הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 177

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, ח' באדר א התשע"ו (17 בפברואר 2016), שעה 9:06

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 23) (עונשין, עיצום כספי וסמכויות פיקוח), התשע"ה-2014

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

ישראל אייכלר

שולי מועלם-רפאלי

נורית קורן

שר הבריאות יעקב ליצמן

ד"ר איל שורצברג - ראש אגף רוקחות, משרד הבריאות

מוריה בן צור - עו"ד, הלשכה המשפטית משרד הבריאות

נעמי היימין רייש - ראש תחום רגולציה וחקיקה, הסוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה והתעשייה

אביטל בגין - עו"ד, משרד המשפטים

אורן גבע - אגף התקציבים, משרד האוצר

פרופ' אליעזר רחמילביץ' - תחום מדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית

חן שמילו - עו"ד, ראש תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית

אמיר ניצן - מנכ"ל הסתדרות הרוקחים

אלי סרברניק - מנהל ועדה מקצועי, ארגון הרוקחות בישראל

ד"ר רון תומר - מנהל הוועדה המקצועית, ארגון הרוקחות בישראל

אייל פלום - עו"ד, היועץ המשפטי, הסתדרות הרוקחים

דובב אפל - עו"ד, יועץ חיצוני להתאחדות התעשיינים

ד"ר יוסי לומניצקי - רוקח ראשי, מכבי שירותי בריאות

עופרה גורדון - עו"ד, הלשכה המשפטית, מכבי שירותי בריאות

פרופ' יוסף פרוסט - מנהל מחוז ירושלים, שירותי בריאות כללית

עמוס בנצור - עו"ד, יועץ חיצוני לשירותי בריאות כללית

לימור טרסי חן - עו"ד, יועצת משפטית חיצונית לשירותי בריאות כללית

ד"ר אבי אלבר סוויד - מנהל מחלקת מידע תרופתי, קופת חולים מאוחדת

אלי מזרחי - מנהל אגף רכש תרופות ובתי מרקחת, קופת חולים מאוחדת

שי שבת - מנהל תפעול רוקחות, סופר פארם

אפי להב - לוביניג, מייצג את הסתדרות הרוקחים

איתן אלון - עו"ד, לוביסט (גלעד לובינג), מייצג את סופר פארם

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

יעל סלנט

ענת מימון

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 23) (עונשין, עיצום כספי וסמכויות פיקוח), התשע"ה-2014

היום ה-17 בפברואר 2016, ח' באדר א' התשע"ו, השעה 09:06 ואני שמח לפתוח את הדיון בנוכחות שר הבריאות הרב ליצמן שבאמת עושה כבוד לתפקיד ולתחום בו הוא מטפל. זאת הרגשה טובה שאתה מתעניין גם בחוק הרוקחות ולא רק.

ישבתי עם היועצות המשפטיות שלך זמן רב ואני מנסה לעשות שינוי קל אבל לא כרגע. אני רוצה לומר משהו לגבי עמדת ההסתדרות הרפואית. שיהיה ברור שמשרד הבריאות חושב שרוקח לא צריך לטפל ולתת מרשמים אבל יש מקרים שהרוקח חייב לעשות את זה כאשר מדובר בהצלת נפשות. על פי חוק הרוקח מוסמך לכך. לכן אני לא אתן להסתדרות הרפואית ולכל מישהו אחר שיאמר לי שאי אפשר לתת את זה. על פי חוק זה מקובל ואנחנו נעשה את זה. אם יש להם בעיה עם זה, עם כל הכבוד שיחפשו להם משרד אחר אבל לא משרד הבריאות.

בכל מקרה, אנחנו נקשיב להצעות וההערות של ההסתדרות הרפואית. ברשותך, נתחיל במשרד המשפטים שביקש להבהיר נקודה אותה ביקשנו ממנו לבדוק.

מה נשאר למשרד הבריאות? כולם מתערבים ולמשרד הבריאות לא נשאר.

לא. אני דווקא חושב שיש כאן שילוב כוחות מעניין שאמור להוציא חוק טוב. שום דבר לא נעשה כאן ללא התייעצות, התערבות והבעת עמדה ברורה וחזקה של הנציגים שלך. אני חייב להגיד לך את זה. בארבע עיניים אני אומר עוד דברים אבל ודאי בפומבי אני משבח גם את הצוות שלך בראשו איל שמשקיע ויורד לפרטי פרטים בכל דבר ודבר והוא מגן יפה מאוד על המשרד שלך, ובצדק.

יעל תציג את הנקודה שביקשנו ממשרד המשפטים להבהיר.

אתמול לא הצבענו על סעיף 60יז בפרק העיצומים, סעיף שנוגע לפרסום. הבקשה שעלתה הייתה לפרסם לא רק את הדברים שמנויים כאן בתוך הסעיף אלא לפרסם את כל ההחלטה שנוגעת לעיצום הכספי או להתראה או להתחייבות. משרד המשפטים הבטיח שהוא יבדוק את הבקשה הזאת ויחזור לוועדה עם תשובה. אני מבינה שיש תשובה.

בהמשך לבקשה אתמול, אנחנו בדקנו מול רגולטורים אחרים איך הם נוהגים ובנוסח זהה לנוסח הסעיף הזה יש משרדים רבים שמפרסמים את כל ההחלטה על נימוקיה, לפעמים תוך השחרה של שמות של יחידים בהתאם להנחיות החוק. לכן מבחינתנו אנחנו חושבים שהנוסח הקיים מאפשר לפרסם את כל ההחלטה. זאת ההחלטה של הוועדה, אם היא רוצה שמשרד הבריאות יצהיר על כך לפרוטוקול שזאת כוונתו, אם אתם תרצו ותעדיפו לעשות איזשהו שינוי בנוסח עצמו שיחייב פרסום של ההחלטה, מבחינתנו אין מניעה. זה לשיקול דעת הוועדה.

מה אומר נציג משרד הבריאות?

אנחנו בעד לפרסם.

מישהו רוצה להתייחס?

אני ביקשתי את התיקון הזה ואני מודה למשרד הבריאות ולמשרד המשפטים על שניאותו בסופו של דבר גם לקבל את ההצעה שלא יפורסמו רק הפרטים הטכניים אלא גם הנימוקים. אני חושב שראוי ונכון, מכיוון שהאופן שבו הסעיף מנוסח כרגע, אולי מאפשר את זה אבל גם מאפשר את היפוכו של דבר. אני הייתי מבקש להוסיף, במקום סעיף קטן (3), להפוך אותו לסעיף קטן (4) ולהוסיף סעיף קטן (3) האומר: נימוקי ההחלטה מבין הפרטים שיפורסמו. כך יהיה ברור שלא רק הפרטים הטכניים אלא גם הנימוקים יפורסמו. תודה.

סעיף קטן (א).

סעיף 60יז(א) סעיף קטן (3).

איל, מקובל שזה כולל הנימוקים?

כן.

בסדר. תודה רבה.

כשאנחנו מדברים על נימוקים למתן ההחלטה, אנחנו מדברים גם על העיצום, גם על ההתחייבות וגם על ההתראה? או שאנחנו מדברים רק על ככל שנוגע לעיצומים הכספיים?

אני חושב שכל ההחלטה. זה יכול להיות תוצר. התוצר של ההחלטה או הסעד הסופי או הסנקציה יכול להיות התחייבות.

אפשר להביא להצבעה את סעיף הפרסום, סעיף 60יז בפרק העיצומים בעמוד 58.

זאת החלטה פה אחד. מי בעד אישור סעיף 60יז? מי נגד?

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד

סעיף 60יז נתקבל.

הסעיף אושר פה אחד. הסעיף הזה קיבל את תמיכת שר הבריאות.

אני רוצה לפתוח את הנושא של הנפקות של מרשמים בבתי מרקחת. אני אחד מאלה שתמיד לא מסודר בדברים האישיים האלה ואני חייב לומר שלהימצא בלילה או בערב בלי החבילה המשולבת, כפי שאני קורא לה, של התרופות שלי – לא לדאוג, הן לא נראות לי מסוכנות – נראה לי מוזר שאפשר לקבל בבית מרקחת. היות ואני לא תמיד נמצא ליד בית המרקחת שמכיר אותי בבאר שבע, אי אפשר למצוא אפילו ללילה אחד את התרופות. זה נראה לי בלתי הגיוני. אם הייתי בבית מרקחת שמכירים אותי, הייתי מקבל ואני לא חושב שמישהו היה עושה עבירה. כשאתה נמצא במקום רחוק במצבים קשים יותר, לבוא לבתי חולים דרך חדר מיון ולקבל תרופה כל כך לא משמעותית, זה מכביד על חדרי המיון ולא יעיל. אני חושב שזה כן אפשרי לעשות. אנחנו חושבים שהרוקחים שלנו הם מאוד אחראיים ולא ייתנו מרשם לעשרה ימים אלא ייתנו מרשם ליום או ללילה.

אני הופתעתי, והיועצים המשפטיים ירחיבו על כך, שזה היום קיים בחוק אבל לא ממומש. זה נראה לי אבסורד. ודאי יעל תגיד את זה הרבה יותר מדויק ממני. יש אפילו נהלים ואל מול ההצעה שיש לנו, נראה לי שזאת אפילו כפילות מיותרת. לכן אני חושב שהנושא הזה חייב טיפול ואי אפשר להשאיר אותו כך. הוא חייב טיפול וריענון אצל הרוקחים בבתי המרקחת כדי שזה יתאפשר מה גם שבדברים מסוימים אנחנו רוצים רוקחים עם ראש גדול ופתאום בדברים מסוימים אנחנו אומרים להם להיות קטנים ושלא ייקחו אחריות ולא יעזרו. נראה לי שיש כאן סתירה בין ההתנהגות שלנו בחקיקה.

אנשים קטנים יש רק בחיפה.

שם יש לנו פצצות אטום ברחוב. אני ממליץ שיבדקו בחיפה את המזוזות.

תתפלא לשמוע, אני בדקתי את המזוזות ואנחנו מתקנים.

אני לא אמרתי את זה בבדיחה.

גם אני לא אמרתי בבדיחה. אני הייתי בחיפה שלוש פעמים ובדקתי. אני יכול להגיד לכם שאנחנו מטפלים בזה כבר כמה חודשים בלי פרסום. אני לא אומר שחלילה וחס לא מטפלים בזה. זאת בעיה אבל זה מטופל ובודקים מה שצריך לבדוק. זה נעשה כמה חודשים לפני הנאום של נסראללה.

יעל, את רוצה להציג את הדילמה בין ההצעה הנוכחית לבין מה שיש בחוק?

ב-2011 נחקק תיקון לפקודת הרוקחים שדיבר על מתן מרשם על ידי רוקח בעל הרשאה אישית. הסעיף הזה התכוון לתת אפשרות לרוקחים לנפק תכשירים בתנאים מסוימים שמאזנים בין הצורך בניפוק התכשיר בבתי המרקחת גם על ידי מרשם רוקח ולא רק על ידי מרשם של רופא אבל מצד שני יש בסעיף הזה שורה של הגבלות שמטרתן בעצם להגן גם על בריאות המטופל וגם על פרטיותו של המטופל. בין היתר דובר רק על תרופות שהן תרופות המשך, כלומר, אדם שמטופל בתרופה ואנחנו יודעים איך הוא מגיב לתרופה, הוא יכול לקבל אותה בבית המרקחת, פרק הזמן שהוא יכול לקבל אותה הוא מוגבל נדמה לי לשישה חודשים.

תרשי לי, אני רוצה לציין את כניסתה של חברת הכנסת שולי מועלם וחבר הכנסת הרב ישראל איכלר.

הובטח שהרוקח יוכל לגשת למידע הרפואי של המטופל כדי לראות מה המצב הקודם שלו, כמה זמן הוא מקבל את התרופה. בעצם עשו בהסדר הזה שקיים בתקנות הרוקחים מתן מרשם בידי רוקח בעל הרשאה, את האיזון בין הצורך לאפשר את הנפקת התרופות גם ללא מרשם רופא לבין הגנה על בריאות המטופל כי בעצם הרוקח הוא לא הגורם המטפל, הוא לא הרופא, הוא לא זה שמכיר את כל ההיסטוריה הרפואית ולכן גם אפשרו נגישות למידע.

אנחנו שאלנו את משרד הבריאות האם יש היום רוקחים כאלה בעלי הרשאה אישית וככל שיש רוקחים כאלה, האם הם פועלים. מה שעוד שאלנו את משרד הבריאות, בהצעה שמונחת כאן לפנינו יש הרבה המושגים שהם מושגי שסתום, שהם לא כל כך ברורים והם מאוד מאוד רחבים. לדוגמה, היעדר נגישות לגורם המטפל – לא ברור באיזה נסיבות, טובת המטופל – לא ברור מה זה בדיוק אומר, מה זה בדיוק מצב דחוף. ביקשנו שינסו לתת קונקרטיזציה לשאלה מהו המצב הדחוף הזה כי בעצם כל מצב שאני לא יכול להגיע לרופא שייתן מרשם, יכול להיות מצב דחוף. ההצעה שמונחת כפי שהיא מונחת כרגע, שזאת הצעת משרד הבריאות, נראית לנו מאוד רחבה ונראה שחסרים בה האיזונים שמטרתם להגן על בריאות המטופל. זה נכון שמטפלים בצורך להנגיש את התרופות, אבל נראה שההגנה כאן על בריאות המטופל, אנחנו לא רואים אותה, לפחות לא משתקפת מהנוסח הזה. הצעה מאוד מאוד רחבה, מאוד לא קונקרטית, לא מפרטת את המקרים, לא מפרטת את הנסיבות ובמיוחד כאשר שמים את זה מול סעיף 26 והתקנות מכוחו, נראה שהוא לגמרי חסר את כל האיזונים האלה שיש לבצע.

אי אפשר לפרט כל פרט. יש כלל.

אני חושב שאולי איזשהו בלבול מסוים לגבי אותו סעיף שבתקנות לבין אותו סעיף שאנחנו מבקשים להעביר כרגע. בתקנות מדובר על תהליך שהוא סדור והתחלתו באמת אצל הרופא המטפל והמשכו לאחר בירור אצל הרוקח. כאן אנחנו מדברים על איזשהו מצב שהוא מיוחד, אותם מצבים שכל רוקח שעבד, וגם רופאים שעובדים בשטח נתקלים בהם מדי יום כאשר למישהו חסרה תרופה כרגע והרופא מבקש אותה או המטופל מבקש אותה, לאנשים יש אחריות גם כלפי עצמם. הם לא מסתובבים במטרה לצרוך תרופות. הדבר הזה הוא חריג. אנחנו סבורים שיש כאן די הגנות. אנחנו גם בדקנו את החקיקה בעולם בנושא הזה והניסוח הזה לקוח כמעט מילה במילה מבריטניה.

כמו שאמרנו, מצד אחד אנחנו מבקשים שהרוקח לא ינפק ולא יעשה כמעט שום דבר מבלי שאפשר, אבל יש לנו את אותם מצבים ואת אותה אימא שמגיעה כי נשפכו לה בקבוקי המוקסיפן ועכשיו אין רופא בסביבה, זה יום שישי בצהרים, זה שבת בערב, זה אחרי שעות העבודה ויש קושי להגיע לנגישות. אותם מקרים בהם חולה עם אסטמה נכנס לבית המרקחת במהלך התקף ומראה לך את המשאף שלו שנגמר לו ואתה לא יכול לתת לו כי אתה יוצא פורע חוק.

זה מרשם המשך.

לא. זה לא מרשם המשך. לא מדובר על מרשמי המשך. מדובר על מצבים נקודתיים בהם הרוקח צריך לעזור. אתה נמצא בחופשה ושכחת את התרופות שלך. לי כרוקח יצא להתמודד עם מצבים כאלה ואני בחרתי לעתים לעבור על החוק כי המשמעות לשלוח ניידת טיפול נמרץ או לשלוח את המטופל למקום אחר, עלולה להזיק לו. הפעלתי שיקול דעת בהיותי מטפל ואני מוגדר בחוק ככזה.

אם נסכם, אתה לא רואה סתירה בין התקנות שמאפשרות היום פעילות מסוימת לבין הצעת החוק.

זאת לא סתירה. אלה שני דברים שונים.

אם כן, אין סתירה.

אין סתירה.

אם תרשו לי, אני הייתי מעדיף שנקרא את ההצעה שהגיש משרד הבריאות ואחר כך תתייחסו אליה.

אם אפשר, לפני כן. קודם כל, אני לא מבין מה עושה כאן שר הבריאות. אני לא מכיר שרים שבאים לוועדת כנסת בנקודה כל כך ספציפית עבור הציבור.

באתי דווקא לנקודה הזאת.

את זה אני אומר. אני מפרגן לך. אני רוצה להתגאות בך על שאתה בא לוועדה בנושא מסוים.

רק בנקודה הזאת אתה מתגאה בו ולא בכל הדברים האחרים?

אנחנו ידידים שנים רבות ואני לא מכיר עוד שר שאני יכול עליו שבתקופה כל כך קצרה מטפל גם ברפואת שיניים, גם MRI, גם וגם וגם. אני מדבר על פרט קטן כמו תרופות שנוגע לכל אימא ולכל משפחה. מי שמגדל ילדים בארץ הזאת יודע שתמיד זה קורה או ביום שישי אחר הצהרים או במוצאי שבת כאשר אי אפשר להשיג תרופה נדרשת מאקמול דרך אנטיביוטיקה. יש מקרים של חולי לב שצריכים תרופה לדילול דם ואם הם לא יקבלו אותה, הם מסכנים את הלב, ועד שהמרפאה תיפתח ביום ראשון והרופא ייתן את המרשם, החולה חלילה עלול להיפגע.

לכן אני רוצה להודות על הדיון.

אני רוצה להוסיף ולומר שזה השר והצוות שלו. השר קשוב וכך גם העוזרים שלו.

זה חשוב מאוד כי השר טוב כשיש לו צוות טוב.

ויש ראש ועדה טוב וחברי ועדה טובים.

אחרי שהחמאנו לכולם, אפשר להתקדם עם הצעת החוק.

מזל טוב ליושב ראש הוועדה ליום ההולדת שלו.

מזל טוב, אריכות ימים ובריאות.

אני רוצה לומר מילה אחת כי עוד מעט אצטרך לעזוב.

אני מבקש ממך שתמתין לדבריו של פרופסור רחמילביץ'.

אני אשמע אותו. אני מכבד אותו.

דיברתי עם היועצת המשפטית אתמול ואני רוצה להחריג את הגמ"חים מהחוק. זה לא יגיע לכאן היום אלא בשבוע הבא. אני רוצה להכניס סעיף כזה ואני רוצה להודיע לכם שאני עושה את זה. זה לא המקום לעשות זאת עכשיו אבל אני אעשה זאת.

אחד הדברים החשובים ביותר.

גמ"ח של תרופות?

בכל שכונה.

לא באתי לדון על כך היום, אבל מאחר ואני כאן, אני מודיע על כך.

יש לך לפחות תומך אחד.

אני מבין שבאולם המכובד הזה, אני הרופא היחידי.

לא. יש עוד. אבל אתה מיוחד במינו.

אני מצטרף לברכות ליום ההולדת. אני גם רוצה להגיד לך כבוד השר ליצמן שלא מעניין אותי אחרים אבל אני באופן אישי מאוד מאוד מעריך את מה שאתה עושה. אני חושב שאתה עושה עבודה טובה מאוד ואני מאחל לך שתמשיך. אתה לא רק מדבר אלא אתה עושה ועל זה כל הכבוד לך.

אתה חושב שזה נכון שיהודי בגיל הזה יטפס באתרי בנייה ויבדוק שם?

לכן אנחנו מעריכים אותו. אני אישית וגם החברים שלי, בשיחות שלנו, מאוד מעריכים את מה שאתה עושה ומאחלים לך יישר כוח ותמשיך כך.

לגבי הנושא. הסיפור הוא לא פשוט. מר אלאלוף, יש כאן בעיה. מה שאמרת, זה נכון.

אם היה פשוט, לא הייתי בא.

זה נכון. אתה צודק. כמו שאמרתם, בא מישהו שנגמרה לו התרופה ומבקש לקבל. הדברים האלה מסוכנים. יש בזה סכנה. הרוקח לא מכיר את האיש הזה.

בדרך כלל הוא מכיר.

לא. הוא לא מכיר.

פרופסור רחמילביץ', אני אומר לך כבן אדם שאחראי על המערכת שאחרי כל השיקולים, אחרי כל הסכנות, אחרי כל החששות, לקחתי בחשבון ואני עומד מאחורי הדברים.

הסיכון גדול יותר כאשר הזקן לא מקבל את התרופה ועלול חלילה למות.

אני כן מכבד רוקחים ואני עובד עם רוקחים ויש לי הרבה כבוד לעבודה שלהם.

זה לא כל כך מורגש במה שכבודו אומר.

אני לא מתקיף את הרוקחים. אני אומר לך הרב אייכלר, תאמין לי, גם מהניסיון שלי, זה יכול להיות מסוכן. צריך למצוא דרך לפתור את זה. כאן נמצא שר שיש לו את כל היוזמות. צריך למצוא דרך אבל זה לא יתכן שיבוא החולה ויגיד שנגמרה לו התרופה לדילול דם ויבקש תרופה נוספת.

אני חייב לחלוק עליך. עם כל הכבוד, משרד הבריאות לקח את כל זה בחשבון.

אני בטוח.

אני עומד מאחורי זה, בדקתי את זה כמה פעמים לכאן ולכאן ואני אומר לך שאחרי כל מה שאמרת, אני עדיין עומד מאחורי ההצעה. אני אומר לך שאיל מביא את כל מה שניתן לעשות וצריך לאשר את זה.

אני אשאל אותך שאלה. כמו שאמר הרב אייכלר, מגיע חולה באמצע הלילה ואומר שנגמרה לו ה-קומדין והוא לא מוצא את הרופא שלו. אני לא מכיר אותו.

הוא מקבל ליום אחד ולא יקרה אסון.

אם הרוקח מכיר אותו, זה בסדר גמור, אבל אני מדבר על מקרה שהרוקח לא מכיר אותו.

אבל אם הוא יקבל ליום אחד, לא יקרה אסון.

אבל הוא נותן לו את התרופה וחס וחלילה האיש בא הביתה ומדמם במוח.

זה צד אחד. אמרת שצריך למצוא דרך. אפשר לתת לו מינון ליום אחד עד שהרופא יראה אותו.

האיש הזה בא למיון ורופא מתמחה נותן לו את המרשם, הוא כן מכיר אותו? יש כאן אנשי מקצוע.

רופא מתמחה לא יכול לתת קומדין אלא במקרה הזה צריך להיות אישור של רופא. המתמחה צריך להתייעץ עם הרופא.

בגלל הסיכון הזה אלפי אנשים לא ייתנו לילדים שלהם אנטיביוטיקה?

אני חושש מהסכנות.

פרופסור רחמילביץ', אני רוצה להגן עליך. אני מבקש לאפשר לפרופסור רחמילביץ' לשאת את דבריו ואחר כך נתייחס לכל נקודה ונקודה.

אני לא נכנס לכל הבעיות המשפטיות. לשם כך יושב כאן עורך דין חן שמילו. אני מדבר על הצד הרפואי. אני מפחד מאסון. תבינו את זה. אני מפחד מאסון. הולך אותו בן אדם שהוא נתן לו, אפילו ליום אחד, כדור קומדין והוא מדמם למוח, אתה כבר רואה את התביעה שמגישים אחרי כן?

אם אתם אומרים למצוא מנגנון מה לעשות במקרה כזה, אני מקבל. למצוא תורנות, מישהו שיהיה בכוננות, מישהו שאפשר לדבר אתו אבל רופא צריך להיות מעורב בעניין. אני מפחד מאסונות והיו מקרים כאלה.

רופאים אף פעם לא עושים טעויות.

יש כאן שני סעיפים. בסעיף הראשון מדובר על כך שיהיה קשר עם רופא, בסדר גמור ומצוין. אנחנו בעד זה. אנחנו בעד למצוא את הדרך, אבל שרוקח לבד, בגלל שהוא מרחם על אותו חולה, ועושה את זה ביושר ובתום לב? אני אומר לכם שכאן יכולים לקרות אסונות ואת זה צריך למנוע. זה לא שהרופאים רוצים להיות מעל לכל. אנחנו מכבדים את הרוקחים אבל תבינו שזה צריך להיות איש מקצוע, רופא, שהוא חייב לתת את האישור שלו במקרה.

והרוקח הוא לא איש מקצוע?

נאמר כאן שהרוקח קיבל בקשה ישירה מאת הגורם המטפל.

לצערי אני נאלץ לחלוק על פרופסור רחמילביץ'. אני חושב שהדברים קצת מפחידים מדי, קצת מנותקים מהפרקטיקה. רוקח, צריך לזכור, הוא לא סתם נותן תרופה. הוא נותן תרופה כאשר בידו מערכת ממוחשבת שמראה לו את הניפוקים הקודמים. אנחנו מצפים מהרוקח לדעת אינטראקציות.

לא בכל בתי המרקחת יש. אתה מדבר על בתי מרקחת של הקופות.

לא.

בכל בתי המרקחת בארץ מקושרים, לכולם יש אינטראקציה.

גם בבתי מרקחת פרטיים. זה נכון לשמונים בתי המרקחת של מאוחדת ול-730 בתי המרקחת הפרטיים שנמצאים אתה בהסדר.

מה עם בתי מרקחת שלא נמצאים בהסדר עם קופות החולים?

730 בתי מרקחת, זה כמעט חמישים אחוזים מבתי המרקחת.

לא. זה למעלה מתשעים אחוזים מבתי המרקחת.

בפרטיים?

כן.

730 בתי מרקחת מהווים תשעים אחוזים?

כן.

חשוב לי להבהיר את עמדת מאוחדת בהקשר הזה. אני חושב שהתיקון הזה מגיע קודם כל מצורך של מטופלים. זה לא מגיע משום צורך אחר. כמי שעמד שבע שנים בדלפק וכמי שהיום מנהל את המערכת הזאת מזה תקופה די ארוכה, הצורך הזה הוא קיים, הוא אמיתי ומאוד מאוד חיוני שיינתן לו מענה. אנחנו חושבים שזאת עוד פעולה של אגף הרוקחות ושל משרד הבריאות להקל ולהפוך את המערכת הזאת למערכת יותר שפויה, יותר שירותית ובריאות יותר טובה למטופלים.

אני מאוד מתחבר לדברים שנאמרו בהתחלה. אם הרוקח הוא מטפל ומצפים ממנו לכל מה שאנחנו מצפים בנהלי משרד הבריאות שאושרו קודם וגם לתיקון החקיקה עליו מדברים אתמול, אי אפשר לבוא ולהגיד שהוא לא מספיק אחראי כדי לבחון את המצב לאשורו.

זה ברור לנו. אני רוצה לחזור להצעה המקורית. תנו לנו לקרוא את הטקסט ואחר כך תתייחסו. זה יאפשר לנו התמקדות.

אני אסביר כי לא ניתן כאן הסבר כללי על ידי משרד הבריאות. הסעיף הזה שמציעים להוסיף מחולק לשני חלקים נפרדים. חלק אחד מדבר על בקשה של מטפל, של רופא או של כל מטפל אחר. יש כאן רוקח שיכול לתת מרשם וכולי. החלק הראשון הוא לפי בקשת מטפל.

לפי בקשה בתיאום עם מטפל.

נכון. הכוונה בחלק הראשון היא שרופא פנה לרוקח ואמר לו שבבקשה ינפק גם אם אין מרשם, אני מכיר אותו, אני יודע, אני בדקתי וכולי.

או שהרוקח פנה לרופא.

אני מבקש להישאר בהנחיה הבסיסית שלי.

רק להדגיש את הנקודה שיש קשר עם הרופא.

אם בסוף לא תמצא את הדיון הנדרש, אנחנו נחזור אליך.

בחלק הראשון באמת זה ניפוק לפי בקשת רופא. החלק השני מדבר על ניפוק לפי בקשת מטופל. בחלק השני אין רופא בתמונה, בא מטופל לרוקח ואומר לו שהוא צריך תרופה איקס והרוקח מתבקש בעצם לנפק לו את התרופה הזאת לפי מספר תנאים שמופיעים בהצעה ותכף נראה שגם הם די רחבים. ההחרגה היחידה היא שלא ניתן לנפק תכשירים שהם סמים מסוכנים או שהם תכשירים פסיכותרפיים. בעצם אין רשימה ספציפית של תרופות.

זאת גם שיטה לומר מה לא. אי אפשר לעשות רשימה מדויקת. מה לא, זה טוב.

ניפוק במצב דחוף של תכשיר על ידי רוקח ללא מרשם רופא ומבלי שקיבל לכך הרשאה אישית

הצעת משרד הבריאות

הוספת סעיף 26א

על אף האמור בסעיף 26, רשאי רוקח לנפק תכשיר מרשם ללא מרשם חתום בידי בעל מקצוע הרשאי לתתו (להלן – מטפל), למטופל הזקוק לתכשיר בדחיפות וללא דיחוי בשל היעדר נגישות לגורם המטפל ובלבד שטובת המטופל היא כי יינתן לו תכשיר לפי סעיף זה (להלן – ניפוק במצב דחוף) ואם התקיימו התנאים הבאים:

ניפוק התכשיר למטופל ללא מרשם חתום התבקש על ידי גורם מטפל:

הגורם המטפל השתכנע כי ישנו צורך מיידי לניפוק התכשיר ללא דיחוי, כי אין באפשרות המטופל להגיע לגורם המטפל בשל היעדר נגישות וכי טובת המטופל הינה שיינתן לו התכשיר בדרך זו.

הרוקח ערך עם המטופל בירור לגבי מצבו הרפואי ולגבי תכשירים שהוא נוטל, וכן לגבי הדחיפות לטיפול בתכשיר והסיבה להיעדר המרשם.

הרוקח קיבל בקשה ישירה מאת הגורם המטפל אשר התחייב להעביר את המרשם החתום, כאמור בסעיף 26, בתוך 72 שעות מעת בקשת הגורם המטפל.

הרוקח השתכנע כי הגורם המטפל רשאי לתת את המרשם.

התכשיר ינופק בהתאם להנחיות המטפל מבקש המרשם.

הרוקח יתעד את פניית הגורם המטפל מבקש המרשם, את תוצאות הבירור עם המטופל ואת דבר הניפוק ברשומה ייעודית שיקצה לכך. הרשומה תהיה זמינה לביקורת המנהל בכל עת.

עד כאן זה ניפוק לבקשת מטפל.

מישהו רוצה להתייחס לסעיפים שקראנו עד עתה? לא. ממשיכים.

ניפוק התכשיר ללא מרשם חתום התבקש על ידי מטופל: הרוקח ערך עם המטופל בירור לגבי מצבו הרפואי ולגבי תכשירים שהוא נוטל ומינונם, וכן לגבי הדחיפות לטיפול בתכשיר והסיבה להיעדר המרשם.

הרוקח השתכנע כי השימוש בתכשיר המבוקש אינו שימוש ראשון של המטופל וכי המינון המבוקש לתכשיר הוא המינון שניתן לו בטיפול הקודם.

כאן נעיר שאולי כדאי בכל זאת שמשרד הבריאות יסביר איך הרוקח יכול לדעת דבר כזה.

או הוא מכיר אותו או שזה במחשב.

הרוקח השתכנע כי ישנו צורך מיידי לניפוק התכשיר ללא דיחוי, כי אין באפשרות המטופל להגיע לגורם המטפל בשדל היעדר נגישות וכי טובת המטופל הינה שיינתן לו התכשיר בדרך זו.

הרוקח יתעד את פנית המטופל מבקש הניפוק, את תוצאות הבירור עמו ואת דבר הניפוק ברשומה ייעודית שיקצה לכך. הרשומה תהיה זמינה לביקורת המנהל בכל עת.

אני מרגיש כאן יש שאלות הבהרה.

אני חושב שיש כאן תשובות ברורות לכל השאלות.

שירותי בריאות כללית. ברשותכם, שתי הערות. אני חושב שהיוזמה ברוכה. היא באה לנסות לעזור לחולים במצוקה קשה בזמנים מסוימים. הבעיה מתחלקת לשניים. מבחינת שירותי בריאות כללית, בתי מרקחת שמצויים בתוך המרפאות, לא בעיה וזה ברור. מדובר אם כן בבתי מרקחת פרטיים. בבתי מרקחת פרטיים, דיברו כאן על הצורך לעשות איזון בין הסכנה שיכולה להיווצר כתוצאה ממתן תרופה כזאת לבין המצב שבו החולה נמצא במצוקה וזה לא מספיק מובהר כאן. צריך לקיים דיון נוסף, לבשל את זה יותר טוב כדי שיהיו איזונים יותר טובים בעניין הזה, למנוע את הסכנה.

האלמנט השני הוא אלמנט כלכלי ואני שואל כאן גם את משרד הבריאות בעניין הזה. יבוא מטופל וישלם במלוא כספו עבור התרופה ויבוא אחר כך אל הקופה וידרוש מהקופה החזר מלא עבור התרופה שהוא קיבל. השאלה הזאת דורשת כמובן הבהרה, מה עושים וכיצד עושים מפני שזאת יכולה להיות בצורה ברורה דרך מעקף לכל מיני דברים כאלה. הדבר הזה דורש כמובן התייחסות.

במילים אחרות, אנחנו חושבים שהיוזמה היא טובה אבל מה שצריך זה לבשל אותה קצת יותר על כל פרטיה ביחד אתנו ועם הקופות האחרות.

אני רוצה לדבר על העיקרון ואז לומר כמה דברים. אני חושבת שאין שאלה לגבי הצורך בתיקון הזה.

אולי תפרטי קצת כי הצורך לא פורט.

אתה לא היית כאן. גם אני לא הייתי כאן אבל שמעתי את דבריו של השר. הוא דיבר על הצורך, בעיני בעיקר על הצורך בפריפריה. זה לא סוד שיש מקומות שאי אפשר להשיג שם רופא. לא נכון בעיני להתנות את הנוכחות של הרופא בקבלת תרופה.

אני גם לא כל כך מבינה, ברשות הייעוץ המשפטי, איזה סוג של ניסיונות לאיזו חרדה היסטרית. יש דברים שהם בסוג של מיין רוד. אני לא רואה אנשים מסתערים על בית המרקחת בבקשה למוקסיפן. ממילא הוצאנו את הנקודות הבעייתיות. הוצאנו נרקוטיקה, הוצאנו תרופות פסיכותרופיות כאלה ואחרות. אני לא מכירה חולים שרוצים לקבל קומדין אם הם לא צריכים לקבל קומדין. כל הסיפור הזה שהוא יעשה דימום במוח, אני מצטערת, נראה לי שההתנגדות הלכה למקומות לא ענייניים. אני הראשונה בתור שאגיד שלדעתי חייב להיות איזון בין טובת המטופל לבין מניעת סכנה למטופלים וזה בסדר גמור אבל זה לא נמצא במחוזות שיהיה לו דימום במוח.

נשאלה כאן שאלה איך הרוקח ישתכנע. אני יודעת, ויכול להיות שאני לא יודעת את הכול כי אף פעם אני לא יודעת הכול ואני אולי יודעת הכי פחות מאנשים מומחים בתחום, אבל אני אתן כדוגמה את המקום בו אני גרה. בגוש עציון בית המרקחת שמשרת את תושבי גוש עציון, הוא נמצא באפרת. הוא לא נמצא בקופת חולים אבל הוא מחובר באמצעות המחשב לכל הקופות. יכול להיות שמשרד הבריאות יחד עם הקופות יקבלו החלטה שכל בית מרקחת, נאפשר לו חיבור למערך כך שנביא את כרטיס קופת החולים, יעלו הנתונים במחשב ואז לא יהיה צריך לשאול את השאלה האם הרוקח השתכנע או לא השתכנע כי יהיו לו כל הנתונים.

אני חושבת שצריך ללכת להצעת החוק הזאת ממקום שבמיין רוד אנשים שמחפשים תרופה במציאות הזאת, יש להם גם איזה מינימום שלהם. זאת אומרת, אם עכשיו באה אימא ושופכת לתוך הפה של הבן שלה ארבעה בקבוקי מוקסיפן בבת אחת, היא תעשה את זה עם מרשם רופא ובלי מרשם רופא. בכוונה אני לוקחת את זה לקיצוניות.

אני רוצה להגיד שאני חושבת שטובת התיקון הזה עולה לאין ערוך על הנקודות הבעייתיות שיש בו ואת הנקודות הבעייתיות צריך לתקן. אני מתנגדת מכל וכל לכתוב רשימה של מה כן. אני חושבת שעצם האמירה הברורה מה לא, שם זה צריך להישאר. לכתוב רשימה מה כן, זה לקחת את ההצעה הזאת, לקפל אותה ולזרוק אותה.

הייתי רוקח קהילתי במשך 15 שנים ואני נתקלתי במספיק מקרים עת עמדתי חסר אונים מול מטופלים שביקשו תרופה, נכנסו לרעידות ולא יכולתי לתת אותה מאימת החוק. אני חייב לציין שבמשך שנות עבודתי עליתי על המון טעויות שרופאים עשו. הרוקחים משמשים מעין גייט קיפר לפני שחרור התרופה. אני חושב שכל ניסיון להלך אימים על הציבור ולהגיד שהרוקח יכול לגרום לנזק עצום, אני חושב שהרוקחים יודעים טוב מאוד מה הם עושים, יש שלהם שיקול דעת מאוד מאוד רציני לגבי כל תרופה שהם מנפקים ואני חושב שטובת הציבור כאן עולה על כל שיקול של שמירה על גילדה מסוימת. סליחה על ההתבטאות.

אני רוצה לחזק את מה ששי אמר. גם אני בעל ניסיון של קרוב לשלושים שנים בתחום, בכל הממשקים, בין אם קמעונאים ובין אם אחרים. אני מפנה את ההסתדרות הרפואית לסעיף (2)(א) שאומר במפורש שהרוקח עורך בירור עם המטופל לגבי מצבו הרפואי ובירור לגבי הדחיפות, וגם הסעיף ההמשכי שהרוקח השתכנע שהשימוש אינו שימוש ראשון וכי המינון המבוקש הוא המינון שניתן לו בטיפול הקודם. אני מדבר על האופציה שהמטופל מבקש. ראשית, זה כתוב בצורה ברורה.

אני גם מזהיר מהניסיון להונות את דעת חברי הוועדה במסמך שהגישה כאן ההסתדרות הרפואית בו היא כותבת שבבית מרקחת רשוי אסור לעסוק ברפואה או לטפל בבני אדם או להורות על הטיפול בהם, דבר שאינו עומד במבחן החוק. ראשית, החוק שאנחנו דנים בו, החוק לתיקון פקודת הרוקחים, מדבר גם על תיקון סעיף 22 ומוחק – אני מפנה לעמוד 7 במסמך שלנו – את הקטע של לטפל בבני אדם.

הסעיף השני, הסעיף שמדבר על הרוקח כמטפל. יש לזכור שהרוקח הוכר כמטפל וזה נושא מאוד חשוב. יש לתת לזה את המשקל גם בהחלטתו של הרוקח.

אני מנהל הוועדה המקצועית של ארגון הרוקחות בישראל. אני מחזק את דבריה של חברת הכנסת שולי מועלם ושל חבר הכנסת אייכלר. הרוקח הוא לא פקיד. הוא לא כזה שמי שמבקש משהו, הוא נותן לו. הוא איש מקצוע. אמרו קודם גייט קיפר. הוא בן אדם שיודע. יתרה מזה, אגף הרוקחות עשה מהפכה שלמה ודורש מהרוקח גם כשיש מרשם, לתשאל את החולה, לבדוק אותו, לראות את מצבו. צר לי להגיד אבל אני שומע את הדברים ואני נעלב בשם אחיי הרוקחים. הרוקח הוא איש מקצוע לכל דבר.

מעלים כאן שאלות וכבוד היועצת המשפטית מאוד חרדה מה יקרה אם רוקח ייתן, אבל אם אני אתקשר בלילה לרופא המשפחה שלי, הוא יענה לי לטלפון, נגיד שהוא יענה לי בשעה 11:00 בלילה לטלפון, הוא לא יושב מול המערכת הממוחשבת שלו עם תיקי החולים שלו. אני אגיד לו שאני לוקח תרופה לאי ספיקת לב, והוא יגיד לי שהוא זוכר אבל הוא יזכור איזה מינון אני לוקח? אני אגיד לו שאני לוקח חמישה מיליגרם והוא יתקשר לרוקח ויגיד לתת לי חמישה מיליגרם. הרי הוא לא יודע לבד, אין לו את הנתונים אתו כל הזמן ואין לו גם את הראש לזכור אלפי מטופלים. לכן אני אומר שלא רק שסעיף (א) מקובל עלי שרופא ינחה, אבל סעיף (ב) הרבה יותר חשוב, שיבוא רוקח ויתשאל, יתחקר, יעשה את האינטראקציה פנים מול פנים עם החולה.

אני רוצה להגיד עוד דבר מאוד חשוב. חברים, אנחנו נמצאים בארץ ישראל. יש כאן הרבה פריפריה. יש כאן אמנם קופות חולים בהרבה מקומות אבל בשעה 4:00-5:00 נסגרים בתי המרקחת. יש רוקחות קהילתית במקומות, תסלחו לי על המילה, שקוראים להם חורים שאין בהם רופא זמין כל יום אלא יש רופא שלפעמים מגיע ואיננו, יש רופא שקיים ולא קיים והרופא גם לא תמיד יענה בשעה 8:00 בערב למטופלים שלו וזאת גם זכותו שיהיו לו חיים פרטיים. בית המרקחת פתוח והרוקח נמצא והוא זמין וקיים. הוא פותר את הבעיות האלה. לרוקח יש אחריות. אני לא אסתכן לתת לחולה תרופה רק כי הוא ביקש, כי מה יקרה מחר? משום מה מסתכלים עלינו כמו על פקידים אבל צר לי, שמעתי את פרופסור רחמילביץ' שיש לו זכויות רבות אבל ההבדל הזה בין רופא לרוקח, הרופאים כבודם במקומם מונח אבל רוקח הוא איש מקצוע עם אחריות כמו כל איש מקצוע אחר.

לכן אני אומר שהתיקון הזה שכבוד השר מביא הוא תיקון חשוב, הוא פותר צורך אמיתי וקיים במדינות רבות בעולם בצורה הרבה יותר מתירנית. החוק הזה כאן הוא מאוד מצומצם. נזהרו וסגרו אותו. באנגליה הוא ניתן באופן הרבה יותר מתירני ולא אומרים לרוקח לא לכמה ימים ולא עוד דברים אלא מבינים שיש כאן איש מקצוע שלא סתם ייתן תרופות.

לכן אני קורא לחברי הכנסת לתמוך במהלך הזה שהוא מהלך אזרחי חשוב, הוא נותן לעזור באזורים בהם אין שירות רפואי כמו שצריך, הוא פותר צורך אמיתי והוא מעביר את החולה דרך איש מקצוע. זה לא שהוא הולך לפקיד שנותן לו אריזה, כאילו רצית – קח. כבדו את הרוקחות, כבדו את החולים, כבדו את האזרחים ותעבירו את זה כמו שזה.

הועלו כאן דברים וזה בסדר, בל בואו נכניס כאן דברים נוספים. אם נסרבל את זה, אם נעשה רשימת תרופות, אם ניתן כאן תנאים על גבי תנאים, זה לא יהיה פרקטי. נורא קל להגיד אפשר ולצאת עם הר גדול של דברים בדרך. יש כאן איש מקצוע, כבדו אותו. הוא יתחקר, הוא יתשאל וייתן רק מתי שצריך. תודה.

אמרת שאנחנו חושבים שרוקח הוא פקיד, אבל ממש לא.

לא אתם.

לפעמים רוקח בא לתת תרופה ואז הוא שואל כל מיני דברים שהרופא לפעמים לא שם לב אליהם. אתם עושים את העבודה שלכם במקצועיות וזה מה שחשוב.

אני מודה לך.

אני נמצא אצל אותו רופא משפחתי כבר 25 שנים. אין לי את מספר הטלפון הפרטי שלו.

למי יש?

לא ביקשתי, לא נתן לי ולא הציע לתת לי. אני מאוד מעריך אותו. אני לא מכיר הרבה רופאים, כמו שהיה פעם במרוקו הבעייתית, שהיינו מתקשרים אליהם בכל שעות הלילה אם היה טלפון בכלל או היינו הולכים להביא אותו.

דיברת על הטלפון של הרופא. אתמול ראיתי בחדשות הלילה שדיברו על כך שפוליטיקאים ושופטים, יש להם פריבילגיה והם יכולים ללכת לאיזה רופא שהם רוצים ולא עומדים בתור. אנחנו לא שמענו על זה. אני רוצה להגיד לכם שאני הייתי צריכה רופא עיניים ועמדתי בתור כמו כל אחד אחר בקופת חולים כללית.

זה התחום היחיד בו אני משתמש כדי לקדם תורים לאחרים. זה בעיקר למה שקשור למצבים קשים. הרפואה הפרטית כאן – פרופסור רחמילביץ', אתה לא משם ואני יודע מה עמדותיך בעניין הזה – הרסה את כל הסדר החברתי הנכון שהיה במערכת הבריאות. בואו לא נטיל את האשמה דווקא על הרוקחים שאני באמת מעריך אותם ויש לי חברים טובים שהם רוקחים והם עם ערכים מדהימים. אחד מהם הופיע כאן, בגאווה אני אומר את זה, פרופסור שמעון בניטה, שעשה עבודה אדירה וממשיך למרות היכולת הכלכלית האדירה שהוא בנה. בואו נכבד. אני לא חושב שמישהו מטיל ספק ביושרה וביכולת המקצועית של הרוקחים. נתקו את הנקודה הזאת מהדיון כי אנחנו יודעים שאנחנו פונים לאנשים מאוד אחראיים.

אני מציין את זה כדי שנוריד את הנושא של יושרה ויכולת של הרוקחים לתת שירות מצוין למטופלים.

אני צריכה לצאת להצביע בוועדת הכנסת. אם יהיו כאן הצבעות, אני אחזור.

מכבי שירותי בריאות. לפני שאני מדבר, יש הרבה שמחה וגם אני שמח בשמחת היושב ראש על יום ההולדת. אתמול חווינו כאן מעל חמש שעות ואני שמח שהיום נמצאים כאן יותר חברי כנסת שבאו להשתתף בחקיקת החוק החשוב הזה. אני חושב שגם התקנות אתמול היו מאוד מאוד חשובות והיה רצוי שכולם ישתתפו וילמדו על החובות והזכויות של הרוקחים וכל מערכת הבקרה הזאת.

אנחנו במכבי מברכים מאוד על הדבר הזה. מדובר כאן על תרופות בחירום ולא מדובר על שום דבר אחר. זה שמנסים להפחיד כאן את כולם, גם בן אדם שהוא לא מורשה ורואה מישהו פצוע ברחוב, צריך לעשות לו עיסוי לב גם אם הוא לא רופא. כאן מדובר על מישהו בעל מקצוע ויש בידו לעזור אחרי שהוא השתכנע שמדובר במצב חירום. אם חולה סתם טורח לא ללכת לרופא כי לא בא לו, הוא לא ייתן לו את התרופה. מדובר על מצב חירום. לפעמים חולה סוכרת שמקבל אינסולין, נשברה לו האמפולה והוא צריך את זה. מדובר על מצבי חירום מוגדרים לגמרי מכל הכיוונים ואני חושב שאין כאן בכלל שאלה אם צריך לתת. נתנו ונותנים. אבל צריך גם למסד את זה באיזושהי צורה מסודרת על פי הוראות החוק כי אי אפשר לעבור על החוק במקום שזה דבר שחוזר על עצמו.

לכן אנחנו מברכים על ההצעה הזאת. אנחנו חושבים שזה מאוד שקול וכי יש כאן איזונים ובקרות. לא צריך לדאוג איך הוא יזהה. היועצת המשפטית מאוד מוטרדת איך הוא יזהה את הבן אדם. לי יש תעודת זהות ואני מוציא אותה ואני אומר שאני יוסי לומניצקי. אפשר לזהות את הבן אדם ואם לא בטוחים, יש עוד אמצעים לברר מה הוא לוקח ולהשתכנע שבאמת זה מצב חירום שהוא לא יכול להשיג את התרופה בדרך אחרת ולתת לו. אנחנו בהחלט מברכים על ההצעה הזאת. תודה.

אנחנו נמצאים בהליך חקיקה לאחר קריאה ראשונה והסעיף הזה לא נכלל בהצעת החוק. על פניו יש כאן נושא חדש ונושא חדש, לפי תקנון הכנסת, נושא שהוא לא חלק מתכלית הצעת החוק שהונחה והוצבע עליה במליאה. זאת הערה מקדמית דיונית. אני חושב שהיא בעייתית.

הנושא הזה הוא בהחלט נושא כבד. היו עליו הרבה מאוד ישיבות משנת 2011 וגם בזמן התקנות. בישיבות נשמעו עוד גורמים ולא רק הרוקחים.

זאת הערה פרוצדורלית?

כן. נראה שנבחרת לכנסת. נושא חדש, זאת טענה של חברי הכנסת.

אדוני, זה לא תפקידך, עם כל הכבוד. זה תפקידנו. אם הנושא הפרוצדורלי מפריע לך, אנחנו נמצא לו פתרון.

יש לו אינטרס. הוא אומר נושא חדש.

לכאורה זה פגם בהליך החקיקה.

אני מציע שלא תעסוק בפרוצדורה הפנימית שלנו.

יש לי עוד הערות משפטיות. לגבי סעיף (2). אין ספק שיש בו הרבה מצבים עמומים כאשר הגורם המטפל הוא בכלל לא חלק. סעיף 22 לפקודה עדיין שריר וקיים, לפחות עכשיו. אני גם פתחתי את הצעת החוק שעברה במליאה ולא ראיתי תיקון לסעיף 22, כך שיש כאן גם התנגשות עם סעיף בפקודה.

סעיף 22 לפקודה, הסיפה שלו באמת הורדה מכיוון שלפי הייעוץ הרוקחי כן יש אלמנטים טיפוליים מלבד זה שהרוקח הוא כן מטפל לפי חוק זכויות החולה, לפי הודעה שהוציא השר. יש שם רשימה של המטפלים ויש שם עוד סעיף שאומר שהשר רשאי לקבוע מטפלים נוספים כך שרוקח ועוזר רוקח כלולים ברשימת המטפלים.

אנחנו באמת מתנגדים שסעיף (2) יהיה שריר וקיים ויהיה חלק מהצעת החוק, אבל אם מדובר במצבי חירום צריך להחריג את הסעיף.

בוא נקבע שאתה ממליץ. אתה לא קובע.

אנחנו מציעים עמדה. אם מדובר במצבי חירום או מניעה של נזק פיזי קבוע, בהחלט אפשר לצמצם את תחולת סעיף קטן (2) למצבים האלה. אני חושב שאין כאן עניין פלילי כי אם באמת מישהו משתנק מול הרוקח, יש בהחלט הגנות בדין הפלילי לרוקח שמנפיק את התרופה באותו רגע.

לא כשהוא מטפל.

ברשותך, אני מעריך את ההערות שלך, אלה שיעורי בית יפים שלך, אבל לדעתי אנחנו לא הזמנו כאן בריונות נגד הרוקחים באמצעות מבקשי תרופות כאלה ואחרות. תשאיר להיגיון לפעול.

אני חושב שצריך להעמיד את הדברים במקום. אין לאף אחד חס וחלילה איזושהי ביקורת על הרוקחים ועל המעמד המקצועי שלהם ועל היכולת שלהם. אני רוצה שזה יהיה ברור. המנדט שאני קיבלתי הוא בשום פנים ואופן לא לזלזל חלילה במעמד או בתפקוד המקצועי של הרוקחים ואת זה צריך להבהיר.

אני מפחד מאסונות. אני מפחד.

כולנו מפחדים מאסונות.

אני מפחד. המקרה הזה של ה-קומדין, היו דברים מעולם. היו. חברת הכנסת שולי מועלם אמרה דבר נכון. אם יש לה בגוש עציון באיזשהו מקום בית מרקחת מרכזי שם יש פרטים על כולם, יוצא מהכלל. אז צריך למצוא איזו דרך שמעבירים את המידע למקום מרכזי ושתהיה גם אפשרות לקבל ייעוץ רפואי. אם רופא המשפחה שלך איננו ואם חלילה אתה צריך תרופה ואתה בא לבית המרקחת, את המספר את הסיפור שלך וצריכה להיות איזושהי דרך – דרך הקופות, דרך מר"מ – שאפשר יהיה להתייעץ ולהגיד שבא לכאן אדם מסוים, יש לו את הבעיה שלו, הוא מבקש טיפול קומדין, להחליף אתו כמה מילים, להתייעץ אתו. אז אפשר לדבר על זה.

אתה אומר שרופאים עושים טעויות. בסדר. אנחנו יודעים.

כולם עושים טעויות, אבל כולם אנשי מקצוע.

אני אומר לכם שוב שלתת את היכולת הזאת לעשות לרוקח בלבד בלי שתהיה ביקורת או ייעוץ עם גורם רפואי, אני מפחד מאסונות.

תנוח דעתך. אין לך מה לפחד.

יש לי ממה לפחד.

אתה לא צריך לפחד. ממש לא.

אני רוצה לחזור לרגע אחורה. אנחנו ביקשנו את ההצעה ואיל יודע שזה מאוד חשוב. המטרה היא בסופו של יום לשפר את השירות למטופל, המטרה היא למנוע את הפיכת הרוקחים לעבריינים כשהם נותנים משהו דחוף שהמטופל ביקש.

אני רוצה להדגיש שני דברים. מצב החירום לא תמיד מצב חירום כי כאשר מגיע מישהו עם תרופה ליתר לחץ דם, בלילה, כשהוא לא משיג את הרופא והוא צריך את התרופה, והוא צריך להמשיך את הטיפול, גם תרופה ליתר לחץ דם במקרה הזה מבחינתי היא מצב חירום וכן צריך לתת לו אותה כי אחרת יתר לחץ הדם שלו יעלה והוא יכול להגיע למיון בגלל משבר יתר לחץ דם. גם תרופה ליתר לחץ דם, מבחינה זו, היא תרופה חשובה וכן צריך לספק אותה למטופל.

אני אתן דוגמה. לפני יומיים אשתי קנתה אנטיביוטיקה אוגמנטין שמגיעה באריזה של זכוכית. נשבר. אם אבא שלי לא היה רופא והיה נותן לי מרשם – זה היה בלילה – הבת שלי לא הייתה מקבלת את האנטיביוטיקה.

מבחינתנו זה גם מצב חירום. אני רוצה להתייחס לדוגמה של ה-קומדין, תרופה שמטרתה דילול דם. אני רוצה להסביר את הצד השני של המטבע. המטופל שצריך את התרופה הזאת, אם הוא לא יקבל אותה בזמן, הסכנה היא לקריש דם שיכול לעשות לו יותר נזק או אותו נזק שנגרם מדימום. לא צריך להפחיד רק את צד המטבע שאם המטופל מגיע, יבוא לרוקח, יבקש קומדין כשהוא לא לוקח את התרופה הזאת. המצב הזה נראה לי קצת לא אמיתי. יותר הגיוני שהוא יגיע לרוקח ויבקש תרופה שהוא כן צריך ואם הוא לא יקבל אותה, הסכנה היא יותר גדולה.

אני רוצה להמשיך לבטא שכנות טובה ולהתייחס לדברים של פרופסור רחמילביץ'. אמרת קודם שאין לך את מספר הטלפון של הרופא. אני אומר שהרבה פעמים אנחנו רואים, וזה די מובן, שרופא רוצה לשמור על פרטיותו והוא לא זמין. זאת זכותו. כפי שאנחנו רואים את זה, מרבית הרופאים מנצלים את הזכות הזאת עד תום וקיימת בעיה אמיתית למטופלים. זאת אומרת, זאת לא איזו בעיה איזוטרית. אנחנו מתמודדים בדלפק הרבה פעמים עם מצבים שהם מצבים אבסורדיים, מצבים שאתה יודע בדיוק שאלה התרופות האחרונות של המטופל, אתה יודע בדיוק שהוא ילך לרופא והרופא לא יבדוק שום דבר אלא יכתוב לו תרופה ויחזיר אותו חזרה אלינו. בסוף המטופל מקבל את מה שהוא היה יכול לקבל קודם לכן. את המצבים האלה האבסורדים שמקצוע הרוקחות נתפס כמקצוע בירוקרטי בגללם, בגלל המצבים האלה המשרד מביא הצעה מונעת.

לעניין האיזונים בהצעה אני אומר שבעיני ההצעה הזאת מאוזנת וטובה כי כתוב שם בפירוש, גם בסעיף (2) שההסתדרות הרפואית מוטרדת ממנו, ואני מציע להם לשים לב לסעיפים (ב) ו-(ג) שקובעים בפירוש את התנאים.

עמדת מאוחדת איתנה בנושא הזה.

אני מבקש לסכם את הנקודות האלה על ידי הרוקח הראשי. אם יש לכם הערות קטנות, בואו נראה אם בסיכום טיפלנו בהן.

אני אתחיל קודם כל מהעמדה המקצועית שלנו. העמדה המקצועית שלנו אומרת שהתיקון הזה הוא תיקון חשוב, הוא מחויב המציאות וחייב מבחינתנו להיכנס אל תוך הפקודה. זה הפך למאבק סקטוריאלי של רוקחים ורופאים ואני רוצה לסייג את כל זה. אנחנו מדברים כאן על מטופלים. כל הזמן אנחנו אומרים שהמטופל במרכז. מטופל שנמצא במצוקה, צריך לעזור לו. בהינתן התשתית מקצועית וההגנות המתאימות שאני חושב שההצעה הזאת נותנת, לא צריך ללכת ולהכביר עוד תלי תלים של לפעמים מילים משפטיות, לפעמים כל מיני הגנות כאלה ואחרות. המטרה היא לעזור כאן למטופלים. בסופו של דבר המטופל, יש לו אחריות כלפי עצמו, הוא לפעמים יודע יותר טוב מאשר הרופא שלו והרוקח שלו מה הוא צריך וכשהוא בא והוא במצוקה ומבקש מאיש מקצוע, מטפל, טיפול תרופתי, צריך להיענות לבקשה שלו בין אם זה באמצעות הרופא המטפל שפונה ומצליח להשיג אותו או כל גורם אחר שרושם, אם זאת אחות או רוקח וגם זה הוסדר בחקיקה, ובין אם זה במצב שהוא חריג ויש קושי להגדיר את המצבים החריגים בחיים. אני נוסע בירושלים והוויז מראה שהכול בסדר, אבל פתאום יש פקק. לא יכולתי להגדיר את זה למרות שניסיתי להשתמש במיטב הטכנולוגיות. יש כאן מספיק הגנות על המטופל.

זה במקביל לכל מה שמתרחש בעולם. אנחנו לא ממציאים כאן שום דבר עבור המטופל הישראלי אלא אנחנו רק באים להסדיר בשבילו משהו שלא היה קיים בגלל חקיקה שהיא קצת מוקדמת. לקח הרבה זמן להגיע לנקודה הזאת וזה המקום לשנות את זה.

מוריה תתייחס לנושא המימוני שעלה על ידי הכללית.

קודם כל, אנחנו כמובן מדברים על יישום עקרונות חוק ביטוח בריאות ממלכתי. אנחנו לא רואים מקום להכניס את זה במסגרת התיקון הזה אבל אנחנו נבהיר לפרוטוקול מה העמדה שלנו.

העמדה שלנו אומרת שככל שמתקיימים שני תנאים, אחד מהם הוא שמדובר ברופא מטעם הקופה שמעורב מראש או באשרור בדיעבד, כלומר, הוא זה שנתן את ההנחיה לאותו רוקח בסעיף (1). זאת תנאי אחד. התנאי השני הוא שהתרופה נרכשה בבית מרקחת שבהסדר עם הקופה. שני אלה כמובן מביאים לתוצאה שהקופה חייבת במימון. ככל שהתרופה אכן נדרשה באופן ענייני, כלומר, ראינו שעלה איזשהו צורך, בוודאי שתהיה ציפייה מהקופה לאשרר את הדבר הזה בדיעבד ואז כמובן כל ההתחשבנות תיעשה בהתאם להוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

אם המטופל מבקש, אין כאן רופא בכלל.

אנחנו מדברים על סעיף (1).

על החלק הראשון.

את אמרת שנדרש שיהיה רופא מטעם הקופה ושנדרש שיהיה בית מרקחת בתמונה.

אני אומרת לא נדרש אלא אם אנחנו יודעים באותה סיטואציה שיש רופא מטעם הקופה, ואנחנו מדברים על סעיף (1), ושהתרופה נרכשה בבית מרקחת שהוא בהסדר עם הקופה, הקופה תהיה חייבת במימון בהתאם לעקרונות חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

זה מצב רגיל, אבל מה קורה במצב שהמטופל ניגש לבית המרקחת ואין רופא בתמונה, שזה בעצם המצב השני?

הוא ישלם את המחיר המלא ואחר כך הוא יידרש לגשת לקופה ולעשות את ההתחשבנות אתה בהתאם לעקרונות שמצויים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

באמצעות הרופא שלו.

במעמד הניפוק, הוא יצטרך לשלם את מלוא התשלום.

כן.

צריך להבהיר את זה. אם הרופא בדיעבד לא יאשרר? חשבתם על מצב כזה? האם ייתכן מצב כזה?

יתכן מצב כזה.

יש תרופות שהן יקרות.

נכון, אבל המטופל יודע את זה באותו מעמד.

היום רוב התרופות ירדו למחירים מאוד מאוד זולים.

המטופל יודע באותו מעמד, כאשר הוא מגיע ורוכש את התרופה, שיש אפשרות שהקופה לא תממן אותה. אם זה עומד בעקרונות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הם יצטרכו לתת את התשלום על התרופה אבל אם לא, הוא יצטרך לקחת את זה בחשבון.

מעניין לעניין באותו עניין. אמר כאן הרוקח הראשי דבר חכם מאוד. הוא אמר שזה נראה כאילו מדובר ברופאים מול רוקחים וזה לא צריך להיות כך וזה לא יהיה כך. אני גם רוצה שזה לא יהיה רוקחים מול הציבור. לי יש שכן, אני מקבל את אותה תרופה שהוא מקבל, חסרה לו קופסת אקמול או מוקסיפן, אני רוצה שאני אוכל לתת לו אותה וזה לא ייחשב מעשה בלתי חוקי. אני לא אומר שהקופה תצטרך לממן את זה או משהו אחר, אבל יש מקומות ביישובים הקטנים במיוחד וגם בשכונות, שהמרפאות לא פתוחות ובתי המרקחת לא פתוחים ולכן לפי החוק הזה אדם יוכל בתרופות רגילות לתת ולהלוות ליום או ליומיים ולא לעבור על החוק. אני רוצה שזה יהיה בחקיקה. השר דיבר על זה, אבל אני רוצה שזה יהיה בפרוטוקול.

השר דיבר על הגמ"ח.

אני לא קורא לזה גמ"ח. לאדם מותר לתת לאדם אחר.

אני רוצה לומר שני דברים. ראשית, לגבי עניין המימון, עניין מאוד חשוב. לנו היום יש הסכמים עם כל הפארמים בישראל אתם אנחנו עובדים והדבר הזה צריך לעבד אותו ולוודא שהוא עובד. אם יגיע מטופל והוא יודע שיש סיכון שהוא יצטרך לממן ולא לקבל בחזרה, הוא צריך לדעת את זה. אני לא נכנס עכשיו אך עושים את זה אבל אנחנו נצטרך לבדוק את זה.

דבר שני חשוב שאני חושב שלא שמנו לב אליו ואולי הוא יפתור את כל המתח המיותר בין רופאים לרוקחים וכולי שבסופו של דבר אנחנו בוודאי כקופות חולים רוצים לתת את השירות הטוב ביותר למטופלים. לשים לב לרישא של סעיף 26 המוצע. כתוב שם שהרוקח רשאי לנפק. רשאי לנפק במצב חירום.

הוא יכול גם לא לנפק.

מדברים על איש מקצוע שיש לו רישיון ואם הוא לא יפעיל שיקול דעת מקצועי וייקח על עצמו דבר לא נכון, הוא יעמוד בפני ביקורת ואולי גם מעבר לזה. הרשות הזאת שניתנת לרוקח שמטילה עליו חובת שיקול דעת בסופו של דבר, היא נשמעת לנו כמספקת כי יש כאן במצטבר את החובה שלו להפעיל שיקול דעת, דהיינו, יש לו מספיק מידע, והוא צריך לבדוק שאכן מצב החירום כפי שהוא מוגדר אכן התרחש. לא התרחש, לא יעשה את זה. עשה את זה למרות מה שכתוב כאן, הוא לוקח על עצמו אחריות. לכן האיזון הזה לדעתנו הוא ראוי אלא שצריך לבדוק שכל ההסדר עצמו הוא באמת פרקטי כי זאת המטרה ולא לאיזושהי אות מתה, כמו שאולי היה בעבר. אנחנו רוצים שהדבר הזה אכן ייתן שירות טוב יותר.

אני מציע שמה שכתוב כאן, ייכנס במסגרת החקיקה. יכולים לעלות נושאים שהם נושאים טכניים שאסור להם בשום מקרה להשפיע על העיקרון הזה של מתן מענה למטופל והם יכולים להיפתר אם בהסדרים או אם בהנחיות יותר קונקרטיות. לא צריך לערב כל מיני חששות שניתנים לפתרון בצורה טכנית ממש לתוך העניין העקרוני של איך אנחנו יודעים לתת מענה בכל מקום במדינת ישראל למי שנמצא במצוקה.

אני רוצה להתייחס למה שאמרה היועצת המשפטית של משרד הבריאות ולשים בפני הוועדה את הדגש על הנושא המימוני כי קניית תרופות לא במסגרת תכניות הגביה של הקופות, זה מאות ואלפי שקלים. לא תמיד, אבל זה גם יכול להגיע לסכומים האלה.

במקרים בודדים.

המבוטחים לא בהכרח מודעים לפער בין הסכום שהם משלמים לבין העלות המלאה של תרופה במחיר מלא. המשמעות היא שברגע שהרוקח ינפק לו והוא ישלם מחיר מלא, הציפייה של מבוטח לבוא ולקבל את ההחזר מהקופה, וכאן אני מתקנת את היועצת המשפטית של משרד הבריאות, העקרונות הם לא לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי מבחינת נושא הזכאות. זה לא מחליף את שיקול הדעת הרפואי של הרופא. הרופא יכול על רקע רפואי לא לאשר את המרשם גם אם התרופה רשומה והיא בסל והוא זכאי לקבל אותה.

זאת תרופה שהוא כבר מקבל אותה.

זה לא משנה.

לפי ההצעה הזאת, גם הרוקח רשאי לסרב לנפק אותה.

הרוקח רשאי לרשום ולנפק במסגרת הסמכות הזאת. החובה של הקופה לממן את זה.

הרוקח לא יודע שהתרופה הזאת לא בסל? הוא לא היה מקושר למערכת? הבנו את ההערה ונתייחס אליה.

ברשותכם, אני מבקש לסכם. אני באמת רואה שאין כאן שני צדדים. יש כאן דאגה אחת והיא לחולה. מכל המקצועות, כל מי שהתבטא כאן, לא הגן על אינטרס של צד אחד לעומת צד שני. הדאגה היא קודם כל לחולה וכך אני מתרשם כדי להקל עליו במצבים מסוימים.

אני רוצה להגיד לכם שלא נתקן את החוק אבל לדעתי נעלמו בתי המרקחת התורניים במדינה הזאת.

יש, אבל לא בפריפריה.

אני אומר לכם מניסיון אישי. אני לא גר בעיר קטנה. אני גר בבאר שבע. כאשר רשת מסוימת סוגרת את הדלת שלה, אין יותר בית מרקחת. שלא יהיו אשליות. אל תתווכחו על העובדות שלי, תתווכחו על העובדות שלכם. קחו את זה בחשבון ותבדקו בבתי המרקחת של באר שבע, אם יש בית מרקחת אחד פתוח בשעה 9:30 בערב. אני אומר לכם – לא. תבדקו. הלוואי שאני טועה. הנושא של תורנויות של בתי מרקחת, זה מושג שנעלם בשיטתיות שהייתה פעם. אני חושב שזאת נקודה מאוד מרכזית כי אז גם לרשת את כל המערכות של הקופות עם בתי המרקחת, זה היה יותר קל כי כל מי שעושה תורנות, יש לו מערכת ממוחשבת ומתואמת עם כל שאר הקופות. לכן אני חושב שזה צד אחד שמערכת הבריאות, משרד הבריאות צריך לקחת לתשומת לבו ולטפל בזה. זה יקל הרבה מאוד כי אז לא יהיו מאה אחוזים אבל מאה אחוזים מבתי מרקחת שהם בתורנות, הם חייבים להיות מחוברים למערכת הממוחשבת של כל המערכת שציינתם בצורה הרבה יותר מסודרת מכפי שאני מציין אותה.

לנושא החזר ההוצאות. זה בהחלט נושא שצריך לטפל בו, לפרט אותו ולרענן את הנהלים לרוקחים. זה לא נורא שמדי פעם המערכת תהיה מוכנה לרענן את הידע של הרוקחים גם לגבי החלק המינהלי שלה ולא רק על החלק המקצועי, הרפואי, הפרמצבטי. לא שחס וחלילה אני מטיל ספק ביושר של רוקח, אבל הוא צריך לדעת על מה כן הוא מקבל החזר ועל מה לא, והוא צריך להזהיר, ואפילו להחתים את האיש שלוקח את התרופה כדי שהוא ידע שהתרופה לא בסל וכי הוא עלול לשלם עבורה מכספו. את זה אנחנו לא רוצים כי אנחנו יודעים מי יכול לשלם ומי לא יכול לשלם.

המקרה הנוסף שלא צוין. מי שנמצא במצוקה קשה, גם אם יש לו תעודת זהות, הוא לא יגיע לבית המרקחת. מי יכול לקבל עבורו? גם זה מקרה חשוב. האם השליח ידע מספיק טוב להסביר? יש שליח מצווה והוא ידע להסביר לרוקח את הדברים? זאת נקודה מאוד מרכזית. אנחנו מדברים דווקא על האיש הזה ששוכב במיטה ולא יכול לצאת והוא רחוק מבית המרקחת ולכן הוא שולח מישהו במקומו. בהעברת רכב אתה נותן תעודת זהות ואתה כותב שאתה מצהיר ומייפה כוח את מישהו, אבל כאן אי אפשר לעשות את זה. תבדקו את הנושא הזה. חלק מהפניות הדחופות שעושים אותן בבהילות כזו או אחרת, נובע מכך שאנשים לא יכולים לקום וללכת. תחשבו גם על זה.

זה לא כלול בחוק?

לא יודע. בכל ההדרכות שקיבלתי מהיועצים המשפטיים שלנו שאני מעריץ ולא רק מעריך כי הם פשוט משקיעות זמן וחשיבה ורגש ולא רק ידע, לא שמעתי אבל גם בדיון הזה אני חייב לומר שלא שמעתי.

אני חוזר לנושא חיבור כל בתי המרקחת לרשתות.

אדוני היושב ראש, אמרת דבר חשוב ואני רוצה שתוסיף את זה. בדרך לכאן הבת שלי שאלה אותי לאן אני נוסע, ואמרתי לה שיש משהו בעניין התרופות. היא אמרה לי שבחול המועד סבתא הייתה צריכה תרופה לדילול דם והיא שלחה אותה להביא לה את התרופה, ילדה בת 18. היא הלכה לבית המרקחת בחול המועד ולא היה אפשר לקבל את התרופה שהיא ממש להצלת חיים. צריך לאפשר לבן משפחה שיוכל לקבל את התרופה עבור החולה.

אני מבקש ממשרד הבריאות להשקיע מחשבה וגם נהלים הנדרשים כדי שכל בתי המרקחת, כחלק אינטגרלי מהתשתית הנדרשת להם, יהיו מחוברים, לפחות כל מי שהגיע להסכם עם הקופות. אי אפשר לעשות הסכם עם קופה על בסיס זה שאתה יכול לקבל את המרשם. אתה יכול לקבל את המרשם של קופת חולים זאת או אחרת בתנאי שאתה עם תשתית נדרשת ולא רק היופי, לא רק הסמל וכולי.

אני חושב שכל בית מרקחת שמרושת למערכת, יש לו זכות לסמל מיוחד. גם מבחינה שיווקית זה יעזור לו. אני בעד לשים לו בכניסה לא רק את הסמל הירוק אלא גם איזשהו סמל שמראה שהוא יכול לתת שירות יותר טוב, לפחות בנושא הפורמטיקה, תקשורת המחשבים.

זה רעיון טוב אבל הוא לא קשור לעניין הזה.

אני חושב שזה מאוד חשוב שידעו ושזה יהיה מחוץ לבית המרקחת.

ברשותכם, הדיון הבא יתקיים בשבוע הראשון של מרץ.

מה עם הנושא של הרופא?

אני לא רואה כאן התייחסות מיוחדת לרופא. אני לא רואה במה פגענו ברופא. להפך. הרופא קבע שצריך מרשם כזה. אם אדוני יכול להבהיר לי במה פגענו ברופאים, תבהיר.

כל מה שאמרת, אני חותם עליו בשתי ידיים. אני רוצה שרופא יהיה בדרך זו או אחרת בתוך התמונה.

כל עוד שניתן לעשות זאת אבל זה לא ימנע מלתת תרופה ללא רופא. אני עומד על כך. אם הרופא נמצא, זאת שמחה.

המידע יהיה בתיק של המטופל.

ברגע שאמרנו שיש מערכת מרושתת ומסודרת, זה יעבור אוטומטית.

כמו שהציעה חברת הכנסת מועלם וכמו שאתה אמרת, יהיה בית מרקחת מרכזי שאפשר יהיה לקבל את כל האינפורמציה. מגיע חולה שצריך תרופה לדילול דם, זה הולך למרכז ושם באמת רואים. אני הייתי רוצה שבאיזושהי דרך, אפשר גם דרך המרכז למצוא רופא תורן ולהגיד שיש לי כאן בעיה כזאת וכזאת.

אני הייתי מבטל את כל זה והייתי הופך את זה לשאלה האם חדרי המיון מסוגלים לתת תרופה.

לא.

תודה רבה.

הם כן מסוגלים אלא שהבעיה היא מה שקורה היום בחדרי המיון.

בואו נשאיר את זה כי אני חושב שזה עניין טכני. אני לא רוצה להכביד על המערכת ולגרום להוצאות מיותרות ולסרבל. הנושא של החלק הכלכלי, אני חוזר עליו, הוא מאוד חשוב ואני מקבל את ההערה המאוד חשובה של היועצת המשפטית שלנו. אני סומך על משרד הבריאות שהקופות יעבירו את הידע ברשת. הן לא יעבירו את התיק האישי אלא רק את החלק הנדרש לנושא של תרופות. כאמור, אני מבקש שתבדקו את זה.

בשבוע הראשון של חודש מרץ, אנחנו נחזור כדי לסיים את החוק הזה בהתייחסות גם לנושאים הקשורים למערכות הביטחון, גם לנושא הזה וגם למה שנקרא גמ"חים ואני אומר את זה בכבוד רב. אנחנו נסיים את זה בישיבה הקרובה.

אדוני היושב ראש, יש לי פתרון לבעיה שהעלית בעניין החולה ששוכב במיטה ולא יכול לבוא לבית המרקחת. היכן שכתוב המטופל, הם יכתבו המטופל או בא כוחו.

אני חושב שזה קצת יותר מורכב.

בינתיים עד לישיבה הקרובה, באמצעות היועצים המשפטיים שלנו יחד עם משרד הבריאות, נקיים התייעצויות כדי לבוא עם הצעה מגובשת וסופית.

אני רוצה להודות לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.