הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 77

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, י"ג באדר א התשע"ו (22 בפברואר 2016), שעה 14:00

בחינת הטיפול הממשלתי בעידוד העלייה מברזיל וקליטתה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

אירוס הומינר - מנהלת אגף יזמות עסקית, משרד העלייה והקליטה

דוריס קריאף - מנהלת ארצית לתיעוד וזכאות, משרד העלייה והקליטה

דגנית סנקר - מנהלת תחום קליטה בקהילה, משרד העלייה והקליטה

אלה סבן - סגנית מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה, משרד העלייה והקליטה

קונטנסה לויט - רכזת שירות טרום עלייה, המינהל לסטודנטים, משרד העלייה והקליטה

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

רועי בן נעים - עוזר סמנכ"לית, ראש ענף מעקב ובקרה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שמואל קורנבליט - פרויקטור לעולים דוברי ספרדית ופורטוגזית, עיריית ירושלים

ד"ר ליליאן בלום - רופאת משפחה, מכבי שירותי בריאות

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

אנה סרויה - רכזת זכאות ועלייה לדוברי ספרית ופורטוגזית, הסוכנות היהודית

מרק דובב - מנכ"ל המחלקה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

עודד פויר - מנהל היחידה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

מיכאל עבאדי - יו"ר בית ברזיל

גלדיס ברזובסקי - סגנית יושב ראש, בית ברזיל

ריקרדו לומסקי טורס - יחסי ציבור, בית ברזיל

משה עבאדי - מתנדב בית ברזיל

ריקרדו ששון - מתנדב, בית ברזיל

דניאל סגל אמועזי - מתנדב, בית ברזיל

ארנון גרונקראוט - מתנדב, בית ברזיל

לאיס מריה רוזל בוטלר - מתנדבת, בית ברזיל

מרטין טייטלבאום - מתנדב, בית ברזיל

אברהם גולדנברג - מתנדב, בית ברזיל

רמי אביגדור - מתנדב, בית ברזיל

יהודית אורנשטיין - מתנדבת, בית ברזיל

לאון שפיצקובסקי - מתנדב, בית ברזיל

מיליאנה טנטיג - מתנדבת, בית ברזיל

מריו לב - יושב ראש מועצת ארגוני עולים

אריאלה לניאדו וולה - מנהלת מערך קליטה, הקרן לידידות

נעם גוטליב - פרויקטור, תגלית

מרדכי יצחק ניגרי - עולה חדשה

מרקוס מוראס - עיתונאי

דוד דהאן - עיתונאי ומשפטן, יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת

דנה גורדון שושני

ר.כ., חבר המתרגמים

בחינת הטיפול הממשלתי בעידוד העלייה מברזיל וקליטתה

שלום לכולם, ברוכים הבאים. אנחנו מתחילים את הדיון. הנושא שלנו היום הוא בחינת הטיפול הממשלתי בעידוד העלייה מברזיל וקליטתה פה במדינת ישראל. זה הנושא שנדון בו היום.

רק כדי לתת לכם נתונים, לפי הסוכנות היהודית וממשרד הקליטה, הנתונים שקיבלנו הם שבשנת 2015 עלו מברזיל רק 496, בהשוואה ל-280 בשנת 2014. זה מראה עלייה במספר העולים מברזיל ולכן אני רואה פה גידול של 77% בשנה.

לפי מה שאני שמעתי, הגיעו אלי ארגוני העולים ודיברו איתי שהעלייה אפילו יותר מזה, הצפי של שנת 2016 יגדל יותר ממה שב-2015, ולכן יש שם בעיות בעניין של זירוז עלייתם לישראל וגם בתחום הקליטה פה בארץ, ואני בטוח שהם ישתפו אותנו ויסבירו לנו איפה הבעיות.

לכן אני אתן קודם כל ליו"ר מועצת ארגוני העולים, מריו לב, בקשה.

אני רוצה להודות לד"ר נגוסה. האמת שאחרי הפנייה של בית ונצואלה יש הסכים - - -

בית ברזיל.

בית ברזיל. מה אמרתי? אני אתקשר עם בית ונצואלה אחר כך. רשום לי הקשר עם ונצואלה. אני באמת רוצה לברך אותו. אני רוצה להגיד שבדרך כלל יש בעיות בקליטה, יש כל מיני דברים ואנחנו צריכים לארגן את עצמנו לקליטה של עולים מכל מקום שיש לו אופי מיוחד.

לפני כמה שנים היה משבר בוונצואלה ובגלל זה התבלבלתי. במשבר בוונצואלה הקימו מהר מאד ועדה בסוכנות היהודית ועמדו - - - עם משרד הקליטה ועם התאחדות העולם, כדי לטפל בבעיות של העלייה מוונצואלה. הגענו לכמה סיכומים, לכמה דברים איך לקלוט אותם ולצערנו הרוב נסעו למיאמי, כמעט 90%.

כאן ההבדל הוא 180 מעלות. כאן האנשים, הקהילה מברזיל רוצה לעלות לישראל. כאן, מי שיוצא מברזיל בא לישראל. כמעט אין אנשים שעוברים לקהילות אחרות. אני חושב שכמה שיותר מהר נתארגן, כמה שיותר אנחנו נתמוך ונחפש כל מיני פתרונות – בתעסוקה, בדיור, במרכזי קליטה, בכל נושא שיכול לעזור לקליטה יותר טובה של העולים – אני חושב שזה יהיה טוב לנו ויהיה טוב לעולים.

תודה רבה. גם לי הייתה הזדמנות לבקר ולהשתתף בכנס של העולים בכפר סבא בבית ברזיל. זו קהילה מאד מגובשת. אני רוצה להזמין את מר מיכאל עבאדי, יו"ר בית ברזיל, בבקשה.

תודה. קודם כל תודה שכולם טרחו לבוא. באמת, זה מאד מרגש אותנו שבפעם הראשונה אני חושב בהיסטוריה אולי, מתייחסים לעלייה מברזיל בכנסת. זו המקום השישי בעולם בשנה שעברה שעלו ממנו יהודים לישראל, וזה לא זניח בכלל, ואנחנו באנו כולנו ביחד למען אותה מטרה, לתת את הגיבוי ואת הטיפול שצריך לתת כדי לעודד, כדי לעזור וכדי לקלוט את העולים. יותר מ-60% ממה שנמצא פה הם עולים חדשים שהגיעו בשנה האחרונה.

קודם כל אני מאד מתרגש, כמו שאתם רואים. זה ממש מראה לנו, פעם ראשונה יש פנים שאפשר לדבר על העניין ועל הנושאים שחשובים לעולים.

אנחנו הכנו מצגת מאד קצרה שאני רוצה לעבור אליה כדי להתחיל לשים את הנושא שבטיפול.

אז כמו שחבר הכנסת אמר, המספרים מאד גדלים. זה המספרים מהשנים האחרונות לפי הסוכנות. פה עדיין אולי חסרים את המספרים של העלייה שנמצאת בישראל. זאת אומרת זה מי שעולים דרך הסוכנות מחוץ לארץ, מברזיל. אז אתם רואים את מגמת העלייה כבר משנת 2013 ישנה מגמה מאד ברורה והמספרים לשנה הבאה, לשנה הזאת, שנת 2016 צפויים לעוד קפיצה מאד משמעותית. זה כבר לא זניח.

פה יש את ההתפלגות, אני מראה לכם שהברזילאים באים להרבה מקומות מגוונים בישראל, זה בשנה שעברה. עדיין יש כמה מוקדים מרכזיים כמו רעננה, ירושלים, באר שבע וקריית ים, עד שם. זה לא מקום אחד מאד מרכזי, אבל יש חמישה מקומות שהם מאד מרכזיים וזה בעצם היכן שנמצאים מרכזי הקליטה, אם אתם יודעים. זה גם בירושלים, גם ברעננה וגם במודיעין, גם בבאר שבע וגם בקריית ים. במודיעין יש מרכזי קליטה יותר טובים ועוד מעט אני אסביר. יש כאן נציגים של הקהילה, ויש שם קהילה ברזילאית שממש מתגבשת במודיעין סביב דניאל סגל שנמצא פה.

זה המספרים של השנה שעברה. זאת אומרת יש אפשרות כן לתת מענה ספציפי, אפילו גיאוגרפי בארבעה חמישה מוקדים.

זה עוד התפלגות. בית ברזיל זה התאחדות העולים הברזילאים וזה פועל מתחת למטריה של העולה. יש לנו בעצם יותר מ-100 מתנדבים וזו ההתפלגות של המתנדבים שלנו שגם באותם המוקדים שמצאנו עולים, יש לנו גם במובן התנדבותי וזה בדיוק אחד ה-. זה בא במקום, בוא נגיד זה בא בגלל אולי החוסר, חוסר הטיפול שיש מבחינה מערכתית. אז אנחנו נותנים את התשובה פנים אל פנים באותה שפה ומאותה תרבות. כל המתנדבים הם עולים ברזילאים לשעבר.

אנחנו התחלנו רק לפני שנה וחצי ובשנה הראשונה, בשנה וחצי הזאת, אלה חלק מהגופים שהתקשרנו איתם להסביר להם ולנסות לגבש שיתופי פעולה איתם, כדי שיחד איתם נוכל להשתמש במה שיש להם, לתת לעולים הברזילאים.

מה שאני רוצה עכשיו להבהיר, כמה השקפות על המצב של הברזילאים, לנסות להסביר למה העלייה הזאת באמת עולה ולמה המספרים גדלים. זה לא רק כתוצאה מעבודה של ההסתדרות הציונית והסוכנות, זה גם בגלל המצב הכלכלי בברזיל, או הייתי אומר אפילו בעיקר. אז יש משבר כלכלי חזק מאד במדינה כבר כמה שנים. זה מתבטא למשל במטבע. אז פה רואים את היחס של הריאל ביחס לשקל הישראלי. אתם רואים שבארבע השנים האחרונות השווי הוא פחות מחצי, כמעט פעמיים וחצי פחות שווי מול השקל.

זאת אומרת מי שתכנן עלייה ולקח בחשבון שבוא נגיד שכר הדירה שהוא יקבל מדירה שם יהיה מספיק לשכר דירה בישראל, זה כבר לא המצב. אתם רואים שכל מי שתכנן את זה לפני שנה או לפני שנתיים, המספרים מאד מאד השתנו. זה רק בשנת 2014, המיתון שהיה בברזיל. בשנת 2015 זה עוד יותר גרוע. התמ"ג במדינה ירד ב-3.5% ובשנת 2016 צפויים עוד 4.5% ירידה בתמ"ג בברזיל. וההבדל הזה בין ברזיל ישראל, ההבדל הכלכלי, גם מושך אותם, חוץ מהציונות כמובן.

רואים פה גם את הקורלציה בין המספרים האלה, בין המספר של הגידול, או ההיפך, הפיחות של התמ"ג הברזילאי והעלייה לישראל. זה קשור מאד אחד לשני.

בנוסף לזה יש גם הרגשה גוברת של אנטישמיות בברזיל, מבחינה ממשלתית במיוחד. כמו שאתם יודעים, ברזיל לא מקבלת עדיין את המינוי של דני דיין לשגריר המדינה. בספטמבר השנה נשיאת ברזיל תבקר באיראן. זו עוד דוגמא. רק בחודש הזה נפתחה השגרירות הפלסטינאית בברזיליה.

אז הפוטנציאל הוא שם. הקהילה הברזילאית היהודית מונה 120,000 אנשים וכבר יש בישראל 12,000 יהודים שמקורם מברזיל, ויש פוטנציאל שהמספר הזה באמת, אם כל הנתונים יהיו במקום, אז אפשר להביא המון.

בשקף האחרון, אחד לפני האחרון, זה מה שאנחנו חושבים שזה הנושאים שצריך לדבר עליהם, וגלדיס תדבר בעיקר על הנושאים האלה, מה אנחנו חושבים שחסר בעיקר, חוץ מהיחס הפרסונאלי בשפה הנכונה ובתרבות הנכונה. זה הנושאים החשובים ביותר מבחינת העולים החדשים – התעסוקה, השפה, קורסים מקצועיים וסיוע כספי.

שתדעו, בשקף הבא, זה השליחה הטובה ביותר שלנו בברזיל. זו דילמה, נשיאת ברזיל והיא באמת עוזרת לנו באמת להעלות את המספרים האלה. זו ההקדמה.

אני רוצה שגלדיס תתחיל לדבר על הנושאים עצמם, מה חסר, איזה מקרים אנחנו רואים. גלדיס, עובדת עם עולים חדשים בהתנדבות כבר 11 שנה רק מברזיל, מטעם העולים.

סגנית יושב ראש של העולה.

סגנית יושב ראש של העולה, והיא כבר בנושא הזה הרבה זמן. זה מפעל החיים שלה. כל העולים מכירים אותה בשמה, כל עולי ברזיל כבר עברו איתה, כבר דיברו איתה והיא כבר טיפלה בהם. אז אני מעביר את רשות הדיבור לגלדיס, ברשותך.

בבקשה.

תודה רבה. אני חושבת שאני לא צריכה מיקרופון. הקול שלי הוא מספיק חזקה. אני רוצה להתחיל בסקירה מהתחלה של תהליך העלייה מברזיל.

הצעד הראשון הוא הסוכנות היהודית בברזיל. בגלל שיש פה נציגים של הסוכנות, אז אני מברכת על נוכחותם ואולי נקבל מהם כבר תשובות על בעיות שאני ראיתי. אני השתתפתי בשתי משלחות של הסוכנות לברזיל בשנה האחרונה ומה שאני ראיתי, זה קודם כל בשנים האחרונות חלה הקטנה של מספר השליחים בברזיל. מספר הנציגים של הסוכנות בברזיל היום הוא 1, נציגה אחת בסן פאולו, ושני שליחים שהם מתחלקים חצי משרה בין תנועות הנוער וחצי משרה לעלייה.

לכן הפנייה של מה שאני מקבלת, הסוכנות לא עונה לי לטלפונים. הסוכנות לא יכולה לענות לטלפונים כשיש שתי בנות שם, שעובדות מאד קשה. אני לא חושבת שהן יושבות ושותות קפה. הן פשוט צריכות גם לעשות ראיונות, גם לתת הסברים לעולים וגם לענות לטלפונים.

אז אני פונה מכאן לסוכנות היהודית שתעלה את מספר העובדים כעלייה בגידול במספר העולים החדשים שיש היום מברזיל. כי נכון, אולי לפני שנתיים שלוש – שתי עובדות יכלו להספיק, אבל היום, עם הגידול של מספר העולים, אז זה לא מספיק. אני היום עונה על עשרות אימיילים שאני מקבלת מעולים בפוטנציה, שרוצים מידע על ישראל. מה הם שואלים אותי? כמה עולים החיים בארץ, כמה עולה שכר דירה. הם רוצים לדעת והם רוצים בשפה שלהם. הם לא רוצים בשום שפה אחרת.

בברזיל מעט אנשים יודעים אנגלית ומעט מהדור הצעיר אולי יודע ספרדית, כי ספרדית זו שפה שרק בשנה-שנתיים האחרונות התחילו ללמד בבתי הספר. אם חושבים שבברזיל כל אחד יודע ספרדית, אז טועים במחשבה. לא יודעים ספרדית והברזילאי רוצה לשמוע את המידע בשפה שלו. וזה בנושא של הסוכנות וההתחלה של העלייה.

אחר כך העולה עולה לארץ והוא מתקבל כאן במשרד הקליטה בשדה התעופה, על ידי מתנדב של העולה, שעם הזמן למד פורטוגזית וכולם אוהבים אותו – נחום, ממש כולם אוהבים אותו. הברזילאים מדברים כמה אדון נחום הוא נחמד אליהם, אבל הם מגיעים למשרדים של משרד הקליטה והם צריכים לקבל את תעודת הזהות, והם לא מבינים שום דבר ונותנים להם ניירות לחתום, שאמנם זה ניירות של סתם. תחתום פה על תעודת זהות. הם רוצים להבין על מה הם חותמים.

אפשר להגיד אוקיי, זה סטנדרטי, אתה צריך לחתום. אבל מי אוהב לחתום על ניירות כשהם לא מבינים מה כתוב שם? אין שם מתנדב שמדבר פורטוגזית שיכול להסביר. אני לא אומרת לתרגם את הניירות, זה ניירות של מדינת ישראל והם צריכים להיות בעברית, זה נכון. אבל אולי לקבל מישהו שיעזור. עובד שיידע ספרדית ויקבל אותם שם.

קודם כל אני רציתי לחזור לברזיל. בברזיל אין אולפני הכנה לעברית. אין אולפנים בעברית בברזיל כדי שאנשים יכינו את עצמם. הם צריכים לחפש. אמנם הסוכנות אמרה שבשנים האחרונות היא תיתן מענה, לא, היא תיתן עדיפות. לחינוך היהודי אין אולפנים בעברית. הם צריכים לקחת מורים פרטיים שם. יש מלא מורים לעברית שם שעובדים בבתי הספר היהודיים ולא כולם לומדים בבתי הספר. אתם ראיתם את המצב הכלכלי. המון יהודים עוזבים את בתי הספר היהודיים כי הם נורא יקרים. אז הם מגיעים לפה עם אפס עברית, ומי שיודע אז אוקיי. קצת עברית. אני אתן אחר כך לעולים החדשים להגיד איך העברית שלהם.

אז הם מגיעים לפה ומדברים בשפה שהם לא מבינים. הם לא מבינים עברית, הם לא מבינים אנגלית. אחר כך הם מגיעים למרכז הקליטה. במרכז הקליטה לפעמים, והיה לי סיפור של עולה חדשה שהגיעה ביום חמישי בלילה. אף אחד לא קיבל אותה. היא הגיעה לבד. המונית, נהג המונית כמובן דובר עברית, השאיר אותה עם המזוודות, עכשיו תלכי. והיא מגיעה. אף אחד. יש שומר שפותח לה את הדלת, יש מישהו שנותן לה את המפתחות ועד יום ראשון היא לא רואה אף אחד שיכול להסביר למה לאיפה היא הגיעה בכלל ולאן היא צריכה ללכת בשביל אפילו לקנות אוכל לשבת. אז אין אף אחד במרכזי הקליטה.

במרכזי קליטה אחרים כמו אשדוד למשל, רק אתמול נודע לי שההודעות נכתבות בשתי שפות – עברית ורוסית. אין שפה אחרת להודעות באשדוד. כן. אני מזמינה אתכם לבוא ולבקר. אני בעצמי, על חשבוני, אני נוסעת לכל מרכז קליטה. נסעתי מקריית ים עד באר שבע, ביקרתי וראיתי במו עיני שלטים כתובים ברוסית ובעברית ולפעמים באנגלית. ובמרכז הקליטה באולפני עציון, אז יש בירושלים, בבית קנדה בירושלים יש בספרדית. אבל לפעמים רוב הסטודנטים שבאים לאולפן עציון הם ברזילאים. מה כל כך קשה לבקש שיתרגמו את זה לפורטוגזית ולא לספרדית?

רק השבוע קיבלתי אימייל מרופאה, שאני הפניתי אותה למישהו שמסביר לה מה צריך בשביל לקבל רישוי. היא אומרת כן, פניתי. קיבלת מענה? קיבלתי מענה, אבל המענה היה כולו בספרדית ואני לא מבינה ספרדית. לקרוא ספרדית, היא לא יודעת לקרוא ספרדית. מה לעשות? זו רופאה שכבר נמצאת שנים בברזיל, היא נולדה בברזיל. היא בת 40 או 40 ומשהו, היא רוצה לעלות לארץ, היא מקבלת מענה בספרדית. וזה כבר גורם לחוסר אמון. אתם רוצים אותנו פה או אתם לא רוצים אותנו פה?

וזה לא היה כל כך קשה להשיג את התרגום וזה לא היה כל כך קשה. נכון, יש בית ברזיל. אנחנו יכולים לעשות את זה או לא. כי למה לנו לעשות את זה? אנחנו מתנדבים. אנחנו עושים את זה על חשבון הזמן והכסף שלנו. מדינת ישראל יודעת לתרגם לרוסית, אז מדינת ישראל יודעת גם לתרגם לפורטוגזית. ואני לא אשים כאן על השולחן את המספרים.

הסיפור הזה שיש מיליון לעומת 500, זה לא אומר. אז שמדינת ישראל תגיד – אנחנו מקבלים עולים רק כשהם יבואו יותר מ-1,000. אם יש 500 עולים, אנחנו לא רוצים עולים חדשים מברזיל, אנחנו לא רוצים עולים חדשים מכל מיני מדינות אחרות, מאיטליה ומכל מיני מקומות אחרים שיש פחות מ-1,000 עולים.

עידוד עלייה, למרות שאין היום תכניות של עידוד עלייה בברזיל, הברזילאים רוצים לבוא. וברזילאים ורופאים ברזילאים עם איכות מאד גדולה. מי לא מכיר את פרופסור מילטון סאוטה, שהיה הרופא בבלינסון? זה אתה. לא ידעתי שאתה פה. אה, לא, אתה מכיר אותו. כן, הוא מהעיר שלי. אני למדתי עם אשתו בבית הספר. מי לא מכיר את פרופסור מילטון סאוטה, שהוא רופא ברזילאי? ורופאים אחרים. מי לא מכיר את ד"ר ויסמן, הפסיכיאטר שפתח קליניקה למסוממים באשקלון. גם ברזילאי.

יש לנו איכות מאד טובה. יש לנו אחד מבתי החולים הטובים בעולם, בית החולים אלברט אינשטין, שהוא בית חולים יהודי בסן פאולו. ואף אחד לא יכול להגיד שבברזיל אין רפואה. אולי אין שירותי רפואה, אולי הרפואה הציבורית בברזיל היא מתחת לכל ביקורת, אבל זה לא תלוי באיכות של הרופאים, זה תלוי בממשל שלהם. אז אנחנו יכולים לבוא, אבל כשרופא ברזילאי מגיע, וקרה מקרה השנה.

רופא מרדים, כשבמדינת ישראל חסרים רופאים מרדימים, ואחרי שישה חודשים של הסתכלות שהוא עושה, הוא מסיים את ההסתכלות שלו בהצלחה, מציעים לו 6,000 שקלים כדי שהוא ימשיך לעבוד. ולרופאים אחרים מציעים יותר. למה? הוא מרגיש שיש פה משהו לא טוב. הוא לקח את הדברים שלו. הוא אומר – בשביל 6,000 שקלים אני חוזר לברזיל והוא באמת חזר לברזיל. וזה חבל.

אז אני קוראת גם למשרד הקליטה להרים את הדגל של העלייה מברזיל, גם לסוכנות היהודית. לשבת, ובאמת כמו שעולים בוונצואלה.

אני רוצה להגיד משפט אחרון ואני רוצה לתת את רשות הדיבור לריקרדו ששון, שהוא עושה חדש שרק הגיע לרעננה, שהוא יספר לכם מה קורה כאן.

אנחנו הצאצאים, השם משפחה שלי אומר הכל. שם המשפחה שלי לפני הנישואים גולנסקי, ואחרי הנישואים ברזובסקי. זה מצלצל לכם משהו? אנחנו צאצאים של הרוסים, שהברון הירש לקחת את הסבים שלי שם. אם הייתי נשארת ברוסיה, אולי היום יכולתי לעלות לארץ בתנאים יותר טובים. וזה בעצם מה שהברזילאים, וסליחה, אבל זה בעצם מה שאני שומעת מהברזילאים. למה? למה זה קורה?

אז בבקשה, ריקרדו ששון, ספר מה קרה לך.

בבקשה. אחריך אנחנו רוצים לשמוע את מרשי הממשלה.

כן, זה רק בשביל להשלים את התמונה.

בבקשה.

שלום כבוד יושב ראש הוועדה וכל הנמצאים. אני פחות מחודשיים, בעצם חודשיים בארץ, מה-23 וכשהגענו - - -

חודשיים בארץ?

כן, כן, חודשיים בארץ.

עולה חדש ממש. ברוך הבא.

טרי, טרי. והגענו לרשום את הילדים לבתי הספר. הגענו לבית הספר, עשינו משהו שלא לפי הסדר הישראלי. ביקרנו בבית הספר לפי כמה אנשים שהכירו מישהו בבית הספר לפני שהיינו בעירייה, כי לא ידענו. כי בברזיל מבקרים בבית הספר לפני שמגיעים. אז הגענו, נפגשנו עם המנהלת ובתוך הדיבור, דיברנו והיא מספרת לנו בהתלהבות – בבית הספר שלנו הצלחנו את תכנית מילה, תכנית לעולים חדשים, שיש ארוחות ארבע פעמים בשבוע, ארוחת צהריים ועוד שעה וחצי של לימוד מתמטיקה ועברית, כאילו בנוסף למה שיש באולפן. זו תכנית מעולה והצלחנו בבית הספר שלנו לשים את המורה הראשית של מתמטיקה של בית הספר, שהיא תעשה את העבודה הזאת.

והתלהבנו וזה, ואיזה יופי, ושבוע הבא מגיעים לבית הספר. יום ראשון מגיעים לבית הספר, באה מנהלת האולפן ומנהלת בית הספר: אנחנו מצטערים, עשינו טעות. כשהגענו ואמרנו לכם שיש את התכנית הזאת, אבל התכנית הזאת היא לא לעולים חדשים, התכנית הזאת רק לצרפתים ואוקראינים, היא לא מתאימה לברזילאים ולא מתאימה לאף אחד. ויש גם ילדה, בבית הספר יש רק 22 ילדים באולפן, זה מעט יחסית לבתי הספר האחרים שיש ברעננה, וזה ממש אולפן ממש טוב ועושים שם עבודה טובה, אבל בגלל שרק שני ילדים ברזילאים ועוד הילדה שהייתה שישה חודשים לפנינו, הם לא שמו לב שזה רק לצרפתים, כי יש 20 ילדים צרפתים בבית הספר שעוברים את האולפן, והיא חשבה שזה כולם.

אז דיברנו עם גלדיס וזה ממש הפתיע אותנו והפתיע אפילו את המנהלת, שהיא עובדת כאילו מבחוץ ועוזרת לנו, ובסוף הילדים שלנו נכנסו דרך בית הספר לתכנית הזאת, בגלל שרק שני ילדים. אז שמו את הילדים בתכנית הזאת. ועכשיו כשהגעתי, היום בבוקר התקשרו אלי בנושא אחר. יש מט"י בנתניה שמסייע למי שרוצה לפתוח עסק או להשקיע או לעשות משהו בארץ. אז רואה החשבון שהפנו אותי אליו במשרד הקליטה, התקשר בבוקר אמר סליחה, אין לנו שעות, אין תקציב, אין שעות ואולי נדחה את זה לאפריל, מאי, נדבר.

דיברתי עם כמה אנשים אחרים וגיליתי שלצרפתים אין הגבלת תקציב. סליחה, אין לי שום דבר נגד הצרפתים, ברוכים הבאים כמו כולם, אבל כמו המילה שגלדיס השתמשה, אני לא יודע כמה קשה היא, אבל זו ממש אפליה. אני לא יודע, העברית שלי לא מספיק טובה לעניין הזה.

עברית מצוינת.

אני לא יודע אם אפליה זה מילה קשה שאומרים אותה, אבל זה ממש אפליה. גם בבית הספר לילדים, גם כלפי בעניין הזה של רואה החשבון שהיה צריך לעבוד איתי, על לחשוב על משהו, לפתוח איזה עסק פה. היום אני עובד בברזיל ופה וזה קשה לי. אני לא רוצה. כמו ששמת בשקופית שם, שהתעסוקה זה הדבר הראשון שהברזילאים רוצים. כשמגיעים לפה כולם שואלים. יש המון חברים שמתקשרים אלי. כל יום או כל יומיים אני מקבל צלצול מברזיל, מישהו שמתעניין לעלות לארץ, אבל רוצה להבין מה אתה עושה, מה עובדים, מה לא עובדים. שכר דירה, איפה גרים, איפה לא גרים ותעסוקה זה חשוב.

היום בבוקר התקשרו אלי, רואה החשבון הזה, שאין לו תקציב. אולי נדבר באפריל. טוב.

תודה.

יש עוד מישהי שאני רוצה להציג, זו ד"ר ליליאן.

כן, ד"ר ליליאן בלום.

נכון.

כן, אוקיי.

אז בעצם אני מתחברת לכל מה שנאמר פה, ואני אוסיף עוד. שלום, שמי ד"ר ליליאן בלום ואני שמחה מאד להיות פה ולטפל בבעיה שמאד קרובה לליבי כבר 29 שנים. אני עולה ותיקה, יש הרבה עולים חדשים אבל אני כבר ותיקה פה.

אני באה לדיון הזה במעמד ייחודי. אני מכירה את בעיית ההנגשה הלשונית בפורטוגזית מרוב הכיוונים האפשריים. חוויתי את חוסר ההנגשה הלשונית בפורטוגזית כעולה חדשה מברזיל בשנת 1987. החבר שלי אז, היום בעלי, שמע פעמים רבות את התסכול שלי על כך ששאלו אותי אם אני מדברת רוסית. דיברנו על זה עכשיו. וכשעניתי לו – לא, לא היה מי שייתן לי שרות.

חוויתי אותה כעשור, כרופאת משפחה בשירותי בריאות כללית, שם טיפלתי בהרבה מאד עולים מדרום אמריקה. כתבתי מחקר שמראה שמטופלים מתקשים למלא שאלונים רפואיים בנושא שינה, שלא בשפת אימם. אני חווה את הבעיה כיום, כרופאת משפחה במכבי. באים אלי מטופלים בנסיעה של למעלה משעה באוטובוס, רק כדי לפגוש רופא שמבין את שפתם ולא פחות חשוב, את תרבותם.

אני גם חווה את הבעיה כמנהלת רפואית. אני חשופה למהלכים של משרד הבריאות לעולים ממדינות אחרות, ורואה שאין כל מענה לעולים דוברי פורטוגזית וספרדית מאמריקה הלטינית.

אני רוצה להתחיל דווקא ממילה טובה. בישראל יש את אחת ממערכות הבריאות הציבוריות הטובות בעולם. גם דו"ח ה-OECD חושבים כך, אבל ברור שיש קשיים. חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע שלכל התושבים זכות אוניברסאלית לקבל שירותי בריאות, ללא תלות במשתני רקע כלשהם. לכן, משנת 2011 משרד הבריאות עושה מהלכים לצמצם פערים ואי שוויון במתן שירותים לאוכלוסייה, כולל אי שוויון תרבותי ולשוני. בשנת 2013 הקים משרד הבריאות שירות שנקרא מוקד תרגום רפואי שמיועד לדוברי עברית, רוסית, אמהרית ולאחרונה עם הצפייה לעלייה מצרפת, נוסף גם שירות בצרפתית.

ראשית, ברור שמדובר כאן באליה כלפי הקבוצה הרביעית בגודלה של העלייה בשנת 2015, זה הקבוצה של דרום אמריקאים, בדיוק כמו שהצגנו פה. ובנוסף, יש פה אי קיום של הוראת החוק של השוויון. אם יבוא מישהו ויטען שמדובר במעטים ולכן העניין אינו כדאי כלכלית, גם כאן תהיה טעות. מטופלים שאינם מקבלים טיפול נאות בגלל בעיית תקשורת, נוטים להתאשפז יותר גם באשפוזים ראשונים וגם באשפוזים חוזרים. די בהקטנת מספר קטן מאותם אשפוזים ואנחנו יהיה לנו כבר את הכסף לממן את העלות של השירות של התרגום. אתם יכולים לחסוך הרבה בהשקעה קטנה.

אבל מעל לכל, מי שאינו זוכה לתקשורת נאותה עם מערכת הבריאות, חש לא פעם שכבודו כאדם נרמס. ואני אביא שתי דוגמאות. אחת, תחשבו על אדם שצריך לשתף בסוד בעיות הבריאות שלו קרוב משפחה, רק בשביל שהוא יתרגם ויסביר עבורו את טופס ההסכמה מדעת לפני ניתוח, שבמקרה גם באיבר מינו. צריך לחשוף את כל הבעיות שלו.

עוד דוגמא. תחשבו על מטופל שצריך בכל ביקור אצל רופא להוציא את הבן הצעיר שלו, הקטין, מבית הספר, שיבוא איתו לביקור רופא כדי לתרגם. אלה מקרים שהיו, שאני ראיתי אותם.

אני הייתי רוצה לראות בפגישה היום את הסימן הראשון לפתרון הבעיה המעיקה והלא יקרה הזאת, ובאמת שעכשיו יהיה לנו גם שירות של תרגום גם עבור העולים מברזיל, ותודה רבה.

תודה רבה לך. תודה על כל מה שדיברתם ושיתפתם אותנו. אני חושב שזה הזמן עכשיו לפנות למשרדי הממשלה, כדי שהם יענו לשאלות, לבעיות שעלו בדיון הזה.

אני קודם כל אזמין את יהודה שרף, הסוכנות היהודית, מנהל המחלקה לעלייה ומשימות מיוחדות. יהודה, בבקשה.

תודה אדוני יושב הראש. קודם כל כשמדברים עולים ומתנדבים, כל מה שהם אומרים הם צודקים, גם אם הם לא צודקים. אני מדבר בשיא הרצינות ואני מקבל באהבה גם כשהדברים מוגזמים. ואני מקבל כל דבר באהבה, כי זה לא מובן מאליו להתנדב. אז זה כהקדמה.

ועכשיו ברשותכם אני אתייחס לכל דבר ודבר. קודם כל אני רוצה להביא לידיעתכם, ואני חושב שאתם יודעים את זה, לפחות ההתאחדות יודעת את זה, שמשרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית והסוכנות הציונית, הקימה חברה שנקראת אופק ישראלי, שהתפקיד שלה לעסוק בעידוד עלייה.

משרד העלייה והקליטה מקציב הרבה מאד כסף לטובת ברזיל. ואם דיברנו על תעסוקה, היום כבר יש עובדת מקומית שכל התפקיד שלה הוא להתעסק בתעסוקה. לרכז קורות חיים בפורטוגזית, לדאוג שנעביר את זה אחרי זה לשפות הרלבנטיות, ולעזור לעולה שנמצא שם, לא כשהוא חושב על עלייה, שהוא מתחיל כבר בצעדים של העלייה, למצוא תעסוקה בארץ, כאשר משלימים אותו בארץ. בחור בשם מרלו פוטינסקי, שהחבורה כאן אמור להכיר אותו, פלוס אנשי משרד העלייה והקליטה.

כך שאני לא יכול לומר שיש מענה-. ואתם יכולים לגחך, אתם יכולים לצחוק, לעשות רק מה שאתם רוצים, אבל אלה העובדות. אלה העובדות. וזה בשנה האחרונה.

אנחנו מקיימים ירידים וקיימנו יריד עלייה בברזיל ואנחנו עומדים לקיים יריד גם בחודש מאי, וכל זה לטובת עידוד העלייה. אבל אני רוצה שיובן משהו בנושא של עידוד עלייה. אנחנו לא יכולים בשום מקום בעולם לרצות את כל מה שהלקוח רוצה. לא יכולים. הסוכנות היהודית מוגבלת בתקציב. התקציב שלנו הוא תקציב של תרומות. התרומות האלה מתחלקות על כל העולם. תגברנו עכשיו וקיבלנו עיבוי מאד מאד רציני ממשלת ישראל בנושא של האופק הישראלי ואנחנו קיבלנו את זה רק במחצית שנת 2015, וזה ימשיך הלאה לכיוון 2016.

אני רוצה להוסיף, כי פה מדובר, ממה שאני הבנתי, שיש מספר עולים שממתינים לעלות לישראל.

אני אענה. אני רשמתי את מה ששאלתם מילה במילה.

יש פחות כוח אדם לעלות אזרחים.

אני אענה על כל דבר. על כל הערה שגלדיס העלתה ואחרים. רשמתי ואני אתייחס לכל דבר. אולי זה לא ימצא חן, אבל אני אענה.

לגבי לא עונים לטלפון. רבותי, הוקם דבר שקוראים לו הגלובל סנטר. כל התאחדויות העולים יודעות את זה וגם השטח יודע את זה. יש טלפון בחינם מכל מקום ומקום בעולם, שכל מי שמתעניין בעלייה, ויודעים את זה גם בברזיל. אולי לא כולם, אבל יודעים את זה גם בברזיל וזה גם מפורסם שכל מי שמתעניין בעלייה, ואגב יושבת כאן אנה, שעבדה בגלובל סנטר, היום היא עובדת אצלנו בדסק. כל מי שמתעניין בעלייה, יכול לצלצל ספר חינם, לא עולה לו כסף ואנחנו מתחייבים תוך 48 שעות לחזור אליו. לא 24 שעות ולא 12 שעות.

יש מאסה של פניות, לאו דווקא מברזיל, מכל העולם. אתם צריכים להבין כשמדברים על כ-500 עולים, זה כמעט עולים 500 עולים מברזיל, זה אומר שפי שלושה מזה היו פניות. זה 500 שעלו בשנת 2015, אבל הם התחילו את הפניות שלהם עוד לפני זה ובמהלך שנת 2015 היו עוד מאות פניות, ומריו שמלווה אותנו הרבה הרבה הרבה זמן יודע, וגם אתה אמור לדעת שאמורים להגיע בשנת 2016. אגב, בשנת 2016 אני אומר לך שיהיו כאן מינימום, על פי התיקים, מינימום 600 עולים. מינימום. אם לא יותר מזה. זה מאסה. אני מסתכל על התיקים, אני רואה תיקים. יכול להיות שיהיה מעבר לזה.

כך שהתפקיד של הגלובל סנטר לענות. אם יש בעיות או משהו דומה לזה, עם כל הכבוד, ואני מדבר אליך מריו, כי אתה יושב ראש ההתאחדות, עם כל הכבוד לכולם. אם יש בעיות ולא עונים, הטלפון שלי פתוח 24 שעות, של אליהו 24 שעות ועוד דקה. אם יש בעיות בגלובל או משהו דומה לזה, להרים טלפון, להגיד חברה, קיבלנו תלונה, You name it מאיפה, כך וכך, זה ייבדק ונבדוק מה קורה.

אנחנו לא מחוסנים משגיאות. אנחנו עושים הרבה מאד שגיאות. משתדלים לתקן אותן, אבל עושים הרבה מאד שגיאות. זה בנושא הטענה שלא עונים לטלפונים. לא ציינת טלפונים בברזיל. זה מספר חינם שנותן מענה ומבחינת הבן אדם שמתקשר משם זה בכלל לא משנה אם מדברים איתו מסן פאולו או מירושלים. הוא אמור לקבל את התשובה והמקום הזה עובד מבוקר עד שתים עשרה בלילה על מנת לעבוד גם בפערי השעות.

לגבי מידע לעולים. אנחנו משתדלים לתת מידע לאנשים שנמצאים כבר בעלייה של התכלס. בירידים שעושים, בעידוד העלייה, יש כנסים, מגיעים אנשים ויקבלו מידע כמה שהם רוצים. אין שום בעיה. אגב, בגלובל גם היום וזה הולך להיות עוד יותר, מה שאמור להיות שאנחנו נכנסים עם הדבר הזה אל מול גל העלייה או משהו דומה לזה, שייכנס במהלך שנת 2016 – התקשרת מפורטו אלגרה, לא משנה מאיפה, בן אדם שקיבל את השיחה ילווה אותך אישית בטלפונים ובמיילים מאותו רגע עד שתעלה לארץ. למה? כי אין לנו מספיק שליחים בעולם. אז אנחנו ניתן את המענה מכאן. אבל גם אם הבן אדם נמצא בריו דה ז'נרו והוא מדבר עם סן פאולו, זה אותו דבר מבחינת הקשר בין האנשים. כך שאנחנו משתדלים כן לתת, אבל אני חוזר עוד פעם, מידעים יינתנו טלפונית ובעיקר לאנשים אחרי שפתחו תיקי עלייה.

לגבי אולפנים לעברית. האופק הישראלי שאמרתי שזה גוף משותף של משרד העלייה והקליטה, ואדוני יושב הראש, צריכים לתת באמת שאפו לשר העלייה והקליטה על הדבר הזה, הם הובילו, משרד העלייה והקליטה הוביל את הדבר הזה. ההסתדרות הציונית הולכת לפתוח אולפנים בעברית וחברינו עוד יכול אחר כך לדבר על זה, כי אנחנו עלינו על הבעיה הזו. לא רק בצרפת, לא רק ברוסיה, גם בברזיל וגם בארגנטינה, כך שיינתן מענה.

לגבי עולה שהגיעה ביום חמישי בערב למרכז הקליטה, חמור מאד ולא בסדר. לא חמור שהיא הגיעה, חס וחלילה. כן, ביום חמישי בערב יש שומר שנותן מענה. יש שומר. ביום שישי איש צוות היה אמור. זה היה בקריית ים?

בירושלים, באולפן עציון.

אולפן עציון הוא אולפן שכמעט באפס תקלות עובד. זה ייבדק. כי אני יודע על קריית ים ומישהו קיבל מכה בראש, אבל הנושא הזה ייבדק. לא בסדר. לא צריך להיות. יום חמישי בלילה, תראו, אנחנו גם אומרים לעולים, מבקשים מהעולים תמיד לא להגיע בימי חמישי בלילה. יש כאלה שמגיעים. אנחנו מסדרים את הטיסות. אפשר לצחוק כמה שרוצים, את הטיסות אנחנו מסדרים. עולה מקבל את הכרטיס מאיתנו.

לא, לא, אנחנו לא מחליטים מתי אנחנו מגיעים.

אמרתי שאפשר לבקש. דיברתי עברית ואני חושב שאת מבינה עברית. אמרתי שאפשר לבקש ואנחנו מבקשים לא להגיע ביום חמישי בלילה. את הכרטיסים אנחנו נותנים לפי מה שהעולה נוח לו לצאת מארץ מוצאו. רוב העולים לא מגיעים בימי חמישי בלילה.

אין להם עובדים שעובדים - - -

יש מאבטח.

חירום, משמרת, משהו?

לא. עובדים עד השעה-. יש איש צוות עד השעה תשע בלילה, אחרי זה יש מאבטח. המאבטח יודע לפתוח, לתת את החדר, בחדר אמור להיות קפה, אמור להיות תה, אמור להיות ציוד ראשוני ולמחרת בבוקר איש צוות אמור לפגוש את העולה ולהראות לו, כי הוא בא עם סל קליטה – איפה קונים, מה קונים וכדומה. קרה מקרה כזה, חמור מאד. אבל אתה יודע מה, אם זה מקרה אחד מתוך ה-6,794 עולים שנמצאים היום לצורך העניין במרכזי הקליטה, שמתוכם 4,928 עולים צעירים בגילאים 18 – 30, אני מבסוט. זה חמור, אבל אני מבסוט אם זה מקרה אחד. אני חשבתי שיש יותר מקרים כאלה.

השאלה היא אם מדובר רק במקרה אחד. צוין פה מקרה אחד, יכול להיות שקרו הרבה מקרים.

זה מה ששמעתי. אני מזמין את אדוני יושב הראש והוא עשה את זה יותר מפעם אחת. אגב, מרכז קליטה אולפן עציון ירושלים הוא הדובדבן שבקצפת, הוא אחד ממרכזי הקליטה המובילים והטובים. הוא לא מרכז קליטה, הוא מכינה לארץ ישראל. הוא בפירוש מכינה לארץ ישראל. הרבה יותר ממרכז קליטה.

לגבי אשדוד, מודעות שנכתבות בשפות עברית ורוסית, נבדוק את הדבר הזה. אני לא יודע. אני מוכן לבדוק את הדבר הזה לגבי מה שנאמר.

אני רוצה לומר משהו קטגורית לגבי מה - - -

אני אומר, אם אתה תבדוק ואתה לא תמצא, אז אם הטענה נכונה, אז אתם תכינו הודעות בפורטוגזית?

כן, כן, זו לא בעיה. ואתה יודע מה? ואם אני פוגע במישהו אני מתנצל. מריו, יש לכם התאחדות באשדוד? מה, אתם לא רואים את הדבר הזה? אם יש בעיה אני אתן את הפוש, ואם זה, אין לי במרכז הקליטה בן אדם שלא מדבר פורטוגזית. אין לי במרכזי הקליטה אנשים שמדברים את כל השפות בעולם. אין. אף פעם לא היה. כשאתה עלית לארץ וגם כשאת עלית לארץ, מי שהיה במרכז קליטה יודע – אין לנו את כל השפות. בשביל זה יש את התאחדות העולים שעושה את זה ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה ככה. אם יש כזו בעיה, מה הבעיה לשים את הדבר. להעיר לנו, אני אתן את הכסף בשביל להדפיס את הדבר הזה. לא צריכים על כל דבר.

ואני רוצה לומר משהו קטגורית לגבי מה שנאמר כאן על ההעדפה לרוסים. אני מודיע לכם ונמצאים כאן החברים שלי ממשרד העלייה והקליטה, זה פשוט לא נכון נקודה. אולי יש הרבה רוסים בארץ שאחד מקבל את השני יותר טוב. אבל מבחינת מה שמשרדי הממשלה, ואני לא ברדיצ'ה ולא הסנגור של משרד העלייה והקליטה. הם לא צריכים אותי לדבר הזה, אבל אנחנו עובדים ביחד ואני שומע את זה יותר מפעם אחת.

מה שמקבל העולה מרוסיה, מקבל גם העולה מאנגליה ומארצות הברית ומארגנטינה ומברזיל. יש הרגשה אולי סובייקטיבית ואני יכולה להבין אותה. גם אני כשאני הולך לקנות בסופר מרקט, מפריע לי שעוזרים יותר, הקופאית שדוברת רוסית עוזרת יותר למי ש-. אני לא מדבר רוסית.

אפשר להגיד מילה? אפשר להעיר הערה?

מותר להגיד מה שאתה רוצה.

רק רגע. אולי בתור שלך תגיד. אתה רוצה לשאול נקודתית?

כל מה שנאמר כאן מפי גלדיס ומישל וכו', היה לגבי העתיד, לא לגבי העבר. כאן האדון הזה מדבר על העבר. מה זה מעניין העבר?

סליחה, אתה - - -

מכאן והלאה יתוקן.

אני כנראה לא הבהרתי את עצמי טוב.

אנחנו רוצים לתקן. אתה לא יכול לדבר על העבר, תדבר על העתיד.

כנראה שלא הבהרתי את עצמי טוב. אם אני מדבר על - - -

בבקשה, תדבר יותר ברור.

אז אני אסביר שאדוני יבין. אם אני מדבר על זה שאנחנו לוקחים עכשיו מישהו שמתעסק בתעסוקה בברזיל, זה לא עבר. זה הווה ועתיד. אם אני מדבר על זה שאנחנו הולכים לפתוח אולפנים - - -

אתה דיברת הרגע שמאז ועד היום אף פעם לא היה אחד דובר פורטוגזית במשרד הקליטה. זה לא מעניין אותי. אני מבקש שמהיום והלאה יהיה - - -

לא יהיה במרכזי הקליטה דוברי פורטוגזית בכל מרכזי הקליטה. אין. יש מתנדבים. ביחד, תבואו תעזרו לנו בדבר זה.

אוקיי, תארגן את המתנדבים.

אני חושב שאתה לא מכיר את ההתאחדות שלך. יש מתנדבים ואני עושה שאפו לעולה. זה ביחד. זה כולם ביחד. אני חושב שההתאחדות - - -

נא לסכם.

אני חושב שאחת מהתאחדויות העולים המובילות בארץ, עם כל הכבוד לאס סי איי ואחרות, זו ההתאחדות שמריו עומד בראשה. גם בדאגה, גם בנידות, גם בתרומות וגם להכניס את היד לכיס ולשים. אני רק מצדיע להם, לכן אני מדבר מכאב.

גלדיס, אם יש משהו שלא עניתי לך, אז רק תגידי לי.

הארגון של העולים מברזיל הם חברים במועצה?

זה בתוך עולי, כן.

העמותה זה התאחדות עולי אמריקה הלטינית ויש לנו 22 סניפים.

לא, ברזיל.

יש קבוצה שזה בית ברזיל בתוך ההתאחדות, ששם כולם ברזילאים, בגלל שיש בעיה בשפה.

הם מדברים פורטוגזית והם מדברים ספרדית.

קשה להם להשתתף בהרצאה שהיא בספרדית, אז הם הקימו את הארגון בתוך ההתאחדות. זה עמותה אחת.

הם נמצאים בתוך המועצה?

כן.

רגע, רק שתבין, לגבי תכניות בברזיל, עתידיות, עתידיות אדוני, 1.1 מיליון שקלים הולכים להשקיע בתכניות בברזיל. אני פשוט שאלתי, לא היה לי את הסכום, באמצעות אופק ישראלי שזה יהיה אולפנים לעברית, סמינרים לעידוד עלייה, סמינרים להכנה לעלייה, רכז תעסוקה שנמצא שם ופסיכומטרי לסטודנטים.

אגב, מי שמכיר את התקשורת בברזיל, רק שיראה מה מדברים שם על עתיד, על הווה ועל עתיד, לא על עבר. על מה קורה שם בעלייה. זה לא בא יש מאין. זה בא מזה שהבנו כולנו, יחד איתכם, שיש בברזיל היום התעוררות.

תבין, אברהם, הם יודעים. זה לא קהילה של 5.5 מיליון יהודים. בתוך הקהילה הזו, 500 עולים בקירוב ובשנה הבאה מעל 600 עולים, זה המון. זה המון. זה פגיעה, והלוואי ותהיה כזו פגיעה, אוקיי? אני מדבר עכשיו כציוני, זו פגיעה בקהילה כי תהיה נהירה לפה. ואני כצבר בן ארצי רק מברך על הדבר הזה. אני חושב שבזה יש לנו תמימות דעים ואין לנו ויכוח.

כן, נכון.

אז אנחנו הולכים להשקיע, ממשלת ישראל והתאחדות העולים, מעל מיליון שקלים בפעילות שכולה עידוד עלייה.

מה שאתה אומר זה גם מה שאכפת לנו, לכולנו ואנחנו מקיימים דיון, שהעולה שהחליט לעלות לישראל, שלא יתעכב שם ושלא יתייאש שם ושיהיה זירוז. זה מה שאנחנו רוצים.

אז בנושא הזה, יהודה תודה רבה על הבשורות הטובות. אני לא ידעתי על כל הנושא הזה ואני רוצה לשאול אותך איך פותרים את הבעיה של חוסר המקום במרכזי הקליטה.

אני אענה. אני חיכיתי לזה ואני אענה.

כן, זה חסר לי. סליחה ששכחתי להגיד.

אמרת מרכזי קליטה ואני שמח שלא אמרת מרכז קליטה. אז אני אומר לך, כל עולה שירצה לבוא לבאר שבע – נקבל אותו בשמחה, כי יש לנו מקום. רוצה טבריה – נקבל. אתם מדברים על רעננה. ברעננה יש לי תכניות מובנות. אגב, אני צריך שתבינו, אנחנו עם הפנים לצעירים. ככה אנחנו. אנחנו מכוונים לצעירים שהם בגילאי 18 – 35. תגידו לי רמלה, פתחנו עכשיו מרכז קליטה, מלון 5 כוכבים ברמלה.

ראיתי את התמונות. מאד יפה.

אתם רוצים טבריה? מחר טבריה. אבל הלחץ, ואני מבין, אני לא מתווכח, אני מבין. הלחץ זה על רעננה, רעננה, רעננה. אם תשאלו אותי, ויש כאן אנשים שגרים ברעננה, אני מוכן להתחיל בפרויקט ברעננה, פרויקט הקליטה ברעננה. בשמחה רבה. את יודעת מה, יתרה מזו, אז אני אומר את זה ואני חושב שלא שמע את זה ממני, הרי מה הבעיה שלכם? שלנו, סליחה, אני מתנצל, שלנו. מה הבעיה שלנו ברעננה? הבעיה היא מחירי הדירות לשכר דירה. ואם אנחנו נלך על הדבר הזה, אני לא רוצה להגיע למה שקרה לי בפרויקט דרום אפריקה.

בפרויקט דרום אפריקה, אני לא יודע אם הוותיקים זוכרים, אכלנו אותה. בא המשבר הכלכלי בדרום אפריקה והאנשים שם לא היו מסוגלים לשלם את שכר הדירה. פשוט לא היו מסוגלים. אני מתחייב כבר עכשיו לשתי דירות כאלה לתוך מרכז הקליטה. סוגר לכם את הדבר הזה. מה יקרה לבן אדם יום אחרי שהוא יסיים את מרכז הקליטה? אני מדבר עם זאביק ביילסקי. הוא לא מוכן לסבסד. הוא חבר אישי, הוא היה המנהל שלי והוא חבר אישי שלי. הוא לא מוכן לסבסד.

גם כשהעולה יקבל את סל הקליטה ממשרד הקליטה, דירה-. ואתה גר ברעננה אדוני, נכון? אתה יודע בדיוק כמה עולה שכר דירה למשפחה בדירה של 4 חדרים או 3 חדרים. סליחה, זה לא מספיק. אתה יודע בדיוק כמוני. העולים לא יעמדו בזה. אני נותן לך כבר עכשיו. אני הולך על פרויקט עם זאביק ונותן שתי דירות כדירות קלט. אבל מה יהיה אחר כך?

אז אני אומר, בואו למקומות אחרים, בואו לפריפריה, אנחנו נעטוף אותם. ומריו יודע, ואתם התאחדות באמת, באשדוד, בבאר שבע, בכל מקום שאני מגיע, אני קודם כל פוגש וכשאני אומר עולה, אני מתכוון לכולם.

בסדר גמור.

אני רואה את החברה של עולה, זה פשוט תענוג. עכשיו מריו, עכשיו אתה רוצה פרויקט ברזיל, אם יואל לביא ראש העיר, אני אומר לך, הוא המתנדב הראשון שלך. אתה רוצה בטבריה? יש לי מרכז לתת לכם בטבריה. אתם רוצים בנורית בבאר שבע? או קצת ב - - -? בבקשה, עכשיו. יש לנו עוד הרבה. אתם רוצים בכרמיאל כמה דירות, למרות שיש שם רק צעירים, בבקשה. ומי כמוך יודע איך הם מחבקים את הארגנטינאים. בבקשה. אבל תוציאו את הדיסקט של רעננה.

אוקיי, אני מוציאה את הדיסקט של רעננה. רק דקה, אני רוצה להציע לך הצעה. בואו ניתן עידוד, כמו שקריית ים עשו לפני שנתיים. כל עולה חדש היה נשאר שנה בקריית ים, היה מקבל בשנה 9,000 שקלים עידוד.

ממי?

מהעירייה?

לא, מאיתנו.

ממרכז הקליטה. בואו ניתן להם עידוד, לעודד את האנשים לצאת מרעננה. גם אני אומרת. אני עכשיו מעודדת אנשים. אני אישית כותבת – תלכו לכרמיאל. אני הייתי שם - - -

תיכף נשמע ממרכז הקליטה. בואו, הזמן שלנו מוגבל, אז כדי שנספיק להגיע לכל משרדי הממשלה.

אני רוצה להוסיף משהו מאד קצר למה שהוא אומר. אני מסכים מבחינה רציונאלית שהעניין של רעננה זה עניין, אבל אתה צריך גם לקחת בחשבון שכל העולים מברזיל, רובם, 90%, באים מסן פאולו או מריו, שזה המרכז של המדינה. אז לשנות מדינה, שינוי כזה זה כבר שינוי מאד מאד גדול. עוד לשנות מזה שהם יוצאים מהמרכז לפריפריה זה עוד שינוי בשבילם. זה לא סתם כי בא להם לגור ברעננה. ככה הם רגילים, לגור במרכז, בערים גדולות.

חברה, אבל רמלה קרובה לתל אביב יותר מסן פאולו. זה 20 דקות.

הבנתי, אני חושב שהנקודה ברורה. סליחה, בואו נשמע את ההסתדרות הציונית. עודד פורר, בבקשה, בקיצור, תעדכן אותנו.

כן, בקצרה. יותר בקצרה זה עוד פויר, לא פורר. פורר הוא חבר כנסת נכבד. טוב, אלף ברכות לכולם, בית ברזיל עושה עבודה נפלאה יחד עם עולה, אנחנו עובדים ביחד. יהודה אמר פה, אני חושב, דברים שאפשר לעמוד מאחוריהם. גלדיס, את בעצמך היית איתנו בשני סיורי עידוד עלייה בברזיל. אני רוצה רק לחזק מה שהולך לקרות בשנה הקרובה.

ייפתחו בין 15 ל-18 כיתות אולפן, כולל הכשרות מורים. אנחנו נביא צוות מהארץ להכשיר מורים מקומיים בשביל שילמדו עברית ברמה הנאותה. מעבר לכוח האדם הקיים, נביא כוח ייעודי לעידוד העלייה בנוסף ליועצי התעסוקה, גם בן אדם שכל מטרתו בחיים זה לעסוק בעידוד עלייה. לא לטפל בעלייה אלא בעידוד עלייה, בכל הדברים שיביאו אותו לקבל את ההחלטה המושכלת והנכונה, כשהוא מוכן לזה.

ועוד דברים שלא היו בעבר. זה גם לצאת קצת מאירוע בסן פאולו, ואנשים שמטרתם לבוא ולהסתובב בעיר האם שלך למשל, לעלות גם למעלה קצת, למקום שמזג האוויר נעים שם, בבלן וכל המקומות האחרים, להגיע אליהם ולטפל בהם בשביל להביא אותם לכאן וזה במסגרת התכנית הנפלאה של משרד הקליטה עם אופק ישראלי והמוסדות.

אז שיהיה לכולם בהצלחה ובהצעדה גדולה לכל העולים החדשים שנמצאים כאן. יש כאן אנשים שרק נחתו מהמטוס לא מזמן, אז כל הכבוד, ברוכים הבאים.

תודה, תודה.

סליחה, אני יכול לדבר? סליחה על העברית שלי. יש לי חודש אחד בארץ עכשיו.

צדקתי שלא עצרתי אותך, בסדר.

אני לומד בארץ 10 שנים פעמים בשבוע.

10 שעות.

עשר שעות פעמיים בשבוע, כן. ועכשיו יש לי בעיה. למה ביקשו שאני אדבר כל כך. למה ביקשו ממני צילומים מתעודת הנישואין? כל הניירות שאני שלחתי מברזיל, אני עניתי ככה. כל מה שנתבקשנו מברזיל, תיקח את התנאים שלי ואני אכנס לקליטה. זה לא כאן. אבל זה השם שלי. זה לא טוב. 30 ו-40 שנה שאני לא יכול להתחתן בברזיל ואני רוצה להתחתן פה עם אשתי.

עוד פעם.

ארנון, תדבר בפורטוגזית.

(הדובר מדבר בפורטוגזית).

תרגום מי יתרגם לנו?

הבנו. הוא שואל אם הוא נשוי, למה הוא מקבל סל קליטה רק ליחיד. אבל העניין הוא שהוא עלה לארץ כיחיד ואשתו עדיין בברזיל והוא רוצה - - -

כשהיא תבוא.

בדיוק, נכון.

צריך נייר עם השם שלה, שאני לא לקבל שום דבר של הממשלה של ישראל. אחר כך. למה לא?

האישה פה או לא?

לא.

היא בברזיל? אז מה הבעיה? הוא רוצה לקבל - - -

הוא רוצה לקבל את סל הקליטה ששייך לאשתו, אבל אשתו שם. לא מקבלים סל קליטה אם היא נמצאת שם.

אבל היא באה. היא באה לפה.

כשהיא תבוא היא תקבל.

יש בת פה. יש תינוק פה.

טוב, תודה רבה. אנחנו רוצים לשמוע את משרד הקליטה, בבקשה. גבר אירוס הומינר, בבקשה.

כן, שלום. שמי אירוס הומינר, אני מנהלת אגף יזמות עסקית ואחראית על הנושא של המיסוי וברשותכם אני אתייחס רק לאספקט הזה, כי זה הופך להיות נושא מאד משמעותי.

משרד הקליטה מפעיל פרויקט גדול שנקרא ביזניס אי אל, שבעצם הפרויקט הזה מתחיל את כל התהליך, את כל מה ששייך לפתיחת עסק ורעיון להעתיק עסק או להשקיע במדינת ישראל, עוד לפני שמבצעים את התהליך של העלייה.

בשנה וחצי האחרונות אנחנו ראינו עלייה ממש דרמטית של פניות הולכות וגדלות כדי לקבל סיוע במובן של מידע. אנשים מבקשים כל הזמן מידע כמובן בנושא הזה של העניין הפורטוגזי, עניין השפה הוא כאן מאד מאד משמעותי ובימים אלה אנחנו בתהליך של גיוס של יועצים עסקיים ורואי חשבון בשפה הפורטוגזית.

ראינו בעקבות פניות מרובות, הייתה לנו פגישה מאד מאד טובה עם בית ברזיל, יש לנו שיתוף פעולה מלא עם מועצת הארגונים ואנחנו בעצם סימנו בעקבות הפניות המרובות, וסיכמנו ששנת 2016 תהיה שנת מפנה במובן של כל מה ששייך להשקעות ועסקים של בעלי עסקים שמעוניינים להעתיק את העסק שלהם לישראל, באופן כזה שיהיה ליווי שיתחיל עוד לפני העלייה ובישראל ימשיכו לקבל את אותה תמיכה אישית צמודה, באופן כזה שייצור איזה שהוא רצף טיפולי שיתחיל מחו"ל וימשיך אחרי שהם יגיעו לישראל ויפתחו עסק. במידה שהם לא ימצאו הרבה פעמים פתרונות תעסוקתיים, הנושא של היזמות העסקית מאד מאד מעניין אותם.

גם הנושא של הקמת סטארטאפים למשל הוא דבר שמאד מאד מעניין בקרב הצעירים במיוחד, ולכן אנחנו השנה ממש קיבלנו החלטה אסטרטגית בעקבות העלייה המרובה של הפניות, בעצם לבנות פרויקט ייחודי לנושא של דוברי הפורטוגזית ולהוביל את כל המהלך. אני מקווה שגם השנה, גם דיברנו על זה שהשנה אנחנו גם נראה בעצם איזה צרכים, נגיע למצב שבאמת נאתר את הצרכים של אותם אנשי עסקים עוד משם. אנחנו נלמד את זה ביחד, נלמד את זה בצורה, אני מדברת במובן המקצועי, כדי לתת להם את הפתרונות הטובים ביותר שיהיו ייחודיים עבור האוכלוסייה הזאת.

מדובר באנשי העסקים הברזילאים, שיש להם אלמנטים מאד מאד ייחודיים, שדווקא כן יכולים להתאים לכלכלה הישראלית. התרבות העסקית אמנם לא מאד מתאימה, אבל יש רצון מאד מאד גדול לפתוח כאן עסקים ולקדם את הפעילות העסקית שלהם, והשקעות בישראל זה דבר שמאד מאד הולך וגדל כל הזמן.

כמו שנאמר כאן, יש פה בעיות כלכליות מאד מאד קשות והם מאד מאד מעוניינים לפתוח ערוץ כלכלי, לראות אם זה כדאי גם לפתוח השקעה כאן בישראל, וזו הזדמנות. זה חלון הזדמנות שיכול להיות שהוא ייעלם. וכמו שנאמר פה, היה ניסיון בעבר למדינות מסוימות שלצערנו הם הלכו לנתיבים אחרים, כי מדינות אחרות הבינו את הפוטנציאל ומהר מהר יצרו להם כלים שהם יוכלו לתת להם את המענה. והתפקיד שלנו, אנחנו כמדינת ישראל, לעשות את הכל כלי לתת את הכלים הטובים ביותר גם באספקט כמובן של העלייה, כי זה האינטרס שלנו, אבל מעבר לזה העניין של האינטרס הכלכלי.

ברגע שנבין שכאשר יהיה לבן אדם את הכדאיות כלכלית הטובה ביותר, הוא גם יגיע לכאן עם משפחתו.

איך אתם מעבירים את המידע למי שמתלבט לעלות או לא לעלות, להעתיק את העסק שלי בברזיל או לא. יש לכם דרך הסוכנות או דרך ההסתדרות הציונית דרך להעביר את המסר הזה?

כן, יש.

אנחנו נמצאים בירידים. תאמין לי, יש נציגות של המשרד בירידים והדברים האלה נאמרים. וללא כל קשר, כל מה שאירוס אמרה כאן ומה שאלה תגיד, המידע הזה הם מעבירים אותו לגלובל ומי ששואל שאלות מקבל תשובות ואחרי זה הכוונה בין הגלובל לאירוס. זאת אומרת מנווטים את הדברים האלה.

הבנתי.

אנחנו גם השנה, כמו שאמרתי, ניתן דגש לנושא הזה ואנחנו נעשה את הכל כדי לתת את השירות הטוב ביותר.

נקודה אחרונה לגבי מה שנאמר כאן. עלתה כאן איזו שהיא נקודה ומאד חשוב לי להדגיש את הדברים. בעקבות באמת הפניות ההולכות וגדלות, כמו ששמענו כאן ואנחנו ערים להן, יש לנו שישה מרכזים עסקיים לעולים ותושבים חוזרים, כאשר יש ליווי צמוד לאורך כל התהליך עד בניית העסק ועד הקמתו, ואפילו אפשרויות של מימון וכדומה ופעילויות נוספות, כמו למשל ייעוץ של רואה חשבון.

צר לי מה שאמרת. אני כמובן אבדוק את זה. הוצאתי הוראה מפורשת לנסות לאתר יועצים עסקיים ורואי חשבון דוברי פורטוגזית. דרך אגב, מסתבר שלא כל כך קל לאתר. אנחנו נשמח אם הארגונים, וזה בדיוק המקום של שיתוף פעולה, אנחנו נשמח מאד. כמובן לגבי הנושא הספציפי שלך אני אבדוק את זה. אין שום אפליה. זה לא אמור להיות.

הבעיה שלי היא עם השפה בכלל. צרפתי אחד תפס אותי, אבל זה לא - - -

לא, לא, אז אני אומרת, אם זה נאמר, אני מתנצלת בשם משרד הקליטה. זה לא אמור להיות מה שנאמר. אני אעשה בדיקה אישית. אני אשמח לקבל את הפרטים שלך. חד משמעית משרד העלייה והקליטה מימן באופן מאד מאד יפה את כל הפעילות של הנושא של יזמות, של הייעוץ העסקי ושל ראיית החשבון, לאו דווקא בתחום של הקמת עסק, אלא בכלל של כל הנושא של העברת הנושא של הכספים וכל מה ששייך לנושא המיסוי, הזכויות בנושא המיסוי ולכן זה מאד מאד חשוב לנו.

אני כמובן אברר לגבי הנושא הספציפי שלך, אבל חד משמעית, המשרד מעוניין לקדם את העניין, הוא מוביל, הוא הכפיל במקרים מסוימים אפילו יותר את גובה התקציב בהקשר הזה. חד משמעית הנושא הזה מטופל.

תודה. יש שאלה למשרד הקליטה ואני רוצה לקבל תשובה. שאלה שעלתה פה בעניין של תמריצים על מנת שהעולים במקום רעננה ילכו גם למקומות אחרים.

כן, אז אני לא רציתי דווקא להגיד את זה, אבל אין לי כל כך ברירה. אנחנו מדי שנה יוצאים בתכניות לעידוד עלייה. שנה שעברה, בשנת 2015, בגלל העדר תקציב אז לא יצאנו בתכניות לעידוד עלייה. אני מאמינה שבשנת 2016 ואנחנו עובדים על זה כבר עכשיו - - -

במאי, במאי.

מה במאי?

יוצאים ביריד במאי.

לא, לא על זה. התכוונתי ורציתי להגיד משהו אחר. אנחנו כבר עובדים על זה בימים אלה ממש ואני מקווה שבסוף מרס כבר נוכל לצאת עם תכנית לעידוד עלייה, שזה לא יכלול דווקא את המרכז הזה, אלא יכלול קצת יותר צפונה, דרומה, גליל, נגב, פריפריה, דברים כאלה. ואז אנחנו נוכל לעודד עולים מכל העולם, לאו דווקא מברזיל, לצאת מהמרכז ולהתיישב באזורים שהם פחות מבוקשים. כמו שצרפתים רגילים לעבור לנתניה, הברזילאים לרעננה ואנחנו רוצים קצת לפזר את אוכלוסיית העולים ולהושיב אותם במקומות שהם פחות אטרקטיביים אולי גם לאזרחי מדינת ישראל, ולחזק את הנגב והגליל גם, כמו שאנחנו נעשה את זה ואתם - - -

אם יש תעסוקה, הבן אדם ילך לשם.

התכנית תכלול סיוע בכמה רמות. סיוע בשכר דירה, סיוע בתעסוקה, סיוע ביזמות עסקית, פנאי ותרבות, באמת לנסות לשלב אותם בתום הקהילה ביישוב הספציפי שבו הם יעברו לגור.

בטבריה יש אפס אחוז, זאת אומרת אין עולה שלא עובד. אין עולה.

השאלה במה?

רופא. אז אני אענה לך.

אני שף.

שף?

אני הלכתי לחמישה מקומות.

תבוא לטבריה, רימונים יקבל אותך. אם אתה רוצה, אני אסדר לך עבודה.

אמרו לי אתה זקן.

הנה, הוא רוצה לתת לך עבודה.

אתה לא יכול ברגל. אתה לא צעיר.

טוב, אוקיי. בואו, הזמן שלנו מוגבל. אנחנו רוצים לשמוע גם את נציגת משרד החינוך, הגברת מאיה שריר, מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, בבקשה.

טוב. בשנת 2015 הגיעו לישראל, אל תוך מערכת החינוך, 6,588 תלמידים עולים, מהם 112 עלו מברזיל. אני שמחה שהילדים שלך מרגישים טוב ומרגישים רצויים. כל תלמיד עולה שמגיע למערכת החינוך מקבל בראש ובראשונה שעות ללמוד עברית. קודם כל עברית כשפה שנייה ולאחר מכן השלמת פערים בכל מקצועות הלימוד. כמו ששמענו, לעולים מברזיל יש פערים גם באנגלית ולא רק בעברית ואנחנו מודעים לזה ועושים את העבודה בכל מגוון התכניות.

התכנית שציינת, אדוני, היא החלטת ממשלה מספר 2446, שאנחנו שותפים למשרד העלייה והקליטה בתכנית. היא הייתה תכנית תוספתית נוספת לטיפול בעולים מצרפת, בלגיה ואוקראינה והיא תכנית לשנה אחת בלבד. היא מסתיימת ובגלל זה היא גם אחרי שעות הלימודים והיא באמת צבועה מאד לאוכלוסייה מאד ייעודית, בהתאם להחלטת הממשלה.

אבל כפי שראית, המענה בבית הספר הוא כולל. הוא גם שעות ובבית הספר יש אחריות של המנהלת, אחריות של המורים. יש מגוון של תכניות ואנחנו עושים את העבודה. אם אנחנו נראה באמת שיש התגברות של עלייה של דוברי פורטוגזית, אנחנו נבדוק לשנה הבאה אפשרות להוסיף גם מגשרים. יש לנו היום מגשרים דוברי רוסית, צרפתית, ספרדית, אמהרית, טיגרית, בני מנשה. אנחנו נבדוק את האפשרות אולי להוסיף גם מגשרים חינוכיים בין תרבותיים, דוברי פורטוגזית.

תודה.

אני רוצה לציין משהו. זה שאיזו החלטת ממשלה, בסדר, אולי אין לנו מה לעשות כנגד. אבל אני רוצה להגיד שזה עושה פרסום מאד לא טוב בקהילה היהודית בברזיל. מר ריקרדו ששון יכתוב לחברים שלו שזה קרה לו וככה מערכת החינוך עונה, שזה תכנית ייעודית לזה ולזה. הוא, מה הוא יכול להגיד? אל תבואו לארץ. לא רוצים אותנו, לא צריך אותנו פה.

ואני רוצה להגיד עוד משהו. קרן היסוד בברזיל, בסן פאולו, הוא המקום השלישי בעולם לתרומות למדינת ישראל. המקום השלישי. אתם יכולים - - -

טוב, גברת ברזובסקי - - -

בתוך קרן היסוד, אני לא מדברת על תרומות בכלל. אז אני מבקשת שמשרד החינוך יחשוב על זה טוב טוב.

זה לא של משרד החינוך.

סליחה, אז צריך להעלות את זה.

בואו נעשה ככה. קודם כל את צודקת. אני מסכים איתך. דבר שני, זה לא משרד החינוך אחראי לעניין.

כן, כן, סליחה.

זו החלטה של הממשלה, זה הממשלה.

אוקיי, אז הממשלה.

ולכן אנחנו באמת נעביר מסר לממשלה – אל תעשו את זה בין הילדים. אל תפלו בין הילדים. אז זה מה שהממשלה צריכה לקבל מסר ואנחנו באמת דרך הפרוטוקול וגם נכתוב מכתב. אנחנו מעודדים שהממשלה תקבל החלטה ותעשה פרויקטים, תעודד עולים, אבל לא להפלות. לכן את זה אפשר ללכת ולבקש.

אפשר להגיד שבאמת הילדים מרגישים את זה. אפילו הילדים שמקבלים את התכנית הזאת אומרים – אתם לא שייכים, מה אתם עושים פה? זה משהו שהולך מעבר ומגיע הביתה. מגיע לבית של האנשים. הילדים שלי באים הביתה, ועכשיו, בגלל שהם רק שניים בבית הספר, איך שהוא הצלחנו לסדר את זה, אבל זה צריך להיות משהו יותר גדול.

אני בטוח.

הם לא צריכים לקבל את זה כטובה מיוחדת. הם צריכים לקבל את זה בזכות.

לא, לא, לא, אף אחד לא מקבל את זה. אתם צודקים. אני בטוח גם שהממשלה שקיבלה את ההחלטה לא התכוונה לזה, אני חושב. אז אני חושב שבמהלך עבודה תמיד יש טעויות ולכן אני חושב שזה תפקידנו עכשיו בדיון, כתוצאה מהדיון הזה, מההחלטה שאנחנו מקבלים, נפנה לממשלה. אנחנו שמענו גם שזאת תכנית שנתית וזה לקראת סיום ואני חושב שאם יש כוונה להאריך אותה, שיכללו גם את העולים האחרים.

את כל העולים.

כן, זה כל העולים.

זה כל העולים, בוודאי.

כל העולים. אז לכן אני חושב שאנחנו נפנה את זה לממשלה. אני חושב שקיימנו דיון ותודה לכל המשתתפים, לארגוני העולים. הזמן שלנו נגמר.

אני רוצה לומר מילה.

כן, בבקשה, מילה.

אני חושב שהדיון היה מאד מאד חשוב. שמענו הרבה תשובות על כל מיני בעיות ואני חוזר, אני חושב שכדאי לעשות ועדה קטנה עם הסוכנות היהודית, משרד הקליטה והגופים ששייכים. אם בברזיל יהיו אנשים שנמצאים בשטח, הם יוכלו לפתור את הבעיות. כאן זה פורום גדול, אז יש בעיות שצריכים לטפל במקום יותר קטן ולבנות תכניות.

אני חושב שזה מאד חשוב מצד ועדה כזאת, שנוכל להתחיל לעבוד.

אני רוצה לסכם את הדיון. אני חושב שבדיון הזה אנחנו הבנו שהסוכנות היהודית תצטרך לדאוג שיהיה תרגום במרכזי קליטה, שיהיו הודעות בפורטוגזית.

אנחנו גם שמענו מיהודה, שיש מעל מיליון שקלים השקעה בתכנית חדשה בברזיל, כדי לחזק, לעודד, לזרז את העלייה מברזיל.

שמענו גם מנציג ההסתדרות הציונית שגם הם עושים את העבודה - - -

זה ביחד, זה ביחד.

המיליון?

שלו זה יותר נשמע כמו חינוך. הוא לא מטפל בעלייה. הוא אומר שזה לקראת עלייה.

אולפן לעברית זה הכנה לעלייה.

נכון. הוא מכין, אתה מעלה. נכון. אתה רוצה את כל התפקידים?

לא, לא, לא. הוא מעלה גם. אמרתי - - -

הוא אמר בדבריו שהוא לא עלייה אבל הכנה לעלייה. זה מה שאני הבנתי. עידוד עלייה, הכנה לעלייה, חינוך לעברית.

התכנית הזאת משותפת למשרד העלייה והקליטה - - -

של אופק. אוקיי, מצוין. מה שחשוב הוא שמה שאנחנו הבנו פה - - -

אין לי - - - הבכורה.

ואני מבין שגם עכשיו משרד הקליטה אמר שהוא מוכן לשתף פעולה עם הארגונים כדי לקבל גם את דוברי השפה במקצועות שונים ולכן אני חושב שבזה התקדמנו מאד.

תודה לכל המשתתפים. סיימנו את הדיון.

תודה רבה.

תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:30.