הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 131

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, ח' באדר א התשע"ו (17 בפברואר 2016), שעה 9:30

החלטת הממשלה לעקור יישוב בדואי עתיר - אום אלחירן

חברי הוועדה: בנימין זאב בגין – מ"מ היו"ר

טלב אבו עראר

תמר זנדברג

רויטל סויד

אמיר אוחנה

עבד אל חכים חאג' יחיא

מירב בן ארי

איתן ברושי

יוסף ג'אברין

מסעוד גנאים

שרן השכל

דב חנין

אכראם חסון

אחמד טיבי

מרדכי יוגב

שולי מועלם

איימן עודה

עודד פורר

עיסאווי פריג'

יואב קיש

עאידה תומא סלימאן

איתן כהן - רפרנט תקציבים, משרד הפנים

נועה סרברו - מחלקת יעוץ וחקיקה, תחום אזרחי, משרד המשפטים

אבי מאיר - יועץ לשר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רותי פרום אריכא - מנהלת המערך לשילוב הבדואים בנגב, הרשות לתכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אורי נוסבאום - הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יריב מן - מנהל תחום בכיר לפיתוח כלכלי וחברתי, המערך לשילוב הבדואים בנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יגאל בוסקילה - מנהל מרחב, הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אפרת הבא הררי - הלשכה המשפטית, הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אסנת קמחי - מנהלת מינהל לענייני הכפר, משרד הבינוי והשיכון

רון שכנר

-

החטיבה להתיישבות, הסוכנות היהודית

עטייה אלאעאסם

-

ראש המועצה האזורית של הכפרים הבלתי מוכרים בנגב

שמואל דהן - הסברה והתמודדות עם בעיית הבדואים, הקרן הקיימת לישראל

זינה סקורטרו וולקוביץ' - יועצת משפטית במינהלת הבדואים, רשות מקרקעי ישראל

מאיסאנה מוראני - המחלקה לקרקע, תכנון ובנייה, מרכז עדאללה - מרכז משפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל

אמנון בארי סוליציאנו - יוזמות קרן אברהם

איה בן עמוס - מנהלת מחלקת מדיניות, יוזמות קרן אברהם

אריה בריגס - תנועת "רגבים"

עמיחי יוגב - רכז מחוז הדרום, תנועת "רגבים"

סזאר יהודקין - רכז פרוייקט ישובים ערבים, "במקום" – מתכננים למען זכויות תכנון

שייח' חליל אבו אלקיעאן - שייח' הישוב אום אלחיראן

ראיד אבו אלקיעאן - יו"ר ועד ישוב אום אלחיראן

אחמד אבו אלקיעאן - חבר ועד ישוב אום אלחיראן

עטיה אבו אלקיעאן - חבר ועד ישוב אום אלחיראן

סלח אבו אלקיעאן - ישוב אום אלחיראן

עטיף אלקיעאן - ישוב אום אלחיראן

מסעד אלקיעאן - ישוב אום אלחיראן

אסמעיל פרהוד קרעאן - ישוב אום אלחיראן

קאיד אבו אלקיען - ממלא מקום וסגן ראש מועצת חורה

מחסון אלקיעאן - תושב חורה

חליל - תושב יתיר

אריק אשרמן - עמותת "שומרי משפט" - רבנים למען זכויות אדם

רון שכנר - מנהל פרוייקט חיראן

אריק בן שמעון - שדולת ארץ ישראל

נסרין חאג' יחיא - חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה

דורון סלע - אחראית קשרי ממשל, המכון הישראלי לדמוקרטיה

עטיה אל אעצם

טריה בריאס

חסן סעיד

סקר אבו סטלוק

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תומר רוזנר

לאה קריכלי

ר.ל., חבר המתרגמים

החלטת הממשלה לעקור יישוב בדואי עתיר - אום אלחירן

בוקר טוב גבירותי ורבותי, אני מתנצל על האיחור, איחור של דקות אחדות, אני הייתי בדיון בוועדת החוקה בחדר הסמוך ולא יכולתי להשתחרר עד לא מזמן. אנחנו התכנסנו הבוקר תחת ההליך הקרוי דיון מהיר, בהחלטת הממשלה לעקור ישוב בדואי עתיר – אום אל חיראן, בקשה של חברי הכנסת טלב אבו עראר, עיסאווי פריג' וזוהיר בהלול.

נתבקשתי על ידי יושב ראש הועדה לנהל את הישיבה הזאת, שלא בטובתי במובן הבא. כדי להסיר טעות ומכשול מן האנשים, אני עסקתי בנושא הסדרת התיישבות הבדואים עד חודש דצמבר 2013 ומאז אינני עוסק בכך. לא רק שאינני עוסק בכך, אלא שיש שר חבר ממשלה שזהו תחום אחריותו ואני משתדל מאוד להיזהר לא להיכנס לתחומי אחריות שאינם שלי. על כן יש קושי מסוים, שהיה מבחינתי, בבקשת היושב ראש אבל חזקה עליי מצוותו.

אני מבקש בדיון המהיר הזה, כהגדרתו, להבין, שעל פי הבנתי, אין כוונה ואין גם יכולת, במסגרת דיון מהיר, למצות את כל הבעיה המועלית על השולחן. הכוונה, עוד פעם, על פי הבנתי הפרלמנטרית המוגבלת, היא להציג בפני הציבור, להעלות נושא שיש לו חשיבות וחשיבותו הוכרה על ידי נשיאות הבית.

אני יודע שהנושא הזה – וכל אחד סביב השולחן יודע, שהוא גם טעון וגם רגיש. אני מבקש מאוד להתחשב בכך שמדובר בדיון מהיר ובכך שאינני היושב ראש הקבוע של הועדה, לא יהיו החלטות, לא צפויות החלטות - - -

האם אין האצלת סמכויות לממלא מקום היושב ראש?

הסמכות שהואצלה לי היא למסור את רשות הדיבור לחברים ובמידת האפשר לשמור על דיון שלוו ככל האפשר. זו הסמכות שהואצלה לי על פי הבנתי אבל לא העמקנו בכך. אנחנו נתחיל לפי הסדר, עם חברי הכנסת על פי הנוהג המקובל כאן, חברי הכנסת קודם, אחר כך אבקש לשמוע את תגובות נציגי הממשלה אם יש כאלה ובהמשך, ככל שנוכל או ככל שנצטרך, אז גם את נציגי ארגונים. יש לנו שעה ועשרים וחמש דקות לדיון. זה לא מעט אז אני מבקש גם מהחברים להגביל את עצמם במידת האפשר לעשר דקות, אחת עשרה דקות עם דקה בונוס. בבקשה, חבר הכנסת אבו עראר.

תודה מכובדי היושב ראש, אפילו זמני, אבל בעניין הבדואים אתה קבוע ולכן - - -

רק עכשיו הסברתי שאני לא.

אתה מבין עניין.

ברכות לכל המשתתפים, חברי כנסת ואורחים. אנחנו התכנסנו כאן בעקבות החלטת הממשלה לעקור ישוב ערבי בדואי, כדי ליישב שם יהודים. ישוב יהודי. מדיניות ההחכרה, הרי בה נוהגת מדינת ישראל מאז קומה עד היום, החכרה גם לתושבים שהיו מתגוררים מערבה לכביש 40, שהיא העבירה אותם לאיזור - - - "לחודש חודשיים" ועד היום הם תקועים שם, באה המדינה עכשיו ומנסה להעביר אותם או לגרש אותם משם למקומות שהם לא ידועים.

האבסורד שבענין הוא שאם אנחנו חיים במדינה דמוקרטית אז זה אבסורד לגרש אזרח ולהעמיד במקומו אזרח, לגרש אזרח ערבי וליישב במקומו אזרח יהודי, פגיעה באזרחים ערבים לטובת רווחתם של אזרחים יהודים.

אני רוצה להחזיר אותנו אחורה, בהיבט היסטורי, תושבי הישובים עתיר ואום אל חיראן, הם מפוני ודאי זיבארה, מערבה או קרוב לבית קמא היום, שם היו חיים, שם היו מתגוררים, העבירה אותם המדינה למקום שהוא מזרחה לכביש 40, זו הפעם הראשונה ובפעם השנייה העבירה אותם, חשוב לציין את זה ושימו לב למה שאני אומר, העבירה אותם פעם ראשונה ממקום מושבם ודאי זיבארה ממזרח לכביש 40 ובפעם השניה ממזרח כביש 40 לאום אל חיראן איפה שהם חיים היום. באה המדינה היום ורוצה או מנסה ומחליטה לגרש אותם מאום אל חיראן למקום שהוא לא ידוע ואנחנו תיכף נשמע את עמדת המועצה, שהמדינה אומרת שיש מקום בטוח, מקום מסודר במועצת הישוב "חורה", אז תיכף נשמע את עמדת המועצה אפילו לפרוטוקול שמדיניות המועצה של חורה היא לא לקלוט אף תושב חוץ מ"חורה". חוץ ממי שנמצא ב"חורה". בשנת 2010 אפילו זכו הישובים עתיר ואום אל חיראן להכרה מוועדת התכנון והבנייה אבל, לבסוף, באותה שנה, בסוף שנת 2010 התערבו ממשרד ראש הממשלה כדי ללחוץ על הועדה הזו לבטל את ההחלטה שלה.

אני רוצה לציין כאן, הרי התנהל דיון בנושא אום אל חיראן, דיון שהתקיים בבית המשפט העליון ביוני 2014 ואני רוצה לצטט מדברי השופטת שהיא פתחה את הדיון - - -

מפסק הדין או מהדיון? מפסק הדין של השופטת או מפרוטוקול הדיון אתה מצטט?

נפתח הדיון על ידי השופטת והיא ציינה ושאלה את השאלה - - -

זה לא מפסק הדין.

אולי תקשיב.

טוב.

חברים, הבנו.

פתחה את הדיון עם "שאלת מיליון הדולר" כמו שאומרים, "למה לא להכשיר את בתי הכפר אום אל חיראן שעל פי פסקי דין קודמים נקבע שתושביו אינם מסיגי גבול, אלא בני רשות, שישבו התושבים האלה על ידי המדינה במקום הזה, במקום - - - אותם ולהקים ישוב חדש". השופטת הוסיפה ש"אולי גופי התכנון היו צריכים לשקל את האפשרות להכשיר את הבתים הקיימים במקום, גם אם הם נחשבים בלתי חוקיים". סוף ציטוט.

זו מדינה דמוקרטית ובדוגמה הקלאסית הזו, בפני העולם הדמוקרטי הנאור, נחשפו פניה האמיתיים של מדינת ישראל, שהיא רוצה לגרש ערבים ולהביא במקומם יהודים על חורבנם. לכן אני כאן שואל איפה הדמוקרטיה? איך אפשר להרגיש אותה? איך אפשר לראות אותה? בגלל היותם ערבים – out, איפה? למקום שהוא לא ידוע, מכובדי היושב ראש, וליישב במקומם יהודים. לכן, באו התושבים, יש גם את המועצה האזורית לישובים הבלתי מוכרים, יש את ועדת המיפוי, יש את הועד המקומי, פועלים יום ולילה כדי להביא, אפילו הציעו התושבים המקומיים באום אל חיראן, בעתיר – אום אל חיראן, שאין להם בעיה להיות בישוב מעורב, שיכירו בהם כשכונה בתוך הישוב חיראן.

שים לב, חברי קיש, אפילו גם המדינה לא רוצה, למה לא לעודד חיים משותפים? לכן אנחנו, בשם התושבים שהם עכשיו גם ידברו, מבקשים, או שימשיכו, או שיחזירו אותם במקום שהיו חיים שם במקום מושבם שם, או להקים להם ישוב חדש, אפילו באמצעות הדין אבל, להעביר אותם בתוך שכונה, מוצעת רק על הנייר, כי המועצה לקחה והחליטה פה אחד בדיון שהיה במועצת חורה, לא לקלוט אף תושב מהישובים הבלתי מוכרים, אפילו אלה הסובבים את חורה. איפה נלך? איפה הם ילכו?

חברים, אני רוצה לאפשר לאחרים לדבר, הרי מסרתי רשימת דוברים, גם מן האורחים. חשוב לשמוע את כולם וגם את מה שהם מציעים. תודה אדוני.

אני מודה לך על התימצות. זוהיר איננו, חבר הכנסת עיסאווי פריג', בבקשה.

שלום לך אדוני היושב ראש, - - -. אני לא אתייחס לצד ההיסטורי, התייחס אליו חבר הכנסת אבו עראר אבל, אני רוצה להסתכל, אדוני היושב ראש, ראשית כל, מפתיעה לטובה הנוכחות הכה מורחבת של כל הצוות של חברינו היהודים בבית הזה, בדיון חשוב שאין כמותו לפי דעתי בעת הזו.

אנחנו לא עוסקים כאן בהקמת מדינה פלשתינית, אנחנו לא עוסקים בזכות השיבה ולא עוסקים במעמד ירושלים, אנחנו עוסקים בזכויותיו של אזרח מדינה. ובכנסת, דומני שיש משפט נפוץ מאוד בקרב חברי הליכוד וחברים מסיעות הימין, שתמיד קוראים תגר לח"כים הערבים "תעסקו בעניינים שלכם, בענייני בוחריכם, בענייני פנים, בענייני אזרחים שלכם", והנה, חברים דוגמה לכך. אנחנו, אני עכשיו אכנס לנישה של ח"כ ערבי למרות שאני מ"מרצ", אבל לשם כך אני אכנס לנישה הזו.

אבל אתה נשאר ערבי, אפילו אם אתה ממר"צ, חבר הכנסת עיסאווי.

נשאר ערבי אבל אני מייצג רעיון ותפיסת עולם - - -

ציונית.

ציונית בבית שלך. ישראלית.

עיסאווי.

הם הפריעו לי והייתי חייב לענות לזה, אדוני.

צודק.

אבל תמיד, מתעסקים במה שחשוב - - - הישראלית ולא הפלשתינאית כמו שאת אומרת.

אני מבקש, חברים, הדיון הוא בנקודה - - -

את המדליות אתה מחלק?

הוא פתח, אני אומר בסדר.

הוא רק מעודד, מחזק אותך.

אני אומר בסדר, אני רק מחזק - - -

חברים.

אתה - - -

הדיון, תמי, אני לא אאפשר, הדיון הוא בשאלה הזאת שלפנינו.

כן, אבשלום קור.

לא, לא, חברים, זה לא יהיה לטובה. אני מבקש להצטמצם, זה דיון מהיר, אני מבקש לעבור אותו באופן מהיר ובשלום ככל האפשר. עיסאווי, בבקשה.

כפי שאמרתי, אני שמח על השתתפות החברים ואני ראשית כל אומר שהבעיה הזו לא צריכה לייחד ח"כ מהשמאל, ח"כ ערבי או ח"כ מהימין. אנחנו צריכים להיות מאוחדים, פשוט מאוד כי צדק הוא צדק, מוסר הוא מוסר, אזרח או אזרח. אין אנחנו מסתכלים על הדברים האלה, אני חושב שיש מקום שכולנו נהיה מאוחדים בסוגיה הזו.

ברשותך, שני משפטים לגבי התנהלות בית המשפט והחלטות בג"צ האחרונות. אני רוצה להעלות את זה, זה מאוד הכאיב לי לראות בשנים האחרונות, שבג"צ איבד מהברק שיש בו, בג"צ כגורם שמחזק את המוסר, את הצדק ואת הדמוקרטיה, בשנים האחרונות, ברגע שמדובר באזרחים לא יהודים, הוא התיישר עם ה- - - וזה מדאיג אותי, וזה מדאיג אותי חברים, זו תופעה שהולכת ונעשית פעם אחר פעם בבג"צ וזה צריך להיות אור אדום ותמרור. חברים, זה לא מאוחר, אנחנו יכולים לדבר רבות וכל ההחלטות – הן של כל מבצעי המדיניות, הן של בג"צ, אכן יתקיימו אבל זה לא מאוחר. אם ראש הממשלה יוצא בהצהרות על כוונות טובות ועל מלחמה בפשיעה בחברה הערבית, ועל הקצאת מיליארדים, הכול זה עניין של הצהרות, הגיע זמן מעשה. מקרה אבו חיראן זה המקרה והצעד המעשי המיידי שראש הממשלה יוכל לשדר לאזרחי המדינה הערבים שכן, מקומכם אתנו ואנחנו מתרגמים את זה הלכה למעשה.

אני מצפה מוועדת הפנים, אדוני היושב ראש, שנצא מכאן עם קריאה לראש הממשלה ולמבצעי המדיניות, תוכיחו ברמת העשייה את - - - הצהרותיכם. זה קל להצהיר על מיליארדים, קל להצהיר על מלחמה וסדר בחברה הערבית, קשה לבצע. אנחנו אין לנו אמון בהצהרות כל עוד ברמת העשייה בשטח זה נראה אחרת.

אנחנו צריכים שיהיה לנו את האומץ להגיד את הדברים האלה בלי שום קשר לשייכות פוליטית. מדובר באזרחים. אמנם במקרים שהיו – לצערנו יש אזרחים שווים ויש אזרחים לא שווים אבל, אנחנו בבית הזה בעינינו חייבים לספר את האמת. ואתה, אדוני היושב ראש, כמי שאני מכיר אופן אישי, מכיר את העמדות שלך וכמה חשובים לך צדק ומוסר, אז המקרה הזה לוגית, לוגית, לפי בן אדם פשוט, כאן נעשה פשע. תודה, אדוני.

תודה. חבר הכנסת איימן עודה לפי הסדר של הדוברים. אני אקרא את סדר הדוברים כדי שיוכלו להתכונן. חבר הכנסת עודה, חבר הכנסת איתן ברושי, חבר הכנסת אמיר אוחנה, חבר הכנסת יואב קיש, חברת הכנסת מירב בן ארי, חבר הכנסת אחמד טיבי, חבר הכנסת יוסף ג'בארין, חבר הכנסת חסון, חבר הכנסת דב חנין, חבר הכנסת באסל גאטס, חבר הכנסת עודד פורר - - -

אדוני קרא לי באסל גאטס.

אני חושב שבאסל גאטס לא יכול להשתתף בוועדה.

הוא יצא.

לא יודע למה אבל משום מה הוא לא יכול להיכנס לוועדות, נכון?

למה, מה קרה?

הוא היה פה ואמר שהוא סומך עליכם.

ועדת האתיקה, מה הוא עשה?

קרוא קראתי, עודד, תעשה טובה. חבר הכנסת עודד פורר, תהיה לך הזדמנות.

הוא שואל בציניות, לא?

חבר הכנסת מסעוד גנאים, חברת הכנסת תמר זנדברג וחבר הכנסת חאג' יחיא.

אדוני היושב ראש - - -

זה הסדר ותתחילו להתכונן.

רציתי לשאול, האם ידבר מישהו מהמוזמנים?

חברים, חברי הכנסת אמרתי, ממשלה, ואם תקצרו אז יהיה זמן.

עדיף שכך.

זה דיון שהוא מאוד חשוב.

תנו לו לשמוע את - - -

נשמע. אם חברי הכנסת מאוד רוצים לשמוע אז יואילו לבדוק, סליחה, לא, לא, אני מציע, כל חבר כנסת יואיל לבדוק האם דבריו נדרשים לאור הדברים שנשמעו קודם על ידי חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת איימן עודה.

חשוב מאוד שיישָמעו.

יישָמעו כשיהיה לנו זמן. חברי הכנסת, תדאגו לכך.

אבל הרבה שנים לא נשמענו

אז הם ישמעו, כולם יהיו פה.

לא ישמעו את - - -

זה הסבב הראשון, חברי הכנסת, כך למדתי שנהוג בוועדות. חבר כנסת שיוותר על זכות הדיבור שלו יוכל - - -

כבוד יושב הראש, אני מוכן לוותר בתנאי שידבר מישהו מהם.

בסדר, תדבר, אני אתן הזדמנות גם לאחרים. זה סדר הרישום, חברים, אל תקשו עליי, איימן, חברי הכנסת יציגו את דעתם, תהיה הזדמנות גם לאחרים.

אדוני היושב ראש, אתה תחליט, יש פה התושבים עצמם, אולי נשמע אחד מהם לפני שאנחנו מדברים.

אני מציע, תודיעו לי, חבר כנסת שמוותר נמשיך בתור ויהיה זמן.

אני מוותר אבל התור של - - -

אתם נציגי הציבור, חבל, איימן, - - -

אין זמן.

נדאג שיהיה, נדאג, אבל אתם תדאגו חבריי חברי הכנסת, שיהיה זמן גם לאורחים ואחר כך נמשיך בסדר.

אבל אתה היושב ראש, הוא הקובע.

ניתן לחברי כנסת אחדים, מי שמוותר מוותר. נעשה סבב, אחר כך נחזור לחברי הכנסת, ככל שייוותרו. כן.

אדוני היושב ראש, חבריי, חברי הכנסת, חברות הכנסת, - - - אום אל חיראן, אהלן וסהלן - - - . פתאום אין בעיה לגור במקומות הללו, פתאום אין בעיה תיכנונית, אין בעיה סביבתית, אפשר לגור אבל לא הם אלא אחרים.

המקרה הזה כל כך ברור, לא ערבים אלא יהודים כן יכולים לגור באותו המקום. אני רוצה לדבר על החלטת בית המשפט. קודם כל, במדינת ישראל לא מקיימים החלטות בית משפט כאשר לא רואים שזה נכון, כמו במקרה של - - - . פה, עכשיו, רוצים לקיים אז בואו נדבר על החלטת בית המשפט.

בית המשפט הבין שהאנשים הם לא פולשים, הבין שהם בני רשות ואפילו בהצעה של רוב מול מיעוט פנו למדינה, ביקשו לנהל דיון בשאלה האם אפשר שהם יישארו במקומם, בתוך העיר חיראן, אפילו בהחלטה עצמה, כלומר "במידה ומישהו רוצה לקדם שהם יישארו במקומם בתוך חיראן אז זה חלק ממהות החלטת בית המשפט". חוץ מזה, כאשר יש אדם שזכה בבית המשפט אז יש לו את כל הזכות גם לוותר, אולי לוותר חלקית אבל בכך הוא לא פוגע בהחלטת בית המשפט.

אני רוצה לראות דבר מבחינה פוליטית ומבחינת ניסיונות העבר. פעם הייתה ממשלה פה שהכירה בכפרים בלתי מוכרים בצפון. הכירה בכפר - - - יום למחרת כולם שמו יד על הראש ואמרו: למה לא היכרנו קודם? זה טוב לכולם.

כולם אומרים שהאזור הכושל ביותר במדינה הוא הנגב. בוודאי שהוא הכושל ביותר, אם יש 32% ערבים, מחציתם חיים בכפרים בלתי מוכרים, אז איך האזור הזה לא יהיה איזור כושל? לכן, לטובת כולם בנגב, לטובת היהודים והערבים בנגב, לטובת הנגב כולו, יש להכיר בכפרים הללו. מדובר על כפרים שמהווים פחות מ-5% מאדמות הנגב בצפוני.

3%, 3%, 3%.

כל התביעות, כל התביעות - - -

איימן, אתה מדבר על כלל - - -

אני מדבר על הבעיה - - -

אני מבקש להצטמצם בשאלה - - -

אני מדבר על הבעיה - - -

שלפנינו.

אני מדבר על הבעיה הספציפית ואני מדבר על הבעיה בכלל. לכן, הסיפור הזה הוא שונה מכל סיפור אחר, כי אתה בעצם רוצה לגרש ערבים ולהביא במקומם יהודים. דבר כזה לא קרה מאז - - - בשנת 53', זה קו אדום, זה שינוי בכללי המשחק.

אני הייתי בארצות הברית בכל מיני מדינות, נפגשתי עם כל מיני אנשים אחראים, האנשים נבהלו, אמרו לי: מה, איך זה יכול להיות? אמרתי להם: כן, זה יכול להיות. זה מה שקורה עכשיו בישראל. אנחנו נפגשים עם שגרירים ומספרים להם, הם שמים יד על הראש ואומרים: לא, לא יתכן, אז אנחנו מוסרים להם את המסמכים, לכן, אני חושב שהסיפור הזה צריך לנהל אותו בעיקר פה, אבל גם צריך לבנאם את הספור הזה כי דבר כזה לא יכול להיעשות. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת ברושי, אתה ויתרת, בסבב הבא. חבר הכנסת אמיר אוחנה.

סליחה, הוא ויתר לטובת - - -

הסברתי, אני הסברתי - - -

מה הדיונים האלה - - -

הם ידברו ככל שהחברים יקצרו.

אבל אנחנו רוצים לשמוע אותם.

נשמע אותם, נשמע אותם, טאלב, תן לי - - -

תן לנו - - -

נשמע אותם.

נקום ונלך.

נשמע אותם. אל תלכו, תשבו בבקשה, חברי הכנסת - - -

לְמה באנו? אנחנו הקרבן, אנחנו הקרבן - - - אנחנו הקרבן.

אני יודע, אתם תישמעו.

אנחנו הקרבן.

אני ביקשתי, אני ביקשתי, לאפשר לי - - -

פעם אחת.

הבנתי.

אנחנו נוותר.

אני מאוד מבקש.

הבנתי.

זה מה שביקשתי.

אני מבקש, משנת 48', להקשיב לנו פעם אחת.

יקשיבו לכם על פי הסדר.

זו - - - פוליטית. זה לא פוליטי.

בסדר, חברים, לא, אני מבקש לאפשר לי, הדיון הזה אינו פשוט עבור אף אחד.

אז למה באנו?

חברים, לא ישַמָע איש בסוף, אני מציע ומבקש להמשיך בדיון על פי הסדר שאני קבעתי. כשאני לא אהיה היושב ראש אז יקבע יושב ראש אחר. אחרת לא נגיע גם לשמוע את האזרחים, יש עוד אנשים שאמורים להישמע. בבקשה. חבל, הוא אמר לי, אם הוא לא - - - אם חבר הכנסת ברושי לא מוכן לסידור שהצעתי אז יבוא עכשיו לדבר ואם לא אז בסבב הבא. איתן, מה דעתך?

אני בסבב הבא.

שמעתי. חבר הכנסת אמיר אוחנה, בבקשה.

אני בסבב הבא.

רק קצרו חברים, בדבריכם.

אני מבטיח להיות קצר, אדוני. לשמוע את חבר הכנסת פריג' ואולי גם בהמשך את חברי הכנסת הערבים מדברים על בג"צ באופן הזה, שהוא נגד ערבים, חשבתי שעוד מעט חבר הכנסת פריג' יבקש D-9, בוודאי אנחנו - - -

יש רק אם זה - - -

חברים, ביקשתי להצטמצם בנושא הדיון.

אנחנו סומכים על בית המשפט העליון, שדן בנושא - - -

איך הממשלה - - - ?

אתה טועה בכתובת, עוד פעם, אף חבר כנסת ערבי לא ביקש D-9, אף אחד לא ביקש.

חברים, לא יישמעו החברים האחרים.

אני הבטחתי להיות קצר אבל אני לא יכול לדבר.

תקצר בבקשה. טאלב. אמיר, בבקשה.

אנחנו ודאי סומכים את ידינו על החלטת בית המשפט העליון. אני מזכיר גם לחבר הכנסת עודה שאומר שמאז 53' לא קרה דבר כזה, שגירשו ערבים כדי להכניס במקומם יהודים, אז קרה דבר כזה רק הפוך, -ב 2005, ב- 2005 גירשו כאן עשרות אלפי יהודים - - -

לא בשטח מדינת ישראל.

כולל מתים מקבריהם, כדי להכניס - - -

לא. לא. לא. לא.

חברים.

לא - - - ישראל.

אני ביקשתי, אני מבקש, אמיר, אני מבקש מכל החברים להצטמצם.

אני הבטחתי להצטמצם - - -

הם לא אזרחי ישראל?

אני מבקש - - -

גוש קטיף כן. המדינה, מדינת ישראל, מדינת ישראל מעולם לא גירשה אזרחים והביאה במקומם אזרחים אחרים.

אתה רוצה?

אתם, זה שהחלטתם - - -

מתים הוצאו מהקבר, מתים הוצאו מהקבר.

זו לא מדינת ישראל.

חבר הכנסת אוחנה. תמי.

אדוני, לא, זו מדינת ישראל, תושבי מדינת ישראל - - -

אצלך אנשים שגרים - - -

כן, תושבי עזה הם חלק ממדינת ישראל?

אני אצטרך, אני אצטרך להפסיק את הישיבה. תמי, אני מאוד מבקש.

משפט אחרון.

אתם רואים את התוצאה. חברים, ביקשתי, אני לא אקבל את זה שוב, להצטמצם בנושא הדיון. הנושא כפי שהוגדר - - -

משפט אחרון.

הוא לגבי עקירת ישוב בדואי עתיר אום אלחיראן וזהו זה.

ובכך אני אומר את המשפט האחרון. מדובר כאן בשידרוג, בדור ב' של הטענות הנוגעות להקפאה. בדרך כלל מדברים על הקפאת בנייה בשטחים, כאן רוצים שנקפיא את הבנייה היהודית - - -

זה לא שטח מדינת ישראל, כפרה - - -

גם בתחומי 48' ואני מתנגד לך.

אם זה שטח מדינת ישראל אז זה משהו אחר.

כמו שבית המשפט העליון אמר, אין בעיה עם האנשים שנמצאים שם, אנחנו לא טוענים כלפיהם כלום, הם לא פלשו אבל אין להם חזקה חוקית. אין להם חזקה חוקית ועל כן הם יצטרכו לפנות.

אם יהודים - - -

איך אתם לא מתביישים?

תמי, חברת הכנסת זנדברג.

הם אזרחים - - -

תמי. חברת הכנסת זנדברג.

למדינה יש חזקה - - -

לדבר על החוק ועל חזקה, להוציא ערבים, להכניס יהודים, איך אתם לא מתביישים?

חברת הכנסת זנדברג.

אני לא מבינה.

רק על יהודים אסור - - -

רק לגרש - - -

לא יעזור לך, אתה יכול - - - זו מדינת ישראל. אם מדינת ישראל רוצה שרצועת עזה תהיה שטח מדינת ישראל אז יש דרך - - -

יש שותפים לכך בירושלים.

אל תשיב בבקשה.

חברת הכנסת זנדברג, חברת הכנסת זנדברג, תמי, אני קורא לך לסדר בפעם הראשונה. יגיע תורך. אני מבקש מאוד, אחרת לא יגיע תורם של אנשים שאני חשבתי שאת רוצה שיישמעו. חבר הכנסת קיש בבקשה, אבקש להצטמצם לנושא הדיון.

אני חושב שראשית, כהערה לסדר, בקשה, אם אנחנו באמת שומעים את נציגי הישוב הבדואי, אני חושב שנכון גם שנציג עמותת "רגבים" ידבר - - -

תן לי לנהל את זה בבקשה.

בסדר. אני אגיד דבר אחד, הרי מה הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה? הסיטואציה היא באמת כואבת, מדובר על לקיחת אזרחי מדינת ישראל ולהעביר אותם מן המקום שבו הם גרים וזו סיטואציה כואבת. וכמו שאתם רואים, היא כואבת מאד גם לימין וגם לשמאל, וכל אחד בתחומו אבל, בואו נסתכל רגע מה קרה פה.

אנחנו – לפחות עד היום, עם כל הקונפליקטים האלה, כשהגענו למקומות האלה, אז בסופו של דבר הגיעו לבג"צ, טענו בבג"צ, הושמעו הטענות מכל הצדדים, בג"צ הגיע להחלטה, אני מבין שבמקרה הזה גם היה ערעור על ההחלטה ורק לפני חודש, סופית יש לנו בג"צ חלוט בעניין. אנחנו בפתח של שער מסוכן, כי אם עולה פה דרישה עכשיו לא לכבד החלטת בג"צ חלוטה על ידי הרשות המחוקקת, בעיניי זה פתח להתדרדרות קשה - - -

כל החלטות בג"צ ביצעת כבר? כל ההחלטות?

עזוב, טאלב, טאלב.

אני הקשבתי לך בשים לב - - -

את האמת - - -

אתה דיברת - - -

הביאו אותם לבג"צ, הביאו אותם לבג"צ. רק מילה.

טאלב, אני לא הפרעתי לך, טאלב, טאלב, לא הפרעתי לך.

יש כמה עובדות בג"צ - - -

לא, לא, זו לא מילה, תגיד לי אחרי הדיון. בבקשה.

יש בג"צ שעד היום המדינה - - -

טאלב, אני הקשבתי לך בשים לב, אני - - -

יש לך דיון, כן, חבר הכנסת קיש.

הדמוקרטיה היא הדרך היחידה שאנחנו נוכל לשמור פה מצד אחד על הזכויות - - -

זו גזענות, לא דמוקרטיה. אתה מגרש ערבים - - -

טאלב, את הדיון - - -

אתה יודע מה הבעיה?

אתה אומר שבג"צ - - -

אתה יודע מה הבעיה - - -

דמוקרטיה זה - - -

אני אוציא אותך.

דמוקרטיה - - -

אתה יודע מה הבעיה?

דמוקרטיה זה לא.

חברים, אני אצטרך, אני, אי אפשר כך לנהל דיון, אני חושב שאני די סבלני אבל, אני מבקש גם שאורחים אחרים, אורחים ידברו אז אני מבקש להקשיב. גם החברים, גם האורחים שאתה חושב שראוי שיישמעו - - -

אני חושב - - -

אם תתן לו לדבר, נאפשר להם, בבקשה. חבר הכנסת קיש.

בדיוק. אם אתה רוצה שידברו.

אל תפריע, אל תפריע, אל תפריע. אחרי זה יאמרו שאני נוהג בך באלימות.

לכן, אני חושב אם אנחנו פה שומעים כל הזמן קריאות שהורגים את הדמוקרטיה ואין דמוקרטיה והחוק הזה הוא נגד הדמוקרטיה, שזה החוק בעיניי, לא החוקים שהכנסת מנסה לחוקק אלא הדיון הזה, שעיקרו נובע מערעור על בג"צ חלוט, זו סכנה לדמוקרטיה וטאלב, זה יפגע בכם הרבה יותר משזה יכול לפגוע בו.

בג"צ לא פסק את זה.

חברים, אני מזכיר - - -

הבג"צ לא - - -

שנשיאות הכנסת - - -

בג"צ אמר שהפולשים צריכים לעזוב את השטח. נקודה.

חברים - - -

בג"צ קבע שהם לא פולשים.

אני מבקש להמשיך.

בג"צ לא אמר שהם פולשים, קיש, קיש - - -

בג"צ החליט - - -

יש החלטות של בג"צ בצורה ברורה, יש להם את האפשרות לקבל מגרש ב"חורה".

חבר הכנסת קיש - - -

מצוין אז שיצטרפו לישוב החדש, יש להם את האישור החדש.

לא ידברו ככה.

איפה היית כשהרסו את הבניינים - - - איפה היית?

יתכבדו ויצטרפו לישוב החדש, אם הם לא פולשים - - -

את ביקשת?

קבלה - - - אף אחד לא יקבל אותם.

האם את ביקשת?

לא נותנים להם, נתנו להם - - -

שולי, שולי, האם את ביקשת רשות הדיבור? יגיע תורך, אני מבקש רק לדברים האחרונים שנשמעו, לומר, שהדיון הזה - - -

כי אני רואה את זה - - -

מתקיים בוועדת הפנים, שולי, אל תפריעי לי, הדיון הזה מתקיים לאחר שהנושא אושר לדיון מהיר על ידי נשיאות הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אחריו יוסף ג'בארין. חברים, לקצר, לא להתלהט ונמשיך עד הסוף. ואפילו נשמע את החברים האורחים. בבקשה.

המילה "לא להתלהט" מתאימה להחלטה אדוני היושב ראש. מגרשים ערבים ואומרים להם: תירגעו כי זו דמוקרטיה. יש החלטת בית משפט. אני הייתי בארצות הברית לפני יותר משבוע והצגתי את הנושא של אום אל חיראן והקמת חיראן בכול פורום אפשרי. בבית הלבן, במחלקת המדינה, בקונגרס, עם יהדות ארצות הברית, לפחות בשתי פגישות, אנשים ששמעו אותי חשבו שאני הוזה. מה, הורסים ישוב שכבר קיים חמישים שנה - - -

ששים.

ששים ואחת.

ששים, ששים.

חברים.

אני אגיד מה אמרו לי, יהודים במקרה הזה. - - - של ערבים, כדי להקים במקומו ישוב יהודי? In the same name? אמר לי מישהו חשוב, אמרתי לו: in the same name. הסברתי לו - - -

טאלב, הוא מייצג אותך.

שהאגודה המקימה את חיראן, מפרשת את השם של חיראן, שזה חיים, רוח ונפש. אז זה בדיוק ההיפך ממה שקורה כאן, האם זה מים חיים? זה מוות, זה מוות לאנשים האלה, מוות לעתיד שלהם, מוות להיסטוריה שלהם, מי גירש אותם פעמיים ועכשיו זה הגירוש השלישי? מי אמר שהם בני רשות? לאלה, חברי, חבר הכנסת קיש, טעית עובדתית, אמרת שבית המשפט - - -

אני יכול להקריא לך ציטוטים מבית המשפט, אתה רוצה?

גם אני, גם אני.

או.קיי.

יש לכל אחד זכות לטעות כאן, בבקשה.

הציטוט של בית המשפט. בית המשפט לא התערב בהחלטת המדינה, המדינה החליטה להרוס ולפנות ולהקים ישוב, שעל פי התחזיות, ב-2030 יגורו שם 10,000 איש. תגידו, מדינת ישראל, היהודים של מדינת ישראל, שלטון הרוב של מדינת ישראל, האם קצה נפשו ב-1,000 איש שגרים שם כבר ששים שנה? האם אתם לא יכולים להתקיים בלי שהאנשים האלה, יחד עם הבנים שלהם, ימשיכו לגור באותו המקום? מה יקרה אם תְּפַתְחו את כל האזור בשביל כולם? מה יקרה אדוני, אם תפתחו את האזור בשביל כולם?

זה נאמר בבג"צ, היתה החלטה.

יואב, תן לו בבקשה. לא, אני לא אסכים. יואב.

אני לא מתנגד להחלטת הבג"צ הזו.

יואב. יואב.

איפה הדמוקרטיה שלך? פתאום אתה נלחם בבג"צ, האם אתה רוצה שגם אני אלחם בבג"צ?

יואב, חבר הכנסת קיש, אני קורא לך לסדר בפעם הראשונה. חבר הכנסת טיבי, אנא קצר וסיים.

'אפרופו' בג"צ, אפרופו האמירה הדמיונית ש"בג"צ הוא טוב לערבים", המוסד הזה מעולם לא נתן סעד - - -

אף אחד לא אמר את זה, אף אחד לא אמר את זה.

אל תפסיק אותי. החברים שלך אמרו.

חבר הכנסת קיש, אני קורא לך לסדר בפעם השנייה. בבקשה.

למרות שבג"צ אישר גירושים, הפקעות, חיסולים, התנחלויות, לא עמד על החלטתו ליישב מחדש ולהחזיר את תושבי - - -

חבר הכנסת טיבי, אבקש לסיים.

מעולם לא אמרנו שצריך לעלות עליו עם D-9. האנשים האלה פונים גם לבתי משפט - - -

זה מה שאתם עושים עכשיו.

גם לוועדת הפנים, עושים הפגנות, הכול לפי חוק ואתם מחסלים להם את העתיד, על פי חוק.

תודה רבה. חבר הכנסת יוסף ג'בארין.

לכן הם אומרים - - -

אתה סיימת.

צריך לפנות גם לקהילה הבינלאומית.

אתה סיימת, חבר הכנסת.

הם נלחמים על החיים שלהם ואתם נלחמים על אדמה לאנשים שלא רצו - - -

אנחנו נלחמים על הדמוקרטיה, אנחנו נלחמים ובג"צ - - -

חברים - - -

משפט אחד.

היה לך משפט נהדר.

יש לי משפט עוד יותר נהדר.

חבר הכנסת ג'בארין.

המשפט הזה, המקרה הזה של הריסת אום אל חיראן והקמת חיראן הוא חורבן, והוא prototype של האפרטהייד. הנה, אמרתי את זה שלש פעמים באותו - - -

תודה רבה. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה.

האמת היא שאני רוצה לייחד את דבריי - - -

את דבריך הקצרים תייחד בבקשה.

לחבריי בקואליציה. אני לא חושב שזה המקרה שעליו אנחנו אמורים להתקוטט, תנו לי שתי דקות ואני אסביר.

בבקשה.

שני הטיעונים שבדרך כלל מעלים כשמדובר באוכלוסייה הבדואית הם האחד, שהם פולשים והטיעון השני, שאין אפשרות תיכנונית להקים יישוב שם. אלה שני הטיעונים שבדרך כלל אנחנו מתמודדים אתם. המקרה של אום אל חיראן ועתיר הוא מקרה יוצא דופן שבו שני הטיעונים הללו פשוט לא תקפים. מי אמר שהם לא תקפים – בית המשפט. בג"צ עצמו אמר - - -

האם יש להם זכויות במקום?

חברים. תנו - - -

לא, כי הוא לוקח - - -

תתרגלו לשמוע. אמרת, הוא אומר, בסדר.

הוא מחדש את הסיפור.

בסדר, שמענו. שמענו.

הוא מחפש טלוויזיה.

ביום שתהיה יושב ראש הועדה אז - - -

הוא רוצה לשמוע, אני בטוח. בג"צ אמר במפורש שתושבי אום אל חיראן ועתיר הם לא פולשים, המדינה לפני ששים שנה הסיעה אותם למקום הזה ולכן הם נמצאים ברשות. ולכן, אין שום מחלוקת עובדתית שהם לא פולשים.

אבל יש להם זכויות - - -

יואב, יואב.

כן, בית המשפט אמר, בגלל שהם ברשות - - -

יואב, עדיין לא ביקשתי, יואב, לא ביקשתי, ביקשתי שקט, אל תצא. אני אומר לך, אני אומר לך איך גידלתי ילדים. הילדים שלי לא אכלו כל כך טוב, הייתי אומר להם: עוד שלש כפיות, בכפית השנייה הייתי אומר שתיים ורבע, שתיים וחצי, אז קראתי לך לסדר פעם שנייה ועכשיו שתיים ורבע. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה. בקצרה.

יש להם זכות? בית המשפט אומר שכן. העובדה שהם נמצאים כאן ברשות, ששים שנה, יצרה זכות, זכות משפטית, אפילו שלא לדבר על הזכות המוסרית.

להיפך.

יואב, אי אפשר.

זה הטיעון הראשון, הטיעון השני הוא שבדרך כלל אומרים הוא שהמדינה לא יכולה להקים בכל ישוב קטן, - - - וכדו'. באה המדינה ואומרת ובג"צ גם ראה את זה, שיש פשוט תכנית, יש תכנית להקים ישוב ממש על אותה חלקה.

נו, חבר'ה. קדימה.

זה אומר שגם ברמה התכנונית, האופציה התכנונית קיימת, ההיתכנות קיימת, זה אומר שיש להם זכות כי הם לא פולשים ולכן, אין שום סיבה שבעולם להגיע לצעד דרסטי, בלתי אנושי, של גירוש התושבים, זה פשוט, זו נכבה שניה ברורה כנגד התושבים הללו. ולכן, אמר חבר הכנסת טלב א סנע באופן ברור, התושבים – וסליחה - - -

אבו עראר.

זה מתאים ליהודי לטעות, זה לא מתאים לך. לי מתאים לטעות ככה.

חברי טאלב, כולם יודעים שהוא החבר הכי טוב שלי ברשימה, אמר חברי טאלב אבו עראר - - - ישוב משותף, אתם מדברים כל הזמן על חיים משותפים וכבוד ושוויון אז הנה, התושבים בוחרים שלידם יקום ישוב יהודי וזה יהיה ישוב משותף יהודים וערבים, אז למה להגיע למצב של גירוש, כאשר יש אופציה של דו-קיום?

יפה.

זו הייתה שאלה רטורית ואני אזכיר שלפני שנים רבות אחד מחברי הכנסת עמד על הדוכן ואמר: "ואני שואל את השאלה הזאת כשאלה רטורית ואני דורש מן הממשלה תשובה מיד". חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה.

לא נגיד את שמו. אדוני היושב ראש, זה ללא כל ספק מצב בלתי נסבל, לפי דעתי, לא דמוקרטי ולא אחראי. במדינות מתוקנות בעולם, כמו דנמרק או שבדיה, כמו הולנד, גם בתי המשפט וגם הממשלות נותנים העדפה מתקנת ובאים לקראת המיעוט, כי המיעוט אין לו כוח פוליטי ואין לו כוח כלכלי, הוא לא יכול להילחם במוסדות המדינה ולא בפקידים, שיושבים במשרדי הממשלה ומתכננים איך שהם רוצים.

מצב כזה בלתי נסבל מביא לשנאה, מביא לתיסכול. מדובר באזרחים שמשרתים את מדינת ישראל. ישנו מנהיג ישראלי שאמר: נאמנות היא אזרחות והיא זכויות ואני אומר לך, זה לא מיושם אף פעם בשטח. האנשים האלה, מה הם רוצים, כל בקשתם שתהיה להם קורת גג בצורה מכובדת ואחראית, כדי שיחיו כמו כל אזרח מכובד במדינת ישראל. האנשים האלה חיים היום בלי חשמל, בלי תשתיות, בלי גני ילדים ובלי בתי ספר. זה מתאים למדינות עולם שלישי או עולם רביעי אם יש.

לכן, אני אומר לך, אני גם לוקח את עצמי כדרוזי, כבן מיעוט, כשלקחו את הפארק, אלפי דונמים לקחו מן הדרוזים בכרמל, כשלקחו מבית ג'אן - - -

להצטמצם לדיון הזה.

לא יהיה עימות, אני רק - - -

לא עימות, בדיון. אני מבקש להצטמצם בנקודה.

אנחנו נלחמנו, גם כשלקחו את האדמות לתעשייה הצבאית ביוקנעם מהדרוזים אז אמרו: בבקשה, אם זה לטובת המדינה אז קחו. כשהחזירו את זה למועצה המקומית או לעירית יוקנעם והתחילו לבנות נדל"ן שם, לא באו ואמרו לדרוזים: בואו תהיו שותפים, אז בואו נלמד לקח מן העבר, בואו נלמד מכול הטעויות, הרבה דיונים היו בוועדות הפנים, מה יצא מזה? אם לא תהיה חקיקה ואם לא נהיה אנשים מכובדים ואחראים על כל מילה שאנחנו אומרים ונעגן אותה בחוק, אז זה שהאנשים האלה לא יפגינו יביא את הבנים שלהם לתסכול מול המשטרה ומול אנשי החוק, אדוני היושב ראש, אני אומר דברים חשובים מאוד.

אני לא אמרתי ש - - -

אני אגיד לך למה, כי אני ראש עיר והייתי שם ראש ועדת תיכנון ובנייה, התסכול אוכל את הצעירים בקרב כל המיעוטים במיוחד הדרוזים והבדואים ואחרים, הגיע הזמן שנעשה מעשה. אני מבקש מכבודך, בוא נקח את הדיון הזה למקום אחראי וענייני. זה לא יהודים ולא ערבים. אנחנו רוצים ליישב את הנגב, אנחנו רוצים לפתח את הנגב וזה חשוב אבל, הם חלק מן הנגב, הם לא סוג ג' ואנחנו לא צריכים להישאר סוג ב' וסוג ג'.

תודה רבה.

תודה רבה.

שוכראן, שוכראן.

חבר הכנסת דב חנין.

תודה אדוני היושב ראש, אני מכיר את הפרשה הזו לעומק ואני יכול לדבר עליה שעות. אני אעשה את זה בקיצור. אני רוצה לדבר על פסק הדין של בית המשפט העליון, שקראתי אותו מאוד בעיון. בית המשפט העליון לא קבע שזה מעשה טוב לגרש את תושבי אום אל חיראן, הוא לא קבע את זה. בית המשפט העליון קבע שמותר למדינה לגרש את תושבי אום אל חיראן, למרות שהם לא פולשים. אין שום וויכוח שהם לא פולשים.

אני מצטער על פסק הדין הזה, אני חושב שדעת המיעוט בבית המשפט העליון הייתה הדיעה הנכונה. גם בבית משפט עליון מכובד כמו בארצות הברית - - -

כבוד השופטת דפנה ארז ברק.

נכון. גם בבית משפט עליון מכובד כמו בית המשפט העליון בארצות הברית, שם ב-1858 פסק הדין של דראד סקוט, שבית המשפט העליון האמריקאי מתבייש בו עד היום. אני חושב שגם פסק הדין הזה, בעוד הרבה שנים יתביישו בו, כך אני חושב.

לדעתי זה גם לא חוקי מה שהמדינה עושה, אבל לא על זה הוויכוח, לא על זה הוויכוח כאן, כי הוויכוח כאן הוא לא על השאלה האם זה חוקי אלא על השאלה האם המדינה צריכה לעשות את זה. בית המשפט לא אומר למדינה: תעשי או לא תעשי, אלא הוא אומר: מותר לך, תעשי אם את רוצה. אני אומר למדינה: אל תעשי את זה, אל תעשי את זה, כי זה לא מוסרי, אל תעשי את זה כי זה לא אנושי, אל תעשי את זה כי זה מאוד מאוד מטופש, ואל תעשי את זה כי בסוף זה לא יהיה. לא יקרה מצב שיגרשו אנשים מהבית שלהם כי הם ערבים ועל הבית הזה יבנו בית ליהודים, זה לא יקרה כי בסופו של דבר המצפון והצדק ינצחו.

תודה רבה חבר הכנסת חנין. חבר הכנסת עודד פורר. אני מבקש להתמיד בשיטת ההאזנה שנקטו בה כל הנוכחים בדקות האחרונות. בבקשה, חבר הכנסת עודד פורר.

תודה אדוני - - -

אני מעוניין לשמוע את דעתך, אדוני היושב ראש.

סליחה?

אני מעוניין לשמוע את דעתך.

אני הצהרתי בתחילת הישיבה שאני מכהן כאן כיושב ראש ואני צריך לצלוח את הדיון הזה עד לשעה אחת עשרה, בלי נפגעים רבים מדי.

מה עמדתך לגבי בנושא?

עיסאווי, אנחנו נדבר למעלה אצל ציונה, בסדר? ניפגש אצל ציונה.

הבנתי.

כן, עודד, בבקשה.

תודה רבה אדוני יושב הראש. אני קודם כל רוצה לומר שאחת הבעיות שמתעוררות כאן היא בעיקר בגלל שממשלות ישראל לדורותיהן, מושכות את ידיהן מלטפל ולהסדיר את נושאי הבדואים בנגב, למרות הניסיונות שנעשו ואתה לקחת בזה חלק נכבד. בכל פעם נסוגים, לוקחים צעד קדימה שניים אחורה, יש בעיה בנושא הסדרת הישוב הבדואי בנגב, שהממשלה צריכה לטפל בה ולא לטמון את ראשה בחול.

כשנצלול לתוך העניין הזה אז נראה שזה מדהים איך כולם הופכים את מה שקרה פה ואת מה שקורה פה לאיזה רעם ביום בהיר. הרי הרעם הזה כבר היה ב-2002, החלטת הממשלה שהתקבלה התקבלה עוד בממשלת שרון בשנת 2002. הייתה עתירה לבית משפט שלום ב-2004 שנדחתה ב-2009. ערערו למחוזי, המחוזי דחה את הערעור ב-2011. ביקשו דיון נוסף ורשות ערעור נוספת בעליון ובינואר 2016 העליון דחה את הבקשה הזו. זה ההליך המשפטי שקרה פה אז אי אפשר לבוא ולהגיד: בית המשפט אמר או לא אמר. חבר'ה, בית המשפט דחה את העתירה בעניין הזה.

יותר מזה, כשאומרים שהם יושבים שם ושיש להם איזושהי בעלות על הקרקע, אז פסק בית המשפט העליון, על פי דיני הקניין, שלא רכשו בני השבט זכויות בעלות במקום, אפילו שישבו בו ברשות. הם בנו במקום בנייה נרחבת ללא היתרים ועשו בנייה בלתי חוקית.

צריך לזכור, שכל אחד מיושבי המקום וכל אחד מהבדואים שמוסדר יִשוּבוֹ בנגב מקבל מגרש מסובסד, מקבל פיצוי כספי כדי לבנות את ביתו, מה שלא ניתן לאף אזרח ישראלי אחר וטוב שניתן להם, כי אני חושב שצריך להסדיר את העניין הזה אבל, אם רוצים באמת להסדיר את הישוב בנגב, אז לא צריך לבוא אחר כך, כל פעם שכבר מסדירים את הישוב ולהפוך את זה לאיזשהו אקט של גזענות. רק בואו נראה כמה ישובים בדואים קמו בנגב בשנים האחרונות – אחד עשר, ונספור כמה ישובים יהודים קמו בנגב.

תודה.

עד עכשיו - - -

הם קיימים.

תודה. אני לא רואה את מסעוד.

הם קיימים.

הם הוכרו, מסעוד יצא.

מסעוד ביקש שראיד ידבר במקומו.

יקבל, יקבל. חברים, אנחנו מתקדמים.

מבקש גם שמישהו מן המדינה ידבר בהקשר הזה.

בבקשה, חברת הכנסת תמר זנדברג, יש לך עכשיו רשות לקריאת ביניים ארוכה מאוד, שלש דקות, בבקשה.

תודה רבה. אני מקשיבה לחברים מן הימין ואני שואלת את עצמי, אני שומעת את המלים "קניין" ו"בג"צ" וכל הדברים האלה, כל המלים המשפטיות והפיתולים והפתלתלות וההתפתלות הזאת, על מנת להסביר דבר כל כך פשוט: בשטח מדינת ישראל, מוציאים אזרחים מקבוצה אתנית מסוימת בשביל להכניס אזרחים מקבוצה אתנית אחרת.

לא נכון, זה לא המצב.

האם זה יעלה על הדעת?

יש להם אפשרות לרכוש את הקרקע.

האם זה יעלה על הדעת, חבר הכנסת פורר?

עודד, דיברת יפה.

ראש המועצה - - -

אתה יודע שהבית שלך, אני לא יודעת איפה אתה גר, אתה לא יודע מי הבעלים של הקרקע.

אז אני כן יודע. ואני אגיד לך, הבית שלי - - -

אתה לא יכול - - -

איפה שאני גר, רכשו את הקרקע לפני מאה עשרים וחמש שנה, בדין ובכסף.

חבר הכנסת פורר, שמעו אותך בדממה. בקשב רב.

פנתה אליי, פנתה אליי לגבי הבית שלי.

אני פניתי אליך ואתה לא תצרח עליי.

אם יהיה - - -

חברים, כן, תמי, בבקשה.

את פונה אליי.

זה לא - - -

עודד, שמעו אותך.

אם את פונה אלי אז תצפי לתשובה. את יכולה לפנות כמה שאת רוצה.

אני יודעת שזה כואב, אני יודעת שזה מביש, אני יודעת שהכנסת הזאת, הפרלמנט הזה - - -

ההתנהגות שלָך - - -

לא, עזוב.

לא יכול לסבול את הרעיון הזה, שאין לו אח ורע, בשום מקום, עזוב 'בעולם', אנחנו תמיד משווים לעולם, איך הדעת סובלת? עזוב מוסר, ההיגיון הפשוט, השכל הישר, האם השכל הישר יכול לתפוס דבר כזה? להוציא אזרחים ולהכניס אזרחים אחרים? למה? בגלל שאלה ערבים ואלה יהודים? זה יום מביש לכנסת ולמדינת ישראל.

אני מצטרפת להערכות הזהירות שזה לא יקרה ואתה יודע, כשזה לא יקרה והחתימה המבישה הזאת תבוטל, אז יהיו כאן כאלה שיתחרו ביניהם, מי ידע ראשון ומי תמך בזה ומי לא העלה על דעתו, ומי רצה להגיד את הדברים שלו רק אצל ציונה במזנון ולא לציבור. חברות וחברים, צריך פה ימין ושמאל להגיד בפה מלא: לא כך. תודה.

תודה.

היא פגעה בך, חבר הכנסת פורר.

תודה.

בי היא לא פגעה.

לא, אף אחד לא פגע - - -

פורר, פורר - - -

אין לנו פעילות - - -

תשתדל להכניס - - -

תודה. חברת הכנסת השכל, רק אם את ממש חייבת.

רק אם אני ממש חייבת? אני לא אאריך בדברים. רוב הדברים נאמרו, גם מן הבחינה המשפטית, על ידי חבריי. בני, אתה, אני חושבת מכיר יותר טוב מכולנו את הבעיה של הפזורה הבדואית בנגב, אתה היית - - -

למה את מצליחה - - - אני לא כאן עכשיו.

הוא, הוא עסק בזה הרבה.

כן, כן.

הרבה מאוד זמן ולמד את הנושא לעומק - - -

אמרתי, זה היה.

זו בעיה, זו בעיה כשיש שטחים נרחבים שמשתלטים עליהם בצורה בלתי חוקית.

אנחנו משתלטים, אדוני - - -

עיסאווי, תן לה.

הסדרה - - -

אני מבקש לכבד.

אנחנו מסתכלים על שטחים נרחבים באזור הנגב, שמשתלטים עליהם בצורה בלתי חוקית, ממשיכים את הבנייה עליהם, מדינת ישראל מנסה להסדיר עם מישהו אחד, פתאום מגיעה משפחה אחרת ואומרת: ש"אתנו לא הסדרת", אנחנו מדברים על משהו שהיה, כי זו לא בעיה קטנה, זו בעיה מאוד מאוד - - -

כי הם היגרו, כי הם היגרו - - -

אני יודעת - - -

היא שמעה אותך.

לא הפרעתי לך.

חברת הכנסת השכל ישבה בסבלנות.

לא, אולי היא חושבת שאין להם - - -

חמשים דקות.

היא חושבת אבל הם היגרו, הקרקע - - -

היא לא חושבת כלום, עזוב, אל תגיד לה מה היא חושבת.

הם לא מהגרים.

אני היכרתי אותה בחודשים האחרונים. בדרך כלל היא יודעת לבטא את מחשבותיה, אל תספר לה מה היא חושבת.

לא, מהגרים גם - - -

שרן, בבקשה. עזוב, נו.

סליחה, גם יהודים היו פה לפני קום המדינה.

שרן.

איך זה?

איפה הם גרים היום?

המקום - - -

אני מבקש ממך להמשיך, שרן, תמשיכי בבקשה.

תודה רבה.

תפסיקו להפריע לה אז היא תוכל להמשיך.

הבעיה - - -

הם היו, הוא לא ביקש לגרש אותם. הנה היו, הוא לא ביקש לגרש אותם.

ההיסטוריה היהודית בארץ ישראל - - -

כאילו לא גירשו יהודים מארץ ישראל, מעולם, כאילו מעולם לא גירשו.

חברים, עכשיו אנחנו נתחיל בזה?

זה לא יכול להיות.

אתה לא רוצה להיכנס לוויכוח ההיסטורי.

אין לך, אתה לא 'בעל הבית' של הישיבה.

כן, גם הבדואים הם לא שבטים נודדים, - - - בעלות על הקרקע.

אני מבקש לאפשר לחברת הכנסת הסבלנית ביותר בישיבה הזאת להמשיך בדבריה. בבקשה.

בכל מקרה, אנחנו מבינים שזו בעיה מאוד נרחבת, זה לא רק המקרה הספציפי הזה וכשבאים בטענות - - -

תדייקי - - -

נו באמת, נו.

תן לי לסיים אז תוכל גם - - -

לא, עיסאווי, סליחה.

עכשיו, כל הטענות שמעלים פה בנוגע לכך שאין בתי ספר ואין להם תשתיות, נובעות בדיוק מן הבעיה הזו, בדיוק מן הבעיה הזו. עכשיו, הבעיה היא לא רק במדינת ישראל שלא מוצאת לזה פתרון אלא זו גם בעיה מן האזרחים התושבים שנמצאים שם ובעצם - - - ממשיכה, אף אחד לא אוכף אותה ולכן ממשיכים להשתלט על עוד קרקעות בצורה בלתי חוקית, עד שזה מגיע למצב שיש כבר תכניות של מדינת ישראל והדבר צריך להגיע לבג"צ. אין ברירה. זאת אומרת, אין אכיפה בשטח, ממשיכים את התופעה הזו, אז הדבר מגיע לבג"צ.

אני לא חושבת שיש פה ספק לאף אחד בנכונות של בג"צ לעיין בפרטים הקטנים, עם בדיקה של מפות, של מסמכים משפטיים, בג"צ עשה את העבודה ובג"צ הכריע בנושא. אנחנו לא יכולים לבוא ולהתערב - - -

סליחה, כן.

אנחנו לא יכולים לבוא עכשיו, אחרי שבג"צ כבר עבר על כל המסמכים הרלבנטיים, דיבר עם כל הגורמים שהיה צריך לדבר אתם, הם הגיעו להחלטות.

כי אם אנחנו ככנסת עכשיו נתחיל לערער על ההחלטה אז יש פה עוד ערימה של החלטות שאני רוצה לערער עליהן, כמו למשל, בישוב עפרה, תשעה בתים שבג"צ החליט להרוס. בתים של יהודים, שצריכים לצאת משם, בדיוק אותו דבר - - -

זה לא בשטח מדינת ישראל.

אז האם - - -

לא בשטח מדינת ישראל.

אז האם אנחנו נבוא ונערער על החלטת בג"צ - - -

זה לא בשטח מדינת ישראל.

אם את מעוניינת לערער על ההחלטה - - -

זה לא בשטח מדינת ישראל.

גם אני מעוניינת לערער על החלטה - - -

זה לא בשטח מדינת ישראל.

אבל מקרקעין - - -

חברת הכנסת זנדברג - - -

אין יותר ופחות, זה לא שטח ריבוני של מדינת ישראל.

בבקשה, סיימי. את מסיימת.

זה שטח מדינת ישראל.

ארבעים שנה - - -

ארבעים שנה ממשלות ליכוד וזה לא הפך לשטח מדינת ישראל.

תמי, אני רוצה לאפשר לחברת הכנסת השכל לסיים ואז נשמע - - -

למה? עפרה זה לא שטח מדינת ישראל.

אם נחפור באדמה האם נמצא שרידים מבית המקדש הפלשתיני הראשון? - - - מה נמצא שם? - - - ארץ ישראל יותר מאשר - - -

אז למה לא החלתם על זה את חוק מדינת ישראל? למה זה לא שטח מדינת ישראל? האם יש למישהו תשובה? עודד פורר, אני פונה אליך - - -

את יכולה להגיד את זה עוד מאה פעם אבל זה שטח מדינת ישראל.

סליחה, האם אתה טוען שעפרה היא בשטח מדינת ישראל?

תמי - - -

כן.

שטח מדינת ישראל.

אני דורשת לסיים את דבריי.

חברת הכנסת זנדברג, שניה, בחברוּת, יש לך איזו כנראה הנאה להיות מוצאת מישיבות. כך ראיתי בישיבות האחרונות. קראתי לך לסדר - - -

לא הוצאתי מאף ישיבה, עם כל הכבוד.

ראיתי שכן. קראתי לך לסדר פעם שניה, אני מאוד מבקש, תמי, תקפידי, אנחנו רוצים לשמוע את התושבים. תסיימי בבקשה, חצי משפט אחרון.

מה שאני מנסה להגיד הוא שחוק הוא חוק. השופטים לא מסתכלים על צבע העור שלך, מאיפה אתה - - -

טוב.

לא, בני, אני רוצה לסיים, הם לא הפסיקו לקטוע אותי, חשוב לי לסיים את זה, ואנחנו כנציגי ציבור חייבים לכבד את זה. מה שאני שומעת פה מנציגי ציבור שאומרים שהחלטה של בג"צ היא לא אנושית, היא מטופשת - - -

זה נכון.

וגזענית - - -

נכון, זה נכון.

אותו הדבר אני יכולה להגיד על הריסת הבתים בעפרה, שזה לא אנושי, זה גירוש, זה בדיוק אותו הדבר.

תודה רבה, תודה.

אנחנו חייבים לשמור על החוק ולא להיגרר להערות כאלו שבעצם מערערות את כל שלטון החוק.

תודה רבה. יפה, תודה רבה. אני מבקש עכשיו מנציג התושבים במקום, ממשפחת אבו אלקיעאן. חליל אבו אלקיעאן.

שלום לחברים, לחברי הכנסת וליושב ראש הישיבה. מדובר בשבט אבו אלקיעאן ששבט אבו אלקיעאן הוא שבט שקיים בעתיר ובאום אל חיראן זה ששים שנה. ולצערי, כשאני שמעתי מכל מיני גורמים שמדברים ש"שבט אבו אלקיעאן פולשים" אנחנו לא פולשים, המדינה הוציאה אותנו מאדמותינו הפרטיות שלנו שהיו בבעלותנו, והיא נתנה אותן לישובים יהודים, ונתנה לנו מקום חילופי. לצערי, מה שקורה אצל אבו אלקיעאן היום, ביתיר ואבו אל חיראן, וההחלטה של בית המשפט ובהחלטה של המדינה הוא דבר מבייש, מבייש, בושה וחרפה, לצלוב בן אדם שחי ונולד במקום ששים שנה ולהביא אדם אחר למגורים.

זה מקום מיועד למגורים, זה לא מיועד לשטח צבאי, לשדה תעופה, שהמדינה רוצה להקים משהו למשרד הביטחון. שבט אבו אלקיען שילם חיים כבדים, שירתה במשרדי הביטחון, אם זה במשטרה, אם זה במשמר הגבול, אם זה בצבא, בשיתוף פעולה מלא, ולצערי, היום, אנחנו מאוכזבים ממה שאנחנו שומעים. קודם כל שטח חילופי אין. אנחנו סובלים, יש לנו בעיה עם הישוב "חורה" שמדברים עליו חברי הכנסת פה, הוא שלל אותנו ולא קיבל ויש לנו בעיות במקומות, כל מיני בעיות ביישוב והם מאיימים עלינו שלא נבוא לגור, שיש להם בעיה עם המגרשים ועם הריבוי הטבעי ב"חורה".

אני מבקש, אנחנו יכולים לחיות בשלווה ובשכנות עם השכונות היהודיות שצריך להקים בחיראן וביתיר, אין לנו בעיה לחיות בדו-קיום, אנחנו אנשים נאמנים למדינה, שירתנו את המדינה, שילמנו את החיים שלנו ולצערי המדינה היום עושה אי-שיוויון.

מדברים על דמוקרטיה. איזו דמוקרטיה? דמוקרטיה זה כשאתה חושב, מסתכל עלי בגובה העיניים ומחשיב אותי כאזרח, עם זכות אדם, שיש לי זכויות, כמוך, לא? ואתה יודע מה, לא כמוך, אני רוצה רבע ממה שמקבלים האזרחים היהודים. לצערי אני מבקש שמה שהיה בבית המשפט העליון זה באמת, זה דבר מוזר, דבר שכל העולם מדבר עליו, זה דבר בסיסי, להוציא בן אדם שנולד, ששים שנה, והמדינה העבירה אותו, היא הכירה בו, והיום, פתאום זה לבינוי, איזה שוויון? איזו דמוקרטיה? בושה וחרפה למדינה ולהחלטה של בית המשפט.

אנחנו רוצים - - -

לא צריך להמשיך אותו - - -

כואב לי, כואב לי מה שאני שומע, אני שמעתי שרים פה, חברי כנסת מדברים פה, על דברים ועל דו-קיום, איזה דו-קיום? כשאתה מסתכל עלי שאני אזרח כמוך, תחשוב על עצמך ואני רציתי לשמוע, שהיהודים שגרים במדינות ערב, האם היה מקרה כזה בתולדות העולם? אנחנו נולדנו פה וזו המדינה שלנו וזו הזכות שלנו ואין לנו מדינה אחרת.

אנחנו גאים במדינה, אנחנו רוצים לקבל את הזכויות שלנו ולחיות בדו קיום ובחיים טובים ולא להפלות בינינו, לעשות זה אל"ף וזה בי"ת, לעשות זה יהודי וזה ערבי. אם המדינה הייתה צריכה לעשות משהו למשרד הביטחון, להקים משהו למשרד הביטחון אז אנחנו כולם עוזרים אבל, המדינה באה, רוצה להוציא, במקום חליל להכניס את משה, להוציא את איברהים ולהכניס את דוד, זה מקום מיועד למגורים - - -

דמוקרטיה.

דמוקרטיה, רבונו של עולם, אנחנו קוראים לכל העולם, שישמע - - -

תכבד אותו.

יהרסו גם את הבתים, אנחנו נישאר, חיינו ששים שנה, בלי תקרה, נמשיך את החיים, גם - - - אנחנו נמות שמה, אין לנו מקום אחר.

תודה רבה.

אין לנו מקום אחר. תודה רבה ליושב ראש.

ברשותך היושב ראש, אני רוצה להשלים את דבריו של השייח'.

מי אדוני?

חבר ועד, מזכיר הועד של אום אלחיראן.

אני רוצה גם תשובות של המדינה לטענות שהועלו.

יִישָמעו, חברים.

תן לי שתי דקות, לא שלש, שתי דקות.

דקה.

קודם כל אני מברך על היוזמה של חברי הכנסת ועל היוזמה שלך, ההיענות שלך וההקשבה שלך בוועדה לקבל אותנו ולהקשיב לנו. אמרת בתחילת דבריך שאין לך סמכות היום אבל, כשהייתה לך סמכות גם לא הקשבת לנו. אני אומר כאחד מהציבור. וכואב וכועס אישית עליך.

כשעוזבים את התפקיד - - -

לא, לא.

כי אני מפנה את הכעס - - -

חברים, עיסאווי, כשכועסים עלי יש לַחָבר זכות דיבור לעוד דקה. בבקשה.

כשהיית בכובע הזה שאתה אמור לתווך ולעשות את הדברים ולעשות אותם כהלכה, וזו מלאכה מלאה אמינות ונאמנות ושליחות ציבורית, דמוקרטית, פוליטית – עזוב אותה בצד, ולהביא פתרון לסוגיה, פתרון הולם, לסוגיה שזועקת ולחברים שמדברים פה, שהסוגיה זועקת, שמוציאים את מוסא ומביאים את משה במקומו – האם זה לא זועק?

אנחנו מדברים על אוכלוסייה של 1,500 נפשות שאתם הולכים לפנות אותן, אוכלוסייה בעלת פוטנציאל כלכלי, אקדמאי, לא עוסקים בפשיעה, לא עוסקים בשום דבר. אנחנו, שנים רבות, במשך ארבעה דורות, ששים ואחת שנים – אני מחדד את זה, ואנחנו פונים למשרדי הממשלה ואנחנו רוצים לשבת ולהקשיב ולמצוא את הפתרון ולמצוא את המשוואה הנכונה והמתאימה, לסוגיה שלנו ספציפית ואף אחד לא מקשיב לנו ואף אחד לא רוצה לשמוע אותנו.

וגם, הרשות להסדרת ההתיישבות - - -

לא, לא, אתה כבר - - -

לא נתנה מענה - - -

לא, לא, אני לא אתן לך, סליחה.

לא נתנה לנו מענה.

שמעתי. ביקשת דקה, שתיים. אני מבקש, לפני שאנחנו עוברים אל יושב ראש המועצה האזורית לישובים הבלתי מוכרים, עטיה אלא עאסם, אני מבקש למען הסדר הטוב, אם למישהו יש לפרוטוקול עוד הערות שמבטאות כלפיי כעס, זעם, איבה, טינה אז בבקשה עכשיו.

אני בא.

אם יש, לא, זה הכול, זה הזמן.

יש שאלה לחברים פה שטענו - - -

כלפיי? אישית?

יש בג"צ חלוט, החלטה חלוטה, אני רוצה להראות - - -

לא, לא, לא, אתה לא יכול. בבקשה, שמעתי אותך.

שכתוב בבית המשפט שכן לפנות אותנו - - -

בבקשה, מר עאסם, בבקשה, בקצרה, כן.

אדוני היושב ראש, אנחנו רואים את הפינוי של אום אל חיראן ועתיר ככתם שחור במצח הדמוקרטיה הישראלית. זה דבר שלא נברא, דבר שלא מתקבל על הדעת.

אנחנו רואים שגירוש של אום אל חיראן ועתיר, הוא פתיחת דלת לעוד גירוש של עוד ישובים ועוד ישובים. אנחנו יודעים שאם מתחילים באום אל חיראן - עתיר, יש עוד מתכננים, אדון אורי הראלי, שהוא מתכנן עוד ישובים יהודים על חורבן ישובים בדואים. זה לא רק אום אלחיראן ולא רק עתיר, אלא עוד ישובים אחרים, זה יביא אסון על האוכלוסייה הבדואית בנגב.

אנחנו רואים שכל התכנון של המדינה בנגב הוא על חשבון הבדואים. המכרה של "שדה בריר" יגרש עוד 10,000 בדואים מן הישובים שלהם. כביש 6 יחתוך עוד ששה כפרים בדואים ואנחנו חוזרים לתכנית פראוור שעיקרה הוא גירוש הבדואים אבל, המושג החדש שהוא בכלל לא מתקבל על הדעת הוא גירוש בדואים בכדי ליישב אזרחים יהודים במקומם, וזה דבר לא מקובל, תודה.

תודה, רק תיקון קל, התכנית כפי שהתבטאה, או חלק התכנית ההיא שהתבטא בהצעת החוק שנדונה בוועדת הפנים לפני כשלש שנים, אינה תכנית פראוור, אלא, אם תרצה, תכנית בגין-פראוור, בהסכמתו של חברי הטוב רב הפעלים, שמנסה לעשות אך טוב למדינת ישראל בתפקידים שונים, ומתוך הסכמה בינינו, כשהייתי השר הממונה, התכנית היא התכנית שלי במידה רבה בהסכמתו. אני מבקש, אני גם חושב שהיא הייתה תכנית טובה, תכנית בגין פראוור. תודה רבה. עכשיו אני מבקש לשאול את נציגי הממשלה, נציגי המשרדים, משרד המשפטים, נעה, האם את רוצה משהו להעיר? את לא חייבת, לקצר.

נמצאים פה גם ממשרד החקלאות שהוא אמון על הטיפול בהסדרת הישובים הבדואים.

בסדר.

מבחינה משפטית הדברים נאמרו על ידי בית המשפט העליון, אחרי שכל הערכאות דנו בטענות, והוא קבע שהחלטת הממשלה במקרה הזה, עומדת במבחן הסבירות וההגינות, בין היתר בהתחשב בפתרון שכונות המגורים שקיימים.

רק כן להעיר, שמדובר בהחלטת ממשלה שהיא במסגרת מהלכים רחבים יותר שהממשלה קידמה וצפויה להמשיך לקדם, בנושא של הסדרת ההתיישבות של התושבים הבדואים בנגב, לטובת האוכלוסייה הבדואית - - -

איזה עוד מהלך קורה חוץ מן המהלך הזה?

סליחה, איתן.

אני עוצר.

אנחנו מנסים להצטמצם בנושא הזה. בנושא הזה.

היא אמרה, חלק מההסדרה.

הבנתי. נועה, אני מבקש להצטמצם בזאת.

היא אמרה "חלק מההסדרה".

כן.

רק רציתי להגיד - - -

בסדר, טוב, תודה. משרד החקלאות, בבקשה.

רותי פרוֹם אריכא ממשרד החקלאות. הסוגיה של אום אל חיראן, כפי שנאמר פה, נדונה בכמה וכמה ערכאות. יש החלטה. אנחנו, בעצם, במסגרת הפעילות של הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים - - -

מה התפקיד שלך בבקשה?

התפקיד שלי, אני מנהלת המערך לשילוב הבדואים בנגב במסגרת המשרד.

שילוב או גירוש?

שמעת היטב.

אני אצטרך, אם יינתן לי זמן - - -

רגע, את ממינהל התכנון של המשרד.

אני מן הרשות לתכנון, בתוכה יש לנו מערך לשילוב האוכלוסייה.

קודם כל ברשות לתכנון.

כן. רק לציין שבעצם הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב הציגה את פתרונות האיכלוס ב"חורה", נמצאים פה הנציגים, אפשר בהחלט לתת להם גם את רשות הדיבור כדי להשלים את הדברים. מבחינתנו, בכל אופן, מדובר פה - - -

"חורה" נמצאת פה.

רק תסבירו לנו למה מגרשים אותם, אולי תסבירי לנו, תעזבי עכשיו את מה שהיה בערכאות.

סליחה, חבר'ה - - -

הם הביאו את - - - המשפטית.

אני מצטער, חברי הכנסת - - -

הם לא בעלי הקרקעות ויש תכנית לבנייה של ישוב.

סליחה, חברי הכנסת נשמעו, שני נציגים של התושבים נשמעו - - -

היהודים שמגיעים, אין חברת קרקעות?

אני מבקש להגן על זכותה של ממשלת ישראל באמצעות נציגיה להביא את דברָה. תודה. בבקשה.

כל הנושא ששאלת, מה פתאום לגרש, אני מצטערת, זה צעד - - -

חבר'ה, תנו לה לדבר.

צעד שבעצם שאמור להציג את הפתרונות החלופיים, יש גורמי אכיפה, יש גורמים שמקבלים החלטות, אם על בסיס תכנון ובניה, קניין ובוודאי במקרה הזה, הנושא של החלטת הבג"צ, שהיא ההחלטה האחרונה שהתקבלה.

אם רוצים לשמוע על הפתרונות החלופיים אז נמצאים פה נציגי הרשות.

כשהחלטתם - - -

נשמע את הפתרונות החלופיים, יש נציג של המחלקה - - -

חשוב לשמוע על הפתרונות החלופיים.

עוד משהו?

הפתרונות החלופיים נראה לי.

גירוש, החלטה לגרש, על מה - - -

רק רגע, יגאל, יגאל, בקצרה, אם יש לך עוד מה להעיר.

אבל שניה - - -

תתן בבקשה לרשות, נו.

מהם הפתרונות החלופיים?

הרשות עכשיו. אני מבקש לתת את רשות הדיבור, בתשובה לשאלתך.

אני רוצה לשמוע גם את נקודת המוצא.

אם תצטמצמו, תתנו לדבר אז יישמעו רוב האנשים.

אנחנו גם נרצה לדבר.

כן, כן, אתה ביקשת בסבב השני, אתם לקראת הסיום. כן, בבקשה, הצג את עצמך.

יגאל ואני מנהל מרחב - - -

יגאל מה? חברים.

יגאל בוסקילה.

מה אתה?

מן הרשות לבדואים, הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב. אני לא עוסק בחלק של - - -

אל תסביר. רק שאלתי מה תפקידך.

אני אסביר בכל זאת. אני לא מתעסק בחלק של ההכרזה להקים ישוב או לא להקים ישוב יהודי, זה לא ישוב יהודי אלא זה ישוב שגם המדינה הכריזה, במסגרת ההליך עצמו, שהוא ישוב כללי וקודם לו כבר ישוב, יש ישוב נוסף "כרמית" שהוא גם ישוב כללי ושם גם נקלטו שלושה תושבים בדואים - - -

שניים.

גם במסגרת - - -

תנו לו להציג את העובדות, חברים.

גם במסגרת ההליך עצמו, הצענו, למי שניהל את המשא ומתן מטעמם של התושבים, ארגון "עדאללה", הצענו - - -

לא ניהלנו משא ומתן.

הצענו, ניהלנו.

לא ניהלנו.

לא, סליחה.

אבל היא מ"עדאללה".

"עדאללה", בסדר, היא תשיב.

יגאל בבקשה.

תשאלו את ג'בארין ואחרים שניהלו אתנו את המשא ומתן.

מי ניהל אתכם?

עו"ד חסן ג'בארין, סוהד בשארה, מאיסאנה מוראני, אצל עורך הדין משה גולן בפרקליטות המדינה. ניהלנו משא ומתן והצענו, גם כן, שמי שרוצה בכל מקרה להתאכלס בישוב עצמו, אנחנו יכולים לתת לו את הפיצוי, למי שהוא בעלים של המחוברים שיש שם, המבנים שנמצאים שם, שהם בוודאי, חלקם או רובם לא יכולים להישאר בשטח, לפחות ככה נראה, לתת לו את הפיצוי והוא יוכל להתאכלס או להתמודד על מגרש, כשווה בין שווים שם.

לאן ללכת בזמן בזה?

לא, אני לא - - -

אנחנו - - -

זה לא יעזור, זה לא יועיל.

אנחנו כרשות הבדואים אמונים על מתן הפתרונות בתוך ישובים בדואים. בתוך ישובים בדואים אנחנו מקצים גם מגרשים למגורים, נותנים גם את הפיצוי ועוזרים בכל הליך ההתאקלמות ואגב, למעלה מ-3,000, 3,500 מתושבי השבט כולם גרים בישוב "חורה", בשכונות שקיימות כבר, אגב. הגרעין העיקרי של הקמת "חורה" היה בכלל שכונה 10, גם הוא מאבו אלקיעאן - - -

מה הקשר?

שזה - - -

היום גם - - -

הוא חושב שיש קשר.

נותן את השירותים שלו.

אבל אין - - -

יגאל, בבקשה.

אבא שלי רוצה לגור באילת ואני רוצה לגור - - - מה הקשר? מה הקשר?

זה לא - - -

זה - - - לעקור?

הסיבות עצמן - - -

יגאל, תמשיך. יגאל, בבקשה. תסיים.

את הפתרונות עצמם, שלנו כמדינה, או שלנו כרשות, שהיא זרוע של המדינה, אנחנו נותנים בתוך ישובים בדואים. הישוב הרלבנטי למקרה הזה הוא הישוב "חורה" ואנחנו מפנים ל"חורה".

חורה מתנגד.

זאת הבעיה עם הפזורה הבדואית, אתה מסכם משהו עם ישוב אחד ופתאום נציג שבט אחר אומר שלא - - - כשאתה צריך לנהל משא ומתן עם שלושת אלפים איש - - -

שרן, את - - -

זה בלתי אפשרי, זו בדיוק הבעיה.

שרן, אל תסבירי.

תני לממשלה לנהל משא ומתן.

לא נכון, הם מנהלים משא ומתן כל פעם - - -

את לא צריכה לנהל משא ומתן עם - - -

מה שאתם רוצים לעשות זה להמשיך - - -

לא תנהלי משא ומתן.

הפזורה - - -

לא תעשו משא ומתן. אנשים מן הפזורה - - -

חברת הכנסת השכל, חברת הכנסת השכל.

היה שנקראו פתרונות חלופיים טובים - - -

הם לא הבעלים - - -

תפסיקי להגיד - - -

אין שום - - -

תמר, תמר, הם לא באים - - -

חברת הכנסת השכל, למה יש לך שמונה אפשרויות בחירה למגורים ולי יש אחת שמוכתבת לי על ידך?

כי היא - - -

אנחנו רק - - -

לא את ולא יגאל, אתם לא תכתיבו לי, אתם לא - - -

הלוואי ולי היו - - -

אדוני, אדוני.

הלוואי ולי היו נותנים פיצויים על אדמה שלא שלי, היו נותנים לי פיצויים כדי לגור בדירה - - -

שרן, חברת הכנסת השכל.

אין לנו כסף לקנות - - - אין לנו כסף לקנות שטח - - -

חברת הכנסת השכל, קראתי לך לסדר בפעם הראשונה, הפעם השנייה לא תאחר לבוא, סליחה, סליחה. גבירתי, היושבת ראש - - -

אם מותר לשמוע דברים לא הגיוניים אז - - -

יגאל, אני מבקש.

אבל זה לא ייפתר בצעקות.

נציג הרשות להסדרת הבדואים, בבקשה, שני משפטים אחרונים. הוא לא סיים.

הפתרונות שאנחנו מציעים הם בתוך הישובים הבדואים, רק שם המנדט להקצות גם מגרשים וגם את הפיצוי. ככל שמישהו אחר, מישהו מבין התושבים רוצה עדיין, אם יש לו רגש לקרקע ורוצה לרכוש לעצמו מגרש שם אז אנחנו ניתן את הפיצוי והוא יצטרך להתמודד.

מה הבעיה?

הפתרון בשכונה - - -

לא, הוא - - -

אדוני, אני מבקש לא לאפשר לחבר הזה להמשיך להתלהם פה. אני מבקש, שמעו אתכם. בבקשה.

אני אגיד לך מה הבעיה, הבעיה שהם לא רוצים יהודים שם, לא שהם לא רוצים ערבים. זאת הבעיה.

לא נכון, קודם כל - - -

נותנים פיצויים, נותנים מקום מגורים, באותו מקום אתם יכולים להתמודד על זה.

רוצים את המקום בלי יהודים.

קודם כל זה לא נכון - - -

אני רוצה לשאול שאלה, אני מבקש, אני מבקש לשאול את הרשות לגבי - - -

תן להם להגיד.

קודם כל - - -

נותנים להם פתרונות, יכולים לרכוש מגרש כמו כולם.

עודד, האם אתה עכשיו מחליף את הרשות? אני מבקש להירגע. חברת הכנסת השכל, סליחה. אני גם מבקש לכבד את העובדה הסטטיסטית שאני גם זקן חברי הכנסת. קשה לי להתמודד עם כל הצעירים פה ועם כל להט הנעורים הזה.

זה לא להט נעורים.

יגאל, אני רוצה לשאול באופן ספציפי, אם אפשר, אם יש תשובה, לגבי שכונה 12 ב"חורה", האם היא תהיה מוכנה לקליטה או לא מוכנה לקליטה? באופן הכי טכני אני שואל את זאת.

התחלנו את עבודות הפיתוח. עושים פיתוח של שתי שכונות ששתיהן צמודות אחת לשנייה, הן גם מתוקף אותה תכנית 12/16 וההערכות של לוחות זמנים, אני מניח שזה משהו בסדר גודל של שנה.

שנה, טוב. תודה. סגן ראש המועצה.

כן, כן ממלא מקומו.

ממלא מקום ראש המועצה, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, אדוני היושב ראש, שמי קאיד אבו אלקיעאן ואני סגן וממלא מקום ראש המועצה. בוקר טוב לכולם, לחברי הכנסת וכל מי שנוכח פה ובעיקר, מה שאומרים בני המשפחה שלי, אז גם כן להזדהות אתם במה שהם עושים היום.

אני רוצה לציין נקודה מאוד חשובה, אדוני היושב ראש, לגבי החלטת מועצה, אנחנו החלטנו במליאת המועצה ואנחנו העברנו את זה גם כן לרשות, עם כל הכבוד למי שנכח פה מן המועצה, ביום 8.6.2015 אנחנו העברנו החלטת מועצה, במליאת מועצה, לא מן המניין, ברוב של כל חברי המועצה, שאין מקום לאנשים שנמצאים סביב הישוב "חורה", אין להם מקום לאכלס אותם סביבנו. אנחנו נגד "מדיניות הסרדין", שמכניסים אותנו - - -

מה זאת אומרת? חורה - - -

הוא אומר לך - - -

קולט - - -

סליחה.

מקום לצעירים - - -

זו דעתו, בסדר.

המועצה החליטה שיש תושבים שלא יכולים להיכנס - - -

זו דעתו.

מי אתה?

זה להצעה לסדר.

יש צעירים שם.

אתה לא יודע - - -

תאר לך שעירית רחובות הייתה אומרת שהיא לא מקבלת תושבים מרחובות.

צעירים אין להם אפשרות - - -

אני מבקש, כל התגובות בהצעות לסדר היום, בבקשה.

יש להם את היכולת לרכוש - - -

תן לו להמשיך, למה אתה מפריע לו?

שב בשקט, אני מבקש.

אני אוציא אותך, אני אוציא אותך, אתה הראשון.

באמת, לא עושים, זה מפריע.

אני אזכיר לו.

זאת הישיבה כאן.

תאמין לי שאצל יושב ראש אחר היית בחוץ.

להשקיע - - -

עם הסגנון שלך וההתנהגות שלך מזמן היית בחוץ. מבייש את העמדה שאתה - - -

עודד, סליחה.

ידידי, אני רוצה להגיד שבקשר לריבוי הטבעי, הוא מדבר על שכונה 12 ומשם אני בא גם היום, שכונה 12 ושכונה 16, מונח אצלו על השולחן, גם לבוסקילה וגם לכולם שם, מונח אצלם, לכל מגרש ארבעה זכאים בתוך הישוב. לכן הוא לא יכול לבוא היום ולתת פתרונות לאנשים שנמצאים בכפרים הלא מוכרים, על חשבון אנשים זכאים. יש לנו למעלה מ-500 זכאים מאותה משפחה, שכל יום הם פונים ורוצים לקבל שם מגרשים ואין שם מענה.

איש מן הרשות לא מוכן להקשיב לנו. הדעה של המועצה, אני חושב שצריך לכבד אותה, אנחנו נבחרי ציבור, חובה עלינו לתת לאנשים גם חינוך, גם רווחה וגם אקלים שאפשר לחיות בו. אי אפשר להביא אנשים מהפזורה. אנחנו התנגדנו לא בגלל שאנחנו חלילה, לא רוצים את האנשים, אלא שאין מקום פשוט לאנשים שהם יכולים להתאכלס אצלנו, גם למשפחת אבו סבית , גם למשפחת אל אטראש, גם למשפחת אל נהמי וגם למשפחת אבו אלקיעאן.

תודה רבה. חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה.

פזורות - - -

חבר הכנסת איתן ברושי.

בני, הוא מכניס נקודות ועובדות - - -

עדאללה, עדאללה.

הוא התייחס לנקודות - - -

אדוני היושב ראש - - -

חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה.

חברים, כמי שבא מההתיישבות, אני מודע - - -

זה לא שלו - - -

בסדר, כך - - -

מודע לקושי בשאלה - - -

הארגון הזה - - -

אני לא כל כך מכיר את ההיסטוריה בנושא הזה ומדוע הגענו לרגע הזה. אני רק יכול לומר שלפני ימים לא רבים ביקרתי במועצה האזורית השנייה, נאות מדבר, נווה מדבר, סליחה ואדוני היושב ראש, כמי שעסק בהסדרת הנושא של הבדואים צריך לומר, שהייתה ועדת גולדברג ובוועדה ישבו שני בדואים, נגיד כך אני יודע, והוועדה הזאת הגישה את המסקנות מזמן וגם דיברה על תקציב יותר גדול ממה שאפשר היה לצפות.

בסך הכול כשאתה בא – ואני מוכרח להגיד את המילה הכללית, כי אני לא רואה מקום - - - בדיון בוויכוח הכואב הזה, אבל בכל זאת התרשמתי שכמעט לא קורה שום דבר. לכן, אני חשבתי מראש ואני רואה גם עכשיו, שהדיון הזה, עם כל הכבוד לסוגיה שאתה מנהל את הדיון עליה בכישרון שלך, הוא לא רק על אום חיראן, אלא הוא בעצם דיון בשאלת הסדרת הבדואים בדרום ואום חיראן הוא חלק מתמונה שלמה. אם לא מוצגת תמונה שלמה אז קשה להתייחס לפרט הזה, כי עקירה היא עקירה והיא עקירה, לא חשוב את מי עוקרים – זה כואב, זה לא תמיד צודק, אבל השאלה של מה התמונה הכוללת, שהסדרת הישובים הבדואים מחייבת אותנו שנים, ולא תהיה התיישבות בכלל ולא יהיה נגב בכלל אם לא יסדירו את שאלת הבדואים.

ולכן יש לנו אינטרס משותף ולכן אין מנוס כנראה, מלהציג את השאלה של אום חיראן כחלק מתמונה שלמה. יש פה מחירים, יש מחירים כואבים והסדרת שאלת הבדואים ברור שהיא לא תהיה פשוטה, היא כואבת והיא גם יקרה תרתי משמע, אבל לא פעם אני אומר לעצמי: כמה יהודים התפרנסו מזה שלא פתרו את בעיית הבדואים? שנים, מאז שגדלתי אני זוכר את ה"זה מוָּנה" ו"זה מונה" ו"זה מונה" אבל לא קרה כלום. לכן נראה לי ש - - -

תחזור על זה כי זה כותרת.

בסדר, אני חוזר ואומר - - -

מובן, מובן, אל תחזור, הבנו.

אני אמרתי את זה גם בפורומים אחרים, אני לא אמנה שמות ואני לא מתכוון לחבר הכנסת בגין שאני מאוד מעריך אותו, אני אומר: מאז שהייתי ילד ועברו כבר - - -

אחד שלא כועס עלי היום.

לא כועס, לא כועס.

איתן, איתן.

אני מסיים. בכלל כעס לא מועיל אבל, אני אומר גם לחבריי הבדואים ואני גדלתי אמנם בצפון אבל עם הבדואים. אני עוד מכיר, למדתי את ההסכמים שנעשו עוד בטרם הקמת המדינה וברית הדמים תרתי משמע, לכן אני אומר, השאלה היא הסדרת הבדואים בדרום ואום אל חיראן הוא חלק ממנה, לפי דעתי אי- אפשר לפתור את הבעיה בלי התמונה השלמה. זה לא הוצג פה ולמיטב ידיעתי גם לא קורה, ובוודאי לא בקצב הנכון, לא קורה שום דבר.

תודה, תודה. שני ארגונים, בבקשה, "עדאללה".

ו"שתיל".

"עדאללה", הגברת, הציגי את עצמך. "רגבים" אחריה.

שלום לכולם.

ממש בתמציות.

כן, קוראים לי מאיסאנה מוראני, אני עורכת דין ב"עדאללה", אנחנו מייצגים את התושבים מאז שהמדינה הגישה נגדם צווי הריסה ובקשות לפינוי ב-2002. תוך כדי ההליך גילינו את התכניות האמיתיות שמאחורי הצווים שהוצאו, הקמת הישוב חיראן על חורבות אום אל חיראן והקמת שטח מרעה במקום עתיר.

כולם פה תלו את תקוותיהם, חברי הכנסת שמו את יהבם על החלטת בית המשפט העליון, כאילו שזו החלטה שאומרת שיש חובה לפנות את תושבי עתיר מחיראן, אבל, החלטת בית המשפט העליון, זה לא בג"צ, הגענו לשם כביקורת על הצווים שהמדינה הוציאה ובית המשפט קבע – לדעתנו שלא בצדק, שמדובר בהחלטה חוקית אך הוא לא קבע שחייבים לעשות את זה. ההחלטה לעשות את זה זו החלטה של מדיניות, החלטה של ממשלה ועל זה צריך להיות הדיון.

מאיסאנה, אפילו בית המשפט קבע שם שהוא ממליץ שהם יישארו תוך הידברות עם הממשלה.

חברים.

אז לתלות את הכול בשלטון החוק במובנו הפורמאלי, שחייבים לכבד פסיקה שלא אומרת את מה שמייחסים לה, זה ריקון של שלטון החוק מכול תוכן מהותי אבל, יתרה מכך, תושבי הכפר פה יושבים ואני מרשה לעצמי לדבר בשמם, הם יתקנו אותי אם אני לא מדייקת.

תושבי הכפר מוכנים ומבקשים שלש אופציות. הדבר הראשון שהם מבקשים זה שהכפר שלהם יוכר במקום שבו הוא נמצא, כפי שהוא נמצא כבר חמישים ששים שנה.

האופציה השנייה שהם מוכנים לקבל היא להיות חלק מן הישוב חיראן ולא כמו – אני לא זוכרת מי טען, שהם לא מוכנים לחיות עם יהודים. תושבי הכפר עתיר ואום אל חיראן מוכנים להישאר במקומם במסגרת הישוב החדש המוצע.

האופציה השלישית שהתושבים מוכנים לה היא לחזור לאדמות המקוריות שלהם מהן הם נעקרו.

האופציה היחידה שהמדינה מציעה היא מעבר ל"חורה" ואת זה התושבים לא מקבלים. מה גם ש"בחורה" המועצה - - -

המועצה לא מקבלת.

המועצה הודיעה שאין מקום ואין פתרון, בטח שלא ברגע הזה. כאשר זאת התמונה אז השאלה שהייתה צריכה להיות מרכז הדיון פה היא, האם זה ראוי, האם זה מוסרי והאם זה משהו שעושים ב-2016, שהורסים בתים של אנשים שהמדינה היא זו שהעבירה אותם לקרקע הזאת, ומשאירים אותם תחת כפת השמים, כדי לבנות בתים ליהודים.

האם יש הצעת החלטה, אדוני היושב ראש?

שלום לכולם. שמי עמיחי, רכז הדרום של תנועת רגבים. אני נדהם כל פעם מחדש איך הופכים את היוצרות. רק שנבין מאיפה הגיע שבט אבו עלקיאן. שבט אבו עלקיאן ישב באזור בית קמא. מהי הסיבה ששבט עלקיאן הועבר לאזור יער יתיר – יש שאילתא משנת 57', נשאלה בכנסת, והסיבה היא שהוא אסף מידע מודיעיני על כוחות צה"ל כדי להעביר לצבא הירדני, שהיה באותו זמן מעבר לגבול.

אני מבקש - - -

חברים, חברים.

הוא - - - אותנו, לא מתבייש? אנחנו שמרנו על הגבולות.

אדוני, אדוני - - -

שמרנו על הגבולות שם.

עזוב את זה, אנחנו מדברים - - -

איך הוא לא מתבייש? אנחנו שמרנו על הגבולות.

לא, לא, אני מבקש לא להמשיך בזה.

על התחת שלו שמרנו, על התחת שלך שמרנו.

אני מבקש לא להמשיך בדרך הזאת.

מי אתה בכלל, מי אתה?

מה זו תנועת רגבים?

שמרתי על הגוף שלו.

אדוני היושב ראש, אפשר - - - השב"כ מחר - - -

אדוני היושב ראש, מדינת ישראל שלחה איש מודיעין לאבא שלי, בגלל שהוא שמר - - -

אפשר להירגע.

אני מבקש ממך, זאת לא דרך להתקדם. יש לך עוד - - -

מוכנים לתבוע אותו - - -

לא, לא, לא - - -

מי שבא עם - - -

זאת הזדהות ותקשיבו, אני מבקש מכולם באולם, מי שבא להזדהות עם תושבי אום אל חיראן לצאת ולא ישמעו אותו, אני מבקש מכולם לצאת ולא לשמוע אותו.

למה?

בסדר, יש לך עוד דקה לדבר על הישוב עצמו, בבקשה.

האם המדינה מממנת אותך כדי להגיד דברים כאלה? מי מממן אותך כדי להגיד את הדברים האלה?

חבר הכנסת פריג', אנחנו נאלצים עוד מעט לסגור את הישיבה. עוד דקה - - -

אבל למה - - -

אין שום החלטה.

אבל למה להוציא אותם? למה אתה - - -

אמרתי שלא תהיה החלטה.

למה צריך להוציא אותם?

מה שבאתי להגיד הוא דבר מאד פשוט. יש פה מדינה שמנסה ללכת כמה שיותר כלפי האזרחים שלה, זה מה שבאתי להגיד, יש פה אמירות של קיפוח ואמירות של אפליה - - -

אתה מייצג את המדינה?

אדוני, לא בשביל זה אתם קיימים, נו. תסיים בבקשה.

מדבר לגבי - - - שבט אבואלקיען יושב ביער יתיר - - -

מה המצב שלך?

מדברים פה על 300, על אלף, כל רגע זה מספר אחר, זה נע ונד, 300 - - -

גם עדאללה - - -

מספיק, אל תסבירי לי.

מי שרוצה יש לו אפשרות לקנות מגרשים בתוך חיראן כמו לכל אחד.

עכשיו אתה מדבר.

יש אפשרות לקבל פיצויים - - - אופקים - - -

מי אתה - - -

נֶאֱמר, אמרו את זה, אמרו את זה כבר. תודה רבה.

כל הדברים האלו - - -

אתה מציע - - -

תודה רבה. חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה, כן.

מייצג את המדינה - - -

מי אתה?

לא, לא, לא, לא.

מי אתה? מי אתה?

חבר הכנסת חאג' יחיא.

מי אתה?

אתה לא יכול ככה, חבר הכנסת חאג' יחיא, אנחנו חייבים לנעול - - -

די, תאפשר לי לדבר.

חבר הכנסת חאג' יחיא, אנחנו התחלנו את הישיבה, אל תתווכח בבקשה, אל תתווכח, דבר את דבריך.

כל הדברים - - -

נא לתת לחאג' יחיא לדבר, בבקשה.

בבקשה.

ברשותך, הנושא היום, בחלק רב מהדיון דיברו על החלטת בג"צ. הרי למה הגיעו לבג"צ, כי יש ממשלה שהחליטה לעקור, אז בוא נתמקד יותר בהחלטת הממשלה ולא בבג"צ, כי בג"צ אמר שהם בעלי רשות, שהם יכולים להמשיך שם, ובג"צ לא ציווה על המדינה או לא אמר למדינה: את חייבת להרוס. אז המדינה, ההחלטה של המדינה היא לעקור את הישוב הקיים ולהקים במקומו ישוב אחר. קודם כל מדינה או ממשלה שהחליטה החלטה, אז הרבה החלטות היא ביטלה והיא יכולה והיא נדרשת לבטל גם את ההחלטה הזו.

דבר שני, כולם אמרו שהתושבים לא רוצים לגור שם והתברר פה שהטענה הזו היא שקרית באופן מוחלט. הבעלים אמרו פה שהם יכולים ומוכנים ורוצים להשתלב באותו ישוב חדש שיקום. הרי הנגב הוא מספיק רחב, גם המדינה, היא הייתה יכולה להקים ישוב במקום אחר, להשאיר אותם ולהכשיר את הישובים. הרבה ישובים במרכז הארץ, שהם חלק ממועצות אזוריות, התושבים שלהם הם פחות ממחצית התושבים באום אל חיראן ועתיר, אז גם במסגרת מועצה אזורית הם יכולים להישאר במקום ורק להכיר בהם.

לגבי הטענה שהם לא בעלי קרקע, הרי המדינה גירשה אותם ממקום ישובם והקימה את "שובל", לא מטעמים ביטחוניים ולא כלום - - -

אתה אל תחזור עכשיו לשם.

הקימה את "שובל" במקומם, זה עובדתית ואפילו לא פיצתה אותם, לא נתנה להם פיצוי ועקרה אותם בדרך עוד פעמיים.

אל תחזור לשם, עשה לי טובה, כבר מיצינו את זה.

לא, לא, אני לא חוזר לשם.

סיים.

לכן, כדי לסיים, הממשלה מוזמנת להחליט החלטה אחרת, לבטל את ההחלטה ומה שקורה שם בעתיר, הוא ממש בחזקת "הרצחת וגם ירשת". גירשת פעמיים ואתה רוצה לגרש עוד פעם ואתה בא ואומר לי: "אם לא בא לי". הרי איפה הם היו, לא הייתה להם קרקע, הם חיו באוויר גם לפני קום המדינה.

"שובל" אין להם קרקע.

בדואים, הבדואים - - -

אין להם קרקע - - -

שרן, אני נועל את הישיבה.

אל תעני לו.

השכל, ומה אם תשכילי, אם תשמעי תשכילי.

שמענו כבר.

השכל, אם תשמעי תשכילי גם. הרישום של הקרקע לא היה מימי העותומנים - - -

הם קנו את הקרקע - - -

לא לחזור לזה.

הם קנו את הקרקע - - -

אל תפריעי, הרישום של הקרקע הוא לא היה, לא שילמו מסים על קרקע מרעה וקרקע שלא - - -

חברים, אנחנו לא בדיון הגדול הזה.

הם לא שילמו את המיסים.

חבר הכנסת, חברים, חברים.

העותומאני - - - במדינת ישראל.

חברים, תודה, חברים. אני נועל, לא, לא, אין לנו, אני מבקש, אני מבקש להודות, אני מבקש להודות, אני מבקש להודות למשתתפים, איכשהו הגענו עד הלום, אני הודעתי מלכתחילה, לא תהיה החלטה.

אז למה הדיון?

למה הדיון?

כן.

כדי שיישמעו הטענות, מכל הצדדים.

תלוי מתי אתה רוצה - - -

אם לא תהיה החלטה אז לאן ילכו?

נשמעו הטענות, זה דיון מהיר.

אני מוכרח לדבר גם - - -

זה דיון מהיר, תודה רבה.

אז - - - את ההחלטה.

את בכלל לא יכולה - - -

הצעה לסדר - - -

יש חוק - - -

תודה רבה הישיבה נעולה.

מי נותן את ההיתר?

הועדה - - -

בני, אתה לא יכול - - -

הועדה לא יכולה לקבל החלטות?

היא יכולה, לא כשאני יושב הראש.

מה זה? האם זה היה תרגיל מחשבתי – מה זה? ועדה שיושבת ולא מוציאה סיכום, למה?

היא שומעת.

למה?

בדיון מהיר היא שומעת.

שומעת?

כן.

שומעת?

רצינו להשמיע הצעה לסדר ואתה לא הסכמת.

האם אין תפקיד לוועדה בכנסת?

ביקשתי הצעה לסדר - - -

סליחה אבל - - -

מבקש הצעה לסדר. מבקש שתפתח את הישיבה עוד פעם. אני מבקש שתפתח עוד פעם לשמוע את ההצעה לסדר שלי בשם כולם ואחר כך תנעל אותה אחרי דקה.

איך יכול להיות דבר כזה?

אני מבקש הצעה לסדר. אני מבקש, אל תפריעי לי.

תציע - - -

אני מבקש הצעה. הצעה לסדר לפתוח את הישיבה.

נעלתי את הישיבה.

תפתח אותה מחדש.

אני לא מוכן.

לעשות סיכום ולהצביע.

אתה יכול.

יש לנו - - -

הצעה לסדר - - -

אני מבקש לפתוח את הישיבה מחדש.

יש זכות כחברים בוועדה.

הוא לא יכול.

אני רוצה שהדברים שלי יישמעו.

תסביר לי - - -

אני מבקש, אני מבקש, אני מבקש, עאידה, עאידה, אני מבקש להצביע על הצעת ההחלטה שלנו, שעל פי הדיון היום, על פי הדיון היום, תוקפא ההחלטה של הממשלה ויקשיבו לדרישות של התושבים.

תודה, תודה, אנחנו לא הודענו לאיש מהחברים על הצבעה, לא תהיה הצבעה, אני נועל שוב את הישיבה, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:13.