הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 163

מישיבת ועדת הכלכלה

יום ראשון, ה' באדר א התשע"ו (14 בפברואר 2016), שעה 10:00

הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

דוד ביטן – מ"מ היו"ר

אורי מקלב

אבנר פלור - סמנכ"ל בכיר תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חוה ראובני - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דפנה עין דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ברק טייכמן - יועץ בכיר למנכ"ל משרד התחבורה

עידית פרוים - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

יונתן צוויקל - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

דרור וגשל - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אנואר חילף - הממונה על חוקיות היבוא, משרד הכלכלה והתעשייה

דני דרגוצקי - מנהל תחום בכיר הערכה, משרד האוצר

ענבל קורקוס - ממונה מכס, משרד האוצר

אסתי פלדמן - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

יעקב יהודה רודד - מנכ"ל איגוד יבואני הרכב

יעקב אנוך - נשיא איגוד יבואני הרכב

אהוד שניידר - עו"ד, איגוד יבואני הרכב

יורם בונן - עו"ד, איגוד יבואני הרכב

נמרוד קלמר - דוברות, איגוד יבואני הרכב

גד אוחנה - דוברות, איגוד יבואני הרכב

יהודה לוי - סגן יו"ר אגודת מורי הדרך

אבישי שאנן - נציג אגודת מורי הדרך

דידי רוזנפלד - מנכ"ל שלמה SIXT רשת מוסכים

נמרוד הגלילי - מנכ"ל הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג

רונן לוי - יו"ר איגוד המוסכים בישראל

אריה אשד - מנכ"ל איגוד המוסכים בישראל

אינגריד הר אבן - יועצת משפטית, איגוד המוסכים בישראל

דני הולנדר - חבר מועצה, איגוד המוסכים בישראל

רפי דניאל - חבר וועד ענף רכב, איגוד שמאי הביטוח

דני בליליוס - מנכ"ל אוטו חן

אסף שובינסקי - עו"ד, בא כוח אוטו חן, לוי, מידן ושות' עורכי-דין

שיר דיין - עו"ד, מייצגת את חברת כלמוביל

אמיר גבל - יועץ משפטי פנימי, כלמוביל בע"מ

זאב שי פרידמן - יועץ משפטי, המועצה הישראלית לצרכנות

דניאל עיני - מנכ"ל חברת המזרח לשיווק מכוניות

דניאל לוי - מנכ"ל משותף גלובל אוטומקס בע"מ

חיים לוי - מנכ"ל משותף גלובל אוטומקס בע"מ

ינון עמית - מנכ"ל משותף גלובל אוטומקס בע"מ

דורון שורר - יועץ גלובל אוטומקס בע"מ

משה בר - עיתונאי, תנו יד לחרש ונכים למען נכים

דן קדרון - עיתונאי, תנו יד לחרש ונכים למען נכים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

איתי עצמון

לאה ורון

ירון קוונשטוק

הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)

בוקר טוב, שבוע טוב. אני שמח לפתוח ישיבה נוספת של ועדת הכלכלה של הכנסת. אנחנו עוסקים בהצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013. גברתי מנהלת הוועדה, היועץ המשפטי. כבוד גדול נפל בחלקנו, אדוני המנכ"ל.

אני פה כיסא קבוע.

כן, אבל לפעמים הוא פנוי.

לא היה מנכ"ל שהופיע ככה.

עוזי, למה על הבוקר?

לא, כי אגיד לך: גם כשהייתי סמנכ"ל , אז המנכ"לים היו שולחים אותי.

אני מציעה לא לבקש את העדות שלי, כי אם אני נדרשת להעיד, אעיד שהיו הצעות חוק שלוו על-ידי השר מהסעיף הראשון של הצעת החוק ועד הסעיף האחרון. אז בוא נשאיר את זה ככה. בלי עדויות.

אז קודם כול, אני אומר את זה – אמרתי, רק מה, אתה כל דבר, היו שורטים לך את הראש. לאט-לאט לא קרה כלום.

בסדר גמור.

באהבה. אני מניח שיהיו בקרוב גם חברי כנסת. אנחנו ברשותכם נמשיך במקום בו הפסקנו. איזה סעיף זה?

39, אם אני לא טועה.

39, כן. ואזכיר לכם את המחלוקת, שאם אינני טועה, יורם הציג את הבעייתיות. שוחחתי עם חברי הקבועים בוועדה, עם פרי ועם עיסאווי, ואני רוצה ללכת בכיוון הזה, לרכך את הסעיף הזה, להזכירך, עם הוועדה המייעצת – אתה זוכר על מה אני מדבר? אתם אתי? לאה, את אתי?

כן.

ששם, אם אנחנו מדברים על לקיחת רישיון – לא על כל אותם תהליכים אחרים, אלא על לקיחת רישיון, לתת לזה עוד איזה שלייקעס, שאומרים, אם כבר, שזה מעשה מאוד מאוד, איך אומרים - -

קיצוני.

- - קיצוני, שתהיה עוד אוזן או תהיינה אוזניים נוספות שתוכלנה לתת את דעתן בעניין. כן, בבקשה.

אני רק רוצה להבין בדיוק את הכוונה בעניין הזה.

זה רעיון שלכם.

לא, הפנינו את תשומת הלב לכך, שכל החלטה לעניין התליה, ביטול, הגבלה או סירוב לחדש של רישיון יבואן רכב, על המנהל במשרד התחבורה להיוועץ במועצה. השאלה מה הקישור לסעיף הזה, כי הסעיף הזה מדבר, אני מזכיר, על שקילת שיקולי תחרות בעת מתן רישיון יבואן רכב.

נכון. אני זוכר היטב את הנקודה הזו, אני זוכר גם מה יורם אמר, מה כל אחד אמר. אני גם הזכרתי ליורם, שבקדנציה הקודמת זה כבר עבר. אז כן, רק הזכרתי, "שנהיה על זה", מה שנקרא בשפת העם. כן, יורם.

ברשות אדוני - - -

אבל ממש קצר, אני לא מתכוון להתעכב.

אלך ישר לשורות התחתונות. מה אנחנו מבקשים? על הבעייתיות דיברנו. אנחנו מבקשים שני דברים: אחד, כיוון שמדובר פה על סיטואציה של חשש לריכוזיות ענפית, ומכיוון שיש פה ייבוא של הסדר מחוק הריכוזיות, אז בחוק הריכוזיות לגבי חלק גדול מהנושאים, בוודאי הנושאים המהותיים, מחויבת התייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים. ונראה לנו מאוד מתאים פה, שלפני שהשר מפעיל סמכות מהסוג הזה, תהיה התייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים. לנו זה נראה – פשוט אני אומר את זה, כי בחוק הריכוזיות, שוב פעם, בגלל - - -

תתקדם, הבנו.

נקודה ראשונה. נקודה שנייה, מכיוון שבכל זאת נכנסים פה לאיזושהי סיטואציה שמצלמים מצב קיים – יש מצב נתון. אגיד רק במשפט: היום רישיונות ייבוא, כל מה שאתה צריך לעשות, אם יש לך הסכם עם היצרן, זה לעמוד בדרישות תקינה, בטיחות וכדומה. פה לוקחת המדינה את הרישיון והופכת אותו - - -

יורם, שורה תחתונה.

שורה תחתונה, אנחנו מבקשים שתהיה הוראת מעבר. שהתחולה לא תהיה על הפעם הראשונה שמקצים את הרישיונות אלא רק על החידוש הבא שלהם.

אם אנחנו מעבירים - - -

לא הבנתי את ההצעה. אתה מדבר בטח על התחילה, לא על התחולה. ולא הבנתי מה אתה מציע, סליחה.

אנחנו מבקשים שההסדר הזה יחול רק על - - -

שלא ישקלו שיקולי תחרות בעת מתן רישיונות ראשוניים ליבואני הרכב המסחריים?

נכון, על-פי החוק הזה. לראשונה.

למה?

למה? מכיוון שזה מצב נתון. יש להם היום רישיונות, אלה רישיונות - - -

יורם, "אכלת לי את היד". אני מנסה לתת, איך אומרים, ללכת קצת בקטנה, ופתאום מצאתי את עצמי בלי יד. בוא נעשה כאן סדר.

שנייה, שאלת הבהרה. לעניין ההצעה שלכם לקבוע חובת היוועצות עם הממונה על ההגבלים. אני רוצה להבין בצורה יותר מדויקת: מדובר כאן, שוב, על שקילת שיקולי תחרות בעת מתן רישיון. באיזה שלב בדיוק אתם מבקשים שתהיה חובת היוועצות עם הממונה? מדובר על סמכות של כל רגולטור לשקול שיקולים מסוימים בעת מתן רישיון.

אז אני רוצה להפנות לסעיף 13 לחוק הריכוזיות, שמדבר על סיטואציה שבה ברגע שהממונה מכניס זכות מסוימת - - -

לרשימת הזכויות.

אז הגורם המאסדר, כמו במקרה שלנו, מחויב בהיוועצות - - -

אז ככל שהוא יחליט לכלול את הרישיונות האלה ברשימת הזכויות, אז ההוראה הזאת תחול ממילא.

זה בדיוק העיוות, איתי. כי אנחנו, כל מה שרצינו זה שיחולו הוראות חוק הריכוזיות כפי שהן. ברגע שעושים הסדר ספציפי, אז מה שאנחנו מבקשים, שגם ההוראה הספציפית הזאת תחול. הרי לממונה אין סמכות להכריז את ההכרזה הזאת, מכיוון - - -

יורם, חבר'ה, שנייה.

אני לא מבין למה צריכה להיות התנגדות שהממונה יגיד מה דעתו.

שנייה. אני מדבר עכשיו בקול, ברשותכם. ואני רוצה להתקדם – כן כן, לא לא. רוצים לשים את זה בצד, לחשוב על זה? כי זה סעיף, מבחינתם הוא בעייתי, אבל אני רוצה לחדד את העניין הזה.

מה שאומר יורם בעניינם של היבואנים, שהם טוענים שאנחנו – אבל זה הסיפור? זו פתיחת השוק? זה לא כדי להשאיר את זה אצל היבואנים.

עכשיו, נקודת המוצא, הוא אומר ככה: אוקיי, בכל העניינים האחרים אנחנו מבינים. זה החוק, זה התיקון. מה אמרנו? הסיפור של הריכוזיות, אני רוצה להזכיר לכם, שאין כאן אמירה מפורשת אל מול חוק הריכוזיות. ואמרנו: אוקיי, אם אין שם את האמירה המפורשת, ראוי שהדברים ייאמרו כאן.

אומר יורם, שאם הממונה ראה לנכון ושקל לקחת, זאת אומרת שיש כאן פגיעה - - -

או לא לתת.

או לא לתת – לא, זה לא - - -

או לחדש.

לחדש.

- - - זה לא לתת. בעת מתן רישיון הוא צריך לשקול שיקולים של תחרות ענפית לפי הסעיף.

בסדר. את כל אותן אופציות העומדות לרשותו, אם יש כאן לדעתו פגיעה בתחרותיות.

במצב שכזה, שזו פעולה מאוד אלימה – במירכאות או לא במירכאות, כל אחד מסתכל על זה איך שהוא רוצה – מעבר לעובדה שהחוק אומר שהוא צריך להתייעץ עם המועצה, שתינתן גם חוות דעת של הממונה על ההגבלים העסקיים. זה בעצם מה שהוא מציע. יש לכם איזה - - -

כן. אנחנו מבקשים להחיל באמת את ההסדר, שהאיזון של חוק הריכוזיות, בעצם שיחול גם כאן. זאת אומרת, אם הממונה רואה שיש צורך להתייעץ, אז בהחלט יש לו את הסמכות לייעץ. מעבר לזה, הגוף המאסדר הוא משרד התחבורה.

אני מקבל את זה.

והוא צריך להיות - - -

גברתי, חבל על הזמן. העניין ברור.

מאה אחוז. אז מה שאני מציעה, שלא תהיה חובה להתייעץ עם הממונה אלא באמת כמו בחוק הריכוזיות, רק במקומות שבהם הממונה מבקש להתייעץ אפשר - - -

אוקיי. אני מקבל את זה. אני מקבל את העצה. כדי שלא בסוף יהיה לנו בג"צים על זה – כן התייעץ אתו, לא אמר לו, כן אמר לו. מה שהיא הציעה, שכמו בחוק הריכוזיות: נראה לממונה לנכון - - -

בדיוק כמו שכתוב בחוק הריכוזיות. אני חושבת שזה ממילא ההצעה הנוכחית.

זה לא משנה. אבל אני רוצה שזה ייקבע.

אם הממונה סבור שיש מקום להתייעץ - - -

שזה יחודד.

והוא עושה את זה מעת לעת.

לא, אבל את מציעה להוסיף הוראה חדשה?

לא. אני מציעה בדיוק את סעיף 13 - - -

סליחה, לא לא, גברתי, תודה רבה. זאת אומרת, נכון שאני אוהב לדבר, אבל לא עד כדי כך.

הוא שאל שאלה, היא ענתה לו.

מה ההבדל? אם כבר כתוב, אז מה אני צריך עכשיו את כל הפרשנות שלך? אני פה, לא צריך שתפרשני אותי או את הדברים.

מה שאני מנסה להגיד לך, ברשותך, שמה שאני מבקש, שהברור מאליו יהיה ברור יותר.

בסדר.

זו הבקשה שלי. זאת אומרת, שזה לא יהיה, את יודעת, נתון ל – זאת אומרת, שזה יהיה בצורה שכזו שאחר כך לא נצטרך עורכי-דין כדי להסביר את העניין. זה כל מה שאני מבקש. אין כאן שינוי, אני רק מנסה שהדברים יובהרו, שהאפשרות הזו מתקיימת.

אם הממונה מעוניין בחוות דעת.

בדיוק. אפשר גם כן פה, איתי, אני גם חושב שזה יכול להיות אופציה נוספת: החליט המנהל שלא לתת רישיון רכב בשל שיקולים של קידום תחרותיות ענפי, לא יעשה כן אלא בהתייעצות על הממונה על ההגבלים.

זה רק בשל אותם שיקולים הוא מחליט שלא לתת.

לא, זה רק מסבך.

לא, אני מבין שזה מסבך, אבל - - -

אגיד לך, אדוני המנכ"ל, מה הבעיה שלי עם – היא לא בעיה, אין לי שום בעיה עם החוק בגדול. מה שאני מנסה להגיד, שזאת פעולה בכל זאת אגרסיבית.

נכון.

ואנחנו לא נהיה שם. זאת אומרת, אנחנו מחוקקים את החוק ונוסעים לדרכנו, והמציאות אחר כך מייצרת כל מיני עניינים ובעיות. זאת אומרת, כשאני אומר: וואלה, אנחנו פה עושים מעשה לא פשוט, שאנחנו פותחים את השוק, בעזרת השם, אני מקווה שבאמת נצליח לפתוח אותו כמו שצריך. ובעניין הזה אפשר כן ללכת לקראתם. זה לא לשנות לגמרי, אלא העניין הזה, אני שוקל באמת לבחון את האפשרות ללכת לקראת היבואנים בקטע הזה, מבלי לשנות. זאת אומרת, נתחום זמן שהוא צריך את חוות הדעת שלו. בכל זאת, קשה לי לקבל את זה כראה וקדש.

אגיד לך מה.

- - -

21 יום, ראיתי.

מה שחשוב לי - -

מה מפריע לך?

- - אני לא רוצה שיהיה מצב שבסופו של יום מי שקובע - - -

לא, ברור לי.

עכשיו, המחשבה היא, שאם הממונה רואה לנכון, אם יש איזשהו קושי, הוא רואה שיש בעיה, הממונה יכול - - -

עברנו את זה. הממונה הוא הקובע.

הממונה הוא הגוף - -

הוא הסמכות על-פי חוק, אין ויכוח.

- - שיכול לייעץ, אם הוא חושב שזה מתאים שהוא ייעץ בסיטואציה הספציפית. לא בכל רישיון ורישיון.

לא, במקרה הזה הוא - - -

מי?

הממונה.

לא, התכוונתי המנהל, אני מתנצל.

המנהל במשרד התחבורה.

אני מתנצל, המנהל. מאה אחוז. המנהל הוא זה שקובע ממילא.

נכון.

אני רוצה שבעניין הזה תישמע דעתו. כן, שם ותפקיד, רונן.

רונן לוי, יושב-ראש איגוד המוסכים בישראל. אנחנו כמובן מתנגדים, ואנחנו גם שמים לב כל הזמן שיש פה איזושהי נסיגה. החוק הזה, מעבר להיותו חוק רישוי של שירותי רכב, הוא מחליף את הצו, והוא חוק שבעצם בא לקדם רפורמה ותחרות.

רונן, אני רוצה לקטוע אותך, ברשותך. זה בסדר, תפקידך הוא ללחוץ. אבל אני רוצה להזכיר לכם שלעתים לחץ יתר - - -

לא לחץ יתר.

לא, תן לי, רונן.

בעצם השאלה - - -

רונן, סליחה. רונן, בוא נעשה את זה כך.

אין בעיה של תחרות - - -

רונן, סליחה, אני רוצה להבהיר גם לך. גם בדיונים הקודמים, שיפרנו את החוק אף ביתר שאת עוד מפעמים קודמות בכל ההקשר לזה. מה שאני מנסה להגיד זה רק דבר אחד: אין כאן שום פגיעה או שום נסיגה. בסך הכול לפעמים אפשר גם להיות בחוק בן-אדם, גם אם זה יבואנים.

אני לא חושב שזה קשור.

לא, אני בסך הכול מנסה להגיד - - -

האמירה היא לא במקום. אין לזה קשר בין בן-אדם או לא בן-אדם. אני לא רוצה לקחת מאף אחד - - -

לא, אגיד לך מה הקשר. סליחה, אתה לוקח מהם, ועוד מעט נגיע, למוסכים, שזה לב ליבו - - -

נו? ראה עשרות מוסכים שלקחו להם את הזיכיונות, אני מזכיר. אנחנו לא רוצים לקחת מאף אחד שום דבר.

לא, ברור.

רוצים להגן על מי שלקחו לו כבר.

רונן, אני לא - - -

לא, רק לא צריך לשנות.

אל תשנה.

רונן לוי, אני רוצה להגיד לך את הדבר הבא. אתה יודע, לכל אחד יש דעה טובה על דעתו, במקרה הזה. בסדר, הבנתי. כן, יורם, משפט.

רק משפט אחד. כי 39, עם כל הכבוד, בעיני לפחות, הוא לא העניין של החוק. העניין של החוק זה לפתוח לתחרות ולהכניס יבואנים נוספים, ולא לקחת - - -

די די די, גמרנו.

לא, אבל שנייה, אני רוצה להעיר.

בבקשה.

ה-39 הוא כן כלי ואמצעי לפתוח את התחרות. ולכן, אני כן מקבל פה את מה שאומרים, אני מבקש להשאיר את הנוסח כמו שהוא. ועדת הכלכלה אמורה לתת כלים ובסיס לפתוח את השוק. הסעיף הזה הוא מאוד חשוב. אני רוצה לציין שהוא עבר כבר בכנסת הקודמת, אני יודע שאתם לא אוהבים שאנחנו מזכירים את זה. גם מה שאומר רונן לעניין של הנסיגה הזוחלת בסעיפי החוק, אני חושב שההסברים שקיבלנו פה מהגורמים המקצועיים הם מניחים את הדעת.

סליחה, אדוני המנכ"ל.

והדבר נותן כלי חשוב לשר התחבורה, למנהל – סליחה, זה אפילו לא השר, זה המנהל המקצועי, לטפל בעניין הזה. זה כן מאוד מהותי לפתיחת התחרות.

אוקיי. אני קודם כול רוצה לדעת, המנכ"ל, האם דיווחתם לו שאנחנו נסוגים מהחוק? זאת אומרת, יש פה נסיגה בתהליכי החקיקה. אני לא יודע מזה. אני יודע שאנחנו רק משפרים, כדי שהחוק יהיה הרבה יותר טוב ממה שהבאתם אותו לפתחנו. זה הכול. אפילו לא נפגשתי פה עם אנשים. נפגשתי פעם אחת עם מר אנוך, וזה הכול.

סליחה, במקום הזה דנים את הדברים לגופו של העניין, ושוקלים את השיקולים בתוך האינטרסים השונים. ויש כאן אינטרסים שיכולים למלא כאן בניינים שלמים. וזה בסדר גמור, כל עוד הם נעשים פה על השולחן.

אני רוצה להזכיר לך, אדוני המנכ"ל, שלאורך כל הדרך אני מדבר על כך שבסוף תהיה תחרות אמיתית והמחירים ירדו. ואין כאן שום פגיעה. כל העניין הוא שזה מעשה מאוד ברוטלי – במירכאות כמובן, במירכאות כפולות ומכופלות – במובן הזה שאיננו מבקשים או מחלישים את המנהל. ממש לא. הוא הקובע, הוא בעל הסמכות, אף אחד לא חולק. אם תרצו, אפשר לחדד את זה עוד יותר, אין לי שום בעיה.

אבל בעניין זה, אם יש כאן שיקולים שנובעים כאן, שיקולי תחרות, אני רוצה להיות בטוח שבעניין כזה תישמע גם דעתו של הממונה, זה הכול.

אדוני, אם אפשר. חוק הריכוזיות, שכבר כפי שנאמר בוועדה הזו בדיונים הקודמים הוא חוק גנרי, שיודע לטפל, קבע מסגרת וכללים מתי הממונה מתערב ומתי לא. ולא שמעתי פה, ועוד פעם, אני מצטטת דברים שנאמרו כלפינו בהקשרים אחרים, למה להבחין את ההסדר המסוים הזה מהסדרים אחרים של חוק הריכוזיות?

אז נהפוך הוא. ומה ביקשתם? אני רוצה להזכיר לך, שבדיון הקודם – הרי כבר נאמר: יש חוק שם, למה צריך לחדד את זה גם פה? אי-אפשר להחזיק – סליחה.

אסביר. אני לא מנסה לאחוז במקל משני קצותיו, לגמרי לא. חוק הריכוזיות בנה מבנה, שבו הוא אומר, שככלל המאסדר הוא זה ששוקל שיקולי תחרות. רק כאשר הממונה מוצא שיש השפעה משמעותית על התחרות בסיטואציות מסוימות שהוא מוצא, יש לו את הריבונות להחליט, פה אני נכנס פנימה על אפו וחמתו של המאסדר, הוא יהיה חייב לדבר אתי.

אין ויכוח על זה.

עד שלא עוברים דרך השלב הזה, אז נכון להיום אנחנו שומעים, עמדתו של הממונה על הגבלים עסקיים היא שאין הצדקה לכך. הוא אומר: אני לא בפנים, זה סמכותו של המאסדר. חוק הריכוזיות יאפשר לו בכל עת בעתיד, אם הוא יראה צורך בזה, להיכנס. זה מבנה שחוק הריכוזיות עצמו יצר.

סליחה, לא אצביע על זה, אני מבקש נוסח יותר נהיר. נוסח יותר בהיר. זה שאת יושבת ומסבירה לי את זה פה וכל אחד עסוק בלהסביר – אנחנו בוועדה. אני רוצה שהדברים האלה יובהרו ויחודדו. יהיה משפט. אני לא נסוג בי, אני רק רוצה שהדברים יובהרו. לא פעם אתם מבקשים מאתנו כל מיני דברים להבהיר, למרות שכל אחד אומר: זה כתוב. אז אני מבקש שהדברים יחודדו.

אני יכול רק להשלים אולי את הדברים שאמרה עורכת-הדין ראובני. הכוונה היא כזו: הכלל הוא שכל רגולטור, אם המדובר בזכות, כאמור בחוק הריכוזיות, צריך לשקול שיקולים של קידום תחרותיות ענפית. אם מדובר בזכות מיוחדת שהוחלט לכלול אותה ברשימת הזכויות, רק אז יש חובה להיוועץ עם הממונה על ההגבלים העסקיים. מה שאמרו כאן נציגי הממשלה, שלהבנתם אין כרגע סיבה מהותית טובה לכלול את הזכות, את הרישיונות של יבואני רכב, ברשימת הזכויות שמחייבת היוועצות עם הממונה.

אין סיבה לקבוע בחוק כרגע, שחובה תמיד להתייעץ עם הממונה.

לא אמרתי חובה. סליחה, הרי זו בדיוק הנקודה. מה שדיברנו כאן, שאם ראה שיש כאן פגיעה בריכוזיות, שיש כאן פגיעה מהותית שבעקבותיה הוא לוקח את זה. אם זה פגע באיזה עניין אחר שהוא חשב – לא מתווכח אתו.

לא, אבל אולי יש כאן איזושהי אי הבנה. אני שוב חוזר ואומר: לא מדובר על לקיחת רישיון או אי מתן רישיון, מדובר על שקילת שיקולים של קידום תחרותיות ענפית בעת בחינת הבקשה לרישיון. זה הכול, זה הסעיף שאנחנו מדברים עליו כרגע. לא מדובר על סמכות לבטל או לא לתת רישיון, מדובר על שיקולים שעל הרגולטור לשקול. זה הסעיף.

אבל תראה, שים לב, איתי, זאת בדיוק הנקודה. כבר דיון קודם והיום, וכולנו מסבירים.

כי חוק הריכוזיות מאוד מסובך.

אוקיי. אז אני לא רוצה שנעסוק בהסברים. אני בסך הכול רוצה משפט של בני-אדם, לא של עורכי-דין. מה כל כך מסובך? עצם העובדה שיושבים פה, וזה מסביר וההוא מחרה אחריו וכל אחד עסוק בלהסביר את השני. לא רוצה הסברים, רוצה את הסעיף במהות שלו אותו דבר, אני רוצה רק שהוא יובהר, שיהיה חד. תמצאו לי את הניסוח שיהיה - - -

תכתבו את אותו דבר, רק יותר - - -

בסדר.

ננסה להציע נוסח שיהיה יותר - - -

יותר ברור.

אבין מה אני רוצה, בסדר. אגיד לך מה העניין. תסלח לי, איתי, אגיד לך מה העניין לגבי נוסח או לא נוסח. אם יש כאן שיקולי תחרות - - -

שהוא צריך לשקול.

כן, זה הכול. יש אנשים שגם זו סמכותם. מי שקובע את העניינים של זה זה הממונה, סך הכול אני רוצה שתישמע דעתו בעניין הזה. מה כל כך מסובך?

אם הוא חושב שיש צורך, הוא יכול להודיע - - -

אם הוא חושב שיש כאן - - -

לא על כל - - -

סליחה, אני כבר פה, אין מה לפרשן אותי בחיי.

מאה אחוז.

אני פה, אני אומר את זה כאן, אומר את זה בצורה מפורשת: רק במה שנוגע לצד הצר הזה. לא ביקשתי שום דבר שהוא מעבר לענייני תחרות. אני לא מבין גם ממה הממונה חושש.

אין משהו אחר פה חוץ מאשר תחרות. הפעם אני מרגישה שאני לא מבינה את אדוני. וכיוון שאני רוצה לספק נוסח כפי שאדוני מבקש, אז אני לא בטוחה מה הבקשה.

אסביר. את מה שאנחנו רואים פה בסעיף, בסופו של עניין יכול המנהל לקחת את הרישיון או לא לחדש רישיון, נכון?

אנחנו כרגע מדברים על הקצאה של רישיון, לא על חידוש וגם לא - - -

הקצאה זה כולל חידוש, נכון?

כן, גם חידוש.

הקצאה זה כולל חידוש.

סליחה, לא ביקשתי את עזרתך. אני רוצה רק להזכיר. בדיון הקודם כבר עסקנו במנעד הרחב של התהליך, לא עסקנו רק במתן של הרישיון. אני זוכר בדיוק – על ההקצאה. גם הזכרנו את העובדה, שיש שלב שבו הוא יכול גם למנוע חידוש של רישיון, אמת או לא?

סליחה, אוקיי, לגבי מתן רישיון – בסדר, לגבי לקיחת רישיון - - -

אין לקיחה.

אי חידוש.

אי חידוש?

אי חידוש. זה אותו דבר.

לא לא, לגמרי לא. משפטית זה שונה לגמרי.

אוקיי, יכול להיות. בסדר. זה עניין למשפטנים, ההבדל של המילים, אבל בשורה התחתונה אין לו רישיון. לא משנה, אוקיי, אני מתנצל. כאילו, יורם, סליחה. יורם, לא, מספיק, אני עובר הלאה. אני רוצה הבהרה בעניין הזה.

בבקשה, סעיף הבא. מה אנחנו? 39א – ברור תלונות.

בירור תלונות
39א.

המנהל יברר תלונות של צרכנים בדבר פעילותם של בעלי רישיונות לייבוא רכב ושיווקו ויחליט לגביהן, בהתאם להמלצת המועצה המייעצת לייבוא רכב ושיווקו כאמור בסעיף 54.

אוקיי. הערות? קצר.

קודם כול, למה רק של צרכנים ולא של עוסקים אחרים בענף? אני לא יכולה להתלונן על האופן שבו יבואן רכב מפעיל את רישיונו? המילה של צרכנים מיותרת, צריך להוריד אותה.

היא צודקת.

שנית, אנחנו מבקשים להשאיר שיקול דעת למנהל, שהוא לא יהיה כפוף להמלצות המועצה המייעצת. הוא כמובן יתייעץ, אבל שיקול דעת הוא חייב - - -

זה המלצה.

לא, כתוב: בהתאם להמלצה. כביכול הוא כפוף - - -

נכון. המלצה.

אם יהיה צורך, נחדד את זה בנוסח. מדובר על המלצה, ברור ששיקול הדעת הוא של המנהל.

ואנחנו גם כן ממליצים שהוא יצטרך להתייעץ עם הממונה על ההגבלים.

אה, פה זה בסדר? אוקיי. יש לכם בעיה עם הסיפור הזה של צרכנים, לא צרכנים?

כן. היום בעצם הפעולה של המועצה המייעצת - - -

אבנר פלור. חבר'ה, שכחתם שצריך להגיד שמות, כל אחד מדבר פה כאילו הפרוטוקול זוכר אותו משבוע שעבר.

אה, אנחנו כולם מכירים אחד את השני. אבנר פלור, אני סמנכ"ל תנועה.

רק הם מתחלפים גם - - -

הרשם הפרלמנטרי לא מכיר אתכם.

הרשם. גם הדיון משודר, אז ברשותכם.

סליחה. בעצם היום עיקר הפעילות של המועצה המייעצת היא בנושא הצרכני. בנושאים שיש ויכוחים או עימותים בין עוסק, בין יבואן למוסך או בין מוסך ליבואן, זה לא במסגרת המועצה המייעצת.

אוקיי. כל אשר אני מבקש לדעת, שכל תלונה אחרת שאיננה תלונה של צרכנים, יש לה איזה סעיף שמפנה אותה לטיפול.

מאחר שהגורמים האחרים שמוסדרים בחוק פועלים במסגרת החוק, ברור שהמנהל מוסמך לפקח עליהם ולאכוף אותם. הצרכנים הם מחוץ למסגרת החוק, ולכן אותם צריך להגיד במפורש.

אוקיי. העניין ברור. ולחדד את זה שמדובר בהמלצה.

- - - מתקשר. אם יש חשד, מפעילים עלינו חסמים, לצורך העניין. ומדובר על החוק, בדיוק מדובר על הסעיף של התחרות. וזה מה שהוא לא רוצה - - -

זה לא הסעיף הזה. חבר'ה, זה רק בירור תלונות.

ברור, אני מדבר על תלונות של חסמים. מה שפעם היינו עושים לפי הצו הנוכחי - - -

אבל זה לא פה. אפילו אני מבין את זה. זה לא פה. סליחה, כל עניין החסמים - - -

איפה זה קיים בתלונות?

עסקנו בדיוק בסעיף 39, שאז רצינו להביא שהממונה, תישמע דעתו בעניין הזה. גברתי, זה לא מספיק לי שאתם רק אומרים: כן, איפה שזה, והוא בדיון. לגבי השאלות האלה, שאלות שאינן נוגעות לצרכנים אלא כל סוגי החסמים האחרים, ארצה אחר כך שתסבירו לי איפה זה בא לידי ביטוי.

הצבעה

בעד אישור סעיף 39א – פה אחד

סעיף 39א, בכפוף לשינויים, אושר.

אוקיי, 39א מאושר, עם התיקונים הנדרשים.

יש הבהרה.

הבהרה, בדיוק. 40, סימן ג'.

סימן ג': חובות יבואן רכב מסחרי.

שירותי תחזוקה
40.

(א) יבואן רכב ישיר ייתן שירותי תחזוקה לכל רכב שהוא מתוצר המיובא על ידו במוסכים בהתאם להוראות לפי סעיף 35(א)(9) .

(ב) יבואן רכב עקיף ייתן שירותי תחזוקה לרכב המיובא על ידו במוסכים בהתאם להוראות לפי סעיף 36(א)(8).

אני למען הסדר הטוב להזכיר, ש-35(א)(9) ו-36(א)(8) טרם הוצבעו.

כן כן, בסדר. בואי תגידי לי, מה אפשר להקריא בלי – בוקר טוב, דוד.

את רוצה להסביר לוועדה מדוע הפסקאות האלה לא אושרו?

הפסקאות האלה לא אושרו בזמנו, כיוון שאלה הפסקאות שמטילות חובה על היבואנים הישירים והעקיפים. אקריא. בשניהם הנוסח הוא אותו נוסח.

אז בואו נחזור אליהם.

שבו נאמר, אקריא את הנוסח, שאחת הדרישות למתן רישיון יבואן זה "הוא הוכיח קיומה של תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב, בהתאם להוראות שקבע השר לעניין המוסכים למתן אותם שירותים". זה גם ליבואן הישיר, גם ליבואן העקיף.

וכאן עלתה השאלה שהעלה איגוד המוסכים, לאסור על יבואנים להחזיק יותר ממוסך אחד בבעלותם. ולפיכך הוועדה רצתה להקדיש לזה דיון נוסף, ולא הצביעה על הסעיף הזה.

אוקיי. אז בואו רק שנייה, רק נאזכר את זה, כדי שנראה איפה אנחנו עומדים. עכשיו, אני קורא פה מדוע לא אושרה אותה פסקה. מה שקרה, רונן, כך כתוב, דרש או ביקש להגביל את היבואנים למוסך אחד או שניים בלבד.

לאמץ את המלצות ועדת זליכה.

כן כן.

למרות שאני מזכיר שהפסקאות האלה לא בדיוק דומות - - -

- - -

לא משנה.

לא קיבלנו את זה למוסך אחד או שניים. אמרנו שצריך להגביל, אבל לא - - -

לא משנה.

עלתה הצעה גם - - -

חברים. ומנכ"ל משרד התחבורה אמר שהעניין הזה ייבדק. אתה רוצה להתייחס, אבנר?

כן. בדקנו את זה, וגם הועבר אליך, אדוני היושב-ראש, מכתב מיום 7 בפברואר 2016, ואני יכול בתמצית - - -

בבקשה.

הבקשה בעצם לחייב מוסך אחד בבעלות, היום ישנם למעלה מ-16 יבואנים. כמו שאמרתי, ישנם למעלה מ-5,000 מוסכים כלליים, לא רק בנושא מכונאות אלא בכלל, מתוכם 600 מוסכים שהם מוסכי שירות של יבואן.

מורשה יבואן.

מורשה יבואן. מתוך ה-600 האלה, מוסכים שהם בטיפול רכב פרטי, רק 40 הם בבעלות היבואנים. כלומר, מתוך ה-5,000 אחוז אחד זה בבעלות היבואנים.

כמה היקף הפעילות במוסכים האלה?

תן לו להסביר, דוד, שאבין.

חבר הכנסת דוד, אענה לך.

זה לא רק מספר, גם היקף הפעילות. אם יש 500, וב-40 יש 50% מהפעילות, אז זה משמעותי.

אענה, בסדר? מבחינת היקף הפעילות, זה נכון שבשנתיים ובשלוש שנים הראשונות של הרכב, נושא של מימוש אחריות וה"ריקולים" מבצעים במוסכי היבואן. זה נכון. עכשיו, היקף הפעילות הכוללת של ה600 מוסכים, כמו שאני אומר, לא כל ה-600 הם בבעלות יבואן, 600 זה מוסכי שירות שמורשה גם יבואן, אחוז גבוה מהטיפולים והתחזוקה מבוצע באותם מוסכים, זה נכון.

40? כמה באחוזים?

אין לי נתון לומר אחוז, אי-אפשר למדוד אחוז. אני אומר: ישנה כמות, למעלה מ-50% - - -

אז מה ההמלצה שלכם?

זה אומר הכול.

לא המלצה, רק אמרתי למה יש קושי לחייב מוסך בבעלות אחת. אז כמו שאמרתי, אלה היו הנתונים הקיימים היום. גם כן מבחינת הבדיקה שעשינו, אני רוצה פשוט להיצמד למסמך שהועבר אליך, אדוני היושב-ראש, בעצם ישנם מקומות שבהם – אני רוצה פשוט את הנימוקים למה יש קושי בזה. מעבר להיבט המשפטי, אני רוצה להתייחס להיבט המקצועי.

דבר ראשון, אנחנו באים בחקיקה הזו ומטילים על היבואנים הישירים, מטילים עליהם לבצע מימוש אחריות, לבצע "ריקולים", לכלי רכב שמיובאים ארצה גם על-ידי היבואן העקיף וגם על-ידי היבואן הזעיר. כלומר, אנחנו מטילים עליהם מטלות, ומצד שני אנחנו אומרים להם: שמע, אתה לא יכול להקים מוסך או שאתה לא יכול מוסך בבעלותך, מכיוון שישנם - - -

אבל אני מתקן גם במוסכים אחרים.

תן לי לסיים, אם יהיו שאלות, אענה. זה דבר ראשון.

הנושא השני, ישנם מקומות שיש קושי להקים מוסכים. כמו שאתם יודעים, בעצם הקמת המוסכים, הציוד, המכשור, הדרישות הן על-פי הנחיות יצרן הרכב. לא כל מוסך יכול להקים מוסך כזה שעונה על-פי הנחיות יצרן הרכב.

ולכן אם פה נחייב מוסך אחד בבעלות, עלול להיווצר מצב, וזו דוגמה, במקום שזה לא כלכלי, אז לא יוקם שום מוסך, כי לא יהיה מי שיקים מוסך.

תודה, אבנר. רונן, בבקשה.

קודם כול, אני מבקש שמשרד התחבורה ישנה את הטרמינולוגיה לעניין שאיגוד המוסכים ביקש. זו הייתה המלצה של ועדת זליכה, זו הייתה המלצה אחר כך של ועדה – ככה, כהערת פתיח.

זה לא הוצע על-ידי הממשלה.

דיברת פה הרבה, לא הפרעתי לך, אולי - - - בנימוס.

יורם, יכול להיות שיהיה לי יותר שקט, אוציא אותך פשוט.

נכון שאתם יותר גדולים, אבל מנומס אתה גם יכול להיות.

בבקשה. רונן, רק תעזוב את המיקרופון, זה מפריע.

אני מבקש, את הטרמינולוגיה הזו – להפסיק איתה. מי שהמליץ על זה זה ועדת זליכה, אחר כך הוועדה הבין-משרדית, כולל שלדור, זה לא איגוד המוסכים ביקש. הדבר הזה והפרקטיקה של היבואנים נבחנה כבר על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים, וגם דובר שם שהפרקטיקה להגבלת כמות המוסכים היא פרקטיקה פסולה. זה אחד.

שניים, ביקש פה חבר כנסת פרי למצוא משהו שיגביל, ולא לעשות משהו קיצוני של הגבלה של מוסך אחד ליבואן. בדקנו את זה. בדקנו את כל מה שקרה עם שוק הדלק, עם תחנות הדלק, בדקנו את כל שקרה בשוק המזון. אפשר לעשות הגבלה.

רק אתן דוגמה. קודם כול, אפשר לעשות הגבלה, לדעתנו, של 20% בשוק מסוים. אתן דוגמה, בירושלים למשל היום קרסו יש לו מוסך בבעלותו, בסוף החודש הוא יהיה לבד, "רנו" ו"ניסן". אגב, אמות המידה זה לא בדיוק יצרן, כי ל"רנו" ו"ניסן" אין אותן אמות מידה, אלא הם עושים באמות מידה ישראליות. אות דבר "מזדה", "פורד" – רגע, אל תפריע לי.

לא הוצאתי מילה.

אני מכיר קצת את הדברים האלה. "מזדה", "פורד" זה גם מוסך, זה גם אותו מוסך שמקבל שני יצרנים בתוך אותו מקום. אז אמות, בסופו של דבר, מסונכרנות למה שהם צריכים.

עכשיו, אפשר לעשות את זה, הם לא חייבים למכור את המוסכים. אם למשל בירושלים צריך שיהיה ארבעה מוסכים והם יהיו 20%, או שיהיה שניים ויישארו רק 20%, אז הם יקימו עוד מוסך, ויפעיל אותו מישהו אחר אם לא יהיה לו כסף.

ב"טויוטה" בירושלים יש שני מוסכים בזכיינות בלעדית, זה לא של היבואן. ב"קאיה" בירושלים יש גם לא של היבואן, נותנים שירות שם לאנשים. זה אבסורד להגיד שרק כשהבעלות יבואן אפשר לתת שירות. זה מה שאתה אומר.

זה לא מה שאמרתי.

מה המגמה אבל?

תנו לו לסיים. דקה יש לך.

"מרצדס" בירושלים לבד. "מרצדס" בירושלים, שוק המוניות לבד. המסחריות לבד. אנחנו, אגב, לא הגבלנו את זה לרכב פרטי: גם משאיות, גם בעלי מוסכי משאיות, שלוקחים להם עכשיו את הזכיינות, רוצים שיהיו להם זכיינויות וגישה לאינפורמציה וגישה ללקוחות. כשלוקחים לך את הזיכיון זה לוקח לך גם את הגישה - - -

אוקיי, רונן, אתה מרחיב באותו עניין כבר.

לא, אבל אני רוצה גם להגיד: ראשון-לציון, ירושלים – כל האזורים הגדולים, שמה יש להם שליטה - - -

תודה, רונן. דוד.

אני רוצה לשאול שאלה, עוד לפני שמשרד התחבורה מתייחס. מה המגמה? לפני עשר שנים, כמה היו מוסכי - - - וכמה היום? היום יש 40 מתוך 600 אתה אומר?

יש למעלה מ-5,000 מוסכים כלליים. מתוך ה-5,000 יש 600 מוסכים שהם מורשי יבואן.

כמה היה לפני עשר שנים?

מבחינת הכמות? הכמות הייתה פחותה מ-600.

פחותה.

גם כמות כלי הרכב הייתה קטנה.

בדיון הקודם – אני נאלץ, לצערי הרב, פה לא לקבל את המלצת משרד התחבורה, כיוון שצריך להבין דבר אחד: הם מייבאים את הרכב, נגישות המידע היא שלהם, החלפים שלהם. יש היום מגמה מאוד גדולה להיכנס לנושא הזה של התיקונים, של המוסכים, מכיוון שזה עלויות מאוד גבוהות וזה שוק מאוד גדול.

נוצר פה סוג של מונופול – מונופול לאותו רכב, לא מונופול באופן כללי – ואנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו. אנחנו צריכים לאפשר, והם ימצאו את הפתרונות. באיזה מובן ימצאו פתרונות? יש הרבה מוסכים, שאם יספקו להם את המידע למחשב ואם יספקו להם את הידע, ואם הם יוכלו להשתלם בעניין הזה, הם יוכלו לעשות את אותם תיקונים שעושים במקום אחר.

אין שום סיבה שחברות הייבוא גם ישלטו על שוק המוסכים. אין שום סיבה. זה פוגע בחופש העיסוק, זה פוגע בחופש התחרות, זה מעלה את המחירים. למה זה מעלה את המחירים? כי אם אני רק יכול לתקן אצלם ולא במוסך אחר, זה באופן אוטומטי מעלה את המחירים. זה מנוגד לרפורמה שאתם בונים אותה.

אוקיי. תודה.

הרי הרפורמה היא גם להפחתת מחירים. אז מה זה שווה - - -

תודה, דוד.

אין היום חברי כנסת, אז תן לי יותר זמן.

אין לי בעיה לתת לך.

אם אתם רוצים להוריד מחיר של אוטו באמצעות היבוא המקביל וכל מיני דברים, ואחר כך לתקן עולה פי שניים, אז מה עשיתי פה? לא עשיתי פה שום דבר.

יש סדרה של הגבלות.

אז לא הפחתתי את המחיר באופן כללי. לכן אני אומר: בעניין הזה אתם צריכים להגביל במובן מסוים, להגביל את העניין הזה, אין מה לעשות. במיוחד שהמגמה זה להשתלט על הכול.

אני רוצה לחדד את השאלה שלו יותר. תראה, או שעושים רפורמה, ורוצים לעשות רפורמה שהולכת לכל המרחב. ועובדה היא שהיה מי שכבר חשב אחרת ממה שאתם בסוף ממליצים במכתבתם. כי מה הנקודה? הנקודה היא כזאת, שאתה גם רוצה לפתוח את שוק הרכב מחד, לגרום שהרכבים המיובאים שלא דרך היבואן הישיר, יטופלו כמו שצריך. ואתה רוצה גם שתהיה תחרות על הרכבים.

הרי ממה החשש הכבד, וממה גם הדאגה? אתם זוכרים את הדיון שקיימנו, לגבי רכבים מיוחדים – יטפלו בהם, לא יטפלו בהם, מי יטפל הם, לא יטפל בהם? ואנחנו שואלים: למה שלא יתאפשר, בדיוק כמו שאתה פותח, אבנר, את הייבוא, תעשה בדיוק את אותו דבר במוסכים?

לנהג מונית יש אופציה - - -

רגע, רונן, לא ביקשתי עזרה. אתה רוצה לענות לי עכשיו?

אענה בסוף.

אוקיי. כן, בבקשה, שם ותפקיד.

יקי אנוך, נשיא איגוד יבואני הרכב. לחבר הכנסת דוד, ה-600 מוסכים שהוא דיבר עליהם זה לא מוסכים בבעלות יבואן. זה מוסכים עצמאיים, כמו כל מוסך אחר, שיש ביניהם הסכם שירות עם היבואן. אין לו שום שליטה על המוסכים האלה. כל מה שהיבואן עושה, נותן להם את האפשרות, את הידע ואת כל מה שצריך על מנת להקל. זה בדיוק מה שאמרת. מה שרונן מתכוון - - -

אני מדבר על בעלות מוסכים, אין בעיה.

אז זה 40 מוסכים.

אז שיוגבל בחוק.

אותם 40 מוסכים, אין להם משמעות בשוק. לטעון שיש להם משמעות בשוק זה טעות, ואגיד למה. רוב העבודה במוסכים האלה היא עבודה באחריות, שמשולמת על-ידי היצרן, לא במונחי תשלום של שוק רגיל אלא במונחי עלות בלבד. היצרן שמשלם תיקוני אחריות לא נותן להרוויח, הוא מספק את החלקים, משלם את החלקים במונחי - - -

יקי. חברים, סליחה, מי שיפריע עכשיו אוציא אותו. חבר'ה, אין לי סבלנות, קמתי על רגל שמאל הבוקר. אוקיי? תודה רבה לכם. יקי, סליחה.

תן לי משפט סיום.

אתן לך משפט לתת סיום. חברים, אפשר להתחיל לדבר כל פעם לעניין? ללא ללכת לי מסביב. בסך הכול פה אני רוצה הסבר – לא בזול, יותר בזול, במחיר עלות. אני רוצה לדעת למה לא יתאפשר שתהיה תחרות חופשית. אתן לך.

יתאפשר.

תן לי להשלים.

גם בתקופת - - -

דוד, תן לו לענות.

למה שלא יעשו את זה עוד מוסכים? תנו להם את המידע.

כי הוא לא יכול. אין לו קשר עם היצרן, היצרן לא חתום מולו על הסכם, והוא לא ישלם לו על תיקון. זה הכול. היצרן קובע למי הוא משלם על התיקון, לא אנחנו קובעים. אין דבר כזה בשום שוק, שהיצרן נותן לכל אחד שעובר ברחוב לתקן תיקוני אחריות.

אני רוצה להדגיש פה, הציג חבר כנסת דוד ביטן את הנושא של נתח שוק. אז בנתח שוק, הנתח שוק של מוסכי היבואן הוא קטן, רובו באחריות, באותן שלוש שנים של האחריות. רובו עבודה עבור היצרן, אין בהם שום שמץ של נגיעה לתחרות החופשית בשוק. והגבלת המוסכים, אחרי שחייבו אותנו בעבר, שיהיה לנו ארבעה מוסכים ברחבי המדינה, היא לא משמעותית.

מעבר לזה, בשום דוח מהדוחות שהזכיר, למעט זליכה, לא מופיעה המלצה לרדת למוסך אחד. אין דוח כזה. הדוח היחיד שזה מופיע זה אצל זליכה, שלא התקבל על-ידי הממשלה. ולכן יש פה עניין, שהוא לא מדבר על המהות של כמות עבודה, הוא מדבר פשוט על לנסות לעשות נזק לאחר. תודה.

אוקיי. עורך-דין שניידר, שם ותפקיד.

עורך-דין אהוד שניידר מטעם איגוד יבואני הרכב. יש 17-16 יבואני רכב. מבין יבואני הרכב, יש כאלה שיש להם מוסך אחד בבעלותם, יש כאלה שיש להם שני מוסכים בבעלותם או שלושה מוסכים בבעלותם. אין יותר מזה. אז כשחבר כנסת דוד ביטן מדבר על 600 מוסכים, זה לא מוסכים בבעלות יבואני הרכב.

זה לא אני, זה הוא אמר, זה הסמנכ"ל.

לא בבעלות. רק 40 אמרתי.

יש פה טעות עובדתית. לא מדובר במוסכים בבעלות יבואני הרכב. בבעלות יבואני הרכב יש בין אחד לארבעה מוסכים בסך הכול.

עכשיו, ניקח את הדוגמה של רונן לוי לגבי מוסך של "מרצדס" באותו מסמך שהוא שלח אליך. משנת 2002 הממונה על ההגבלים העסקיים קבע שכל מוסך שרוצה להיות מוסך של יבואן רשאי מכוח החוק או מכוח הצו של הממונה על ההגבלים העסקיים לאכוף את עצמו על יבואן הרכב אם הוא עומד באמות המידה, אני מדבר על מוסכים מורשים.

אוקיי. שורה תחתונה, שניידר.

ל"מרצדס" אין אמות מידה - -

הבנו, שניידר, שורה תחתונה.

- - מפני שאף אחד לא חשב שזה כלכלי לפתוח עוד מוסך.

אוקיי.

והרעיון שרונן מציין, שיבואן הרכב יקים עוד מוסך – מכוח מה? זאת אומרת - - -

אוקיי, תודה.

בשביל מה הוא צריך - - -

שניידר, העניין ברור.

בסך הכול יש 40 מוסכים בבעלות היבואן, יש אחוז אחד.

אוקיי, תודה. בבקשה.

דידי רוזנפלד, "שלמה SIXT". ראשית, רונן - - -

דברו אלי.

ראשית, הטעו את הוועדה, כי כשיש "מזדה" ו"פורד", לכל אחד יש את אמות המידה שלו, וזה כניסות נפרדות וזה מוסכים נפרדים, אם כי הם נמצאים באותו שטח. זה אחד.

אין ויכוח.

שניים, כדי לחסוך - - -

יש פה מוסך "מאזדה"-"פורד". כניסה אחת.

כניסה אחת.

אתה לא מוסך יבואן, עד כמה שאני יודע.

מה זה קשור?

אתה מוסך יבואן?

חברים, סליחה.

בבעלות יבואן?

דידי.

אמות מידה.

אנחנו מדברים על בעלות יבואן עכשיו. על זה מדובר. הנושא השני הוא עניין של מוסך מומחה. כדי להתקדם ולא להכריח את הלקוח, או למנוע מהמוסך שהוא אינו מוסך מורשה לקבל את כל הפרטים של היבואן, יש את נושא - - -

אוקיי.

שבברכה ממשרד התחבורה.

אפשר להגיב?

אוקיי, תודה. לא, רונן.

לא, יש פה הטעיות חופשי.

אוקיי. אני חייב לסבול את ההטעיות משני הצדדים?

אני לא מטעה.

סליחה, אתה אומר: הם מטעים, הם אומרים: אתה מטעה. אז מה אני אמור לעשות?

נשמע את הרשות להגבלים עסקיים.

אני צריך להחליט. כולם מטעים הרי.

לא, אבל יש פה דברים - - -

אתה אמרת. אני את דעתך יודע, זה בסדר.

אני מציע שתבוא לביקור, תבדוק את הנתונים.

אבל עזוב. אוקיי. בבקשה.

בוקר טוב, אני יונתן צוויקל, עורך-דין מרשות ההגבלים העסקיים. אנחנו בעיקרון מצטרפים לעמדה של משרד התחבורה. אני לא יודע שיש מגמה של השתלטות, אני לא יודע גם אם הייתה מגמה כזאת, אם היה בה בהכרח משהו פסול.

אבל הם יכולים שתהיה מגמה כזאת. הם מחזיקים בכוח, ביידע, בכול, הם יכולים להחליט להשתלט על העניין הזה. אתם צריכים כרשות להגבלים העסקיים לחשוב על האופציה, לא רק על המגמה בפועל.

זו בדיוק הנקודה. אני חושב שחוק ההגבלים העסקיים הוא בדיוק החוק המתאים לטפל בבעיה כזו, ככל שתהיה בעיה, כיוון שזה חוק שהוא מבוסס, הוא לא קובע איזשהו כלל מאוד מאוד גורף כמו שמנסים לעשות כאן, כלל שעלול חלילה להגביל חופש פעולה של יבואנים באופן שהוא קצת קיצוני, ותיכף אתן דוגמה למה הכוונה, אלא חוק שהולך בזהירות עקב בצד אגודל, בודק את המצב הכלכלי לגבי כל שוק ושוק, והוא החוק המתאים לטפל בסיטואציה הזאת ככל שיש בעיה.

עכשיו, אבנר הזכיר איזשהו משהו שקצת נעלם אולי, וזה החשש שהחובה הזאת עלולה באמת להקשות על יבואנים חדשים להיכנס לשוק. אני עכשיו יבואן חדש, רוצה להיכנס, לייבא רכב חדש לשוק, אין לי הרבה ביזנס להציע למוסכים שלי. אין לי יכולת להבטיח להם, כמו שלמשל מוסך של "יונדאי", שמכר מאות אלפי מכוניות כבר בארץ – אני חדש, אין לי זרם של לקוחות. יכול להיות שאין לי ברירה אלא להקים מוסך משל עצמי, בשביל להתחיל לבסס את המוניטין שלי כמי שגם נותן שירות טוב לצרכן.

לא אומרים לך שלא יהיה לך בכלל. זה לא נאמר. לא יודע, אתה הולך לנקודה לא נכונה. אף אחד לא אמר את זה. אנחנו אומרים שיכול להיות שיהיו בבעלותו, אבל צריך להגביל גם את האחוז שזה יהיה. לא אמרנו שלא יהיה בכלל. מה הבעיה עם זה? הדוגמה שלך לא נכונה.

אוקיי. לגבי הגבלת אחוזים יש בעיה.

גם בהיקף שוק וגם בהיקף המספר.

הגבלת אחוזים יוצרת בעיה מאוד קשה, כיוון שהיא בעצם עלולה ליצור תמריץ שלילי לגדול. ואנחנו בתחרות רוצים לגדול, אנחנו רוצים שכל אחד ינסה לתפוס יותר לקוחות, לתת יותר טיפולים, ולשפר את השירות כדי להגדיל את הכמות.

אוקיי. תודה.

מילה אחרונה, בבקשה.

בבקשה.

נאמר פה באיזשהו שלב, אני חושב מר רונן לוי אמר, שהממונה על הגבלים עסקיים אמר איזשהו משהו לגבי הגבלת מספר המוסכים. עד כמה שאני יודע, ואני מלווה את התחום כבר כמה שנים לפחות בשנים האחרונות, אין אמירה כזאת. לא ניתנה תמיכה להצעה מהסוג הזה.

אוקיי. תודה. רונן, אני נותן לך את המשפט האחרון.

קודם כול, אנחנו מדברים על נתחי שוק, לא אכפת לנו שירצה לפתוח בקריית-שמונה – אז שיפתח. אנחנו מדברים על השווקים. בוא נדבר על שליטה של אזורים. רק לאחרונה נפתח "צ'מפיון" בראשון-לציון, מוסך ענק, בבעלות יבואן, והמוסך הקיים שמה, שהיה בבעלות פרטית, יצא. ורק לאחרונה אותו דבר עם "לובינסקי" בראשון-לציון. ואני מזמין אותך לבוא לדבר קצת - - -

מה יש להם בראשון? כולם על ראשון.

ראשון היום זה שטח גאוגרפי שיש לו נתח שוק גדול. נכון. היום ראשון-לציון שולטת על נתח שוק מאוד גדול, כמו ירושלים, שאנחנו כבר מדברים על נתח שוק של כ-900,000 תושב. ולכן יש להם אינטרס, "לובינסקי" לבד בירושלים, "קרסו" לבד בירושלים, "מרצדס" לבד בירושלים. אלה העבודות. ואנחנו מדברים על עסקים - - -

מה אתה בעצם מבקש?

ומי עוצר את האנשים לפתוח מוסך?

דידי.

אם אתה מחזיק את כל העבודה, מה הם יפתחו מוסך, בשביל להסתכל על המראה?

איך אתה מחזיק את כל העבודה?

שיגידו: יש לי מוסך?

זה שיש לך מוסך - - -

אבל זו אופציה שקיימת.

דידי. בבקשה, רונן.

מה יפתחו? על מה? יטפלו ב"סוסיתא"? במה הם יטפלו?

גם מוסכים לא מורשי יבואן - - - תחרות.

זאת אומרת שלא כדאי להם?

אז בשביל לטפל ב"סוסיתא" לא פותחים מוסך.

לא, חברים, זו לא שאלה של - - -

יונתן, אתה לא מכיר את העובדות. אתה מוטה.

דידי, בוא נעשה סדר. בוא קח אתי, איתן יבוא בתור לקוח פרטי, לא הלקוח של - - -

אתה לא אומר מה אתה רוצה. אתה לא אומר. אתה צריך לדבר תכלס.

יש לי את הרכב שלי. אין לי יותר מדי. זאת אומרת, אני הולך למוסך היחיד שהוא של היצרן כי אני מפחד, כי אני - - -

אבל הוא לא בבעלות היצרן.

אבל שנייה.

- - - שייסע לירושלים? זה מה שאתה מציע לו. אתה מציע לו שאם יש לו "פיג'ו" בראשון והוא גר בירושלים, שייסע לירושלים אם הוא לא מרוצה. זה מה שאתה מציע לו. אם הוא לא מרוצה מהמוסך, אתה אומר לו: סע לירושלים - - - זה מה שאתה מציע לו.

למה אתה לא יכול ללכת לתל-אביב? בתל-אביב יש יותר מאחד.

רונן, אני מבקש שתבהיר את עמדתך, בלי להתווכח.

אני לא מתווכח.

לא, אתה סתם משוחח שיחת חולין.

נתנו לך לדבר על סעיף 39. תן לי עכשיו על משהו שהוא המהות שלנו קצת לדבר עליו. מבחינתנו המוסכים, זה הלב של הדבר. ואני מבקש כן, לפחות את ההזדמנות הזו לשכנע אותך, שהדבר הזה הוא נדרש.

היום לקוח בירושלים, שרוצה שירות בשלוש השנים הראשונות שיש לו "רנו" או "ניסן", יש לו רק מוסך אחד. לקוח בירושלים שיש לו "פיג'ו" או "סיטרואן", יש לו רק מוסך בבעלות יבואן.

רק לצרכי אחריות.

דידי, מספיק.

אבל לא, מטעים פה.

אבל זה השוק הרלוונטי.

מה מטעים?

רק לצרכי אחריות - - -

אחריות זה בדיוק השוק הרלוונטי.

לא, אני פשוט - - -

דידי, כל אחד מטעה בתורו.

- - - מפריע לי, הוא לא מטעה.

אבל מה שצריך - - -

דידי, מספיק.

אסביר מה זה קשור אליו. אם אתה רוצה לתקן "אופל" בירושלים, יש רק מוסך אחד של "אופל".

שהוא לא בבעלות היבואן.

המוסך עצמו – אה, נכון.

לא המוסך ולא הבעלים. בוא, תציג את הדברים נכון.

נכון, יש זכיין שם.

על הדרך כבר ממציא לנו דברים.

רק דקה. אנחנו רוצים שבנתח שוק גדול, כמו ירושלים, ראשון-לציון, חיפה והקריות – באזורים גדולים שיש שם הרבה לקוחות והרבה מכוניות, ועל זה שלחתי את המכתב, שם תוגבל היכולת שלהם להיות לבד ל-20%. זה גם דבר שמקובל בשוק המזון, עשו את זה בשוק תחנות הדלק.

זאת אומרת, בפריפריה לא.

אין בעיה בפריפריה, לא צריך.

לא משנה, אבל ההגבלה היא על כולם.

אנחנו מדברים על מקומות שבהם יש הרבה לקוחות, נתחי שוק גדולים, שם להגביל אותם. כמו ראשון-לציון, לצורך העניין, שזה כולל את חולון ואת כל האזורים מסביב.

באזור, כן, כולל בת-ים.

את כל האזור.

הטענה שלך, אם אנסה להבין, אתה אומר שהעובדה שיבואן "יונדאי" או לא חשוב איזה רכב, אתה מחויב לבוא אך ורק למוסך - -

בשלוש שנים הראשונות.

- - בשלוש שנים הראשונות.

- - -

סליחה, ביקשתי את עזרתכם?

לא טענתי שאתה מחויב.

ביקשתי את עזרתכם? אני אומר את זה. אתם אמרתם?

- - -

אני אומר את טענתו. אתם כבר כל כך לא קשובים, אני מבין שכל מילה פה לוקחת מפה כסף, מעבירה לפה כסף, נותנת לפה כסף, אבל קצת בואו נרגיע. לא נגיע לשום דבר אם כל אחד יקפוץ. כל היום עסוקים פה בהטעיות. כל אחד מסביר לי.

בבקשה, רונן, אני רוצה להבין כדי לחדד את העניין. טענתך, שבשלוש השנים הראשונות, היבואן הישיר, שמחזיק מוסך, בעצם כל העבודה – או רובה, אני לא רוצה להגיד כולה, רובה המכריע - - -

אם החוק מאפשר, נטיית הלב של הלקוחות כשהם קונים רכב חדש - - -

אז מה זה משנה אם אכתוב בחוק - - -

אז איך תפתור לו את נטיית הלב?

שיהיה יותר מוסכים בבעלות פרטית של זכיינים פרטיים.

ואחרי השלוש שנים מה קורה?

אחרי השלוש שנים, אנשים בדרך כלל – בדרך כלל תקופת הנטישה מתחילה אחרי חמש שנים של מוסכי היבואנים, בגלל - - -

אבל רוב העבודה בעצם זה - - -

זה הולך למוסכים קטנים.

אבל אני שואל אותך שאלה. עברנו לממד פסיכולוגי, עלינו עוד מדרגה. אני מנסה להבין אותה בעצמי, כי מבחינתכם זאת ליבת חוק.

נכון.

אני מנסה להבין, איך אתה משכנע אותי לא ללכת למוסך, אתה שומע, שבו הרכב שלי מטופל?

אני לא רוצה לשכנע אותך, אני רוצה שליבואן עצמו יהיו יותר זכיינים באותו מקום.

זאת אומרת, אתה אומר שיש לו 40 מוסכים, יש לו 600 זכיינים, מה שאתה בעצם אומר לי: למה רק 600? בואו נייצר תחרות בתוך - - -

זה מה שכתבתי.

זה לאפשר לכוחות נוספים – אני הסך הכול מנסה להבין.

אתה לא ברור. אתה צריך להיות יותר ברור.

זה מה שכתבתי גם לך. כתבתי לך: אנחנו מדברים על זכיינות שלהם. אין לנו בעיה שהם עכשיו יקבלו - - -

סליחה שנייה. אני רוצה להבין פה עוד דבר. אתה בעצם טוען, הרי אנחנו לא עושים את זה רק בשביל לרצות את עצמנו. בסוף אנחנו רוצים לייצר מצב, דוד, שהצרכן הוא זה שנהנה.

נכון.

אתה אומר, שאם 40 – אבנר, אתה עוקב אחרי? - -

עוקב.

- - 600-40, אתה אומר: אם נניח יהיו 800, המחיר של התיקון ירד.

כי בתוך "יונדאי", עכשיו למשל בפתח-תקווה, הם יהיו ארבעה בפתח-תקווה – באזור השרון, לצורך העניין – ארבעה, בהוד-השרון, אז תהיה תחרות ביניהם, בתוך "יונדאי", שיש להם את כל הזמינות לתת שירות הכי טוב.

- - -

דוד, אני רץ, אני רוצה להבין.

ומוסך מתמחה לא מספיק לצורך העניין?

לא לא. אין להם שום זמינות.

אתה אומר שיתאפשר, ואתה אומר לי שכוחות השוק יעשו את שלהם. הרי לא כל אחד יכול, לא כל אחד יש לו את היכולת, אלא שהאפשרות הזו תהיה מונחת.

נכון.

אתה רוצה שבשלוש שנים האלה - - -

שלא גם תהיה השתלטות. הם יכולים להשתלט על השוק. זאת אופציה קיימת.

אני מדבר כרגע על התחרות האנכית. אנחנו רוצים 20%, כי אנחנו חושבים ש-20% זה נכון, אבל גם אם הסעיף הזה ייכנס ויהיה לפי שיקול דעת של השר לפי האזור, גם יספק אותנו. זאת אומרת, אנחנו אומרים: שייבחן אזור אזור. איפה שיש השתלטות - - -

אוקיי. הבנתי, רונן.

הבנת מה שאני אומר?

סליחה, שניידר, סגרנו את העסק הזה.

רונן - - -

סליחה, הוא אחד, אתם תראו כמה, דיברתם כולכם. בבקשה, אבנר.

בעצם אני רוצה לתת את המענה למה שעלה פה. אין שום קשר בנושא של הבעלות. בעצם איך אנחנו מרחיבים את הכמות של המוסכים מ-600 ל-800, 1,000, 1,200 ויותר. זה בעצם מה שאנחנו רוצים – להגביר את התחרות.

זה לא רק תחרות, זה גם פגיעה בחופש העיסוק, כי ההשתלטות גורמת למונופול. מוסכים ייסגרו בסופו של דבר.

אוקיי. בבקשה.

אבל אני רוצה להבין את ההיסטוריה של מה שעשינו ומה אנחנו עושים כאן.

אבנר, בבקשה, לא להפריע.

בשנת 2002, אדוני היושב-ראש, הוצא צו מוסכם של הממונה על ההגבלים מספר 50ב. שמה הוא כן נתן את האפשרות לטפל בכל מוסך, לא רק במוסך היבואן. שמה הוא כן, למיטב זכרוני וידיעתי, הוא גם הגביל שהוא לא יכול לחייב אותו לטפל רק בחלקים מקוריים כאלה ואחרים. יש שם אסדרה מסוימת.

למרות האסדרה הזו, אנחנו כבר ב-2016, עדיין מרבית האוכלוסייה, עד חמש שנים או שש שנים, מטפלים באותם 600 מוסכים וזה נכון.

זה היתרון שיש להם. צריך לפתוח את היתרון הזה. היתרון קיים פסיכולוגית.

תן לו, דוד.

מה שעשינו כאן, הרחבנו וכן לאפשר תחרות, ואגיד כמה דברים שנעשו. אחד הדברים החשובים זה שבעצם נדע בדיוק, אמות המידה שהיצרן קובע ליבואן, הוא אמור למסור את אמות המידה אלינו, וזה מה שכתוב ומפורסם בחוק, וכל אחד יכול לראות. אחד.

שניים, אפשרנו להקים מוסכים מומחים, מוסכים שלא קשורים ליבואן, אבל תהיה להם את האופציה ואת האפשרות, עם ציוד, מכשור, כוח אדם, לטפל באותם כלי רכב. הרי חלק מזה שאני לא הולך לאותו מוסך, כי אין לו ציוד, אין לו מכשור ואין לו כוח אדם מתאים. אז למה שאקח את הרכב שלי, 2016, למוסך שאין לו את כל אלה?

נתנו את הנושא של המוסך המורשה. נתנו גם את האפשרות, וזה מופיע בחוק. אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת דוד, זה מופיע גם בחוק, נתנו שהוא מחויב, כשמגיע אליו לקוח, לתת לו את האופציות של החלפים הקיימים: מקורי, תחליפי, ועוד חלפים – זאת אומרת, כן נתנו לו את האפשרויות האלה.

אוקיי. אני רוצה, סליחה, בואו תקשיבו טוב. כיוון שמדובר בנושא – הבנתי את העניין. אף אחד פה לא צודק. סליחה.

צריך לאזן בין האינטרסים השונים.

אף אחד פה לא צודק. צריך, בדיוק כמו שדוד אומר, למצוא את האיזון, ברשותכם. קודם כול, אנחנו רוצים שתהיה תחרות, אבל אנחנו לא רוצים גם שתהיה פגיעה.

כבוד היושב-ראש, זה לא רק תחרות. האפשרות של מונופול יכולה לפגוע בחופש העיסוק של הרבה מאוד אנשים - - -

אוקיי. הכול נכון.

- - - משרד המשפטים. אם אדוני רוצה.

לא, זה לא שייך למשרד המשפטים, תאמין לי. מה הקשר למשרד המשפטים?

היתרון הוא שאני לא רוצה. סליחה, אדוני המנכ"ל, אני מציע, כמו שאנחנו עושים בדברים אחרים ובמקומות אחרים בהצלחה, ואני מניח שיהיו עוד כמה נקודות לאורך החוק שנצטרך לעשות את זה, אעשה דיון סגור אצלי, נתחבט ביחד איך אנחנו מוצאים את נקודת האיזון. אנחנו רוצים שתהיה כאן - - -

איזושהי פשרה.

אני לא מחפש – אני רוצה לנסות להגיע לנקודה של מה הכי נכון. ברור העניין הזה? זאת אומרת, אין כאן איזו אמת מוחלטת, בוא נגיד את האמת. אין כאן עכשיו, כל אחד פה, אתה מסתובב עם פלס מים וכל אחד – הקשבתי למה שרונן אומר, איך אומרים, אני מקשיב לתאוותו, כמו שהקשבתי לתאוותם של היבואנים בעניינים אחרים, וכל אשר הוא למצוא את נקודת האיזון.

הסיפור הזה של נתונים מדויקים או לא מדויקים – תפסיקו עם זה, זה מביך. אתם מביכים את עצמכם בשיח הזה. הרי זה לא עכשיו פה פרשנות על איזה סעיף משפטי. זה הרי או או: או שזה קיים או שזה לא קיים. אז בבקשה, אל תעמידו אותי במצב מביך.

אני רוצה להדגיש, נוסף למה שאמרת.

לא, לא על זה אני מדבר. אני מדבר בכלל לגבי נתונים. כל אחד אומר: בירושלים יש, בתל-אביב יש. אל תעמידו אותי בצורה - - -

אנחנו לא יכולים גם לדעת, אין לנו את הנתונים.

אין לי כלים, אני גם לא מתיימר. בסוף הגורם המקצועי מבחינתי זה משרד התחבורה. זה הגורם המקצועי. ולכן אני פונה לגורם המקצועי מבחינתי, הוא זה שאמור לתת לי את הייעוץ שעל פיו אני אמור לפעול. דוד, משפט אחרון.

אני רוצה רק להוסיף דבר אחד קטן. אנחנו לא מוכנים, אני אומר את זה לדעתי גם בשם היושב-ראש, להעביר את הכול למשרד התחבורה, באופן הזה שהוא יעשה לפי מיטב הבנתו. אנחנו רוצים שיהיה לזה ביטוי בחוק. וזה מה ששלחנו אתכם, להביא לנו את האיזון הנכון בחוק. לא זה שאתה כסמנכ"ל בודק ומתמרן את העסק כדי שזה יהיה בסדר. זה לא מספיק לנו במקרה הזה.

תראו, הייתה לנו בעיה הרבה יותר גדולה בנושא אחר, חוק הביצים.

נכון.

לאין שיעור יותר מורכב, יותר מסובך. וברוך השם, כשיושבים וחושבים, ומתברר לפעמים שלכולנו יש גם שכל אם אנחנו מתאמצים. וכל הגורמים הצליחו להוציא מתחת ידם באמת פתרון לבעיה מאוד קשה, מאוד סבוכה, גם ברמות המשפטיות.

נכון.

וברוך השם, הצלחנו לתת מענה לשאלה הזו.

למרות התנגדות משרד המשפטים.

לא, גם משרד המשפטים נרתם.

בסוף הסכימו, בסוף הסכימו.

אנחנו מוכנים להירתם גם כאן.

אבל לא, אל תגיד את זה פה.

- - - אבל יש פתרון שנתנו כבר בחוק, פשוט לא הגענו - - -

לא קיבלנו את הפתרון בחוק הזה.

לא ראיתם את הסעיפים הרלוונטיים.

תתאמץ יותר. תתאמץ יותר הפעם.

לגבי סעיף 39, שדנו בו קודם, אני רוצה להבהיר, כי גם אותו ארצה לעשות בשיח סגור, אם אפשר אפילו השבוע. אגיד לכם מה אני מבקש, כדי שהדברים יובהרו. ההתייחסות שלי זה בדיוק ממקום שאתם תיארתם. אתם פתחתם את כל העניין הזה, ובדיוק מה שאני אומר לך, גברתי היועצת המשפטית, הבנתי בדיוק מה שנאמר.

אני בסך הכול מנסה למצוא את השורה שיודעת לחדד, בלי לשלוח אותי, להגיד לי: כן, אבל הוא אומר, וזה מובן. עצם העובדה שיש כאן אנשים עם סיבות, שהם רוצים או לא רוצים להבין את הדברים, אז ראוי לחדד את הנקודה הזו, מה קורה כשיש החלטה שלא נותנים לך או לא מחדשים, בשורה התחתונה זה מבחינתי אותו מצב. בסך הכול אפשר במחשבה למצוא את החידוד הזה שיודע להסביר את הדברים, אבל לתת את זה קצת לפני שנעשה פעולה כזו קשה. אין לי ספק שהכול ברור. רונן, סיימתי את הפרק הזה.

משפט אחרון.

לא, רונן, אמרת הרבה משפטים אחרונים היום. לא, אין, נגמר. אתה יכול להכניס את זה במשפט אחר. רונן, די, מספיק.

סעיף 40 עוד לא מאושר.

אוקיי, 40 לא מאושר, בואו נתקדם.

אדוני, רק לגבי הדיון שאתה רוצה לערוך, אתה יכול רק לחדד לנו - - -

אבל למה פה?

שנוכל לבוא לדיון מוכנים.

אז זה הדיון בתוך הדברים.

שמעת את הדברים.

עדיין לא הבנתי מה הבקשה, מה אנחנו צריכים לבחון. האם להגדיל - - -

אני רוצה לשקול, יחד אתכם, כאנשי - - -

הצגנו - - -

סליחה.

אני רק רוצה להבין - - -

נדבר בדיון הסגור.

אתם אנשי המקצוע? אתם אמורים לתת את - - -

שמעת את - - -

שמעתי את הדברים פה. אני רוצה למצוא את נקודת האיזון.

רוצים משהו איזון, אבל בחוק, לא זכות לאיזה פקיד כזה או אחר, לא משנה מה סמכותו, שהוא יעשה את הדברים.

לא, רק לא הבנתי למה לא מאשרים את סעיף 40. מה זה קשור לכל – אבל בסדר, אני פשוט לא מבין. זה לא מתקשר אבל.

סעיף 40 מפנה - - -

כן, אבל זה לא מתקשר למוסך בבעלות.

לא, אבל זה הפניות.

לא לא לא, זה שירותי תחזוקה.

שנייה. סליחה, אבנר, הייתי פה כשדיברנו על זה. קראנו את סעיף 40, התחלנו את ההקראה שלו. הסתבר שהוא מסתמך על סעיף 35 ו-36.

זה על אותם עניינים שאז - - -

ואז לא אושר הסעיף הזה. התחלנו את הדיון עכשיו. הבנו, התקדמנו.

בגלל שעלה הנושא של הגבלת הבעלויות.

סליחה, אבנר, התקדמנו.

אגיד לך למה הוא מתכוון. הוא מתכוון לזה ש-(8) ו-(9) זה הסעיפים שדיברנו. כמובן, כפוף לאישור שלהם כפי שנאשר. אז לכן אין שום בעיה לאשר את זה בהסתייגות הזאת.

אני גם חושב.

אדוני היועץ.

אין מניעה לאשר אותם כך. כך או כך הם מפנים לסעיפים - - -

בכפוף - - -

כן, שהסעיפים האלה, עוד לא סיימנו.

אוקיי.

ההוראות המהותיות שייקבעו בהן - - -

אבל אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות לבטל את סעיף 40 - - -

אוקיי. חברים, אגיד את זה ככה: אביא את זה לאישור, בכפוף כמובן - - -

אפילו נגיד רוויזיה, על מנת שהאישור - - -

ואם נידרש, נעשה רוויזיה.

אפשר לדבר על סעיף 40, אם כך?

כן כן.

כן. אין בעיה, ננסח את זה. אבל אם נידרש לתקן, נעשה רוויזיה. בסדר?

כן. הבנתי.

עכשיו מדברים על סעיף 40(א).

אפשר להצביע על זה לדעתי.

קודם כול 40.

40.

בבקשה.

אה, זה לא סיימת? פשוט הגעתי מאוחר.

בבקשה.

סעיף 40(א) מטיל על יבואן רכב ישיר את החובה לטפל בדגמי רכב שלא הוא ייבא לישראל. אמרנו בדיונים הקודמים, לקחנו את "טויוטה" לדוגמה, שיש 90 דגמי "טויוטה", מתוכם היבואן הישיר מייבא 15 דגמים. ובסעיף הזה מטילים על היבואן הישיר את החובה לטפל בדגמים שיובאו על-ידי ייבוא מקביל.

והשאלה שלי אל היושב-ראש, אל משרד התחבורה: מה אם היבואן הישיר לא יודע לטפל באותו דגם רכב שיובא על-ידי יבואן מקביל? הוא לא יודע. הוא לא עבר הכשרה לדגם הרכב הזה.

העניין ברור. תקשיב, אני רוצה להזכיר. תראה, אם אנחנו דוחים את העניין הזה, בוא נקפל את החוק, חבל על הזמן, מה בזבזתם לי את הזמן עד עכשיו. עורך-דין שניידר, אני מכבד אותך, תכבד אותי. השאלה שלך לא מכבדת אותי. אתה לא מכבד אותי עכשיו. כאילו מה? מה אנחנו דנים פה? מה החוק? אתה יכול להגיד לי את הדבר הבא: בוא, תן לי פתרון טכני כדי לתת מענה.

אם אתה אומר לי, כאילו עכשיו נחתת מהמאדים וגילו סימני מים, והסתבר שיש עוד מישהו במאדים חוץ מהמים הזה, ואתה יורד לי, אתה מספר לי את זה – בלי זה שאומר שאפשר לייבא רכב בכל מעגל שהוא, מזעיר, ממקביל, מאישי – יש מעטפת שיודעת לתת את כל המענה לשאלות האלה.

רק תבין מה אנחנו עוברים.

אני רק רציתי, אדוני, לומר - - -

אבנר, מה התשובה שלך?

מה שהתשובה שלך.

תודה רבה.

לא, בסדר, אמרת את זה - - -

דיברנו על זה. תגיד לי, מה אתה חושב, כל פעם תבוא לי בלופ. כאילו, אולי נרדמתי, אולי לא שמתי לב?

לא, לא בלופ, אבל אני רוצה להפנות - - -

אם זה היה ב-07:00 בבוקר.

אני ב-07:00, בבוקר כבר אחרי שאתה מכין את הסנדוויצ'ים, אתה כבר ערני לגמרי.

אני רוצה להפנות את תשומת לב היושב-ראש לעובדה, שהחוק מטפל גם באפשרות שיבואן עקיף ייבא תוצר שאיננו מיובא על-ידי יבואן ישיר.

דגם, אתה מתכוון.

לא, תוצר. יש אפשרות שיבואן עקיף ייבא תוצר שאיננו מיובא על-ידי יבואן ישיר. הוא היבואן העקיף מייבא תוצר כזה. ובמקרה הזה, החוק יודע להטיל עליו, על אותו יבואן עקיף, את האחריות לטפל בתוצר ובדגמים שהוא עצמו ייבא – על היבואן העקיף.

לכן אני סבור שגם במקרה הזה, שיבואן ישיר לא יודע לטפל בדגמי רכב שיובאו על-ידי יבואן עקיף, שאותו יבואן עקיף יטפל בהם. מה לא הגיוני - - -

אבל שניידר - - -

מה ההיגיון בלהטיל על יבואן ישיר לטפל בכלי רכב שיובאו על-ידי יבואן עקיף. שהיבואן העקיף יטפל בהם.

אבנר, אני רוצה שתבהיר את זה, מסיבה פשוטה: כבר דנו בזה, אפילו הרחבנו בשאלה הזאת, ואפילו נשאלו אותן שאלות ונתנו את אותן תשובות. אבל אדוני ייתן שוב את התשובה.

כן. אז כמו שאמרנו, חלק מהחסמים של הייבוא העקיף/מקביל זה זה שהיצרן בעצם לכאורה חוסם את הליך הייבוא הזה. והקושי של אותם דילרים לחתום על אותם הסכמים זה מכיוון שהיצרן לא מתחייב לתת מימוש אחריות ו-recall לאותם כלי רכב שלא מיובאים ישירות על-ידי היבואן הישיר.

לכן מה שעשינו כאן, בעצם הטלנו את החובות של מימוש האחריות ו-recall על היבואן הישיר. במקרה שזה תוצר שלא קיים פה, ממילא אין פה בעיה ואין פה חסם, אין פה שום חסם, כי ממילא היצרן הזה לא קיים פה, אז אין בעיה. איפה הבעיה? כשיש פה נציג של היצרן שנמצא וקיים פה.

מאה אחוז. דורון, אם אתה רוצה לדבר, אז תתקרב לפה. שם ותפקיד לפרוטוקול.

דורון שורר מקבוצת "אוטומקס". באתי פה עם קבוצת "אוטומקס". רציתי להפנות את תשומת לבך, אדוני היושב-ראש, שמה שעורך-דין שניידר, זו אחת השיטות הידועות בהגבלים עסקיים, על-ידי ניהול הקרטל באמצעות מישהו שבחוץ לארץ, שלחוק הישראלי אין שליטה עליו. כלומר, על-ידי מערכת היחסים בין היבואן הרשמי ליצרן בחו"ל הם בעצם מתנים למשל: לא תינתן אחריות למכוניות אלא בארצות-הברית. ואז כשמביאים את האוטו לכאן - - -

העניין ברור.

זאת אומרת, זו דרך קלאסית לניהול קרטל, ואני חושב שצריך לדחות את זה מכל וכל.

אוקיי, תודה. מה שאתה אומר, אבנר, ואני מסכם את העניין, את הסיכום שאמרנו גם בפעם הקודמת: כל רכב שיש לו כאן נציג, זאת אומרת נציג במובן הזה שנציגות, של אם זה "יונדאי" - - -

היבואן הישיר.

היבואן הישיר. הוא יודע להרים טלפון והוא יודע לעבוד מול המערכות בחו"ל.

מול היצרן.

מול היצרן. אם לא, נמצא את עצמנו, שתמיד יימצא שבדיוק ברכב המסוים שהבאת, החלף הזה אין אותו או כל מיני עניינים מן הסוג הזה, שאנחנו יודעים לייצר חסמים ובעיות. אני לא מקבל את זה, נאשר את הסעיף כמו שהוא. סליחה, שניידר.

מילה אחת.

לא. עורך-דין שניידר, אתה יודע מה ההבדל? ההבדל שלנו הוא להחליט ולהצביע. אמרתם את הדברים שלכם מעל ומעבר, סיימתי את התהליך הזה. נצביע כמובן על סעיף 40(א).

וגם (ב)? 40(א) ו-(ב)?

(ב) יש למישהו - - -

(ב) זה כל ההסדר.

בדיוק. אוקיי. נצביע על 40(א) ו-(ב), כשאנחנו קובעים, אני מזכיר, שעל הסעיפים האלה אפשר ותהיה - - -

ככל שיהיה צורך בהתאמות - - -

ככל שיהיה צורך בהתאמות או אפילו ברוויזיה בהתייחסות לסעיפים המופיעים כאן, 35 ו-36, זה יובא לכאן. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד סעיף 40 – פה אחד

סעיף 40 אושר.

סעיף 40 (א), (ב) אושר. 41.

אספקת מוצרי תעבורה
41.

(א) יבואן רכב ישיר יספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר המיובא על ידו לצורך תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו, לתקופה כאמור בסעיף 35(א)(3) – זה שבע שנים מיום המכירה לצרכן.

(א1) יבואן רכב עקיף יספק מוצרי תעבורה לרכב המיובא על ידו לצורך תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו, לתקופה כאמור בסעיף 36(א)(3) – אותן שבע שנים.

(ב) יבואן רכב ישיר ויבואן רכב עקיף יספקו מוצר תעבורה של דגם רכב שיובא על ידם, בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההזמנה.

(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), יבואן רכב ישיר רשאי לספק מוצרי תעבורה בתוך 14 ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה, ובלבד שמדובר במוצר תעבורה לרכב מדגם שאינו מיובא על ידו.

(ג) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ב1) לא יחולו אם הוכיחו יבואן רכב ישיר ויבואן רכב עקיף כי עשו כל שביכולתם לספק מוצר תעבורה ללקוח במועדים האמורים באותם סעיפים קטנים תוך נקיטת כל האמצעים הדרושים להזמנת מוצר התעבורה מכל מקור שממנו ניתן להשיגו באותה עת, וכי לא הייתה להם שליטה על העיכוב באספקה, ובלבד שהעיכוב באספקה לא יעלה על 45 ימי עבודה.

תודה, גברתי. משפט וחצי להבהיר. אנחנו מבינים, אבל בכל זאת.

טוב, כאן אנחנו מדברים על החובה של אספקת מוצרי תעבורה, חלקי החילוף למיניהם, כאשר העיקרון הוא שיבואן רכב, כמו לכל אורך הפרק הזה, יבואן רכב עקיף אחראי לכל חלקי החילוף לכל כלי הרכב שנמצאים בארץ מאותו תוצר. יבואן רכב עקיף אחראי לגבי הרכבים שמיובאים על ידו. יש כאן לוחות זמנים, כאשר מדובר על שבעה ימים - - -

הראשון, רק להגיד לך, זה ישיר.

כן, סליחה.

כן, בא' אמרת עקיף ולא ישיר.

סליחה, אני מתנצלת.

לא משנה, הבנו.

עכשיו מדברים על לוחות זמנים למתן השירות הזה. לגבי שני סוגי היבואנים, כאשר מדובר בדגם שהם ייבאו אותו, יש להם חובה לספק את המוצר בתוך שבעה ימי עבודה.

עכשיו, כאשר מדובר על יבואן ישיר שמספק מוצר תעבורה לדגם שהוא לא מייבא, ברוח הדברים שנאמרו פה כבר קודם, אז הוא מקבל אורכה של 14 ימי עבודה ולא שבעה ימים, אם הוא בדגם שהוא לא מייבא.

ועדיין יש עוד החרגה, אם הוא לא מצליח, והוא מוכיח שהוא עשה כל מאמץ ולא הצליח לעמוד בזמנים, והוא השתדל ונקט בכל האמצעים ולכל מקור וכו', נותנים לו אורכה עד 45 ימים – ימי עבודה, שזה כמעט חודשיים.

תודה. כן.

אם תוכלי להזכיר לוועדה, מה יהיה דינו של יבואן רכב זעיר לעניין הספקת מוצרי תעבורה.

אני צריכה להזכיר לעצמי, סליחה.

בעצם הסעיף מתייחס ליבואנים ישירים ועקיפים.

למה צריך?

לא, אני רוצה לדעת מה הדין לגבי - - -

לא, לא הבנת. אני אומר: למה שתהיה הבחנה? הרי כל יבואן מכל סוג שהוא אמור להיכנס לתוך - - -

יבואן רכב ישיר אמור לספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר המיובא על ידו. וכאן נכנס גם היבואן הזעיר, מכיוון שיבואן זעיר רשאי בכלל לייבא רק רכבים - - -

יבואן זעיר מייבא לפי החוק רק כאלה שיש להם תוצר שיש לו יבואן ישיר בארץ.

נכון.

למעט במקרים שהשר קובע בתקנות, ואז באותן תקנות כמובן יצטרך להיות - - -

ויבואן אישי, אם הוא מייבא ייבוא אישי, מה קורה עם זה?

אותו דבר.

אותו דבר?

ייבוא אישי גם כן, זה רק מתוצר שיש לו - - -

אבל סעיף קטן (ב) מתייחס לדגם. סעיף קטן (ב) קובע כי יבואן רכב ישיר ויבואן רכב עקיף יספקו מוצר תעבורה של דגם רכב שיובא על ידו.

זה לגבי לוחות הזמנים, השבעה ימים.

אז מה יהיו לוחות הזמנים לגבי יבואנים זעירים?

תתחיל בחובה.

כיוון שהם ת"פ הדגם - - -

אומרים שהחובה חלה.

אם זה דגם שהיבואן הישיר לא מייבא, אז יש להם ה-14 יום. (ב1) לא מדבר על רכב שייבא יבואן עקיף, הוא מדבר באופן כללי מדגם שהוא לא מייבא.

זאת אומרת, יש לנו כאן שניים. את הרכבים שיש אותם פה, אז לא צריכה ולא אמורה להיות בעיה. ויש את הרכבים שכל אחד מהאישי, העקיף והזעיר מייבא, שאין אותם בהכרח כאן, אז יש לו תוספת נוספת, ויש לו עוד תוספת אם הסתבר - -

יש סיבות מיוחדות.

- - סיבות מיוחדות, בנמל פקק, לא יודע מה, אז יש לו. אוקיי. בבקשה, שניידר. שם ותפקיד. זה שאני זוכר את השם שלך זאת מחמאה. שם ותפקיד.

אהוד שניידר, עורך-דין מטעם איגוד יבואני הרכב. בתחילת הדיונים על החוק, אמר לנו אבנר - - -

רק תזכרו מילה. שאלתי את היועץ באוזן, כמה זמן דנו בסעיף הזה בקדנציה הקודמת, כדי לדעת אם אני נדרש לזה ארוכות או קצרות. בבקשה. כי זה כבר נוסח מתוקן.

אז אני מניח שעורך-דין עצמון יזכור, שכאשר הגענו לדון בפן הפלילי של סעיפים 40 ו-41 אז הייעוץ המשפטי אמרו - - -

הייעוץ המשפטי של משרד התחבורה.

לא, של משרד המשפטים. עורכת-דין בגין אמרה, שאם רוצים לטפל בפן הפלילי צריך לטפל בו פה. ואני מגיע לזה. למה אני מתכוון? בסעיף 41(ג) כתוב: מכל מקור שממנו ניתן להשיג באותה עת את מוצרי התעבורה. זאת אומרת, מטילים על היבואן הישיר לא להשיג את מוצר התעבורה מהיצרן אלא מכל מקור שהוא.

עכשיו, אמר לנו אבנר פלור בתחילת הדיונים: למה מוצדק להטיל בכלל על היבואנים הישירים את כל החובות שמטילים? כי יש להם קשר ישיר עם היצרן. אז נכון, יש לנו קשר ישיר עם היצרן, אבל אין לנו קשר ישיר עם כל מקור שהוא. הקשר היחידי שיש לנו זה הקשר עם היצרן. אז למה אנחנו, היבואן הישיר - - -

העניין ברור. אבנר, בבקשה.

רגע, סליחה. עכשיו, אני אומר, יכול להיות - - -

מה, אתה עכשיו מפרשן את עצמך?

לא, יש עוד סעיפים, יש עוד דברים.

אוקיי. בבקשה.

יכול להיות שאנחנו פונים אל יצרן הרכב ואומרים לו: תראה, דגם רכב שאנחנו לא מייבאים הגיע לארץ, אנחנו מבקשים בבקשה שתספק לנו מוצר תעבורה – במקרה הטוב הוא מספק לנו. עובדתית, יש מקרים שאומר יצרן הרכב: אין לי את המוצר הזה, ואני יכול אולי לספק לך אותו עוד חודשיים. וזה מה שהוא אומר לי. ואני מוכיח את זה למשרד התחבורה. עדיין, לפי החוק, אני עובר עבירה פלילית, מכיוון שעברתי את אותם 45 ימים.

עורך-דין שניידר, העניין ברור. כן.

העניין הוא שאתה רוצה - - -

יש כאן שתי נקודות. לא, אני מתנגד לפתוח את הסעיף הזה לגמרי. הוא אומר עכשיו שיקולים על השיקולים. מה אני מפחד מהדיונים האלה, יורם ושניידר? תראו, הרי גם בדיון הקודם, אני מניח, הבעיות האלה צצו ועלו. נכון?

ברור.

עכשיו, כשהתחלתי לקרוא את הסעיף, אמרתי: זה הסעיפים האלה שאין להם סוף. זה תמיד הסעיף של 99 מקבל ו-99.1 כבר לא מקבל. אבל למה לא אקבל? אז אתה מייצר החרגה על החרגה על החרגה שאין לה סוף.

מה שאני מנסה לייצר מצב, אתה יודע, אני לא יכול עכשיו לראות את עצמי במצב – תגידו לי אתם – שהחוק יודע לטפל בכל מקרה של אבן שנפלה מהמאדים ופגעה באוטו שבדיוק נכנס לתוך אני לא יודע מה.

זו בדיוק הבעיה.

אתן, יורם. לגבי השאלה הפלילית, אני מניח, שאם בן-אדם או יצרן טען – היבואן, סליחה - -

היבואן הישיר.

- - הישיר, שמה לעשות, ב"טויוטה", לרכב המסוים הזה הוא אומר רק חודשיים כי אין להם את זה, יש כאן השתה של אחריות פלילית. אז מישהו יצטרך הרי, תובעים אותו, אז הוא יצטרך להגיד: הנה, יש לנו כאן הוכחה.

בכזה מצב צריך שמישהו ממשרד התחבורה יבדוק את המסמכים וימנע מהם - - -

יש לנו מצב שבו היצרן הרי התחייב לספק את המוצרים האלה.

אבל למה פלילי? למה פלילי? תנו לו קנס.

מה הוא אומר?

אני מבינה מה שהוא אומר. הארכנו את התקופה - - -

שנייה. מה הוא אומר? כשאתה שומע פלילי – נכון, זה מקדם מצד אחד, אבל גם סתם אתה מכניס את הבן-אדם לסרטים מיותרים.

כן. אין צורך פה פלילי.

מה שאני מנסה, בסעיף הזה צריך למצוא אצלכם – אני לא יודע מי, המנהל, אני לא יודע מה, שזה יבוא בפניו. הרי זה לא כל שבוע. הרי מה העניין? אם כל שבוע יתחיל לבוא, להגיד לך: תשמע, הרמנו טלפון ליצרן, שלחתי לו סמ"ס, הוא אמר: עוד חודשיים. אז ברור לנו שפה מישהו מתחיל לרמות. ונוכלויות זה לא לחוק. הרי חוק הוא לא עוצר נוכלויות.

השאלה, אדוני היושב-ראש, אם נאריך את התקופה - - -

לא, אני לא רוצה להאריך.

תורידו את הפלילי, אלא אם כן זה חוזר ונשנה. אם זה חוזר ונשנה - - -

אבנר, אני לא רוצה להאריך. הארכה אין לה סוף.

הארכנו בכנסת הקודמת.

שמעת? אני לא מבקש להאריך. אני בסך הכול מבקש, לפני שמופעלת סנקציה פלילית - -

יש לי רעיון.

אתן לך תיכף.

- - לפני שמופעלת הסנקציה הפלילית – יכול להיות שצריך להפעיל אותה, אני לא אומר שלא.

אם זה חוזר ונשנה. אם לא – לא.

אדוני - - -

ראשון.

נו, אני רואה. איזה התרגשות, איזה כוח. זה מכפיל כוח, או שאני נותן מחמאות מיותרות?

תמיד.

מה שאני מנסה לומר לכם, שלפני הפעלת – צריך שיהיה איזה מנגנון שיודע להגיד: וואלה, במקרה הזה, הקיצוני הזה, באמת חודשיים זה - - -

אדוני, יש תמיד שיקול דעת. בכל מצב יש שיקול דעת - - - כתב אישום.

וזה לא אחריות קפידה, צריך בכל זאת יסוד נפשי מסוים.

אוקיי.

אם יש איזשהו מקרה נורא קיצוני, אז שיקול הדעת של התביעה יהיה לא להגיש כתב אישום.

אני רוצה, כבוד היושב-ראש, להגיד דבר כזה: לתת פלילי על זה זה מוגזם. יחד עם זה, אם הדברים האלה חוזרים ונשנים, אז יש עילה לפלילי, כי זה יותר - - -

לא, אבל אני רק מזכיר - -

לעשות את זה בניסוחים האלה.

- - שהעובדה שלהפרה כזאת יש סנקציה פלילית לא אומרת שאוטומטית יוגש כתב אישום. יש הליכים ארוכים עד שמגישים כתב אישום.

לא, עזוב, לא צריכים על כל דבר פלילי. צריך להשית קנס, אבל לקבוע בחוק, שאם הוא חוזר על זה במשך שנה כך וכך פעמים, אז זה יהיה גם פלילי. זה הכול. כי להם אין בעיה לשלם קנס, בוא נגדיר את זה ככה.

רק אגיד משהו אחר: בררנו פה בקפידה את הסעיפים. מתוך 200 סעיפים שיש פה, מעטים מהם הם עבירות פליליות. רוב הסעיפים פה נתונים לעיצומים כספיים. בחרנו כעבירות פליליות רק את אותם סעיפים שבאמת משרד התחבורה הגדיר - - -

מה הוא אומר בעצם? סליחה.

שהם מהות של התחרות.

נכון.

מהות של שירות.

אנחנו מדברים כאן על רכב שעומד, כי אולי אי-אפשר להשתמש בו, שבועות ארוכים.

הם בליבת הפעלת החוק.

כן, יורם.

במקרה הטוב. ובמקרים הרעים עוד אנשים ישתמשו בהם כפי שהם בלי התיקון שצריך.

תכתוב שזה רכב עומד.

סליחה, דידי, אתה במוסך עכשיו? אתה רואה מה קורה? עזוב, מה אתה נותן לי פרשנות כאילו שאתה במוסך – עומד, לא עומד. הוא ראה שהרכב נוסע.

תגיד, מ"שלמה SIXT" הולכים להשקיע לקנות את כל היבואנים? אתה חזק בעניין.

אספר לך אחר כך.

בבקשה, יורם, משפט.

אני רוצה להזכיר לחבר הכסת ביטן, שבדיון - - -

אני בעד. מה אתם רוצים? גם פה אתם מעירים לי?

להיפך. בדיון על סעיף 35 דובר על עצם הטלת החובה, ואמרנו: איך נחזיק מלאי ל-90 דגמים, כל חלק וחלק?

אמרת שאפשר להזמין, נכון.

אמרתם: תזמינו. אז עכשיו, כשבאים לרגע האמת ואומרים: תזמינו – 7 ימים, 14 יום – למה? הרי מכריחים אותנו, אומרים לנו: אל תחזיקו מלאי. אדוני, ובדיוק נגעת בנקודה של הקזואיסטיקה – 7 ימים – שיש זמן סביר - - -

אוקיי. יורם, סליחה, שנייה.

עוד נקודה אחת, אדוני. עם כל הכבוד, הנושא הזה של שיקול הדעת לתביעה. קודם כול שמים אותנו עבריינים, אחר כך אומרים: אל תדאגו, יש להם שיקול דעת.

יורם, העניין ברור, תודה. כן, בבקשה, משה.

אבל אם אתה חוזר על זה כמה פעמים בשנה? אז יש עניין, רק אם אתה חוזר על זה.

שמי משה בר, ואני יושב-ראש עמותת "תנו יד לחרש נכים למען נכים". אני רוצה להעלות דבר שקרה לי אישית. היה לי רכב וחלק הלך ברכב. פניתי פה לכל המוסכים, לכל החברות, אמרו: אין להשיג את החלק. במקרה נסעתי לצרפת, למישהו שבכלל לא מתעסק, העלה בשנייה במחשב עם מספר החלק, סרק בכל העולם, ואמר: במקום זה וזה יש את החלק. הבאתי את החלק ותיקנתי את הרכב. ואם לא, הייתי צריך לזרוק את הרכב.

פשוט מאוד פה החברות לא רוצות לבדוק, לא מעוניינות לבדוק את הדברים האלה. זה היום בשניות במחשבים. לא צריך פה 20 יום ולא 30 יום.

חלק יותר זול מאותו חדש.

כן.

זה העניין. בדיוק מהנקודה הזו. אוקיי, אני רוצה לסכם. יקי – חבר'ה, זה לא ילך לפי דגמים.

דבר שלא היה נדון בפעם הקודמת, שלא היה קיים, עלה, דיברתי עם משרד התחבורה והיא תעלה את זה.

שמה? יקי אנוך. חבר'ה, לא אתחיל להגיד את השמות שלכם.

יקי אנוך, איגוד יבואני הרכב. זה משהו שלא ידענו בוועדה הקודמת, לא נתקלנו בו עדיין. יש מצב שרכבים מיובאים מאותו תוצר, מיובאים בייבוא מקביל, ונעשים בהם מניפולציות מקומיות בשביל להתאים אותם לשוק. זו לא עבודה של היצרן, אין על זה שום מידע, ואין לנו שום דרך להיות חייבים לספק להם חלקי חילוף. משרד התחבורה מכיר את הנושא – אבנר, העלינו לו את הנושא.

יקי, העניין ברור. אבנר. אבל אני לפני כן רוצה להגיד משפט. אני רוצה להזכיר, שאמרנו כבר בדיונים הקודמים, שהאחריות היא למה שהיצרן יודע לתת ומה שהוא קיבל. אם מישהו עשה בו מניפולציה ושפצר אותו ותיקן אותו ועשה לו, אז הוא כבר לא נמצא - - -

יש סייג לאחריות? זה מה שאתה אומר?

בוודאי. זאת אומרת, מנקודת המבט שלי - - -

הכוונה שלנו בחקיקה, שמדובר על אותם מוצרים, על אותם מוצרי תעבורה, עם אותם מק"טים שמוכרים, בין-לאומיים, של היצרן, ולא כל אחד בא. צריך אולי רק להדגיש את זה.

לדעתי, יקי, זה ברור. בשביל זה לא צריך אפילו להגיע לשיעורים בשנה א' משפטים. זאב.

זאב פרידמן, המועצה הישראלית לצרכנות. אני מבקש, במחילה, להעלות נושא שכבר עלה.

לסעיף פה? לא.

בדיוק כך. אבל אם יש כאלה רכבים שנכנסים, אחרי ששפצרו אותם והכניסו אותם, איך הם נכנסו לארץ? איך הם נכנסים לארץ?

זאב, אני לא עומד עכשיו, אני לא באונייה.

מה, נראה לך - - -

מה אני נראה לך - - -

אבל אסור שרכבים כאלה יהיו כאן.

זאב, ראית אותי עומד על האונייה ואומר: רכב ייכנס, רכב ייצא? עזוב אותי עכשיו, מה אתה מכניס אותי עכשיו, תן לי לסיים את החוק הזה. מה, אני משטרת הגבולות עכשיו? סליחה.

תשובה לא קיבלנו אבל, אדוני.

אמרתי שאנחנו מדברים על אותם מק"טים. אם זה לא אותו מק"ט ועשו שינויים כאלה ואחרים, אז לא. כל החוק מתייחס - - -

רק למה שאנחנו מדברים על-פי המק"ט.

כאילו שניתנה.

אבל מה הכוונה: מכל מקור שהוא? למה אני צריך להביא מוצרי תעבורה מכל מקור שהוא? אני הרי קשור ליצרן הרכב.

אבנר, אנחנו לא חוזרים על משהו שטחנו אותו עד דק בפעם הקודמת. אני רוצה להגיד ככה: נעלה את זה להצבעה, ברשותכם. בנושא הטיפול הפלילי, אני מבין שאנחנו - - -

רגע, אבל מה הכוונה מכל מקור שהוא?

זה לא בסעיף הזה.

זה לא בסעיף הזה.

מה הכוונה בסעיף הזה?

משומש.

אבנר, מה זה מכל מקור שהוא?

מכל מקור, הכוונה שזה מלא מחויב להיות ישירות מהיצרן.

זה מקל עליכם.

מדילר.

אבל הם לא רוצים שזה יקל עליהם כשזה נוגע לרכב שזה לא שלהם.

זה לא מקל. אתה מטיל חובה שאני לא יכול לעמוד בה.

לא, תסלח לי, הוא אמר או או.

סליחה, אני רוצה להסביר.

שניידר, אני לא נותן לכם שום הסבר.

- - -

סליחה, הוועדה קיימה בעניין הזה דיון. בנושאים הקודמים, למרות שקיימה, הרחבתי. פה – שלום עלייך נפשי. הנושא הפלילי – נעסוק בו כשנגיע לעניין הזה.

תנסו למצוא פתרון לנושא הפלילי כשנגיע, בסדר?

כי בסוף הרי אם הוא לא עומד בזה, ברוח הדברים שגם דוד אמר, שאם זה הופך להיות סדרתי. וסדרתי זה פעם נוספת, זה לא עוד - - -

פעם פעמיים.

איתי, מכל מקור סביר.

מה זה סביר?

שלא ישתמע שזה חלקים גנובים.

תורידו קצת את - - -

זהו בדיוק, שלא חלקים גנובים ושלא יצטרך להביא מאוסטרליה.

נכון. ממקום שניתן להשיגו, אני יכול לשלוח אתכם כבר עכשיו.

באופן סביר.

צודק צודק.

שאם אי-אפשר להשיג - - -

קיבלנו את זה.

צודק, זאב. זאב זאב, קיבלנו את ההערה שלך. מקום סביר, אוקיי.

תודה רבה לכם. מי בעד? ירים את ידו. תודה.

הצבעה

בעד אישור סעיף 41 – פה אחד

סעיף 41 אושר.

הסעיף אושר. אני מזכיר שנושא האחריות - - -

הענישה פלילית תיבחן בסעיפים שעוסקים בענישה.

אוקיי, הלאה.

ואם יצטרכו, תוגש בקשה לדיון מחדש, שניידר.

מתן אחריות לרכב מיובא
42.

(א) יבואן רכב ישיר ייתן את האחריות שנתן יצרן הרכב לכל רכב המיובא על ידו ויממש את האחריות כאמור לכל רכב שהוא מתוצר המיובא על ידו .

סליחה שנייה. אני כבר רק אומר: אנחנו ב-12:00 נעשה הפסקה לרבע שעה, והדיון יסתיים ב-14:00. בבקשה.

(היו"ר דוד ביטן, 11:39)

טוב, בוא נמשיך. סעיף 42, בבקשה.

לחזור על (א)?

לא שמעתי, דיברתי עם היושב-ראש.

אחזור על (א).

מתן אחריות לרכב מיובא
42.

(א) יבואן רכב ישיר ייתן את האחריות שנתן יצרן הרכב לכל רכב המיובא על ידו ויממש את האחריות כאמור לכל רכב שהוא מתוצר המיובא על ידו .

(ב) יבואן רכב עקיף ייתן את האחריות שנתן יצרן הרכב, ככל שניתנה, לכל רכב המיובא על ידו שהוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן רכב ישיר.

(ג) לא יתנה יבואן רכב ישיר ויבואן רכב עקיף את תוקפה של האחריות בכך שהרכב יטופל במוסך שירות של היבואן או בשימוש במוצר תעבורה מסוים, למעט לעניין שירותי תחזוקה לרכב המוענקים במסגרת האחריות, שהיבואן או מי מטעמו נושא בתשלום בעדו, בשיעור של תשעים אחוזים לפחות; השר רשאי לקבוע שיעור אחר לעניין זה.

הסבר קצר.

אחריות זה תיקון של ליקוי בשלבים הראשונים, שלכאורה הוא ליקוי בייצור, התקופה שהיצרן מתחייב אליה. והיא לא על חשבון הלקוח. הכלל הוא: יבואן רכב ישיר נותן על חשבונו, שמגולגל לפי 35(א) ליצרן לכל רכב המיובא על ידו, ויממש, זאת אומרת יבצע, את האחריות כאמור לכל רכב שהוא מתוצר המיובא על ידו, שגם שם האחריות היא של היצרן.

כאשר מדובר ביבואן רכב עקיף, שהוא מתוצר שאין לו יבואן ישיר, היבואן העקיף נושא באחריות לספק את השירות של טיפולי האחריות.

(ג), וזה נושא שהתעורר בדיון שהיה קודם על סעיף 39א, שאסור להתנות את מימוש האחריות בכך שהטיפולים ברכב נעשים רק - - -

עורכת-הדין ראובני.

אני מחכה לקשב. אסור להתנות את האחריות בכך שהטיפולים השוטפים, שאינם במסגרת האחריות, יבוצעו דווקא במוסכי שירות של היבואנים. זאת שאלה שהתעוררה קודם, והאחריות איננה נפגעת מזה שאני בוחרת בתוך השנתיים, שלוש, חמש של האחריות, לעשות את הטיפול השנתי השוטף אצל מוסך כשיר אחר, שהוא לא מוסך שירות מטעם היבואן.

זאת אומרת, זה אותם 600.

לא, להיפך.

לא, כל האלפים.

כל האלפים בכל מוסך שהוא?

כן.

אני יכולה לבצע את התיקונים של הרכב שלי שאינם באחריות איפה שאני רוצה, גם בתקופת האחריות. הוא יכול לדרוש ממני להגיע אליו, למוסכים מטעמו של היבואן, רק באותם טיפולים שהוא נושא ב-90% מהעלות שלהם: תיקונים שזה תיקוני אחריות, שזה תקלת בטיחות סדרתית וכו'.

חמש דקות דיון, אם אתם רוצים, על הסעיף הזה. מישהו רוצה לומר משהו? כל אחד דקה. כן.

אדוני היושב-ראש, יש חוק הגנת הצרכן, שמכיל באמצעות התקנות שלו חובות לגבי האחריות. למשל, באותם מקומות, ויש טיפולים שבאמת מבצעים אותם דווקא אצל היבואן, צריך לדאוג שתהיה איזה קורלציה בין החוקים. למשל, מיקומים של תחנות שירות לצורך העניין. ועוד כהנה וכהנה הוראות, שאני חושב שצריך - - -

אבל זה סותר את מה שאמרנו.

ההוראות לפי חוק הגנת הצרכן חלות גם על תחנות שירות לרכב? לא, אני שואל.

בוודאי שכן. ולכן אם יש דבר שאני מחויב לבצע אצל היבואן, לפחות שיאפשר לי למשל את אותן נקודות, או שהוא יתקשר עם מוסכים, לא אכפת לי אם הם יהיו שלו או של אחרים, אבל לפחות שאקבל – אדם שגר באלעד, שלא יצטרך לנסוע למוסך היבואן שנמצא - - -

זה לא במבה, זה שירות שמצריך הרבה השקעה.

או שכן או שלא.

ואי-אפשר לעשות אותו בכל מקום.

להיפך, דווקא במקום שבו בן-אדם משקיע סכום גדול יותר, ככה מקום השירות - - -

כן, מה משרד המשפטים אומר על זה?

אני לא מכיר את הסתירה הזאת לחוק הגנת הצרכן שמר זאב פרידמן מדבר עליה. זה לא תקף, אני מניח, רק לסעיף הזה.

אז תבדוק את זה.

אם הוא יפנה אותנו - - -

אם יש סיבה, אז נעשה רוויזיה על זה.

אני רק מזכיר שבהמשך הצעת החוק ישנו סעיף שעניינו שמירת דינים, שבין היתר מאזכר, אם אני לא טועה, הוראות לפי חוק הגנת הצרכן.

אז תבדוק את זה.

צריך לבדוק אבל אם יש צורך בהתאמה ספציפית. אני לא חושב, אבל אפשר לבדוק.

מאה אחוז. עוד מישהו רוצה?

נבדוק את זה.

אוקיי, תודה, הבנו. מאחר שאין הערות או שאלות חוץ מההערה של המועצה לצרכנות, שתיבדק בסעיף הרלוונטי, מי בעד? אני נאלץ להביע לבד, מה אני יכול לעשות.

הצבעה

בעד אישור סעיף 42 – פה אחד

סעיף 42 אושר.

אוקיי. סעיף הבא. פה אחד.

סעיף 43.

טיפול בתקלת בטיחות סדרתית ברכב מיובא

43.

(א) יבואן רכב ישיר יטפל במוסכי השירות שלו בכל תקלת בטיחות סדרתית בכל רכב שיובא לישראל, שהוא מתוצר המיובא על ידו, ולא ידרוש מבעל הרכב תשלום בעד טיפול כאמור, למעט עלויות נלוות כאמור בסעיף 44, אם הרכב יובא לפי סעיף 31 – סעיף 31, אני מזכירה, זה ייבוא אישי.

(ב) נודע ליבואן רכב ישיר על אודות תקלת בטיחות סדרתית בייצורו של רכב מתוצר שמיובא על ידו –

(1) יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית למנהל ולבעליהם של כל כלי הרכב הרשומים בישראל שיובאו על ידו שהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם וכן למוסכי השירות המורשים על ידו, וכן יודיע למנהל על תקלה כאמור שהתגלתה ברכב שהוא מתוצר המיובא על ידו;

(2) יפרסם הודעה לציבור על תקלת בטיחות סדרתית בדרך ובמועד שקבע השר;

(3) יזמין את בעלי כלי הרכב שיובאו על ידו שהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, למוסכי השירות שלו לשם תיקון התקלה, בהתאם להוראות היצרן.

(ג) הודיע יבואן רכב ישיר למנהל על קיומה של תקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה בדגם רכב שהוא מתוצר המיובא על ידו, יודיע על כך המנהל לכל יבואן רכב עקיף, יבואן רכב זעיר ומייבא של רכב לפי סעיף 31, שייבאו רכב מדגם כאמור, וכן יפנה מייבא של רכב לפי סעיף 31 למוסכי השירות של יבואן רכב ישיר לשם תיקון התקלה.

(ג1) יבואן רכב עקיף יבדוק מעת לעת אם פרסם יצרן הרכב הודעה בדבר תקלת בטיחות סדרתית לגבי כלי רכב שהוא ייבא;

(ד) נודע ליבואן רכב עקיף על אודות תקלת בטיחות סדרתית בייצורו של דגם רכב המיובא על ידו –

(1) שהוא רכב מתוצר המיובא על ידי יבואן רכב ישיר – יפרסם הודעה לציבור, כפי שקבע השר, ויזמין את כל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שיובאו על ידו והתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, למוסכי השירות של יבואן רכב ישיר לשם תיקון התקלה לפי סעיף קטן (ב)(3); ואולם אם הוכיח למנהל כי הוא בעל יכולת מקצועית, ציוד ומוצרי תעבורה הנדרשים לטיפול בתקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה ברכב שהוא ייבא, רשאי הוא לטפל בתקלה במוסכי השירות שלו;

(2) שאינו מתוצר המיובא על ידי יבואן רכב ישיר – יפרסם הודעה לציבור כפי שקבע השר, יודיע בכתב על כך למנהל ולבעליהם של כל כלי הרכב הרשומים בישראל שיובאו על ידו שהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, ויפנה אותם לקבלת שירות לשם תיקון התקלה.

(ה) נודע ליבואן רכב זעיר על אודות תקלת בטיחות סדרתית בייצורו של רכב המיובא על ידו, יפרסם הודעה לציבור כפי שקבע השר, ויפנה את כל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שיובאו על ידו והתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, למוסכי השירות של היבואן הישיר לשם תיקון התקלה.

(ו) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקלת בטיחות סדרתית ברכב מיובא, ובכלל זה הוראות לעניין חובות דיווח למנהל שיחולו על בעלי רישיון לייבוא רכב ושיווקו, ולעניין הודעות שיימסרו למוסכים ולבעלי כלי הרכב שהתקלה כאמור נוגעת אליהם.

(ז) תקנות לפי סעיף זה לעניין פרסום הודעות לציבור ולבעלי כלי רכב שתקלת בטיחות סדרתית נוגעת אליהם יותקנו באישור הוועדה.

אוקיי. רק רציתי לדעת: (ג1) – מה המשעות של העניין הזה?

היבואן העקיף לא עומד בקשר ישיר עם היצרן. עלול להיות מצב שבו היצרן מפרסם recall – הודעה על תקלת בטיחות סדרתית – לגבי רכב שהוא ייבא, וכיוון שהיבואן העקיף איננו קשור אתו, הוא לא ידע על כך. ולכן אני רוצה להטיל עליו חובה פוזיטיבית לעקוב אחרי הפרסומים האלה.

ואיך יאכפו את זה באמת? איך תדעי אם הוא עקב? תראי, אם יש בעיה והרכב שלו לא עבר את ה-recall הזה, אז אנחנו יודעים שהוא לא בדק.

אבל לא תדע שהיה recall. אם הוא לא אמר לך אז לא תדע שהיה recall.

אבל יש לו חובה להסתכל.

מעת לעת הוא יבדוק והוא לא גילה את זה. זאת אומרת, שיש תקלת בטיחות - - -

הבנו את הסעיף. אבל הסעיף הזה לא נותן מענה למה שאתם רוצים. אתם צריכים לומר, שגם היבואן העקיף, יש לו חובה להתייחס לעניין הזה. זה הכול. ואז זו בעיה שלו, שיסתכל איפה שהוא רוצה. אני לא נכנס לזה. רק תטילו עליו חובה כזאת, שגם במכוניות שלו הוא צריך לדאוג ל-recall. זה הכול.

הוא חייב. זה בכל מקרה.

אז אם יש, אז מה הבעיה?

יש חובה על הסוכן המורשה להודיע - - -

הוא אומר: אבל הסעיף הזה מיותר.

המילה "נודע" לא מספיק טובה פה. אתם צריכים לפתוח את (ג1) על-ידי ניסוח אחר, לא "נודע". כי נודע – אם לא נודע לו, אז מה קורה? אז אין אחריות?

אני רוצה לתת את התמונה – אני מזכירה שבסעיף 36 הטלנו על הסוכן המורשה, שאתו היבואן העקיף קשור בהסכם, חובה להודיע על "ריקולים". לסוכן המורשה יש חובה להודיע לו. בנוסף, אני מטילה עליו לעקוב באופן עצמאי.

המילה "נודע" היא לא מספיק טובה. היא לא נותנת אחריות. נודע – כן, לא נודע – אז הוא לא חייב כלום.

גם ישיר זה "נודע".

אז גם ישיר. אין מילה "נודע", היא לא מספיק טובה.

להיפך, אני רוצה להרחיב. זה מרחיב.

לא, הוא חייב לדעת.

לא, היצרן אמור לתת לו.

הוא קורא ספרות מקצועית והוא רואה שם דיבורים על זה – שיברר.

היצרן מודיע לו, אני מניח.

היצרן מחויב להודיע לו, אבל אני רוצה להרחיב מעבר.

המילה "נודע" היא לא טובה. היא לא טובה. לדעתי, היא לא מספיק טובה. אין שום אחריות.

לא, היא מרחיבה, היא נותנת חובה נוספת.

אני חושב שאם נכתוב - - -

הכוונה שאם הוא ידע, גם אם היצרן לא הודיע לו. אז צריך לכתוב את זה במפורש, מה זה המילה "נודע"? זאת אומרת, הוא צריך לדעת, או באמצעות היצרן או באמצעים אחרים.

אפשר להוסיף: בין בהודעה של יצרן - -

או בין בדרך אחרת.

- - או בין בדרך אחרת.

זה חוק, אתם לא יכולים לכתוב את המילה "נודע" באופן כללי. נודע ליבואן רכב עקיף בין באופן ישיר ובין באופן עקיף, אז הוא צריך לדעת.

אז גם ישיר.

אותו דבר תתקנו שם - -

בסדר.

- - בין באופן ישיר ובין באופן עקיף.

אבל לגבי כולם, לגבי - - - התיקונים.

ואז אני לא צריך את - - -

זה רק בנוסח אבל.

החובה על הרכב העקיף, אולי תגדירו את זה אחרת, את (ג1) הזה.

אני רוצה להטיל עליו חובה פוזיטיבית לעקוב, כי הוא לא נמצא בקשר ישיר עם היבואן.

אבל מה זה: יבדוק מעת לעת אם הוא פרסם? זה מצחיק.

איך המשרד יאכוף את ההוראה הזאת? מה המשמעות המשפטית של הוראה כזאת?

אבל האבסורד הוא - - -

רגע, אנחנו עוד עם המשרד עצמו. אל תדאגו, תהיה לכם זכות דיבור.

אפשר לבטל את הסעיף הזה, אם זה מהווה בעיה.

- - - בדרך עקיף או ישיר?

את (ג1). לשאלתך, לגבי אכיפה שזה בעייתי - - -

ואז יהיה recall בטיחות, ואף אחד לא ידע אם תבטל את זה.

לא.

אבל מה זה מעת לעת הוא יבדוק את הפרסום?

זאת בדיוק הבעיה, אדוני. הכלל פה צריך להיות בכיוון ההפוך. אני יכול?

מה רצית להגיד?

אדוני, אם יש משהו שמחדד את האבסורד, במובן הזה שיבואן עקיף מביא את הרכב, זורק אותו בנמל ומשם לא מעניין אותו שום דבר, זה הסעיף. הרי איפה הבעיה? לגבי דגמים שמיובאים על-ידי יבואנים עשירים – לא תהיה בעיה, כי יקבלו הודעה מהיצרן.

ברור. הלאה.

כל הדגמים שהם לא מיובאים על ידי – מי ידאג להם? הרי היבואן הישיר לא יודע בכלל על קיומם. ולכן הבעיה היא לא עם החובה אלא עם זה שזה מעת לעת. זאת אומרת, היבואן העקיף מביא לפה רכבים, ורק אם אין לו משהו יותר חשוב לעשות - - -

הבנו. יש לי הצעה.

צריך לבדוק שאין recall.

צריך לבדוק כל יום.

יש לי הצעה. בסעיף (ד) תכתבי ככה: נודע ליבואן רכב עקיף, בין באופן ישיר או עקיף, לרבות בדיקת פרסומי היצרן. זה הכול. בלי מעת לעת. לרבות – זה הכול. מקובל עליכם?

חשבנו להטיל עליו חובה לבדוק.

אוקיי, אז תבטלו ותוסיפו את זה כמו שאמרתי. רק לגבי העקיף. לגבי הישיר הוא מקבל את זה באופן ישיר מהיצרן, אז הוא לא צריך לבדוק.

בסדר. אין בעיה. מקובל עלינו.

שמה לא צריך.

חבר הכנסת ביטן - - -

חבר'ה, לא חייבים לכל דבר להתייחס, תאמינו לי. לא צריכים כל דבר להתייחס, אין חובה. תיקנו את הסעיף, הכנסנו את זה.

אבל הוא חייב לבדוק. צריך להטיל עליו חובה פוזיטיבית.

אז כתבתי: לרבות. כתבתי: נודע ליבואן רכב עקיף, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף, לרבות בדיקת פרסומי היצרן. מה אתה רוצה? לעניין זה.

אבל זה "נודע". "נודע" אז זה פסיבי.

לא, אבל הכנסנו את - - -

למה? לרבות בדיקה זה אקטיבי.

לרבות – בסדר. אני לא אומר מעת לעת, הוא חייב לבדוק תמיד. זה כל העניין.

כל יום?

כתבנו את זה. זה פרשנות אחר כך משפטית, אני לא נכנס לזה. כן, תמחק ותוסיף את מה שאמרנו. טוב, אין הערות.

אז מי בעד הסעיף על כל סעיפיו?

סעיף 43.

תתי סעיפיו. אני נאלץ להצביע לבד.

הצבעה

בעד אישור סעיף 43 – פה אחד

סעיף 43, בכפוף לשינויים, אושר.

פה אחד. אוקיי.

סעיף (ג1) נמחק. ופסקה (ד) תוקנה.

מה אני יכול לעשות? מה עם פריג', לא בא? שברתם את פריג'?

ה"נודע" תוקן בכולם.

אבל רק לעניין היבואן העקיף נוסיף: לרבות באמצעות בדיקת פרסומי היצרן.

ל-(ג1)?

לא, (ג1) אנחנו מוותרים, אין צורך בו.

(ג1) נמחק. ברישה של סעיף קטן (ד).

לא מעת לעת, יש לו חובה לבדוק. אני לא נכנס לזה. מה זה מעניין אותי מעת לעת? יגיד: בדקתי אתמול, אבל שלשום לא בדקתי. אני יכול להתמודד עם זה? 43א, בבקשה.

מידע לעניין דגמי רכב שיובאו לישראל
43א.

המנהל יעביר ליבואן רכב ישיר, מעת לעת ולפחות אחת לשנה, את מספרי השלדה של כלי רכב שיובאו לישראל שהם מהתוצר המיובא על ידו; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע את אופן הדיווח לפי סעיף זה וכן לקבוע חובה להעביר ליבואן רכב ישיר פרטים נוספים לעניין כלי רכב שהם מתוצר כאמור.

כדי לאפשר ליבואנים הישירים למלא את חובותיהם בתקנת בטיחות סדרתית לגבי כלי רכב שהם לא ייבאו, הם צריכים לדעת איזה כלי רכב נמצאים פה, שחל עליהם - - -

מעירים לי שאחת לשנה זה מעט.

לפחות אחת לשנה.

כן, אבל את יודעת, החובה היא אחת לשנה. למה אתה חושב? אוקיי, בוא נשמע את האנשים.

אל"ף, אני לא חושב שצריך להעביר את זה ליבואנים הישירים, אלא המנהל יכול להעביר ישירות ליצרנים. למה אנחנו צריכים להיות חשודים בכך שאנחנו מתערבים איכשהו בייבוא המקביל ובתחרות?

לא, אבל אתה, יש לך חובה, כל מיני חובות. איך תדע מה ייבוא אם לא יהיה לך – אם לא תדע, אז תגיד: לא ידעתי שאני צריך לספק חלפים.

אסביר בדיוק איך זה צריך להיות. המנהל יעביר את המספרים של השלדות ליצרן, ויגיד לו: השלדות האלה נמצאות בישראל. אם קיים recall, בבקשה תודיע ליבואן - - -

זה לא רק recall, יש כל מיני חובות.

בסדר.

זה אספקת חלפים. יש עוד הרבה.

בסדר, אבל הסעיף הזה מדבר על recall. אז יודיע ליבואן הישיר על קיומו של ה- recall.

הבנתי. לא, עזוב, זה לא מקובל מה שאתה אומר. אנחנו מבקשים שזה לא יהיה פעם בשנה.

מעת לעת. השאלה מה - - -

מעת לעת זו שאלה של פרשנות.

מעת לעת זה לפחות פעם בחצי שנה.

איתי, איך מקובל?

פעם בחצי שנה תעביר.

אחת לחצי שנה?

זאת אומרת שמשרד התחבורה מוכן, שרכב שקיימת עליו תקלת בטיחות סדרתית, ייסע בארץ במשך חצי שנה בלי שאף אחד יידע מזה .

לא. אבל פה, כשיש תקלה, אז הוא מודיע מיד. כתוב: מעת לעת לפחות.

ואיך זה קורה היום? הלא אתם לא משיגים – יספרו פה החבר'ה הנחמדים.

אל תציג מקרה קיצון. מקרה קיצון הוא יפעל. מה, הוא לא יפעל?

אתם לא משיגים את הבן-אדם, כי החליפו בעלויות, ואז הוא יכול גם לנסוע שנה, עד שהוא מגיע אלינו לרישוי רכב, לרישוי השנתי, ואני עוצר אותו.

מר יצחקי, אבל זה שונה לחלוטין.

אז זה אותו דבר. נו, באמת, אז אל תפחידו פה: נושא החצי שנה ונושא השנה.

במקרה שאתה מתאר יודעים על קיומו של - - -

רבותי, אין צורך, זה לא סעיף מסובך כזה.

- - - גם על היבואן העקיף - - - 43.

תתקן את זה לחצי שנה. מי בעד?

לא קשור.

הצבעה

בעד אישור סעיף 43א – פה אחד

סעיף 43א, בכפוף לשינויים, אושר.

פה אחד. הלאה. 44, מכיוון שרצינו הפסקה ב-12:00, רק נקרא אותו ונצא להפסקה. בבקשה.

תשלום בעבור עלויות נלוות
44.

(א) לשם ביצוע חובתו לפי סעיפים 42(א) ו-43(א) – שזה אחריות בתקלת בטיחות סדרתית – (בסעיף זה – מתן השירות), רשאי יבואן רכב ישיר לדרוש מיבואן רכב עקיף, מיבואן רכב זעיר או מבעל רכב שיובא לפי סעיף 31, שייבא את הרכב שניתן לו השירות לפי הסעיפים האמורים (בסעיף זה – היבואן האחר), תשלום סביר בעד עלויות נלוות, ככל שישנן, שאינן מכוסות בהתחייבויות היצרן לפי סעיף 35(א)(5) ו-(7).

(ב) באין הסכמה בין יבואן הרכב הישיר ליבואן האחר על התשלום לפי סעיף קטן (א), רשאי המנהל, באישור עובד משרד האוצר ששר האוצר הסמיך לכך, להורות על התשלום שישלם היבואן האחר ליבואן הרכב הישיר בהתאם לסעיף קטן (א) בהתבסס על העלות ועל הצמדת התשלום למדד המחירים לצרכן, לפי העניין, וכן רשאי הוא לתת כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, לרבות בדבר תשלומים חלקיים; הורה המנהל על תשלום כאמור, יורה גם על מועד התשלום; הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות העניין ולא יאוחר מ-60 ימים.

(ג) אין בהעדרה של הסכמה בין יבואן הרכב הישיר ליבואן האחר על התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע או לעכב את מתן השירות בידי יבואן רכב ישיר.

(ד) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה לפי סעיף קטן (ב) רשאי לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים.

טוב, אנחנו נסיים את הסעיף אולי.

רגע, השר רשאי לקבוע.

(ה) גם היא תקרא.

(ה) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר דרכי החישוב של התשלום לפי סעיף זה ומרכיביו, ובדבר דרכי הצמדת התשלום האמור.

הכוונה היא כאן שהיבואן הישיר מטפל בדברים שלא בהכרח יש לו עלויות, שאינן בהכרח מכוסות בהתחייבויות היצרן שניתנו במסגרת רישיון היבואן. והוא זכאי לקבל עליהן את השיפוי מאת היבואן העקיף, היבואן הזעיר, המייבא בייבוא אישי. וכאן מדברים על הדרכים להתחשבנות – בהסכמה, ואם לא בהסכמה - - -

יש למנהלת הוועדה איזושהי שאלה.

אולי אתם מוכנים לפרט בפנינו מה אותם מקרים שבהם נדרש תשלום כאשר יש recall?

זה העלויות. לא הלקוח משלם אלא היבואן משלם. רק בייבוא האישי זה גם הלקוח. יש עלויות נלוות - - -

הבנתי.

אני רוצה להבין את המקרים.

לא, עלויות נלוות הכוונה, שליבואנים היום, יש להם מחלקה שמטפלת בנושא "ריקולים", יש להם כל מיני הוצאות כאלה ואחרות. הכוונה פה, ברגע שמדובר ביבואן עקיף, שאין לו את זה, הוא בעצם מסתמך על היבואן הישיר, אז יש עלויות שהן שוליות. נכון שהן שוליות, אבל בכל זאת זו הוצאה עבור היבואן הישיר. ולכן התייחסנו לנושא של השיפוי.

התקורה של הטיפול.

כן. הם יפרטו יותר אולי.

אולי שהם יפרטו.

קודם כול, אני רוצה להבין, הסעיף הזה, בקדנציה הקודמת היה דיון ארוך?

היה דיון ארוך. הסעיף תוקן.

רק הערה שלא הייתה בדיון הקודם. אני לא מוכן לחזור על הדיון עוד הפעם, אני אומר לכם את האמת. אם יש לך משהו שלא היה בדיון הקודם – אשמע אותו. אם לא, אז נאשר את הסעיף כפי שהוא. כן, בבקשה. דקה יש לך, דבר.

עורך-דין יורם בונן, איגוד יבואני הרכב. קודם כול, אדוני, מאז הדיון הקודם פורסם דוח שרון, דוח שהוגש לוועדת הכלכלה. הדוח הזה מתאר שורה ארוכה של מקרים שבהם ההתניה של הטלת החובות על-פי סעיף 35, אדוני זוכר את הדיון הארוך - -

כן.

- - ששם גם כל הזמן נאמר לנו: זה יטופל בשיפוי. כל הביסוס החוקתי להטלת החובות עלינו היו כי יש שיפוי. אז עכשיו הסעיף הזה לא נותן מענה לכל המקרים בדוח של שרון, שמחייבים - - -

שהיה אחרי הדיון הקודם?

בוודאי. נקודה ראשונה.

מה יש לכם לענות פה?

התייחסנו במפורט.

בוא נשמע.

לא, יש לכם תשובה לזה?

גם אחרי דוח שרון, לדעתנו הסעיף הזה נותן מענה לנושא של השיפוי. אני לא יודע על מה אתה מדבר, אבל בוא - - -

אז אני רוצה להגיד כך.

הוא לא מתייחס ספציפית, הוא אומר באופן כללי. בשביל זה יש את החיים, אתה יודע.

השאלה למה באופן כללי.

בחוק אי-אפשר להתחיל לתת דוגמאות.

זו בדיוק הנקודה, אדוני. כי מתעוררת השאלה, מה פתאום אנחנו צריכים לרדוף אחרי יבואנים אחרים? הרי גם דוח שרון, לגבי ההסדר שהוא מביא בניו-זילנד, בניו-זילנד מחייבים את הלקוח, ואחר כך אם היצרן משלם אז הלקוח מקבל את ההחזר ומתחשבן עם היבואן.

הבנתי.

למה אני צריך להתחשבן עם לקוח של יבואן אחר? למה זה צריך להיות ככה? זה אני שואל אתכם. האם אתם מבטיחים שהיבואנים האלה גם ישלמו לנו? זאת אומרת, אתם לוקחים ערבויות מהיבואנים האלה? אם הם לא ישלמו לנו, אנחנו נוכל לחלט את הערבויות של היבואנים האלה כדי להבטיח את התשלום? או שאתם רק מטילים עלינו את החובה לטפל, ואחר כך נשבור את הראש אם הוא יפשוט רגל והזעיר נעלם.

לא, אבל למה סעיף (ב) לא נותן מענה?

כי החובה היא של היבואן.

לא, סעיף (ב), אם אין הסכמה.

לא עניין של הסכמה.

אבנר, מה קורה אם היבואן העקיף פשט את הרגל? אז ממי הם לוקחים את הכסף?

לא פשט, סגר.

נו, מה קורה במקרה הזה? אין לו ממי לגבות.

יש. הוא ילך ויגבה מאותו בן-אדם שפשט. יש תהליכי חדלות פירעון.

אה, זה לא רציני.

לא, מה זאת אומרת. ומה יהיה על כל הלקוחות שלו? גם הם - - -

אבל אתה יכול להגיד את זה על כל - - -

הבעיה שהם לא יקבלו את הכסף שלהם, את העשרה של התוספת? יש פה אלפי לקוחות שלא יקבלו את השירות. אז גם להם תהיה בעיה, כן. זאת התשובה.

אנחנו סבורים שגם אפשר להטיל עיצום כספי על יבואן עקיף או זעיר שלא משלם.

לא, אבל גם יבואן אישי יכול לפשוט את הרגל.

אדוני, יש תנאים של - - - שנדרשים מהיבואנים.

על איזה סכומים מדובר כאן?

אז בוא תגידו בבקשה.

בוא תגידו מה מדובר. אם זה סכומים קטנים, אז אני לא צריך להתעכב על זה.

תלוי כמה רכבים יביאו.

אציע פתרון.

כן, מה ההצעה?

אנחנו לא רוצים לא קשר עם היבואן המקביל, א' או ב' או ג'. נגבה את זה מהלקוח.

לא לא.

למה לא?

כי זה באחריות, ב-recall.

הלקוח זכאי לשירות הזה חינם.

תבהירו רגע לוועדה את מה ששאלתי קודם: מהן אותן הוצאות - - -

איזה הוצאות יש לכם? ב-recall מדובר. Recall אתה רוצה לגבות מהלקוח?

זה recall ואחריות, זה לא רק recall.

לא משנה.

תסביר - - -

אסביר.

אוקיי.

יש הוצאות של התנהלות מול היצרן, שעולות כסף. מעבר, יש משלוח - - -

אז איזה סכום? נגיד עכשיו תיקנתי.

- - -

לא, תגיד לי, אני רוצה להבין.

סדר גודל.

סדר גודל, מה סדר הגודל?

זה כלול בהתחייבות של היצרן - - -

מה סדר הגודל?

את רוצה שבעה ימים.

רגע, רבותי. מה סדר הגודל בבקשה?

זה יכול להיות מאות שקלים.

מאות שקלים?

ללקוח. לאוטו אחד.

אבל חלק מזה היצרן מחויב ב-recall?

לא, התוספת.

אז הוא לא מחויב לך גם על ההוצאות הנלוות? רק להוצאות הישירות. לא נשמע לי.

אלה החוזים.

הנה, הוא אומר: עד מאות שקלים.

אבל עבור מה?

באמת, היא צודקת, עבור מה?

אני רוצה להקריא מדוח - - -

להגיד לכם את האמת? אין מקום להוסיף את זה בכלל. אבל לא משנה.

לא צריכה דוח, אני רוצה לשמוע מכם. את הדוח אנחנו מכירים.

אענה לך עבור מה.

מה? הרי היצרן מחויב ל-recall. אז למה הוא צריך לקבל הוצאות נלוות בכלל? - - - אז תמיד יהיה, אז ברור שפה יהיה.

צריך לטפל ברכב שהוא לא שלו. אז אולי אם יש בו איזשהו - - -

אולי הוא צריך ללמוד איך מטפלים ברכב?

שבאמת לא תהיה טענה על זה - - -

- - - דרך הרכב.

כמו שהם אמרו מקודם, היצרנים דואגים שהם לא יפסידו.

אם הוא לא מכיר את הדגם הוא צריך ללמוד אותו? זו הוצאה?

אוקיי. אז זה הוצאה של מאות אלפי שקלים. אז אתה רוצה שישלמו?

אתה רוצה.

לא.

המחוקק אומר: היבואן - - -

מה ההגדרה של הוצאות נלוות?

אין איזו הגדרה מסוימת של הוצאות נלוות. אגיד.

היושב-ראש, הייתי בזכות דיבור.

אה, הבנתי. לפי סעיף זה ומרכיביו. בסדר, אז זה בתקנות יהיה.

מר אנוך היה ברשות דיבור.

טוב, הבנו, בבקשה.

נשאלתי שאלה על-ידי מנהלת הוועדה ואני רוצה לענות למנהלת הוועדה.

בבקשה. דקה.

בכל ההסכמים עם היצרנים, מה שהיצרנים משלמים בדברים האלה זה את חלקי החילוף שהם שולחים לפה landed cost. זאת אומרת, ההבדל בין landed cost לבין מה שהלקוח משלם זה מיסים. את המיסים היצרן לא משלם, זו בעיה שלנו. ההובלה של החלק מהנמל אלינו, זו בעיה שלנו. עכשיו, אם יש עניין של נוזלים, שמנים, נוזל קירור אפילו שיש בו חומר מיוחד – היצרן לא משלם את זה.

עכשיו, באופן נורמלי, אנחנו כיבואני רכב, בעצם התמחיר שלנו - - -

הבנו. אבל יש לך פה - - -

מכניסים את זה בתמחיר - - -

חבר'ה, בוא.

אז המנגנון שבנו פה בחוק לא עונה לכם על - - -

יש מנגנון בחוק, היא צודקת. רבותי, מספיק. יש מנגנון בחוק - - -

אין לי בעיה עם המנגנון.

רגע. יש מנגנון בחוק ויש גם תקנות. אנחנו פה לא בשביל – זה אתם צריכים לשבת עם נציגי השר ולהסביר להם מה צריך להיות בתקנות.

אין לי בעיה עם המנגנון.

יש לי הערה.

מה ההערה שלך? הבנו את העניין, לא צריך לדבר.

יש נקודה אחרת שלא קשורה.

שלא עלתה בדיון הקודם?

שלא קשורה - - -

לא, בדיון הקודם, בקדנציה הקודמת.

מה שאני אומר עכשיו לא עלה בדיון הקודם.

בסדר, אז שמענו, לא קיבלנו. יש פה מנגנון מסודר לעניין הזה שפותר את הבעיה. אל"ף, המנהל דן במקרה שיש מחלוקת. ובי"ת, יש תקנות .

אין מחלוקת, תבדוק.

רגע, סעיף (ב).

אין מקור שישלם. אין ממי לגבות את הכסף.

אין הסכמה? אז יש מעין בוררות כזאת. בסעיף (ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין דרכי החישוב לפי סעיף זה ומרכיביו.

אין לי בעיה שמה. הבעיה שלי שאין ממי לגבות.

אז זה עניין של תקנות. לא ניכנס לזה.

אדוני היושב-ראש, אין ממי לגבות.

לא, לא קיבלתי. אמרת, לא קיבלתי. כן, מה אתה רוצה להעיר?

הערה קצרה משפטית. אני חושב שסעיף קטן (ד) מיותר, מכיוון שיש בהמשך הצעת החוק סעיף כללי שעניינו סמכויות השיפוט לפי הצעת החוק, מנהל או רשות.

בסדר, נראה לכם להוריד את זה?

כל בן-אדם לפי הצעת החוק או רשות לפי חוק בתי-משפט לעניינים מנהליים, אני חושב שאפשר לוותר על הסעיף הזה.

לא, אגיד לך למה הכניסו את זה. הכניסו את זה בגלל סעיף (ב), שזה מעין איזשהו תהליך.

לא, אבל המנהל ועובד משרד האוצר או כל גורם כאן הוא רשות לפי חוק בתי-משפט לעניינים מנהליים, להבנתי.

אפשר להבין את זה גם כמעין בוררות.

אני מציע שנבדוק את העניין הזה.

תבדקו את העניין. אם חייבים – תשאירו, אם לא – לא. כן, מה רצית?

יהודה לוי, סגן יושב-ראש אגודת מורי הדרך. לעניין של הסעיף הזה הכנסתם את סעיף 31 של ייבוא אישי. בייבוא אישי זה לא חברה, זה בן-אדם פרטי, זה מורה דרך שהביא אוטו לעבודה, ואתם משיתים עליו פה הוצאות נוספות, כי זה recall שהיצרן צריך לתת. אז אני מבקש להתייחס לסוגיה של בן-אדם פרטי שמביא אוטו, ולא עקיף וישיר. עקיף וישיר זה חברה.

מה ההבדל? ההוצאה זה הוצאה.

זה הבדל.

כתוב: בעל רכב שייבא לפי 31.

נכון, זה ייבוא אישי. ופה משיתים מאות שקלים, כמו שאמר - - -

אבל זו ההוצאה.

אבל זה recall.

לא הבנתי מה הקושי. אתה מקבל את ה-recall בחינם, את העלויות הנלוות את משלם.

אני אומר לך: את המיסים - - -

שמע, זה רק עלויות נלוות וזה לא צריך להיות הרבה כסף. עזוב.

לא, רק המיסים, ואם זה - - -

אז מה אתה רוצה? אל תביא רכב בייבוא אישי? אתה רוצה להביא בייבוא אישי? יש לזה גם עלויות מסוימות. ומי מביא ייבוא אישי? רוב העשירים. אז בוא נוריד קצת את העניין הזה. רק "מרצדסים", "במ"וויים" וכל העניין הזה. אז בוא נשים את הדברים האלה, בוא נוריד קצת בכיוון הזה.

לא מדויק. אני מדבר על מורי דרך שעובדים ומכניסים מטבע חוץ.

בסדר, אז אל תביא. אתה רוצה להביא? יש לזה קצת דברים. יש לך הנחה במחיר, אז יש לך 200-100 שקלים כשיש recall. כמה פעמים יש recall – כל היום? לא, recall אין כל הזמן. תשימו את הדברים בפרופורציה.

טוב, אאשר את הסעיף הזה, בהמשך למה שאמר היועץ המשפטי לגבי סעיף (ד), אם יש חובה, בגלל שהיא לא החלטה מינהלית ממש, היא החלטה שהיא מעין בוררות כזאת – מעין שיפוטית, לכן אולי כן צריך להכניס את זה. טוב, מי בעד?

הצבעה

בעד אישור סעיף 44 – פה אחד

סעיף 44 אושר.

פה אחד. תודה רבה. נעשה הפסקה.

סעיף 44 אושר. הדיון יתחדש בשעה 12:30.

12:30 הדיון יתחדש. תודה רבה לכם.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:10 ונתחדשה בשעה 12:38.)

(היו"ר איתן כבל, 12:38)

שלום לכולם, אנחנו מתחילים את המחצית השנייה או את הרבע האחרון, כל אחד יבחר לו לפי מה שהוא אוהב, של הדיון. אני מבין שהתקדמתם יפה.

הוא הגיע עד סעיף 45.

יפה. אנחנו בסעיף 45, איסור בדבר התערבות. בבקשה.

איסור בדבר התערבות
45.

(א) יבואן רכב מסחרי לא יכתיב למוסך ולא ינחה אותו – במקום ימליץ לו, אסביר אחר כך – בדבר זהות הגורם שממנו ירכוש מוצרי תעבורה, למעט ככל שמדובר בשירותי תחזוקה לרכב הניתנים במסגרת אחריות בשיעור כאמור בסעיף 42(ג) או במסגרת תיקון תקלת בטיחות סדרתית.

(ב) יבואן רכב מסחרי לא יתערב ולא יסכל בכל דרך שהיא יבוא רכב בידי יבואן מסחרי אחר, או לא יפעל בכל דרך שהיא לסיכול קבלת רישיון יבואן רכב מסחרי בידי אדם אחר.

הערות?

רציתי רק להסביר את השינוי.

זה שינוי מאוד - - -

דרמטי.

לא, יש הבדל בין ימליץ לינחה. זה עולם ומלואו.

אני חושבת שיש הבדל, לא יודעת עולם ומלואו, אבל הבדל מסוים.

למה? סליחה, ימליץ זה אתה לא חייב לקבל, הנחיה זה אתה מנחה אותו. הוא לא יכול לפעול אחרת.

גם הנחיה אתה לא חייב. יכתיב זה משהו שאתה ודאי חייב. ולחייב אותו, ואולי אפילו עם איזה שוט הסכמי כזה או אחר.

אוקיי.

רצינו גם משהו שהוא יותר רך מיכתיב לאסור, כי יש מצב שאם יש מוסך שהוא עובד דרך קבע עם יבואן מסוים או משהו כזה, מה שהוא אומר לו זה כמעט תורה למשה מסיני.

אבל אנחנו כן מבינים שיש מקום להמלצה, כי בסוף הוא יגיד לו: תשמע, אתה מתקן רכב שלי, אני חושב שאני ייבאתי, שאני מכיר אותו, שאני בקשר עם היצרן, אני חושב שיש עדיפות. אבל הנחיה זה קח תעשה, המלצה זאת הבעת דעה.

הוא יכול להגיד לו: קח תעשה?

אנחנו רוצים לאסור את זה. ינחה זה אומר לו: קח תעשה. המלצה זה איזושהי חוות דעת, שזה אולי יש מקום באיזונים של אפשרות הידע המקצועי לאפשר את זה.

אם אני זוכר נכון, בדיונים בכנסת הקודמת, כאשר דנו בסעיף הזה דובר על המלצה כהמלצה כזו שאי-אפשר לסרב לה בעצם. לכן בזמנו כתבנו - - -

אני לא מכיר המלצה שאי-אפשר לסרב לה.

ביחסי הכוחות האלה זה כמו המלצה של מעביד-עובד.

בסדר, אני מבין מה שאתה אומר.

שיהיה ברור, אנחנו עדיין לא רוצים את האמירות הכאילו לא מחייבות שאי-אפשר לא לכבד אותן. אנחנו עדיין חושבים שיש לאסור אותן. יחד עם זאת, המונח המלצה משמיע איזושהי אמירה של חוות דעת על מה מתאים, חוות דעת עניינית, שזה אין מקום לאסור.

כן, יורם, בבקשה.

אדוני, רק בקשה אחת לגבי סעיף קטן (ב). אנחנו מבקשים להוסיף את המילה כדין אחרי יבואן רכב מסחרי. הכוונה – כתוב: בכל דרך שהיא לסיכול קבלת רישיון, אנחנו מבקשים שיהיה כדין.

מישהו מהקטגוריות שבחוק נקבע. אבל כל פעם תכתוב: כדין?

למה הכוונה כדין?

אסביר למה.

איפה המילה כדין צריכה מבחינתך להופיע?

יבואן רכב מסחרי, (ב).

אסביר רק את ההבדל. לכאורה הנוסח הזה אוסר על יבואן לפנות למשרד התחבורה ולומר לו שמי שהגיש בקשה לא עומד בתנאי החוק.

אני חושב שמי שאמור לתת רישיונות זה הרגולטור, לא - - -

אני לא יכול להפנות את תשומת לבו של הרגולטור?

אבל הוא יכול לעשות את זה בלי לבקש רשות מאף אחד.

הנוסח הוא גורף – לא יתערב.

לא, אבל לכאורה, הנוסח הזה אוסר על זה.

כן.

זה משהו מאוד לגיטימי בין מתחרים.

מה אתם אומרים?

אני חושבת שזה לא מונע מתן מידע כשלעצמו. אנחנו מדברים כאן על התערבות בניסיון להשפיע, בניסיון - - -

אני לא בטוח שמה שאת אומרת עולה בקנה אחד כאן. כתוב: לא יפעל בכל דרך שהיא.

בדיוק. בדיוק הסתכלתי על צמד המילים: בכל דרך. זאת אומרת, בכל דרך זה אומר שגם כן המלצה יכולה להיות סוג של דרך.

לא, מתן מידע.

דיברתי על מתן מידע, לא דיברתי על המלצה.

לא, בסדר. רק אני אומר, כשאתה כותב פה: בכל דרך, במקרה אמרתי את זה פה.

אפשר להחריג, שפניות למשרד התחבורה, אני לא חושב שיש סיבה למשרד התחבורה לאסור עלינו לפנות אליהם.

אנחנו מקבלים את ההצעה.

להוסיף את ה"כדין". אני לא חושבת שזה עונה על מה - - -

אגיד לך איפה הבעיה שלי. אתן לאדוני. הבעיה שלי, שזו יכולה להיות דרך, אתה יודע, לעכב – טוב, בסדר, אבל זה תמיד אפשר להגיד. כן, גברתי.

הערה מאוד חשובה. יחסי מוסך שירות ויבואן הם יחסים שמאופיינים למעשה בהכתבה. היבואן מכתיב למוסך: אם אתה רוצה להיות מוסך שלי, תעשה א', ב', ג', ד'. גם נגיע לזה בסעיף 52, של יחסי מוסך ויבואן. פעמים רבות מספור יבואן מכריח מוסך לקנות שמנים מפה וחלפים משם, ולהתקשר עם ספק כזה או אחר.

אבל יש פה עוד עניין נוסף. זה לא רק הכתבה לעניין זהות הגורם שממנו ירכוש מוצרי תעבורה, אלא יש להוסיף גם הגבלה על המחיר שגובה המוסך מצרכן עבור עבודה, שירות או מוצר תעבורה. כי היבואנים מתערבים לא רק בזהות הספקים אלא גם במחירים שמוסך נותן, כאשר לא מדובר בתיקון באחריות, שאז ממילא היצרן משלם את זה. אנחנו רוצים שהם לא יתערבו בשום - - -

גברתי, העניין ברור.

זה בסעיף 52, לדעתי.

לא, זה לא מופיע שמה.

יש חוק ההגבלים העסקיים. אם אנחנו עושים הסדר כובל – בבקשה, יש חוק ההגבלים העסקיים והוא מטפל בזה. הממונה על ההגבלים העסקיים יש לו שיניים מאוד חדות, והוא כבר השתמש בהם.

אני חושבת שההערה מוסכמת עלינו בעיקרון, אבל אני חושבת שהיא מקבלת מענה במקום אחר, בסעיף 52.

לא, בסעיף 52 זה: לא יתנה את התקשרותו, זה משהו אחר.

ולא יכתיב לו או ימליץ לו בעניינים אלה. תראי את הסיפה של (א).

גברתי, בואי נסכם ככה. נרשמה הערתך, היא הערה גם כן חשובה, שאומרת היועצת המשפטית שהיא ראויה להתייחסות. נגיע לשם ונעסוק בכך. בנוסף, מה שאמר נציג משרד המשפטים, דרור, שאפשר להוסיף את אשר אתם מבקשים. ומה אתה רוצה להוסיף?

לא, אני רוצה להבין בדיוק למה הכוונה. בסעיף קטן (ב) אתם מתכוונים להוספת המילה כדין בסיפה? או שאולי אפשר לכתוב: למעט העברת מידע למשרד התחבורה?

לא, זו לא העברת מידע.

למה הכוונה? באלו מקרים אתם חושבים שאתם כן צריכים להתערב.

אגיד לך. זה מאוד לגיטימי בתקשורת, בתעופה, כל דבר, שמתחרה פונה לשר שרוצה לתת רישיון למישהו אחר, ואומר לו: אדוני, אני חושב שאל תיתן, כן תיתן. מה הבעיה? לפנות אפשר, השר יעשה עם זה מה שהוא רוצה.

אבל מה כדין כאן? זה מה שאני רוצה להבין.

למשל, אם אני חושב שהשר עומד לתת רישיון למישהו שלא עומד בתנאי הסף לקבלת רישיון, זה בהחלט לגיטימי לאפשר לי לפנות לשר ולטעון את טענותי, והשר יעשה עם זה מה שהוא רוצה. לכן, מה שחשבנו זה לא יפעל בכל דרך שהיא לסיכול קבלה כדין של רישיון יבואן וכו'.

אני מבין את הכוונה שלך, אני לא חושב שהתוספת שאתה מציע נותנת מענה.

- - - שהשר פועל שלא - - -

אני חושב שהמנהל לא יוכל לתת רישיון אם המבקש לא עונה על תנאי הסף.

ואם הוא לא יודע?

איך אפנה את תשומת לבו בלי שאעשה עבירה פלילית לפי הסעיף הזה.

צריך לכתוב: למעט לעניין העברת מידע או העברת נתונים למשרד בעניין - - -

סליחה. דרור, אני אומר את זה ככה: יימצא הניסוח הלא מעכב. יורם, אתה עובד איתם, זה בסדר גמור. אבל עוד 30 שנה, לא יודע מה יהיה. אני מתכוון שתבוא – אנחנו מנסים לייצר פה איזשהן אמות מידה. אתה כל הזמן שם בסוף עם מימיקה. טוב שאני לא רואה אותך. אם תתקרב, לא אראה אותך. אבל אם תתקרב לאמצע – אתה כל הזמן עושה תנועות שקשה לי איתן. אתה גורם לי לסבל. אני רואה אותך סובל, גם אני סובל.

ברשותך, מה שאני מבקש. אני מאשר את הסעיף הזה.

כולל "ולא ינחה אותו"?

כן. מה שהיועצת המשפטית כאן אמרה, ייבדק בסעיף 52.

ובסעיף קטן (ב) נבהיר את הכוונה.

בדיוק, שהם יכולים לבוא. כן, בבקשה, אדוני.

מסירת מידע לגורם מוסמך לא צריכה להוות בעיה. זה הניסוח שצריך פחות או יותר - - -

כן, צריך למצוא ניסוח. כן, בבקשה.

שמי דני דרגוצקי מרשות המיסים. רק רציתי לוודא שזה יהיה לכל גורם מוסמך אחר באמת ולא דווקא למשרד התחבורה. כי יכולה להיות פנייה לכל מיני גופים רגולטוריים, לאו דווקא למשרד התחבורה.

מי שנותן את הרישיונות זה המנהל ממשרד התחבורה.

כן, זה ברור לי. אבל לסכל כל ייבוא, לא בהכרח הוא דרך משרד התחבורה.

תשמע, אני מציע שזה יהיה למנהל, אחרת נמצא את עצמנו – יראה לנכון המנהל לפנות לרשות - - -

לא ייתן לרשות המיסים? אותה ממשלה.

כן כן. ימצא לנכון לפנות לרשות המיסים, יעשה את זה. אני לא רוצה עכשיו שיתחיל לי פה: חכה, פניתי לרשות המיסים, חכה, פניתי לפנצ'ר מאכער. אני מבין את מה שאתה אומר, אני מקבל את הרישה, לא את הסיפה. זאת אומרת, שגם אם יש פנייה בעניין הנוגע לרשות המיסים – יפנה למנהל, והמנהל, כמו בעניינים אחרים שאמרנו: ימצא לנכון להתייעץ עם הממונה על ההגבלים, אז אותו דבר כאן. אוקיי, תודה. מי בעד?

בכל אופן, רק שנייה, אדוני, לפני שאתה מבקש את הבעד.

אה, שכחתי שאתה פה, אדוני. כן.

בכל אופן, ההערה שכאן עלתה - - -

באיזה עניין?

שלא יסכל בכל דרך שהיא לקבל רישיון. איך אתה נותן מענה לדרך לגיטימית, שכן יוכל - - -

אמרנו: הוא יוסיף את הסעיף. מה העניין, זה בסך הכול הוא צריך מסירת מידע.

כן, אבל הוא רוצה פנייה. איך אתה לא מונע ממנו פנייה לגיטימית?

ננסח את זה.

אם קיבלת את זה, אז זה בסדר.

הרב מקלב, כבר קיבלנו את העיקרון. עכשיו, הם עושים צעד תימני הפוך – צעד אחד קדימה, שניים לאחור – הם עושים שניים קדימה, אחד לאחור. אתה מבין? אז אנחנו לא שם, אנחנו לא משנים את הצעדים שלנו.

אבל לא מדובר רק על קבלת רישיון. לשון הסעיף פה ב-45(ב) מדובר: לא יתערב ולא יסכל בכל דרך שהיא.

בסדר, אנחנו אותה ממשלה.

אדוני, נציג רשות המיסים, יקירי, אני חוזר ואומר: אני לא מוציא מתחת ידי המנהל שום סמכות. פה סוף סוף אנחנו רוצים לרכז סמכויות. אנחנו כל הזמן רבים אם יש לו, אין לו. אם אתחיל להעביר את זה לגופים נוספים, לא אצא מזה.

זו לא הכוונה בכלל. כתוב: לא יסכל ייבוא. ייבוא יכול להיות - - -

יש לי שאלה אליך: אתה ניסחת את החוק?

לא, לא ניסחתי, אבל - - -

לא, עזוב, אני מנסה לתקן. אם היו חושבים אחרת, היו אומרים לך אלה שאמונים על החוק. אני לא חושב שזה נכון.

אז אם זה אומר שכל אזרח וכל יבואן יכול לפנות לכל גורם, כולל רשות המיסים, על מנת למסור מידע בכל שלב שהוא, אז אין לי בעיה עם זה.

זאת לא הכוונה. העניין הוא בנושא מאוד מוגדר. אם מחר יסתבר שפה יש מישהו שמעלים מיסים, תמיד עומדת לו הזכות לפנות. חבר'ה, אל תערבבו אותי, עוד מעט נעשה מלשינון לרכבים. עזוב אותי מזה. יש פה מנהל, המנהל הוא הגורם. ההיפך, אנחנו מעוניינים לרכז אצלו מה שיותר מידע, כדי שהוא יוכל לשקול את כל הדברים בצורה נכונה. מי בעד? כן, אבנר. אבנר, אתם מעכבים אותנו?

רק בסעיף (ב), שכתוב שם בסעיף (ב) שלא יפעל לסיכול לקבלת רישיון יבואן או לחידושו – לקבלה וחידוש.

טוב. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד אישור סעיף 45 – פה אחד

סעיף 45, בכפוף לשינויים, אושר.

תודה. עם התיקונים והתוספת שסיכמנו, 45(א), (ב) אושר. 46.

ואני מציעה שיתייעצו עם איזשהו עורך לשוני בעניין של יבואן מסחרי.

התייעצנו עם הממונה על הנוסח.

והיא מקבלת את זה ככה? כי כל מי שיקרא ויחזיק את החוק, מה שהוא יחשוב - - -

שהרכב הוא מסחרי.

בוודאי. יש בעיה עם העברית.

העניין הוא כזה: העניין הזה שעמך ישראל, נכון פה שהיבואנים זה לא בדיוק עמך ישראל, אבל שלא ייווצר מצב, כשמישהו קורא את החקיקה, רכב מסחרי זה רכב שמעמיסים עליו ציוד או אנשים. זו ההגדרה.

זה עלה כבר בישיבה הקודמת עם זעיר, מה זה רכב זעיר.

לא, בכנסת הקודמת.

צריך לתקן את זה וזהו. עובדה שזה עולה.

חברים, עובדה היא שתיקנו הרבה דברים. בוא נגיד את זה ככה: אולי כפינו עליכם לתקן, אבל גם אתם תיקנתם לא מעט דברים.

בסדר.

מה שאנחנו מבקשים, יכול להיות שתחזרו מבר אשר, והוא יגיד לכם - - -

זה לא הם צריכים לבדוק, זה אני צריך לבדוק.

בסדר גמור.

את אבשלום קור - - -

יש יותר מאבשלום קור, במחילה מאבשלום.

יש אנשים שזה המקצוע שלהם, עריכה לשונית. גם בכנסת יש.

יש אנשים פה שזה תפקידם.

הממונה על נוסח.

את העיקר פספסת, אדוני היושב-ראש.

אני מתנצל, ד"ר אבשלום קור.

בבקשה, 46, מסירת מידע ללקוח.

מסירת מידע בנוגע לטיפול ברכב
46.

(א) יבואן רכב ישיר ויבואן רכב עקיף ימסרו, לבקשת מוסך שניתן לו רישיון לפי סעיף 100 וסעיף 101 או גורם אחר שקבע השר, מידע שהעביר להם יצרן או סוכן מורשה, הנדרש לשם טיפול - -

לא, דילגנו פה, סליחה. מה הקראנו עכשיו?

אדוני אישר 45, ועכשיו אנחנו ב-46.

אה, סליחה.

אחר כך ארצה להעיר איזושהי הערה מעבר לנוסח שמונח פה.

- - מידע שהעביר להם יצרן או סוכן מורשה, הנדרש לשם טיפול ותחזוקה של רכב המיובא על ידם, לרבות מידע טכני, ומידע על ציוד והכשרת בעלי מקצוע.

אני רוצה לעצור כאן. השאלה על המידע הזה עלתה אגב הפרק של ייצור רכב, פרק ג'. וחשבנו שאו שכל הסעיף הזה יוסף גם על בעל רישיון ייצור רכב ושיווקו, או למקם את כל הסעיף במקום אחר. אבל בין כך ובין כך אני מציעה לדון בו עכשיו, ואולי אחר כך היועץ המשפטי יטפל בנושא סוגיית המיקום. ולכן, למרות שזה לא כתוב, אני מבקשת להוסיף לנוסח בפתיח של - -

אין בעיה.

- - בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו.

(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) –

(1) כדי למנוע מיבואן הרכב לדרוש תשלום סביר בעבור מסירת המידע; על תשלום סביר כאמור יחולו הוראות סעיף 44(ב) עד (ה), בשינויים המחויבים;

(2) כדי להטיל על יבואן הרכב אחריות לגבי השימוש שנעשה במידע שמסר לפי אותו סעיף קטן.

גם כאן להוסיף את היצרן, בשתי הפסקאות האלה.

בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו.

הרעיון הוא – והנושא הזה עלה. וזה נושא שגם עלה אגב ייצור רכב ושיווקו וגם עלה בשעות הבוקר היום, הנושא של מידע למוסכים כדי שהם יוכלו לבצע את הטיפולים והתיקונים שנדרשים, להטיל חובה על היבואנים, וגם על בעל רישיון לייצור ושיווקו, למסור מידע למוסך, מידע שהם צריכים, בשביל לבצע את הטיפול והתחזוקה של הרכב.

כמובן, אפשר עדיין לדרוש תשלום סביר במנגנון שדיברנו עליו לפני חצי שעה, ולפטור את היבואן מאחריות ממה המוסך עשה עם המידע הזה. הוא חייב לתת מידע נכון, אבל הוא לא אחראי לעבודה המקצועית של המוסך.

וכפי שאמרתי קודם, אפשר לשים את כל הסעיף הזה בפרק - - -

עזבי עכשיו את המיקום. כן, רונן.

דיברנו, וגם דיברנו עם משרד התחבורה, להכניס את המילה להנגיש ולא רק את המידע.

כן, אני זוכר.

אנחנו רוצים שגם מידע יהיה מונגש, גם הציוד עצמו לצורך התיקון שלו יהיה מונגש. וגם ההכשרות המקצועיות, שגם את זה אפשר יהיה להנגיש.

כתוב: הכשרת בעלי מקצוע.

כתוב: מידע.

שלא יגיד לו: לך תגלוש באינטרנט.

בדיוק. כמו שדיברת על זה שהסעיפים צריכים להיות ברורים, אז אנחנו רוצים שיהיה ברור שההנגשה - - -

חבר'ה, או שפותחים, או ששולחים אותם - - -

או שמלאימים או שפותחים.

לא לא, סליחה.

בטח שכן. הוא רוצה את הציוד.

הוא לא אמר את הציוד.

הוא אמר.

בטח שכן.

מה זה להנגיש?

אתה יכול להגיד מה אתה מציע שנתקן פה, שנבין?

- - -

סליחה, שאלתי אותו, שנבין.

שניידר. הבנתי הנגשה במושג אחר, לא במושג שהוא עכשיו יבוא, יתקן את זה במוסך אצלך, אם נעשה סדר. בשבילי הנגשה, משפט שעוד לא אמרתי אותו בחוק הזה, היה לי את המטה הכי טוב בעולם, באה המלחמה והרסה לי אותו. אתה מבין? שיהיה לכול חוק, מונגש, כל המילים היפות כתובות, ובסוף הוא לא יכול לבצע את החוק, כי תמיד יהיה איזה משהו שאפשר.

חברים יקרים, שכחתי להגיד בחוק הזה אמירה: החוק הזה הולך לעבור. אמרתי את זה? לא, כי נראה לי שכחתם.

לא, אדוני לא שכחת לומר. אמר.

לא, אני אומר: למה שכחתי שאמרתי? כי נראה לי ששכחתם. כי אתם כל הזמן מחזירים ומסובבים אותי, ואני כבר מרגיש שאני מסתובב לי במקום.

לא הערנו לסעיף הזה.

יורם, אני רוצה שתתרכז לדיון הבא.

הוא דיבר על זה שהוא לא יכול לתקן מ-96' דגמי "טויוטה", כי אין לו - - -

לכן, מה אני אומר? הנגשה, שלא יבוא, יהיה לו מוסך, הוא יעשה, יקבל את הכול, והוא ירצה לרכוש ציוד מסוים לטפל ברכב, יגידו לו: לא, וואלה, זה בדיוק נגמר.

למה ממך? כי אתה בעל הזיכיון.

- - - הם לא נותנים לו ציוד.

אבל סליחה, אפשר להגיד שני דברים אחרים: אני לא יודע למכור, אז נצטרך למצוא את הדרך איך לטפל בזה. ואל תנפנפו אותנו. כן, בבקשה, רונן, העניין ברור. אדוני, אתה רוצה ממנו הבהרה.

כן, אני רוצה הבהרה.

בבקשה, רונן.

מה לכתוב פה? אני רוצה להבין. מה אנחנו מוסיפים בסעיף, שנבין.

רונן, תסביר בדיוק.

רוצה להנגיש. זאת אומרת, אחרי המילה - - -

לא, תסביר מה זה להנגיש. אתה רוצה שיהיו רמפות? מה זה, רמפות שאוכל לבוא אליך ואוכל להיכנס - - -

לא, אם אני רוצה להיכנס לאתר, שהיום הכול הרי באתרים של היצרן, אז אני יכול לקבל סיסמה, הוא יכול למכור לי סיסמה. זה אחד.

איך אני יכול למכור סיסמה?

חברים יקרים, לא ביקשתי את התערבותכם. הוא מדבר אלי, הוא לא מדבר אליכם.

הייתי שם, אני יודע מה יש שם.

הוא מדבר אלי ואל חבר הכנסת מקלב. וחבר הכנסת ביטן, שצריך הרבה להסתכל. בבקשה.

תפנה ליצרן, זה אומר תקבל "נאדה". זה מה שהם מנסים לעשות. אם נפנה ליצרן, נקבל "נאדה". ואז היצרן יגיד: תפנה ליבואן. אתם יודעים את זה. חבל שלא הבאתי - - -

רונן, לא ביקשתי שתצהיר לי הצהרות. תגיד מה אתה מבקש.

אני מבקש לקבל סיסמה לכניסה של אתרי היצרנים. אחד. כמו שכל מוסך באיחוד האירופי יכול לעשות, אני רוצה גם לקבל. שניים, אני רוצה לקנות את המחשב ואת התוכנה, להשתמש בסיסמה הזאת. זאת אומרת, להשתמש באתר היבואן, אני רוצה שתהיה לי נגישות לזה ושהם ימכרו לי. הכשרות לרכב חדש – אני רוצה שהם ימכרו לי. זה הכול. לא אמרנו בלי כסף, אבל שתהיה הנגשה.

העניין ברור. אבנר, אפרשן אותו בחייו. הוא אומר את הדבר הבא, אפרופו היה לי את החוק הכי טוב. אוקיי, העברנו את החוק. עכשיו, הוא רוצה ליישם את זה בשטח. הוא אמר: וואלה, עלא כיפאק, אני רוצה לפתוח מוסך ושיטפל בסוג מסוים של רכבים.

כל מקום שהוא ילך עכשיו, ברור לי שישימו לו מכשולים בכל מקום. אני לא יודע עכשיו סיסמה, לא סיסמה, אני לא מבין גדול בזה, אם הוא כן צריך לקבל את הסיסמה, לא צריך לקבל את הסיסמה. אבל אני יודע, שאם אנחנו מתכוונים לפתוח את השוק, ואנחנו מתכוונים לאפשר שרכב יתוקן ויטופל על-ידי גורם שאנחנו רצינו, גורם שיודע לעשות את העבודה ולתת את השירות הטוב ביותר במחירים הסבירים ביותר, רונן, לכולם, צריך לתת לו את האפשרויות האלה.

שמע, יש להם אתר יפהפה, לך שם תחפש את זה. אני לא מחפש לשלוח אותו לאתרים. רונן, אני מדבר שוטף. איך עושים את זה?

צריך בעצם להעתיק מה שבדירקטיבה האירופית. הדירקטיבה האירופית מחייבת את היצרנים, במסגרת האיחוד האירופי, כן לתת את המידע ואת הציוד. להעתיק את אותו סעיף גם פה.

ואז תחייב את היצרנים שבחו"ל - - -

אני רוצה אבל להוסיף משהו, סליחה רגע. היום אלה שבאיחוד האירופי כן יכולים להיכנס והמידע הזה נגיש להם. אבל פה ישנם כאלה יצרנים שהמידע לא נגיש להם. כלומר, אם רונן, המוסך שלו או מוסך אחר, רוצה להיכנס, הוא לא יכול להיכנס לאותם אתרים, הוא לא יכול לקבל את זה. זה נכון. חלק מהם.

אז איך אתה פותר את הבעיה?

לא, אז אני אומר, שנעתיק את הסעיף בדירקטיבה האירופית לפה, שאומר שבעצם כן נחייב את היצרן במתן המידע לאותם מוסכים.

אבל היצרן הוא לא מחויב.

באמצעות היבואן. כמו שעשינו בכל - - -

אי-אפשר להטיל חובות על היצרן בחוק הזה.

לא, אמרתי: באמצעות היבואן הישיר.

אתה יכול להטיל על היבואן מה שהוא יכול לתת. זה לא שלו.

האיחוד האירופי הטיל על היצרנים.

חברים, אני עוצר את הקטע הזה פה. זה לא קטע בשל. סליחה, זאב.

למה לא בשל?

רונן, סליחה, עבדת קשה להגיע לפה?

מאוד.

לא נראה לי. מקסימום היה לך פקק, והיו הבוקר.

אני מבין ומתחבר לגמרי למה שרונן אומר. צריך לתת את הדברים, שהם יהיו כתובים בצורה מובהרת. כשאומרים נגישות, אם אתה לא הבנת מה זה, נגישות אנחנו משתמשים בזה כדי שמשה בר יוכל להיכנס אל המוסך עם כיסא הגלגלים שלו, או אנשים שיש להם נכויות כאלה ואחרות, מוגבלויות שונות ואחרות. לא על זה.

אני צריך שמה שהוא מתכוון ואתה מתכוון יתחבר. של מה שהם מסוגלים בדין לתת ומה שהם מתחמקים מלתת. או יש דברים, יכול להיות, שהם לא יודעים לתת.

זה נכנס לסעיף הסנקציות?

רגע, אבל אולי שרונן יבהיר באיזה מידע מבוקש מדובר.

אפתור לכם את הבעיה בשתי דקות.

אני רוצה לשאול: זה נכנס לסעיף הסנקציות?

בעיצומים הכספיים.

בעיצומים הכספיים?

כנראה שכן.

זה הכול.

כן, אנוך. שם ותפקיד.

- - -

ברכבים המודרניים - - -

זאב.

עד כדי כך. אפילו אגזוז לא ניתן להחליף, כי זה לא מתחבר עם - - -

זה בעיה.

כן, ברור, מה עשינו?

לא עשינו כלום.

הרכבים הולכים ונעשים יותר ממוחשבים. זה לב ליבו של - - -

חלק מהתקלות זה עדכוני תוכנה. בלי זה אתה לא יכול - - -