הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 81

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום ראשון, י"ט באדר א התשע"ו (28 בפברואר 2016), שעה 11:00

ישיבה בעיריית ערד לבחינת קליטת העלייה בעיר

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

טלי פלוסקוב

שפרה קירשנבאום - מנהלת מחוז דרום וירושלים, משרד העלייה והקליטה

נטלי גרנד - מנהלת מרחב ב"ש והנגב, משרד העלייה והקליטה

שרונה בלוך - ממונה אזורית להכשרה מקצועית, משרד הכלכלה

דוד קלדרון - מנהל מחוז דרום, שירות התעסוקה, משרד הכלכלה

דוד סויסה - מנהל לשכת התעסוקה, ערד

שרה תפירו - מנהלת תחום הנהלה, באר שבע, ביטוח לאומי

ניסן בן חמו - ראש עיריית ערד

אלי מצליח - סגן ראש העיר ערד

מרינה גלייזר - מנהלת המחלקה לקליטת עלייה, עיריית ערד

זינה צ'רניקובה - רכזת קליטה וקהילה, עיריית ערד

דנה בנוביצקי - רכזת פרויקטים של מח' קליטה, עיריית ערד

אלנה אופרינה - רכזת מרכז קהילתי קשת, ערד

אלכסיי ספוזניקוב - מחלקת קליטה, מאמן היאבקות במועדון מכבי בערד

אילה ברנבה - רכזת מועדון קשישים, דיור מוגן, ערד

שי אברהם - רב הקהילה

אלה רובין - רכזת קליטה, מתנ"ס ערד

לינה לופקובה - מנצחת מקהלת ג'ז ווקאל, מתנ"ס ערד

ליליה לובשוב - מתנ"ס ערד

ויטלי פבלוב - כוריאוגרף, ערד

אוקסנה פבלוב - כוריאוגרפית, ערד

תמרה פפצ'נקלו - מנהלת פרויקט ניצולי שואה דוברי רוסית, ערד

בוריס בזשק - יו"ר ארגון ותיקי מלחמת העולם השנייה, ערד

מיכאל שיסטר - יו"ר ותיקי מלחמת העולם השנייה נכים, סניף ערד

סמיון לוין - רכז פליטי שואה, ערד, חבר המועצה לשעבר

קוסטיה קוצ'נוב - מנכ"ל המכון למחקרים מתקדמים, נציג ציבור בוועדת הקליטה, ערד

ציפי גלעדי - ראש תחום פרלמנטרי בוועדה

יגאל אמיתי - דובר הוועדה

אורי פארדניק - יועץ פרלמנטרי ליו"ר הוועדה

ישמבל קפלה - יועץ פוליטי ליו"ר הוועדה

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

ישיבה בעיריית ערד לבחינת קליטת העלייה בעיר

בוקר טוב לכולם. ברוכים הבאים. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בערד זה אירוע שלא התקיים לדעתי מ-1994, הפעם האחרונה שהוועדה הייתה אצלנו, ואני מאוד מודה לכם ומעריכה שאתם הגעתם אלינו. אנחנו באמת נרגשים ורצינו כמה שיותר להזמין נציגי ארגונים גדולים וככה יוצא שממש לא נעים לי, אבל כל מחלקת קליטת העלייה יושבים מאחורה כי אין לנו מקום. תיכף אנחנו נציג את כולם.

יש לי מזל, אני יושבת ליד ראשת העיר לשעבר, חברת הכנסת טלי פלוסקוב, וראש העיר, שהוא כבר לא חדש, אתם יודעים, אחרי שעוברים 100 ימים, עורך דין דין ניסן בן חמו, זו הזדמנות נהדרת לומר לכם תודה על כך שהעלייה וקליטת עולים בעיר ערד נמצאים במקום מאוד גבוה בסדר היום שלכם. מבחינתנו מחלקת הקליטה זו גאוות העיר. אני חושבת שזה המפעל הציוני החשוב ביותר שקיים במדינה שלנו מאז שהיא הוקמה.

לי קוראים מרינה גלייזר, אני מנהלת את המחלקה לקליטת העלייה, תושבת העיר ארבעה עשורים. אין לי זכויות על כך, אני מזוודה, כל מי שעוסק בקליטת עלייה יודע מה זה מזוודה. אבי, שיהיה בריא, הציוני, שעלה לארץ, החליט שהוא רוצה ללכת איפה שבן גוריון אמר ללכת, לא לשבת בירושלים, כמו שאז אפשר היה, אז לכן אנחנו כאן. אף פעם לא עזבנו את העיר, הבאנו לכאן את המשפחות הנוספות שאיתן התחתנו, אני ואחותי, כל השנים אנחנו בערד.

אני עוסקת בקליטת עלייה מ-1989, בהתחלה כמנהלת אולפנים ואחר כך כאן בעירייה. שבעה ראשי עיר, כל אחד מהם ידע שקליטת עלייה זה הנכס הגדול ביותר החל מבייגה, בצלאל וכל האחרים. ואני מעבירה את השרביט לראש העיר לנהל ולספר לכם את כל העניינים שלנו.

זו ישיבת ועדה רשמית אז אם לא אכפת לכם שיושב ראש הוועדה יפתח.

כן, יש גם פרוטוקול.

לא רציתי להפריע, אני רציתי כל הזמן להגיד את זה, אבל כל כך התרשמתי מדבריה של מרינה.

קודם כל אנחנו מאוד מודים לכם שקיבלתם אותנו והגעתם לפה. אני רוצה גם לברך את חברת הכנסת טלי פלוסקוב, שהיא יזמה את הדיון ולכן אני מאוד מודה לך. אני אציג את הצוות שהגענו לפה. אני וחברת הכנסת טלי פלוסקוב, דנה גורדון שושני, מנהלת הוועדה, ציפי גלעדי, ראש תחום פרלמנטרי בוועדה, יגאל אמיתי דובר הוועדה ואורי פארדניק, יועץ פרלמנטי שלי וישמבל קפלה, גם יועץ פרלמנטרי שלי, ורשם הפרוטוקול, רפאל נתן, הוא נמצא שם. יש גם את נציגי משרד העלייה והקליטה, גב' שפרה קירשנבאום, נציגים ממשרד הכלכלה, וגם הביטוח הלאומי. אלה המשרדים. אני בטוח שיש גם פה נציגים של המחלקה לעניין עלייה וקליטה.

אדוני ראש העיר, אנחנו מודים לך. אני אתן קודם, ברשותך, לחברת הכנסת טלי פלוסקוב, ולאחר מכן נשמח לקבל דיווח ממך ונושאים שאנחנו נדון בהם.

בשמחה.

חברת הכנסת טלי פלוסקוב, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, ולראש העיר, עורך הדין ניסן בן חמו, מנהלת מחלקת קליטה ועלייה, מרינה גלייזר, חברתי היקרה, עבדנו ביחד לא מעט. אתם בטח ראיתם איך אני נכנסתי לכאן, אלה אנשים יקרים שבאמת עשו כאן עבודה בעיר בצורה, בעיניי, נפלאה, יוצאת מן הכלל. בזכות האנשים האלה אנחנו בזמנו הצלחנו לעשות המון דברים ואני שמחה מאוד באמת שזה ממשיך, שיש לזה המשך.

למה בעצם עלה הרעיון להזמין את ועדת הקליטה לערד? משתי סיבות, אנחנו כוועדה עוברים עיר עיר ואני חושבת שזו גישה חדשה של כבוד היושב ראש, חבר הכנסת אברהם נגוסה, שהוועדה לא תשב רק בכנסת ותדבר, אלא גם תרגיש ותראה מה קורה בשטח. אם אנחנו מתוך הוועדה יכולים להשפיע על מה שקורה בערים במדינה והמדיניות של משרד הקליטה אז השגנו את מה שבעצם הצבנו לעצמנו.

אחרי הביקור שלנו בחיפה, ושמעתי את המצגת הנפלאה של עובדי מחלקת הקליטה וראיתי את הפרויקט של קליטת העלייה, יש שם שתי פרויקטוריות שעובדות על זה, ואז זכרתי, רגע רגע רגע, היה לי משהו כזה בערד, האם זה נמשך? ואז התברר שלא, ולמה לא? כי ערד כאחת מערי הפריפריה, אין לה משאבים שמשרדי הממשלה כל הזמן מבקשים ואני מדברת על זה בכל ועדה ובכל הזדמנות, המילה הזו שאנחנו כולנו צריכים למחוק אותה מהשיח שלנו, מה זה מצ'ינג? האם מישהו לוקח בחשבון מה העיר צריכה לשים כדי לקבל את הפרויקטים שהמדינה מציעה? כמה פעמים דווקא בערי פריפריה נאלצים לוותר על הסכומים שהמדינה מציעה להם בפרויקטים שונים, ואני מדברת עכשיו על כל משרד ממשלתי, אני מדברת גם על משרד החינוך וגם על משרד הרווחה וגם על משרד הקליטה ומשרד התחבורה, כמה פעמים הרשויות נאלצות להגיד 'תודה, אנחנו לא צריכים את הכסף', כי אין את הכסף הקטן הזה להשלים.

הרשויות והאנשים שגרים כאן, הם לא פחות חשובים מהאחרים ולא פחות טובים ולא פחות איכותיים. יש הכול, אבל יש רשויות שהם במצב כלכלי לא פשוט וכל הזמן מצמצמים. כל הסכמי השכר שאנחנו מקבלים החלטות ומתגאים בהם, מי צריך לשלם? הרשויות. מישהו נותן להם כסף לזה? לא. על חשבון מי זה מגיע? על חשבון מה זה מגיע? על חשבון הפרויקטים שהרשויות לא מצליחות לבצע. זה משהו, שוב אני אומרת, אני אומרת את זה לא בפעם הראשונה בוועדה הזאת, אני אומרת בכל מקום, כדי שסוף סוף אנחנו נשנה את השיטה הזאת ואת המילה הזאת נמחק מהלקסיקון שלנו, מצ'ינג.

יש משרדים שהשכילו לשנות ולעשות את זה דיפרנציאלי, יש כאלה שרק 25%, יש כאלה ש-10%. אני יודעת שמשרד הקליטה - - -

דווקא משרד הקליטה היה בסדר בחלק מהדברים.

נכון, בגלל זה אני אומרת, אדוני היושב ראש, שאני לא מדברת כאן רק על קליטה, אני מדברת כרגע על ערים קולטות עלייה שאחוז העולים בעיר הזאת הוא כ-40% והיחס לרשויות האלה, שוב, אני לא מדברת רק על ערד ורק על קליטה, היות שאנחנו בוועדת קליטה ודנים שם בכל הנושאים, אז אני מרשה לעצמי קצת להרחיב. לכן אני חושבת שאנחנו, אדוני היושב ראש, צריכים לפעול גם מתוך הוועדה, לפנות לכל המשרדים, ואני אגיד בסוף מה אני ממליצה כוועדה לעשות, לרשויות קולטות עלייה, לרשויות שיש אחוז עולים כזה גבוה, לשנות את השיטה הזאת. המצ'ינג, בכלל למחוק אותה.

זו הסיבה הראשונה שרציתי שהוועדה תגיע לכאן, והסיבה השנייה זה בדיוק מה שמרינה אמרה, שהפעם האחרונה הוועדה הגיעה לעיר הזאת לפני 20 שנה. אני חושבת שזו גישה מאוד מאוד נכונה ואני מקווה שלא רק את ועדת הקליטה אני אביא לערד, שמתי לעצמי מטרה ויעד להביא כל פעם ועדה אחרת כדי שאנחנו נדון כאן בנושאים שקשורים לעיר. זה כבר בשיתוף פעולה איתך, ראש העיר. כיום אנחנו כאן כוועדת הקליטה.

חלק מהדברים שאנשים כאן יספרו אני יודעת, אני מכירה מקרוב ואני חיה את זה יום יום, אבל היה לי מאוד מאוד חשוב שגם אתה בתור יושב ראש תשמע אותם ולהעביר את המסר לכנסת שכאן עיר שנמצאת קצת רחוק ממדינת תל אביב, מירושלים ומכל הערים שאנחנו כל הזמן מטפלים בהן, גם פה צריכים את תשומת הלב שלנו. זאת הייתה המטרה וכאן המקום באמת להגיד תודה לך על כך שהגענו היום ליום הזה ואני אשמח כמובן לשמוע את כולם.

תודה. אני מבין שרצית שכל אחד יגיד בקיצור - - -

כן. אני רק רוצה לומר שאולי יש פה כמה אנשים שלא שולטים בשפה העברית ממש טוב, אבל אני חושבת שקודם כל ממש ממש הייתי רוצה שאתם תכירו את עובדי המחלקה לקליטת עלייה שהם הם האנשים שיום יום עושים את העבודה הכי חשובה.

אני אתחיל מרכזת קליטה וקהילה, שזו זינה צ'רניקובה, עובדת הרבה מאוד שנים בקליטת עלייה, בעצמה הגיעה לערד לפני 25 שנה ואין עלייך. דנה בנוביצקי, רכזת פרויקטים של המחלקה, אלנה אופרינה, רכזת מרכז קהילתי קשת. מרכז קהילתי קשת זה מקום שאנחנו קיבלנו בשעת רגיעה, בחירום לשם יורדת כל הרשות המקומית, אבל ברגיעה אנחנו מפעילים שם בשיטה של מיטה חמה עשרות פרויקטים, תיכף אתם תשמעו. רוב האנשים שיושבים פה גם עובדים שם.

פרויקט לנוער מתגודד, פרויקט מחוברים, רכז הפרויקט אלכסיי ספוזניקוב, ומדריך במועדון לנוער מתגודד ממוצא אתיופי - - -

אני בכל זאת אמשיך עם מי שיושב כאן. אילה ברנבה, רכזת מועדון קשישים דיור מוגן, מועדון סמובר, מוזיקאית מנצחת. הזוג המלכותי של ערד, ויטלי ואוקסנה פבלוב, כוריאוגרפים, יש להם 148 ילדים מבוגרים בקבוצה שרוקדים כולם, עושים עבודה מדהימה, מארחים אותנו בכל מיני מקומות בארץ. תמרה מנהלת כאן פרויקט של ניצולי שואה דוברי רוסית.

ניצולי שואה ופליטי שואה.

לא, ניצולי שואה, יש לנו רכז חדש של פליטי שואה. אלה רובין, רכזת קליטה במתנ"ס, עוסקת בתרבות שנים רבות, מביאה לערד את מיטב המוזיקאים. היום בערב יש לנו מופע עם מוזיקאי מאופרה ממוסקבה ומניו יורק. את שפרה ונטלי, חברותיי הטובות ממשרד העלייה והקליטה, אתם מכירים. בוריס, יושב ראש ארגון ותיקי מלחמת העולם השנייה, ולידו מסיה לוין, פליטי שואה, רכז חדש. אנחנו מאחלים לך הצלחה, חבר מועצת העיר לשעבר, אגרונום, חזר אלינו לערד. המון המון הצלחה.

תודה, ברוסיה אומרים, הלוואי לראות מה ששמעתי.

מיכאל שיסטר הוא יושב ראש ותיקי מלחמת העולם השנייה, נכים. בעצמו ותיק מלחמה, נכה, איש יקר מאוד. קוסטה קוצ'נוב, מנכ"ל המכון למחקרים מתקדמים, המכון האחד והיחידי שיש בארץ שקיים כבר שנים רבות, מצטיין משרד העלייה והקליטה בעבודה עם ילדים. הרב שי הוא הרב של עולים ממוצא אתיופי, שיש לנו בעיר. יש לנו קהילה לא גדולה, חלקם הגיעו בתחילת שנות ה-80 במבצע משה ועוד קהילה שהגיעה במבצע שלמה, שזה היה הדבר הכי נפלא שקרה לנו בעיר ערד. הם קהילה לא גדולה, אבל יודעים לתת עבודה. לילה לובקובה היא מנצחת של מקהלת ג'ז ווקאל, מקהלה שפועלת הרבה שנים במסגרת המתנ"ס, כולן בנות עולות חדשות, או בנות עולות. אלי מצליח סגן ראש העיר, מחזיק תיק תיירות, רווחה, תרבות וספורט.

זה אנחנו. יש עוד הרבה שלא יכולנו להזמין כי באמת המקום מאוד קטן. הצוות המקצועי יציגו את עצמם.

שלום, דוד סויסה, מנהל לשכת התעסוקה בערד.

מנהל מחוז דרום של שירות התעסוקה.

מנהלת תחום הנהלה מביטוח לאומי.

ממונה אזורית ממשרד הכלכלה.

ולמרות שהוצגנו על ידי מרינה כחברות שלה, אני מנהלת מחוז הדרום וירושלים של משרד העלייה והקליטה ומאוד גאה בתכניות שמוצגות כאן. אנחנו שותפים מאוד משמעותיים בכל התכניות שהוצגו על ידי מרינה והאנשים שמייצגים את התכניות האלה.

מנהלת מרחב באר שבע והנגב, משרד הקליטה.

תודה רבה לכל מי שהציג.

אז קודם כל צהריים טובים לכולם. אני מאוד שמח לארח אתכם פה, יושב ראש הוועדה חבר הכנסת אברהם נגוסה, חברת הכנסת טלי פלוסקוב, סגנית יושב ראש הכנסת, ראשת העיר לשעבר שמכירה את האתגרים של העיר והתמודדה מול המשימות שאני מתמודד היום, בייחוד גם כעיר קולטת עלייה. אני אמנם לא תרמתי כמו מרינה 20 שנה לעלייה, אבל תרמתי את תרומתי האישית, את רעייתי הבאתי מארגנטינה, היא עשתה עלייה לארץ, אז אני מאמין שהבאתי עולה אחת לישראל, אז כבר תרמתי למאמץ העלייה.

אני חושב שערד היא עיר מיוחדת. טלי הרחיבה בנושא המצ'ינג והאתגרים, אני לוקח את זה ומחבר את זה להתמודדות הדמוגרפית שיש לנו פה. אנחנו מדברים על עיר שמונה 24,000 תושבים כבר למעלה מ-20 שנה. הקפיצה האחרונה שהעיר הזאת עשתה מבחינה דמוגרפית הייתה בזכות העלייה. בשנות ה-90 היישוב הזה מנה 8,000 איש, הוא היה יישוב קהילתי קטן ובהחלטה שאני חושב שהיא החלטה נבונה ומושכלת, עם כל הקשיים, כמות התושבים בעיר הוכפלה כמעט בתוך שנתיים, ב-91'-92' הגיעו סדר גודל של 8,000-9,000 עולים. בזמנו אריאל שרון כשר השיכון מקים שתי שכונות מיוחדות לעניין הזה, בקשיים אדירים, כי זה כולל גם את קשיי הקליטה והשפה והתעסוקה. אני זוכר, חגגנו עכשיו 25 שנות עלייה ואנחנו רואים את הקושי שמהנדס רכבות מברית המועצות מגיע ועובד בבניין, ואת אותו דוקטור לפיזיקה עושה עבודה ובסוף אנחנו מסתכלים על העולים ואומרים שאנחנו בעצם עובדים במה שיש.

התמודדנו עם זה אז, אני חושב שזה הביא לערד איזה שהיא קפיצה גם איכותית של תושבים שהגיעו, מכלל הגוונים. זו הייתה עלייה גם מדרום אפריקה ומדרום אמריקה. יש פה קהילות מאוד מגוונות, דרך אגב, יש קהילת עולי אתיופיה פה, יחסית קטנה אבל יש, קהילה מאוד גדולה של דוברי ספרדית מדרום אמריקה וקהילה מאוד גדולה של יוצאי חבר העמים שהגיעו ב-91'-92'. אז אם אני מחבר את זה למאמץ הדמוגרפי, ערד זאת העיר היהודית היחידה בנגב המזרחי. אם אנחנו מסתכלים על זה, בין צומת שוקת לים המלח, בכל הנגב המזרחי, יש רק את ערד. העיר הזאת במובן מסוים עם כמות התושבים נשארת באותה כמות תושבים ואם נסתכל על הפוטנציאל, הוא באמת לחזור לאותו מודוס אופרנדי של להביא עולים ולגדול דמוגרפית כי אנחנו מתמודדים עם קשיים, גם עם משפחות צעירות. זאת אומרת זה מאמץ אחד, אבל עלייה, ואנחנו רואים עלייה ממקומות נוספים, יהדות צרפת שמחפשת בית, יהדות אוקראינה שמחפשת בית, יהדות דרום אפריקה, עולי אתיופיה שעדיין במחנות המעבר ומחכים להחלטה.

ובעצם אם אני מסתכל עם הפנים קדימה, אחד הפוטנציאלים של העיר באמת בקליטת עלייה, אנחנו מוגדרים כעיר קולטת עלייה, יש לנו מנגנונים מוכנים, 40% מכלל אוכלוסיית העיר הם עולים, ותיקים כבר, לצערנו לצערו גם אחרי 25 שנה אנחנו אומרים על עולה שהוא עולה חדש. זאת הזדמנות. אבל זאת הזדמנות שדורשת את עזרת הממשלה ואת עזרתכם, כמובן, של חברי הכנסת וחברי הוועדות לקבל החלטה. לקבל החלטה שכמאמץ, גם דמוגרפי, אנחנו רוצים להשקיע בערים קולטות עלייה, כי זה לא חוכמה, ואני שם את זה במרכאות, להיות נתניה ולקלוט אלפי עולים, כי יש לך כמות משאבים כמעט בלתי מוגבלת להשקיע בזה. אז החזק מביא עוד ומתחזק עוד יותר והחלש, ואני אומר חלש במרכאות, כי אני לא אוהב להתייחס אלינו כחלשים, אבל כחלשים דמוגרפית אנחנו אלה שנתקלים בקשיים. כי חסר לנו את אותו שקל שאני מתלבט, וטלי ישבה על הכיסא הזה באותה דילמה, אני אשים אותו בחינוך או שאני אשים אותו ברווחה או שנשים אותו בקליטת עלייה. אנחנו רוצים לשים בכול.

לכן פה נדרשת איזה שהיא החלטה עקרונית שאנחנו בעניין הזה, ואני אומר פה, על השולחן הזה, רוצה אני, זאת אומרת זה מתחיל בזה, רוצה אני עולים, רוצה אני לגדול ולקלוט עלייה. לא כל ראש עיר רוצה, מסיבותיו, כאלה ואחרות, אני אומר פה שלנו יש את המנגנונים, יש לנו את היכולת, יש לנו את הקהילות כדי לקלוט, אנחנו צריכים את העזרה כדי לקלוט.

אז אני מאוד שמח לארח אתכם ואני מאוד מקווה שמפה באמת ייצא סוג של בשורה, שנצליח להרים את הפרויקט הזה. אנחנו רואים פה את כמות הארגונים שפועלים בעיר, זה לא בכדי, כי יש פה את הצורך ויש פה את היכולת, יש פה את ההון האנושי, חסר לנו את המשאב הכספי גם לפעמים. אלה הם פני הדברים ואלה פני העיר. יש לנו גם אתגרים אחרים, אנחנו נדבר גם על מה זה כולל קליטה, כי זה לא רק הקליטה, הבית והקהילה, אלא באמת מקור התעסוקה, שזאת אחת מהבעיות שלא רק מאפיינות את העולים בעיר, אלא את כלל התושבים.

ערד, לצערנו, זו אחת מהערים שעברה טלטלה תעסוקתית מאוד מאוד קשה בשנים האחרונות וחשוב להחזיק את העיר הזאת. אני חושב שהיום ערד בשיח הארצי, לכולם ברור, וכל שר או חבר כנסת שמגיע לפה מבין ומכיר, שערד זה עיר שצריכה עכשיו את מיקוד המאמץ הנקודתי כדי לעזור לה בעלייה. יש לנו את הפוטנציאל, יש לנו את היכולת, יש לנו את המשאבים האנושיים והסביבתיים כדי להיות במקום אחר. היינו שם, ערד הוקמה במקור כעיר חזקה בדרום, לא כעיירת פיתוח, ולצערנו הרב תהליכים כאלה ואחרים הביאו אותנו למצב שאנחנו נמצאים בו ופה אנחנו נדרשים לאותו מיקוד מאמץ.

הסיבה העיקרית זה התמיכה של הממשלה, זה לא סתם.

נכון, באיזה שהוא שלב הוסטו המשאבים למקומות אחרים.

כל עוד המדינה תמכה בעיר הזאת, העיר הזאת הייתה חזקה, וברגע שהיא שכחה שיש פה עיר - - -

מה הסיבה ליציאה של תמיכת הממשלה?

זה סיבות פוליטיות, אני לא רוצה להיכנס פה לפוליטיקה, אבל הוסטו משאבים מהנגב ומהגליל למקומות אחרים. אנחנו רואים, ערד היא לא העיר היחידה בפריפריה, אני חושב שיש עכשיו רצון עז לחזור לפריפריה. אנחנו שומעים את זה בכל המקומות, מעל כל במה, שצריך לחזור לעשייה בפריפריה, אנחנו נבחנים גם בהתיישבות שלנו בנגב, בגליל, לחזק את היישובים הקיימים. אני חושב שגם ערד אסטרטגית ביטחונית זה יישוב חשוב, זה היישוב היחיד שנמצא בכל הנגב המזרחי שהוא יישוב מבוסס וצריך לחזק את זה. זה יהיה רק דרך הסטת משאבים למקום.

שוב, אני שמח מאוד לארח אתכם, שמח מאוד לברך את כל הארגונים הפעילים בעיר, שעושים באמת עבודת קודש.

אם אני יכולה רק להוסיף ולחדד איזה שהיא נקודה, של משהו שקרה לנו במהלך ה-25 שנה לקליטת העלייה. בעצם ערד נמצאת במקום שאם אנחנו לא נצא לעודד עלייה עולים לא יגיעו לערד. כי עולים שיושבים בקייב, בחרקוב, ואתם יודעים מה? גם בנובוסיבירסק או בכל מקום בעולם, הם לא יודעים מה זה ערד. מ-1989 שראש העיר דאז, בצלאל טביב בעצמו, יצא לשליחות ראשונה ונתן לנו דחיפה לעשות את זה, המנגנון היה כזה שהסוכנות היהודית הייתה מממנת את המשלחות. בעצם זה לא היה נטל על הרשות המקומית, כי רשות מקומית לא יכולה לשאת בנטל כזה. אז הסוכנות היהודית הייתה מממנת את המשלחות ואנחנו יצאנו, באמת היינו סך הכול שתי עובדות באותה תקופה במחלקה שנסענו הרבה מאוד פעמים והבאנו לכאן עולים, משפחות.

כשאני מדברת על משפחות, זה בגלל שידענו להתאים את הצרכים ואת האפשרויות שהעיר יכולה להציע לאותם עולים פוטנציאליים שישבו בחבר המדינות במקרה הזה. באמת כשאתה בא ואתה פוגש משלחות וראש המשפחה הוא פרופסור לאסטרונומיה ואתה יודע שאתה לא יכול להציע לו שום דבר בערד, אז אתה אומר לו 'אני יכול לתת לך את כל ההמלצות לאן להגיע, אבל בערד אין לי מה להציע'. לעומת זאת נקודתית, כל אותם האנשים שיכלו למצוא פה תעסוקה באמת נקלטו כאן.

באותה תקופה גם עבד כאן מרכז קליטה עם תכנית מלונאות, במשרד הכלכלה, אני לא יודעת אם אתם זוכרים את הנושא הזה, במשרד העלייה והקליטה יודעים, היה כאן מרכז קליטה עם מכללה שלימדו בה את כל מקצועות המלונאות. זה היה פקידי קבלה וטבחים וזה היה חשמלאים, הכול, ובאמת ככה הגיעו הרבה משפחות שחיו במרכז הקליטה תקופה מסוימת עד שסיימו אולפן א' והתכנית הזאת עבדה. אנחנו עשינו עבודה נהדרת. לא שהצלחנו להביא לעיר כקסם כל כך הרבה עולים, היו פה תקופות שהיינו מעל 40% עולים בערד, היום אנחנו עומדים על 35%-36%, כי ב-2002 הגיע ראש עיר שאמר סטופ, 'לא רוצה עולים אני' ואסר עלינו לצאת לשליחויות ובעצם שם הגיע השבר המאוד גדול שלנו. לא יצאנו לשליחויות, הפסיקו להגיע עולים וגם רואים את זה בכל הטבלאות. עד 2002 יש כאן נהירה מאוד גדולה, מ-2002 אנחנו עומדים על מאות בודדות ומאז לא הצלחנו לחזור.

הנושא של הפרויקטור, שדיברה עליו גם חברת הכנסת וגם ראש העיר, בשבילנו זאת הזדמנות, הזדמנות היום לשנות גם את המצב הדמוגרפי של העיר שלנו. זה צורך כמעט קיומי בשבילנו, זה משהו שיכול להיות שבעוד עשר שנים יבואו לכאן אנשים ויגידו שהטעות הכי גדולה שנעשתה בעיר והשבר הכי גדול בעיר זה שאנחנו בזמן לא החלטנו ולא קיבלנו עלינו את המשימה להביא לכאן משפחות צעירות, חילוניות, שיכולים ורוצים לגור בפריפריה ויודעים לאן הם הולכים. אנחנו זקוקים לתמיכה של הממשלה.

למה דווקא חילוניות?

חילוניות, כי המשפחות שבאות מחמ"ע, אין מה לעשות, הן משפחות חילוניות.

אני אסביר מה שאת לא יכולה להגיד, אני אגיד את זה. בשנים האחרונות לערד מגיעות המון משפחות של חסידי גור. מה שקורה זה קהילה שמצאה את העיר עם מחירי דיור מאוד נמוכים, הם לא זקוקים למקומות עבודה, הם לא זקוקים לשירותים שאין לנו פה לתת למשפחות חילוניות והאדמו"ר שלהם הוא איש חכם, עיר איכותית, עיר עם אוויר נקי, עיר נקייה, מטופחת, למה לא להביא את המשפחות? הוא מוכר דירה בבני ברק וקונה בערד שתיים או שתיים וחצי דירות. זה מה שקרה לאחרונה כאן. לכן כדי לשמור על הצביון של העיר הזאת אנחנו צריכים להביא לכאן אוכלוסייה חילונית, חזקה, צעירה, רק כדי לשמור על האיזון. הרי אף אחד לא יכול להגיד להם 'אל תגיעו לכאן', אבל ברגע שאנחנו נביא לכאן אוכלוסייה חזקה וחילונית וצעירה של עולים מאוד מתאימים לזה, אפשר לשמור על האיזון הזה והעיר הזאת תוכל להמשיך להיות עיר איכותית כמו שהיא הייתה. בסדר? הסברתי את עצמי פחות או יותר?

כן, הבנתי למה. רציתי לקבל נתונים לעניין העולים, כמה עולים חדשים נמצאים פה פחות מעשר שנים?

פחות מעשר שנים 1,300.

מה התמהיל ב-1,300 האלה?

כרגע אין - - - אבל הרוב הם צעירים.

שהם לבד הגיעו לכאן.

לבד. או שהצטרפו למשפחות, או שעשו עלייה לאיזה שהוא מקום בארץ וכעבור איזה שהוא זמן היגרו לערד. זו עלייה פנימית. אבל אם לוקחים את הנתונים שמ-1989 הגיעו לערד כ-10,000 עולים ואז מ-2002 ועד היום הגיעו המספר הזה, רואים מה זה אומר לגבי העיר שמעודדת עלייה ולא מעודדת עלייה. זה בדיוק הפערים.

אני רוצה להוסיף כאן, לגבי עידוד עלייה ופרויקטורים. משרד הקליטה יצא בקול קורא ומזמין את הרשויות להצטרף לתכניות עידוד עלייה, אבל שוב, כמו שהוסבר לנו והיינו כאן בישיבה בשבוע שעבר, הם לא ענו על הקול הקורא כי אין להם את המצ'ינג.

25% המצ'ינג.

כן, או שהכסף הולך לרשויות חזקות או שהכסף חוזר לקופת המדינה. האם זו המטרה?

לפני שאני פונה למשרדי הממשלה, יש לכם מה להוסיף, להסביר לנו? אני מבין שהעניין של עידוד עלייה זה דבר אחד והעניין התעסוקתי זה דבר שני - - -

ואני אעלה עוד הפעם את הנושא של מרכז קליטה, למרות שקיבלתי איזה שהיא תשובה ממשרד העלייה, אבל אני רוצה להעלות את הנושא הזה. יש לנו מרכז קליטה שמיועד למשפחות ממוצא אתיופי, הדירות שם הן דירות מאוד גדולות. זאת אומרת שבאמת אם וכשתאושר היציאה של השליחים לאתיופיה, כי יש החלטת ממשלה, הם מתעכבים רק בנושא של היציאה של השליחים לאתיופיה, והעלאה של המשפחות לכאן, הרי לא יודעים האם יעלו משפחות גדולות, משפחות קטנות, לנו מתאימות רק משפחות גדולות כי יש לנו דירות גדולות. לעומת זאת יש לנו היום אפשרות, ואנחנו מבינים אותה, שיש פליטים באוקראינה, יש אפשרות ללכת ולהזמין אותם לעיר ערד. אין דבר יותר נפלא מאשר לשכן אותם במרכז הקליטה.

אז יש לנו מצד אחד מרכז קליטה שעומד כרגע ריק, יש בו 28 נפש, ארבע משפחות, ששתיים מתוכם כבר אמורות לעזוב, מצד שני יש לנו אפשרות להזמין משפחות מאוקראינה, לשכן אותם במרכז הקליטה, שעומד כרגע ריק. הפערים האלה הם כואבים לי. אם מישהו היה אומר לי 'מרינה, תקשיבי, בחודש יולי הולך להתמלא מרכז הקליטה במשפחות ממוצא אתיופי', הייתי אומרת יופי, אני שמחה, למרות שבאמת אנחנו העיר, אין לנו כל כך סיבה להיות בתוך מרכזי קליטה מכיוון שמרכזי קליטה זו יחידה נפרדת שהמדינה מטפלת בהם. עם זאת אנחנו תמיד שם, אנחנו כמחלקה, אנחנו עוזרים, אנחנו תומכים, אנחנו מלווים, כל מה שאפשר לעשות.

כמה משפחות נשארו בערד מעולי אתיופיה?

אף אחד לא. אלה שיוצאים ממרכזי הקליטה - - -

זה החלטת הממשלה. הייתה החלטה - - -

הם לא מקבלים מענק לרכישת דירה בערד.

זאת אומרת שאנחנו מארחים אנשים - - -

זה לא שהם לא רוצים את ה - - -

לא, מאוד רוצים אותם דווקא.

מאוד רוצים, אבל הם לא נשארים, אז אנחנו מארחים כאן אוכלוסייה שבסופו של דבר עוזבת אותנו, לעומת זאת מה שאנחנו היום מבקשים האם אפשר לבדוק להסב את מרכז הקליטה לצורך אחר ואז נוכל לקלוט משפחות עם איזה שהיא מעטפת ראשונית של אולפן א', עם איזה שהיא תכנית תעסוקה והאנשים האלה כשייצאו ממרכז הקליטה יישארו כתושבים בערד, ירכשו דיור, ישכרו דירות.

קודם כל אני מסכים שאלה שממתינים באדיס או בגונדר, כמה שיותר יגיעו לפה וימלאו את מרכז הקליטה. כרגע יש החלטה, לפני שלושה חודשים הממשלה קיבלה פה אחד, ללא התנגדות האוצר, אבל לצערי הרב הנושא עכשיו הוקפא בהוראת שר האוצר כחלון. אני מקווה שטלי תעזור לי בעניין זה. אני לא יודע מה גרם לו לשנות את דעתו, דווקא הוא היה בעד בכל העניין הזה, אבל עכשיו אמרו שאין כסף אז לא מעלים אותם. זה מקומם אותי, אבל זה לא הפורום, רק כמידע אני אומר לכם שהממשלה קיבלה החלטה, אבל יש בעיות, באוצר, תקציב.

בעניין זה גם אנחנו פנינו לסוכנות היהודית, גם בנושא הזה, ואז קיבלנו תגובה ורצינו גם שהם יגיעו לפה היום, הם לא יכלו להגיע, הם אומרים שאין נציג, אבל שלחו לנו במכתב, גם בקשר למרכז הקליטה וגם בעניין עידוד העלייה. אנחנו נבקש ממנהלת הוועדה לקרוא את המכתב שהם שלחו לנו.

לנושא מרכז הקליטה הם אומרים שעומדת להתחדש העלייה מאתיופיה והמקום יאוכלס ביוצאי אתיופיה. לגבי ירידי העלייה, בצרפת, חמ"ע ואמל"ט, הם טוענים שהרשות המקומית צריכהל הגיש תיק פרויקט קליטה בה היא מציגה ומשווקת את עצמה והם מתכוונים לקיים ירידים של רשויות בפריפריה עם משרד הגליל ונגב. הם אומרים שבזמנה של חברת הכנסת פלוסקוב נעשה ניסיון לשיווק והם ישמחו לקבל ולנסות שוב. לצערם, מי שכותב את זה הוא יהודה שרף, לצערו, שלא כמו רשויות אחרות לא פניתם אליהם בנושא עד היום על מנת לקלוט עולים מחמ"ע ומהמערב. רשויות המעוניינות בעולים פונות אל הסוכנות היהודית על מנת לשווק את עצמן. לדבריו יש תחרות בנושא בין הרשויות של האזורים חדרה-גדרה לבין רשויות גליל-נגב, שהן כמובן בעדיפות, אצלם, אצל הסוכנות, וזה מותנה במה שהרשות מוכנה לתת בנושאי חינוך, תעסוקה, עזרה בדיור ועוד.

שהרשות תיתן עזרה?

זה מה שהוא כותב.

רק שתדעו שיש כאלה דברים, רק צריך - - -

עוד משפט אחד, הוא אומר שהרשויות דואגות לשווק את עצמן באמצעות הסוכנות היהודית והם ישמחו לעמוד לרשותכם.

אנחנו נסענו למוסקווה, בשנת 2000, משהו כזה, והצלחנו להביא כמה משפחות ביומיים שהיינו.

יומיים. טלי בכלל הייתה 24 שעות, אני הייתי משהו כמו 48 שעות. לא רוצה להגיד לכם שמהחיסכון גם ישנו באותו חדר.

מה שחשוב פה, אני חושב שפה אמנם זה לא פוטר את האחריות מצידם, אבל זורקים אחריות גם עליכם, כלומר שתבנו פרויקט, תביאו לנו את הפרויקט - - -

יש לנו פרויקט, אבל הם לא עוזרים כלכלית.

אני אגיד לכם מה, הסוכנות, מה שהיא עשתה פעם, פעם הם היו נותנים כסף לנסיעה, הם היו מממנים כרטיסי טיסה ושהייה שם, היום הסוכנות לא עושה את זה. יש להם שם נציגים, שאם הם יגיעו לשם הנציגים יקבלו אותם ויעזרו להם, כן, אבל אין מימון של הנסיעה וכן הלאה.

זה כרטיס טיסה, זה שהייה, זה בתי מלון, הרבה מאוד כסף.

זאת עבודה. צריך להיות שם פיזית, לא 24 שעות - - -

לא, צריך להיות שם שבוע ימים ולעבוד יום ולילה - - -

אני הבנתי. כמובן שזה חשוב, שמכל עיר ועיר נציג יילך.

שתדע לך שאני יודעת שהסוכנות היהודית כן מממנת נסיעות כאלה לחברי כנסת. אני גם אפנה אליהם, אני בשמחה רבה אקח חלק. אני אומרת את זה גם כתושבת העיר הזאת, אני גרה בעיר הזאת ואני באמת דואגת לעתידה ואני מאמינה מאוד שהעלייה כן יכולה לעזור לעתיד של העיר הזאת. אני שמחה מאוד שראש העיר הנוכחי גם כן, קראתי כתבה בעיתון המקומי על כך שהחלטת, ואני מאוד שמחתי לקרוא את זה, כן לשים לב לעלייה. אני חושבת שזה הדבר היחיד היום שיכול באמת לשמור ולאזן את הדמוגרפיה בעיר. אני אפנה, אדוני ראש העיר, אני מבטיחה לך, אני אפנה לסוכנות היהודית ואני אבקש שיצרפו אותי למשלחת הזאת - - -

אני אשמח. אם הם יכולים לממן נסיעה של חבר כנסת, אז - - -

של חברי כנסת הם כן מממנים, אני יודעת שיש להם כאלה דברים. כבר הציעו לי לנסוע לאוקראינה וכן הלאה. אני כמובן אהיה שגרירה של ערד, אין ספק, אבל מאוד יהיה חשוב שגם אתם תהיו. כי אין יותר חזק מזה.

כן, לבוא עם פרויקט.

כן, בוודאי.

מה שברור לנו זה בעניין מרכז הקליטה. מרכז הקליטה, יאכלסו את זה, בתקווה שטלי תעזור לי לשכנע את שר האוצר. כרגע זו הסיבה שאנשים תקועים שם.

בתקציב 2016 זה לא תוקצב?

זה לא הרבה כסף, זה פשוט - - -

אני לא יודעת לענות, אני אבדוק את זה.

אז זה ברור לנו. בעניין העידוד, אני חושב שזה כמו שהסוכנות אמרו. זה מה שצריך לעשות, תפנו בפרויקט, אנחנו גם נקבל את העתק הפרויקט ואז נזמין גם את אנשי הסוכנות ואנחנו נדבר איתם בנושא הזה.

אני אפילו מציעה בפנייה שלכם לכתב אותנו כחברי ועדה, כי זה נושא שעלה בוועדה ואנחנו דיברנו, כדי שאנחנו גם נהיה בעניינים ונדע - - -

כן, לפני שאנחנו הולכים לכיוון התעסוקה, זה כמעט אותו דבר, אבל לפני שאני הולך לפנות למשרדי הממשלה, יש מישהו שרוצה להוסיף בעידוד העלייה, מרכז הקליטה ותעסוקה?

אני רוצה להוסיף בנושא של עידוד עלייה. בשבוע שעבר היה אצלנו ביקור של משרד העלייה, הם אמרו שהם יבדקו את האפשרות להוריד את המצ'ינג מ-25% ל-10% בנושא של פרויקטור. אנחנו עוד מקווים שאולי משהו יקרה.

אין תשובה עדיין? זה חשוב. אני חושבת שאנחנו צריכים לטפל בזה.

כי המצ'ינג הזה מאוד משמעותי. ראש העיר אמר במפורש, '10% מתחייב אני למצוא, 25% לא מסוגל'.

אם בתקציב השוטף כן הם הסכימו לעשות, אז למה כאן הם לא נותנים 10%? זה אומר שיש סיבה לכך, אז למה כאן לא?

זה אחד הנושאים שאם ו- אז זה מאוד יעזור.

הרב שי, בבקשה.

קודם כל שלום, חברת הכנסת טלי, חבר הכנסת אברהם נגוסה, יושב ראש הוועדה. הייתי גם בכנסת, ראיתי את הפעילות שלכם. בשבע השנים האחרונות אני גם מנסה לעזור לקהילה האתיופית, למחנות, מעודדים עלייה, אבל אני מביא עולים לפה ולוקחים אותם למקום אחר. מה שנאמר לפני כן, מסיבות שהם לא יכולים לרכוש פה דירות.

לגבי המיעוט של הקהילה פה, נכון שהקהילה היא לא גדולה, יש פה 83 משפחות ולא יותר, אבל הצרכים הם יותר. כבוד ראש העיר יודע שבשנה האחרונה יש לנו מקום שאנחנו באמת, אני רוצה שחבר הכנסת אברהם נגוסה, וטלי יודעת מזה, על המקום של הקהילה, מרכז קהילתי, אני רוצה שתסייעו לנו, על מנת לעשות באמת ולעזור לכם לקדם את העניינים. יש פה צרכים של הקהילה - - -

אני אשמח לקבל עדכון.

הבעיה פה באמת עם הקבלן שבנה את המבנה נפתרה, יצאנו למכרז להשלים את הבנייה. אני מקווה מאוד שבתוך חודשיים שלושה אנחנו נשלים שם את הכול. הייתה שם בעיה משפטית מול הקבלן, שרצה לקחת אותנו לבית משפט, בסוף הצלחנו להגיע איתו להסכם פשרה והכסף קיים וגם יצאנו עכשיו למכרז להשלמת עבודות הפיתוח. המבנה עומד והוא לא מחובר לתשתיות.

אנחנו דיברנו, כולכם מעודכנים, פשוט אני רוצה שחבר הכנסת אברהם נגוסה, תעזור לנו בנושא של לקחת אחריות גם על המקום, כסף לתפעול, שבאמת העירייה, ואתם תעזרו לנו, שהמקום הזה ימומן על ידי גוף אחר ולא על ידי הקהילה, כי הקהילה נזקקת, כמה שהיא קטנה ואני זקוק לעזרה.

איך אתם תבנו את המקום? איך המקום הזה יגיע - - -

זה דרך מחלקת קליטה.

אז אתם לא תשלמו.

זו הקצאה שלנו, אתם לא הייתם אמורים מלכתחילה, הרב שי.

לא, הוא מדבר רק על כסף לפעילות.

לא, אני לא חושב שזה רק על פעילות.

אתה מדבר על אחזקת המבנה?

אחזקה, כן.

אחזקת המבנה מוקצה מטעם עיריית ערד.

זו הקצאה שלנו.

ברגע שאנחנו נזדקק, יהיה לנו צורך במשהו, אני רוצה שכולנו נירתם ונעזור. זו הכוונה שלי.

אין שום בעיה, רק זה חשוב, המבנה עצמו ניתן בהקצאה ללא עלות עבור הקהילה. אם יש צורך נוסף לפעולות ול - - -

כמובן, גם זה.

ברגע שייפתח אז אנחנו נגיש בקשה לתמיכה בקליטה בקהילה. בהחלט. אם אין עדיין מקום אני לא יכולה לגשת ולבקש תמיכה.

בסדר, אני רק העליתי את הנושא, שכולנו נהיה מוכנים, כי אוטוטו זה בעזרת ה' יעמוד ולכן - - -

בסדר גמור, חשוב מאוד. תודה רבה, הרב שי.

המבנה יוקצה דרך המחלקה ו - - -

והצרכים, הקהילה, רובם ותיקים, זה נכון, כולם היו מועסקים, בשנה האחרונה היו הרבה מפעלים, שניים-שלושה מפעלים שנסגרו - - -

כן, זה פגע בכלל התושבים.

במיוחד בקהילה האתיופית. הרבה מהנשים בקהילה, שהם בגיל 50, פשוט אחרי 30 שנה כמעט של עבודה לא מצאו לעצמם עבודה. זה פשוט משבר בתוך הקהילה. כמה שהיא קטנה, שוב פעם יש משבר.

תיכף נציגת משרד הקליטה תסביר לנו, אבל אתה חושב שזו הסיבה שמשרד הקליטה לא מאשר להם לרכוש דירה בערד?

לא, זו לא הסיבה - - -

אי אישור לרכוש דירה זה משהו - - -

אני מדבר על לאשר את המענק. כל אחד יכול לקנות, אבל זה המענק.

הבנתי, כי כשחילקו אז והחליטו מי הערים שיהיו ברשימת הזכאים ערד לא הייתה מלכתחילה ברשימה.

נכון. לכן זה התפקיד - - -

אני מבין את התסכול והכעס של הרב שי, כי הוא נסע הרבה לאתיופיה, גם בגונדר ובאדיס, לחיזוק ולחינוך שם בקהילה, לפני שהיא עולה, כרב הקהילה. אז מגיעים לפה ואז עוזבים.

עושים הכשרה של שנתיים וממשיכים הלאה.

הוא צודק, זו גם עיר מאוד יפה. סיימת, כבוד הרב? אז אני פונה אלייך, גב' שפרה - - -

לצערי אין לי תשובה.

למה משרד הקליטה לא יכול לשנות את המדיניות?

אני מניחה שהוא יכול. בזמנו, כשחברת הכנסת טלי הייתה ראשת העיר היא פנתה למשרד הקליטה - - - סמנכ"ל בכיר לדיור, היא ביקשה אז הקלה וזה לא קרה. אני לא יודעת מה הנימוקים, חוץ מאשר אולי החלטה בזמנו שיקלטו ערים חזקות יותר, שיש שם גם תעסוקה ואופק, אני לא יודעת. אולי שווה לבחון, אבל זה צריך להגיע כבקשה להנהלת המשרד. זה היסטורית. אני בהחלט יכולה להעביר, אנחנו כבר העברנו בזמנו פעם אחת את הבקשה הזאת - - -

אתם יודעים לאן מגיעים במרכז הארץ, לאיזה שכונות עולים מגיעים, לשכונות מצוקה, הנוער הופך להיות, אני לא רוצה להגדיר יותר, עניין של עבריינות, אבל אני חושב שהם מסתבכים בערכים לא מקובלים שם כי הם נכנסים לשכונות מאוד חלשות. אבל פה בערד דווקא יהיה ממש, גם לילדים מבחינת החינוך, אני לא מבין את משרד הקליטה, למה הוא מתעקש.

אני לא יודעת להגיד לך, אני לא מוסמכת להגיד למה ההתעקשות הזאת, אבל אני חושבת שנכון יהיה שראש העיר יוציא מכתב ש'רוצה אני ויש לי מה להציע', לעיר, למנכ"ל המשרד או לשר, להגיד 'רוצה אני' ואני מניחה שהוא לא יתעקש סתם כי ככה בא לו. אני מניחה שיש את הנימוקים, אולי היסטוריים והם כבר התחלפו והם לא רלוונטיים, אבל אני חושבת שיש מקום שראש העיר יגיד 'רוצה אני'.

אני גם אכתוב מכתב, גם למנכ"ל וגם לשר הקליטה בנושא הזה.

בסדר גמור.

אני רוצה גם לשאול את התייחסותך בנושא של 1,300 עולים, שהם פחות מעשר שנים שנמצאים פה ועדיין יש להם זכויות לטיפול על ידי משרד הקליטה. את יכולה להסביר לנו מה אתם עושים בעניין הזה, איזה סיוע אתם נותנים, איזה תכניות אתם מפעילים.

כמו לכלל העולים. כל הסיוע הפרטני שעולה זכאי לתעסוקה עד עשר שנים, לנושא של דיור, בעיקר סביב תעסוקה, ואוצ'רים וקידום העסקה, סביב תעסוקה עדיין יש זכאות לעשר שנים. אני מוכרחה להגיד, אני בתפקיד שלוש שנים וחצי, אנחנו היינו כאן לא מעט, גם עם הסוכנות היהודית, גם רצון לבנות פרויקטים, והדברים לא התרוממו. אחד הדברים היה שלעיר לא היה את הנושא של המצ'ינג לעידוד עלייה, ליציאה לחו"ל ולעידוד עלייה, אבל אני חושבת שזה לא רק זה. גם נושא של לאן להביא את העולים. מביאים קבוצת עולים, לאן? פיזית, ערים שקולטות עלייה, שמביאות עידוד עלייה, יש להן דירות קלט, יש להם או מרכז קליטה, מארצות חזקות כמו מצרפת או ארצות הברית אנשים מגיעים מגישושי עלייה, מאתרים לעצמם את הדירות לאן הם רוצים להגיע. זה לא קרה כאן.

אנחנו היינו כאן בשביל פרויקט תעסוקתי, עם האגף שלנו ועם הסוכנות, זה לא קרה. אנחנו אולי היינו צריכים לעשות שוב איזה שהיא עבודה משותפת, אני חושבת שגם העיר, אין לה את הכוחות. יכול להיות שאין לה היום את הכוחות לעשות את זה, כמו שאפילו כשהיה כאן עידוד עלייה, בסופו של דבר לא היה את התקציב להוציא כרטיס טיסה אחד החוצה, כמדובר ב-3,000, 5,000 שקל, זה לא דברים - - - זה מה שקורה לנו מול ערים אחרות. אלה שרוצות עידוד עלייה, אני אגיד לא בתחום אחריותי, אבל אפילו במקומות בפריפריה בצפון, מתגייסים ומוציאים את הכספים וויוצאים ומביאים את העולים, בדיוק בתיאור שמרינה תיארה. אחד אחד מביאים לכאן. גם העיר צריכה להתגייס לנושא הזה בצורה אחרת.

אז בואי נלך תכל'ס. אנחנו שמענו פה מנציגי העירייה שמשנת 2002 והלאה הממשלה הוציאה את עצמה מלהיות שותפה בעשייה בקליטה ובשילוב העולים. אני רוצה לדעת, משרד הקליטה, כמה כסף בשנה משקיע פה בעירייה.

בתכניות חינוך ובתכניות רווחה ובכל התכניות שהוצגו לך כאן כרגע, של קליטה בקהילה, כחצי מיליון שקל.

בקליטה בקהילה. בנוסף לכך יש לנו אפשרות לתמיכות ולעיזבונות וגם המכון שהוצג פה, הוא גם נתמך על ידי משרד העלייה והקליטה, בתמיכה במשהו כמו כמעט 80,000 שקל. אנחנו גם מטפלים פה בקשישים וחד הוריים ונכים שמבקשים לקבל דיור ציבורי ויש כאן בערד, למשל יש לנו הוסטל ומקבץ. בנוסף לכך אנחנו תומכים בעיר כאן בשלוש תכניות בתחום רווחה, התכנית מתבגרים בעלייה, גשרים וסיכויים, שזה גם בתמיכה של משרד העלייה והקליטה.

מה שקורה כאן, כמו שאמרתי גם בתחילת הדיון - - -

ותסכמי לי בכסף.

את הכול ביחד? כמיליון שקל.

קליטה וקהילה זה חצי מיליון שקל - - -

זה בתוך החצי מיליון שקל?

לא בנוסף.

אז תני לי את הנוסף בסכום.

הסעיף של הרווחה זה עוד כ-150,000 שקל, תמיכות זה 80,000 שקל, אבל זה משהו שנכנס לא ישירות לעולה, ואנחנו יכולים גם להגיד מה אנחנו נותנים ישירות לעולה. כל עולה חדש שמגיע לעיר ערד זכאי, כמו כל עולה בכל המדינה, לסל קליטה, לקבל בנוסף גם לימודים באולפן א' בחינם. אנחנו הצלחנו גם ב-14' וגם ב-15', אחרי כמעט שמונה שנים שלא היה פה אולפן א', לפתוח כאן עוד פעם אולפני א' על מנת להקל על העולים, שבדרך כלל על מנת ללמוד באולפן א' נסעו לבאר שבע.

עכשיו אין לנו אולפן.

כרגע אין, הסתיים האולפן, אבל אנחנו עומדים לפתוח בחודש הבא אולפן לקשישים, שזה גם לא מעט, וכל הלימודים באולפן יתקיימו במרכז הקליט.

כמה זמן לא היה?

לא היה משהו כמו שש-שבע שנים, לא היו אולפנים כי לא היו מספיק עולים.

אני לא זוכרת סכום כזה, חצי מיליון שקלים - - -

בבקשה, כולל מחוברים. אני יכולה לפרט אפילו לפי סעיפים, השוטף כ-100,000 שקל, מרכז ותרבות היה 33,000 שקל, חינוך 15, חדרי הנצחה 15 ומחוברים 200,000 שקל.

כל התקציבים האלה מנציחים את המצב כפי שהוא ומחזיקים את מה שיש פחות או יותר ומאפשרים להחזיק מה שיש, את הקשישים שיילכו למקהלה או ההוסטלים, אבל בסופו של דבר, ואני חוזרת על זה, המדינה לא יצאה ממש, אבל הרשות צריכה גם למתג את עצמה, גם להציג וגם באיזה שהיא אנרגיה לבוא ולהגיד שאם לא תהיה פה תעסוקה הולמת בסופו של דבר יילכו למקום שיש בו תעסוקה הולמת. זה מתחיל ונגמר בזה. אם דיברתם על עידוד עלייה כמקום ראשון, אז תעסוקה זה המקום הראשון. ברגע שיהיו מקומות להגיע לעבוד אנשים יבואו. זה השילוב של כל הדברים האלה ביחד.

הנצחה, למה מיועד הנצחה?

לגבי הווטרנים של מלחמת העולם השנייה, לחדר הנצחה ולציון של המועדים שחשובים לאותם וטרנים.

אם אדוני ראש הוועדה רוצה לדעת לגבי הנתונים של השנה האחרונה, שנת 2015, לעיר ערד עלו 91 עולים, שכמובן הרוב פה דוברי רוסית, יש מספר לא מבוטל של דוברי אנגלית וזה כל השאר ויש גם תושבים חוזרים שחוזרים לערד, שאנחנו כמשרד מטפלים בהם, ב-2015 חזרו לערד 21 תושבים חוזרים. זה נתון לא גבוה - - -

תושבים חוזרים עולים?

תושב חוזר זה ישראלי שנולד בארץ, ירד והחליט לחזור.

אנחנו באנו לפה כדי ללמוד את הנושא בשטח, ללמוד את הבעיות בשטח ואז אנחנו קיבלנו פה דיווח שהממשלה לא עושה מספיק בעניין הזה, בעניין קליטת העולים בערד. לכן אנחנו שואלים, כדי שנדע, כמה הממשלה משקיעה, האם מספיק או לא מספיק ואז אנחנו יכולים לפנות לממשלה שוב, זה מה שחסר. אנחנו שואלים את זה.

לא, אנחנו גם לא מרגישים צורך להתגונן לגמרי אישית. אחד הקריטריונים לחלוקת תקציב הוא כמות העולים. זה הביצה והתרנגולת, כמות העולים מכתיבה את קריטריון חלוקת התקציב, זה נכנס לנוסחת חלוקת התקציב. זאת אומרת אם אין פה מספיק עולים אז לא מקבלים מספיק תקציב, אם לא מקבלים מספיק תקציב, ואני מאוד המלצתי גם לראש העיר בביקור שלנו בשבוע שעבר, להזמין לכאן גם את שר הקליטה כדי לשים את ערד כפרויקט לאומי, לא כפרויקט של - - -

הוצאנו מכתב.

אנחנו כאן כבירוקרטים, בסופו של דבר מגיעים עם מה שאנחנו מגיעים, אנחנו לא קובעים מדיניות, אנחנו יכולים להציג לך מה המדינה שקובעת את המדיניות נותנת לרשות. אנחנו תמיד משתדלים מאוד מאוד, והוצגנו כחברים, להביא את המקסימום שניתן מכל התכניות. ניסינו לבנות כאן תכניות, אבל האצבע צריכה להיות אל מול הרשות. מיתוג העיר, הצעת מקומות עבודה, להביא את הערך המוסף שעיר יכולה להביא כשיש אפשרות לבחור דברים אחרים.

אני חוזר אליכם, כי אני רוצה להבין בדיוק. אומרים שלפי מספר העולים אנחנו משקיעים, מה חסר לכם? כמה חסר לכם?

חסר לנו עולים. זה בדיוק מה שאני אומרת. אם המשרד יוריד את המצ'ינג של פרויקטור, אם המשרד או הסוכנות היהודית, או כל גורם, יעזור לנו לצאת לשליחויות, כי באמת בתוך התקציב - - - אני רוצה להסביר, אם עכשיו העיר ערד ב-2016 מחליטה שאנחנו הולכים לעידוד עלייה. אנחנו צריכים לנסוע לפחות ארבע-חמש פעמים כדי שהשטח ייזכר מי זו העיר ערד. אנחנו לא היינו שם מ-2001. באף מקום לא היינו מ-2001. אף אחד לא זוכר אותנו. כל הרכזים בשטח התחלפו, אף אחד לא יודע מי זו העיר ערד. צריך לבנות אמון, צריך לנסוע ארבע-חמש פעמים עד שאנחנו נהיה על המפה ויגידו. צריך לנסוע לאוקראינה - - -

מרינה, אני מוכרחה לעצור, לא סתם הסוכנות היהודית אמרה 'תבנו פרויקט, תבנו תיק, תציעו'.

אבל יש לנו פרויקט, שפרה. פרויקט ישנו, יש פרויקט לקליטה בערד,אנחנו יודעים לעשות את זה.

מה זה ישנו? נתתם לסוכנות?

כן, בטח שהגשנו לסוכנות. יש לנו, אבל אין לנו כסף לממש אותו. כשאנחנו באים לסוכנות היהודית וישבנו ברשות לפיתוח הנגב, ישבנו ודיברנו איתם וכל מה שהם אומרים, הם מחזירים אלינו בחזרה, 'טוב, תקנו כרטיסי טיסה, זאת רשימת הירידים, בבקשה, לאן אתם רוצים לנסוע? לפה, לפה, לפה? בבקשה, בואו תקנו כרטיסי טיסה, תיקחו חדר במלון ותיסעו. אין שום בעיה, אתם בפנים'.

לא, הסוכנות יכולה להגיד 'יש לי שליחים, יש לי עובדים, אני לא צריך לשלוח את עובדי העירייה', הם יכולים להגיד את זה. השאלה פה האם אתם נתתם להם את השיווק, את התכנית בסוכנות, שהסוכנות תסביר ל - - -

זה לא הולך ככה. אנחנו צריכים לבוא ולעשות את העבודה, בדיוק כמו שעושים קצרין ובדיוק כמו שעושים עכו וטבריה. אנחנו יודעים איך האנשים האלה עובדים, אני נמצאת איתם בקשר. אני יודעת מה עושה ראש העיר קצרין בנושא של עידוד עלייה.

אבל הוא לא מקבל בחינם שום דבר.

אני לא אמרתי.

אז זהו, הוא עושה בדיוק את אותם הדברים.

אני אומרת, תעזרו לנו, תמצאו לנו שותפים לעשות. ברור שכשאנחנו נביא עולים יהיו יותר עולים ותהיה יותר תמיכה של המשרדים.

גם הרשות תוכל להשקיע יותר. אבל בתהליך ההתנעה הראשוני אנחנו חייבים בו עזרה.

זו מדיניות של המשרד לא לממן כאלה דברים?

המדיניות של המשרד, יש עידוד עלייה חד משמעי, קול קורא לעידוד עלייה. המשרד מממן משרת פרויקטור, כולל הנסיעה, אבל הרשות צריכה להשתתף ב-25%. אתם ביקשתם 10%, אתם לא היחידים שביקשו, התקציב הזה חולק. ולדימיר היה פה, אמר שהוא מעלה את זה מול המנכ"ל, את הנושא של להוריד ל-10%. אני חושבת שזה משהו שצריכה לצאת רשמית בקשה של הרשות, 'רוצה אני', 'צריך אני', ועדיין, שוב, אני מצטערת שאני מתעקשת על זה, עדיין חסר הנושא של המיתוג ובאמת מה יניע מה. אנחנו גם ראינו את זה מאוד חזק בצפון, הם גייסו את המשאבים, אני לא יודעת ממה, אבל בהתחלה היו 8 עולים, 10 עולים, הפך להיות בעכו, הם אוהבים לדבר על זה כהצלה דמוגרפית, אני לא יודעת אם זה פוליטיקלי קורקט להגיד את זה, הצלה דמוגרפית בעכו. חלק מהעניין זה התגייסות של ראש העיר שנסע והלך לכל המקומות הפריפריאליים בחבר העמים והביא את האנשים, הביא אותם ביד.

לגמרי. פריפריאליים זה אנחנו, אנחנו יודעים ללכת לכל המקומות הכי - - -

היא אומרת שאתם תהיו מוכנים ל-25%?

לא, כרגע הם מציעים 25%.

הם לא יכולים. הם לא ענו לקול קורא.

אנחנו צריכים עזרה. זה מה שאני אומר. דרך אגב, גם הקול הקורא, זה דיבר רק על מימון הפרויקטור, כרטיסי הטיסה זה הרשות. זאת אומרת זה לא כולל הכול.

הרשות חייבת להוציא פעם אחת את הפרויקטור, זה במסגרת התקציב הזה.

שאנחנו נותנים.

לא, זה היה תקציב למימון פרויקטור, כולל כרטיסי טיסה שזה בעלות התכנית, כאשר הרשות משתתפת ב-25%.

אני פונה למשרד הכלכלה, אני גם מבין שמספר מפעלים נסגרו פה, זה נעשה יותר קשה, לעולים במיוחד, למצוא תעסוקה. גם בעניין הכשרה, מה אתם עושים? אנחנו, הוועדה, רוצים לשמוע כמה כסף אתם משקיעים בהשתלמות עולים בתעסוקה? את יכולה לתת לנו?

משרד הכלכלה מכשיר דורשי עבודה בכמה מסלולים כרגע. זה נכון לכל הציבור. אנחנו פונים לכל מי שמעוניין בהכשרה, הוא מוזמן לבוא להשתתף במסלולים הקיימים. לגבי עולים שמוגדרים עולים חדשים אנחנו מכשירים רק על פי דרישה של משרד הקליטה, זאת אומרת ברגע שמשרד הקליטה מבקש אנחנו מכשירים. צריך לזכור שההכשרות שמתקיימות נכון להיום פתוחות לכולם בכל המרחב הדרומי, אבל ברוב המקרים הן לא מתקיימות בעיר ערד, זה פשוט עניין של מכרזים ולכן צריך לקום ולהחליט שאתה נוסע, לרוב זה לעיר הגדולה באר שבע. עם זאת אנחנו משתתפים בעלות של נסיעה. זאת אומרת שיכול להיות שעולה חדש יותר או חדש פחות, הוא יכול להיות גם עולה של 30 שנה, אם זה עדיין ההגדרה, מחליט שהוא לומד, אז הוא צריך לקום ולנסוע, זה יכול להיות באר שבע, זה יכול להיות ספיר. אגב, יש גם הכשרות באילת, הם לא נועדו לנסיעה, צריך להחליט פשוט שעוברים לתקופה של כשנה לעיר אילת כדי להיות מוכשר בעיר אילת. זה נושא הטבחות, מלונאות, קונדיטאות, מי שרוצה יכול לעשות איזה שהוא רילוקיישן לשנה, או מעבר, אבל הוא יכול לחזור לאזור הזה.

כמה עולים בשנה אתם מכשירים? שנה או שנתיים? מערד.

אנחנו לא הכשרנו קבוצה מוגדרת של עולים מערד. שנקראה עולים. ייתכן שיש עולים בתוך הקבוצות שמוכשרות, אבל לא הוכשרה קבוצה של עולים. שוב, עולים אנחנו מכשירים רק על פי דרישה - - -

אני אגיד לך למה אני מתרכז בעולים. אני אומר שעולים זה פחות עשר שנים, זו ההגדרה של משרד הקליטה, לכן אני אומר, עולים עד עשר שנים, כמה אתם הכשרתם?

אז שוב אני אומרת, קבוצה מוגדרת שהגיעה אלינו כעולים באמצעות משרד הקליטה לא הייתה, ייתכן שיש עולים בודדים בהכשרות שלנו, אבל אז אנחנו מתייחסים אליהם כאל הציבור הרחב ואז הם לא מתויגים כעולה. זה לא אומר שלא היו עולים בהכשרות, אבל לא כקבוצה מיוחדת מיועדת לעולים בלבד.

אנחנו מדברים על ערד. אם יש מכון להכשרה בבאר שבע, אני רוצה לדעת כמה מערד מגיעים לשם.

כמה עולים מערד מגיעים.

עולים מערד.

אני לא יכולה להגיד לך, כי, שוב אני אומרת, כקבוצה לא הייתה, כבודדים לא יודעת להגיד לך.

מה משרד הכלכלה משקיע, מה התקציב שלו בעניין הכשרה ושילוב עולים חדשים בתעסוקה בעיר ערד?

קודם כל בעיר ערד, ממש בתוך העיר ערד, אין לנו מוסד מכשיר. אנחנו מכשירים רק אם יש מעסיק שמבקש להכשיר ולקלוט עובדים אצלו. זאת אומרת רק אם יש מעסיק בסוף הדרך. הכשרות כלליות לציבור, כשאין מעסיק בסוף הדרך, יש במרחב, לא בעיר ערד.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד משהו, ברשותך. הכשרה זה כבר בעיניי הצעד הבא, קודם כל צריכים להיות מקומות עבודה. אם אתה עכשיו פותח פה מפעל ואתה צריך להכשיר את העובדים למפעל הספציפי הזה, אז אני יכולה לדבר על הכשרה. על הכשרה בעיניי עוד מוקדם לדבר. אני הייתי שואלת את משרד הכלכלה מה הצעדים שאתם עושים כדי להביא תעסוקה לערד. אתה יודע מה, כשנסגרו פה שני מפעלים אחד אחרי השני רוב האנשים שפוטרו כאן הם בני 50 ומעלה, ובטח אתה יודע על התכנית של שר האוצר, על מתן העדפה למעסיקים שיעסיקו אנשים בני 50 פלוס. דווקא בערד התכנית הזו מאוד תתאים.

אבל, אני פה פונה למשרד הכלכלה, ועבדנו ביחד לא פעם וגם היום אני בקשר עם המנכ"ל והיום אני גם מדברת עם השר לפיתוח הנגב והגליל, אריה דרעי, אנחנו צריכים לפעול - - - עוד פעם, יש לך פה 40% עולים, וכמו שציין ראש העיר, יש כאן בעיה לא רק של עולים, יש כאן בעיה כללית בעיר הזאת, צריכים להביא מקומות תעסוקה לערד. ועוד אני רוצה להגיד לך, אם יהיו פה מקומות עבודה, תאמין לי, אותו פרויקטור שייסע ויגיד 'תבואו כי יש לי פה עבודה', יהיה הרבה יותר קל. איך תיסע ותשכנע את האנשים להגיע לכאן כשאין מה להציע? קודם כל מקום עבודה, פרנסה.

אני פה פונה למשרד הקליטה. אנחנו עכשיו יצאנו מגדרה של ועדת הקליטה. זה לא הנושא של ועדת הקליטה ספציפית, אבל אם כבר יושבים פה נציגים של משרד הכלכלה אני אומרת, זה הנושא שצריכים לטפל בו קודם כל, להביא תעסוקה, לתת ליזמים סיבות להגיע לערד, לתת תמריצים.

אגב, אני אומרת לך, אני היום יודעת שבמצב של ערד זה לא רק ערד, בגלל שאני מסתובבת הרבה בארץ ואני רואה הרבה פריפריה שמתמודדים עם אותן הבעיות. לכן הפתרון צריך להיות לא רק לערד, אלא פתרון לערים במצב כזה, שאין מקומות עבודה בערים האלה. לכן תראו לי מה אתם עושים בשביל העיר הזאת וכאלה.

טלי, את ודאי יודעת שמשרד הכלכלה - - -

משרד הכלכלה הוא המשרד הרלוונטי לנושא הזה.

נכון.

משרד הכלכלה ברוב המקרים, אולי בקצה, לא מביא את היזמים. למשרד הכלכלה יש כלי סיוע, את היזמים מביאות הרשויות. הרשויות משווקות, הרשויות מציעות, הרשויות מביאות את היזם. כשהיזם נמצא פה יש כלי סיוע.

את יודעת כמה יזמים עברו דרכי ואני בטוחה שגם דרך ראש העיר הזה? הם לא מגיעים כי זה לא משתלם להם. לא משתלם להם. תנו כלים נוספים למה להגיע לערד. תנו להם פחות לשלם מסים, תנו להם הנחות בארנונה.

לא, משרד הכלכלה לא מקל במסים ובארנונה, זה לא התחום שלנו.

אתם צריכים - - -

זה לא תחום של משרד הכלכלה.

היום אני יודעת מה המנגנון, כשהייתי ראש עיר גם לא ידעתי.

אני רוצה רק להתייחס לנקודה הזו, איזה אינטרס יש ליזם שהוא יכול לעצור בפאב עידן הנגב בקצה כביש 6, או פארק נעם, או פארק תעשיות עומר, איזה אינטרס יש לו להמשיך עוד 60 קילומטר מזרחה אם זה לא הטבות מעבר למה שנותנים לו שם?

קודם כל תצטרכו לבקש בחקיקה, לא יודעת אם זה יקרה אבל תצטרכו לבקש בחקיקה הקלות כמו שפארק עידן הנגב הוכר בחקיקה, או פארק נעם. זה הכול חקיקה, החלטות ממשלה שנחקקו. מעבר לזה יש גם איזה שהוא ניסיון של הממשלה ליצור איגודים של תעשיות ולא לפזר את התעשיות בכל המקומות הקטנים, מה שאומר שהציבור גם יצטרך לפעמים לנסוע. זאת אומרת לא תמיד הציבור יקבל את ההכשרה בבית ואת המפעל בבית ואת הפרנסה ממש בבית. כמובן שלא צריך לנסוע עד לקצה המדינה, הוא צריך לנסוע לאזורי תעשייה.

אם אתם חושבים שבעיר הזאת צריך לקום, בגלל המרחק שלה ואם היא תוכל לתת מענה, האם יבוא לפה יזם האם העיר תוכל לתת מענה לצרכים של אותו יזם? אז יכול להיות שצריך ליצור, לבקש, לדרוש, ליצור איזה שהיא חקיקה שתגדיר או תחריג את ערד בזכויות שלה.

אבל משרד הכלכלה, זה צריך להיות עם הרשות. אתם רואים עם מה העיר הזו מתמודדת.

כן, אבל הרשות צריכה לבוא ולהגיד 'אנחנו רוצים, יש לנו חמישה יזמים, תנו לנו הקלות'. הרי יש הקלות - - -

- - - במינהל ההשקעות, מה שאומרים שם, שוב, בלי חקיקה להחרגה לא ניתן לעשות כלום.

אז לקדם חקיקה.

בוא נגיד בג"צ על האפליה, למה פארק נעם כן וערד לא?

לקדם חקיקה, לא יודעת אם בג"צ.

אותה שאלה ששאלתי בעניין הסוכנות ומשרד הקליטה אני גם שואל אתכם, האם אתם בניתם תכנית והצעה והלכתם למשרד הכלכלה ואמרתם להם 'בואו תעזרו לנו, זה מה שאנחנו רוצים, ליצור מקום עבודה לעולים'?

יש, בכלל, מקום עבודה לכולם וגם לעולים. הייתה הצעת מחליטים בתקופה של טלי, שמשרד הכלכלה מאוד קידם עם מיכל פינק וזה היה קרוב ולא קרה.

אתם קיבלתם את התכנית?

אני לא יודעת להתייחס לזה.

תסלחו לי, אני נכנס תכל'ס. אני רוצה לדעת מה הסיבה שהתכנית הזו לא התקבלה אצלכם במשרד הכלכלה?

הממשלה התפרקה אז ואנחנו עכשיו התחלנו להעביר את זה שוב, ושוב פעם זה בידיים של המשרדים הממשלתיים.

אנחנו כבר שנה מאז הממשלה. כמעט שנה, עוד חודש.

אוקיי, יש שר חדש - - -

בשנה אי אפשר לחדש את התכנית הזאת?

יש שר חדש, צריך לפנות ולחדש את התכנית.

החלטת הממשלה יכולה להיות בשיתוף פעולה של כמה משרדי ממשלה. הוא לא צריך להיות רק, במיוחד על התכנית הזאת, ואני מדברת על החלטת הממשלה שאני הכנתי בכל אופן, היא קשורה להרבה נושאים, להרבה משרדי ממשלה, וצריך להיות פה איגום משאבים, כי זה מה שיכול באמת לעזור לעיר הזאת. לכן, אדוני היושב ראש, אני באמת מצפה שתצא איזה שהיא פנייה, מתוך ועדת הקליטה, כי אנחנו הוועדה הראשונה שיצאה לשטח וראתה את העיר, בבקשה לשקול שוב לבדוק החלטת ממשלה לגבי העיר הזאת. אני יודעת שכבר יש היום שרים שביקרו בעיר הזאת ויתמכו. אני שמעתי דעה של השר לאיכות הסביבה, אבי גבאי, שאמר לי - - -

כולל שר התיירות.

שהוא אמר שמכל הערים שביקרתי העיר הזאת נמצאת במצב הכי קשה. האמירה היא קשה. אותו דבר יואב גלנט, שר השיכון. גם הוא היה כאן וגם הוא ראה והוא באמת גילה עניין לעזור לעיר הזאת ואני מקווה מאוד שבקרוב מאוד אני אביא גם את שר האוצר לכאן. אני רוצה שהם יבינו עם מה הערים האלה מתמודדות. זה צריך איכשהו להגיע לאנשים האלה, בממשלה שלנו.

כבר אני אומרת לך, גם עם אריה דרעי אני מקדמת החלטת ממשלה, שלא רק קשורה אליו אלא להרבה, דווקא בנושא של תעסוקה והכלים לרשות, איך אפשר לגרום ליזמים להישאר פה. אני אומרת לך, אתה לא מבין כמה יזמים עברו דרכי כשהייתי ראש רשות. הם היו באים לכאן ואהבו את הכול, את הכול, גם לפני כבר היו בוחרים, אבל הם חוזרים הביתה, היו עושים חישוב פלוס מינוס פלוס מינוס והיו מרימים לי טלפון, 'טלי, עם כל הזה, זה לא משתלם לנו'. לכן המדינה צריכה להבין, אם היא רוצה לפתח את האזורים האלה במדינה היא צריכה להכניס את היד לכיס ולתת הטבות ליזמים האלה. אם זה הטבות בארנונה, לראש רשות אין סמכות לתת חצי אחוז הנחה בארנונה. איך יכול להיות דבר כזה? כלום, הכול באישורי ממשלה. זה אחת. אם זה בארנונה ואם זה בתכנית מיוחדת, אולי שנה ראשונה פטור ואחר כך הנחה. בזמנו דיברתי על לתת הנחה בארנונה במקביל למספר מקומות עבודה שמייצרים, כמה שיותר מקומות עבודה יותר לתת להם הנחה בארנונה, כי אנחנו נקבל את הכסף הזה מתוך האנשים שיעבדו שם.

ועכשיו בכנסת, מבינים את כל זה?

יש הבדל בין כנסת לממשלה. ההחלטות מסוג זה מתקבלות בממשלה ולא בכנסת ולכן אנחנו כל הזמן מביאים לכאן שרים שהם חלק מהממשלה, כדי שהם יכירו במצוקות של העיר הזאת ובסוף מישהו ירים את הכפפה ויגיד צריך לטפל וצריך לעשות. אני מקווה מאוד שאנחנו נצליח אבל זו עבודה לא פשוטה, זו עבודה קשה.

נוצר מצב אבסורדי לדוגמה, שערים משמרות רף אבטלה גבוה, מעל 10%, רק כדי לקבל את הסיוע של יכולת לתת הנחה בארנונה. זה מטורף, זה כאילו תמריץ שלילי. כמה שיהיו לך יותר מובטלים אתה כראש עיר תוכל לתת יותר הנחה בארנונה.

מה אחוז המובטלים בערד היום?

7%. אבל הנקודה היא, אנחנו 7%, אומרים לי איך זה יכול להיות? כל כך הרבה אנשים איבדו את המקום, צריך להבין, זו הבעיה הדמוגרפית, צריך להסתכל על גרף הצל וזה כל הסיפור. זה ההגירה השלילית, בעשור האחרון 17% מאוכלוסיית העיר היגרה החוצה. קרי אדם שמאבד מקום עבודה בערד עוזב. זו המשמעות.

ואז הוא לא נכנס בסטטיסטיקה.

במיוחד אחרי הסגירה של שני המפעלים הגדולים, שזה היה מגבות ערד ו - - -

אכן אחוזי האבטלה עומדים על 7% והוא נחשב אחוז אבטלה בדרום כאחוז סביר.

יש מישהו יותר נמוך מאיתנו?

כן, באר שבע ירדה מתחת לערד, לאחר 15 שנים שהיא הובילה את האבטלה בערים הגדולות. אבל יחסית אני חושב שערד היא עם אחוז אבטלה נמוך, זה שונה מהממוצע הארצי, בממוצע הארצי יש פה פער של לפחות 50%. דבר נוסף, אכן היו פה שני מפעלים שפיטרו בממוצע כ-200 עובדים - - -

זו המכה האחרונה, אבל בוא לא נשכח, במגבות ערד זה היה 700 עובדים בזמנו. זה היה הדרגתי.

אני מדבר על השנה וחצי האחרונה. אנחנו כשירות התעסוקה נרתמנו לטפל בהם, במשפחות ובמפוטרים, אחד לאחד. אני כן יכול לבוא ולומר ש-95% מאלה שפוטרו עובדים היום ואני כן יכול לבוא ולומר דבר נוסף, שהרוב המכריע מצא עבודה מחוץ לעיר. כלומר אנחנו מצאנו להם מקומות עבודה מחוץ לעיר. אני כמנהל מחוז, מכיוון שיש לנו מיעוט משרות באזור, נתתי הנחיה לפתוח את כל ההזמנות של כל המרחב שמגיעות במחוז שלי, מבאר שבע, דימונה והסביבה, שאנשי ערד יוכלו להיחשף למשרות האלה ולמצוא מקומות עבודה דרכם. הלשכה נערכת לבצע פעילות מחוץ לעיר למצוא מעסיקים וליצור את הקשר, בעצם למכור את אנשי המקצוע הטובים למעסיקים מבחוץ בכדי שהם יוכלו להתפרנס. זה התהליך. אני לא יודע לומר לך כמה מתוכם כתוצאה מזה היגרו, כלומר עזבו את העיר, אבל זאת המציאות.

בנושא של העדה האתיופית, כרגע מטופלים אצלנו 13 דורשי עבודה, וזה לא הרבה, מתוכם שישה באבטלה, כלומר חצי מהם בערך בין עבודות.

מכיוון שהם כל כך מעט, אתה יכול לומר אם זה נשים, גברים, גילאים?

רובם צעירים. מי שמבוגר זה של מרכז הקליטה, זה ארבעה.

זה לא אלה שנפלטו ממגבות ערד?

לא, כולם עובדים. אני רוצה לומר דבר נוסף, העיר ערד היא גם משענת לאוכלוסייה הבדואית מסביב. כשערד היא חלשה גם האוכלוסייה הבדואית מסביב נחלשת. הם גם בטיפול שלנו, של שירות התעסוקה. באזור הזה אנחנו צריכים עיר מאוד מאוד חזקה, תעשייתית, תיירותית.

לכן זה צריך להיות אזור תעשייה אזורית, לדוגמה כמות מבני התעשייה בכסייפה עומד על אפס, אין כלום, אין שם בכלל.

בכדי לתת מענה באמת לכל הפריפריה שמסביב לערד. אני לא חושב שערד היא פריפריה, היא צריכה להיות מרכז שמסביבה - - -

נכון.

אוי כמה אני אוהבת את המשפט הזה, ערד צריכה להיות מרכז.

כן. למרות שכביש 31 שופץ המרחקים עדיין לעיר הגדולה הם בערך 50 דקות ועדיין התחבורה, למרות שיש שיפור משמעותית, לא בתדירות מספקת בכדי להגיע למרכזי תעסוקה בבאר שבע והסביבה.

זו בעצם התשובה לנושא של עידוד עלייה. אם אין לך בסופו של דבר, אם אתה מציע לו עבודה בבאר שבע אז הוא יילך לגור בבאר שבע, אם אתה מציע לו ללמוד באילת אז למה שהוא יבוא לפה? הוא יילך ישר לאילת ומקבל את מה שמגיע לו באילת.

לכן אני אומר, זה לא עניין של 7% או פחות אחוזי אבטלה, זה לא מה שאנחנו רוצים. מה שאנחנו רוצים, כדי לעודד עלייה, זה מקומות עבודה, תעסוקה. זה חשוב מאוד. אנחנו אומרים, כדי לעודד עלייה, לעשות אטרקציה לעולים חדשים, מה אתם כמשרד הכלכלה עושים? זה הכיוון. זה לא 4% או 7% אבטלה.

אדוני היושב ראש, במשרד הכלכלה יש כמה גופים. כשאתה פונה אליי בעצם אתה פונה לשירות התעסוקה בתוך משרד הכלכלה. חברתי מתייחסת לאגף להכשרה מקצועית. יש עוד גופים בתוך משרד הכלכלה שלפי דעתי היו צריכים אולי לתת לכם מענה בפיתוח אזורי תעשייה, פיתוח אזורי תיירות והכשרה של מקומות עבודה חדשים.

יש פה נציג שיכול לתת לנו?

אני לא חושב שבשולחן הזה יש כרגע נציג, אבל מה כן אני יכול לבוא לומר? משהו שאני יודע שאנחנו כשירות תעסוקה שותפים לו, זה עידוד עסקים קטנים. אני כן חושב שזה יכול להיות פתרון טוב, כלומר שירות התעסוקה סגר עם תכנית מעוף שלוש כיתות ב-2016, לעודד פה יזמות עסקית עבור דורשי עבודה ומחפשי עבודה באזור. אני חושב שזה חלק מהפתרונות לתעסוקה, יזמות עסקית.

זה נכון.

גם מלונות ים המלח באזור שלנו, תמיד יש עשרות הצעות של מקומות עבודה ואני יודע שהמלונות האלה התחילו לגייס גם פליטים מאפריקה וגם לייבא עובדים זרים. אני מציע לחזור לרעיון של תחום מלונאות בערד, אולי דרך פרויקט כלשהו של משרד הכלכלה, הקליטה. ממש נקודתי, שיהיה פרויקט.

אתה אומר שבגלל שעובדים פליטים לקחו את מקום העבודה, למעסיקים זה יותר להעסיק את הפליטים הלא חוקיים?

גם.

ואז הם מזניחים את עניין העולים, זה מה שאתה אומר?

לא.

זה לא בדיוק ככה. בואו נהיה אמיתיים. עולים חדשים, כשהם מגיעים לארץ והם נמצאים בעמדה של לחפש עבודה מזדמנת, בהתחלה, כשהם עדיין לא יודעים מספיק שפה, כשהם לא עברו הכשרה ולא החזירו לעצמם את המקצוע שלהם, מי מדינת המקור שלהם, הם עובדים בעבודות האלה בהתחלת הדרך.

בסדר. אני גם.

כמו אמא שלי במלון מוריה ב-1972. כולם עשו את הדרך הזאת, אף אחד לא צריך להתחרות על זה. היום אין לנו את הכמות הזו של עולים, אנחנו חוזרים חזרה לביצה הזו. בגלל זה אני לא כל כך מסכימה עם מה ששפרה אומרת, מכיוון שאם היום היו מגיעות משפחות חדשות והיו לומדים עברית והיו בתחילת הדרך עובדים בעבודות האלה של מלונאות ובמפעלים ומתחילים את דרכם בדיוק, כמו שעשינו ב-15 השנה הראשונות של הקליטה, וזה היה מתחלף וזה היה מתגלגל.

אבל אין הכשרה עכשיו לעולים.

אנחנו צריכים בשביל זה מרכז קליטה.

אני מבין מה שאת אומרת, אבל גם יש מה שראש העיר אמר, שיש גם הגירה שלילית, כלומר שאנשים עוזבים את ערד בגלל שאין להם מקום עבודה.

ואני רוצה להשלים עוד משהו שראש העיר בוודאי יסכים, יש גם הגירה שלילית של משפחות ותיקות מאוד, שיצאו לפנסיה, שעבדו הרבה שנים במפעלים כאן, הילדים שלהם גרים בכל מיני מקומות בארץ והם עושים איחוד משפחה, במודיעין, בגן יבנה. יש גם את ההגירה - - -

זה נקרא משפרי. ללכת לילדים ולנכדים.

אני רוצה, ברשותכם, להגיד כמה דברים בנושא של המלונאות. כאחד שעובד מול המלונאות כאן באזור יש שם לא מעט משרות של אנשים שכן מבקשים ידיים לעבודה, בנוסף לזה יש אפשרות גם להכשיר אותם בתוך העבודה עצמו, בתוך המלון עצמו יש אפשרות להכשיר אותם, גם באמצעות האגף להכשרה מקצועית. הבעיה היחידה שיש, מבחינת המשכורת, מבחינת הכנסה, היא מאוד מאוד נמוכה, שלא שווה לאנשים, עם כל הכבוד ללכת ולעבוד שם, בשביל 3,500 או 4,000 שקל לנסוע כל יום לים המלח ולעשות עבודה שהיא עבודה מאוד מאוד קשה ומבחינת משכורת הם יוצאים בסוף החודש עם סכומים מאוד זעומים. אם יש אפשרות לדבר עם התאחדות בתי המלון, משרד התיירות שיכול להיכנס פה לתמונה, ויש אפשרות להגדיל את המשכורות שם, אז כן יוכלו לעבוד שם אנשים.

אני לא חושבת שלשם צריך לכוון את מיטב האנרגיות ולקלוט עולים. אנחנו לא רוצים לראות את כל העולים - - -

זה לא חייב להיות עולים, יש גם תושבים שחלקם למדו, למדו גם מקצועות. אני יכול לסבר לכם את האוזן, היום מנכ"ל מלון, כל מלון שיש בים המלח, המנכ"ל עצמו, הוא משתכר בסביבות ה-10,000 שקל. אני חושב שמנכ"ל מלון שעובד 24 שעות, 10,000 שקל, אני לא יודע מי עובד שם. בגלל זה יש שם תחלופה מאוד גדולה, גם של בעלי התפקידים האלה, הם מתחלפים, הם לא מחזיקים שם מעמד.

אני מתכוון לעבודה ראשונה בארץ.

אבל זה לא פתרון בשביל - - -

לא, מהתקציב של העירייה אפשר להוסיף משכורת.

אני לא יודע אם יש אפשרות להוסיף משכורת מתקציב העירייה.

אבל סמיון יודע, כחבר מועצת העיר זה מה שהם עשו במועצה שהוא היה בה חבר.

בהמשך למה שדיברנו כאן, על הסיוע למפעלים, אני לא אשכח, טלי הייתה פה ראשת העיר, ויום אחד נכנס אליי מעסיק מאשדוד. הוא דפק בדלת ואמר לי 'שלום, ראש העיר שלחה אותי אליך', ידעתי למה היא שלחה אותו ואמרתי לו 'תחזור לראש העיר, תגיד לראש העיר שאנחנו לא עומדים בקריטריונים שמה', העיר לא עומדת בקריטריון של סיוע למעסיק. ואז הוא אמר לי 'אני מודה לך, תודה רבה, עזרת לי, אני חוזר לאשדוד'. ואני כן חושב שכדאי לסייע. אנחנו מרגישים פה את הקושי, אני שמתמודד פה יום יום עם זה, מרגישים את הקושי כשאין מקורות תעסוקה. דוד אמר שאנחנו עובדים עד באר שבע, אז אני יכול להגיד, דוד, שאנחנו עובדים עד קרית מלאכי. יש פה אנשים שיוצאים כל יום, יש פה הסעה מסודרת כל יום מערד לקרית מלאכי, הלוך וחזור, לקחת עובדים לעבודה. ולרהט ול - - -

אני לא חושבת שזה נורמלי לנסוע לקרית מלאכי, אני מצטערת. אין בעיה לנסוע לבאר שבע, לא לקרית מלאכי.

אולי יש אנשים שנוסעים כל יום ואין חיים - - -

אני אומרת עוד פעם, יש פה אזור תעשייה ברמה מאוד גבוהה, יש פה אזור תעשייה שמיליוני שקלים השקיעו בשיפוץ של אזור התעשייה. אתה תעבור שם תראה מדרכות, כביש, חבל על הזמן, גם צינורות מים וביוב החלפנו באמצעות משרד הכלכלה. יש מבנים שמוכנים עכשיו, תיכנסו עכשיו ותפעילו, לא צריך לא שיפוץ ולא שום דבר, מוכן.

שעומדים ריקים.

בוודאי, ריקים, יש מבנים. הכול יש פה. אנחנו רק צריכים להביא יזם וכדי שהוא יגיע לכאן צריך לתת לו הטבות. נקודה. זה כבר בדוק. עוד פעם, חוויתי את זה על בשרי ואני מבינה שגם ראש העיר הנוכחי עובר את אותו דבר. לכן אני אומרת, המדינה חייבת פה להכניס את היד לכיסה ולעזור פה ליזמים שמצאו לנכון באמת לבואו לשבת - - - מבחינתי זו ציונות. אבל פעם הייתה ציונות בחינם, היום אין ציונות בלי כסף וצריך להכניס כסף.

כן, הסיפור של מגבות ערד זה אותו אדם ציוני ששנים הכניס את היד לכיס, עד שהוא הבין שממשלת ישראל היא לא פרטנר ואמר 'די, אני 20 שנה - - -

נכון, 12 מיליון שקלים הוא היה מפסיד כל שנה. איפה? לא תמצאו היום.

נציגת ביטוח לאומי, בבקשה.

אנחנו בביטוח לאומי מפעילים פה סניף שנותן שירותים ומענה לא רק לעולים, ארבעה ימים בשבוע. בסגירת המפעל האחרונה אנחנו עשינו מעבר לכך, הגענו ממש למפעל, עזרנו לאנשים להגיש תביעות, אבל אני בטוחה שמה שאני הולכת להגיד, חלק מכם שמעו, אבל אני חושבת שהתפקיד שלי הוא כן לחשוף אתכם למשהו נוסף בביטוח לאומי. חוץ מהביטחון הסוציאלי שאנחנו אמורים לספק לכל תושבי ישראל יש לנו גם אגף קרנות, אגף הקרנות זה לא משהו שנמצא בסניפים, אלא הוא ממוקד במשרד ראשי, יש שם חמש קרנות והוא מסייע בחמש הקרנות. אחת מהקרנות זה קרן למפעלים מיוחדים, ליזמות.

הקשבתי לכבוד הרב והבנתי שמלבד המצוקה של העולים ושל חוסר עבודה וזה יש גם דברים קטנים. אני מניחה שגם במתנ"סים צריך. יש את האגף הזה שמיועד לסייע בדברים האלה. הוא גם מממן וגם מלווה, אז גם את יכולה לפנות אלינו.

את יכולה קצת יותר לפרט כדי שאני אבין על מה מדובר?

יש לו חמש קרנות - - -

באיזה נושאים, למשל?

לפי דעתי זה שהם משתתפים במרכז לגיל הרך.

גם. אז יש קרן למפעלים מיוחדים, קרן לפיתוח לשירותים נכים, קרן לילדים ונוער בסיכון, קרן סיעוד לקשישים וקרן מנוף זה משהו שקשור לנפגעי עבודה. אבל יש שם אוזן קשבת ואוזן מכוונת ויד מלווה במימון. נכון, צריך - - -

מצ'ינג?

אוקיי, בסדר, אבל אפשר - - - אני פשוט נחשפתי, יותר במגזר בני המיעוטים, הם גילו את האגף והם פשוט נעזרים בו, אני לא רוצה להגיד משתמשים, זו לא מילת גנאי אבל עדיין הם נעזרים בו בצורה מושכלת. אז כדאי מאוד להיעזר בנו.

אני רוצה לתת לך דוגמה, רק תגידי לי אם אני קולעת בול. המרכז שכרגע אנחנו דיברנו עליו, שהרב הזכיר, המרכז זה מבנה שיהיה מיועד למשפחה ממוצא אתיופי, לפעילות קהילתית, זה משהו שיכול לבוא בחשבון?

כן, בהחלט.

זו בשורה נהדרת. איך אנחנו לא ידענו על זה?

בגלל זה אמרתי, זה אכן לא משהו שקשור ישירות לעלייה, אבל כעיר שכל כך משתדלת אבל יש לה קשיים נוספים, אז יש לכם אגף הקרנות וכדאי מאוד להיעזר בהם.

זאת הסיבה שאנחנו מזמינים אתכם לוועדות.

זה מה שאני נדהם פה. למה ועדת העלייה והקליטה צריכה להגיע לערד? ראשי העירייה, שלא מכירים את הדברים האלה, איך האזרחים, העולים, איך יכירו?

שאלה מאוד נכונה, אני חייבת להגיד לך שאני עובדת בביטוח לאומי 36 שנה ונחשפתי לאגף הזה רק לפני 20 שנה, שזה לטעמי גם מאוחר מדי, אבל כן, הם לא עושים שיווק ופרסום בטלוויזיה.

אנחנו חייבים לספר לך שיש עוד כמה דברים שהם לא משתפים.

אני חושב שמאוד חשוב לעשות את ההסדר. כמובן אתם נותנים פה, הקרנות והאגף נותן, לפי הקריטריונים, אבל לא יוצאים בשפות של העולים.

לא, אתה לא יכול לפנות לאיש פרטני.

לפחות אגף הרווחה של העירייה.

כן, אגף הרווחה אמור להיות חשוף לדברים האלה.

אני רוצה דבר אחד, היות שאני מהמקום, יש לי עוד בקשה אחת לביטוח לאומי. אנחנו מדברים על כך שערד היא 40% עולים ורובם מברית המועצות לשעבר. בסניף הביטוח הלאומי של ערד אין עובד דובר רוסית. אני חושבת שזה משהו שאנחנו לא יכולים להסכים לו. מזמן שאני בכנסת אני מבינה דבר אחד, שהנושא של מיצוי זכויות זה הנושא הקשה ביותר בין הקהילה של קשישים שלא צלחו ללמוד עברית ברמה. אם בביטוח לאומי, בעיר שקולטת עלייה, בעיר שמספר העולים מעל 30%, וכאן אני לא מדברת רק על ערד, אבל כתפיסה, חייב להיות עובד דובר רוסית.

זה כמו בבנקים, כמו - - -

בוודאי. לבנקים יש אינטרס, כי הלקוחות לא יגיעו, לביטוח לאומי אין אינטרס.

לא, אני חייבת ל - - -

מה קורה? עולי רוסיה לא רוצים להיות עובדים סוציאליים?

ועוד איך הם רוצים, אבל לא קולטים אותם.

אני חייבת לציין שהאשנב הקטן בסניף ערד לא מייצג את כל הפעילות של הסניפים בארץ. בכל מקום שהוא נותן שירות ויש לו יותר פקידים אז יש אחוז גבוה יותר של דוברי שפות.

אז מה את מצפה? שאותו קשיש, כשמספר הקשישים בערד הוא 17%, שהקשיש הזה ייסע לבאר שבע כדי לשמוע את השפה?

לא, בכלל לא, הוא לא אמור לנסוע לשם, אנחנו נותנים פה שירות. אבל את צודקת, בהחלט כמו במקומות אחרים, אפשר לדאוג שיהיה מתנדב דובר השפה.

אבל מתנדב זה לא פתרון.

אני לא אוהבת את הפתרון של מתנדב. אני אתן מתנדב בנוסף, איך אני? תנו לי חצי משרה כאן של דובר רוסית ואחר כך יהיה גם מתנדב דובר רוסית.

אני רוצה לומר לכם שיש שתי עובדות - - -

עובדות מעולות, מצוינות.

עובדות מעולות, מצוינות, עושות עבודה עם הרבה סבלנות. אני אגיד לכם, עובדות המחלקה לקליטת העלייה, אסור לנו למלא טפסים של ביטוח לאומי, אנחנו לא עושים את זה, אבל אנחנו ממש מתעקשים, יושבים איתם, מסבירים. גם שי"ל, שירות ייעוץ לאזרח, תחשבו על אותו קשיש, בן 78, חמוד, נמרץ, עם שני מקלות, אז ככה, הוא מגיע אליכם ואז הוא לוקח טופס ואז הוא לא יודע מה לעשות ואז הוא מגיע למחלקה לשירותים חברתיים, מחכה לתור לעובד סוציאלי ואז הוא מגיע אליי, אולי אני אוכל לעזור, ואז הוא הולך לשי"ל. הוא כל כך מטורטר, רק בגלל שהוא מחזיק טופס שאין לו שמץ מושג מה רשום שם ואין לו שום יכולת למלא את זה. התסכול הוא כל כך איום לבן אדם בן 78 שעבר כל כך הרבה בחיים, יכול להיות עם קריירה. זה תסכול של ילד בן חמש, ועל מה ולמה? זה שירות שחייב להיות מונגש לתושב. הן באמת עובדות מדהימות, מדהימות, אבל הן לא יודעות רוסית, מה לעשות? בעיה.

אני אעביר את זה.

אדוני היושב ראש, סליחה, אני כן מבקשת ממך להוציא בקשה בשם הוועדה לביטוח לאומי לתת חצי משרה של דובר רוסית בסניף הזה.

כן.

זה תור. לפעמים באים לשם 30-40 אנשים, יושבים שעות.

אז הנה, חצי משרה נוספת גם תפתור את הבעיה של התור, יהיה גם עובד נוסף.

ויושבים שעות.

אז אני מקווה מאוד שביטוח לאומי - - - אני גם אדבר עם המנכ"ל.

אני אתייחס לזה בסיכום.

אני רוצה דקה לחזור אחורה.

אני אולי אשאל שאלה וגם אתה יכול לענות לי בדרך. בתחום הבריאות לא דיברנו, כי אני מבין שנציג משרד הבריאות לא פה, כי בוועדה החלטנו וגם כמה פעמים עשינו דיון, שלעולים חדשים יהיו מתורגמנים בקופות החולים. אני רוצה לדעת אם קיים דבר כזה.

דווקא בקופות החולים - - -

גם הרופאים וגם הסגל רובם יוצאי - - -

אין בעיות, בסדר גמור.

אני דווקא הייתי רוצה לחזור לאחור בנושא העולים. נכון, אנחנו דיברנו על נושא של עידוד, דיברנו על עידוד עלייה לערד, זה דבר מבורך ומכובד וצריך לפעול לכיוון הזה, אני עכשיו יותר רוצה לדבר בשמם של אותם עולים שכבר קיימים כאן בערד ומשום מה נפלו בין הכיסאות. אני יודע שיש תקציבים, שפרה דיברה עליהם, ויש קריטריונים לתקציבים האלה ואנחנו מקבלים כל מה שמגיע לנו, אבל לעניות דעתי התקציבים האלה לא מספיקים כי יש משפחות שצריכות חיזוק והגברה בכל נושא הרווחה והתרבות שלהם. לא כולם נתמכי הרווחה ולא כולם רוצים שיידעו שהם נתמכי רווחה, אבל הם נופלים בין הכיסאות והם זקוקים לסיוע בצורה זו או אחרת בתחום הרווחה, בתחום התרבות, שאולי הם לא יכולים להרשות לעצמם בכספם האישי והם נופלים בין הכיסאות.

זה לא רק על ערד אני מדבר, אם בונים איזה משהו ומציעים איזה משהו, כלל ארצי. צריך שתהיה אוזן קשבת ויד על הדופק גם לאותם אנשים שלא מצליחים ולא רוצים להראות שהם נזקקים, אבל הם נזקקים ולנו אין מענה, לא מהעירייה ולא מהמשרד ובטח בגלל חוסר תקציבים. צריכים גם לחשוב עליהם, אני חושב שגם צריכים לתת מענה לאותם אנשים. הם לא ידברו. אנחנו יודעים מי הם, אנחנו יכולים לדבר בשמם. יש למשל, לדוגמה, הרבה ניצולי שואה שזקוקים לסיוע בצורה זו או אחרת, שהם גם נכללים בתוך אותם עולים וכביכול חסר התקציב המסוים הזה לתמוך בהם, אבל הם נחשבים עדיין כעולים וצריך להתייחס אליהם כעולים.

אנחנו כמשרד לא תומכים בתחום הזה בטיפול הפרטני. זאת אומרת אותו קשיש שנמצא בבית, הוא צריך שיבואו אליו, אז משרד הקליטה לא תומך בו באופן פרטני. אבל אנחנו בהחלט, שוב חזרתי ואמרתי, - - - במחלקת הקליטה, ראש העיר הוא יושב ראש ועדת ההיגוי של הרשות, אני מניחה שכל ה - - -

זה כלל ארצי. דיברתי על כלל ארצי, בלי ספק. זו ועדה כלל ארצית, אני מדבר על כלל ארצי.

אז אולי אני אפנה את השאלה לנציגת ביטוח לאומי. כי בביטוח לאומי, או בכל רשות מקומית יש עובדים סוציאליים לתחום הקשישים.

בוודאי, גם לנו יש.

מה אתם עושים בעניין השאלה שהוא שאל בביטוח לאומי?

לפעמים אתם גם לא יודעים עליהם, הם לא נשמעים והם לא נראים, כי הם לא רוצים להיות נתמכים של הרווחה, הם מעדיפים שלא יידעו עליהם. כל אחד, מי שיודע, מי שנתמך רווחה, מבקשים ממנו לפרוש בפניהם את הכול.

לא, הם מוכרים בביטוח לאומי כי הם מקבלים קצבת זקנה.

נכון, בלי ספק.

יש אנשים שזכאים גם להשלמת הכנסה בקצבת זקנה.

והם גם מקבלים היום כסף ממשרד האוצר. אני אנסה להסביר, אני קצת אקל עלייך, אני עומדת בראש ועדת משנה למעמד הקשיש ואחד מהנושאים שאנחנו מטפלים זה הנושא של ניצולי שואה. ניצולי שואה היום מקבלים כסף משני מקורות, מקור אחד זה הביטוח הלאומי, שזה קצבת זקנה, והקצבה השנייה היא ממשרד האוצר, מהרשות לזכויות ניצולי השואה. זה לא סוד שמ-2014 הקצבה הזאת עלתה, זאת אומרת הם היום מקבלים מעבר לקצבה שהיו מקבלים, עוד כסף נוסף, שזה 2,200 שקל בניכוי של אלה שמקבלים 300 יורו מגרמניה, אז מפחיתים להם את ה-300 יורו והם מקבלים את ההפרש בשקלים.

צריך לקחת בחשבון שניצולי שואה, הנושא של מיצוי זכויות עולה על הפרק כי גיליתי כמה דברים. אחד מהם, אנשים לא יודעים שאם הם יכולים להוכיח את הנכות שלהם מעבר ל-25%, שזה נתנו להם אוטומטית, הם יכולים לקבל עד 8,000 שקל בחודש, אפילו עד 9,000 שקל בחודש. אנשים לא יודעים את זה. אנשים יודעים, זה מה שמגיע לי וזהו. זה התפקיד שלכם כבר להסביר, לעשות כנסים לניצולי שואה ולהסביר להם. שתיים, נכים. נכים קשישים לא יודעים שהם גם זכאים ל - - - וזה אני אומרת לך, אלי, כי אם אתה מטפל בנושא הזה זה חשוב מאוד גם להעביר. התגלה בוועדה שיש נכים קשישים שמקבלים היום פחות כסף מקשישים רגילים בעקבות עליית הקצבה שעלתה מ-1 בינואר 2016. הדבר היחיד שהם צריכים לעשות זה פשוט להגיש בקשה לביטוח לאומי להשלמת הכנסה. אף אחד לא הסביר להם והם לא יודעים. ניסינו לעשות את זה, דיברתי ברדיו לא פעם אחת לדוברי רוסית, בכל כלי התקשורת. אני חושבת שגם לרשויות יש פה תפקיד לא מבוטל, להעביר לאנשים סדנאות, להיפגש איתם, כמו שאתה אומר.

להביא למודעות, בקיצור.

אנחנו באים לערד לתת הרצאות, לא מזמן הרווחה הזמינה אותנו לתת הרצאה לגיל השלישי.

בשפה הרוסית?

כן. הפעם הגיעו בשפה הרוסית.

תבינו, אני פשוט נתקלת בנושא של מיצוי זכויות יום יום. אנשים לא מכירים את זכויותיהם. והדבר האחרון שרציתי פה עוד להגיד, ואני פונה אליך, אלי, כי אתה גם אחד שעומד בראש הדברים האלה. קשישים זו אוכלוסייה, שוב פעם אני אומרת ואתה ציינת את זה נכון, שמתביישת להגיע, לא למשרד הרווחה, כי אז - - - הם מתביישים. מי שלא מכיר את המנטליות של האנשים האלה לא יכול להבין על מה אני מדברת.

נכון, בזה התמקדתי.

ולאלה אנחנו צריכים להגיע ברגל מה שנקרא ופה אנחנו כבר צריכים לראות איך אנחנו מגיעים - - -

אבל אפשר לעשות שילוב של כמה גופים, גם קופות החולים, כי לקופת חולים הם לא מתביישים ללכת, כי לשם הם מגיעים. יש שם עובדים סוציאליים, יש מנהלי מרפאות, כשזו מרפאה קטנה אין עובד סוציאלי אבל יש מנהל, אפשר לרכז אותם, שהם יקבלו הדרכה מביטוח לאומי ופשוט שהטפסים יהיו נגישים למי שנפגש איתם בסיטואציה אחרת, לא של המסכנים.

אני חושבת שהרעיון של קופות החולים הוא מצוין, צריך לראות איך לשלב ידיים.

לא רק קופת חולים כללית, אלא כל הקופות, גם עובדים סוציאליים, גם מנהלי המרפאות. אנחנו נהיה מוכנים לחשוף בפניהם כל מה שצריך בנוגע למיצוי זכויות. הם נתקלים במבוטח יותר מאשר אנחנו.

תודה רבה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להוסיף משהו. אני רוצה להעלות עוד נושא שבעיניי הוא מאוד חשוב, ושוב אני פונה לסגן ראש העיר, כי בנושא הספורט הבנתי שאתה היום מטפל, אבל אני אשמח מאוד שגם ראש העיר ישמע וכל הנוכחים כאן. ערד קלטה לאחרונה לא מעט עולים שהם ספורטאים מצטיינים, ספורטאים ברמות מאוד מאוד גבוהות, ופה אני פונה למשרד הקליטה, שפרה ונטלי. אלה עולים שהגיעו לארץ והיום הם מייצגים את מדינת ישראל בתחרויות בחו"ל וכן הלאה, האם יש נוהל, ואם תושבי ערד גם בפנים אני אשמח לדעת, למלגות שהמדינה תומכת בהם, כאלה שעוד לא בנו את החיים שלהם כאן?

יש מלגות לספורטאים מצטיינים.

יש לנו אחד ואחד הגיע לאחרונה, הוא צריך להגיש.

יש לנו כבר ארבעה. לאחרונה, אחרי שהתחילה העלייה מאוקראינה הגיעו ארבע הספורטאים מצטיינים, אחד מהם סגן אלוף העולם לנוער שבעצם אנחנו צריכים איכשהו לתת להם פה מענה בערד ואנחנו מסוגלים לעשות את זה ויש לנו ספורטאי משלנו, שמ-2011, הוא אחרי פציעה והוא עכשיו מייצג את ישראל בכבוד ורץ לאולימפיאדה. אנחנו נתקלנו בבעיות מעל ומעבר - - -

מה הבעיות? נסה לפרט קצת.

בעיות כספיות. אדם שהוא אחרי סל קליטה ואחרי הכול, החזקנו אותו תקופה, עזרנו לו בתמיכה פה ושם, את היית שותפה לזה, נכון להיום הוא חי לא יודע ממה.

אתה מדבר על רוברט? רק לציין שרוברט היה גר בבית של אלכס שנה, כמה הוא גר?

שנתיים.

שנתיים, כדי לחסוך כסף. איך אנחנו כמדינה לא מבינים שאנשים ברמות כאלה - - -

הוא קיבל סיוע מקליטה שלושה חודשים של 5,000 שקל, ואז עצרו, כי הוא היה באליפות אירופה, עבר איזה - - -

הוא היה יותר בחו"ל מאשר בארץ.

במספר ימים - - -

אבל זה מתוקף תפקידו.

לא, בגלל שהוא נסע לשם לאימונים.

אז עוד פעם, זה קשור - - -

ספורטאי ברמה כזאת, זאת העבודה שלו.

תנסו להגיש אותו שוב, פרטני על המקרה הזה. תגישו לנו שוב.

יש לנו עכשיו שלושה מקרים.

הייתם אצלי במשרד ואנחנו דיברנו על זה וביקשתי שתגישו את המקרים האלה.

על כל הארבעה?

כן, בהחלט כן.

יופי. אז תגישו. אדוני היושב ראש, אני מציעה שאנחנו גם נעקוב אחרי זה, כי אני חושבת שיש לא מעט אנשים כאלה, שכל המדינה, אנחנו צריכים להיות גאים בהם, איך לא לתמוך בהם? גם אם נצטרך לעשות את זה בשיתוף עם משרד הספורט.

האם פניתם לשרת התרבות והספורט? אני מבין שיש יוזמה היום לחזק את הספורט בכל עיר ועיר.

לא, הם עולים.

כן, גם עולים.

אז צריך לפנות. אפשר לפנות אם לא פניתם.

משרד הספורט מטפל גם בעולים. פניתם או לא?

למשרד הספורט עוד לא הגענו, למשרד הקליטה כן, דיברנו עם נטלי.

צריך להגיש מסמכים על מנת שהם יתחילו לקבל את מה שמגיע להם לפי סיוע מיוחד, אבל לבדוק את זה גם בערוץ הנוסף.

יש לכם תקציב, אגף בעניין הספורט?

יש לנו אגף לתעסוקה והנושא הזה - - -

הם לא הגישו את הטפסים?

יכול להיות שהם הגישו, אני כרגע לא יודעת להגיד לך ספציפית על האנשים האלה. אם הם עדיין לא הגישו, אז הם צריכים להגיש. מי שלא עמד בקריטריונים, יש לנו ועדת ערעורים שאפשר לפנות.

האם אותו אחד, שלוש שנים אנחנו נלחמים על הקיום - - -

והוא קיבל?

הוא קיבל שלושה חודשים.

זה הכול? אז תגישו ואם תקבלו סירוב אז יש גם ועדת ערער ואנחנו נגיש גם לוועדת ערער.

בסדר גמור, תודה.

תודה, אדוני היושב ראש.

גברתי, רצית לדבר ואני עצרתי אותך.

זה בקונספט שדיברנו קודם. עכשיו זה לא אקטואלי.

אם יש מישהו שרוצה לדבר ושלא ירגיש מקופח, יש מישהו? אם לא, אני מסכם את הדיון. קודם כל אנחנו מאוד מברכים על הפעילות של ראש העיר והצוות וכמובן גם נציגי המשרדים, על ההשקעה ועל המאמצים שאתם עושים לשלב את העולים. יחד עם זאת אנחנו ראינו לנכון לפנות למשרדים שונים כדי לחזק את מה שעושים פה, כמו למשל בעניין עידוד העלייה לערד אנחנו מבקשים מאדוני ראש העיר להכין תכנית ולהגיש לסוכנות היהודית ואנחנו גם נשמח לקבל את העתק התכנית כדי שאנחנו נוכל לעקוב אחרי יישום התכנית. זה מה שאני יכול להגיד בעניין הסוכנות.

בעניין מרכז הקליטה, יש הבטחה מהסוכנות היהודית שיאכלסו אותו עוד פעם בעולים חדשים מאתיופיה, בתקווה שהממשלה תבצע את החלטותיה, לכן אנחנו נשמח שתהיה קליטה טובה פה בערד. אני הייתי כמה פעמים במרכז הקליטה פה, עם העולים.

לגבי משרד הקליטה, אנחנו נפנה בכתב למנכ"ל משרד הקליטה וגם לשר הקליטה לשקול שינוי מדיניות במתן מענקים לעולים, שתהיה להם אפשרות לרכוש דירה בערד. בנוסף אנחנו גם פונים למשרד הקליטה לחזק את הספורטאים העולים, זה הנושא שעלה עכשיו.

משרד הכלכלה, אנחנו נכתוב מכתב לשר הכלכלה וגם לשר לענייני הפריפריה, אנחנו נפנה לשניהם כדי לתת הטבות על מנת לעודד יזמים לפתוח וליצור מקומות תעסוקה פה בערד.

בעניין ביטוח לאומי, אנחנו מבקשים לפרסם את מקורות המימון או הסיוע שיש בביטוח לאומי, כמו אגף הקרנות שגילינו היום. אני רואה אותו כהישג של הביקור שלנו. אנחנו מבקשים, אם אפשר גם לעשות פרסום בשפות של העולים, שעולים גם יבינו, אם ברוסית, אם באמהרית, אם בצרפתית, באנגלית. זה חשוב מאוד. בנוסף אנחנו גם פונים לביטוח לאומי להעסיק עובדים דוברי שפות של העולים, דוברי רוסית, אמרו לי שזה הרוב, אבל גם כל קבוצה צריכה תרגום ולכן תעסיקו עובדים שמדברים בשפות העולים.

לגבי מצ'ינג ציינת, או שאני פספסתי? של פרויקטור?

אני אגיד לך בעניין המצ'ינג, כי זה להגיש תכנית ואז אנחנו - - -

לא, אני מדברת על פרויקטור. משרד הקליטה הוציא תקציב לפרויקטור, עדיין לא צריך להגיש, זה השלב הבא להגיש תכנית, פרויקטור לעידוד עלייה, ככה זה נקרא, היום יש דרישה להשתתפות של הרשות ב-25%. זה בנפרד.

חשבתי שזה ביחד עם הסוכנות.

לא, זה של משרד הקליטה.

הבנתי, אז על העניין של ה-25%.

הקול הקורא הזה כבר סגור.

הסיכום שלי בעניין, אנחנו נכתוב מכתב לשר הקליטה שאנחנו קיבלנו הבטחה מראש העיר שעיריית ערד מוכנה להשתתף ב-10%, את ה-90% משרד הקליטה יממן. זה בסדר? אז אנחנו נכתוב מכתב מוועדת העלייה והקליטה.

על כמה כסף מדובר?

קרוב ל-150,000 שקל.

אני עכשיו אומרת, אם המשרד נותן את ההסכמה ל-10% אני לוקחת על עצמי להביא למשרד האוצר 150,000 שקל.

לא, רגע רגע רגע. התקציב זה 150,000 שקל, הרשות צריכה להשלים 25%.

הם אומרים 25% זה יותר מדי בשבילנו, אבל אנחנו מוכנים ל-10%. אתם הולכים על זה? אנחנו נפנה לשר הקליטה.

אני מודה לכל המשתתפים, אני סוגר את הישיבה.

(בסיור)

לפני שאנחנו נבקש מהמכובדים להניח זר, העיר התברכה בעולים, אתם כבר שמעתם היום בוועדה שהתקיימה, הרבה מאוד ותיקי מלחמת העולם השנייה הגיעו לערד והרצון העז להקים מקום שבו ניתן יהיה לקיים טקס לזכר אלה שלחמו וניצחו, ואנחנו מדברים בוודאי על היהודים שלחמו בצבא האדום, שהקריבו את חייהם ואלה שלחמו וניצחו ועלו לישראל ונמצאים היום איתנו כאן, האנדרטה הזאת היא גאוות העיר ערד. היא נבנתה אבן לאבן, שלב שלב. ראש העיר באותה תקופה, טלי פלוסקוב, באמת בעזרתה נמצא המקום המדהים הזה להקמת האנדרטה. מי שהיה הצוות המוביל זה הווטרנים עצמם, מי שהיה האדריכל של האנדרטה היה בעצמו ותיק מלחמה, נכה, פרופסור לארכיטקטורה, אדוארד מליקוב ז"ל, הוא נפטר. האנדרטה הזאת נבנתה מהכספים של כל אחד מאיתנו, כולנו שמנו כסף כדי לבנות אותה, בוודאי המשרד לקליטת עלייה עזר לנו ועיריית ערד שמה את החלק המשמעותי הגדול כדי לסיים את האנדרטה.

אנחנו נמצאים במקום שמסמל את המנורה, יש בה שישה קנים ומגן דוד, משלושת צדדיו עם המנורה באמצע. ששת מיליוני היהודים שנספו בשואה, לכבודם מדליקים כל ערב את ששת הפנסים האדומים. צער וניצחון. האבן שהונחה בתחילת הדרך הייתה על ידי תושב ערד, יזם. אנחנו רואים כאן את הדגלים של הקואליציה האנטי פשיסטית, ברית המועצות, ארצות הברית, צרפת ובריטניה. דגל ישראל, בוודאי מסמל אותנו, את התקומה של העם היהודי על אדמת הקודש.

אנחנו מקיימים כאן במקום הזה טקסים, המשלחות שמגיעות לערד, אנחנו תמיד נהנים להביא אותן לכאן ועכשיו אנחנו נבקש מכם להניח זר, כנהוג.

אני רק רוצה במשפט אחד לספר לכם. האדריכל שבנה, מה שאתה רואה זה כבר מוכן, אבל כשהוא בנה את השרטוטים וכן הלאה, לא הוא בא אליי, אותי הזמינו אליו הביתה, כי הוא היה במיטה בצבע יותר לבן מהחולצה של דנה, הבן אדם כבר היה כמעט בעולם אחר. כשבאתי אליו ואמרתי 'אני הבנתי שאתה רוצה לעשות והנה חברים כאן רוצים לבנות אנדרטה. אני נותנת לך משימה, תעשה לי תכנון של האנדרטה הזאת'. תוך שלושה ימים הבן אדם היה אצלי במשרד, על הרגליים שלו, הפנים שלו קיבלו צבע, הבן אדם ידע בשביל מה לחיות והוא המשיך לחיות עוד הרבה שנים מאז והוא ראה את האנדרטה ולא פעם נאם בטקסים האלה.

אני חושבת שזה משהו שהרבה מסמל. ושוב אני חוזרת לאנשים הקשישים, אם אנחנו נדע לתת להם בשביל מה לחיות הם יחיו עוד הרבה שנים ושיחיו עד 120.

דבר אחרון, אני מאוד אשמח שנציג של הכנסת, כמו שיוצא כל שנה לטקס יום הזיכרון של חללי צה"ל, שיהיה גם נציג של הכנסת בטקסים ביום הניצחון על גרמניה הנאצית ויניח זר בשם הכנסת ובשם המדינה גם בטקסים מסוג זה. ואני מציעה שזה ייצא גם מטעם הוועדה שלנו, ב-9 במאי.

כן. יישר כוח.

תודה. עכשיו בואו נניח זר.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45.