הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 182

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ' באדר א התשע"ו (29 בפברואר 2016), שעה 11:30

הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

דוד ביטן - מ"מ היו"ר

יצחק וקנין

עבד אל חכים חאג' יחיא

איילת נחמיאס ורבין

יעקב פרי

עיסאווי פריג'

איתן ברושי

דפנה עין-דור - מנהלת אגף הכלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה ויצמן - מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

לנה גרשקוביץ - מנהלת תחום כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה קירמאייר - ראש תחום שירותי תחזוקה והדרכה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חוה ראובני - סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבי גונן - מהנדס ראשי לרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יונתן צוויקל - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

יעקב אנוך - נשיא, איגוד יבואני הרכב

יעקב יהודה רודד - מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב

אהוד שניידר - יועץ משפטי איגוד יבואני הרכב, איגוד יבואני הרכב

יהודה יגן - יו"ר ענף רכב באיגוד, איגוד שמאי הביטוח

בן ארצי אילן - יו"ר וועדות מקצועיות באיגוד, איגוד שמאי הביטוח

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

דודו קירשטיין - חבר איגוד, איגוד המוסכים

יורם בונן - עו"ד כלמוביל בע"מ, מתווכים ליבוא רכב

שיר דיין - עו"ד כלמוביל בע"מ, מתווכים ליבוא רכב

גדעון רייס - חבר הנהלה, איגוד לשכות המסחר

גבריאל דובינסקי - יבואן צמיגים, איגוד לשכות המסחר

יוסף סקורניק - יו"ר ענף החלפים, יבואני חלקי חילוף תחליפיים

דידי רוזנפלד - מנכ"ל שלמה SIXT, יבואני כלי רכב

דורון שורר - יועץ גלובל אוטומקס בע"מ, יבואני כלי רכב

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

איתי עצמון

לאה ורון

רויטל יפרח

הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)

שלום לכם. צהרים טובים אוטוטו. מה שלומכם היום? התגעגעתם אלי? גברתי מנהלת הוועדה, היועץ, הדובר, רשמת, מכובדי חברי הכנסת, האורחים הקבועים פה, כל אחד עם המכונית שלו, עם המוסך שלו, אנחנו נמשיך לנהוג מאותו מקום שהפסקנו. דוד, אתה סיימת את הסעיף אני מבין. אנחנו עוברים עכשיו לפרק ז'.

לאיזה סעיף?

78ו'.

אנחנו כבר סיימנו את פרק ט' אבל אנחנו חוזרים עכשיו לפרק ז'. יצור מוצרי תעבורה – פרק ז'. בבקשה חוה.

אני חוזרת על ההקדמה הקצרה שעשיתי אתמול, כשחשבנו שאנחנו דנים בפרק הזה ודילגנו עליו.

הזמנו את אלה שעוסקים - -

כן, נציגה של התאחדות התעשיינים אמורה להיות פה.

מי הנציגה של התאחדות התעשיינים? טוב, היא הוזמנה, לא הגיעה – הבעיה שלה.

היא נרשמה והיא בטח תיכנס עוד מעט.

רציתי רק לוודא כי היית הגונה ולא הקראנו את הסעיפים. בבקשה.

הפרק הזה, בהקדמה אנחנו מדברים כאן על ייצור מוצרי תעבורה כאשר "מוצרי תעבורה" לצורך הפרק הזה תהיה הגדרה מצומצמת. הוא לא חל על כלל מוצרי התעבורה.

סימן א': הגדרות 78ו' הגדרת "מוצר תעבורה" – פרק ז'. בפרק זה, "מוצר תעבורה" – מוצר תעבורה שקבע השר בצו, בהתחשב בטעמים בטיחותיים או סביבתיים ובהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה, המיועד לשיווק בישראל בלבד, ולמעט מוצרי תעבורה לרכב מסוג T כמשמעותו לפי פקודת התעבורה ולרכב הפטור מחובות רישום ורישוי לפי הפקודה האמורה."

תזכירו לי מה זה T?

T זה טרקטורים ומכונות ניידות.

נכון, נכון.

אז הרעיון הוא שהפרק הזה יחול רק על אותם מוצרי תעבורה שהשר יקבע בצו, לא על כולם.

הערות? מי בעד?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

אושר.

מקריאה: "סימן ב': רישיון לייצור מוצרי תעבורה 79. רישיון לייצור מוצרי תעבורה. (א) מי שהתקיימו בו כל אלה, זכאי לקבל רישיון לייצור מוצרי תעבורה: (1) הוא עוסק מורשה או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל; (2) לרשותו מקום וציוד המתאימים לייצור מוצרי התעבורה שאותם הוא מבקש לייצר ולאחסונם; (3) לרשותו אדם הממונה על תהליכי הייצור במפעל שהוא בעל השכלה, ידע וניסיון בתחום מוצרי התעבורה, הכל כפי שקבע השר; (4) הוא הציג הסכם שנתי לשלוש שנים" – הרי זה לא הולך. הוא הציג הסכם, הייתי מציעה, לתקופת הרישיון, זאת בעקבות שיחה שלי עם היועץ המשפטי, "לפחות עם מעבדה מוסמכת לרכב, לשם פיקוח על ייצור מוצרי התעבורה במפעל הייצור לפי הסדרי פיקוח שקבע השר, כדי להבטיח, בין היתר, את התאמת הייצור הסדרתי של מוצר התעבורה לאבטיפוס של מוצר התעבורה; (5) הוא הציג למנהל הסדרי פיקוח פנימיים הולמים, להבטחת איכות ולבקרת איכות, על עבודת הייצור המתבצעת במפעל, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של מוצר התעבורה לאב-טיפוס של מוצר התעבורה."

את יכולה להסביר רק במשפט אחד מה הכוונה לאבטיפוס?

אנחנו נראה את ההסדר של אישור האבטיפוס בהמשך אבל מייצרים מוצר אחד שהוא הבסיס, שאותו בודקים שהוא עונה לכל הדרישות של התקינה והבטיחות וכיו"ב, ואז כל סדרת הייצור והפס ייצור חייבת להיות זהה. אנחנו לא בודקים את כל הפרטים.

יש גם הגדרה לאבטיפוס, שאישרנו את זה בהגדרות.

"אבטיפוס הוא דגם ראשון של רכב או מוצר תעבורה המשמש בסיס לייצורם", לפי הגדרת סעיף 2.

דרך אגב, עוד שאלה: למה חייב המנהל להיות ישראלי?

כי אנחנו רוצים מישהו שנוכל להיות אתו בקשר, מישהו שנשב אתו בישיבות - -

לא, אם יש מנהל טוב שהוא הכיר אותו והוא מביא אותו מארצות-הברית או לא חשוב מה, הוא בא ויושב פה עכשיו בארץ.

שיהיה תושב.

אוקי, בסדר גמור. הערות?

הערה פרוצדוראלית: לא חסר פה שהוא צריך גם שיהיה לו רישיון סחר? מדובר על ייצור לשיווק בארץ, לא?

לא.

בפרק הבא, בייבוא, דרוש לו גם רישיון סחר ופה לא דרוש לו?

לגבי יצרן, כמו יצרן רכב או כמו יצרן מוצר - הוא מייצר את המוצר, אנחנו מאשרים לו את המוצר וברגע שאישרנו את המוצר אין צורך בכפל רישיון כי הוא מאושר על ידינו ומשווק את המוצרים. אפשר לדרוש רישיון סחר אבל זה כפל דרישות.

לא צריך.

אני רק אוסיף כי אתמול, בישיבה, היו כאלה שפטרנו אותם מרישיון סחר כמו מוסכים וגם יצרן - -

נכון. והיה עוד משהו שהוספת.

גם יבואני רכב למיטב זכרוני.

מה הנפקות של מה שאתה אומר כאן?

שכאן, אם יש לו רישיון ייצור מטעמנו אז הוא לא צריך גם רישיון סחר כי כל החלקים - -

אתה מדבר על ההחלטה שהתקבלה אתמול בוועדה?

כן, כן. זה לשאלה של רונן.

אוקי. מי בעד?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

תודה. אושר. 79(א) אושר. סימן ב' – אישור לייצור מוצר תעבורה.

מקריאה: "חובת קבלת אישור לייצור דגם של מוצר תעבורה 80. לא ייצר אדם מוצר תעבורה, אלא אם כן קיבל אישור לייצור דגם של מוצר התעבורה לפי הוראות סימן זה, ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה."

הערות.

קודם דיברנו על היצרן, עכשיו מדברים על המוצר.

אוקי. מי בעד?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

תודה, אושר. 81.

"אישור לייצור דגם של מוצר תעבורה במפעל 81. (א) מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל אישור לייצור דגם של מוצר תעבורה: (1) הוא בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה לפי סעיף 79; - -

שזה?

הסעיף שאישרנו כרגע.

בסדר, בסדר.

"(2) הוא הציג למנהל אישור ממעבדה מאושרת כי האב-טיפוס של מוצר התעבורה שאותו הוא מבקש לייצר במפעל הייצור עומד בדרישות תקן רשמי, ואם לא קיים לגבי המוצר תקן רשמי – הציג למנהל אחד מאלה: (א) אישור ממעבדה מוסמכת לרכב כי האב-טיפוס עומד בדרישות תקינה שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה, בהתבסס על דרישות תקינה אירופיות או דרישות תקינה פדראליות (בפסקת משנה זו – דרישות תקינה זרות); דרישות התקינה שיקבע השר כאמור יהיו ברמת בטיחות שוות ערך לדרישות התקינה הזרות ולא ייקבעו בהן דרישות מחמירות מהן;"

פדרליות זה ארצות-הברית ואירופאיות זה אירופאיות.

כן, יש לזה הגדרה בהגדרות.

"(ב) לעניין מוצר תעבורה שקיימות לגביו דרישות תקינה של האיחוד האירופי – אישור ממעבדה מוכרת אירופית או מעבדה מוסמכת לרכב, על עמידתו בדרישות תקינה כאמור, או בתקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי ובלבד שדרישותיו של אותו תקן תואמות לרמת הבטיחות שנקבעה בדרישות התקינה של האיחוד האירופי ושפועלים לפי התקן כאמור באותה מדינה; (ג) לעניין מוצר תעבורה שקיימות לגביו דרישות תקינה פדראליות – אישור ממעבדה מוכרת אמריקאית" – אני מבקשת להוסיף כאן: או מעבדה מוסמכת לרכב – "על עמידה בתקן או בתקנה פדראליים; (ד) לעניין מוצר תעבורה שקיים לגביו תקן ישראלי שאינו תקן רשמי, שקבע השר בצו, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה – אישור ממעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו באותו תקן; (ה) לעניין מוצר תעבורה שלא קיימות לגביו דרישות תקינה, תקנים או תקנות שבפסקאות משנה (א) עד (ד) – אישור ממעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו בדרישות איכות ובטיחות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה, בהתבסס על מפרט שאישר מכון התקנים לפי חוק התקנים לפי חוק התקנים; (3) הוא הציג תכנית לייצור מוצר התעבורה שאותו הוא מבקש לייצר במפעל הייצור, שאושרה על ידי מעבדה מוסמכת לרכב. (ב) המנהל יציין ברישיון הייצור את הדגם של מוצר התעבורה שאותו רשאי בעל רישיון הייצור לייצר במפעל הייצור. (ג) תוקפו של אישור לייצור דגם של מוצר תעבורה יהיה כתוקף הרישיון לייצור מוצרי תעבורה."

תסבירי את סעיף קטן (ב): "המנהל יציין ברישיון הייצור" - איזה מנהל?

המנהל מוגדר בפקודה - -

הכללי?

כן.

יש לי שאלה לגבי סעיף (ב): אחרי שהוא עבר, אין תקן ישראלי והוא הוכיח שהוא מתאים לאחד התקנים האירופי או הפדראלי. השאלה אם בזה הוא מקבל גם את התו תקן ואז גם אפשר להתייחס אליו בהמשך? כאילו מייצרים משהו דומה, גם תקני - -

אתה מתכוון לאב-טיפוס?

למה שמייצרים אחרי האב-טיפוס. לא רק שהוא צריך להיות עם תו תקן אלא משתמשים בחלקים שלו ובמרכיבים שלו לייצור משהו אחר כתקני, והוא לא צריך לעבור את כל התהליך הזה?

הוא מותר לשימוש במדינת ישראל, הוא מקבל רישיון. הוא לא נחשב - -

אני רוצה לייצר עוד משהו חדש, בהסתמך על אותם חלקים שעברו את האישור.

אני הבנתי את שאלתך: אתה אומר שאם החלקים כבר עומדים בתקינה מסוימת, האם המכלול - -

האם הוא יכול להרכיב ממנו מוצר שלם?

בכל מקרה, המכלול הזה אמור לעמוד בתקן כמו לדוגמה: אם אתה לוקח רכב, הרכב מורכב מהמון פריטים, אז כל פריט עומד - -

ברור. אני מדבר על עוד אב-טיפוס - -

זה תנאי הכרחי, איננו תנאי מספיק ממה שאני מבין מאבנר. בכל שלב, כשאתה בודק את החלקים, יש לך את האישור לחלקים. אחר כך, אם אתה רוצה מהחלקים האלה להרכיב אלמנט יותר שלם, אב-טיפוס כזה או אחר, אתה צריך בשביל המכלול לקבל את - -

אני שאלתי אם אני עוד פעם צריך ללכת לתקינה האירופית של הפדרציות או שהנתונים שלו כבר מאושרים בישראל?

לפי העניין.

לפי הדרישות של אותו פריט.

יש גם אפשרות שמעבדה ישראלית תבדוק את זה, מעבדה מוסמכת לרכב.

ממש בהסתמך על התקינה הזרה?

כן, יש אפשרות כזאת שמבחינתנו אתה יכול.

אוקי. מי בעד סעיף 81?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

תודה. סעיף 81 אושר.

"סימן ג': חובות בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה 82. ציוד, מיתקנים והסדרי פיקוח. בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה יחזיק במפעל הייצור מיתקנים וציוד מתאימים הנדרשים לתהליך הייצור ויפעל בכפוף להסדרי פיקוח לפי סעיף 79(א)(4) ו-(5)."

כן, מה?

No problem

חברים, אתם שקטים וזה מדאיג אותי. אוקי, מי בעד?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

תודה, אושר. 83.

"83 ליקוי בטיחותי בייצור מוצר תעבורה. גילה בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה כי יש פגם במוצר תעבורה שיוצר על ידו שעשוי להיות לו השפעה על בטיחות רכב בו הוא מותקן (להלן – ליקוי בטיחותי), יודיע על כך למנהל, יפרסם הודעה בעניין בדרך ובמועד שקבע השר, באישור הוועדה, ויזמין אליו את כל מי שהוא העביר לו את החזקה במוצר שהליקוי הבטיחותי נוגע לו, זולת אם הראה כי קיים קושי ממשי באיתורו, לשם טיפול בליקוי, ללא תשלום, ואם לא ניתן לתקנו – החלפתו ללא תשלום כנגד החזרתו."

כל הדברים האלה באישור השר, זה אחר כך הוועדה תעשה תקנות או המשרד יעשה תקנות?

כשאומרים "קבע השר באישור הוועדה", זה השר מכין תקנות ומביא אותן לוועדה.

לא תמיד. עורך דין שניידר.

המילה "סדרתי" שהוספה אתמול, צריך להוסיף גם פה.

או "סדרתי" או "פגם בפס הייצור", אנחנו נבדוק את הנוסח המתאים.

חברים, אני מזכיר שוב, שם ותפקיד לפרוטוקול. אתם מפורסמים אבל לא עד כדי כך. בבקשה.

מאחר שסעיף 98, שעניינו "גילוי ליקוי בטיחותי במוצר תעבורה", סעיף שאושר אתמול עבר מספר שינויים לעומת הנוסח שאושר בקריאה הראשונה ואושר בכנסת הקודמת, יכול להיות שצריך לערוך התאמות בין הנוסח שאושר אתמול לנוסח כאן. מקום אחד שיש לערוך בו שינוי הוא "חובת ההודעה למנהל" מאחר שסעיף 98 קובע כי "בעל רישיון לפי חוק זה" – דהיינו, גם בעל רישיון לייצור מוצר תעבורה מחויב להודיע על הליקוי הבטיחותי למנהל. אז חובת ההודעה כאן למנהל אני חושב שהיא מיותרת.

אם זה כפול, אז בוודאי שאין בזה צורך. השאלה רק איפה יותר נכון לשים את זה.

שאלה נוספת להבהרה: מתי הוא גילה בעל הרישיון, כשזה עוד אצלו?

או דווקא.

יכול להיות שזה כבר אצל לקוחות.

זה לא ברור מהנוסח. אני מבקש שזה יובהר.

להיפך, אנחנו לא כותבים מועד – דהיינו, בכל מועד, ולכן אנחנו מסדירים איסוף הודעה ללקוחות.

כל אשר אנחנו אתכם.

מזה זה יוצא כאילו שהוא מגלה כשהוא עצמו במפעל מייצר את המוצר, ואז הוא מגלה.

הענין של "גם" – אני אומר שתמצאו את הניסוח, שאם יש מישהו פה שהבין את זה אחרת, זה אומר שצריך לחדד את זה. זה הכל. תמצאו איזה ניסוח כמו "גילה בכל שלב" וכולי. מי בעד?

רגע, יש לי עוד שאלה. אני מבקש לשאול האם אין צורך לערוך התאמות נוספות בין נוסח סעיף 98 לנוסח הסעיף הזה, למשל לעניין איתור כל הלקוחות שבעצם קיבלו את החזקה במוצרים הבטיחותיים הלקויים? כאן מוצע שהוא צריך להזמין אליו את כל מי שהוא העביר לו את החזקה במוצר שהליקוי הבטיחותי נוגע אליו, זולת אם הראה כי קיים קושי ממשי באיתורו. ואילו בסעיף 98 "מחויב בעל רישיון סחר במוצרי תעבורה לפעול במאמץ סביר לאתר את בעלי כלי הרכב" וכולי.

אני חושבת שיש הבדל בקליינטים של היצרן לעומת הקליינטים של בעל רישיון סחר. בעל רישיון סחר זה כלל המוסכים. אם הרכב שבא אליהם חד-פעמית לתיקון ושמו בו כמה חלפים, לאו דווקא מסומנים אצלו בפירוט איזה חלק הלך לאן. זה מאד מורכב בשבילו לאתר את זה. לעומת זאת, יצרן שהוא באופן סדרתי ויש לו לקוחות שהוא בדרך כלל מוכר כמויות, סיטונאות, זה לא קמעונאות של פריט בודד או אפילו הזמנה מסודרת, הרבה יותר קל בשבילו לאתר איפה זה נמצא ולכן, אני רוצה להטיל עליו חובה יותר גדולה.

כן יורם.

אני מאיגוד יבואני הרכב. רק עוד הערה קטנה: כתוב שהוא העביר לו את החזקה במוצר. אני לא מבין למה צריך את המינוח המשפטי הזה. פשוט מספיק שהמוצר נמצא אצל מישהו אחר בלי קשר למעמד המשפטי, אתם כבר תרצו שהוא יאסוף את זה. מספיק שהוא העביר לו את המוצר, לא את החזקה.

העביר לו את המוצר.

מאה אחוז. 83 עם התוספות, התיקונים, מי בעד ירים את ידו?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

הסעיף אושר עם התוספות. הלאה, 84.

"84. חובת סימון מוצר תעבורה. בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה יסמן בתום תהליך הייצור על גבי מוצר התעבורה שהוא מייצר או אריזתו פרטים אלה: מספרו הקטלוגי, ארץ ייצורו, שם היצרן או סמלו המסחרי, מענו ולפי איזה דרישות תקינה הוא יוצר."

איזה ארץ אם זה מיוצר בארץ? למה אתה מחייב? מחר יגידו שצריך לציין שזה היה בשטחים?

שיכתוב "ישראל".

חברים, אנחנו פותחים את הדיון מאתמול ואדוני, אני רוצה להזכיר, היה בעד סימון ארץ המוצא.

נכון, עדין אני בעד זה.

אז מה אדוני מבקש עכשיו?

לא הצגתי את עצמי, אני מ"שלמה סיקסט". אני חושב שזה רק אומר שהמחוקק יגרום לבעיות בינלאומיות עם הציון של ארץ המוצא.

טוב, אפשר להחליף את הממשלה.

מה שעכשיו עושים עם השטחים...

מה שעכשיו עושים עם השטחים, זו הסיבה. - - - אז יצטרכו לכתוב: מפעל בשטחים בארץ ישראל.

דידי, העניין ברור.

כפי שציינתי אתמול לעניין סעיף מקביל בפרק ט', שעניינו "סימון מוצר תעבורה", גם כאן, סימון ארץ הייצור, שם היצרן או סמלו המסחרי, חובה שקבועה כבר היום בסעיף 17 לחוק הגנת הצרכן ולכן, אין צורך לכלול אותה כאן. הייתי מציע לכתוב בסעיף 84, שבעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה יסמן נוסף על הפרטים שעליו לסמן לפי חוק הגנת הצרכן גם את מספרו הקטלוגי ואת דרישות התקינה.

צודק. יש לכם הערות? תודה. מי בעד עם התוספות והתיקונים?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

תודה. סעיף 84 אושר. 85.

"85. תיאור מוצר תעבורה. בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה יתאר תיאור מלא ונכון של מוצרי התעבורה שהוא מייצר."

מה פירוש "תיאור מלא ונכון"? תיאור נכון ומלא זה סובייקטיבי.

קודם כל יש הגדרה למונח "תיאור" - -

אז כבר יותר טוב.

- - ושם זה רשימת מכולת. "מלא" זה מלא - -

בסדר, אוקי. מי בעד?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

תודה, הסעיף אושר. 86.

"ייצור מוצר תעבורה שלא לפי תכנית הייצור או שאינו זהה לאב-טיפוס 86. (א) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה לא ייצר מוצר תעבורה אלא אם כן המוצר יוצר לפי תכנית ייצור שאישר המנהל והוא זהה לאב-טיפוס של מוצר התעבורה כאמור בסעיף 81(א)(2) ו-(3) שאישר המנהל. (ב) המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה להפסיק את הייצור של דגם מוצר תעבורה שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב-טיפוס של מוצר התעבורה כאמור בסעיף 81(א)(2) ו-(3), עד למילוי תנאים שיורה לו, ובלבד שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו. (ג) המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שייצר מוצר תעבורה שלא לפי תכנית הייצור או שדגם מוצר התעבורה שייצר אינו זהה לאב-טיפוס שנקבע בתכנית הייצור, להזמין אליו את כל מי שהוא העביר לו את החזקה במוצר התעבורה הנוגע בדבר," – "העביר לו את מוצר התעבורה" אני מציעה להוריד כפי שנאמר פה – "לשם תיקון המוצר והתאמתו לתכנית הייצור;" את הסיפא אני מבקשת לשנות בהתאמה לשינוי שנעשה בסעיף 24 לגבי ייצור רכב. "לא ניתן לתקן את מוצר התעבורה – יחולו הוראות סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן".

הערות? מי בעד?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

הסעיף אושר. 87.

"ייצור מוצר תעבורה במפעל הייצור 87. בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה לא ייצר מוצר תעבורה אלא במפעל הייצור שאישר המנהל לפי סעיף 79(א)(2)."

הערות?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

אושר. 88.

"אחריות למוצר תעבורה 88. בעל רישיון לייצור מוצר תעבורה ייתן למוצר תעבורה שהוא מייצר אחריות לתקופה שלא תפחת משלושה חודשים או לנסיעה של 6,000 קילומטרים מיום התקנת המוצר ברכב, ככל שנדרשת התקנה כאמור לצורך השימוש במוצר, ואם לא נדרשת התקנה – מיום מסירתו ללקוח על ידי בעל רישיון סחר במוצרי תעבורה, הכל לפי המוקדם; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה ואת מספר הקילומטרים כאמור בסעיף זה."

גם כאן, בסעיף הזה, יש צורך בהתאמות לסעיף מקביל שאושר בפרק ט'.

הוספנו כאן משהו, תיקנו, אני כבר לא זוכר.

התיקון בסעיף 94 לעניין אחריות מוצרי תעבורה נועד להתאים את הוראות התיקון כאן להוראות הדין הכללי, דהיינו חוק הגנת הצרכן, שבתקנות שלפיו נקבעת תקופת אחריות למוצרים חשמליים, אלקטרוניים חדשים שמחירם מעל 150 שקלים חדשים. אני חושב שההבהרה שנדרשת כאן היא שככל שנקבעה לפי דין, לרבות לפי חוק הגנת הצרכן תקופת אחריות ארוכה יותר, תחול התקופה הארוכה.

אין לנו בעיה עם זה.

שלום, אני יבואן צמיגים ואני גם יושב ראש יבואני הצמיגים בלשכת המסחר. הנושא של אחריות לשלושה חדשים במוצר כמו צמיג, זה נראה לי לקבוע רף מאד מאד נמוך. מדובר במוצר הבטיחותי ביותר ברכב, ושלושה חודשים זה לא מספיק. זה מציב אותנו לרף מאד נמוך.

תסביר.

תראה, צמיג נועד לעשות שלוש שנים ומעלה, 60,000 קילומטרים ומעלה. כשאתה מציב אחריות לשלושה חודשים, הציבור הולך לקבל מוצר ברמה שמגיע לו יותר. בעבר התייחסו לצמיגים בצורה שונה במדינת ישראל. כשמורידים את הרף לשלושה חודשי אחריות, לדעתי, בתור איש מקצוע, זה מאד נמוך.

מה הצעתך?

לא, או 6,000 קילומטרים.

הוא מדבר על 60,000.

יצרני הצמיגים המובילים בעולם נותנים אחריות שלא מוגבלת, ואלה שמדקדקים נותנים אחריות לארבע וחמש שנים. אז כשאתה שם מצד שני - -

מה ההצעה שלך כאיש מקצוע?

לפחות שנתיים. המינימום שבמינימום.

צמיג נכלל במסגרת מוצרי התעבורה שהפרק חל עליהם?

כן אבל אם היצרן נותן שנתיים, זה לא אומר שאנחנו ניתן פחות.

אבל אתה מבין שאם אני מייצג יצרן והרף הוא שלושה חודשים, אז למה שאני אתן שנתיים?

הרף הוא לייצור בישראל.

זה לא כתוב כאן בישראל, אז לכן זה לא רלוונטי.

זה רק לגבי ישראל? אז אני חוזר בי.

דידי תודה, מה היינו עושים בלעדיך? מי בעד 88 עם התיקון?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

תודה, אושר. סיימנו. עכשיו פרק ח'.

גם לדיון בפרק הזה הוזמנו נציגי התאחדות התעשיינים. נרשמה עורכת הדין רעות קינן, מנהלת תחום חקיקה. גם לפרק ז'.

פרק ח'.

"פרק ח': ייבוא מוצרי תעבורה. הגדרת מוצר תעבורה – פרק ח' 88א. בפרק זה, "מוצר תעבורה" או סוג מוצרי תעבורה, לרבות לפי ייעודו או מטרות השימוש בו, שקבע השר בצו, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה, בהתחשב בטעמים בטיחותיים או סביבתיים, למעט מוצר תעבורה לרכב מסוג T שאינו מסוג טרקטורון משא, טרקטורון ורכב שטח כמשמעותם לפי פקודת התעבורה ולרכב הפטור מרישום ומרישוי לפי הפקודה האמורה."

הסבירי.

אנחנו כאן גם כן מדברים על מוצר תעבורה. זה לא כולם אלא רק אלה שיכללו בצו, שגם כאן אפשר לעשות את זה ברזולוציה שונה: לא כל הפנסים יכללו פה אלא אבחנות לפי סוגי רכב.

אנחנו הולכים לעסוק עכשיו בעניינים מאד מוגדרים. 88א, הערות? מי בעד?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

אושר. 88ב.

"ייבוא מוצר תעבורה – חובת רישוי 88ב. לא ייבא אדם מוצר תעבורה החייב ברישיון יבוא לפי פרק זה בלא רישיון ייבוא, אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת רישיון הייבוא או בניגוד לתנאי הרישיון."

כלומר, בניגוד לנוסח הפרק שהוצג בכנסת הקודמת, כאן לא כל מוצרי התעבורה לפי סעיף 88א רבא יהיו חייבים ברישיון לשם ייבוא לארץ.

נכון. הפרק הזה, אנחנו נראה בסעיף הבא, עושה אבחנה שגם אותם מוצרי תעבורה שכלולים בפרק הזה, רק לגבי חלקם יידרש רישיון ייבוא. לגבי האחרים יידרש רק עמידה בתנאים מהותיים, בלי רישיון.

"רישיון יבוא" זה רישיון מאת הרשות המוסמכת לייבוא.

הערות? מי בעד?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

אושר.

"ייבוא דגם מוצר תעבורה 89. (א) אדם זכאי לייבא מוצר תעבורה מדגם מסוים, אם התקיימו כל אלה: (1) הוא בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי פרק ט'; (2) דגם מוצר התעבורה שהוא מבקש לייבא עומד בדרישות תקן רשמי, לפי אישור ממעבדה מאושרת, ואם לא קיים לגביו תקן רשמי – הוא עומד באחד מאלה, ובכפוף לפסקה (3): (א) לעניין דגם מוצר תעבורה שקיימות לגביו דרישות תקינה של האיחוד האירופי – דרישות תקינה כאמור, או דרישות תקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי ובלבד שדרישותיו של אותו תקן תואמות לרמת הבטיחות לפי החקיקה של האיחוד האירופי ושפועלים לפיו באותה מדינה;"

שניה אחת – מה את הולכת עכשיו להקריא? זה פה סדרה של סעיפים תחת הסעיף הזה? כדי שלא נעצור אותך. אני שואל האם את יכולה עכשיו להקריא הכל או שצריך לאשר את זה סעיף סעיף?

אפשר להקריא, אני אסביר את המבנה שיש פה: כאן אין לנו צורך ברישיון, כן יש דרישות תקינה. דרישות התקינה בנויות מאיזה שהוא מדרג. מהן דרישות התקינה הרלוונטיות? נקודת המוצא היא תקן רשמי, שזה תקן ישראלי. אם אין תקן רשמי אז יש לנו מדרג" תקן אירופי, תקן פדרלי, זה יכול לעמוד בכל אחד מהתקנים האלה, תקן ישראלי לא רשמי שאומץ בתקנות. דרישות תקינה שנקבעו בתקנות או תקינה קנדית שאומצה בארץ.

אבל מי הגורם שבודק עמידה בדרישות האלה?

סעיף (א) זה קובע את התקנים. כמו כן, סעיף קטן (ב) לסעיף הזה מדבר על איך מוכיחים את העמידה בתקנים האלה, שכאן מדברים על המעבדות השונות שיכולות לאשר את זה, כאשר - -

אני שואל מה בעצם תהיה הפרוצדורה? כלומר, לגבי יבוא – הרשות המוסמכת ליבוא בודקת את העמידה בתנאים. כאן בעצם יש דרישות ואיך מוכיחים את אותן דרישות אבל מי הגורם שאחראי על בדיקת או קבלת המסמכים?

איך זה עובד בפועל? אם ניקח לדוגמה תקן רשמי – אז במסגרת צו יבוא חופשי, כשהוא מגיע למכס לשחרר את אותו מוצר, הוא אמור לתת להם אישור של מעבדה מוסמכת לאותו מוצר שהוא רוצה לייבא, ואז המכס משחרר לו את המוצר.

האישור הזה לא נחשב רישיון יבוא?

לא, זה לא רישיון יבוא.

צריך שיהיה רישיון יבוא ואישור להבאת...

מה שאנחנו אומרים פה זה שיש מקרים שצריך רישיון יבוא, ויש מקרים שמספיק אותו אישור של המעבדה המוסמכת לשחרור המוצר. לא כל מוצר צריך רישיון יבוא.

אוקי.

זה בדיקה מקצועית של העמידה בתקינה.

משרד הכלכלה פה?

גם הוזמנו וגם נרשמו שני נציגים - -

גם אנחנו הודענו להם שמוצרי תעבורה צפויים להיות אתמול והיום.

- - -

טוב, במחילה הממשלה, אני לא מתעכב. בבקשה.

אז אני ממשיכה מ(ב) עם רשימת התקנים: - -

סליחה, לפני כן, לעניין שהגברת חוה ראובני התייחסה יש כאן הערה. בבקשה אדוני.

הייתי מבקש לבחון את האפשרות לצרף את התקן היפני לייבוא צמיגים שהיה בעבר, ולפני מספר שנים הוציאו אותו - -

זה כאן? אני שואל אם זה בסעיף הזה.

הוא אמור להיות בסעיף הזה אבל הוא לא נמצא כאן.

אוקי.

בעבר, לפני הרבה מאד שנים התקן לייבוא צמיגים לישראל היה לפי התקן האמריקאי, האירופי או היפני. מסיבות כאלה ואחרות התקן היפני יצא מהתמונה, והיום צמיגים - -

בסדר. יש לכם עמדה בעניין?

יש משהו בזה. התקן היפני הוא תקן שמתאים לנו לרכבים מבחינת הרישומים, העומסים, המידות. יש מקום לחשוב על זה כי הוא יכול להוריד חסמים ולהגביר את התחרות. יש משהו בזה.

אז למה לא גם הקוריאני?

הקוריאני לא מתאים כי יש כיתובים קוריאנים.

אוקי.

הבעיה היא רק בכיתובים?

חברים, סליחה. דידי, בקשתי לבחון לדיונים הבאים – זאת אומרת, אנחנו לא עוזבים כל כך מהר. מה שאני אומר, תבחנו את זה - -

יש לי מענה, שזה יכול להיכנס לסעיף ד', שלגבי דגם מוצר תעבורה, יכול להיות שהשר יכול להוסיף את זה כי יכול להיות שיש תקן יפני ועוד תקנים שיהיו – שיהיה משהו פתוח. ואז אין צורך שזה יהיה בחקיקה ראשית רק שתהיה לנו את ההסמכה ונעשה את זה בתקנות.

דרישות איכות ובטיחות שקבע השר.

כן.

אז אם השר ירצה, הוא יוכל במסגרת זאת לאמץ את הדרישות של התקן היפני.

בסדר.

אבנר, סעיף (ד) אומר דרישות איכות לגבי אותם מוצרים שאין להם תקנים, לפי סעיף (א)-(ד).

הוא מתייחס רק לאותם - -

תקנים כאמור בפסקאות (א)-(ג) רק מדבר על התקנים שמוזכרים פה מעבר. זה תקנים מעבר.

סליחה, מאיפה גברתי?

רשות המסים.

אתה מבין? רשות המסים פה לבדוק שלא לוקחים להם שום דבר ממה שהם גובים.

אדוני היושב ראש, אנחנו נבחן ונביא סעיף נפרד.

אוקי. אז אני מבקש שזה יהיה לא רק לגבי התקן היפני אלא בכלל. רון, מה זה התגעגעתי אליך. אמרתי להם: קודם כל אנחנו נקריא את כל מה שאתה לא פה כדי שנוכל לאשר.

- - -

אז חזרנו ל-(ב). דוד, בא תחליף אותי, ברשותך, כי היא מתחילה לקרוא סדרה של חוקים. רבע שעה, עשרים דקות.

(היו"ר דוד ביטן, 12:11)

"(ב) לעניין דגם מוצר תעבורה שקיימות לגביו דרישות תקינה פדראליות – דרישות תקינה כאמור; נוסף על כך, ימסור מבקש הרישיון הצהרה בכתב כי דגם מוצר התעבורה משווק בארצות-הברית שמונה חודשים לפחות במועד הגשת הבקשה, וכי לא פורסמה לגביו באתר מינהל הבטיחות הפדראלי של ארצות-הברית (NHSTA) שכתובתו www.nhtsa.gov/Vehicle+Safety, הודעת קריאה חוזרת (Recall) בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה, או הודעה בדבר חקירה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה; היה דגם מוצר התעבורה האמור מיוצר מחוץ לארצות-הברית, המוצר יוצר במפעל שבו הייצור הסדרתי של המוצר תואם לאב-טיפוס."

על איזו חקירה מדובר?

בצמיגים זה מקובל מאד.

אני מהנדס ראשי לרכב במשרד התחבורה. אני אסביר: באתר הבטיחות האמריקאי יש כמה שלבים עד שמגיעים לRecall-. יש שלב ראשון Investigation, והשלב השני זה Recall. גם אלה שב- Investigation אנחנו לא רוצים שייכנסו.

פה אנחנו פותחים את התקינה האמריקאית, שעד היום לא קיימת במלואה. אנחנו פה פותחים את זה ומאפשרים גם יבוא של מוצרים עם תקינה אמריקאית.

הגעתם לכדור הארץ מה שנקרא.

זה תקינה מקצועית שונה מאד, התפיסה של האירופית וארצות-הברית.

"(ג) לעניין דגם מוצר תעבורה שקיים לגביו תקן ישראלי שאינו תקן רשמי, שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה – דרישות תקן כאמור; (ד) לעניין דגם מוצר תעבורה שלא קיימות לגביו דרישות תקינה או תקנים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג) – דרישות איכות ובטיחות שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה. (ה) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע דגמים של מוצרי תעבורה שניתן יהיה לייבאם אם הם עומדים בדרישות התקינה הקנדית ולקבוע את דרכי הוכחתה. לעניין דגם מוצר תעבורה שסומן עליו לפי דרישות תקינה - -

אם יש מישהו שרוצה, שיצביע. נעצור שנייה.

הנה, הוא שואל למה נדרש אישור - -

למה דווקא יש וועדה? כולם זה השר באישור ופתאום פה צריך את הוועדה, לקנדי?

אני חושב שמאחר שכל ההוראות לעניין דרישות התקינה ודרכי הוכחתן קבועות כאן בחקיקה ראשית בצורה מאד מפורטת, ככל שמבקשים להוסיף תקינה אחרת שאינה תקינה כפי שמעוגן כאן במפורש, אני חושב שהדברים האלה צריכים להיות באישור ועדה ולא בתקנות ללא פיקוח פרלמנטרי.

חבל, זה המדיניות שלנו בעניין הזה אז חבל - -

אבל זה מתנגש בסעיף ד'.

לא יודע, יש סיבה. יש איזה משהו. טוב, תמשיכי.

"(3) לעניין דגם מוצר תעבורה שסומן עליו לפי דרישות תקינה כי קיימות לגביו דרישות תקינה של האיחוד האירופי וכן דרישות תקינה פדראליות – יחולו דרישות תקינה של האיחוד האירופי. (ב) הוכחת עמידתו של דגם מוצר תעבורה בדרישות כאמור בסעיף קטן (א)(2)(א) עד (ה) תהיה כמפורט להלן: (1) לעניין דגם מוצר תעבורה מקורי – באמצעות סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו, שקבע כדין יצרן הרכב, המזהה את היצרן, או באמצעות הצגת אישור מיצרן הרכב, ממעבדה מוכרת אירופית, ממעבדה מוכרת אמריקאית או תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב בדבר עמידתו של הדגם בדרישות המפרט של יצרן הרכב; (2) לעניין דגם מוצר תעבורה תחליפי שקיימות לגביו דרישות תקינה של האיחוד האירופי כאמור בסעיף קטן (א)(2)(א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב שהוסמכה לעניין זה; (3) לעניין דגם מוצר תעבורה תחליפי שקיים לגביו תקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי כאמור בסעיף קטן (א)(2)(א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב; (4) לעניין דגם מוצר תעבורה תחליפי שקיימות לגביו דרישות תקינה פדראליות כאמור בסעיף קטן (א)(2)(ב) והוא מיובא מארצות-הברית – באמצעות אחד מאלה: הצהרת יצרן מוצר התעבורה, תעודה ממעבדה מוכרת אמריקאית או תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב; (5) לעניין דגם מוצר תעבורה תחליפי שקיימות לגביו דרישות תקינה פדראליות כאמור בסעיף קטן (א)(2)(ב) והוא מיובא מחוץ לארצות-הברית – באמצעות תעודה מאחת מאלה: מעבדה מוכרת אירופית, מעבדה מוכרת אמריקאית או מעבדה מוסמכת לרכב; (6) לעניין דגם מוצר תעבורה תחליפי שסומן עליו לפי דרישות תקינה כי קיימות לגביו דרישות תקינה של האיחוד האירופי וכן דרישות תקינה פדראליות כאמור בסעיף קטן (א)(3)– באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב; (7) לעניין דגם מוצר תעבורה תחליפי שקיימות לגביו דרישות תקן ישראלי שאינו תקן רשמי כאמור בסעיף קטן (א)(2)(ג) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב; (8) לעניין דגם מוצר תעבורה תחליפי שנקבעו לגביו דרישות איכות ובטיחות לפי סעיף קטן (א)(2)(ד) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב או בדרך הוכחה אחרת שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה;"

רגע, יש הערות.

אני מאיגוד לשכות המסחר. בסעיף (2) ובסעיף (3), יש שם בעיה שהיא בעיה טכנית אבל חייבים להתייחס אליה – יצרנים מייצרים עשרות אלפי סוגים של מוצרים. לפי מה שכתוב כאן, צריכים להביא אישורי מעבדה אירופאית לאותם עשרות אלפי מוצרים. זה בלתי ניתן, זה בלתי אפשרי. המדיניות של משרד התחבורה עד כה וגם מה שמתעתד להיות זה שיעבדו לפי מדגם. זאת אומרת, מכל יצרן אנחנו נגיש 10,15 או 20 תעודות, והתעודות האלה יאשרו את כל המוצרים של אותו יצרן. אני מבקש שהדברים האלה יהיו ברורים.

(2) ו-(3)? מה אתה אומר?

אתה יכול לתת דוגמה למוצר כזה?

יצרן של פנסים, למשל, מייצר מכל צד של רכב קרוב ל-12,000 סוגים של פנסים. מדובר על 24,000 תעודות. עכשיו, יש כמה יצרנים כאלה, וכל תעודה, אנחנו יודעים שזה חוברת. בלתי אפשרי להביא את זה, אף יצרן לא ייתן לנו את כל ה-24,000 תעודות, ובאמת המדיניות של משרד התחבורה כמו שהיתה וכמו שהינה היום היא לעבוד לפי מדגם, וזאת המדיניות - -

לפי הסעיף הזה אתם דורשים את כל - -

אפשר. אני חושב שמקצועית זה הגיוני. הבקשה הגיונית.

אז בואו נשאיר את הסעיף כולו ונכתוב שיש הסמכה למנהל לקבוע משהו אחר.

אני לא מבין, מה ההחלטה?

אני אסביר: ההחלטה שבאותם מקרים כמו לדוגמה של פנסים שיש המון דגמים, אז הוא לא יצטרך לבוא ולהציג לנו את כל התיעוד של אלפי הדגמים האלה. מספיק - -

אבל הוא לא צריך להציג לכם. אתה הסברת כרגע שהתהליך הוא שלא מדובר ברישיון יבוא. מדובר על איזה שהן תעודות שמוכיחות שהמוצר עומד בדרישות תקינה מסוימות לצורך שחרור המוצר מהמכס זה מה ששאלתי קודם. אז לכן, אני לא מבין איך המנהל בדיוק קשור כאן?

הוא יצטרך כשהוא מגיע למכס, כמו שאמרתי, לשחרור המוצר, הוא צריך להגיש תעודה של מעבדה מוסמכת ישראלית לדוגמה. ואז, המעבדה הזאת תשחרר לו את המוצרים ובתנאי שהוא הציג לה את כל ה-24,000 או את אותו התיעוד שיש לו. ואז מה שאנחנו אומרים, שבמקום שהמעבדה תבדוק את כל המאות או אלפי התעודות שיש היא תבדוק מדגם מסוים, ועל פי האישור של המעבדה - -

יש לכם ניסוח לעניין הזה? זאת אומרת, להשאיר את הסעיף כמות שהוא וליצור חלופה נוספת.

כן, שבמקרה שבו - -

אז איך? זה משהו מקצועי. אולי להשאיר למנהל את האפשרות להחליט במקרים מסוימים שהוא מחליט על - - -

בסדר.

סליחה, יש בנושא כבר מסמך כתוב של משרד התחבורה בנושא הזה, ואני חושב שאפשר היה להעתיק את רוח הדברים משם.

רשאי המנהל לאשר הוכחה באמצעות בדיקה מדגמית.

מדגמית. הוא לא יצטרך לבדוק את כל התעודות האלה כי זה מיותר.

הבנתי, להדגיש את זה , להוסיף את זה בסוף.

אני מתנצל אבל לא הבנתי עדין איך המנהל קשור לפרוצדורה שמוצעת כאן.

אז אני שוב אסביר, אני אחדד: אם ניקח לדוגמה את המקרה של הפנסים - בפנסים אמורים לבדוק את התיעוד רק כשהוא מגיע למכס - -

מי זה "אמורים"?

אני אסביר: כשהוא מגיע למכס, התנאי לשחרור זה הצגת תעודה של מעבדה מוסמכת. המעבדה המוסמכת משחררת את המוצרים, היא מנפיקה את התעודה ובתנאי שהיא רואה את כל מאות התעודות שהוא מציג לה בנושא פנסים. הוא אומר שזה מקרה רחב וגדול שהוא קצת בעיתי.

בסדר, אז בכפוף לשינוי הזה.

אז מה שאתה אומר זה שמעבדה מוסמכת לרכב תהיה רשאית לאשר? מי יהיה רשאי לאשר בדיקה מדגמית?

הוא, הוא יאשר. המנהל. מי יעשה את זה? המעבדה תעשה את זה?

מי שמנחה את המעבדה המוסמכת זה אנחנו, על פי הדרישות שלנו. אז אנחנו אומרים שבמקרים מסוימים, כמו במקרה של הפנסים, שם לא נדרוש את כל המדגם - -

אבל מי? אתה, המנהל, אתה תיתן - -

כן, כן, ננחה את המעבדה המוסמכת.

רגע, 89ב' רבא לא מכסה את זה?

פטור מהוכחת עמידה בדרישות תקינה?

טוב, יש הוכחה רק מדגמית. סוג אחר.

יכול להיות שאפשר יהיה לתקן כאן.

להתאים את הסעיף הזה ולתת פה סמכות.

יכול להיות. תכף נגיע לפה ונראה.

אני מזכיר שסעיף ב' מתייחס לדגם ומתייחס למספר מצומצם של מוצרי תעבורה. בסעיף ב' כתוב שמדובר על דגם. עכשיו, מדובר על מספר מצומצם של מוצרי תעבורה. לא כל מוצרי התעבורה, ובחרתם, אבנר, את מוצרי התעבורה הספציפיים שרציתם שהם יאושרו כי חשבתם שהם חשובים, וגם אנחנו מדברים על כל דגם ממוצר תעבורה. זאת אומרת, שלא צריך את כל מוצר התעבורה שהוא בתוך הדגם הזה לאשר. אז אם אתם עכשיו מאשרים דגם, אז את אותו דגם אפשר להביא בלי כל תעודה. נראה לי שזה כרגע מנוסח דווקא נכון. אתה הרי לא רוצה לגבי מוצרי התעבורה שבחרתם אותם, 75 מוצרי תעבורה, אתה לא תרצה שהם ייכנסו לישראל בלי שיש אישור מעבדה לגבי אותו דגם. אם עכשיו תשנה את זה, אז ייווצר מצב שכן, ואין 24,000 דגמים של פנסים, עם כל הכבוד. לכל דגם של רכב יש פנס אחד שהוא יכול להיות תחליפי לו אבל אין 24,000.

מה התשובה שלך?

אני רוצה לתקן את עורך דין שניידר: כשמדובר על 70 חלקים שמשרד התחבורה אומר, זה לא 70 חלקים ולא 70 דגמים. זה 70 סעיפי מכס שתחת כל סעיף מכס יש אלפי מוצרים. והדוגמה הכי טובה זה באמת פנסים. נכון, זה סעיף מכס אחד שמתייחס לפנסים אבל יש יצרנים שמייצרים עשרות אלפי סוגים של פנסים. לפי המובן פה, מדובר על דגם, ודגם זה כל פנס לחוד. יש פנס של פג'ו 205 הקדמי, האחורי, השמאלי, הימני, האיתות, הראשי, הערפל. זה רק לאחד. עכשיו תראה כמה דגמים יש רק לפג'ו, וכמה פג'ו 205.

אבל כל פנס כזה שהוא מוצר תעבורה בטיחותי, חשוב שהוא יעמוד בתנאים של מעבדה מוסמכת. הרי לא תרצה שתאורת ערפל או תאורת בלם, לא יהיה לה אישור של מעבדה מוסמכת.

הוא אומר מבחינת דרכי הוכחה, במקום לבדוק את מאות התעודות והתיעוד הזה - -

נניח אנחנו מדברים על פג'ו 205 שאתה רוצה לייבא לו פנס בלם אחורי, אוקי? אז לדגם שמתאים לפג'ו 205 אתה תרצה אישור ממעבדה מוסמכת אחרת ייכנס לישראל פנס שאיננו מתאים או לא עומד בתקן. כמו שביקשת לרכב עצמו, לרכב עצמו אתה הרי רוצה אישור מעבדה, אתה רוצה אישור תקינה. למה לחלק התחליפי אתה לא תרצה? בוודאי שאתה תרצה, ואתה בחרת את מוצרי התעבורה האלה לא במקרה.

רבותי, לא ניכנס לזה עכשיו. אנחנו נאשר את הסעיפים עד עכשיו בכפוף לכך שיימצא פתרון למה שהוא אמר בניסוחים.

ב-89?

ב-89 או בתוך הסעיפים שאישרנו. בסדר?

אדוני, יש לי שאלה לעניין סעיף ההסמכה שמאפשר לשר באישור הוועדה להחיל גם את התקינה הקנדית - יכול להיות שיהיה צורך להחיל את חלק מהוראות הפרק או כולן על מוצרים שיש לגביהם דרישות תקינה קנדית. למשל, סעיף 89ג' שטרם הגענו אליו לעניין רישיון ליבוא חד-פעמי של מוצרי תעבורה. הסעיף כרגע מתייחס למוצרי תעבורה שמגיעים מחוץ לארצות-הברית, שיש לגביהם דרישות תקינה פדרליות. אני לא יודע.

לא הבנתי את הבעיה, סליחה.

אני אומר שיכול להיות שיהיה צורך להחיל בשינויים את הוראות הפרק לגבי מוצרים שיש לגביהם דרישות תקינה קנדית. השאלה אם אתם מבקשים לאפשר לשר להתקין תקנות גם בעניין הזה כי כרגע מה שהשר יוסמך לעשות זה לקבוע כי ניתן יהיה לייבא דגמים של מוצרי תעבורה שעומדים בדרישות תקינה קנדית ולקבוע את דרכי הוכחתה של התקינה. יכול להיות שיהיה צורך בהתאמות של הוראות הפרק.

בסדר, תעשו התאמות. אנחנו נאשר את זה בכפוף לזה שאתם תסיימו את הניסוחים של העניין. מקובל מה שאמר גדעון רייס. להמשיך לקרוא בבקשה.

אני רושמת את החלטתו של היושב ראש.

אם אתם עושים שינוי מהותי אז תביאו את זה - -

לא, אני חושב שהשינוי די ברור, הרחבה של ההסמכה על גדר הסמכה של שר התחבורה.

"(ג) לעניין סוגי מוצרי תעבורה שקבע השר בצו, זכאי אדם לייבאם אם ניתן לו רישיון מאת הרשות המוסמכת ליבוא לאחר שמצאה שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (א)". אם עד עכשיו דיברנו שהאדם זכאי לייבא עם מתקיימים תנאים מהותיים, עכשיו יש קבוצה קטנה מתוכם של מוצרי התעבורה, יצטרכו גם רישיון. הוא יצטרך להוכיח לרשות המוסמכת ליבוא שהתקיימו בו התנאים, והרשות המוסמכת לייבוא תיתן לו רישיון ורק אז הוא יוכל לייבא אותם.

אוקי. אם מישהו רוצה להעיר על סעיף מסוים – שיצביע. אנחנו נתקדם ככה, בסדר?

סיימנו את סעיף 89.

מי בעד?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

אז אנחנו מאשרים גם את (ג).

סעיף 89 אושר עם התיקונים.

"רישיון לייבוא צמיגים – תנאים נוספים למתן הרישיון 89א. מבלי לגרוע מהוראות סעיף 89, אדם זכאי לקבל רישיון לייבוא צמיגים מאת הרשות המוסמכת לייבוא, אם התקיימו לגביו תנאים אלה: (1) טרם חלפו מספר חודשים ממועד ייצור הצמיג, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה; (2) תנאים נוספים שקבע השר; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע, בין היתר, הוראות שונות לעניין מקום הייבוא, ובכלל זה סייגים או תנאים חלופיים לדרישות התקינה ולדרכי ההוכחה הקבועות בסעיף 89."

מקום היבוא או מקום היצור?

מקום היבוא.

אני רואה, אני קורא, אבל מה אכפת לך מאיפה מייבאים? אכפת לך איפה מייצרים.

אנחנו פתחנו את השוק האמריקאי, ואנחנו מתירים צמיגים אמריקאים. כמו שידוע לך, הצמיגים מארצות-הברית אין להם תיעוד, יש להם רק סימון, ואנחנו רוצים להבטיח מעבר לכל ספק שהצמיגים עומדים בדרישות. אז עשינו ככה: 1. קבענו שהצמיגים שמגיעים מארצות-הברית, מהמדף האמריקאי, עם תקינה אמריקאית בלבד, אנחנו מתירים אותם as is, ופה עשינו הורדת חסמים משמעותית. עכשיו, צמיגים שמיוצרים מחוץ לארצות-הברית אבל משווקים בקו הייצור של הרכב, והרכב שמגיע אלינו, יש לו את האב-טיפוס עם הצמיגים, אנחנו רוצים כן להתיר אותם. זאת אומרת, אנחנו מבדילים בתקינה האמריקאית לא רק בצמיגים אלא גם בנושאים אחרים, בין צמיגים שמיובאים מהמדף האמריקאי, ואם שמת לב אנחנו לא דורשים תעודות, זה כמעט הצהרות וזה לא כל כך היה פשוט. מי שרוצה להביא לפי התקינה האמריקאית מחוץ לארצות-הברית, יש עליו כללים קצת אחרים.

אבל הסעיף הזה, אם הוא יהיה מקום הייצור אז הוא יתאים אחר כך גם ליפני ומחר לקוריאני שישתנה וגם לכל דבר אחר או שאתה מגביל אותו רק לאמריקאי מצד אחד - -

הסעיף לא קובע שמקום היבוא מוגבל לארצות-הברית.

אבל אני מדבר על מקום הייצור, לא מקום היבוא.

אני לא הבנתי אם המשרד מקבל את ההערה שלך או לא. צריך לשנות את פסקה 2 במקום "מקום היבוא" ל"מקום היצור"?

לא, מה שאבי הסביר.

אם אנחנו מייתרים את זה בעצם אנחנו מקשים. הסעיף הזה בא להקל על היבוא. אני אתן לך דוגמה: היום מגיע רכב מארצות-הברית – בא נגיד ככה: אני חושב שמעל 95% מהצמיגים בעולם, יש להם סימון גם אמריקאי וגם אירופאי אבל נגיד שיש מעט מאד צמיגים שיש להם רק אמריקאי. מגיע רכב מארצות-הברית עם צמיגים, ועליו מורכבים צמיגים עם תקינה אמריקאית בלבד. זאת אומרת, יצרן הרכב בדק את הצמיג ואישר את הצמיג על הרכב, וגם התיעוד שאנחנו מקבלים והאישורים מיצרן הרכב, הצמיג הזה מתאים לשירות. נניח שאותו צמיג מיוצר בקוריאה, ועכשיו אתה רוצה להביא את הצמיג הזה מקוריאה. אנחנו כן רוצים להתיר אותו. אני רוצה להתייחס אליו קצת אחרת מאשר לצמיג שלא מורכב ברכב ואני רוצה כן להקל. צריך להבין שהפתיחה היא מאד משמעותית, אתה דורש תקנים ואתה לא כל כך עם תעודות. לכן יצרנו כאלה תהליכים כדי שכן - -

הוא אומר שהוא מקל פה. הוא נראה לי יותר מומחה ממך בעניין הזה.

אני עם אבי גונן אף פעם לא מתווכח.

אני רק רוצה לשאול לשם הבהרה: צמיגים הוא מוצר תעבורה שתחול לגביו חובת רישוי לפי סעיף 89(ג)?

כן, זה סעיף עם חובה כתוב: זכאי לקבל רישוי ליבוא צמיגים. זה יהיה מוצר תעבורה עם רישוי.

כלומר, מי שמבקש לייבא צמיגים יצטרך לעמוד בכל התנאים שקבועים בסעיף 89 ובחובת הרישוי.

היום זה ללא רישיון יבוא?

לא, היום זה מופיע בצו עם - - - מוסמכת.

אז אנחנו נעשה את זה באותו מנגנון כמו שעשינו ללא רישיון יבוא.

כלומר: אדם זכאי לייבא צמיגים.

כן. ההערה במקום ופחות בירוקרטיה.

מזל שיש לנו את היועץ המשפטי.

מזל גדול. בכמה וכמה נושאים.

תראה איזה תמיכה יש לך ממנהלת הוועדה.

תשמע, מגיע לו, לעורך דין עצמון.

טוב, סעיף 89א מאושר.

"פטור מהוכחת עמידה בדרישות תקינה 89ב. (א) על אף האמור בסעיפים 89 ו-89א, אדם המבקש לייבא מוצר תעבורה מאותו דגם שיובא כדין לפי הסעיפים האמורים, רשאי להגיש לרשות המוסמכת לייבוא בקשה לפטור מהחובה להוכיח את עמידת הדגם בדרישות תקינה כאמור באותם סעיפים, למעט תקן רשמי; מבקש פטור לפי סעיף זה יצרף לבקשתו מידע ומסמכים, להנחת דעתה של הרשות, שיאפשרו לה לזהות את דגם מוצר התעבורה".

הסבר.

פה בעצם אנחנו רוצים לאפשר פטור מהוכחת דרישות התקינה במקרים מסוימים כמו המקרה שאתמול גם הצגנו, כמו מקרה שרוצים לייבא מוצר למטרות תקינה ומיסוי לבתי ספר, כל מיני דברים שהם לא מחויבים לעמוד בדרישות התקינה.

השאלה אם הרשות המוסמכת - -

זה לא הסעיף.

נראה לי שאפילו אתם לא יודעים להסביר את הסעיף.

הסעיף הוא ליבוא מקביל והוא מצוין.

זה בסדר.

בהחלט. אתה אומר: אם כבר בדקתי אז אני לא צריך לבדוק עוד פעם. אתה יכול להביא גם אתה.

לאור שינוי המודל שאתם מציעים בפרק הזה, האם עדין הרשות המוסמכת לייבוא היא הגורם שיהיה רשאי לתת את הפטור מעמידה בדרישות? כי בעצם חלק מהמוצרים בכלל לא יידרשו לקבל רישיון לשם הייבוא שלהם.

אתם רוצים לחשוב על הסעיף הזה?

אנחנו מתייעצים.

תחשוב ואנחנו נמשיך לקרוא בינתיים.

"(ב) הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לאשר בקשה לפטור לפי סעיף קטן (א), אם שוכנעה כי דגם מוצר התעבורה שמבוקש לייבאו זהה לדגם שיובא כדין והוכח לגביו כי הוא עומד בדרישות התקינה". זה היבוא המקביל.

זה השאלה שלו אבל הוא שואל האם הרשות מוסמכת?

אותה שאלה גם פה.

בכל מקרה זה צריך להיות בהחלטה מנומקת ובכתב, אישור הבקשה, יהיה הגורם אשר יהיה מוסמך לאשר את הפטור.

מי לדעתך צריך להיות במקום הרשות המוסמכת?

האופציה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא המנהל.

אז בואו נעשה את המנהל, זה נראה לי הכי טוב. גם כך הוא מאשר את כל הדברים מסביב.

סעיף 89(ב) מאושר עם השינויים שאמרנו.

"רישיון לייבוא חד-פעמי של מוצרי תעבורה 89ג. על אף האמור בסעיף 89ׁ וההוראות לפי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979, הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לתת רישיון לייבוא מוצרי תעבורה מבין מוצרי התעבורה החייבים ברישיון יבוא לפי פרק זה, באופן חד-פעמי, בהתקיים כל אלה: (1) מוצרי התעבורה שמבוקש לייבאם מיובאים מחוץ לארצות-הברית והם מוצרי תעבורה תחליפיים, מדגם שקיימות לגביו דרישות תקינה פדראליות; (2) תנאים שקבע השר לעניין ייבוא כאמור, ובכלל זה לעניין דרכי ההוכחה של דרישות התקינה."

יש למישהו הערה?

אפשר הסבר על הדבר הזה?

גם כאן זה עוד סעיף כדי להוריד את החסמים. כמו שאתם יודעים, האמריקאים לא בודקים רק אב-טיפוס, אין תהליכים של ייצור סדרתי, וזיהינו שבשוק יש כן בקשות להביא ייבוא חד-פעמי של מוצרים שעומדים בתקן האמריקאי. זאת אומרת, אם אותה מכולה, הוכח לגביה על ידי בדיקה ולא צריך לבדוק את כל המוצרים, שהוא באמת עומדת בתקן, אנחנו נאשר את היבוא החד-פעמי כי בדרך כלל שאתה מאשר ייבוא, אתה מחייב את קו הייצור שיעמוד בדרישות של ייצור סדרתי. במקרה הזה אנחנו ויתרנו על התהליך כי אנחנו יודעים שיש מוצרים כאלה שעומדים בתקן ואנחנו נאשר להביא ייבוא של משלוח עם תקן אמריקאי מחוץ לארצות- הברית באופן חד-פעמי.

ומתקן אמריקאי אתה יכול להביא ממדינה אחרת? זו המשמעות?

כן, תקן אמריקאי שלא מארצות-הברית.

אבל זה רק לגבי המוצרים שיש לגביהם חובת רישוי.

כן.

רק לגביהם ניתן יהיה לקבל רישיון ליבוא חד-פעמי.

הם לא חייבים רישיון יבוא אז ממילא...

עם היתר אין בעיה.

אם בן אדם עושה רישיון, כל התהליך בשביל להביא פעם אחת?

כן. יש כמה "פורשה", והוא רוצה להביא רק ל"פורשה".

מה רצית להגיד?

רציתי להגיד לגבי סעיף קטן (1), כתוב מדגם שקיימות לגביו דרישות תקינה פדרליות – לדעתי צריך להחליף את המילים "מדגם שקיימות לגביו" למילה "שעומדים בדרישות תקינה פדרליות" כי זה שקיימים זה בסדר אבל התחליפים האלה צריכים לעמוד בדרישות התקינה הפדרליות.

אז מה הניסוח שאתה מציע?

אבל בפסקה 2 שים לב שיש "לעניין דרכי ההוכחה של דרישות התקינה".

כן אבל צריך להוכיח שהם עומדים בתקן.

מה שהוא אומר שיש דרישות וגם שהוא עומד. סעיף 2 מכסה את זה.

קודם כל איזה מוצרים בכלל ניתן לקבל לגביהם רישיון יבוא חד-פעמי ואיך מוכיחים את דרישות התקינה לצורך קבלת הרישיון.

אבל אותם מוצרי תעבורה תחליפיים שלגביהם השר יקבע, חייבים לעמוד בדרישות התקינה הפדרלית. זה לא מספיק שקיימות לגביהן אלא שהוא עומד בהן.

הוא אומר שזה לא כתוב. צריך להוסיף - - - שאומר שהוא יוכל לעמוד בדרישות האלה שנקבעו בסעיפים (1) ו-(2).

אחר כך השר יקבע את דרכי ההוכחה אבל קודם כל תקבע את העיקרון.

כתוב לך "בתנאים שקבע השר". אז בתנאים עצמם הוא יקבע שהם צריכים לעמוד בבדיקה.

למה לא לקבוע את זה בעיקרון? הרי העיקרון צריך להיות - - - הרי מלכתחילה הרעיון היה - -

בסדר, נוסיף. אנחנו נוסיף גם עמידה בתקן.

עמידה בדרישות התקינה.

רבותי, משרד התחבורה, קיבלנו את ההערה האחרונה שאנחנו נוסיף במספר 2 "עמידה בדרישות התקינה". מה התשובה שלכם ליועץ המשפטי? אין?

פה, בפרק, מרבית המוצרים שלו מתייחסים למוצרים שלא צריכים רישיון, מוצרים של אישור. אז גם המקרה זה מתייחס למקרה שלא צריך רישיון יבוא, לאותם מקרים שלא צריך רישיון יבוא וזה חד-פעמי.

אז למה אתה צריך לתת רישיון?

אז למה? אם אין חובת רישיון אז למה?

אתה אומר אני נותן רישיון חד-פעמי ולא צריך בכלל, ואלה שלא מביאים חד-פעמי - -

זה סעיף שעוסק רק במוצרים חייבי יבוא. תסתכלו על - - -

הם חייבים רישיון אתה מתכוון? אבל זאת בדיוק היתה השאלה שלי, האם לאור השינוי במודל יש צורך לשנות גם כאן את הסעיף הזה.

הם כתבו: מבין מוצרי התעבורה החייבים ברישיון.

ברור, אני מבין.

אבל אולי הכותרת צריכה להיות אישור ולא רישיון. אישור ליבוא חד-פעמי של מוצרי תעבורה.

הכותרת במקום רישיון?

ואז אתה מקבל אישור על חלק שיש לו חד-פעמי לחלק שאתה צריך רישיון עליו.

אנחנו משנים את הכותרת לאישור. אישור זה כמו רישיון מהבחינה הזאת.

לקבל אישור.

הסעיף הזה מיותר.

אתם מסירים אותו?

כן.

כל 89ג?

כן, כן. זה סתם מסבך אותנו.

(היו"ר איתן כבל, 11:30)

אם יש לכם עוד דברים שאתם חושבים - -

זה משהו שסתם מסבך אם אנחנו מתחבטים פה 10 דקות אז זה סימן שיש בעיה.

(היו"ר דוד ביטן)

מה אתה עושה אם אתה מבקש חד-פעמי?

אז ממילא יש את האישור.

הסעיף נמחק.

הלאה. אז מיותר, הסעיף נמחק. אז למי אני צריך להגיד תודה פה? ליועץ המשפטי עוד פעם.

כרגיל. "רישיון לייבוא מוצר תעבורה לשימוש אישי או עסקי-עצמי 90. (א) המבקש לייבא מוצר תעבורה לשימוש אישי ואם הוא עוסק – לצורך עסקי עצמי, זכאי לייבא מוצר תעבורה, ולגבי מוצרי תעבורה שקבע השר לפי סעיף 89(ג) – לקבל רישיון לייבואו מאת הרשות המוסמכת לייבוא, לייבוא של עד ארבעה מוצרי תעבורה מאותו סוג בשנה, אם התקיימו כל אלה: (1) מוצר התעבורה מיועד לשימוש אישי או לצורך עסקי-עצמי; (2) מוצר התעבורה הוא מסוג שקבע השר בצו לפי סעיף 88א; (3) מוצר התעבורה עומד בדרישות תקינה לפי סעיף 89 או 89א, ככל שישנן; הוכחת עמידתו של מוצר התעבורה בדרישות התקינה תהיה באמצעות סימון שעל גבי המוצר או על גבי אריזתו, לפי דרישות התקינה, ולעניין מוצרי תעבורה שלא חלה עליהם חובת סימון לפי דרישות התקינה – באמצעות כל מידע אחר בכתב המעיד על עמידתו של המוצר בדרישות התקינה; (4) המבקש הצהיר בכתב כי מוצר התעבורה יותקן ברכב במוסך שקיבל רישיון לפי סעיף 100, אלא אם כן אין צורך בהתקנת המוצר ברכב או במוסך לפי חוק זה; (5) המבקש לא ייבא בשנה שקדמה למועד בקשת הרישיון יותר מארבעה מוצרי תעבורה מהסוג שהוא מבקש לייבא. (ב) לא ייבא אדם מוצר תעבורה לפי סעיף זה למטרת מכירתו לאחר."

תגידו, יש שימוש בדבר כזה?

כן, ביבוא אישי, בטח. זה הולך וגדל של מוצר תעבורה כמו מראות וכל מיני דברים.

קונים באינטרנט.

מראות.

באופן אישי?

כן.

יש לנו שאלה לאבנר ואולי לאבי – אין לנו פתרון לייבוא של מוצרי תעבורה למוסדות לימודיים. במידה ואנחנו נרצה להביא מוצרי תעבורה או שנביא קיטים של מוצרי תעבורה בתוך סימולטורים וכאלה וצריך עליהם רישיון.

לשימוש לימודי הכוונה?

כן, למוסד לימודי אפשר היום לקנות גם סימולטורים שיש בהם מוצרי תעבורה.

לצורך עסקי. סימולטור זה לא מוצר תעבורה.

הבקשה שלהם זה לאפשר - -

בנוסף לצורך - - - גם לצורך לימודי. אפשר. כאן אני לא בטוח שצריך להגדיר. לאיזה שהוא מוסד לימוד.

אתה צריך לאשר. אתה תבדוק אם זה מוסד לימוד, אם עושים שימוש בזה.

אני חושב שצריך לתקן את סעיף קטן (א).

רק שזה לא ארבע, יכול להיות שזה יותר למוסד לימודי.

כמה?

מוסד לימודי. אורט ירצה להביא וכל מוסד לימודי שירצה להביא מוצר תעבורה לצורך לימוד.

במספר הנדרש לצורך הלימוד או...

במספר הנדרש לפי האישור.

רציתי לשאול: לעניין סעיף קטן (א) כתוב שיש הגבלה לייבוא של עד ארבעה מוצרי תעבורה מאותו סוג. מהו סוג לעניין הזה להבדיל מדגם?

נגיד צמיג.

הבנתי.

ואם הוא צריך צמיג "ספר" גם?

כתוב: לייבא עד ארבעה מוצרי תעבורה מאותו סוג.

אני צריך כרגע חמישה צמיגים לאוטו שלו. אז אסור לו לייבא?

לא, הוא יקנה אצלך. מה אתה דואג?

אז הוא יביא ארבעה ואחרי זה עוד ארבעה. מה הבעיה?

המטרה היא למנוע יבוא מסחרי.

- - -

הוא מביא ארבעה ומגיש עוד פעם בקשה ומביא ארבעה עוד חודש. מה העניין? אבל באמת צמיגים אתה צריך חמישה, ארבעה ורזרבה.

יש לי שאלה: לאור הוספת יבוא לצורך מוסד לימודי במספר הנדרש לצורך הלימוד, האם אין צורך לערוך התאמות למשל בפסקה 5, שקובעת שאחד התנאים לייבוא הוא כי המבקש לא יקנה בשנה שקדמה למועד בקשת הרישיון יותר מארבעה מוצרי תעבורה.

- - -

כלומר, הפסקה הזאת לא אמורה לחול לעניין מוסד לימודי. גם פסקה 4 אני לא בטוח שצריכה לחול. לא מדובר על התקנה מוצר ברכב.

בואו נגיד שתעשו את ההתאמות. תתקן את זה גם.

יש מוצר תעבורה שאין לו התקנה ברכב?

לא, הכוונה ללימודי, לא הקשבת.

אני מדבר עכשיו על המשך הסעיף.

אני רק רוצה לפתוח את הבעיה הזאת של כל הסעיף, שבעצם אנחנו הופכים את שוק החלפים לדי מופקר. זאת אומרת, המדובר הוא בחלקים בטיחותיים. זה נכון שיש את הסייג הזה של ארבעה פריטים בשנה אבל אין כאן שום אמצעי פיקוח רק בתנאי שזה עומד אבל אף אחד לא מפקח האם זה עומד, שלא כמו אצל היבואנים, שהם אמורים גם להגיש את הבקשות - הבעיה היא שאפילו שזה ארבעה מוצרים בשנה, אז אם יש לנו למשל 500 ג'יפים וכל אחד יביא לעצמו את הארבעה צמיגים - -

כן, אבל כמה משתמשים כבר באופציה הזאת? זה לא הרבה.

תביאו מספיק זול...

אז תורידו את המחיר ולא תהיה להם סיבה - - - אנחנו משאירים את הסעיף הזה. סעיף 90 עם התיקונים, ואתם תעשו התאמות לעניין, מאושר.

"ייבוא מוצרי תעבורה מקוריים 90א. השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע, מטעמים של בטיחות והגנה על שלום הציבור, סוגי מוצרי תעבורה שאין לייבאם, אלא אם כן הם מוצרי תעבורה מקוריים."

מה זאת אומרת?

כמו הנושא של כריות אוויר לדוגמה, שאי אפשר תחליפיים אלא רק מקוריים.

אוקי, נשמע הגיוני.

מה שאני רואה מהסעיף פה, כבוד היושב ראש, זה אם הוא מוצר תעבורה מקורי ובכל זאת הוא מסכן את שלום הציבור אז מותר להביא אותו. או שאני לא מבין נכון.

לא, זאת כבר התחכמות. אם הוא מסכן, לא יתנו אישור להביא אותו בכלל, הוא לא יעמוד בתקן.

יש הגבלה על - - - יכולים לחייב מוצר תעבורה רק – זה הגבלה על שיקול הדעת.

הנה, אמרו לך כריות אוויר נגיד.

מחר יהיה בית חרושת שיעמוד בתקן, אותו בית חרושת שמייצר כריות אוויר - -

אז תוכיחו לשר והוא יתקן את זה.

אבל הוא לא יכול.

הגדרת מוצר תעבורה מקורי בסעיף 2 הוא, אני מפנה את תשומת הלב: מוצר תעבורה המיוצר לפי תנאים והוראות שקבע יצרן הרכב לשם ייצור הרכב. לפי התנאים וההוראות ולא על ידי היצרן.

טוב, אם יש משהו שאתם חושבים שהוא לא צריך אז תשכנעו את המנהל, הוא ישכנע את השר והוא יבטל את זה. הרי זה החלטה של השרים. מאושר 90א.

"ייבוא מוצרי תעבורה משומשים 90ב. לא ייבא אדם מוצרי תעבורה משומשים ואולם רשאי השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, לקבוע סוגי מוצרי תעבורה משומשים שמותר לייבאם ברישיון מאת הרשות המוסמכת ליבוא ובתנאים שתקבע; לעניין סעיף זה, "מוצר תעבורה" – כהגדרתו בסעיף 2." כאן אנחנו חוזרים רק לעניין הסעיף הזה להגדרה הכוללת הרחבה של מוצר תעבורה. הסעיף הזה לא מדבר רק על הרשימה המצומצמת של מוצרי תעבורה לפי הפרק הזה אלא לכלל מוצרי התעבורה, וקובע עיקרון רחב שלא מייבאים מוצרי תעבורה משומשים למעט שיאושרו.

איזה לדוגמה? פורד אנגליה?

רפידות ברקס.

דלתות, בלמים.

היום יש איסור לייבא?

לדוגמה דלת לרכב כן.

למשל פורד אנגליה אין בישראל אז אפשר להביא משהו משומש. את זוכרת את הפורד אנגליה?

רכבי אספנות...

יש הגדרה למוצר תעבורה משומש.

אבל מה שמעלה חבר הכנסת ביטן זה לגבי רכב אספנות, שישנם מקרים שאולי ניתן טיפה כן להרחיב אז צריך לראות איך אנחנו - -

אבל יש לך את פרק 91א, שנותן לך את הפטור לפי סוג הרכב.

מה קורה עם רכבי אספנות?

אפשר להוסיף גם פה כמו שנכנס בסעיף 88א, לפי ייעודו ומטרת השימוש בו כדי לאפשר מוצרי תעבורה משומשים להתקנה ברכבי אספנות.

באיזה סעיף?

90ב.

למה לא לעגן מראש שרכב אספנות יוכלו לייבא מוצר משומש ולא כל פעם יצטרכו לפנות והשר יצטרך להתקין תקנות?

לא, אנחנו נקבע רשימה שלרכב אספנות מותר את הרשימה הזאת.

אז תכניסו את זה לסעיף 90, תוסיפו את זה.

אבל עד שלא יקבע הצו לפי הסעיף הזה, אי אפשר יהיה לייבא את אותם מוצרים.

אז מה אתם מציעים?

הסעיף הזה מדבר על חלקים בטיחותיים בעצם, הרי זה יופיע ברשימה. אז מה, המחוקק רוצה לתת אישור לחלקים בטיחותיים משומשים להיכנס לארץ גם אם זה רכב אספנות. מה זה משנה?

אבל יש רישיון. לא כל אחד יכול להביא.

הוא אומר: לא יינתן רישיון.

אני רוצה להסביר: רכב אספנות זה רכב ייחודי ולא ניתן למצוא חלפים וחלקים כמו לרכב חדש. זאת אומרת, צריך לתת לזה נישה מיוחדת, בסדר? זה גם לא כמות.

הכלל אומר שאסור, בא נתחיל מזה. אסור חריג. אמרו שאם השר יחשוב שיש מקרים שאפשר אז הוא יתקין תקנות. מה לא בסדר בזה?

כמה כאלה כבר יהיו, דידי?

אבל רכבי אספנות, אתה חייב משומש. לא חובה אבל אתה חייב.

אתה לא צופה בערוץ ההיסטוריה.

יש לי בבית, למה אני צריך לצפות? יש לי 17 אופנועים.

ואתה לא צריך להביא חלקים מחו"ל?

אני נוסע כל הזמן להביא חלקים.

ברישיון. הוא צריך רישיון.

מה התיקון? אנחנו רוצים להוסיף את זה.

מה שאפשר לעשות הוא לקבוע עיקרון כזה: לא ייבא אדם מוצרי תעבורה משומשים ואולם יהיה ניתן יהיה לייבא מוצרי תעבורה משומשים לשם שימוש או הרכבה ברכב אספנות כמשמעותו לפי פקודת התעבורה ברישיון מאת הרשות המוסמכת לייבוא, ולאפשר לשר לקבוע בהתייעצות עם שר הכלכלה, סוגים נוספים של מוצרי תעבורה משומשים ותנאים לייבואם. כלומר, כבר עכשיו לעגן את האפשרות לייבא מוצרי תעבורה משומשים לצורך רכבי אספנות - -

נשמע לי בסדר גמור. מקובל?

- - ולהשאיר את גדר הסמכות של השר להרחיב.

אז מה השינוי? לא ייבא אדם מוצרי תעבורה משומשים למעט לצורך התקנה ברכב אספנות כמשמעותו לפי פקודת התעבורה - -

וברישיון. כלומר, כך וכך תהיה חובה לקבל רישיון לשם יבוא מוצאי תעבורה משומשים.

יש סעיף אחד שלא השלמנו מאתמול. 93א אתמול לא אישרנו.

רגע, אז קודם כל, בואו נגמור עם זה. מקובל התיקון שהוא אמר?

העיקרון. ננסח אותו.

העיקרון אבל בכל מקרה, שהיבוא הזה יהיה ברישיון מאת הרשות המוסמכת לייבוא לעניין רכבי אספנות או שימוש במוצרים האלה ברכבי אספנות, ובנוסף לכך תישאר סמכות השר לקבוע בהתייעצות עם שר הכלכלה, כפי שכתוב כאן בסעיף 90ב.

אוקי?

אבל הוא יוכל עדין לקנות את זה דרך מוסך? שהמוסך יביא את החלק המשומש דרך - - -

לא כתוב איך מייבאים.

לא ייבא אדם.

- - -

אין בעיה. גם לפי פקודת הפרשנות זה - -

לא, הרישיון זה ליבוא. רישיון יבוא מאת הרשות המוסמכת לייבוא.

אוקי. אנחנו מאשרים את הסעיף עם התיקון.

את הנוסח הסופי אנחנו נגבש כמובן.

91א כדי לסיים את הפרק.

"פרק ח' – סייג לתחולה 91א. השר, באישור הועדה, רשאי לקבוע כי הוראות פרק זה כולו או חלקו לא יחולו על ייבוא מוצרי תעבורה לרכב מסוג שיקבע."

יש צורך בסעיף הזה אחרי כל ההחרגות ורשימות המוצרים המצומצמות יותר או פחות, שניתן יהיה לייבא לפי הפרק?

מה זאת אומרת? לא יהיה תקן למוצרים האלה? אז מה זה "לא יחול"? הכנסתם פה תקנים וכל מיני דברים, אז איך הוא יכול לשמוע שזה לא יחול. זה לא נשמע לי. אתם יכולים לקבוע חלקו, לא כולו. כולו זה לא נשמע לי סביר בכלל. אם אפשר: - - - כי הוראות מסוימות בפרק זה אבל לא הכל. הכל נשמע לי לא נכון.

אני אפרט יותר: אני רוצה להגיד שיש לפי הגדרת כלי רכב גם צמ"ה וגם מלגזות שנחשבות כלי רכב וגם טרקטור משא וגם טרקטורון.

אז מה, אין להם תקן?

צמ"ה נדרש בדרישות תקן של בטיחות וגהות וזיהום אוויר. אין לו דרישות תקן. זאת אומרת, המוצרים שלו לא נדרשים בדרישות תקן. אם אני מסתכל על טרקטורון – הטרקטורון עצמו מיובא על פי דרישות בטיחות אבל להרבה מאד מוצרים שם - -

זה לא כתוב בסעיף? היה לכם פה דרישות בטיחות?

- - - השאלה אם בכל זאת צריך את הסעיף הזה.

אתה יכול לכתוב שהשר יכול לקבוע חריג ואז זה - -

לטרקטורון אתה צריך תקן לנהג ולא לטרקטורון אבל לא משנה.

אני אקבל את ההצעה של היושב ראש להוריד את "כולו" כי חלקים מהוראות פרק זה - -

להוראות מסוימות, כפי שאמר היושב ראש, לפי פרק זה.

אז הסעיף עבר עם התיקון שדיברנו. כבוד היושב ראש, אתה בא? אושר, אושר.

יש את סעיף 93א, עוד סעיף אחד שלא אישרנו מהישיבה - סחר במוצרי תעבורה מיובאים.

(היו"ר איתן כבל, 12:58)

דילגנו עליו כי היה צריך את פרק ח' כמדומני.

אתמול דילגנו על 93א.

סימן ב' בפרק ט - סחר במוצרי תעבורה מיובאים.

"בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לא יסחר במוצר תעבורה אלא אם כן מוצר התעבורה יובא בהתאם להוראות לפי פקודת הייבוא והייצוא ולעניין מוצר תעבורה כהגדרתו בסעיף 88א גם בהתאם להוראות לפי חוק פרק ח."

וגם בהתאם להוראות פרק ח? כלומר, כל מוצרי התעבורה שכרגע דיברנו עליהם, שלגבי חלקם לא יהיה בכלל צורך ברישיון יבוא.

הם אומרים שיובא בהתאם להוראות. לא כתבנו פה שצריך רישיון.

לא אבל הוראות לפי פקודת הייבוא והייצוא.

יובא זה חקיקה שלא באחריותנו. קודם כל שהוא יובא כחוק - -

מה שאני שואל הוא האם כרגע, לאור שינוי הקונספט של פרק ח, האם ההוראות האלה עדין רלוונטיות? כי ההוראות לפי פקודת הייבוא והייצוא לא מחייבות רישיון?

אפשר אולי להגיד "ככל שהן חלות עליו".

איך אנחנו נדע שהחלק יובא כחוק?

לא, אני שואל האם הוראות לפי פקודת הייבוא והייצוא מחייבות רישיון מכיוון שלפי פרק ח שאושר כרגע, לא כל מוצרי התעבורה מצריכים רישיון.

נציג משרד הכלכלה הגיע?

ייובא בהתאם להוראות, ככל שהן חלות עליו.

אוקי.

אז בואו נקריא את זה.

"בעל רישיון לסחר מוצרי תעבורה לא יסחר במוצר תעבורה אלא אם כן מוצר התעבורה יובא בהתאם להוראות לפי פקודת ייבוא וייצוא ככל שהן חלות עליו, ולעניין מוצר תעבורה כהגדרתו בסעיף 88א, גם בהתאם להוראות לפי פרק ח."

אוקי.

ואין סתירה בין ההוראות האלה?

הערות? אושר.

אני מציע, אנחנו פשוט מתקדמים פתאום - -

אין נוסח, אדוני היושב ראש, אפשר לסגור את הישיבה.

אני יודע. אנחנו מאד מבקשים - -

היום או לכל המאוחר מחר בבוקר אנחנו נשלח מקבץ פרטים נוסף לצורך דיון ביום ראשון.

כדי שלא אני אלא היועץ המשפטי יוכל להכין את עצמו והמוזמנים כמובן. מישהו רוצה להגיד משהו? כן יורם.

אני רוצה לשאול את משרד התחבורה שאלה, ואם לא הבנתי נכון אז סליחה שאני חוזר אחורה: לגבי סעיף 88א רבתי – ההגדרה במקור נועדה לסיטואציה שבה החוק ביקש להחיל חובת רישוי על כל מוצרי התעבורה, ואז כתוב בהגדרה שמוצר תעבורה זה מה שקבע השר בצו. אחרי ששיניתם את הקונספט וכל מוצרי התעבורה צריכים לעמוד בדרישות התקינה, לכאורה, אם השר לא קבע מוצר תעבורה כל שהוא בצו, הוא גם לא צריך לעמוד בדרישות התקינה, לא רק שהוא לא טעון רישוי. האם אני מפספס משהו?

זאת לא הכוונה שלנו.

כי במקור, הצו נועד להחיל את חובת הרישוי על מוצרי תעבורה מסוימים. ברגע שבהגדרה של מוצר תעבורה לעניין פרק ח, כדי שמוצר תעבורה, בכלל יחולו עליו דרישות הפרק, השר צריך לקבוע אותו בצו, אז בעצם השר צריך עכשיו לעשות צו עם כל מוצרי תעבורה מכל סוג.

השאלה אם לגבי כל מוצרי התעבורה יש דרישות תקינה שחייבים לעמוד בהן?

אני מבין שמה שקורה פה זה כאילו מה שלא בצו של השר, בכלל לא חלות עליו דרישות התקינה. זה התוצאה של הצו.

זה מה שיוצא מכאן.

כל מה שיחולו עליו התקינה, שיש לו השלכה או השפעה בטיחותית יצטרך לעמוד בדרישות תקינה טרום היבוא, וזה במסגרת הצו שיהיה בתקנות. שאר המוצרים, 20,000 המוצרים האלה יהיו מוצרים שלא יהיה לגביהם דרישות טרום היבוא אלא טרום השיווק.

ואני חושב שברגע שבהגדרה של מוצר תעבורה לעניין פרק ח כתוב שקבע השר בצו, אז הפרק לא חל עליהם גם לעניין דרישות אחר כך, לא רק מראש.

בסחר?

לא, לגבי היבוא.

לא, לא, לגבי היבוא אתה צודק.

בגלל ההפניה פה ל-88א חזרתי. פשוט צריך למחוק את המילים "שקבע השר בצו" לדעתי. אתם צריכים שההגדרה של מוצר תעבורה לעניין פרק ח תכלול את כל - -

כך וכך כדי למחוק צריך בקשה לדיון מחדש של מי מחברי הכנסת.

- - - זה גם לא נכון.

השאלה אם הטענה שהעלה עורך-דין יורם בונן היא נכונה? אני מציע ככה יורם: תעשו מחשבה לגבי הדברים כי זה עניין שלא נמצא את עצמנו אחר כך מתווכחים בבתי משפט על כל מיני דברים מיותרים. אנא חזרו בדיון הבא ואם צריך נעשה דיון מחדש, זה לא כזה מסובך אבל שנדע את התשובה. תודה, הישיבה נעולה. להתראות ביום ראשון.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05.