הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 168

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ז' באדר א התשע"ו (16 בפברואר 2016), שעה 13:00

1. חשש למחסור במכסות יצור החלב לשנת 2016, של חה"כ איתן ברושי

2. החשש למחסור במכסות ליצור חלב לשנת 2016, של חה"כ רוברט אילטוב

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עמר בר-לב

איתן ברושי

יצחק וקנין

עבד אל חכים חאג' יחיא

חיים ילין

עודד פורר

שלמה בן אליהו - מנכ"ל משרד החקלאות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר אסף לוי - סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אורי ביינה - יועץ מנכ"ל משרד החקלאות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ציפי ברמץ - מנהלת תחום מזון, משרד הכלכלה והתעשייה

מיכל קראוס - מנכ"לית, המועצה לענף החלב בישראל

איציק שניידר - סמנכ"ל המועצה לענף החלב בישראל

עילית סקפה לנדו - יועצת משפטית, המועצה לענף החלב בישראל

אביתר דותן - מנכ"ל התאחדות מגדלי בקר, התאחדות מגדלי בקר לחלב

זיו מטלון - חבר הנהלהת ההתאחדות, התאחדות מגדלי בקר לחלב

פרץ שורק - חבר הנהלה, התאחדות מגדלי בקר לחלב

רחל בורושק - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

אבשלום וילן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

רחמים אליהו - מזכיר מושב פרזון, מגדלי בקר לחלב

פלג אוריון - יו"ר אגף המשק תנועת המושבים, תנועות ההתיישבות

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

איתי עצמון

לאה ורון

יפה קרינצה

חשש למחסור במכסות יצור החלב לשנת 2016

שלום לכולם, אני פותח את הישיבה. האמת היא שהתגעגעתי אליכם, החקלאים. הרבה זמן לא ראיתי, לא שמעתי, לא פגשתי. אני יודע שהרבה דברים בסדר, אבל יש בעיות. אין יום שאני לא עוסק בחקלאות.

שלום לך, גברתי מנהלת הוועדה, אדוני היועץ, חברנו המנכ"ל, רשמת, דובר, אורחים נכבדים, חבריי. הנושא היום הוא דיון מהיר, שגם אם טרם הבשיל העניין, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו ולהיות צופה פני עתיד ולהבין על איזו משאית אנחנו עולים או לאיזו רפת נוסעים. נפתח בהצעה לדיון מהיר בנושא: חשש למחסור במכסות ייצור החלב לשנת 2016, של חבר הכנסת איתן ברושי וחבר הכנסת רוברט אילטוב - שחבר הכנסת עודד פורר ימלא את מקומו. בבקשה, איתן.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, חברי מענף החלב והמנכ"ל, אני רוצה לפתוח במשפט אחד ולאפשר לאנשים שבאו לדבר. היוזמה לדיון המהיר נולדה ממה שאנחנו רואים כתקלה בהקצאת מכסות החלב ל-2016. מקובל בענף שבסוף שנה יודעים כמה תהיה התוספת ונערכים לה, ובדצמבר מחלקים את המכסות לשנה שתבוא. אנחנו, כפי שאתה יודע יושב-ראש הוועדה, כבר לקראת סוף פברואר ועדיין לא חולקו המכסות. מדובר בדבר בעל חשיבות גדולה, בשליטה - - -

מי ביקש לעכב את זה עד עכשיו?

רגע, אני רק פותח את הדיון. אתה כבר יוצר לנו עניין גדול בדיון. אנחנו ביקשנו את הדיון מהיר, חבריי ואני, כתוצאה מהדאגה לצרכנים. אנחנו דואגים שיהיה חסר חלב ועוד פעם יאשימו את החקלאים ביוקר המחיה. לכן פנינו לדיון המהיר, ואנחנו מבקשים שבסופו של דיון יחלקו את החלב שאין עליו מחלוקת, ועל מה שיש מחלוקת - - -

הדיון בגלל המחסור או בגלל החלוקה?

אני דואג למחסור, כידוע לך. אנחנו בשידור עכשיו - שיהיה ברור שאנחנו דואגים לצרכנים. תמיד דאגנו. זה שהטילו עלינו את יוקר המחיה, זו תקלה.

אתה דואג לצרכנים של כלל עם ישראל או הצרכנים הקיבוצניקים?

אדוני המנכ"ל - - -

כבר התחיל הדיון.

בוועדה הזו אנחנו תמיד מאזנים בין מי שמשתמש לבין מי שמכין את זה.

אני רוצה להגיד שיש יותר שותי חלב מיצרני חלב, כך שאנחנו בכל מקרה חיים מאלה ששותים ולא רק אלה שמייצרים. אני מציע, אדוני היושב-ראש, שתבקש מאביתר שיציג את העניין. אני מסתפק בדברי הפתיחה. תודה.

תודה, אדוני. עודד, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. גם אני אעביר מהר את רשות הדיבור לאביתר ולכל החבורה שמייצגת את ענף החלב.

מי אמר שהם מייצגים את ענף החלב?

לשיטתי, בסדר? אני חושב שהם מייצגים גם את - - -

התאחדות מגדלי הבקר הוא הגוף היציג בחוק.

גם את הצרכנים וגם את היצרנים.

יש את מועצת החלב.

גם המועצה תתייחס, אני מניח. אני רוצה לומר בשני משפטים: אדוני היושב-ראש, ניהלת פה הרבה מאוד דיונים בנושא משאב הטבע הגז, והממשלה עמדה – בצדק לשיטתי - על החשיבות שיש בוודאות שהיא צריכה לתת למשקיעים ובוודאות שהיא צריכה לתת לאנשים שלוקחים חלק בזה וגם בחשיבות שיש למשאב הזה, כי אנחנו צריכים לנהל אותו כמשאב. אנחנו לא רוצים שיחסר לנו.

הביטחון התזונתי של תושבי ישראל הוא קריטי. היום, לכאורה, נראה לנו שאנחנו נמצאים באיזשהו מצב נפלא, אבל אנחנו יכולים למצוא את עצמנו באיזושהי סיטואציה שבה נזדקק לוודא שיש לנו ייצור עצמי לתחומים מסוימים, והחלב הוא אחד מהם. לכן נולדה כל שיטת המכסות בכמה ענפים, כדי לעשות שם סדר. אני מרגיש שהמסלול שהולכים בו עכשיו הוא מסלול שהולך לשפוך את התינוק עם המים. הוא יוביל בסופו של דבר למחסור בחלב; יהיה מחסור בחלב, יגידו לצרכנים: אתם רואים? צרך לפתוח את המשק לייבוא. יפתחו את המשק לייבוא ויחסלו את משק החלב. זה התהליך.

אני חייב לעמר בר-לב מהפעם הקודמת. אתה רוצה לומר משהו, עמר?

רק באתי, כבר אדבר? אקשיב רגע.

אוקיי. חברים, נפתח את הדיון, אבל בואו נשים את הקלפים על השולחן. אני מכיר את הנושא, גם עשיתי עבודה והתייעצתי עם חלק מהחברים שיושבים פה ועם חלק מחברי הכנסת. בואו נדבר על מה אנחנו פה. אנחנו לא כאן בגלל החשש והדאגה, בכל הכבוד, ובאמת זאת נקודת המוצא, ואני אומר את זה תמיד למנכ"ל שגם הקים צוות. אנחנו כבר צריכים להיערך – אני אומר את זה לך ואני מבקש דיווח בכתב, גברתי - להיערכות לגבי פסח, שפסח שוב לא יפרוץ. אני מזכיר שיש לנו השנה אדר א' ואדר ב' - קיבלתם עוד חודש.

יש לנו כל שבועיים-שלושה פגישת עדכון לגבי פסח. אני מציע שאעביר לך את הפרוטוקולים האחרונים של הצוות המקצועי לגבי פסח ותראה בכל ענף וענף - - -

אני מציעה לאדוני לבקש תמצות של הפרוטוקולים.

זה קצר, שני עמודים.

מה שאני מנסה לומר: כדי שלא נמצא את עצמנו בהתפרצות חג.

לאור ההערה שלך עשינו את הדבר הזה.

אנחנו מדברים על הקרב על המכסות. יש, נכון לרגע זה, 50 מיליון ליטר שצריך לחלק אותם, והשר מתכוון לחלק את זה על-פי 30–20, ועל זה יש מהומה. בחלוקה הזאת, בסוף בסוף זה על העניין כמה הולך מתוך ה-20 האלה – אם זה 20 או 14, על זה הקרב. כל אחד שלח לי מסמכים, אבל אני מתנצל – היו לי חליבות גם במקום אחר, לא רק אצלכם; אני צריך לעבוד גם במקומות אחרים, יש עוד דיונים.

אדוני המנכ"ל, אתה תפתח, ואנחנו נעבור לאלה המוכרים ואלה שאינם מוכרים. בבקשה – אלא אם כן אתה מעדיף שמישהו אחר יפתח.

אסף יגיד את המספרים ואני אגיד את הטיעונים.

את 2015 סיימנו ב-1.376 מיליארד.

1.372 ייצור.

אבל המכסה?

1.375 מיליארד.

מיכל, את יכולה לתת את תחזית הצריכה ל-2016, ושם נתכנס לנתונים?

היה תת-ייצור לעומת המכסה?

כן. 40 מיליון.

אז פישלנו כהוגן, אני חייב להגיד לכם.

לא פישלנו כהוגן. אנחנו יודעים שהקיץ היה מאוד מאוד חם ונסחב לתוך נובמבר ודצמבר, ופרות זה לא קווי ייצור, זה לא הזרקות פלסטיק. החוסר בייצור החלב הוא מאוד גדול, הוא נכנס גם לינואר וגם לפברואר. לשנת 2016 אנחנו צריכים תוספת של 55 מיליון ליטר מעל הייצור של 2015. התוספת הזאת, אנחנו צריכים שתגיע מתוך תוספת המכסה ומתוך רצועה – לא אכנס לכל ההסברים. בשביל שיהיה מספיק חלב, אני צריכה שהיצרנים הקיימים יקבלו 36 מיליון ליטר נוספים, ויש לנו עוד רצועה - שם יהיו עוד 4%. זה ייתן לנו את התוספת של ה-55 מיליון ליטר.

זאת אומרת, התקרבתי לנתונים. ברשותך, אני רוצה להבין, כדי להיות יותר חד בעניין: יש צפי למחסור של בין 50 ל-55 מיליון ליטר.

אין צפי למחסור.

על מנת לייצר ל-2016 צריך תוספת.

התכוונתי לאותו דבר - כדי לסגור את הפער של המחסור של בין 50 ל-55 מיליון ליטר. האם הצפי הזה הוא כבר בניכוי תחזית של אותן רפתות שתחלטנה לא להפעיל את הרפת, שלא עמדו בתנאים – זאת אומרת, בשקלול וניכוי כל אותם גורמי רעש. זה אחרי כל זה, נכון?

כמובן.

זה חשוב, כדי שלא נתחיל לספר עוד פעם את הסיפור.

אבל אני רוצה שנדייק פה. אף אחד לא יכול לחזות איך יהיה הקיץ. אם יהיה קיץ קשה כמו השנה, יכול מאוד להיות שתת-הביצוע יהיה גדול בהיקפים כמו השנה.

גם לא החורף.

החורף, לפי מה שאנחנו רואים, אנחנו נמצאים ב-3% פחות מאשר בשנה שעברה. אנחנו לא במצב טוב, אנחנו ממשיכים בתהליכים של המחסור כי – אני חוזרת פעם שניה, סליחה על המשפט – זה לא הזרקות פלסטיק. זה בעלי חיים, זה טיפוח, זה ההתעברויות – הרפתנים יכולים להסביר את זה יותר טוב ממני. לכן אנחנו מתחילים בפתיחת השנה במצב פחות טוב.

3% האלה הם כתוצאה מאירועים אקראיים או ירידה קבועה כתוצאה מכך שיש פחות רפתות?

החום - - -

מזג האוויר משנה את זה.

מיכל, יש בטח אזורים שיותר עומדים במשימה מאשר אזורים אחרים, או שזה כלל ארצי.

כלל ארצי.

אז תיתנו אפשרות לחרוג.

יש.

יש רצועה של 7%, במאה אחוז מחיר.

למה לחרוג? תחלק את המכסה קודם, אחר כך לחרוג.

לא פוליטיקה - ניהול.

סליחה.

תן לייצר כמה שיותר.

חיים, אתם לא בדיון במועצת הרפתנים. אתה מחלק, מוסיף לו, מוריד לו. שם תעשו את זה, פה אני מנסה קודם כול להבין.

ענף מוסדר צריך לעבוד עם תכנון.

אפשר להציג את הנושא מסודר?

תנו לי קודם כול להבין את העניין. אל תדאג, אבו, אין מצב שאדלג עליך.

מסיטים פה בכוונה לנושא אחר.

קודם כול, לא בכוונה.

לא אתה.

אתה כבר מייצר פה דמונים? ביקשתי - - -

אמרו קיבוצניקים. הוא אמר: יהיה חלב, אנחנו עיכבנו. הוא אמר, לא אנחנו.

אגב, זה נכון.

זה לא נכון. תיכף אדבר, אם ייתנו לי.

אפשר בבקשה? אני אומר לך, תדבר בחוץ. תן לי לנהל את הדיון. אני לא צריך שתחלק לי ציונים ותמליץ עלי להדליק משואה, אני כאן כדי לנהל את הדיון. אני רוצה לנהל את הדיון. הוא ענה בינתיים לשאלות שאני שאלתי, ואני מבין איזה דבר או חצי דבר, ואני גם מכיר את הבעיטות מתחת לשולחן, אז תנו לי להבין את הדברים.

מה שאני מנסה להבין, קודם כול בעבודה שלכם – אני רוצה לוודא שאנחנו הולכים לעסוק עכשיו במכסה שהיא כבר בניכוי כל אותם מכשולים. ברור לי שלא מסתובבים עם מד ויודעים להגיד בדיוק, אבל היא לוקחת בחשבון את המגמה, שכבר הולכת מהשנה שעברה ומלפני שנתיים, שנובעת גם משינויי מזג האוויר. יכול להיות שפתאום הכול ישתנה והכול יהיה בסדר, אבל בגדול יש צפי למחסור, על-פי התחזיות ועל-פי כללי החשבונאות. זו הערכה מושכלת, זה הכול. יכול גם להיות שתהיה טעות, שיהיה מחסור יותר גדול.

כבוד היושב-ראש, מה שאני רוצה להעיר זה שכרגע אנחנו נמצאים במצב של רצועה של 7%, אנחנו מעריכים שזה ייתן. אם נלך למכסה של 36 מיליון ליטרים ליצרנים קיימים פלוס הרצועה שתרד ל-4%, זה אמור לתת לי 55 מיליון.

אוקיי, הבנתי. אבו, בבקשה.

אני מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. אני מציע שאביתר יציג בשניה ואני אשלים.

אוקיי. אביתר, בבקשה.

אני מזכ"ל התאחדות מגדלי בקר. חוק החלב זה חקיקה בכנסת. יש פה הפרה בוטה של חוק החלב, צריך לקרוא את חוק החלב. את המכסה נותנים כל שנה לפי רמות - - -

אני רוצה להחזיר אותך לאחור, כבר הגעת לאמצע: האם זו סמכותו של השר לבצע? תספר את סיפור הדרך.

כבוד היושב-ראש, הוא חילק 50 מיליון - 30 מיליון ליצרנים קיימים, 20 מיליון לחדשים; 30 מיליון ברצועות הפוכות בין המושבים לבין הקיבוצים, זה לא מביא ביצוע של 100% מהמכסה. הוא מחלק 40% מכסות חדשות – זה לא מידתי. כל החיים זה היה 6%, הוא מחלק 40%. הסיפור הגדול הוא שאין מספיק חלב. ועדת התכנון של מועצת החלב החליטה שלוש פעמים שצריך לתת 36 מיליון, והם לא רוצים לתת את ה-36 מיליון.

נתנו 40.

מכסה זמנית זה לא מכסה.

אם חסר חלב, חסר חלב.

חברים יקרים, ביקשתי את עזרתכם? אני מנסה להבין קודם כול את מה שאביתר אומר, לא מה שאתם. אתם תתכוננו ותחדדו את עמדתכם בעניין.

אביתר, ברשותך, סלח לי, עכשיו אני מפרש אותך, כי באתי עם ידע אישי. אתה אומר ככה: יש 55 מיליון שצריך להשלים; ועדת המכסות או מי שאמורה לבצע על-פי דין ועושה על-פי דין את החלוקה בדרך כלל ביצעה את החלוקה באופן שהיא קבעה 36 מיליון ו-14 מיליון לחדשים, פלוס מינוס, זה כדי לנסות לסגור את המחסור. בא השר, בניגוד להמלצה של ועדת המכסות, ועשה את זה 30–20. עד כאן דייקתי?

מדויק. ועדת התכנון, לא ועדת המכסות.

בסדר, ועדת התכנון. אני מבין אותך בשתי נקודות; נקודה ראשונה שאתה אומר לי: סליחה, אנחנו לא חוזרים לאחור. יש גוף שהוסמך על-פי דין – ואני מבקש ממך לתת לי את ההתייחסות אחר כך - שהוא הגורם שתפקידו לבצע את חלוקת המכסות. ואני אומר לא בגלל שאני יודע דבר דבור על אופניו - שאין מקום להתערבות השר בשינוי החלוקה.

הוא יכול לא לאשר. הוא לא אישר.

הוועדה ממליצה לשר.

היא ממליצה לשר, והשר לא קיבל שלוש פעמים.

אז בבקשה, תן לי את הצד המשפטי. לפוליטיקה לא כדאי לך להיכנס פה...

אני גם לא מבין בפוליטיקה. לפי חוק תכנון משק החלב, העקרונות לקביעת מכסות חלב וחלוקתן נעשות לפי תקנות שמובאות לאישור ועדת הכלכלה, תקנות שמתקין שר החקלאות. שר החקלאות התקין תקנות, באישור הוועדה, לעניין קביעת מכסות חלב, אקרא להן "התקנות הכלליות". התקנות האלה קובעות עקרונות שלפיהן ועדת המכסות מחלקת את המכסות.

בתקנה 2 מפורטים העקרונות. למשל: שמירה על כושר הייצור של משק החלב, חיזוק האוכלוסייה החקלאית בפריפריה, חיזוק יצרנים, צמצום פערים בגודל המכסות וכן שמירה על מגוון יצרנים, בשים לב לשמירה של איזון בין המשק הקיבוצי למשק המושבי.

גם זה בסימן שאלה.

בשים לב. זה ההוראות שקיימות.

לא. סימן שאלה אם זה עמד כללי השוויון.

ובכללי הסכם לוקר.

כרגע אני מדבר על מה שכתוב בתקנות.

בזה אני לא מסכים אתך. אני לא מסכים אתך בכלל, רק שתדע, כי מה שאתה רוצה אתה לוקח ללוקר, ומה שאתה לא רוצה אתה לא לוקח ללוקר. לוקר גמר את המושבניקים.

תנו רק ליועץ המשפטי, כי המשק המשפחתי - - -

210 משקים במושבים נסגרים, זה אני ואתה יודעים.

סליחה, חבר הכנסת וקנין צודק. אין דיון בענייני חקלאות - אני מקווה שזה ייעצר אצל הקיבוצים ולא ייעצר כמו אצל החוואים. אבל תמשיך.

לפי החוק, אחת לשנה השר קובע בצו את היקף הייצור המקומי. אכן נקבע צו כזה, הוא פורסם ברשומות ב-24 בדצמבר, אם אינני טועה, שקבע את היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2016. כאשר יש גידול בהיקף הייצור המקומי לעומת השנה הקודמת, על הדלתה הזו, על איך נעשית החלוקה של התוספת, יש הוראות מיוחדות - תקנות שנקראות תקנות מדיניות הפיתוח. אלה התקנות שקובעות איך מחלקים את אותה דלתה, והתקנות כשמן כן הן – קובעות מדיניות. כל שר רשאי לקבוע מדיניות לעניין של איך מחלקים את התוספת הזאת. התקנות האלה טעונות התייעצות עם מועצת החלב וכן אישור של ועדת הכלכלה. כלומר, בכל מקרה העקרונות שעליהם מדברים כאן אמורים להיקבע כאן. ועדת המכסות לא יכולה לחלק את התוספת הזאת ללא אישור ועדת הכלכלה.

אוקיי. מה שאני רוצה לומר בהמשך לדבריו של היועץ המשפטי איתי עצמון, ששם אותנו על הנתיב: בסופו של תהליך זה יגיע אלינו, לפתחנו. אני כבר מזהיר - לפעול על-פי אמות המידה, ומי שרוצה לבוא כבר עם חוות הדעת של היועץ המשפטי, האם זה עומד או לא עומד בכללים – שיעשה מראש, שלא נמצא את עצמנו מנהלים את הוויכוח סביב השולחן הזה ובתקנות עצמן. התקנות אמורות להיות דבר שאתה זורם אתו, לא נתקע אתו.

יתרה מזאת, לא היה צורך אבל באופן חריג, בגלל הרגישות של הנושא, יצאנו להערות הציבור למשך שבועיים, שייגמרו מחר, על טיוטת התקנות.

מתי התקנות אמורות להגיע?

אנחנו מחכים שייגמרו הערות הציבור.

אוקיי, תודה. אבו, סיים.

בהמשך לדברי אביתר, היום יש בסך הכול הבנות. עזוב כרגע את ההיסטוריה, לפי לדעת, ביום שני הקרוב צריכות לבוא התקנות לאישור פה, אחרי שהשר יחתום עליהן, של 36 המיליון שעליהם יש הסכמות. התחילו מבלי ללמוד - - -

כל הוויכוח הוא על השישה - - -

גם על החלוקה הפנימית בפנים.

יש שורה של נושאים.

על מה יש יותר ויכוח – על השישה מיליון או על איך זה מתחלק?

זה מין פאזל שמורכב משלושה-ארבעה אלמנטים שצריכים להשתקלל. אחד, יש חלוקות היסטוריות, מה שנקרא "מסך ברזל", בין המשק המשפחתי למשק השיתופי; שתיים, יש את מתווה לוקר שבמסגרת ההסכם דווקא הקיבוצים ויתרו לחלק מהמושבים, והיה הסכם אחרי זה להחזיר.

כי תמיד היה להם יותר.

זה נכון, אבל היה הסכם. יש בעיה עם המשק המשפחתי, שהוא חייב לגדול מהר ל-700,000 ליטר ומעלה, וזה חלק מהסיפור. דבר שלישי שהיה, בג"ץ שהגישו המושבים וזכו, וגם הוא יצר מערכת של dead end. בקיצור ולעניין, אם משרד החקלאות באמת רוצה להתקדם – מה שקורה עכשיו זה שהיצרנים נדפקים. ותפסיק לדבר על קיבוצניקים, כי זה לא הוגן, לא מתאים לך.

זה רק קיבוצניקים.

ובכנסת ישראל לא ידברו ככה.

זה רק קיבוצניקים, אבו וילן, תגיד את האמת. הבעיה פה היא של הקיבוצניקים. אין פה בעיה של מחסור בחלב ואין - - -

אתה לא תעשה פה פופוליזם. אתה עובד מדינה.

זה לא פופוליזם. עצם - - -

רק פופוליזם. אתה מפר את החוק, אתה מפר את הסכם לוקר ואתה אומר לנו "פופוליזם".

זה לא מתאים לך. אל תגרור אותי.

אם אתם גוררים את זה לכאן אז תקבלו את זה חזרה.

אל תגרור אותי, כי אגיד לך - - -

אוקיי, אוקיי - - -

ישבתי פה עשר שנים, לא פתחתי את הפה על מה שאני עומד להגיד לך. אני מציע לך: תחזור בך.

אל תגידו מחסור בחלב.

תחזור בך.

אבו - - -

אנחנו מציעים לקיבוצניקים החדשים את המכסות ואתם מתנגדים שהקיבוצניקים החדשים יקבלו מכסות. תתביישו לכם.

אוקיי. חברים יקרים, סליחה.

אה, זה גם הפוך על הפוך - הקיבוצניקים לא רוצים.

אנחנו לא מתנגדים לחדשים, ואמרנו את זה לשר ביום הראשון. דא עקא שאי אפשר לייצר מעכשיו לעכשיו החלטה על חדשים מעבר - - -

לכן הגדלנו.

אל תפריע לי עכשיו. תענה אחרי זה מסודר, אתה מנכ"ל משרד ממשלתי.

לוקח ארבע-חמש שנים, ובנוסף, יש בעיה של השקעה. קמה כבר רפת שיתופית אחת, שעומדת לפשוט את הרגל כי המדינה התחייבה שהיא תעזור לה בהשקעה, מנכ"ל משרד החקלאות, והאוצר אמר: אין כסף, והרפת - - -

הבג"ץ אישר את זה.

ההחלטה על הקמת רפת צריכה להיות מלווה גם במקור כספי ובעזרה מהמדינה כדי שזה יתקיים. לעצם העניין, אנחנו חושבים שאפשר לסיים את הדיון הזה. אני חושב שהדבר הכי חמור שקורה פה זה שבחודשיים האלה - אנחנו באמצע פברואר - היצרנים נדפקים, מושבניקים וקיבוצניקים כאחד. אתה יודע למה, כבוד היושב-ראש? כי הם לא מקבלים את ה-100% של הכסף, הם מקבלים רק 80%, וזה נוח למדינה. ואני לא צריך לספר לך שיש אצל יצרני החלב פערים בין יצרן ליצרן. אז לא מעט יצרנים נדפקים – הם מקבלים רק 80%–85% על המחיר.

אוקיי, אבו. הבנתי.

לכן הוועדה חייבת להתערב, להביא את זה לגמר בשבוע הבא ולשלם ליצרנים.

אבו, יקירי, תודה. אדוני הרפתן, בבקשה.

אני מודה: מאז שעזבתי את בארי אני לא בניגוד אינטרסים, כי אני כבר לא קיבוצניק. אני תושב, אז אין לי ניגוד אינטרסים. אני מנקה את הידיים פה לפני שמישהו יטיל ספק.

אני לתקוף את זה לא ברמה שאתה אמרת, בן, וגם לא ברמה של מה שאבו אמר. אני רוצה להסתכל על זה ברמה של מדינת ישראל. מדינת ישראל צריכה היום עוד 55 מיליון ליטר. לפי הנתונים שאת מביאה לי פה עכשיו אין סיכוי, אלא אם תהיה שנה יוצאת דופן. קודם כול, צריך 4,000 ראשי בקר, פחות או יותר, בשביל לייצר את הדבר הזה. אנחנו יודעים מה יקרה - הרפתנים ישאירו את הפרות עם התנובות הנמוכות, הלא כלכליות, בשביל רק לנסות להגיע למכסה. כשאתה נותן 80%, זה נכון שזה רווחי, אבל אתה לא נותן מספיק בשביל שהם ישאירו את הפרה שלא נותנת את ה-30–40 ליטר אלא נותנת את ה-20 ליטר.

- - - שיהיה חסר חלב?

רגע, עודד. שנים חלבתי וקמתי ב-3:30 בבוקר עם מגפיים. כראש רשות, הקמתי שתי רפתות – אחת מהן לפני שנים, זה ניר עוז ניר עם. רפת גדולה, הוכח שיכולה להיות רווחית, היא לא מסוגלת לשאת בהשקעות; מי שמממן את הרפת הזאת עכשיו – אין לי מושג מי זה. למרות הבטחה, למרות שהגיעו לבית משפט, מילה של מנכ"ל, של היועץ המשפטי – 8 מיליון שקל בדבר הזה.

אתה צודק.

למה אני אומר את זה? אני לא בא בטרוניה, מה שאני מנסה להגיד זה שכל רפת חדשה שתקים עכשיו, לא תגיע ניהולית לייצור של 55. אין, בלתי אפשרי להגיע למספרים האלה, ועוד פעם יבואו בטענות למה אין מספיק חלב ואיפה אנחנו נמצאים.

דרך אגב, יש גם תוצר לוואי לדבר הזה: שברגע שמשאירים את הפרות הנמוכות, גם כמות הבקר בתוך מדינת ישראל, המחירים יעלו - מכירי מבכירות יעלו, הכול יעלה למעלה - ומי יהיה אשם בסוף? החקלאי המסכן. מכסה בכמויות כאלה, כמו שאנחנו שומעים, ועוד 7% - באמת אני לא מכיר מושגים כאלה. מה לימדו אותי המפא"יניקים? קודם כול תחלוב, אחרי זה נשבור את הראש איך אנחנו עושים את זה. אבל גם אם אומרים את זה היום, הם לא יכולים להגיע למספרים האלה שאתם רוצים. אין סיכוי.

יש משק משפחתי כמו באר טוביה, שאני נותן אותו תמיד כדוגמה, שמתנהג כמו קיבוץ שיתופי. למה? הלכו כמה מושבניקים עם ראש, ראו שאפשר להתאחד, להיות יותר כלכליים, הם לא צריכים להישאר לחלוב כל החיים שלהם בתוך המשק אלא יכולים לעשות תורנות – זה לתפארת מדינת ישראל. רציתי לעשות את זה עם אלון שוסטר ביכיני, התימנים זרקו אותי מכל הכיוונים. זה מה שהיה, אלה העובדות. אנשים לא מבינים מה המשמעות של ייצור יותר בעלויות יותר נמוכות.

מה שאמרתי עכשיו זה ברמה הלאומית. עכשיו יש רמה שהיא מתוך לוקר ומתוך חלוקות פנימיות, שזו כבר הפוליטיקה בין הרפתנים. אם רוצים לחזק, כולל את המשק המושבי, והם יכולים להגיע למכסה - צריך לעשות על זה עבודה - תיתנו לכל מי שיכול להגיע למכסה. הצד השני של הדבר - תנו לכולם לחרוג ב-100%, כי צריך לסגור פה פער של שנתיים-שלוש. עוד שנה, מיכל, שאת לא מגיעה למטרה הזאת, זה נגרר.

זה גם דופק את אחד הדברים הגדולים ביותר בישראל, שזה לשבח את הגזע. ברגע שמשאירים את הפרות שלא רוצים להשאיר ולא מבצעים את ההחלפה של 33%, פחות או יותר, פעם בשלוש שנים, דורכים במקום. זה ישפיע על כל ענף הרפת לטווח הארוך, וחבל. זה הכול ניהולי, לא פוליטי, תאמין לי. צר לי שהפוליטיקה נכנסת גם למקומות שהיא לא צריכה להיכנס.

אענה לך אחד לאחד. לגבי הרפת בניר עם – אכן היתה הבטחה של יעל שאלתיאל, שהיתה בזמנו המנכ"לית. הנושא הזה היה בניגוד לחוות דעת משפטית, זה הגיע גם לבג"ץ ובג"ץ הצדיק את משרד החקלאות. דהיינו, שלא מגיע לה ההשקעות. זאת אומרת, אם סומכים על בג"ץ – זה מה שבג"ץ קבע. זה אחד.

שניים, כשישבו אצלי האנשים האלה אמרתי להם: עם זה שבג"ץ קבע, צריכים למצוא את הדרך לעזור, כי הרפת במיקום שחשוב לנו, היא הסתמכה על משהו, צריך לתת פתרון. תמיד נתנו את הפתרון הזה דרך החטיבה להתיישבות. החטיבה להתיישבות היתה תמיד גוף שדרכו כל דבר כל דבר שלא יכולנו ללכת בכללים הרגילים היינו עושים - - -

וקק"ל.

קק"ל או החטיבה להתיישבות נותנים את הפתרון. זה היה הבאפר לפתור את כל הבעיות תמיד, לאו דווקא ברפת הזאת אלא בדברים אחרים. כשישבו אצלי אמרתי שנבדוק דרך החטיבה אם אפשר לעשות את הדבר הזה. אתה יודע מה מצב החטיבה נכון להיום, לכן זה תקוע. אבל בהנחה שהחטיבה תתחיל לעבוד ונקבל תקציבים, אם נוכל להעביר את זה דרך החטיבה - נעביר דרך החטיבה.

אבל מה המסקנה לרפתות הבאות?

הוא שאל אותי לגבי ניר עם.

אני רוצה להגיד לך משהו לגבי הדבר הזה, כי זה לא הגיע לבג"ץ. דיברתי עם היועצים המשפטיים אחרי זה. יש החלטת ממשלה מ-2007, עוד לפני ההחלטה, שאומרת ששר רשאי - לגבי עוטף עזה בלבד, כל שנה מחדש - להחריג את עוטף עזה מכל השלכות הרוחב במדינת ישראל. המשמעות, שגם אם היה השר נותן צ'ק של 8 מיליון, אף אחד לא יכול לקחת את זה לבג"ץ. כשזה הגיע לבג"ץ דרך היישובים – זה סיפור אחר, אף אחד לא הציג את זה. בעוטף עזה חוטפים, 200 ראש של הבקר של ניר עוז הלכו שם. ראיתי את זה. הפגיזו אותם כהוגן.

אתם מוכנים שמהיתרות הלא מנוצלות של עוטף עזה ניקח את זה?

היום אני חבר כנסת.

הוא לא קובע.

לגופו של עניין, בדצמבר היתה ישיבה אצל השר. הוא אמר: בואו נכנס את כולם, נשמע את כולם, כל מה שקורה. דיברו על הכמות ועל החלוקה, וכולם שכחו לספר לנו שיש בג"ץ שקובע שבתוך הרפת המשפחתית החלוקה תהיה, גם ב-2016, אך ורק לקיימים. לא גילו לנו את זה. כשאמרנו: אוקיי, קבענו 50 מיליון ליטר, אמרנו שיהיו 40% לחדשים - אחרי זה גילו לפתע שיש בג"ץ. מה המשמעות של הבג"ץ הזה? המכסה הזאת נותנים למושבניקים הקיימים, כי שם יש בג"ץ ואין לנו ברירה. נוצר מצב שכל החדשים יהיו ברפת הקיבוצית. זאת אומרת, אין מחלוקת על הגודל ועל כמות החלב, רק השאלה היא איפה יהיו החדשים – האם יהיו בקיבוצים, כמו שזה כתוב, או שיהיו חלק בקיבוצים וחלק במושבים. למה זה לא מתחלק למושבים? כי יש בג"ץ. זה הסיפור. זה לא שחסר, אלא בקיבוצים רוצים שזה יינתן אך ורק לקיבוצים הקיימים, לא לקיבוצים החדשים. אנחנו אומרים להם: למה לא לתת גם לחדשים?

לא קיבוץ חדש, זה רפת.

אז איך אתה אומר שהחדשים לא - - -

כולם יודעים את זה.

פורר, בן, חברים יקרים, אתם מוכנים? חיים, אסגור את הישיבה. תנו לי להבין מה קורה פה.

ה -40%, יצאו מתוך הנחה שאם זה נמצא גם במושבים וגם בקיבוצים, זה לא נותן השנה. בכל מקרה, יש מספיק חלב.

חברים, יש פה יותר מדי שבילים מתוך השביל הראשי. כולנו פה אנשים שמבינים את העניין, הקרבות האלה בתוך הבית. מה שאני מבקש, אבו ובן, אין שום סיבה בעולם שלא תגיעו להבנות. אני שמח שאיתן ופורר הביאו את הנושא הזה, ולו רק כדי להניף לכם דגל. אנחנו מבינים מה קורה פה.

עמר, בבקשה.

נראה לי שמרוב עצים לא רואים את היער. זו קצת גישה של רואי חשבון - כשמחברים פרט לפרט מגיעים לתמונה שהמרחק בינה לבין המציאות מאוד גדול. איתן, כמו שהתחלת להגיד, בואו נעזוב חלק מהפרטים. התמונה הגדולה ברורה, המחסור קיים, צריך לדאוג שלא יהיה מחסור.

אין מחסור.

אין ספק שבחשבונאות הזאת מי שאוכל אותה זה החקלאים עצמם, ובסוף עוד יכעסו עליהם שהם מעלים את מחירי החלב וכן הלאה. אז בלי שהפרטים האלה יבלבלו אותנו יותר מדי, אפשר להגיע כאן להמלצה, כמו שאמרת, שיגיעו להבנה והסכמה ושיפתרו את זה, כמו שאבו אומר, בתוך שבוע ולא ימשכו את זה עכשיו שלושה חודשים.

הצענו למושבניקים שיבטלו את פסק הדין ואז אין בעיה.

איך הם יכולים?

זה היה פסק דין בהסכמה; שייגשו לבית-המשפט, יבטלו את פסק הדין ואז אין בעיה.

מאיר צור הודיע לי הבוקר שהוא מוכן.

גם אחריות לך, כמשרד, שייצרו את זה. אני מכיר את זה.

אם היית יושב אתנו מזמן היינו גומרים.

אבו, גם אני יודע להרים את קולי. די. אין מצב שאני נותן לכם הזדמנות להיפגש פה.

למה? להיפך, יהיה מעניין מאוד.

בבקשה, אדוני.

אני רפתן מבאר טוביה, חבר בהנהלת ההתאחדות. שמעתם פה שחסרים 55 מיליון ליטר. אנחנו כבר באמצע פברואר, הכפתור להעלות את החלב לא עובד. גם אם מחר יפתחו לכולם לייצר כמה שהם רוצים, אני לא בטוח שאנחנו יכולים לעשות את זה. אנחנו נשתדל.

אמירה חשובה.

אבל זה חייב להיות מחר בבוקר – החלטות, 55 מיליון ליצרנים קיימים. על רפתות חדשות אפשר לדבר המון זמן, אבל חירום עכשיו, אם רוצים שיהיה חלב למדינת ישראל עד סוף השנה והשנה – 55 מיליון. הרצועות וכל מיני דברים – זה הכול מקשה. המחסנים ריקים, מחסני אבקת החלב ריקים, זה עוד משהו שכדאי שיירשם. צריכים לדעת איפה אנחנו עומדים - מצב חירום.

בבקשה.

אי אפשר להחזיק את הסיפור של יצרנים חדשים כבני ערובה כדי לחלק את הקיימים. צריך לחלק את זה כמה שיותר מהר, נקודה.

חברים יקרים, הצפי למחסור הוא לא במובן שהולך להיות מחסור, אלא שאם לא תהיה חלוקה אנחנו עלולים להגיע לידי מחסור. מיכל, בהצגה שלה של הדברים, נותנת את המענה לחלוקה של 55 מיליון ליטר נוספים. עכשיו יש את הוויכוח איך החלוקה מתבצעת, ואני לא חושב שזה המקום לטפל בו, זה לא השולחן הנכון.

אני מזהיר אתכם – ואני אומר את זה לך, בן, ואני אומר את זה לכל אחד מהאנשים פה שנושא באחריות - אם כתוצאה מהמאבק הזה ייווצר מחסור, אני אקים את המדינה הזו על הרגליים, כי אנחנו באים עכשיו מבעוד מועד. אתם אנשים בוגרים, אנחנו מבינים על מה המחלוקות, אנחנו מבינים את העניינים, אנחנו מבינים במה דברים אמורים – לא יהיה מצב. ההתיישבות לא קמה לפני שבוע. אנחנו יודעים בדיוק את הכללים, יודעים את הנהלים, יודעים מי מושך לאן, וגם את החלוקה הפנימית. אם צודק חיים ילין, בן – ואני לא יודע להגיד - שלהקים רפת - - -

חמש שנים עד שתוקם.

סליחה. נראה לך שלא הייתי בכיוון? 14 מיליון הליטר האלה הולכים להיות חסרים.

לא לא לא.

אז בוא תסביר.

כולם יודעים, זו לא המצאה של אף אחד, שחדשים לא מייצרים בשנה הראשונה. כל התחשיבים שנעשים יוצאים מתוך הנחה שגם אם אנחנו נותנים מכסות לחדשים אנחנו לא רואים בשנה ראשנה, לא בשנה הבאה וגם לא שנה לאחר מכן. זה ידוע. הצריכה צריכה להגיע ל-36 מיליון ליטר. נתנו 30 מיליון ליטר ועוד 10 מיליון ליטר יותר מאשר ה-36 במכסה זמנית.

אין דבר כזה.

הנקודה פה היא לא הנקודה של הכמויות כרגע, הנקודה היא חלוקה בין המושבים לקיבוצים. אם לא היה פסק הדין זה היה מתחלק חלק לכאן וחלק לפה, הקיבוצניקים היו מאושרים כי הקיימים מקבלים עוד מכסה.

אז תן לי להבין. פה יש משהו שאני לא מבין. התוספת היא של 55 מיליון כדי לסגור פער, פער שגורמי המקצוע אומרים שרק הולך ומתרחב, ולא הוספתי את ה-33% לשלוש שנים ולא התעסקתי עם הפרות החלשות. אני אומר את זה בנסיבות המתקיימות. בגדול דיברנו על 36 מיליון וכ-14 מיליון לאחרים. עד פה בסדר?

30–20.

30–20. החלוקה של 36–14, משהו כזה.

לא, אל תטעה אותו. לא נכון.

ה-55 נחלק לשני מקורות: אחד מתוך הרצועה, שנותנים לכל חקלאי לייצר

רצועה זה במכסה.

זה לא מכסה, אבל הם סופרים את זה כדי להגיע ל-55.

מי סופר את זה? אני רפתן, לא סופר את זה.

איך עמר אמר? דופקים את החקלאים במחיר, זה מה שקורה פה. מה אתם מספרים סיפורים? כל הרצועה הזאת זה להוריד מחירים לחקלאי, זה הכול.

אני חוזר ואומר: 55 מיליון ליטר. עזבו אותי עכשיו קיבוצים גדולים, קיבוצים קטנים, מושבים, לא מושבים - איך 55 המיליון האלה, בשביל לסגור את הפער, אם בכלל, אמורים להתחלק?

דיברנו על 50 מיליון ליטר. בהתחלה אמרנו שה-50, מבחינתנו, הם לא פרה קדושה במונחים של הרפת. אנחנו מוכנים להגדיל את זה אפילו ל-60. האינטרס העליון שלנו הוא שלא יהיה מחסור בחלב. כולם אמרו לנו: אל תלכו ל-60, כמה שיותר וכל הדברים האלה. למה? כי מה שקורה במשק מתוכנן, אם הולכים למספרים גדולים ואין צורך בכל החלב הזה, המחלבות משלמות לרפתנים לפי מחיר המטרה ואז נוצר מצב שמייקרים את המוצר ומייבשים את הקרנות. לכן אי אפשר להגיד: תעשו כל דבר.

זאת אומרת, עודף לא מוריד את המחיר.

עודף מעלה את המחיר, לכן צריך למצוא את האיזון. אמרו שלא ניתן יותר מדי כדי שלא להוריד את המחיר ולא לייבש את הקרנות שיש לסבסד את המחלבות. אז דיברנו על 50 מיליון, וכל מי שיושב פה ישב בישיבה והסכימו ל-50 מיליון ליטר, ודיברנו שהולכים 40% לחדשים. אבל אף אחד לא סיפר לנו שזה הולך רק מהקיבוצים, כי יש פסק דין. אם לא היה פסק הדין הזה לא היתה בעיה. כולם יוצאים מתוך הנחה שבתוך הסכום הזה יש גם חדשים, והחדשים לא נספרים כי יודעים שהם לא נותנים תפוקה השנה.

מה שאתה מחדד לי זה שב-50 שהשוק צריך לקבל, את החדשים האלה בכלל לא סופרים.

ב-36 אתה פותר את הבעיה, ב-30 עלול להיווצר מחסור כי רפתנים לא ייצרו במחירים הנמוכים האלה.

אני מהתאחדות מגדלי הבקר. מה שבן לא מחדד זה דבר אחד – שעד להחלטה שהוא קיבל כמנכ"ל, שכל מכסה שמוקצית ליצרן חדש שומרים אותה חדש. לפני כן יש 16 מיליון ליטר ליצרנים חדשים-ישנים, שעדיין לא הקימו רפת, שאין להם מכסה. המכסה לא מוקצית, היא נמצאת איפשהו באוויר, היא לא נמצאת במאגר המכסות. מאגר המכסות של 1.375 מיליארד זה מאגר מכסות שכולו מחולק, לא ליצרנים חדשים בכלל. מה שבן עושה, הוא מחלק ליצרנים חדשים מכסה בפועל.

איתן - אחרון הדוברים, ואני מסכם.

אני שמח שהתקיים הדיון. יש שאלה של כמה חלב צריך לחלק אתמול כדי שלא יהיה חסר ב-2016. המספר הזה נאמר פה, אדוני היושב-ראש, ואני מציע לחלק את זה מחר בבוקר, הכי מהר שאפשר. יש פיגור, הוא לא מוצדק ולא חשובות כרגע הסיבות.

דבר שני, יש שאלה גדולה מה זה להקים רפת חדשה, גם במושב וגם בקיבוץ. אני מציע שהסיכום שלך יחייב את כל הגורמים להקצות את החלב שמחלקים ליצרנים הקיימים, בכפוף לאישור פה.

רק ליצרנים הקיימים.

עוד לא אישרו פה את התקנות.

לא מאשרים.

רגע. המספר – הוזכר פה 36 או 40, אני לא נכנס לזה כרגע - את זה צריך לחלק אתמול על תקנות שתאשר בראשית השבוע הבא, ולהסיר את אי-הוודאות ולתת לרפתנים לייצר.

שתיים, אני מציע שיציגו לך מה הם הכללים להקמת רפת חדשה, משום שיש פה עניין מאוד אחראי – לא רק על החלב, לא רק על הצרכנים, אלא קודם כול על המגדלים. אין היתכנות להקים רפתות חדשות בתנאים של היום, לא פה ולא פה.

חשוב שייאמר שלא הועברו לוועדה תקנות בנושא הזה. התקנות אינן מצויות בוועדת הכלכלה.

ברור.

חבר הכנסת ברושי אמר שאתה תאשר בשבוע הבא, יכול מאן דהוא להוציא את הפרוטוקול בעוד חצי שנה ולומר - - -

יבוא מישהו ויגיד: כתוב, הוא אמר. איתן ברושי אמר.

כן, ואיתן כבל עיכב.

העיקר שיהיה, איתן.

אני מתרה, ואני אומר את זה בשיא הרצינות, שאם יהיה מצב שבו יהיה מחסור כתוצאה מכל הוויכוחים פה – זה לא קשור בכלל לחלוקה של קטנים, גדולים וכל הדברים האלה. זאת נקודת המוצא, זה עוד לפני שהקמתי רפת חדשה וכן יש לי כסף לתקצב אותה או אין לי כסף לתקצב אותה. אני אומר את זה לך, בן, ואני אומר את זה לכם. על-פי התמחור ועל-פי כולכם, המכסה שצריכה להיות כדי לעמוד בכל התנאים, ברגע שהוצאנו את החקלאים החדשים שממילא לא נספרים בתוך התמחור הזה. אני לא מבקש, אני תובע, ואני אומר את זה בשם אזרחי מדינת ישראל, שאם יש כאן משחקים שיגרמו לעליית מחירים, זה לא יעבור הפעם בשתיקה. חיים, אני אומר את זה בחברות. זה כבר לא צחוק.

זה על השולחן הזה.

אני אומר, זו אחריות של כולנו. לא נסכים ולא ניתן שבגלל מאבקים כאלה ואחרים, ולא משנה מי צודק, ישלמו הצרכנים את המחיר. שלא תיפול טעות בעניין הזה.

דבר שני, בן, עשינו דברים יותר מסובכים מזה. עניין הביצים, שנתנו לו את התשובה, הוא בעשר דרגות יותר קשה מהסיפור הזה.

13 שעות, פה אתה דן רק שעה.

נתנו לזה בסוף את המענה, וברוך השם, אני מקווה שבימים הקרובים עוד נושא חקלאי מורכב ומסובך מגיע לכדי פתרון.

אני מבקש להתכנס יחד וקודם כול לבצע את החלוקה הבסיסית, שתמנע את המחסור.

אדוני היושב-ראש, אתה במסגרת דיון מהיר. מחר אתה יכול לשים על שולחן הכנסת את הסיכום ולבקש ממשרד החקלאות, כמובן שאנחנו נעזור - - -

אני באמצע סיכום, ואין פרוצדורה כמו שאתה - - -

- - -

הוא ירצה להביא את התקנות הנוכחיות.

אמרתי שאני רוצה לקבל תקנות, שאני לא בא פה לשולחן ומתחיל לריב אתכם כמו שאני שומע את הוויכוחים האלה. אני רוצה שבמקרה הטוב נעסוק בשפצור של התהליכים, לא בתחילת הדיון. אני לא מתכוון לפתוח את הדיון כמו שהוא עכשיו, אני גם לא מתכוון שעוד פעם חברי הכנסת יהיו השופטים בתוך כל התהליכים האלה. אין שום סיבה. אתם מכירים אחד את השני ואחת את השניה מצוין, כולם מכירים, על היתרונות והחסרונות המעטים שיש לכל אחד מכם.

לפרוטוקול - 33 מיליון ליטר, אפשר מחר לאשר תקנות.

אני מתרה שאם ייווצר מצב של מחסור, שהוא פועל יוצא של התנהלות לא תקינה או של ויכוחים בתוך המערכת, הוועדה תראה את זה בחומרה רבה ונפעיל את כל הכלים העומדים לרשותנו, כאן ובמקום אחר, כדי להתמודד עם העניין הזה. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה, הכי חד-משמעית. לא נאפשר שתיווצר פגיעה באזרחים, בצרכנים.

דבר שני, אני מבקש שתיתנו לי תשובה שהגעתם להסכמות עד אמצע השבוע הבא. אם צריך התערבות שלי, כמו שעשיתי אותה לא פעם, בכל שעה שתקראו לי אגיע – ועשיתי את זה, בכל שעה - כדי לתת את הסיכום הסופי.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:03.