הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 159

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ל' בשבט התשע"ו (09 בפברואר 2016), שעה 10:30

צו מחלות בעלי חיים (תיקון התוספת הראשונה), התשע"ו-2015

חברי הוועדה: אורי מקלב – מ"מ היו"ר

נדב דוידוביץ
–
רופא ווטרינר פיקוח על מחלות דגים שו"ט, משרד החקלאות ופיתוח הכפראודליה אסולין דגני
–
עורכת דין לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפרג'נאן עדווי
–
מרכזת בכירה מדיניות והסכמי סחר, משרד הכלכלה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אביגיל כספי

לאה ורון

יפעת קדם

צו מחלות בעלי חיים (תיקון התוספת הראשונה), התשע"ו-2015

בוקר טוב, אני מתכבד למלא את מקומו של היושב-ראש הקבוע ולנהל את הדיון בצו מחלות בעלי חיים (תיקון התוספת הראשונה), התשע"ו-2015. היום ל' בשבט, ראש חודש אדר א', 9.2.2016.

אנחנו מבקשים לתקן את התוספת הראשונה לפקודת מחלות בעלי חיים, כאשר תוספת זו כוללת את רשימת בעלי החיים שעליהם חלה הפקודה והסמכויות של השירותים הווטרינריים. סמכות השירותים הווטרינריים היא למניעת הפצת מחלות בעלי החיים ושמירה על בריאות הציבור בישראל. אנחנו מבקשים להוסיף לרשימה קבוצה של בעלי חיים ימיים, שוכני מים, מעבר לאלו שקיימות בה, שזה דגים ודו-חיים. התוספת כוללת סרטנאים, רכיכות, צורבניים וקווצי עור, כאשר גם קבוצות כאלו חשופות וחושפות בעלי חיים למחלות. כדי שתהיה לנו סמכות אכיפה לגביהם, אנחנו מבקשים להוסיף אותם לרשימה. זה אינטרס ציבורי של שני המשרדים, גם של משרד החקלאות וגם של משרד הבריאות. זה מבחינת ההודעה על מחלות שקשורות בהם מארגון הבריאות העולמי, ה-OIE. אצלם זה קיים משנות ה-90. אנחנו מבקשים לתקן גם אצלנו את הרשימה.

מדובר על כניסה לארץ, או על גידול?

קבוצות שוכני מים שנמצאות במאגרי מים בישראל וכאלו שמגיעות מחו"ל, זאת אומרת, מיובאות מחו"ל ועלולות להוות גורם סיכון להפצת מחלות שאנחנו מבקשים למנוע.

עד היום לא הייתה סמכות לגבי דגים?

לגבי דגים יש סמכות, אבל אותן קבוצות לא נכללות בתוך דגים.

אין קשר בין דו-חיים לדגים, אלו שתי קבוצות נפרדות.

איך הם מפיצים את המחלות, הרי לא אוכלים את כל בעלי החיים שנמצאים ברשימה ובתוספת?

בארגון הבינלאומי למחלות בעלי חיים יש חלוקה בין בעלי חיים יבשתיים לבעלי חיים ימיים. בבעלי חיים ימיים נכללים היום דגים, סרטנים, רכיכות ודו-חיים. בגלל שכל הנושא הזה של בעלי חיים שחיים במים הולך ומתפתח, גם בגלל הדרישה לחלבון מן החי בכל מה שקשור לדגים ולבעלי חיים אחרים כמו שרימפסים ורכיכות שיותר נפוצים במקומות אחרים, אז גם אצלנו יש כל מיני מקומות שמגדלים. פה יש את הנושא של הגידול עצמו, את הנושא של הייבוא ואת הנושא של הייצוא. כבר היום יש לנו שני משקים שמגדלים אלמוגים לייצוא. אנחנו מפקחים עליהם לא מכוח הפקודה, אלא מכוח תקנות אחרות של ייצוא של תוצרת חקלאית. יש פה לקונה בכך שהקבוצות האלו לא נמצאות בפקודה, לכן זה מצר את ידנו מבחינת הסמכויות.

לאיזו הגדרה נכנסים האלמוגים?

האלמוגים הם בתוך הקבוצה של הצורבניים. חשוב לציין שבקבוצות האלו, למעט אולי דו חיים, יש את האספקט של בעלי חיים שמייצרים מזון. יש גם את כל נושא הנוי. כל הנושא הזה של הנוי מאוד מאוד מתפתח. יש לא מעט מגדלים של דגי נוי.

מי הם הדו-חיים?

קרפדות, סלמנדרות. הכל מתחיל מהשלבים של הגידול. יש למשרד שלנו ולמשרד הבריאות אינטרס על מנת שנוכל לפקח.

בסדר גמור, במיוחד כשאנחנו שומעים איך מחלות מתפשטות בקצב. אנחנו אפילו לא יודעים איך זה מופץ. חשבנו שזה מופץ בדרך אחת, אבל מתברר שיש עוד כמה דרכים שהמחלות מופצות.

גם לנו אין התנגדות מבחינת ייבוא וייצוא.

דגים צבעוניים כלולים בתוך הסמכות הקודמת?

אתה מדבר על דגי נוי. 3 המשימות הגדולות של השירותים הווטרינריים זה מחלות בעלי חיים, בריאות הציבור שקשורה לבעלי חיים, וצער בעלי חיים שזה כל נושא רווחת בעלי החיים. אחד מהנושאים שאנחנו אוכפים זה מניעה של ייבוא של דגים שיש חשד שהשתמשו בחומרים מסוימים או שהזריקו להם צבעים.

זה בעצם צער בעלי חיים. מדובר בדגים מאוד יקרים. כנראה שיש עסק שמתפתח בעניין הזה.

במדינות מערביות זה לא כל כך נפוץ. באסיה אלה דברים מאוד נפוצים.

יש שוק פורח.

זה מנוגד לחוק צער בעלי חיים ותקנות צער בעלי חיים (החזקה שלא לצרכים חקלאיים), שמסדירה את ההחזקה של בעלי חיים בחנויות מחמד או במשקים שמוכרים אותם. התקנות האלו אוסרות פגיעה ברקמה חיה של בעל חיים, בין היתר לצורכי נוי.

זה חלק מהסמכות של השירותים הווטרינריים במקרים האלה. הסמכות ניתנת להם כדי לאסור ולפקח.

הכוונה בדגי נוי היא לדגי נוי כמו שהם, לא לדגים שעשו עליהם איזו שהיא מניפולציה.

כמו שאמרה עורכת הדין ממשרד החקלאות, ברגע שמוסיפים את רשימת בעלי החיים לתוספת הראשונה, כל מה שקבוע בפקודה חל עליהם.

אנחנו צריכים לאשר את התוספת שמונחת לפנינו.

צו מחלות בעלי חיים (תיקון לתוספת הראשונה), התשע"ו-2016

בתוקף סמכותי לפי סעיף 2 לפקודת מחלות בעלי חיים (נוסח חדש), התשמ"ה-1985 (להלן –

בחלק ד' בתוספת הראשונה לפקודה, אחרי סעיף 11 יבוא –

"12 רכיכות (molluscs)

13. סרטנאים (crustaceans)

14. צורבניים (cnidarian)

15. קווצי עור (Echinodermata)".

ל' שבט התשע"ו (9 בפברואר 2016)

אומרת מנהלת הוועדה שזה ייכנס לתוקף מיד עם הפרסום. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

צו מחלות בעלי חיים (תיקון התוספת הראשונה), התשע"ו-2016 אושר

תודה רבה, חודש טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.