הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 133

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, י"ג באדר א התשע"ו (22 בפברואר 2016), שעה 10:00

1. תקנות בתי הסוהר (סדרי דין בדיון משמעתי), התשע"ה-2015 2. תקנות המשטרה (סדרי דין בדיון משמעתי) (תיקון), התשע"ה-2015

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

זוהיר בהלול

מיקי לוי

חיים אמיגה - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

נצ"ב איתן כהן - שופט בית הדין המשמעתי, משטרת ישראל

סנ"צ דן שני - רמ"ד דין משמעתי, משטרת ישראל

מיטל גביזון ארד - עו"ד, משטרת ישראל

שחר פרנקל - עו"ד, הסנגוריה המשטרתית

כלאי בן ציון - עו"ד, ראש תחום חקיקה, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים

סג"ד בני פולצק - רע"ן משמעת, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים

גבריאלה פיסמן - עו"ד, ממונה ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ואיל עתאמנה - עו"ד, משרד המשפטים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

עידו בן יצחק

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר המתרגמים

1. תקנות בתי הסוהר (סדרי דין בדיון משמעתי), התשע"ה-2015

2. תקנות המשטרה (סדרי דין בדיון משמעתי) (תיקון), התשע"ה-2015

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא תקנות בתי הסוהר (סדרי דין בדיון משמעתי), התשע"ה-2015 ותקנות המשטרה (סדרי דין בדיון משמעתי) (תיקון), התשע"ה-2015. פרוטוקול מספר 133.

גם במשטרה וגם בשירות בתי הסוהר יש דין משמעתי ייחודי משלהם. ההסדרים העקרוניים קבועים בחוק המשטרה ובפקודת בתי הסוהר ותוקנו לאחרונה במשטרה ב-2005 ובבתי הסוהר ב-2008. התקנות קובעות את ההסדרים היותר פרטניים של הפרוצדורות בהפעלת הדין המשמעתי כאשר יש שני סוגים עיקריים. האחד, דן יחיד שזה כאשר מפקד שופט את השוטר או את הסוהר, והשני, בפני בית דין למשמעת.

התקנות שכרגע מונחות על שולחן הוועדה מטעם שירות בתי הסוהר מחליפות את כל התקנות הקיימות כדי להתאים אותן לשינויי החקיקה באופן כמעט זהה לתקנות שקיימות במשטרה בתיקונים מסוימים. במשטרה אנחנו עשינו את אותו תהליך ב-2012 ולגביהן מוצע לעשות כמה תיקונים.

אפשר להתחיל לקרוא. נתחיל בבתי הסוהר.

תקנות בתי הסוהר (סדרי דין בדיון משמעתי), התשע"ה-2015

עריכת כתב תלונה

כתב תלונה ייערך בידי ראש אגף בנציבות שירות בתי הסוהר, מפקד מחוז במחוזו ובידי מי מי שמהם הסמיך לכך.

בכל שינוי דרמטי, תגידו לנו מה המצב היום ומה השינוי המתבקש. היום מי מגיש תלונה? כתב תלונה ייערך בידי מי?

יש סט של תקנות קיימות. לגבי בתי סוהר היו קיימות משנת 1989.

כרגע עידו הקריא שכתב תלונה ייערך בידי ראש אגף בנציבות שירות בתי הסוהר, מפקד מחוז במחוזו ובידי מי שמהם הסמיך לכך.

בתקנות הישנות מ-1989 כתוב שזה ייערך בידי הנציב או מי שהוסמך על ידו לשם כך. אין כאן שינוי מהותי.

בסדר.

תוכן כתב התלונה

שם הדן היחיד שידון בתלונה, מספרו האישי, דרגתו ותפקידו.

מספר כתב התלונה.

שם הנאשם – ביקשתי להוסיף – ושם משפחתו, מספרי האישי, דרגתו ויחידתו.

ציון עבירת המשמעת וסעיף האישום.

תיאור העובדות המהוות את עבירת המשמעת בציון מקום וזמן ביצוע העבירה אם הם ידועים.

שמות העדים.

פירוט ראיות אחרות אם ישנן.

גם במקרה הזה התקנה הזאת כמעט ואין בה שינויים לעומת התקנות הקיימות.

מסירת כתב תלונה.

במעמד מסירת כתב התלונה יימסר לנאשם מועד הדיון.

כתב תלונה יוגש לדן יחיד והעתק ממנו יימסר לנאשם 48 שעות לפחות לפני תחילת הדיון.

על אף האמור בתקנת משנה (ב), ניתן לקיים את הדיון אף אם כתב התלונה נמסר לנאשם פחות מ-48 שעות לפני מועד תחילת הדיון ובלבד שהנאשם הסכים לכך ושניתן לכך אישור מנימוקים מיוחדים שיירשמו מאת היועץ המשפטי של שירות בתי הסוהר או מאת ראש ענף משמעת בשירות בתי הסוהר ובלבד שבעל תפקיד כאמור סבור שלא יהיה בכך כדי לפגוע בהגנתו של הנאשם.

48 שעות זה זמן סביר כדי לאפשר?

זה כבר קבוע בתקנות הקיימות. התקנה הזאת היא חדשה והתווספה. בתקנות הקודמות היה קבוע שאלה 48 שעות בלי שום אפשרות לחריגות וכאן מטעמים מיוחדים שיירשמו, אם יש סיטואציה מסוימת שלא פוגעת בהגנה של אותו אדם כמובן, של אותו סוהר או שוטר, יש אפשרות.

צריך את ההסכמה שלו.

אתה אומר פחות מ-48 שעות.

כן. אם יש הסכמה וזה לא פוגע בו.

הוא מסכים. הוא עצמו מסכים.

ודאי.

אם הוא מסכים וניתנו כל האישורים, אפשר.

48 שעות לפחות.

עם הפילטר השיפוטי של היועץ המשפטי או של המשמעת.

זכות העיון

נמסר כתב תלונה לנאשם, יודיע מוסר התלונה לנאשם כי הוא או מי מטעמו רשאי לעיין בכל זמן סביר בראיות שפורטו בכתב התלונה ולהעתיקן.

נמסר כתב התלונה לנאשם פחות מ-48 שעות לפני מועד הדיון, יצורף לו העתק מן הראיות שפורטו בו.

זאת אחת התוספות שלא הייתה קיימת בתקנות הקודמות, של זכות עיון לסוהר או לשוטר.

לפני כן לא הייתה לו זכות עיון?

לא הייתה זכות עיון בסעיף מפורש בתקנות. זה לא אומר שהיא לא הייתה.

זה לא היה מעוגן בצורה כזאת.

צריך לעגן את זה באופן מפורש.

מתי היו התקנות הראשונות, ב-2005?

ב-1989.

של המשטרה.

התקנות הקיימות של שירות בתי הסוהר מ-1989.

ב-1989 היו תקנות גם למשטרה וגם לשירות בתי הסוהר. ב-2012 התקנות שאנחנו מדברים עליהן עכשיו לגבי שירות בתי הסוהר תוקנו לגבי המשטרה. עכשיו אנחנו בעצם רוצים לעשות את אותו תהליך לגבי שירות בתי הסוהר.

תחילת הדיון

לבקשת נאשם ידחה דן יחיד את הדיון אם ראה כי הדבר דרוש כדי לאפשר לנאשם להכין את הגנתו ולהביא ראיותיו.

זאת תקנה קיימת.

תחילת הדיון

בתחילת הדיון יזהיר הדן היחיד את הנאשם, יקרא לפניו את כתב התלונה ויביא לידיעתו כי הוא רשאי מנימוקים שיפרט לבקש את העברת הדיון לדן יחיד אחר. לא יועבר הדיון לדן יחיד אחר, יבקש הדן היחיד את תשובתו של הנאשם לכתב התלונה.

ביטול כתב תלונה

דן יחיד או היועץ המשפטי של שירות בתי הסוהר או ראש ענף משמעת בשירות בתי הסוהר, יבטל כתב תלונה אם התקיים אחד מאלה:

העובדות המפורטות בכתב התלונה אינן מהוות עבירה.

הנאשם כבר זוכה או הורשע בשל המעשה נושא כתב התלונה.

חלפה תקופת ההתיישנות כאמור בסעיף 110(ג) לפקודה.

מה זה תקופת ההתיישנות?

תקופת ההתיישנות היא בעיקרון שנה ואפשר להאריך אותה מטעמים מיוחדים לעוד תקופה. בעיקרון תקופת ההתיישנות היא שנה.

מעשה נושא התלונה מצוי בהליך חקירתי או בבדיקה על פי דין.

חוסר סמכות של הדן היחיד לדון בתלונה.

בגלל אופי העבירה? בגלל מה? בגלל חומרתה?

כן.

פגם או פסול מהותי בכתב התלונה.

הגשת כתב התלונה או ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

סעיפים קטנים (4) עד (7) התווספו.

הם טובים ומקבילים לסמכויות שיש בחוק השיפוט הצבאי, לפצ"ר ולפרקליטים.

נוכחות הנאשם

דן יחיד רשאי לשמוע כל אדם שימצא לנכון ולעיין בכל מסמך הדרוש לבירור העובדות ובלבד שלא יעשה כן שלא לפני הנאשם ומבלי שנתן לנאשם הזדמנות לעיין במסמכים.

העברת הדיון

ביקש הנאשם להעביר את הדיון כאמור בתקנה 6, רשאי הדן היחיד להעביר את הדיון כמבוקש. החליט שלא להעביר את הדיון כאמור, יציין בהחלטתו את הנימוקים לכך.

מה זאת אומרת להעביר את הדיון? אם הוא ביקש שופט אחר, אנחנו למעלה נתנו לו את הפרורוגטיבה הזאת. לדעתי התחלנו עם זה.

זה לא אוטומטי. זאת אומרת, צריך להיות איזשהו נימוק. אם לצורך העניין סוהר חובה נשפט על לאיזושהי עבירת משמעת פעוטה והוא אומר שהוא רוצה שמישהו אחר ישפוט אותו, זה לא אוטומטי ייעשה. זאת אומרת, אם יש לו נימוקים והוא אומר שיש לדן דעה קדומה או משהו, כן יעבירו. צריך לבחון את העניין לגופו.

אבל למה לא רשמתם את זה באותו סעיף? למה יש לכם נטייה לרשום סעיפים למעלה ולשלוח אחר כך לסעיפים למטה? הרי אתם כתבתם את זה. אני מחפש את הסעיף.

בסעיף 6.

בתחילת הדיון יזהיר הדן היחיד את הנאשם והוא רשאי מנימוקים שיפרט לבקש את העברת הדיון לדן יחיד אחר.

אפשר להעביר את סעיף 9 לשם.

אחרי כן אתם אומרים "לא הועבר הדיון". אתם יכולים לכתוב כאן עוד איזה משפט וחסכתם סעיף. נמשיך.

הבאת ראיות

דן יחיד רשאי להזמין כל עד שימצא לנכון ולעיין בכל מסמך הדרוש לבירור התלונה. כן יזמין הדן היחיד לבקשת הנאשם כל אדם להעיד בפניו זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם להועיל לבירור שאלה הנוגעת לדיון.

דן יחיד יתיר לנאשם להשמיע טענותיו, להביא עדים מטעמו, לחקור עדים אחרים ולהביא ראיות אחרות.

הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב לעד ובהודעה בעל פה לעד.

עובדה שהודו בה

עובדה שהנאשם הודה בה, יראוה כמוכחת כלפיו זולת אם החליט הדן היחיד שלא לראות בהודאה ראיה.

חזרה מהודאה

הודה הנאשם בעובדה, בין בהודאה שבכתב לפני המשפט ובין במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודאה כולה או מקצתה, אם התיר זאת הדן היחיד מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

התיר הדן היחיד לנאשם לחזור בו מהודאתו אחרי הכרעת הדין, יבטל הדן היחיד את הכרעת הדין אם יסודה בהודאת הנאשם ויחדש את הדיון אם התחייב הדבר מן הנסיבות.

רישום פרוטוקול

במהלך הדיון בפני דן יחיד יירשם פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בו הנוגע לדיון. בסיום הדיון יחתמו הדן היחיד והנאשם על הפרוטוקול. הנאשם רשאי להוסיף לפרוטוקול את הערותיו.

עותק מהפרוטוקול יימסר לנאשם.

מסירת הפסק לנאשם

הפסק כמשמעותו בסעיף 110(כו) לפקודה (להלן – פסק) יימסר לנאשם בסוף הדיון.

דיווח על פסק

פסק יובא לידיעת ראש מינהל משאבי אנוש בשירות בתי הסוהר ויירשם בדרך הקבועה בפקודות נציבות שירות בתי הסוהר או בנהלי שירות בתי הסוהר.

פסק יומצא למי שהגיש את התלונה על פי בקשתו.

הודעת ערר

ערר על פסק יהיה בהגשת הודעת ערר בדרך הקבועה בפקודת נציבות שירות בתי הסוהר או בנהלי שירות בתי הסוהר ויפורטו בה נימוקי הערר.

מינוי דן בערר

ראש מינהל משאבי אנוש בשירות בתי הסוהר ימנה בדרך הקבועה בפקודות נציבות שירות בתי הסוהר או בנהלי שירות בתי הסוהר קצין שיפוט בכיר לדון בערר.

מונה דן בערר, הוא יקבל טרם הדיון בערר את פרוטוקול הדיון, את חומר הראיות ואת הפסק עליו הוגש הערר.

סמכויות הדן בערר

בנוסף לאמור בסעיף 110(לד) לפקודה, רשאי הדן בערר –

להתיר הבאת ראיות אם היה סבור כי הדבר דרוש לעשיית צדק.

להסיק מחומר הראיות, בין שהיה לפני ערכאה קודמת ובין לפניו, מסקנות שונות משהסיקה הערכאה הקודמת או לקבוע כי אין בו יסוד למסקנותיה.

אבל זאת אותה ערכאה של דן יחיד.

כן. זה קצין יותר בכיר.

זאת ערכאת הערעור. אין טעם לפגם בזה שיש דן יחיד כאן ודן יחיד בערכאת הערעור?

לא. גם בבתי המשפט זה כך. אם אתה מערער בבית המשפט השלום למחוזי, זה כך. זה בסדר. אני מניח שזאת גם שאלה של איזו עבירה.

זה קצין בכיר יותר.

זה ברור. אני מניח שכמו ששאלתי קודם, כדי לחדד לחברנו זוהיר, זאת גם שאלה באיזו עבירה מדובר.

עבירות של דן יחיד הן בדרך כלל קלות מאשר עבירות שמגיעות לבית דין למשמעת.

כן. אנחנו תכף נגיע גם לבית דין למשמעת, שם ההרכב הוא שונה.

דיון בערר

הדיון בערר יתקיים בנוכחות העורר אולם אם הוזמן העורר ולא התייצב מטעמים שתלויים בו וללא הצדק סביר, רשאי הדן בערר לדון בערר, או לדחותו, שלא בפניו.

ניהול פרוטוקול

הדן בערר ינהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בו הנוגע לדיון.

בית דין למשמעת

עריכת כתב אישום ומסירתו

כתב אישום ייערך בידי ראש מינהל משאבי אנוש בשירות בתי הסוהר או מי מהם שהוא הסמיכו לכך ויוגש לבית הדין למשמעת בחמישה עותקים שאחד מהם יימסר לנאשם בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-15 ימים לפני תחילת הדיון.

תוכן כתב האישום

בית הדין למשמעת שאליו הוא מוגש ומקום מושבו.

מספר תיק בית הדין למשמעת.

מועד הגשת כתב האישום.

המאשים, נציב שירות בתי הסוהר (להלן – הנציב).

שם הנאשם ושם משפחתו, מספרו האישי, דרגתו ויחידתו.

תיאור העובדות המהוות את עבירת המשמעת בציון המקום שנעברה בו וזמן ביצוע ככל שאפשר לבררם.

ציון עבירת המשמעת והוראות הסעיף לפיו מואשם הנאשם.

עדי התביעה.

מספר תיק התלונה או הבדיקה או החקירה הנוגעים לאישום.

לסעיף 22(4), זה נציב בתי הסוהר ולא נציב שירות בתי הסוהר.

נכון.

צירוף אישומים

בכתב אישום אחד יכול שיצורפו כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת.

צירוף נאשמים

בכתב אישום אחד יכול שיצורפו כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף או בין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת אולם אין בעת צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר.

הפרדת הדיון

בית הדין למשמעת רשאי בכל שלב שלפני הכרעת הדין לצוות על הפרדת הדיון באישום פלוני שנכלל בכתב האישום או על הפרדת טיעון של נאשם פלוני שהואשם עם אחרים.

כתב אישום חדש בהפרדת הדיון

ניתן צו להפרדת הדיון, יוגש כתב אישום אחר בשל האישום שהדיון עליו הופרד או נגד הנאשם שדיון בעניינו הופרד ורשאי בית הדין למשמעת, אם הוא סבר שלא ייגרם על ידי כך עיוות דין, להמשיך בדיון שהופרד מן השלב אליו הגיע לפני ההפרדה.

איחוד דיוני

בית דין למשמעת רשאי בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לאחר שמיעת הצדדים ומטעמים שיירשמו, לצוות אל איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים בבית הדין למשמעת אם מותר לצרפם לפי תקנות 22 או 23 ובית הדין למשמעת סבור שהצירוף לא יגרום לעיוות דין.

מי בבית הדין החליט על ההפרדה?

שירות בתי הסוהר אבל זה מקביל להוראות של החסד"פ. זה מקביל לפלילי.

אני יכול להבין בהרבה דברים אבל יש לי בורות כמעט שלמה בראשי התיבות האלה ששאובים מהצבא בהם אין לי מושג על מה מדובר.

חסד"פ, חוק סדר הדין הפלילי.

אגב, אם הורגים את זה באופן קולקטיבי ומאפשרים אחר כך הפרדה לעניין אינדוקטיבי, זה לא מיותר? אם אנחנו מדברים על לאגד את כל הנאשמים בפרשה אחת ובסעיף שאחריו אנחנו מדברים על כך שיש אפשרות להפריד באופן אינדוקטיבי, באופן פרטני, זה לא מיותר?

לא.

לא עדיף ללכת באופן פרטני במקום ללכת באופן קולקטיבי? למה אתה מחייך?

אני אגיד למה. יש את התביעה שמגישה את כתב האישום ואם הם חושבים להגיש את זה ביחד, הם מגישים ביחד. מי שמחליט למעשה אם לקבל את הבקשה שלהם, זה לא נכתב כאן אבל זה בין השורות, אם להפריד או לאשר את זה, זה מי שדן.

דרך אגב, לא ענית על השאלה שלו. תגיד לו שאתה חייכת בגלל שאהבת את משחקי המלים שלו.

כן.

גם אני חייכתי. זה בסדר.

יש גם מצבים בהם נאשם מסוים באיזשהו שלב מחליט להודות ולסיים את הדיון שלו ואחרים ממשיכים לנהל את ההליך, ואז גם לפעמים מתעורר הצורך בהפרדת הדיון.

אגב, אלה סעיפים שקיימים בתקנות של שירות בתי הסוהר כבר היום. אלה לא סעיפים מחדשים.

גם בדין הפלילי. האפשרויות האלה קיימות גם בדין הפלילי ובעצם כל הדבר הזה משקף איזושהי מגמה כללית של מעבר, של פרוצדורה בדין המשמעתי, קירוב שלה לדין הפלילי. יש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות אבל זה המצב.

תיקון כתב אישום בידי התובע

תובע רשאי בכל עת עד להקראת כתב האישום לתקן את כתב האישום, להוסיף עליו או לגרוע ממנו במסירת הודעה לבית הדין למשמעת המפרטת את השינוי. בית הדין למשמעת ימציא העתק מן ההודעה לנאשם.

כאן הערתי שיש הבדל בין ניסוח של הסעיף הזה לבין הניסוח של תקנות המשטרה.

כן. היה נראה לנו נכון שהקראת כתב אישום.

אנחנו סברנו שמאחר שכל התקנות בעצם מועתקות מחוק סדר הדין הפלילי, צריך לשמור על אחידות בניסוחים. חוק סדר הדין הפלילי מדבר על תחילת הדיון.

תחילת הדיון ממילא מוגדרת בסעיף אחר.

אבל אני רוצה לשאול שאלה יותר מהותית. מה זה לתקן את כתב האישום?

אני אומר. יש מצבים בהם לפעמים כתוצאה ממשא ומתן בין תובע לבין סניגור מגיעים להסכמה על עובדות שהן שונות מכתב האישום המקורי. זאת דוגמה אחת שיכולה להביא לכך שמבקשים לתקן את כתב האישום.

את זה הבנתי, אבל אז זה אישום חדש.

כן.

אנחנו לא מאפסים את 48 השעות.

כאן אין 48 שעות. זה בית הדין.

כמה זמן נותנים לו להתארגן?

בסביבות 15 ימים.

אז לא נותנים לו 15 ימים? אני אסביר למה אני מתכוון. בסופו של דבר אנחנו מדברים על בית הדין וזאת כבר סנקציה חריפה. לכן הבן אדם כאשר מוגש נגדו כתב אישום צריך זמן להתארגן על עצמו – לקחת עורך דין, להגן על עצמו, להגיש כתב הגנה וכולי. כמה זמן נותנים לו?

לפחות 15 ימים.

בוא נניח ששעתיים לפני הדיון משנים לו את כתב האישום. משנים לו אותו בכלל מקצה לקצה. עדיין כתוב תיקון כתב האישום. זה תיקון. השאלה היא האם יש הגדרה מה זה התיקון.

אין הגדרה. אני חושבת שזה בעייתי לקבוע מה זה תיקון.

אבל אתם מבינים את הבעייתיות בעניין?

רגע. יש בתקנה 29 את הסיפא האומרת: ובלבד שנתן לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן. זאת הנחת המוצא.

לא. אנחנו לא באים כרגע לסעיפי הסל. אני שואל ברמה העקרונית. אני אתן לכם סתם דוגמה מהכנסת. אני הגשתי הצעת חוק, שיניתי אותה קצת ואמרו לי שזה חוק חדש ולכן אני צריך להגיש אותה מהתחלה. הגשתי עוד פעם ועוד פעם אני עובר את הפרוצדורה. אנחנו כאן מדברים בבית משפט וטובת העניין הוא הליך שיפוטי בגינו יש איזושהי סנקציה. זה עוד הליך חמור ולא איזה משהו קטן. אני חושב שאם אתם רוצים לתקן את כתב האישום, אתם צריכים לתת לבן אדם אופציה, היות ואתם לא יכולים להגדיר מה זה התיקון.

יש תיקונים שהם לגמרי טכניים ומבהירים לטובת כולם שכתב האישום יותר טוב.

לכן אני אומר. כמו שאמר דני, אם התיקון באמת הוא תיקון טכני, טעינו במילה פה ובמילה שם, אלה שטויות, אבל אם יש כאן איזה תיקון ובאים לתקן את סוג העבירה, חשבנו בהתחלה שהבן אדם לא קם בבוקר אבל מסתבר לנו שהוא דקר את החבר שלו, אז עושים תיקון קל אבל השאלה היא איפה כאן זה בא לידי ביטוי בסעיף.

ההסדרים כאן בגדול נשענים ומועתקים על הסדרים שבחוק סדר הדין הפלילי. מה שיפה למשפט הפלילי, אמור להיות קל וחומר יפה לדין המשמעתי שהוא חמור פחות מאשר המשפט הפלילי.

יכול להיות שיש איזו טעות במקום אחר ולכן בוא נתקן אותה. אני נותן לכם חומר למחשבה. לדעתי, אני כבן אדם, ואני לא עורך דין, על פניו זה קפץ לי. אני חושב שכדאי שתנסחו את זה קצת יותר טוב. גם אם פה תבוא הבשורה לדין הפלילי, זה גם טוב. לפעמים אתה עולה על הטעויות. כאן אני חושב שיש נושא שכדאי שתלטשו אותו, אבל בואו נתקדם. אני נותן לך את זה כחומר למחשבה.

למה לא לכתוב גם כאן שנותנים לנאשם הזדמנות להתגונן?

אורכה. אם הוא יבקש זאת – אפשר.

נכון. אפשר להוסיף סעיף שאם הנאשם יבקש אורכה, יקבל.

אפשר להוסיף.

אפשר להוסיף את אותה סיפא שדיברתי עליה קודם שקיימת בהקשר של תיקון כתב האישום בידי בית הדין שמתייחסת למתן אפשרות לנאשם להזדמנות סבירה להתגונן או להגיב.

את הרי יודעת מה קורה. סבירה, זאת שאלה בעיני המתבונן. לאחד סבירה זה שלוש דקות ולאחד סבירה זה שלוש שעות.

מה שמתכוונים כשאומרים הזדמנות סבירה, זה אומר, כמו שאמרו חבריי, שלפעמים יש טעות סופר והוא לא צריך להתכונן.

אתה כנראה לא שמעת את מה שאמרתי. לפעמים יש לי הרגשה שכשאני מתקדם בדיון, פתאום מישהו בא ונכנס ושכח את מה שהיה. נרדם בעשר הדקות האחרונות. אתם יכולים לכתוב שאם מדובר בתיקון לא מהותי ואפילו אם נשאיר את הסיפור הלא מהותי, נשאיר אותו בהגדרה לא מהותי, זה בסדר.

זה בסדר אם נוסיף זמן סביר להתגונן?

אם הנאשם יבקש זמן נוסף להתגוננות כי הוא כנראה מרגיש שהוא לא הספיק.

ובלבד שניתן לנאשם זמן סביר להתגונן לפי בקשתו.

אל תכניסו סביר. דרך אגב, היות ואתה הגדרת 15 ימים מלכתחילה, אז תן לו. תגיד לו שאתה נותן לו עוד שבוע, עוד שבועיים. תגדיר איזשהו לוח זמנים. סביר, אלה דברים פלואידים.

אתה תיצור הבחנה בין פרקי הזמן בסעיף הזה ובסעיף הבא אחריו שמדבר על הסמכות של תיקון של בית הדין. המינוח של סבירות נמצא תמיד בחקיקה ואפשר לתקוף אותו. הנאשם יכול לתקוף אותו ככל שלא ניתן לו זמן סביר.

בסופו של דבר, לענייננו, גם בנושא של החקיקה, כן יכולים לתת לו. תעשו את העבודה אחר כך ביניכם ותלטשו את העניין הזה. בגדול אנחנו יכולים להגיד לכל דבר זמן סביר ולא לקבוע מועדים לשום נושא, לא 15 ימים ולא שלושה ימים, לא שבוע ולא יומיים, הכול זמן סביר. אני חושב שבסופו של עניין, זמן סביר ז הרבה פעמים בחיים הוא בעיני המתבונן.

זה ניתן לפרשנויות.

כן. לפעמים אתה מפרשן את זה, אתה עם פלוני כך ועם האלמוני כך. לכן אני אומר שדווקא כשאתה מדבר במערכת שהיא מערכת אכיפתית נוקשה וחזקה, אתה צריך לקבע אותה בלוחות זמנים יותר הגיוניים.

ההצעה שלך היא בעצם לעשות איזשהו הליך שלא קיים בדין הפלילי. אנחנו עושים איזשהו שיפור בדין המשמעתי שלא קיים בדין הפלילי. זה בסדר גמור.

תעשו את זה גם בדין הפלילי.

זאת הצעה שצריך לחשוב עליה.

אני מציע לכם.

אני לא פוסלת את זה. אני רק אומרת שגם ללכת על טרמינולוגיה אחרת ולקבוע עכשיו הבחנה בין ההליך הפרוצדורלי בעניין השלב הזה של השינוי על ידי תובע לעומת השינוי על ידי בית הדין, אתה יוצר כאן איזושהי הבחנה.

אבל ההבחנה כאן באה כדי להגן על זכויותיו הבסיסיות של אותו נאשם.

עוד לא הגענו לסעיף הבא, לתקנה 29.

יכול להיות שנתקן גם את תקנה 29.

יש טעויות שהן טכניות במהותן. למשל, טעו באיזשהו פרט יחסית שולי וטכני בכתב האישום. במקרה כזה ברור שלא צריך 15 ימים. יש טעויות שהן מהותיות ובמקרה כזה ברור שכן צריך לתת לו 15 ימים. הבעיה היא שאי אפשר להיכנס לתוך רזולוציות כאלה של נקיטת זמנים בתוך התקנה.

אמרתי. אתם יכולים לרשום.

לכן אומרים זמן סביר.

אפשר לתקן את כתב האישום כל עוד מדובר בנושאים לא מהותיים כגון תיקון של טעות סופר, ניסוח כזה או אחר, אבל אם אתם באים ויש כאן נושא של תיקון כתב האישום באופן מהותי, אני חושב שאתם צריכים לתת לבן אדם את הזמן שלו.

תיקון מהותי גם נתון לפרשנות.

אני אגיד לך מה אני חושב בנושא הזה. היות ומדובר בבן אדם שיושב בבית הסוהר והוא עבר איזושהי עבירה בתוך בית הסוהר, הוא כבר נמצא בתוך מערכת כללים מאוד נוקשה, אני חושב שמן הדין לתת לו את האופציה.

זה לא בן אדם שהוא בבית הסוהר. אלה הסוהרים.

גם סוהר. אם דיברנו על 15 ימים, התוספת צריכה להיות תוך זמן סביר. זה בסדר.

אנחנו אומרים 15 ימים.

אם יש 15 ימים, זמן סביר.

את זה הצענו. 15 ימים הוא מקבל באופן מובנה בכל מקרה.

דרך אגב, מה אכפת לכם לתת לו עוד שבוע?

אפשר לנצל את זה לרעה.

במה למשל?

למשל, אם יש איזשהו תיקון שהוא באמת לא מהותי, הוא יגיד שמדובר בתיקון מהותי ויבקש שניתן לו עוד שבעה ימים. אז אתה נכנס לאיזשהו סוג של דחייה נוספת.

תחשבו על מה שאמרתי.

אני חושב ברמה העקרונית שאם בית הדין ירא המה התיקון המבוקש, הוא יוכל לפי זה להחליט מה פרק הזמן הדרוש. הוא אחר כך מקבל החלטות הרבה יותר משמעותיות לגבי הנאשם אם הוא אשם או לא ומה העונש שייגזר עליו. נראה לי שאת ההחלטה כמה זמן יינתן לנאשם, נשאיר לבית הדין. אני חושב שזה ייתן פתרון.

אני חושב שזה פתרון טוב, מה שאומר היועץ המשפטי.

זה בדיוק השימוש במינוח של סבירות.

אם בית הדין, נעביר אליו את ההחלטה, זאת לא תהיה החלטה אדמיניסטרטיבית אלא בית הדין יחליט ויראה. אם מדובר במשהו מהותי - הוא יחליט לתת לו אורכה להתגונן או שהוא יחליט שזה משהו טכני. אבל זה חייב להיות גם אם אתה משאיר את זה מעורפל. זאת צריכה להיות החלטה שיפוטית.

צריך לזכור שהסעיף הזה מתייחס לתקופת הזמן שהדיון עוד לא החל. זה לפני תחילת המשפט ולכן, כמו שאני מבין את זה, גם בחוק הפלילי נעשתה הפרדה בין המצב של לפני התחלת המשפט ואחרי התחלת המשפט. לפני התחלת המשפט פחות דורשים מבית הדין להיכנס לעובי הקורה, לקבל החלטה אם הדיון הוא טכני או לא ועד כמה הנאשם צריך להתגונן. במקרים חריגים עד עכשיו, אם נניח התובע היה מעלה בדעתו - לא היה מקרה כזה אבל אני אומר מהדמיון והוסיפו ארבעה סעיפי אישום – ברור שהנאשם יכול לטעון שלא ניתנה לו זכות טיעון.

מה זה במסירת הודעה לבית הדין? כנראה שיש בית דין. יש הרכב. לפעמים אתה עושה משפט זוטא על התהליך. עוד לא התחיל הדיון.

בדרך כלל מניסיון מה שקורה, מגיעים לדיון ביום הדיון ויש רשימה של טעויות קולמוס.

אנחנו לא מדברים על טעויות קולמוס.

מדברים על סעיף אשמה מרכזי.

אתם הבנתם אותי?

לגמרי הבנו.

בואו תנו לזה פתרון בהמשך. נתקדם.

אני חושבת שהטענה היא טענה צודקת ואני חושבת שהסבירות נותנת לה מענה טוב.

סבירות מעבר ל-15 ימים.

15 ימים בכל מקרה הוא מקבל ובוא נגיד במקרה הכי קיצוני, עוד 15 ימים.

לא. אני אגיד משהו כזה. אני מתעכב כאן ואני מרגיש שאנחנו לומדים גמרא. זה לא הרעיון. הבן אדם קיבל 15 ימים, שעתיים לפני תחילת הדיון מישהו בא ומחליט לתקן את כתב האישום. הכול מתאפס. מבחינתו אין 15 ימים. נגמר. יש אירוע חדש.

אם בית הדין למשמעת ינקוט בסבירות.

לכן אני חושב, היות ויש לנו כבר בית דין ויש לנו כבר הרכב, אפשר להביא את ההחלטה הזאת. עד עכשיו, כך אני מבין, בא קצין שמגיש או התובע ואומר לו שמה שאמרת, עזוב אותנו, לא מקובל עלינו, אנחנו מתקדמים.

ההצעה של אדוני מוסכמת. בית הדין למשמעת יקבע.

בסדר. זה נשמע לי הגיוני.

תיקון כתב אישום בידי בית דין למשמעת

בית הדין למשמעת רשאי, לבקשת תובע, בכל עת שלאחר תחילת הדיון, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו או לגרוע ממנו ובלבד שנתן לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן. התיקון ייעשה בכתב האישום גופו או יירשם בפרוטוקול.

חזרה מאישום

תובע רשאי, בכל עת שלאחר הדיון, לחזור בו מאישום בכתב האישום נגד הנאשם אולם לא יעשה כן אם הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באותו אישום או באישום אחר. לא היה בעובדות שהודה בהן כדי הרשעתו, רשאי התובע לחזור בו מן האישום ברשות בית הדין למשמעת.

הייתה העמדה לדין באותו אישום על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו, לא יעשה התובע שימוש בסמכות כאמור בתקנת משנה (א) ללא קבלת אישור היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו.

אני אסביר שיש עבירות בהן נדרשת החלטה של היועץ המשפטי לממשלה בהעמדה לדין כאשר מדובר בעיקר בשימוש בכוח, עבירות כלפי אזרחים. זה עוד יורחב בהמשך.

תוצאות חזרה מאישום

חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית הדין למשמעת את האישום. חזר בו לאחר מכן, יזכה בית הדין למשמעת את הנאשם מאותו אישום.

בהסכמת התובע והנאשם, רשאי בית הדין לבטל אישום בכל עת עד הכרעת הדין ודין הביטול יהיה כדין ביטול לפני תשובת הנאשם. אישום שבוטל כאמור, לא יוגש מחדש אלא באישור היועץ המשפטי של שירות בתי הסוהר או ראש ענף משמעת בשירות בתי הסוהר או מי שהם הסמיכו לעניין זה ומטעמים שיירשמו. הייתה העמדה לדין באותו אישום על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו, לא תינתן הסכמת התובע ואישום לא יוגש מחדש אלא על דעת היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו ומטעמים שיירשמו.

הועבר נוסח מתוקן של הסעיף הזה שהוא לא משולב כאן. טעות שלי אבל זה תיקון נוסח ולא מהות.

זימון מוטב בית הדין למשמעת לדיון

הוגש כתב אישום לבית הדין למשמעת, יזמין נשיא בית הדין או מי שהוא הסמיכו לכך את מוטב בית הדין למשמעת (להלן – הזמנה). בהזמנה ייקבע מועד תחילת הדיון. כמו כן יכול שצו הזימון יכלול כל הוראה אחרת וכל פרט נוסף הנראים למזמן כדרושים לעניין.

הזמנת הצדדים לדיון

הוגש כתב אישום לבית הדין למשמעת, יזמין נשיא בית הדין או מי שהוא הסמיכו לכך את התובע והנאשם. בהזמנה ייקבעו מועד תחילת הדיון וכל הוראה או כל פרט הדרושים לעניין.

בכתב הזימון תובא לידיעת הנאשם זכותו לבחור לו סניגור או לבקש להעמיד לו סניגור ולהזמין עדים להגנתו.

עיון בחומר חקירה

הוגש כתב אישום, רשאים הנאשם וסניגורו וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך או בהסכמת התובע אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל חומר הנוגע לאישום שאספה או רשמה הרשות החוקרת המצוי בידי התובע ולהעתיקו.

נאשם רשאי לבקש מבית הדין למשמעת להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שלטענתו הוא חומר חקירה אשר לא הועמד לעיונו.

בקשה לפי תקנת משנה (ב) תידון לפני שופט אחד ובמידת האפשר תובא לפני שופט שאינו דן באישום.

בית הדין הדן בבקשה יעמיד לתובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית הדין למשמעת בלבד.

על החלטת בית הדין למשמעת לפי תקנה זו ניתן לערור לפני בית הדין לערעורים שידון בערר בשופט אחד. הערר יוגש בתוך שלושים ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט ואולם בית הדין למשמעת רשאי להאריך את המועד להגשת ערר מטעמים שיירשמו.

דרך אגב, פסקה (ב), סתם מעניין אותי ברמת הסקרנות, אני רואה שכתוב ש"נאשם רשאי לבקש מבית הדין למשמעת להורות לתובע להתיר לו ליין בחומר שלטענתו הוא חומר חקירה אשר לא הועמד לעיונו". הוא יכול לבקש מבית הדין כל לדבר. למה רק את זה?

זה מעגן את זכות העיון.

בית הדין הוא בית הדין. יש לו ספקטרום של החלטות שהוא יכול לקבל בכל נושא. אתה אומר שזה טוב לכתוב את זה. שיהיה כתוב.

זכות עיון היא זכות יסודית.

זה גם מועתק מההסדר שקבוע בחוק סדר הדין הפלילי.

יש על זה ערר.

זה נועד למצב שהתביעה תביא את חומר החקירה והנאשם יגיד שהם לא הביאו את הכול וכי לדעתו יש עוד דברים.

לא זאת השאלה. זה בסדר. כתוב כאן שהוא רשאי לפנות לבית הדין לבקש את זה. מותר לו לבקש. הוא יכול לבקש מבית הדין באותו רגע ולומר שהוא רוצה חופשה עכשיו.

זה לא מעיין את הזכות שלו לפנות בעניינים אחרים.

בסדר.

טעות טכנית. בפסקה (ה) צריך להיות בית הדין ולא בית המשפט.

נכון.

דרכי עיון והעתקה

אם חומר החקירה או העתקה ממנו ייעשו במינהל משאבי אנוש בנציבות שירות בתי הסוהר או במקום אחר שהתובע הועיד לכך ובמעמד מי שהתובע מינה דרך כלל או לעניין פלוני, יבטיח שעיון והעתקה ייעשו לפי תקנות אלה.

דרך אגב, למה שאתם כמערכת לא תתנו לו איזה דיסק? למה הוא צריך ללכת לאיזו מכונת צילום ולצלם?

לא. ראשית, אנחנו דואגים לצלם לו. הכול מתבצע במשרדי ענף משמעת.

כתוב כאן עיון בחומר החקירה או העתקה ממנו ייעשו.

העתקה היא זכות נלווית.

מי בעצם מעתיק? הוא או אתם נותנים לו? איך זה עובד?

הוא מגיע למשרדי ענף משמעת ויחד עם המזכירות של ענף משמעת הוא מקבל סט מלא של כל החומר.

הוא מקבל את זה במדיה מגנטית?

גם. בתיקים הגדולים. לא כל תיק הוא בעל נפח כזה אבל בתיקים המשמעותיים, גם בדיסק.

זה חלק מהרצון שלי להוביל את משרדי הממשלה ללא נייר. הייתי נכנס לענף התביעות ורואה תיקים, ארגזים, קרגלים, מגיע פרקליט, קח ולך. מי תוקע כף לידי שלא נעלם משם איזה מסמך?

נכון. לכן אני שואל. הייתי ממליץ לכם ללכת על המדיה המגנטית. הוא לא צריך לצלם, הוא לא צריך להעתיק.

סייג להבאת ראיות

לא יגיש תובע לבית הדין למשמעת ראיה ולא ישמיע עד אם לא ניתנה לנאשם או לסניגורו הזדמנות סבירה לעיין בראיה או בהודעת העד וכן להעתיקה אלא אם כן ויתר על כך.

הודעה של עד בעניינים פורמליים שאינם מהותיים לבירור האשמה, אין חובה שתהיה בכתב אולם התובע ימסור לנאשם או לסניגורו זמן סביר מראש את שם העד ואת עיקר התוכן של עדותו לפי הידוע לתביעה זולת אם ויתר על כך.

חומר סודי

תקנה 34 אינה חלה על חומר שאי גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין אולם תקנה 36 חלה עליו.

תסביר.

אני אסביר כי אותו הדבר גם במשטרה. זה נועד לכל אותם מצבים בהם חלק מחומר הראיות, יש עליו למשל תעודת חיסיון. אי אפשר את תעודת החיסיון להסיר בדרך של חיוב התביעה להעמיד את החומר לרשות ההגנה בדרך הזאת. יש דרך אחרת. זאת אומרת, חומר שאסור על פי דין להציג אותו בכל ערכאה שהיא.

מידע מודיעיני.

מידע מודיעיני וכל דבר שהוא סודי או שיש עליו חיסיון מוטל על פי דין, אי אפשר לעשות מעקף. לשם כך זה נועד.

בסדר. נתקדם.

סייג לזכות העיון בחומר הראיות

הוראות סימן זה אינן חלות על ראיות הבאות לסתור טענת הנאשם שהתובע לא יכול היה לצפותן מראש ועל ראיות להסברת היעדרו של עד או לעניינים פורמליים אחרים שאינם מהותיים לבירור האשמה.

אגב, כשאני חושב על זה, הוראות סימן זה, זה אומר שגם הוראות לגבי חומר סודי לכאורה לא חלות על הראיות הנוספות.

חומר סודי הוא חומר סודי. הדרך היחידה לתקוף את זה היא בדרך של עתירה לגילוי ראיה חסויה.

להפך, אני אומר מבחינתכם. זאת אומרת שלכאורה עולה מסעיף 38 שאם אתם מביאים ראיות נוספות והן חומר סודי, אתם חייבים לגלות אותן.

אי אפשר להביא ראיות שהן חומר סודי. זאת אומרת, זה בדיוק הסיפא של הסעיף שלפני זה. אם החומר הוא חסוי על פי דין, אתה כתובע לא יכול להשתמש בו. בהקשר הזה, התקנות האלה דווקא מגינות על הנאשם. זאת אומרת, חומר שמסיבה כלשהי התביעה לא יכולה לגלות אותו, היא גם לא יכולה להשתמש בו.

בסדר.

עיון בעדויות מומחים של הסניגוריה

בית הדין למשמעת רשאי, לבקשת התובע, לצוות על הנאשם או על סניגורו -

לאפשר לתובע לעיין בכל זמן סביר בכל חוות דעת בכתב או בתעודת רופא שהנאשם התכוון להביאה לפני בית הדין למשמעת כראיה.

לערוך בכתב את עיקר התוכן של עדות מומחה שנאשם התכוון להשמיע או לאפשר לתובע בכל זמן סביר לעיין בו.

לאפשר לתובע להעתיק מסמכים כאמור בפסקאות (1) ו-(2).

העיון יהיה במקום ובמעמד של אדם שהנאשם או סניגורו יקבע לצורך זה או בכל דרך אחרת שיקבע בית הדין למשמעת.

לא יגיש נאשם לבית הדין למשמעת חוות דעת או תעודות רופא ולא ישמיע מומחה שלא קוים לגביהם צו שניתן לפי תקנת משנה (א) אלא בהסכמת התובע וברשות בית הדין למשמעת.

בתקנה זו –

חוות דעת – חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית.

תעודת רופא – תעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם.

סימן ב': ניהול הדיון

הזמנת עד

בית הדין למשמעת יזמין כל אדם להעיד בפניו לבקשת בעל דין זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם כדי להועיל לברור שאלה הנוגעת לדיון. כמו כן רשאי בית הדין למשמעת להזמין עד מטעמו.

הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב או בהודעה בעל פה לעד על ידי בית הדין למשמעת בשעת הדיון.

צורת ההזמנה בכתב ותוכנה

הזמנה בכתב לעד תיחתם בידי נשיא בית הדין למשמעת או מי שהוא הסמיך לכך ותכיל:

מספר תיק בית הדין למשמעת.

ציון שם הנאשם.

שם המוזמן ומענו, ולגבי סוהר – מספרו האישי, דרגתו ומקום שירותו.

המקום והמועד שעליו להתייצב בהם.

נוסח סעיף 110(י) לפקודה.

צו להמצאת מסמכים מוצגים

בית הדין למשמעת רשאי לבקשת בעל דין או ביוזמתו לצוות על עד ש הוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית הדין למשמעת במועד שייקבע בהזמנה או בצו אותם מסמכים או מוצגים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו.

ואם קרה משהו דרמטי ברגע האחרון, הוא לא יכול להביא מסמכים שלא הוצגו לפני כן?

הוא שואל האם המסמכים שמופיעים כאן הם רשימה סגורה והוא לא יכול להוסיף עליהם בהמשך אם הוא רוצה.

הסעיף הזה למעשה נועד לשרת את הנאשם שיכול באמצעות בית הדין לחייב עדים אחרים שהם נניח לא עד של התביעה, להביא אתו מסמכים. זאת אומרת, אם הנאשם רוצה להוכיח משהו באמצעות מסמכים שהם לא מצויים בשליטתו, לא הוא יכול להביא אותם - - -

אני מניח שאפשר להוציא הזמנה מתוקנת. אם יש פתאום מסמך נוסף שהתגלה לבית המשפט והוא רוצה גם אותו, הוא מוציא הזמנה נוספת. אני מניח שזה מובן מתוך המלים. ברגע שבית משפט מוסמך להוציא הזמנה או צו, בית הדין למשמעת רשאי להוציא הזמנה או צו, הוא יכול להוציא לא באופן מוגבל.

לשני הצדדים. בדרך כלל לטובת ההגנה. זה דו צדדי.

הזמנת עד אלאתר

בית הדין למשמעת רשאי לצוות על אדם להיות נוכח בפניו, להעיד או להמציא לו מסמכים במועד שיקבע ודין ציווי כזה כדין הזמנת עד לפני תקנה 40 או צו להמצאת מסמכים או מוצגים שהומצאו לאותו אדם לפי תקנה 42.

הודעה על דחיית מועד

נדחה מועד תחילת המשפט או המשכו, יודיע בית הדין לצדדים בכתב על המועד החדש שקבע אלא אם כן הודיע להם על כך בעל פה בשעת הדיון.

עד שנבצר ממנו לבוא לבית הדין למשמעת, רשאי הוא לגבות את עדותו במקום אחר.

ניהול פרוטוקול ורישומו

בית הדין למשמעת ינהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון הנוגע אליו.

כתב אישום, מסמכים שהוגשו ושקיבל אותם בית הדין למשמעת וכל תעודה הנוגעת לדיון יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו.

תיקון פרוטוקול

בית הדין למשמעת רשאי, לאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו. בית הדין למשמעת ייזקק לבקשת תיקון כאמור גם אם הוגשה לאחר מתן פסק הדין וכל עוד לא עברה תקופה לערעור עליו.

רישום תיקון

בקשה לתיקון של פרוטוקול בכל החלטה ובקשה יירשמו בפרוטוקול וההחלטה תיחתם בידי מוטב בית הדין למשמעת.

תרגום

ראה בית הדין למשמעת שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה לו מתרגם או יתרגם לו בעצמו.

יש מצב כזה?

יכול להיות לגבי עד.

כשעוררנו את השאלה הזאת לגבי המשטרה, נאמר לנו שיכול להיות מצב לגבי חיילי חובה.

כאן אין מצב כזה כי אם הוא לא יודע עברית, הוא לא מתקבל לשירות.

מבחינתי זה יכול להישאר. זה לא מהותי.

ראיה נמסרת ברשות בית הדין למשמעת שלא בעברית ובלשון שאינה שגורה בפי מוטב בית הדין למשמעת ובעלי הדין ותורגם בידי המתרגם, ועדות שנמסרה תירשם בפרוטוקול בתרגום לעברית אלא אם כן הורה בית הדין למשמעת הוראה אחרת. רישום התרגום בפרוטוקול ישמש ראיה לכאורה לדברים שתורגמו.

התנגדות המוטב לבית הדין למשמעת

בתחילת הדיון ישאל אב בית הדין למשמעת את בעלי הדין אם יש להם התנגדות למוטב בית הדין למשמעת.

ביקש בעל דין לפסול שופט ובית הדין למשמעת קיבל את בקשתו, יושהה הדיון עד למינוי שופט אחר. נדחתה הבקשה, יודיע בית הדין למשמעת לבעל דין את הטעמים לדחייה וכן יודיע לו על זכותו להגיש ערר על הדחייה לפני נשיא בית הדין לערעורים.

ביקש בעל דין להגיש ערר על הדחייה כאמור בתקנת משנה (ב), יושהה המשך הדיון עד להכרעת נשיא בית הדין לערעורים. בעל הדין יגיש את הערר בהודעה מנומקת בכתב בתוך 24 שעות.

החליט נשיא בית הדין לערעורים לקבל את הערר, ימונה שופט אחר.

נודעה לבעל דין עילת הפסילה במהלך הדיון, רשאי הוא להעלותה מיד לאחר שנודע לו עליה.

טענת פסלות לא תשמש נימוק לערעור אלא לפי תקנה זו.

הקראת כתב האישום

לאחר שהוכרעה שאלת הרכב מוטב בית הדין למשמעת, יקרא בית הדין את כתב האישום באוזני הנאשם ויסביר לו אם ראה צורך בכך את תוכנו. אולם רשאי בית הדין למשמעת לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור ומודיע הסניגור לבית הדין למשמעת כי קרא את כתב האישום באוזני הנאשם והסביר לו את תוכנו ואם אישר הנאשם את ההודעה. דברי הנאשם וסניגורו יירשמו בפרוטוקול.

הסכמה בדבר עובדות וראיות

היה הנאשם מיוצג על ידי סניגור, רשאי בית הדין למשמעת לברר עם הנאשם וסניגורו ועם התובע את הסכמתם לשאלות שבעובדה, לקבילות מסמכים ומוצגים.

בהליך משמעתי של נאשם שאיננו מיוצג, רשאי בית הדין למשמעת לברר עם הנאשם ועם התובע את הסכמתם לשאלות שבעובדה וקיבלו את המסמכים המוצגים על מנת שיסביר לנאשם את הדברים והתרשם כי הנאשם הבין את משמעות הסכמתו.

טענות מקדמיות

לאחר תחילת הדיון רשאי הנאשם או סניגורו לטעון טענות מקדמיות ובהן:

חוסר סמכות.

... בכתב האישום.

העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה.

זיכוי קודם או הרשעה קודמת בדין המשמעתי בשל המעשה נושא כתב האישום.

דיון משמעתי אחר או הליך פלילי תלויים ועומדים נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום.

התיישנות.

הגשת כתב אישום או ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

אני מבין שזה מועתק.

התווספו כאן עקרונות הצדק וההגינות.

זה תמיד טוב.

דיון בטענה המקדמית

נטענה טענה מקדמית, ייתן בית הדין למשמעת לתובע הזדמנות להשיב עליה אולם רשאי הוא לדחותה גם אם לא עשה כן. בית הדין למשמעת יחליט טענה לאלתר זולת אם ראה להשהות את מתן החלטתו לשלב אחר של הדיון. התקבלה הטענה המקדמית, רשאי בית הדין למשמעת לתקן את כתב האישום או לבטלו.

טענות מקדמיות בשלב אחר של המשפט

לא טען הנאשם טענה מקדמית בראשית הדיון, אין בכך כדי למנוע ממנו לטעון אותה בשלב אחר של המשפט אולם לגבי הטענות המפורטות בפסקה (2) של תקנה 53, אין הוא רשאי לעשות כן אלא ברשות בית הדין למשמעת.

תשובת הנאשם לאישום

לא בוטל כתב האישום מכוח טענה מקדמית, ישאל בית הדין למשמעת את הנאשם מהי תשובתו לכתב אישום. הנאשם רשאי להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולם או מקצתן, או לכפור בהן, וכן לטעון לעובדות נוספות, בין אם הודה כאמור ובין אם לאו. השיב הנאשם באחת הדרכים האמורות, רשאי בית הדין למשמעת לשאול אותו שאלות ובלבד שהשאלות לא יחרגו מהדרוש להעברת תשובתו. תגובת הנאשם יכול שתינתן על ידי סניגורו.

הימנעות הנאשם להשיב לאישום או לשאלות בית הדין למשמעת כאמור בתקנת משנה (א), עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה. בית הדין למשמעת יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו.

בית הדין למשמעת יסביר לנאשם שאם ברצונו לטעון טענה במקום אחר הייתי, בין כטענה יחידה ובין בנוסף לאחרות, עליו לעשות כן מיד. בית הדין יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו מעשות כן כאמור בתקנת משנה (ד), הכול זולת אם ראה בית הדין למשמעת שאין מקום לטענה האמורה.

לא טען הנאשם מיד במקום אחר הייתי, או שטען כך ולא ציין את המקום האחר, לא יהיה רשאי להביא ראיות בין עדות עצמו ובין ראיות אחרות כדי להוכיח טענה כאמור אלא ברשות בית הדין למשמעת.

דין עובדה שהודו בה והודאת נאשם כראיה

עובדה שנאשם הודה בה, יראוה כמוכחת כלפיו זולת אם ראה בית הדין למשמעת שלא לקבל את ההודאה כראיה, ואולם ראה בית הדין למשמעת כי הודאת הנאשם ניתנה על ידי הנאשם מתוך טעות או הטעיה, לא יקבל אותה כראיה.

חזרה מהודאה

הודה הנאשם בעובדה, אם בהודאה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודאה כולה או מקצתה, אם הכיר בו בית הדין למשמעת בנימוקים מיוחדים שיירשמו.

ביטול הכרעת דין שיסודה בהודאה

התיר בית הדין למשמעת לנאשם לחזור בו מהודאתו אחרי הכרעת הדין, יבטל את הכרעת הדין ככל שיסודה בהודאת הנאשם ויחדש את הדיון אם התחייב הדבר מן הנסיבות.

פסק דין של נאשם שהודה

הואשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, חלקם הודו בעובדות שיש בהן כדי הרשעתם, וחלקם לא הודו, לא יגזור בית הדין למשמעת את דינם של הנאשמים שהודו לפני שהסתיים בירור של הנאשמים שלא הודו. אולם בנסיבות מיוחדות שיירשמו רשאי בית הדין למשמעת לגזור דינו של נאשם שהודה לפני סיום משפטם של אחרים.

על אף האמור בתקנת משנה (א), נאשם שהודה והתובע או הסניגור מודיעים שהוא ייקרא להעיד במשפטם של יתר הנאשמים, לא יעיד אלא לאחר שנגזר דינו.

בירור האשמה

פרשת התביעה

לא הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באישום או באחד האישומים שבכתב האישום או שהודה ובית הדין למשמעת לא קיבל את הודאתו, תביא התביעה בפני בית הדין למשמעת את ראיותיה לעובדות שלא נתקבלו לגבי ההודאה.

סיום פרשת התביעה

סיים התובע להביא את ראיותיו, יודיע שפרשת התביעה הסתיימה.

זיכוי בשל היעדר הוכחה לכאורה

נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה אשמה אף לכאורה, יזכה בית הדין למשמעת את הנאשם בין על פי טענת הנאשם ובין ביוזמתו לאחר שנתן להשמיע את דברו בעניין.

פרשת ההגנה

לא זוכה נאשם לפי תקנה 63, רשאי הוא להביא לפני בית הדין למשמעת את ראיות ההגנה.

סדר הפתיחה להבאת ראיות של נאשמים אחדים

נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, יביאו ראיותיהם לפי הסדר שהם רשומים בכתב האישום והכול אם לא הורה בית הדין למשמעת לבקשת בעל דין על סדר אחר.

נאשם כעד הגנה

להעיד כעד הגנה ואז עשוי להיחקר חקירה שכנגד.

להימנע מלהעיד.

בית הדין למשמעת יסביר לנאשם כי הוא רשאי לנהוג כאמור בתקנת משנה (א) ואת תוצאת הימנעותו מלהעיד כאמור בסעיף 110(כא) לפקודה.

סדר העדת הנאשם

נאשם שבחר להעיד, יעיד בתחילת ראיותיה של ההגנה אולם רשאי בית הדין למשמעת לבקשתו להתיר לו להעיד בשלב אחר של פרשת ההגנה.

סייג לחקירת נאשם

נאשם לא יישאל בחקירה שכנגד שלו בעניין הנוגע להרשעותיו הקודמות זולת אם העיד על אופיו ... אחרת לכך, בין בראיותיו ובין בחקירה שכנגד של עדי התביעה.

סיום פרשת ההגנה

סיים הנאשם להביא את ראיותיו, יודיע שפרשת ההגנה הסתיימה.

ראיות נוספות מטעם התובע

בית הדין למשמעת רשאי להרשות לתובע להביא ראיות, לסתור טענות העולות מראיות ההגנה ואשר התובע לא יכול היה לצפותן מראש או להוכיח עובדות שנאשם חזר בו מהודאתו בין לאחר סיום פרשת התביעה.

הביא התובע ראיות נוספות, רשאי הנאשם להביא ראיות לסתור אותן.

ראיות מטעם בית הדין למשמעת וסתירתן

סיימו בעלי דין את הבאת ראיותיהם, רשאי בית הדין למשמעת, אם ראה צורך בכך, להורות על הזמנת עד אף אם כבר נשמעה עדותו בפני בית הדין ועל הבאת ראיות אחרות, בין לבקשת בעלי דין ובין מיוזמת בית הדין למשמעת.

הובאו ראיות לפי תקנת משנה (א), רשאים בעלי הדין ברשות בית הדין להביא ראיות לסתור אותן.

סיכומים

בתום הבאת הראיות ומשנתקבלה הודאה בעובדות ולא הובאו ראיות, רשאים התובע ואחריו הנאשם להשמיע סיכומים לעניין האשמה.

בית הדין למשמעת רשאי להורות לבעלי הדין שסיכומיהם כולם או מקצתם יוגשו לו בכתב לפי סדר ובמועדים שיקבע בית הדין למשמעת.

כאן הגענו לאיזו הסכמה כדי שלא תיגרע לחלוטין הזכות של צד לטעון בעל פה. במיוחד זה רלוונטי לנאשמים לא מיוצגים שהיכולת שלהם להתבטא בכתב עלולה להיות פחות טובה מהיכולת שלהם להתבטא בעל פה. הניסוח שהצענו הוא: "ובלבד שלא תיגרע לחלוטין זכותו של צד לסכם בעל פה אם עמד על כך". האיזון, " בית הדין יקצוב את משך הזמן לטיעון" וזה על מנת למנוע מצב שעורך הדין למשל יעמוד ויכתיב סיכומים שעות על גבי שעות.

בסדר. מתקדמים.

אם הכנסת מעניקה אפשרות לחברי הכנסת לנאום בפיליבסטר, אז מה הבעיה שהסניגור גם הוא ינאם עד אין קץ?

גם כאן לכל אחד יש זמן מוגבל, לפעמים של עשר דקות במקסימום.

סדר חקירת הדין

פרט לנאשם שטרם העיד, לא יהיה נוכח בגביית עדותו של עד אחר אולם עד ששמע עדות של עד אחר, אינו נפסל לעדות בשל כך בלבד.

בית הדין למשמעת יזהיר את העד לפני גביית עדותו ויחולו הסעיפים 4 ו-5 לחוק לתיקון דיני הראיות, אזהרת עדים וביטול שבועה, התשמ"ם-1980.

עד ייחקר תחילה בידי בעל הדין שביקש את שמיעת עדותו, אחריו רשאי בעל דין שכנגד לחקור את העד בחקירה נגדית ואחריו רשאי בעל דין שביקש את שמיעת עד לחזור ולחוקרו חקירה חוזרת.

סיימו בעלי הדין חקירתם, רשאי בית הדין למשמעת לחקור את העד ורשאי הוא לשאול עד שאלה גם במהלך חקירתו בידי בעלי הדין להבהרת עניין שהתעורר בה.

חקר בית הדין למשמעת עד, רשאים בעלי הדין לחקור את העד חקירה נוספת להבהרת עניין שנתעורר בחקירתו של בית הדין למשמעת.

נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד ולא הורה בית הדין למשמעת לבקשת בעל דין על סדר אחר, יהיה סדר חקירת העדים כמפורט להלן:

היה עד תביעה, יחקרו הנאשמים חקירה שכנגד לפי הסדר שהם רשומים בכתב האישום.

היה עד עד ההגנה, יחקרו חקירה ראשית תחילה הנאשם שביקש שמיעת עדותו ואחר כך יתר הנאשמים לפי הסדר שהם רשומים בכתב האישום וחקירה חוזרת בהיפוך הסדר האמור.

לא קרא התובע לעד שצוין כעד תביעה בכתב האישום והנאשם קרא לעד להעיד, רשאי בית הדין למשמעת להתיר לנאשם לחקור את העד בחקירה ראשית כאילו הייתה חקירה שכנגד ולקבוע את סדר חקירתו בידי בעלי דין האחרים.

חקירה הוגנת

לא ירשה בית הדין למשמעת חקירת עד אשר לדעת בית הדין אינה נוגעת לנושא הדיון, אינה ראויה או אינה הוגנת ובפרט לא ירשה בית הדין למשמעת חקירה שיש בה משום עלבון, פגיעה בכבודו של אדם, הפחדה או הטעיה.

עד עוין

קבע בית הדין למשמעת כי עד שקרא לו בעל דין הוא עד עוין לאותו בעל דין, בין מפני שמסר בבית הדין למשמעת עדות שסותרת את עדותו בחקירה ובין מטעם אחר, רשאי הוא להתיר לבעל הדין לחקור את העד בחקירה ראשית כאילו הייתה חקירה שכנגד... סדר חקירתו בידי בעלי דין אחרים.

זכות חקירה שכנגד במקרים מסוימים

היה לבית הדין למשמעת יסוד להניח כי עד שזימן אחד הנאשמים יעיד לרעת נאשם אחר, רשאי הוא להרשות לנאשם האחר, אם לא חקר את עד החקירה הראשית, לחוקרו חקירה שכנגד לפני התובע.

עד מטעם בית הדין למשמעת

נקרא עד להעיד מיוזמת בית הדין למשמעת, ייתן בית הדין למשמעת לבעלי הדין הזדמנות לחוקרו חקירה שכנגד בסדר שיקבע.

סמכות לסרב להזמנת עד

בית הדין למשמעת רשאי לס לבקש להזמין עד אם הוא סבור שעדותו אינה נוגעת לעניין של הנדון או שתוכן עדותו ניתן להוכחה בדרך אחרת או אם ראה שאין בה צורך או שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת.

פסק הדין

הכרעת הדין

בתום בירור האשמה יחליט בית הדין למשמעת בהחלטה מנומקת בכתב (להלן – הכרעת הדין) על זיכוי הנאשם או אם מצא אותו אשם, על הרשעתו. שופטי מוטב בית הדין למשמעת יקראו את הכרעת הדין ונימוקיה בפומבי, יחתמו עליה וירשמו בתאריך הקריאה. בית הדין למשמעת רשאי, במקום לקרוא את הכרעת הדין, למסור לנאשם העתק ממנה ולהודיע בפומבי אם מצא את הנאשם אשם או זכאי. זיכה בית המשפט את הנאשם, יודיע את דבר הזיכוי בתחילה.

על אף האמור בתקנת משנה (א), אם הודיע בית הדין למשמעת על זיכוי נאשם, רשאי הוא –

לפרט נימוקיו מיד או בתום שלושים ימים מיום ההודעה.

לקרוא את הנימוקים בפומבי או בהסכמת בעלי הדין להמציאם בכתב תוך שלושים ימים לאחר קריאת פסק הדין.

סדר הבאת הראיות וסיכום לעניין העונש

הורשע הנאשם, יביא התובע ראיותיו לעניין העונש תחילה. סיים התובע הבאת ראיותיו לעונש או שלא הביא ראיות כאלה, רשאי הנאשם להביא ראיותיו לעניין העונש.

הסתיימה הבאת הראיות לעניין העונש, רשאי התובע ואחריו הסניגור והנאשם להשמיע סיכומיהם לעניין העונש.

גזר הדין או פסק הדין

בתום הטענות לעניין העונש, יגזור בית הדין למשמעת את דינו של הנאשם. בית הדין למשמעת יקרא את גזר הדין בפומבי. שופטי מוטב בית הדין יחתמו עליו וירשמו בו את תאריך קריאתו. ניתן גזר הדין שלא בפני הנאשם, יישלח אליו עותק מפסק הדין.

הכרעת הדין וגזר הדין יחד מהווים את פסק הדין.

הסבר על זכות הערעור

בתום קריאת גזר הדין, יסביר בית הדין למשמעת לנאשם את זכותו לערער על פסק הדין ויודיע לו על המועד להגשת הערעור.

בית הדין לערעורים

הגשת ערעור

ערעור, בין של הנאשם ובין של הנציב או מי שהסמיכו לכך, יהיה בהגשת כתב ערעור מנומק, חתום ביד המערער או בא כוחו.

התקופה להגשת ערעור תהיה כאמור בסעיפים 110(נ) או 110(נה) לפקודה. כתב הערעור יוגש בחמישה עותקים לבית הדין לערעורים.

נימוקי הערעור

כתב ערעור יפרט את נימוקיו ואולם אם לא ניתנו בכתב ערעור נימוקים או לא פורטו במידה מספקת, רשאי נשיא בית הדין לערעורים להורות למערער להגיש נימוקים או נימוקים מפורטים יותר במועד שיקבע. לא מילא המערער אחר הוראה זו, רשאי בית הדין לערעורים בתחילת הדיון בערעור לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.

המצאת העתק למשיב

העתק מהודעת הערעור ונימוקיו כאמור יומצאו למשיב. היה המשיב הנציב, יומצא העתק לראש מינהל משאבי אנוש בנציבות שירות בתי הסוהר.

תיקון הודעת ערעור

רשאי בכל שלב של הערעור לתקן את הודעת הערעור או נימוקיה ברשות בית הדין לערעורים.

איחוד ערעורים

ערעורים על פסק דין שהגיש יותר מבעל דין אחד, יאוחדו ויידונו כאחד אולם רשאי בית הדין לערעורים לדון בהם בנפרד.

העברת תיק מבית הדין למשמעת

הוגש ערעור, תעביר מזכירות בית הדין למשמעת לבית הדין לערעורים תיק בית הדין למשמעת עליו הוגש הערעור. בתקנות אלה, תיק בית הדין למשמעת – התיק ששימש את בית הדין בהליך שהתקיים לפניו לרבות כתב האישום, הפרוטוקול, מוצגים, הכרעת הדין, גזר הדין, בקשות שהוגשו במסגרת ההליך וההחלטות שניתנו בהם.

התנגדות למוטב בית הדין לערעורים

בתחילת הדיון ישאל נשיא בית הדין לערעורים אם יש התנגדות למוטב בית הדין לערעורים.

ביקש בעל דין לפסול שופט ובית הדין לערעורים קיבל את בקשתו, יושהה הדיון עד למינוי שופט אחר. נדחתה בקשת בעל דין לפסול שופט, יודיע בית הדין לערעורים לבעל דין את הדחייה וכן יודיע לו על זכותו להגיש ערר על הדחייה לפני נשיא בית הדין לערעורים שמינה הנציב לעניין זה. בתקנה זו – הנשיא שמונה.

ביקש בעל דין להגיש ערר על דחייה כאמור בתקנת משנה (ב), יושהה המשך הדיון עד להכרעת הנשיא שמונה. המערער יגיש את הערעור בהודעה מנומקת בכתב תוך 24 שעות.

החליט הנשיא שמונה לקבל את הערר, ימונה שופט אחר.

נודעה לבעל דין עילת הפסילה במהלך הדיון, רשאי הוא להעלותה מיד לאחר שנודע לו עליה.

סדר הטענות בערעור

בערעור יטען תחילה המערער ואחריו המשיב ואחריו רשאי המערער לטעון בתשובה לטענות המשיב.

באיחוד ערעורים, יטען תחילה הנאשם זולת אם הורה בית דין לערעורים על דרך אחרת. באיחוד ערעורים של נאשמים אחדים, יקבע בית הדין לערעורים את סדר הטענות בהם.

יכול בית הדין לערעורים להתיר לכל אחד מבעלי הדין להוסיף לטעון ולהשיב על טענות בעל דין אחר.

נתבקש בית הדין לערעורים להחליט בעניינו של נאשם, רשאים סניגורו ואחריו הנאשם לטעון אחרונים לפני סיום הדיון.

גביית ראיות

בית הדין לערעורים רשאי, אם היה סבור כי הדיון דרוש לעשיית צדק, לגבות ראיות או להורות לערכאה הקודמת לגבות ראיות שיורה.

שינוי במסקנות

בית הדין לערעורים יסיק מחומר הראיות שהיה לפני ערכאה קודמת ולפני מסקנות שונות משהסיקה ערכאה קודמת או לקבוע כי אין בו יסוד למסקנותיה.

ראיות במשפט שהוחזר

הוחזר המשפט לערכאה קודמת, רשאית היא בכפוף להוראות בית הדין לערעורים להיזקק לראיות שגבתה לכתחילה בלי לגבותן שנית.

הפרוטוקול, ראיה לכאורה

פרוטוקול בית הדין למשמעת ישמש ראיה לכאורה במהלך הדיון אולם בערעור באותו עניין אין לטעון נגד דיוקו של הפרוטוקול ואין להביא ראיות לטעות בו אלא ברשות בית הדין לערעורים.

תחילת ערעור על אף טענה שהתקבלה

בית הדין לערעורים רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין.

קריאת פסק הדין בערעור

פסק הדין ייחתם בידי שופטי מוטב בית הדין לערעורים וייקרא בפני הנאשם או יומצא לו העתק ממנו כפי שיקבע בית הדין לערעורים. זיכה בית הדין לערעורים את הנאשם, יודיע על זיכויו בתחילת פסק דינו ורשאי הוא –

לפרט את הנימוקים מיד או בתוך שלושים ימים מיום קריאתו.

לקרוא את הנימוקים בפומבי או בהסכמת בעלי הדין להמציאם להם בכתב בתוך שלושים ימים לאחר קריאת פסק הדין.

שכר והוצאות הדין ונציגי ציבור

שכר והוצאות הדין

בתקנה זו –

בית הדין – בית הדין למשמעת או בית הדין לערעורים או דן יחיד לפי העניין.

שכר – שכר בטלה, שכר מומחה או שכר רופא לפי העניין.

עד שאינו סוהר שיתייצב להעיד בפני בית הדין, רשאי בית הדין להורות שישולמו לו דמי נסיעות הלוך וחזור מהמקום ממנו הגיע עד למקום שבו התקיים הדיון וגם שכר ודמי לינה כפי שייראה בעיני בית הדין ובלבד שהתשלום לא יעלה על התשלום הקבוע לשכר עדים בתקנה 10, תקנות סדר הדין הפלילי, התשנ"ד-1974 (להלן – תקנות סדר הדין הפלילי).

שכר נציגי ציבור

שכר השתתפות נציג ציבור בבית הדין למשמעת ובבית הדין לערעורים יהיה כאמור בתקנה 1 לתקנות בית הדין לעבודה, תשלום לנציגי ציבור, התשל"ח-1978.

בבית הדין, מה ההרכב? יש שם נציגים אזרחיים?

בבית הדין למשמעת, כן, תלוי בעבירה. יש עבירות שיש בהן חומרה מסוימת כמו למשל שימוש בכוח.

בעבירות רגילות, לא.

בתיקון חקיקה של חוק המשטרה שנמצא על שולחנו של אדוני, אנחנו מרחיבים שם את האפשרות.

הוראות שונות

המצאת מסמכים

מסמך שיש להמציאו לבעל דין או לעד לפי הפקודה או לפי תקנות אלה, תהיה המצאתו באחת מאלה:

מסירה לידו ובאלה מוצאו במקום מגוריו ומקום עסקו, לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו 18 שנים, בתאגיד וחבר בני אדם, למסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה לייצגו.

במשלוח מכתב רשום לפי מענו של אדם, התאגיד או חבר בני אדם, עם אישור מסירה. בית הדין רשאי לראות תאריך שבאישור מסירה כתאריך המצאה.

מסירת מסמך לידי הסניגור, מסירתו במשרד הסניגור לידי פקידו וכן משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, כמוה כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע הסניגור לבית הדין בתוך חמישה ימים ממועד המסירה כי אין ביכולתו להביא את המסמך לידיעת הנאשם.

ראה בית הדין כי ההמצאה לפי סעיף זה לא בוצעה עקב סירוב לקבל את המסמך או המכתב או לחתום על אישור המסירה, רשאי בית הדין לראות את המסמך כאילו הומצא כדין.

ראה בית הדין שאי אפשר להמציא את המסמך כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), רשאי הוא להורות על המצאתו בדרך אחרת שיורה.

הגשת ערעור על הטלת קנס

המבקש לערער על החלטת בית הדין למשמעת על הטלת קנס בגין ביזיון בית הדין למשמעת, יגיש את הערעור לבית הדין לערעורים בהודעה מנומקת בכתב תוך 15 ימים מיום קבלת ההחלטה.

טפסים מודפסים של פרסומים של שירות בתי הסוהר

טופס מודפס של פקודות נציבות שירות בתי הסוהר וכל טופס מודפס של פרסום אחר של הנציב או של שירות בתי הסוהר שאישר הנציב כפרסום רשמי לעניין תקנות אלה, מכילים פקודה, צו, הוראה, נוהל או מינוי, ישמשו ראיה על נתינתם ולתוכנם. מסמכים ופלטי מחשב של שירות בתי הסוהר כראיה 102, מסמך הנחזה כמסמך שנחתם בידי סוהר במילוי תפקידו או פלט כהגדרתו בחוק המחשבים התשנ"ה-1995 הנערך על ידי שירות בתי הסוהר במהלך פעילותו הרגילה הכוללים פרטים בדבר הימים המפורטים יוגשו כראיה לכאורה.

שירות בשירות בתי הסוהר או יותר משירות כזה.

היחידה שעמה נמנה אדם על שירות בתי הסוהר.

עבירות שבהן הורשע אדם בשירותו בשירות בתי הסוהר.

תאריך הקבלה לשירות בתי הסוהר או השחרור ממנו.

דרגה או תפקיד בשירות בתי הסוהר וזמן קבלתם.

פרטים אישיים אחרים הנוגעים להשתייכותו של אדם לשירות בתי הסוהר.

שוויו הכספי של רכוש שירות בתי הסוהר.

ביטול

תקנות בתי הסוהר, סדרי דין בדיון משמעתי התשמ"ט-1989 – בטלות.

תודה רבה על ההקראה.

יש עוד את התיקון של תקנות המשטרה.

קודם כל נצביע על התקנות האלה.

מי בעד אישור תקנות בתי הסוהר (סדרי דין בדיון משמעתי), התשע"ה-2015? מי נגד?

הצבעה

בעד אישור התקנות - פה אחד

תקנות בתי הסוהר נתקבלו.

התקנות אושרו.

נעבור לתקנות המשטרה.

תקנות המשטרה (סדרי דין בדיון משמעתי) (תיקון), התשע"ה-2015

במשטרה אנחנו לא מתקינים סט שלם כי את זה כבר עשינו ב-2012 אלא אנחנו מתקנים את התקנות הקיימות מ-2012.

תיקון תקנה 3

בתקנה 3(ג) לתקנות המשטרה, סדר דין בדיון משמעתי התשע"ב-2012 (להלן – התקנות העיקריות) במקום "או שניתן" יבוא "ושניתן".

תיקון תקנה 4

בתקנה 4(א) לתקנות העיקריות, במקום "רשאי הוא או מי מטעמו לעיין" יבוא "יודיע מוסר התלונה לנאשם כי הוא או מי מטעמו רשאי לעיין".

הוספת תקנה 4א

אחרי תקנה 4 לתקנות העיקריות יבוא:

"4א. תחילת הדיון

לבקשת נאשם ידחה דן יחיד את הדיון אם ראה כי הדבר דרוש כדי לאפשר לנאשם להכין את הגנתו ולהביא ראיותיו".

תיקון תקנה 6א

בתקנה 6 לתקנות העיקריות –

בכותרת שוליים, המלים "בידי דן יחיד" – יימחקו.

אחרי דן יחיד, יבוא "ראש מחלקת משמרת במשטרת ישראל".

אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4) המעשה נשוא התלונה מצוי בהליך חקירתי ובבדיקה על פי דין".

(5) חוסר סמכות של הדן היחיד לדון בתלונה.

(6) פגם או פסול מהותי בכתב התלונה.

(7) פגם או פסול מהותי בכתב התלונה או ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

תיקון תקנה 12

בתקנה 12 לתקנות העיקריות –

האמור בה יסומן "א" ובמקום שישקף את כל הנאמר בה והמתרחש בדיון, יבוא "שישקף את כל הנאמר והמתרחש בו הנוגע לדיון".

אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(ב) עותק מהפרוטוקול יימסר לנאשם בסוף הדיון".

החלפת תקנה 13

במקום תקנה 13 לתקנות העיקריות יבוא:

"13. פסיקת פסק לנאשם

הפסק כמשמעותו בסעיף 37 לחוק (להלן – פסק) יימסר לנאשם בסוף הדיון".

תיקון תקנה 14

בתקנה 14 לתקנות העיקריות, במקום "במטה הארצי של משטרת ישראל" יבוא "במשטרת ישראל".

תיקון תקנה 16

בתקנה 16 לתקנות העיקריות, במקום "המטה הארצי של משטרת ישראל" יבוא "במשטרת ישראל".

תיקון תקנה 18

בתקנה 18 לתקנות העיקריות, במקום "יהיה לפני" יבוא "יתקיים בנוכחות" ובמקום "הדן היחיד לדחות את הערר" יבוא "הדן בערר לדון בערר או לדחותו".

תיקון תקנה 19

בתקנה 19 לתקנות העיקריות, במקום "ונוגע לדיון" יבוא "הנוגע לדיון".

תיקון תקנה 20

בתקנה 20 לתקנות העיקריות, במקום "במטה הארצי של משטרת ישראל" יבוא "במשטרת ישראל".

תיקון תקנה 21

בתקנה 21 לתקנות העיקריות, במקום פסקאות (4) ו-(5) יבוא:

"(4) המאשים המפקח הכללי של משטרת ישראל (להלן – המפקח הכללי).

שם הנאשם, שם משפחתו, מספרו האישי, דרגתו ויחידתו".

תיקון תקנה 30

בתקנה 30(ב) לתקנות העיקריות, במקום "אגף משאבי אנוש במטה הארצי של משטרת ישראל" יבוא "מחלקת משמעת במשטרת ישראל".

תיקון תקנה 33

בתקנה 33 לתקנות העיקריות –

בתקנת משנה (ב), המלים "שאליו הוגש כתב אישום" – יימחקו.

אחרי תקנת משנה (ד) יבוא:

"(ה) על החלטת בית הדין למשמעת לפי תקנה זו ניתן לערור לפני בית דין לערעורים שידון בערר בשופט אחד. הערר יוגש בתוך שלושים ימים מיום שניתנה החלטת בית הדין למשמעת ואולם בית הדין למשמעת רשאי להאריך את המועד להגשת ערר מטעמים שיירשמו".

תיקון תקנה 43

בתקנה 43 לתקנות העיקריות, במקום "לתובע" יבוא "לצדדים", והמלים "וימציא לנאשם ולסניגורו הודעה בכתב עליו" – יימחקו.

תיקון תקנה 45

בתקנה 45(א) לתקנות העיקריות, במקום "שישקף את הנאמר והמתרחש בדיון" יבוא "שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון הנוגע אליו".

תיקון תקנה 46

בתקנה 46 לתקנות העיקריות, במקום "דבריהם" יבוא "טענותיהם".

תיקון תקנה 52

בתקנה 52 לתקנות העיקריות, אחרי פסקה (6) יבוא:

"(7) הגשת כתב אישום או ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".

תיקון תקנה 65

בתקנה 65(ב) לתקנות העיקריות, אחרי "ואת תוצאות הימנעותו מלהעיד" יבוא "כאמור בסעיף 29 לחוק".

תיקון תקנה 71

בתקנה 71 לתקנות עיקריות, במקום "בהסכמת בעלי דין רשאי בית הדין למשמעת להתיר" יבוא "בית הדין למשמעת רשאי להורות".

גם כאן אנחנו רוצים להוסיף בהקבלה למה שאמרנו קודם, "ובלבד שלא תיגרע לחלוטין זכותו של צד לסכם בעל פה אם עמד על כך. בית הדין יקצוב את משך הזמן לטיעון".

תיקון תקנה 82

בתקנה 82 לתקנות העיקריות, המלים "של משטרת ישראל" – יימחקו.

תיקון תקנה 83

בתקנה 83 לתקנות העיקריות, בסיפה, במקום "לדחות את הדיון" יבוא "לדחות את הערעור".

תיקון תקנה 101

בתקנה 101 לתקנות העיקריות –

בכותרת השוליים, במקום "תעודות משטרתיות" יבוא "מסמכים ופלטי מחשב של המשטרה".

במקום הפתיח יבוא "מסמך הנחזה כמסמך שנחתם בידי שוטר במילוי תפקידו או פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"א-1995 ואשר נערך על ידי המשטרה במהלך פעילותה הרגילה הכוללים פרטים בדבר העניינים המפורטים להלן ישמשו ראיה לכאורה".

אני רק אעיר שעשינו עוד תיקון בתקנות בתי הסוהר לגבי אותה תקנה 28 של תיקון כתב האישום אותו אתה צריך להטמיע גם בתקנות המשטרה. אני מדבר על כך שהתובע מתקן את כתב האישום לפני.

שבית הדין יקבע מהו זמן סביר.

כן. זה צריך להיעשות באופן מקביל גם כאן. אנחנו נתקן בהתאם.

מי בעד אישור תקנות המשטרה (סדרי דין בדיון משמעתי) (תיקון), התשע"ה-2015? מי נגד?

הצבעה

בעד התקנות – פה אחד

תקנות המשטרה (סדרי דין בדיון משמעתי) נתקבלו.

התקנות אושרו פה אחד.

רבותיי, תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35.