הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 281

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ח' באדר א התשע"ו (17 בפברואר 2016), שעה 10:50

החלטת הממשלה לפעול להפרטת בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ (תדמור)

ישיבת מעקב

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיכל בירן

מיקי לוי

אורלי לוי אבקסיס

רחל עזריה

מיקי רוזנטל

מינה גנם - מנהלת אגף להכשרה מקצועית בתיירות, משרד התיירות

איתמר אליצור - יועץ המנכ"ל, משרד התיירות

עובד קדמי - עו"ד, היועץ המשפטי, משרד התיירות

משה כץ - אגף להכשרה מקצועית, משרד הכלכלה והתעשייה

דניאל פרג - אגף החשב הכללי, משרד האוצר

דן קמינצקי - רפרנט תיירות, רשות החברות הממשלתיות

יואב בכר - סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות בתי המלון

צביקה שפיס - מנכ"ל, תדמור - ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

גיל אשל - חשב, תדמור - ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

פרוספר ביטון - ועד עובדים, תדמור - ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

מאיר רייז - ועד עובדים, תדמור - ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

אלישבע דדון - ועד עובדים, תדמור - ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

גלילה הורנשטיין - עו"ד, מייצגת את ועד עובדי מלון תדמור

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שגית אפיק

שלומית ארליך

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

החלטת הממשלה לפעול להפרטת בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ (תדמור( – ישיבת מעקב

אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום החלטת הממשלה לפעול להפרטת בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ (תדמור). ישיבת מעקב.

בוקר טוב לכולם. אני מוועד העובדים בתדמור. צר לי לא להיות אשת בשורה טובה היום. עוד לא הייתה לי הזכות הזאת להיות את בשורה טובה. אנחנו בשנה האחרונה, מאז המחטף של החלטת הממשלה הידועה ממרץ 2015 - שימו לב, אנחנו כמעט שנה מסתובבים סביב העניין הזה – רשות החברות לא מוכנה להגיע אתנו, עם העובדים, להסכם קיבוצי. הגדילו לעשות בפגישה האחרונה שהתקיימה לפני כשלושה שבועות אליה הזמינו אותנו. זה היה תרגיל מצוין, להזמין אותנו ולהגיד מי בכלל הזמין אתכם, אתם רציתם לבוא. אז באנו. על הדרך אנחנו כאן. כמובן שלא היו מוכנים לחלוטין לדון בטיוטת ההסכם שלנו העובדים עם עורכת הדין שלנו גלילה הורנשטיין.

למה אורי יוגב ברח? הוא עדיין פקיד ממשלתי. הוא היה צריך להיות כאן.

ביקשתי ממנו שיישאר והוא לא היה מוכן.

גם אני ביקשתי ממנו שיישאר.

כן. הוא היה צריך להישאר ולתת תשובות. חוצפה. כנראה הוא גם לא סופר את ועדת הכספים כי אתה נתת לו הנחיות והוא לא עושה אותן.

אני אעדכן אותו.

בפגישה האחרונה שהתקיימה לפני כשלושה שבועות לא היו מוכנים לדון בשום סעיף בהסכם כי יש היום מנטרה חדשה והיא שאנחנו לא מפטרים אתכם. זה שכתוב בהחלטת הממשלה שכאשר יגיע הזכיין הוא אמור לקבל חברה נקייה מעובדים ומפעילות, זה ישראבלוף, זה זניח, אבל זה שאנחנו העובדים עוד מעט מפוטרים ואף אחד לא מוכן לחתום אתנו ולדבר אתנו, אנחנו שקופים. אנחנו השקופים. תסתכלו עלינו, אנחנו לא חשובים בעיני איש. תכף אנחנו הולכים לקושש את הכסף שלנו במדרכות או בצמתים. מה אנחנו בסך הכול מבקשים? שתנהגו אתנו כמו שאתם נוהגים עם כל החברות. הנה, הייתה כאן דוגמה של פרזות. תנהגו אתנו לא לפנים משורת הדין אלא על פי חוק פיצויי פיטורים וכמו שנהגתם עם כל החברות האחרות שהופרטו.

בבקשה מכם, לשבת אתנו בצורה הגונה. נכון שאנחנו לא חברת חשמל, נכון שאנחנו לא הרכבת, נכון שאנחנו לא כל החברות הגדולות וכמו הנמלים, אבל אנחנו חברה עם שישים עובדים שמפרנסים משפחות. למה אתם לא סופרים אותנו? אני לא מבינה. מה מנחה אתכם?

בוקר טוב. בהמשך לדיון הקודם ובהמשך לבקשת היושב ראש, נפגשנו עם העובדים כפי שהנחית וביקשת. במסגרת הפגישה לא הגענו להסכמות. אין טעם להיכנס למספרים אבל הם הציעו איזשהו מתווה שלא מקובל עלינו. אנחנו הצענו איזשהו מתווה שכפי שהתרשמנו לא מקובל עליהם.

מתי נפגשתם אתם?

היינו אמורים להיפגש פעם אחת במהלך הסערה.

סערה, הכוונה שירד גשם?

הסערה שהייתה אמורה להיות ולא הייתה. העובדים ביקשו לדחות את הדיון והוא אכן נדחה. בפעם האחרונה נפגשנו לפני כשבועיים.

בפעם האחרונה מתוך כמה?

אנחנו בהידברות עם העובדים והם מעודכנים לאורך כל הדרך. גם לפני הדיון הקודם, להבנתנו היינו מסוכמים אתם שאנחנו באים לאשר את המתווה ולאחר מכן נשב אתם. לבקשת היושב ראש ישבנו אתם לפני שהפירוק יוצא לדרך ולא הגענו להסכמות. כאן זה עומד.

מה מקומם אתכם? על מה אתם לא יכולים להסכים?

סדרי הגודל של בקשת העובדים לחתימה על ההסכם.

גפני, בוא נשמע ממנו מה הם חושבים שכל כך לא סביר ולכן הם לא מצליחים להגיע להסכמות.

סדרי גודל של הפיצוי שהם מבקשים לא מקובלים עלינו ולכן הצענו הצעה אחרת.

מה? על מה אתם מדברים?

הם יכולים לפרט את הבקשה שלהם. נראה לי שפחות נכון שאני אעשה זאת.

הדרישה שלהם היא דרישה לא מקובלת?

זאת דרישה שלא נענתה בעבר.

הדרישה היא לא דרישה סבירה?

אני יכול להתייחס לחברה הזאת, למתווה.

אני לא יודע אם ראשי הרשות אמרו לך. מה ההגדרה שלך ומה תפקידך בכוח?

אני לא מראשי הרשות.. אני רפרנט ברשות.

אמרו לך שאני לא אאשר את המתווה הזה עד שלא ייגמר הנושא של העובדים? אתם יודעים על כך? זאת אומרת, מבחינת הוועדה לא תהיה שום הצבעה עד שלא תהיה הסכמה אלא אם כן אתם תוכיחו לנו כאן שהדרישות של העובדים הן דרישות לא מקובלות וכתוצאה מההפרטה, כל אחד רוצה להיות רוטשילד.

או לחילופין שלא היה תקדים כזה.

אולי אני אחדד ואומר איך אנחנו רואים את הפערים. בפעם האחרונה בו היה דיון, דובר על סדר גודל, אני חושב שיושב ראש ועד העובדים דיבר על סדר גודל של שני מיליון שקלים וזה היה משהו שמבחינתנו היה אפשר להגיע לאיזושהי הסכמה.

מה זה שני מיליון שקלים?

חבילה כוללת לפיצוי שתתחלק בין כל העובדים.

לעובד.

הדרישה של העובדים – שוב, מבלי שנכנסנו לעובי הקורה של המספרים ואולי הם יכולים לומר – רחוקה מהמספרים האלה.

מה זה השני מיליון השקלים האלה? שני מיליון שקלים זה בונוס שמקבל מנהל ברשות החברות הממשלתיות אבל אנחנו מדברים על עובדים.

הוא צריך להגיד כמה לכל עובד באחוזים.

ומה זה כולל. זה כולל מענק, זה כולל מענק גישור.

והפרשות, איך העובד הפריש כי זה שלו.

כל מה שמגיע לעובדים, מן הסתם נתחייב לכך שהם יקבלו.

אתם לא צריכים להתחייב. אתם מחויבים על פי חוק. אתם לא עושים טובה לאף אחד.

אנחנו נוודא שהם יקבלו.

אני יושב ראש ועד העובדים. אני אתחיל באי הדיוקים שנאמרו כאן על ידי נציג רשות החברות. אי הדיוק הראשון היה כשהוא אמר שבאנו להתדיין – שלחת אותנו להתדיין ובאנו להתדיין אתו - על המתווה ועל ההסכם והוא אמר שהוא לא הזמין אותנו אלא אנחנו באנו לבד. זה היה משהו הכי מוזר.

לא זכור לי דבר כזה שאמרתי.

לא. אני ממציא שקרים.

אתה מכיר אותי לא מעט זמן.

אני ממשיך באי הדיוקים שעכשיו כתובים והוא לא יכול להתמודד אתם. הוא אמר שאף אחד לא מפוטר. אמרנו לו, בבקשה, המתווה הזה, הוא כתב אותו, החלטת ממשלה שהוא מעורב בה וכתוב בה שברגע שיגיע הזכיין, החברה תהיה ריקה מאדם. אמרתי לו שהוא כתב את ההסכם והוא אמר שזה היה סתם שטויות וזה לא רלוונטי. זה מה-31 במרץ 2015.

איפה זה עומד עכשיו?

באנו לדיון ואז הוא התחיל להגיד שמי שהיה עשר שנים, יקבל 15 אלף שקלים. הוא חושב שאנחנו בצמתים עם הקופסאות.

לא הבנתי.

אנחנו הגשנו הסכם שמקובל. אנחנו לא רוצים להיות עשירים. יש אצלנו אנשים בני 58 שלא ימצאו עבודה. אמרתי לו שאני מוכן לוותר על כל הפיצויים אבל תן לי לעבוד אצלכם ברשות ואני לא רוצה פיצויים. עד הפנסיה תבטיח לי עבודה אצלכם ברשות.

אתה לא תעבור את רשימת הדירקטורים שלהם.

אולי. ההצעה שלנו הייתה ידועה. נתנו לו את ההסכם שהכנו יחד עם עורכת הדין וזה דבר טריביאלי שמקובל על כל החברות ולא המצאנו שום דבר חדש. מה שהם קבעו, זה מה שיש. הבחור מציע עד עשר שנים, 15 אלף שקלים ועד עשרים שנים ומעלה, 25 אלף שקלים.

פיצוי.

עם זה הם רצו לצאת ידי חובה כי אמרת להם לקיים דיון. אני כבר ידעתי את מה שהוא יגיד. הבחור אומר שאתה שלחת אותנו לדיון, עשינו אתם משא ומתן, ועל מה התקיים המשא ומתן? על ה-15 אלף שקלים?: אנחנו מקבצי נדבות?

דן, זה לא נשמע טוב. מה עושים?

לא מפרקים את החברה.

או שתקלטו אותם לעבודה.

אני אחדד. אמרנו שהפירוק יצא לדרך עם ההשקעה שביקשנו מחברי הוועדה לאשר ולאחר שתהיה מסגרת של תקציב נדבר אתם.

הגזמת לגמרי.

הגענו לוועדה וביקשת שנפגוש אותם. אכן פגשנו אותם אבל אנחנו לא מגיעים להסכמות.

כמה פגישות היו מרגע שגפני ביקש שתגיעו למשא ומתן? רק כדי להבין את הרצינות.

העובדים פוגשים אותי לא מעט.

כמה פעמים נפגשתם?

הייתה תכנית של רשות החברות הממשלתיות לפצות את העובדים. למה חזרתם בכם? זה היה כבר לפני כמה שנים.

אני לא מכיר תכנית כזאת.

עוד מעט אני אראה לך. כל אחד מאתנו יכול להראות לך.

אני מכיר את הנייר הזה.

תודה. אני מבקש שתגיד לבוסים שלך שעם כל הכבוד, אני בסך הכול חרדי שלמד בכולל ואני אומר לך שלא תהיה הפרטה. אתם עושים מאתנו צחוק. מה זה אתם יושבים אתם, זה נקרא לשבת אתם ולהציע להם 15 אלף שקלים?

אני מסיים כאן את הדיון. אני לא רוצה יותר דיון על הנושא הזה. אל תבואו לכאן אם זה לא ייגמר. אנחנו יושבים כמו בני אדם נורמליים, מדברים אתכם לעניין. מילה אחת שאני אשמע מהעובדים שהדרישה שלהם היא מוגזמת, אנחנו מאשרים כאן את ההפרטה כמות שהיא, אבל שאתם לא תציעו להם הצעה שהצעתם כבר לפני חמש שנים? למה חזרתם בכם?

הם מבזבזים את זמננו.

שרשות החברות הממשלתיות לא תבוא לכאן.

היושב ראש, רק להגיד מילה אחת.

סתם עושים צחוק.

אנחנו לא עושים צחוק.

אתם עושים צחוק.

בעניין הזה לא רק הוא חרד אלא כולנו חרדים.

נכון. באמת התכוונתי לחרד.

זה לא יהיה. זה לא יקרה. אנחנו מדברים הכי ברור שיש.

אנחנו לא מבקשים שמישהו יתעשר כתוצאה מהבקשה שלכם להפרטה. אנחנו כמו בכל הפרטה, אתה שמעת גם בדיון הקודם, אנחנו לא מאשרים את זה עד שלא נגמרת הטיוטה ולא נגמרת חתימה על הסכם עם העובדים. לא יכול להיות שכאן זה יהיה שונה. אנחנו לא מבקשים שתתנו להם מעבר למה שמקובל, אבל תנו להם את מה שמקובל, את מה שכבר הסכמתם לתת. תנו להם את מה שמקובל – נאשר את ההפרטה. אם לא תהיה הפרטה, לא תהיה הפרטה בוועדת הכספים בקדנציה הזאת בכלל.

אדוני, הוא אמר שני מיליון ואני שאלתי אם זה לעובד. לא, זה לכל העובדים ביחד.

אני יודע. אתה חושב שלא הבנתי?

זה מביש.

היושב ראש, לומר מילה אחרונה. מן הסתם אנחנו עוקבים אחרי החלטת הממשלה והיא זאת שמנחה אותנו. היא קבעה את המסגרת.

מי קבע את המסגרת?

הממשלה.

נחליף אותה. אני דיברתי עם הממשלה. אני דיברתי עם כל השרים שנוגעים בדבר. היות ואני מדבר עם השרים, אתה לא יכול להגיד לי ממשלה, דבר ערטילאי. דיברתי עם כל השרים. דיברתי עם כל השרים שנוגעים בדבר. אתה יכול להביא את השרים ולשאול אותו או שמישהו אצלכם ישאל אותם. כולם בדעה, כולם ללא מן הכלל, שצריך להפריט אבל צריך לדאוג לעובדים בדבר המקובל. אף שר לא יסכים להצעה שאמרת. זה מבזה. אסור שיהיה דבר כזה במדינת ישראל בשנה בה אנחנו נמצאים. אלה לא ימי הביניים שיש כאן צמיתים שזורקים אותם ואומרים להם שני מיליון שקלים, תתחלקו, תתחילו לריב על הכסף הזה. כל עובד, יש לו את האחוזים שלו, את הגיל שלו, את הוותק שלו. לכל עובד צריך להתייחס ברצינות ואני מבקש שאם חפצי חיים אתם בוועדת הכספים, רשות החברות הממשלתיות, תעשו את זה מהיום. תשבו אתם, תגיעו להסכמה ואם יהיה ויכוח, אנחנו מוכנים להתערב אבל לא מין זריקה כזאת.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.