הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 85

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, ו' באדר א התשע"ו (15 בפברואר 2016), שעה 11:00

בדיקת מינויים בתאגיד השידור הציבורי החדש

חברי הוועדה: קארין אלהרר – היו"ר

עודד פורר

יואב בן צור

איתן ברושי

אילן גילאון

יוסי יונה

אהובה נבו - סגנית בכירה למנהל אגף ו', העוסק בנושא השידור, משרד מבקר המדינה

אבינועם רוזנבאום - עוזר מנכ"ל משרד התקשורת

דר' יחיאל שאבי - דובר משרד התקשורת

טל שחם - אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

עו"ד בן ציון פיגלסון - יועץ בכיר לכונס הרשמי, משרד המשפטים

רונית בראון קניס - משנה למנכ"ל רשות השידור

שמעון אלקבץ - עורך ראשי, רשות השידור

מירי אדרי - יו"ר ועד משולב מטה, רשות השידור

תמנה עורב - יו"ר ועד העובדים האקדמאיים, רשות השידור

יחזקאל (זיקי) יעקובי - סגן יו"ר ועד עיתונות והפקה, ערוץ 1, רשות השידור

משה יוגב - יו"ר ועד הנדסה, רשות השידור

רונן ששון - ועד טכנאי רדיו, רשות השידור

אבי חיים - יו"ר ועד עובדי גבייה, רשות השידור

אלדד קובלנץ - מנכ"ל זמני, תאגיד השידור הישראלי

עו"ד אביגדור דנן - יועץ משפטי, תאגיד השידור הישראלי

רן היילפרן - סמנכ"ל כספים, תאגיד השידור הישראלי

גל שטרנברג - סמנכ"לית משאבי אנוש, תאגיד השידור הישראלי

מרדכי (מוטי) אברהם - יו"ר מחוז ירושלים, הסתדרות ההנדסאים, ההסתדרות הכללית

איל ברגר - מנהל מחוז ירושלים, הסתדרות המח"ר

תומר רוזנר

חנה פריידין

ר.ל., חבר המתרגמים

בדיקת מינויים בתאגיד השידור הציבורי החדש

בוקר טוב, אני רוצה לפתוח את דיון הועדה לענייני ביקורת המדינה. היום ה-15 בפברואר 2016, ו' באדר א' התשע"ו. נושא הדיון: בדיקת מינויים בתאגיד השידור הציבורי החדש. זו הצעה לסדר שהוגשה על ידי חבר הכנסת אילן גילאון. בוקר טוב לנציגי מבקר המדינה, לגופים בכלל במסגרת רשות השידור ולגופים הנוספים. אני קודם כל רוצה להודות לך, אילן, על שיזמת את הדיון החשוב הזה.

אני אומַר, כל הנוכחים כאן בדיון בוודאי מכירים את חוק השידור הציבורי החדש – שהוא כבר ישן, שהובלתי בדיונים בוועדה בכנסת הקודמת, ואני חייבת להודות ששר התקשורת – או יותר נכון ראש הממשלה בכובעו כשר התקשורת, לוקח את החוק הזה למקומות אחרים לגמרי מאלה שהיו כוונותיו של המחוקק, ובאמת מוריד את רשות השידור ואת עובדיה לתהומות שלא היתה כוונה מעולם להוביל אותם אליהן. בין הקרבנות הראשונים עובדי רשות השידור שמאות מהם יושבים בבתיהם בשידור, ברדיו, בערוץ ומחכים, שמישהו יגיד להם: אתה דינך לחיים בערוץ ואתה דינך מחוץ לערוץ ואני לא מצליחה להבין את חוסר היציבות שעליה אנשים צריכים להיבנות. הקרקע הזאת עומדת להישמט מתחת לרגליהם.

עכשיו תראו, לפי החוק החדש, אחרי התיקונים שנעשו בתחילת הקדנציה הזאת, השידור הציבורי הישראלי – היה חשוב לכולם להדגיש שהוא ישראלי, היה אמור להיפתח או אמור להיפתח בראשון לאפריל 2016. היום אנחנו ב-15 בפברואר, אני לא מצליחה להבין איך זה עומד לקרות ואני לא מצליחה להבין איך חודש וחצי לפני מועד הפתיחה, רוב העובדים אם לא כולם, שנמצאים היום בתאגיד או ברשות בפירוק, לא יודעים לאן פניהם. למי זה נשמע סביר? אני באמת לא מצליחה להבין.

יש מכרזים שנפתחו לרשות החדשה ונסגרו בסוף ינואר, מעבר לעובדה שהמכרזים הללו הם שרירותיים לחלוטין. למשל, לתפקיד מנהל רשת ב' לא נדרש תואר אקדמי, למנהל הרשת. לא ברור מה גורלם של המכרזים הללו, האם הם יצאו לפועל, האם יש מישהו שכבר מארגן את זה לקראת עבודה ממש, ואתה יודע מה הכי מעניין אותי, חבר הכנסת גילאון, האם אין כאן מישהו שעושה צחוק מעבודה. ואילו אני, אני חייבת להגיד, בנימה אישית, אני מרגישה מעט מרומה מהחוק הזה. מהיישום שלו. כי לחוק היו כל הכוונות הטובות. אני באמת אומרת שהדבר הזה הוא לא הגיוני ואני, דרך אגב, לדיון הבא שיתקיים, כי אני מניחה שלא יהיו פה היום כל התשובות, אשקול להזמין את שר התקשורת שיבוא ויסביר לנו, מי הוא מתכוון, מה הוא מתכון לעשות, מה יחסו לגבי השידור הציבורי באמת, כי אני כל פעם אני שומעת מסרים סותרים - - -

ששה שרים - - -

ששה שרים בבת אחת, היית מאמין? ואדם שנושא בכל התארים. יש לו זמן.

איפה ה - - - כשצריך?

הוא מתחבא במקום פחות דיקטטורי. טוב, חבר הכנסת אילן גילאון, נשמח שתציג.

תודה גבירתי. האמת היא שנתת את המבוא שגם אני נותן. תודה לך ואנחנו גם המתנו לשובך כי אני הרגשתי הרבה יותר בטחון שהדיון הזה יתקיים בהנהגתך והובלתך. גילוי נאות גבירתי, לא הייתי בעד החוק הקודם אבל אני לא רוצה להידרש לכך. אני חשבתי שהרפורמה מספר 12 היא הרפורמה שהייתה צריכה להיות, מתוך איזו תפיסת עולם שאומרת שיעילות היא ערך מאוד מאוד חשוב בעיניי אבל היא לא הערך העליון ביותר. ומתקדמים עקב בצד אגודל כי יש ערכים אחרים כמו חדוות יצירה. חדוות יצירה זו יכולת של בטחון תעסוקתי, פלוס יכולת של התפרנסות בכבוד וגם כשאתה אוהב את העבודה שלך, זה מאוד חשוב. כל אחד חושב שמדובר באלף, אלף וחמש מאות אנשים, אבל כל אחד יכול להיות האדם הזה עצמו ואני, מה לעשות, אני איש חרדתי, אני תמיד, יש חרדים ויש חרדתיים, זה אותו דבר בלי הדת. אני כל פעם, הסיוט הכי גדול שלי הוא שפתאום קרה משהו בגיל הלא נכון, בזמן הלא נכון, קרה משהו טרח, בום, ואז אתה מוצא את עצמך בסלון הבית כשאלה מן ההוצאה לפועל מגיעים ומתחילים להוציא לך את הדברים. והכי קשה לי זה לחשוב שכאן מדובר במעשה של "ממזרים חסרי כבוד", כאילו, כלום, כאילו אנשים לא קיימים, זו הבעיה המרכזית. לכן, תסלחי לי, יש לי רטוריקה שלמה לעניין הזה אבל אני לא רוצה לבזבז את הזמן, כי יש לי הרבה מדי שאלות מתוך הדברים שגבירתי הציגה, שחברת הכנסת קארין אלהרר יושבת ראש הועדה, הציגה כאן בתחילה.

עוד 45 ימים הדבר הזה אמור לקרות, הוא לא קרה בפעמים הקודמות, הרי זה התאריך השלישי כבר שבו זה צריך לקרות, ובינתיים אנחנו לא יודעים שום דבר, לא יודעים מה קורה, כלום, ולכן, אני ברשותכם, אבקש לקרוא את כל שאלותיי, שהן מופנות בחלקן למנכ"ל התאגיד החדש, חלקן לכנ"ר וגם שאלה אחת למבקר המדינה. אני אבקש ברשותכם לקרוא את השאלות האלו, אמנם זה פחות אסתטי אבל כך לא אחמיץ אף שאלה ואני ארשום לעצמי וי על כל תשובה שאני אקבל.

מקובל.

השאלות למנכ"ל התאגיד החדש: האם פנית לעובדי רשות השידור כדי להעסיק אותם?

לכמה עובדים פנית?

כמה משרות אוישו בתאגיד?

כמה עובדים מועסקים כיום על ידי התאגיד?

מה אופי ההעסקה – חוזה אישי או חוזה זמני?

מי שירצה אני אחזור עבורו ואני יכול לקרוא את זה יותר לאט.

יותר לאט.

כן? לקרוא את זה יותר לאט.

אילן, בוא נעשה "שאלה תשובה".

אני הכי בעד. לי הכי נוח כך אבל יש כאלה שלא.

מנכ"ל התאגיד, אלדד, מה שלומך?

נהדר.

תראה, אתה נכנסת לתפקיד ואני זוכרת בדיון שהתקיים בוועדה – אפילו לא ועדת הכלכלה, זו הייתה הועדה המיוחדת בראשותו של חבר הכנסת צחי הנגבי, אתה אמרת לנו לפני פחות משנה שנדרשות לפחות שנה וחצי כדי להעמיד את התאגיד הציבורי החדש - - -

את התשתית.

את התשתית, להעמיד את התשתית על רגליה. קודם כל נתחיל מן השאלה המקדמית, לפני שתענה על השאלות החשובות של חבר הכנסת גילאון, איפה הדברים עומדים היום?

כמו שאמרתי, כשעניתי בוועדת הכלכלה לסידרת השאלות של חבר הכנסת כבל, בראשון באפריל לא יוכלו להתקיים שידורים מלאים בכל הפלטפורמה של תאגיד השידור הציבורי הישראלי החדש, וכרגע מתנהלים דיונים בין משרד התקשורת, משרד האוצר, על כל שלוחותיו, לגבי המתווה שיגלם בתוכו גם את סך האינטרס הציבורי, את רוח החוק וגם את ההתייחסות לעובדים, כשקיימות – נצייר את זה באופן מאוד סכמטי ובינארי, שתי גישות, גישה אחת שאומרת שב-31 למרץ מקימים – מה שלא יקרה, ובונים את התאגיד בהדרגה, כלומר, קיימים רעיונות שנתחיל בשידורי רדיו חלקיים ולאט לאט יצטרפו שאר הפלטפורמות, בתהליך מדורג שיקח שנה, שנתיים, שלש, כי הקמה של גוף שידור היא אירוע מאוד מאוד מורכב - - -

אלדד, לא הבנתי, יפּתח או לא יפּתח?

אני מסביר שכרגע מתקיימים, אני עדין לא יודע, יש שתי גישות, אחת שאומרת שפותחים ב-31 למרץ, גם אם זה מאוד חלקי והגישה השניה אומרת: מחכים עד שיהיו שידורים מלאים.

מי יחליט בין הגישות? רגע, חברים.

זו שאלה משפטית מעניינת, - - -

לא, לא משפטית.

אני לא יודע. לא יודע.

עובדתית, מי אמור להחליט?

עובדתית מי שיחליט זה לדעתי המחוקק שיחליט אם דוחים את יום התחילה או לא דוחים את יום התחילה.

מה זאת אומרת? סליחה, המחוקק אמר את דברו בצורה ברורה, אין יותר ברור מזה, כתוב 'ברחל בתך הקטנה' ראשון באפריל. רק שניה, אלדד, עכשיו אני שואלת, המחוקק אמר את דברו, אין יותר ברור מזה, אתה נמצא בעמדה המקצועית, אתה מנכ"ל התאגיד הזמני, נכון?

כן.

אתה יודע להגיד הכי טוב מכולנו פה בחדר האם יש אפשרות לפתוח או האם אין אפשרות לפתוח.

אז כמו שמוגדר החוק על פי תכולתו הנוכחית, אי אפשר לפתוח, - - -

או.קיי.

זה מאוד ברור - - -

אני מניחה שאמרת את זה ובישרת את הנתונים הללו למנכ"ל משרד התקשורת ולשר התקשורת בעצמו.

שר התקשורת לא, אין לי אתו קשר ישיר, אמרתי את זה גם ל - - -

אני מניחה שהוא מתפקד כשר התקשורת כמו שהוא מתפקד בהרבה דברים אחרים ויש לו.

מסרתי את עמדתי המקצועית גם למשרד התקשורת וגם למשרד האוצר ובימים אלה מתקיימים דיונים, האם ובכמה לדחות את יום הפתיחה.

מתי תהיה תשובה?

אני מקווה שבשבועיים הקרובים, כדאי שזה לא יקרה ב-31 למרץ.

אני לא מבינה, הם לא מעדכנים אותך על בסיס שוטף?

מעדכנים אותי על בסיס שוטף, אל"ף, אנחנו מנהלים דיונים שוטפים אבל עדיין לא התקבלה החלטה. אני מציג להם את האמת המקצועית ולא מסתיר שום דבר, הכול שקוף - - -

שניה, נציג משרד התקשורת, מי? שם ותפקיד, בבקשה.

שמי אבינועם רוזנבאום, אני יועץ למנכ"ל משרד התקשורת.

מתי תתקבל החלטה?

ממה שידוע לי - - -

לא, לא, לא, לא, לא, סליחה, סליחה. מגיעים לוועדה לביקורת המדינה והתשובות "ממה שידוע לי" הן לא תשובות רלבנטיות. מגיעים לכאן עם תשובה. ואם אתה צריך - - -

תשובה חד-משמעית והחלטית אין לי.

אז אני אגיד כזה דבר. אני מבקשת שתצא, תנהל שיחה עם המנכ"ל, שאתה היועץ שלו, תבקש ממנו תשובה לשאלה מתי תיפתח הרשות לשידור ציבורי, החדשה. תודה. כן, בבקשה, אילן.

גבירתי, אני מאוד חושש שכתוצאה מן הדברים שנאמרים כאן אנחנו לא נגיע לתשובות. אני רוצה לדעת כמה אנשים יודעים מה הולך להיות עם גורלם, בתאריך כזה או בתאריך אחר, ולכן השאלות שלי ממוקדות מאוד מאוד מאוד. אני לא רוצה שום הסחה כאן. "אולי", "בערך", "בטוח", "לא בטוח", "מבקש עוד ארבעה תאריכים", הדיון היום ממוקד בעניין של מינויים של עובדים, של ניגודי אינטרסים, של השכרת מקומות, של עלויות, כמה עולה, מי משלם כמה ולמה, ומי מקבל כמה ולמה, ולכן אני חוזר לשאלתי הראשונה: כמה מן האנשים כאן יועסקו בתאגיד החדש וכמה פנו, בדיוק כמו ששאלתי אותה ולכן, אני חוזר על שאלותיי, לכמה עובדים פניתם? מה המספר? בוא נענה תשובה לשאלה.

לא, לא, הוא יודע, תאמינו לי, אם יש חבר כנסת שיודע לשאול שאלות וגם לקבל תשובות אז זה חבר הכנסת אילן גילאון. תנו לו, הוא עושה את זה נהדר. כן, בבקשה.

תודה, חבר הכנסת גילאון, אני אענה על כל שאלה, לא צריך לעשות את זה בצורה כל כך, באמת, אני, העניין שקוף לגמרי, הכול בסדר.

אני לוקח את זה חזרה. זו בעיה של הפנים שלי, אני לא רע - - -

אני פשוט לא רואה טוב אז אני שומע חזק.

אני זה אני.

בסדר, בשינוי החקיקה שהתחולל בספטמבר חל גם שינוי מבחינת האופן והתפיסה של קליטת העובדים. בחוק המקורי הוגדר שיש שתי קבוצות של עובדים שהן כתובות במכרז. האחת היא עובדי רשות השידור ועובדי הטלוויזיה החינוכית והקבוצה השנייה היא עיתונאים. בחקיקה השנייה הוגדר שבעצם, לתאגיד, למנכ"ל הזמני, יש סמכות לקלוט ארבע מאות עובדים. כל הארבע מאות הם ללא מכרז אבל, בתנאים ושוויוניים שהוגדרו, שהייתי אמור – ועשיתי את זה, להתייעץ עם נציב שירות המדינה. הכללים השוויוניים והשקופים נמצאים באתר התאגיד כיאה וכראוי - - -

קראנו את זה, אני שואל את השאלה על כמה עובדים.

חכה שניה, בהינתן השינוי בחקיקה יצרנו פנייה כללית, לא פניה ספציפית לעובדי רשות השידור ועובדי החינוכית. באתר התאגיד פורסמו מעל מאה סוגים של משרות, שכל מי שרצה - - -

באופן ספציפי - - -

לא, לא, לא.

כל ה - - -

כן, כן, כי זה היה, כי זו הייתה רוח החוק ואני אזרח שומר חוק, זו הייתה רוח החוק שהתקבל בספטמבר. החוק דרך אגב, מגדיר שעד יום התחילה, המנכ"ל הזמני צריך להעביר רשימה של 25% עובדי התאגיד - - -

לפחות.

לא, בחוק לא לפחות - - -

לא, לא, לא.

לא נכון, זה נגיש - - -

לפחות.

לא, לא.

אנחנו דנו בזה - - -

בסדר.

לא, לא, לא, שאנשים פה יקפידו בפרטים כי אני אומר את האמת אז שאנשים - - -

אני עוד לא שמעתי את המספר, כמה מתוך אלה הם אנשי רשות השידור?

רגע, רגע, - - -

אתה מדבר על אותן מודעות שפירסמתם, המאוד, אם יורשה לי, מאוד "ווירדיות" מבחינת הדרישות, שמצד אחד אתם מחפשים אנשים שעובדים רק בשכר מינימום או שמצד שני אתם רוצים להכניס מי ש - - -

חבר הכנסת גילאון, האמירה הזאת לא מקובלת עליי, לא, לא, לא, אני וכל עובדי התאגיד שגוייסו עד כה הם אנשי מקצוע, יכול להיות שיש ביקורת, יכול להיות שדברים לא נעשו בצורה מושלמת אבל הכול נעשה בלב תם ובמקצועיות. אנחנו גם מתקנים, קיבלנו כמה הערות במעלה –או במורד הדרך, לגבי שינויים ועשינו אותם. ואנחנו קשובים. ונעשה. אין פה שום אג'נדה או מחשבה רעת לב, אין פה שום ניסיון, הניסיון פה הוא באמת לגייס את האנשים הכי מתאימים והכי טובים שיש לתאגיד. עכשיו, בואו נתקדם - - -

יש פה - - -

לא בטוח.

אני בטוח.

גבירתי, גיברתי, תמנה, תמנה, אני מבקשת ממך, רק שניה, חבר הכנסת יונה, רק שניה, הוא היה באמצע משפט, בואו נכבד את זה.

אני אשתוק כי אני לא רוצה להפחיד - - -

אלדד, בבקשה.

בעצם עשינו פנייה כללית אבל כן התבקשו אנשים להגיד אם הם מעובדי רשות השידור או מעובדי החינוכית, כי אנחנו יודעים שעד יום התחילה צריך להעביר רשימה של 25%. אני אציין בסוגריים שגם זה בעייתי, כי יש שני גורמים שאמורים לאשר את שיא כוח האדם של התאגיד, כרגע שיא כוח האדם של התאגיד, על פי עבודות שעשינו עומד על 853 עובדים. מי שאמור לאשר את המספר הזה הוא שני גופים, האחד הוא המועצה והשני הוא אגף תקציבים.

המועצה מונתה by the way?

אתמול, מונה היו"ר, אתמול - - -

לא, לא מונה.

לא היו"ר, המועצה.

המועצה – זה אני לא יודע.

רגע, רגע, רגע, אלדד, אני לא הבנתי את התשובה. מונתה מועצה?

להבנתי לא.

להבנתך לא.

אני לא קיבלתי שום הודעה שהמועצה מונתה.

איפה הנציג של משרד התקשורת? כי אני זוכרת שפילבר הודיע שאם יעבור התיקון לחוק שהוא ביקש בספטמבר, אז תמונה המועצה. כן, אלדד.

אז שיא כוח האדם, אמנם ממנו ה-25% האלה עדיין לא קיימים, אבל אנחנו עובדים לפי המספר הזה פחות או יתר ועכשיו - - -

בקיצור, לא פניתם לאף אחד, אין אף אחד.

לא, זה לא מדויק - - -

אולי תגיד לי מספר.

על פי כללי הסדר, נמצאת אתנו גל, סמנכ"לית משאבי אנוש.

תקשיב, יש לי עוד שמונה עשרה שאלות רק אליך.

בסדר, אתה רוצה שאני אענה?

בסדר, הנה, הנה, היא תתן את התשובה.

מה שנקרא, איך שהוא אומר, הצ'ופצ'יק של הקומקום.

אני חייב להעיר - - -

שם לפרוטוקול.

לא נעשו פניות ספציפיות לעובדי רשות השידור, רק להעיר, - - -

רגע. חברים.

לא, מה פתאום, "יש לי שמונה עשרה שאלות".

לכמה עובדים - - -

אפס.

חברים, חברים, חברים, משה, משפט.

חייב להעיר הערה בקשר למה שאלדד אמר, לגבי תיקון החוק שעבר בספטמבר עם הקליטה של 400, שאיפשרו לקלוט 400 עובדים ועל זה היינו בדיון אצל יושב ראש ההסתדרות ושם גם נאמר, גם לאלדד וגם לשלמה פילבר מנכ"ל משרד התקשורת, שאבי ניסנקורן בזמנו, עשה 'דיל', בוועדה, כדי לאשר את הדבר הזה והכוונה הייתה, שארבע מאות העובדים האלה ייקלטו קודם כל מתוך הרשות הקיימת, כדי שיהיה קל יותר לערוץ החדש לקום. כי פה יש עובדים מקצועיים, שעושים את העבודה, מתוכם, מתוך הכמות של עובדים, קרוב ל- 1,700 עובדים לבחור 400 עובדים ואיתם להתחיל להריץ את התהליך.

זה נכון.

מה שנעשה בפועל - - -

אני הייתי בחדר.

אני לא הייתי בחדר.

ב'תכלס', מה שקורה היום, זה שאף עובד רשות שידור, עד לרגע זה, לא נקלט ועד עכשיו, אם אני לא טועה נקלטו קרוב למאה תקנים, ובעצם, זה דבר שיוצר לנו בעיה גם בתוך המשא ומתן.

רגע, משה, מאה תקנים נקלטו, אלדד?

לא, ממש לא נקלטו. כרגע - - -

אז אתם רואים? אם אתם תענו בצורה מסודרת אז יותר קל, אז אני רושם לעצמי - - -

רגע, אבל הוא אומר שלא נקלטו.

אבל אני רוצה את התשובה הזאת ממנו.

חברים, אתם סתם מבלבלים. משה, אתה עכשיו זרקת מאה, הוא אמר אפס, תחליטו.

זה על סמך - - -

אני רוצה לשמוע את סמנכ"לית משאבי אנוש, בבקשה. רק שניה חבר הכנסת יונה.

לא, הביטי, יש כאן איזושהי שאלה שהיא חייבת להישאל, בהקשר הזה באופן ספציפי, כי אם – אני שואל אותך, אלדד, אם המכרזים מופנים באופן כללי החוצה, מהו המנגנון שבאמצעותו אתה יכול להבטיח, ואפילו אם נגיד, שהסכמת רק ל- 25%, מה המנגנון? כי אם אנשים פונים - - -

אני רוצה לשמוע.

מאוד פשוט - - -

בבקשה, גבירתי הסמנכ"לית.

שלום לכולם. שמי גל שטרנברג, אני סמנכ"לית משאבי אנוש. אני אשת מקצוע, כל חיי הבוגרים עסקתי במשאבי אנוש. יכול להיות שחלק מן הדברים אני עדיין לא מכירה אבל יש לי קולגות, גם ברשות השידור, אני מקבלת את הפידבקים ואנחנו מתקנים. אני לא חושבת שצריך בכלל, קודם כל, כל הטונים והכעס, אנחנו - - -

גל, בואי, לא, לא, לא בשוק, סליחה, סליחה, אדוני, אדוני, תמנה.

אל תגידי לי כך, - - -

בואי תעבדי במקומנו, - - -

פרס ישראל מגיע לנו. פרס ישראל מגיע לנו, איך שאנחנו עובדים.

זיקי, תרגיעו.

תמנה.

מה זה, מה זה "תוריד את הטונים"?

סליחה. זיקי. רגע, סליחה, סליחה, סליחה.

המטרה שלנו - - -

אני רק מציעה, גבירתי, לא, תקשיבי, אני רק מציעה. אני רק מציעה. אנחנו לא כאן כדי לדבר על ההיבטים החברתיים של העניין. ביקשנו לקבל עובדות.

אז אני רוצה להגיד. קודם כל, האג'נדה שלנו היא לבנות תאגיד שמבוסס על ערכים - - -

גבירתי.

הזמן שלנו מוגבל. שקט.

אנחנו לא בישיבת אוירה כאן, אנחנו בישיבת שאלות ותשובות, זה הכול. המטרות הובררו, העמדות הובררו.

רק אחד - - -

לא, אני לא רוצה - - -

האם עד עכשיו את נותנת לי תשובה לשאלה?

שניה.

אדוני, גבירתי, אני רוצה תשובה.

אני אומרת לך את התשובה.

בבקשה.

מבחינתנו, אנשי רשות השידור הם מועמדים לגיטימיים לחלוטין, יש בהם אנשים שחיוניים - - -

כמה כאלה התקבלו עד עכשיו וכמה בסך הכול עובדים?

רק רגע.

אפשר לשמוע את התשובה לזה?

תהליך - - -

לא מעניין אותי.

תהליך המיון שלנו מתחיל מגיוס מנהלים, אנחנו עושים top-down. עד היום אנחנו גייסנו בסך הכול 33 אנשים, מנהלים, שנקלטו. 11 מנהלים ואנשים שהם בתפקידים יחודיים שחיוניים להקמה, או.קיי? כמו מנהל הקמה. בסדר? מתוכם 11 הם מרשות השידור והטלוויזיה החינוכית. עכשיו, אנחנו פירסמנו - - -

איזה תפקידים? רק תפרטי.

זה יכול להיות עורכי דין, זה יכול להיות - - -

מה "יכול להיות"?

אני אומרת, - - -

שקט! די, נו. איזה תפקידים? 11 זה לא אלף.

קודם כל נתחיל מסמנכ"לים, יש לנו שלושה סמנכ"לים ב'מדיו' שהם מרשות השידור.

בפירוק.

תמנה, "תודה על ההערה החשובה". כן.

יש לנו עורכי דין, - - -

כמה?

להקריא את כל ה - - - ?

תקריאי הכול.

לא, אין פה הפתעות, זו ועדת ביקורת המדינה.

אם אפשר שמות זה גם יעזור כדי שנדע - - -

תמנה, לא, לא נותנים שמות.

אז איך נדע אם הוא עובד רשות או לא עובד רשות?

מה זאת אומרת?

עובד רשות זה לא - - -

אני מתכוון להאמין להם אבל בינתיים עוד אין תשובות.

רגע, - - -

לא ,לא, לא, אילן, קיבלתם את כל התשובות.

היא מקריאה, מקריאה.

התשובה היא 11, 0, או - - -

אילן, אילן.

11 מתוך 33 הם עובדי החינוכית או עובדי רשות השידור. זה המספר.

מקריאה את התפקידים שלהם.

תנו להם לדבר.

יש לנו מנכ"ל, סמנכ"ל רדיו, יועץ משפטי, יועץ - - - למנכ"ל, סמנכ"ל טלוויזיה, יועצת מחקר, מנהלת לשכה של המנכ"ל, עוזרת בלשכה של המנכ"ל, עוד עוזר למנכ"ל וסמנכ"ל המדיה בערבית. יש שתי מועמדות מרשות השידור שעדיין לא נתנו לנו תשובה לתפקידים אדמיניסטרטיביים ועוד שלושה אנשי משאבי אנוש, שאנחנו מחכים לרגע הנכון, גם מבחינת הרשות, כדי לקלוט אותם. אני נמצאת בשיתוף פעולה ובתיאום מלא עם ההנהלה ברשות ויש תיזמון, מאחר ויש אנשים שזקוקים להם ואי אפשר לשחרר ברמה המיידית.

בקיצור, כרגע מדובר ב-33, 11 מתוכם הם עובדי רשות השידור והחינוכית ואני רוצה רק לענות תשובה, איך אנחנו יודעים בסופו של דבר לגבי ה-25%, אנשים צריכים להגדיר מראש אם הם עובדי רשות השידור והחינוכית, וכך נדע ונגיע ליום - - -

זו כנראה הבעיה.

צריך צעד שהוא פרואקטיבי, למה אני מתכוון, זה לא שאתה עומד שם ואתה פסיבי ואתה אומר: בוא נראה איך אתה ממלא את המיכסה, אלא אם אתה צריך - - -,אם אני טועה, אתה צריך להיות פרואקטיבי בכך שאתה אומר: איך אני ממלא את המיכסה הזאת, המינימום של 25% למרות שאני חושב שכאן נאמר, שבהסכם עם יו"ר ההסתדרות, אז דובר כבר על 50% - - -

לא, לא.

פחות.

אני רוצה להוסיף שבימים אלה - - -

אלדד, ברשותך, לשאלה שלי, איך - - - בדעתך לעשות צעד אקטיבי - - -

יונה, לאילן יש עוד שאלות. אבל הוא זימן את הדיון.

בסדר, אני אעשה את זה, את מה שהתכוונתי - - -

אילן, האם - - - את השאלה הזאת, שהיא לא רלבנטית?

היא רלבנטית והכול רלבנטי, אני אשאל את כל שאלותיי ואתם תבחרו ממילא לענות על מה שאתם - - -

לא, הם צריכים לענות על הכול.

אין סיכוי, את רוצה לסיים את הדיון בשתים-עשרה.

אני לא רוצה, אני צריכה.

את צריכה, לכן אני רוצה לשאול, סליחה גבירתי.

הדיון הבא, אילן - - -

אנא רישמו לפניכם, מה שלא תספיקו אני מבקש לקבל בכתב. חשוב לי מאוד - - -

אילן, אבל אנחנו נקיים דיון עם שר התקשורת, מה הבעיה? כן, בבקשה. שאלה נוספת, אילן.

כמה עובדים מועסקים היום על ידי התאגיד? אני מבין 33?

כן.

זוהי התשובה. מהם הסכמי השכר מול העובדים בתאגיד כיום?

כיום הסכמי השכר הם הסכמים שנסגרים, אנחנו עובדים כמובן עם - - -

יש דרגות שכר?

לא, כרגע, בשלב הזה, זה נעשה מול הממונה על השכר, - - -

עובדים צריכים - - -

רגע, יש חוזים אישיים כרגע ו- - -

או.קיי. אז ענית לי על השאלה הבאה. באתר התאגיד פורסם כי יש מישרות, סליחה, מהי המשמעות של התפקידים שפורסמו באתר התאגיד כמו "מנהל ורכז יחסי עבודה ובקרה"?

מה המשמעות?

כן, מה זה הדבר הזה?

מהם התפקידים האלה?

מהם התפקידים האלה?

קודם כל גויס רכז בקרה.

מה זה רכז בקרה?

רכז בקרה בעצם תפקידו לשמור שנעמוד בתקציב השכר ועלויות השכר, אל מול מודל השכר שאנחנו בעצם מקבלים עליו אישור מן הממונה על השכר, יש פה את טל, שהוא בעצם עזר לנו לבנות את המודל.

אתה מן הממונה על השכר?

כן.

הרכז הזה הוא בעצם מהנדס תעשייה וניהול, הוא עובד גם על נוכחות, על שעות נוספות, על בקרה של כל טרנזקציה וכל פעילות הקשורה לכוח אדם, אנחנו כבר מעכשיו עושים בקרה על עלויות שכר ועל שיטות העסקה - - -

אני לא הבנתי, באמת, תסבירי פשוט שאפילו חבר כנסת יוכל להבין את מה שאת אומרת.

התפקיד שלו לעשות בקרה על כל התשומות והתפוקות, שעות עבודה, שעות נוספות, היקפי מישרה, עלויות השכר, כל הסוציאליות, כל מה שקשור, אל מול מודל השכר - - -

אין מודל שכר עדיין.

יש מודל שכר בהתהוות, זה נמצא כרגע, - - -

אנחנו כבר במצב כרגע לפני שהוא סופי.

או.קיי., אני מודה לך. באתר התאגיד פורסם כי כל המשרות עוברות תהליך מיון על ידי חברת "קינן-שפי" האם חברת "קינן שפי" נבחרה על ידי מכרז? מה עלות ההתקשרות מולה?

מי אדוני? שם ותפקיד.

אני אביגדור דנן, אני נותן יעוץ משפטי - - -

רגע, האם אתה לא היית היועץ המשפטי של הטלוויזיה החינוכית?

אני עדיין.

האם אין בזה, זאת אומרת, יש לי שאלה - - -

להיפך, זה מישהו מבפנים.

נכון, החוק - - -

פתאום יש ניגוד עניינים?

לא, לא, לא, שאלה של, להיפך, אני מאוד, בסדר, אין בעיה, לא, הוא, יש גם בעיה - - -

כל מי שבחדר - - -

לנו יש גם בעיה - - -

תמנה, תמנה.

11 מעובדי התאגיד לא מקבלים משכורת דרך אגב.

רק שניה, אני אנגב את הדמעות.

תמנה.

הציניות היא לא במקום, באמת.

מצטערת אבל, אתה יודע, אני עובדת תהליך מאוד כואב.

אני לא חוקקתי את החוק הזה, גברת.

תמנה.

תמנה.

אני יודעת, אני יודעת, גם אני לא אבל שנינו שותפים לו.

אני, תפקידי, civil servant, תפקידי ליישם - - -

תמנה.

גם אני civil servant, - - -

חברים, יש פה יושבת ראש - - -

תמנה, מה קורה?

מי שלא - - - שייצא.

די, מה זה?

אני רוצה ברשותכם להשיב. כל תהליכי הרכש מן הסתם, בתהליך ההקמה, כשתאריך היעד היה מאוד מאוד קרוב, היו צריכים להיות תהליכים יעילים וזריזים. השתמשנו בתקנות שקבועות בתקנות חובת המכרזים, יש לנו יעוץ משפטי מאוד מאוד טוב ואיכותי בכל הנוגע למכרזים. מה שעשינו, לשאלתך לגבי "קינן-שפי" פנינו למאגר החברות שזכו במכרז המרכזי של נציבות שירות המדינה, ועשינו הליך "תיחרור" מהיר בין שלש החברות הגדולות, אלה חברות רציניות, "פילת", "קינן-שפי" וכרגע עוד אחת, "אדם מילֹא", חברות מאוד מאוד רציניות, פנינו אליהן לפני כן, אמרנו להן, סיפרנו להן, הסברנו להן את הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים ואמרנו להן שאנחנו יוצאים לתהליך "תיחרור" מהיר, והם הסכימו –שלושת המנכ"לים של החברות הסכימו ל"תיחרור" המהיר הזה, עשינו תחרות, זכתה החברה שזכתה, ואת זה מותר לעשות לפי תקנות חובת המכרזים, מותר לתאגיד סטטוטורי לפנות לחברות שזכו במכרז מרכזי של החשב הכללי. זו הערה - - -

וזה מה שעשינו.

מה העלות של ההתקשרות?

העלות היא נגזרת של מה שנזמין. יש פה את סמנכ"ל הכספים שמכיר היטב את הצעת המחיר אבל בעקרון העלות בסוף תיגזר ממידת הזמנת השירותים מאותה חברה.

זו עלות של - - -

לא, לא נסתפק בתשובה של - - -

תשובה. אתה עונה לי כמה עולה קילו פירות?

שלום, שמי רן היילפרן, סמנכ"ל הכספים. העלות מבין שלושת החברות, ההצעה שהייתה זולה משמעותית בסדר גודל, הייתה של "קינן-שפי" ולכן בחרנו בה. מדובר בעלות של בערך 5,000-6,000 שקל לכל משרה. זאת אומרת, גם אם מראיינים מאה איש לאותה משרה העלות היא בסוף לגיוס, במידה והגיוס הצליח העלות היא בין 5,000-6,000, זה תלוי בסוג המשרה.

ואם לא הצליח?

אם לא הצליח אז לא משלמים.

עוד שאלות?

אין לי מושג, אני לא יודע אם זו תשובה טובה אבל אני אבדוק את עצמי.

מה שמקובל בשוק, דרך אגב, זה משכורת לשנה, זה משמעותית הרבה יותר זול ממחירי השוק.

ברור לי שצריך לעבוד עם הדבר הזה - - - . עכשיו יש לי שאלות לכנ"ר.

נציג הכנ"ר.

כן אדוני.

שם ותפקיד.

שמי בנצי פייגלסון, אני היועץ של הכונס הרשמי.

תודה.

גם נמצאת אתנו פה רונית.

רונית, נעים מאוד. אני מעדיף להקריא לכם את כל השאלות - - - .

תרשמו ולענות אחת אחת.

האם היו עובדי רשות השידור שהכנ"ר החליט לתת להם חוזה אישי בזמן הפירוק? האם עובדים חדשים התקבלו לעבודה ברשות השידור בחוזים אישיים בזמן הפירוק? האם משרד האוצר יודע על כך, אם היו? האם פרופסור דוד דן ערך מכרז או 'קול קורא' במינויים הבכירים להנהלת הרשות, כדוגמת מנכ"ל, מנכ"ל רדיו, משנה למנכ"ל, מנכ"ל כספים ורואה חשבון? מהו השכר שמקבלים בעלי המשרה הבכירים ברשות השידור שמונו על ידי הכנ"ר? מה היה הליך בחירת יונה ויזנטל, ברי בר ציון, רונית בראון, שאול צמח, רוני, בני ועוד מנהלים שהובאו לאישור בית המשפט לפירוקים? האם הם נבחרו לאחר שפורסם 'קול קורא' במכרז כאמור, זה כבר שאלתי, האם יש מנהלים מתוך אלה שעובדים בתאגיד הישן שנבחרו לעבוד בתאגיד החדש? איך זה מסתדר שהם ממשיכים לעבוד בשני התאגידים בעת ובעונה אחת במידה וישנם? איך נבחרו הפקות המקור שאישרתם מאז נכנסתם לתפקיד? כמה כסף הושקע בהפקות המקור? מי מתקצב את העברת הרדיו מתל אביב? הבנין הזה של ynet, האם הוא נסחר במכרז? בעבר דובר על הטלוויזיה החינוכית, למה זה ירד מן הפרק? מי עורכי הדין שעוסקים בתהליך הזה? האם הוטל על מישהו ברשות השידור לאתר מבנה חדש לתאגיד השידור הציבורי? קיבלנו מידע שעובד רשות השידור הודיע לבעלי בנין ynet בתל אביב, שהתאגיד יעבור לשם. האם התאגיד נכנס להתקשרות עם בנין ynet ובעליו – "אמות השקעות"? מה היה החלק של רשות השידור בהתקשרות הזאת? איך ולמה נבחר בנין ynet בתל אביב? האם נעשה 'קול קורא' במכרז פומבי? איך נציג בעלי הבניין יודע מראש, ידע מראש על תוצאות ועדת המכרזים כפי שפורסמו בעיתונות? ואנחנו נסתפק בזה, יש עוד שאלות אבל בוא נתחיל מהסוף להתחלה.

נתחיל, נשתדל להשיב על כל - - -

ידוע ש ynet עצמה עברה ל'ראשון' כי היה להם יקר.

אדוני, אני אשתדל להשיב על כל השאלות, על חלק מהשאלות כמובן לא יהיו לי תשובות כי השאלות לא נמסרו לנו מראש, מה שהמידע ברשותי אני אשיב לאדוני. לגבי העסקת עובדים חדשים אני אפנה את אדוני לחוק תאגיד השירות הציבורי הישראלי החדש 2014, שם סעיף 106 מאפשר למפרק לקלוט עובדים חדשים. לא נקלטו כמעט עובדים חדשים למעט אישור שניתן על ידי המדינה כמתקצבת ואישור בית המשפט של פירוק, בהתאם לחוק ההעסקה לקלוט עובדים חדשים. לכן, כל קליטת העובדים, ביניהם המנהלים שהזכרת, יונה ויזנטל או ברי בר ציון או מנהלים אחרים, נעשתה באישור בית המשפט ועל דעתו וכמובן שהמדינה צד להליך. כל מי שרוצה להשיג על החלטות בית המשפט יינתן לו יומו בפני בית המשפט להשיג ולפנות וכו', כל המינויים אושרו על ידי בית המשפט.

זה רק - - -

אני חושב שהתשובה הזאת - - -

לא, אדוני, זה שבית המשפט אישר גם לי ידועה, הנתונים ידועים לי, שאלתי מה היה התהליך. האם היה 'קול קורא' או לא היה?

אדוני, לגבי 'קול קורא' להעסקת מנהלים לתקופה שרשות השידור נמצאת בפירוק, אני לא חושב שזה רלבנטי - - -

יש כאלה שהם גם - - -

לא, אדוני, ברגע שהתהליך נכנס, החוק חייב אותנו למנות מספר בעלי תפקידים, פעלנו, הכול היה בשקיפות מול בית המשפט, הכול מפורסם באתר שלנו, אני מפנה את אדוני לאתר, יכול לעיין בכל הבקשות ולראות את האישור שניתן ואת הבקשות שלנו, עם הנימוקים להעסקה והכול אושר על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים. זה, אני חושב, נותן תשובה לאדוני לגבי כל השאלות - - -

לא, לא, לא, אבל - - -

אבל הוא שאל שאלה פשוטה.

מה שבית המשפט עשה גם אני יודע.

שאל שאלה פשוטה. האם היה 'קול קורא' להעסקת - - -

לא, אין פה, זה לא ענין - - -

אין בעיה - - -

סליחה, גבירתי, גבירתי יודעת שהחוק הזה חוקק עם תאריך תפוגה, אנחנו - - -

אדוני, לא ביקשתי הסבר על תהליך חקיקה - - -

אתה לא רוצה? אתה רוצה שאני אשיב אז תן לי להשיב.

אתה לא עונה על השאלה.

אם אתה לא רוצה שאני אשיב אז אני לא אשיב.

באמת? אז אל תשיב.

אז אם אתה רוצה, שאלת אותי.

נשאלת שאלות ואתה עונה על השאלות.

אני אענה על השאלות - - -

אתה מסביר מה שאתה לא נדרש להסביר. מה בית המשפט קבע ידוע לנו, מה היה התהליך ידוע לנו, שואל אותך שאלה פשוטה לגבי 'קול קורא' או מכרז או אחר, איך זה קרה - - -

לא נעשה 'קול קורא' למינוי הזה כי אלה מינויים של כמה חודשים, היו אמורים להיות, היו מינויים זמניים וכך נעשה באישור בית המשפט כמצוות המחוקק.

טוב, תודה, הלאה. זו התשובה. התשובה הבאה.

לגבי מנהלים שנקלטו, אין לי את הרשימה, אני יכול להצביע על עובדים שכרגע קיימים היום, למשל, יושב אתנו פה מנהל קול ישראל שמואל אלקבץ, שכבר מקבל את תאגיד הרדיו, מנהל הטלוויזיה בערבית יאסר עטילה שנקלט, חוץ מזה אולי מנהלת משאבי אנוש יכולה לפרט מי המנהלים כרגע ברשות השידור שהתקבלו לעבוד בתאגיד השידור הישראלי החדש.

לגבי הפקות מקור, יצא 'קול קורא' מסודר בשעתו על ידי המנהל המיוחד הקודם, יונה ויזנטל, בשעתו ניתן לנו תקציב על ידי משרד האוצר, פעלנו להוצאת 'קול קורא', נבחרו הפקות איך שנבחרו באמצעות ה'קול קורא' וחלק שודרו. לצערנו, משרד האוצר, כמו שידוע לאדוני – ישבת בדיונים בוועדות וראינו אותך שם, משרד האוצר עצר את התקציב להתקשרויות חדשות להפקות לצערנו, וברגע שאין לנו כסף אנחנו לא יכולים להתקשר עם - - -

מה היא ועדת אלקטורים?

היתה בשעתו, כחלק מן התהליך של 'קול קורא', כדי למיין את ההצעות שהתקבלו נבחרו אלקטורים והם בחנו את ההצעות.

לגבי התקשרות עם מבנה ברחוב קרימינצקי שבשעתו ישבה שם חברת ynet ועברה לראשון לציון, גם ההליך הזה אושר על ידי המדינה, על ידי פרקליטות המדינה, נציגי משרד האוצר, הובא לפתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים וניתן אישור להתקשרות עבור המתחם הזה. ואכן, קיבלנו לפני ימים אחדים את המתחם הזה, המתחם הזה כרגע - - -

אתה שוב מתחמק מלענות.

אני לא מתחמק, אדוני, יש סדר, המחוקק - - -

לא דיברתי על הכשרות המשפטית של התהליך, אני שאלתי מה היה התהליך ואיזה הגיון היה בתהליך.

בתהליך נבדקו - - -

מדוע ynet יוצאת מן המבנה ועוברת ל'ראשון' ואתם בוחרים את המבנה היקר הזה כאשר בעבר דובר על הטלוויזיה הלימודית?

אדוני, בשעתו נבחרו וישבו אתנו גם בשעתו גם צוות התאגיד הציבורי - - -

את זה - - -

ישבנו במסעדה, בחנו ונבחנו מספר רב של מקומות חלופיים, בסוף נתכנסה ועדה, ישבו, בחרו את המתחם הזה כי הוא התאים לצרכים של רשות השידור בפירוק, וגם מסתבר שהוא מתאים לצרכים של התאגיד הישראלי החדש, שהולך לשבת שם בשעה שהוא יקום, אולי אפילו כבר בימים האלה, קיבלנו את הנכס, אנחנו פועלים לבצע בו התאמות עבור תאגיד השידור הציבורי הישראלי, ולכן, הנכס הזה משמש, אושר כדין וגם פה למיטב הבנתי, יפעל תאגיד השידור הציבורי הישראלי מחדש.

אתם עוברים לשם, אלדד?

כן, בעצם מה שקרה זה שהתאגיד עסק במקביל בחיפוש, ברור לגמרי שהמשכן הקבוע צריך להיות בירושלים אבל גם נהיר לגמרי שצריך להיות איזשהו מרכז בתל אביב, וברור שהוא צריך להיות הרבה יותר קטן ממה שיש כרגע בשרונה אבל, כן, צריכים מרכז בתל אביב וקיבלנו החלטה שגם האינטרס הציבורי וכספי ציבור היו חלק מן ההחלטה, שבמקום לחפש במקביל, שרשות השידור בפירוק תכין מתחם משל עצמה בתל אביב והתאגיד יכין מתחם משל עצמו, אז התקשרנו עם רשות השידור בפירוק והתאגיד ייקח עליו את המחוייבויות של המקום הזה, כדי שבאמת לא ייחשבו שני מקומות אלא מקום אחד.

שאלה רק, שאולי תדע להשיב עליה כי לא שמעתי תשובה מנציג הכנ"ר, לעניין המתחם של החינוכית, למה זה לא הסתייע שם?

זה לא הסתייע משני טעמים. הטעם הראשון הוא שעובדי החינוכית הם עובדי מדינה, איתם בכלל עוד אין הסדרה לגבי פרישתם, לעומת עובדי רשות השידור שאתם יש הסכמים חתומים וכתובים, אז בגלל שעובדי החינוכית הם עובדי משרד החינוך, איתם הליך ההתדיינות וסגירת היחידה הוא הליך שונה והרבה יותר מורכב, הוא טרם נסגר, אז הסיבה הראשונה הייתה שההסתדרות והעובדים התנגדו שהתאגיד יישאר שם כל עוד לא נסגר אתם הסכם המשא ומתן, והסיבה השנייה היא שהתאגיד הוא תאגיד סטטוטורי כלומר, תאגיד שהוא מחוץ למדינה, כלומר, שגם אם היה נסגר עם עובדי החינוכית, עלות השכירות של המתחם של החינוכית היתה לאין ערוך ולאין שיעור הרבה יותר גבוהה מהצרכים, בגלל שמדובר ב-25 דונם ורק לשם השוואה, "בית אמות" הוא 1,900 מטר אז אלה שני הטעמים שבגללם בסופו של דבר זה לא הסתייע.

תודה. נציג מנכ"ל משרד התקשורת. שתי שאלות. אל"ף, האם יש כבר צפי, - - -

כן.

תאריך קבוע?

כן, המנכ"ל ביקש ממני להודיע שמחר אמור להיערך דיון עם אנשי התאגיד ועם האוצר, תוך שבוע גג עשרה ימים, תצא עמדה סופית לגבי המשך הטיפול בכל נושא יום התחילה.

לא הבנתי, עשרה ימים לעבד את מה שיהיה מחר בישיבה?

אינני נביא.

אינך נביא. או.קיי. אנחנו נפנה למנכ"ל משרד התקשורת בעניין הזה והשאלה השניה שאני רוצה לשאול, היא, תראה, היו דיונים בספטמבר 2015, ישב מר פילבר ואמר בקולו – ואם לא הייתי שומעת באוזניי לא הייתי אומרת את הדברים, אמר: בואו, תעבירו את תיקון החקיקה שאנחנו מבקשים כאן ואנחנו, כמחווה, כאילו, הנה, תראו שאנחנו מפעילים את החוק ולא סתם מתקשקשים כאן בוועדות, אנחנו נביא לאישור את מועמדי ועדת קמא למועצת השידור הציבורי. שמעתי כאן הבוקר, בעצב ובתדהמה שחברי המועצה טרם מונו. אל"ף, האם הדבר נכון? בי"ת, מה הסיבה?

חברי המועצה טרם מונו מהסיבה הפשוטה שרק אתמול וועדת קמא אישרה את האישור הסופי לחברי המועצה. חברי המועצה לא נמצאים בידיים שלנו מזה כחודש, אולי אפילו חודשיים כבר.

תגיד לי, אתה צוחק עלי?

למה?

אני אומרת לך מספטמבר, השופט קמא בחן תשעה מועמדים מזמן, מזמן.

גבירתי, אנחנו - - -

בספטמבר אמרתם: נעביר אותם לברנר.

אנחנו ביקשנו, אנחנו לחצנו, המשרד לחץ, - - - חברים מן הלשכה המשפטית שיכולים להעיד על זה, לחצנו על הועדה, על ועדת קמא, לשחרר כבר את המועמדים, הם לא ישבו על המיונים.

לא קמא, ברנר.

ברנר. גילה. היה קמא והפך לגילה. אנחנו ביקשנו מהם - - -

אפילו את השופט קמא ייאשתם.

זה היה ברנר.

באמת, זה "אין לתאר". אמרו לנו, כשחוקקנו את החוק: "ועדת ברנר, יקח חודשיים, שומו שמים" כמה זמן עבר מאז?

מן הרגע שאנחנו התחלנו להעביר את כל השמות דרך שרשרת – נקרא לזה שרשרת החיול, דרך רשות החברות, לבדיקה משפטית בתוך משרד התקשורת והעברנו את כל השמות לחברי - - -

מי שמך לעשות בדיקה משפטית בתוך משרד התקשורת? הייתה ועדה, תראה, ההליך היה מאוד ברור, היה יו"ר ועדה, ועדת איתור, שמונה על ידי שר התקשורת - - -

זה לא - - -

רק שניה, לא, לא, לא, אני אלמד אותך מה היה כתוב בחוק. היה יו"ר ועדת איתור שאמור היה להיבחר על ידי שר התקשורת באישור שופט בית משפט עליון, נשיא בית המשפט העליון. הוא היה צריך לבחור עוד שני חברים והם היו אמורים לאתר את המועצה. היו שמות של המועצה, כבר בספטמבר היו שמות וכל מה שאתם הייתם צריכים לעשות זה להיות חותמת גומי, כי כך התכווָנו שתהיו – חותמת גומי. ואז תעבירו את השמות לברנר. וזה לא קרה.

לא היה את - - -

מי אדוני? אתה הדובר? האם יש לך מה לדברר היום?

מה שאומר אבינועם הוא צודק במאה אחוז, את השמות של כל החברים שעברו בוועדת קמא - - -

ממתי אתם מכירים את השמות האלה?

מכירים אותם מזה מספר חודשים.

לא, כמה חודשים? תגיד לי במספר.

הרבה יותר.

כמה? כמה?

שנינו היו באותו זמן פה, כשהאנשים האלה - - -

תן לי, לצורך הסדר הכרונולוגי.

לדעתי, קרוב לשנה?

יופי.

משהו כזה.

יפה. עכשיו קרוב לשנה יש לכם שמות. מה קרה בשנה הזאת?

התהליך נעצר.

למה?

אין לי שמץ של מושג.

אתה הדובר, אתה לא יודע מה לדברר?

אין לי מושג, אני יודע דבר אחד, אני יודע שכאשר השמות האלה הועברו מן האישור אצלכם פה - -

האישור אצלנו?

התהליך - - -

רגע, רגע, אדוני מבולבל. אני לא מאשרת אף אחד.

ניסיתי בסך הכול להבהיר מה שקרה, אני לא הולך להיכנס לעניינים - - -

תראה, אני לא בעימות אתך.

אני גם לא.

אז אני אומרת לך מה העובדות. אנחנו, הכנסת לא מעורבת בדבר ולא בחצי דבר, הועדה לא מעורבת בדבר ולא בחצי דבר, היו שמות, הייתם אמורים להעביר אותם לוועדת ברנר - - -

לא, וועדת גילה, היו אמורים לעבור לוועדת גילה, ברשות השופטת בדימוס גילה - - -

במקום ברנר?

כן.

או.קיי.

היא החליפה אותו. לפי נוהל תקין, ברגע שוועדה כמו ועדת קמא ממנה את המועמדים האלה למועצת התאגיד, אמורים המועמדים, הם ממלאים טפסים - - -

מתי עברו לוועדת גילה?

לפני כמדומני חודשיים או שלושה.

איפה הייתם כל השנה?

איפה היינו כל השנה?

כן.

התהליך נעצר לפני כמה זמן.

למה?

יחיאל, למה, היא שואלת למה - - - ?

אני שומע אותה.

אבל אתה הדובר.

החוק לא, לא, - - -

אהה! החוק. תקשיב.

החוק עבר.

החוק עבר מזמן, ביוני 2014 עבר החוק.

באוגוסט.

אני שואלת אותך, אתה הדובר של המשרד.

אני - - - בשביל לקדם את כל הסיפור.

תקשיב.

טוב, בואו נפסיק - - - אלה את אלה.

חבל שאנחנו, אני אומר לך בצורה ברורה, הגברת יושבת הראש, שהשמות עברו מאתנו אחרי שהם אושרו על ידי הלשכה המשפטית, עשו להם - - - ניגוד עניינים, הם מילאו את כל הטופסולוגיה שהם צריכים, וזה לוקח זמן, הדבר הזה נגמר אצלנו, דחפנו את זה יותר ממה שצריך, זה הגיע לוועדת גילה, זה המתין שם חודשיים כמדומני ועכשיו השמות האלה עלו וברוך השם אתמול אושרו רוב חברי, - - -

מה זאת אומרת "רוב"? האם היו כאלה שלא אושרו?

יש אחד שהסיר מועמדות.

כל מי שעבר אושר.

יש אחד שהסיר מועמדות.

שהסיר מועמדות כי הוא התייאש. ייאשתם אותו.

למה ייאשנו?

כי הוא כבר שנה ממתין.

מה לעשות?

מה לעשות? לעבור.

מנחם בגין - - - שלושים שנה, - - -

זה טבעי?

בוא, בוא תעבוד אתנו, תראה מה זה, בוא תעבוד - - -

כן, חבר הכנסת גילאון.

יונה, אני, חבר'ה, - - -

חברים.

ומדינת ישראל המתיה אלפיים שנה אז תמתין עוד אלפיים שנה, למה לא?

תמנה, תמנה, תמנה, התגעגעתי אבל לא הכול בבת אחת.

אני מודה גבירתי, שבאתי לכאן מבולבל, הדיון היה על נושא המינויים, יצאתי עוד פחות יודע ועוד פחות מבין ממה שידעתי קודם. ואני חושב שיש כאן מסך הסחה גדול, למשל, בשאלות הראשונות לא הבנתי כמה אנשים הגישו את קורות חייהם מתוך רשות השידור הנוכחית, - - -

אפשר לענות.

כמה מתוכם הוזמנו לראיון?

הנה, יש להם תשובה. רגע, תשובה.

מתוך ארבעת אלפים מועמדים ששלחו קורות חיים - - -

לא, כמה מרשות - - -

כמה מרשות השידור?

תנו לה רגע, בחיאת.

431.

הגישו קורות חיים. וכמה מתוכם הוזמנו לראיון?

קודם כל, לא כל המישרות עוד בתהליך, אין לי את הנתון המדויק אבל אני יכולה להגיד שההנחיה לצוות המיון ב"קינן-שפי", היא שכל מועמד שמגיע מרשות השידור - - -

כמה, גבירתי, הוזמנו?

אז אני אומרת שאין לי את הנתון - - -

היא תעביר את הנתון עוד היום אחר הצהרים.

עכשיו, תראי, באמת, אולי אני חייב כאן התנצלות למר אלדד קובלנץ, אני רוצה להגיד לך שאין לנו כוונה, אין לנו בכלל שיג ושיח, אתם מבצעים עבודה, אני חושב שיש מקבלי החלטות, - - - יש לי ספק בקבלת ההחלטה הזאת, אני חושב שהיא חסרת אחריות ב'גדול', בעצם הייתה כאן איזושהי צומת שנאמרו כל הדברים, זאת הייתה צומת, זאת הייתה פרשת דרכים ברגע שהחליטו בפעם הראשונה לסגור רשות ציבורית ובעיניי כמשל היא לגבי המדינה ולכן, אם הייתה פה איזה, כאילו, הבנה שאנחנו, שאני, פיקפקתי בתום הלב שלכם אז הדבר הזה לא היה, להיפך, אני בן אדם שמבין גם בתוצאת הכוונה, במבחן הכוונה ולא רק במבחן התוצאה, תסלחו לנו. אנחנו יודעים שאתם מבצעים מדיניות, לצערנו על השאלות הקשות אתם נדרשים לענות.

אני רוצה לשאול שאלה אחרונה, גבירתי, את מבקר המדינה. אני מודה שלא קיבלתי תשובות, לא מהכנ"ר, לא ממנהל רשות השידור ואני אשאל את מבקר המדינה שאלה אחרונה שאני רוצה לשאול, האם הועבר אליכם חומר על אי-סדרים והתנהלות לא ראויה של ההנהלה הנוכחית ברשות השידור ושל הכנ"ר והאם נערכה בדיקה?

רק גבירתי, שֵם.

אהובה נבו, סגנית בכירה למנהל אגף ו', שעוסק בביקורת בנושא השידור. קיבלנו תלונה אחת, הפנינו אותה לאלדד, קיבלנו תשובה, אנחנו עוד לומדים את התשובה ואז נבחן אותה. הייתה פנייה אחת לגבי ירושלים, מה שאלדד הזכיר קודם, קיבלנו גם את תגובתו אבל, מעבר לכך לא קיבלנו תלונות נוספות.

תודה, חבר הכנסת - - -

זו התשובה היחידה שהבנתי. כל השאר - - -

על מה התלונה הייתה? אולי יש תלונות נוספות - - -

חבר הכנסת יוסי יונה. תמנה, אני אתן לך את רשות הדיבור.

גבירתי יושבת הראש, שאלה לגבי נושא העסקה של העובדים הללו, האם הכוונה היא בסופו של דבר, הרי קיימת איזושהי הבנה שבסופו של יום, גם בשירות הציבורי החדש, האם יהיה שם הסכם קיבוצי ולא תהיה העסקה בחוזים אישיים?

כן, בסופו של דבר – וזה גם הוגדר, התאגיד יפעל בהסכמים קיבוציים אבל אנחנו חייבים להבין שבגלל שהתאגיד עוד לא קיים, אז יהיה אפשר לנהל את המשא ומתן הזה רק אחרי שייקלטו העובדים, העובדים יתאגדו באחד מן הארגונים המקצועיים שהם יבחרו, והתאגיד יפעל לחתימת הסכמים קיבוציים.

בהערה כללית יותר, תראו, מה שאנחנו שומעים כאן, ואתם אומרים זאת באופן חד משמעי, בראשון לאפריל לא תהיה לנו חלופה לשידור הציבורי, ואז עולה באמת שאלה, תמיהה, כי אפשר ללכת ולהקים את הדבר החדש הזה שאנחנו יודעים שהוא הולך להיות לנו משהו לחלוטין מקרטע, שברירי, לא אפקטיבי, לא יכול לעמוד במטלות שלו, במטרות שלו כפי שהן הוגדרו על פי החוק, ואני רוצה גם לומר לחברתי יושבת הראש ולחברי הועדה, שלמעשה, נחמן שי ואני הגשנו הצעת חוק שבאה ואומרת: הבה ונדחה את פתיחתו של תאגיד השידור הציבורי - - -

לא בטוחה שזו לא כוונת היושבים למעלה. הדחיות החוזרות ונישנות.

לא, אנחנו, כדי להיות יותר מדוייקים, ביקשנו לבטל את הרעיון הזה - - -

לא, אבל, אני אוסיף ואני אגיד, גבירתי יושבת הראש, מה החלק שלי בהצעת החוק הזו, כדי לקבל את הדחייה הזו אז זה לא לבוא ולומר: הבה נפרק את מה שקיים, אלא להבין ולראות, כל עוד אין לכם חלופה – ולא תהיה חלופה בראשון לאפריל, אז, מן הראוי שרשות השידור במתכונתה הקיימת תמשיך לפעול ורק לאחר שאתם יכולים להבטיח לציבור שאתם יכולים לקיים את החוק כלשונו וככתבו, זאת אומרת שיש רשות שידור בראשון לאפריל, רק אז, זו למעשה מטרת החוק. החוק לא אמר: תראו, זה יהיה איזשהו תהליך ממושך של ארבע, חמש שנים, ורק אחר כך תהיה רשות שידור חדשה כי הוא אומר: מיום הפסקת רשות השידור הישנה, מיד יום למחרת - - -

נו, זו חוויה, יוסי, שמי שיצא אליה, כדי להוכיח שהוא מבטל את האגרה, אגב, היא בוטלה –האגרה?

רק חבר הכנסת יונה - - -

רק האגרה בוטלה, כל השאר לא קרה.

אני - - - ההצעה שלך ושל נחמן, שלא תצאו מה שנקרא מובסים שוב, אם אתם מבקשים שהמערכה של חצי שנה, שמעת פה את אלדד, חצי שנה זה דיבור של - - -

הוא אמר את זה גם אז, זה היה מיותר לחלוטין. כן, תמנה, בבקשה.

אני חושב שאנחנו צריכים לחשוב על כך ברצינות, כי נראה לי שאנחנו הולכים לכיוון של שירות שידור ציבורי מאוד מאוד מקרטע, מאוד שברירי, שלא שווה את המילה - - -

ועוד אף אחד לא מספר לך כמה הסיפור הזה עולה, אולי הוא עולה יותר מקיום רשות השידור. התהליך, מי יודע?

תמנה.

דובר כאן ש-11 מעובדי רשות השידור התקבלו לעבודה בתאגיד החדש ואני רוצה לדעת האם אלה עובדי רשות השידור או עובדי רשות השידור בפירוק, כי יש הבדל, אני אגיד לך מה, למשל, נאמר מר שמעון אלקבץ התקבל לעבודה בתאגיד השידור, אז הוא לא עובד רשות השידור אלא הוא עובד רשות השידור בפירוק, אז השאלה היא על איזה משבצות? על מה מדובר כאן?

שלושת המשבצות: עובדי רשות השידור בפירוק, עובדי רשות השידור לפי שיטתך ועובדי החינוכית.

זאת אומרת שעובד רשות השידור בפירוק נחשב כעובד רשות השידור?

כן.

למרות שהוא ממלא תפקיד רק שנתיים - - -

אז לשיטתך זה עשרה ולא אחד עשר.

או.קיי., בסדר, ואלו בעלי תפקידים מבין עובדי רשות השידור נכנסו לעבודה או התקבלו לעבודה בתאגיד?

מנהל חטיבת החדשות, רגע, להגיד שמות?

תפקידים.

מנהל חטיבת החדשות, סליחה, מנהל חטיבת המדיה בערבית וסמנכ"לית הטלוויזיה. אחת עובדת חינוכית ואחד עובד רשות השידור.

תודה, עוד שאלות?

רגע, אבל אמרת אחד עשר עובדים לא מרשות השידור.

אז יש עוד. גם וגם, כן.

רק שניה, תמנה, עוד שאלות?

כן, אני רוצה, קראתי באתר שלכם שבמקרים מסויימים לא חלה חובת היוועצות ורציתי לדעת באיזה מקרים, לאיזה תפקידים לא חלה חובת היוועצות? יש איזשהו משהו, אני לא זוכרת בדיוק.

מה זו חובת היוועצות?

אני לא יודעת - --

בנוגע למה? תמנה, היוועצות בנוגע למה?

בנוגע לכל מיני מכרזים או משהו.

אין חובת היוועצות במכרזים.

ובנוגע למכרזים, בכל מכרז - - -

דרך אגב, רק בטרמינולוגיה, אף אחת מן המשרות האלה אינה במכרז, מדובר בתהליך - - -

ברור, אנשים שעוברים, אתם ביקשתם את זה.

זה לא מוגדר כמכרז באף אחת מן ה - - -

אתם פירסמתם מכרזים - - -

זה לא מכרזים.

תמנה, זה לא מכרז, זו דרישה לעובדים. אם את זוכרת, זאת הייתה דרישה שלכם, עובדי רשות השידור, אמרתם: אנחנו לא רוצים מכרזים.

אני יודעת אבל באתר של התאגיד יש מכרזים.

אלה לא מכרזים.

אלה בקשות להגשת קורות חיים. הודעות דרושים.

רק שניה, מי אדוני?

זיקי יעקובי, מוועד עיתונות והפקה, ערוץ ראשון. קודם כל, מעבר לשאלה איך ממנים וכו', הערת אגב, אולי לוותר על החוק הזה, הנוראי הזה שעבר, אולי בואו נוותר, זה לא הולך. או שתעבירו חוק - - -

יש חוק - - -

פשוט בלתי אפשרי כך. אנחנו עובדים, אני עובד - - -

יש חוק כזה מונח רק אף אחד לא יכול להעביר אותו אבל חוץ מזה - - -

תעבירו אותו. אני אומר לָךְ, כעובד חדשות, אני עורך במחלקת החדשות, זה בלתי אפשרי לעבוד כך, זו צורה מטורפת. אנחנו עובדים ועוד מוסיפים עלינו מטלות חדשות כי יש חדשות ואתה מחכה. אנשים פונים אליך ואתה לא יודע מה אתה עושה, לאן הולכים, מה עושים. זו אוירה נוראה.

הייתי כתב כלכלי הרבה שנים בטלוויזיה בערבית ואני לא זוכר דבר כזה של יחסי עבודה, אין דברים כאלה. אני חושב שהכנ"ר – שהוא מומחה לפירוקים, יכול לעשות עוד פרופסורה ועוד תואר על מה שאנחנו עוברים פה, אני בטוח, אין דברים כאלה.

לגבי מינויים, פונים לאנשים אצלי בחדשות ושואלים אותם: למה אתה רוצה לעבור לערוץ הראשון? באמת, שאלה נהדרת, - - -

מה זאת אומרת, לעבור - - - ?

"שפי קינן", איזו בחורה, כן, למה אתה רוצה לעבור מהערוץ הראשון, נו, באמת, כשאומרים לו גם - - -

לתאגיד החדש?

לתאגיד, למה הוא רוצה לעבור. מוזר מאוד. אומרים גם, שואלים אותו, אומרים לו: אתה שנה וחצי, אם תתקבל, תעבוד בתל אביב במערכת תל אביב, ואחרי זה, אם יהיה מקום בירושלים אז תעבור לירושלים, מה קרה? ככה אומרים לו ב"שפי קינן".

זה מה שאומרים.

או מודיעין או תל אביב, לאן אנחנו הולכים?

או.קיי., תודה, רק שניה, לא, לא, שניה, שניה, תמנה, סליחה. תקבלי אחר כך. גבירתי, כן.

שלום, אני מירי אדרי, אני מן הוועד המשולב במטה. אני קודם כל מברכת על הדיון החשוב הזה, יש לי כמה דברים מאוד חשובים לומר. קודם כל, אני רוצה להדגיש לכל האנשים שפה ומחוץ לפה, שעובדי רשות השידור הם לא בעלי d.n.a. פגום.

אמרו ש - - -

מה? אמרו לא פעם ולא פעמיים, כן. לא פעם ולא פעמיים. זה מאוד חשוב לנו כי בכל מקום שאנחנו מגיעים מוטבעת לנו איזושהי סטיגמה של גנבים, עובדים שלא עושים שום דבר. גם כל הראיונות שמזמנים את עובדי רשות השידור הם ראיונות למראית עין. השכר צריך להיות נמוך כי השכר כרגע, שהוא מוצע, הוא לא משקף את העבודה ואת מיטב השנים שאנחנו נתנו לרשות השידור. גם העניין שאנחנו כרגע עובדים ברשות השידור הקיימת ולא בתאגיד החדש הוא מינוס. אין בתאגיד החדש התייחסות לשעות עבודה של אֵם. זה נאמר לעובדים שלנו. חמור מאוד.

אין משרת אֵם.

אין מישרת אם. אם אמורה לעבוד משמונה עד חמש, היא לא אמורה לגדל משפחה וילדים במדינת ישראל. זה פשוט מצער ומרתיח. זה נאמר בפירוש.

אנחנו רוצים עוד משהו, אנחנו רוצים לבקש שתהיה ועדה שתהיה מורכבת גם מנציגים מתאגיד השידור הישראלי החדש וגם מנציג נייטרלי שיפקח על המהלכים האלה כי אנחנו רוצים להבין מהם הקריטריונים הברורים, כי אם אדם שעובד בתוך רשות השידור עומד בקריטריונים של ניסיון וכישורים, אז איך בכל זאת מתקבלת ההחלטה.

תודה. משה.

אין לי הרבה מה להוסיף חוץ מלתת הערה כללית והיא שאנחנו חייבים באמת לא להשתמש בחוק בציניות כמו שנאמר על קליטת 400 עובדים, ואנחנו יודעים מה הייתה כוונת המחוקק, כולכם פה הייתם בדיון הזה. ואני חושב שזו בעיה קשה מאוד שאנחנו נמצאים בתהליך של משא ומתן, כשבמשא ומתן נאמר: קודם כל צריך לסגור את מספר העובדים ואחר כך, חבר'ה, אתם תקלטו, תעשו מה שאתם רוצים, אין שום בעיה. אבל, חייבים לתת הזדמנות ועדיפות לעובדי רשות השידור, כי עם כל הכבוד, סגרו להם את מקום העבודה שלהם, את מקור הפרנסה שלהם, אז צריך לתת להם קודם כל עדיפות. שיקבע התאגיד, אם הוא רוצה לראיין אנשים אז שיראיין, אין שום בעיה אבל, העדיפות צריכה להינתן קודם כל לעובדי רשות השידור, בטח לא לדאוג למקורות תעסוקה לכל מיני אנשים שלא נמצאים ברשות השידור, ולקלוט אותם כבר לעבודה עוד לפני שהדין ודברים או השיח לגבי הסכם מוצה. צריך להבין, שגם בסופו של תהליך צריך להיות הסכם קיבוצי. בל נשכח, תאגיד ציבורי ישראלי שיש שם הסכם קיבוצי עם הסתדרות העובדים הכללית במדינת ישראל, יהיו שם כללים ברורים איך מועסקים עובדים.

טוב, תודה, אחרון, בבקשה.

גבירתי יושבת הראש.

שם לפרוטוקול.

אבי חיים, יושב ראש הועד של הגבייה. אנחנו נמצאים, העובדים, במצב, אני לא יודע אם מישהו מהנוכחים פה היה יכול לעמוד בו. עוד חודש אומרים לאנשים ללכת הביתה ואף אחד לא יודע מה קורה אתו. אני לא יודע אם יש פה מישהו מהנוכחים שיודע, והשאלות של חבר הכנסת גילאון הוכיחו את זה. מה שאנחנו רואים הוא שפתאום רוצים לקלוט עובדים חדשים, ששה להנהלת חשבונות – מה אמרת, מירי? ששה עובדים חדשים?

לכספים.

לכספים. לרשות הישנה.

זה לרשות בפירוק.

בפירוק. אנחנו באמת, אנחנו חייבים להבין, אתם צריכים להבין, אנחנו פה אנשים בעלי משפחות, כולם, ואף אחד לא יודע מה קורה אתו ב-31 למרץ. עכשיו מה, תדחו את זה בעוד שנה, בעוד שנתיים, מה קורה? רחמנות. תרחמו על האנשים.

זאת השאלה.

צריך לרחם על האנשים.

מה קורה עם האנשים.

חד משמעית תרחמו על האנשים.

תודה.

תקבלו החלטות ותעשו.

תודה. תמנה, משפט אחרון.

אני שלחתי גם לָךְ וגם לחבר הכנסת אילן גילאון וגם לחברי הכנסת בדיוק בנקודה הזו, ואני רוצה להגיד שאני, על פי "חסידת הקונספירציות", מה שאני חוששת הוא שמכניסים עובדים כדי לייתר את העובדים הקיימים, כדי שהם יוכלו לעמוד בתאריך התחילה שהוא 1 באפריל.

תראי, הסירי חשש מליבך, - - -

זה לא יקרה.

גם אם זה, זה לא יספק. תראו, אני רוצה לסכם, שניה, אני רוצה לסכם את הדיון הזה. התשובות שניתנו כאן הן תשובות לא מספקות לגבי השאלה איך מתקדמים, ובעיקר לא מספקות כדי לתת מענה לעובדים שרוצים לדעת מה קורה איתם בעוד 45 יום. מה שברור מן הדיון הזה, ולצערי היה ברור גם בספטמבר 2015, הוא שבראשון לאפריל אין די כדי לפתוח את התאגיד החדש. זה לא יקרה. אומר את זה המנכ"ל שמכיר את הסיטואציה יותר טוב מכל אחד אחר.

מאד תמוה בעיניי, שיושב מנכ"ל משרד התקשורת ויושב שר התקשורת שאומרים שזה חשוב להם, ושהם רוצים לקדם את זה, שמעתי את הדברים של פילבר בדיונים שהיו בספטמבר, הוא אמר שזה חשוב לו, שהוא רוצה שזה יקרה, איך? לא קיבלתי תשובות משכנעות ואתם יודעים מה? מילא, אנחנו לא קיבלנו תשובות משכנעות אבל העובדים –מה?

אולי זה לא חשוב.

זה לא חשוב להם.

תהיו הגונים, תהיו הגונים במובן הזה שלפחות תעדכנו. הליך גיוס עובדים הוא הליך ארוך. תעשו אותו. הטענות שנשמעו כאן לגבי המכון "שפי קינן" הן טענות משונות, אני חייבת להודות.

אנחנו נבדוק אותן.

אני מבקשת מאוד לבדוק אותן ולעדכן את הועדה עם מה שעלה בבדיקה. ואם חלילה, יש ממש בטענות הללו, אני אומרת את זה, יש מקום לבחון מחדש, איך צריך להיראות תהליך העבודה, איזה שאלות צריכות להישאל. זו אחריות שלכם. אתם הצוות הנבחר כדי לייצר ארגון משוכלל.

מכיוון שהדיון הזה לא מוצה ובעיני נשארו יותר סימני שאלה מסימני קריאה, אנחנו נפנה אל מנכ"ל משרד התקשורת בדרישה להעביר תוך שבועיים את כל התשובות לשאלות שנשאלו במהלך הדיון. כולן. לרבות מינוי המועצה, לרבות תאריך התחילה ואנחנו נקיים דיון עם מנכ"ל משרד התקשורת ועם שר התקשורת, הוא רוצה להיות השר? נהדר, שיבוא לענות. הישיבה נעולה. תודה רבה לאילן גילאון ולצוות מבקר המדינה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25.