הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 7

מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לתחבורה ציבורית

יום שני, י"ג באדר א התשע"ו (22 בפברואר 2016), שעה 14:30

תחבורה ציבורית בישובים ערבים.

חברי הוועדה: דב חנין – היו"ר

איילת נחמיאס ורבין

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

בהלול זוהיר

תמר זנדברג

עבד אל חכים חאג' יחיא

אוסאמה סעדי

דרור גנון - מנהל אגף בכיר תכנון, תפעול ורישוי תח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שירלי שמואל - מנהלת תחום תאום מעקב ובקרה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אלון מסר - רכז תחבורה ציבורית, משרד האוצר

חיאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

מורן אביב - מתכננת ערים, סיכוי - העמותה לשוויון אזרחי בישראל

מוחמד חליליה - מתכנן ערים ומקדם תחבורה ציבורית ביישובים, סיכוי - העמותה לשוויון אזרחי בישראל

עבד אלקאדר כנעאני - מנהל מחלקת מדיניות שוויונית בעמותה, סיכוי - העמותה לשוויון אזרחי בישראל

סלאח ריאן - ראש מ"מ כאבול

פואד עואד - יו"ר מ"מ מזרעה

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת "ידיד"

איה בן עמוס - מנהלת מחלקת מדיניות, יוזמות קרן אברהם

וליד מוסלמאני - סמנכ"ל נזרין תורס, מפעילי התחבורה הציבורית

אחמד כנאענה - עוזר מנכ"ל קבוצת עפיפי, מפעילי התחבורה הציבורית

ציון פת - מנכ"ל קווים תחבורה ציבורית בע"מ, מפעילי התחבורה הציבורית

האני דעקה - מנהל תפעול בחברת נתיב אקספרס, מפעילי התחבורה הציבורית

גיל יעקב - מנכ"ל 15 דקות - ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל, ארגונים לקידום התחבורה הציבורית

איל קנץ - רכז מחקר וקידום מדיניות, אינג'אז

דיראן שלאבנה - ראש מחלקת קידום סטודנטים ערבים בהתאחדות הסטודנטים בישראל

שדא עאמר - עו"ד, האגודה לזכויות האזרח

רינת בניטה

_

מ.מ.מ. – מרכז המחקר והמידע, כנסת

רסול סעדה - רכז קשרי ממשל, כנסת, עמותת סיכוי

אדגאר דפואר - יו"ר מ"מ פאסוטה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

עידית חנוכה

אתי בן-שמחון

תחבורה ציבורית בישובים ערבים

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לתחבורה ציבורית.

אני מקדם בברכה את האורחות והאורחים היקרים שהגיעו לישיבה הזאת. אני שמח לראות את כולכם וכולכן פה. בהמשך, הצטרפו אלינו גם חברי כנסת, אבל אנחנו נתחיל את הישיבה כי אנחנו בלוח זמנים מאוד צפוף - ישנן ישיבות סיעה, וחברים נוספים הצטרפו אלינו בהמשך.

אנחנו מקיימים היום דיון מיוחד של ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לענייני תחבורה ציבורית בסוגיית התחבורה הציבורית ביישובים ערבים. אני רוצה להקדים ולומר שאין נושא שבו האפליה של הציבור הערבי הייתה כל כך בוטה וקיצונית כמו נושא התחבורה הציבורית. אנחנו מדברים על ציבור שהוא בדרך כלל עני יותר, מרוחק ממרכזי תעסוקה בהשכלה. למרות זאת, שירותי התחבורה הציבורית שהיו לציבור הערבי עד לפני כמה שנים היו מעטים, נדירים, לא מספקים, ויצרו מצב שבו אנשים היו צריכים להתבסס על רכב פרטי, כאשר רכב פרטי לא היה בנמצא, ואם הוא היה בנמצא, הוא היה בדרך כלל בחזקת הבעל, לא בחזקת האשה - לדבר הזה היו השלכות מאוד קשות.

אנחנו פה נשמע על העבודה שנעשית בשנים האחרונות. אני רוצה להקדים ולומר שאכן נעשית במשרד התחבורה עבודה חשובה, בהחלט עבודה שגם מורגשת. כמה מהפרויקטים אני מלווה באופן אישי - מאז שנבחרתי לכנסת ליוויתי את הפרויקט ברהט. בהמשך, חל שינוי מסוים בכפר קאסם. באום-אל-פחם, ידידי, חבר הכנסת ג'אברין, אחרי שנבחרתי לכנסת, קיימתי בשנת 2007 סיור ומפגש באום-אל-פחם, תחת הסיסמה להתחבר לאום-אל-פחם, זה היה אמנם גם כתשובה להתנתק מאום-אל-פחם של ליברמן, אבל אנחנו שמנו דגש על תחבורה ציבורית. באנו ודיברנו על מוניות שתוכלנה לספק את הצרכים של אום-אל-פחם במקומות שבהם אוטובוסים לא יכולים להגיע.

קיבלנו הרבה הסברים, חלק מההסברים היו למה זה לא אפשרי ולא יכול לקרות. אני יודע שיש עדיין פערים גדולים, ויש עוד הרבה צרכים שאנחנו נעמוד עליהם בדיון הזה. אנחנו רואים שכאשר נעשים השינויים, גם גדלים הביקושים. צומחים הביקושים והתחבורה הציבורית מתחילה למלא את התפקיד החשוב שיכול להיות לה בתוך הרקמה החברתית.

ברשותכם, אני רוצה לפתוח בהצגת נתונים על-ידי רינת, נציגת המ.מ.מ. - מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהכינה לנו סקירה קצרה לקראת הדיון הזה. בבקשה, רינת.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

אני אתחיל בסקירה קצרה לגבי מאפיינים של האוכלוסייה הזאת, ולמה בעצם דווקא לאוכלוסייה הערבית שמהווה בעצם חמישית מאוכלוסיית המדינה היום, חשוב שיהיו שירותים של תחבורה ציבורית.

בעצם, מסקירה של שנת 2014, אנחנו רואים, כמו שהזכיר חבר הכנסת דב חנין, מחצית מהמשפחות הערביות חיות בעוני בישראל. הממדים לעומק העוני וחומרתו החמירו בשנת 2014, לעומת השנה שקדמה לה. שיעור ההשתתפות של ערבים בכוח העבודה הוא מהווה פחות ממחצית. לשם השוואה - יהודים - כוח ההשתתפות שלהם וכוח העבודה עומד על שני שליש, ועיקר הבעיה של השתתפות במגזר הערבי זה הנושא של השתתפות נמוכה של ערביות שמהווה 28% במגמה של שיפור, אבל זה עדיין נמוך בהשוואה לשיעור ההשתתפות של נשים יהודיות בשוק העבודה.

בנוסף, מעבר לכל העניינים האלה, יש עניין של פערי שכר, שזה מסביר על מאפייני האוכלוסייה. שיעור המורשים לנהוג באוכלוסייה הוא נמוך מהשיעור שלהם באוכלוסייה, הוא עומד על 16.2%. עיקר בעלי הרישיון הם גברים. מכל התמונה הזאת אנחנו רואים שנשים ערביות, אצלן נמצא הצורך העיקרי בשימוש בתחבורה ציבורית, עבורן זה ממש קריטי.

נתחיל ונגיד שבאופן כללי בישראל, שירותי התחבורה הציבורית מפגרים בהשוואה למדינות ה-OECD . כשאנחנו מסתכלים על הנתון הזה, בעצם תחבורה ציבורית, היא אחד התחומים שבהם ישראל מפגרת במיוחד. זה פוגע גם ברמת החיים, גם בממדים של איכות הסביבה, ובמדדים של איכות החיים, למשל, איזון של תנאי עבודה.

חוץ מזה שהתחבורה הציבורית בישראל מפגרת בהשוואה ל-OECD, במיוחד יש פה בעיה מול היישובים הערביים שרמת השירותים של התחבורה הציבורית ביישובים הערביים היא נמוכה, בהשוואה ליישובים ברמה סוציו-אקונומית מקבילה.

החל משנת 2010, זאת אומרת, בחמש השנים האחרונות, משרד התחבורה עושה כמה וכמה צעדים בכמה וכמה מישורים כדי לשפר את המצב הזה. החלטת ממשלה שהתקבלה בדצמבר 2014, מפרטת את הנתונים לגבי שירותי התחבורה הציבורית ביישובים הערביים, ומצביעה על עלייה בעשור האחרון של כ-70%, משירות שניתן ל-81 יישובים בשנת 2005, ל-138 יישובים ב-2014.

לפי הערכות של המשרד עדיין נדרש סכום של כ-600 מיליון שקל על מנת לסגור את הפערים הקיימים, והשרות שניתן ליישובים הערביים לעומת האוכלוסייה הכללית. את הפער הזה יש שאיפה במסגרת החלטת ממשלה שהתקבלה בדצמבר 2015 לסגור עד שנת 2022.

המסמך מפרט גם נתונים לגבי הבקרה התפעולית. אני לא אכנס אליהם, כי בסך הכול אנחנו רואים שרוב החברות שמשרתות את שתי הערים הגדולות במגזר הערבי - רהט ואשכול נצרת, כמעט כל החברות האלה עומדות בקריטריוני הסף שמגדיר משרד התחבורה. אבל חשוב לציין שמסמך הבקרה התפעולית לא מתייחס לשלושת הממדים העיקרים של רמת השירות - שזה התדירות, הכיסוי ומספר היעדים, אלא רק לאלמנטים תפעוליים - כמו למשל, מידע לנוסע וכיוצא באלה.

נדבר קצת על תשתיות במגזר הערבי. יישובי האוכלוסייה הערבית מאופיינים בפערי תשתיות בהיקף של מיליארדי שקלים, זו הערכה של משרד התחבורה. חשוב לציין שבאופן כללי מי שאחראי על הנושא של תשתיות בתוך היישובים הן הרשויות. הן הגוף שאמור להסדיר את כל הנושא של הבטיחות בדרכים במסגרת ועדה שהיא ועדה מנדטורית. ב-2011, מבקר המדינה בדק את הנושא הזה, והצביע על שורה של מחדלים מאוד קשים. הוא בדק את זה בשתי הרשויות, אבל המסקנה שלו היא שיש להניח שהמצב ברוב הרשויות האחרות - - -

מהן הרשויות שנבדקו?

הרשויות שנבדקו הן קלנסואה.

אבל מה שהדוח מסיק זה בעצם מה שחשוב. הוא טוען שבעצם סביר להניח שברוב הרשויות האחרות המצב לא יותר טוב, ואפילו יותר גרוע. משרד מבקר המדינה קובע שמעבר לאחריות שיש לרשויות, ראוי שגם משרד התחבורה ייקח על עצמו את האחריות בנושא הזה. בעצם אנחנו רואים שמאז 2010, יש הקצאה של הרבה יותר כסף, הרבה יותר משאבים, הרבה יותר תכנון בתוך היישובים האלה.

בהחלטת ממשלה מ-2010, הוחלט להקציב למעלה מ-100 מיליון שקל לסעיף נגישות תחבורתית. בסך הכול אנחנו רואים שתחת התקציב הזה ניתנו בין השנים 2010, ל-2015 למעלה משתי מיליארד שקל על ידי המשרד. כל הסכומים האלה שאני מדברת הם נתונים שמשרד התחבורה נתן לרשויות ללא מצ'ינג. רוב הפרויקטים במגזר הערבי מתבצעים ללא מצ'ינג של הרשויות, מקצתן באמצעות מנגנון של מצ'ינג שמגיע עד ל-30%.

כמו שאמרתי, בהחלטת ממשלה מדצמבר, אומצה הודעת משרד התחבורה לפיה הוא ימשיך ביישום של המדיניות הזאת, ויתקצב 40% מסך תוספת השירות לטובת תחבורה ציבורית ביישובי המיעוטים עד להשוואת רמת הכיסוי, התדירות, והיעדים שאליהם הם מגיעים.

נקודות שעדיין יש לתת עליהן את הדעת, זה הנושא של התרגום של המידע לנוסע שעדיין לא הושלם. בהחלטת הממשלה מדצמבר נקבע שזה יושלם עד יולי, ולפי משרד התחבורה יושלם עד יוני 2016.

כל התחנות? איזה מידע?

כן. וגם למפתחי אפליקציות - זה חלק מהחלטת הממשלה שכל המידע יונגש בשפות הערבית והאנגלית. לפי משרד התחבורה הצפי להשלמה הוא עד לראשית חודש יוני 2016, זה מידע שנמסר - - -

סליחה, מה בנוגע - - - לא הזכרת בצורה מפורטת. דיברת על הרשויות, אבל איפה החלק של משרד התחבורה?

משרד התחבורה, אמרתי, הקצה למעלה משתי מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות לטובת פרויקט תשתית במגזר הערבי, חלקו לתחבורה ציבורית, חלקו לנושאים של בטיחות, חלקו לגבי עניין של סלילה של דרכי גישה וכיוצא באלו.

תודה רינת.

חברים, כדי שאנחנו נהיה יעילים בדיון הזה, אנחנו נחלק אותו לשבעה נושאים, ונעשה סבבים על כל אחד מהנושאים. לא נעשה דיון כללי על הכול, אחרת נאבד את עצמנו.

הנושא הראשון – תקציבים. הנושא השני – נושא של מידע. הנושא השלישי – הקשר למרכזי תעסוקה והשכלה. הנושא הרביעי – נושא של התשתיות. הנושא החמישי – הנושא של הקשר עם הרשויות המקומיות. הנושא השישי – החיבור לרכבות והשימוש של מוניות שירות כאמצעי משלים. הנושא השביעי, והוא ייחודי, זה הנושא של יישובים לא מוכרים.

בואו נתחיל בנושא התקציבים.

אפשר להוסיף את נושא השירות אולי?

נושא השירות מתחבר לפחות לשלושה מהנושאים שאמרתי. כל אחד יוכל להתייחס לכל נושא. בואו נתחיל בסוגיית התקציבים.

כפי שרינת אמרה כאן, אני רוצה להתייחס להחלטת ממשלה 922 - היא מדברת על תקצוב, תוספת לשירות בתחבורה ציבורית בשיעור של 40% או 100 מיליון שקלים בשנה הגבוה שבין השניים באופן שנתי. עכשיו זו החלטה יפה, לפחות בתחום התחבורה. השאלה שלי היא מה התכניות של משרד התחבורה כדי ליישם את ההחלטה הזו, ולהבטיח שהתקציבים שהוקצו לחברה הערבית מתוקף ההחלטה אכן יגיעו לאוכלוסייה הערבית? מה המנגנון של היישום שקיים בנושא של 40% או 100 מיליון שקלים לפחות.

דב, ממש סליחה על ההשתתפות שהיא ממש קצרה, אבל בכל זאת היה חשוב גם לכמה דקות האלה כדי להביע תמיכה ואהדה.

תודה לך גם כיושבת ראש השדולה למען תחבורה ציבורית. היא עובדת למען התחבורה הציבורית בכל השנה.

דרור, מהם מנגנוני היישום? מה מבטיח לנו שבאמת הדבר הזה יקרה?

קודם כל יש לנו תכנית רב שנתית, כמו שנאמר פה. חשוב להבין שגם אנחנו הבנו את החלטת ממשלה, המשרד. אנחנו בסיכום תקציבי - ב-2015 התקבל תקציב של 100 מיליון שקלים. בפועל הולך להיות מושקע גם השנה 125 מיליון שקלים. זאת אומרת, אנחנו הוספנו מקורות נוספים שלנו. הנושא של השקעה במגזר הערבי, והפרויקט של המגזר הערבי הוא מופרד מכלל הפעילות האחרת. הוא מטופל בצורה פרויקטאלית עם אנשים שמטפלים אך ורק בעניין הזה.

יש לנו שתי פרוייקטורים שמטפלים באופן שוטף, קבוע. כמובן, כל ההשקעות וכל התכניות הן אך ורק מתכנסות לקווים שפועלים אך ורק באותם אזורים לפי איזשהו סדר עדיפויות.

בכל זאת, וכפי שנאמר פה ובצדק, יש חוסר בפעילות של תחבורה ציבורית היסטורית, ויש בנייה של שלבים של היררכיה של רמת שירות שמתחילה קודם כל ברמה של שירות ראשוני ליישוב, לאחר מכן הרחבה שלו. פעילות מקומית ואזורית, ולאחר מכן גם הרחבת תחומים של פעילות, זה קורה במסגרת התכנית. חשוב להבין גם שמשנת 2010, במסגרת שלוש החלטות ממשלה, אנחנו שדרגנו והוספנו עוד הרבה פעילות. גם ה-100 מיליון שקלים שדובר כאן בסוף היו ממקורות המשרד. זאת אומרת, אנחנו הקצנו אותם מהמקורות שלנו, ולא קיבלנו תוספתי על העניין הזה, וכמובן השקענו אותם.

השנה, לסבר רק את האוזן, אמורים להיפתח 50 קווים של תחבורה ציבורית.

50 קווים חדשים.

נכון. תוספות של כיסוי כתוצאה מעבודות התשתית שמתבצעות כרגע ביישובים.

כמה קווים?

יש קרוב ל-366 קווים. 50 זה הרבה יחסית ביחס להיקף.

אתם תוכלו להעביר אלינו לוועדה את רשימת הקווים?

בסוף הדיון אני אעביר לך.

מדובר על 101 קווים שיגדילו כיסוי ותדירות שזה גם משמעותי. חלק מההשקעות שהן מתבצעות בנושא התשתית, הן קודם כל לאפשר נגישות טובה יותר וכיסוי יותר טוב בתוך היישובים עצמם שסובלים מחוסר קישוריות בין השכונות ברמת התשתית. אנחנו מדברים על 101 קווים שישופרו, ועל עוד 78 קווים שאנחנו נאריך את שעות הפעילות ונגביר את התדירות שלהם שהם קיימים היום, שזה אומר שזה לטובת פנאי.

אנחנו זיהינו צורך שהולך וגובר לבילויים ופנאי. זאת אומרת, אנשים רוצים לנסוע לאזורים המרכזיים גם מעבר לשעה שמונה בערב, ואנחנו מגבירים גם את זה.

נושא של קווי הזנק, שזה אזורי תעסוקה. 25 מיליון שקלים לפרויקט הזה, הוא בשילוב של משרד הכלכלה לאזורי תעסוקה, בשילוב עם מרכזי הכוון שנמצאים באותם אזורים.

דרור, בהקשר של קווי תעסוקה בשנת 2015, חלק מהתקציב שיועד לקווים שיאפשרו לאנשים להגיע לאזורי תעסוקה, בסופו של דבר הועבר למטרות אחרות, חשובות גם כן של משרד התחבורה - לא הועבר שום כסף? כמה כסף ניתן לקווי תעסוקה ב-2015?

ב-2015 עוד לא תוקצבנו, כל המקורות היו מקורות של המשרד. 2016 – תועבר עכשיו לאגף תקציבים לתקצוב. יש לנו שיתוף פעולה מלא של אגף תקציבים בעניין הזה. היה לנו 10 מיליון שקלים שאנחנו הקצנו ממקורות שלנו שמימשנו, ועוד תקציבים שהכנסנו במסגרת המכרזים תחבורה ציבורית שאנחנו מוציאים במסגרת הפעלת האשכולות של חדרה-נתניה, למשל, ושל אשכול הגליל ששם גם הוספנו מספר לא מבוטל של קווים. השנה יש את ה-25 מיליון שקלים שיופנו באופן ייחודי ובלעדי לנושא של קווי תעסוקה. אני יכול לתת פירוט אם תרצה.

אשמח לקבל את הפירוט בכתב. תודה.

האם הפירוט יכלול גם את אזור התעשייה החדש של רהט שהיום התחבורה לשם מאוד מוגבלת?

כל הנושא של רהט אנחנו עובדים מול הרשות, יש לנו שיתוף פעולה.

אני פה עם מכתב של ראש העיר, לכן אני שואל.

אנחנו עובדים עם ראש העיר בשוטף. יש לנו תכנית לגבי רהט של הרחבת הפעילות, גם ברמה העירונית, גם ברמת התשתיות עצמן שזה כל הנושא של הסככות שהם ביקשו לאחרונה. אנחנו הולכים להפעיל שם בחצי מהתקציב של המדינה, חצי מהתקציב של הרשות אחראי תחבורה ציבורית בתפקיד בעירייה. זאת אומרת, אנחנו הולכים לממן תקן של אדם שיטפל רק בנושא הזה, גם מול הציבור וגם מול הצרכים שהמדינה יכולה לספק. במסגרת הזאת יילקח בחשבון גם הנושא של אזור התעשייה.

יש לי שאלה ספציפית, אני אקריא לך, אם אתה יכול להגיד עם איזה תשובה אני יכול לחזור, אני אשמח.

"דרוש קו לאזור התעשייה הישן, באזור התעשייה החדש, יש צורך בהוספת קו אשר יתחיל מהחממות, יאסוף בשכונות הראשיות על הכביש הראשי. יעד הקו יהיה לאזור התעשייה בשני אזורי התעשייה, והוא יהיה בשני כיוונים".

אדוני, הבעיה היום שהקו מוריד וממשיך לנסוע. למשל, קו מגיע מבאר שבע, נכנס לאזור התעשייה, מוריד אנשים, וממשיך לנסוע. הוא לא לוקח אנשים שסיימו את עבודתם כדי להכניס אותם חזרה לעיר שלהם. אז השאלה אם הדבר הזה היום מטופל? אני לא צוחק. אני אומר לך ברצינות כי אני נסעתי בקו.

קודם כל אני לא אמרתי שאתה צוחק, אתה נכנסת לרזולוציה נקודתית, נבדוק את זה.

אני קודם כל אבדוק את מה שאתה אומר, אבל לפי הבנתי, כל קו שמוריד הוא גם מעלה נוסעים. אני לא יודע איך הוא לא לוקח אותם, לא נראה לי שזה קו שרק מוריד נוסעים.

רן, תודה על השאלה.

דרור, אני אשמח לקבל את פירוט הקווים לאזורי תעסוקה, ואת מה שאתם מתכננים להוסיף בשנת 2016. אם כבר אתה הגעת לנושא של אזורי תעסוקה, אני רוצה כבר שנחבר את זה לאזורי מרכזי השכלה גבוהה. אני קיבלתי פה נייר, תיעוד מקיף מהתאחדות הסטודנטים, ותודה להתאחדות הסטודנטים על הנייר המקיף - יש פה נציג שלהם?

בבקשה, גברתי, אני אשמח שתציגי את הדברים בקצרה, כדי שדרור יוכל להתייחס. אבל יש כאן דוגמאות מאוד קשות, בעצם חסם תחבורתי שמונע מאנשים להגיע להשכלה גבוהה, כי פשוט אין להם דרך להגיע.

אני ראש מדור לקידום סטודנטים ערבים בהתאחדות הסטודנטים הארצית.

אנחנו למעשה השגנו נתונים על ידי פניות של סטודנטים פרטניים שפנו להתאחדות בבקשה לטפל בנושא הזה, וגם על ידי סקרים שנעשו באמצעות אגודות הסטודנטים בעניין התחבורה הציבורית.

מה שקורה, שאנחנו התמקדנו בשני מישורים עיקריים. מישור ראשון - המחסור בתחבורה ציבורית. ניקח לדוגמא את חורה, רהט, ששם סטודנטים נאלצים לצאת בהסעות פרטיות, שכנראה הרשות המקומית מארגנת. בחורה קיים רק קו אחד שיוצא בבוקר למכללת ספיר. חוץ מהקו הזה, הסטודנטים צריכים לדאוג לעצמם, ולמצוא איך להסתדר – זה מדויק.

ניקח לדוגמה גם את צפת - מכללת צפת, מעל 60% סטודנטים ערבים שלומדים במכללת צפת. סטודנטים שרוצים להגיע לאזור סכנין, עראבה, ערים לכל דבר, לא מצליחים להגיע, אלא אם הם לוקחים קו אוטובוס לתחנה מרכזית בכרמיאל, זה קו שלוקח לו כמעט שלוש שעות על מנת להגיע למכללה – זה מישור ראשון, כלומר, מחסור בתחבורה ציבורית, תדירות מאוד נמוכה.

במישור השני – העניין אפלייתי, כלומר, סטודנטים שרוצים להגיע לצורך העניין - אופקים, מאופקים למכללת ספיר יש קווים כל היום, פשוט כל היום. סטודנטים שמבקשים להגיע מרהט או חורה נאלצים גם להסתפק במספר הקווים הקיים.

אני יכולה גם להשיג נתונים על זה שמספר הסטודנטים שיוצאים מרהט הוא הרבה יותר גבוה מסטודנטים שיוצאים מאופקים, וגם מספר התושבים מרהט הוא יותר גבוה ממספר התושבים מאופקים. יש לנו פה נתונים על כל מיני מכללות, הבעיה עולה בעיקר בעניין המכללות. באוניברסיטאות זו גם סוגיה, אבל יותר בסופי שבוע. סטודנטים שמבקשים להגיע לאוניברסיטה, למעונות בימי שבת, או תחילת השבוע, נתקלים גם בתדירות מאוד נמוכה של קווים, וגם אוטובוסים מאוד צפופים - לצורך העניין מעפולה לתל אביב, או מעפולה לירושלים, סטודנטים שמגיעים לנצרת.

דוגמה אחת שאתם נותנים לגבי מכללת צפת מורה על הקושי להגיע מהעיר סכנין לצפת, לעומת הקלות שיש להגיע מכרמיאל לצפת. אני בעד כמובן שתהיה תחבורה ציבורית מצוינת מכרמיאל לצפת, אבל אין שום סיבה שלא תהיה תחבורה ציבורית מצוינת מסכנין. סכנין, אגב, עיר לא יותר קטנה מכרמיאל, וסכנין היא מרכז אורבני, זאת אומרת, בסביבה יש עיר נוספת עראבה.

עראבה וסכנין - - -

אני אשמח אדוני להתייחסותך, ואני גם מבטיח להעביר לך את הנייר שהתאחדות הסטודנטים העבירה. אנחנו נשמח מעבר לדברים שאתה תאמר כאן לקבל גם תשובות נקודתיות על כל הדוגמאות שהם מעלים. תודה לכם על הנייר.

אני אשמח באמת אם תוכלו להתקשר אתנו ישירות. נשב ביחד, מסודר, עם מיפוי כמו שאתם בניתם. כל הכבוד לכם שיש לכם את הנתונים. אנחנו בשמחה נמצא פתרונות למקומות שאנחנו לא יודעים לתת. במקומות שאנחנו כן יודעים, אולי כדאי לחזק את ההסברה של אותם מקומות. בעיר רהט יש את קו 453 שנוסע 17 נסיעות לכיוון ביום לספיר וחזרה.

דיברתי על חורה.

דיברת על רהט בהתחלה.

יש לך לאחווה קו שנוסע 12 נסיעות ביום. לאוניברסיטת באר שבע - - -

אנחנו לא דיברנו על אוניברסיטת באר שבע.

יוצא וחוזר לרהט באופן שוטף, תדיר, במשך כל היום. יותר מזה, גם חופשי, סמסטריאלי, וסטודנטיאלי שהוא בילד-אין בעניין הזה.

יש לנו פורמט שאתם ביקשתם שנעביר לכם שכולל בערך 80 בקשות. אוניברסיטת בן-גוריון, לצורך העניין, לא כלולה בבקשות כי באמת יש קווים. אבל מכללת ספיר שם ראינו באמת מחסור רציני. אני יכולה להעביר לכם את הבקשות שוב. אנחנו פנינו אליכם כדי לדעת מה טופל, מה לא, לא קיבלנו תשובה.

יש קושי, צריך להבין. אנחנו בעד לייצר כמה שיותר קישוריות ישירה במידה ויש ביקושים, כי גם צריך להצדיק את ההפעלה של הקו, וגם לתת את רמת השירות הגבוהה ביותר.

לגבי רהט, יש לה פתרון מצוין לפי דעתי, ואנחנו גם מרחיבים אותו במידת הצורך לכל מוסדות החינוך שנמצאות בסביבה. לגבי ערערה - יש את הפתרון שמבאר שבע הם יכולים. הם מגיעים לבאר שבע, ומבאר שבע הם מתפזרים לאן שהם רוצים. בסופו של דבר התחבורה הציבורית גם בנויה על זה שיש מעברים. אם המעבר לא טוב, או הזמן ארוך מדי, אנחנו נשפר את זה - אנחנו כאן בשביל זה. זאת אומרת, האינטרס שלנו שהם השתמשו בתחבורה ציבורית, זה ברור. לגבי צפת, יושב כאן המפעיל במקרה, הוא יכול להגיד לך איך בדיוק מגיעים מסכנין, כי גם בזה טיפלנו.

במסגרת ההרחבה של חברת הנסיעות, אנחנו אמורים השנה הזאת לתגבר את חלק מהקווים שציינת, כולל מסכנין ועראבה לכיוון צפת, הרחבת שירות ותוספת תדירות.

אנחנו כמפעיל תחבורה ציבורית השנה הזאת קיבלנו הרשאה ממשרד התחבורה לתגבר את הקווים, וחלק ממה שציינת גם כן מעפולה לתל אביב, יש גם כן קו ישיר מנצרת לתל אביב, שגם כן ישרת בין השאר את אוניברסיטת תל אביב.

כשאדוני מדבר על קו מנצרת לתל אביב, זה קו שעובר במרכז נצרת?

עדיין אין תכנון מפורט לעניין הזה. אנחנו חושבים שהקו ייצא מהקצה של נצרת. במקום להיתקע בפקקים של העיר, כי נצרת בעצם מאוד פקוקה, אז חלק מהעניין יהיה מהיציאה הדרומית של נצרת מביג, או משהו כזה, ויעבור דרך עפולה לתל אביב ישירות, אז התדירות מאוד גבוהה בערך 16 נסיעות ביום.

הקו הזה ייסע בכביש 6?

אנחנו עדיין בודקים את הנושא הזה. מבחינת מהירות מסחרית, בגלל שמנתניה יש נת"צ, אז הנת"צ נותן תשובה יותר טובה מאשר כביש 6, כי מכביש 6 אתה צריך להיכנס לכביש 5, יש שם הרבה פקקים, אז השימוש בנת"צ מנתניה לכיוון תל אביב, זמן ההגדרה יהיה פחות אני חושב מדרך כביש החוף.

תכננו לייצר את המסלול המהיר ביותר. צריך גם להתייחס לנצרת כעיר, בסופו של דבר, גם כאשר בירושלים נוסעים לתל אביב, מגיעים לתחנה מרכזית, או נוסעים לבאר שבע, או נוסעים לנצרת, מגיעים לתחנה מרכזית בקו עירוני ונוסעים. אין קווי תחבורה ציבורית בינעירוניים מהבית כמו בערים הגדולות. אנחנו רואים את נצרת כעיר גדולה, אנחנו לא רואים אותה כרשות קטנה, וההתייחסות אליה היא גם כזאת. בעתיד אם אנחנו נצליח להתקדם עם העירייה שכרגע אנחנו חווים קשיים קשים מאוד, אנחנו מתוקצבים בפרויקט של מתחם תחבורה.

מה הבעיה עם קשיים עם עיריית נצרת?

היא לא נותנת לנו לקדם את התכנית.

למה?

מסיבות אחרות שלא קשורות לעניין. אנחנו כרגע נמצאים בתהליך של קידום, לפחות אנחנו מנסים לקדם.

אדוני לא צריך להיות דיפלומט, מה הבעיה?

הם חושבים שבמקום מתחם תחבורה עדיף לייצר תשתית של תעסוקה של מכניקה קלה, מוסכים וכאלה במקום. מגיעים מכביש 60 מצד שמאל יש את האזור של המחצבה, שם יש תכנית שלמה של תכנית תב"ע של בינוי של מגורים, של תעסוקה, ושל תחבורה. אנחנו רצינו לייצר מתחם תחבורתי שיכלול בין השאר - - - לרכבת הקלה שכבר תגיע עד לשם, במקום לעצור בנצרת עילית. מפלס אחד של תחנה מרכזית מסוף נוסעים מלא. חנה וסע – של 1,000 מקומות חניה בהפרשי גובה שנוצרים. ובינוי של תעסוקה מעל, זאת אומרת, לשלב שימושים בצורה מושכלת – לא מצליחים לקדם את זה.

משרד התחבורה הקצה 80 מיליון שקל רק לקדם את התהליך, ואנחנו כבר במשך ארבע שנים לא מצליחים להתקדם. לצערי הרב, מה שיקרה זה הולך להיות בנצרת עילית כי רק שם אנחנו מצליחים לקבל אישורים וחבל.

ההסתכלות גם על הפעלת התחבורה צריכה להיות הסתכלות היררכית. אי אפשר להוציא אוטובוס מכל מקום לכל מקום בתוך העיר. הרעיון שבונים היררכיה הוא חשוב מאוד, ואנחנו רואים בנצרת כעיר לכל העניין הזה, גם לכפרים וליישובים שנמצאים מסביב, גם לשימושים עתידיים ברכבות קלות, גם לשימושים בתחבורה ציבורית באוטובוסים. הגדלת הנפחים של האוטובוסים גם תאפשר לנו בעתיד לייצר תשתיות בלעדיות. כרגע אנחנו לא נמצאים עדיין במינימום של בניית תשתיות - חשוב שנקבל ביטוי לעניין הזה.

תודה אדוני. אני באמת אנסה לבדוק את הסוגיה שאתה מעלה עם עיריית נצרת.

אולי לרגע נקדם את הדיון צעד אחד קדימה, כי אנחנו הגענו לשאלה של התיאום בין משרד התחבורה לבין הרשויות המקומיות שזו שאלה מאוד חשובה.

נמצא אתנו ראש עיריית תמרה. קודם כל ברוך הבא אדוני. אני מאחל לך הצלחה בתפקידך, וקודם כל הצלחה בקידום תחבורה ציבורית, ואיך זה נראה מהזווית שלך?

קודם כל אני מודה למשרד התחבורה, הם עובדים מאוד קשה ובשיתוף פעולה מלא.

רציתי להעלות כמה נקודות. לדעתי, במקום לעשות את הדברים באופן ספונטני, צריך לערוך סקר צרכים מקיף בכל ישוב. אני שומע קוים, צריך לעשות סקר מקיף בכל יישוב לפי הצרכים של כל יישוב. כל חברה שתגיע, תשב עם התושבים ותתחיל לעשות את הסקר, ולפי זה נתחיל לפעול.

אדוני, אני אעצור אותך פה כי אתה מעלה נקודה חשובה.

אין לכם היום סקר צרכים כללי נכון?

קודם כל אנחנו כן מתכננים סקרים. יש לנו פנייה תקציבית כרגע לנושא הזה, אני מקווה שהיא תיפתר בקרוב, ונוכל להתחיל את התהליך הזה. במקביל, בנינו מודל בעבר שבחן, וגם נעזרנו בעבודה של קרן אברהם, אם אתה זוכר שעבדנו אתך ביחד לפני שלוש שנים, באיזושהי רמת ייחוס של תחבורה ציבורית ביחס לכלל המגזר, ולפעילות שקיימת לפי פרמטרים שמאפיינים את רמת השירות. על סמך זה בנינו איזשהם רמות שירות שאמורים להיות מושוות במערכת של המגזר.

בשביל לבדוק צרכים באמת, ולבדוק את הביקושים ואת הכול, אנחנו צריכים לפחות להשקיע שנתיים רצופות, מאסיביות של תחבורה, ואז לייצר את התהליך המשלים. לבוא למקום שלכאורה אין בו הרבה מההתחלה, ולנסות להבין קצת יותר קשה. אבל למרות זאת, נתת דוגמה את רהט, וזו דוגמה טובה ששם כן עשינו שיתופי ציבור וקבוצות ניקוד, וזה היה דווקא פורה. שם בנינו תהליך, גם בצפון עשינו את זה בחלק מהרשויות, עשינו את זה באום אל פחם, בוואדי ערה בכמה רשויות, וסכנין עשינו את זה, כאשר פתחנו את הקווים העירוניים. זאת אומרת, זה כן התקיים אבל לא בכל היישובים. הכוונה היא לעשות את זה בשנת 2016.

נחזור לסוגיית סקר הצרכים יותר מאוחר.

נקודה שנייה – התאמת התשתיות לתחבורה ציבורית. לצערי הרב, המגזר הערבי, התשתיות שקיימות היום לא מתאימות. צריך באמת להזרים הרבה כספים לשיפור התשתיות, ולהתחיל גם כן בתחבורה הציבורית הפנימית. לא יעלה על הדעת שעיר כמו תמרה עם 32 אלף תושבים אין עדיין תחבורה ציבורית פנימית. אני רוצה שהילדים גם כן יתחילו לנסוע, המבוגרים, הנשים בעיקר, שיגיעו לדואר, לבנקים, שיגיעו בתחבורה ציבורית פנימית.

יש תקווה - היו לנו כמה ישיבות, ואפילו גם כן עשינו מסלולים. אבל כעיקר, זה לא מתאים. לדעתי, ומה שלמדתי ברפואה, זה כלל כל כך טוב, אתה מאבחן ומטפל. ופה כל כך הרבה ישיבות, ובסופו של יום, בסופן של שנתיים של ישיבות, אני לא רואה תחבורה ציבורית בתמרה. אני אמשיך גם כן להגיד לתושבים, תראו - - - תחבורה ציבורית, מתי? רק אלוקים יודע. אבל למה כל כך הרבה ישיבות? למה לא להתחיל לפעול? הרי עיר כל כך גדולה, 32 אלף תושבים, אין תחבורה ציבורית פנימית - השאלה עד מתי? קודם כל תתחילו בתשתיות, בתחנת אוטובוסים שהסטודנטים גם אמרו, והתלמידים שמחכים שם לא יירטבו בגשם השוטף, בתנאים לפחות המינימליים. אני אומר שצריך באמת להזרים כספים למגזר.

הנקודה שאתה מעלה היא חשובה, ואני מיד אחזור אליך. סוגיית התחבורה הציבורית הפנימית בתוך היישוב – אומר ראש העיר, ובצדק, התשתיות ביישובים ערבים בדרך כלל לא מתאימים. ברוב המקומות לא מתאימות לתחבורה ציבורית של אוטובוסים גדולים כמו שאנחנו רוצים לראות אותם, וזה מחייב כמובן טיפול בתשתיות מצד אחד. אבל מצד שני, כל עוד אלה התשתיות, אפשר גם למצוא פתרונות אחרים, כמו, למשל, מה שהתחלתם לעשות באום-אל-פחם – קווי אוטובוס מבוססי מוניות, מיניבוסים נקרא לזה, שנוסעים כאוטובוס בתוך העיר, אבל יכולים להיכנס גם ברחובות יותר צרים.

נראה לי שהדבר הזה הוא מאוד מתבקש להרבה מאוד יישובים ערבים. יש לנו לא מעט יישובים ערבים שבהם באמת - אם אתה תכניס אוטובוס הוא לא יעבור, יהיה מאוד מסובך להעביר אותו. אז עד שנטפל בתשתיות יש את הפתרון של מיניבוסים - האם יש לכם תכנית ארצית בנושא הזה?

ואם ניקח את תמרה באמת כדוגמא, אז מתי בתמרה יהיו קווי מיניבוסים כאלה פנימיים?

לא רק תמרה. כל המגזר זה אותו דבר, זו אותה בעיה, לכן העניין הזה מאוד חשוב.

אתה שומע פה אדוני נציגות מובהקת מהשטח.

ושוב, אם אנחנו מדברים על שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות, אתה יכול לראות מהעמדה גם של המשתתפים פה בדיון, היום, לפחות ככל שאני רואה ושומע, עם הרשויות המקומיות יש הרבה רצון, יש אפילו לחץ, יש דרישה – הדלת שלכם מאוד פתוחה. אם אתם באים עם פתרונות, הרשות המקומית בדרך כלל מוכנה לעשות הכול כדי לקדם שירות של תחבורה ציבורית טובה. אז איפה אנחנו עומדים מבחינת הפתרון הזה?

קודם כל השנה מתוכנן קו עירוני לקראת חודש יולי, וסוכם אתכם - סוכם אתך, עם הרשות. יולי זה יתחיל, המפעיל נמצא כאן, והוא מתחיל להצטייד עם אוטובוסים, יש פשוט פרק זמן של הצטיידות. בנוסף לזה, אנחנו הולכים לפתוח קו לאזור תעשייה כרמיאל יהיה לך קו תעסוקה שגם אמור להיפתח לקראת יולי אוגוסט, גם יש לך את הקו שנחזק אותו לכיוון נצרת. זאת אומרת, כל הבקשות שעלו במשך הלימוד שעשינו אתכם, לא כולם, אבל רובם אמורים להתממש השנה. במקביל השקעה בתשתית במקום שהפשירו והתאפשרו, במקומות שהופעלו הקווים, יהיו מפרצים, יהיו סככות, יהיו שלטי מידע – זאת אומרת, כל זה נלקח בחשבון.

אני חושב שבסוף השנה הזאת יהיה תפנית מאוד גדולה בכל מה שקשור להשקעות עצמן, כי השנה יש השקעה מאוד גדולה גם של כסף בתשתית, וגם כסף בתחבורה ציבורית. אנחנו עכשיו בדיוני תקציב לשנה הבאה, זאת אומרת, אנחנו כבר מגישים את הבקשה.

כל מה שציינת, אני מקווה, חלק גדול מזה כבר ייכנס במהלך השנה הזאת. כמובן, נשמח לשבת אתך.

רק הערה ברשותך. אנחנו הלכנו על פרויקט שאנחנו מוכנים לממן עלות של עובד אצלך, עובד, עובד שלך ברשות. אני שלחתי מכתבים לכל הרשויות, לצערי הרב, קיבלתי מעט מדי תשובות.

לא קיבלתי, אבל זה משהו שרציתי לשאול. ראש רשות אצלנו במגזר הערבי הוא מתעסק בכל הדברים – תתחיל מפח האשפה, עד האוטובוס שלא הגיע, עד קו שאנחנו עולים. לכן גם כן שואלים אותנו, למה לא עצר בכניסה לתמרה האוטובוס? – שואלים, אז צריך לענות.

אבל, לדעתי, צריך לממש איזה תפקיד ייעודי, נתקצב אותו שיהיה אחראי.

זאת התכנית, אנחנו נשמח.

חברים, אני ער להתרגשות. אני רק רוצה לשאול מר גנון, בהמשך לשאלה זו. הסוגיה הזו של אחראי תחבורה ציבורית כמובן חשובה לתמרה, אבל חשובה לכל היישובים האחרים.

יש כאן גם ראשי רשויות אחרים ממזרע, מפאסוטה, מכאבול גם יכולים - - -

בהחלט, אנחנו מיד נשמע אותם. לגבי הסוגיה הזאת של אחראי תחבורה ציבורית - אני יודע שגם קידמתם קורס בנושא הזה - איפה אנחנו עומדים בפריסה ארצית? האם אנחנו יכולים להבטיח לראשי הרשויות שנמצאים כאן שבשנת 2016 יהיה להם אחראי תחבורה ציבורית בכל אחד מהיישובים האלה?

יש קריטריונים גם לגודל היישוב. יכול להיות שהאחראי הזה יוכל להיות שותף לכמה רשויות קטנות אם הן בסדרי גודל קטנים. אבל עיר כמו תמרה, אין שום בעיה, ואין שום סיבה בעולם שלא יהיה לו מישהו שיטפל בנושא של תחבורה ציבורית, הוא יהיה בתקציב משותף. אנחנו ניתן לו את הגיבוי המלא, הוא יידע לדבר עם התושבים. נעביר לו הכשרה במסגרת הקורסים שאנחנו עושים ושהולך להיפתח בקרוב קורס נוסף. אנחנו מתקצבים כרגע עוד שני קורסים, תקצבנו עוד שני קורסים, אנחנו בונים אותם, דרך אגב, הייתה הצלחה גדולה בפעם האחרונה. יהיה לו קו ישיר למשרד, זאת אומרת, אנחנו גם נעמיד בעלי תפקידים בשביל לקדם את התהליכים.

המטרה היא כפולה. אנחנו רוצים מצד אחד להשקיע הרבה כסף ותשתית בתחבורה. מצד שני, גם להשיג את התוצרים שלה. זאת אומרת, לא רק להביא קו, אלא גם לדעת באיזה שעה, לאן הוא צריך להגיע. במידה והשעה לא נכונה, לתקן, במידה וצריך להוסיף נסיעה, להוסיף וכן הלאה.

אנחנו חושבים שהאמצעי הישיר באמצעות איש שיישב ברשות, יקבל שכר, יתקשר עם ראש העיר ועם התושבים, זה הפתרון הטוב ביותר.

תודה.

רבותיי, ראשי העיר, מישהו מכם רוצה להוסיף התייחסות?

אני לא רוצה להוסיף, אלא פשוט באמת להודות למשרד התחבורה, לשר ישראל כץ, תמיד מצאנו בו אוזן קשבת, והוא איש של מעשים. אנחנו חושבים באמת להגיע למצב שאנחנו רוצים, הוא איש שמשקיע ואנחנו מודים. אבל בתחבורה הציבורית הפנימית אנחנו צריכים שתשקיעו קצת יותר. תודה לכם.

אני ראש מועצה מקומית פאסוטה.

אני רק רוצה להזכיר, שאדוני היושב ראש, שאל לגבי מעבר של מיניבוסים במקום אוטובוסים בתוך היישובים ולא שמעתי התייחסות. אולי נשמע התייחסות גם לזה, זה חשוב, בעניין המיניבוסים – כאשר באים ומבקשים, אומרים, אוטובוס לא עובר כאן, אז הנה הפתרון.

העניין עם המיניבוסים הוא רק שירות זמני, אני אסביר למה, כי בסוף אנחנו רוצים לייצר ביקושים, רוצים שהשתמשו, ומיניבוסים מוגבל בכמות האנשים שהוא יכול לקחת.

אין מה לעשות, אז יהיו הרבה מיניבוסים, כי יש מקומות שבהם האוטובוס לא יעבור.

אין לנו בעיה. אנחנו בהרבה מקומות מפעילים גם מיניבוסים. זאת אומרת, יושב פה ציון פת, מנכ"ל קווים, הם מפעילים את אשכול חדרה נתניה, הוא יספר לך. יש הרבה יישובים בוואדי ערה שכולם מופעלים במיניבוסים, אין לנו איזה קיבעון בעניין הזה - איפה שאפשר לנסוע ואפשר להתנהל.

עוד מרכיב נוסף, חשוב גם לפנות פה לראשי רשויות, אם חלק מהם נמצאים או כקריאה. אנחנו גם צריכים תשתיות להפעלת תחבורה ציבורית, בסוף, אם יש לנו תחנת קצה ביישוב, אז קל לי לתכנן נכון את הקו - במקום שהאוטובוס יסיים והצטרך ללכת למרחק רחוק יותר – גם לחסוך כסף בעלויות שיוכל להיות מופנה לטובת נסיעות נוספות, אז גם אם ראשי רשויות יעמידו לנו תשתיות ראויות – חניונים, תחנות קצה, זה מאוד חשוב. אנחנו לא זוכים עדיין, שיתוף הפעולה הוא כרגע במקום של טוב, בואו נכניס תחבורה. אבל צריך שיתוף פעולה רחב יותר, משולב יותר, שגם יאפשר לנו לנהל את התחבורה הציבורית. וככל שנוכל לנהל אותה יותר טוב, ככה נוכל להגדיל אותה, לשדרג אותה, ולהוסיף עוד קווים יעדים נוספים.

אין לנו בעיה עם מיניבוסים, אין לנו בעיה עם שום דבר. אנחנו מוכנים ללכת לכל אמצעי שייתן מענה.

אתה מצפה שהרשויות יכינו?

לא, אנחנו מוכנים לתקצב גם את זה. מה שהיינו רוצים - שהרשויות יעזרו בכל מה שקשור לאיתור השטח ולטיפול שוטף בכל הנושא הסטטוטורי והתב"עי, כי אני לא יכול לעבוד במקום הרשות. אני לא יכול להגיש תכנית במקום הרשות, אני לא יכול לקדם אותה. חשוב שהרשות תהיה בשיתוף פעולה אתנו. אנחנו נעמיד את התקציבים, אבל הרשות צריכה לשתף פעולה בשביל שזה יקרה.

ראש מועצה מקומית כאבול.

כאבול היום מונה כ-15 אלף תושבים כמעט. את התוכניות של כאבול כמעט מהתחלתה עד סוף הכפר, התחלה ממזרחה, כשלוש קילומטר כמעט, האוטובוס מגיע עד לשליש הראשון של הכפר. זה אומר ששני שליש מהכפר מנותק מהתחבורה הציבורית. גם הקשישים אשר אני רואה אותם כל יום עוברים מהצד המזרחי, לצד המערבי, התחלת הכפר, זה מאוד קשה שיעברו. לכן, את האמת, אנחנו התחלנו בקו התחבורה הציבורית בכאבול מלפני שנה וחצי.

אמנם הכביש היום מצוין, אבל אנחנו תקועים בעמודי חשמל אשר זה חסם שאי אפשר לטפל בו למרות שהתחבורה הציבורית או משרד התחבורה מימן העברת עמודי חשמל, עד עצם היום הזה, למרות העקביות שלנו, עמודי החשמל עדיין תקועים בקו התחבורה הציבורית. לכן עד עצם היום הזה אין אוטובוסים שיכולים לעשות את העבודה שלהם משאר התושבים.

אני מקווה שהעניין הזה יטופל בצורה הטובה ביותר. אמנם גם התשתיות של הכפר בתוך הכפר אנחנו גם באותו מצב, מצב מאוד קשה, ולכן, אנחנו גם פונים למשרד התחבורה, שגם כבישים פנימיים שירופדו ויהיו ראויים לאוטובוסים בצורה הטובה ביותר. תודה רבה.

תודה לך, אדוני, ראש המועצה, רק משפט בהקשר זה.

אנחנו בהמשך לישיבה הזו נוציא פנייה מסודרת לכל הרשויות המקומיות באוכלוסייה הערבית, דרך הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות. אנחנו נבקש מכל רשות לשלוח אלינו מהם הצרכים, או מהם הפערים שברשות מרגישים בעניין של תחבורה ציבורית. באמת, אתם בתור ראשי רשויות, אתם מכירים את המצב הכי טוב, אנחנו לא נמצאים כמוכם בשטח ואנחנו לא מכירים את המצב טוב כמוכם.

מהם הפערים הקיימים? איפה נמצאים החסמים, ומה אתם מציעים שכדאי לעשות? אנחנו כמובן נעביר את הדברים למשרד התחבורה כדי לייעל את הדיאלוג בנושא הזה. כמובן, הצד השני של המטבע, כמו שאמר מר גנון קודם, גם הרשות המקומית צריכה לשתף פעולה. זאת אומרת, העזרה שלה בנושאים של תחנות קצה וסידורים שיאפשרו לתחבורה הציבורית להתקיים, כי התחבורה הציבורית לא נמצאת בשמים, היא צריכה לחיות על האדמה – מאוד חשובים. זאת אומרת, רשות מקומית שהגישה שלה תהיה של שיתוף פעולה, תוכל באמת לקדם פתרונות הרבה יותר מהר.

אני מקבוצת "אפיפי" – אנחנו מפעילים תחבורה ציבורית כמעט לכל צפון הארץ, וברוב הכפרים הערביים. אנחנו היום, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות שראשי הרשויות כאן. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד התחבורה. הבעיה שלנו במגזר היא התשתיות - אין לנו תחנות הקצה, אין לנו ציר הראשי. כשאתה מגיע לציר הראשי, כל החנויות משני הצדדים מפריעים לתנועת האוטובוסים, שמי שרוצה לקנות גלידה, הוא חוסם לך את כל המסלול ואת כל הציר של האוטובוסים.

חניוני לילה – בכלל אין לנו חניוני לילה. אתן לכם דוגמה קלאסית – העיר שפרעם, 45 אלף תושבים. שירות עירוני מעולה, שירות בינעירוני ואזורי מצוין. עד היום שלוש שנים, אנחנו לא מצליחים לאתר חניית לילה לאוטובוסים, האוטובוסים חונים בכל מיני מקומות.

כאן אני רוצה שראשי הרשויות, העיריות, יעזרו לנו דווקא בתשתיות האלה. זו בעיה להשאיר את האוטובוסים, במיוחד במצב הביטחוני הקיים. כל אחד מחנה את האוטובוס איפה שהוא רוצה – זה סכנה. אני חושב שגם משרד התחבורה, וגם כאן הכנסת תקצוב תשתיות למגזר הערבי.

תודה, אדוני. אני אשמח לקבל מכם נייר מסודר בנושא הזה של התשתיות, עם דוגמאות ספציפיות, כמו הדוגמה שאדוני הביא לנו לגבי שפרעם.

ארם, עראבה, סכנין, כאבול, מזרע.

אני מארגון "15 דקות" – ארגון צרכני תחבורה ציבורית.

אני חושב שאין מחלוקת בחדר על החשיבות והצורך וגם על המאמצים והתקציבים שמוקצים לנושא, אבל אנחנו כרגע, לדעתי, בבעיה בנושא ה"איך" ו"מתי".

נקודה מרכזית שעלתה ככה בקצרה על ידי ראש עיריית תמרה, שלדעתי, נקודת מפתח. בעצם עכשיו יוצאים לתכנית אב לכל היישובים הערביים, לתכנון של קווי תחבורה ציבורית, בלי שלאף אחד באמת יש מושג מהם הצרכים שעולים מהשטח, למעט מה שהרשויות המקומיות שהעבירו, או לא העבירו את הפידבק שלהם. זה משהו, אגב, זאת מחלה כרונית במשרד התחבורה שיוצאים לתכנון של קווים ללא סקר צרכים ששואל את האנשים מאיפה, ולאן הם צריכים להגיע.

אנחנו גם לא רוצים להיות במקום שאנחנו מתחילים להפעיל קווי תחבורה ציבורית שזמני הנסיעה שלהם ארוכים מדיי, שלא משרתים נכון את הציבור, שלא מגיעים ליעדים הנכונים, ולדעתנו זה קריטי, שחלק מתכנית האב יהיה תקציב שיוכל להיות או לסקר כולל שמשרד התחבורה ירכז, או לסקרים ברשויות מקומיות שיבחרו לעשות את זה, כדי שבאמת יהיה איזשהו מושג לאן הולכים. אנחנו לא צריכים לחכות שנתיים לספירות נוסעים - דרור גנון.

אנחנו יכולים להתחיל לצאת לכמה חודשים קצרים של סקר, זה לא משהו מאוד מסובך, זה לא תורה מסיני – זה דבר ראשון.

נקודה שנייה, השאלה היא איך מודדים את ההצלחה. בעצם, לצערי, אנחנו נמצאים בדינמיקה כזאת שכל רשות מקומית שתביע את הדרישה שלה, או כל גוף כזה או אחר, אנחנו, התאחדות הסטודנטים, אז בסדר, ישקלו את הבקשה, יענו לה, אבל אין איזשהו קריטריון שאומר, ליישוב מגודל מסוים כמה תחבורה ציבורית צריכה להיות. מה בעצם הקריטריונים כדי שיהיה שירות בסיסי ביישוב כלשהו. ואם לא עושים את המדדים האלה ואת הקריטריונים האלה, אז בעצם מה שיקרה זה שיהיו יישובים שיקבלו יותר, יישובים שיקבלו פחות, ויישובים שלא יקבלו כלום כי הם נזכרו מאוחר מדיי.

צריך לעשות פה סדר, לעשות עבודה מקצועית זה לא מסובך. החשיבות פה של הסקרים היא גם מכיוון שמי שעוסק בפרויקט אינו תושב אחד היישובים הערבים, ולא בהכרח בא מקרב האוכלוסייה הזאת, ולכן, כן צריך לשמוע את הציבור, וזה משהו שהוא צריך להיות בסיסי ומוטמע בנושא הזה.

בינתיים אין שום סיבה שפרויקט השילוט לא ייצא לפועל. אין שום סיבה שהציבור שכבר מקבל איזשהו שיפור, איזשהו שירות לא יוכל ליהנות מהמידע לגביו. אני לא מצליח להבין למה זה קורה. בקשה שלנו, גם מפניות שעולות אצלנו, זה הנושא של חיבור לאזורי תעסוקה, אפרופו הנתונים שעלו בדוח מרכז המחקר והמידע, זו צריכה להיות איזושהי נקודת הסתכלות מרכזית. זה לא מספיק להוציא קו מאיזושהי נקודה ביישוב, לאיזשהו מרכז של יישוב אחר, צריך להסתכל על נושא התעסוקה כנושא מרכזי. בשביל זה צריך מאמץ מיוחד שאנחנו כרגע לא מצליחים לראות אותו בתוך העשייה השוטפת.

תודה רבה.

עורכת הדין שדא עאמר, מהאגודה לזכויות האזרח. תודה לכם, ולך, על נייר העמדה שהבאתם אלינו.

אז כן, זה היבט חדש שעוד לא נזקף – עניין השילוט. ב-2010, לצד התקציבים שהוזכרו שהועברו לתחבורה ציבורית, הועבר גם תיקון מאוד חשוב לפקודת תעבורה, שכולל הנגשה לשונית של שירותי משרד התחבורה, שזה כולל גם שילוט בתחנות אוטובוסים, אפליקציה ומענה טלפוני.

אנחנו עדים ליישום של התיקון. האגודה לזכויות האזרח הייתה מול משרד התחבורה, כדי לדעת באיזה יישובים זה מוצב, וכמה זה מוצב. אז התשובה שקיבלנו שזה 5,000 תחנות אוטובוס, מתוך 30 אלף, ועוד 100 שלטים אלקטרוניים.

5,000 שלטים, אבל היו צריכים להיות ביוני 2015. יש משהו קסום בחודש יוני, אבל כל פעם זה משתנה.

אבל זה כל פעם קופץ שנה. עכשיו קיבלנו עדכון שזה יולי 2016, אני מקווה שעד אז זה יושלם, אבל מה יושלם עד אז? האם גם המענה הטלפוני והאפליקציות אן כל תחנות האוטובוס? גם אין לנו מידע באיזה תחנות אוטובוס זה יוצב – האוכלוסייה הערבית לא מרוכזת במקום גיאוגרפי אחד, זה מהצפון עד הדרום. אז איפה זה מוצב, באיזה יישובים. למשל היום היה עדכון ברשתות החברתיות על שלטים אלקטרוניים שהוצבו בחיפה. חיפה, עיר מעורבת עם אחוז מאוד גבוה של תושבים ערבים שאין בה שילוט בערבית – אז מה קורה עם השלטים האלקטרוניים? האם רק 100 מתוך כמה? אנחנו אין לנו מידע גם מתוך כמה. האם זה יעמוד רק על 5,000 מתוך 30 אלף שאנחנו חושבים שזה מזערי.

השילוט מאוד חשוב. חתכים מאוד נרחבים מהאוכלוסייה משתמשים בתחבורה ציבורית, גם סטודנטים, גם אנשים מבוגרים שגם נוסעים לתעסוקה, גם לאוניברסיטאות, גם תלמידי בית ספר. אז לעלות על קווי אוטובוסים, גם אלה שקיימים בלי שתהיה שלט שמסביר לאן זה נוסע, ומאיפה זה מגיע ומתי זה מגיע בשפה שלך, זה מקשה על השימוש שזה צורך מאוד חיוני בתחבורה ציבורית.

אנחנו נרצה לדעת איפה זה עומד, מתי זה יושלם, מה הדד-ליין, תאריך היעד של התכנית. והשאלה המכרעת באמת מהי הפריסה הגיאוגרפית של השילוט בערבית.

תודה.

מר גנון, יש לך תשובות, או שתרצה להעביר לנו בכתב?

אני יכול להגיד באופן כללי, ואם תרצה אני אוכל לפרט בהמשך.

כל העניין הזה של הערבית זה לא נגמר בזה שמשלטים שלט, זה להפוך את כל המערכות שיידעו לדבר בערבית, זה אומר שכל הגיאוגרפיה, כל שמות רחובות ויישובים על פי המערכות הגיאוגרפיות שקיימות, כל הנושא של תרגום של כל רישיונות הקווים, של כל המשמעויות של זה. מיפוי של אותן תשתיות בצורה מדויקת מול המערכות שקיימות היום, תרגום, תחזוקה, אחר כך הנפקה לקח זמן, פשוט לקח זמן מכל מיני סיבות, אני לא רוצה להיכנס לזה כרגע. כרגע אנחנו נמצאים במקום טוב, אנחנו כבר מיפינו כמעט את כל התחנות. אני מאמין שעד חודש אפריל נסיים את הכול.

התרגום נמצא בשלבים מתקדמים. אנחנו בתחילת יולי, יוני, סוף יוני, תחילת יולי כבר נתחיל להתקין את הפרטים. הכוונה היא להתקין אותם בכל ארץ. יש גם יישובים ערבים שהיום יש שלטים שהם רק בערבית, זאת אומרת, לא בעברית אפילו. מותקנים היום תחנות - לתקן את חברתי - במדינת ישראל יש 23 אלף תחנות.

יש כמובן אחוז מסוים לתחבורה ולכל אחת יש יותר תחנות.

זה לא משנה, זה המידע שיש כי אנחנו מנחים עכשיו. מי שיעשה את העבודה בפועל זה לא המשרד.

אולי במסגרת ההרחבה יש עוד 7,000 תחנות חדשות.

מבחינתי, לבוא לכאן ולהצהיר על 80 אלף תחנות.

אני אשמח לקבל.

עורכת הדין עאמר שאלה שורה ארוכה של שאלות מאוד ממוקדות, אני אשמח לקבל מכם בכתב תשובה מסודרת, במיוחד בשאלת לוחות הזמנים, והפריסה מיקומים וכו'.

מר עבד כנעאני, עמותת "סיכוי", וזו ההזדמנות, אדוני, להודות לך ולכם על העבודה הרבה שאתם עושים בנושא התחבורה הציבורית.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, אנחנו מלווים את הנושא של התחבורה הציבורית במשך שנים, ואני חייב להגיד שבתקופה האחרונה אכן רואים שינוי לטובה, כמו שראשי הרשויות גם דיברו על זה. אבל מה לעשות, מדובר בפערים של עשרות שנים שאי אפשר לסגור בשנה או בשנתיים. אבל בכל זאת, אנחנו חושבים שיש צורך במאמץ הרבה יותר גדול, ואני לא אחזור על הדברים שנאמרו כאן עד עכשיו.

אנחנו ראינו את ההחלטות המבורכות גם 2365 מדצמבר 2014, וגם ההחלטה האחרונה של הממשלה 922 מדצמבר האחרון. דובר על סכומים יחסית לעבר, לא יחסית לצורך, גדולים מאוד. השאלה אם יש תכניות מפורטות שאנחנו יכולים לקבל כדי לראות בוודאות שהתכניות האלה יועברו לכל הרשויות. אני אחזור - מה הקריטריונים עוד פעם לגבי העברת הכספים האלה לרשויות? האם עוד פעם רק הרשויות שיצעקו יותר גבוה ויהיו יותר חזקות הן שיקבלו או לא?

אני רוצה לחדד ולהבין בצורה הטובה ביותר. בשנה שעברה היה צעד מאוד חשוב מצד המשרד לגבי הקורס של ממונה תחבורה ציבורית ביישובים, אבל הייתה בעיה שלא היה מימון לתקן בתוך הרשויות.

עכשיו הצהרתם שכן. לא, זה לא כל רשות, אז יש קריטריונים גם לזה, אי אפשר לרשויות מאוד קטנות, למשל, להעמיד תקן שלם, אבל אפשר לסדר מצב שבו מספר רשויות יפנו ביחד והשתמשו באותו תקן, התקן יישב באחת הרשויות שהיא תקבל תקציב, אבל הוא יפעל במספר רשויות נוספות.

כל הרעיון זה התקשורת הישירה עם המשרד בכל מה שקשור להפעלה השוטפת של התחבורה הציבורית, זה תקשורת ישירה עם המפעיל בשביל לקדם את התהליכים. זה גם מרכיב ונדבך חשוב בכל האיזון החוזר של התכנית. בסופו של דבר, ברגע שיש שימוש, יש איזון חוזר, והאיזון החוזר הזה חשוב להתקבל מהשטח. אנחנו למדנו שבסופו של דבר מי שיכול לייצג את עצמו הכי טוב זה הנוסע. יכולים לדבר הרבה אחרים וזה בסדר, אבל הנוסע יודע לאן הוא רוצה לנסוע. כשיהיה לו תקשורת ישירה ונוכל למפות את זה בצורה נכונה, נוכל להגיב מהר.

על כמה תקנים אנחנו מדברים?

יש לנו תקציב, אנחנו עכשיו עובדים על זה. אנחנו פנינו לרשויות בבדיקה ראשונית מי רוצה ומי מעוניין להשתתף בתהליך הזה. בשלב הזה לא קיבלנו הרבה מענה מהרבה רשויות, מעט מאוד. אנחנו נצא בסבב נוסף, אנחנו נפנה שוב.

אפשר להעביר שוב.

נעביר. אולי נעשה כנס, נזמין את ראשי הרשויות. נציג את התכנית - אפשר לעשות איזה התכנסות כזאת עם ראשי הערים, ולעבוד אתכם ישירות, בסופו של יום זה בשבילכם.

אני חושב שזה רעיון מצוין, אנחנו ננסה לקיים כנס בשיתוף פעולה עם הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות. נזמין את כל ראשי הרשויות, אתם עם הדרגים המקצועיים של משרד התחבורה, ארגונים. אני חושב שזה ייצר דיאלוג ברמה יותר טובה ועניינית.

אדוני היושב ראש, בהמשך לזה, אני חושב שזה גם אולי חוסך מהמשרד עצמו, גם מהמנכ"ל, גם מהשר לבוא ולהיפגש עם ראשי רשויות כי אנחנו באים אליו בדרך עם יישוב אחד, שני יישובים.

ישבנו כאן לפני מספר ימים - טייבה ועראבה.

הם יעשו את הכנס הגדול, יזמינו את כל הרשויות, יציגו את התכנית, ויגידו מהם הקריטריונים, ומה הם מתכוונים לעשות במסגרת תכנית החומש, כי אני הבנתי שעד 40% זה הולך לתחבורה ציבורית.

לפחות 40%.

חשוב מאוד שראשי הרשויות יידעו במה מדובר.

אני לא אחזור על מה שאמרו, אבל אני מוסיף דבר אחד. יש הרבה סטודנטים מכל מיני יישובים שהם לומדים באוניברסיטאות שהם גרים באזור כל השבוע והם צריכים את התחבורה הציבורית שלהם במוצאי שבת וביום חמישי בסוף ימי הלימודים. אני חושב שאפשר לעשות אוטובוסים כאלה כאשכולות. אני יכול לבוא ולהגיד, טייבה, טירה וקלנסואה, יכולים לצאת אוטובוסים גם לחיפה, גם לבאר שבע, גם לירושלים, ובוואדי ערה, וכל מיני אשכולות. אני חושב שצריך לדאוג גם בשעה מסוימת במוצאי שבת, וגם בשעה מסוימת בימי חמישי בסוף ימי הלימודים.

אני אגיד יותר מזה. אנחנו העברנו נתונים מאוד מפורטים למשרד התחבורה של מספר הסטודנטים הערבים לפי יישובים במוסדות השכלה גבוהה. כלומר, יש מספרים לפי תואר ראשון, שני, מכללות, אוניברסיטאות. כמובן שהמצוקה היא יותר גבוהה במכללות, אבל יש נתונים מפורטים מאוד של מספר הסטודנטים הערבים. גם עוד בעיה מאוד רצינית, שסטודנטים היום מקבלים הטבות בתחבורה ציבורית, וסטודנטים ערבים שאין להם – הנגישות הפיזית כמעט ולא קיימת, לא יכולים לממן נסיעות כאלה.

אני אמשיך. אני חושב שזה אחד הדברים שצריכים לפתור אותם. אני חושב שגם תוך פרק זמן סביר אפשר להגיע, כי המיפוי שלהם הוא מוגדר וידוע.

בנוסף, העניין של התשתיות עצמן דיברו עליהן בתוך היישובים. אבל אני אומר, יש מקומות שצריכים להיות קווים קבועים. בערים גדולות, נניח, טייבה, אני לא רואה שיש לי קו פנימי שהוא עובד, אני תושב טייבה, אין קו פנימי. הקו שעובר ברחוב העוקף בטייבה הוא רק כדי לצאת מטייבה, אבל בתוך טייבה עצמה, אין לי קווים וטייבה היא מעל 40 אלף תושבים. זו דוגמה, וגם הגיע לאוזניי שהמטרופולין בטירה פנו ואמרו שהם כבר מסיימים את ההתקשרות שלהם שם וצריך גם אותה להאריך, כי גם בטירה נהנו מהקווים האלה שמדברים על הפסקתם.

אני מסיים בזה שהתחבורה הציבורית היא לא תיחשב מהפן העסקי כי היא לא רווחית בשלב הראשון, אז ידוע שהיא צריכה להיות מסובסדת. השיקול אסור שיהיה שיקול אם הקו הזה רווחי או לא רווחי, כי זה ברור שהוא לא רווחי בשלב הראשון לפחות.

צריך לייצר ביקושים מכיוון שאנשים לא רגילים בכלל לחשוב שיש אופציה כזו של תחבורה.

לא, בתקופה הראשונית הם לא היו ריווחים. אבל בהמשך, אני חושב שנגיע למצב שמבטלים גם את הסובסידיה כי אנשים התרגלו לזה.

לא, אין בעיה של סובסידיה, רק בוא נשים דברים.

היום סיכוני הביקוש לא חלים על המפעילים. המפעילים מתוקצבים ופועלים על פי עלות לקילומטר, כך שכל סיכוני ביקוש נופלים על המדינה, ואנחנו מודעים לעניין הזה שהכנסת והטמעת שירות לוקח זמן, וצריך לבנות אותו, ולכן אנחנו לא מפסיקים שירות מהר, אין את הבעיה הזאת.

תודה.

חבר הכנסת, ד"ר יוסף ג'בארין.

תודה לכבוד היושב ראש על הקיום של הדיון החשוב הזה. אני חושב שהנוכחות של הארגונים, אולי המובילים בחברה הערבית שעוסקים בנושאים הללו, וגם ראשי הרשויות, מסמלת באמת למשרד התחבורה עד כמה הנושא היה חשוב לנו, והוא נושא מרכזי. כל פעם שאני נוגע בו, אני מקבל תגובות חיוביות על הצורך לקדם את הנושא הזה. אמרנו שאנחנו גם מקדמים סיור באום-אל-פחם, נראה לי לפי מה ששמעתי מתמרה, פאסוטה ואחרים, יש צורך אולי גם בסיורים בכל אחד מהיישובים הללו, אז זו ההזדמנות שלכם להזמין את היושב ראש לארגן סיור כזה.

קודם כל לא התייחסת לעניין הרכבת, אז אני אשמח אם תוכל להגיד כמה מלים, כי זה עדיין במסגרת משרד התחבורה.

זה במסגרת משרד התחבורה, אני לא הנציג של הרכבת.

אבל תוכל לרשום כמה הערות, כי אנחנו לא רוצים להגיע למצב שהרכבת תחריף את האפליה, את ההדרה. אני מקווה שמלכתחילה נוכל באמת לקדם את הנושאים, ולא נצטרך עוד 10 שנים לקיים ישיבה למה הרכבת התעלמה מהצרכים התחבורתיים של היישובים הערבים.

רק להוסיף לעניין הזה. אני מציע לכבוד היושב ראש. היום יש יושב ראש לדירקטוריון שהוא אדם מוכשר, קוראים לו יש חוסאם בשארה, אפשר להזמין אותו לפה לוועדה ולקיים דיון.

לקיים דיון על הרכבת בכלל, גם ביישובים הערבים.

אני מודע לזה שבשנים האחרונות יש מגמת שיפור, ועם הבטחה היום של 40% מהתקציבים. אבל אין ספק, אני חושב שכולם יסכימו עד כמה הפער ההיסטורי הוא עצום. לכן גם כשאנחנו מדברים על 125 מיליון שקל, שאני מקווה שאכן הם יושקעו השנה, עדיין אתם רואים את הפערים.

אני שמעתי את השר כץ עונה לחברים מהמחנה הציוני שהעלו שאילתה בנושא, למה התחבורה הציבורית כל כך מפגרת בחברה הערבית? אז הוא אמר להם, תשמעו, מפא"י ומפלגת העבודה לא יכולים להלין על הנושא הזה, ואני, אני כאילו השר, מנסה לתקן את העיוותים הללו.

אבל אם זה אומר משהו, זה אומר שבהחלט צריך השקעה מאסיבית, תרשה לי להגיד שלא עושים טובה עם היישובים הערבים, זה באמת פיצוי על העוול.

תוסיף לזה את הנחיצות של התחבורה הציבורית בגלל כמה מאפיינים עיקריים של היישובים הערבים - שמעת אותי אולי בהקשר אחר מדבר על זה. מצב סוציו-אקונומי נמוך, העדר מקומות תעסוקה, העדר שירותים ממשלתיים. כפי שאתם יודעים, רק להוציא רישיון רכב צריך לבזבז יום שלם ולנסוע בחיפה, ובהעדר תחבורה ציבורית זה באמת יום שלם. העדר בתי חולים, שירותי רפואה, העדר שירותים של הביטוח הלאומי. כל הנסיבות הללו יחד רק מובילים למסקנה בעד חשיבות התחבורה הציבורית ביישובים הערביים. דיברה גם דיראן על ההשכלה הגבוהה, והצורך שם שגם הוא כשלעצמו מצריך חשיבה איך מקדמים השכלה גבוהה.

מה שאני רוצה להגיד כאן. מדברים על תכנית לביטוח כלכלי, מדברים על הצורך לשפר את המצב הסוציו-אקונומי בחברה הערבית, אין ספק שתחבורה ציבורית היא מפתח לכך. בלי שתהיה תחבורה ציבורית נאותה, אי אפשר להגיע ליעדים שאנחנו מדברים עליהם. גם כשמדברים על יעד של השכלה הגבוהה בתכנית הכלכלית של 17%, פשוט אי אפשר להגיע לזה אם לא מתאימים את התשתיות הללו.

אם אני אתן לך את הדוגמה של אום-אל-פחם, ואני מניח שאולי תתלווה לנו בסיור. מאז שנכנסתי לכנסת, אנשים אומרים לי, לא ייתכן, יישוב של יותר עם 50 אלף עם שני קווים. אז יש הבטחה לעוד, אני מקווה שיחד אתכם נוכל גם לקדם את זה שבאמת יקרה מהר.

סוגיית השפה הערבית – אני חושב שהיא סוגיה שמצריכה אולי עוד קצת השקעה. הייתי כל כך מאושר לפני כמה שבועות כשראיתי שנזרין בנצרת הוסיפו את השפה הערבית, אחרי תקופה ארוכה שזה לא היה. לפני חודש, כן, לא רק נזרין. האמת היא לקח קצת זמן, אבל זה נעשה, ולכן זה אפשרי וזה ריגש אותי. צריך באמת שכל תכנית של משרד התחבורה כיום צריכה לתקצב מלכתחילה את סוגיית השימוש בשפה הערבית, ולא נהיה במצב שקודם כל כי הם נותנים את השרות בעברית, ורק אחר כך מתחילים לחשוב לערבית, ואז אומרים אין תקציב צריך השקעה.

לדעתי, אם מלכתחילה היו מכניסים את זה, זה היה חוסך את העניין הזה.

שוב, אני מושיט יד לעזרה הזאת. אני חושב שמה שהציע דב, יושב ראש הוועדה, גם בהקשר של אם כל יישוב ערבי יגישו מסמך קצר על הצרכים של אותו יישוב, ואז אולי אחר כך אפשר לקיים שולחן עגול, או כנס, זה יהיה רעיון מצוין ואפשר גם להעמיק עוד יותר בנושאים הללו. תודה.

תודה.

הגברת איה בן עמוס, מ"קרן אברהם", הזדמנות להודות לכם על העבודה שלכם עוד לפני שנים בנושא הזה, לפני חמש או שש שנים.

כן, המחקר בעצם היה ב-2012, אבל רציתי להתייחס בעניין של מיפוי הצרכים שדרור דיבר על זה, שב-2016 הדבר הזה עתיד לקרות בהיקף יותר נרחב, על האוכלוסיות הספציפיות שזיהינו כבר במחקר הקודם שבהם צריך להתמקד במסגרת מיפוי צרכים בחברה הערבית.

אנחנו מדברים קודם כל על אוכלוסייה של הנשים שהוזכר פה על ידי הסקירה של מרכז המחקר והמידע, לגבי זה שרוב הנשים - - - בתחבורה ציבורית להגיע לעבודה, ולא נוהגות ברכב. בעצם, אנחנו רואים, וראינו את זה גם מהעבודה שלנו בתחום של תעסוקת נשים, שיש לעניין הזה של תחבורה ציבורית תרומה משמעותית לעניין של תעסוקה פוגענית בחברה הערבית כלפי נשים, מהסיבה שבעצם שנשים שרואות שייקח להן יותר מדי זמן להגיע, הן יבזבזו יותר מדי זמן כל יום באוטובוסים להגיע לאיזור התעשייה של העיר היהודית הקרובה, הן מעדיפות כבר לעבוד בתוך היישוב, על אף שהרבה פעמים מדובר בעבודה בתנאים שהם פחות משכר מינימום למשרות מלאות, ובעבודה שהיא לא עומדת בחוקי עבודה הבסיסיים של מדינת ישראל. אבל הייעוץ הזה נגזר בין היתר מהבעיה של התחבורה הציבורית, וזה משהו שהוא קריטי מהבחינה הזאת של תעסוקה פוגענית של נשים.

אז באמת קהל הנשים העובדות היא אוכלוסייה שחייבים להתמקד בה במיפוי צרכים. בנוסף, יש לנו את הקבוצה של בני נוער וצעירים, את הקבוצה של סטודנטים, ואת הקבוצה של אוכלוסייה מבוגרת של קשישים שצריכים הרבה פעמים גישה לשירותי בריאות, ביטוח לאומי ודברים מהסוג הזה. בנוסף, צריך לשים לב, וזה בהקשר גם של בני נוער, וגם בעצם באופן כללי של תרבות בילוי ופנאי, שצריך לשים גם לחיבור בתחבורה הציבורית של הערים הערביות בינן לבין עצמן. זאת אומרת, יש הרבה מאוד דגש על חיבור כל עיר למרכזי התעסוקה וההשכלה הקרובים אליה ביישובים היהודים הגדולים, אבל גם חיבור הערים הערביות בינן לבין עצמן בתחבורה ציבורית הוא דבר חשוב.

מעבר לזה, אני חושבת שהעניין של הקשר מול הרשויות המקומיות הוא עניין שעלה באמת גם במחקר הקודם, אנחנו רואים אותו פה גם היום בדברים שעולים משני הכיוונים – גם ראשי הרשויות לא תמיד יודעים איך לגשת ואיך לקבל את מה שהם צריכים ממשרד התחבורה. גם משרד התחבורה לא תמיד מקבל את מה שהוא צריך מהרשויות המקומיות.

זאת נקודה שיש חשיבות אדירה לטייב אותה ולייעל אותה והכיוון הזה של לעשות איזשהו כינוס, ושראשי הרשויות יגישו ניירות מסודרים, ושבאמת לוועדה פה יהיה תפקיד מרכזי בלייצר את החיבורים האלה בצורה מיטבית, הוא כיוון חשוב וטוב, ואנחנו מברכים עליו, ונשמח לקחת בו חלק.

תודה רבה.

ברכות על מפעל החיים. זה רק התחלת מפעל החיים, אבל חשוב לציין גם את התחלת מפעל החיים.

נכון, תודה רבה.

סליחה. אנחנו נשחרר את דרור גנון להלווייתו של אביו של עוזי יצחקי, מנכ"ל משרד התחבורה. אנא, תמסור לעוזי את השתתפותנו בצערו. הוא רצה להשתתף אתנו בישיבה, ואנחנו מעריכים את זה מאוד ומשתתפים בצערו.

אני סמנכ"ל עמותת "ידיד", ברשותכם, אני רוצה להתייחס במיוחד לעיר רהט ולפזורה.

אני אמרתי קודם משפט קצר על בעיית התחבורה הציבורית לאזור התעשייה, בעיקר החדש, אבל זו לא רק הבעיה. במהלך השנה האחרונה, החל מחודש אפריל 2015, הועברו לממונה מחוז הדרום במשרד התחבורה שלושה מכתבים, גם מהרשות המקומית, וגם מאתנו עם בעיות שנוגעות לתחבורה הציבורית ברהט. צריך לזכור שהתחבורה הציבורית ברהט חדשה יחסית, עד לפני שש שנים, או שבע שנים היא לא הייתה קיימת. מכרזים שמשרד התחבורה הוציא, לא הצליחו לצאת לפועל, ורק בעבודה של פעילים אזרחיים בעיר, שהיה לי הכבוד והעונג לעבוד יחד איתם, הביאה בסופו של דבר לתחבורה ציבורית.

זו תחבורה ציבורית עם הרבה מאוד קשיים. אתה דיברת על להחליף אוטובוסים עם מיניבוסים בנושא של רחובות צרים וכדומה, הבעיה קיימת גם אדוני ברהט. ברהט יש גם פטנט חדש שמתקיים שם, או לא חדש, של במפרים גבוהים במיוחד, וכשיש במפרים גבוהים במיוחד, אז האוטובוסים פשוט לא רוצים לנסוע כי חברת האוטובוסים מפחדת שזה יקרה נזק לאוטובוס. אז במקום לפתור את בעיית הבמפרים, פשוט מבטלים קווים.

בחודש אוגוסט השנה נערך סקר שהקיף למעלה מ-1,800 מתושבי רהט. סקר ששאל אותם שאלות גם לגבי הצרכים שלהם בעדכון קווים לבאר שבע, ומבאר שבע חזרה לעיר, או מרהט לכיוון צפון, וחזרה. התשובות לא התקבלו, הדרישות לא נענו עד היום על ידי משרד התחבורה, לצערי. יכול להיות שאנחנו ביוני נראה מהפכה ענקית. אבל אני יכול להגיד לך שעכשיו עברה כמעט שנה, ואנחנו לא רואים שום טיפול בשטח.

אנחנו עדים לתחזוקה רעה מאוד של תחנות האוטובוס. יש ויכוח גדול מאוד בין הרשות המקומית שאנחנו יודעים שהיא לא משופעת בתקציבים, לבין משרד התחבורה מי צריך לממן את שיפוץ ותיקון תחנות האוטובוס. איך אתה עושה מערכת הסברה כדי להביא לכך שהתחנות לא יושחתו, כי אנחנו לצערנו עדים לכך שהן מושחתות חדשות לבקרים. אבל יש רושם שניתנו פה המון הבטחות, ובפועל, כמי שעוקב אחרי הנושא הזה כמה שנים טובות, אנחנו לא רואים את השיפור הממשי בשטח.

מלה אחרונה לגבי השרות שרציתי לדבר עליו. יש טענות קשות מאוד בעיקר של נשים, ואזרחים קשישים, ותיקים ברהט, שהשירות הפרונטאלי שהם מקבלים מהנהגים בנסיעה הוא פוגעני. אנחנו הפנינו את הטענות האלה גם לחברת האוטובוסים עצמה, גם למשרד התחבורה.

מי זו החברה?

גלים. התשובה שקיבלנו - להד"ם. לשמחתנו, יש עדויות של הדברים האלה מתועדות, אבל זאת התשובה שקיבלנו. אני לא יודע מה משרד התחבורה רוצה לעשות, אבל מבחינתנו הדבר היפה הזה של יצירת תחבורה ציבורית בתוך רהט וממנה החוצה ופנימה, כרגע מאוד לוקה בחסר.

תודה.

חברים נוספים.

אני מנכ"ל "קווים".

אנחנו מפעילים תחבורה ציבורית במגזר הערבי, ובעיקר בשנים האחרונות בהיקף שלא מבוטל. יש אכן תנופה משמעותית וגידול משמעותי בכל מה שקשור בהפעלה של קווים במגזר. ביישובים הגדולים שבהם אנחנו מפעילים תחבורה ציבורית, אנחנו כן מפעילים קווים פנימיים באמצעות מיניבוסים, ועדיין התשתיות הקיימות לא מתאימות גם לנסיעה של מיניבוסים, בעיקר בכל מה שקשור לחסימת צירים לאותם במפרים, או פסי האטה שהוזכרו פה שמיניבוסים לא יכולים לעבור בהם, וזה כמובן פוגע רבות בשירות.

אני מחזק את הגישה שצריך להיות נציג או ממונה של רשות מקומית שיעסוק בתחבורה ציבורית. מניסיוני ביישובים אחרים, קיים מתאם מלא בין רמת שירות גבוהה בתחבורה הציבורית, לבין מינוי ממונה תחבורה ציבורית שעושה את עבודתו נאמנה. אם לקשר הזה נוסיף את המפעיל למשולש הזה, אני חושב שמשולש כזה כאשר הוא מתקיים, יש תחבורה ציבורית טובה, ודוגמאות טובות לכך אנחנו רואים במגזר החרדי.

במגזר החרדי בכל יישוב יש מישהו שעוסק באופן מלא בתחבורה הציבורית, והתוצאות שם הם ברורות וידועות.

הנושא האחרון שאני מבקש להעלות, זה הנושא של שעות עבודה ומנוחה, והפעם זה כאילו אבסורד. אנחנו נדרשים להפעיל בזמן האחרון הרבה יותר נסיעות בשבתות, והתחלנו כבר להפעיל בשבתות גם באום אל פחם וגם בפורדיס, וגם בבקה-ג'ת - אלא מהי? שחוק שעות עבודה ומנוחה בעצם לא מאפשר לנו להפעיל בעלי תפקידים שאינם ערבים בתחבורה הציבורית, וצריך למצוא לזה פתרון. בדרך כלל המצב הוא הפוך. פה אנחנו צריכים לשרת במגזר הערבי, לתת שירותים לתחבורה הציבורית. התחבורה הציבורית לא מוגדרת כתחבורה שיש לה איזה פטור בהיבט של שעות עבודה ומנוחה, אני לא מדבר על התקנות להפעלת תחבורה ציבורית בשבת. אם אני אזדקק ככל הנראה, ככל שכמות הנסיעות הולכת וגוברת, אני אזדקק גם לבעלי תפקידים ייעודיים, אנחנו מבקשים שיתקנו את החוק ויתנו לנו פטור לעבוד גם בשבתות.

לא צריך לתקן את החוק, צריך רק אישור של השר. בנושא הזה תעבירו אלינו פנייה בכתב, אנחנו נשמח לנסות לסייע.

תודה לכל המשתתפים בדיון. אני חושב היה דיון מאוד ממוקד וענייני.

בהמשך לדיון הזה אנחנו נוציא למשרד התחבורה מכתב עם שאלות מפורטות. לי יש כבר פחות או יותר את השאלות שאני רוצה לשאול, אבל כל אחד מכם מוזמן להוסיף עוד רעיונות. בשבוע הקרוב המכרז הזה פתוח. מי שרוצה להעביר אליי – "דב חנין, גימל, דוט קום" - שאלות למשרד התחבורה בכל ההיבטים שקשורים לתחבורה ציבורית באוכלוסייה הערבית, אנא נצלו את ההזדמנות, ואנחנו נוציא מכתב מרוכז עם שאלות כאלה.

אנחנו בימים הקרובים נוציא מכתב לראשי הרשויות המקומיות הערביות עם פנייה אליהם לכתוב לנו מהם הצרכים הספציפיים של היישוב. מה החסרים, מה החסמים, מה הקשיים, ומה הבעיות, ומה ההצעות שלהם. בהמשך לזה, אני בהחלט מקבל את ההצעה שהועלתה כאן מטעם משרד התחבורה, שאנחנו נקיים יחד עם הוועד הארצי של ראשי הרשויות, עם ועדת המשנה, עם משרד התחבורה, עם הארגונים, כנס שבו נפגיש את כל ראשי הרשויות לדיון ובדיקת האפשרויות להמשך קידום הנושא.

על הרבה מאוד דברים קיבלנו תשובות, ותשובות חלקיות במהלך הדיון, אז אני לא אחזור עליהן כרגע בסיכום. אני רק רוצה להדגיש את הנושא של ממונה תחבורה ציבורית ברשויות המקומיות, זה באמת כלי מאוד משמעותי, והניסיון מלמד שזה כלי מפתח. ישנה נכונות ברמה העקרונית של משרד התחבורה ללכת למהלך הזה, וצריך לוודא שהמהלך הזה קורה ומתבצע.

אנחנו בעוד כמה חודשים נקיים ישיבת מעקב של הוועדה, ונראה איך הדברים מתקדמים גם בנושאים של המידע, גם בנושאים של השירות, קווי ההשכלה, קווי התעסוקה, שירות בתוך היישובים. הפעלת קווים באמצעות מיניבוסים, קישוריות וחיבור לרכבת, וכל הנושאים האחרים שהוזכרו כאן בדיון.

אני מאוד מודה לכם. נתראה בהמשך הדרך.

אפשר לקבל העתק מהמכתב הזה שאנחנו אולי נהיה בקשר עם הרשויות, ונתרום להם מהניסיון והידע.

בהחלט, אנחנו נוציא גם למפעילים את ההעתק של המכתב.

תודה רבה לכולם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00.