הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 144
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, כ"ב באדר א התשע"ו (02 במרץ 2016), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 02/03/2016
סקירת שר הפנים על פעילות משרדו
פרוטוקול
סדר היום
סקירת שר הפנים על פעילות משרדו
נכחו
¶
חברי הוועדה: דודי אמסלם – היו"ר
עבדאללה אבו מערוף
טלב אבו עראר
זוהיר בהלול
יואב בן צור
יעל כהן פארן
מוזמנים
¶
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
סגן שר הפנים משולם נהרי
אורנה הוזמן בכור - מנכ"לית משרד הפנים
אבי חליבה - סמנכ"ל משרד הפנים
גון קמני - ראש הרשות הביומטרית, משרד הפנים
הדר מרחב - ראש ענף תיאום ובקרה, הרשות הביומטרית, משרד הפנים
עמיר אריהן - מנהל אגף מערכות מידע, הרשות הביומטרית משרד הפנים
איריס נחמני-שוחט - מבקרת, מנהלת אגף א' ביקורת פנים, משרד הפנים
יהודה זמרת - היועץ המשפטי, משרד הפנים
אבנר כהן - ממונה מחוז יו"ש, משרד הפנים
רות יוסף - ממונה מחוז מרכז, משרד הפנים
אלי רגב - מנהל מינהל חירום, משרד הפנים
יוסף דדון - מפקח ארצי, משרד הפנים
יעקב סלאמני - מנהל אגף עדות, משרד הפנים
טל קמיר - יועץ למנכ"לית, משרד הפנים
מופיד עותמאן - יועץ לשר הפנים, משרד הפנים
ינון אזולאי - יועץ לשר הפנים, משרד הפנים
נילי ברוש - יועצת לשר הפנים, משרד הפנים
נאוה רוקהר - צוערת, משרד הפנים
אביה דרי - צוער, משרד הפנים
אמנון בן עמי - מנכ"ל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול
יוסף אדלשטיין - מנהל מינהל, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול
סביון חדד - דוברת רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול
דניאל סלומון - עורך דין, יועץ משפטי, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול
יואל ליפוביצקי - ראש מנהל לשירות למעסיקים ולעובדים זרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול
מזל כהן - מנהלת תחום אשרות וזרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול
אבי לקח - רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול
אלי לוי - רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול
חיים ביבס - יו"ר מש"מ, מרכז השלטון המקומי
איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי
סיוון להבי - סגנית מנהל, מרכז השלטון המקומי
חן פיליפוביץ - ראש מועצת הר אדר, מרכז השלטון המקומי
בני ביטון - ראש עיריית דימונה
אילנה אזולאי - מ"מ ראש עיריית דימונה
יהודה בצלאל - חבר מועצת העיר דימונה
יעלה מקליס - ראשת העיר יהוד מונוסון
בני כשריאל - ראש עיריית מעלה אדומים
דרור אהרון - ראש מועצת גן יבנה
ד"ר סלמן בטחיש - ראש מועצה מקומית מסעדה
והיב חביש - ראש מועצה ירכא
שימי אליאל - ראש המועצה המקומית כוכב יאיר צור יגאל
אליהו לוי - ראש מועצת להבים
כרמל סלעד - ראש מועצת חוף הכרמל
אריה גרלה - ראש מועצת בני עי"ש
דוד אריאלי - ראש מועצת טבעון
סמיר חוסיין - ראש המועצה המקומית דיר חנא
מוחמד גדיר - יו"ר מועצה מקומית ביר אל מכסור
עלי חיג'יראת - מבקר המועצה המקומית ביר אל מכסור
מוטי חי - ראש המועצה המקומית אליכין
עלי עאסלה - ראש המועצה המקומית עראבה
חובב צברי - ראש המועצה המקומית קריית עקרון
שלמה קטן - ראש המועצה המקומית אלפי מנשה
יהודה עוביידי - סגן ראש העיר ביתר עילית
מוחמד סגייר - אחראי תרבות מועצה מקומית מג'ד אל כרום
אריק ברמי - ראש מועצה לשעבר
נעמי קסל - עורכת דין במרכז לסיוע משפטי לעולים, המרכז הרפורמי לדת ומדינה
שמחה בניטה - נציגת הנכים
טלי יצחקי - ארגון אנשי"ם - ארגון נכי שיתוק מוחין
יובל אביגדור - קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים
תמיר אגמון - מרכז המחקר והמידע של הכנסת
עמיר רדק - מרכז המחקר והמידע של הכנסת
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה להיום, יום רביעי, 2 במרס 2016. הנושא – סקירת שר הפנים על פעילות משרדו. אני כמובן שמח באופן באמת אפילו מודגש, לארח את אחי ורעי אריה דרעי. כמובן אני מאחל לו בהצלחה ואדוני השר, הוועדה הזאת כמובן עומדת לרשותך בכל דבר ועניין.
יושב איתנו גם סגן השר, משולם נהרי, ברוך הבא ותודה על זה שגם אתה מכבד אותנו, המנכ"לית, ראשי רשויות, יו"ר השלטון המקומי עוד מעט יגיע, הוא התקשר אלי. אז רבותי, רק כדי לתחם את הנושא של הדיון, יש לנו נוהג כששר בדרך כלל מגיע לוועדה, כמובן מהמשרדים שכפופים לוועדה, לכן בדרך כלל גם הישיבה הזאת היא ישיבה יותר טקסית, זו לא ישיבת עבודה פר אקסלנס של הוועדה, אז לכן אני מבקש לתת לשר ולכבד את המעמד.
אדוני השר, הבמה שלך, בבקשה.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
אדוני יושב הראש, ידידי וחברי דודו אמסלם, חברי הכנסת, בכירי המשרד, רשות מינהל האוכלוסין, כל הצוות שנמצא כאן, אורחים מהשלטון המקומי, ראשי רשויות, סגנים ואחרים.
אני שמח מאד להיות אורח של ועדת הפנים. אני מרגיש כאן בבית. הייתי הרבה פעמים בסיבוב הראשון, לפני 20 וכמה שנים. זה לא סוד שלא תכננתי בקדנציה הזאת להתחיל במשרד הפנים. התחלתי במשרד הכלכלה וסובב כל הסיבות, סובב את זה שחזרתי למשרד הפנים ואני שמח על כך, כיוון שבאמת קודם כל מצאתי משרד מאד מקצועי, שנוגע בנקודות העיקריות. יש לו מדיניות, יש להם עמדות ובעיקר מבחינת החומר המקצועי, אני מאד מעריך ושמח.
אני אציג לכם פה היום, בחודשיים שאני נמצא במשרד, קצת יותר, על מה קיימתי דיונים, על מה שמתי דגשים ומה אני מתכונן – אני והצוות של המשרד – לעשות. אני אתחיל בחלק הראשון בעניינים שקשורים למשרד הפנים, אחר כך אני אעבור לנושא השני של רשות האוכלוסין, שגם שם זה נושאים מאד מאתגרים שעומדים על סדר היום של כל אחד ואחת מאיתנו.
יש לכם מצגת. קיצרתי את כולה כיוון שאני לא אוהב שמציגים מצגות ארוכות עם הרבה פרטים. פה אתם תראו כאן את האתגרים העיקריים של משרד הפנים, שנמצאים על סדר היום. כל אחד בפני עצמו, אני יכול להאריך על זה המון זמן, כיוון שכל נושא הוא כאן באמת, ואני יודע שעל הנושא הראשון למשל - מענקי איזון – קיימתם דיון ארוך, ממצה, מעניין.
אני בזמנו, בסוף שנות ה-90 הקמתי את ועדת סוארי, הוותיקים זוכרים את זה. זו הייתה הנוסחה הראשונה, למעשה פעם ראשונה שמענק התחלק לפי נוסחה ולפי קריטריונים. אני מבין שבתחילת שנות ה-2000 הקימו ועדה חדשה, ועדת גדיש, שזה למעשה שילוב של שתיהן ביחד. זה פחות או יותר הנוסחה שעליה המשרד עובד.
אז אני אתחיל רק בכותרות. המודל המלא של הנוסחה הוא היום שלפי המודל הזה, חסרים לנו למעלה מ-200 מיליון שקלים במענק. אמנם התקרבנו, יחסית מה שהיה בשנים האחרונות, התקדמנו, אבל חסרים לנו היום למעלה מ-200 מיליון שקלים.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
רבותי, זה קצת מפריע כל הרשרושים, באמת. זה מפריע לריכוז, אז מי שרוצה לדבר יכול לעשות את זה בחוץ. בבקשה.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
אני מקווה שבשנה הבאה, בעזרת השם לקראת התקציב הבא, אני מקווה שבעזרת השם נצליח ונעמוד על זה להגיע למודל המלא, אבל רבותי, זו לא השאיפה שלי שם, אני אומר את זה רק כהערת ביניים. מענק האיזון כפי שהוא היום יש בו עיוותים. אני אומר את זה גלוי. אני חוסך לכם, יש בו עיוותים. הוא פשוט מאד לא המצב הרצוי, הוא פשוט מאד המצב המצוי, בגלל שלא אנחנו קובעים את התקציב של משרד הפנים. זה אילוצים שאנחנו חייבים לחיות איתם ביחד. באילוצים הללו אנחנו מנסים לתת את הנוסחה שתהיה הכי הגונה והכי שוויונית שאפשר, אבל ברור שיש בה עיוותים.
אני שומע. אתמול נפגשתי עם פורום ראשי רשויות ערביות ואני שמעתי את הטענות. אני זיהיתי את הבעיות הללו כבר בשבוע הראשון שנכנסתי למשרד הפנים, ולצורך זה גם סיכמתי עם האוצר, כיוון שהם שותפים שלנו בעניין. סיכמתי איתם שאנחנו נקים ועדה פנימית וכבר הקמנו, אנחנו מקימים את זה או שכבר הקמנו צוות פנימי של משרד הפנים ושל האוצר, כדי לבחון ולראות את העיוותים שנמצאים במענק האיזון.
אני אגיד לכם, אני כאסטרטגיה למה הייתי רוצה להגיע. אני שואף להגיע קודם כל, הרי המענק הוא תוצאה של לאיפה אתה רוצה להגיע. אני רוצה להגיע לסל שירותים שוויוני במדינת ישראל. סל שירותים שהוא יהיה חובה של המדינה לתת לכל אזרח ולכל תלמיד במדינה, וממנו אחר כך תגזור את מענק האיזון לפי הכנסות והוצאות. כמובן שכולם יתמכו בי פה בעניין הזה. אנחנו צריכים גם את האוצר. שלא יהיה ספק, זה משמעות של הרבה כסף, אבל צריך לצעוד לקראת זה. אז אפשר יהיה לנסח נוסחת מענק איזון שתהיה באמת אמיתית.
כל עוד שאנחנו לא הולכים על סל שירותים ולהשוות. לא יכול להיות מצב שברעננה ההוצאה לחינוך עבור ילד תהיה פי שבעה, פי שמונה, פי שישה, ולפעמים פי עשרה ושנים עשר מרשויות אחרות. עד כדי כך, אני מדבר איתכם על נתונים. בסדר. רעננה יש לה את ההכנסות שלה, אין לי טענות כלפי זה, אבל על מה אני מסתכל? בעיניים של אותם תושבים, אותם ילדים שגרים במקומות רחוקים שמה הם אשמים שאין שם לא מחנות צבא ואין אזורי תעשייה ואין אזורים מסביב, יש להם שם רק מגורים וגם חלק גדול בהנחות. אז מה אני אומר להם? שמדינת ישראל זהו, כך נגזר גורלכם? עם זה אני לא מוכן להשלים ואני מקווה שאנחנו נגיע לקראת זה. אנחנו משתדלים. אנחנו נגיע לקראת זה.
במעט שיש לנו, יש טענות ואני שומע גם אותן, אנחנו לא מחלקים 100 אחוז מענק בגלל כמה סיבות. אלף, כפי שאמרתי, אי אפשר לחלק מאה אחוז של המודל כיוון שאין לנו את הכסף הזה. דבר שני, יש כאן דבר שאני מבין אותו, אבל צריך להתמודד גם עם הבעיה. אני שומע את הטענה הזאת. רשויות שלא עומדות בקריטריון של גבייה, אז יש לנו איזה שהוא מנגנון, החלטות ממשלה קודמות – איך אנחנו מכניסים אותן, מה האמצעים שלנו כדי לגרום לכך שהרשות המקומית הזאת חלילה וחס ולא תדרדר, אלא היא תעמוד בסף הגבייה שקבעו לה.
עשינו עכשיו מהלך מודרג שלא תהיה בצורה דרסטית הורדה של 15%, אלא בצורה הדרגתית כדי להתחשב, אבל אני גם מצפה מהרשויות המקומיות שיעמדו בזה, אלא אם כן יש מקרים חריגים ביותר, אבל באופן כללי הרשויות צריכות לעמוד ביעדים של ההכנסות שהטילו עליהן. היעדים שלנו הם לא בשמיים. הם סך הכל די מתחשבים ברשות המקומית.
רבותי, בינתיים הנושא הזה עלה אתמול והוא עולה והוא יעלה היום, אני בטוח. אני רוצה לומר בצורה ברורה ביותר, כיוון שיש הרבה דיבורים סביב הנושא של ערי עולים וקרן ארנונה, אני רוצה לעשות סדר בדבר הזה, כיוון שכולם רוצים פחות או יותר אותו דבר, רק לצערי חלק נובע מחוסר ידיעה של המצב.
תראו, יש היום 62 ערי עולים. יש חוק במדינת ישראל משנות ה-50, כדי לעודד קליטת עלייה ולעזור לערים שקלטו עלייה, היה חוק שאומר שהמדינה תשלם, בעיר שהוכרזה על ידי שר הפנים כעיר עולים – תשלם 100% ארנונה. ובמקומות שלא הוכרזו כעיר עולים – אז המדינה לא משלמת ארנונה. המדינה נתנה לעצמה, וזה עוד מתקופת הבריטים והתורכים, שהמדינה יש לה מעמד מיוחד לגבי הנושא של הארנונה. שר הפנים הכריז על 62 מקומות כערי עולים.
אני, כשהייתי שר הפנים, אמרתי בשנות ה-90, בשנת 1992 עוד הוספתי את הרשות האחרונה שנכנסה לרשימה – זו המועצה האזורית הערבה, בגלל כל אמריקה, מי שזוכר. היה לנו עם האמריקאים, אז הכרזתי עליה כעיר עולים כדי לאתגר וכדי לעודד את הרשות להיכנס לפרויקט הזה, שהיו בו כל מיני חששות ופחדים. אז עודדנו אותם ונתנו להם את המעמד של עיר עולים. מאז לא הוסיפו ערי עולים, אבל אז כבר ראיתי שיש פה עיוות גדול.
כבר גמרנו, ערי עולים הן כבר לא רלבנטיות. יש רשויות שלא קלטו עלייה מזמן, ויש רשויות שממשיכות לקלוט עלייה והם לא נמצאים שם. זאת נוסחה שלא עובדת. שנית, אני חשבתי שגמרנו, המדינה צריכה לשלם ארנונה כמו כל אחד. מה ההבדל בין המדינה לבין מישהו אחר? ולכן כבר בשנת 1992, אנשים לא יודעים מזה, בשנת 1992 לקראת שנת 1993 אני העברתי חוק שעבר בשלוש קריאות בכנסת אז, שהמדינה תשלם. לבטל את ערי העולים ושהמדינה תשלם 100% ארנונה בכל הארץ.
אני עזבתי את משרד הפנים בשנת 1993, עד שנת 1998 כל שנה האוצר דאג בחוק ההסדרים או חוק יסודות התקציב, להקפיא את זה ולדחות את זה משנה לשנה, עד שבשנת 1998 הם הגיעו להסדר והחזירו את המצב שבערי עולים המדינה תשלם 100% ובשאר הארץ, שהן לא ערי עולים, שהמדינה תשלם, תלוי, מ-35% עד 55% - תלוי על מה מדובר, אם זה מחנות צבא או משרדים או דברים כאלה. זה המצב הקיים כיום.
רבותי, יש לנו בג"צים פתוחים, יש לנו גם הוראות מהיועץ המשפטי לממשלה, שהמצב הזה הוא מעוות, הוא לא שוויוני וצריך לבטל אותו ולסדר אותו. צריך לסדר. אי אפשר להשאיר את המצב כמות שהוא וגם התחייבנו. אני כשנכנסתי למשרד הפנים היה מונח בפני מכתב של ראש הממשלה שהיה כשר הפנים, שמורה למנכ"לית על פי ההוראה של היועץ המשפטי לממשלה, לתקן את המצב הזה, כשהכיוון היה – כשהאוצר מוביל אותו – ואני מאד מבין אותם, לבטל את המעמד של ערי עולים ושהמדינה תשלם בכל הארץ את ה-35%, 45%, 55% - ואת מה שהמדינה תחסוך מתוך זה, שזה בערך, אנחנו מעריכים כ-250 מיליון שקלים, תהיה קרן ארנונה שהיא תהיה לתקן עיוותים. ככה הם קוראים לזה.
אני קיימתי דיון וכשפרטתי את זה לפרוטות ראיתי שבאופן אוטומטי למשל מועצה אזורית מרחבים, שהיא עיר עולים, אם אני מבטל את המעמד של עיר עולים שלה, הרשות הזו תפסיד בערך כ-13 מיליון שקלים. ברור מעל כל ספק שזה לא רמת השרון. ברור מעל כל ספק שיצטרכו לפצות אותם בחזרה. אז מהקרן הזו, של ה-250 מיליון שקלים שהאוצר מדבר עליה, באופן אוטומטי כ-100 מיליון שקלים ויותר יצטרכו לחזור בחזרה לרשויות החלשות, כדי להחזיר להן את הכסף הזה. מה שיעמוד לכל השלטון המקומי, תיקון העיוותים, הקרן הגדולה, המפורסמת הזו, היא תהיה בערך פחות מ-150 מיליון שקלים.
אני אמרתי שזה לא נראה לי הדבר. אני לא אלך לקחת עכשיו מרשויות ולריב בשביל הדבר הזה. זה גם לא צודק. אני שוב חוזר לאותה דעה, אני עניתי לראש הממשלה ואמרתי את זה גם לאוצר. אני עומד על כך שאנחנו נקדם את זה, שהמדינה ת שלם 100% ארנונה בכל הארץ באופן שוויוני. כמובן שאין לי שום עניין שבעולם שהכסף הזה ילך עוד הפעם לרשויות החזקות. אז מה עשינו?
אז ברור שאנחנו נקים קרן גדולה. זו תהיה הפעם קרן של 500 מיליון שקלים, שהקרן הזו תעמוד. אנחנו לרשויות הגדולות לא נעביר את הכסף הזה, ניקח אותו וזה יהיה בהסכמה עם הרשויות הגדולות, כיוון שאנחנו לא הולכים לפגוע בהן, אבל אנחנו לא ניתן להם תוספת. וכמובן שאנחנו ניקח את הכסף הזה ונעמיד אותו לקראת קרן בחלוקה בשוויוניות, ואז נוכל לעזור לחלשים, נוכל לעזור לרשויות הערביות, נוכל לעזור לאחרים כדי לעשות קצת צדק. אבל זו קרן שיש בה כדי חלוקה. יש מה להתעסק בה.
ואני מבקש מהוועדה ומכל השלטון המקומי, להבין את העניין הזה. שמעתי כל מיני הערות – כן הערות כאלה ואחרות, מי שאומר את זה אומר את זה פשוט מאד מחוסר ידע. הנה, שמתי את כל הדברים על השולחן בצורה הכי פתוחה שבעולם. זאת המגמה. כולם יהנו מזה וגם נוכל לעשות. נכון, המדינה תצטרך להכניס את היד לכיס, אבל זו השוויוניות שאפשר לעשות. אין דרך אחרת. אם רוצים לתרגם את ההנחיות מבית המשפט העליון ואת הוראת היועץ המשפטי וללכת על פי שוויוניות, לשם צריך לחתור.
יש גם בנושא הארנונה, וסליחה שאני אומר את זה בעברית פשוטה – בלגן גדול. אין רשות שדומה לרשות השנייה בשיטת המדידה. יש אתם יודעים ברוטו, נטו, נטו, ברוטו, אני כבר מבולבל מזה. אתם יודעים שמשנת 1985, אז התכנית הגדולה להצלת המשק, מי שזוכר את זה, מי שהיה אז בסיבוב הזה, יש הקפאה של ארנונה ונוצרו מזה עיוותים נוראים.
יש מקומות שהיום הפכו לשכונות יוקרה, אבל אי אפשר להעלות את התעריף בגלל שאז, בשנת 1985 הם היו שכונה חלשה למשל. ואני מדבר על האזורים הכי חזקים במדינת ישראל ושיטות אחרות ואיך מודדים את המחסנים, את חדרי המדרגות. בלגן אדיר שיש שם. אף אחד לא יודע לקרוא טופס ארנונה ולקרוא על מה הוא מתחייב. אין שום שיטה אחידה בין רשות לרשות ולפעמים בתוך הרשות עצמה, בין שכונה לשכונה או בין אזור לאזור, אין שם אחידות.
יש כל כך הרבה ואין שר פנים שנכנס ולא הקים ועדה. יש על השולחן שלי כבר כמה דו"חות של ועדות קודמות. המלצות יש לרוב. צריך פשוט מאד לקבל החלטה ולהחליט על הדרך שהולכים בה. כמובן שצריך לשקול איפה ייפגעו בהכנסות, בהוצאות, מה זה יעשה לשלטון המקומי, הרי זה מקור ההכנסות הגדול של השלטון המקומי. אין עניין הרי להפיל עכשיו רשויות או למנוע הכנסות מרשויות, אבל חייבים לעשות סדר בדבר הזה.
גם פה סיכמנו עם האוצר שצוות מקצועי של שני המשרדים ימפה את כל ההמלצות שקיימות היום על השולחן. יש גם דו"ח מבקר המדינה מאד מפורט על הנושא הזה, שגם מדבר על זה בצורה מאד-, באמת עבודה מאד מקצועית שעשו אנשי מבקר המדינה; ואני מקווה שלקראת בעזרת השם צווי הארנונה הבאים, אנחנו נוכל אולי לבוא עם איזו שהיא בשורה של אחידות, אפילו בשלבים בנושא הזה.
הנושא שהוא היום בוא נגיד הטרנד שהולך היום בשלטון המקומי – הנושא של חלוקת הכנסות, חלוקת גבולות, איחוד רשויות מקומיות. אתם יודעים שעל פי החוק שר הפנים, כשראה לנכון לעשות חלוקת הכנסות או איחוד רשויות או ועדות גבולות - - -
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
הרבנית, יש הרבה דברים שאני צריך לעשות. אני רק נותן סקירה עכשיו ואחר כך אני אתייחס לדברים פרטניים.
עד היום, יש היום על השולחן כבר למעלה מכמה עשרות ועדות גבולות אד הוק. לכל נושא ונושא הקימו ועדת גבולות, שלצערי הרב המשך וגם אחר כך התקיפה בבתי המשפט, זה פרנסה להרבה משרדי עורכי דין גדולים. זה לוקח שנים על גבי שנים בין הקמת הוועדה עד שהשר חותם, וגם אין אחידות בעבודת הוועדות וקשה גם לשלוט על מנגנון כזה חיצוני של עשרות ועדות שפועלות; ולפעמים כשמדובר, יש מועצה אזורית שאני לא אזכיר את שמה בצפון, שיש, אפשר לומר איזה שהוא מבצע תקיפה של איזה שמונה-תשע רשויות, שכל אחת רוצה לקחת ממנה. הן צודקות. כולם צודקים, אבל ראש הרשות שלא יודע איפה להתגונן וגם כל אחד רואה רק את הנקודה שלו ולא רואה את כל המבט.
לצורך זה אנחנו כבר החלטנו וזו החלטה כבר שלנו, החלטה שלי. אנחנו מבטלים את כל הנושא הזה של ועדות אד הוק. אנחנו מקימים ועדות קבועות, גיאוגרפיות. אני לא רוצה להתייחס על המספר, אבל בין שבע לשמונה ועדות שיהיו ברחבי הארץ, קבועות, עם אנשים קבועים, אנשי מקצוע. יהיו חמישה בכל ועדה ולכל אחד יהיה אזור, ששם הוא ידון בכל הבקשות שיצטרך, גם בנושא חלוקת הכנסות, גם באיחוד וגם בנושא של גבולות; ואני מקווה שנושאים כאלה יגמרו במספר חודשים, בעבודה סדירה, בפרוטוקולים, בשקיפות, בצורה מכובדת וזה יעשה שינוי גדול בכל הדבר שקיים היום.
הנושא שיושב הראש קידם אותו בצורה חזקה מאד, הנושא של היתרי שמירה, אגרת שמירה. אני רוצה לבשר לך שקיימתי על זה, אני חושב שהנושא הזה נראה קטן, אבל הקטן הזה גדול יהיה. כבר קיימנו שישה או שבעה דיונים במשרד. הנוסחאות, הבלגן שיש שם. יש כמה עשרות רשויות מקומיות שיש להן חוקי עזר, השאר הן להן חוקי עזר. יש כאלה שיש להן חוקי עזר ישנים, יש כאלה חדשים. יש חוזר מנכ"ל.
היה צריך לעשות סדר בנושאים הללו וגם רצינו לעמוד ביעד שהחוק שלך הציב לנו, להוציא מיד את התעריפים החדשים, שלא יפגעו במה שהרשויות גובות היום מצד אחד, כדי שיוכלו להמשיך. מצד שני, לעשות סדר בתעריפים הגדולים שכל רשות עשתה. צריך לזכור שהמדינה לא נותנת את השירות הזה וזה הוא שירות. רשויות שעושות את זה, התושבים שלהן מאד רוצים את השירות הזה, כיוון שזה באמת הוריד את הפשיעה, את מכת הגניבות, הגביר את הביטחון בצורה משמעותית מאד ברשויות. במועצות האזוריות ובמועצות המקומיות, ואנחנו מעודדים את הדבר הזה.
אז אנחנו סיכמנו אתמול או שלשלום סופית את הדיון. אנחנו נוציא מיד את התעריפים כדי שהרשויות יחוקקו ויעדכנו את חוקי העזר שלהן, ואנחנו עד יוני נאשר את חוקי העזר הללו, כפי שהתחייבנו בחוק ונוכל להתקדם בעניין. אז אדוני יושב הראש, הנושא הזה, ברוך השם, סוכם ויוצא לביצוע.
הנושא של הפחתת הרגולציה על השלטון המקומי. תראו, קודמי בתפקיד גדעון סער התחיל עם העניין של הרשויות האיתנות. יש היום כ-24 רשויות איתנות, שקיבלו שורה של צעדים להגברת העצמאות שלהן. הם טוענים שזה לא מספיק, הם רוצים להתקדם יותר, אבל יש רשויות אחרות, יש רשויות יציבות, רשויות אחרות, שגם מבקשות להגביר. המגמה שלי, אני אומר כמדיניות, אני עוד לא נכנסתי לפרטים של הדבר הזה, עוד לא הגעתי לשם. אבל כמדיניות אני יכול לומר שאני רוצה להמשיך את המגמה הזאת. אני רוצה להמשיך, לעודד את העצמאות ואת הפחתת הרגולציה על השלטון המקומי. כמובן שזה חייב להיות דו סטרי. אתה תעשה את זה לרשות שאתה יודע שמתנהלת.
ואני חייב לומר, אדוני יושב הראש, מילה בגדול. בגדול, כמי שהיה בסיבוב הקודם לפני 25 שנה בשלטון המקומי ועכשיו, אני חייב לומר שהופתעתי מאד מאד לטובה. הרמה של ראשי הרשויות, המקצועית שלהם אני מדבר, הראייה שלהם ושל הצוות שלהם היא מפתיעה אותי מאד לטובה. זה מאתגר מאד לשבת איתם בדיונים. מקצועיות, ראיה ממלכתית, מחויבות בשירות לאזרח שלא היה קיים לפני. ממש, אני שמח מאד ולכן המגמה הזאת, לתת להם יותר סמכויות, להפחית את הרגולציה, היא מבחינתי המדיניות שלי. כמובן שנצטרך לראות. יש לנו מצד שני גם מצד מבקר המדינה, גם מצד האזרחים, גם מצד הבג"צים שאנחנו מקבלים וגם מצד משרדי ממשלה אחרים, להגביר את הפיקוח בנושאים מסוימים.
לכן צריך למצוא את האיזון, אבל המדד צריך להיות כמה שהרשות יותר איתנה ויותר יציבה ויותר מתנהלת על פי הקריטריונים שקבענו, אפשר יהיה ללכת לקראתה יותר. כמובן שרשויות שנמצאות בהבראה או רשויות שנמצאות בגירעונות או עם חשב מלווה, אז זה לא המקום או הזמן עכשיו להפחית את הרגולציה. ההיפך, אתה צריך ללוות אותן.
אם דיברנו כבר על הרשויות בהבראה, יש לנו למעלה מ-50 רשויות היום שנמצאות בתכניות הבראה. המספר נראה גדול. כמובן שזה הולך כל הזמן במגמת ירידה לעומת מה שהיה. רק שתזכרו שעם עד לפני מספר שנים היו למעלה מ-20 ועדות קרואות, שזו ההתערבות הכי חמורה שיכולה להיות של השלטון המרכזי בחיים הדמוקרטים של רשות, שהיא לוקחת ומבטלת את התוצאות הדמוקרטיות ומשתלטת על העניין מחוסר ברירה.
היום אין לנו ועדה קרואה בכל הארץ. יש לנו ועדות ממונות, כמה אחדות בעיקר אצל הבדואים, שגם שם שתי המועצות האזוריות אצל הבדואים – נווה מדבר ואל קסום, הכרזתי על בחירות שיהיו בנובמבר. המגמה שלי היא כמה שיותר לתת לתושבים להיות מעורבים, הרבה יותר טוב. איפה שאני יכול אני עושה את זה ואנחנו במשורה, יש היום דיון על מקום אחד או שניים של התערבות. אני מאד מאד זהיר בתחום הזה.
ככה שהרשויות שנמצאות אצלנו בהבראה, שזה אומר שיש להן חשב מלווה, זה פשוט מאד אמצעי לעזור לרשות, אבל אני ביקשתי וזה הכיוון שלי. אנחנו, וזה לא רק שינוי של לשון, אלא זה גם עניין של תפיסה. אנחנו לא הולכים לעשות תכניות הבראה לרשויות המקומיות, אלא הולכים לעשות תכניות המראה לרשויות המקומיות. ההיפך. דווקא לקחת את החלש וכשאנחנו הולכים לעזור לו, האמצעים צריכים להיות לתת להן אמצעים עצמיים, לרשויות, להמריא, ולא להישאר באותו מצב ועוד כמה שנים לחזור לתכנית ההבראה. זה מחייב, אבל זה האתגר שאנחנו רוצים לעשות.
הנושא של האשכולות ברשויות המקומיות. יש היום כחמישה אשכולות. בצפון יש לנו בגליל המזרחי ובגליל המערבי ובדרום. אנחנו מקדמים עכשיו את חוק האשכולות כדי לתת יותר סמכויות, יותר אפשרויות. כיוון שאנחנו בעיקרון מאד בעד האשכולות הללו. זה אמצעי מאד טוב לשיתוף פעולה בין הרשויות – בחיסכון, ביעילות, בתועלת. אנחנו רואים בזה ברכה גדולה ואנחנו יודעים שהיום בחקיקה חסר להם סמכויות, בעיקר של פיקוח ושל אכיפה של דברים מסוימים כשזה מגיע, ולכן אנחנו מקדמים ואני מקווה שבזמן הקרוב נוכל להניח כבר בוועדת השרים לחקיקה את הנוסח, איך שאנחנו רואים אותו. זה יהיה עוד אמצעי לשיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות.
זה לא סוד שיש לנו יותר מדי רשויות מקומיות. אני אומר את זה גלוי. יש לנו יותר מדי רשויות מקומיות, אז לכן כל מאמץ - - -
חיים ביבס
¶
אני קלעתי לדעת גדולים. היה דיון בשלטון המקומי ואמרתי שתדעו, אם אתם רוצים אשכולות, רק יש לזה משמעויות. אני ישבתי באוצר, אני יודע מה הם רוצים. ואתה יודע מה? יכול להיות שזה כיוון נכון.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
אבל אני אומר, אין שחור לבן. בין רצון לאחד רשויות, שכל אחד יש לו רצון, לבין ביצוע בפועל בסוף אפס, אז יש גם דרך אמצעית. מצד אחד לכבד את הרצון של קהילות ותושבים לחיות את החיים שלהם. מצד שני, ברוב השירותים אפשר להגיע לשיתוף פעולה ולאשכולות ולחסוך בדברים הללו. אז אנחנו הולכים קודם כל בדרך האמצע. נראה לאן זה יוביל עוד כמה שנים. חיים, נראה בהמשך.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
תכנית הצוערים בשלטון המקומי. ידוע לכם, תכנית מאד מבורכת ששמה דגש על המגזר הערבי ועל המגזר האתיופי. אני עכשיו שמתי דגש גם לשלב את המגזר החרדי בתכנית הצוערים הזו. אנחנו רואים בזה ברכה גדולה מאד. אנחנו מפתחים מנהיגות צעירה, טובה, מקצועית, עזרה גדולה מאד לרשויות המקומיות, וזה גם מגדל לנו דור של שלטון מקומי, של בעלי מקצוע. אני פוגש אותם בדיונים כשאני מסתובב ברשויות או כשאני מקבל לדיון. תענוג לראות אותם. אתה רואה שראשי הרשויות ממש מסתייעים בהם ויש היום ביקוש של רשאי רשויות, תביאו לנו. ואני מקווה מאד שנמשיך ונגביר את זה.
הפיתוח והתאמת ההון האנושי ברשויות המקומיות. אנחנו באמת יש לנו תכניות שלמות, אגף שלם שמתעסק בדבר הזה, כדי לחזק את העובדים שאנחנו רואים בהם את שדרת הניהול המרכזי. באמת, ראשי הרשויות עושים עבודה טובה והם גם יודעים שהשלטון המקומי עומד על שדרת הניהול, שזה גם היציבות של הרשויות המקומיות. הם מעבירים שלטון מרשות לרשות, שם שומרים על היציבות ושומרים באמת על הרשות ועל השירות לאזרח ועל השירותים שניתנים ויש לנו עניין גדול מאד לפתח ולהתאים ולהשקיע שם. אני לא אכנס לפרטים, אבל אם יהיו שאלות בנושא הזה אני אמשיך הלאה.
הנושא של חופי הרחצה. רבותי, חתמתי שבוע שעבר על רפורמה מוחלטת בנושא של חופי הרחצה. אנחנו נדאג בעזרת השם לשלוח אליכם את הצו הזה. זו רפורמה באמת בכל התחומים. תחום המצילים, הכרזת חופים, כשעוד הפעם, שוב, המסר המרכזי שלה היא – יותר העברת סמכויות לרשויות המקומיות.
ראש רשות שיש חופים אצלו, עם כל הכבוד עד היום הוא היה כמעט מנוטרל לגמרי. הוא לא יכול היה לקבוע שום דבר והעברנו להם, אפשר להעביר יותר, אבל עשינו באמת רפורמה גדולה על כל הנושאים, מסככות צל של לחייב את התקנים והקריטריונים לכזה, מציל, באיזה דרגה, תחנות עזרה ראשונה, מרחקים, הכרזת חופים. את כל זה עשינו וסידרנו אותם, אחרי הרבה זמן. אני חושב שהפעם זו רפורמה ראשונה, מאז שחוקק החוק הזה ואני שמח מאד שלאחר הרבה דיונים הצלחנו לעשות את זה.
יום ראשון זימנתי ללשכתי 16 ערים מצטיינות במגזר הערבי. זו תכנית ייחודית שאנחנו, כדי לעודד את המצוינות במגזר הערבי, ביחד עם האוצר, יש לנו תקציב גדול לזה – 350 מיליון שקלים לשנים הקרובות, ל-4 או 5 שנים הקרובות. המטרה היא לעודד את הרשויות הללו בניהול, בכוח אדם, באסטרטגיה, בכל מה שצריך. זה ממש תכניות המראה, להביא אותן, אחרי שהן הצטיינו בנושא של גבייה, של שמירה על איזון תקציב, של עובדים, של תקינה וכל הדברים הללו, אנחנו רוצים עכשיו לתת להן דחיפה להמריא. ביום ראשון אני זימנתי אותן כדי לתת להן את המעמד הזה ולצאת לדרך בעניין.
כמובן שיש לנו החלטת ממשלה. רגע, בנושא של המגזר הערבי, אני רוצה להמשיך הלאה. אתם יודעים שהממשלה בשלבי דיון סופיים על תכנית החומש למגזר הערבי. תכנית גדולה מאד, רחבה מאד, שמשרד הפנים הוא שותף בכיר או מבצע בכיר של התכנית הזאת. חלק ממנה זה הנושא של הערים המצטיינות, אבל יש לנו שם גם לכלל הרשויות תוספת תקציב בפיתוח, בשוטף רגיל ובעוד דברים אחרים. אנחנו שותפים בדיונים שמתקיימים בממשלה, אבל בד בבד אנחנו מתקדמים ומבצעים ועושים. אני חושב שאנחנו צריכים להתקדם, חבל על כל יום ואנחנו מתקדמים בדברים הללו.
אתמול נפגשתי עם פורום ראשי הרשויות במגזר הערבי. אני חייב לומר לכם שגם שם אני מופתע מאד לטובה. הרמה של ראשי הרשויות וצוות היועצים שלהם, בכלל, זה מאתגר. איזו רמה של פרטים מקצועיים, הם יודעים ודיוקים ומדויקים וצריך להתמודד איתם. זה חשוב מאד. והודעתי להם שם, הם הביעו דאגה מכל הדיונים בממשלה על התניות ודברים אחרים. הסברתי להם איפה שזה עומד ואני מקווה שבזמן הקרוב הממשלה תסכם את העניין.
אני חייב לומר, אדוני יושב הראש, למרות שאנחנו לא דנים בנושא הזה עכשיו, אבל חשוב. כל ראשי הרשויות שהיו שם הביעו, ואני חושב שזה חידוש לשמוע את זה היום, זה לא סוד שיש למעלה מ-50,000 בתי לא חוקיים במגזר הערבי ולא משנה מה הסיבות למה הם נוצרו. למעלה מ-50,000 בתים. מספר גדול מאד. יש צווי הריסה מבית משפט על חלקם או בתהליך של צווי הריסה. בפועל המדינה הורסת בשנה מספר מועט מאד של בתים. מועט מאד. מצד שני, יש כל הזמן בנייה נוספת.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
אני שוב חוזר. בתים לא חוקיים שיש להם צווים של בית משפט, המדינה, יחידת הפיקוח שלא נמצאת במשרד הפנים היום, היא נמצאת במשרד האוצר, מבצעת מספר קטן מאד של בתים. זה לא מה שאני אומר, זה מה שראשי הרשויות הערביות אומרים את הדבר הזה. בנגב זה משהו אחר. כל ההריסות שם זה בעיקר סככות או דברים שקשורים לחקלאות.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
בסדר, טוב. בוא, לא ניכנס לוויכוח. אתה פשוט מאד אם היית שומע את השלמת המשפט שלי, היית מבין מה אני רוצה לומר. אני חושב שאתה וגם מעניין אותי לשמוע את חוות דעת בעניין הזה, כיוון שהם אמרו שזה על דעת כל ראשי הרשויות ועל דעת כל חברי הכנסת הערבים, אז אני רוצה לדעת באמת שזה אמיתי. הם מציעים תכנית של הקפאה לתקופה מסוימת של ההריסות המעטות שנעשות, תמורת התחייבות שלהם, של ראשי המגזר ושל חברי הכנסת הערבים, לדאוג לכך שלא ייבנו באותה תקופה, עד שיסדירו את כל הבעיה של תכניות המתאר, שלא ייבנה שום בית אחר.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אני לא רוצה להרוס כלום, אבל התחייבות כזאת הם לא יכולים לתת. בשם מי הם יתנו את זה?
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
ביטן, מספיק. אני רק רוצה לעדכן אותך, כבוד השר. אנחנו במסגרת חוק ההסדרים תיקנו את החוק בנושא, כך שאנחנו הסדרנו את כל הנושא של תכניות המתאר, שהעבירות ברובן המוחלט יוכשרו וזה בתנאי שלא ימשיכו בעבירות - - -
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
יש החלטת ממשלה ואנחנו מיישמים אותה לגבי היישובים הדרוזים והצ'רקסים. זו גם תכנית חומש, תכנית גדולה, שגם המשרד שלנו שותף בכיר בביצוע של זה ואנחנו מבצעים אותה. יש פרסי שר הפנים בניהול כספי תקין, אחריות חברתית וחדשנות מוניציפאלית. החדשות המוניציפאלית זה פרס חדש שאנחנו הוספנו, לעודד את החדשנות.
והדבר האחרון שיש, לפני שאני הולך לרשות האוכלוסין, כיוון שזה חלק ממשרד הפנים, הנושא של המאגר הביומטרי. זה גם נושא שהניחו על שולחני ביום הראשון שנכנסתי כבר למשרד הפנים. הכנסת חוקקה חוק ואני רוצה גם לעשות סדר מפה. זו גם נקודה טובה של חיבור ומעבר לרשות האוכלוסין, כיוון שזה קשור.
תראו, אין חולק, בכל הבית הזה וגם בכל הוויכוח הציבורי שיש, שצריך תיעוד חכם במדינת ישראל. על זה אין חילוקי דעות, שצריך דרכונים ותעודות זיהוי חכמות. המטרה של זה היא פשוטה, שיהיה תיעוד שאי אפשר לזייף אותו. זה האינטרס העליון של המדינה, האינטרס העליון של האזרחים, על זה אין ויכוח. תעודות חכמות זה ביומטריות עם טביעות אצבע ועם פנים. על זה אין חילוקי דעות, זה קיים.
הוויכוח הוא האם להסתפק בתיעוד או גם לשמור את זה במאגר. הכנסת נתנה תקופת מבחן. בינתיים אין חובה של תיעוד חכם במדינת ישראל. זה וולונטרי. יש לנו את כל הציוד, אנחנו נערכים לכך. כל מי שבא ללשכות שואלים אותו מה הוא מעדיף. יש היום כ-900,000 איש שבחרו בתיעוד חכם – דרכונים, תעודת זיהוי. ויש גם מאגר בפיילוט, שבמאגר, רבותי, נשמרים בינתיים שני נתונים בלבד, לא יותר מזה – צילום הפנים וטביעות של שתי אצבעות. אין שם לא שמות, לא תעודת זיהוי, שום פרטים אחרים. יש מספר סידורי שאף אחד לא יכול לפענח אותו. אין שם שום דבר.
המאגר נשמר, אני חושב הטוב ביותר שאפשר בעולם. אין שמירה יותר טובה ממנו. אי אפשר לפרוץ אותו בדרך סייבר או משהו אחר. אפשר לפרוץ אותו פיזית, לכבוש את המקום. זהו. צריך לשלוח יחידת עילית לכבוש אותו. אין דרך אחרת. אבל למרות זאת, יש טיעונים. אני קיימתי המון דיונים. אני חושב שבאמת אפשר לומר שהקדשתי לכך המון המון שעות בצורה מקצועית מאד. שמעתי את כל הגורמים, כולל גופים ציבוריים שמתנגדים ושיש להם דעות. וכמובן את כל גורמי המשרד.
בדבר אחד אפשר לומר שפחות או יותר זה קונסנסוס. לא יודע אם להגיד קונסנסוס 100%, אבל רוב מוחלט - יש צורך במאגר. השאלה, הויכוח הוא עכשיו איזה מאגר. האם זה מאגר שמסתפק בפנים, צילומי פנים, כן? או במאגר שמצריך גם טביעות אצבעות ופה יש חילוקי דעות, כיוון שמאגר פנים הוא לא דבר ש-. עיקר הבעיה של מאגר פנים היא שפנים משתנות.
צעיר שמתבגר, התמונה כבר לא רלבנטית, או אנשים יותר מבוגרים, ואז אתה תצטרך, כדי שהתיעוד יהיה אמין וחכם ולא יהיו הכפלות ולא יהיו טענות, אתה צריך לדאוג. היום אנחנו נותנים דרכון ל-10 שנים, זה יצריך לבוא כל כמה שנים, אם זה שלוש שנים או חמש שנים. ואז התורים והבירוקרטיה והטרטור של האזרח וגם הטעויות שיצטרכו לקרוא לאזרח עוד הפעם כדי לוודא שזה אכן. יש על זה ויכוחים, יש טכנולוגיות חדישות.
לכן אין לאף אחד מגמה להיות האח הגדול, אני אומר את זה בגדול. אף אחד אין לו עניין לשמור את זה. המשטרה יש לה דרישה גדולה מאד לצורך הצלת חיים ולצורך מלחמה בטרור או בפשיעה. למשטרה יש עמדה מאד ברורה, לה ולכוחות הביטחון. שמעתי גם אותם בדיון ארוך.
לכן אני פניתי לשרים הנוגעים בדבר ואני גם אגיע לכנסת, לוועדה המשותפת. אני מבקש להמשיך את הפיילוט לעוד תשעה חודשים, וזה מה שמותר לי בחוק, כדי שנוכל לגבש דעה יותר ונמשיך בינתיים בפיילוט של התיעוד החכם. אנחנו גם מתארגנים בציוד, מתארגנים בלשכות, כך שאף אחד לא מפסיק בעניין, והמאגר, אם יוחלט אחר כך לשנות אותו או לעשות משהו אחר, הכל אפשר לעשות, אבל בואו נתקדם בעניין הזה. זה מה שביקשתי.
לגבי מינהל האוכלוסין, היעדים שלנו. אתם רואים, הדבר הראשון שעומד בראש היעדים שלנו זה שיפור השירות. תראו, יש פה דבר, אנחנו נותנים את השירות ישירות לאזרח, להבדיל ממשרד הפנים שאנחנו נותנים את השירות ישירות לאזרח בעקיפין, דרך השלטון המקומי, שם אנחנו נותנים ישירות לאזרח. זה חובה של המדינה לתת תיעוד, לתת אשרות, לתת את כל הדברים הללו.
חברים, זה לא בחינם. אנחנו גובים תשלומים לא קטנים. לא קטנים על הדברים האלה, די יקרים. ואני מודע לכך ואני מודה בכך. יש לנו פקידים באמת בשירות, אני חייב לומר, יוצאים מן הכלל. אני עושה הרבה סיורי פתע. בכל עיר שאני מגיע אני עושה סיור פתע, לא מודיע לאף אחד ואני חייב לומר לכם שקודם כל אני רואה הון אנושי, אני רואה פקידים ופקידות יוצאים מן הכלל, במשכורת נמוכה לצערי הרב, שעושים עבודת קודש. סבר פנים יפות, מקצועיות, מסירות. עומדים, באמת כל הכבוד. אני חייב לומר את זה.
יש שיפור גדול מאד של המצב הפיזי של הלשכות. באמת, לשכות יפות, ציוד טוב. יש שיפור גדול מאד, אבל יחד עם כל מה שאני אומר, עדיין מי שרואה איזה תורים ארוכים שיש, מי שרואה מה שקורה בקיץ. הנה, עכשיו אנחנו מתחילים, לקראת הקיץ כבר יש אין סוף תורים ארוכים. לצערי הרב זאת המציאות. אין מספיק לשכות. זה דבר אחד.
דבר שני, שעות הפתיחה הן לא מספיקות ולכן אני בעזרת השם, יחד עם ראש המינהל לרשות האוכלוסין, אמנון בן עמי וכל הצוות שלו, אנחנו מגייסים את האוצר לעניין. אנחנו רוצים להגיע למצב שכל יום ברשויות הגדולות, ששם הלשכות הגדולות, כל יום יהיה פתוח עד שעות הערב. אין מה לעשות, אנשים לא חייבים להפסיד יום עבודה ושיהיו להם מספיק שעות כדי לפרוש. יש לנו ציוד, יש לנו הון אנושי, צריך להגדיל אותו, צריך להכשיר עוד, אבל להשתמש בהם, למצות את הלשכות עד כמה שאפשר. זה אחד.
שנית, אנחנו ממש הולכים להגדיל לשכות. אתמול הייתי בסכנין, שכולם מקבלים שירות בעכו, 200,000 תושבים. בסכנין אנחנו תוך חודשיים בעזרת השם נפתח לשכה גדולה בתוך בעניין העירייה שלקחנו אצלם, לשכה גדולה, מודרנית וחדישה. בירושלים למשל אנחנו פותחים לשכה גדולה מאד בהר חומה ואנחנו הולכים לפתוח לשכות ברחבי הארץ וגם אנחנו הולכים לתת יותר שירותים דרך האינטרנט, דרך הרשויות המקומיות.
אנחנו מעודדים, עורכים תכנית. רשות מקומית שתעמיד לרשותנו מבנה – אנחנו נביא את כוח האדם ואת הציוד כדי שיקל עלינו לפתוח. אני רואה בזה סדר עדיפות ראשון בכל הנושאים שלי במשרד הפנים – הנושא שהאזרח יוכל לקבל בצורה מהירה, יעילה, תיעוד חכם ומהיר ויעיל ובצורה הכי טובה שאפשרית. זו החובה המינימאלית שלנו לאזרחים.
מדיניות ההגירה של מדינת ישראל היא לא פשוטה, אתם יודעים, מכמה חזיתות. יש לנו את מה שכולם יודעים בגדול מסתנני העבודה או המסתננים מסיבות אחרות. הנתונים, אני לא אכנס בגדול, אבל הנתונים הם שאם התמודדנו עד לפני שלוש ארבע שנים עם קרוב ל-65,000 מסתנני עבודה, היום אנחנו עומדים על כ-42,000 מסתננים. הגדר, אין ספק עשתה שינוי גדול מאד, אבל אני רוצה לומר לכם שגם עם הגדר יש עדיין, בודדים אמנם, עדיין שמסכנים את נפשם ועוברים. זה נושא אחד.
יש לנו את העובדים הזרים, השוהים הבלתי חוקיים. מדובר גם במספר גדול מאד שפחות מדברים עליו. אנשים, עובדים ועובדות שנכנסו לארץ כחוק ונגמרה הוויזה שלהם והם ממשיכים לשהות כאן. הם, ילדיהם, משפחותיהם, וזה הופך להיות, אנחנו גם איתם מתמודדים. וגם מדובר על אלפים כל שנה שאנחנו תופסים ומחזירים. שם אין בעיה, כיוון שהם לא ברחו מאיזה שהוא מקום עוין. מדינות נורמאליות שאין בהן שום סכנה, פשוט מאד נוח להם להיות יותר פה. יש עבודה, יש רמת חיים ונוח להיות פה.
ויש לנו בעיה נוספת, זה הנושא של התיירים. הממשלה בשנים האחרונות הלכה במדיניות של להקל, שזה דבר מבורך – לעודד את התיירות, לבטל אשרות וויזות ממספר מדינות, בעיקר ממזרח אירופה ויש בזה צעדים מבורכים. מצד שני זה מקשה עלינו מאד. הנתונים הם ממש, בשנתיים שלוש האחרונות מדובר בכמויות גדולות מאד של אנשים שמגיעים ללא אשרה לשלושה חודשים. הנה, בבקשה, תסתכלו מה שהולך כאן, המספרים – פחות כבר, נכון לסוף שנת 2015 – 42,000 מסתננים. יש לכם עובדים זרים לא חוקיים כ-16,000 ותיירים שאשרתם פגה – 91,000.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
וכמובן שעובדים. התיירים שאשרתם פגה זה תיירים שנכנסו לפה ללא אשרה, או חלק עם אשרה, עבר הזמן שלהם והם נשארים כאן ועובדים, וזהו. ואתה צריך להתמודד, לחפש. הם לא נראים, אין להם איזה שהוא מראה מיוחד, הם נראים כמו כולם, גם קשה לזהות, וצריך פשוט מאד ללכת ו-. הם לוקחים עבודות של אנשים אחרים. הם שוהים כאן שלא כחוק. אני לא מדבר על תופעות אחרות, מסוכנות אחרות של פשע או זנות.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
סליחה, לא עכשיו. עוד לא. אל תענה, אני מבקש. גברתי, אני מבקשת. כתבת לי, אין בעיה, אנחנו נעשה דיון אחר בנושא.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
אוקיי. אז זה הנושאים שאנחנו מתמודדים איתם ביחד. אנחנו כמובן מתעסקים גם בעובדים הזרים החוקיים שנמצאים כאן, לדאוג לאשרות שלהם, להארכות, להכל. זה המון. מדובר פה על עשרות אלפים. יש פה גם את זה. יש 78,500 עובדים זרים חוקיים – זה מתחלק בין סיעוד, בניין, חקלאות ומומחים ואנחנו צריכים להתעסק עם כל האשרות הללו. אנחנו מתעסקים איתם ביחד וזה כמובן לוקח לנו כוח אדם גדול, אבל אנחנו נותנים את השירות הזה. זה חובתנו ואנחנו מתעסקים עם זה.
כמובן שיש לנו גם את העובדים הפלסטינאים. יש לנו 52,000 ומשהו, וכמה מאות עובדים פלסטינאים חוקיים בישראל. זה לא כולל כ-30,000 פלסטינים שנמצאים בתחומי היישובים היהודים ביהודה ושומרון. וכמובן עוד עשרות אלפי פלסטינאים, שב"חים שאני ככלל תומך בעמדה של מערכת הביטחון ושל ראש הממשלה ושר האוצר, לתת כמה שיותר רישיונות לעובדים פלסטינאים. אני חושב שעדיף אותם מעובדים ממקומות אחרים. כל עובד פלסטינאי שמפרנס את משפחתו, אני חושב שזה דבר טוב. גם הסטטיסטיקה מראה שבכל גל הטרור הזה שהיה בחודשים האחרונים, חוץ מאחד בתל אביב, לא היה לנו עסק עם מי שקיבל היתר עבודה – כל המחבלים והמחבלות.
עכשיו עם ה - - - זה המקרה השני. כן. טוב. וכמובן שיש לנו בגלל הדרישה של תנופת הבנייה שהולכת עכשיו וגם של החקלאים ואחרים, אנחנו רוצים להפסיק, כבר שנים משתדלים להפסיק את כל הסחר שיש או כל המסחר שיש בעובדים ובזכויותיהם והרווחים הקלים של חברות כאלה או אחרות. אנחנו הולכים ומעודדים ועושים את ההסכמים הבילטראליים עם המדינות. אנחנו עכשיו במשא ומתן, ויש לכם גם את השקף הזה. אז בסדר גמור. אנחנו במשא ומתן, חלק כבר גמרנו וחלק אנחנו במשא ומתן. כמובן שההסכם הכי שעומד על הפרק זה הנושא עם סין. ראש הממשלה מעורב שם, אני מקווה שזה ייגמר.
מספר השוהים, אנחנו מנסים לצמצם את מספר השוהים הלא חוקיים במדינת ישראל ואמרתי והסברתי מקודם. לא פשוט, צריך להתמודד. יש מגבלות, בתי משפט, דיונים פתוחים, מדינות שלישיות, כל ההליך הזה, ואם ירצו אני ארחיב אחר כך. כל נושא כזה הוא נושא קשה, מסובך, אבל זה האמצעים שאנחנו מתמודדים איתם וצריכים להתמודד איתם. עכשיו העברנו בכנסת את התיקון האחרון לגבי חוק המסתננים, לגבי המתקן בחולות.
אני רוצה לומר חברים, שתדעו, המתקן בחולות נמצא במאה אחוז תפוסה, אולי אפילו יותר ממאה אחוז. כן. אתם רואים. 3,360 שוהים יש לנו במתקן בתפוסה מלאה ויש לנו בסהרונים, אתם רואים כמה בסהרונים – 472. כמובן שזה האמצעי הטוב ביותר שאנחנו רואים כדי לדאוג לכך. לפי המצב המשפטי היום, לשלוח אותם מרצון, וכשאני אומר מרצון, אנחנו מציידים כל אחד כזה שעוזב בכרטיס טיסה, בכמה אלפי דולרים. אנחנו מלווים אותם. זה לא שזורקים אותם, אלא אנחנו באמת משתדלים לדאוג במרב שאפשר לעשות.
כמובן שאם נגיע בסוף ונקבל את האישור מבחינת בית המשפט למדינות שלישיות, שהגענו איתן להסכמה, זה יהיה כלי אפקטיבי. אם לא, או שזה יתעכב עוד, המתקן בחולות לא מספיק לנו ואנחנו נצטרך לקדם תכנית לבנות עוד מתקן אחד גדול, שיש שם תשתית. זה כמובן הוצאה כספית גדולה מאד. אני מעדיף לא להגיע לזה. אני מעדיף לבצע בצורה מסודרת הסכמים שיש לנו עם מדינות שלישיות. אנחנו מחכים בחודש הבא לדיון בבית המשפט העליון, שיאפשר לנו לבצע את זה.
כמובן יש לנו 23 מעברי גבולות בינלאומיים, ימיים, אוויריים, יבשתיים, שאנחנו מופקדים עליהם. אנחנו נותנים שם את הטיפול וזה כולל, זה לא רק טכני כמו שאנחנו רגילים, שמקבלים חותמת ועוברים הלאה. הרבה פעמים זה תשאול, יש להם עבודה, משימה מאד מקצועית ומאד חשובה והם עושים עבודה. מצד אחד לתת שירות מה שיותר מהיר וטוב, מצד שני לפקח על הגבולות של מדינת ישראל, שהם לא יהיו הפקר ולא כל אחד ייכנס או ייצא. לעמוד על המשמר, והם עושים. אנחנו מקבלים הרבה מאד שבחים מצד כל הגורמים האכפתיים במדינת ישראל על העבודה הטובה שהם עושים. גם תלונות, שהם לפעמים, בגלל היעילות שלהם, וזה טוב.
יישום חוק הביומטריה
¶
כמובן על זה מופקד שירות האוכלוסין שאמור לעשות את הדבר הזה. זה אתגר. מצד אחד זה שאיפה של הרשות, לתת ייעוד חכם, מצד שני זה אתגר גדול בשבילם, מבחינת התורים, מבחינת הצוות המקצועי, הציוד המקצועי הטוב ביותר, וזה אתגר שאנחנו מתכוננים אליו.
זהו. זה פחות או יותר.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
אוקיי. טוב, נושאים שלצערי הרב עומדים על סדר היום בגלל גל הטרור ובגלל תופעות אחרות. דבר שאתם יודעים, אנחנו לא משתמשים בו כמעט, אבל אין ברירה אחרת. אין ברירה. כבר עשיתי את זה עם תושבי מזרח ירושלים, בודדים אמנם, אבל שיש להם תושבות קבע. כשהתברר שהם הלכו לפיגועי טרור, ביטלתי להם את תושבי הקבע. זה תהליך לא פשוט וזה בצמוד עם משרד המשפטים ועם היועץ המשפטי.
אנחנו גם לאזרחי מדינת ישראל, ואני שמח מאד שהם מעטים מאד, ברוך השם, מהאוכלוסייה במדינת ישראל בסך הכל. מי שרואה את גל הטרור רואה שהאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, ככלל, אין הפרות סדר, באמת, ברוך השם שזה כך. אבל במקרים הבודדים, ממש הבודדים שהיו, אנחנו לא יכולנו להעלות על הדעת שמי שמבצע פיגוע טרור אלים, הורג, פושע, עושה את זה לשם פיגוע טרור, לפגוע באזרחים חפים משפע, לא מגיע לו להישאר אזרח של מדינת ישראל. ואני שמח מאד שאמרתי שאנחנו מתעסקים עם בודד או בודדים בכלל בעניין הזה. הלוואי ולא נגיע לכך, אבל הכלי הזה קיים ואנחנו נשתמש בו, לצערי הרב, אם נצטרך לעשות את זה.
ויש לנו עוד נושאים שאנחנו מקדמים במינהל האוכלוסין. יש לנו שתי קהילות שהטילו עלינו להתעסק איתן ביחד. אני אתחיל עם היותר קלה, בני מנשה, שזה מספרים יותר קטנים וגם זה הליך מוסדר מהודו. ויש לנו החלטת ממשלה לגבי חמש השנים האחרונות שיושב הראש קידם את זה, בנושא של שארית, מה שנשאר הממתינים באתיופיה. מדובר על כ-11,000 נפשות בחמש השנים הקרובות. אנחנו עכשיו בעבודת צוות לסכם את הקריטריונים, את הדרכים, את הטיפול להבאתם.
אני מאד מבקש, זה יקל עלינו מאד וגם זה יחסוך המון עוגמת נפש בהמשך. להבדיל מבני המנשה, שזה מתואם עם הרבנות באופן מוחלט, באתיופיה, בגלל הלחץ שזה נעשה, הנושא הזה לא הוסדר ואני מבקש מאד ואני גם רוצה וגם שלחתי את זה בסוגיה, זה יקל עלינו מאד. עם בני מנשה יש הליך ברור שזה עובד מאד טוב ומונע מהם אחר כך הרבה עוגמת נפש בארץ, כיוון שההליך נעשה שם בחוץ לארץ, בצורה מסודרת וגם בארץ, ולכן זה הנושא שאנחנו גם מתעסקים איתם ביחד.
זהו. אדוני יושב הראש, פחות או יותר בגדול מניתי את הדברים. קיצרתי ואני אשמח לשמוע התייחסויות. אם יהיה זמן אני גם אענה.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
קודם כל תודה כבוד השר. האמת היא תודה על הסקירה המקצועית, העמוקה, הרחבה. באמת, אני גם רואה שבא לידי ביטוי הניסיון שהיית כבר במשרד, בסך הכל אתה חודש וחצי במשרד וכבר צולל לכל סוגיה. כמעט רוב הסוגיות שדיברת עליהן, עשינו עליהן ישיבות בוועדת הפנים. הן מורכבות, כל אחת כשלעצמה היא באמת מורכבת, אפשר לדבר עליה איזה שלושה פרקים, אבל כאן באמת בא לידי ביטוי, כמו שאמרתי, הניסיון שלך.
גם לגבי הנושא של כמו שהגדרת את ערי העולים. ישנן הנחות עבודה שהן כבר היו לפני 30-40 שנה וכשאני נכנס אני כמעט מגיע לאבסורד – איך יכול להיות שעד היום עוד לא הפכו את האבן והתחיל לעשות שם סדר, כפי שאמרת וציינת – מהארנונה ועד הנושא הזה של תעריפי המים ואולמות שמחות, שלא הזכרת. יש דבר חשוב מאד שאתם עושים בימים אלה, וזה הרפורמה ברישוי עסקים, שאני רואה אותה כדבר קריטי והאמת היא שמשרד הפנים זה המשרד לדעתי שמשפיע על האזרחים בצורה הכי דרמטית בחיים.
אזרח רגיל אמרתי, לא קם בבוקר מתחיל להתעסק עם חיל האוויר, חיל הים ואיראן. זה לא מעניין אותו. הוא קם בבוקר, מתעסק עם הילדים, בגן, בבית הספר, בארנונה, במים. זה בעצם מארג החיים שלו וזה מה שמעניין אותו ולכן אני חושב שאתם כרגע, בעקבות כל הסקירה ואני שמחתי מאד לשמוע אותה, ובאמת יש כאן דברים שמתחילים לזוז קדימה.
יש רק דבר אחד שלדעתי אתה צריך לקחת אותו ויש לך ערך מוסף גם כבן אדם, מעבר לתפקיד, גם באישיות. תראה, אני גם בא מהשלטון המקומי ועוד מעט גם ידבר, אני אעביר את רשות הדיבור ליושב ראש השלטון המקומי. אין מצב שההכנסות בממשלה ההוצאות בשלטון המקומי. אם הממשלה החליטה על הנחות – נא לבוא ולהכניס את היד לכיס וגם לשים. זאת אומרת, אחריות באה עם סמכות והפוך. אז לכן גם בזה אנחנו עושים את הדיון הבא אצלי, זה גם בנושא של חוק העמותות שדיברנו עליו.
ולכן צריך, הרי האוצר באופן אוטומטי, כשמדובר בשקלים הוא נאטם. הוא מתנתק. ולכן גם פה צריך לעשות סדר, צריך להביא את הרעיון. אני לא אומר מאה אחוז פה, אבל בוודאי לא אפס אחוז אצל האוצר. אני מעריך, כמו שאתה אמרת, הדברים בסוף נחתכים באמצע וכמובן לפי העניין.
מחר אנחנו עושים סיור, הוועדה עושה סיור בתל אביב, בכל הנושא של המסתננים. אני גם ישבתי עם אמנון, יש איזה שהוא כיוון של פתרון. המגמה בארץ היא חיובית, כפי שציינת. היא הולכת ויורדת. אני מקווה שעל ציר הזמן הבעיה תצטמצם ובאמת תרד. אני לא רוצה להיכנס לכל הפרטים, אבל יש דבר אחד שאני מבקש ממך שתעשה עליו זום, למרות שדיברת עליו – נושא אגרת השמירה.
נושא אגרת השמירה, וכאן אני לא מסכים איתך בנקודה הזאת, בגלל שבמדינת ישראל, לפי תפיסתי, יש צד, יש משטרה, שב"כ, מוסד, רק הגופים האלה שותים כמעט 100 מיליארד שקלים. לא יכול להיות שהערים, הן נכנסו לאגרת השמירה בגלל אילוץ, לא בגלל שהם רצו. אז אתה מתקשר למשטרה ואין ניידת. אז ראש העיר בא, מארגן לו שש ניידות, אין לו ברירה. וכן הלאה וכן הלאה. בוודאי ובוודאי זה לא צריך להיות מושת ומתגלגל על התושב בקצה. זה לא יכול להיות.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
יש מדינה. יש מדינה, כמו בהרבה דברים. כמו שרוצים לעשות גדר ולא מגלגלים את זה ישר לאזרח באגרה. כמו שרוצים מחר אולי לקנות איזה טייסת בחיל האוויר, אז לא מגלגלים את זה וזה. זה בעיה של המדינה לדעתי, לא של השלטון המקומי. אז כרגע זה המצב, אבל לדעתי, אני שקלתי לבטל את האגרה וחיים יודע את זה. אני התווכחתי איתו על זה מספר חודשים.
אבל בסוף, כשהבנתי שהפתרון כרגע לא קיים, אז מה זה יעזור אם נבטל אותם? אז אני אומר, בלונג ראן, לדעתי אריה, אתה צריך לקחת את זה ולהוביל את זה לאיזה שהוא מקום נכון, ככה שהאגרה בסוף לא תתגלגל על האזרחים.
אז באמת זה מה שהיה לי לומר. אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לשאר החברים. סגן השר נהרי, אתה רוצה להוסיף משהו על השר? המנכ"לית? כמובן יושב ראש השלטון המקומי.
חיים ביבס
¶
חברים, בוקר טוב לכולם. כמובן מכובדנו, שר הפנים, שהוא גם השר לפריפריה, הגליל והנגב. אני חושב בכלל שזה דבר שצריך לקבוע אותו כקבוע. אני חושב ששר פנים, כאשר מוציאים את המינהל, מכניסים גם פריפריה, גליל ונגב, וזה מייצר חיבור נכון בהרבה מאד דברים, בטח ובטח בתקציבים.
יושב ראש ועדת הפנים, דודי, שבאמת יש יתרון כאשר יושב ראש הוועדה מגיע מהשלטון המקומי. מבין עניין. יודע בדיוק את המצוקות, את הדברים המרכזיים. מנכ"לית המשרד, כמובן סגן השר שלנו, ראשי רשויות, מכובדי כולם.
אני חושב שאתגרי משרד הפנים והשלטון המקומי חופפים ברוב הדברים. אנחנו התרגלנו במשך תקופה מסוימת, כאשר משרד הפנים לא היה מספיק חזק, שאנחנו עובדים ישירות מול האוצר, מול כולם, ולשמחתי דווקא בשנתיים האחרונות אנחנו עובדים עם משרד הפנים עבודה הדוקה, ואני יכול לומר לכם שמהרגע שהשר נכנס עד היום, כולל ביום חמישי האחרון, נפגשנו מספר פעמים לפגישות עבודה, שתכליתן בסוף לראות איך פותרים את הדברים לטובת השלטון המקומי.
עכשיו תראו, אף אחד מאיתנו לא רוצה לשלם כלום. לא ארנונה, לא אבטחה, לא שמירה, לא כלום. אנחנו לא רוצים לשלם כלום. אנחנו רוצים שגם הברוטו שלנו יהיה נטו. אבל בסוף מישהו צריך להוציא את זה וזה חלק מהתפקיד שלנו, כי אי אפשר לבוא מצד אחד ואנחנו רוצים הרבה סמכויות אלינו, ומצד שני להגיד המדינה תיתן, רק המדינה. אנחנו צריכים למצוא את הממשקים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי.
הנושא של הארנונה הוא נושא שצריך מצד אחד להיזהר בו, כי הוא קצת פופוליסטי. כל הארנונה בקושי מכסה בין 30 ל-40% בממוצע. חלק מהרשויות גם פחות מזה. ולכן כל הגישה הזאת, שאנשים בטוחים שהארנונה זה הכלי שדרכו אנחנו נוכל לייצר הכל. ומה שצריך לבטל את חוקי ההקפאה, ללכת לצו אחיד, ללכת על סעיפים אחידים. תעריפים שונים בהתאם לאזורים, כל אחד ומה שהוא רוצה.
מענק איזון, היה דיון מדהים בפעם הראשונה בשבוע שעבר בוועדת הפנים. אני חושב שצריך להשלים את המשימה עד תום, על מנת שהמענק יינתן באופן מלא, בלי כל המשחקים. ראש רשות, אתה ראית בעצמך. היום ראשי רשויות, רוב רובם של ראשי הרשויות הם אנשים טובים ומקצועיים שבאים לתת ולעשות כל מה שצריך. אז אם יש בעיה ברשות מסוימת, תעיף את ראש הרשות. אבל את המענק, תן לו את הכלים, את המאה אחוז. לא 85%, לא מקלות, לא גזרים ולא שום דבר. תן לו את מה שצריך כדי שבסופו של דבר הוא יוכל לנהל את הרשות שלו כמו שצריך.
ערי עולים, אני חושב שסוף כל סוף יש אמירה אמיתית ונכונה. צריך ליישר קו לכולם. צריך לקחת את הדלתא שמתקיימת, וצריך גם לומר את האמת. אותם אלה שבוכים וצועקים ומדברים – הם מקבלים 100 אחוז. הם מקבלים 100 אחוז. הם הרי הסתירו את זה כל הזמן וכשאנחנו באנו כשלטון מקומי ואמרנו רבותי, אנחנו מבחינתנו תקימו קרן ממשלתית. כולם נבהלו. למה? כי אותן רשויות שמקבלות 100 אחוז, אותן רשויות שצעקו ובלבלו, דיפרנציאלי, לא דיפרנציאלי מבלי לבין את המשמעויות של הדברים שהם מקשקשים.
ולשמחתי סוף כל סוף הולכים לתהליך שהדלתא, אני מאמין בסופו של דבר צריכה להישמר אצלך אדוני השר, כדי שדרכה תוכל לעשות מטצ'ינג לרווחה וחינוך ברשויות סוציו אקונומיות 1-4, ותקבל תמיכה מלאה של השלטון המקומי בנושא הזה.
בנושא של אבטחה, אמרתי, אני חלוק על דודי בנושא. אני חושב שחלק מאיתנו צריך לקחת על עצמנו ואי אפשר כל דבר רק לומר שהמדינה, והמדינה. יש. אם אנחנו רוצים סדר והבטחה והדברים בפנים, יש דברים שהמדינה צריכה לתת ויש דברים שאנחנו צריכים לעשות ואני שמח על כך, שאחרי הדיון ביום חמישי והדיון שלשום אצלך, הבאת יחד עם אנשי המקצוע שלך נוסחה, שבסופו של דבר היא טובה לכל הרשויות, כולל העובדה שהשש רשויות שעלולות להיפגע, יקבלו מה שנקרא גרייס של שנתיים כדי שיוכלו לקבל את הסיוע והתמיכה.
בסוף אני מבין את מה שדודי אומר, רק מה, מה שדודי אומר אז הוא צודק, אבל בסוף אנחנו לא נגיע לשום דבר כי הם לא יתנו. אנחנו מכירים את זה. היינו כבר בשיטה של הלחמנייה נקניקיה וכו'. תמיד הנקניקייה נשארת באוצר ואנחנו נשארים רק עם הלחמנייה בסופו של דבר.
הנושא של גבולות אמרנו, ואני עומד על כך שאנחנו נהיה לעזר לכם. עשינו את זה בדימונה, זה פתר בעיות, מאבקים משפטיים ועוד עורכי דין שמרוויחים כסף על הגב של השלטון המקומי במיליונים. תאמין לי מיליונים, אני אומר לך, רק בעיר מודיעין מיליונים הרוויחו. בהרבה מקומות מרוויחים עוד הרבה יותר, כי זו אחת הרשויות היותר חדשות, אז מטבע הדברים גם דברים יותר מסודרים.
אנחנו צריכים אותך, אדוני השר, להגנה מפני חקיקה פופוליסטית. יש מצב ואמר את זה יושב ראש הוועדה בצורה ברורה - - -
חיים ביבס
¶
אמר את זה יושב ראש הוועדה בצורה ברורה. אנשים רצים פה כאילו יש לנו איזה שיק פתוח. אתה כל הזמן מפריע. תן לי לסיים.
חיים ביבס
¶
אז תמתין, תמתין, כי בסוף אנשים באים עם חוקים ואף אחד. כולם מסבירים שיש חוק והכסף זה על הגב של השלטון המקומי, על הארנונה המסכנה הזאת. אז הגיע הזמן להעמיק, מה שנקרא, את האכיפה סביב העובדה שמי שמגיש הצעת חוק חייב גם להביא מה שנקרא את הסעיף התקציבי מהאוצר, ולא רק להגיד בואו, אני לצורך העניין מביא את הרעיון, הפתרון זה על הגב שלנו.
יש לנו מספר תכניות שדיברת עליהן – קידום במגזר הערבי, שאנחנו עומדים באופן מלא, גם בתכנית לדרוזים, גם לצ'רקסים, גם למגזר הערבי והקמנו בתוך השלטון המקומי יחידה שתכליתה בעצם לבוא ולוודא ביצוע של 100 אחוז התקציב, ואנחנו לרשותכם בנושא הזה בהתנדבות מלאה. הצענו בזמנו להיות חלק מהחוק. לצערי, מנעו מאיתנו בישיבת הממשלה, אבל אנחנו נמשיך כי אנחנו רוצים לראות את המגזר מתקדם ומקבל את התמיכה המלאה.
והדבר האחרון ואני שמח על כך, וכמובן יש תכנית לערי פיתוח שאנחנו נציג אותה גם למשרד הפנים בתוך מספר חודשים, שתכליתה בסוף להביא לכך שגם שם תהיה לנו תכנית סגורה, שאיתה נלך ביחד לממשלה כדי לאשר אותה.
והדבר האחרון, אני שמח על כך שאמרת את זה בצורה ברורה, כי בשלטון המקומי התחילו כל אחד לפזר בשמך כל מיני הבטחות שהאשכולות לא יהיו אחודים. אני אומר את זה בצורה ברורה. רבותי, האוצר ישב איתנו, דיבר בצורה ברורה וצריך לשים את הדברים על השולחן. כל אלה שמנסים לייצר איזה משהו שהוא לא נכון, אשכולות בסוף יהיה איחוד רשויות. תודה רבה.
בני ביטון
¶
דקה. אני קצרצר. אני לא אחזור על מה שחיים אמר, אבל קודם כל אני מברך אותך, אדוני השר, יושב ראש פורום ערי הפיתוח. אני חושב שבאמת צריכים להכניס את זה גם שר הפנים ושר הפריפריה, הנגב והגליל. אנחנו רואים באמת שינויים אדירים.
ברשותך, חיים דיבר על מענקי האיזון, נכון מאה אחוז, אבל השר, אתה יודע שהיית שר הפנים בשנת 1992 – אני לא רוצה לתת דוגמאות, אבל זה 100 אחוז עם שחיקה אדירה, אדון חיים. אז צריכים גם לייצב לנו. אני רק אתן דוגמא. דימונה קיבלה פעם 62 מיליון שקלים. היום אנחנו מקבלים 38 מיליון שקלים. אבל בסדר. אנחנו לא בוכים. לא בוכים.
בני ביטון
¶
זה מענקי האיזון. הדבר השני, אדוני השר, אף אחד לא התייחס פה לתקציבי הפיתוח של הרשויות המקומיות. אני מבקש שתתייחס אליהם, זה חשוב.
הדבר השלישי, מצ'ינג. חיים בהינד עפעף אמר, אבל רבותי, אני הצעתי אז בזמנו, אם לא מצליחים לתת לנו 100 אחוז מצ'ינג, אנחנו מוכנים לקחת כ-75% שיהיה לנו גם מאה אחוז מטצ'ינג. לא יכול להיות שאנחנו כרשויות, אני אומר במיוחד בפורום ערי הפיתוח, חייבים לתקן את העיוות הזה.
דבר נוסף, חיים העמיד את זה בהינד עפעף – חוק עיירות הפיתוח. אני רוצה להכניס, אדוני השר, גם דיברו איתך מספר ראשי רשויות, אנחנו בכנס פורום ראשי הרשויות ב-31 בחודש נעלה את זה בהרחבה אצלך, אבל אנחנו רוצים להכניס גם את יהודה ושומרון איתנו, בפורום ראשי עיירות הפיתוח. זה חשוב. זה חלק אינטגראלי מעיירות הפיתוח שלנו.
שני דברים אחרונים וקצרים. זה הנושא של האשכולות. אני בניגוד, אדוני, אמנם אני הסגן שלך, אני - - -
בני ביטון
¶
אנחנו נכניס. אדוני השר, אני מקצר. חוק האשכולות, אני חושב שאני תומך בו ואני חושב שבאמת מרדכי והמנכ"לית שלך עושים עבודה מצוינת. אנחנו לא פוחדים. אם בסופו של דבר רבותי זה יגיע גם לאיחוד רשויות, אנחנו מוכנים. מה יש? נקרא לילד בשמו. רבותי, רוצים להתייעל, אז אם צריך.
הדבר האחרון זה הצוערים. אדוני השר, תמשיך. אנחנו רואים את זה. ראשי הרשויות באמת מחזקים את הנושא של הצוערים ובאמת, גם מרדכי וגם המנכ"לית, באמת, אני לפחות בדימונה יש לי ארבעה צוערים ואני מבקש עוד ארבעה צוערים. זו העתודה של השלטון המקומי. זה האקזקוטיבה, הבחירה שתנהל את השלטון המקומי.
תודה רבה אדוני יושב הראש.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
גברתי, גברתי. אני רוצה לכבד אותך, לא רוצה להוציא אותך, אז אל תפריעי. אני מבקש, היות וגם השר, הדיון מסתיים בשעה 11. השר צריך לדעתי לענות 10 דקות. יש פה שעון, לכן אני אתן לכל אחד שלוש דקות לדבר ועשיתי את החישוב, יישארו 10 דקות.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
אוקיי, תודה רבה. אז קודם כל אני מצטרפת לברכות לשר שנכנס רק לאחרונה ואני מודה על ההצגה הבאמת מאד מקיפה ומאד רצינית שהצגת את עבודת המשרד.
אני רוצה להעלות שלושה נושאים ואני אעשה את זה בקצרה. הנושא הראשון הוא נושא משבר האקלים, ואני תיכף אתייחס. הנושא השני הוא שקיפות של מוסדות השלטון המקומי; והשלישי זה המאגר הביומטרי.
אז לגבי האקלים. אין ספק שזה אתגר, בעיני הוא הכי גדול של האנושות, לא רק של מדינת ישראל ולא רק של השלטון המקומי, אבל גם מדינת ישראל הכירה בכך והצטרפה לאמנה שנחתמה בפריז ומכינה תכניות. ואני חושבת צריך להיות ברור למשרד הפנים ולרשויות המקומיות ולגופים שמרכזים את השלטון המקומי, שזה אתגר שעומד לפתחן של הרשויות המקומיות.
כי בסופו של דבר, אתם אלה שמתמודדים ותתמודדו עם הבעיות שקשורות למשבר האקלים, כמו ההצפות שאנחנו רואים את זה. פתאום יש איזו הצפה ענקית שלא צפויה באשקלון או בערים אחרות, ומי צריך להתמודד עם זה בסוף? העיריות, ולתת מענה לתושבים ולתת מענה גם בתשתיות. והדברים האלה לצערנו, משבר האקלים הוא כאן והוא עכשיו ותופעות של מזג אוויר קיצוניות, תראו איזה יום חם. אנחנו ב-2 במרס, יקרו ויקרו הרבה יותר כי העולם לא כל כך מתמודד.
עכשיו, בנושא גם של התמודדות וגם חלק מהפתרון, וערים בכל העולם שמות את זה כיעד מרכזי וגם בארץ יש את פורום ה-15 שעושה לא מעט, אבל גם השלטון המרכזי, המקומי, לא רק פורום ה-15, כל העיריות צריכות לקחת את זה, כל המועצות צריכות לקחת את זה; ומשרד הפנים צריך לדעתי להוביל, לדחוף, לתמרץ, לראות איך הוא מקצה לזה – או להקצות תמריצים, או כבוד השר, הייתה פעם החלטה שאני חושבת שמעולם לא יושמה, לא יודעת, משנת 2009 אני זוכרת אותה, שרשויות צריכות להתייעל בצריכת האנרגיה שלהן והיו לכך יעדים. אני לא חושבת שזה יושם אי פעם. משרד הפנים היה חלק מהחלטת הממשלה משנת 2009.
אני חושבת שאני אולי אשמע ככה כאילו נפלתי מהירח ומה אני מדברת פה על אקלים. אנחנו מדברים פה על דברים נורא יומיומיים והרשויות בהישרדות, אבל זה בדיוק העניין. זה חלק מהפתרונות של ההישרדות, כי זה חוסך משאבים. כי מי שלא יטפל בזה עכשיו – ישלם הרבה יותר בעתיד.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
וחצי דקה על שני הדברים האחרים. המאגר הביומטרי, אני חושבת באופן אישי שאין לחיי באנשים. זה נושא מאד מאד בעייתי - - -
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
אני אבוא, אבל מאחר שזה עומד לפתוח של שר הפנים בשלושת החודשים הקרובים, אני מבינה, להכריע מה קורה עם זה הלאה, צריך לעשות על זה דיון מעמיק. אני חושבת אסור לחייב אזרחים. נקים מחאה גדולה. ורק מילה - - -
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
על שקיפות. אני חושבת ששקיפות צריכה להיות מילת המפתח כדי להביא לאמון האזרח בשלטון המקומי ולא בכל הרשויות יש פרוטוקולים ויש מידע הגלוי לציבור. תודה רבה.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
רבותי, יש פה סדר. חברי הכנסת מדברים ואם נשאר זמן אני אעביר לראשי הרשויות שנשארו. בבקשה, עבדאללה.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אני רק מאחל לשר עבודה מוצלחת. אני בטוח שתהיה הצלחה, עם הסקירה הזאת שהוא נתן לנו, אבל אנחנו בוועדת הפנים ואני בטוח שנבקש ממך, לא רק נדבר איתך, לבוא. יהיו לנו עוד ישיבות משותפות בכל העניינים המקצועיים שהזכרת אותם, איך ביחד אכן לתת להם לבצע ולצאת לפועל.
כמה הערות בקשר ללשכות שישנן מפוזרות. יש הרבה מקומות אוכלוסייה רבים שהלשכות רחוקות מהם. למשל בכרמיאל יש לשכה טובה מאד. למה שהיא לא תשרת את האזור כולו שם? למה שאנשים ממג'דל כרום ייסעו לעכו? זו אחת הדוגמאות, אז לקחת את זה. ועניין הפיזור הגיאוגרפי, שיהיה מתאים ואנשים אפילו יכולים ללכת ברגל לשם ולא יאבדו יום עבודה. אז יש לשכה בכרמיאל שיכולה לשרת את כל הסביבה, לא רק חלק מהסביבה ואנשים לא יצטרכו לנסוע לרחוק.
לגבי ועדות הגבולות שאמורות להיות קבועות, גם בהרכבן אנחנו נהיה מעורבים, מי יהיה שם בוועדות הגבולות הקבועות האלה. זה הכל חשוב. אנחנו בהמשך בטח נתאם את העניינים ונדון על זה בוועדת הפנים, ואני מקווה שנמצא שיתוף פעולה לאינטרס האזרח, לאינטרס הציבור והרשויות המקומיות.
לעניין הארנונה, לא תמיד לנפנף בעניין, יושב ראש השלטון המקומי דיבר על זה. זה גם עניין חשוב. אנחנו בהמשך חייבים לשתף פעולה ביחד עם ועדת הפנים, להוציא את התכנית לפועל בצורה נכונה, שסוף סוף אכן תיתן את המענה הנכון לאזרח ולשלטון המקומי.
יואב בן צור (ש"ס)
¶
טוב, אני רוצה להצטרף לברכות. אם אני סוגר את העיניים ורק שומע, אז הייתי חוזר 25 שנה אחורה. הבקיאות שגילה ידידנו שר הפנים בנושאים הללו, בפרק זמן כל כך קצר, רק מראה על המקצועיות והכישרון שיש בו, ואני רוצה לברך ואני חושב שמדינת ישראל בכלל ומשרד הפנים בפרט, בהחלט מקבלים - - -
יואב בן צור (ש"ס)
¶
בהחלט מקבלים בברכה את שובו למשרד הפנים ואין לי ספק שהוא יעשה גדולות ונצורות. תודה רבה.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
טוב, תודה רבה. קודם כל אני מברך את השר על זה שהסכמת לקבל את משרד הפנים. אני חושב שזה המינוי הנכון במקום הנכון ויש לך יכולת ביצוע וזה מה שהיום צריכים במשרד הפנים ומה שצריכים ראשי הערים.
אני לא רוצה להתייחס לכל מה שאמרת, כי יש לי הערות לגבי כל דבר, אבל זה לא הזמן. אני רוצה להתייחס לדברים שלא אמרת.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
למה אתה? אתה רואה שאתה לא יכול-. קצין משטרה ראשי להיות. כל הזמן מפריע. אני רוצה לדבר - - -
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אלף לגבי מעמד חברי מועצות הערים, אני חושב שבעניין הזה צריך לעשות איזו שהיא רפורמה לגבי המעמד שלהם ואני בגדול אומר, אני לא מתייחס למה צריך לעשות, אבל יש דבר נוסף שאתה צריך לטפל בו, ואם כבר מדברים על חקיקה פופוליסטית, אז הדבר שחוזר על עצמו היום זה הטלת סנקציות פליליות על ראשי הערים. ואני חושב שזה ממש לא במקום והדוגמא הכי טובה זה הנושא של הנגישות.
מה שקורה, מטילים, הטילו על ראשי הערים משימה שהם לא יכולים לעמוד בה. משרד הפנים לדעתי צריך להיכנס לזה ביתר שאת, מכיוון שהם לא מסוגלים לעמוד בחוק של הנגישות, בתקציבים הקיימים והטילו עליהם סנקציות פליליות והם עומדים היום, יש כמה שהם לפני כתבי אישום. אז אי אפשר להטיל משימה שאי אפשר לעמוד בה ואחר כך לתת להם סנקציה פלילית. כי התוצאה היא פשוטה, וניקח לדוגמא את ראשון לציון, שאני מתמצא יותר בתקציבים שלה.
היום, כדי לסדר את נושא הנגישות לנכים וצריך לסדר, צריכים 400 מיליון שקלים, שזה כל תקציב הפיתוח של עיריית ראשון לציון לשנה. זאת אומרת אי אפשר לבצע. אחרת הוא צריך להפסיק את הכל, את כל הפיתוח של העיר ולעשות רק את זה. אם הוא לא עושה באופן מסודר, אז מה שקורה הוא יעמוד לדין פלילי. זה דבר שאלף צריך לבטל את הסנקציות הפליליות בחקיקה הקיימת.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
יש לנו עוד 40 דקות, מה אתה רוצה? אלף צריך לבטל, ו-ב', צריך להיכנס לסוגיה הזאת ולחלק את הנושא של הנגישות ל-10-15 שנים, על מנת שחלק מתקציב הפיתוח יהיה בנושא הזה ולא כל תקציב הפיתוח.
דבר נוסף, לגבי אגרות שמירה. אגרות שמירה, אני נגד אגרות שמירה מהסיבה הפשוטה – שכחתם שקנסות החנייה וכל סוגי הקנסות בעיר, בניגוד לממשלה, נכנסים לתקציב העיר והוצאות המשטרה לא נכנסות לתקציב משטרת ישראל, הם עוברים לאוצר. לעומת זאת, התקציב הזה הולך לעיריות והם יכולים היום, הנושא של הקנסות הוא כל כך גבוה בעיריות, שעם זה הם יכולים לממש את השמירה בלי אגרות שמירה.
לדוגמא - - -
דוד ביטן (הליכוד)
¶
והקנסות גדלו לאין שיעור. לפעמים זה לרעת התושבים, אבל בעצם רוצים שגם ישלמו קנסות וגם אגרות שמירה, נראה לי מיותר.
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
¶
מטעמים הומניטאריים, אני מדבר שתי דקות ומעניק את הדקה הנותרת, חסד נעורים לעבודה משותפת של אלי לוי עם הציבור הערבי. אז הדקה האחרונה - - -
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
מר אלי לוי, שב. מי שמווסת כאן את הדקות זה אני. זוהיר, אם אין לך מה לומר, אני מתכוון.
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
¶
אדוני הרב, שר הפנים, אני באופן אישי ונדמה לי הציבור הערבי, תולים בך תקוות גדולות. אתה יודע, בפסיכולוגיה יש פרקים נרחבים על דמותו של האב. לא רק דמותה של האם, אלא גם דמותו של האב, ואני חושב שבאמת אני כאן שמעתי אותך משבח את האזרחות המופתית של הציבור הערבי, באמת הפעמת את לבבי ואני חושב שאתה ניחן ביושר וביושרה ואתה מסוגל להוביל את העניינים הסבוכים בין הממשל, בין הממסד לבין הציבור הערבי ביד רמה.
אחת מהסוגיות, וכמובן אני לא מחדש – הריסת בתים. אני חושב שהרעיון באמת הוא רעיון. אתה יודע, אנחנו נקראים. אנחנו שנקראים מנהיגים, מנהיגי הציבור הערבי, אנחנו בגידנו ובנימינו נגדעים, הנימים נגדעים פעם אחר פעם מכיוון שאנחנו רוצים להוביל מהלכים ואנחנו אינננו מסוגלים להוביל מהכלים. אז הרעיון להצהיר על תקופת הודנה – אולי המילה לא כל כך מוצלחת, מכיוון ש - - - היא קשורה עם הפלסטינים, לא תמיד זה פופולארי להיות פלסטיני במדינה הזו, אבל באמת פרק זמן של שהות של שלוש שנים, כאשר אנחנו מתחייבים, כמו שאמרת בדיוק, ואתה בקיא בעניינים ואני לא רוצה להיכנס לפרטי פרטים, אתה מכיר את העניינים.
אגב, בעברית אומרים לא פרטי פרטים, תלמדו, חברי ראשי הרשויות המקומיות, מכיוון שזה דגש חזק: פְרַטְי פרטים, בסדר? להבא, כי טעות שגורה אצל היהודים.
אז אני מקווה, אדוני השר, שבאמת תנצל את העוצמה שלך ואת הכוח שלך, אדוני הרב דרעי וגם את היכולת המוסרית לחבור לציבור הערבי, להציל אותנו מהעניין הזה אחת ולתמיד.
ועניין שני, ממש בקיצור. מר דודי אמסלם, משפחת בהלול היא משפחה מאד קטנה במדינה הזו, אנחנו מיעוט. ולכן אף אחד לא יכול להטיח בי שאני מצדד בנפוטיזם, אבל ידידי היקר, יושב ראש המועצה המקומית בדיר חנא, דיבר איתי בעניין שאני מכיר אותו.
ראש מועצה יכול להיות בפוטנציה קרוב משפחה של 80% מתושבי המקום. עכשיו, כשמגיע מינוי של עובד לוועדה של משרד הפנים – מיד פוסלים אותו מכיוון שחושבים שהוא מנצל את סמכותו כדי להאדיר או להעצים את העניין החמולתי או המשפחתי. אני נגד. אני מצהיר כאן: נגד נפוטיזם ונגד חמולתיות, אבל אני גם נגד העושק של ראש מועצה, שבמקרה ה-DNA שלו מחבר אותו עם 80% מבני המקום. אז אנא, תעדן את זה.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
¶
תודה מכובדי יושב הראש, מכובדי השר, מכובדי המשתתפים בישיבה החשובה. אין לי ספק שלכבוד השר יש את הכוונות הטובות והרצון הטוב לעזור במיוחד למגזר הערבי. ככה אני מאמין. ולכן אנחנו נתחיל במצוקת הדיור בקרב הזוגות הצעירים במגזר הערבי בכלל ובמגזר הבדואי בפרט.
הרי הורסים את הבתים שם, של הזוגות הצעירים. הבתים הקיימים מלפני עשרות שנים, מאז קום המדינה, כמעט ועדיין לא הורסים אותם. אולי מחכים בתור, אבל מה הפתרון המוצע לגבי הזוג הצעיר שרוצה להקים משפחה ועושה לו צריף. הרי מכובדי השר, כשעדכנתי אותך בהריסות של 1,000 בתים בשנת 2015 רק, אתה אומר צריפים. אנחנו שם לא גרים בוילות. כל הבדואים שם, 90,000 נפשות גרים בצריפים, באיסכורית, באנא עארף כמו שאתה קורא להם, אלה הבתים שלנו. הם לא גרים בבחריין, לא בכווית. זה המצב שלנו. כי אז זה נקרא בית, הורסים בית. כ-1,100 בתים רק בשנת 2015 נהרסו. זה מעודכן במשרד הפנים.
לכן אני ישבתי עם שני שרים קודמים, שר הפנים – ארדן וגם סער והצעתי להם פתרון להקים בית זמני, להצמיד אותו לבית הקיים כדי שבאמת הזוג הצעיר הזה יקים משפחה, יתחתנו ויביאו ילדים לעולם.
היישובים הבלתי מוכרים, או בוא נגיד היישובים שהכירה בהם המדינה בעשור האחרון, ששייכים לשתי המועצות – אל קסום ונווה מדבר – אני מזמין אותך, מכובדי השר, לבקר שם, לראות מה התחדש מאז שהכירה בהם המדינה. חוץ מהכניסה ולחלק מהם אין, - - - גן ילדים לאן. חוץ מזה אין תשתיות ואין כלום.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
בוקר טוב השר, בוקר טוב לכולם, לכל המכובדים. אני רוצה לפתוח בהמשך לחברי במשפט שמאז שנכנסת לתפקיד יש הרגשה של רוח חדשה ושיתוף פעולה, לפחות לנו, חברי הכנסת, עם המשרד. אנחנו יודעים איפה מגבלות שיתוף הפעולה, אנחנו יודעים מה המחלוקות, כל עוד הן ענייניות ומהותיות, כך ראוי שיהיה.
הבאת לכנסת שוב את חוק ההסתננות. אני כמובן מתנגדת לו, אבל אני שמחה שלא שינית את השינויים הנוספים שהצהיר עליהם משרד הפנים. יש שני שינויים שרצה לשנות משרד הפנים ולא שינה ואנחנו נאבקנו על כך בכנסת הקודמת והממשלה הסכימה, וזה שלא יוזמנו לחולות בעלי משפחות וגם לא בוגרי כפרי הנוער, שזאת הייתה החלטה משותפת של שר הפנים ושר החינוך.
לאחרונה אני מקבלת יותר ויותר פניות שגם בעלי משפחות וגם בוגרי כפרי הנוער מוזמנים לחולות וכמובן גם נכלאים בחולות. אז זו נקודה אחת.
בנוסף לזה, הרבה מבוגרי כפרי הנוער הגיעו לגיל שהם יכולים להתגייס לצה"ל, מבקשים להתגייס לצה"ל. משרד הביטחון מסכים, מאשר ומבקש את הסכמת משרד הפנים, וזה חשוב לי שתשמע את זה – ומשרד הפנים מסרב. זה ילדים שגדלים פה, בוגרי כפרי הנוער שקיבלו פה הכשרה, קיבלו פה חינוך, הוחלט על ידי שר הפנים ושר החינוך להשאיר אותם בארץ, הם רוצים להתגייס לצה"ל, משרד הביטחון מסכים, משרד הפנים לא נותן את האישור למשרד הביטחון לגייס אותם. אני חושבת שזה פשוט גם עוול וגם שטות.
אני רוצה להתייחס למה שפורסם הבוקר, וזו אחת הטענות הקשות שלנו לגבי הזרים שאינם ברי הרחקה, כפי שקרא להם מבקר המדינה. קצב הבקשות של בדיקת מי הוא פליט ומי הוא לא פליט אינו עומד בהתחייבות של המדינה לבג"ץ. דובר על התחייבות של 3,500 בדיקות בשנה. הוועדה למיטב ידיעתי לא קיימת או לא הוקמה מחדש. בשנת 2015 רק 909 בקשות נבדקו, מתוכן אושרו רק 2, שזה כשלעצמו -0.1% הכרה בפליטים מאריתריאה או מסודן, כשבאירופה יש כמובן עשרות אחוזים של הכרה, אבל יש פה התחייבות לעמוד.
אנחנו כל הזמן, כל הויכוח האידיאולוגי שלנו, הוא האם מדובר בפליטים או האם מדובר במאגרי עבודה ולכן מן הראוי שאנחנו נעשה את הבדיקה הזאת, כמובן.
ודבר אחרון שחשוב לי להגיד, כמובן הנושא הזה רחב ואני לא אכנס לכולו, הנושא של הבאת עובדים מסין. שמעתי מה אמרת גם פה בוועדה לפני שנכנסתי לכאן, ואני מסכימה איתך שיש עדיפות קודם כל לעובדים ישראלים ולאחר מכן פלסטינים ובאין ברירה, לפעמים אין ברירה, כשאין ידיים עובדות לכמה תחומים במדינת ישראל ולצריך צריך להביא עובדים זרים.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
משפט אחרון. זאת השאלה – משרד הפנים התעקש לאורך השנים האחרונות, מאז שנת 2011, להביא עובדים זרים אך ורק בהסכמים בילטראליים. הולכים לקבור את זה עכשיו מול העובדים בסין. אני מבקשת שתתעקש על העניין הזה, זה יהיה מאבק קשה מול האוצר - - -
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
תודה, תודה מיכל, זה לא היום האחרון, זה לא המילה האחרונה. תודה.
ברשותכם, לפני שאני אעבור לראשי הרשויות, מילה, באמת, שמחה בניטה דקה כנציגת הנכים, ואני אעבור לראשי הרשויות.
שמחה בניטה
¶
קודם כל אני מודה לך מאד על זה שאתה נותן לי במה. כבוד השר, אני מודה לך על הפגישה פה. אני כנציגת הנכים, יש לנו בעיות בנושא של הוועדה המוניטארית, בעיות קשות מאד שרק אתה מסוגל לפתור לנו אותן, והייתי מודה לך מאד אם היית מקיים פגישה דחופה מאד עם נציגינו, עם הפורום שלנו, כדי לפתור את הבעיות האינדיבידואליות והקשות ביותר מול הוועדה המוניטארית.
באופן כללי אני רוצה להגיד לך שבשנים האחרונות, מאז שאמנון בן עמי התמנה, אנחנו רואים שינוי מדהים ביחס, בשירות, בהטבות, באמת דברים מופלאים בשירות לנכה. הנכים מקבלים שירות באמת, VIP. דבר אחד קשה לנו, זה עם הוועדה המוניטארית, שהיא מזמן כבר לא מוניטארית, והיינו מודים לך מאד אם היית מקיים איתנו פגישה בנושא.
דוד אריאלי
¶
אני אדבר על משהו יותר מערכתי, אני אדבר על משהו שיותר קשור ליישוב שלי. הוקמה ועדה לחלוקת הכנסות, אנחנו מחכים 8 שנים להתחלה של הפעילות של הוועדה. אתמול קיבלנו הודעה, זה נוגע ל-13 רשויות, לא רק לנו, שפעילות הוועדה בעצם בטלה, ועדה שנקבע לה כיושב ראש הכלכלן המפורסם שלמה מעוז.
אנחנו מבקשים שההחלטה של אדוני לוועדות קבועות, תהיה מעתה ואילך ולא תחול על הוועדות הקיימות מסיבה מאד פשוטה. הכוונה של אדוני לוועדה קבועה היא נכונה, אבל היא יכולה להסתייע רק באמצעות חקיקה. זה אומר דחייה של לפחות שנתיים.
אז אם אדוני מוכן לקבל את העיקרון שוועדה שכבר החלה לעבוד ומונה לה יושב ראש, יקבעו לה דיונים והיא תמשיך את העבודה שלה, זה לא סותר את הכוונה של אדוני, אגב שהיא גם נמצאת בהצעת חוק יסוד העיריות שנזנח כבר, אבל היא נמצאת שם. אז אם אדוני יוכל לעזור, אנחנו מאד נשמח.
אליהו לוי
¶
אני מודה לאדוני יושב הראש, אדוני השר. תודה לידידי וחברי זוהיר בהלול. שני דברים. אחד, יש כ-40 יישובים במדינת ישראל סוציו אקונומי 9-10. יישוב אמיד, מועצות עניות. הייתי מבקש שכשאתם נכנסים לדיונים, שהנושא הזה גם כן ייכנס בתוך מאבקי האיזון.
אליהו לוי
¶
דבר נוסף, חמור, כואב, אני צועק אותו מעל כל במה. לא רק בכתבה של חיים ריבלין בנושא משרד התחבורה ודני נוימן. יש מאכרים, חברי מרכז מפלגות שמסתובבים ברשויות המקומיות כדי להגיע לפגישה עם שר, כדי לקדם נושא מסוים, ואני אומר את זה באחריות מלאה ואני אתן שמות. ואני אתן שמות. זה קיים בכל מקום - - -
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
לא, לא, הנושא הזה, אני לא רוצה לפתח אותו כאן ואם יש מישהו שאתה חושב שעבר עבירה פלילית, אני אתן לך את הכתובת של משטרת ישראל, נא דבר איתם.
אליהו לוי
¶
זה לא פלילי. זה לא פלילי, אדוני יושב הראש. אני הייתי ראש מועצה כשהשר אריה דרעי היה עוד לפני 20 שנה שר. אז הוא הוציא מכתב לכל ראשי הרשויות לבדוק היטב את הנושא של התקשרות עם יועצים, יועצי ממשל, מאכרים, מקדמי פרויקטים ואחרים. אני מבקש שייבדק הנושא הזה ואפשר לבדוק את זה גם בנגב גליל. תודה רבה.
כרמל סלע
¶
עכשיו תשמעו, מכיוון שהזמן קצר ויש פה אווירה מעולה, באמת מעניין, אז קודם כל כל הכבוד לכם. יש פה חלון הזדמנויות גם שלך כיושב ראש ועדת פנים וגם כבוד השר, שמכירים טוב את המערכת. אז אני אגיד רק נקודה אחת.
תראו, כל מי שיושב פה, ובעיקר ראשי הרשויות והשרים וחברי הכנסת, הרבה מאד משקיעים בתכנון, בישיבות, בוועדות, בסוף מחליטים. אבל מה? בסוף יש ביצוע. הפער בין ההחלטות לביצוע – הוא פער ענק. ואני רוצה להגיד לך ולכם, שהקושי הגדול שלי במשרד הפנים, הוא עם היועצים המשפטיים שעוצרים ביצוע.
כרמל סלע
¶
אבל לא, הסיפור הזה של עצירת, זה שעוצרים את הביצוע, לא משנה כרגע ההחלטה, כל מה שאתה מראה פה. כל מה שאתה מראה פה בסוף בא לך איזה יועץ משפטי קטן, בן שנה, ועושה מזה סיפור, יא חביבי, חוקי, לא חוקי, כן חוקי, לא חוקי ובסוף אתה עומד על הרגליים האחוריות שלך ולא יכול להתקדם.
בני כשריאל
¶
תודה לך אדוני יושב הראש וברכות לשר. אני רוצה להעלות אבסורד שקיים כבר מאז שנת 2014 במשרד הפנים. בשנת 2014 החליט שר הפנים דאז להעלות את הארנונה באופן חריג ליישובים ביהודה ושומרון עקב חלוקה לנפות והעלה אותנו ב-5% וכפה עלינו להעלות ב-5% אחוזים, למרות שאנחנו התנגדנו לכך עקב הבעיות הביטחוניות אצלנו, ה-BDS, חרמות וכדומה.
למרות בקשתנו כמובן הוא כפה עלינו להעלות את הארנונה, וכשהעלינו את הארנונה, שני שרי הפנים הקודמים לא אישרו לנו את הארנונה, למרות שכפו עלינו. ואז נוצר מצב שאנחנו נקנסים. אנחנו מצד אחד לא יכולים להעלות את הארנונה, מצד שני משרד הפנים קונס אותנו בגלל שלא העלינו את הארנונה. אז אני מבקש מהשר לתקן את זה ולהחזיר את הארנונה למצב הקודם ולפטור את התעשיינים שלנו, שבאמת קשה להם לייצא את התוצרת שלהם, לפטור אותם מהארנונה החריגה הזאת ששרי הפנים העלו. תודה.
והיב חביש
¶
אדוני יושב הראש, אדוני השר, אני באמת שמח על המפגש הזה באווירה חגיגית. אני אתחיל מהצוות המקצועי, מהמנכ"לית ומהצוות המקצועי, מרדכי וכולם. באמת ייאמר לזכותם שהם עושים עבודה נהדרת, ועכשיו עם השר אני חושב שיש לנו הזדמנות גדולה לשינוי.
אני אתחיל מהנושא, אני למדתי את כל החלטות הממשלה, אדוני השר. בהחלטה 922 אתה משווה את כל היישובים הלא יהודיים למאה אחוז מענק איזון וזה צעד מבורך וטוב וחיוני, במיוחד למועצות חלשות. אך לא יתכן שהם יהיו במאה אחוז ואנחנו נהיה, הדרוזיות, ב-82%.
קריאה
¶
רק צריך אבל גם את היהודים, לא רק את הערבים. גם ברשויות בסוציו אקונומי 1-4, צריך לתת להן 100 אחוז.
והיב חביש
¶
אז אני מבקש אדוני השר שהדבר הזה, אני בטוח שאדוני יכול לתקן אותו. ובשם כל הרשויות הדרוזיות, במיוחד כשאנחנו בסוציו אקונומי מ-1 עד 4.
הדבר השני שאני באמת רוצה להתייחס לזה, זה נושא ההריסות. אין ספק שיש מצב לא תקין, כולנו מסכימים לזה, אבל הדרך צריכה להיות מה שהציע השר.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
אבל אני רוצה להדגיש משהו שאולי אפילו השר לא היה ער ואני אמרתי את זה ועבדאללה יודע. אנחנו ישבנו במסגרת חוק ההסדרים, שעות הקדשתי לנושא הזה. בסוף עשינו שינוי חקיקה ראשית שאומר ככה רבותי, דרמטי, רק היישובים הערבי. רק לערבים. אמרנו – אנחנו הולכים להכשיר את כל עבירות הבנייה חוץ, ואנחנו כבר עוצרים, לא פועלים לאכוף אותן בבתי משפט. היה בהסכמה של ההנהגה שלכם רק נושא אחד, מי שכבר יש לו פסק דין חלוט, רק בו מטפלים. אז זה קידום עצום.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
אבל מכאן ולהבא, כל מי שבונה מרפסת, הבאגר הולך מוריד אותו, כמו כל יהודי. אי אפשר לבקש פה שוויון זכויות ופה מותר לנו לעשות מה שאנחנו רוצים. בסדר?
והיב חביש
¶
שטוב שיש לנו יושב ראש שהוא מתמצה בדברים האלה, אבל לא יכולה להיות התחייבות שלנו שאנחנו לא נבנה וההתחייבות של הוועדות לא תהיה. אז זאת אומרת אם אנחנו מתחייבים לשלוש שנים, אז - - -
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
עזוב, חבל לנו על הזמן. גם בוועדות עשינו רישאפל מאד גדול כדי להקל על כל הוועדות המקומיות. תודה רבה. ברשותך, אריה גרלה, קח איזה דקה.
אריה גרלה
¶
כבוד השר, אני ראש מועצת בני עי"ש. פעם אחרונה שהשר ביקש שם זה היה בשנת 1992, צו השעה עם אריק שרון. בנו שם שכונה גדולה שקוראים לה גני טל. מאז, כבוד השר, גן יבנה, גדרה, נהפכו לעיר, בני עי"ש שום דבר. לא הייתה בנייה מאז, משנת 1992.
הבעיה שלנו שיש לנו הגירה שלילית ביישוב. אין מקורות הכנסה. אין לנו שום דבר איך להתקיים ואנחנו נתמכים ונעזרים על ידי משרד הפנים ומשרדי ממשלה. אני מבקש מהשר, אנחנו יצאנו להרחבת גבולות וחלוקת הכנסות עם באר טוביה. משרד השיכון תומך בנושא הזה באופן מאסיבי. הם התחילו לעבוד על התכנון והכל והוועדה עוד לא קיבלה החלטה מהשר לצאת לדרך – על הרחבת גבולות.
אני מבקש מהשר שייתן לזה באמת עדיפות עליונה, שבני עי"ש מזה 15 שנה נמצאת בהזנחה פושעת ויש הבטחות ושום דבר לא זז בבני עי"ש עד היום הזה.
אריה גרלה
¶
בכל מקום במדינת ישראל, בכל כפר ערבי, כבוד השר, הכל זז, בבני עי"ש לא, ואני מזמין אותך לבקר ותודה על כל מה שאתה עושה.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
תודה רבה. הדובר האחרון מבחינתנו פה בדיון, כדי שניתן לשר גם לענות בסוף, יובל אביגדור, התאחדות הסטודנטים הארצית. אז בוא תתקרב לכאן, קח 30 שניות רק בגלל שאתה צעיר וסטודנט.
יובל אביגדור
¶
כן, תודה. יש היום עיוות גדול בנושא ההנחות לארנונה ברשויות המקומיות, שמגדיל את הפערים הכלכליים. המצב כיום זה שסטודנט בן עשירים, שההורים שלו מממנים אותו, בעצם מקבל פטור שלם מתשלום ארנונה כי אין לו הכנסות, בעוד סטודנט מהפריפריה, שמגיע לאחת האוניברסיטאות ושוכר דירה ונאלץ לפרנס את עצמו, לא זוכה לפטור ומשלם את כל גובה הארנונה.
התכנסה ועדת קהת, הגישה את המלצותיה. מה שאני מבקש מכם, גם מהוועדה וגם מכבוד השר, לבחון את זה, לערב אותנו. יש לנו כמה רעיונות, אני לא אציג אותם כאן, לצמצם ולאפשר באמת גם לצעירים מהפריפריה, ככל ש - - -
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
תודה רבה לך. ההערה שלך מאד חשובה. אנחנו מתכוונים לעשות גם דיון לגבי הארנונה בוועדה. תעקוב, תבוא ותשתתף.
טוב רבותי, כבוד השר, בבקשה.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
אוקיי, אני אנסה להתייחס ממש בראשי פרקים לנושאים העיקריים, לא לנושאים הפרטניים, אלא לנושאים הכלליים יותר.
אז נתחיל ככה
¶
קודם כל במצגת לא הזכרתי עוד כמה דברים אז אני אגיד אותם בקצרה. אנחנו לקראת דיון מסכם בעבודה שנעשתה אצלנו במעמדם של חברי המועצה. מעמדם, הטבות, בלי לפגוע בגורם המקצועי, בלי לפגוע בראשי הרשויות, אבל חייבים איזון גם מחברי מועצה שמתבקשים ושנבחרו ולא רק לישיבות מועצה, אלא לוועדות לטיפול באזרח. היום אני חושב שהם האנשים היחידים בכל המדינה, שלא מקבלים אפילו החזרי הוצאות או שום דבר אחר. עוד לא קיימתי דיון, אבל יש עבודת מטה שמסתיימת בעניין. צריך לטפל בעניין הזה.כמובן שנצטרך לשבת ולסכם את זה עם השלטון המקומי.
הנושא של מבקרי פנים, אני גם סיכמתי את העניין. אנחנו הולכים לעשות שם תוספת משמעותית כדי שלכל רשות מקומית לא רק יהיה מבקר פנים, אלא גם יהיו לו כוח עזר של תקציב ושל כוח אדם, לפי קריטריונים. אנחנו גם את זה עומדים לפרסם בעזרת השם בקרוב. גם זה סיכמנו את העניין.
אני גם קיימתי כמה דיונים ועומדים לסכם את העניין, לחבר נוהל להעסקת יועצים חיצוניים ברשויות המקומיות.
בנושא של המאכרים, אני כבר קופץ לזה, כיוון שזה גם אותו עניין. זה חלק מהצוות שמינה היועץ המשפטי לממשלה – משרד הפנים, שלטון מקומי – יש שם פרק שלם על העניין שאנחנו צריכים לסכם אותו יחד עם משרד המשפטים ותהיה התייחסות לעניין הזה.
הנושא של היערכות של הרשויות המקומיות לשעת חירום. יש לנו תוספת תקציב משמעותית. נעשתה עבודה חזקה ואנחנו הולכים לשים דגש. היה שבוע שעבר כנס של המנכ"לים והמזכירים. זה נושא שבנפשנו הדבר. הלוואי ולא יקרה, אבל בסוף בסוף, זה תלוי הרבה מאד בהיערכות של הרשויות המקומיות, העמידה של העורף. אין יותר חזיתות. החזית היום האמיתית זה העורף, ואם לא נהיה מוכנים וחזקים, חלילה וחס נשלם מחיר אסטרטגי כבד מאד בכושר העמידה שלנו, ולכן אני רואה בזה חשיבות גדולה מאד.
עכשיו לנושאים האחרים שעלו כאן. הנושא למשל של מה שהעלתה מיכל. זה נכון שחודשים רבים שאין, וכשבאתי למשרד זה היה הנושא מהראשונים שהיה מונח על שולחני, שוועדת הפליטים, שיש ועדה מייעצת, יושב הראש התפטר לפני מספר חודשים, שמונה חודשים. לא מונה. ברוך השם השלמתי את העניין הזה. עורך הדין ציון אמיר יהיה יושב ראש הוועדה, אבל אני יודע מה מונח על שולחנו ולכן לא תהיה ברירה אחרת. אני שוקל את זה, להקים עוד ועדה אחת כדי לעמוד על הלחצים. באמת, יש שם בירוקרטיה אדירה ואנחנו צריכים להתגבר על הפיגור הזה.
בנושאים האחרים שעלו כאן אני אגיד בקצרה.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
לא, לא, אין כזה דבר. הלאה. הנושא שהעלה זוהיר בהלול. איפה הוא, הלך? טוב. דיר חנא נמצא כאן?
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
כן. אוקיי, עלה הנושא הזה אתמול. מתקיים דיון אצלנו במשרד. הבקשה למעשה - וזה בסיכום, במשפט אחד - להשוות את הנוהל של העסקת קרובים במועצות המקומיות למגזר העיריות – אנחנו בסיכום של הדיון הזה. יש בזה הצדקה. אני לא רוצה לומר מה יהיה הסיכום, אבל יש הצדקה בבקשה הזאת.
בנושא של עובדים מסין, מיכל. אנחנו נמשיך לעמוד על משמרתנו שרק בהסכמים בילטראליים.
שמחה בניטה – אתם תוזמנו לדיון בעזרת השם, למרות שאנחנו כבר מקיימים דיונים, אבל אני רוצה לשמוע אתכם מכלי ראשון.
הסטודנטים – גם. הערה נכונה. יש עוד נושאים אחרים שקיבלתי מכתבים מהסטודנטים במקרה של פנימיות ואחרים, אתם תוזמנו לדיון ותשמיעו את הדברים שלכם.
דרוזים – ההשוואה של מאה אחוז מענק מודל, אותו דבר יש לי גם ברשויות יהודיות, בסוציו אקונומי 1, 2 ו-3 שלא מקבלים. הנושא הזה, אמרתי, זה חלק מהעיוותים שיש במענק. היום כל הרשויות החלשות באשכולות מ-1 עד 3, הנושא הראשון שהם פותחים איתי בדיון – תשווה אותנו למגזר הערבי. אז זה גם סימן טוב, אבל - - -
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
אלי לוי, אתה צודק, כיוון שגם בכובע השני שלי בנגב, גליל ופריפריה, הרשויות הללו שבאשכול 9, 10, כמעט ולא מטופלות על ידי משרד הנגב והגליל, בגלל כאילו החוסן של היישוב. אנחנו יודעים שהיישובים הללו, החוסן של התושבים הוא לא החוסן של המועצה. יש במשרד הפנים עכשיו עבודה שאמורה, אנחנו מחכים לה. בנגב ובגליל מחכים לעבודה של משרד הפנים תעשה איזה שהוא - - -
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
בסדר. אני עכשיו נמצא שם, מתעסק בו, אבל זה נושא שאתה צודק בו וצריך לטפל בו ולהפריד בין החוסן של התושבים לבין חוסן המועצה.
אדוני, רק דקה אחת. אני רק רוצה לראות. אני רק אומר בגדול, ועדות הגבולות הקבועות שאמרתי שנעשה אותן, הן תקצרנה בצורה משמעותית את הזמן, לעומת ועדות שגם קמו, כיוון שוועדת גבולות קבועה תתכנס יותר, עם אנשים קבועים שזו העבודה שלהם והיא תעשה את זה בצורה הרבה הרבה יותר מהירה מהוועדות, למרות שהן קמו, אבל הן עוד לא התחילו את עבודתן.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
מה? לא שמעתי משהו לגבי הקשישים. מה? אף אחד לא העלה. כן, בבקשה. סליחה שאני אמרתי את זה, בבקשה, בקרצה.
טלי יצחקי
¶
ברשות האוכלוסין. רשות האוכלוסין לא מטפלת בעובדים הזרים. היא אמורה לתת טיפול לאנשים האלה. זה לא קורה. זה לא קורה. יש ועדות על הנייר, הן לא קיימות. מטרטרים אותם, אי אפשר להעביר עובדים מאזור לאזור בגלל שאיזו שהיא - - -
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
טלי, אני הולך לעשות דיון בשלושה שבועות הקרובים לגבי עניין התקנה הגיאוגרפית לפי בקשתך, אז אני - - -
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
לא הבנתי. אני עכשיו לא מנהל את זה עכשיו. אנחנו כרגע לא מנהלים דיון על מתי יהיה הדיון. פנית אלי, הבנתי את העניין, אנחנו עושים דיון בעניין.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
רק להזכירכם שרק לפני זמן קצר מאד חתמתי, אני לא רוצה לקרוא לה מילה, שלמעלה מ-5,000 עובדים, שעבר כבר הזמן שלהם מעל 10 שנים ובמכה אחת. את זה לא הזכרת, את הדבר הזה. אוקיי, אבל לא חשוב. אני רגיל שמזכירים רק את חצי הכוס הריקה. בסדר, אוקיי, אבל לא חשוב. מה שאת אומרת, הבעיה קיימת. כל הדיון הזה הוא דיון לא פשוט, של החלוקה הגיאוגרפית מאזור לאזור.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
בסדר גמור. אוקיי, אני חושב שפחות או יותר ענית על כל הדברים בגדול. דיברתי על המאגר הביומטרי. אני רוצה לומר לגבי משבר האקלים, יעל לא נמצאת פה. אנחנו לא קיבלנו תוספת תקציב לעניין, אבל אנחנו מקיימים בכל זאת שיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ועם מספר רשויות והנושא הוא חשוב.
אני מסכים במאה אחוז שהמטצ'ינג שמתנים עם רשויות מקומיות הוא לא צודק והוא לא נכון, בעיקר עם הרשויות החלשות. אתם לא יכולים לתת מאה אחוז, תתנו מה שתתנו ואל תעשו התנאות. אני רק רוצה לומר שבמשרד הנגב, הגליל והפריפריה, אנחנו - - -
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
לא, לא שאין מטצ'ינג, אלא גם אנחנו נעזור. אחד מהקריטריונים, מההעדפות שלנו לרשויות שיש להן כסף והן צריכות להשלים את המטצ'ינג, אנחנו נעזור להן כדי שיעמדו בתנאי הזה, אבל זה לא מצדיק את משרדי הממשלה שמתנים את המטצ'ינג הזה ברווחה או בתחבורה או בדברים אחרים.
זהו. זה פחות או יותר. אני מודה לך אדוני. הדיון היה באמת - - -
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
רק שנייה, חכה דקה. קודם כל תודה רבה לך, כבוד השר. תודה על הסקירה, כמו שאמרתי העמוקה. אני רוצה להודות בהזדמנות הזאת לכל עובדי משרדך המסורים, מהמנכ"לית, המנהלים, מרדכי, אמנון ובאמת לכל השאר. באמת אנחנו עובדים איתם. גם לכל מי שלא הזכרתי, הלשכה המשפטית כמובן והיציע, כל מי שיושב ביציע. באמת חברה מסורים. באמת רוב עומס הוועדה בסופו של דבר נופל על הכתפיים שלהם.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
יש לנו צוות קטן, חכם ויעיל והגון וערכי, אני חייב לומר לכם את זה. אני מתענג כשאני יושב איתם בזמן אחרון מהבוקר עד הערב בחדרים ודנים מה קורה ומה עושים. אתם רואים, שכל מה שאמרתי פה זה עם צוות מוכשר. הם היו מורים טובים.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
אז אני אומר ואני עוד פעם חוזר, זה שאתה בקיא בעניין זה באמת חשוב מאד. אתה כבר נכנסת - - -
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
לא, זה לא רק זה, עזוב. אתה נכנסת כבר מה שנקרא לתוך נעליים שאתה כבר מכיר ולכן זה מקל על העניין ואנחנו מתקדמים. דרך אגב, אנחנו הולכים לדון בחוק המים, שגם אתה דחפת אותו וזה ירד לוועדה שלנו.
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
אל תדאג. עזוב. זה באמת כדי להוריד את כל נושא תעריפי המים, מי שהיה בדיון אצלנו כבר - - -
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
כמובן, זה אחרי זה. אני הנהגתי איזה שהוא נוהג קטן בוועדה, שכל שר חדש, או חדש-ישן גם, לא חשוב, או פקיד ממשלתי ברמת מנכ"ל שנכנס, אז אנחנו קונים לו איזו שהיא תשורה קטנה. אז באמת, זה - - -
דוד אמסלם (הליכוד)
¶
אני כותב לך כאן: לחברי ורעי השר אריה מכלוף דרעי, בהצלחה בתפקידך החדש-ישן, שר הפנים של מדינת ישראל. הצלחתך הצלחתנו. בברכה והערכה דודי אמסלם. בבקשה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00.