שני, אני מורת דרך עצמאית כבר הרבה שנים ואחרי הלידה הקודמת הגשתי את הטפסים וביקשתי את דמי הלידה. קיבלתי לפי הסכום שהצהרתי ולפי ההכנסה שלי.

אני לא יודעת איך לנסות לתאר לכם מה זה להיות גם עצמאית, גם אימא טרייה וגם לנסות להנשים את העסק בחזרה ולהכניס ימי עבודה ולנסות תוך כדי גם לאסוף את הילדה בזמן מהגן, לדאוג לבייבי סיטר, כל הדברים שקורים כאשר מדובר בתקופה הכי רגישה והכי קשה. אתם רוצים שאני אצא לעבוד, אני נותנת פרנסה למלונות, לבתי עסק, למדריכים אחרים.

גם לביטוח לאומי את נותנת פרנסה.

נכון. במקום שתעודדו אותי ותעזרו לי, אני מקבלת הודעה על חוב מביטוח לאומי בנוסף לכל שאר המגבלות והקשיים שיש לי כעצמאית ואימא טרייה. אומרים לי שמסתבר שחלק מהכסף מגיע להם חזרה בגלל שהם חישבו מחדש והסתבר שמגיע לי פחות.

אני כבר שכחתי מהתקופה הזאת ומדמי הלידה האלה שעזרו לי מאוד בהתחלה וכבר השתמשתי בהם והמשכתי הלאה, ועכשיו זאת תקופה שאני לא יכולה להרשות לעצמי חובות, בנוסף לכל זה יש את עוגמת הנפש הזאת, את החוב הזה. דיברו אתי עצמאיות, בנות ששמעו שאני מגיעה לוועדה היום, וסיפרו לי על חוב של עשרות אלפי שקלים, על חקירות, על זימונים כשישבו וחקרו אותם על דברים שהן הצהירו. זה לא שיש לנו זמן או את האפשרות לעמוד בכל הקשיים האלה. בנוסף לכל זה גם יש את החוב הזה שפתאום מגיע. אני לקראת הלידה השנייה ואני עוד משלמת את החוב מהלידה הקודמת.

כמה היית חייבת?

3,000 שקלים.

זה מקוזז לה מקצבת הילדים.

לא ידעתי על זה. קיבלתי אחרי זמן מה סכום ולא ידעתי מה זה הסכום הזה. הסתבר שזה לא הסכום המקורי. את המכתב הראשון לא קיבלתי והסכום המקורי התחיל לרדת לי. התקשרתי לשאול ממתי הוא יורד ואמרו לי שהוא ירד בשנה האחרונה מקצבת הבת שלי. זאת אומרת, גם לא ידעת על כך וגם לאט לאט לקחנו לך.

או שתשלמו את מה שצריך או תשלמו את מה שאתם חושבים שצריך אבל אל תגיעו אחרי חצי שנה-שנה עם החוב הזה.

אני רק רוצה לתקן אותך. אנחנו לא משלמים. המדינה משלמת ובצדק. הביטוח הלאומי הוא זרוע והוא לא בעל הבית לעצמו.

גם אין עם מי לדבר.

יש. הביטוח הלאומי עכשיו פתח מרכזים, לצערי לא מספיק, שנקראים היד המכוונת.

אני מתקשרת למרכזים האלה והם בעצמם לא יודעים מה להגיד לי.

תפנו לביטוח הלאומי ועם קצת נדנוד – לא יזיק להיות נודניקים – הביטוח הלאומי צריך להבין את המצב. זה מאוד חשוב שתבינו מה היחסים שצריכים להיות בין האזרח לבין מוסדות המדינה. הם לא עושים לכם טובה אלא הם משרתים אותנו. זה מאוד אצילי לשרת. כל חיי אני שירתי ואני מרגיש נפלא בגלל זה. תדעו שהביטוח הלאומי אמור לשרת את האזרחים.

אדוני, לפי המחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת – וזה גם מה שהצגתי לשר האוצר שבירך על היוזמה ונתן את הרוח הגבית – זה אמור לעלות למדינה בין 5.6 מיליון שקלים עד 12 מיליון שקלים בשנה. כלומר, תיקון העיוות ההיסטורי הזה שבאמת נשים ירגישו שהן מקבלות את מה שמגיע להן מהמדינה, יעלה בסך הכול בממוצע עשרה מיליון שקלים. זה דבר שמדינת ישראל יכולה לעמוד בו וצריכה לעמוד בו ואני חושב שזאת זריקת עידוד מאוד מאוד גדולה עבור הנשים העצמאיות ואני מאוד מברך על כך. אתם היום הולכים לעשות כאן משהו שמהווה התחלה של דרך כי המשך הדרך הזאת הוא הנושא שהיום נשים עצמאיות לא יכולות לעבוד בזמן חופשת הלידה ומטילים עליהן מגבלות. אנחנו נמשיך לעזור לנשים העצמאיות.

אמרת שיש נשים שמוותרות על דמי הלידה שלהן. אני החלטתי הפעם לעבוד קשה מאוד ולקראת הסוף כבר היה לי מאוד קשה לצאת ולהדריך. היה לי קשה ללכת עכשיו מהכניסה, אני בסוף חודש תשיעי. אני לוקחת ימי עבודה שאני יודעת שקשה לי ואני יודעת שזה כבר מסוכן לי ובעלי והמשפחה שלי שואלים אותי למה אני עושה את זה ואומרים לי להפסיק ולנוח בבית, אבל אני עושה זאת כי אני יודעת שיחשבו לי את דמי הלידה לפי הימים האלה, לפי החודשים האלה ולפי השנה הזאת. אם הייתה לי את הזכות לבחור, שיחשבו לי לפי שנה קודמת, הייתי מתמקדת יותר בהריון שלי ובאימהות שלי ובמה שבאמת צריך. אתם לא רוצים שאני אסגור את התיק בביטוח לאומי ובמס הכנסה ואתם לא רוצים שאני אחזור להיות שכירה ובטח לא אלך ואבקש דמי אבטלה אלא אתם רוצים שאני אמשיך גם לפרנס את עצמי וגם לפרנס את כל השאר.

תודה.

אדוני היושב ראש, ברשותך, עוד משפט אחד. לא עשיתי לעצמי רשימת תודות ולא יהיה נכון לא לציין. אחרי ששמעתי את הסיפור של נטלי הבנתי עד כמה אני עוד יותר גאה בחקיקה הזאת ועד כמה חשוב לסיים אותה.

אני רוצה להגיד עוד תודה לשני גופים. גוף אחד זה עצמאים עושים שינוי. עם הקבוצה הזאת נפגשתי כבר בתהליך החקיקה, אחרי שהגשתי והבנתי עם כמה דברים אנחנו עוד מתמודדים. הבנות נמצאות כאן ואני מאוד אשמח שגם להן תהיה זכות להביע עמדה.

כמובן החקיקה הזאת עברה מהר בוועדת השרים רק בתמיכתו של שר האוצר משה כחלון וזה המקום להודות גם לו כי בלי תמיכתו מן הסתם, בלי הכספים שהוא הקצה לנושא הזה, לא היינו יכולים להתקדם.

הוא הקצה אותם בנוכחותי.

נכון. לכן אני אומרת תודה גם לשר האוצר שלנו.

אני מהתאחדות המלאכה והתעשייה. כמובן שאנחנו תומכים בהצעת החוק החשובה הזאת שלא ברור איך היא לא נחקקה קודם לכן.

הערה אחת. היום יש את יום שדולת הגאווה בכנסת. הרוב המכריע אלה נשים שמתקשות בהריון אבל היום יש הורות בכל מיני דרכים. השאלה למה לתיקון הזה לא לקרוא דמי לידה להורה העצמאי. לקראת הישיבה שוחחתי עם חברים אצלנו, חברים גאים לדוגמה שמביאים ילד לעולם באמצעות פונדקאית בחוץ לארץ. כל עצמאי שמתכונן להורות, בין אם זאת אימא מאמצת או אימא שיש לה פונדקאית או גבר שמביא בן הזוג שלו. זאת אומרת, כל הדרכים להתכונן להורות פוגעים בעצמאים. העניין הזה של שלושה חודשים אחרונים הוא מופרך מכל בחינה שהיא.

להערכתנו זה גם לא ישנה את עלויות החוק הזה. מדובר במספר קטן מאוד. הרוב אלה נשים שיולדות אבל יש גם גברים גאים ויש נשים שמאמצות ילדים או אימא שמלווה פונדקאית שנושאת את העוברים שלה והיא הולכת אתה לבדיקות. זאת אומרת, כל הכנה להורות פוגעת בעבודה במיוחד כשאתה עצמאי. הגיוני מאוד לעשות את זה לפי השנה שלפני כן. זה יהיה שווה יותר וצודק יותר. אם אנחנו כבר עושים את הצעד, כדאי לעשות את האקסטרה מייל הזה.

לי אישית אין שום התנגדות. נשמע את עמדת היועצת המשפטית.

טלי, ברשותך, הישיבה חזרה להיות מנוהלת על ידי. תודה לך על ההבהרה שנתת לנו. אני חושב שאם לא נתייחס, נמצא את הדרך אולי להתייחס.

עוד הערה אחת, ברשותך. היום דמי לידה מגיעים לכל אותם גופים. זאת אומרת, אם משנים, זה אמור לחול על כל גורם.

אני מודה לך. אנחנו נבדוק את זה ונראה אם יש צורך בתיקון לפני הקריאה השנייה והשלישית.

אני רוצה להעיר שלפי הבנתי סעיף 54 מדבר על חישוב שכר עבודה והוא נוקט בלשון עובדת עצמאית אבל כל הסעיפים שאחר כך, 57א, 57ב, מחילים את סימן ג' ומן הסתם זה יחול באופן אוטומטי גם על סוגי הורות שונים. החוק, כמו שהוא מנוסח היום, כבר חל לגבי אותם הורים.

אולי מן הראוי לומר הורה עצמאי.

אנחנו מתלבשים כאן על נוסח חוק שכבר קיים.

בואו לא נלך לפינוקים אלא נלך למהות. המהות מטופלת לדעתך?

זה חל. כן.

המהות מטופלת וזה הכי חשוב.

אדוני היושב ראש, חברת הכנסת פלוסקוב, אני ממונת תחום חקיקה בלשכת יועצי המס ויושבת ראש פורום הנשים בלשכה. לפני כן אני אימא ואני עצמאית. אני קודם כל רוצה לברך אתכם על הצעת החוק. גם אני נתקלתי באותה סיטואציה. בשנת 2011 נולדו לי תאומים ואני החזרתי את כל דמי הלידה שקיבלתי.

הנוסח של ההצעה כרגע, כפי שהיא מנוסחת, מאחר ושנות ההיריון שלי ושנת הלידה שלי נפרסו על שתי שנות מס, למעשה בנוסח הנוכחי, אם הנוסח הזה היה קיים ב-2011, גם הייתי צריכה להחזיר את דמי הלידה. צריך להוסיף כאן עוד תיקון שמבהיר שאם בתקופת הלידה נפרסו על שתי שנות מס, שייקחו את השנה הקודמת להן או לפחות שיתייחסו לכך שיש נשים שנעדרות מעבודתן ונאלצות לאבד זמן עבודה ואני כעצמאית, אף אחד לא משלם לי על זמן העבודה הזה. אני נעדרתי. לא רציתי לסגור את העסק שלי ונעדרתי בגלל הריון מורכב וההכנסות שלי הצטמצמו כבר בשנה שקדמה לשנת הלידה. כלומר, ילדתי ב-2011 וההכנסות שלי ב-2010 נפגעו משמעותית. חייבים לתת לזה כאן ביטוי.

יש תשובה לכך?

לא. צריך לשאול את ביטוח לאומי. לפי דעתי כדאי לשאול איך הם רואים את זה.

מעבר לזה, אני חושבת שהבחירה להיות עצמאית כאישה צעירה שרוצה להביא ילדים לעולם, היא בחירה שהיום אני אעדיף לשמור על מעמדי כשכירה ולא לצאת להיות עצמאית. אני שומעת נשים שאומרות זאת. אני חושבת שנשים שהקימו את העסק שלהן, צריך לתת להן איזושהי רשת ביטחון. כלומר, אם אישה הקימה את העסק שלה בשנת 2010 וילדה בשנת 2011 או במצב אחר, העסק עוד בחיתוליו, הוא רק מתחיל וההשקעה עולה על ההכנסה, צריך לשים איזושהי רשת ביטחון כאן בין אם בדמות שכר מינימום, בדמות איזשהו משהו שהמדינה תגיד שהיא רוצה לעודד אותך, את לא תישארי לבד למרות שאת אישה ועצמאית.

נציגי הביטוח הלאומי, יש התייחסות לזה?

אני מהלשכה המשפטית במוסד לביטוח לאומי. אדוני רוצה שאתייחס לסקירה של התיקון או לנקודה הזאת?

לנקודה הספציפית. אחר כך ניתן לך את רשות הדיבור.

אני אתייחס לנקודה הספציפית ואחר כך ברשות אדוני אתייחס לכל התיקון. אנחנו מבינים את הנקודה שמעלה הגברת ואנחנו נבחן אותה. יש בזה בעיה מסוימת מבחינה זאת שזה מרחיק את בסיס השכר מהיום הקובע וכל חוק הביטוח הלאומי, ודאי דמי לידה וכל הגמלאות האחרות מחליפות השכר, בסיס השכר אמור להיקבע לפי היום הקובע כאשר היום הקובע הוא היום שהפסיקה עובדת לעבוד בהיותה בהריון. בתיקון הזה אנחנו מגמישים את בסיס השכר ואומרים שבגלל המצב, בגלל שנשים נפגעות, אנחנו לבחון את זה ולקחת את השנה הקודמת. כאן בעצם מוצע שניקח עוד שנה אחורה וזה מרחיק עוד יותר. אם היא ילדה בשנת 2011 ורוב ההריון היה ב-2010, ההכנסה שלה נפגעה גם ב-2010 וגם ב-2011. לכן בסיס השכר, גם ב-2010 וגם ב-2011, ייפגע. היא מציעה שניקח את זה אחורה ל-2009. זה דבר שצריך לחשוב עליו.

יש בזה הרבה הגיון.

אני לא שולל את ההיגיון. אני מבין את ההיגיון.

רק מבחינה פרוצדורלית. אנחנו נחכה לביטוח הלאומי אבל לא הרבה זמן אלא זה עניין של ימים כדי שהוא יתייחס לנושא הזה אבל היום אנחנו נצביע בקריאה ראשונה ויש לנו את האפשרות הטכנית לשלב את ההתייחסות של הביטוח הלאומי בהתאם לפני הקריאה השנייה והשלישית.

שלום. אני ראש תא נשים בעצמאים עושים שינוי. אני אימא לחמש בנות, עצמאית, כך שיש לי בחוק הזה גם עניין אישי וגם עניין עתידי.

אנחנו מברכים על הצעת החוק הזאת. פגשנו את חברת הכנסת פלוסקוב יחד עם הבת הצעירה שלי שבדרך כלל מתלווה אלי אבל היא כבר עשתה איזושהי כברת דרך ופחות מתאים לה לשבת היום בוועדות. לפני כחודשיים, ממש לפני שנפגשנו בלשכתה של חברת הכנסת פלוסקוב, יצאנו בקמפיין ברשתות החברתיות – אנחנו תנועה חברתית ואנחנו נושאים את דברם של עצמאים ברשתות החברתיות ואנחנו שומעים את הדברים מן השטח. העליתי לרשת תמונה שלי עם ניבי התינוקת שלי בה קראתי ואמרתי שבחופשת הלידה שלי נדרשתי להחזיר 7,000 שקלים. שוב, אני מדברת על חופשת לידה אחת רחוקה כי כמה ניבי עלתה לי אני עוד לא יודעת אלא אני אדע רק אחרי שיוגש דוח 2015, אחרי שהכסף מזמן הוצא. כשיגיע דוח 2016 אני אדע כמה אני נדרשת להחזיר.

הרשת הגיבה לדבר הזה בצורה אסטרונומית. הקמפיין שלנו הגיע בתוך שתי יממות לחשיפה של מעל חצי מיליון משתמשי פייסבוק ומעל 4,200 שיתופים של אימהות ועצמאים ברשת שהגיבו בהמוניהם. זאת אומרת, קיבלנו פידבק עצום על הכאב שנמצא בנקודה הזאת.

לעניין חישוב שלושת החודשים. אנחנו מבקשים להתייחס לפוטנציאל ההשתכרות המלא ושלושה חודשים גם הם אינם משקפים את פוטנציאל ההשתכרות בכלל ובוודאי של אם הרה. אנחנו מזכירים שאנחנו עצמאים והדיווח שלנו הוא דיווח שנתי. זה הנתון שיש לנו ואנחנו יודעים מה הפוטנציאל על פי דוח שנתי ולייצר עכשיו דוח רבעוני שהוא גם לא קלנדרי אלא תלוי חודשי של כל עצמאית ועצמאית, זה מסבך ומסרבל לדעתנו את העניינים פרקטית.

אני אוסיף ואומר בקצרה שאנחנו רק מגרדים את פני השטח עם הצעת החוק המבורכת הזאת. הצגנו בפני חברת הכנסת פלוסקוב כאבים נוספים שעצמאיות אימהות מציגות דרך הקמפיין הזה, נושאים של טיפולי פריון, שמירת הריון, סיבוכים נוספים שעצמאיות ואימהות שכירות נתקלות בהן וגם כאן עצמאיות מופלות בזכויות שהן לא מקבלות. אנחנו חוזרים לשורש של הדברים. החוק הזה מטפל באפליה מתמשכת כלפי עצמאים ואנחנו מברכים על התיקון הזה ומצפים לראות תיקונים נוספים בהמשך ובטוחים שהוועדה תעשה זאת. תודה.

אני חייב להגיד, ולא מפני שאני שייך לסיעה בראשה עומד שר האוצר אבל הסיעה שלנו עסקה בהרבה מאוד נושאים שקשורים לעצמאים.

אנחנו מעריכים זאת מאוד ורואים את זה.

עסקה ועוסקת. אני חושב שזה באמת, כמו שאמרת, אלה תיקוני עיוותים שנמשכו לאורך שנים. מעט זמן בחיי הייתי עצמאי, בין הפנסיה לבין הכנסת, ואני רוצה להגיד לכם שאם הייתי חושב יותר מוקדם, הייתי בורח מלהיות עצמאי כי אין לי שליטה על מה שעושים בכספי, לא שהרווחתי הרבה כל כך, אבל זאת פשוט השתוללות קשה מול המס ומול הביטוח הלאומי וכל הרשויות שעוסקות בעצמאים. אני לא מקנא בכם. כעצמאי אתה חושב שכל העולם הוא שלך אבל מה שקורה זה הפוך, אתה משרת את העולם חוץ מאשר את עצמך. אני בהחלט רוצה להודות לחברים שלי, וכמו שנאמר על ידי טלי פלוסקוב, יש לנו ראש רשימה שאצלו זאת אובססיה.

הוא מוביל את הפנסיה והוא מוביל את הנושא של דמי אבטלה. הוא יתקן עוד הרבה עיוותים במהלך הכנסת הזאת ואני מקווה שיעשה זאת בזמן הקרוב.

אנחנו מטפלים גם בדמי האבטלה. תעבירו לנו את האינפורמציה כי אין כמו השטח כדי לספק את הידע הטוב ביותר.

זה מה שאנחנו יודעים לעשות.

תעבירו לנו. נשמח לקבל מכם כל אינפורמציה וכל המלצה.

אחד הדברים שאנחנו מנסים להשריש מתוך ההבנה של איך השטח פועל או איך השטח רוחש, אנחנו מדברים על עובדים שכירים ועל עצמאים. אנחנו מנסים לבסס את התפיסה שמדובר באזרחים עובדים שכירים ואזרחים עובדים עצמאיים. ההבדל היחידי הוא איפה הם עובדים אבל כולנו אזרחים עובדים, כולנו משלמים מסים וכולנו מפרנסים את הביטוח הלאומי. הפער היחידי הוא בזכויות. בחובות אנחנו שווים, על עצמאים אפילו מושתות חובות גדולים יותר. שוב, הביטוח אזרחים עובדים עצמאים, אזרחים עובדים שכירים, זה כבר קורא לתיקון וביסוס שוויון.

כאן אנחנו מסיימים את הצגת הדברים של הארגונים ופונה לנציגי הביטוח הלאומי.

תודה אדוני. קודם כל, באמת לידה קלה לכל הנשים שמצפות, עצמאיות, אזרחיות עצמאיות עובדות ואזרחיות שכירות עובדות.

שמתם לב שהצטרפה עלינו חברת הכנסת מרב מיכאלי?

כמו שנשיא להב אמר קודם, הביטוח הלאומי פועל אך ורק מכוח החוק וכאשר יש לו שיקול דעת, הוא מפעיל אותו וכאשר אין לו שיקול דעת, אין לו ברירה אלא לא להפעיל אותו. כידוע לכולם, ודאי לכל העצמאיות כאן, עצמאיות משלמות דמי ביטוח לאומי לפי מקדמות וגם בסיס השכר שלהן לגמלאות השונות נקבע לפי המקדמות שהן משלמות ולכן כאשר הן יולדות, דמי הלידה שלהן משולמים לפי המקדמות. לעתים, האחוז הקטן של המקרים, כאשר השומה הסופית שלהן היא קטנה יותר מהמקדמות, הן צריכות במצב החוקי הקיים להחזיר חלק.

אני אתן מספרים. לפי הנתונים של מינהל המחקר של המוסד לביטוח לאומי מדובר על כ-9,000 עצמאיות בכלל, מתוכן רוב העצמאיות, השומה הסופית שלהן בערך בחמישים אחוזים מיטיב אתן. זאת אומרת, רוב הנשים העצמאיות, לפי הנתונים של המוסד לביטוח לאומי, השומה הסופית שלהן רק מגדילה להן את דמי הלידה כך שביטוח הלאומי נותן להן הפרשים לזכות. נכון שכשלושים אחוזים, יש להן שומה סופית נמוכה יותר ובאמת הן צריכות להחזיר חלק מדמי הלידה.

בהתאם לנתונים העדכניים של שנת 2015, העלות של התיקון הזה כבר עלתה לכעשרים מיליון שקלים אבל אנחנו מברכים על התיקון הזה.

אני רוצה לציין את ההבדלים. הייתה כאן דרישה להכניס גם את הנושא של השכירות השעתיות. לעמדתנו המצב חוקי הקיים נותן מענה לשכירות בשונה מהעצמאיות ואני אסביר. תקנות הביטוח הלאומי, מה שאנחנו קוראים להן תקנות הצמצום, זה נקרא תקנות הביטוח הלאומי (אימהות), הן כאלה שכאשר אישה הפסיקה לעבוד או נגרמה לה הפחתה בעבודה או בשל הלידה או בגלל סיבות שלא תלויות בה, אם נפגעה לה ההכנסה עובר ללידה, זאת אומרת לפני הלידה, התקנות נותנות מענה. לכן אם יש צמצום בהכנסה, אפשר לבחור רבע שנה אחר כך שההכנסה שלה לא תיפגע. הבעיה הייתה עם עצמאיות שאחרי הלידה היו צריכות להתניע מחדש את העסק וההכנסה שלהן אחרי הלידה נפגעה ולכן התקנות הקיימות לא נתנו לזה מענה. לכן התיקון נותן לזה מענה אבל לשכירות שבעצם ההכנסה שלהן פני עבר נפגעה, התקנות מאפשרות לבדוק האם הפגיעה בשכר נפגעה בשל ההיריון או בגלל סיבה שלא תלויה בה. המצב החוקי הקיים נותן לזה מענה.

נותן מענה והידע הזה יורד עד לשטח הפקיד בסניף?

בוודאי. יושבת כאן מנהלת תחום אימהות שמנחה את כל הסניפים. אלה תקנות.

ספציפית. בינתיים שמענו עדויות של אימהות שילדו או עומדות ללדת וכל התגובות אומרות שהשטח לא נותן את התשובה ההולמת.

אדוני מדבר על שכירות או על עצמאיות?

על עצמאיות.

אם לא הייתי ברור, אני מתנצל ואני אבהיר.

שלושים אחוזים, כרגע מבקשים מהן להחזיר כסף. למה?

אולי לא הבהרתי את עצמי. התיקון עוסק בעצמאיות ואכן כשלושים אחוזים עצמאיות נפגעות במצב החוקי הקיים.

זה המון.

כחמישים אחוזים מהנשים העצמאיות נהנות מהמצב החוקי הקיים וכשלושים אחוזים נפגעות מהמצב החוקי הקיים. התיקון הזה אכן היטיב אתן והוא ייתן להן אפשרות לבחור בין שני בסיסי שכר שונים, בין שנת הלידה לבין שנה קודמת ללידה.

התייחסתי במאמר מוסגר לנושא שעלה כאן, לשכירות השעתיות. בנושא הזה המצב החוקי הקיים נותן להן מענה ואני אסביר. תקנות הצמצום, כאשר נפגעת הכנסתה של אישה לפני הלידה, ברבע השנה שקדם ללידה או בגלל הריון או בגלל סיבות שלא תלויות בה והכנסתה נפגעה, ניתנת אפשרות למוסד לביטוח לאומי לבחור רבע שנה אחר אבל זה כאשר מדובר ברבע שנה שקדם ללידה. עצמאיות, הרבה פעמים, כמו שאמרנו, מדריכות טיולים ואחרות, כאשר הן חוזרות לעבוד אחרי הלידה, חלק מהלקוחות כבר עזב אותן והן צריכות להתניע מחדש את העסק, הדברים האלה ברורים וידועים, ולכן התקנות לא נותנות להן מענה כיוון שהפגיעה בשכר שלהן היא לאחר הלידה.

אם אני מבין טוב, זה אומר שהיום אין צורך להתאמץ לעשות תיקון עבור העובדות השעתיות.

נכון. מדויק.

זאת ההמלצה שלך.

מדויק.

הארגונים, תנסו לסתור את דבריו.

עלה כאן נושא של חקירות. כמובן שכאשר יש הפרשי שומה שמגיעים ממס הכנסה, לא נעשות שוב חקירות ושום דבר. יש חקירות כמו בכל ענפי הביטוח הלאומי כאשר יש חשש למרמה, אבל זה באמת אחוז שולי שבשוליים וזה לא נעשה כדבר שבשגרה.

אני אציין שכאשר נוצר חוב ליולדת, מודיעים לה על החוב והיא יודעת עליו.

בנושא הסופי, הבנתי שיש הסכמה של המציעה, אמנם היא לא ששה לזה אבל היא הסכימה לזה, שתהיה הוראת שעה של חמש שנים. בסופו של דבר, כמו שציינתי קודם, זה משהו שהוא לא נעשה בביטוח הלאומי, אפשרות לבחור בין שני בסיסי שכר שונים אלא זה משהו חדשני ולכן אנחנו מבקשים לבחון את זה. זאת תקופה די מכובדת של חמש שנים כאשר מינהל המחקר שלנו ילווה את התיקון הזה ויבדוק האם העלייה וההטבה שמקבלות העצמאיות היא סבירה או שמשום מה היא חורגת מגבולות הסביר. אחרי חמש שנים נתכנס כאן שוב וכמובן אני מניח שנאריך את התיקון הזה אלא אם כן נמצא ממצאים חריגים.

הבנתם שזאת הוראת שעה לחמש שנים. לפני תום חמש השנים תיעשה בדיקה. במהלך התקופה ייערך מחקר, יבואו לכאן עם המלצות ויתקיים דיון חוזר בוועדה. אני בטוח שטלי תהיה כאן כדי ללוות אתכם ותוכלו לחדש או לתקן לטובת המבוטחת.

אני חייבת לומר שלא היה לי קל להסכים עם זה אבל במקום לא להתקדם בכלל, הלכתי לכיוון הזה. בכל מקרה לא מדובר לא בשנה ולא בשנתיים אלא מדובר כאן על חמש שנים וזאת תקופה לא קצרה. אני מאמינה שבעוד שנתיים כבר תראו פחות או יותר תוצאות ואנחנו לא נחכה לחמש השנים אלא נקדים את זה ונתקדם לכיוון החקיקה.

אדוני, אני מקווה שגם אתה תהיה כאן בעוד חמש שנים. לפרוטוקול.

אני מאוד מאוד שמחה ואני רוצה לשבח את חברתי טלי פלוסקוב שהניחה את הדבר הסופר חשוב הזה שיש לי עונג להיות שותפה לו. הואיל וציטטת מהמחקר של מרכז המחקר והמידע שלנו, הוא מדבר על העלויות הזניחות – וסליחה שאני אומרת את זה אבל במונחים לאומיים מדובר בעלויות זניחות – לפתור עוול בלתי נסבל בעליל ובאמת היה צריך לפתור אותו כבר מזמן.

זה לא בגלל הביטוח הלאומי. אף אחד לא הציע את זה.

בסדר.

אם אתם פותחים את ספר התלונות, הוא ארוך. נסגור אותו ונלך לעתיד.

בדיוק. אני לא רוצה להיכנס לדבר הזה אלא אני רוצה לדבר קדימה. קודם כל, מה שטלי הסכימה, טלי הסכימה ואנחנו נלך עם זה לפחות בשלב הזה.

אני חייב להגיד שעד אתמול בלילה ניסיתי לטפל בזה והסבירו לי שהסכימו וכי שר האוצר ביקש להתחיל כך. תדעו שזה מחייב את כולם להמשך.

את זה אני אומרת. טלי הסכימה, טלי בעל הבית.

אני רוצה לומר משהו לגבי העובדות השעתיות. גם אם לביטוח לאומי יש אפשרות לבחור, אם אין עליו חובה לבחור את הגבוה יותר, זאת בעיה. אם כן, או שנביא לכאן תיקון עקיף או בחוק או בתקנות אבל העובדה שבביטוח לאומי יש אפשרות לבחור בחישוב אחר, לא מחייבת אותו והמציאות מלמדת שזה לא מה שקורה. מה שאתה מציע זה בפירוש לא פותר את הבעיה.

אני מאוד אשמח אם כאמור אתם רוצים להציע משהו, אבל אם לא – אנחנו נהיה חייבות לטפל בזה לקריאה הבאה ולהכניס את זה לתוך החוק הזה, לגבי העובדות השעתיות. הביטוח הלאומי אומר שהוא מאפשר לפתור את הבעיה אבל הוא לא פותר אותה בפועל והוא בוודאי לא מוודא את זה.

אבל שזה לא יעכב את הצעת החוק הנוכחית.

בהחלט. זה מה שאמרתי.

דרך אגב, זה לא רק לגבי העובדות השעתיות אלא זה קיים.

אם היא מפחיתה את היקף עבודתה בחודשים שקדמו ללידה, היא יכולה לבקש לבחור חודשים אחרים אבל היא צריכה להיות מודעת לכך.

ברשותך, אם מקובל על אדוני, זה מה שאני אומרת. כרגע נתקדם עם החוק כמו שהוא ונבקש מהביטוח הלאומי להביא לקראת הקריאה הבאה נתונים, כמו שמציעה היועצת המשפטית של הוועדה, שיאמרו לנו בכמה עובדות שעתיות מדובר והצעה איך באמת לעגן ולוודא את הזכויות כמו שראוי שתינתנה. אז נוכל להכניס את זה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

ענת, את יכולה להסביר לביטוח הלאומי במושגים המשפטיים שלכם?

אתם הפניתם בצדק לתקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי לגבי חישוב שכר עבודה רגיל שמדבר שם על מצב של השלמת שכר, אם יש הפחתה, אם מפאת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, חופשה, ימי אבל וכולי. מה שחברת הכנסת מיכאלי אומרת זה שאין כאן נוסח שמחייב לבחור לפי הגבוה מבין שני החישובים כמו שיש בהצעה שבפנינו, ובנוסף לא ברור האם באמת עובדת שעתית שמפאת ההיריון יש לה הפחתה בשעות העבודה, אם זה נכנס באמת למצבים של תאונה, שביתה, השבתה וכולי. לכן חשוב לראות אם יש לכם נתונים לגבי כמה עובדות שעתיות באמת משתמשות ובכלל מודעות לתקנה הזאת ומבקשות חישוב לפי התקנה הזאת.

בתקנות הביטוח הלאומי (אימהות) יש תקנה 2(א) ותקנה 2(ב). תקנה 2(א) מדברת על בשל ההיריון ותקנה 2(ב) מדברת מסיבה שאינה תלויה בה. זאת אומרת, אם זה בשל ההיריון, היא נכנסת בתקנה 2(א) ואם זה מסיבה שאינה תלויה בה, היא נכנסת לתקנה 2(ב).

אני מבקש ברשות אדוני, אם אפשר, לתת את רשות הדיבור למנהלת תחום אימהות, גברת אתי נמרודי שתתייחס ותאמר איך הדברים נעשים בפועל ואיך נעשה החישוב לגבי עובדות שעתיות.

לפני שגברת נמרודי תתייחס. אנחנו אמורים לקבל מהביטוח הלאומי תשובה אחרי הקריאה הראשונה?

כרגע אנחנו מבקשים כדי שלא לעכב את הקריאה הראשונה.

זה אומר שמדובר בשבועיים?

בערך שבועיים.

תוכלו לעמוד בזה?

נמצאת כאן נציגת מינהל המחקר שלנו.

קחו לעצמכם שבועיים ותוך שבועיים תביאו אלינו תשובה. תאמו את זה עם ענת.

ברשות אדוני, אני אציין עוד דבר אחד. אלה שני תיקונים, וגם אם נסבור בסוף שהתיקון נדרש, אלה שני תיקונים שונים. התיקון שאנחנו מדברים עליו הוא תיקון בחקיקה ראשית וזה תיקון בחקיקת משנה של התקנות. לכן אני לא סבור שהוא יכול להשתלב ביחד.

תסיימו את זה מחוץ לישיבה. אם זאת תקנה, תסכמו מתי אתם מביאים כי אני מבין שהתקנות הן יוזמה שלכם.

אני מבקשת להגיד שכריכת עצמאיות עם שכירות שהן שכירות שעתיות, היא לא לגמרי נותנת מענה לשכירות מפני שכאן אנחנו מדברים על חישוב לפי שנה קודמת. כאשר אנחנו מדברים על עובדות שעתיות, בדרך כלל אין להן היסטוריית תעסוקתית שצריך ללכת לשנה קודמת והפתרון היום מצוי בתקנות. אני יכולה להגיד שיש לנו חוות דעת משפטיות שקובעות גם למורות שהן מורות מחליפות שברבע השנה שלהן יש להן חופשת קיץ ואנחנו משלימים להן ימי היעדרות ואנחנו מחשבים להן לפי רבע שנה קודם. אנחנו מפרסמים את הנתונים גם באתר האינטרנט ושולחים מידע ואומרים שאם יש ירידה בשכר שלא תלויה בך או בגלל ההיריון, את רשאית לדרוש חישוב מחודש. יש טיפול בנושא ואנחנו מעדכנים את זה יום יום ושעה שעה.

בכל מקרה הנושא של העצמאיות עובר.

זה הכי חשוב.

זה לא יתעכב עם הבעיות של העובדות השעתיות שגם קרובות לליבנו ואנחנו רוצים לטפל בהן. אם לא נהיה מסוגלים לתקן או להוסיף עם תקנה או בלי תקנה את התיקון בעובדות השעתיות, אנחנו קודם כל מעבירים את הנושא של העצמאיות. אני רוצה שזה יהיה ברור ושלא יהיו אי הבנות.

אני אשמח להעלות כאן איזשהו נושא. אני מעצמאים עושים שינוי. הצעת החוק מדברת על רבעון. אני רוצה להעלות כאן סוגיה נוספת. הרבעון לא באמת משקף הכנסה של עצמאית. קחו בחשבון שלגבי עצמאיות יש פערים מאוד מאוד גדולים ויש המון מקצועות עונתיים. אם רק נחשוב על דוגמה כמו מורה לשחייה שיולדת בחורף, גם הרבעון בשנה קודמת לא משקף את ההכנסה שלה. זה נכון לגבי נשים שמעבירות חוגים, זה נכון לגבי כל המגזר.

שמענו שהם בוחרים את הרבעון המתאים ביותר.

אולי אני לא הבנתי נכון כי בהצעת החוק מדובר על רבע שנה ולא מדובר על שנתי. אני מחדדת את מה שמורן אמרה.

החישוב הוא שנתי.

בסדר, החישוב הוא שנתי וזאת נקודה שהיה חשוב לנו להבהיר אותה.

התקופה שלוקחים מתוך אותה שנה היא רבע שנה.

היה חשוב לי להבין שהחישוב הוא שנתי.

אני מנעמ"ת. יש לי שאלה לגבי נושא הוראת השעה. בא ביטוח לאומי ואומר שהוא עושה הוראת שעה כי בשום מקום אין לו בחירה אבל כאשר אנחנו מדברים על שכירות למשל, אתם כן בוחרים. אם נגיד היו לה שעות נוספות ולא היו לה בשלושת החודשים האחרונים, אתם כן לוקחים שנה כך שיש לכם בחירה.

רבעון קודם באותה שנה.

זה לא כל כך משנה. הסכימו, בסדר, הסכימו, אבל אני חושבת שיש לכם כאן איזושהי חשיבה מוקדמת מבחינת דעה מוקדמת לגבי עצמאיות.

מה שאת אומרת, בצדק, זה שיש כאן חוסר עקביות. אם הטיעון הוא שביטוח לאומי לא בוחר על בסיס מה לחשב והנה הפעם הוא עושה יציאה מן הכלל וכן בוחר לפי מה לחשב, זה פשוט לא נכון עובדתית. לכן בעצם אין הצדקה לטיעון שלכם שזאת הסיבה להוראת שעה. אם הסיבה היא אחרת, תאמרו מה היא.

אני חושב שקיבלנו מספיק הבהרות. בואו לא נפספס את המטרה המרכזית. נעביר את החוק. אנחנו נותנים עכשיו את רשות הדיבור ליועצת המשפטית של הוועדה שתקרא לנו את הצעת החוק ואת התיקון הנדרש.

לפני שאני אקריא, ברשותך אדוני שתי הערות. לגבי הוראת שעה, אני רק מבהירה. הנוסח שבפניכם כרגע לא מנוסח כהוראת שעה אלא כהוראת קבע. אנחנו נוסיף בנוסח הוראה שמבהירה שמדובר בחוק שיעמוד בתוקפו חמש שנים. אני מבהירה שבתום חמש השנים האלה, כדי להאריך את החוק ולקבוע אותו כהוראת קבע צריך יהיה לעבור שוב את כל תהליך החקיקה. אין כאן איזושהי דרך קיצור ושוב, או שתי קריאות, אם זה יגיע מטעם הממשלה או שלוש שקריאות, אם זה יגיע מטעם חבר כנסת.

אוטומטית הוא חוזר אחורה.

אם לא עושים כלום, החוק הזה מתבטל.

אם יש הסכמה, אנחנו מאוד נשמח. עד הבוקר לא הבנתי שיש הסכמה.

אנחנו כן מבקשים את הוראת השעה. רק אם יש חשש שחלילה אחרי חמש שנים זה יתמסמס, אנחנו מתחייבים להביא כי קודם כל, יכול להיות, כמו שחברת הכנסת פלוסקוב ציינה, שאחרי שלוש שנים או שנתיים נגלה שהתיקון הוא כל כך טוב ואנחנו רוצים להחיל אותו כבר בהוראת קבע ואז אנחנו ניזום את זה. אם חלילה זה לא יקרה, אנחנו מתחייבים שאחרי ארבע שנים, ארבע וחצי שנים, לפי דרישת הוועדה, נקיים דיון אליו נביא את כל הנתונים, נבחן את התיקון ואנחנו נביע את עמדתנו וכך גם כל הארגונים השונים ואז נוכל להתקדם בנושא.

אנחנו סומכים עליכם שלא תתנו לנו לשכוח.

נקודה נוספת היא העלות התקציבית. כרגע לא נמצא כאן נציג האוצר אבל הם כן שלחו לנו את העלות התקציבית והם מעריכים אותה בין אפס לעשרה מיליון שקלים. מהביטוח הלאומי שמענו על סכום אחר והוא מדבר על עשרים מיליון שקלים.

אפס שקלים לא, אבל עשרה מיליון שקלים, כן.

לפי התקנון מי שנותן הערכת עלות תקציבית לוועדה, זה שר האוצר ולכן ההערכה התקציבית שאנחנו כרגע נכתוב בדברי ההסבר לקריאה הראשונה היא עשרה מיליון שקלים.

יש הסבר. אי אפשר לתכנן את מספר הלידות. אני ממליץ לכן לעשות כמה שיותר ילדים.

עוד הערה אחת. אנחנו נבהיר בדברי ההסבר שאנחנו לקראת קריאה שנייה ושלישית כן רוצים לבחון את הנושא של עובדת שתקופת ההיריון שלה נפרסת על פני שתי שנות מס ואיך אנחנו פותרים את הבעיה הזאת שהשנה הקודמת היא בעצם שנה שגם הושפעה מהפחתת עבודה.

לגבי העובדות השעתיות, אמרנו ונציין בדברי ההסבר שזה יבוא לקראת קריאה שנייה ושלישית.

זה לא מעכב את החוק הזה.

אני אקריא את ההצעה.

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 176 והוראת שעה), התשע"ו-2016

תיקון סעיף 54

בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 54(ב)(2) במקום האמור בו יבוא:

"(2) בעובדת עצמאית, על פי הגבוה מבין אלה:

ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א).

ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנה שקדמה לשנה בה חל היום הקובע".

תחילה, תחולה והוראת שעה

תחילתו של סעיף 54(ב)(2) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, שלשוה חודשים מיום פרסומו של החוק (להלן – יום התחילה) והוא יעמוד בתוקפו חמש שנים מיום התחילה ויחול על מי שלגביה חל היום הקובע ביום התחילה ואילך.

חברת הכנסת מרב מיכאלי מחליפה את חברת הכנסת מיכל בירן.

מי בעד אישור הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 176 והוראת שעה), התשע"ו-2016? מי נגד?

הצבעה

בעד הצעת החוק – פה אחד

הצעת החוק נתקבלה.

הצעת החוק אושרה פה אחד.

תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.