הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 61
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שלישי, ז' באדר א' התשע"ו (16 בפברואר 2016), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 16/02/2016
חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 69), התשע"ו-2016
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 73) (כהונת נציב קבילות חיילים), התשע"ה-2015
מוזמנים
¶
רותם ארנרייך - עורכת דין, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
ישי יודקביץ - עורך דין, אגף היועץ המשפטי למערכת הביטחון, משרד הביטחון
אהוד ולנר - עורך דין, נציב קבילות החיילים, (נקח"ל), משרד הביטחון
רישום פרלמנטרי
¶
ר.כ., חבר המתרגמים
הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 73) (כהונה נציב קבילות חיילים), התשע"ה-2015
היו"ר מרדכי יוגב
¶
בוקר טוב. אנחנו בדיון בהצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 72) (כהונת נציב קבילות חיילים) תשע"ה-2015, מ-923 ולמעשה עיקרו של העניין הוא להעמיד את כהונת הנציב על 7 שנים ולא על כהונות של 5 ותוספת עם יכולת הארכה, ואישור שלא בפניו.
אולי יש חילוקי דעות, אבל אני מאד מעריך את האלוף בריק, גם מהיפגשות איתו פעם באימון בשתיים בלילה, בהיותו מח"ט 211. זו הייתה הפגישה הראשונה שלי ואני מג"ד צנחנים, ת"פ שלו, וגם אחר כך, אפילו קצת באירוע מבצעי וגם כנציב קבילות החיילים, שהוא עם רגישות רבה. כך שאני חושב שגם בהיבט ארגוני לא עושים את השינוי על האדם המכהן וגם כך אני לפחות מעריך את הדברים.
אז אתם, משרד המשפטים, תציגו את - - -
אהוד ולנר
¶
קודם כל הנציב התייחס פה בוועדה לפני שנתיים, אחרי כל הבעייתיות שנוצרה כתוצאה מהויכוח המשפטי שהיה לגבי תקופות הכהונה בחוק. הוא התחייב שבתקופת כהונתנו, שחודשה לפני שנתיים לחמש שנים נוספות, שהוא יוודא שהחקיקה תתוקן בהיבט הזה של הכהונה, ואני מתכבד בשמו להביע את שמחתי ותודתי גם לכל צוות הייעוץ המשפטי של הוועדה, למשרד הביטחון, משרד המשפטים – שדאגו שהוא ימלא את כהונתו. אז זה קודם כל חשוב לי לומר.
דבר שני, כתוצאה מכל מיני בעיות שהיו – גם מינוי נציבים בעבר, גם כתוצאה מהמינוי האחרון שקרה לפני שנתיים, שמעבר לבעיה של כן 7 שנים או 5 וכו', שמאחורינו, נוצרה בעיה של רציפות תפקודית בנציבות, כתוצאה מזה שלא הצליחו למנות נציב עקב המקרה האחרון, זה היה עקב חוסר יכולת לכנס את ועדת חוץ וביטחון ולאשר את המינוי.
אהוד ולנר
¶
היו מקרים. לא מקרים שקרו בעבר בהיבט של ועדת חוץ וביטחון, אבל מקרים שבהם השר התמהמה בהגשת מועמד, או מקרים שבהם-, פשוט אנחנו כנציבות רואים בשטח את הבעייתיות בכך שלא ייווצר יום אחד אפילו שלא יהיה נציב, מכיוון, ראשית אין לו שום ממלא מקום מוגדר בתוך הנציבות כיום, כיוון שרוב אנשי הנציבות הם אנשי צבא ולא יכולים למלא את מקומו; ושנית, החיילים מחכים.
ולכן לא יכול להיות מצב שלא - - -
אהוד ולנר
¶
נכון. אבל יש בעיה חוקתית שהם לא יכולים להחליף את הנציב, הם לא נושאי משרה, הם אנשי צבא, הם לא יכולים לחתום בשמו. הנציב הוא נושא משרה, הוא אזרח ונושא משרה שממונה על פי - - -
אני אסביר. שר הביטחון מציג את הביטחון, כפי שאתם יודעים, בהתייעצות עם שרת המשפטים. הוא עובד מדינה לכל דבר ועניין, ולכן לא יכול להיות מצב שיחליף אותו איש צבא.
אהוד ולנר
¶
שנייה, אני כבר אתן לך. נוצר לנו ואקום כמה פעמים כתוצאה מהדבר הזה, ואנחנו כמובן רוצים לסתום את כל המקרים האפשריים שלא ייווצר מצב ואני חושב שהגענו להסכמה בעניין הזה עם היועצת המשפטית של הוועדה, שמצד אחד לא ייווצר מצב של חוסר קבלת החלטה, ומאידך לא ייווצר מצב שלא יהיה נציב.
ישי יודקביץ
¶
לפני כ-9 שנים הנציבות עברה תהליך של אזרוח הייעוץ המשפטי ויש קבוצה של איזה שישה-שבעה עורכי דין אזרחיים, עובדי משרד הביטחון. עד אז הם היו מהפרקליטות הצבאית, זאת אומרת אנשי צבא. זה נכון שאלוף משנה נחמי וסגן אלוף שרון עוז, ראש המחלקה המשפטית בנציבות, הן קצינות, אבל מרבית העובדים לדעתי הם אזרחים היום, נכון? או עדיין - - -
אהוד ולנר
¶
חייב ליצור איזה שהוא סוג של עירוב, שיהיה מצד אחד להכיר את המערכת הצבאית ומאידך ליצור מצב שהצבא לא יבקר כמובן את עצמו, ולכן נוצר עירוב התחומים הזה.
ישי יודקביץ
¶
מבחינת הצעת החוק, השאיפה הייתה בהצעת החוק להסדיר הסדר דומה למבקר המדינה. אני מזכיר, מבקר המדינה הוא גם נציב תלונות הציבור. ראינו את המשרה הזאת כמשרה דומה למשרה של מבקר המדינה. מאחר שמבקר המדינה הוא גם כן כהונה אחת של 7 שנים, אז אנחנו מציעים כאן תקופת כהונה אחת של 7 שנים.
מירי העלתה באמת את הנקודה שהיה גם במינוי האחרון אבל גם לפניו, מירי העלתה את הבעייתיות שכתובה בחוק הקיים לגבי החמש שנים, האם יש אפשרות לתקופת כהונה נוספת. אנחנו כאן מבהירים שזאת תקופת כהונה אחת. גם משרד המשפטים בזמנו, וגם מירי - - -
ישי יודקביץ
¶
כן, תקופת כהונה אחת של שבע שנים, כמו מבקר המדינה. כמו נשיא המדינה, אבל במקרה שלנו זה כמו מבקר המדינה. יש כאן הסדרים נוספים לגבי מילוי מקום, במקרה של נבצרות בסיטואציות שונות. אני מציע שפשוט נקרא את הצעת החוק.
ישי יודקביץ
¶
הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית, חוק השיפוט הצבאי (תיקון ...) נחליט על זה:
"תיקון סעיף 543
בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 543 (א) במקום הסיפא החל במילים "נציב קבילות חיילים" יבוא נציב קבילות חיילים (בחלק זה - נציב הקבילות); נציב הקבילות יכהן תקופת כהונה אחת בלבד של שבע שנים".
ישי יודקביץ
¶
לא, זה התיקון במלש"בים מופיע בחוק בסעיף אחר. לזה כבר ניתן מענה בשנת 2007, החוק תוקן ויש לנו צוות ייעודי למלש"בים.
מירי פרנקל-שור
¶
נכון, אבל אנחנו גם מחקנו את תקופת הכהונה, כדי שלא יהיה 5 שנים, ואז תקופת הכהונה עוברת.
ישי יודקביץ
¶
תיקון סעיף 543 א
בסעיף 543 א לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "נציב קבילות חיילים" יבוא "נציב קבילות". במקום "משלושים יבוא "משישים", במקום הסיפא החל מהמילים "ואם נתפנה מקומו" יבוא "והוועדה תדון בהצעת שר הביטחון לא יאוחר מ-30 יום לפני תום תקופת כהונתו של נציב הקבילות המכהן".
בסעיף הזה אנחנו הארכנו את תקופת טרום המינוי, כדי שיאפשר הליך בדיקה והליך מינוי סביר -60 יום. הוועדה הגבילה את עצמה גם כן ל-30 יום ואנחנו מקווים שההליך יסתיים באמת בתקופה הזאת. שוב, בין השאר זה במסגרת הפקת הלקחים של מה שהיה בשנת 2014.
מירי פרנקל-שור
¶
השאלה ישי, לאור השיחה שלנו שהייתה, השאלה אם 60 ימים זה מספיק. השאלה אם לא נכון - --
רותם ארנרייך
¶
לטעמי לא, מהסיבה שהדברים שאני חששתי מהם והצגתי בפניך, הם מסוג הדברים שיצוצו ביום ה-50, האחד, בין אם זה יתחיל 90 יום לפני, בין אם זה יחול 60 יום לפני.
רותם ארנרייך
¶
אם זה יגיע לתקשורת הדברים יעלו, אני חושבת שזה קצת גם לא נכון להתחיל בהליכים של למנות מישהו חדש - - -
אהוד ולנר
¶
לנו זה לא מפריע. אני לא חושב. זה יכול לפשט את התהליך ולהקדים אותו, ושיהיה נקח"ל חדש וכבר - - -
אהוד ולנר
¶
וכבר שר הביטחון, בדרך כלל שר הביטחון מחליט יותר מ-90 יום לפני אפילו מי המועמד שרץ לו בראש. זה הגיוני.
אהוד ולנר
¶
לא, אחת לשבע שנים זה לא יוצר חוסר בהירות בעיני. כיוון שזה אחת לשבע שנים, אני לא רואה בעיה. לנו אין בעיה עם 90 יום. אם זה ייצב את התהליך - - -
ישי יודקביץ
¶
אני גם לא רואה בעיה ב-90 יום. פשוט, יוצא מצב שנושא המשרה קצת יהיה ברווז צולע שלושה חודשים.
היו"ר מרדכי יוגב
¶
זה גם מוסד חזק, וגם למרות פרשיית גל הירש, בלי ללכלך, בסופו של דבר המעטר הוא לא המעטר של כל הגדולים במדינת ישראל, מעטר הדירקטורים, אלא בכל זאת הוא מעטר האלופים או תתי האלופים.
היו"ר מרדכי יוגב
¶
זאת אומרת זה מעטר יחסית מוגדר כמו בשב"כ. מקסימום מפכ"ל המשטרה יבוא להיות, או אמ"ן יבוא להיות, אבל זה לא מעטר של מיליון, זה מעטר של 10, מעטר שאתה יכול לדבר איתו בטווח זמן.
היו"ר מרדכי יוגב
¶
וגם המעטר הזה, אז אתה יודע אם יש לך בעיה עם מישהו שבזמנו הפנוי עשה עסקאות נשק באפריקה. או שהיה פה, אינני יודע מה.
אהוד ולנר
¶
אדוני יושב הראש, אם תהיה בעיה, אני לא חושב שזה ישנה, כמו שהציגה כאן עמיתתי. אם תהיה בעיה, אני לא חושב שזה ישנה אם זה יהיה 90 או 30, אבל אם ההליך הוא סדור וטוב ותקין, אז אדרבא, אנחנו בעד. אז לא צריכה להיות בעיה.
היו"ר מרדכי יוגב
¶
פתיחה טובה להרצאה באילת, משפטנים מתחלקים לשניים. אלה באים לסייע ואלה באים לעצור. כן.
רותם ארנרייך
¶
אבל אז, רק שאני אבין, אם זה הוגש לפני הזמן והוועדה מאשרת, בינתיים יש לנו נקח"ל מכהן וכבר אישרו את הבא במקומו.
היו"ר מרדכי יוגב
¶
אין דבר כזה. אני לא יודע איך היום בצבא וכמה קביעויות הזמן. יש דברים שנקבעים מהיום למחר, ככה מינו אותי כמג"ד מגלן, מיום רביעי ליום ראשון.
היו"ר מרדכי יוגב
¶
ואז אתה יודע, ואז יודעים מי מח"ט 7 הבא. כתוצאה מזה החטיבה לא מעיזה להפר את הוראתו של מח"ט 7.
אהוד ולנר
¶
אני יכול להעיד בפניכם את התהליך שהתקיים בנציבות עצמה עם ראש מחלקת הבירור, שרון מילר, שמילאה את תפקידה עד היום האחרון ללא מורא וללא חשש וללא בעייתיות, עד שנכנסה מחליפתה לתפקידה והיא הוכרזה כבר מספיק זמן קודם. לא צריכה להיות בעיה.
מירי פרנקל-שור
¶
פעם אחת לא הייתה ועדת חוץ וביטחון ועל זה אנחנו מתחילים לבנות תילי תילים. מאז היה תיקון תקנות, מאז היה לנו בג"ץ, מאז ומאז.
ישי יודקביץ
¶
3. תיקון סעיף 543 ב לחוק העיקרי
(1) בסעיף קטן (א), במקום "רשאי שר הביטחון למנות" יבוא ו"ימנה שר הביטחון", אחרי "שלושה חודשים" יבוא "או עד שיחזור למלא את תפקידיו, לפי המוקדם", ובסופו יבוא "הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על ממנה מקום נציב הקבילות שמונה לפי סעיף זה".
(2) בסעיף קטן (ב) במקום הסיפא החל במילים "רשאי שר הביטחון" יבוא "יראו אותו כאילו התפטר מתפקידו".
אנחנו מדברים פה על סעיף הנבצרות.
ישי יודקביץ
¶
אני אסביר. סעיף הנבצרות – אנחנו מדברים פה על נצבר מנציב קבילות החיילים למלא את תפקידו, מה קורה בסיטואציה הזאת.
אהוד ולנר
¶
הוא חייב למנות, בכל מקרה, השורה התחתונה – בכל מקרה בו לא יהיה נציב, השר ימנה ממלא מקום. זאת אומרת עד שהוועדה כמובן תמנה נציב חדש.
היו"ר מרדכי יוגב
¶
כי אם התפקיד הזה הוא חיוני, ואני חושב שהוא חיוני, אז צריך להגדיר שבוע, צריך להגדיר.
ישי יודקביץ
¶
סעיף 543 א' מדבר היום על נבצר מנציב הקבילות למלא את תפקידו, הוא לא קובע מסגרת זמן. אנחנו מציעים ימנה ממלא מקום לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים - - -
רותם ארנרייך
¶
אני חושבת שלא צריך לציין. אני לא מכירה דברי חקיקה שמדברים, עצם זה שיש חובה על השר, יש לו חובה להפעיל את סמכותו, יש לו אחריות כלפי התפקיד הזה, הוא יהיה חייב למנות אותו אני חושבת מיד.
היו"ר מרדכי יוגב
¶
שני גורמים, ואני אומר - - - גם הגורם המשפטי וגם הגורם הביטחוני יכולים להיות לו המון המון דברים, ממלחמה ועד שוק חוץ לארץ ומצבים פוליטיים. אני חושב שאם קובעים בחוק שבוע ימין, זה איזון נורמאלי.
רותם ארנרייך
¶
אני חייבת להגיד שאני לא מכירה דברי חקיקה אחרים שמתייחסים למינוי שאומרים את זה, ולכן אני גם לא יודעת איך זה ישפיע על מקרים אחרים. זה אומר שהשרים במקרים אחרים לא יהיו מחויבים למנות בהקדם? עד כמה שאני יודעת, שר, כשיש לו חובה למנות, הוא חייב להפעיל אותה כשיש מקום להפעיל אותה.
אנחנו גם יוצאים מנקודת הנחה שהשר פועל כראוי ובהתאם לתפקידו.
היו"ר מרדכי יוגב
¶
עוד פעם, סליחה, במפכ"ל, אז היה סמפכ"ל שבסוף נתנו לו גם את כל הסמכויות, לבנצי סאו, אני מדבר בפרטים. אז הוא גם יכול היה במקרה הצורך לשים בעל תפקיד שחסר לו, כי זו הייתה הצלת חיים, או לטפל בתקנים בירושלים, כי הייתה בעיית הצלת חיים.
רותם ארנרייך
¶
אבל השר לביטחון הפנים לא אפשר שום חלל, שום ריק שבו אין מפכ"ל. ברגע שלא היה לו מפכ"ל, ברגע שאי אפשר היה למנות את גל הירש והמינוי הקודם וזה, הוא ישר מינה מישהו אחר. זה היה מובן מאליו, אפילו לא היינו צריכים ל-. החוק לא אומר את זה והיה ברור שאי אפשר להשאיר ריק שלטוני כזה.
לשר לביטחון פנים אין חובה למנות את הממלא-. אגב, ספציפית בפקודת המשטרה אין בכלל התייחסות לממלא מקום, אז זה מקרה אחר - - -
מירי פרנקל-שור
¶
רק שנייה, אני רוצה רגע להתייחס. כאשר מחוקקים חוק, צודקת רותם, יש לכך השלכות רוחב. יכולה להיווצר פה בעיה. אנחנו נכתוב – ימנה בהקדם האפשרי ובחקיקה אחרת שלא יהיה כתוב וכן תהיה חובה למנות, שהרעיון הוא שימנה בהקדם האפשרי, תיווצר איזו שהיא שאלה אם חובת המינוי היא לא בהקדם האפשרי.
אני חושבת שלא נפתח פה איזה שהוא פתח. אנחנו אומרים, בסך הכל התמונה שנוצרת מהצעת החוק, שאנחנו רוצים את הרציפות התפקודית. אנחנו רוצים שיהיה ממלא מקום, אנחנו גם מגבילים את הכל בזמן. זאת אומרת כל ההסדר שמוצע כאן, אני חושבת שהוא ברור שהשר צריך למנות מיד ממלא מקום לנציב ואני חושבת שצריך להסתפק בכך.
היו"ר מרדכי יוגב
¶
לא, אני בכל זאת מקשה. אנחנו עדים, ואני לא אומר את זה כשיקול - - -, שהחלטות מתעכבות בהרבה מאד מובנים קשים, כבדים, שאנחנו רוצים שלא להגיע אליהם. הישיבה פה בשלוש על - - - וביטחון, אז אחת. אז יש כסף, אבל עוד לא הוחלט עליו. זאת אומרת ניתנה הרשאה לתכנון, וגם כבר חודש וחצי שדנים בזה. אז חודש וחצי לא מצליחים להגיע לממשלה להחליט. וסתם, בעוד דברים. זאת אומרת קורים דברים - - -
מירי פרנקל-שור
¶
אבל ההליכים האלה לא מעוגנים בחוק, זה ההבדל. לו ההליכים האלה היו מעוגנים בחוק, אני חושבת שכן היה שינוי בהתנהלות. כאן בכל זאת אנחנו מסדירים הליך מינוי בחוק של גם תקופת זמן - - -
היו"ר מרדכי יוגב
¶
השאלה אחרת. מדוע שלא תהיה ברירת מחדל כל שהיא. הרי אם אנחנו מעריכים את התפקיד כתפקיד חשוב, אני אומר לכם במקרים בפינה הוא מציל גם חיים. כבר קופצות לי שתיים-שלוש דוגמאות, לא אאריך כרגע בסיפור. כי רק אתמול שלשום היה פה ראש אכ"א, אמרתי לו על כשל של אכ"א, שנציג שלכם, אלי הדר, מוכר לך?
היו"ר מרדכי יוגב
¶
זה הזיז את אכ"א. זה לא היה הצלת חיים, אבל גם על הצלת חיים היה לי איתו לפני שנה או שנתיים. כי אכ"א היה קשוח ובירוקרט ומרובע ולא הבין וכו' ועשה לי קבילה דחופה של 24. זאת אומרת לכן אולי צריך לחשוב - אין לי תשובה, אין לי רצפט - מה היא ברירת המחדל שאולי זה כן הקצינה הבכירה או הקצין הבכיר, אולי זה כן מישהו אחר, לא יודע, מבקר המערכת.
היו"ר מרדכי יוגב
¶
לא רוצה לערבב, אבל כמו שלנשיא המדינה יש את יושב ראש הכנסת, אני חושב בהגבלה הזו מי האיש שיכול למלא את הפונקציות של הבכירות הטכנית הזאת, של לטפל בבעיות הקשות.
אהוד ולנר
¶
אני רוצה להשיב לגבי הנקודה הזאת של בעיות אקוטיות או דחופות שעולות. ראשית, אין איש מלבד הנציב שיכול לחתום על הקבילות על פי חוק כיום, וכרגע אין מנגנון כזה שמוסדר בחוק, מכל מיני טעמים.
אבל לגבי בעיות דחופות, אם חלילה, הרי גם יכול להיות מצב שהנציב פתאום נפל למשכב או חולה לאיזה שבוע ימים. הרי לא מדובר - - -
אהוד ולנר
¶
או שנסע לחו"ל. לא קורה דרך אגב מקרה כזה, הוא לא נוסע, אבל יכולים להיות תמיד מצבים מהסוג הזה. אנחנו - - -
אהוד ולנר
¶
כבוד גדול לעבוד תחתיו. אני אומר לכם שכמו שציינת את המקרה של אלוף משנה במילואים מני הדר, במקרים שבהם יש דחיפות, אנחנו משתדלים לתת מענה או לפתור אותו מבלי חתימת הנציב. כלומר, אנחנו משתדלים להגיע למצב שבו לא נדרש לחתימת הנציב, אם נגיד הנציב כרגע לא נמצא, מנסים במיילים, באופן שבו לא נזדקק להגיע להחלטה חלוטה של הנציב.
אגב, ברוב המקרים שבהם יש דחיפות, מגיעים, הנציב הזה ידוע בתור שיתוף פעולה עם גורמי הצבא, וברגע שגם מישהו מטעמו - מישהו מאיתנו או מישהו מראשי הצוותים - אומר תקשיבו, זה לא יתכן וזה לא סביר, תתנו מענה, המענה הזה בדרך כלל ניתן. לכן אני לא חושש למצבים כאלה, שבהם הנציב לא נמצא יומיים או שלושה או דברים מהסוג הזה.
מאידך, אני מסכים איתך, צריך למצוא איזה שהוא מנגנון שייתן מענה מיידי למילוי ממלא מקום בגלל התמהמהות כזאת או אחרת של השר. לי אישית אין התנגדות שיהיה כתוב בהקדם האפשרי, אבל מה שתחליט היועצת המשפטית של הוועדה.
רותם ארנרייך
¶
עד 14 יום, אבל כמו שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה לפני כן, גם פה אתם מאותתים איזה משהו כשאתם אומרים עד 14. אולי צריך הרבה לפני וזה מאפשר איזו שהיא שהות. ומצד שני, כמו שתיאר יושב ראש הוועדה, הוא נפל למשכב, עבר ניתוח וייקח לרופאים 21 יום להגיד אם הוא צריך - - -
אהוד ולנר
¶
ה-14 צריך להתייחס, היועצת המשפטית, לכל המצבים. לא רק לנצברות הארעית. גם אם התפנה מקומו. לכל מצב.
ישי יודקביץ
¶
פסקה (2) :
(2) בסעיף קטן (ב) במקום הסיפא החל במילים "רשאי שר הביטחון" יבוא "יראו אותו כאילו התפטר מתפקידו".
זה ששת החודשים. זאת אומרת אם הנבצרות נמשכת מעל לשישה חודשים, יראו אותו כאילו התפטר.
מירי פרנקל-שור
¶
זה היה שינוי שאנחנו הצענו, אנחנו רק נסביר את הרציונל. בעצם מה שקבע החוק עד היום, שבמקרה שכזה שר הביטחון בהתייעצות עם שר המשפטים, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שניתן בהחלטה של רוב חבריה, רשאים להעביר אותו מכהונתו.
ואנחנו סברנו שהתהליך הזה הוא תהליך גם סבוך ולא ברור שגם מישהו יזום אותו, ולכן - - -
מירי פרנקל-שור
¶
בדיוק. זאת אומרת בהינתן מצב מסוים, אנחנו מניחים הנחה שרואים אותו כאילו התפטר מתפקידו ואף אחד לא צריך להתחיל פה איזה שהוא תהליך שלפעמים יכול להיות שהוא פשוט לא נעים.
ישי יודקביץ
¶
(3) בסעיף קטן (ג), במקום "נציב קבילות חיילים" יבוא "נציב הקבילות", במקום "רשאי שר הביטחון למנות", יבוא "ימנה שר הביטחון" ובמקום הסיפא במילה "עד" יבוא "עד לכניסתו לתפקיד של נציב קבילות חדש".
מירי פרנקל-שור
¶
את העניין הזה כדאי להציג. טוב, השאלה שעלתה כאן, נתפנה מקומו של נציב קבילות חיילים, יכולה להיות אפשרות שהוא מחליט לעזוב את תפקידו טרם סיום כהונתו או שחלילה נפטר נציב ואז ניתן למנות ממלא מקום. אבל מה שמבקשת הממשלה לאפשר למנות ממלא מקום גם אם הסתיימה תקופת כהונתו וטרם מונה נציב קבילות חדש.
זאת אומרת, כאן אנחנו פותחים את האפשרות לדעתי, למצב שבו כולם יודעים שבתום 7 שנים מסתיימת תקופת כהונתו של הנציב - - -
מירי פרנקל-שור
¶
וכאן ניתן למנות ממלא מקום. אני חושבת, לעמדתי, שהאפשרות – כאשר מסתיימת כהונתו של הנציב – חייבים למנות נציב חדש ולא לתת את האפשרות למנות ממלא מקום.
מירי פרנקל-שור
¶
אנחנו נותנים מענה שכזה: כאשר הסתיימה כהונתו של הנציב והחלו ההליכים למינוי, אבל הם טרם הסתיימו והנציב כבר סיים את כהונתו, הגיעו לתומם 7 השנים, אנחנו מפנים לחוק שירות המדינה מינוים תשי"ט-1959, בסעיף 23 א', וכך אומר הסעיף:
שאם נתפנתה משרתו של נושא משרה, נושא משרה – הנציב – או נבצר ממנו להשתמש בסמכותו, רשאי השר, שעם משרדו נמנית המשרה – במקרה הנוכחי זה שר הביטחון – בהתייעצות עם נציב השירות – הכוונה לנציב שירות המדינה – להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד – זאת אומרת למנות ממלא מקום – לתקופה שלא תענה על שישה חודשים.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
לא, אבל עובד מדינה שעונה על הקריטריונים של הנציב. זאת אומרת הוא חייב להיות אלוף, הוא חייב להיות - - -
ענת ברקו (הליכוד)
¶
היא באמת עושה הרבה דברים לטובת החיילים, אז אני חושבת שהקטע של קצין בכיר הוא - - -
מירי פרנקל-שור
¶
אז אנחנו מציעים – כאשר סיים כהונתו, יידעו מראש שהוא מסיים את כהונתו, התחילו ההליכים במועד, בטרם הסתיימו מכל סיבה שהיא, כן ניתן יהיה למנות ממלא מקום לשלושה חודשים. שר הביטחון בהתייעצות עם נציב שירות המדינה.
לא אמרנו שר המשפטים, מכיוון שרותם אמרה שאם יש מקרה שאין שר משפטים ולא מונה שר משפטים, נכון? אני לא זוכרת את זה.
ישי יודקביץ
¶
היה מקרה בממשלה הקודמת שפוטרו שרי המשפטים, שרי האוצר. שלושה חודשים ראש הממשלה היה שר ביטחון, שר אוצר, שר משפטים, שר בריאות, שר זה, שר זה - - -
ישי יודקביץ
¶
אחרי שלושה חודשים לא היו במשך כחודש, לא היו שרי משפטים וגם לא היה ראש ממשלה כשר משפטים. היה איזה חודש, חמישה שבועות כאלה.
מירי פרנקל-שור
¶
וכאן שר הביטחון מחויב בחובת התייעצות עם שר המשפטים ואנחנו נותנים מענה לנסיבות האלה, שאנחנו מנסים לתחום אותן, שלא ניתן יהיה למנות ממלא מקום. דווקא מהרציונל של רציפות וחובת מינוי נציב. זה להחלטתכם.
היו"ר מרדכי יוגב
¶
אוקיי. האפשרות העדיפה בעיני, כפי שעשו במשטרה, שניתן יהיה אז להאריך ב-30 יום בלבד לנציב הקיים, אם אפשר.
אהוד ולנר
¶
לא, הרציונל הוא שאם ימונה נציב חדש ואנחנו לוקחים בחשבון, כמו שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, שזה לא סביר שלא יסתיימו הליכי המינוי של הנציב החדש, במיוחד לאור העובדה שאם הגדלנו את זה ל-90 יום ו-60 וכו'. אבל יכול להיות מצב שאיך שהוא - - -
היו"ר מרדכי יוגב
¶
ואני אומר שבסוף צריך את המומחיות ואת הרציפות. עדיף לי שיישאר חודש ושבוע קבוע, - - - עוד אחד - - -
רותם ארנרייך
¶
אני רק אזכיר במשטרה זה נעשה בצורה אחרת לגמרי, שם המינוי הוא באישור ממשלה וזה הי בהחלטות ממשלה, זה הליך אחר. זה לא נקבע בחוק בכלל.
אהוד ולנר
¶
והיבטי הנצברות כפי שתיארנו קודם, יחולו גם בתקופת הארכה. אני מניח. זאת אומרת במידה והנציב - - -
רותם ארנרייך
¶
וככל שאותו נציב, וסליחה שאני שוב, דווקא מעולם המשטרה, המפכ"ל הקודם לא הסכים להאריך את כהונתו ולכן מונה בנצי סאו. הוא לא רצה להאריך - - -
רותם ארנרייך
¶
למשרד המשפטים מאד חשוב שסעיף 23 יוזכר, הוא נותן פתרונות למצבים שאנחנו לא מעלים בדעתנו.
ישי יודקביץ
¶
"(4) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
(ד) נבצר מנציב הקבילות למלא את תפקידיו לפי סעיף קטן (ב) או התפנה מקומו לפי סעיף קטן (ג) לפני תום תקופת כהונתו, יגיש שר הביטחון לאישור ועד החוץ והביטחון של הכנסת את שם המועמד לתפקיד נציב הקבילות מוקדם ככל הניתן ולא מאוחר משלושים יום - - -
ישי יודקביץ
¶
זה המ"מ.
ולא יאוחר משלושים יום מהיום שבו נבצר ממנו למלא את תפקידיו או התפנה מקומו, לפי העניין; הוועדה תדון בהצעת שר הביטחון כאמור מוקדם ככל הניתן ולא יאוחר משלושים יום מיום שהגיש לה את שם המועמד".
ישי יודקביץ
¶
הוראת מעבר בסעיף 4 -
"הוראות סעיף 543(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, לעניין תקופת כהונתו של נציב הקבילות, לא יחולו על נציב הקבילות המכהן".
דהיינו תקופת השבע שנים היחידה לא תחול לגבי המכהן. כל שאר ההוראות לגבי הנבצרויות וממלא המקום, יחולו גם לגבי המכהן. שלא נזדקק לזה אני מקווה.
אהוד ולנר
¶
הוא התחיל מדצמבר 2008. בהתחלה האריכו לו. הוועדה למעשה קבעה מחדש את המינוי בינואר 2014 וינואר 2019 למעשה זה יסתיים.
היו"ר מרדכי יוגב
¶
שאלה, אני לא חושב שיש מגבלה, רק תוודא. להערכתי, במציאות, בכל מציאות, לא משנה מי שר הביטחון, סביר שאם אין לו בראש איזה שהוא, הוא יחפש את ממלא המקום, הוא יחפש את ההכי ראוי, את ההכי משמעותי. סבירות שהוא גם יגיד לו תשמע, בוא כנס לזה. סביר גם שתציג מועמדות. אין מגבלה כזאת?
היו"ר מרדכי יוגב
¶
אלי הדר ילך לשר הביטחון, לא משנה איפה הוא יגור – אם זה באקירוב או ברעות – ויגיד לו אני רוצה שתמנה אותי.
ישי יודקביץ
¶
אז יכול להיות שהיועץ המשפטי, הרי זה צריך להיות עובד מדינה, יכול להיות גם שמחוץ לנציבות ימנו ממלא מקום.
היו"ר מרדכי יוגב
¶
אין צורך. אז אנחנו מדברים על הצבעה על חוק השיפוט הצבאי, (תיקון מספר 72) (כהונת נציב קבילות חיילים), שגם פה יש הסכמה בין הייעוץ המשפטי של הוועדה למשרד הביטחון ומשרד המשפטים ונציג נקח"ל. תשע"א, 2015, מספר 923.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד הצעת החוק – פה אחד
הצעת החוק נתקבלה.
מירי פרנקל-שור
¶
רשות דיבור. טוב. אז מסרו את ברכותינו לנציב. אנחנו מאחלים לו שיאריך ימיו וישלים שנותיו ושיימצא לו מחליף ראוי בזמן.