הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 170

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, א' באדר א התשע"ו (10 בפברואר 2016), שעה 9:30

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 23) (עונשין, עיצום כספי וסמכויות פיקוח), התשע"ה-2014

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מירב בן ארי – מ"מ

יגאל גואטה

לילך וגנר - יעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

מיכאל אריאלי - מנהל אגף האכיפה, משרד הבריאות

רוני ברקוביץ - סגן מנהל אגף אכיפה ופיקוח, משרד הבריאות

מוריה בן-ציון - לשכה משפטית, משרד הבריאות

איל שורצברג - מנהל אגף רוקחות, משרד הבריאות

ישי יודקביץ' - מנמ"ח משפטי בכיר לחקיקה, משרד הביטחון וצה"ל

טובי הארט - ס' יועמ"ש חר"פ, משרד הביטחון וצה"ל

בן ציון - רת"ח חקיקה שב"ס, המשרד לביטחון פנים

משה אלפנדרי - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

יפעת כהן אזולאי - קצין מדור חקירות באח"מ, המשרד לביטחון פנים

גפט לאוניד - רע"ן רפואת אסירים שב"ס, המשרד לביטחון פנים

חיים אמיגה - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

אמיר ניצן - מנכ"ל, הסתדרות הרוקחים בישראל

אייל פלום - יועמ"ש, הסתדרות הרוקחים בישראל

דוד פפו - מנכ"ל, הסתדרות הרוקחים בישראל

אפי להב - לובינג, הסתדרות הרוקחים

אריאל אורבוך - חבר הועדה המקצועית, ארגון הרוקחות בישראל

אלי סרברניק - חבר ועדה מקצועית, ארגון הרוקחות בישראל

אליעזר דשן - יזם, מוזמנים שונים

אלי מזרחי - מנהל אגף רכש תרופות ובתי מרקחת, קופת חולים מאוחדת

עפרה גורדון - לשכה משפטית, מכבי שירותי בריאות

אבי אלבר סוויד - מנהל מחלקת מידע תרופתי וקטלוג תרופות, קופת חולים מאוחדת

יוסף לומניצקי - רוקח ראשי, מכבי שירותי בריאות

שי שבת - מנהל תפעול רוקחות, סופר פארם

לימור טרסי-חן - יועץ משפטי חיצוני, שירותי בריאות כללית

עמוס בנצור - יועץ משפטי חיצוני, שירותי בריאות כללית

דובב אפל - ש. הורוביץ ושות' שותף, התאחדות התעשיינים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

יעל סלנט

רותם סלע

ענת כהן שמואל

אתי בן-שמחון

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 23) (עונשין, עיצום כספי וסמכויות פיקוח),

התשע"ה-2014

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. היום ה-10 לפברואר 2016, א' באדר א' תשע"ו. חודש טוב. אנחנו במרתון עם הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים. בשבוע הבא יש לכם שני דיונים, אני אהיה רק בדיון אחד אתכם. אנחנו נתקדם.

אני רק מבקש מאנשי מערכת הביטחון. גם השבוע היה דיון על מעורבות של מערכת אזרחית למחנות צה"ל בנושא המדבירים, ולא הייתה שום הסתייגות של שר הביטחון שהוריד אותה, לאחר שיקולים שלו, והוא מאפשר כניסה של שירותים אזרחיים ופיקוח על אירועים שמתרחשים במחנות צה"ל.

אני רוצה גם להזכיר, בחוק ב-2011 בנושא הגנת הסביבה, מערכת הביטחון מאפשרת גם כן פיקוח אזרחי על המערכות של מחנות צה"ל. ולכן אני מודיע לכם, או שתגיעו להסכם, או שנכתיב - זה המצב. אני רוצה שמערכת הביטחון, חלק אינטגרלי של המדינה, וחלק שבונה ומבסס ונותן למדינה לחיות, בלעדיה – אוי ואבוי לנו. אני רוצה שתהיו מודעים למצב. אנחנו נתקדם עם הקו הזה שאני כרגע מנחה. תודה רבה.

אנשי הביטחון, אם תרצו להגיב, בבקשה.

אני סגן היועצת המשפטית של חיל הרפואה.

ברשות אדוני, אני רוצה להתייחס התייחסות ראשונית. אנחנו קיבלנו את הערתו של אדוני כבר בדיונים קודמים, שהוא אמר לפרוטוקול שהוא מבקש לייצר במקרה הזה תחולה על מערכת הביטחון של פקודת הרוקחים. אנחנו באמת עושים מאמצים מאוד גדולים בהידברות עם כל הגורמים לראות כיצד אפשר לקדם את הנושא. אני רק אגיד, שהמקרה שלנו הוא שונה לחלוטין מהמקרה של המדבירים.

לא, חוק הגנת הסביבה 2011.

חוק הגנת הסביבה מדבירים מכל המקרים האלו הוא שונה לחלוטין. וההבדל העיקרי הוא שלהבדיל מהחוקים האחרים, במקרה הזה יש מערכת פנים צבאית שעובדת מזה עשרות שנים, כולל פיקוח יעיל ואפקטיבי על כל נושא הרוקחות בצה"ל. אם אדוני זוכר, רק לא מזמן היינו פה עם חוק המזון, וגם לגביו יש מערכת פיקוח מאוד יסודית בצה"ל על בריאות המזון שמוגש לחיילים, כיוון שאינטרס של מערכת הביטחון הוא בראש ובראשונה שהחיילים לא יהיו חולים. ואם הם מקבלים מזון, ואם הם מקבלים תרופות, גם אז הם לא יהיו חולים. לכן אנחנו מבצעים פיקוח מאוד רציני על הדברים האלה.

כאשר אנחנו מדברים על פיקוח שכבר קיים ואפקטיבי ועובד, וגם לדעת הרגולטור הוא פיקוח טוב, אולי עם עוד קצת התאמות, ועוד קצת הכשרות שעל זה אנחנו מדברים, יהיה אפילו טוב מאוד, זה לא דומה בכלל לדוגמה שאדוני הזכיר בהקשר של הגנת הסביבה. אבל ברשות אדוני, אנחנו כמובן נתייחס הרבה יותר לעומק כאשר הדבר הזה יעלה, אני מבין בדיון הבא.

תודה על ההערה. אני לא מטיל ספק חלילה וחס בדברים שלך.

אני רק רוצה שתיקחו בחשבון שיש פה גם לוח זמנים. אז תמשיכו בהתדיינויות. קיבלתי מהרוקח הראשי שיש דיונים ביניכם – אבל קחו בחשבון את הזמנים, ותבינו שהמטרה העליונה זה לשמור על ביטחון החיילים, ביטחון גם של כל האזרחים שלנו במדינה. גם השר אמר לי את זה בעל-פה שלומדים את הנושא, אז תסיימו ללמוד אותו, ותביאו הצעות קונקרטיות שיהיו מקובלות על הרוקח הראשי והמערכת של משרד הביטחון. תודה לכם.

הפרקים שמונחים פה היום בפנינו הם פרק הפיקוח שבעצם פוצל, כמו שאתם יכולים לראות, לשני פרקים נפרדים. פרק אחד שעניינו כל הסמכויות המנהליות, הסמכויות של הרגולטור. הפרק השני שעניינו סמכויות המפקחים.

פרק ז'2: מניעת סכנה לבריאות הציבור מתכשיר או ממוצר בפיקוח

הגדרה 55ט. בפרק זה –

"מוצר בפיקוח" – מוצר ותמרוק כהגדרתם בסעיף 55א;

"המנהל" – המנהל הכללי של משרד הבריאות, או עובד משרד הבריאות שהמנהל הכללי אצל לו בכתב את סמכויותיו לפי פרק זה, כולן או מקצתן, ובלבד שמתקיימים באותו עובד התנאים שבסעיף 60כ(ב)".

סעיף 60כ(ב) בעצם מסדיר את תנאי הכשירות של מפקח. מכיוון שבסעיף ההגדרות הכללי יש לנו הגדרה של המנהל, וכתוב שם שהוא יכול לאצול את סמכויותיו בעצם לכל עובד, רצינו להבהיר שלצורך הפעלת הסמכות בפרק הזה ככל שהמנהל אוצל את סמכויותיו, נדרש שלפחות הבן-אדם שאוצלים לו את הסמכות יהיה בעל כשירות של מפקח לאור האופי של הסמכויות - מדובר על סמכויות שתיכף נראה אותם, איסור ייצור, השמדה ותפיסה, וזה צריך להיות – בעצם תפיסה המפקח יכול לעשות בכל מקרה, אבל לגבי איסור ייצור והשמדה.

אבקש את סליחתכם.

(היו"ר מירב בן ארי, 09:37)

איסור ייצור או שיווק של תכשיר או מוצר בפיקוח המזיק או העלול להזיק לבריאות הציבור ותפיסתו 55י.

"התעורר חשד כי תכשיר או מוצר בפיקוח מזיק או עלול להזיק לבריאות הציבור, רשאי המנהל להורות על איסור ייצורו או שיווקו; המנהל לא יורה כאמור אלא לאחר שנתן ליצרן, למשווק או לבעל הרישום של התכשיר או של המוצר בפיקוח, לפי העניין, העלול להיפגע ממתן ההוראה, הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, בכתב או בעל פה; ואולם, אם מצא המנהל כי השהיית מתן ההוראה בדבר איסור הייצור או השיווק מזיקה או עלולה להזיק לבריאות הציבור באופן מידי, רשאי הוא לתתה לאלתר, ובלבד שייתן לגורם העלול להיפגע כאמור לטעון את טענותיו בהזדמנות הראשונה לאחר מכן".

לעומת הנוסח הקודם הבהרנו שבעצם רק אם הסכנה לבריאות הציבור היא מידית, רק אז ההזדמנות לטעון תינתן אחרי, מכיוון שלא כל סכנה בעצם מאפשרת לא לתת את זכות הטיעון, רצינו לחדד שזה משהו שהוא חמור יותר.

"התעורר חשד כי תכשיר או מוצר בפיקוח מזיק או עלול להזיק לבריאות הציבור, רשאי המנהל או מפקח לתפסם; על תפיסה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969‏

, בשינויים המחויבים".

בעצם כל מיני הוראות כלליות שנוגעות לתפיסת חפצים, בעוד שבעצם הסמכות לאיסור ייצור או שיווק הייתה נתונה למנהל, פה רצינו להבהיר שגם המפקח שנמצא בשטח והוא למעשה זה שרואה את החומרים, את התכשירים, את המוצרים, לתת לו את הסמכות לתפוס אותם גם הוא.

"לעניין סעיף זה, יראו תכשיר שאינו רשום בפנקס התכשירים, המיוצר או משווק בלא שניתן היתר לכך מאת המנהל בהתאם להוראות לפי סעיף 47א(ג), כתכשיר שלגביו התקיים החשד לפי סעיף קטן זה".

כלומר, זה בעצם מה שרצינו להבהיר. רצינו להבהיר שהחזקה הזאת תחול גם לעניין התפיסה וגם לעניין איסור ייצור ושיווק של התכשיר, שבעצם חלה על כל הסעיף הזה של 55י.

אם אפשר לאמץ (ב), גם לגבי בכלל תפיסה במהלך של ביקורות, כי אין היום איזשהו סטנדרט או כללים לגבי תפיסה במהלך ביקורות בבתי מרקחת וכו'.

זה בעצם כל אימת שתופעל הסמכות לתפוס חפצים.

פה מדובר במפורש על מוצר בפיקוח.

לא, תכשיר או מוצר בפיקוח.

זה חל. בואו נמשיך. עוד הערות על הסעיף? הערות למשרד המשפטים?

השמדה של תכשיר או מוצר בפיקוח המזיק או העלול להזיק לבריאות הציבור -

55יא.

(א) "נתפס תכשיר או מוצר בפיקוח בהתאם להוראות סעיף 55י, ושוכנע המנהל, לאחר שנתן למי שממנו נתפס הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור בסעיף קטן (ב), כי התכשיר או המוצר בפיקוח שנתפס כאמור מזיק או עלול להזיק לבריאות הציבור, רשאי הוא להורות על השמדתו.

(ב) המנהל לא יורה על השמדת תכשיר או מוצר בפיקוח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן למי שממנו נתפס התכשיר או המוצר בפיקוח הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, בכתב או בעל פה, בתוך מועד שיורה לו ושלא יקדם לתום 14 ימים מיום התפיסה.

(ג) החליט המנהל להורות על השמדת תכשיר או מוצר בפיקוח לפי הוראות סעיף זה, ימסור

למי שממנו נתפס התכשיר או המוצר בפיקוח הודעה על ההחלטה, וישמידו במועד שלא

יקדם לתום 60 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור."

כאן אני רוצה לחדד למה קבענו את הצד הזה של ה-60. רצינו בעצם לאפשר עתירה לבית משפט לעניינים מנהליים, ולא תיקנו פה את חוק בתי משפט לעניינים מנהליים באופן עקיף מכיוון שפקודת הרוקחים בעצם כלולה בפרט 21/14 בתוספת לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, ולכן, בעצם אפשר להגיש עתירה מנהלית על הסמכות הזאת על הנושא הזה של השמדה, יש סמכות בעצם לעתור לבית משפט לעניינים מנהליים, אבל לא היה צריך תיקון מפורש בחוק בגלל שזה כלול כבר בתוספת כמו שאמרתי.

הזמן להגשת עתירה מנהלית הוא 45 יום. תקופת 60 הימים שקצבנו כאן בעצם בולעת את תקופת ה-45 ימים באופן כזה שבהכרח אנחנו מאפשרים את הזמן, את השהות לאותו גורם שחש פגוע מההחלטה הזאת לעתור לבית משפט לעניינים מנהליים - כמובן שפתוחה בפניו הדרך לעתור.

אני רוצה להוסיף רק עוד שני דברים. הדבר הראשון הוא כפי שתוכלו לראות בסעיף של ההשמדה, המנהל בעצם צריך לוודא שהמוצר אכן מזיק לבריאות בשונה מסעיף התפיסה ששם יש חזקה לפי המוצר שאינו רשום, בעצם יש חזקה שהוא מזיק לבריאות. כאן בסעיף ההשמדה הוא בעצם חייב לוודא שיש חשד שהוא אכן מזיק לבריאות. הדבר השני הוא שבצמוד להגשת עתירה, כמובן שמי שנפגע מההחלטה יכול לבקש גם סעד של עיכוב ביצוע – זה חשוב להבהיר, שזה יכול לבוא ביחד, וכמובן, כל הסעדים המנהליים פתוחים בפניו במסגרת הגשת העתירה.

איפה זה מופיע הסעד של עיכוב ביצוע?

בסדרי הדין בהגשת עתירה.

בעתירה מנהלית באופן כללי כמו שהסברנו מכיוון שאפשר לעתור.

עוד הערות, בבקשה, אדוני.

אני רוצה לחזור לסעיף (ג), אני חושב שיש פה איזשהו נושא חשוב שהוא לא מכוסה בסעיף. כתוב שם – "שלעניין סעיף זה יראו תכשיר שאיננו רשום בפנקס התכשירים" וכו'. אני חושב שצריך להוסיף גם תכשיר - - -

אנחנו מדברים על סעיף קטן (ג) של 55י, של הסעיף הקודם, לא של סעיף ההשמדה, של סעיף איסור ייצור והשיווק, והתפיסה.

חשבנו על כך שישנם מקרים שאולי לא פחות בעייתיים מהמקרה שמוזכר פה. זה תכשיר שאיננו רשום זה ברור, אבל יש הרבה מאוד מקרים, במיוחד שזה אחד הנושאים שאנחנו דנים בו בתיקון הזה, של תכשירים שמשווקים שלא בהתאם לתנאי הרישום. אני חושב שצריך להוסיף את זה פה כי אחרת יהיה פה קבוצה שלא תקנה למשרד הבריאות לכאורה סמכות לתפוס כאלה.

אתה מכוון - - -

לא רק. אתן דוגמה. בתיק הרישום אחד הדברים החשובים זה התווית, מה צריך להיות רשום על גבי התווית - תכשיר שהתווית על גביו איננה בהתאם לתיק הרישום תהיה לכם סמכות לתפוס אותו כי הוא מטעה.

כן, אבל יש לנו את הנושא של הודעה על פגם בתקנות.

זה דברים שונים. לכן אני חושב שאתם צריכים פשוט להוסיף: "לעניין סעיף זה יראו תכשיר שאינו רשום בפנקס התכשירים, המיוצר או משווק בלא שניתן היתר לכך, או תכשיר שמשווק שלא בהתאם לתנאי הרישום".

נשאל את עמדת משרד הבריאות ומשרד המשפטים. אבל אני רק רוצה להבהיר שהסעיף הזה פה למטה הוא בעצם סעיף של חזקה. הוא אומר, אם זה יתקיים, אז מתקיימת החזקה. אבל עדיין בבחינה עיונית הוא יכול לתפוס אם הוא חשב שיש איזושהי בעיה, פשוט לא מתוך החזקה, פשוט החזקה לא חלה. אבל החזקה היא רק חזקה.

זה לא הגיוני בכלל. אחד הדברים החשובים מבחינת הוודאות לציבור, בטח לרוקחים, ולמי שמנפקים לו את התכשירים, שהשרשרת הזו ברורה. אם ישנו הבדל בין מה שתיק הרישום מחייב את היצרן או המפיץ לבין מה שיש על גביו או בקשר אליו בעלון או בכל דבר אחר, יש לנו פה אי התאמה שהיא בעייתית, ואם לא ניתן למשרד הבריאות הסמכות במקרה כזה לתפוס, אנחנו פשוט השארנו פתח לא טוב, כי אז מישהו יוכל לטעון שהם לא זכאים לתפוס כזה מוצר.

הבנו את הנקודה.

משרד הבריאות.

אני מהלשכה המשפטית.

לשיטתנו, אנחנו מסכימים עם ההערה שאמרה היועצת המשפטית. ברגע שיש לנו את הסמכות לתפוס את המוצר כי הוא מזיק או עלול להזיק, אז אנחנו באמת רואים את הסמכות שלנו כברורה מאליה מכוח סעיף 55יא. החזקה באמת מתייחסת לזה שבהכרח הוא ייחשב לכזה. אבל אם מצאנו שהוא עלול להזיק לבריאות הציבור, אז אנחנו רואים את זה פתרון. הצד השני, כמו שאמר אייל פה, זה הנושא של תיקון ליקויים. אם יש איזשהו פגם באריזה או בתווית כמו שהזכרת, ואנחנו נראה איזשהו מקום שאפשר לתקן את זה, אז יהיה את המקום שלנו להורות לאותו בעל רישום לתקן את המוצר.

זה אתם יכולים תמיד לעשות - יש חזקה.

אני מסכימה איתך לחלוטין. לשיטתנו, הסעיף אומר את זה.

בבקשה, אני רוצה לשמוע את משרד המשפטים.

אני רק רוצה להוסיף שמדובר בסעיף שבעצם מקנה סמכות דרמטית. סמכות תפיסה מנהלית זה לא סמכות טריוויאלית שנתונה לכל רגולטור. כאן אנחנו מבינים שיש צורך בסמכות כזו. אני מזכירה שיש מסלולים אחרים שפתוחים במקרים של הטעיה, במקרים של רישום שהוא לא נכון, והם כמובן עדיין פתוחים, וכאן אנחנו רק רוצים לתת סעד מידי באמצעות תפיסה והוצאת המוצרים מהשוק. אני רק רוצה להוסיף, כמו שנאמר פה קודם, התנאי הבסיסי הוא שמדובר במוצר שמזיק או עלול להזיק, והחזקה כאן היא מרחיבה, וצריך לשמור עליה, כיוון שמדובר בסמכות דרמטית, אנחנו כן רוצים לאשר את החזקה הזו כפי שהיא - - -

בבקשה.

הרבה פעמים מגיעים בביקורת לבית מרקחת יש רקיחות או כל מיני דברים שיש באמת חשד שהם יכולים להזיק לבריאות הציבור. תופסים אותם, שולחים אותם לאנליזה ורואים אחרי זה שהם לא מזיקים.

מה שקורה זה שצריכים כמה דברים לקרות. 1. שהם יובלו בתנאים שככה צריכים לשמור אותם כי זה בדרך כלל מוצרים רגישים, למשל, אתה לא יכול לאחסן אותם באוטו בלי בקירור, וכו'. צריכים לשמור אותם, וצריכים גם לאחסן אותם בקירור או מה שצריך בהתאם להוראות. וצריך להחזיר אותם בלוח זמנים סביר. זאת אומרת, אין פה שום הגדרה למצב שאם נמצא שזה לא מזיק, מתי משרד הבריאות צריך להחזיר אותם? - זה לא מופיע כאן בשום מקום.

ה-60 יום זה להשמדה, ככל שלא מתבצע השמדה תוך 60 יום ולא הורו להשמדה, אז נחזיר תוך 60 יום.

לא, זה צריך להיות כתוב. מה שלא כתוב לא ברור.

זה ברור מאליו, כי אם אני לא מבצע את זה כמו שצריך, אתה אחר כך - - -

יש לך טווח זמן של 60 יום. אתה מבין שבתוך מסגרת הזמן של ה-60, עד שלא משמידים אותם אפשר יהיה להחזיר.

אבל אם אנחנו מתקנים את החוק, למה להשאיר מקום לפרשנות?

לא, אין פה פרשנות. זה נראה לי בסיסי, אם 60 יום אתה לא משמיד, אתה יכול להחזיר את זה.

ההוראה שקבענו זה שהתפיסה לפי הסעיף יחולו הוראות פרק רביעי.

לא, פרק רביעי נמצא מול העיניים שלי. קודם כל הוא מדבר על שישה חודשים שזה לא רלבנטי למקרה שלנו בכלל, שישה חודשים הרבה פעמים המוצרים כבר מזמן אפשר לזרוק אותם לפח. דבר שני, הוא מדבר על זה שהיה חפץ - - - או מצרך שעלול להתקלקל בין בגלל טיבו המיוחד או מסיבה אחרת ולא ניתן עליו צו לפי סעיף 34, רשאי בית משפט השלום לפי בקשת שוטר מוסמך או האדם התובע לצוות שהחפץ יימכר במכרז פומבי, ממש לא רלבנטי לסיטואציה שלנו.

מה אתה אומר שהסעיף - - -

אתה לא תוכל למכור תרופות או רקיחות - - -

אתה אומר שפרק רביעי של תפיסת חפצים לא רלבנטי?

לא מתאים לסיטואציה, הוא לא עונה על הבעיה.

(היו"ר אלי אלאלוף, 09:52)

הוא כן בעצם יוצר מסלול להגשת בקשה לבית משפט לקבל בחזרה, או שברירת המחדל היא שבתוך שישה חודשים שאתה אומר שזה לא רלבנטי, אז יכול להיות שצריך לבדוק. אבל יש כאן בעצם כן מסלול מידי של הגשת בקשה לבית משפט להחזרת - - - מי שבעל עניין בו, וברירת המחדל היא שאם לא - -

למה הוא צריך להגיע לבית משפט - לא הבנתי? הוא צודק.

זה משהו שאפשר לראות לייצר הסדר - - -

ככל שמתבצעת תפיסה מתועדת פרטי התפיסה. התפיסה הזאת היא מנושלת, אצלו יש תפיסות, מה שנקרא, שלא לוקחים רק אומרים אל תשתמש בזה, זה תפוס עכשיו, אז זה באחריות שלך. תפיסה שאנחנו לוקחים אלינו, ברור שהיא באחריות שלנו. ואנחנו, כמו שלקחנו גם צריך להחזיר אותה.

לא, הוא מדבר על הזמן. אתם יכולים להחזיק את המוצר עד 60 יום. מעבר ל-60 יום תוך כמה זמן אתה מתחייבים להחזיר לו את זה? הוא צודק. אם אתה מחזיק 60 יום, והמוצר, התוקף שלו הוא חצי שנה, ואתה תחזיר לו את זה אחרי חצי שנה, אין לו מה לעשות עם המוצר, אתה עושה לו נזק במידה והתברר שהמוצר הוא תקין. אם הוא לא תקין, לא דיברנו זה הולך להשמדה. במידה והוא תקין, רצוי ונכון שיש התחייבות תוך פרק זמן מסוים להחזיר לו את המוצר שיוכל למכור אותו.

גם ה-60 יום הוא לעניין השמדה. שוב פעם אנחנו מזכירים לא לעניין התפיסה.

יפה. מעבר לזה, אם המוצר תקין, נבדק ונמצא תקין, תוך כמה זמן אתם אמורים להתחייב להחזיר לו את המוצר?

אני לא חושב שנכון לכתוב את זה כאן. אנחנו מתחייבים להחזיר את זה, אומרים את זה גם לפרוטוקול. אנחנו חושבים שצריך להסדיר את זה אם כבר בנוהל, מכיוון שכל מוצר ומוצר יש לו את השונות שלו, ולכן, יש מוצרים שאפשר להחזיק אותם יותר זמן, ויש מוצרים שאפשר פחות זמן. יש גם מוצרים שאפשר להחזיק אותם שלוש שנים, והתוקף שלהם הוא עוד יותר רחוק, זה תלוי במה תפסנו.

אם לא השמדת - - - תחזיר.

אבל למה אתה צריך להחזיק את המוצר אם בדקת אותו ומצאת שהוא תקין?

אם תוך 60 יום לא השמדנו אותו אנחנו נחזיר לו אותו.

תוך כמה זמן?

אבל לא כל מוצר בכלל הולך למסלול של השמדה.

נכון.

היות - - -

אנחנו שמענו את ההערה, אנחנו נשקול אותה. ננסה להגיע לסדר אולי קצת יותר מוצלח עם משרדי המשפטים והבריאות, ככל שנחשוב שיש מקום לסטות מההסדר הזה, נחזור לוועדה עם נוסח אחר שייתן מענה למה שצוין פה.

אני מציע שתתייעצו עם הרוקחים בסוגיה הזאת.

אני שוב מפנה את כולם, לרוב המצב הוא הפוך. אנחנו בעצם אומרים שכדי שלא ייווצרו מצבים שבו יש תכשיר רשום, אני קורא את הסעיף הזה, סעיף (ג). זה אחד המקרים המובהקים ששמענו פה ממיקי ואנשים אחרים שיכול להיות שהתכשיר הוא רשום, אבל התווית שעלולה להטעות את הלקוח, ויש סיבה למה התווית הזו היא לא תווית בהתאם לתיק הרישום, היא שגויה, יכול להיות שזה תכשיר מזויף במובן הזה, יכול להיות שזה התכשיר המקורי אבל הוא זויף מבחינת התוקף שלו.

כל הדברים האלו לא מכוסים כרגע, ואנחנו לא נכניס לסעיף קטן (ג) שהחזקה לא יכול להיות שהיא תהיה רק לגבי תכשיר לא רשום. אחד הדברים שאנחנו מנסים להילחם בהם, זה למצבים שבהם ישנם תכשירים רשומים, אבל התכשיר עצמו הוא לא איכותו, ולא איכותי זה אומר בין היתר לדוגמה שאני נותן. ולכן אני לא מבין למה משרד הבריאות לא קופץ על מה שאני מציע, ואומר שהוא לא רוצה את זה פה, כי לא יכול להיות לטעמי שמשרד הבריאות ייתקל מחר בבעיה. אני רוצה לתפוס מוצר שהתווית שלו היא מזויפת, למרות שהתכשיר רשום מכוח הסעיף הזה, ואני מציע לכם להכניס לפה את התיקון הזה.

זיוף זה בהכרח ייכנס למוצר שלא רשום בפנקס.

זיוף זה המון דברים.

לא רשום בפנקס, זה מזויף.

אם זייפו רק את התוקף.

זה עדיין מזויף.

אני לא מבין למה אתם לא רוצים – זה הבעיות הגדולות שאתם נתקלים בהן, וכולם נתקלים בהן, לא יהיו מכוסים במסגרת הסמכות שלכם פה. זה תכשיר לא רשום, תכשיר שלא בהתאם לרישום – מה, זה לא אחד הדברים שבגללם אנחנו יושבים פה?

היות והדאגה היא למשרד הבריאות, אני מציע שתיקחו את ההערה ותשקלו אותה.

אני מהתאחדות התעשיינים.

רק הערה במענה להערה של עו"ד בנצור. אני חושב שצריך להיזהר לא - - -

אנחנו מדברים פה בסך הכול על סעיף של חזקה ולא על סעיף של סמכות. הסמכות קיימת, שרירה וקיימת ואין בעיה איתה, ודנים רק בסעיף של חזקה. הנקודה היא שאני חושב שאם נלך בכיוון שבו עו"ד בנצור מוליך אותנו, או מוליך את משרד הבריאות, אנחנו נמצא סעיף רחב הרבה יותר מהכוונה שלו, וכל פגם באיכות של תכשיר רשום, ושמעתי קודם גם אמירה על כך שצריך להחיל את זה גם על שימוש שלא בהתאם להתוויה, דבר שנעשה כפרקטיקה יום-יומית בקופות החולים ובבתי החולים. אני חושב שאנחנו פועלים בניגוד לכוונה המקורית של הסעיף הזה, וההרחבה הזאת היא תהיה בעוכרנו, ואני מציע להשאיר את הסעיף הזה כמות שהוא.

תודה על ההערות. סימן שכולנו דואגים לאותן מטרות, נשאיר את זה להחלטה במשרד הבריאות, עם המלצה כפי שהם יקבעו.

פרק ח3 – פרק ח'3: סמכויות פיקוח

הסמכת מפקחים 60כ. (א) "שר הבריאות יסמיך מבין עובדי משרדו מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פקודה זו.

(ב) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת שר הבריאות, לשמש מפקח".

אנחנו בעצם מדברים כאן על כל העבירות, אני אומר במרכאות, שיש איתן קלון. מי שמסמיך את המפקחים הוא השר, והוא צריך להחליט האם עבירה מסוימת שעבר אותו חבר היא מספיק חבורה – אנחנו לא רוצים להגיד שכל עבירה.

לגבי עבירה שיש עמה קלון אין ויכוח? או שגם השר יחליט אם זה מספיק קלון או לא מספיק קלון.

השר, בגלל שהוא זה שמסמיך את המפקח, אז הוא צריך להחליט האם מדובר בעבירה שבעצם מונעת ממנו את האפשרות להיות מפקח, וכל עבירה בהתאם לנסיבותיה. כי אם היינו כותבים שבעצם כל עבירה שוללת מאדם את האפשרות - - -

לא, כל עבירה שיש עמה קלון.

זה בעצם מה שאנחנו כותבים, אבל מישהו צריך לקבוע את זה. כלומר, יש פסקי דין שבית המשפט באמת כותב. מדובר בעבירה שיש איתה קלון, אבל יש עדיין פסקי דין שבית המשפט לא קבע את זה, ואז צריך שמישהו יכריע בשאלה הזאת - האם זאת עבירה שמונעת מאדם להיות מפקח, או שמדובר בעבירה.

שר הבריאות הוא המומחה לעניין? עם כל האהבה לאדון ליצמן...

אני מצטרף לחבר הכנסת גואטה. אם בית המשפט לא מצא לנכון לציין שהעבירה של האיש או האשה יש בה קלון, מי שר הבריאות ומה הידע שלו, מה היכולת שלו לשפוט דבר כזה?

זה בעצם סעיף סטנדרטי, שהמשמעות שלו היא שהגורם שממנה את המפקח, הוא מפעיל שיקול דעת, יש לו שיקול דעת מאוד רחב. בדרך כלל, בית משפט בעבירות מסוימות הוא קובע שזו עבירה שיש עמה קלון, אבל כאן אנחנו מדברים על שיקול דעת שיאפשר לשר לבדוק האם העבירה הספציפית שנעברה בנסיבות שבהן היא נעברה, היא מונעת מאותו אדם לשמש כמפקח. זה שיקול דעת שבעצם מוקנה לכל שר בהתייחס למפקחים שלו, כי הוא מכיר את המטריה שלו, ולא כל עבירה שבהכרח שר אחר בתפקיד אחר היה מונע מאותו אדם לשמש בתפקיד הזה, שיקול הדעת כאן הוא שונה בהתאם לתפקיד, זה סעיף שמאפשר להם לשקול.

זה לא בהכרח שמדובר בעבירות שבית משפט שקבע שעבירות שיש עמן קלון. מדובר בשיקול דעת רחב ביחס לכל עבירה, וכל מקרה לגופו. אנחנו רוצים בעצם לאפשר את זה לשר, זה סעיף של בדיקת עבר פלילי שאנחנו מכניסים אותו בהמון חוקים, בעצם מטעמים של מתן אפשרות גם לשיקום, ולא איזושהי קביעה גורפת שעבירות מהסוג הזה והזה הן עבירות שמונעות מאדם לשמש כמפקח. כאן בעצם אנחנו מרחיבים את שיקול הדעת ונותנים ביטוי לשני האינטרסים - גם של שמירה על שלום הציבור, וגם של שיקום של אדם שרוצה להתמנות למפקח. אני מזכירה שתפקיד של מפקח זה תפקיד שכרוך בהפעלת סמכויות, ולכן בעצם נדרשת בדיקת העבר הפלילי. הרעיון הוא להקנות את מרחב שיקול הדעת. בעצם שר הבריאות בהרבה מצבים מפעיל שיקול דעת ביחס לעבר פלילי - במתן רישיונות, יש כל מיני היבטים, כאן זה ביחס למפקח.

תרשו לי לציין את כניסתם של תלמידים ממוסד "אור תורה" ברמות. אנחנו שמחים לארח אתכם. באתם לדיון שהנושא שלו זה הפיקוח על בתי מרקחת והנושא של הרוקחות בכלל. ברוכים הבאים. תצליחו בלימודים, זה הכי חשוב.

בפתח דברייך אמרת שהסעיף הזה הוא סעיף סטנדרטי, זה שהוא סעיף סטנדרטי עוד לא אומר שהוא טוב, במיוחד במקרה הזה, עם כל הכבוד והערכה והערצה שיש לנו לשר ליצמן. נראה לי שזה יותר מדי פרוץ ויותר מדי פתוח להחלטה של השר, צריך משהו קצת לצמצם את זה. הגם שברור לי שבסופו של יום השר לא מחליט לבד, הוא בא ליועצים המשפטיים שלו והם ממליצים. אני חושב שיש פה מרחב מטורף לתת לשר להחליט בקשר לעבירות. אני גם לא יודע איך אפשר לבדוק מקרה אחד מול השני. במקרה אחד הוא יחליט שזה כן טוב, במקרה השני הוא יחליט שזה לא טוב, בסופו של יום הוא מחליט.

במרבית המקרים פועלים על-פי נוהל שבו נקבעות אמות מידה קצת יותר פרטניות שהן לא נקבעות בחקיקה ראשית. אמות המידה האלה מתייחסות לתפקיד הספציפי, להיבטים הרלבנטיים, זה כן משהו שתוחם.

לא הייתה לא הבה מינא שתקבלי את דעתי. אני רק חושב שצריך קצת לצמצם את זה.

אומרים לנו שזה הנוהל במשרד המשפטים.

מי אמר שהוא טוב?

אנחנו רק בינתיים זווית אחת. בינתיים רוב ההמלצות של משרד המשפטים עוברות יפה מאוד בזכות העבודה של הצוות.

אני רוצה לבקש ממשרד הבריאות, והעלנו את זה בישיבה עם הבכירים של המשרד והמנכ"ל. בחוק המזון התלווה גם הודעה מסודרת על התקציב הנדרש כדי לפקח נכון. המשימות שהולכות ומוטלות על הפיקוח של אגף הרוקחות במשרד הבריאות הולך וגדל. אני מבקש, עד סוף הדיון לקבל הודעה מסודרת ממשרד הבריאות שהוא נערך ליישום החוק הזה, אחרת אנחנו הולכים לעשות פה חוק שיישאר באוויר, וזה אנטיתזה של כל עבודתנו. בבקשה, אדוני, ראש היחידה אייל, תעשו את העבודה הנדרשת, ותבואו עם הצעה, אם לא הצהרתית, הייתי מעדיף תכנון כבר, אבל אם לא, לפחות שתהיה התחייבות של המשרד לקחת אחריות ולבנות את יחידת הפיקוח הנדרשת למשימות הגדולות האלה. תודה רבה.

אנחנו בסעיף של תנאי הכשירות.

(2) "הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה כפי שהורה שר הבריאות;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר הבריאות".

נכון להיום, בדרך כלל מי שנכנס לבתי מרקחת הוא רוקח בעצמו. זה יישמר הכלל הזה.

לא בהכרח.

הסעיף לא מחייב תנאי כשירות של מפקח. השר יכול לקבוע שזה מה שהוא רוצה, ואולי משרד הבריאות יכול להגיד מה הכוונות שלו.

יש לנו יחידת GLP ארצית, הם מבצעים פיקוח על מפעלים.

מה זה?

תנאי ייצור נאותים. ההכשרה של הבן אדם או התואר שלו היא פחות רלבנטית כל עוד הוא מחזיק בהכשרה הזאת. ביחידת הפיקוח הארצית יש אנשים עם תואר בביו-כימיה, עם תואר בביולוגיה, לא, לא כולם רוקחים, ואני לא רואה עם זה שום בעיה, ככל שאנחנו בוחרים להכשיר את האנשים שלנו בפנים ולתת להם את ההכשרות, הם הצטרכו לעמוד בדברים האלה, אני לא רואה בזה בעיה.

אם ייקחו לכם את כל הרוקחים עם מי תעבדו?

התלמידים של אורט, אם תרצו לשאול שאלה, אנחנו לרשותכם. זה לא אומר שיש לנו תשובה אבל אתם יכולים.

סמכויות פיקוח 60כא. לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי פקודה זו, רשאי מפקח –

(1) "לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי פקודה זו ; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995‏ ;

(3) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, שיש לו יסוד סביר להניח שמייצרים, מאחסנים או משווקים בו תכשירים או מוצרים בפיקוח

כהגדרתם בפרק ז2, בפרק זה מוצרים בפיקוח, או שמועסק בו אדם שחלות עליו הוראות הפקודה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו בית משפט.

(4) לערוך מדידות או ליטול דגימות של תכשירים או של מוצרים בפיקוח וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת.

שאלה קטנה לסעיף 3. כתוב פה: "להיכנס למקום לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח – בכל דרך?

כתוב, אלא אם זה משמש למגורים אז הוא צריך - - -

לא, לא אמרתי למגורים, אמרתי למה שמוגדר.

צריך שיש לו יסוד סביר להניח שמייצרים, מאחסנים או משווקים בו תכשירים המוצרים בפיקוח, כלומר, הוא לא יכול להיכנס סתם.

הוא קיבל מידע שבמחסן הזה מייצרים עכשיו – המחסן סגור הוא יכול לפרוץ אותו?

הוא לא יכול לפרוץ אותו ככל שאין לו סמכות מפורשת בחקיקה, הוא לא יכול להשתמש בכוח. תמיד כמובן הוא יכול לקרוא למשטרה.

הוא עצמו לא רשאי, אלא אם כן נותנים לו להיכנס.

חובת הזדהות - -

חובת הזדהות 60כד. "מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2) יש בידו תעודה החתומה בידי שר הבריאות, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה".

סיימנו עם פרק הפיקוח, אנחנו מגיעים לסעיפים אחרונים בפקודה, שחלקם הם סעיפים שמתקנים את הפקודה.

תיקון סעיף 61 24. בסעיף 61 לפקודה, אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4) לשנות, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, את תוספת רביעית א'."

אני מזכירה שתוספת רביעית א' מפרטת רשימה של הפרות שמוטלים בגינן עיצומים כספיים. אנחנו רוצים בעצם לתת סמכות לשר הבריאות באישור הוועדה שלנו לשנות את התוספת הזאת, את התוספת שמפרטת את ההפרות לפי התקנות שאפשר להטיל עליהם עיצום כספי.

תיקון סעיף 62, עוסקת באפשרות להתקין תקנות, אנחנו מוסיפים בו אחרי פסקה (9) יבוא:

"(9א) חובות תיעוד, שמירת מסמכים ודרכי מסירת הודעות". כלומר, אנחנו מסמיכים את השר לקבוע תקנות גם בעניינים שפירטתי כעת.

תיקון סעיף 63 26. בסעיף 63 לפקודה –

בסעיף קטן (ו), במקום "לתרופות" יבוא "לתכשירים"; זה שינוי נוסח כי שינינו את המונח תרופה לאורך כל הפקודה.

סעיף קטן (ח) – בטל. אנחנו מבטלים את הסעיף הזה, כי מדובר בסעיף הזה על מי שמכר תכשירים מעל למחיר המירבי. אני מבינה שהיום בעצם כל הפיקוח על המחירים נעשה מכוח חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, ולכן, בעצם התבקש פה בעצם על ידי משרד הבריאות להוריד את הסעיף הזה שהמקום שלו בפקודה כנראה כבר לא רלבנטי.

מרבית המוצרים היום יש להם מחיר, אבל יש מחירים שאין להם לצורך העניין, זאת אומרת, מי שקובע את המחיר המרבי הוא היצרן הוא לא המשרד.

אבל אין לכם תפקיד של פיקוח על המחירים.

יש, במשרד יש.

יש, מכוח חוק המצרכים והשירותים, נכון, וזה באמת המקום שנראה לנו עוד יותר להסדיר את - -

זה סמכויות שלקחתם ממשרד הכלכלה?

לא, זה סמכויות שקיימות מאז ומתמיד.

תיקון סעיף 64 לפקודה.

תיקון סעיף 64 27. "בסעיף 64 לפקודה, סעיף קטן (ד) – בטל".

אנחנו בעצם מבטלים את הסעיף הזה של בעל בית מרקחת שלא קיים תורניות, מכיוון שהעבירה הזאת נכנסה לנו לפרק של העונשין למדרג של חצי שנה, כבר דנו בסעיף הזה כשדנו בפרק של העונשין.

סעיף 66א, בעצם, הסעיף הזה הוא סעיף שהיה קודם בפרק של הפיקוח. העברנו אותו מהפרק של הפיקוח לסעיף 66א – מדובר בסמכות מנהלית של המנהל, וחשבנו שלאור הלשון הקודמת של הסעיף, יותר מתאים לשים את הסעיף הזה פה מבחינת התוכן שלו.

"סמכות לדרוש מידע 66א. המנהל, או עובד משרד הבריאות שהוא הסמיך לכך, ומתקיים בו התנאי האמור בסעיף 60כ(ב)(1), רשאי לדרוש ממבקש היתר, רישום או אישור לפי פקודה זו או מבעל היתר, רישום או אישור כאמור, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויות המנהל לפי פקודה זו."

תיקון התוספת הרביעית 28א. בתוספת הרביעית לפקודה, בכל מקום המילים "(חותמת משרד הבריאות)" – יימחקו. זה בעצם בא לענות על ההערה שעלתה פה במהלך הדיונים שאלו, נדמה לי הנציגים של "מאוחדת", האם הפנקס יכול להיות פנקס אלקטרוני. אמרו משרד הבריאות שבוודאי שפנקס המרשמים יכול להיות אלקטרוני, ולכן, אנחנו עושים שני תיקונים מקבילים לעניין הזה. אחד, אתם רואים פה בתיקון התוספת הרביעית. השני, נדמה לי בתיקון שאנחנו מביאים לסעיף 29 אם אני לא טועה. אנחנו נקריא אותו בשבוע הבא, כשבצעם נעבור על כל הפקודה ונצביע על כל השינויים וגם נצביע על הסעיפים.

ד"ר אבי סוויד, קופת חולים מאוחדת.

אם אפשר לחזור אחורה, כנראה שעברנו על פיקוח המחירים והזכירו את זה.

יש עניין של תרופות שאנחנו מייבאים אותן, תרופות 29ג', ומשרד הבריאות מוציא חוזר למחיר המחירון המקסימלי. אני אתן רק דוגמה אחת. יש תרופה שאנחנו רוכשים אותה ממשרד הבריאות, אני יכול לשלוח את זה לאייל. אנחנו רוכשים אותה ממשרד הבריאות, אני לא זוכר כיום, מעל מאתיים שקלים. המחירון של משרד הבריאות שהוא קובע לנו מחיר מקסימלי – 15 שקלים. אנחנו פונים למשרד הבריאות, אנחנו אומרים לו, תקשיבו, לא ייתכן שיש תרופה שאתם מוכרים במחיר מקסימלי, ואנחנו קונים אותה מכם מעל 200 שקלים. אומר, תקשיבו, לא מתאים לכם תקנו אותה ממקום אחר, זה התשובה.

זה אפשרי לקנות במקום אחר?

לא, אז זה התשובה שאנחנו קיבלנו. אני יכול להעביר לוועדה את ההתכתבות של המייל אפילו.

זה מעניין אותנו, אבל בשלב זה אומרים לי – אני סומך על היועצת המשפטית שלנו - שזה לא קשור. אני מוכן להעלות את זה, להתכונן, משרד הבריאות התכונן למתן תשובה. אם אתה רוצה, תעביר לנו חומר מראש עם העתק למשרד הבריאות, ובדיון הבא אנחנו נמצא את הזמן לדון בזה.

זה פיקוח על המחירים.

אני אשמח.

אני מארגון הרוקחות. אם מדובר בתיקון של המרשמים האלקטרוניים, פנקס המרשמים האלקטרוני, אז כל הטופס בתוספת הרביעית צריך שינוי, מכיוון שאין שום קשר בין מה שכתוב בתוספת הרביעית לעניין הפנקס הנוהג היום, בוודאי האלקטרוני.

הטופס כפי שהוא יכול להיות בפורמט אלקטרוני, ואנחנו גם עוד מעט נבהיר את הנקודה הזאת.

אז צריך להכניס את הפורמט האלקטרוני איך שזה יופיע.

הפורמט קיים, כמו שקיים בפורמט נייר, יופיע בפורמט האלקטרוני, למה צריך לשנות - - -

כי בפורמט הנייר כפי שמופיע בתוספת הרביעית זה לא אקטואלי, זה לא מה שנוהג.

אבל אומרים לך שיוטען לאפשרות החדשה של מסמך אלקטרוני.

אולי צריך לתקן את התוספת מעבר למה שתוקן.

אז תתקנו את התוספת.

תלמידים, אני מודאג בשבילכם, זה מעניין אתכם? אתם שמים לב, זה ביטוי של הדמוקרטיה. שמעתם את נציגי הרוקחים, נציגי משרד המשפטים, נציגי משרד הבריאות, יש פה אנשי משטרה ואנשי צבא, מכיוון שהפיקוח יחול גם על בתי המרקחת, וכל זה כדי שאתם תוכלו להיכנס לבית מרקחת לרכוש תרופה או לקבל בשירות צבאי לקבל תרופה ואתם יכולים להיות רגועים.

השיח מעניין. בוא נגיד שפחות אני רואה אותם מבלים בבתי המרקחת.

האמת שהממונה על הנושא של הנוער, זה מירב, היא האלופה.

התיקון הבא הוא תיקון של חוק המאבק בארגוני פשיעה.

חוק המאבק בארגוני פשיעה קובע בסעיף 3 נסיבה מחמירה על עבירות מסוימות שמבוצעות במסגרת פעילות של ארגון פשיעה. הוא מכפיל את העונש בגין העבירות האלה עקב הסיכון הגדל שקיים בביצוע עבירות כאלה במסגרת פעילות של ארגון פשיעה.

מדובר בעבירות פשע ועבירות עוון בתוספת לחוק המאבק בארגוני פשיעה. העבירה שאנחנו רוצים להוסיף לתוספת לחוק המאבק בארגוני פשיעה כדי שהנסיבה המחמירה הזאת תחול עליה, היא עבירת ההטעיה שדיברנו עליה רבות שהעונש שלה הוא שלוש שנים, ולכן היא עבירת עוון ולא עבירת פשע.

אנחנו חושבים שהנושא של פשיעה פרמצבטית שעבירת ההטעיה מגלמת את שיווק תרופות מזויפות, בשירות של ארגון פשיעה יוצרת סיכונים מיוחדים ומצדיקה את הכפלת הענישה. הדבר הזה עולה בקנה אחד עם האמנות שישראל חתומה עליהן, האמנה לאו"ם נגד פשע מאורגן חוצה גבולות שדורשת שעבירות לפי האמנה יוגדרו כעבירת פשע חמור שהעונש שלהם מעל ארבע שנות מאסר. זאת אומרת, שלוש אנחנו מכפילים בשתיים – מה שאנחנו צריכים שזה יהיה מעל, זאת אומרת, שלוש שנים זה לא עבירת פשע חמור, לא עונה על ההגדרה, אבל ההכפלה בנסיבות של עבירת עוון - - - במסגרת ארגון פשיעה עומד בדרישות האמנה שישראל אישררה.

אנחנו נורא מסכימים עם משרד המשפטים. היום לפי ניסיון שלנו במערב אירופה באמת ארגוני פשע הם אחראים, כמעט הרוב, מה שנקרא, פשע פרמצבטי – כסף גדול מאוד.

זה מתחיל מדרום צרפת סוף סוף? מאיפה זה מתחיל מאירופה?

היום, למשל, באיטליה, מה שנקרא המאפיה הנאפולית היא אחראית על בערך 20 תרופות מצילי חיים שחדרו לכל מערב אירפה. אנחנו עם המשטרה קיבלנו פניות עם - - -, ופרקליטות המדינה, משפחות פשע אצלנו הצטרף לכמה מהמבצעים שלהם, לצערי הרב, אילו היינו תופסים תרופה מזויפת, כמו שאנחנו מדברים, זה באמת בעיה. הם רואים חשיבות רבה בנושא של פשע פרמצבטי.

יפה, אז תדאג להעביר להם את האינפורמציה והצעדים שהתקבלו בימים הקרובים בעזרת השם.

תיקון חוק מאבק בארגוני פשיעה 30. בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003‏

, בתוספת הראשונה, אחרי פרט 7א יבוא:

"7ב. עבירה לפי סעיף 60(ג) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א–1981."

הסעיף הבא בתור הוא סעיף שלא היה קודם, אבל הוא נובע מזה שאנחנו ביטלנו בסעיף ההגדרות שהקראנו בזמנו את ההגדרה של תכשיר רפואי, מכיוון שעשו את אותו דבר גם בחוק המזון שעדיין לא נכנס לתוקף, אנחנו בעצם מבטלים את אותו ביטול שעשו שם בגלל שאנחנו עושים ביטול פה – זה רק עניינים של נוסח.

תיקון חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016 **. "בחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016, התשע"ו–2015 , בפרק י' שעניינו הגנה על בריאות הציבור (מזון) המובא בו, סעיף 298 – בטל.

תחילה 31. תחילתו של חוק זה 60 ימים מיום פרסומו".

קלעת לדעת כולם.

זה בעצם הנוסח שהכנו לדיון.

רצינו לדון בנושא של תרופות בעת חירום.

אנחנו עדיין בשלבי גיבוש נוסח וקבלת תשובות ממשרד הביטחון.

כאחד שזקוק לשירות המיוחד הזה הנדרש, אני חושב שזה דבר שאנחנו חייבים לאפשר, ולאפשר בגמישות מרבית היות ובתי מרקחת, אני מאמין, רק בחלק הטוב שרוקח יודע לתת תרופות מסוימות ורשימה שתאושר מראש על ידי משרד הבריאות, ושכל אחד יכול למצוא את מצוקתו בכמות מסוימת ובתחומים מסוימים את התרופות שהוא זקוק לה. אני מבקש לקדם את העניין הזה בצורה מהירה.

אם יש לכם הערות בעניין זה, תגידו, ואז נדון בזמן הקרוב.

אנחנו כמובן נשמח. אני רוצה להגיד לגבי הנושא של תחילתו של חוק זה 60 ימים, ואנחנו רוצים לסיים את זה. לאורך הדיונים הארוכים, ניתנו פה המון סיכומים או הבטחות שנקבל את תקנות ההפחתה, שיהיה הנושא של התראה מנהלית שיחזור לפה מסודר עם נוהל - הרבה מאוד דברים שאמרנו שיהיו לפני שהחוק הזה יוצא, משרד הבריאות ישלים, אז צריך לראות שאנחנו אכן - שלא מאשרים את החוק 60 ימים מתחילים להיספר אוטומטית, ולא השלמנו את כל הדברים שרשומים, גם יש גם פרוטוקולים שלא פורסמו.

למיטב הבנתי גם הודעה של היועצת המשפטית היום, אנחנו נחזור על כל החוק, נקרא אחד אחד, אם לא תמצאו את התשובות לשאלות שהיו ולהמלצות שהיו, אולי קיבלנו החלטות אחרות, זכותנו, אבל זה יובא לדיון בקריאה מלאה.

אם אפשר בקשה אחת, אני חושב שמטעם כולנו, אם אפשר לקבל את הנוסח לדיון הבא, במיוחד שזה מסכם לא בערב שעתיים לפני היום של הדיון, זה ממש קשה, וזה חוזר על עצמו.

כל הנוסח הזה שנמצא פה לפניכם לא היה פה בעצם שום דבר חדש, כל הניסוחים היו קודם.

יש המון תיקונים.

אנחנו נעשה מאמץ, אנחנו בדיונים מרתוניים כל הזמן עם משרד הבריאות ומשרד המשפטים עד לרגעים האחרונים בשביל להביא את הנוסחים המוסכמים על כולם.

אז בואו נבקש שהדיונים ביניכם ייגמרו יום לפני הישיבה הבאה. תביאו מה שתביאו - - -

שיפורסם הנוסח.

מה שיבוא לדיון, יועבר לפחות ערב לפני הדיון עצמו.

תודה רבה לכולם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.