הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 75

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, ז' באדר א התשע"ו (16 בפברואר 2016), שעה 10:00

מעקב אחר הנגשת מבחני נהיגה עיוניים לעולים דוברי אמהרית

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

קסניה סבטלובה

יוסי יונה

ליאור לווטה אבבה - יועץ ועוזר לשר אקוניס, משרד ראש הממשלה

חנן אהרון - מנהל אגף א' (רישוי ותפעול) וסגן מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה

אהרון אהרון - מנהל אגף א' ומנהל משרד הרישוי למחוז ירושלים והדרום, משרד התחבורה

דוד יאסו - מנהל אגף א' לקליטת עולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

מולוגטה מהרי - רכז של מוקד קליטה בירושלים ומפתח קהילתי בשכונת הקטמונים

נטע-לי ורבר מסנז'ניק - רכזת הפורום הציבורי של כפרי הנוער והפנימיות בישראל

דניאל רועה - סטודנט לעבודה סוציאלית, תואר שני, האוניברסיטה העברית

אלכסנדר ברסקי - סטודנט, האוניברסיטה העברית

שני כהן שכטר - סטודנטית לעבודה סוציאלית, תואר שני, אוניברסיטת תל אביב

אדנו סוסאי - סטודנט לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב

עדית ליברמן - סטודנטית, אוניברסיטת תל אביב

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

ר.ל., חבר המתרגמים

מעקב אחר הנגשת מבחני נהיגה עיוניים לעולים דוברי אמהרית

בוקר טוב לכולם, תודה שבאתם. אנחנו מתחילים את הדיון. נמצאים חבריי, חברי הכנסת, חברת הכנסת קסניה סבטלובה וחבר הכנסת פרופ' יוסי יונה. היום אנחנו דנים לפי דרישות ובקשות שהגיעו אלינו בנושא של מבחן לרישיון נהיגה.

כשקיבלתי פניות אז פניתי לשר התחבורה, השר ישראל כץ. מבין האנשים שפנו אלי, מי שבלט ודחף את הענין הוא אמיר ראדה, הוא מוסר היום שהוא לא יכול להגיע מסיבות אישיות, הוא לא יכול להגיע אז הוא מבקש להזכיר את החשיבות של הנושא, כמה שזה חשוב לקדם את העולים החדשים בנושא הזה ולכן, ספציפית, הוא פנה בנושא בעיקר בעניין יוצאי אתיופיה שמתקשים לעבור את המבחן, למרות שהמבחן תורגם לאמהרית. יש בעיה בתרגום, וכולם אומרים לי, כי התרגום לא נכון מבחינת השפה, לא תורגם טוב, אז כנראה, שאנשים שתרגמו אולי לא כל כך בקיאים בשפה האמהרית ולכן, הם תרגמו אותו כמו בעברית אז יש בעיה מבחינת התרגום.

בעיה נוספת חשובה ביותר היא שיש אנשים, חלק מן האנשים, שלא יודעים לקרוא ולכתוב אמהרית, ולכן, כשהם יושבים מול המחשב, כשהם צריכים לבחור את התשובה הנכונה, אז הם לא יכולים כי הם לא יכולים לקרוא את השפה, את האמהרית וגם לא להבין את השמע באמהרית. הם מבינים את זה בעל פה, לכן, הדרישה פה היא לפחות לאלה שלא קוראים אמהרית ועברית, שתינתן להם אופציה להיבחן בעל פה בעברית. אם יהיה באמהרית זה כמובן יהיה טוב ואם יהיה בוחן דובר אמהרית ועברית אז זה טוב אבל, גם אם הבוחן הוא רק דובר עברית אז לפחות תהיה להם אופציה. זה מה שהוא מציע כדי לפתור את הבעיה הזו.

השר ענה לי ואני רוצה לקרוא לכם מתוך מכתב התשובה שלו בנושא הזה "לקראת שנת העבודה 2016 מתכנן משרדנו להטמיע את הבחינה בשפה האמהרית גם במערכת השמע, בה מתבצע המבחן באמצעות אוזניות ומול מסך ידידותי". זה מה שהוא כתב אבל, בדבר הזה, כמו שאמרתי, יש בעיה. למי שקורא אמהרית זה יכול להיות פתרון אבל למי שלא יכול לקרוא ולכתוב אמהרית זה לא נותן לו פתרון. אז זה הנושא שאנחנו דנים ואנחנו נשמח לשמוע ממשרד התחבורה בנושא הזה. האם בשלב הזה אתם רוצים שאחרים יתייחסו או שנשמע קודם אתכם?

שיקולך. אדוני היושב ראש.

אז אתם יכולים להציג, אני מבין שיש מצגת. האם יש מישהו שרוצה לפני שמשרד התחבורה מתייחס, האם אתה רוצה להתייחס?

אני אשמח להתייחס. קוראים לי מולוגטה מהרי ואני עובד במוקד קליטה ומְפתח קהילתי בשכונת קטמונים. נפגשתי עם מר אהרון אהרון כדי לנסות לקדם את הנושא הזה, כי אני חי את השטח, אני פוגש את האנשים בשטח, הם חוזרים ואומרים שהם מתקשים לעשות את התיאוריה ובעצם התיאוריה, היא בניגוד לרצון לקחת את החיים שלהם, להוביל את החיים שלהם, אלה אנשים שעסוקים בהישרדות יומיומית ולא רכשו את השפה העברית על בוריה, זאת אומרת, שהם לא יודעים קרוא וכתוב, ורובם מאופיינים בזה שהם עלו מכפרים וגם לא יודעים קרוא וכתוב באמהרית. מה שמביא אותם לברירה יחידה, שזה לעשות את המבחן בעל פה.

נפגשתי עם אהרון אהרון והוא נתן לי דיסק שיש בו תיאוריה באמהרית, הבאתי להם את זה, יש לי קבוצה שמתנהלת בשכונת קטמונים, הם אומרים לי: תקשיב, האמהרית הזאת הרבה יותר קשה מן העברית שהצלחנו ללמוד. שאלתי אותם: למה? אמרו: זה לא אמהרית, זה לא מתורגם כמו שצריך – כמו שציינת ולכן, אנחנו מבקשים לחזור ולעשות את המבחן כמו שהיה. היה עד לא מזמן, עד לפני שנתיים בערך אם אני לא טועה שיכלו לעשות את זה בעל פה, ובאמת אנשים עברו את התיאוריה, ובאמת ידעו מה הם עושים. הם יודעים, הם פשוט לא מצליחים להביע את הידע שלהם בכתב ולכן, אני חוזר ומבקש, לחזור ולעשות את זה בעל פה, כי זה האמצעי היחיד שאתו הם יכולים להוציא את רישיון הנהיגה.

זה גם חלק מתעסוקה, זה גם פתרון לתעסוקה, כי יהיה להם את הרישיון לקחת את הילדים שלהם לגן, עם הרכב שירכשו, כדי לעשות את הפיזור הנכון ולהספיק להגיע למקומות העבודה, זאת אומרת, כמה פתרונות זה נותן. התיאוריה הזאת מגבילה אותם הן בתעסוקה והן בלקיחת אחריות על החיים שלהם, למרות שהם מסתגלים ועובדים משבע בבוקר עד צאת הנשמה ובאמת, אני מבקש ממשרד הרישוי, שיתן את ההנגשה הזאת.

גם מה שכתוב לא מונגש בעצם, לא מונגש עם התשובות, הוא לא מסודר לפי התשובה, א, ב, ג, ד, כי אם ג' היא התשובה הנכונה אז זה לא מסומן, אין לי אופציה כזאת. יש לפעמים שכל התשובות בתשובה א', כל התשובות הנכונות הן א'. הם לא מתורגלים, הם לא מצליחים לתרגל בצורה טובה כדי להתכונן גם באמהרית. זאת אומרת, עד שיימצא פתרון לדבר הזה שינגישו בינתיים, עד שימצאו את הפתרון ההולם, שיחזרו למה שהיה, זה מה שאני מבקש.

האם אפשר רק שאלה? באיזו שפה הם שולטים יותר טוב?

בעברית.

לא, בכתיבה. בכתיבה ובקריאה.

תראי, בשתיהן זה קלוקל, זה לא משהו, כי אין להם את היכולת לשבת וללמוד, כי הם עסוקים בהישרדות יומיומית.

איך זה יהיה עם תמרורים – ציינת תמרורי אזהרה, אז מה יהיה עם זה?

היא תגיד את זה, היא תסביר.

אני שואלת שאלה פרקטית, אדם שעושה את המבחן שבעל פה, האם הוא שולט בשפה העברית ביום, כדי לקרוא את תמרורי האזהרה על הדרך?

וורבלית כן, לדבר כן.

לא לדבר, לקרוא, כשאתה בדרך אתה צריך לקרוא את התמרורים.

היא מתכוונת לשאול, אחרי שהאדם קיבל את הרישיון, על פי המבחן באמהרית, האם הוא יהיה מסוגל, כשהוא נוהג, לקרוא את התמרורים בעברית.

אבל זה ויזואלי, רוב התמרורים הם לא לקריאה, הם ויזואלים.

אדוני היושב ראש, תמרורים באופן כללי הם יחסית הדבר הקל. מדוע? כי אתה רואה שזה בינלאומי, אין איזה מקום יחודי של ישראל לגבי תמרור כזה או אחר. נכון, יש פה מקום, נגיד, להאט אבל גם להאטה יש תמרור שבא עם - - - ולכן, אני תוהה, כאנשי משרד התחבורה, באשר למבחני התיאוריה, יש את החלק הזה של התמרורים שלטעמי הוא חייב להיות קל ביותר ונגיש, ויש את החלקים המילוליים שאדם צריך להביע, אני לא יודע אם זה עדיין נשאר בבחינות הללו, איזשהו ידע בסיסי בתחומים של נהיגה ראויה או הבנת המנוע, אני לא יודע אם זה עדיין נשאר שם אז לכן, אני מבקש את התייחסותכם בהמשך לגבי החלק הבינלאומי, ששם, לדעתי לא צריכה להיות בעיה, כי שם, אם יש בעיה אז זו בעיה של המנגיש ולא של המונגש, ויש את החלק האחר שהוא יותר מילולי, שאדם צריך להשיב על שאלות שדורשות ידע שצריך לעבד אותו קוגנטיבית.

אני רוצה גם להדגיש פה לפני שאתם מתייחסים, שזה באמת גם ענין של תעסוקה, כי גם חברות או אוטובוסים או משאיות, כדי להכשיר עולים, הן לוקחות את מי שיש לו רישיון נהיגה ולכן, זה מאוד חשוב שיהיה להם רישיון נהיגה, כדי שהם בכלל יוכלו. מבחינת תמרורים יש להם את העברית הבסיסית, זה רק שקשה להם לקרוא ולהבין את הדברים ובנוסף, לפי מה שאני מבין ואני רוצה שתתייחסו, הבעיה היא שיש ששה עשר תקנים וארבעה בוחנים בכל מחוז.

בוחנים למבחן בעל פה?

כן. של שמע.

האם קיים כרגע? האם קיים הנושא בכלל, האם במדינת ישראל קיים כרגע?

כרגע לפי מה ששואלים אותי ונשמע אותם - - -

האם באופן כללי קיימת האפשרות להיבחן בעל פה?

בהחלט.

אני פשוט לא מודעת לזה, אני שואלת כדי לדעת, אז למה לא לאשר?

דוד יאסו, האגף במשרד הקליטה.

בוקר טוב, קודם כל אני מברך על המפגש הזה ואתן קצת תמונת מצב כפי שאתה היושב ראש, התייחסת. למעלה מחמש עשרה שנה אחרונות, שנקלטו נהגי אוטובוס במדינת ישראל, זה התחיל בחברת "דן", תשעים אחוז עברו דרך המוקד, ממוקדי הקליטה שנמצאים במדינת ישראל, שהקמנו אותם בשיתוף ואז, המבחנים ברובם, ברובם, נעשו בתוך המוקד. הכינו אותם, זה היה במשרד התחבורה באשדוד, שהוא לקח עוד כמה, גם נהגי משאיות מעל 15 טון או עד 15 טון והם ראו בעצמם אנשים שאלה לא ידעו לקרוא ולכתוב בעברית, אז עשו להם את המבחן הזה בעל פה.

מזה השנתיים האחרונות יש זעקה בשטח, במוקדים, שהם אומרים: יש הרבה אנשים שהם רוצים להוציא את הרישיון, אפילו לא לאוטובוסים אלא רישיון ב', לפרייבט הרגיל, אבל לא יכולים לעשות את זה בכתב, כי משרד התחבורה שינה את החלטתו. אני חושב שמבחינת הדבר הזה יהיה מאד נכון להמשיך לעשות את זה כי זה גם מביא את הפרנסה.

הדבר השני, אתמול בדיוק ישבתי ליד אחת שעשתה את המבחן באמהרית. יושב הראש יתקן אותי אבל באחת השאלות – וזו אחת שלמדה והיא יודעת מה זה לקרוא אמהרית או לכתוב, בשאלה כתוב: מגיעים לגשר, זה גשר צר, צריכים לעבור, איך את עוברת ואז א, ב, ג, ד. בא' כתוב "גפה גפה", "גפה גפה" באמהרית, היא לא הבינה מה זה "גפה גפה" וזו אחת שיכולה ללמד אותי מה זה אמהרית. "גפה גפה", אנחנו קוראים את זה בשפת העם, כשהולכים לחמורים אז אחד דוחף את השני ואומר לו: תזוז טיפה, תזוז טיפה, זה נקרא "גפה, גפה" אבל בשפה אין דבר כזה והיא אומרת: אני גדלתי ואני לא מבינה מה זו המילה הזאת. תבינו, כפי שאמרת, היושב ראש, אני רק מחזק, שבתרגום, מי שתירגם את זה צריך להבין שיש את השפה של אדיס ויש את השפה של הכפר אז לכן, אני חושב, הדבר הזה שזה יהיה בכתב הוא לא כל כך יצליח לטעמי, לפי מה שאני רואה.

אני כן חושב שאפשר לעשות את זה בעל פה עם הדמיה או עם משהו שייראה, כמו שחבר הכנסת יונה אמר, והמילולי חייב להיות, הגיע הזמן, זה אחד הדברים שאומרים שבכל משרדי הממשלה יהיו דוברי שפה בכל תחום ותחום. אם במשרד הקליטה יש את האנשים אז במשרד התחבורה צריכים להיות, שאנשים יבואו וינגישו, ינגישו להם את זה, זו קליטת עלייה, אי אפשר לקלוט עלייה, שניה - - -

חיפשנו את ה"גפה גפה", אין "גפה גפה", הנה השאלה, הנה השאלה.

רגע, רגע, שניה, אני עשיתי את המבחן שלי בשנת 88'. תבין על מה אני מדבר.

הנה השאלה, לא כתוב "גפה גפה".

בתשובה, בתשובה תסתכל, זה מה שהיא אמרה. בתשובה, אולי "גבה, גבה", אני מצטט מה שהיא אמרה. ישבנו אתכם בדיוק לפני שנה אני מאמין, מה שונה?

פה אני לא רואה. איפה ה"גפה גפה"?

חבר'ה, אני לא עשיתי את המבחן הזה, אני מצטט אותה, לכן אני אמרתי, "גפה גפה" זה משהו אחר אז אני חוזר ואומר, הנושא של עברית הוא מאד מאד חשוב אבל צריכים להיות שם דוברי שפה. זה הכי קל, בואו נתחיל מזה, אי אפשר לקלוט עלייה ללא השפה שלה, לא קיים, ואם אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שכן אני חושב שאפשר לקדם את הדבר הזה.

יש לנו שני אנשים ממשרד התחבורה, אנחנו נשמע את מר אהרון אהרון, מנהל אגף א' ומנהל פרוייקט התיאוריה ואת מר חנן אהרון, סגן מנהל אגף רישוי. אנחנו נשמע משני האנשים האלה, בציפייה לקבל תוצאות ופתרון לבעיות שציינו עד כה. תודה, אז מי מתחיל?

למרות שהוא יותר גדול ובכיר אני אתחיל.

מה שמך בבקשה?

חנן אהרון. קודם כל אני שמח, באמת אני אומר, שבשנת 2016, אני כבר עשרים ושבע שנים עובד במשרד ואהרון ארבעים וחמש שנים, שאנחנו עדיין דנים בתרגומים של שפות, זה אומר שאנחנו עדיין בקליטת עלייה, העולים מגיעים, אנחנו נשמח שיבואו עוד, לחזק את המדינה שלנו זה חשוב, ואנחנו ניתן להם את האפשרויות לעשות את זה.

לגבי הנושא של התיאוריה בכתב, כשהיה בכתב לפני שהוצאנו את זה למיחשוב, אז כל פעם היינו צריכים להתאים את המבחנים לפי העלייה. למה אני מתכוון, היתה עלייה מארגנטינה, דרום אמריקה, בסוף שנות השבעים, היינו צריכים לתרגם, היתה עלייה מצרפת, עלייה גדולה מצרפת היינו צריכים לתרגם לצרפתית ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו בהתאם לביקוש, נקרא לזה כך.

העניין של אמהרית – נדרשנו גם לעניין הזה. כמובן גם לרוסית שעשינו את זה מזמן, כמו באמהרית ובכל השפות, כדי להנגיש את התיאוריה ולאפשר לכל תלמיד, לכל נבחן, להוציא רישיון בשפתו, ככל האפשר שיהיה קל לו יותר.

אהרון יסביר, כמובן, הוא מנהל הפרוייקט הזה והוא עשה פה עבודה מעולה ומצויינת, לא פשוטה, זה לא היה פשוט, תרגמנו את התיאוריה לשבע שפות. ברגע שהתיאוריה הפכה להיות ממוחשבת הוצאנו את זה לזכיינים חיצוניים במיקור חוץ, לשם התלמידים מגיעים. האפשרות לעשות את זה בצורה ממוחשבת היא הרבה יותר נכונה והרבה יותר טובה וכתבנו כ- 1,800 שאלות חדשות. לא מה שהיו. מה שהיה פעם, היינו עושים מבחנים בנייר, טופס עם 'שבלונות' והיינו בודקים אותו, היום הכל ממוחשב.

רק הערה, לגבי, - - - האם יש גם אמהרית וטיגרית או שזה רק אמהרית?

רק אמהרית.

רק אמהרית?

נכון.

ואלה שלא - - -

אותו הדבר.

זה לא מונגש.

אז אלה שדוברים טיגרית אין להם.

הם 10% בערך.

אבל 10% בלי רישיונות נהיגה.

קודם כל, אני דובר גם טיגרית וגם אמהרית אבל זה לא עוזר.

שיהיה באמהרית, אתה יודע מה, שלא יהיה בטיגרית, שיהיה באמהרית אבל שהאמהרית תהיה נכונה.

האם בגרוזינית יש?

לא.

רוסית כן.

לא כולם דוברי רוסית.

יכול להיות, אני לא יודע את הסיבות אבל - - -

האם אין תרגום לדוברי טיגרית כדי ללמוד לרשיונות נהיגה?

חכו, אני אסביר. תשמעו. לגבי - - -

אולי הם יסתדרו - - -

אני רק אומר, אני אגיד לך, גם דוברי טיגרית מדברים אמהרית. זה יכול להיות פתרון וזו סיבה אחת. הסיבה השניה, - - -

הלמידה היא באמהרית. הלמידה בבית הספר באתיופיה הוא באמהרית.

השפה הלאומית היא אמהרית. הטיגרית היא שפה מקורית, דיאלקט.

אין סוף לעניין הזה. לא רק באמהרית, גם בעברית, אני אומר לכם שאנחנו בוחנים את התלמידים ואני מדבר על תלמידים ישראלים, שנולדו בישראל צברים, עושים מבחן בעברית פשוטה, נגיד, רכס, שואל שאלה, כולם מרימים ידיים "מה זה רכס?", שואלים את הבוחן מה זה רכס, לא מכירים את המילה רכס. אני אתן דוגמאות של עשרות כאלה, זאת אומרת שגם ישראלי שיושב הוא לא מכיר את המלים האלה ועכשיו אני צריך לשבת ולכתוב את התיאוריה, להתחיל לעבור ולכתוב את התיאוריה לפי הסלנג של הישראלים, צריך להיות גמיש בתרגום של 1,800 שאלות שהוא תרגום רשמי, ואנחנו צריכים להנגיש אותו לכולם אז לא יהיה סוף.

אתה יודע מה, יש פתרון. אני הוצאתי את רישיון הנהיגה באתיופיה. יש תיאוריה באמהרית באתיופיה. הסימנים - - -

בוא נביא אותה משם.

הם אותו הדבר, למה לא מביאים את התיאוריה לפה ואז - - -

פתרת את הבעיה.

זה פשוט מאוד.

יכול להיות, אתה רוצה לנסוע? יש לך זמן לנסוע לאתיופיה?

יש ספר.

למה להמציא את הגלגל?

נשלח את אהרון להביא את זה משם.

אני מוכן להביא להם.

השאלה היא האם באתיופיה - - -

כדאי לבדוק את זה.

חברת הכנסת הנכבדה אמרה לי לפני כן, רגע, היא ציינה לפני כן, למשל, בגרוזיה, הייתה עלייה גדולה בשנות השבעים, יש לנו משפחה גדולה משם - - -

אתה יודע, שלא כולם שולטים ברוסית.

שהם לא דוברי רוסית אלא דוברי גרוזינית, למשל, ואני זוכר שבאותה תקופה עשו להם, זה היה באותה תקופה באשקלון, באשדוד, בריכוזים הגדולים, גם בחיפה, בטירת הכרמל, עשו להם מבחנים ברוסית אבל הם לא יודעים רוסית, אז עשו להם מבחנים בעל פה בשפה הגרוזינית זאת אומרת שזה, אני מנסה לומר שגם שם, לא מספיקה שפה אחת. יש במקומות שונים, ממחוזות שונים, גם באתיופיה, השאלה אם המבחן באתיופיה שדיברת עליו, הוא מבחן אחד ויחיד לכל מדינת אתיופיה באותה שפה.

כן. כן.

הייתי שם עד לפני - - -

האם כולם יודעים לקרוא אותו?

עד לפני חצי שנה - - -

אני מדבר על מי שקורא וכותב.

עם השנים, אנחנו, במשרד התחבורה עושים התאמות, עושים התאמות, יש בזה הרבה עבודה, הדברים לא פשוטים אבל אנחנו עושים אותם, כי צריך, לא עושים טובה לאף אחד, צריך להנגיש, כל אחד שצריך להוציא רישיון ויכול להוציא רישיון, צריך לתת לו את האפשרות.

יש, אני אומר לכם, גם בתרגומים לפעמים, ויש לנו מתרגם אבל החידוש הגדול – ואהרון תיכף יעמוד בדבריו על זה, החידוש הגדול הוא באמת שהפכנו את זה להיות ממוחשב. כשזה היה בכתב, אם הייתה טעות אז היה צריך לעשות מחדש הדפסה של מאות אלפי עותקים ולהתחיל לשנות איזו שאלה, ועד שמישהו בא ואמר לך לא ידעת. היום, התרגום שנעשה הוא תרגום מקצועי, כפול, זאת אומרת, כמו שהסברנו קודם, ושאלת שאלה יפה בעניין שאלות כאלה שהן נוגעות לתחבורה, זאת אומרת, זה לא רק שפה שצריך להבין כי התרגום הוא לא רק סימולטני 'מילה במילה', אלא צריך לעשות אותו כדי שתהיה הבנה אז הבדיקה שנעשתה היא גם עם כאלה שמתרגמים לשפה באופן רשמי וגם לקחנו את זה לאנשי מקצוע, לאנשים מקצועיים בנהיגה, מורים לנהיגה מקרב העדה האתיופית, שיודעים לתרגם את זה לשפה הזאת, להנגיש את זה יותר טוב ונעשתה פה עבודה, עם כפל אבטחה, כדי שזה יצא טוב.

אהרון יתייחס לעניין של הניבים השונים. אני אומר שבענין ה"בעל פה" אני הולך עם - - -. המבחנים בעל פה וקודם כל אני חייב לומר שגם מקרב בני העדה, צריך לומר את זה, הרי הרוב המוחלט שמוציא רישיון, גם מקרב העלייה הרוסית, כולם הרי, בסופו של דבר, אנחנו כבר, נגיד, עשר שנים או שמונה עשרה שנים אחרי העלייה, אז הם כבר מגיעים כמו כל הישראלים האחרים ומוציאים רישיון בכתב בעברית, כי הם כבר גדלו במוסדות החינוך שלנו. על אותו עקרון העלייה הזאת שמגיעה ובמיוחד אנשים נגיד מבוגרים, זאת אומרת, הפתרון לאוכלוסיות האלו הוא יהיה פתרון, כי אמנם נשארה אוכלוסייה שצריך לתת לה מענה אבל, בסך הכול, היום אפשר בכתב כי הם גדלים יחד עם כולם והם עושים בעברית וזה בסדר.

אני מדבר על ה"בעל פה". בעל פה יש זה כללים ברורים שמי שלא יודע קרוא וכתוב או מי שיש לו אבחון דיסלקטי או בעיות כאלו ואחרות, אז אנחנו מאשרים לו מבחן בעל פה. והמבחן בעל פה יש לו בעיה מסוימת, אני בעצמי – ואהרון גם יאמר לך שהיינו בוחנים בעל פה הרבה שנים, אתה צריך להנגיש כל השפות. מי שהגיע ואין משהו כתוב בשפתו אז היינו צריכים להתאים לו בעל פה. יש היום דוגמה שאני אתן לכם, מתאילנד, באים עובדים זרים מתאילנד, שרוצים להוציא רישיון פה על פרייבט, אתה צריך גם להתאים את עצמך, נגיד, לשפה התאית שלא היה לנו צורך בכך, ואין לי בוחן עובד זר מתאילנד, שאני יכול לשים אותו שיבחן בתאילנדית וצריך למצוא לזה פתרון, זו דוגמה, אז בחנו אותם בעל פה באיזושהי צורה. גם בשפה אמהרית, גם בשפה הרוסית, למשל, אם יש לנו בוחנים שיודעים לדבר בשפה הזאת, כמו בוחנים בערבית, כשאנחנו בחנו, נגיד בערבית אז היו לנו בוחנים שידעו ערבית. עכשיו, עם הזמן, אתה יודע, כשאני מגייס אותם אז אני לא מגייס אותם רק לפי השפה, יש לנו תנאי סף לבוחן, אם יש לו שפה נוספת אז זו עדיפות אבל לא תמיד יש לנו אותה. אין לנו גם בפיזור ארצי, זאת אומרת, אם יש לי בוחן אחד שדובר את השפה בירושלים או בתל אביב, יש לנו נגיד, בקרית שמונה או בבאר שבע אבל לא בכל המקומות אז לא נביא את האזרח משם אלינו כי צריך להתאים את זה וזה לא פשוט.

המיחשוב של התיאוריה בעל פה היה חשוב, גם בגלל שהבוחנים לא ידעו את השפה לגמרי טוב וכשהם היו שואלים את התלמידים, את הנבחנים מתוך השאלון, היו מקריאים להם את השאלות, הם צריכים לשמוע מה התשובה, ככה זה עבד, מקריאים לו את השאלה מתוך השאלון, זה היה קשה מאוד - - לנו דוברי שפות.

המיחשוב נותן לזה פתרון בגלל שיש גם איורים, היום בתוך השאלות יש גם איורים, את זה צריך להסביר, למשל, כפי כשאמרת, לא רק תמרורים, לגבי תמרורים זה נכון שיש שפה בינלאומית אבל כשאתה צריך להסביר לתלמיד שאתה מגיע לצומת ואין תמרורים אז למי יש זכות קדימה, או שהגעת למקום צר ובא רכב מפה, כל הדברים האלה שאני יכול לכתוב אותם בעברית אבל, כשאני שואל אותם, הרי גם השפה קשה לו והוא גם צריך לדמיין בראש, כשאני שואל אותו, איך זה נראה בשטח, הרכב בא מימין, משמאל – זה לא פשוט.

אבל גם היום יש איורים, לא?

היום, עכשיו יש איורים אז זה מה שלא היה.

החבר'ה טוענים שדווקא זה קשה. השיטה הישנה יותר טובה, אגב. זה מה שהולך בשטח.

רגע, תנו לו לסיים.

אם יש את האיורים האלה, זאת אומרת, זה יותר - - -

תרשום את הדברים האלה. כשתהיה לך זכות דיבור אז תדבר.

אז זה יותר קל, כי מה שאנחנו צריכים לעשות בסופו של דבר, פה, המבחן בתיאוריה למה הוא? לא באים לסמן איקס ולהגיד: הנה, התלמיד כאן ולהוציא אותו לדרך, כי יש לזה חשיבות, גדול התלמוד שמביא לידי מעשה, שאם אדם לא יודע הוא לא עושה את הטעות בכוונה.

פעם זה לא היה ככה, חנן, פעם היו שואלים אותי מי המציא את מנוע הבעירה, מה אכפת מי המציא את מנוע הבעירה?

אבל איך אתה צודק, איך אתה צודק, כי היום כבר ירדנו מכול זה.

קח את האוטו למוסך וגמרנו.

על כל השאלות הטכניות אהרון יסביר. עכשיו תראו, אני רק רוצה לסיים כי אהרון יאמר את דברו וייפרט גם כן, אני אומר, במבחן, הנהג צריך לדעת. אם אני סתם שואל אותו שאלות של שינון, שהוא ילמד בבית, יעשה שינון ויבוא יזרוק לי את זה כמו תוכי בעל פה והוא לא מבין כלום, אז זה לא שווה כלום. לכן את השאלות החדשות בנינו בצורה שהיא לא מה המנוע וכמה בוכנות ומה הפעולות של המצבר - - -

זה לא מעניין אף אחד.

שילכו למוסך.

עד עכשיו אני לא יודעת מה זה.

כן אבל היום, אין. הורדנו את זה ואנחנו רוצים שהתלמידים, אני רוצה שתלמיד שנמצא בכביש, יבין גם בצורה העיונית איך להתנהג בכביש. ראינו את התאונות לאחרונה, אתה רואה מה שקורה, השינון לא יעזור כלום, צריך הבנה. השאלות האלה מבוססות על הבנה וזה חשוב לנו.

לבסוף אני יכול לומר תראו, בעל פה, השיטה הישנה שאתם אומרים, השיטה הישנה, בסדר, היתה שיטה ישנה עם הטפסים ואני אומר לכם שהיא לא עבדה טוב כי לא היו לנו בוחנים בשפה הזאת כדי שיוכלו לשאול את השאלות האלה ולעשות את המבחן הזה. לכן אמרנו: נמחשב את זה. נתרגם את השאלון. אהרון יסביר גם את העניין של תרגום, גם בשמע, לשפה האמהרית ואז זה יהיה נגיש לכולם.

מבחן בעל פה ניתן לעשות אותו. בשמע זה יקח זמן, אנשים גם ילמדו, יעשו להם הכנה, הם יראו לאט לאט. השאלות גם נגישות, הן יהיו נגישות, בקרוב, יגיד אהרון מתי, באתר האינטרנט. זאת אומרת שכל נבחן, לפני שהוא בא אלינו, הוא יוכל ללמוד את כל השאלות מתוך האתר ולבוא מוכן יותר, מה שהיום אין.

זו כל הפעילות שאנחנו עושים, אנחנו מנסים למצוא פתרונות ואנחנו גם קשובים. אני אומר לכם, הכול בהתאם, דוד עושה עבודה באמת יפה של הרבה שנים, הוא גם מתקצב את זה והוא גם עם הרבה שנים של עבודה משותפת אתנו. למשל, דיברתם על נהגי אוטובוס, אז התקנה מדברת על כך שנהג אוטובוס או מונית – רכב ציבורי, חייב לדעת קרוא וכתוב, בעברית. זאת אומרת, זה תנאי סף, זו תקנה, שבלי זה הוא לא יכול להיות נהג. אם אתה מסיע נוסעים אז אתה צריך לדבר את שפתם. וגם פה היתה קצת בעיה כי - - -

שיידע להביא אותו לרכס.

זה כבר כמו עבודה - - -

גם שם הלכנו לקראת, באשדוד עשינו, הלכנו לקראת.

באשדוד, אשקלון - - -

הלכנו לקראת, אז אני מציע שניתן גם למנהל הפרוייקט, אני אומר לכם, הוא עשה - - - כי זה חשוב, לו היה חשוב, לתרגם 1,800 שאלות, ויש פה גם אפשרות – ובזה אני מסיים וזה גם מה שהתכוונתם לעניין הטעויות או שאלות כאלו, וזה קורה גם בעברית, בתרגום לפעמים יש טעויות, גם באנגלית, מי שתירגם, אם אנחנו לא יודעים לקרוא את השפה - - -

רגע ,סליחה, חנן, למה לא להביא את מה שיש באמהרית מאתיופיה?

שמענו את ההצעה, אנחנו נשמח לתרגם.

לא לתרגם, להביא זה הרבה יותר קל.

אני אומר, נשמח לקבל את זה. אנחנו נעשה התאמות.

כלומר, בשמע, מה שבתוך המחשב, הוא שומע, זה קורא עבורו - - -

בשמע יש לו - - -

את השאלות ואז הוא צריך לבחור.

אדם מקריא, במקום שהבוחן יקריא את השאלות, הרי איך זה עבד עד עכשיו, אתם רוצים את השיטה הישנה אז לכן אני רוצה להסביר, רגע, השיטה הישנה, רבותי, בואו לא נחזור אחורה - - -

השטח צועק את זה, הם רוצים.

אז בואו רגע, הם צריכים להתרגל. בשיטה הישנה הייתי צריך להקריא לו. הייתי מקריא לו, נגיד, בערבית. אני מקריא לו, הוא יושב מולי ואני מקריא לו את השאלה. "בהגיעך לתמרור 104 כיצד עליך לנהוג?" בערבית. ואז אני מקריא לו תשובה אחת – זה מבחן אמריקאי, תשובה שניה, תשובה שלישית והלאה. כשהגעתי לתשובה השלישית והרביעית הוא כבר שכח מה השאלה, זה לא פשוט. שניה, שניה, רגע, שניה.

הם מתמודדים עם שני דברים, האחד הוא השפה והשני, זה הטכנולוגיה שהם בכלל לא נגישים - - -

הם לא משתמשים בזה בבית.

הם צריכים להתמודד בו זמנית עם שני דברים מהותיים.

אתה פה מביא בן אדם שאין לו מחשב בבית.

הדברים נכונים, הדברים נכונים, אנחנו צריכים למצוא להם פתרון. אני אומר לך, שאנחנו במשרד התחבורה באגף הרישוי נמצא פתרון גם לבעיות האלה, מה שנקרא, לטווח הקצר, פתרון ביניים, תמיד צריך פתרון, יש חריגים, תמיד יש חריגים, ודרך אגב, גם היום יש כאלה בוגרים שלא יודעים להתעסק עם המחשב, למרות שההפעלה היא לא הפעלה, סך הכול צריך עם העכבר לסמן את השאלה - - -

גם זה קשה להם.

אז נמצא פתרון גם לזה, פתרון ביניים אבל זה הכיוון שאנחנו הולכים אליו. יש לו את האפשרות, רק שניה, אני אסביר את זה, יש לו את האפשרות לראות את השאלות ומקריאים לו את השאלות, הוא יכול לחזור כל פעם, הוא יכול לחזור כל פעם ולשמוע את השאלה מחדש. הוא לא הבין את השאלה, מקריאים לו ארבע תשובות והוא רוצה עוד פעם לשמוע את זה. זאת אומרת, זה אחרת לגמרי, אני אומר לכם, השיטה הישנה, אני אומר לכם, אני אין לי בעיה להמשיך עם השיטה הישנה, אני אומר לכם, זה לא היה טוב, נכשלו, לא עשו פה הנחות, לא ידעת את התשובה – נכשלת, אנחנו רוצים שהם יבינו ויעברו, ואני אומר לכם, היו המון, אחוז הכישלון היה גדול מהסיבות האלה שפשוט לא ידעו, הוא יושב מולך, הוא נותן לך תשובות והתשובה שלך זה מה שיש. אנחנו לא רוצים את זה. במחשב גם הארכנו את הזמן, הוא יכול לשבת שעה מול המחשב, שזה המון זמן, הוא יכול לחזור לשאלה שהוא לא הבין, בקיצור, אהרון יסביר. אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לאהרון והוא יסביר, כמנהל הפרויקט, איך העסק הזה עובד.

לפני זה, חברת הכנסת קסניה סבטלובה

כן, אני מבקשת את סליחתכם כי צריכה ללכת לוועדה אחרת שאני חברה בה, ועדת חוץ ובטחון. אני רוצה להגיד שבאמת אין צורך אפילו להדגיש את החשיבות של הענין הזה ואני שמחה מאוד על הקיום של ישיבת הועדה הזאת, שמוקדשת לענין הכל כך חשוב הזה, כי בלי הנגשה לשונית אדם שגם כך עובר טראומה מאוד קשה, של התנתקות מן הבית שלו, מן המולדת, עם הסתגלות לחיים חדשים, כשהוא צריך כל כך את הכלים האלה, כלים טכנולוגים פשוטים של נהיגה ברכב, אז ברור ואני מאוד שמחה שיש מודעות לכך במשרדי הממשלה הרלבנטיים, זה מאד משמח אותי כעולה –אמנם לא חדשה אבל בהחלט מישהי שעדין זוכרת מאד את קשיי הקליטה אז בהחלט, הפתרונות הטכנולוגיים שזמינים לנו היום ושלא היו זמנים עד יחסית לא מזמן, מאפשרים פה, אתם יודעים מה, עד אין סוף, אמרו פה טיגרית, להקים דברים כאלה ואחרים, גרוזינית, הכל אפשרי היום כי זה באמת מאד קל כשיש תוכנת מחשב ואפשר בעזרת העניין הזה ללכת ואפילו ללכת עוד צעד אחד קדימה כלפי העולים, שמגיעים עכשיו מכל כך הרבה ארצות ויש לנו עלייה הרי ניכרת במספרי העולים שמגיעים אלינו, אז באמת צריך לתת את הדעת לעניין הזה, ולשלב את היחס האישי שזה כמובן גם יותר זמן במבחנים, עם תוכנת מחשב שתהיה יחסית פשוטה להפעלה, אולי מישהו שיוכל במבחן לעזור ואם הוא לא מתמודד עם הטכנולוגיה אז כן, שיהיה מישהו שבקלות יוכל להסביר לו: אתה לוחץ פה ופה, יש שני כפתורים בסך הכול, קדימה ואחורה ואז אתה יכול לגשת לעניין הזה.

זה מאפשר לנו עכשיו משהו שלא היה זמין לנו לפני כן, כי אני יודעת, ואני קיבלתי פנייה ללשכתי, על זה שאנשים לא יכולים לקבל את הרישיון לאוטובוס כי הם לא יכולים להיבחן בעברית, אז השאלה פה היא יותר עמוקה מזה ויותר נוגעת לוועדת אחרת שאנחנו השתתפנו בה, בעניין האולפנים. אם יש פה כשל כל כך ניכר בהכרת השפה העברית ואני לא מדברת על מישורים ורכסים אלא על דברים קצת יותר בסיסיים, אז אולי יש פה כשל רב מערכתי בכל העניין של הכרת השפה העברית, ואנחנו פה לא עוסקים בנושא הזה אבל אחד מתקשר לשני, כי כל זה הוא חוויה של עולים, כל עולה שמגיע לארץ והוא, אתם יודעים מה, אני לא סתם שאלתי לגבי העניין של היכרות עם השפה העברית כי אדם שהוא חי פה, הוא לא תייר שהגיע לפה וצריך להתמודד עם נהיגה במהלך יומיים, אלא שכל החיים שלו פה לפניו, אז באמת כדאי ורצוי שיהיו לו את הדברים הבסיסיים, שהוא ידע לשלוט ולפחות לקרוא "כאן פונים לאיילון וכאן פונים למכבים-רעות" למשל. כאן אני חושבת שבאמת צריך לתת את הדעת גם לעניין הזה, שאם יש קבוצה של עולים שזקוקים למשהו נוסף מבחינת השפה העברית, למרות שהם אולי כבר לא חצי שנה בארץ, אפילו אם הם חמש שנים בארץ, לחשוב על כיוון של דיון - - -

אני רוצה לומר, בהמשך לדברים שאמרת, שהם דברים נכונים בעניין של רכב ציבורי שזו פרנסה, שאנשים יוכלו להיכנס לשוק העבודה, מה שלא היה פעם דרך אגב, בזכות הטכנולוגיה, תרגמנו את כל השאלות, גם לרכב ציבורי, רכב כבד, טרקטור, כל השאלות האלה, לנהגים מקצועיים, תירגמנו אותן לשבע שפות, זאת אומרת, היום, כל נהג מקצועי שרוצה, פעם היה רק בעברית, תירגמנו להם את התיאוריה לשבע שפות, הרבה יותר קל לו לעשות מבחן לרכב ציבורי מאשר פעם, כי פעם הוא לא יכול היה לעשות אם לא ידע קרוא וכתוב בעברית והיום, זה מתורגם לו ויותר קל להם להיכנס לשוק העבודה כנהגים מקצועיים.

מצוין, תודה לכם.

אני רוצה להתחיל ברשותכם באנקדוטה משעשעת מבחינתי. פעם – זה מצולם אז אני מצטער על מה שקרה אבל עשיתי עבירת תנועה, לא ראיתי את התמרור ונכנסתי ב'אין כניסה'. עצר אותי שוטר ואמרתי לו: השוטר, אני מצטער, אני גר בתל אביב ולא מכיר את באר שבע טוב, אז הוא הסתכל עלי, במבט כזה מוצדק והוא אומר לי: תשמע, אדוני, התמרור 'אין כניסה' הוא בינלאומי, בין אם אתה בקטמנדו, בין אם אתה בלונדון, אם אתה בפריז, זה 'אין כניסה'. אין צידוק בזה שאתה לא מכיר את באר שבע. אני חייב לומר שכשהוא אמר לי את זה אז אני צחקתי, ואמרתי לו: אדוני השוטר, לא יכולתי לחשוב על טיעון מטומטם יותר ממה שנתתי לך. בגלל שהוא ראה שאני זורם אתו - - -

אבל הוא גם הטעה אותך.

בקלות, הא? והוא אמר לי: אתה יודע מה, אדוני, תיזהר ושלח אותי לדרכי. היה שוטר נדיב וחביב. אז זה גם מתקשר לעניין שלנו כי יש באמת את החלק הזה הגדול, של תמרורים שהם בינלאומיים ו'על פניו' לא צריכה להיות שום סיבה מדוע מישהו שמגיע מגונדר או מאדיס אבבה, ייכשל בהבנת הנקרא או הבנת הנראה, וזה באמת בהחלט משהו שהוא, אני יכול להגיד באופן עקרוני, זה כישלון שלנו ולא כישלון של הנכשל. צריכים לראות איך אנחנו מתמודדים עם זה. עכשיו חנן, האם חנן שמך הפרטי ואתה, חנן הוא שמך המשפחתי?

אהרון. אהרון אהרון וחנן אהרון.

אה! אהרון וחנן.

ההורים שלנו מעיראק.

אז אנו מאותה תפוצה, ואני מתאר לעצמי שבבגדד התמרורים הם אותו הדבר. למרות ששם אנשים לא נותנים את דעתם לתמרורים ולא בגלל שלא יודעים לקרוא את התמרור אלא - - -

אני אגיד לך, הבסיס - - -

זו הבעיה הכי קטנה שלהם, לשמור על תמרורים.

התרגום הוא מקור הבעיה. גם אם זה באמהרית, יש מונחים שונים. באדיס אבבה מדוברת אמהרית אחרת, אותה אמהרית אבל יש דרך אמירה שונה. רוב הקהילה עלו מגונדר. האמירה בגונדר היא אחרת ולכן, מי שתרגם את המבחן, אולי הוא מגונדר אבל הוא הרבה זמן בארץ ולכן הוא כבר "התקלקל", או מישהו שבא מאדיס אבבה ואז הוא עשה את זה במונחים אחרים.

אני עברתי את מבחן התיאוריה שלי בארצות הברית. זה היה משהו קליל ביותר, מול המחשב, תמונות, הכול איורים, תבחר אחת מן התשובות, סגרנו ענין. אמרתי: מה, זהו? אני עוד בא מהטראומות של הארץ, של המנועים, של הדברים, אתה צריך להיות עם b.a. במכונאות כדי לעבור תיאוריה בארץ, אני לא צוחק, זה לחלוטין לא סביר, אז אתם אומרים שהתפטרנו מן החלק הזה אבל, מה שאני רוצה להגיד הוא משהו מאוד פשוט. במקום להמציא את הגלגל, למה לכם ללכת להתעסק במיליון ואחד תרגומים, כי אם יש כבר ספר תיאוריה באדיס אבבה או במקום אחר, אז אנא בטובכם, לא נראה לי שאפילו צריך לארגן משלחת וללכת ולהביא את הדבר הזה, דואר ישראל עובד.

לכולם יש אימייל.

שלחו לנו בבקשה את הספרון הזה, את החלק הזה. והערה כללית בהמשך לדברים שקסניה אומרת, אל"ף, אני רוצה להגיד, על הבסיס שאתה דיברת, אהרון, על הנכונות שלכם וזה ראוי לציון, שאתם באים לקראת, ברור שאתם משתדלים ועושים את עבודתכם נאמנה אבל ודאי שפה, גם בעניין של רב תרבותיות שבו אנחנו עסקינן, חייבים, חייבים, חייבים, לשלב עד כמה שניתן יוצאי אתיופיה במערך הזה. זאת אומרת, אין, זה "א-ב", וזה לא משנה, זה לא "אם אתה רוצה רב תרבותיות אז זה לא אנחנו שמטפלים בהם", הגענו לזמן שהם יכולים להשתלב בתוך כל המערכים של המיגזר הציבורי.

צריכים להיכנס בוחני נהיגה מקרב העדה.

בדיוק. ולא רק זה, תראה, רגע, רגע, חנן, אני רוצה להגיד משהו פה בעניין הזה, תשמע, אתה, בעניין של רב-תרבותיות אתה לא אומר - - - פתוח אלא אנחנו רואים את זה במקום שצריך לעשות - - -

אפליה מתקנת.

כן, אבל פרואקטיבי.

העדפה מתקנת.

לעשות מהלכים שהם פרואקטיביים. זאת אומרת, ללכת לחפש את האישה, את האדם המתאים, לא להשאיר את זה כי אתם יודעים, עוד פעם יש את ההבדלים של הבדלי התרבות, הנוהג הזה של או.קיי., יצא מכרז, אנחנו יודעים מי יבוא, איך יבוא, אבל, האם יש לאנשים את ההון התרבותי כדי להתנהל אל מול הדברים הללו, לפעמים זה גם קושי לכן, ה reaching out הוא מאוד מאוד חשוב מבחינתכם, לעשות פעולה אקטיבית, לבוא ולחפש את האנשים שיכולים להשתלב בתוך המערך הזה, כן, כמו יוצאי אתיופיה, כדי לעשות את העבודה בתחומים הללו.

לכן, אני מפציר בכם, כי אני רואה את הרוח הטובה ששורה כאן, אין כאן פלגנות אלא יש רוח טובה מצדכם לכן, אני באמת מבקש מכם, לעשות את הצעד הפרואקטיבי ואני חושב שגם אדוני היושב ראש, בטח התכוונת לעשות זאת אז אני רק אומר את הדברים, שצריך לקיים איזושהי פגישה, שהיא פגישת מעקב נוספת עם איזשהם תאריכי יעד לגבי השאלות, כמה צריך לשלב, את מי צריך לשלב, איך, נניח שתוך חודש יש לנו את הספר שיגיע מאתיופיה, אז תוך שלושה ארבעה חודשים אנחנו עושים איזשהו מאמץ של שילוב יוצאי אתיופיה בתוך המערך הזה, שיהיו לנו איזשהם יעדים מדידים שנוכל לדעת שאכן עשינו משהו שהוא מוחשי.

ודבר אחרון, ונראה לי שזה אתגר מאד משמעותי כי הורדתם את החלק התיאורטי, להדגיש יותר ויותר את החלק הציורי, אמנם גם תמונות הן לא משהו אוניברסלי אבל הן עדיין יותר אוניברסאליות ואיך נערכים לנושא הזה, שנראה לי ששם זו תהיה הנקודה הכי מאתגרת ותובענית, לגבי האנשים שאין להם את המיומנות השפתית גם בשפת האם שלהם, מבחינת ליטראליות של קריאה וכתיבה, - - -

משם יפול ויקום.

בדיוק, ששם אתם צריכים באמת, אני יודע שאתם באים עם רצון טוב לעשות את המאמץ הזה ושם בוודאי, שם בוודאי ובוודאי, כדי לעשות את המהלך הזה, כמו בנגישות שבעל פה, אין דרך אחרת אלא לשלב יוצאי אתיופיה בתוך המערך אז לתשומת לבכם. תודה אדוני היושב ראש.

תודה רבה לך חבר הכנסת פרופ' יוסי יונה. שיתממש. חשוב לך, אתה מקדיש ואתה מגיע לדיוני וועדות ואני מאוד מודה לך, תודה.

אני בקורס במסגרת לימודים אז אני חייב לזוז. אני רוצה להגיד על האווירה, אני בא מהשטח, אני רוצה להגיד. הלכתי לראות את התהליך שאהרון עושה, באמת זה מבורך, אבל עדיין זה אתגר בפני האנשים האלה, שבאו מהכפרים, הם צריכים להתמודד עם הבנת הנקרא ולא ביכולת של לראות ולהבין איור עם המשמעות שלו, וטכנולוגיה, שזה זר להם, עם כל הכבוד. נכון, לי זה פשיטא, זה דבר מינימלי וטריוויאלי אבל להם זה משהו, אני רואה את זה, הם באים לקראת מבחן, הם צריכים להתמודד עם שני מכשולים עיקריים ואני מבקש, זה דור מסוים שצריך לעבור אותו, זה דור המדבר, שלא נלך עכשיו לשפר את העברית שלהם, לא יודע כמה נוכל לשפר להם, עם כל הכבוד שקיים מול הכפרים וכל הדברים האלה, זה לא ייתן את המענה. אני אומר שצריך לחזור למה שהיה ולתת להם את ההזדמנות להוציא רישיון ולעבוד. זאת אומרת, הוצאת הרישיון היא כדי לקחת מנהיגות על החיים שלהם, כמו שהם נוהגים, תנו להם הזדמנות לנהוג את החיים שלהם.

כלומר אתה אומר שיש בעיה כרגע עם ענין השפה והתרגום והדבר השני, השימוש בטכנולוגיה.

כן, זה הרעיון.

כשאתה אומר שצריך לחזור למה שהיה אז אתה מדבר על זה שיהיה מבחן בעל פה.

כן.

אני מבין שיש בעיה בעניין הזה, שאין בוחן בשפה אמהרית. האם אתה חושב שהמבחן בעל פה בעברית יכול להיות פתרון?

כל עוד אין משהו אחר זה פתרון יחסית טוב ביחס למה שקיים כיום, שזה גם להתמודד מול טכנולוגיה וגם להתמודד מול השפה.

כך עשינו כל השנים. אין בעיה, אם יש לנו חריגים שלא יודעים קרוא וכתוב וגם לא יודעים טכנולוגיה - - -

אנחנו דיברנו גם במשרד שלכם - - -

אבל הוא לא קורא. אם הוא לא יודע טכנולוגית ויש לו את התנאים לבצע מבחן בעל פה, אז נעשה לו את זה בשפה העברית, בעל פה, בעברית.

תראה, יש לי כרגע קבוצה בקטמונים, חמישה עשר תושבים, שהם למדו את התיאוריה עם מורה של משרד הרישוי, זאת אומרת, הוא לימד אותם.

הם למדו את זה באמהרית או בעברית?

הבאתי להם את זה באמהרית. להראות להם איך זה, מה יהיה להם יותר קל. והם אינטליגנטים שיודעים לקרוא אמהרית כמו שצריך. אומרים לי: לא, לא, לא, עזוב אותי, זה לא אמהרית בכלל מבחינתי. לא רק זה, כי אמרתי להם: מה אתם מעדיפים? והם אומרים: האידיאל? שיעשו לנו מבחן בעל פה ואני מוכן להביא תושבים, שחיים בשטח, לוועדה הבאה, שיהיו מוכנים להציג את זה יותר טוב ממני - - -

הבנתי אבל אני רוצה להבין - - -

במקום לשמוע את זה בגוף שני או שלישי.

אני רוצה להבין, האיש שבא ממשרד התחבורה, ממשרד הרישוי, שהוא לימד אותם, האם הוא לימד אותם באמהרית או בעברית?

בעברית הוא לימד אותם.

מצוין. אם למדו בעברית אז הם יכולים לעבור את המבחן בעל פה בעברית.

אבל לא ממוחשב.

נשים מחשב - - -

מה שהם אומרים שזה בעל פה - - -

בואו נשמע את אהרון. בבקשה.

אדוני, תודה רבה.

אבל תשמע. לשאלתך, איזו מסר תיקח להם? אתה צריך לקחת להם מסר ברור. אם הוא מסכים למה שאתה מציע - - -

אבל יש לך 20% היעדרות - - -

אתה צריך לחזור ולהגיד להם: הנה, הוחלט.

הוא אומר שהוא יקרא את זה מן הפרוטוקולים.

בעוד חודש.

זה יהיה בעוד חודש אז עדיף לך לשמוע וללכת. כן מר אהרון, בבקשה.

שלום. ברשותך, אני רוצה קודם כל להסביר מהי התיאוריה. התיאוריה לפי החוק מורכבת מארבעה נושאים. זה החוק. חוקים, תמרורים, בטיחות והכרת הרכב. החוקים הם חוקים, תמרורים הם תמרורים, בטיחות היא איך לנסוע, כשאתה נוסע מנקודה א' לנקודה ב' אז אתה נוסע בשלום וחוזר בשלום, לא מסכן את עצמך, לא מסכן את האחרים. הכרת הרכב – ופה אני עונה לפרופסור יונה, היה פעם מכונאות, מה תפקיד הפלאג, מהי הפעימה הראשונה, את כל זה חנן ואני ישבנו, ימים ולילות, הורדנו את כל השאלות במכונאות ויש רק הכרת הרכב. למה חשוב שיהיה לחץ אויר בצמיגים - - -

לאנשים שעדיין חווים טראומות בעבר - - -

זה נגמר. זה כבר נגמר. אז חנן ואני ישבנו ואת כל זה זרקנו, את כל השאלות, הפעימות של המנוע – את זה זרקנו, פרופ' יונה, אין דבר כזה יותר. יש דברים של בטיחות. מה תפקיד חגורת הבטיחות. את אלה, כלומר, הורדנו ועכשיו זה הֱקֵל בהרבה. היום תראה את כל ספרי התיאוריה ואתה לא רואה שאלות על מכונאות רכב. למה? כי הם הולכים, רואים מה אנחנו עושים ולפי זה מוציאים את הספרים.

דבר שני, התיאוריה עצמה נוסחה בצורה פשוטה ועממית. אני אתן דוגמה, במקום, כשהיה "למעט" אז בשאלות רשמנו "פרט", במקום "תלולה" – "חזקה" - - -

במקום "רכס" – "תלולית".

כן, כן, במקום "מה משמעות התמרור" – "מה פירוש התמרור". באמת, הבאנו את העברית לשפה שכל אדם יוכל להבין אותה, לא רק ל'קסטה הגבוהה' אלא שכל אדם יוכל להבין אותה כלומר, העברית ידידותית. עכשיו, התיאוריה עצמה, כל התיאוריה היא ידידותית ולא מתחכמת. לא בא להתחכם עם התלמיד, בא לבדוק את הידע של התלמיד. אתה יודע – בבקשה, לא יודע – שב תלמד, זה הכול. כמו שאמר חנן, העיוני מביא לידי המעשה. אם אתה לא יודע את הבסיס אז יהיה - - - כשאתה תעלה על הכביש.

התיאוריה באמהרית. בוא נגיד איך עשינו. כשבאנו חנן ואני – הוא ממעיט בעצמו, ישבנו ימים ולילות וחיברנו את השאלות, לקחנו את מאגר השאלות הזה ונתנו את זה לחברה שהחברה עצמה עובדת עם החשב הכללי, היא מתרגמת לגופי הביטחון והממשלה, כלומר, כולם מתרגמים אתה, זה לא שלקחו מישהו מהרחוב ואמרו: תתרגם את הדברים האלה. לא הסתפקנו בזה וחיפשנו מנהלים מקצועיים של בית ספר לנהיגה או מורים לנהיגה שזוהי שפת האם שלהם. חיפשנו בכל הארץ ומצאנו אחד בשם אהוד בנתניה, לקחתי את כל התרגום שתרגמה החברה הזאת, דרך אגב, פרופסור מבר אילן תירגם את זה והעברנו את זה לאהוד. אהוד ראה, העיר הערות, החזרנו את זה חזרה, קיבלנו את זה חזרה. לא הסתפקנו בכך, לא הסתפקנו, לא הסתפקנו כי ידענו שהשפה האמהרית, אני רואה את ה - - - כאן, אני לא יודע מה זה "גפה גפה", לא יודע שום דבר, תאמין לי, אות אחת אני לא יודע שם, יש אצלנו עובד, שזו שפת האם שלו - - -

אלי טקאלה.

ישבתי אתו על שאלה שאלה, ימים ולילות ישבנו עם משרד הרישוי, עד שלא נתן את ה"או.קיי." השלישי לא יצאנו עם זה אל המחשב. אחרי שאלי טקלה בא ואמר: אהרון, אלה שאלות, כך הוא אומר לי: אתה יודע מה, יש שאלות שכדאי להקפיא אותן, אמרתי: אין בעיה, בסדר גמור, אני מוכן ללכת לקראת התלמידים, הקפאנו את השאלות ואחרי שאלי טקאלה, שהוא כבר השלישי, השלישי, המשכנו, אז מי שאומר לך שהשפה האמהרית לא תורגמה נכון הוא לא צודק. אני אומר עם קבלה, הוא מטעה אותך והוא גם לא צודק. הנה, פרופסור, אני הולך עד הסוף בנושא הזה, פרופסור באוניברסיטה העברית, אהוד מנתניה ואצלנו עוד עובד מן המשרד שזו שפת אם שלו והוא אדם בעל כישורים, עברו על זה שלושה אנשים, שלושה אנשים מילה במילה והייתי יושב יום ולילה יחד אתו ורק אחרי כך, כשקיבלנו את ה"או.קיי." הסופי הכנסנו את זה למחשב.

היה אצלי האדון הנכבד, מה השם, סליחה? מר מולוגטה ישב אצלי והבטחתי לו שבעזרת השם, בחצי שנה הראשונה, זה יופיע גם באינטרנט. יופיע גם באינטרנט. שניה, שניה.

אני ואמיר ישבנו אצלך, - - -

תודה רבה לך.

אהרון, אני ואמיר ישבנו אצלך, - - -

לא, - - - הקודם כתב מכתב לכבוד חבר הכנסת ואמר לו, בשנת 2016, נכון? בבקשה.

לא, השר. השר.

השר חתום על המכתב.

מ-2016, נכון?

כן, כן. אני אחראי.

אני לא אומר שאתה לא - - -

או.קיי., בסדר גמור, בקיצור, אדוני, אני רוצה לומר לך משהו, שהתיאוריה באמהרית, העדה יכולה להתברך בה. אני רוצה לומר יותר מזה. באו מצה"ל אלי, באו, אמרו: שמע, יש תיאוריה באמהרית, תן לנו אותה. בבקשה, אמרתי להם, נתתי להם את התיאוריה באמהרית ועכשיו, חיילי צה"ל נבחנים בשפה האמהרית ואני מקבל על זה רק דברים טובים, תשבחות מצה"ל עצמו. זו אותה תיאוריה, סליחה, שניה, שניה, עזוב, זה לא ענין, שילכו ילמדו, האם אני אומר להם ללמוד? אני אומר להם ללמוד? על מה שיהיו חצי מורים לנהיגה בישראל ועד - - -

השאלה הזו שאני עכשיו עברתי עליה, השאלה על הגשר הצר, כשראיתי אותה בין השאלות אז באמהרית היא בסדר.

בבקשה, הנה.

אני לא קראתי - - -

אני לא יודע - - -

אין גפה גפה.

זו השאלה הזאת, הנה.

לא, אתם תיקנתם אותה.

לא, לא, לא, זה לא הוגן. באמת לא הוגן. זה לא הוגן.

מר אהרון, אני לא עברתי על הכול אבל, עכשיו, כשהוא הביא לי את השאלה - - -

כולל דיסקים.

אז תנו לי, אני אעבור.

זה חנן בבוקר אמר לי - - -

בסדר. בסדר גמור.

היום התיאוריה היא בשפה פשוטה, קלה, עברה שלושה שלבים. בכל שפה אחרת, אם זה באנגלית, צרפתית, רוסית, ספרדית, אנחנו עברנו רק את החברה ושמנו מנהל מקצועי שיבדוק אותם. פה, לא הסתפקתי בזה אלא הבאתי גם את העובד שלנו שישב שאלה שאלה, שאלה שאלה, באמת, אחר כך כתבתי לו מכתב הערכה עם העתק למנכל, שהוא ישב בשעות שלו ועשה את העבודה הזאת. מהי המסקנה? בתיאוריה באמהרית אין לנו בעיה של תרגום. אין לנו בעיה של תרגום. בעזרת השם – הנה חנן פה, גם הוא נערך לנושא הזה, תוך חודשיים, שלושה זה יהיה גם באינטרנט, כולל הסברים וכל הדבר הזה.

בנושא של שמע, כמו שכתב כבוד השר, ב- 2016 יעלה לאוויר גם נושא השמע. אני רוצה לומר משהו, השמע – איך עובד? לקחנו את הקריין הכי טוב במדינת ישראל, בעברית, דן כנר, אתה יודע, אין אדם שלא מבין את העברית שלו, ועוד העברית פשוטה, והרבה שבאים, חבר'ה שלנו, עולי אתיופיה שבאים, אומרים: אני רוצה בעברית. אני רוצה בעברית את השמע. אנחנו נותנים להם. יש הוראה שלי לתת ואני יכול להראות לך, אדוני, - - -

האם הם אומרים: במקום האמהרית - - -

כן, כן, כן, כן, רוצה עברית. אני אראה לך.

בגלל שלא קוראים אמהרית?

אני לא יודע מי זה, הוא היה אצלי, אמר לי: אני נציג העדה - - -

אבל הוא שומע. לא צריך לקרוא.

הוא שומע, הנה.

צריך לדעת לקרוא כדי להצביע.

אבל הוא מקריא לו את השאלות.

בא נציג העדה ואמר לי: אני נציג העדה. כל פעם בא מישהו אחר, אני נותן לו גם את הדיסק וגם את החוברת.

תגיד, בבקשה, מי זה?

אני לא יודע מי זה.

זה סנדטו מחיפה. מקרית ים.

במקרה צילמתי את זה.

הוא גם אמר לי.

הוא לא צריך לבוא אליך.

הייתי בנצרת והוא בא אליי - - -

הוא בא אלי והוא אמר לי: התרגום לא טוב. הוא היה אצלי.

אז סליחה שאני אומר את זה, אם הוא יודע יותר טוב מפרופסור באוניברסיטה העברית, והוא יודע עוד יותר ממה שאהוד - - -

אני אומר לך, אחד האנשים שבאו וישבו אתי, הוא זה שאמר לי.

התרגום הוא נהדר. אתה יודע מה, אדוני, כתוב "והגית בו יומם ולילה" להבדיל אלף הבדלות.

אני אקרא את זה. הלאה. שמואל סנדטו, מקרית ים.

אני רוצה לומר לך אדוני, כשהתחלנו את זה, אחרי שאני וחנן חיברנו את השאלון, התחלנו את זה ועד היום נעשו למעלה משני מיליון מבחנים, שני מיליון מבחני תיאוריה בנהיגה, ואחוז הערעורים המוצדקים באמת הוא אולי כמו מספר האצבעות שלי בידיים, לא יותר מזה. למה? כי ישבנו ועשינו את זה, כמו שאמרתי לך, לא בצורה מתוחכמת, אלא בצורה הוגנת, בצורה פשוטה והכל ואין לנו בעיות בנושא של התיאוריה. ברוך השם, הלוואי שכל הפרויקטים במדינת ישראל יהיו כאלה פשוטים ובהירים כמו התיאוריה הזו כאן. היא לא קשה, היא לא מתחכמת, היא באה לבדוק את הידע. אתה יודע את התיאוריה – לך לטסט, אתה לא יודע תיאוריה – שב תלמד, זה כל העניין.

עכשיו, התיאוריה בשמע, התיאוריה בשמע נועדה רק לדרגות B שזה לפרייבט ולמשא קל. ולמה? כי לאוטובוס, למשא כבד ולטרקטור צריך לעשות קורס. וכמו שאמר כאן חנן, בחוק כתוב שכדי להתיר רישיון נהיגה באוטובוס אתה צריך לדעת קרוא וכתוב בשפה העברית. לכן, בקורסים שמתבצעים על ידי משרד הכלכלה, כל המבחנים בעברית. הרי אם הוא עושה את המבחן בעברית, על ידיעת הארץ, חברה ועבודה, נגישות, כל הנושאים, פריקה וטעינה, הוא עושה את זה בעברית אז גם את התיאוריה הוא עושה בעברית, כי הוא עושה את הכול וכולל מבחן כניסה, שם שואלים אותו מי זה הרצל - - -

יותר קל לו אם למד את הקורס.

אבל כך זה בחוק, כמו שאמר חנן, זה בחוק אז לכן ה b.b.c.1 התיאוריה בשמע, באוזניות, שאמרתי לך שדן כנר מקריין את זה, היא לדרגות b ו-c יחד, פרטי ומשא קל, כי בשאר הדרגות צריך לעשות קורס ואילו פה לא צריך לעשות קורס.

כמו שאמרתי וכמו שאמר כאן חנן, השמע, במקום ארבעים דקות יש לו קרוב לשעה שהוא יכול לשבת שם ואני רוצה להגיד לך, מתוך מה שאנחנו עושים אני בא ורואה, אחרי 25, 30 דקות כבר יוצאים החוצה, אז אין בעיה של זמן, אין בעיה לכל מי שבא ואני אומר לך, דרך אגב, הייתה כאן עוזרת ממוצא אתיופי - - -

מיכאל איתן?

לא יודע, היתה אצלי, היא באה ואמרה לי: תודה רבה אלף פעם. אני לא זוכר את השם שלה, באה אלי: תודה רבה, תודה רבה. אמרתי לה: בבקשה גברתי, מכל הלב. אין לנו שום בעיות בנושא הזה אבל הם לא שמים לב, כי החבר'ה הצעירים כבר לא רוצים את האמהרית ובצדק, הם כבר 'צברים', הם באים לעברית, הם רוצים את העברית, ולכן, מה שחנן אמר כאן, ולכן מה שחנן כאן אמר ובצדק, שאפשר לתת להם תיאוריה בעברית, בשמע, בשמע, אתה שומע את דן כנר אתה נהנה מכל מילה שלו, קריין בטלוויזיה מספר 1 במדינת ישראל, מקריין כל דבר, רגע, רגע, אני לא הפסקתי אותך, רגע, רגע, מה זה 'לא רוצים' - - -

לא מתאים להם.

שניה, סליחה - - -

שמע בעברית?

כן, אם הוא רוצה שמע בעברית קלה, ובעזרת השם כמו שהשר כתב לך - - -

אבל הבעיה שם היא שימוש בטכנולוגיה.

ב-2016 יהיה גם שמע.

הבעיה היא שימוש בטכנולוגיה.

מה הטכנולוגיה? אדוני, אני מוכן שתבוא ותראה את זה, בסך הכול צריך לעשות קליק, ודרך אגב, מסביר לו, הבודק מסביר לו מה לעשות, הוא רק צריך ללחוץ, על 1, או 2, או 3, או 4, זה הכול, זה הכול, שום דבר, רק ללחוץ.

בבת ים מתלוננים שזה לא מתאים כי זה לא - - - אני אומר לך.

שילמדו. סליחה, אז שילמדו, שילמדו. כמה כפתורים, באמת, די.

הייתי אצלך, ראיתי את זה, זה באמת פשוט אבל יש אנשים שלא יודעים את זה.

ליאור, רק רגע, רגע, רגע, סיימת?

כן, בבקשה.

אנחנו נבחן את המבחנים. נבדוק בין הנבחנים שיש להם קושי טכנולוגי, יש להם בעיה עם השפה, עם שתי השפות האלה, ייחשבו את זה אולי כחריג וננסה למצוא את הפתרון, ביחד עם אגף הרישוי, נחשוב על זה, איך אנחנו נותנים להם מבחנים, זה יכול להיות בשיטה של הקראה של השאלות כמו שאלות בכתב, אנחנו נבחן את זה.

לתרגם את אותו - - -

אנחנו נבחן את זה יחד עם מנהל האגף החדש, נבחן את זה יחד אתו ונקבל החלטות.

מר חנן, מדובר על אוכלוסייה מסוימת, באמת, אני מעריך את כברת הדרך שעשיתם, שלא תבינו לא נכון, אני פשוט מנסה לייצג את השטח, את מה שבוער, ובאמת הייתי אצלו והוא קיבל אותי יפה ונתן לי את הדיסקים ואת החומר אבל, יש פה דור מסוים, אני לא מדבר על בני עשרים ואחת ומעלה, אני מדבר אתכם על אלה שמוגדרים דור המדבר, והם נופלים בין הכסאות כי הם לא יודעים עברית והם לא יודעים אמהרית, על הדור הזה אני מדבר - - -

אנחנו נתייעץ עם מנהל האגף, ננסה למצוא להם פתרון.

אני מוכן להביא לכם קבוצה. מה שכן, אני חושב שהיה צריך לעשות סימולציה עם קבוצת מיקוד מסוימת כדי לראות אם זה בכלל נותן מענה או לא. אני לא הוא חושב שזה נעשה, אני לא יודע אם זה נעשה, חוץ מהאנשים שעברו את זה, אנשים אקדמאים שזה משהו טריוויאלי בשבילם, זה לא טריוויאלי לבן אדם מן הישוב, פה זה לא נעשה.

אני גם מציע, בוא נהיה פרקטיים, אני מציע, אם יש לכם דברים ספציפיים להראות לנו או להביא לנו מהשטח כמו שאתה אומר, על הדברים האלה, תוכלו להיפגש עם אהרון אהרון, הוא זמין לכם, דברו אתו, תשבו אתו, כל מה שניתן לפתור, הוא מנהל הפרויקט, הוא עושה את זה כבר הרבה זמן בהצלחה, הוא יודע לפתור את הדברים ולמצוא להם פתרונות. אנחנו נשמח לקבל את ההערות שלכם אם ישנן מן השטח, כדי לנסות לתקן, אנחנו רוצים לתקן.

בהחלט נשמח להיפגש אתכם. מה שלא פתיר נמצא לו פתרון.

אדוני היושב ראש, שוב, מה לעשות, זה חלק מהתפקיד שלי, באותה מידה אני מבקש באמת, שהמשרד יקלוט יוצאי אתיופיה גם כי זו החלטת הממשלה, צריך להיות לכם דובר שפה. לפי הרשימה שראינו, של מבקר המדינה, אחד ממשרדי הממשלה שאין בו דובר שפה זה משרד התחבורה, אני באמת מציע שיקלטו, שוב, לא רק אלי טקאלה - - -

זה הוא, הוא האדון, הוא, כבוד היושב ראש. הוא צריך.

הוא צריך? אני לא יודע, אני אומר, אני מציע את זה, אני אומר.

עוד פעם, תציע.

אני מבקש, גם לפי החלטת הממשלה, ועדת הכנסת, שחייב להיות בכל משרדי הממשלה דובר שפה, כי ככה קולטים עלייה. ייאמר לזכותכם, עשיתם מאמץ גדול אבל, תקלטו דוברי שפה לתפקידים בכירים גם אצלכם, זה יכול לעזור לכם המון.

אנחנו כאנשי אגף - - -

אגב, דוברי השפה האלה, לא באים רק לקהילה אלא לכל הצרכנים.

נכון.

אנחנו, כאנשי אגף הרישוי, כפקידים מקצועיים, נשמח מאוד לקבל את בני העדה לתפקידים בכירים, לכל תפקיד אצלנו. כמובן שיש כנראה מדיניות מעלינו או נציבות או מי שמחליט על קבלת עובדים, אני מניח שכבוד היושב ראש יודע איך לבדוק את הדברים, אנחנו כפקידים מקצועיים, נשמח מאוד לקבל אתכם לשורותינו.

אני אעדכן אותך, הממשלה החליטה לפני שלושה שבועות, לשלב שמונים אקדמאיים יוצאי אתיופיה במשרדי הממשלה. חמישים הם כבר מחזיקים בתואר ראשון או תואר שני, שלושים שלקראת התואר, שלומדים את התואר, שמעכשיו ישתלבו כדי ש - - -

האם יקצו להם תקנים או מתקנים קיימים?

נציבות המדינה אחראית לשים אותם, לשלב אותם בכל משרדי הממשלה. זו תכנית של נציבות המדינה, ולכן, כל משרד יהיה לו יתרון בעניין ואת התקציב הוא מקבל, יש תקציב מיוחד שהממשלה העמידה לשילוב הזה.

אני שוב אומר, מן הניסיון שלנו וההיכרות שלנו עם בני העדה לאורך השנים, אני אומר לך פשוט, אני עוסק גם בנושא של נהיגה מונעת בכל הארץ, אנחנו באים למפגשים ונפגשים עם העדה, אני אומר לך שאנחנו נשמח מאוד לראות אותם בשירותנו, בשירות אגף הרישוי שאנחנו אחראים עליו, אבל יש מעלינו מדיניות או הוראות לקלוט אותם או איך עושים את זה מן הבחינה הזאת, אנחנו לא יכולים להשפיע אבל אנחנו עושים הרבה.

במשרד הקליטה יש מעל עשרים ושבעה עובדים קבועים. חנן, במשרד העלייה והקליטה מעל עשרים ושבעה עולים, בכל מיני תפקידים. השר באמת נותן את ה"או.קיי." למנכ"ל אבל מנהלי האגפים המקצועיים, אתם, ברגע שאתה אומר, חברים, אני צריך, הרי כך הם נקלטו במשרד הקליטה, בא מנהל המחוז ואמר: צריך לקלוט עובדים חדשים דוברי אמהרית, טיגרית, אין לי דובר שפה ואז השר והמנכ"ל נתנו את העניין הזה. אותו הדבר, אם אתה היום, באגף שבו אתם נמצאים, צריכים ואומרים למנכל ולשר: אנחנו צריכים דובר שפה אז יהיה לכם, האגפים המקצועיים הם אלה שצריכים להציף את זה למעלה, לשר ולמנכל. זה המשרד היחיד שיש לו - - - בתפקידים כאלה.

אתה יודע, כמו שאמר כבוד היושב ראש, שבסופו של דבר, אם הנציבות מחליטה על כך וכך תקנים לטובת אוכלוסייה כזו או אחרת, כי יש העדפה מתקנת, אז ברגע שזה בא מכיוון הנציבות כהעדפה מתקנת, היא מחייבת את המשרדים אז אנחנו לא מתנגדים אלא ההיפך, אנחנו נשמח מאוד לקבל אותם כי הנציבות למשל, הנציבות במקרים מסוימים, סליחה אדוני היושב ראש, יש מצב שהם נותנים, כדי לעשות העדפה מתקנת, הם נותנים למשרדים תקן פלוס תקן, הכוונה לאחד פלוס אחד, זה אומר שאם אתה מקבל אחד - - -

יש חובה מ-2011 והיא גם מוגדרת בחוק, זה נקרא "חוק יצוג הולם 2011" אבל זה, כיוון שזה לא פעל, המשרדים האלה לא מיצו, לא יישמו את החוק אז אנחנו באנו בהחלטה אחרת שנקראת "התכנית הממשלתית לשילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה" והממשלה הקציבה תקציב נוסף.

אנחנו נשמח לקלוט אותם, כבוד היושב ראש יודע איך לפנות לגורמים שמעלינו שעוסקים בזה, שיודעים להביא את האנשים ולהכניס אותם, אנחנו נשמח לקבל אותם, אלה שראויים ומתאימים, נשמח לקבל.

זו תכנית העבודה שלכם, לקלוט, לשים מטרה שעד איקס זמן - - -

אני לא יודע לתת את התשובה, אנחנו, באגף הרישוי לא עוסקים בקבלת כוח אדם למשרד התחבורה, צריך להפנות את זה לגורמים המתאימים.

בואו - - -

תודה רבה.

רגע, אני מסכם ואני אגיד את ההחלטות. אני מסכם את הדיון ואת ההחלטות של הועדה בנושא שדיברנו בו.

קודם כל הועדה מעריכה את מאמצי משרד התחבורה ובעיקר אגף הרישוי, לבוא לקראת העולים החדשים בתרגום התיאוריה לשפות שונות. הועדה משבחת גם את משרד התחבורה על מאמציו להכין תיאוריה בשפה האמהרית.

אני מבקש שמשרד התחבורה ישיב לוועדה תוך שבועיים שהוא מסכים לפתרון שעלה בדיון פה, כדי לאפשר לעולים דוברי אמהרית שאינם יודעים קרוא וכתוב באמהרית, או מתקשים להשתמש בטכנולוגיה, להיבחן בעל פה בעברית.

כבוד יושב הראש, אם אפשר לנסח את זה בצורה שלפיה אנחנו ניבחן את הסוגיה הזו ואנחנו נשיב כמובן באמצעות הדובר.

זה מה שאנחנו מבקשים ואם אתה אמרת "נבחן" אז תבחנו ותגידו לנו תוך שבועיים את החלטתכם.

הועדה קוראת לגייס בוחנים דוברי אמהרית ולשלב אותם בתוך משרד התחבורה. תודה לכל המשתתפים.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.