הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 51

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שלישי, ט"ו באדר א' התשע"ו (24 בפברואר 2016), שעה 09:00

פתרונות לסינון תכנים פוגעניים באינטרנט

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר

רויטל סויד

רוני דיין - מנהל אגף טכנולוגיות תקשוב, משרד החינוך

גלית דאדי - מדריכה ארצית הדרכה מתוקשבת, שפ"י, משרד החינוך

מאיר בן בסט - אגף פיקוח ואכיפה, משרד התקשורת

רפ"ק סוני אינגר - קמ"ד נוער, המשרד לביטחון פנים

גלי קרן - עוזרת יועץ משפטי, המשרד לביטחון פנים

הדי וגשל - ראש יחידת מידע, המשרד לביטחון פנים

ד"ר נאוה כהן-אביגדור - דוברת מצילה, המשרד לביטחון פנים

אתי כהנא - עורכת דין, ראש אגף אכיפה וחקיקה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

יפעת רווה - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ד"ר חיים ויסמונסקי - מנהל יחידת הסייבר (בהקמה), פרקליטות המדינה

שושי סומך - עורכת דין, המועצה הלאומית לשלום הילד

צביקה כספי - יו"ר ועדת הורים עירוני בת ים

מי-טל גרייבר שורץ - עורכת דין, מנהלת קשרי קהילה ורגולציה, איגוד האינטרנט הישראלי

יונה פרסבורגר - מנכ"ל עמותת נתיבי רשת

ד"ר גד ליסק - מרכז תחום רפואה התנהגותית בעמותת נתיבי רשת

עקיבא גנז - סמנכ"ל מכירות, אינטרנט רימון

גיל גבריאל - סמנכ"ל שיווק, אינטרנט רימון

ברק קרוננפלד - מנכ"ל עמותת "גולשים על בטוח"

מיכאל פלדבאו - מנכ"ל מי אתה ילד, הגנה מפדופיליה

נעמי גלילי - מרצה ומנחת הורים מוסמכת, מכון אדלר

אסתר ליברזון נמר - יזמית ומנכ"לית האפליקציה צ'אט מאובטח

רון לדרמן - עורך דין, משרד עורכי דין מיכאל בך ושות'

דנה יהלומי - מתמחה, משרד עורכי דין מיכאל בך ושות'

עופרי בורוכוב - תלמיד

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תמי ברנע

ר.כ., חבר המתרגמים

פתרונות לסינון תכנים פוגעניים באינטרנט

בוקר טוב. אני ברשותכם פותחת את דיון הוועדה בנושא של פתרונות לסינון תכנים פוגעניים באינטרנט. אנחנו למעשה נמצאים בדיון נוסף של סדרת דיונים שעוסקת בכל הנושא של הסכנות הטמונות באינטרנט. הרצון שלנו להעניק לילדים שלנו סביבה וירטואלית בטוחה עד כמה שניתן, ובמקומות שבהם הם נחשפים לתכנים פוגעניים, אז שנדע לתווך להם אותם, או לפחות לתת להם את הכלים להתמודד במציאות שכזו.

עסקנו רבות גם בסכנות הטמונות וגם במקום שלנו כמבוגרים בתוך העולם הווירטואלי, כי התחושה הרבה פעמים הייתה שאם נסנן אתרים אז אולי נצליח ואם מערכת החינוך תעשה עבודה אז אולי נצליח, אבל ההורים כפקטור מאד משמעותי, משום מה לא שמו שם את הדגש ולמעשה הצעד האחרון שעשינו בתהליך זה שיצאנו בקמפיין יחד עם איגוד האינטרנט שקרה להורים לחזור ולהיות נוכחים גם במרחב הווירטואלי, כי יש להם תפקיד מאד משמעותי גם בתיווך של התכנים וגם ביכולת שלהם לשמור ולפקח בעצם על הסביבה הווירטואלית שבה הילד שלהם נמצא.

היום אנחנו נמצאים בדיון שכל כולו מוקדש לפתרונות אפשריים לסינון אתרים באינטרנט. אנחנו הזמנו לכאן מספר גורמים וגופים שבעצם הציבו בפנינו פתרונות שונים ומגוונים ואני אשמח שהם יציגו כאן בפני כל הוועדה, על מנת שנוכל לתווך גם אותם ולראות איך מכאן אנחנו מתקדמים הלאה.

אז ברשותכם אני אפתח עם משרד החינוך, עם רוני דיין. אהלן.

בוקר טוב כבוד יושבת הראש ולחברים. אנחנו בנושא הזה מדברים על נדבך נוסף בפעולות החינוך שאנחנו עושים עם ילדים ואנחנו מוסיפים גם את הנדבך הטכנולוגי. בנדבך הטכנולוגי כל בתי הספר קשורים הרי דרך מערכת שהמשרד מחבר אותם. במקרה שלנו זה בזק בינלאומי ובזק ואנחנו מחייבים את חברות התקשורת, התשתית וספקיות הגישה שמספקות את הרשת הזאת לבתי הספר, להפעיל את מערכות הסינון וההגנה שקיימות עליהן. זה במעגל הראשון, עוד לפני שבעצם הקו מגיע לבית הספר.

המעגל השני, יש לנו רכזי תקשוב בבתי הספר ואחראי מחשוב ברשויות המקומיות. יש להם הנחיה ברורה להפעיל את כל מערכות ההגנה הפנימיות בתוך המחשבים עצמם שקיימים בבית הספר, בין אם מחשב מסוג כזה או אחר על כל גווניו; והמעגל השלישי הוא למהדרין שבמהדרין ויש כאלה במגזר החרדי יותר וכדומה, יש עוד חברות נוספות שבמידה ובית הספר רוצה גם אותם להוסיף על שני הנדבכים הקודמים, אנחנו מאפשרים לו להוסיף את הנדבך השלישי. אני לא יודע אם מותר להזכיר פה שמות, אבל - - -

לא, יותר ברמה של רעיון כי אנחנו לא משווקים בעצם חברות מסחריות.

בדיוק. אז למעשה יש לנו שלושה מעגלי הגנה טכנולוגיים על המחשבים של הילדים בשטח בית הספר. במקביל, את כל האמצעים שאנחנו יכולים להפעיל אותם על אמצעי הקצה שנמצא ברשות הילד בבית הספר, את ההנחיות האלה בתכניות ההסברה והחינוך אנחנו מעבירים לילדים וגם כידיעה להורים, כדי שיידעו להתקין גם את המערכות האלה בתוך המחשבים של הילדים בבתים. זה דבר שהוא חלק אינטגראלי מהחינוך שלנו לגלישה בטוחה ברשת.

אנחנו לא יכולים להקפיד שעושה הורה, אבל לדוגמא כל הורה צריך לדעת שמבחינת חובתו של ספק האינטרנט אליו, הוא יכול לבקש ממנו להפעיל תוכנת סינון. ואם ההורה לא יודע את זה, אז הוא לא מבקש את זה, אז לא בהכרח תופעל המערכת הזאת. ואנחנו בתוך מערכות החינוך שלנו מעבירים את הידע הזה לילדים, מביאים את הידע הזה להורים, כדי שהם יתקינו את המערכות בתוך הבתים.

הילדים זה פחות רלבנטי, כי לא בטוח שהם ירצו שההורים יחסמו להם.

בדיוק. אנחנו מדברים על ההורים שיתקינו את המערכות האלה ויש רמות שונות, אני אעביר לך לאחר מכן את המספרים.

שאלת תם. יצאנו גם לדבר כאן השבוע על תכנית התקשוב. אנחנו אמרנו, אנחנו מעודדים באמת שימוש בטכנולוגיה בצורה מבוקרת בתוך מערכת החינוך, אבל בסוף בסוף כעובדה, קורה שיש תלמידים שיושבים בכיתה ותוך כדי שהמורה רגע מסתובבת ללוח, מקרינים כאיזה שהוא קוריוז לתלמידים מאחור תוכן בעייתי מתוך האינטרנט. זאת אומרת מה שמוכיח שהסינון הוא לא עד הסוף הרמטי. והשאלה איך אנחנו יכולים, אם בכלל, להתמודד עם התופעה הזו.

אז יש בנושא הזה תוכנות שליטה. תוכנות השליטה נמצאות במחשב המורה ובעמדות שאנחנו מספקים כמערכת לילדים. המערכת הזו נועדה בעצם לעשות אחת משתי הפעולות – או שהיא משדרת למסכי התלמידים את מסך המורה, כך שהוא נועל למעשה בפני התלמידים את האפשרות לעשות דברים אחרים. מצד שני, המורה יכול לייבא אליו את המסך שאיתו עובד כרגע הילד ולוודא ש - - -

כן, אבל זה 30 ילדים ואז מה?

לא, זו מערכת מאד קלה לתפעול ואנחנו מתדרכים את המורים והמורים מפעילים את זה בצורה מאד-. איפה הבעיה? הבעיה היא - - -

לא, אבל השאלה שלי טכנית אם אי אפשר בתוכנות הסינון למנוע באופן הרמטי גלישה באתרים שבעצם יש בהם תכנים פוגעניים.

הרמטי מאה אחוז - - -

אתה יודע, לפעמים פורנוגרפיה רכה או כל מיני דברים אחרים.

תראי, אמנם אני איש הנדסה, אבל בעיקרון לבוא ולומר שבמאה אחוז אפשר לבוא ולחסום משהו, אני קצת מסופק, אבל באחוזים גבוהים, מעל 90%, כן, אכן אנחנו מונעים את זה בבתי הספר. אנחנו לא יכולים לעשות את זה באמצעים האישיים שמגיעים לילדים ושהם פרטיים. אנחנו יכולים לבקש מההורים לבקש לעשות את ההתקנה ואז אנחנו יכולים להבטיח את ה - - -

אוקיי, מה זה באמצעים האישיים?

זו איזו שהיא דלתא קטנה שצריך עוד לטפל בה.

זאת אומרת החסימה היא לא דרך ה-WIFI, היא דרך התוכנות שמותקנות?

כשילד מגיע עם טאבלט שלו או מחשב שלו אישי והוא רוצה לעבוד איתו בבית הספר והצוות החינוכי מחליט שיש סיבה מקצועית לתת לו את האפשרות הזאת, אנחנו מבקשים מההורים לוודא שבתוך המחשב של הילד אנחנו מתקינים את התכנה שמגבילה את הגלישה והצפייה באתרים פוגעניים.

הבנתי, אוקיי.

זו האפשרות. אני לא יכול לעשות את זה, אבל באמצעים שהמשרד מעמיד זה מופעל בכולם באופן גורף. יש פרצות כאלה ואחרות וכשאנחנו עולים, אנחנו מתקנים. אבל זה תפקידו של רכז התקשוב הבית ספרי לדוגמא, לוודא שזה אכן מותקן.

מאה אחוז. יופי, תודה רבה רוני. סוני אינגר, המשרד לביטחון פנים, בבקשה.

בוקר טוב לגברתי. צריך להבין שבסקופ הרחב שבין זכויות הפרט לבין ה - - - העצמית שקיימת בשוק הזה בכלל בוייב, מדינת ישראל ממוקדמת דווקא בצד שבאמת מאפשר ונותן יכולות של הסדרה עצמית ואנחנו כמדינה, כגוף אוכף, מעדיפים שלא להתערב ולא לבצע אכיפה בוא נגיד משטרתית בחסימת אתרים; מה גם שיש לנו ניסיון מר, לא מר, אבל בפסק דין ויקטור צ'נדלר וגם בפסק דין רפי מור, בית המשפט בעצם אמר שלמחוקק הפתרונים. כלומר, נכון להיום בהיבט החוקי הקיים, אין יכולת למשטרת ישראל לכפות על ספקית גישה או ספקית תוכן, לחסום אתרים.

צריך להבין שיש פה סוג של זריית חול בעיניים בכל אלה שמציגים איזה שהוא מצג שניתן לחסום גישה לאתרים, מכיוון שגם היום צריך להבין שהאוריינות הטכנולוגית הגבוהה של הילדים, הם יכולים בנקל לאכוף את המגבלה הטכנולוגית או הטכנית שמונעת גישה לאתר. אני אביא דוגמא. אם נגיד היום אני אוריד דפדפן, יש כל מיני דפדפנים כדוגמת גוגל וכרום, אז אם אני מוריד דפדפן בשם אופרה, יוצא שאני גולש בפולין. ואז בעצם כל החסימה היא לא רלבנטית. אז אני יכול לחסום, לבנות כלי מצוין, וילדים אגב יודעים את זה, אני לא מגלה פה איזה סוד. אני לא מדבר עוד על ה-Tor ועל דברים קצת יותר מתקדמים שגם את זה הם יודעים - - -

אבל אתה מסביר פה את החלון שקופץ לי כל פעם ולא הבנתי מה רוצים ממני. אז אני מבינה שזה אפילו נגיש עד כדי כך לילדים, כי זה פשוט מזמין את עצמו.

זה נגיש ואותם אלה שמציגים חסימות כאלה, לא שזה לא, זה – Nice to have, כלומר זה בסדר גמור ויש מקום לזה, אבל זה לא נותן באמת פתרון לילדים שהאוריינות הטכנולוגית שלהם כמובן היא גבוהה.

מדינות בעולם בחרו להתמודד עם זה באמצעות חקיקה. כלומר, אנחנו צריכים להחליט, אנחנו כמדינה, לשאול איפה אנחנו רוצים להיות. מדינות כדוגמת אוסטרליה וקנדה – שהן מדינות מערביות – חוקקו חוקים שכן מקנים או שיותר נכון כופים על הספקיות לבצע חסימה של אתרים. אני לא יודע אם יש פה נציג של משרד המשפטים, אבל יש על הפרק הצעת חוק שעברה את הרציפות של הכנסת הקודמת והיא נמצאת עכשיו לדעתי בוועדה כבר, של חסימת גישה למקומות-.

שוב, אנחנו כמובן הצטרפנו לחוק, אבל הוא לא יביא, החוק הזה לא יביא מזור. בגלל הקשיים הטכנולוגיים שהוא מערים, אני לא אוכל להסיר. יש אלפי דפי תוכן שמאוחסנים בשרתים בהום-סטים, שאם אני אחסום גישה להם, אני אחסום גישה לאלפי אתרים כשרים ולא יתנו לנו לעשות את זה. יש עם זה הרבה קשיים.

על כל פנים, שוב צריך פה לשאול את עצמנו איפה אנחנו רוצים להיות. יש חקיקה בעולם שהיא מאד מתקדמת בנושא הזה. אנחנו יכולים להציג אותה. יושב פה גם הדי וגשל - - -

אני אשמח.

מהמשרד לביטחון פנים, שעשינו איזו שהיא סקירה איך המדינות בעולם המערבי מתמודדות עם זה ובאמת בסופו של יום כמובן יש את הנושא של מרחב האדישות של ההורים. לדוגמא בהוואי, שהיא מדינה בארצות הברית, ניתן לקנוס עד 100 דולר הורים לילדים שביצעו איזו שהיא עוולה או עבירה פוגענית באינטרנט, והכל במישור האזרחי. אני לא מדבר בחקיקה הפלילית. כלומר, יש סל כלים מאד מאד רחב ומאד מאד מפותח. רק אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איפה אנחנו רוצים להיות ממוקמים.

אוקיי. מסקירה שלך אתה אומר שאתה תוכל לחשוף אותנו בעצם לחקיקה שקיימת בעולם, שהיא אפקטיבית יותר או שהיא נותנת פתרונות קצת יותר משמעותיים ממה שמוצע כרגע במדינת ישראל. יש לכם אפשרות לתת סקירה אפילו קצרה? אני אשמח.

יש כן, יש חקיקה מפותחת מאד בבריטניה, בקנדה, ב - - -

שהיא אומרת?

היא מביאה בעצם סל כלים מאד מאד רחב ובוא נגיד נותנת הגנה הרבה יותר טובה ממה שיש לנו היום. אבל אני שוב חוזר לפסק דין ויקטור צ'נדלר ולרמי מור, כלומר פה אנחנו כמובן צריכים לראות איך אנחנו מתגברים על פסקת ההגבלה ועל חוקי היסוד שאמורים להגביל אותנו. כלומר, לאור החקיקה הקיימת במדינת ישראל – חוקי היסוד – אנחנו צריכים לראות איך אנחנו כמובן לא זולגים למתחם שפוגע בחופש הביטוי.

אבל יש פתרונות ונשמח להציג. אולי שווה באמת להקדיש דיון של הוועדה להתמודדות של העולם המערבי עם התופעה.

זה המקום. אם אתם מוכנים ויכולים, אז אני אשמח.

יש לנו קצת כמה נגיעות. נמצא פה הדי מהמשרד לביטחון פנים, שהוא יכול מעט להאיר אלומה בנושא.

אוקיי, אז בבקשה. רק שם מלא לפרוטוקול.

בוקר טוב, הדי וגשל. אני מנהל תחום מידע וידע במשרד לביטחון פנים, כשעיקר העיסוק שלי בעצם ביצוע בדיקה של סקירות משוות עם מה שקורה בעולם בתחומים השונים.

בהקשר של נושא של סינון אתרים, אני לא מספיק מוכן כרגע להציג, אבל כמה נקודות כל מעניינות. אחת, באוסטרליה היה ניסיון לבצע סינון של אתרים על ידי הממשלה, אבל הנושא הזה, עוד פעם, בגלל הנושא של האוריינות הטכנולוגית הגבוהה של ילדים, מערכת שהושקע בה סכום כסף לא מבוטל על ידי הממשלה, עם רעיונות טובים כיצד לסנן, נפרצה ביום שהושקעה על ידי בחור צעיר בן 16, אחרי חצי שעה של עבודה, שהוא בעצם מצא את הפרצות באותה מערכת.

לכן צריך לצאת קודם כל מנקודת הנחה שהילדים יודעים להתגבר על הדברים האלה. אני עוד פעם חוזר לנושא של הסמכות ההורית וההדרכה וההסברה בתחומים האלה.

דבר נוסף שקיים בהקשר הזה הוא כן נושא של הסדרה עצמית, שבעצם אחת העמותות המובילות בעולם בתחום של תכנים פוגעניים – ה-Internet watch foundation, יחד עם האינטרפול יש לה רשימה של 500 אתרים או אתרים מובילים שיש בהם תכנים שפוגעים בשלום הילד. אני רוצה עוד פעם לומר עוד מילה הקדמה. יש תכנים שמותרים אבל לא מתאימים לגיל של הילד ויש תכנים שהם פליליים.

עכשיו, לגבי התכנים הפליליים, הם אוספים שם רשימה של יואר-אלים של אותם אתרים ודרכי גישה לאותם אתרים וספקיות האינטרנט המובילים ומנועי החיפוש, בהסדרה עצמית פועלים להסיר את אותם תכנים, שלא יעלו בחיפוש. אז צריך לראות איך גם במדינת ישראל אפשר יהיה להגיע להסדרה יחד עם חברות האינטרנט לגבי נושא זה.

אז בעניין הזה חשוב לי לציין שיש מסלול שמתפתח ונקרא אכיפה אלטרנטיבית. אכיפה אלטרנטיבית בעצם אומרת שאני בעצם מדלג על כל הבעיה של ה-Jurisdiction, של סמכות השיפוט ואני בעצם תוקף אתר מהפוליסי שלו. כלומר, אם יש אתר שמפרסם תכנים פוגעניים, אני לא נכנס עכשיו אם זה חוקי או לא. אני בכלל לא עובד במישור של החוק, אלא אני בודק את הפוליסי של האתר. הרבה פעמים כשאנחנו נכנסים לאתרי אינטרנט, אנחנו אוטומטית עושים – I except, אני מקבל את התנאים ויש שם תנאים.

אם אני מפר את התנאים, קמה לי הזכות בעצם לפנות לאותו אחד שמפעיל את האתר ולסגור, ואנחנו כמשטרת ישראל עשינו לפני כשנה איזה שהוא מבצע יחד עם חברה אזרחית ולא שחסמנו גישה לאתרים, הורדנו, הסרנו אתרים. פשוט הסרנו למעלה מ-100 אתרים. במקרה הזה זה אתרים שמכרו סמים ברשת. כאשר פנינו בעצם לממשלת האינטרנט העולמית, הם יושבים בקליפורניה ומחלקים דומיינים, ובכלל לא באנו כמדינת ישראל, אלא באנו ותקפנו את הנושא מבחינת זה שהאתר לא עומד בפוליסי שהוא עצמו הציב ופשוט הורדנו אתרים וזה היה מאד אפקטיבי ומאד יעיל.

הבעיה פה היא שבגלל שהאינטרנט זה Free Spirit וכל הנושא הזה, אני כמשטרה לא יכול כמובן להיות בפרונט, כי באיזה שהוא מקום אני מאיים. הם לא אוהבים שגופי אכיפת החוק עושים את זה. אבל האכיפה האלטרנטיבית היא מאד מאד יעילה. צריך לחשוב על זה.

מה זה צריך לחשוב על זה? זאת אומרת כיום היא לא מתקיימת באופן-. צריך איזו שהיא הנחיה כדי שזה יקרה?

זה לא צריך הנחיה, צריך לשבת ולחשוב איך אנחנו כמדינה מפעילים כלי שבעצם אנחנו מפעילים פה כלי עם עוצמה מאד מאד גדולה ואנחנו פה הולכים על איזה סוג של אקרובאטיקה בין החוק לבין האמצעים. לכן זה נקרא אכיפה אלטרנטיבית. כלומר אני לא מפעיל סמכויות שיפוטיות שלי כמדינה ועלול להתבזות כדוגמת – יש עכשיו מקרה מפורסם מאד בצרפת. הם פנו לפייסבוק להסיר תוכן פוגעני, כאשר השרתים של המחשב בארצות הברית ויוצא מצב שממשלת צרפת מוציאה צו שיפוטי לארצות הברית והיא לא מכבדת אותו. ואז יש לנו פה מצב מאד מאד מבריך. אנחנו לא רוצים להגיע כמובן למצב הזה.

לכן אם אני שם כפרוקסי שלי יחידה שהיא אזרחית, היא לא מדינתית, קל להם יותר לקבל את הפנייה שלי. צריך לחשוב על זה.

אוקיי. זאת תהיה אחת ההמלצות. אתם תצטרכו כנראה לשבת ולחשוב על זה.

אני אבקש ברשותך רק להשלים.

מי גברתי?

גלי קרן מהייעוץ המשפטי במשרד לביטחון פנים.

בבקשה גלי.

הבנתי שמערך מאור בנושא מניעה הוצג בוועדה.

נכון. הוא עוד לא הוצג, דובר עליו ואנחנו אמרנו שהוא יוצג.

אז אוקיי, אז אני רק רוצה כן לעדכן את הוועדה, שלפני חודש ומשהו, ב-17 בינואר ממשלת ישראל אימצה את הצעת השר לביטחון הפנים, להקים את מערך מאור שהוא מערך למניעת אלימות ופשיעת רשת, כשחברים במערך הזה, חוץ מהמשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל גם משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד התקשורת, משרד המשפטים. הוקמה ועדת היגוי מאד נרחבת של כל הגורמים הרלבנטיים במדינה לנושא הזה והוקם צוות הקמה שכבר פועל.

סוני, הדי ונאוה, עמיתי פה הם חלק מהצוות.

מהאבות המייסדים.

גם רוני ממשרד החינוך, אבל דיברתי על המשרד שלנו, סליחה רוני. יושבים ויש להם צוות הקמה שמגבש את כל התשתית ואת תפיסת ההפעלה של המערך הזה. מדובר על מערך, כפי שאמרתי, שמשלב את כל משרדי הממשלה והגורמים הרלבנטיים. באמת פריצת דרך. ונמצאים על הפרק גם הנושא של סינון אתרים וגם הנושא של הסרת תכנים ואנחנו בוחנים את כל השאלות גם מבחינה טכנולוגית, גם מבחינה משפטית, ולכשתגובש תפיסת ההפעלה, נהיה יותר חכמים ונקווה שיוקם ויתחיל לפעול המערך. זו בהחלט הכוונה.

צוות ההקמה אמור להגיש את המלצותיו לשר לביטחון הפנים שיביא אותם לאישור הממשלה תוך 120 יום מקבלת ההחלטה. אז אנחנו מקווים שיהיו בקרוב גם בשורות בנושאים האלה ותחילת פעילות.

אז זהו, סוני בעצם הבטיח שכאשר זה - - -

לא, אפשר כבר להציג.

יקום ויחיה, אז אני אשמח. אז אני רוצה לשאול קודם כל לגבי האפליקציה הזאת. נכון, אנחנו מדברים על אפליקציה שתהיה מושתלת - - -

לא, זה לא אפליקציה, זה הרבה יותר רחב.

אז קדימה, בבקשה.

יש איזו שהיא חשיבה בשיתוף הפרקליטות, שבעצם אנחנו נפתח איזה שהוא מנגנון יעיל להסרת תכנים תוך שעות ספורות, שזו בעצם בשורה מאד גדולה, כי היום זה לא קיים. לפחות לא בצורה תחת גג אחד, ואנחנו רוצים להקים איזה שהוא גוף שפעם אחת יהיה מעין טריבונל מעין שיפוטי של הפרקליטות, שיגיד לי שתוכן כזה או אחר הוא בר הסרה ואני אהיה סוג של P.O.C, אני כמדינה אהיה סוג של P.O.C מול כל השחקנים הגדולים – פייסבוק, גוגל – ויידע לפתח סוג של קו אדום ביני לבינו, ולהסיר תכנים בצורה מהירה ומיידית.

זה סוג של חלום, אבל הוא הולך ומתרקם. אני מקווה שהוא ייצא לפועל כמה שיותר מהר.

אם אנחנו עוברים לפרקטיקה של זה, למעשה ממה שאני לפחות הבנתי בדיון הקודם, רמת הנגישות של זה לגולש הפשוט – היום אני נכנסת במחשב שלי לאתר מסוים, מזהה תוכן פוגעני או קיבלתי מסר פוגעני, איזו דרך גישה יש לי להגיע אליכם בזמן אמת, באון ליין, כדי להתריע על אותו תוכן פוגעני?

אנחנו נפתח מנגנון של כפתור דיווח, כדוגמת כפתורי דיווח שקיימים בעולם.

אוקיי, זה מה שחשוב להדגיש.

המודל שהצבנו לנגד עינינו זה CEOP הבריטי, זו יחידה - Child Exploitation And Online Protection Centre, כשבלב שלה יש כפתור דיווח שבלחיצת כפתור מגיע בעצם דו"ח מקוון לטיפול של היחידה. מאד יעיל, מאד אפקטיבי. אנחנו מארגנים עכשיו משלחת שתצא ללונדון ללמוד את ה-CEOP הבריטי, אז מי שרוצה מוזמן כמובן.

וללונדון זה נשמע מאד מבטיח, אתה יודע. הכפתור הזה, נצטרך להוריד אותו כדי שהוא יהיה נגיש לנו, או שהוא יהיה בנוי בבילד אין של כל מערך?

יש מדינות שבזכות העוצמה שלהן הן הצליחו לכפות על שחקניות כדוגמת פייסבוק להוסיף תוסף לתוך האפליקציה עצמה. אנחנו לא, צריך כאן לבוא קצת בענווה ושפלות לנו כנראה לא יתנו את זה, אבל כן יתנו, כלומר הכפתור כן יהיה. גם יהיה אפשר להוריד אותו כאפליקציה, גם יהיה אתר אינטרנט שבוול שלו יהיה אפליקציית דיווח. כלומר הדיווח יהיה מספיק נגיש לכל אחד לא רק לילדים, גם להורים ובכלל לכאלה שמשמיצים אותם, שרוצים שיקבלו טיפול. אז כמובן צריך לפתח את זה טכנולוגית, אבל הטכנולוגיה בעולם היא קיימת.

לוחות זמנים לדעתך שכבר נוכל ללחוץ על הכפתור ולהתריע?

מתי נוח לך? אנחנו נדבר על זה.

הייתי שמחה אם זה היה אתמול, אבל אנחנו לא שם. תוך כמה זמן לדעתך?

כפי שגלי ממשרד ביטחון הפנים הציגה, אנחנו צריכים להציג המלצות לשר לביטחון פנים תוך 120 יום. 30 יום חלפו. עד שזה יהיה מבצעי ונרים את הפלג, אני מניח, אני לא רוצה לנקוב בזמן, אבל אנחנו - - -

סדר גודל. אנחנו לא - - -

אני לא יודע. אני לא יכול להיכנס לפרטים. זה כמובן פרויקט עתיר טכנולוגיה שהוא נוגע למספר משרדי ממשלה. זה לא נכון עכשיו לנקוב ב - - -

זאת אומרת עכשיו זה ברמה של רעיון.

זה לא ברמה של רעיון, זה כבר מעבר.

זו כבר עבודה. זאת אומרת זה הרבה מעבר לרעיון.

שם מלא לפרוטוקול.

ד"ר נאוה כהן-אביגדור מהמשרד לביטחון פנים.

אני משתפרת, נכון?

מה שאני רוצה לחדד, זה לא עניין של רעיון. עברה החלטת ממשלה פה אחד ותוך 120 יום, כש-30 כבר עברנו, אז אנחנו מגישים את ההמלצות. המטרה היא לצאת לדרך כמה שיותר מהר, כי שותפים באמת, כפי שצוין פה, כל משרדי הממשלה ונוספים אפילו שלא צוינו כמו משרד הבריאות וכו'; וגם הכוונה היא לשתף פעולה עם גופי האינטרנט. יושבים פה נציגים של איגוד האינטרנט שאנחנו ניפגש גם איתם.

הרעיון של מערך מאור להקים מערך לאומי, שמביא את היכולות של כל הגופים שקיימים היום וכל אחד נותן את היכולות שלו כדי לתת מענה רחב לאומי, לכל אזרחי מדינת ישראל, בדגש על פשיעה ואלימות נגד ילדים ובני נוער.

ולכן כל מה שקיים ימשיך להיעשות בשטח, אבל המערך עצמו יאחד וישלב וישתף פעולה כדי להעצים את הדברים. עכשיו, המערך כולל מערך מניעה והסברה וזה עלה פה כבר שמודעות של הורים, מעורבות של הורים, מודעות של ילדים למה כן, מה לא, מתי הם עוברים עבירה פלילית. יש היום ילדים שלמעשה בפעילות שלהם ברשת עוברים עבירות פליליות והם לא מודעים לזה.

הם לא יודעים אפילו, נכון.

וגם ההורים שלהם לא מודעים. והורה, אם יחשוב שיש סיכוי שהילד שלו ייקח את הרכב בלי רישיון או ייסע אחרי שהוא שתה, הוא לא ייתן לזה לקרות; אבל בחדר שלו, בערב, הילד יכול לעשות דברים שהם לא פחות מסוכנים.

אז קודם כל מערך מניעה והסברה. הזכירו פה אתר שמנגיש אינפורמציה לציבור לפי פילוחים של מגזרים וגילאים ותחומי עניין. אם זה בנושאים של בריאות ואם זה בנושאים של גלישה בטוחה ואם זה בכל נושא שיהיה רלבנטי. כל משרד יביא את הידע שלו לאותו אתר. הוא כמובן יפעל 24/7 עם כפתור דיווח כמו שסוני אמר.

קו חם, שגם יפעל 24/7 ואפשר יהיה לפנות אליו בשיחת חינם מכל מקום, ובקו החם הזה, במוקד הזה יישבו נציגים של כל המשרדים הרלבנטיים, לתת מענה מיידי לא רק בלקבל פנייה, אלא אם צריך לתת מענה במקום ויש גם לנתב את זה לגורמים הטיפוליים, לגורמים שימשיכו את הטיפול. אם זה משרד החינוך, אז יהיה שם נציג של משרד החינוך שיידע מה לעשות עם זה. כי אם אמא בשתיים בלילה מתעוררת ומגלה שהילד שלה או הילדה שלה במצוקה, אז בשתיים בלילה היא לא תצא לתחנת המשטרה והיא לא תעיר את המורה והיא לא תדע מה לעשות. פה, וזה עניין של הסברה ומניעה, פה היא תדע שיש לה כתובת גם בשתיים בלילה להרים טלפון והגורמים המתאימים, אם זה משרד החינוך, אם זה משרד הרווחה, מי שצריך להיות בתמונה, כבר יהיה בתמונה.

מה שחשוב זה להנגיש את המידע הזה ואת הקו החם הזה, כדי שאנשים באמת יידעו שיש להם כתובת.

לכן החלק של ההסברה ושיתוף הפעולה - - -

הסברה זה מאד משמעותי.

של כל הגופים, כולל שוב, אני מדגישה, גם גופי אינטרנט, גם נפגשנו וניפגש הלאה עם גוגל ופייסבוק, זה דברים שאנחנו בהחלט מבינים שצריך לשתף פעולה.

ועוד משפט אחד. מניעה והסברה זה חשוב, אבל גם אכיפה ומתוכננת לקום יחידה מיוחדת למניעת פשיעה נגד ילדים ובני נוער ברשת, יחידה משטרתית שתטפל באופן ייחודי בתחום הזה; וכמובן כל התפיסה היא להגביר אכיפה ולהגביר מניעה.

תודה רבה, נאוה. אני רק יכולה לקוות שאנחנו עוד בתקופתי נצליח ללחוץ על הכפתור ואתם יודעים, פוליטיקאים הם על זמן שאול, אז אני מקווה שאתם תעשו את זה כמה שיותר מהר, כדי שאיך שלא יהיה אנחנו נזכה באמת לראות את זה כבר קורם עור וגידים, כי אני חושבת שזה אחד הדברים היותר משמעותיים, ואני גם ארחיב ואסביר למה. ופה אני מפנה לצביקה, אני אחר כך אתן לך לשאול.

הבשורה הטובה היא שהילדים שלנו מאד מוכשרים ומיומנים ויודעים להתמודד עם כל אתגרי הטכנולוגיה ועושים את זה הרבה פעמים אפילו יותר טוב מאיתנו. הבשורה הפחות טובה היא שבזכות הכישרון הזה, יהיה לנו מאד מאד קשה לסנן ולמנוע באופן הרמטי את הגישה שלהם לאתרים שונים ומגוונים. ולכן אין מנוס משיתוף של ההורים בתוך כל התהליך הזה. מעניין של מניעה והסברה, מהתמודדות שלנו כמבוגרים עם האפשרויות הבלתי מוגבלות האלה שעומדות בפני הילדים שלנו.

ופה אני פונה אליך צביקה, כנציג ההורים. איך אנחנו מגייסים את ההורים למאבק הזה מול התכנים הפוגעניים ברשת.

יש לי שאלה על מה שנאמר כאן לנציגים. שאלה קטנה.

שאלה קטנה.

אני פונה אליכם, נציגי המשרד לביטחון פנים, לגבי אפליקציה חדשה עכשיו, שעוקפת כבר בגדול את בליינד ספוט או סיקרט, שנקראת קאקאדו, שהיא נועדה מראש לשקר. אתה שולח מספר בשם מישהו אחר למישהו שאתה רוצה ואתה כאילו לא מעורב, והדבר הזה - - -

מה השאלה.

השאלה האם הקשרים שאתם יוצרים במנגנון שאתם בונים, אתם תהיו מסוגלים להסיר אפליקציה כזאת בשיתוף עם גוגל, מחנות האפליקציות של גוגל. זאת אומרת זה עד כדי כך יהיה שיתוף הפעולה?

אנחנו לא הולכים להיות משטרת האינטרנט, זו לא הכוונה.

לא, אבל אמרתם שיתוף פעולה והאפליקציה הזאת זדונית. היא נועדה לשקר - - -

כמו עוד אפליקציות זדוניות אחרות שדיברנו בהן.

היא יותר. את לא מכירה כנראה, אבל זה עוד שלב אחד ב - - -

אוקיי, מה היכולת שלכם ברמת האכיפה? אני הייתי בדיון דומה והבנתי שלא למשטרה ולא למערכת החוק יש מספיק כלים בכלל להתמודד עם אפליקציות מהסוג הזה.

צריך להבין מה מגבלות הכוח שלנו. גם אם מאד נרצה להסיר את האפליקציה הזאת, סביר להניח שהיום לא נצליח לעשות את זה וטוב שכך, אני חושב. אנחנו לא צריכים לעסוק בזה, להיות איזה שהוא צנזור של האינטרנט. אבל אפליקציות בעולם הוסרו והיו מדינות בעולם, כדוגמת ברזיל למשל, שהצליחו להכפיף גופים רבי עוצמה כדוגמת ווטסאפ למשל בברזיל ולסגור אותה למשל יומיים, כדי שהיא תסיר אפליקציה בשם גריפטונייט והם הצליחו בזה.

אני לא בטוח שאנחנו רוצים להיות מדינה כזו, אבל בהחלט אנחנו כן נדע נקודתית לתת מענה ופתרון משפטי, ובגלל זה אנחנו רוצים את השיתוף של הפרקליטות ומשרד המשפטים. כלומר, אנחנו ניגש בדחילו ורחימו לפני שנחליט להסיר או לא להסיר אתר, וגם זה תלוי בקשרים שאנחנו נפתח עם השחקניות. זה לא הכל תלוי בנו. צריך לזכור את זה.

אוקיי, תודה רבה. אני חוזרת חזרה להורים.

אז קודם כל בוקר טוב. לי קוראים צביקה כספי, אני נציג של פורום ועדי הורים יישוביים, שהיום הוא בעצם הגוף הגדול ביותר במדינה שמייצג הורים וילדים. אנחנו נחליף את ארגון ההורים הארצי שנסגר ואני רוצה להגיד, דווקא לפתוח במשהו בשבילך וזה יחבר לך גם את יום שני. משהו חיובי.

אנחנו נמצאים בשיתוף פעולה לפחות בחודש האחרון, עם רוני דיין ממשרד החינוך, עם עוד גופים שהתחילו להצטרף. זה לא הגיע ממקום של להילחם בהם. היה לנו סוג של ברוגזים עקרוניים. אנחנו מדברים, פותרים אותם.

אנחנו לא מדברים על מערכות היחסים שלכם עם משרד החינוך. אני רוצה לדעת איפה ההורים פה בהתמודדות שלנו עם התכנים באינטרנט.

אז אני אומר. אני בכוונה מרים את זה ככה להנחתה. לפני שבועיים חגגנו את שבוע הגלישה הבטוחה ברשת, שהיינו שותפים לו, אנחנו ההורים. אני תמיד אומר את זה בתחילת דברי, רוני כאן להעיד. לרגע אני לא הולך להאשים את אף אחד מהגופים האחרים. קודם כל אנחנו ההורים, התפקיד שלנו, לרגע אנחנו קצת שכחנו אותו. נוח לנו להפיל על אחרים, נוח לנו להוריד את האחריות. אם הורים לא ישתתפו ולא ייקחו חלק, המערכת הזאת לא תעבוד.

לדעתי האישית, העלינו אותה גם, אני מבקש אותה כל הזמן בכל דיון, בכל פורום שאנחנו נמצאים בו – בלי שיתוף פעולה ושולחן עגול שבו מעורבים ההורים, משרד ביטחון הפנים, משרד החינוך או המשכ"ל במשרד הרווחה, כל מי שצריך – הדבר הזה לא יעזור. אנחנו לא יכולים לרוץ לפני הטכנולוגיה, לפני היכולת. הילדים היום הם ברמה אוריינטלית מטורפת. אני מדבר איתך והיום אני מתמודד עם ילדים בכיתה ג' שיודעים לעשות דברים מטורפים. הבן שלי פורץ את ה ATC- בסדר גודל של 43 שניות, שזה פסיכי לגמרי. הם יודעים לעשות דברים והם לומדים הרבה יותר מאיתנו. אנחנו לא יכולים לעצור אותם.

לכן אני בא ואומר, היום אנחנו נמצאים באיזה שהוא מצב של לרדוף אחרי הסוסים והעגלה. אנחנו לא מנסים למשוך את האנד-ברקס ולעצור את הכל. אם היו יושבים כל הגורמים האלה על אותו שולחן, קודם כל היינו חוסרים הרבה מיליונים. היינו יכולים להפנות אותם בעצם לפנטזיות ולרצונות של כל מי שהעלה כאן, גם סוני וגם כולם, לפתח דברים שיכולים לבלום. אין חסימה הרמטית - - -

אנחנו לא רוצים לפתח ולבלום. אני אמרתי, מה שלא נפתח ונבלום – אז הם יפרצו את זה בעוד כמה ימים ואנחנו נצטרך לפתח ולבלום משהו חדש.

נכון, נכון.

אני חושבת שהסיפור האמיתי פה בשותפות של ההורים זה במקום שלכם כארגון, לתת הסברה, להעלות למודעות של כלל ההורים בתוך מערכת החינוך, את החשיבות שלהם בנוכחות שלהם בסביבה הוירטואלית, בהתעקשות שלהם לדעת איפה הילדים שלהם גולשים, באיזה אתרים הם בעצם מעורבים, באיזה קבוצות ווטסאפ הם שותפים. זאת אומרת להיות יותר מעורבים. אגב, להרוויח מזה גם את המעורבות בחיים שלהם, כי איפה שהוא אנחנו מרגישים שאנחנו יותר מדי שומרים על הפרטיות של הילדים, עד כדי שאנחנו בכלל לא נמצאים בקו שבו הם מתמודדים.

ולכן אני אומרת, יש לכם תפקיד. תן להם – הם, שיפתחו את האפליקציות ואת הדרכים שלהם לסנן ולאכוף וכו'. אנחנו ההורים יש לנו תפקיד אחר – להיות שם. והשאלה איך את זה אנחנו מורידים לרמת השטח.

הבעיה הגדולה שלנו שהרבה מההורים, או אני אגיד אולי אחוז מסוים של הורים, הטכנולוגיות האלה הזמינות, הן נוחות להם, הם סוג של מוצץ – קח שב.

של בייבי סיטר.

כן, עזוב אותי, שיהיה לי שקט ממנו, באתי מהעבודה, אין לי עצבים, תקע אותו, הוא יתעסק, יעשה. הם לא באים עוקבים או מעורבים בזה. רק כשקורה משהו דרמטי או אחד השוטרים דופק להם בדלת - - -

זו הסיבה שאני צריכה אתכם כארגון. להעיר את השטח.

או המנהלת. אנחנו מבחינתנו 24 שעות, אני יכול להגיד לך שבשנה וחודשיים האחרונים, באופן מאסיבי אנחנו עשינו את זה גם בשבוע האינטרנט, המערכות תקשוב שלנו, שזה אומר גם האתר של הפורום, שהוא היום כולל בתוכו למעלה מ-200 רשויות ברמה של יושבי ראש עירוניים, מוסדיים, אנחנו נכנסים פנימה לתוך ההורים. גם ברמת האפליקציה שקיימת לנו, אנחנו נגישים לכולם. אנחנו מעבירים תכנים. במרס אנחנו גם מעבירים מה שנקרא מבחינתנו איזה שהן הדרכות הורים שנקראות תקשוב בגובה העיניים.

אני לא גלעד האן ואנחנו לא מתיימרים להיות, אנחנו באים ואומרים להורים בגובה שלהם – זה מה שאנחנו צריכים לעשות – זה הסכנות, זה הדבר הנכון או הלא נכון. לא רוצים לפתח בהם כל מיני ציפיות או להכניס אותם למסע בין הכוכבים כדי לא להבין שום דבר ממה שדברים.

אבל אני כן חושב שבתוך המערך הזה אנחנו כרגע נמצאים, בגלל שכל כך הרבה ראשים מדברים כל אחד בדרך או בשפה שלו, זה טעות. אנחנו צריכים לחבר את הכל יחד. ואם נציגי ההורים, שרובנו, אני חושב שגם משרד החינוך הבין את זה, מאד מקצועיים. אנחנו עוסקים בזה למעלה מ-25 שנה, במקצועיות על כל הפן, מהטכנולוגי ועד בעצם להסברתי. אנחנו רוצים שדברים יקרו, אנחנו רוצים לתמוך, אנחנו רוצים לתת. אם יהיה גוף כזה, אם המערכת תייצר גוף כזה של תהליך, כמו שקרה גם בסיפור החברים – שהוא דבר בריא - - -

צביקה, אל תברח. אני אגיד לך בסיפא, אני אגיד את זה גם בהמלצות. אני מצפה מארגון ההורים לא שיקימו גוף חדש ולא שתשבו בכל שולחן עגול. אני מצפה שאתם, כארגון, תיקחו אחריות, תתחילו לצאת בסדרה של הסברה אל מול ההורים, בבתי הספר השונים ברחבי הארץ. זה לא מספיק דיון אחד. הרבה פעמים הורים באים, מגיעים, קשה להם קצת לעכל את זה, אז הם ככה, אתה יודע, מצקצקים ושמים בצד.

תהיו עקביים בתוך התהליך שבו תקראו להורים להיות שותפים ומעורבים בכל מה שקורה במרחב הווירטואלי אצל הילדים שלהם, ואני מאמינה שבסופו של דבר זה יהיה הפתרון האמיתי, לצד כל הדברים האחרים שאנחנו ניתן כגיבוי לתפקיד של ההורים. אבל באמת, קח לך את זה כמשימה, כארגון הורים, יש לך כוח. תתחילו להוריד את זה לרמת השטח.

אנחנו מובילים. אני יכול להגיד לך שבנושא המסכים, דיברנו על זה ביום שני, יש לנו וידידי כאן ישמחו לשמוע, יש לנו כרגע איזה שהוא קמפיין שרץ – מסכים לחיים ולא חיים במסכים – אל תהפכו את הילדים לשקופים, שכרגע מתרומם. התחלנו לדבר על קמפיין מאד גדול עם משרד החינוך, בפגישה שלנו לפני שלושה שבועות על הנושא הזה, של להביא להורים, להעלות את המודעות מצד אחד ולהפוך את ההורים למעורבים, לא כל היום, כי הם לא מסוגלים להתמודד כל היום עם כל המערכות האלה ועם כל הילדים, אבל כן להעלות את המודעות.

ואני אומר שאני יכול לדבר ואני יכול לדבר מהיום עד מחר, אבל אם לא יהיה לנו איזה שהוא שיתוף פעולה או איזה שהוא מנגנון שביחד נדבר את אותה שפה, אנחנו נמשיך לדבר כולנו ארבע שפות. מגדל בבל כבר היה, זה לא עזר. זה מה שיקרה איתנו גם.

אוקיי. תודה רבה צביקה. מי כבודה?

שמי גלית דאדי. אני ממונה על תחום האינטרנט בשפ"י, משרד החינוך. משלימה את החלק של מינהל מדע וטכנולוגיה שרוני ממונה עליו.

בבקשה, אוקיי.

אני רוצה להתייחס להיבטים החינוכיים, בעיקר לגבי מה שעלה כאן בדיון לחלק של ההורים. יש ככה הרבה עשייה, אני לא יודעת כמה להרחיב, אבל אני אתחיל בחלק היותר רלבנטי שעלה כרגע. במסגרת השבוע הלאומי לגלישה בטוחה, פעילות הדגל השנה, הלוגו שלו נקרא – 30 שניות למחשבה לפני שיתוף והפצה. זה היה ככה המסר המרכזי שעבדנו עם כלל הילדים בכל מסגרות החינוך, בכל הגילאים ופעילות הדגל שלנו הייתה מעגלי שיח של תלמידים, מורים והורים.

אנחנו הזמנו את ההורים לבית הספר, לשיחות יחד עם המורים שלהם ועם הילדים שלהם, מתוך מטרה לייצר את אותה מעורבות שאנחנו מדברים עליה, את אותה נוכחות הורית, את תחילת השיח במסגרת בית הספר, בתקווה שיהיה לזה המשך גם בבית, גם במרחב הקשר בין ההורים והילדים שלהם לאורך הזמן. אז יש מודעות רבה לצורך לשתף את ההורים, להכניס אותם למעורבות בחיים של הילדים, כי אנחנו יודעים שכמובן לא ניתן לאטום הרמטית ויש המון מקום להסברה ולחינוך.

העשייה החינוכית מתבצעת לאורך כל שנת הלימודים ובמסגרת התכנים של הגלישה הבטוחה, יש לנו מלבד זה שההנחיה היא לעשות את זה במהלך כל השנה, יש שלושה זמנים במהלך השנה שהם יותר ממוקדים – בתחילת השנה, בשבוע הלאומי לגלישה בטוחה וגם בסוף השנה, לקראת היציאה לחופשה. יוצאים חומרים - - -

זה מאד חשוב.

הורים, תלמידים, מורים יכולים לקבל הרבה מידע באמצעות שיעורים מקוונים, הרצאות שניתן להזמין. בתי הספר מזמינים בבתי הספר ויכולה להיות חשיפה למידע ולתהליך השיח המשמעותי החשוב כאן.

בתוך כל בית ספר יש צוות חיים ברשת, שמורכב ממנהל בית הספר, יועצת ורכז תקשוב. ביחד הם גם פועלים בתכניות מניעה, בהסברה, בתקנון שמתקשר לנושא וכמובן גם בטיפול באירועים שקורים בבית הספר, או שמיועדים - קורים גם בשעות אחר הצהריים והורים או ילדים מיידעים את הצוות החינוכי וכמובן שהמחנכת היא זאת שנמצאת בקשר ישיר, אבל יועצת בית הספר, פסיכולוגית בית הספר, רכז התקשוב, מנהל בית הספר, כולם לוקחים אחריות בסיוע בהתמודדות עם אירועים מהסוג הזה.

יש לנו חוזר מנכ"ל שמתייחס באופן מיוחד, יש פרק מיוחד שמתייחס לאירועים של גלישה בטוחה- - -

אין ספק שמערכת החינוך מודעת.

בוודאי.

מה שחשוב זה לדאוג שכמה שיותר הורים יגיעו וישתתפו ואני יודעת שזה פחות בידיים שלכם, אבל בואי נודה על האמת, אני אפילו לא אביך אותך בשאלה של כמה הורים באמת השתתפו, כי אנחנו יודעים שהרבה פעמים בפעילויות וולונטריות אז לא כל ההורים מגיעים, מגיע אחוז מאד מסוים.

סוגיה לא פשוטה, אבל גם על זה עובדים - - -

כן, וצריך לראות איך אנחנו מצליחים לגייס את כולם.

במשרד החינוך, על דרכים לשיתוף הורים שהם ירגישו שזה שלהם, שהם ירצו את זה. ויש בתי ספר שמאד מצליחים בזה, שהם כן מצליחים להביא את ההורים. אז יש דרך לעשות את זה והמערכת לומדת את זה.

יש לי הערה קטנה בנושא של ההורים, ברשותך. בשפ"י יש יחידה שלמה והיא הלכה וגדלה ממש לאחרונה ובעקבות זה גם פגשנו את ועדי ההורים, שהולכת לטפל במיקוד הורים, ממש, על בסיס מחקרים שכמעט שנתיים ביצענו בארץ. קיימנו כבר שני כנסים גדולים בנושא הזה ואנחנו מפעילים כמה שיותר כוחות שיעבדו ויחברו אל ההורים, כי אנחנו רואים את המקום שלנו כאלה שמחזקים את הסמכות ההורית בפעולות השונות; והמיקוד של היחידה ממש - - -

צריך הורים בשביל לחזק אותם, ואני יודעת שזה המאבק המאד מורכב של מערכת החינוך, לראות איך יוצרים מצב שבו כמה שיותר הורים משתתפים בפעילויות האלה. פעם זה היה ככה הרבה יותר פשוט וקל. היום ככל שעוברות השנים אנחנו רואים את ההורים הולכים ומדלדלים בכמות, כמות ההורים הולכת ומדלדלת ב - - -

אם אנחנו כן - - - מולם.

זה יותר בעיקר תלאות היום. אני יכול להגיד לך באחריות, כי אנחנו בודקים את זה כל הזמן. ככל שהפרנסה הולכת ונהיית יותר קשה לשכבות הביניים ומטה, את רואה פחות הורים מתנדבים, פחות הורים מגיעים ולוקחים חלק. אנחנו רואים את זה, אנחנו מבינים את זה. בגלל זה אני יכול לחזק את שפ"י ואת הדברים שלהם – היום האחרון של שבוע הגלישה הבטוחה ברשת זה מה שעסקנו בו. הבאנו את ההורים עם הילדים לפעילות נטולת מכשירים.

אני יכול להגיד לך שאבא אחד אמר לי משפט שמאד אהבתי. הגיעו בערך 35% מכמות ההורים שחשבנו שתגיע. אבא אחד אמר לי - - -

שים לב, זה שליש ממה שחשבתם.

כן. אבא אחד אמר לי כשהוא נכנס – אני פשוט שונא אותך - - -

זה מצב אבסורד.

גרמת לי לבוא מוקדם ועכשיו אני אצטרך להשלים את השעות. ואני יכול להגיד לך - כשהוא יצא, אני עמדתי בכניסה וכשהוא יצא הוא בא ככה כולו מחויך ואמרתי לו – אבל נכנסת זעוף, לפחות תצא זעוף, שיהיה לי כייף. הוא אמר לי – החזרת לי את הילד לידיים, אני לא מגיע הביתה יותר אחרי שש. זה מה שדרש הבן שלו. הייתה להם שאלת סיום מה אתה רוצה מההורים – הילד אמר אני רוצה שאבא יבוא לפני שש. אני רוצה שהוא ייקח אותי מסבתא לפני שש. אז אנחנו מבינים את זה.

בגלל זה אמרתי, אנחנו לא מטילים את האחריות על - - -

אנחנו מבינים ואנחנו מאד אמפאטיים, רק שמרוב הבנה אנחנו קצת הולכים לאיבוד כולנו, ובגלל זה אני אומרת שבאמת יש לנו אחריות מאד מאד גדולה לקרוא להורים חזרה להיכנס לחיים של הילדים.

ואני אומר לך יותר מזה, לא תמיד זה רק העניין של הנוכחות הפיזית ויצא לי לומר את זה כמה פעמים. יש נוכחות בהוויה של הילד, זאת אומרת אתה לא חייב להיות ליד הילד כדי שהוא ירגיש שאתה תהיה שם בשבילו, שהוא יודע מה הערכים שאתה נתת לו, שהוא יודע מה מסוכן, שהוא יודע כשהוא נכנס לסביבה שיש בה קצת סכנה, אז הוא יודע שהוא נמצא במקום הלא נכון, וזה משהו שבונים עם הילדים עוד מהיותם קטנים. וזה חשוב שאנחנו נעשה גם את זה, לצד הנוכחות הפיזית שלנו, שהיא גם כן מאד חשובה.

הייתה כאן התייחסות לנושא של יום הורים, אז אני אומר בכאב ובצער שגם בימי הורים הנוכחות של ההורים הולכת וקטנה, כך שבאמת יש לפנינו משימה מאד מאד משמעותית, להחזיר את ההורים חזרה פנימה וזה אתגר. אם פה האתגר הוא אפליקציה, אז האתגר של מערכת החינוך הוא באמת לגייס חזרה את ההורים.

יש לנו הצעה איך לשפר את הנוכחות ההורית.

אז ברשות הדיבור שלך אני אתן לך להתייחס. יש לך שאלה או התייחסות קטנה, כי אני רוצה לעבור גם לתלמיד.

התייחסות קצרה בבקשה. שמי נעמי גלילי, מרצה ומנחת הורים, מוסמכת מכון אדלר. אני מגיעה במגע בשטח עם ההורים, אני מנחה קרוב ל-4-5 סדנאות בשבוע, אליהן מגיעים הורים מטעם הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול. ברגע שההדרכות האלה ממומנות על ידי הרשויות, הורים מגיעים ומגיעים בהמוניהם. הורים מגיעים ומוכנים לקבל הדרכה הורית, שהיא לא הטבות מוסר, שהיא לא הרצאה נקודתית וחד פעמית, אלא סדנאות שמדברות על שיח ותקשורת ויעילות בהקשבה, באיך לפתח את השיח הזה עם הילדים שלהם.

אני כן הייתי רוצה לפנות למכון שפ"י ולמשרד החינוך, ולומר שבעיני ובעני המכון בכלל, החינוך מתחיל מהשטח והדרך שלכם לבוא ולהגיע באופן נקודתי אך ורק בהרצאות ולא בסדנאות ארוכות טווח במימון של המשרדים הללו, יכולה להביא לאיזו שהיא נגיעה קצת יותר רחבה בהורים. כי צריך להתקיים שם איזה שהוא תהליך. המקומות הנקודתיים האלה לא מספיקים.

אז אני לא אהיה נביאת זעם, אבל אני באה מהמערכת. נורא קשה לי לא להתייחס. צר לי לאכזב אותך, אבל בתוך מערכת החינוך – אני יכולה להעיד גם על בית הספר של הבת שלי, שבאמת התגייסו והרימו את הכפפה לסדנא בת 12 מפגשים – את יודעת כמה הורים הגיעו מתוך 120? 10. אז כדי שתביני את הפרופורציות.

אז הסיפור פה, חברים, באמת ואני לא סתם שמה את זה על השולחן, הכי קל להגיד אה, זה בגלל שאין כסף, זה בגלל שהגוף הזה מממן ולא אחר. זה לא שם. זה אצלנו. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מחזירים חזרה את ההורים לשולחן העגול. אנחנו חייבים לראות איך אנחנו מתמודדים עם האתגר הזה וזה לא עניין של כסף וזה לא עניין של אם מנגישים לנו או לא מנגישים לנו, זה העניין שאיפה שהוא ככה ההורים, בתלאות היום יום, בשגרה, נכנסו לתוך איזה שהוא לופ והאתגר הגדול שלנו זה בעצם לחלץ אותם מהלופ הזה ולהחזיר אותם חזרה לחיים של הילדים.

זה נשמע נורא, אבל אנחנו שם ובעיני זאת המשימה.

אני יכול להתייחס במשהו במשרד החינוך?

במשפט, כי אני רוצה לתת גם לתלמידים את רשות הדיבור, אז במשפט אם את מסוגלת לסכם, בבקשה.

אני רק רוצה להוסיף התייחסות לעניין הזה שאנחנו מודעים לקושי להביא הורים פיזית לתוך בית הספר, וזה לא הערוץ היחידי שבו אנחנו פועלים בקשר עם הורים.

נכון, צריך להיות מאד יצירתיים.

גם הרצאות מקוונות להורים, שבלחיצת כפתור אפשר להגיע אליהן ולצפות בהרצאה מהבית, בזמן שנוח לי, בנעלי בית. אני יודעת שגם את זה לא הרבה הורים עושים, אבל זאת אפשרות.

במסגרת השבוע הלאומי לגלישה בטוחה, הופץ גם עלון להורים, ככה שבתי הספר יכלו לשלוח להורים עם הרבה מידע על השיח שמומלץ לקיים עם הילדים, על כתובות לפנייה לעזרה, על דרכים למניעה, על אפשרויות לסינון. המידע הזה הונגש להורים. בבתי הספר הונחו לשלוח את זה.

אוקיי, מאה אחוז, תודה רבה.

ברשותך, גברתי, יש לי רק שאלה ישירה לגבי בית הספר, פשוט משרד החינוך העלה פה נושא ואם אפשר ברשותך שני משפטים.

שמי עקיבא גנז, אני סמנכ"ל חברת אינטרנט רימון. דיברו פה על הרבה מאד דברים חשובים וכל מה שאמרו פה - - -

שאלה, כי אני רוצה לתת לתלמיד לדבר. אתה תקבל את רשות הדיבור אחר כך. אז אם אתה יכול לשמור את זה לאחר כך, בשמחה.

אין שום בעיה, אני אשמור את זה לאחר כך. תודה לך.

מצוין, ואז תוכל להגיד את הדברים מראשיתם ועד סופם. יש לנו פה את עופרי בורוכוב.

כן, אבל אני חושבת שכדאי שהוא יתחיל כי הוא כבר מחובר.

אה, אתה צריך להתחבר? הבנתי. לא, אני רציתי לשמוע דווקא את התלמידים - - -

אז הוא יכול להציג, אבל מבחינת מצגת הוא יצטרך לשבת כאן.

אז לא, אז אני אעשה אחרת. אני אתקן קודם כל ברשותכם לחיים ויסמונסקי מפרקליטות המדינה.

את רוצה שהוא יתחבר בינתיים?

כן, אני רוצה שתתחבר.

כן, שלום רב. ד"ר חיים ויסמונסקי מפרקליטות המדינה, מנהל יחידת הסייבר בפרקליטות. נכנסתי באיחור ולכן אני מתנצל שפספסתי את הדברים, גם של חלק מחברי פה ממשטרת ישראל וכו'.

אני רוצה לומר שבהיבט הזה הפרקליטות רגילה בדרך כלל, בכל מה שנוגע להגנה בכלל על הציבור ובפרט הגנה על הקטינים, רגילה לדבר בשפה שהיא שפה משפטית, מחייבת, "כוחנית". זאת אומרת הפרקליטות ביחד עם המשטרה רגילים לחקור, רגילים להעמיד לדין, להגיע לבתי משפט וכו'.

בסיטואציה של פגיעות כלפי קטינים ברשת, באופן כללי אנחנו הבנו כפרקליטות מדינה וזה שונה מה-DNA הארגוני שלנו. צריך להבין עד כמה זה שונה מה-DNA הארגוני, מי שמכיר את הפרקליטות ואיך היא פועלת. אנחנו הבנו שבעצם הכללי הפלילי, הכלי ההרתעתי, אולי צריך לתקן את החוק ואולי צריך להוסיף הפללה במקרים כאלה ואחרים, אבל בסופו של דבר, גם אם נוסיף עוד מספר עבירות וגם אם נוסיף סמכויות חקירה, בסופו של דבר הנגע הזה הוא נגע כל כך רחב והוא נעשה גם בתנאים שלעולם באופן אינהרנטי לא נצליח להגיע לחשיפה מלאה של העבירות ושל הנזקים שמתבצעים, ולכן בעצם צריך להתפשט שוב מה-DNA הארגוני ולפנות בקמפיינים ובהסברה ובמניעה.

משרד המשפטים חבר למשרד החינוך בהיבט הזה. מנכ"לית משרד המשפטים יצאה בתכנית גדולה. מאות עובדי משרד המשפטים והפרקליטות בתוכם, יצאו בעצם בשיתוף עם הנהלת משרד החינוך והעבירו שיעורים פרונטאליים. יצאנו בקמפיין פרסומי בהיבט הזה, מתוך הבנה של הצורך בעצם להעלות את המודעות גם אצל הקטינים, כקורבנות פוטנציאליים, גם אצל הקטינים כעבריינים פוטנציאליים וגם אצל ההורים.

נקודה אחת נוספת שנאמרה כאן, להבנתי היא פשוט נאמרה כאן קודם לכן על ידי חברי מהמשטרה, דובר על כל נושא סינון התכנים הלא וולונטרי. זאת אומרת יש התוכנות שאפשר להתקין באופן עצמאי, שההורה יכול לרכוש איזו שהיא חבילה שמסננת תכנים ויש כל מיני מחשבות על סינון תכנים, נניח בחקיקה, נניח בהוראה שיפוטית מחייבת וכו'. אז אני הבנתי ככה ממה שדווחתי בחלקים שלא הייתי, שהדיון כאן לא מתמקד בהיבטים האלה. אם תרצי אני כמובן אוכל להתייחס לבעיות המשפטיות שהדבר הזה מעורר, אבל אני מציע באמת ש - - -

דוגמת מה?

יש מהלכי חקיקה קודם כל שמדברים על חסימת גישה לאתרים פוגעניים. יש הצעת חוק שאמורה להידון בוועדת חוקה.

כן, אני מכירה.

חסימת גישה לאתרים פדופילים, אתרי הימורים ואתרי סמים. היא עברה קריאה ראשונה והיא כרגע בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

יש חשיבה על קביעה של סמכויות שבתי המשפט יוכלו בצו, נניח במקרים, אבל זה רק חשיבה, זאת אומרת זה עוד לא הגיע לכנסת. נניח שאפשר יהיה להוציא צו שהצו הזה יהיה לו תוקף כלפי מי שיכול להיות לו תוקף, שזו גם שאלה משפטית מכבידה ביותר כלפי למי יכול להיות תוקף לצו כזה. כלומר, האם צו כזה יכול בכלל לחול נניח על פייסבוק, האם צו כזה יכול לחול על גוגל, על כל מיני ספקיות שיושבות בחו"ל, על ווטסאפ. מה בכלל הכוח הטכנולוגי של ווטאסאפ לבצע את החסימה, אם אני בכלל הורה לה דבר כזה.

אלה שאלות מאד מורכבות. אני לא בטוח, שוב, אם תרצי אני יכול כמובן, אבל אני אמלא את הזמן. אלה הן שאלות מכבידות שאנחנו נדרשים אליהן בכל מיני פורומים.

מה שאני עוד אומר בכל זאת בהיבט הזה, גם אם אין סמכויות היום נניח לכפות בחקיקה הסרה של תכנים מספקיות כאלה ואחרות שיושבות נניח ולא כפופות בכלל לדין הישראלי, יש לנו אפיק שלם שאנחנו כבר עכשיו, יחידת הסייבר בתוך הפרקליטות פועלת בצורה אינטנסיבית בהיבט הזה, וגם אנחנו בשיתוף עם מערך מאור, בהקשר של הגנה על קטינים, אנחנו חלק מצוות ההקמה של מערך מאור ואנחנו יושבים ביחד ומנסים ליצור פתרון לאומי בהיבט של בעצם פניות ושיתופי פעולה עם הספקיות.

כלומר לא רק ההיבט הכוחני ולא רק ההיבט המניעתי החינוכי, ולא רק ההיבט של רגולציה עצמית שאני יכול לרכוש תוכנות סינון, אלא גם בעצם ליצור שיתופי פעולה עם הספקיות, כדי בעצם להנגיש להן את המידע שיכול להגיע, נניח למערך מאור, נניח לפרקליטות בהקשרים כאלה ואחרים. בעצם לפנות אליהן ולהגיד להן תראו, זה מפר את הדין הישראלי, זה גם מפר את תנאי השימוש שלכן. צריך לזכור שגם להן, זאת אומרת צריך לאתר את האינטרסים של הספקיות, יש להן אינטרסים. גם הן לא מעוניינות נניח בבריונות רשת. הן לא מעוניינות בזה למה? כי הן מבינות שזה מזיק. זה מזיק אלף לציבור, ב', זה מבריח אולי משתמשים, אז אנחנו עובדים בצורה אינטנסיבית.

ואני רואה פה אגב שחלק מהמאמץ של רשויות האכיפה כבר הולך לשם, זה ילך לשם בצורה מוגברת. אני רואה את זה כאפיק שעוד לא מיצינו אותו בכלל והוא אפיק שלא מעורר חלק נכבד מהקשיים המשפטיים שלא הרחבתי עליהם ואנחנו בהחלט משקיעים בהיבט הזה תשומות רבות ועוד נשקיע תשומות נוספות גם באוריינטציה קונקרטית לקטינים, כמו שאני מניח שחברי כבר סקרו פה מקודם.

אם תרצו התייחסות נוספת בהמשך מבחינה משפטית, אז אני אתן.

תודה רבה. זה חשוב ובהחלט מוסיף קצת למה שבאמת שוחחנו עליו בהתחלה.

תודה.

תודה רבה. אני אסביר למה אני התעקשתי, אני בדרך כלל די זורמת ואם הדובר הזה לא יכול אנחנו ממשיכים הלאה עד שיתארגנו, אבל אני אגיד למה התעקשתי שאנחנו נעבור לשלב של התלמידים. אני בהחלט רואה כאן איזה שהוא משולש של פעולה משותפת, שזה פעם אחת באמת גורמי האכיפה והמשפט, פעם שנייה זה כל הנושא של ההסברה של מערכת החינוך וההורים, אבל בסוף בסוף, אם אנחנו לא נשתף פעולה עם אלה שאנחנו כל כך רוצים להגן עליהם, אז אולי אנחנו לא נשלים את המלאכה. וכשהם המצטרפים אלינו למאבק בבריונות ברשת ובהתמודדות עם התכנים הפוגעניים, אז אני חושבת שאנחנו בהחלט נמצאים בכיוון הנכון ומשלימים את המשולש הזה.

ולכן אני בעצם פונה לעופרי, בן 15, אולי קצת גדלת מאז שאני דווחתי, שפיתח אפליקציה נגד בריונות ברשת ואפילו זכה בפרס על כך.

אז ראשית תודה רבה על כך שהתלמידים מצטרפים למאבק שלנו נגד בריונות ברשת במטרה להגן עליכם ואנחנו נשמח לשמוע מה אתה פיתחת. בבקשה.

אוקיי, אז שלום לכולם ובוקר טוב. אני מתעסק בעצם בבריונות ברשת כבר לא מעט זמן. מגיל מאד מאד צעיר בעצם אני מכיר את התופעה הזאת. נחשפתי לזה בפעם הראשונה כשכמה מהחברים שלי ביסודי עברו את התופעה הזאת והתוצאות היו לא פחות מקשות ביותר והיה מאד מאד קשה להתמודד עם זה. גם הרבה פעמים אפשר לראות ולעבור על כל מיני צ'אטים באינטרנט ולראות שלל קללות ודברים מהסוג הזה.

אז בעצם אני אעבור לחלק העיקרי. האפליקציה שפיתחתי במסגרת פרויקט שומרי המסך של רשת אורט וגוגל ישראל, מתעסקת בדיווח, איתור וניטור של בריונות ברשת. היא בעצם מתחלקת לשני חלקים עיקריים. החלק הראשון, כמו שאתם רואים כאן, זה דיווח אישי שמאפשר בעצם לכל בן נוער לדווח על דברים שקרו לו. הטופס שאתם רואים הוא רלבנטי בעיקר לרשתות חבריות, כשהשימוש היום יומי שלהם הוא בסמארטפונים ואני כמובן מדבר על פייסבוק, אינסטגרם, סנאפצ'ט, ויספר, סובר וכל מיני כאלה.

החלק השני שלה, שהוא יותר משמעותי, זה בעצם סוג של תוכנה מיוחדת, בעלת יכולות של קריאת מידע. זאת אומרת שהאלגוריתם של התוכנה הזאת בעצם מאפשר לה לשאוף פוסטים והודעות שפתוחים לקהל הרחב ובכך בעצם לנטר, לדווח ולאתר בריונות ברשת בעצמה. כאילו התוכנה הזאת מאתרת בעצמה, בלי כל אדם מאחוריה שמתערב. הדיווחים משני חלקי האפליקציה אמורים להגיע לאיגוד האינטרנט הישראלי בסופו של דבר. לאחר התייחסות ראשונית של שומרי המסך, שאני אדבר על זה גם כן בהמשך.

עכשיו, דובר כאן על סגירה הרמטית. היום אין כזה דבר. כאילו כל ילד בן 15 יכול להשתמש בפרוקסי ובטור בראוזר, וזה נורא נורא פשוט היום. כל בן נוער יכול היום להשתמש בזה, ואין היום כזה דבר, לא קיים כזה.

בנוגע לאפליקציה עצמה, יש כמה דברים נכון להיום שלא הצלחתי לתת עליהם מענה. מה ניתן לעשות כנגד אפליקציות כמו בליין-ספוט, שהשולח הוא אנונימי לחלוטין ומה ניתן לעשות כנגד סיקרט וסנאפצ'ט, שהמסר משמיד את עצמו ואין לו שום זכר. העניין הזה שאין לנו שום זכר, הוא כמובן לא כל כך נכון, כי כל דבר שעובר דרך האינטרנט הוא משאיר עקבות, אבל הסיכוי שבן נוער באמת יגיע לחוקר סייבר הוא מאד מאד קטן.

וכאן אני רוצה בעצם לחזור לפרויקט שומרי המסך. בעצם מדובר על פרויקט שמכשיר בני נוער לשגרירים בקהילה, על מנת לתווך לבני נוער אחרים את העניין הזה של בטיחות ברשת וגלישה נכונה. זה נשמע כמו קלישאה, אבל האמת המרה היא שאנחנו כדור לא ממש יודעים עד כמה אנחנו מסתכנים. עם כל הטכנולוגיה וכל הפשטות שיש היום, אנחנו לא ממש מבינים את רמת הסיכון והפרויקט הזה בעצם שם את הדגש על העניין הזה ומצליח להסדיר את זה.

אני חושב שרשת אורט וגוגל ישראל עושים עבודה מדהימה על התכנית הזאת ורק בזכותם היא מצליחה כל כך.

אוקיי, תודה רבה עופרי. אני רוצה רגע לשאול לגבי פרויקט שומרי מסך, שאני מקווה שהוא יהיה תכנית כמשהו שהוא פרוייקטלי, הוא נקודתי והוא זמני. מי בעצם מקיים אותה? אני כבר מכירה קצת, אבל מי עומד מאחורי שומרי מסך?

באופן עקרוני ג'וינט ישראל, אורט וגוגל.

ואיפה זה מתקיים? בכלל בתי הספר? במשרד החינוך?

זה מתקיים לרוב בבתי ספר של רשת אורט. רוב המפגשים מתקיימים בקמפוס של גוגל ואז אנחנו נחשפים יותר לעניין הזה. גם שנה שעברה נפגשנו עם נשיא המדינה ונחשפנו לעניין הזה שגם הוא עבר - - -

שומר מסך?

לא. שגם הוא עבר בריונות ברשת, שזה אומר שאף אחד לא חסין בפני הבריונות.

כל פוליטיקאי עובר בריונות ברשת. זה חלק מטבילת האש, אתה יודע. ואני שמחה שאתם הילדים תוכלו לעזור לנו ולשמור עלינו כשומרי מסך, אבל איך אנחנו מרחיבים את זה בעצם? אפילו לא את התוכנית הספציפית הזו. איך אנחנו לוקחים את הרעיון באמת של נוער שומר מסך, שהנוער מעורב בשמירה על עצמו ומרחיבים את זה לכלל מערכת החינוך.

את המודל הזה שגוגל פיתח, אנחנו כרגע במשא ומתן איתם להגדלה והרחבה באמצעות מה שנקרא - והגיעו לכאן גם ילדים של מועצת הנוער - אנחנו רוצים לבנות קבוצה גדולה של כ-1,000 שגרירים ונאמני רשת שלמעשה יהיו אלה שיובילו אל החברים שלהם, אל העמיתים שלהם בבתי הספר את הבשורות החינוכיות שאותן בעצם אנחנו מעבירים. זו קבוצה אחת אל מול גוגל כמובן, ביחד עם אורט שהם הגורם הפדגוגי המלווה. אותו כנ"ל אנחנו עושים גם עם חברת מייקרוסופט בהיבט אחר, במודל דומה.

באופן הזה אנחנו מחברים כמה שיותר גופים של הייטק, לתוך המהלך הזה ויש שיתוף פעולה לא רע. עשינו כבר את ההסדרים המשפטיים כמעט עם חמישה גופים של הייטק מאד מרכזיים ואנחנו מאד שמחים על שיתוף הפעולה הזה, כי הם עוזרים וכי הילדים באים מהצד שיותר מרתק אותם, שהוא הצד הסייברי או התכנות וכדומה, ופה הם מביאים גם את העוצמות והידע שלהם. וגם מהצד השני את כל החלק החינוכי, מוסרי, ערכי, שבא לידי ביטוי וזו העצמה גדולה.

בדמיון שלנו אנחנו רוצים לראות מעבר ל-1,000 שכרגע ממש אנחנו מכינים אותם, להגדיל את הקבוצה הזו בסופו של דבר ל-10,000 תלמידים. זה נשמע גדול, זה פתאום פי עשרה, אבל אפשר להגיע למימד הזה.

מצוין.

ובצורה הזאת בעצם נביא את כל אלה שעומדים מהצד ולמעשה לא בדיוק מעורבים, להפוך אותם למעורבים אקטיביים בתוך התהליך, וזו דוגמא פנטסטית להצלחה שכזאת. תודה רבה.

יפעת, אני רוצה לציין שזה משהו מקסים. אני רוצה לציין שאני עוקב כבר איזה שמונה חודשים, ורוני, זה דווקא משהו שצריך לשים עליו את האצבע. שמונה חודשים בערך משום מה אורט מאד מאד מתקדמת, הרבה יותר ממערכות אחרות במערכת החינוך, וכל הנושא הזה של סייבר ואלימות ורשת וטכנולוגיה והטעמה שלה, הדרך שלהם היא מאד מאד נכונה וכולם מתחברים אליה.

יכול להיות שבאמת צריך לקחת את המודל הזה ואולי משרד החינוך - - -

צריך לקחת את המודל ולהרחיב אותו לכלל המערכת. אני חושבת שזה רעיון מצוין, ובכל מקום שבו אנחנו רוצים לפתור סוגיות שנוגעות לילדים, כולל בצורך שלנו להגן עליהם, ככל שהם יהיו מעורבים יותר אנחנו נצליח יותר ואני חושבת שזה רעיון מצוין ואני מברכת על זה שמשרד החינוך באמת מאמץ את המודל הזה ומבקש להרחיב אותה.

תודה רבה עופרי, וכל הכבוד.

תודה.

יש לנו את מיכאל פלדבאו, בבקשה, בוא תתחבר.

בגלל האופי של הדיון אני מעדיף דווקא לא לעשות מצגת אלא לדבר. זה יהיה יותר מהר וגם לא ישעמם.

בבקשה.

אנחנו באים, ואני נציג של חברת מי אתה שפיתחנו פתרון לנושא של הגנה על ילדים מפני התחזות ועל סאב סקשיין של התחזות שנקרא פדופיליה. הצורה של המחשבה שלנו הייתה לגמרי שונה. אנחנו לא באים לעשות בלוקינג, אנחנו לא באים לחסום, אנחנו לא באים לסנן, אנחנו לא באים להטיל שום משא מלבד חינוכי על ההורים – לא טכני ולא טכנולוגי, כי ילדים אי אפשר לחסום, כפי שכבר נאמר פה.

הרעיון שלנו הוא להקים גוף אמין, מרכזי, שהוא יעזור לילד לזהות עם מי הוא מדבר בצד שני. לא אם הוא מדבר עם מוישל'ה, אלא לדעת שהוא מדבר עם ילד ושהילד הזה נניח הוא פחות או יותר בן גילו, שהוא בן כלומר. הכוונה היא כאילו להקים מועדון סגור של ילדים מאושרים ולצורך כך אנחנו עובדים ומנסים לעבוד עם משרד החינוך, כדי שנוכל לקבל מהם את המידע הבלתי מזהה – מודגש פה – בלתי מזהה – ולכן שומר על הפרטיות של הילד, ולהנגיש אותו לילד אחר שמבקש, כדי להבטיח לילד שאנחנו מכירים את הילד שהוא מדבר איתו, ומצד שני לדעת שהוא יידע – הוא מדבר עם בן, בן 13, שזה פחות או יותר גילו, ואולי מאיזו עיר או משהו כזה.

כלומר, אנחנו יוצרים מן סביבה שהיא לא תלויה בשום אפליקציה או אתר ספציפי. ילדים הרי מצ'וטטים בווטסאפ, בפייסבוק, בטלפון, אימייל, What ever, במה שמצ'וטטים זה בסדר. אנחנו, וזה מה שאנחנו מבקשים גם ממערכת החינוך ומההורים, שיבהירו לילד שיש לו כלי אקטיבי שבעזרתו, לפני שהוא יוצא לפגוש אדם שהוא לא מכיר בשטח, הוא בסך הכל ייכנס בשנייה אחת לטלפון הסלולארי או לדפדפן ויבקש ממערכת מי אתה, לזהות עבורו את האדם שאיתו הוא מצ'וטט ברגע זה.

בהינתן שהמערכת הזאת היא מערכת אמינה והילד סומך עליה והמערכת מכירה את הילד על ידי הנגשת נתונים ממשרד החינוך, אז אנחנו יודעים לחבר בין שניהם ולתת אישור לשני הצדדים שהם מדברים עם מי שמותר להם לדבר.

רגע, אבל איך המערכת יכולה לדעת. זאת אומרת לצורך העניין אני נכנסת לאתר מסוים, קופץ מולי שמוליק והוא מצהיר שהוא בן 14. חוץ מזה שקוראים לו שמוליק והוא בן 14, אין לי שום מידע לגביו, לא את ה-IP שלו, לא מאיזה מחשב הוא נכנס, מי הוא באמת.

זה כל הרעיון במערכת. אני לא רוצה כרגע להיכנס לפרטים הטכניים, אבל בעיקרון באמת אני כמבקש הזיהוי של שמוליק הזה, אני נכנס מזדהה למערכת ומבקש בקשה לזיהוי חבר. המערכת הזאת, וכמובן אני אומר לשמוליק – תיכנס למערכת מי אתה ותזדהה עבורי.

ואם הוא פדופיל אתה חושב שהוא ייכנס ויזדהה?

לא. אבל הוא פדופיל הוא לא יוכל להזדהות גם אם הוא ירצה.

סליחה על השאלות הקשות, פשוט אני מנסה להבין.

לא, לא, לא, אז אני מסביר. מכיוון שהוא לא רשום, מכיוון שהוא לא יזדהה, אז הילד יקבל התראה - מי שאתה מדבר איתו אינו מזוהה, לא מכירים אותו, נא לנתק מגע.

ואם הוא פדופיל שיש לו ילד במערכת החינוך והוא משתמש בתעודת הזהות שלו?

והוא ירצה להפליל את הילד שלו?

לא משנה. הוא הצליח ליצור קשר. הוא הצליח להיכנס למערכת.

תשמע, הכל יכול לקרות. זה לא מאה אחוז.

אני רוצה להוסיף משהו.

אוקיי. בבקשה, רוני.

כן, אנחנו החל מהאחד בספטמבר מפעילים מערכת הזדהות אחידה לכל ילדי ישראל. כלומר הרעיון נבע מעצם העובדה שהתחלנו עם משהו טכני לחלוטין, שלא קשור בכלל לאבטחת הילד, כדי שילד לא יעבוד בתוך מערכות עם הרבה סיסמאות וכדומה ורצינו לעשות סיסמא אחידה. ואז אמרנו רגע, אם סיסמא אחידה, אז בואו כבר נסדיר את כל הנושא, כי כשהילד נכנס לכל מיני אתרים, הוא למעשה מזדהה בהם ואנחנו לא מעוניינים שהמידע על הידע בעצם יתחיל להיאסף בכל מיני מערכות.

ואז בנינו מערכת שאנחנו משיקים אותה, היא כבר סיימה את שלבי הניסוי. באחד בספטמבר היא תהיה מערכתית, כלל מערכתית, כל ילד ייכנס אליה וממנה הוא יוכל להגיע לכל האתרים המוסדרים שאנחנו כמשרד מעמידים לרשותו ל - - - וכדומה.

מאושרים.

וגוף כזה יכו להיעזר במידע, כי אז המערכת יודעת לזהות האם הוא ילד של המערכת. הוא לא יידע מי הילד בדיוק, אבל הוא יוכל לקבל תמונה ויש לו גם את המנגנונים שאמורים לאתר גם מקרים כאלה של - - -

שהילד הזה הוא חלק ממערכת של משרד החינוך. ואז בעצם פה נוצר שיתוף הפעולה ודרך כך יהיה אפשר לזהות אם הילד הוא חלק מהמערך הכולל או לא.

בדיוק.

שוב, אני יודעת שזה נשמע כמו מנטרה, אבל זה שאתם תבנו את המערכת הזו זה יופי וזה חשוב.

היא כבר ישנה.

מצוין. להנגיש אותה, שכולם יידעו. אני למשל לא ידעתי על זה אם לא הייתי יושבת כאן. להנגיש אותה לשטח, להורים, לתלמידים, כדי שכולם יידעו שיש איזה שהוא ערוץ שהוא קצת יותר מוגן.

אז כמו שאמרתי, באחד בספטמבר זה יהיה כבר רשמי. כל מערכת החינוך תיכנס לזה. כרגע אנחנו עם מזכירויות בתי הספר. רכזי התקשוב בכל בתי הספר מזינים את הפרטים המוסדרים לצורכי ההזדהות, כך שהחל מהאחד בספטמבר באמת כל מערכת החינוך תוכל לפעול על פי זה.

אני יכול להציע הצעה קטנה?

רגע, לא, שנייה. צביקה, אני רואה שאתה יושב מולי ואתה מרגיש שותף.

לא, לא, זה משהו קטן. את תסכימי איתי. רק דבר קטן למערכת הזאת המבורכת, שאני יודע עליה חודש וחצי. רק אם אפשר רנדומאלית שמדי פעם המערכת עצמה תיצור קשר אוטומטי לילדים שיתחברו או להורים שלהם, לוודא שבאמת זה הם. כמו שאצלי, כשאני מטייל בחו"ל ואשתי מבזבזת הרבה יורואים, אז זה מתקשר לטלפון ואומר לי צביקה, אתה באמת בזבזת כל כך הרבה?

חייבים לנתק את זה ומיד.

לא, לא, לא. אתכן אסור.

אוקיי. על זה דווקא אני לא רוצה שיגנו. את זה צריך לפתוח. אתה רוצה לסכם?

כן. זאת אומרת אנחנו בסך הכל מנגישים מידע בלתי מזהה, לכן אנחנו לא פוגעים בפרטיות של הילד, לכן לילד יהיה אינסנטיב. יש לו כלי שהוא ממש יכול להיעזר בו, כמו חגורת בטיחות. שמת, אתה בטוח, איך אומרים - ב-95%. דיינו.

נקווה שישתמשו בזה יותר מאשר משתמשים בחגורות. תודה רבה מיכאל.

תודה רבה לכם.

אסתר ליברזון נמר, בבקשה.

תודה רבה. כבוד יושבת הראש ונכבדי. שמי אסתר ליברזון נמר, אני המנכ"לית המשותפת והיזמית של אפליקציית ססמי. ססמי זו אפליקציה שנוצרה באוגוסט 2014 על ידי חברה ישראלית שמונה בסך הכל 11 אנשים, אני האישה היחידה ביניהם, מהנדסת תוכנה, אשר ראתה לנגד עיניה את היכולות הטכנולוגיות שלא שמות מספיק דגש היום באותו ג'ונגל המידע שקיים לילדינו וגם למבוגרים שבנינו.

אנחנו מצאנו לנכון, גם לאור מה שהציג עופרי ואני מאד מתחברת לדברים שאתה אמרת, ברשותך. קודם כל כבוד גדול לראות נער בן 15, וכשאני הייתי בת 15 זה היה בשנת 1995, מה שמסגיר את גילי, אבל אני אמא בעצמי לשלושה ילדים שאוחזים כבר בגילאים צעירים את מכשירי הסמארטפון. ובגלל שהייתי אדם שמאד מאד תמיד העריץ טכנולוגיה, עשה הכל כדי למצוא את המקום שבו ניתן לשתף מסר חברתי מאד ברור, של אנטי שיימינג, ביחד עם טכנולוגיה; בגלל אותה אוריינות טכנולוגית שעליה אתם מדברים מאד מאד נכון ומאד יפה, הנוער רק הולך ונהיה חכם יותר ולצערנו ביחס ישר גם יותר אם אצבע קלה על ההדק.

ובגלל, ואני אעשה ברשותכם את ההסטה מהנושא של הרשת והאינטרנט למקום של המובייל, מקרים לצערנו כמו אלנבי 40 ומקרים כגון אובדן חיים של נערה או נער בן 13 שתלה את עצמו בעקבות תמונה אחר יותר מדי או סרטון שהופץ דרך המובייל קודם כל, ובעקבות כך- - -

אני כמו תמיד מסרבת לעשות את הקשר בין התאבדות לבין תכנים פוגעניים. לא מוכנה שילדים יחשבו שזאת אופציה.

אני מסכימה איתך לגמרי ונדגיש את זה. נכון מאד.

רק לפרוטוקול שיירשם.

מחקרים מראים שאין קשר.

אני לא נכנסת לזה אפילו. שחס ושלום לא יהיה ילד בישראל שיחשוב שזאת אופציה להתמודדות. שיירשם.

את צודקת לחלוטין ואני מעלה את זה בהרצאותיי בכל מקום שאני מגיעה אליו בהתנדבות. זו כבר ההרצאה ה-96 שאני מעבירה בהתנדבות מלאה בבתי הספר.

חשוב לציין, אפליקציית ססמי היא אפליקצייה שמאפשרת לילדים להשתמש בה בבטחה. גם גלעד האן היקר אישר אותה ואמר שהיא אפליקציה מדהימה, היות והיא מאפשרת בפעם הראשונה לאנשים, לילדים, למבוגרים, לשלוח חומר בשליטה שלהם – במי, איך ובאיזה אופן ישותף המידע.

גם חברת הכנסת רויטל סויד שנכנסה בזה הרגע, היה לנו דיון שבו היא הורידה בעצמה את האפליקציה - - -

אני בדיוק מספרת.

בדיוק. חברים תחשבו על סיטואציה אחת. לפני כזמן מה חבר וחברה יצאו האחד עם השני, מאוהבים עד ראש הגג. היא שלחה לו באובססיביות תמונות של עצמה, יש לציין כמעט בעירום מלא. לאחר פרידתם לקח החבר את התמונות שלה והפיץ את כולן באינסטגרם ועוד הזמין מחברי לעשות Follow in על העמוד. אני פגשתי את אותה נערה והיא אמרה לי שאם היא הייתה משתמשת בלחיצת כפתור אחת, שיהיה ברור, ניתן לקחת את אותה תמונה - - -

אני לא רוצה בכלל שבנות יצלמו את עצמן בעירום וישלחו בטלפון.

את מאד צודקת. זה חלק מהמסרים שקשורים קודם כל לחינוך. אבל בגלל שקיים היום דבר שנקרא, לצערי, תופעת העדר ובגלל מה שכולם עושים – כמה אני עושה, אז הן מעבירות תמונות שלהן. לפחות ניתן להן את האופציה להחזיר את הגלגל אחורה. בלחיצת כפתור אחת ניתן למחוק את כל התמונות, גם אם הן נשמרו בגלריה של המשתמש וגם אם הוא שרשר אותם למיליון מכשירים ללא הגבלה.

דבר נוסף חשוב לי לציין. נרשמו ארבעה פטנטים שאושרו גם באירופה, שזה מהמחמירים באישור פטנטים טכנולוגיים וגם בארצות הברית. הכפתור שעליו דיברתם, כפתור הדיווח וגם שעופרי דיבר עליו, אנחנו הכנסנו אותו לתוככי האפליקציה. כאשר מנהלים שיחת צ'אט בקבוצה בתוך ססמי וגם בתוך אחד על אחד, כאשר מגיע מסר פוגעני – בין אם הוא וידאו, אודיו, הודעה או כל תצורה אחרת – יכול הנער או הנערה לדווח באותו הרגע על חומר פוגעני. מילוי של טופס קצר, מקוון ואותו המסר מועבר אלינו, אל האנשים שיושבים אצלנו. הוא ממוין ונבדק ומוסר באופן מיידי מכל מכשיר שאליו הוא הגיע.

הרעיון הוא פעולת מנע. בגלל שהכל מתחיל קודם כל כאן ולא נגמר כאן, אנחנו יזמנו את הרעיון הזה שיוכל, והוא כמובן חינמי, והוא ניתן להורדה בחנויות האפליקציה – גם לאנדרואיד וגם לאייפון, ואנחנו מאמינים שהפטנטים האלה יום אחד יביאו למהפכה דרמטית בעולם האינסנט מסנג'ינג, שכל האפליקציות כגון ווטסאפ, וויצ'ט, סנאפצ'ט דרך אגב וכל האחרות.

תודה רבה. עד כמה אתם מונגשים, עד כמה יודעים עליכם, עוד בהתחשב שזה חינמי.

רק לצורך ההבנה, אנחנו קיימים בסך הכל שלושה חודשים ומהרגע של הכניסה לחנויות האפליקציה כבר הסירו אותנו כרבע מיליון משתמשים רק באופן ויראלי. אני אגיד באמירה זו שלי לא היה 800,000 דולר לשים על שיווק, כמו מר דור רפאלי ומשפחתו.

אנחנו לא מדברים לגופו של איש.

אני לא מקושרת לאנשים.

יכולת לבקש, הייתי מממן אותך.

יכולתי לבקש, בוודאי.

מה הבעיה?

אבל אנחנו בזמנו יצאנו בבום יחסית גדול בעזרתו של רני רהב, אבל נתנו מה שנקרא לויראליות לעשות את שלה. בזכות אותן הרצאות שאני מעבירה בהתנדבות בבתי הספר, ילדים יותר ויותר בוחנים את הדברים ומקבלים את זכות הבחירה, לבחור משהו אחר. לדעת שיש היום פטנט ישראלי כחול לבן וזו גאווה שהפתרון הזה מגיע מאיתנו.

אוקיי, תודה רבה. תוך כדי שאנחנו מדברים קופץ לי, אני לא רואה הודעות, אבל YNET וזה קפץ לי כי ראיתי פדופיל ואז כמובן הסתקרנתי – גילתה שבתה מדברת עם פדופיל באינסטגרם – תצלמי עם תחתונים וגוזיה. תוך כדי שאנחנו פה בדיוק בדיון בעניין ואני מקווה שאנחנו נוכל לסייע למנוע את זה. אני מצפה מילדה שמקבלת את זה שיהיה לה ברור שמדובר פה במשהו שהוא לא תקין.

אני מאד אשמח אם בתוך כל ההפצה של תוכנות מנע כאלה ואחרות, תמיד לפני כן יהיה משהו מתרים שלא רצוי שיצטלמו ויעבירו תמונות עירום ושבאמת יימנעו מהסיפור הזה, אבל אם כבר קרה ו - - -

נכון. פה חשוב לי מאד לציין, ברשותך, אתם דיברתם על המסר של ה-30 שניות לפני. אנחנו לקחנו את המסר החשוב הזה והטעמנו אותו בתוך האפליקציה. משתמשת שמעבירה תמונה שלה – המערכת עוצרת אותה בססמי ואומרת לה – חשבי רגע לפני שאת מעבירה את התמונה.

מצוין.

והיא יכולה להעביר אותה או באופן מפוקסל, או באופן עם כיסוי פנים, או באופן של הצצה בלבד. ואם מתבצע צילום מסך באפליקציה, ההודעה מיד נמחקת מהמכשיר של המשתמש השני. אז זה גם כן דבר שלקחנו אותו כמסר המאד חשוב שלכם והטעמנו את זה בטכנולוגיה.

מאה אחוז. תודה רבה. חברת הכנסת רויטל סויד מהשדולה למניעת בריונות ברשת, או אם את תגדירי את זה נכון יותר. אני מרגישה שאנחנו גם סוג של שדולה למניעת בריונות ברשת. את מגיעה כל פעם מהשדולה שלך לדיון שלנו ואני שמחה שאנחנו תוקפים את זה מכמה חזיתות.

תני לנו יחידת זמן בנושא הסינון שהוא ארוך. הוא קצת - - -

הכל אתה יודע, ארוך זה עניין יחסי בגבולות האפשר. אתם רשומים, אתם בהחלט תקבלו את רשות הדיבור, בסדר?

כן, באמת יש איזה שהוא ממשק מאד מדהים בין הוועדה שלך, יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, לבין השדולה שאני עומדת בראשה למאבק באלימות ובריונות ברשת, ובאמת הרבה מאד מהאנשים שיושבים פה סביב השולחן, כולל אפליקציית ססמי, שאני מודה שכולכם חייבים לעשות איזה שהוא ניסיון עם האפליקציה הזאת, כי אני וצוות שלי עשינו. העברנו תמונות, בלחיצה אחת מחקנו. זה דבר שהוא ממש גאוני וזה מדהים איך זה קורה בשנייה.

אני מברכת על הדיון הזה. הסתבר שהנושא של המאבק באלימות והבריונות ברשת, שאנחנו מאד עוסקים בו בכנסת, ואני בוודאי כשיושבת ראש השדולה למאבק בבריונות ברשת עוסקות בו רבות, הוא נושא שהולך וצובר תאוצה מפעם לפעם. והנה אנחנו רואים שמדיונים שהם יותר דיונים של להציף את התופעה, אנחנו כבר מגיעים באמת לדיונים שהם פרקטיים, בין אם זה משרד החינוך שמתחיל להבין לא רק בתכניות יישום, אלא גם באפליקציות או גם ביישומים בשטח ובין אם זה באפליקציות ובין אם זה באיגוד האינטרנט, ש-24/7 עובד סביב השעון וכמובן משטרת ישראל שנמצאת פה, המשרד לביטחון פנים, שהשר לביטחון פנים לוקח את זה כפרויקט.

אנחנו חייבים להמשיך את העבודה הזאת. חייבים להמשיך את הדיונים האלה וחייבים לא רק להעלות את הנושא למודעות אלא גם להטמיע לשטח כלים. בשבוע שעבר התקיימה השדולה. רבים מהנוכחים פה נטלו חלק בשדולה שלי עם השלטון המקומי. ראשי ערים כבר מבינים שהאלימות בעיר היא כבר לא עיר ללא אלימות, זה כבר עיר ללא אלימות ברשת; ואנחנו היום, החובה שלנו כחברי כנסת, מעבר לחקיקה שאנחנו מנסים להעביר, וכולכם יודעים שהיא לא פשוטה ומורכבת מאד בגלל חופש הביטוי, לצייד בארגז כלים.

לצייד בארגז כלים גם את משרד החינוך, גם את ההורים, גם אתכם – יושבי ראש ועד ההורים ומועצת ההורים – כדי להטמיע הלאה לשטח איך מתמודדים ברשת. זו שפה חדשה, זה עידן לצערי לא חדש, אבל בהכרה – עידן חדש.

ותודה רבה לך יפעת על הדיון. אני תמיד רצה מוועדת חוקה או מוועדות אחרות אליך, מכיוון שאני רוצה לחזק את ידיך. הנושא הזה מאד חשוב ותודה רבה.

תודה רבה חברת הכנסת רויטל סויד. אכן ככה בראשית הדיון עלתה הסוגיה של האכיפה ושל החקיקה וכו'. הגענו למסקנה שלא משנה כמה אנחנו ננסה לבלום ולחסום, תמיד הילדים יצליחו לפרוץ את זה ולהמשיך הלאה ואנחנו חושבים שאותו ארגז כלים שדיברת עליו ודיברנו עליו גם כאן מקודם, הוא מאד מאד משמעותי, כי בסופו של דבר צריך להתמודד עם זה, ולא רק לראות איך אנחנו רודפים אחריהם ומנסים לחסום, אז תודה רבה על הדברים.

תודה.

עורכת הדין מי-טל גרייבר ואחר כך יונה וגדי. בבקשה.

שלום. אני מי-טל שוורץ מאיגוד האינטרנט הישראלי. למי מהנוכחים שעוד לא מכיר, אנחנו מפעילים מרכז לאינטרנט בטוח שפועל 24/7 בשביל לקבל פניות בנושא של פוגענות ברשת. זה הרבה יותר רחב מאשר עבירות, לא רק מה שהוא עבירה. נתפס אצלנו והרבה מהפגיעות שמגיעות אלינו הן פגיעות שהן אינן עבירה והן מה שמוגדר בריונות רשת ואנחנו מטפלים בזה בשיתוף פעולה גם עם משרדי ממשלה פה בארץ, שנותנים לנו, עם המשטרה ועם ארגונים בינלאומיים כמו פייסבוק וגוגל, שיודעים להסיר תכנים כשהם בעייתיים.

אני רוצה להחזיר את עצמנו קצת לנושא הדיון שהוגדר ולנושא של חסימת תכנים פוגעניים ברשת. אז חסימת תכנים פוגעניים כמובן וכמובן שלדעתנו לא צריכה להיעשות בצורה גורפת כמו שיש הצעות חוק שנמצאות כרגע על שולחן הכנסת, אבל יש חוק שמחייב את ספקי האינטרנט לתת לכל מי שמעוניין תוכנת סינון בחינם ואני רוצה להרים דגל ולהגיד שיש בעיה עם תוכנות הסינון שניתנות על ידי ספקי האינטרנט חינם. אין סטנדרטיזציה שמגדירה מה הם מחויבים לתת. תוכנות הסינון, ואני התקנתי תוכנה כזאת בבית פחות בשביל להגן על הבנות שלי, יותר בשביל לבדוק מה היא נותנת.

לראות מה היא באמת חוסמת.

היא חוסמת אותי מלהיכנס להרבה מאד אתרים לגיטימיים ולעומת זאת, כשכתבי סקס, אז ראיתי הכל. אז התוכנה מאד משוכללת כנראה, ואני חושבת שמשרד התקשורת צריך להגדיר לאיזה שהוא סטנדרט. היא גם מותקנת אך ורק על מחשב אחד בבית. ספקי האינטרנט, לפחות הספק שאני מחוברת אליו, לא נותן את זה למחשבים נוספים. זה לא מותקן על רשת ה-WIFI, זאת אומרת שאם הילדים גולשים ממכשירים סלולאריים וניידים זה לא חוסם אותם.

אז אם קבעו שצריך לתת תוכנת סינון חינם ושהורים שמעוניינים יוכלו לקחת ולקבל את זה ולהגן ככה על הילדים שלהם, אני יודעת שאין הרבה שעושים את זה, אבל לפחות שהמינימום יהיה מינימום שיהיה מוגדר ויהיה טוב.

ומסתבר שזה לא פלסטר מספיק וראוי. זה אולי משתיק את המצפון ולפעמים, ממה שאת מתארת זה אפילו הרבה יותר מסוכן. כי לפחות כשאין תוכנת סינון, אז אנחנו עם היד על הדופק, וכאילו יש תוכנת סינון – אז אנחנו יכולים להיות רגועים ומסתבר שאנחנו לגמרי לא.

זה אכן לא פלסטר ובגלל זה אנחנו לא חושבים, זאת אחת הסיבות שאנחנו לא חושבים שזה צריך להיות כברירת מחדל מחייבת לכולם, אבל אם זה ניתן, אז לפחות שיינתן בצורה טובה וראויה. או שלא יינתן בכלל.

יש חוק בעניין נדמה לי.

תודה רבה. כן, דיברנו על החוקים. בסוף חוק-חוק, אבל אתה לא חוסם באמת את מה שצריך.

חברות האינטרנט חייבות.

אז הן נותנות, אבל הן נותנות אך ורק למחשב אחד ולמשהו שהוא לא ברמה ראויה.

אין בזה מענה.

גברתי יושבת הראש, רק משפט להוסיף בנקודה שעלתה. שמי ברק קרוננפלד, יושב ראש גולשים על בטוח. אנחנו עמותה שלקחה את השירותים שהיא דיברה עליהם מתוקף התיקון שהתקבל לפני 5 שנים ואנחנו מנגישים את זה לציבור. אנחנו מדברים על השירותים הסלולאריים.

הקמנו אתר אינטרנט, הוא נקרא כשם העמותה – גולשים על בטוח – ובמקום שאזרח יצטרך למצוא את הזמן שבדרך כלל אין לו ולהתקשר לחברות ולשבור את הראש הרבה פעמים עם מוקדניות שלא מספקות את השירות, דרך האתר שלנו, בלחיצת כפתור בן אדם מזין את הפרטים שלו. כל הפרטים מוטעמים בטופס ייעודי ונשלחים ישירות לחברות הסלולר, שתוך מספר ימי עבודה מחויבות לספק את השירות. אנחנו בתיאום עם משרד התקשורת בנושא ויש לנו כבר אלפי מצטרפים. אנחנו וולונטריים ולכן - - -

כך אתם בעצם חוסמים את האתרים, שצריך? כך הוא בעצם יכול ליצור קשר ולבקש חסימה של אתרים?

כן. לקחנו את הפלטפורמה של החוק שכבר קיים. ראינו שהציבור לא יודע עליו והנגשנו. אנחנו עוסקים גם בהבאתו לידי הציבור וגם בהנגשתו על ידי האתר שלנו ואנחנו גם לוקחים את זה צעד קדימה של מערך הסברתי. דיברנו על שבוע האינטרנט הלאומי שנגמר ממש לפני שבוע. אנחנו הגענו למעלה מ-100 בתי ספר והעברנו פעילויות שמדברות על הנושא הזה וגם הנגשנו את הכלי שלנו, שלוקח את החוק החינמי ומנגיש אותו לציבור, לתלמידים.

תודה רבה. איך הצעירים עושים את זה יפה. פשוט מתפרצים, מדברים בשטף, לעניין.

זה רק לאו דווקא מוקדניות, גם מוקדנים לא תמיד נותנים את השירות.

כן, לגמרי.

טוב, תודה רבה. אז עכשיו גדי ויונה, או יונה, אני פשוט רגילה לראות אתכם בקור. אחר כך יש לנו את עקיבא גנז. בבקשה.

אם רק אפשר להוריד את האור על המסך.

יונה, רק זה לא ארוך. יש לך 5 עד 7 דקות כדי לפתוח ולסגור את זה בצורה מכובדת.

אני אציג את הנתונים של מפת הסינון בישראל.

בבקשה.

ראשית אני רוצה להגיד לרוני דיין, גלית ונציג משרד החינוך, שעושים בשנים האחרונות עבודת קודש של הסברה. אני רואה את זה כל הזמן, זה משהו אחר. אני התחלתי לפני 11 שנים, כשלימור לבנת הייתה שרת החינוך ובשנים הראשונות היה מדבר. ממש לא היה כלום בנושא של מוגנות והסברה. משרד החינוך עושה המון.

מה שאני רוצה עכשיו להביא, זה את העשייה שלנו בשטח. אנחנו כבר 10 שנים בבתי ספר, בקהילות, עושים פעילויות. אישית נתתי קרוב ל-1,000 הרצאות בישראל, 800 פלוס. שלשום הייתי בגבעת מרדכי בהרצאה ליסודי, להורים ואני כל הזמן שומע את הסיפורים בשטח בבתי הספר היסודיים. יותר ויותר שומעים את הסיפורים של ילדים קטנים. אני מדבר קטנים על ילדים בגילאי 5, 6, 7, 8, שנחשפים לתכנים קשים ביותר או פורנוגרפיה קשה או תכני אלימות זוועתיים.

אני רוצה למקד את כל הדיון בנושא הסינון לגילאים האלה. חטיבת ביניים, תיכון, האם הסינון יעיל, האם זה דרך, הילדים יודעים לפרוץ, יודעים לעקוף, זה נושא אחר. כרגע המיקוד הוא לגבי הילדים הקטנים ואין זמן פה והייתי מאד שמח לספר כמה סיפורים איך שילדים עברו טראומות - - -

מה שתצליח להצליח ב-7-8 דקות זה שלך.

אז אני רק אתחיל בסיפור קטן. הייתי בבית ספר בירושלים, לא מה שהיה לי לפני יומיים. ילד בכיתה ב' ניגש אלי בסוף ההרצאה ואומר ככה כולו כזה מבוהל, כזה כבוי והוא אומר לי ראיתי משהו שאסור לראות באינטרנט. שאלתי אותו מה ראית, משהו מפחיד? אנשים לא צנועים? זה היה בית ספר ממ"ד ברמות. הוא אומר לי כן. אז אמרתי לו מה, אנשים ערומים, בלי בגדים? הוא אומר לי כן. זה היה איש ואישה ביחד? הוא אומר לא, זה היה כמה אנשים. אמרתי זה כמה נשים, כמה גברים, הוא אומר לי כן, זה היה כמה נשים וכמה גברים. ואני אומר והם היו ערומים לגמרי ועשו דברים ככה בוטים, מגעילים קצת. אז הוא אומר לי כן.

אז נתתי לו הסבר, מה שאפשר לתת לגיל שלו, יש לנו הרבה ניסיון. ביקשתי ממנו – אני יכול לדבר עם היועצת, לקחת את השם שלך, כי כל הכבוד לך שאתה בא לדבר ולשתף. הפניתי את המקרה שלו ליועצת. באותו היום היו לי עוד שני מקרים וגם אמא שהתקשרה לקו החם שלנו.

המצב הוא כזה. הזכיר נציג המשטרה, נציג המשרד לביטחון הפנים, מצב הסינון בישראלי הוא קטסטרופאלי לעומת מה שקורה באירופה ובמדינות אחרות ואני רוצה להציג פה כמה נתונים.

קודם כל צריך לדעת שאחד הנושאים הגדולים שפוגעים בהתפתחות של הילדים זה פורנוגרפיה והמחקרים היום מדברים על זה שילדים נוטים לפתח התנהגות מינית מסוכנת, ואנחנו רואים את זה גם במקרים שמגיעים אלינו ואנחנו מעורבים אחר כך לעזור במקרים של פגיעות מיניות או התנהגויות קיצוניות של ילדים בעקבות חשיפה לפורנוגרפיה, ואני מדבר על הגילאים הקטנים ביותר.

כמה מושגים – היום האינטרנט לאט לאט עובר כולו לאתרים מאובטחים. מנועי החיפוש המרכזי גוגל, בינג, יאהו ואחרים, הם עובדים על פרוטוקול של –HTTPS, שהוא מצפין את הגלישה. הסינונים הישנים, או שלא משדרגים את עצמם, לא מסוגלים לסנן בכלל במצבים כאלה. חלק ממנועי החיפוש, או בעצם כמעט כולם, נותנים אפשרות של מצב בטוח בשביל תוכנת הסימון כדי להפעיל את ואז, למשל אם מפעילים מצב בטוח בגוגל, אז גוגל לא יציג תוצאות של פורנוגרפיה, אבל חלק מהסינונים המכובדים שלנו, של ספקיות ראשיות בישראל, לא עושות את הדבר הפשוט הזה – לנעול את המצב הבטוח בגוגל.

דוגמאות לכשלים וחוסר יעילות בסינון – אנחנו רואים היום חוסר יכולת לסנן באתרים באמצעות מנועים מאובטחים, מה שהזכרתי עכשיו, ויש יותר ויותר אתרים והאינטרנט עובר יותר למצב מאובטח. יש תת סינון או סינון יתר, כמו שהזכרת, מי-טל. יש חלק מתכניות הסינון שזה פשוט סינון גורף או שזה תת סינון. לא עובדים בצורה יעילה. אין עקביות בתפקוד תוכנת הסינון. מה שהיה פתוח וראינו שזה לא חוסם, חוזרים אחר כך, פתאום, אה, זה כן חוסם. פעם חוסם, פעם לא חוסם, חוסר עקביות.

חוסר מהחברות המספקות תוכנות סינון המותקנות על המחשב מספקות. יש ספקיות שמספקות רק תוכנה אחד ל-Windows, וגם זה לא עובד לכל גרסאות ה-Windows. מה קורה עם כל שאר המכשירים בבית? צריך מענה רחב. כל ספק צריך שתהיה לו או אפשרות דרך הספק לתת סינון, או סינון שיעבוד על כל המכשירים.

אנשים משלמים מדי חודש על סינון עדכני ויעיל ומקבלים הרבה פעמים חתול בשק. הורים, אני מסכים ממש עם כל מה שנאמר ועיקר העשייה שלי זה חינוך, כל הזמן חינוך וחינוך, אבל כלי הגנה בעיקר לילדים קטנים, כי יכול לקפוץ וירוס. לפעמים הפורנוגרפיה קופצת כי הווירוס מקפיץ איזה אתר פורנוגראפי. הסינון הוא במקום הנכון להגן על הילדים הקטנים. ושוב פעם, הדגש על הקטנים, התמימים שלא מתעסקים בעקיפת סינונים.

עכשיו הסינון בבתי ספר – בתי ספר מקבלים את הסינון של מורשת, שדרך בזק בין לאומי קיבלו את הזיכיון במכרז לתת את שירות האינטרנט ובזק בינלאומי ומורשת נמצאים בתביעה ייצוגית כי המורשת לא מתפקד, לא שדרג את עצמו, לא התקדם והמצב של הסינון בבתי הספר הוא קטסטרופאלי. בתי ספר ביקשו לעבור לאינטרנט רימון או לתום - - -

אנחנו לא מזכירים פה שמות, בסדר?

אבל בבתי ספר, הרבה מנהלים שאני אישית בקשר איתם אמרו אנחנו ביקשנו. משרד החינוך כבר מאפשר. זאת אומרת מצד משרד החינוך אין מגבלה, מאפשרים את זה, אבל בזק בינלאומי כנראה גורר רגליים וזה המצב. משרד החינוך מסכים, יש הסכמה מצד המשרד, אבל זה תקוע ברשת, כי זה הכל קשור לרשת אחת.

טאבלטים ומחשבים ניידים יכולים לקלוט גם בתוך בתי הספר הרבה פעמים את בית הקפה השכן או מקומות לא מסוננים וצריך ליצור, במיוחד אצל הילדים הקטנים ביסודי שנותנים טאבלטים, צריך לוודא. יש היום אפליקציות נפלאות שעושות סינון גם על ה-WIFI ובאמת הן יעילות מאד, מאד מומלץ, של הטאבלטים שמשרד החינוך נותן, שגם ייקח אחריות שיהיה סינון על הטאבאלט שהילדים מקבלים.

זהו, שלא ייתן טאבלטים.

אגב סליחה, משרד החינוך, זאת עוד סוגיה למה נכון לצורך העניין שה-WIFI יוגבל רק לאותו שיעור שבו צריך להשתמש בו ופשוט יחברו אותו אחר כך ויוכלו למזער את זה.

אבל הם יוצאים אחר כך עם אותו טאבלט מחוץ לבית הספר וכדאי שיהיה גם מחוץ לבית הספר. אנחנו עשינו בתחילת שנת 2014 מחקר השוואתי של כל חברות הסינון. ישבנו פה בוועדה לזכויות הילד עם סיכומים עם משרד התקשורת. אז עם יחיאל שבי שאני לא רואה אותו פה, דובר משרד התקשורת. התארגנה איתנו פגישה, עם נציגות בכירה של משרד התקשורת. יש סיכומים של לעשות עבודה משותפת. משרד התקשורת אמר שהוא לוקח אחריות. במשך חודשים פנינו, כן, כן, זה בטיפול. התחלפו אנשים, בחירות והנושא הזה ירד.

משרד התקשורת מודע לכשלים החמורים בחברות הסינון, ויש פה טבלה עדכנית לשבוע האחרון. Hot Net - - -

אני לא יודעת אם מותר לנו לעשות את זה. אין לי פה פשוט ייעוץ משפטי.

בדקנו רק את מנועי החיפוש המרכזיים, ובבדיקה פשוטה ילד בגיל 7, 8, שכבר שומע את המילה סקס והוא סקרן, אז הוא נכנס לגוגל תמונת, לבינג וידאו, מקומות כאלה פשוטים והוא נתקל בפורנוגרפיה קשה וזה עובד ככה. היום ילד בבית ספר, עם מורשת של בית ספר או בבית, יחפש בבינג. הוא תמים. זה יכול להיות גם בגיל 6. שמע את המילה סקס או בעברית או באנגלית. אז למשל בבינג יש לנו וידאו מתנגנים בתוך האתר. דווקא בינג, ויש פה אולי נציג של מייקרוספוט בדיון הזה?

בינג יותר מאחרים, גוגל לא מציג תוצאות - - -

אולי אפשר להעביר את השקף הזה. הוא פחות מתאים לנו לוועדה.

גוגל לא יציג תוצאות על ההתחלה של אנשים עם חיות. בינג קבוע עושה את זה.אפשר לנגן את הסרטים. בתור בינג אני לא יוצא לאתר פורנוגראפי. יפעת, טשטשתי את זה.

לא, זה לא משנה.

יפעת, אבל ילדים נתקלים בזה ברמה הכי תמימה.

כן, אבל אנחנו הבנו. אני לא צריכה שתראה לי ותנגן לי את זה בשביל ש - - -

לא, אני לא רוצה להראות את הדבר הזה, אני רוצה להגיד שהסרטים מתנגנים בתור בינג. לא צריך לצאת לאתר. רוב הסרטים מתנגנים בתוך מנוע החיפוש.

יש עכשיו אייטם לערוץ 2, יפעת שאשא - ראו פורנוגרפיה בוועדה.

הוועדה לזכויות הילד. שומו שמיים.

לא, בסדר. גם מילים תמימות שאפשר לכתוב, יש פה סצנה פורנוגראפית קשה, יש פה עירום, גם במילים פשוטות. זה בינג, אותו בינג בבתי הספר, בכיתת לימוד. מורשת, שיש אותו במשרד החינוך ובבתים הפרטיים בחלק מהחברות, ברגע שאתה לוחץ על תמונות אתה יכול להגיע לאתרים. סטטיסטית מצאנו שבכל כמה לחיצות על תמונה אתרים נפתחים ויש סינון שלומיאלי. זה הסינון של מורשת. הוא חוסם בתוך האתר, אז מה הוא חסם?

ודוגמא נוספת, זו החסימה של מורשת בתוך הדף של האתר הפורנוגראפי. יוטיוב – אפשר להפעיל מצב בטוח, אבל המסננים, חלקם הגדול לא שמים מצב בטוח ואם כותבים מילה, בגלל שיוטיוב הוא מאובטח ומוצפן, אין סינון.

האתר אולי הכי פופולארי היום, VOD של וואלה, של סרטים. יש סרטים למבוגרים. הסינונים הטובים חוסמים, לא מאפשרים לפתוח סרטים למבוגרים בוואלה VOD. חלק מהסינונים לא עושים את זה וזה הסרטים בכיתות הלימוד.

יש לך עוד דקה לסיום.

נושא משחקים אלימים – אנחנו נמצאים בעידן שאין אבא לכל נושא אתרי המשחקים. אני היחיד בישראל שלפני 8 שנים, ביחד עם המדור למפלג פשעי מחשב של משטרת ישראל, הסרתי תכנים תת אנושיים מאתרי משחקים פופולאריים בישראל. אבל המשחק הזה – המסור – שאתה חותך בבניין משרדים, המשחק הזה רץ באתרים הכי פופולאריים בישראל כבר לפחות 4 שנים ומכאן שהוא פופולארי והוא מביא הרבה כניסות לאתרים, לא מסירים אותו.

הסינון אמור לחסום גם את המקומות שיש אלימות חריגה, קיצונית, תת אנושית באתרים פופולאריים של משחקים והסינונים לא עושים את זה. זה אתר מאד פופולארי. כל הקטגוריות זה עם משחקי אלימות, התאבדות, דברים שהם הזויים לגמרי.

לסיכום, מה אנחנו חושבים שנדרש – אלף, זה לחדש את העבודה של משרד התקשורת, כי הוא זה שאחראי על הזיכיונות של חברות האינטרנט, ספקיות האינטרנט. הקמת גוף מומחים שימונה על ידי משרד התקשורת ויקבע קריטריונים שיחייבו את ספקיות האינטרנט לפקח על הביצוע.

מערכת החינוך תחיל סינון העומד בסטנדרטים גבוהים ומשרד החינוך צריך לפקח בעצמו על הדבר הזה, לוודא שבאמת הוא מקבל סחורה שהיא מתאימה. אנחנו כבר דיברנו עם יאיר שטרן ואחרים ממשרד החינוך לעשות פגישות. אנחנו גם עם עורך הדין רוני דיין, בתקופה הזאת אנחנו מאד רוצים לעשות סדרת פגישות לשבת ביחד.

אנחנו מאד ממליצים שבתי ספר, וקודם כל במצב הקיים רבים מבתי הספר רוצים לעבור לסינון איכותי יותר, שזה יתאפשר להם מיידית. כרגע כנראה, אני לא רוצה פה להישמע כמשהו אישי, בזק בינלאומי כנראה מסיבות שלו, מאינטרסים שלו, גורר רגליים, לא מאפשר את ההעברה, למרות שמשרד החינוך מסכים. אז באופן מיידי שיתאפשר לבתי ספר שרוצים לעבור לסינון יעיל יותר ואני מדגיש, אני מדבר בעיקר על ילדים קטנים ביסודי שמשתמשים ברשת הבית ספרית.

מתן הדרכה לרכזי תקשוב – אנחנו פוגשים הרבה פעמים רכזי תקשוב. אני שואל אותם – תגיד, מה המצב של הסינון, זה עובד? לא עובד אצלכם? רכזי תקשוב לא יודעים מה קורה בבית הספר שלהם. שהם יקבלו הדרכה ולפעמים רק שהם יוודאו שבכל מנוע חיפוש מצב בטוח נעול. אפשר לנעול. שזה יהיה דברים פשוטים. צריך לכוון את רכזי התקשוב להכיר את ה - - -

משפט סיכום, יונה.

כן, כן, אני מסכם. והתקנת סינון על טאבלטים. אנחנו בעידן חדש, הרבה WIFI. אני לא נכנס לעניין הבריאותי כרגע, זה נושא בפני עצמו.

דיברנו בו ארוכות.

דיברנו ארוכות, אבל ביסודי ילדים קולטים רשתות אחרות, חשוב. יש אפליקציות מדהימות, מאד חדשניות שעושות עבודה מלאה גם על ה-WIFI, גם על רשת הסלולר ואפשר למצוא פתרונות מאד מאד יפים גם לטאבלטים או למחשבים ניידים.

בהצלחה לכולם. כל מי שפה נמצא עושה עבודה. אני שומע דברים שהם ממש נוגעים ללב. מחזק לשמוע גם מצוות ההורים.

נקודה קטנה מבחינת הניסיון שלי להביא הורים, יש פה ראש נציגות הורים. אנחנו מתאמצים מאד. אנחנו עובדים הרבה עם יסודי כי אנחנו חושבים שהכל צריך להיבנות מהגילאים הקטנים, ההרגלים של זמן מסך נכון. אנחנו מבקשים, ממש דרושים מבתי הספר, תארגנו ערבי הורים וילדים. מניסיון, כשזה מאורגן טוב ובאים עם הילדים, עושים פעילות מקבילה לילדים, ההורים מקבלים את ההרצאה - - -

יונה, הנקודה הזאת ברורה. אני חושבת שדיברת בה.

אז מה קורה? הרבה מנהלים אומרים – אין לנו תקציב - - -

אני יודעת מה קורה.

אין לנו תקציב לארגן ערב כזה. צריך לעבור לשיטה חדשה. קשה להביא הורים, זה נכון, אבל אם עושים ערבים משותפים, ההורים כולם מגיעים ואז זה יוצא בעוצמה מאד גדולה עם חוויה משותפת. זה מקרב את ההורים לילדים וזה מחזק את החינוך המשותף.

תודה רבה.

תודה רבה.

האמת שאם לא נהיה אופטימיים אז לא נצליח אף פעם להתקדם. אוקיי, תודה רבה יוני. אנחנו עוברים לאתי כהנא. לא סליחה, לעקיבא גנז ואחר כך אתי כהנא. בבקשה.

קודם כל תודה. יש לי רק שאלה אחת קצרה.

סליחה, אתה משרד התקשורת? אז אני אתן לך אחר כך.

שמי עקיבא גנז, אני סמנכ"ל חברת אינטרנט רימון. קודם כל תודה לכולם. אני רק רוצה לשאול בעצם שאלה אחת. דיברו פה על הרבה מאד דברים חשובים ודיברו כאן על נושא של הרבה מאד מהלכים שהם מאד חכמים, מאד נכונים ובאמת יעזרו לכולנו להתקדם קדימה. רק כנראה לצערי זה כנראה לא יהיה מחר בבוקר. ייקח את פרק הזמן באופן טבעי.

נכון לעכשיו בבית הספר יש אפשרות לקבל הגנה, כמו שציינו פה על ידי בזק בינלאומי שהם הזכיין של משרד החינוך לנושא התקשורת, הספקת אינטרנט בבתי הספר. עם פתרון התקשורת שלהם, משרד החינוך פנה אלי, אלינו, לאינטרנט רימון, ישב איתי לפני למעלה משנה על מנת להעביר את הפתרון של הקיים היום, כי יש פתרון שהוא מאד מאד חלקי ומאד מאד בעייתי ולא מספק את ההגנה, בלקבל את ההגנה מאיתנו על סמך בדיקות שלהם.

הם בדקו והבינו שאנחנו מספקים כאינטרנט רימון – כספק אינטרנט, לא כתוכנה – יש הבדל מאד גדול, נושא של הגנה באתרים מאובטחים, בגוגל תמונות, אנחנו יודעים לספק הגנה מלאה, וביקשו מאיתנו שאנחנו נצטרך לבזק בינלאומי. מאז ועד היום העסק הזה תקוע ואני מדבר בשלושה חודשים האחרונים באופן שבועי עם בזק בינלאומי, על סמך דרישה ובקשה של משרד התקשורת שהעסק הזה ייושם על מנת לספק אינטרנט מוגן לבתי הספר. העסק הזה תקוע.

אז בעניין הזה אני פונה שוב למשרד החינוך, תעזרו לנו בעצם לעזור לכם, כי הבקשה באה מכם ואנחנו נשמח להיות שם ונשמח לעזור, כי המטרה היא מטרה משותפת וחשובה.

רק התייחסות אחרונה, רק לחדד. רוני, ציינת בתחילת דבריך, הנושא של הגנה, זה ממש לא קשור לעולם החרדי. אנחנו מקבלים עשרות פניות מבתי ספר חילוניים, מהמגזר הערבי, כולם רוצים לקבל את ההגנה על הילדים. זה לא קשור לא לחרדים ולא לדתיים ולא לחילוניים. ציינת ש - - -

לא הבנתי אותי נכון.

אז אני מתנצל.

אמרתי הרוב - - -

זאת לא הכוונה, אבל היום אנחנו נמצאים, אני נמצא במשרד עם כ-250 בתי ספר שאומרים מחר בבוקר כבר רק תבואו ותחברו אותנו וחלקם הגדול מאד מרשתות של אורט. אנחנו עובדים פה עם רשת אורט באופן אישי ועם רשת דרכא. כולם מחכים לפתרון שלנו וכרגע זה תקוע ואם אפשר לעזור. נשמח. תודה רבה.

תודה רבה עקיבא. אתי, דקה קצרה. אנחנו לקראת סיכום.

כן, ממש כמה מילים קצרות. אנחנו כולנו רואים פה, גם מהדיון הזה, גם מדיונים קודמים וכל דיון שעוסק בנושא הזה, עד כמה הנושא הוא מורכב ועד כמה הוא רב פנים ויש כל כך הרבה דרכים וכיוונים לתקוף אותו ועד כמה זה חשוב שהכל ייעשה באמת בכל הכיוונים האלה.

אנחנו, כרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, כמובן מתחברים לנושא הזה דרך תכנים שקשורים להפצה של סמים או שימוש לרעה באלכוהול או מכירת אלכוהול לקטינים וכו', ואנחנו שותפים גם בהקשרים של אכיפה לפרויקט של סוני, שותפים פעילים, מלאים, לפרויקט שסוני הציג אותו בנושא של פנייה להסרת אתרים שנעשית בהם פעילות של מכירת סמים, של סמי פיצוציות וגם שמעתם עוד קודם מישהי שדיברה על פרויקט בנושא שקשור לחינוך ומניעה בהקשר של סדנאות להורים, בית ספר אדלר וכו'.

מה שאני רציתי להגיד, זה ברור לכולנו שלא ניתן למגר את התופעה הזאת, שלא ניתן לסגור אותה עד הסוף, אבל גם לא צריך לראות את הדברים, שזאת המטרה היחידה שיש. ולכן כל פעילות שנעשית, שיש בה ולו כדי לצמצם ולו כדי להכביד על אותם פוגעים, על אותם עבריינים שעושים שימוש ברשת, היא חשובה. זה צעד אחר צעד אחר צעד אחר צעד. וזה גם לא צריך לרפות את ידינו, המחשבה הזאת, הסיזיפית הזאת, שלעולם לא נצליח אלא להיפך.

להיפך. זה רק אומר שיש לנו תפקיד הרבה יותר משמעותי, אם אנחנו לא יכולים לסנן את זה.

בדיוק. כשכמובן כל הזמן צריך להיות עם הפנים קדימה, עם יוזמות חדשות, עם חשיבה מחוץ לקופסא, הכל כדי לתקוף את זה מכל הכיוונים ולעשות כמה שיותר. תודה.

חשיבה מחוץ לקופסא תרתי משמע, לא רק שם אנחנו נמצא את הפתרון. עוד פעם אני אומרת, הפתרון הוא בידיים שלנו כאן, לצד כל הסינונים. תודה רבה אתי.

נציג משרד התקשורת, מאיר בן בסט ולאחריו נציגת משפט המשפטים יפעת רווה. ממש במשפט, כי תיכף יאותתו לנו שאנחנו צריכים לגשת למליאה. בבקשה.

קצר. על פי הוראות חוק התקשורת, באמת ספקי הגישה לאינטרנט מחויבים לספק שירות סינון יעיל, בהדגשה על יעיל, של אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט. יותר מזה, הן מחויבות שהסינון ייעשה על פי ניתוח המידע ולא על פי רשימות שחורות.

עד היום התמקדנו בפיקוח ואכיפה בנושא של הצעת השירות, שירות הסינון החינמי למנויים. במסגרת הפיקוח שעשינו היטלנו עיצומים כספיים בסכום כולל של כמיליון שקלים ארבע פעמים על שלוש חברות שונות, על אחת מהן פעמיים. פירוט החברות באתר שלנו באינטרנט.

הטענות של מי-טל ושל הדובר הקודם הן בהחלט במקום. אנחנו מתכוונים בשנת 2016 לבדוק ולעשות פיקוח על יעילות הסינון של המוצרים שמספקים - - -

אני מתנצל, מי הדובר?

נציג משרד התקשורת, מאיר בן בסט.

יחיאל שבי במקום, הוא לא נעלם לשום מקום. זהו. אנחנו מתכוונים לעשות כזאת פעילות פיקוח, לבדוק את יעילות סינון המוצרים החינמיים ולטפל בזה בהתאם.

אוקיי, תודה רבה מאיר. יפעת, בבקשה.

כן, את אחד הדברים הזכירו, אבל אני רוצה לשים עוד טיפה דגש על הפעילות שלנו, גם את השותפות במערך מאור, מערך מאד חשוב שמהמשרד לביטחון הפנים מוביל וגם הפרויקט שלנו של כניסה לבתי הספר. הנושא המניעתי הוא קריטי. אנחנו נכנסים לבתי ספר, גם אני עומדת להעביר שיעור בלוד לשלוש כיתות ה'. אנחנו רואים כמה הדברים האלה אפקטיביים.

אני יודעת שאצלנו בבית הספר, אני גם אמא, לצורך העניין במבשרת ציון בית הספר החליט לקחת על עצמו את העניין הזה והילדים עצמם. זאת אומרת ברגע שילד מעלה משהו שהוא אפילו טיפה מעליב, כבר כל הילדים האחרים מיד יורדים עליו והדבר הזה אפקטיבי מאין כמוהו. זה יותר אפקטיבי מאשר בדיעבד להתחיל להעמיד לדין, עם כל הקושי הכרוך בזה. אז באמת אני מקווה שנמשיך בעניין הזה.

אוקיי, באמת ראויה לציון היוזמה של משרד המשפטים לרדת לשטח ולתת דגש על הנושא של בריונות ברשת. אני חושבת שכמו שאמרנו מקודם, המודל שלנו והיכולת שלנו אנחנו להעביר את זה לשטח היא מאד משמעותית, אז באמת יישר כוח על המיזם הזה.

אני מתנצלת בפני אחרים שלא הספקנו לתת לכולם לדבר. אני רוצה ברשותכם לסכם את הדיון. התחלנו בכל הנושא של אכיפה ואני חושבת שהמסר החזק שיוצא מהשולחן כאן וצריך לומר אותו באומץ – לא נצליח למגר את התופעה רק באמצעות אכיפה וסינון וזה תמיד איפה שהוא ישיג אותנו.

ולכן משולש הזהב במקרה הזה הוא באמת נושא האכיפה לצד שיתוף הפעולה עם ההורים ומערכת החינוך, כל נושא ההסברה וההעלאה למודעות וכמובן שיתוף הפעולה עם הילדים, שגם אותם ראינו כאן ואם אנחנו נצליח כולנו ביחד לקשור ולשלב ידיים, אז אנחנו נצליח לפחות למזער את תופעת הבריונות והחשיפה לתכנים קשים ברשת.

אני פונה למשרד לביטחון פנים. דיברתם על אכיפה אלטרנטיבית ועל כך שצריך לקיים חשיבה על תכנית כשזו, אז אני אשמח מאד שאתם תקיימו את זה ותצליחו אולי להגיע אפילו למשהו ראשוני תוך חודש מהיום. אנחנו נשמח כוועדה לקבל את הממצאים שלכם ולראות כיצד אתם מתקדמים.

אם יש תהליכי חקיקה משמעותיים מתוך הסקירה שלכם לגבי מה שקורה בעולם, שהם פחות מורכבים ממה שמונח היום על שולחן הכנסת, אז גם כן הוועדה תשמח לקבל כדי לראות איך אנחנו נוכל לקדם את זה.

משרד החינוך, ראשית באמת יישר כוח על התהליכים שמתפתחים ובאמת החשיבות שאתם נותנים לנושא. אני מאד אשמח שתכנית שומרי מסך תהיה תכנית ולא פרויקט; שהיא תהיה כלל מערכתית והיא באמת תלך ותתרחב לכלל המערכות הבית ספריות בארץ. השיתוף של התלמידים פה הוא מתבקש ואני בטוחה שדרכם אנחנו נצליח לפתור הרבה יותר ממה שאנחנו נוכל לפתור מסביב.

לבחון את סוגית הסינון, וכאן זה גם בשיתוף עם משרד התקשורת, לבחון את סוגית הסינון של התקשוב בבתי הספר, בין אם זה בטאבלטים – היום אנחנו יודעים שיש לא מעט פרויקטים – ובין אם זה ה-WIFI ולראות איך אנחנו באמת ממקסמים, לצד כל הפעילות ההסברתית האחרת.

והאתגר הכי גדול, שאני יודעת שהוא לא רק בהקשר הזה אלא בכלל, זה איך אנחנו מגייסים ומחזירים את ההורים לתוך המערכה הזו.

משרד התקשורת, דיברת על פיקוח ואכיפה, אז אנחנו נשמח באמת לראות אם יש תכנית מסודרת להגברת הפיקוח והאכיפה ולייעול של הסינון. שמענו פה לא מעט עדויות שהסינון הוא לא תמיד יעיל. לפעמים הוא מסנן את מה שלא צריך ואת מה שכן צריך הוא לא מסנן. הילדים שלנו שם בחזית, אז אני אשמח מאד לקבל מכם תוך חודש תכנית שמפרטת את אתם מתכוונים להתמודד עם הנושא.

תודה רבה לכולכם. אני בטוחה שזה לא הדיון האחרון, אבל אני מקווה שגם נוכל להתקדם מדיון ולדיון ונשיג את המטרות.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.