הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 269

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ל' בשבט התשע"ו (09 בפברואר 2016), שעה 13:15

תקציבים עקיפים למשטרת ישראל וקידום תהליכי התייעלות בארגון, הצעתו של ח"כ מיקי לוי - במסגרת ציון הכנסת את יום ההצדעה למשטרת ישראל

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

סנ"צ קובי אזיקרי - רמ"ד תכנון תקציבי באג"ת, משטרה, המשרד לביטחון הפנים

נצ"מ ודים גודון - רמ"ח משאבים באג"ת, משטרה, המשרד לביטחון הפנים

רפ"ק אוראל אברהמי - ר' חוליית מקרו תקציב, משטרה, המשרד לביטחון הפנים

אודיה אריאלי - עובדת חו' מקרו תקציבי, משטרה, המשרד לביטחון הפנים

צביקה טסלר - ראש אג"ת הנכנס, משטרה, המשרד לביטחון הפנים

מרינה גרינשפון - ראש חוליית גורמי חוץ באג"ת, משטרה, המשרד לביטחון פנים

נירית ישראלי - אגף התכנון, ר' מדור, משטרה, המשרד לביטחון הפנים

איתן גולדפלם - ר' חטיבת תקציבים, משרד לביטחון הפנים

אמיר אדרי - רכז בט"פ, משרד האוצר

יובל פרידמן - מנהל מינהל כספים ומשאבי אנוש, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

שאול בשור - המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

טמיר כהן

אושרה עצידה

תקציבים עקיפים למשטרת ישראל וקידום תהליכי התייעלות בארגון, הצעתו של ח"כ מיקי לוי - במסגרת ציון הכנסת את יום ההצדעה למשטרת ישראל

רבותי, אני ממשיך את ישיבת ועדת הכספים. אני עובר לסעיף האחרון בסדר היום. רבותי, ביקש חבר הכנסת מיקי לוי במסגרת יום ההצדעה למשטרת ישראל לקיים דיון בוועדת הכספים על תקציבים עקיפים למשטרת ישראל לקידום תהליכי התייעלות בארגון. אני מתנצל על התארכות הדיונים הקודמים. אבל אנחנו נקיים את הדיון וננסה למצות אותו בעניין הזה.

נפתח בנושא התקציבים, בבקשה.

ודים גודון, ראש מחלקת משאבים במשטרת ישראל. אנחנו נדבר על שני דברים. נדבר קצת על איך נראה תקציב משטרת ישראל.

אגב, פעם ראשונה אני רואה שמאגף התקציבים עוברים למשטרה.

כי זה פעם ראשונה. יש עוד אחד בכבאות.

לא, על-פי רוב מאגף התקציבים עוברים לכי"ל. אבל לא חשוב.

למה? רותם עבר למשרד הביטחון הפנים.

בטח, בטח. אבל זה בתוך המערכת.

אני רואה בזה שליחות. נציג את תקציב המשטרה קצת ונדבר טיפה על תהליכי ההתייעלות. נדבר גם על הנושא של ראיה עסקית, ראיה שמשטרת ישראל החלה בתהליכים של להסתכל גם על כסף של משלם המסים. הדברים האלה גם חשובים לנו ואנחנו רואים בזה ערך חשוב.

תקציב משטרת ישראל בתוך תקציב המשרד לביטחון הפנים – אנחנו מהווים סדר גודל של 70% מתוך תקציב המשרד. קצת יותר מ-10.5 מיליארד שקל - 10.700. בתוך המשרד יש לנו עוד שב"ס שזה 3.2 מיליארד שקל. יש לנו כב"ה שנכנסה לתקציב המשרד לפני שנתיים בעקבות החקיקה. יש רשות להגנה על עדים והתקציב של המשרד לביטחון הפנים עצמו.

עכשיו קצת נדבר על תקציב המשטרה. כמו שאמרנו, תקציב המשטרה זה 10 מיליארד שקל, 700 מיליון שקלים, כמעט 800. ברובו זה תקציב מאוד קשיח. מורכב מתקציבי שכר וגמלאות שמהווים כ-80% מסך תקציב המשטרה. 2.2 מיליארד שקל זה תקציב הקניות שזה נשמע שאפשר ללכת ולקנות כל מיני דברים. אבל בפועל מדובר על אחזקות, על תחזוקות, על תקציבים מאוד קשיחים שזה דלק, ארנונה, שכירות וכו'. אין שם הרבה מאוד משחקים. חלק מאוד קטן מתקציב המשטרה זה תקציב הפיתוח. הוא כ-2%. זה לא בדיוק לפי מיונים כלכליים, זה לפי הוצאה בפועל, ומדובר קצת פחות מ-200 מיליון שקל.

לכן הציעו להעביר את הגמלאות לסעיף מיוחד בתקציב המדינה? אני רואה שזה לוקח פה רבע מהתקציב.

אמיר אדרי, אגף התקציבים, משרד האוצר. אנחנו עושים את זה בכוונה. בניגוד לגמלאות הרגילות במשרדי הממשלה שלעובדים וגם לארגון אין שליטה על גובה הגמלה, אין שום השפעה, לגופי הביטחון שזה צבא, משטרה ושב"ס יש השפעה מסוימת.

אני שאלתי על המשטרה בכדי לקבל תשובה על הצבא.

יש השפעה מסוימת על תקציב הגמלאות. לכן, אנחנו חושבים שזה יהיה נכון ש- - -

מה ההשפעה? למה זה שונה מהמשרד להגנת הסביבה?

קודם כל, המפכ"ל יכול לקבוע תוספת אחוזית לפנסיה. על-פי חוק הוא יכול להוסיף עד 6% בפנסיה גם בצבא, גם במשטרה וגם בשב"ס.

ובשירות המדינה הרגיל?

אין, אין דבר כזה. כל עובד, מי שנמצא בפנסיה תקציבית מקבל 2% על כל שנת עבודה, ולא יותר מ-70%. כלומר, על כל שנה שהוא עבד הוא מקבל 2%, וברגע שהוא מגיע לשנה ה-35 הוא מוגבל. הוא מקבל 70% מהמשכורת האחרונה שלו לטובת הפנסיה שלו. במשטרה למפכ"ל וגם לרמטכ"ל וגם לנציב שב"ס יש יכולת להגדיל לגופי הביטחון.

בלי אישור שלכם?

בלי אישור שלנו. כבר שנים נלחמים ב- - -

המפכ"ל יכול לקחת גמלה של שוטר ולהעלות את זה ב-2%, 4%?

כן, ב-6 גם.

המפכ"ל למשטרה הוא כמו נציב שירות המדינה לחוק שירות המדינה גמלאות. גם נציב שירות המדינה יכול לעשות הגדלות אחוזיות וזה בסמכות נש"מ. במשטרה זה סמכות מפכ"ל, ובצבא זה סמכות רמטכ"ל.

מעבר לזה, יש להם עוד היבטים שהם משפיעים על הגמלה. גם המשטרה יכולה לקבוע. אנחנו נותנים תקן למשרד רגיל. הוא קובע מה דרגת התקן על-ידי הנציבות. נציבות המדינה מגדירה מה השכר של העובד. במקרה של המשטרה, שם המשטרה יחד עם המשרד קובעים את התקן ואיזה דרגה הוא. לכן, יש להם השפעה על השכר.

זה כמו יושב-ראש הכנסת עם עובדי הכנסת? אתם יודעים מה זה יושב-ראש הכנסת? הוא נקרא נציב שירות המדינה פה.

בדיוק, זה כן. נציב שירות המדינה הוא אחראי על 60,000 עובדי מדינה והוא קובע להם גם מתחי דרגות, דרגות שכר וכו'. זה אחריות נציבות שירות המדינה. אחריות נציבות שירות מדינה לא חלה על משטרה, שב"ס, גופים ביטחוניים וצה"ל. מפכ"ל, לצורך העניין, הוא נציב שירות המדינה של המשטרה והוא קובע מה שקובע נש"מ.

כן, את זה הבנתי. יש לי השגה לגבי העניין הזה וכנראה יתקיים על זה דיון. המשטרה פחות מטרידה בעניין הזה, מה שמטריד בעניין הזה זה הצבא. תקציב הביטחון הפך להיות פה נושא שהיא סוגיה מרכזית, וחלק גדול מזה זה הגמלאות.

היום גם כשכל הדברים בגמלאות הם מאוד קשיחים, הם עברו לחוק, כמעט ואין. ידידי אמיר מדבר על הגמישות, כמעט ולא קיימת גמישות.

אז למה זה צריך להיות בתקציב המשטרה?

אני מסביר שקיימת גמישות מסוימת גם באמצעות תוספות אחוזיות וגם באמצעות קביעת דרגה - נושא השכר, וזה מתרגם לגמלה.

יכול להיות שנקיים על זה דיון ונזמין גם אתכם. זה נושא. הנושא של הגמלאות הוא נושא גם בצבא וגם במשטרה. אבל, בעיקר בצבא.

אין בעיה. זה נושא מעניין עם הרבה פוטנציאל.

כן, זה גם משנה. אתה שומע ברחוב שתקציב הביטחון גדל ב-7 מיליארד שקל פתאום, ומתברר שחלק מהכסף זה גמלאות.

רק במשפט, אני לא רוצה להרחיב על זה. זה נכון שזה יישב בגופים. זה נכון שתקציב הגמלאות יחנה בתוך תקציב גופי הביטחון. זה נכון כדי שהם יפנימו את העלות. אם היינו מנתקים את זה הם לא היו רואים את המחיר.

משרד הביטחון חולק עליך.

אנחנו גם חולקים. לא באנו לפה להתווכח, אבל כעיקרון אנחנו גם חולקים.

פה זה המקום היחיד שאתם צריכים להתווכח.

אדוני היושב-ראש, אם אנחנו כבר מדברים על זה אז אנחנו אומרים שכמעט ואין לנו השפעה. הכול בחוק.

אתם חולקים על האוצר.

כן, למרות שהדיון הזה לא כל כך התקיים.

אחרי זה אפייס ביניכם, אבל קודם כל תגיד לי את העובדות. אתם חולקים על זה, אתם אומרים שהגמלאות לא צריכות לחנות אצלכם.

אנחנו לא קיימנו דיון על זה מול האוצר.

לא חשוב.

לצורך העניין, דיון נכון לעכשיו, אז כן.

מצאתי, חשבתי שיהיה משעמם. אני אומר לכם את עמדתי. היתה לי הרבה ביקורת גם כשניהלתי את הוועדה המשותפת של תקציב הביטחון בגלל שהיה צריך לסיים את זה מהר. אני העברתי פה הרבה כסף מעבר לנושא של התקציב. אישרנו את תקציב המדינה ושבועיים אחרי זה אני מעביר פה עוד כמה מיליארדים והיתה על זה ביקורת ציבורית.

מתברר תוך כדי הדיונים, מה שידעתי קודם, שכשאנחנו מדברים על תקציב הביטחון אנחנו בכלל לא מדברים על תקציב הביטחון. כשאנחנו מדברים על תקציב הביטחון אנחנו מדברים על שכר - -

אגף שיקום.

כן, בוודאי. ואנחנו מדברים על גמלאות שזה לכל הדעות לא קשור לתקציב הביטחון. זה מדובר על ביטחון פנסיוני של עובדים שהיו בצבא, עובדים שהיו במשטרה, עובדים שהיו בשב"ס. בסדר גמור, אבל זה לא חלק מהדיון בכלל. כשאתם תתעקשו אז תהיה בעיה. אבל אני רוצה לפתוח בדיון בעניין הזה. אני רוצה לפתוח בדיון עם הצבא ועם המשטרה ועם השב"ס, האם תקציב הגמלאות צריך להיות בסעיף מיוחד בתקציב המדינה ששם יש את הגמלאות, גם של עובדי המדינה, גם של אלה שזכאים לגמלאות מתקציב המדינה, וגם כוחות הביטחון. כוחות הביטחון – קרי, צבא, משטרה, שב"ס, האם זה צריך להיות בסעיף נפרד?

למה אני אומר את זה? מה זה כבר משנה הרי זה אותו כסף? מה זה משנה אם זה נמצא פה או נמצא שם? אז הדיון על תקציב הביטחון או אז הדיון על תקציב המשטרה הוא באמת תקציב על הגופים האלה. הגמלאות זה לא חלק מהדיון. זאת עמדתי. אני לא יכול לעשות את זה לבד. אני צריך את שר האוצר, אני צריך את נציב שירות המדינה, אני צריך את המפכ"ל, אני צריך את הרמטכ"ל – זה ברור. אבל זה מה שהיה צריך להיות אם היו פועלים בהיגיון.

החשש שלנו כמשרד האוצר זה שאם נלך למהלך כזה כפי שאתה מציע, גופי הביטחון השונים, לרבות, שב"כ, מוסד - כולם, בעצם לא יראו את המחיר של ההחלטות שלהם. כלומר, אם נניח יש למפכ"ל יכולת להשפיע בדרך כלשהי על הגמלה, אם זה באמצעות תוספות אחוזיות שכרגע הסברתי, או באמצעות קביעת דרגות, הוא לא יראה את המחיר של ההחלטה שלו, ובכך אנחנו מתמרצים אותו לקבל החלטות מופרזות. לכן, לתפיסת האוצר זה תמיד נכון לשייך את הגמלה לתוך הגוף במידה ויש לו השפעה.

הבנתי. יש לזה פתרון, אבל אני לא רוצה להאריך בעניין. יש לזה פתרון. אם אנחנו אכן מעבירים את זה לסעיף נפרד אז תהיה מגבלה גם על הרמטכ"ל וגם על המפכ"ל. תהיה מגבלה, הוא לא יוכל לעשות את זה לבד. לדעתי, גם היום הוא לא יכול לעשות את זה לבד. משרד האוצר רוצה שהגמלאות יהיו בתוך התקציבים הללו מכיוון שאז התקציב הוא גדול והדיון הוא גדול, ואני רוצה שהדיון יהיה ממוקד. אתם לא רוצים שהדיון יהיה ממוקד. אני גם מבין אתכם. אם הייתי משרד האוצר הייתי רוצה דיון ארוך, דיון גדול. אבל זה לא נכון. אנחנו לא מקיימים דיון באמת על תקציב הביטחון, אנחנו לא מקיימים דיון אמיתי על תקציב המשטרה. פתאום מתברר שהנה המעגל הגדול הזה, 26% ממנו הוא בכלל לא תקציב המשטרה.

בשקף הבא נראה המחשה למה שאומר היו"ר.

יש פתרון אפשרי למה שאתה אומר שהוא טוב לשני הצדדים. אחד, פשוט נפתח סעיף נפרד כמו שאתה רוצה. הוא ישקף את הגמלאות, אבל הוא לא יהיה חלק מהגמלאות הכוללות של שירות המדינה.

.

יש היום סעיף 12.

בדיוק זו הנקודה – לא סעיף 12. סעיף 12 זה כל הגמלאות הכוללות, אלא סעיף ייעודי שיהיה לגופי הביטחון. נראה לי שאז כל אחד משיג את מה שהוא רצה. אנחנו רצינו שימשיכו לראות את המחיר ואתה רוצה שתהיה לך הפרדה. תוכל לקיים את הדיון על זה, והדיון על זה בנפרד.

לא בשקף הזה, בשקף הבא נראה כמה תשובות תומכות למה שאמרת.

הנה חבר הכנסת ברושי. בבקשה, בוא שב לידי.

בזכות המשטרה זכיתי ליד היושב-ראש.

עד עכשיו היה הנושא הזה שרבע מתקציב המשטרה או 26% מתקציב המשטרה זה תקציב גמלאות. בכלל לא נוגע לתקציב המשטרה, כמו ביטחון. אני אמרתי להם שלפי דעתי נושא הגמלאות צריך להיות נפרד, הוא לא התקציב שעליו אנחנו מדברים.

ודים, רוצה להראות עכשיו משהו דומה לעניין הזה.

לא, בשקף הבא. בשקף הזה, לסבר את האוזן, אנחנו רואים את כמות התקנים במשטרת ישראל, כמות התקינה. אנחנו מדברים על 30,000 תקנים. זה תקנים שכוללים הכול, הכול, הכול. זה גם סטודנטים, גם חיילי חובה, גם שח"מים, גם חיילי מג"ב, זה קבע ישיר, קבע עקיף. כל מי שלובש מדים נמצא פה. זה 30,222 תקנים.

אדוני היושב-ראש, השקף הזה קצת ממחיש את הדיון שהיה לפני זה. פה אנחנו יכולים לראות את תקציב המשטרה. בדרך כלל כשבאים למלחמה לא מציגים שקפים כאלה, אבל אנחנו פה שקופים ומציגים הכול. תקציב המשטרה גדל. הוא גדל עם השנים, ואנחנו באמת פה גם בזכות הממשלה גם בזכות הכנסת. בשקף הבא נראה גם מערכים שקודמו בשנים האחרונות.

תקציב המשטרה גדל ובשלוש השנים האחרונות אנחנו יכולים לראות שהוא גדל בכ-600 מיליון שקל כל שנה. אפשר לראות שבמעבר מ-2013 ל-2014, 400 מיליון שקל מתוך ה-600 של הגידול זה גידול בתקציב הגמלאות. בכלל לא היתה לי שליטה על הגידול הזה. זה הכול נבע מתיקון חוק הגמלאות, הצמדת הגמלאות, משינוי הצמדה מהצמדה לפעילים להצמדה של מדד המחירים לצרכן, וזה אצלי בטיס. אני מציג את הגידול וכולם אמר: וואלה, תקציב המשטרה גדל בצורה משמעותית. מתוך זה 400 מיליון שקל זה גמלאות שאין עליי שום השפעה. אני מחויב לפי חוק לשלם את התשלום.

חשוב להגיד, אבל זה הטבה למשרתים. זה כמו לנגדים, לצורך העניין. זה הטבה לשוטרים.

לא, לא, לא. חבל להיכנס לזה, זה לא הטבה לשוטרים. זה לגמלאים בלבד, רק גמלאים קיבלו את זה

- - - הצמדה למדד, זה הטבה. לולא זה הם היו נשחקים.

לא, לא. המדד הוא יותר נמוך משכר הממוצע במשק. הם דווקא נשחקו. אבל זה לא הדיון.

ואדים צודק. אתם צריכים ללמוד את הדבר הזה במשרד האוצר. צריך להתמודד עם הבעיה כמו שהיא, לא להראות לנו פה גרפים כאלה עולים ולהגיד: תקציב המשטרה עלה. בסדר, תקציב המשטרה עלה, לא עלה. עלו הגמלאות, בסדר.

עלה גם בלי קשר לגמלאות.

בסדר, אבל עלה הרבה יותר מתון.

אדוני היושב-ראש, לא הייתי. אבל תמיד הוויכוח הוא החלק היחסי בתקציב כי תקציב המדינה גדל יותר מחלקו של המשטרה בתקציב המדינה, ואז יש פה ירידה מסוימת.

הוא טוען שלא. התקציב גדל בגלל הגמלאות.

אני שואל, אני שואל.

למיטב ידיעתי, לא. הם גדלו ביותר מהגידול - - -

הייתי העוזר של ברק והנשק העיקרי במשרד הביטחון היה להראות שמשרד הביטחון לא גדל כמו גידול כולל של תקציב המדינה. חלקו של הביטחון בתקציב הכולל הוא לא עלה, הוא ירד כי כל התקציב גדל.

תלוי איך מציגים את זה, אם מציגים את זה ריאלית, נומינלית. אדוני היושב-ראש, אנחנו מציגים תמונת מצב. אנחנו גם אומרים פה שבזכות הממשלה והכנסת אנחנו קידמנו את המערכים האלה. קודמו פה הרבה מאוד מערכים ב-2015 - 2016. זה בתקציב 2015 - 2016. המכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש מבחינת המשטרה זה אירוע מאוד משמעותי. זה ייקח את הכשרות והדרכות המשטרה למקום אחר לגמרי. זה יעשה את השוטר ליותר מקצועי ויותר מוכשר.

מה זה רכבת קלה תל-אביב?

הרי נת"ע עכשיו מקימה את הרכבת הקלה בתל-אביב. זה עושה הרבה מאוד פקקים.

איך זה נוגע אליכם?

כל ההסדרה – אנחנו עשינו משא ומתן גם מול משרד התחבורה, גם מול נת"ע, על מספר דברים. זה גם הסדרה של נתיבי תחבורה ציבורית. שמנו שם תוספת כוח-אדם כדי שייתנו קנסות ודוחות וגם יפקחו על נת"צ פנוי. זה גם הכוונת התנועה במעגלים שונים. נניח, בהמסגר עכשיו בונים תחנה אז צריך להכווין תנועה למקומות אחרים. יש פקקים וכל מיני דברים, וזה עולה הרבה מאוד כסף.

זה לא משהו, יש למשטרה פרויקטים הרבה יותר גדולים מהעניין הזה של הרכבת הקלה בתל-אביב. אבל הכי חשוב זה המעורבות שלכם במגזר החרדי. זה באמת דבר רציני. מעורבות במגזר החרדי גם עולה כסף?

כן.

כל הכבוד לחרדים, לכל מקום הם נדחפים. מה המעורבות במגזר החרדי? מה מצריך כסף? מה זה שונה ממעורבות במגזר החילוני?

אנחנו לא קבענו פה שום דבר. זה בהמשך לחקיקה, זה בהמשך לכל הנושא של שח"מים וגיוסים חרדים למשטרת ישראל, אז כל הנושא של התאמות.

אה, במעורבות. זה היה נראה שמישהו מהחרדים הולך לבית סוהר.

לא, לא.

חס וחלילה.

מה "חס וחלילה"? הולכים, מה לעשות? אבל פחות מחלקם היחסי.

אבל המפכ"ל הסביר קודם שהוא רוצה - - -

תגיד משפט על זה, לא הבנתי.

משטרת ישראל צריכה להתאים את עצמה לאוכלוסייה גם ברמה, גם בשירות.

הבנתי, לגייס שוטרים. לא הבנתי בהתחלה.

כן, כן.

הישגים יפים – אנחנו יודעים.

יש הישגים יפים, אבל יש לפנינו גם אתגרים רבים. נדבר עכשיו קצת על אתגרים. בשקף הזה אנחנו מציגים שלפי - - -

רגע, רגע. לאן רצת? אה, זה לא קיים אצלנו.

ישראל במקום טוב באמצע. אני תמיד הייתי אומר, כמו מקומנו באירוויזיון בערך.

לגבי ההבדל בין הגרסאות – יש מספר שקפים שהכנו היום, ולכן העלינו את זה דרך המצגת.

הבנתי, בסדר - מאה אחוז.

אנחנו מציגים פה תמונת מצב. זה בהתאם לנתונים של ה-OECD. הממוצע של המדינות זה 2.86 שוטרים לאלף תושבים. אני רוצה להסתייג ולהגיד שלמרות ש - - -

אנחנו פחות מהממוצע של ה-OECD?

טיפה פחות – 2.64, כאשר פה אנחנו לא מציגים את כל השוטרים. מדובר רק על שוטרים ייעודים. זה לא כולל מטות, וזה לא כולל מג"ב-ת"פ בצה"ל.

נכון לכל הארצות.

כעיקרון, זה אותה סקאלה. אבל מאוד קשה להשוות.

למה זה לא פה? לא הספקתם. מי זה הגבוה?

הגבוה זה טורקיה, איטליה, בלגיה, סלובקיה - - -

זה בשביל להוריד את האבטלה. אצל אבו-מאזן יש יותר שוטרים. זה הפרנסה היחידה שיש שם.

אין פה ארצות-הברית שזה עוד יותר. בארצות-הברית זה מגיע לכיוונים של 7 אפילו, אבל זה לא בסקאלה. גם רוסיה - - -

שם ראש העיר אחראי על המשטרה, וכדאי לו שיהיו לו הרבה עובדי עירייה.

מי זה הנמוך?

הנמוך זה הונגריה, פינלנד, נורבגיה ויפן.

אנחנו באמצע באיזשהו מקום.

אנחנו באמצע, אבל צריך להבין שמצד אחד קשה מאוד להשוות. מצד שני, יש לנו אתגרים אחרים לגמרי. קודם כל, צריך להבין שאם אנחנו רוצים להגיע לאמצע זה תוספת של 10% מסד"כ. מאוד קשה להשוות גם כי אנחנו גם אחראים על ביטחון פנים וחלק מהמדינות לא אחראיות על ביטחון פנים. באנגליה לוקחים גם את האזרחים. המשטרות הן שונות, מאוד קשה להשוות בין משטרות. לכן, לשקף הזה צריך להתייחס בעירבון מוגבל.

בגלל המציאות הביטחונית הנוכחית אנחנו נאלצים להתמודד עם המציאות הזו בשתי דרכים: דרך אחת היא דרך תקציבית שיש הרבה מאוד אירועים חריגים ובלתי צפויים מראש, ועוד מעט נדבר עליהם. דרך שנייה היא ניוד כוחות פנים ארגוניים, וגם על זה נדבר.

לגבי המשמעויות התקציביות של אירועים חריגים – אנחנו מדברים על כמה מהן בשנה וחצי האחרונות. צוק איתן – המשמעות מבחינת משטרת ישראל זה לא מיליארדים, אנחנו לא צבא. אבל גם מבחינתנו המשמעות היא כמעט כ-90 מיליון שקל. שומרי חומות - המבצע שבא מיד אחרי צוק איתן, 53 מיליון שקל. שומרי הבירה – זה מבצע שמתקיים אפילו עד עכשיו, וזה כל האירועים שקורים עד היום, עוד 75 מיליון שקל. כל הדברים האלה לא נכללו בדיוני תקציב מול האוצר. אנחנו לא ישבנו עם משרד האוצר ואמרנו: עוד מעט יהיה שומרי בירה או שומרי חומות, ובואו נראה איך אנחנו מתקצבים וסוגרים את זה. הדברים האלה הם בלתי צפויים ואנחנו צריכים גם לנהל תקציב בעולם של אי-ודאות. אני חושב שיש לנו מערכת יחסים מאוד טובה מול משרד האוצר, מול משרד לביטחון הפנים, כשחלק מהדברים אנחנו כן משופים, חלק לא. אבל יש לנו שיח ויש לנו דיונים בנושאים האלה.

לגבי ניוד כוחות – הרבה מאוד כוחות משטרת ישראל שמה בירושלים. במיוחד, לדוגמה, במבצע של שומרי בירה כל יום בממוצע היו 1,100 שוטרים בירושלים. המשמעות היא שאני נותן פחות שירותי משטרה במקומות אחרים כמו בתל-אביב ובפריפריה, בצפון, בדרום ובמרכז. בסופו של דבר, זה גם משפיע על התוצאות העסקיות. אני קורא לזה תוצאות עסקיות, אבל על תוצאות המשטרה והלחימה שלה בפשיעה.

מאה אחוז. מוסטים כותבים עם טי"ת. הלאה.

פה אנחנו רוצים לדבר טיפה על ניהול עסקי ונושאי התייעלות במשטרת ישראל. מאוד חשוב לנו. אנחנו בתקופה האחרונה התחלנו לדבר גם על המשתנה הכלכלי והמשתנה התקציבי במגוון המשתנים של קבלת ההחלטות של המפקד בשטח. כלומר, בסוף יש לי פקודת המשטרה, יש לי סעיף 5 וסעיף 3, ואני צריך לעשות מה שהחוק מגדיר לי לעשות. אבל יש גם את משלם המסים, ואנחנו מנסים להסתכל גם על החלק הזה של המשוואה.

פה אני רוצה לדבר ממש בכמה מילים בדקות הקרובות על מספר מהלכים שאנחנו עושים בשנים האחרונות. נדבר על ביזור, על התייעלות תהליכית, על התייעלות נושאית, וטיפה נדבר על תקציבים עקיפים, וכך נסיים את ההצגה. הדבר הראשון הוא התייעלות תהליכית.

אני חושב שהנושא שלנו הוא התקציבים העקיפים, לא?

אמרו לנו ההתייעלות והתקציבים העקיפים.

נכון, בסדר.

בהתייעלות תהליכית למעשה בשנתיים האחרונות לקחנו את התיק ומנסים לעשות לו סוג של מודל של תעשיה וניהול, או מודל לין, או כל מיני מודלים אחרים שלומדים אותם גם בתעשייה וניהול וגם במקומות אחרים. מסתכלים מה צווארי הבקבוק של התיק הזה במהלך הטיפול בו, מהמוקד, מקריאת 100, או ידיעה המודיעינית, התיק הזה נולד מכל מיני כיוונים, עד שאני מגיש כתב אישום. אחר כך זה כבר לא באחריות שלי, זה באחריות הפרקליטות, בתי משפט ומשרד המשפטים. ואז אני מסתכל איפה אני יכול לשפר את עצמי, איפה אני יכול לפנות את התקציבים הפנימיים או לעשות יותר ממה שיש. ואז אנחנו מדברים על פיתוח כלי ניהול מתקדמים למפקדים. למעשה, זה לקחת ולמדוד תוצאות של שוטר בודד בשטח. אני מציב לו יעדים. למשטרת ישראל יש יעדים, המפכ"ל מציב יעדים, ואז אני רוצה גם למדוד לפי שוטר בודד ולא לפי תחנה ולא לפי אזור. זה בסוף גם עוזר ומסייע לי בתור מפקד התחנה או מפקד אורגן אופרטיבי כזה או אחר, לראות אחר כך איזה דברים עשיתי יותר טוב, איזה דברים עשיתי פחות טוב, ולשפר את הביצועים שלי. זה לגבי פיתוח כלי ניהול.

אנחנו מדברים על פיתוח מודלים חדשים, ואני לא אתעכב פה. חשוב מאוד שאנחנו עושים ממשקים עם גורמי חוץ, עם שב"ס. האחריות על ליווי עצירים ואסירים הועברה ממשטרת ישראל לשב"ס באמצע שנות האלפיים. אנחנו עושים הרבה מאוד תהליכי התייעלות שהשב"ס יוכל לעשות יותר עם הכוח הקיים אצלו וגם אנחנו נוכל. אנחנו נוכל לפנות את הסיירים שלנו. במקום שהם ייקחו עציר ויחכו שעה בכניסה לבית הסוהר, ואחר כך שעה ביציאה מבית הסוהר, ואז חצי מהמשמרת שלהם הם יתנהלו עם אותו עצור, אנחנו עושים איזשהו תהליך מול שירות בתי הסוהר, בשיתוף פעולה איתם, כך שהם יעשו את זה. להם זה עולה פחות כסף, פחות כוח-אדם, פחות משאבים. אני מפנה את הטיפול של הסיירים לטיפול באירועים, אירועי 100 וכו', ואלו דברים גם מאוד חשובים.

התחלנו לפני שנה וחצי-שנתיים בתהליך ביזור במשטרת ישראל. ביזור הוא סוג של משק סגור, אדוני היושב-ראש. אנחנו רואים בתהליך הזה תהליך מאוד חשוב. למעשה, זה לקחת את הסמכות ולחבר אותה לאחריות. עד היום בסוף בסוף בסוף מי שמקבל החלטה שיש לה משמעות משאבית ותקציבית זה המפקד והשוטר בשטח. זה אותו שוטר שמחבר או לא מחבר, או זה אותו מפקד שאומר שאני צריך לתגבור מאה שוטרים או מאתיים שוטרים. אנחנו אומרים: אם אתה מקבל גם החלטות אופרטיביות, החלטות מבצעיות, אז אנחנו רוצים לחבר להחלטות שלך גם את הסמכות הכספית התקציבית. אנחנו מסתכלים איזה החלטות לא מתקבלות ברמה של מטה הארצי אלא מתקבלות למטה בשטח, ואנחנו מחברים לשם גם את התקציבים. ואז הוא אומר: יש לי למבצעיםX כסף. אני מתכנן את המשאב והכסף הזה למשך שנה ואני עושה עבודה יותר משכילה. לדוגמא, מבצעים. נניח ואני צריך לחגי תשרי בירושלים 800 שוטרים. אני יכול לבקש 800 שוטרים או 1,000 שוטרים או 600 שוטרים – זה דבר אחד. דבר שני, אם אני כבר החלטתי שאני צריך 800 שוטרים, ולא משנה – הכסף נמצא אצלי או לא אצלי – אני יכול לבקש שהם יתייצבו אצלי בשש בבוקר או בתשע בבוקר. המשמעות היא אדירה. זה הלנה במקומות מאוד יקרים בירושלים, זה ארוחת בוקר, וכו' וכו'. אז אולי ברמה של מדינה זה לא הרבה כסף, בתקציב מדינה זה כסף קטן. זה עשרות מיליוני שקלים. אבל מבחינת משטרת ישראל, זה כסף. זה תקציבים אדירים. אנחנו מנסים על-ידי המהלך הזה לייצר גם חשיבה עסקית בלי לפגוע במבצעיות. בסוף המפקד הוא האחראי מבצעי, ואם הוא צריך הוא יעשה מה שהוא צריך לעשות. אבל מצד שני, גם להכניס את הראייה העסקית. עד תחילת השנה זה היה בפיילוט ועכשיו הרחבנו את זה למחוזות נוספים, לשאר המחוזות במשטרת ישראל, ואנחנו חושבים שזה מהלך מאוד חשוב.

דוגמה קטנה של ביזור היא הדוגמה של תרגום עוקב. אדוני היושב-ראש, בתרגום עוקב לפי החוק אם אני חוקר מישהו ששפת אמו היא לא עברית, אני חייב לשים בחדר מתורגמן. מתורגמנים עולים לנו הרבה מאוד כסף. זה יותר מ-10 מיליון שקל בשנה. עד עכשיו התחנה הביאה מתורגמן משמונה בבוקר עד חמש בערב. יש חקירה, יש חקירה. אין חקירה, אין חקירה – משלמים כסף.

עוד מעט נצא מהפגישה. אני מציע שתגידו גם מה אתם רוצים מאתנו. זה מתארך מדי. הכי טוב זה לגמור ישיבה שלא רוצים כלום.

הוא כבר מסיים. זה מה שהם הולכים לעשות עכשיו.

אני מסיים.

אנחנו רוצים לתת. ביום הוקרה למשטרה מה ניתן למשטרה? תגידו משהו.

אני רוצה לשמוע על תקציב עקיף.

קודם כל, אנחנו באים להגיד תודה גם לוועדת הכספים, גם לכל העוסקים. אתם ראיתם שהתקציב שלנו גדל, וזה לא פשוט וטריוויאלי. קודם כל, באנו להגיד תודה. לא באנו לבקש. זו לא איזושהי חקיקה כזו או אחרת. עוד מעט נדבר כמה מילים גם על עקיפים, על בעיות של משטרת ישראל בתקציב עקיף.

אם כן, על הביזור דיברנו. תקציב עקיף – מסך 10 מיליארד שקל שראיתם בתקציב הישיר, מיליארד שקל זה תקציב עקיף. תקציבים עקיפים – יש פה כמה דברים: משרד הביטחון יש תקציב עקיף. אני מקבל, על מג"ב ת"פ בצה"ל משלמים לי כסף.

כמה אתה מקבל מהתאחדות לספורט?

מהתאחדות לספורט אני לא מקבל שום דבר.

עבודה בשכר, זה מטבע ההחלטה. כמה שמחליטים.

אותו דבר? אין איזה עמלה?

ממש לא. לדעתי, זה אפילו בחסר מטורף.

אני צוחק, שעלות האבטחה של הספורט היא כל כך יקרה שחלק שוקלים לא לקיים אותה. אבל אתם שוטרים בשכר.

כן, שוטרים בשכר. שוטרים בשכר אנחנו אפילו לא מציגים פה. הוא לא בגילויים האלה כי זה לא הסכם ספציפי. פה אני מראה את ההסכמים הספציפיים. זה הרבה כסף.

80 מיליון בשנה, כל - - - של עבודה בשכר, כולל עבודות באבטחה בכבישים, כולל הכול.

זה הרבה כסף. שוטר שעושה את העבודה, ההכנסה הולכת למשטרה והיא נותנת תלוש או שהשוטר מקבל - - -?

המשטרה משלמת לו מתקציב השכר, וגובה את זה מאותו - - -

אבל זה שכר יותר אם זה שעות ערבים, שבתות?

יש תמחיר.

לפי שעה של שוטר?

לא, לפי שעה. היא מתומחרת בעבודה של שכר.

אבל השוטר מקבל את המשכורת ממך.

כן.

והחברה שקונה את השירות משלמת לכם. ואין בזה איזה קופון?

ממש לא. אני חוזר לפרוטוקול, זה מתומחר בחסר.

מתומחר בחסר – זה גם לא בסדר. מכבי תל אביב יכולה לשלם את ההוצאה הזו, שמע"צ ישלמו.

למה זה מתוקצב בחסר?

בגלל כל מיני מחלוקות. זה בדיוק הפתיח לשיח הבא בתקציבים עקיפים. בגלל כל השיח הזה עם כל מיני גופים והמחלוקות על התמחורים ועד שזה - - -. נגעת בדיוק בקצה אפה של הבעיה.

אתה יכול להגיד טלגרפית מה זה התקציב העקיף?

יש תקציב ישיר וזה התקציב שאני מקבל ממשרד האוצר. משרד האוצר שם בבסיס תקציב. תקציב עקיף – אני מחלק אותו לשני חלקים: זה השתתפות משרדי ממשלה, כל מה שנמצא בחוק התקציב. זה השתתפות משרדי הממשלה שמבחינת הוועדה זה אולי פחות תקציב עקיף כי אם זה בא ממשרד הביטחון למשטרת ישראל אז זה בעיה של משרד הביטחון מול משטרת ישראל, וזה פחות בעיה.

יש פה גם תקציבים עקיפים, זה הוצאה מותנית בהכנסה, שבא מחוץ תקציב המדינה: ביטוח לאומי, חברות ביטוח, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

מה זה חברות ביטוח?

חברות ביטוח לפי החלטת ממשלה מ-2006 אמורות להשתתף ב-40% ביחידת אתגר שאחראית על ההתמודדות גניבות הרכב, הרשות לאכיפה גבייה זה ממשלה, חברות ממשלתיות.

רשות האכיפה והגבייה זה גם הוצאות עקיפות.

זה גם הוצאות עקיפות. כמו שאמרתי, הוצאות עקיפות נחלקות לשניים: בתוך הממשלה, מחוץ לממשלה.

זה הבנתי, תגיד עוד.

רשות האכיפה והגביה, משרד המשפטים, חברת נת"ע, האפוטרופוס הכללי, חברות ממשלתיות כמו רפאל. זה מתקנים אסטרטגיים.

הרכבת הקלה בירושלים, הרכבת הקלה בתל אביב.

הרכבת הקלה, מה?

אבטחה.

הרכבת הקלה בירושלים והרכבת הקלה בתל אביב - יחידות הממומנות על-ידי משרד התחבורה.

הרכבת הקלה בירושלים, מי משלם לכם?

משרד התחבורה.

לא הרכבת הקלה?

לא, לא.

למה?

אני לא יודע מה ההסכם.

הרכבת הקלה - בטח יהיו להם גירעונות עוד מעט.

הרכבת הקלה זה המדינה, זה הכול תקציבי שם.

טוב, הלאה. מה עוד?

יש פה הרבה מאוד גופים, מה שמניתי עכשיו זה הגופים הגדולים.

אני רוצה להתעכב עכשיו בשקף הבא, וזה מטרת הדיון, על היתרונות והחסרונות של תקציבים עקיפים, ובשקף הבא נביא גם דוגמאות. קודם כל, היתרונות הם די ברורים. זה קודם כל קשב לנושאים שאינם בתעדוף גבוה. בסוף משטרת ישראל - התקציב הוא סופי, השמיכה היא קצרה. המשטרה שמה את התקציבים והמשאבים בנושאי הליבה שלה. לכן, יש הרבה מאוד דברים שהמשטרה לא שמה שם. לכן, תקציבים עקיפים - - -

הבנו. מה החסרונות?

אתם צריכים לרוץ אחרי הכסף או שהאוצר - - -?

זה בחסרונות.

תיכף נגיע לזה, זה הנושא.

אני מכיר את האוצר. קודם כל, אני תוקף את האוצר, אחר כך נראה אם יש סיבה. לא משנה, זה טוב לפרוטוקול שהאוצר - - -

איתן, שאלת מה אנחנו צריכים לעשות? זה מה שאנחנו צריכים לעשות. נחכה שהוא יסיים.

קודם כל, בעל המאה הוא בעל הדעה. זה בעיה יותר עקרונית ופחות ופחות אפשר לעשות איתה משהו, אבל אנחנו נתקדם. פגיעה ביכולת תכנון ושיבוץ כוח-אדם במשטרת ישראל. כלומר, יש יכולת גיוס ויכולת שחרור קבועים, ואם אני מכניס יחידות נוספות זה בא על חשבון כוח-אדם במשטרת ישראל.

פיקוח ומעורבות צד ג' בפעילות משטרת ישראל – אם משרד התחבורה אומר לי: אם אתה לא עושה א', ב', ג', ד', אני לא משלם לך כסף, והכסף הזה הולך בסוף לשכר השוטר ולניידות ולדלק ואני צריך לשלם את זה בלי שום קשר, זה מכניס אותי לגירעונות. אני צריך לרדוף אחרי - - -

הממשלה החליטה לעשות מעכשיו שוטף עוד 30 אז שתעשה את זה קודם כל כלפיכם. דבר ראשון, שיחילו את זה בתוכה. את הבלגן הכי גדול הממשלה עושה בתוכה. הממשלה הזו זה בלגן ואתם תסבלו מכל הדברים האלה. תרוצו אחרי הכסף כמו כלבים.

הלאה, הלאה.

הנושא הבא זה חשיפת תקציב ופה אני רוצה טיפה להתעכב. חשיפת תקציבית היא חשיפה מאוד גדולה. יש פה חברים מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מתקצבת סדר גודל של 30 מיליון שקל בתקציב משטרת ישראל כשרוב הכסף מיועד לניידות, לדלק, לקניית ניידות, כמובן אכיפה, וגם על נושאים אחרים שזה משמרות זה"ב, ועוד מספר דברים.

אין איזשהו הסכם רב-שנתי עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. כל שנה אני צריך לחדש את ההסכם. עד עכשיו, ואנחנו נמצאים היום בתחילת פברואר, אין לי הסכם עם הרשות. אגב, חצי מאגף התנועה ממומן מפה. כלומר, אני עכשיו סופג הרבה מאוד תקציבים. יש לי אי-ודאות, אדוני היושב-ראש, מאוד גבוהה האם אני מקבל את הכסף, האם אני מקבל את רוב הכסף או לא מקבל את רוב הכסף. אני גם מבין את הרשות. לרשות בעצמה לא אושר התקציב אז גם היא לא יודעת בדיוק כמה כסף היא יכולה לתת לי, כמה כסף היא לא יכולה לתת לי. גם התקציב שלה מקוצץ. לכן, יש פה סוג של שרשרת. מבחינתי, זו חשיפה מאוד משמעותית ומאוד גדולה בתקציב משטרת ישראל, ופה מאוד קשה לנו.

בכלל, כל הנושא של תקציבים עקיפים, קשה לנו לנהל את זה. זה גם לגבות, זה גם לנהל תקציבים, זה גם אי-ודאות. זה תקצוב בתנאי אי-ודאות, האם אני אקבל כסף או לא אקבל כסף? אם אני מקבל כסף בדצמבר אין לי מה לעשות עם זה, ואז הם אומרים לי: עוד פעם יש לך עודפים.

בחור צעיר, בישראל יש כלל: שקל שלא מתחלק לארבע לעולם לא יהיה שלם. הממשלה המציאה את המטצ'ינג, ואתה הקמב"ץ של הכסף במקום שיגמרו את זה בירושלים. אתה צריך להביא את כל המטצ'ינג הזה. במקום לגמור את זה באוצר, מטילים את זה עלינו, עליך. אני מכיר את זה.

אנחנו ממליצים אם יש משימה והחליטו שהמשימה נשארת, משטרת ישראל צריכה לעשות את המשימה הזו, אז לקחת את הכסף ולהעביר אותו בבסיס תקציב המשטרה והמשטרה תהיה אחראית.

הבנו. תודה. האם יש מישהו להוסיף? האם אתה רוצה להגיד משהו? אני רוצה תיכף לסכם.

קודם כל, אני מברך את ניצב טסלר שהיה בדרך להיות מזכיר התנועה של הקיבוץ הדתי ולקחו אותו למשטרה.

אמרת לי.

אני אומר פה לפרוטוקול. אני מקווה שיבואו גם אנשי ההתיישבות להיות מפקדים ולוחמים במשטרה.

איש האוצר יצא, אבל אני רוצה להגיד משפט. קודם כל, אני חושב שתפקידנו לעזור, והיו"ר גפני יודע לעזור.

המשטרה היא גם גוף חברתי, קהילתי, ולא רק גוף מבצעי. יכולת המשטרה היא מרכיב חשוב בחוסן החברתי ובחוזקה של המדינה, וכל זה במשפט אחד כי אין זמן. בתוך הסיפור הזה זקיפות הקומה שלנו והיכולת שלנו להגן על עצמנו וגיוס המתנדבים שטסלר הסביר לי, ואני יודע שמתנדב עולה הרבה כסף, בעיניי זה חלק חשוב גם במובן הרחב של המילה כפי שאני רואה את הדברים וגם המפכ"ל הציג אותם. אני שמח שבזמן קצר הוא הבין שמגוף קטן וחשאי הוא הופך להיות גוף גדול, חשוף, ושיש לו משקל גדול ביכולתה של החברה להתמודד עם האתגרים שלפנינו.

בתוך הסיפור הזה ההתנדבות, גיוס רוח העם, הנחישות שלו, החישול שלו מ-י'-י"א, ואני מחר נפגש עם קצין חינוך ראשי לקדם את זה, חייבים ליצור פה תשתית גדולה, גם אם היא עולה כסף, כדי לגייס העם כי גיוס העם הוא נכון גם למשימות של היום וגם ליכולת שלנו מחר. זה לא קורה. המשמר האזרחי בשנים הטובות היה הרבה יותר גדול. היה ניצב שישב במטה הארצי וגייסו את העם, ולא הלכו להגן על ילדים עם מקל של עוגות, אלא עם יכולת להתגונן באמת. הבריחה הזו שקיימת ולנעול את הדלתות, זה לא מה שאנחנו רוצים לראות במדינת ישראל. לכן, צריכה להיות פה תוכנית מרשימה הרבה יותר של גיוס והתנדבות מ-י"א ועד בכלל.

הוויכוח הזה איפה יהיה הנשק אחרי שחיילים פה משרתים, יש פה אי-הבנה בין המציאות והאיום שמתמשך לבין מחדל מסוים שקשור להיערכות הציבור כולו. לא 30,000 שוטרים, 8 מיליון אזרחים. לדעתי, בפער הזה המשטרה חייבת לנקוט בצעדים אחרים. גפני, אנחנו צריכים לעזור, שלא יגידו שבגלל משאבים לא מגייסים את המדינה. עוד יהיו לנו שעות חירום יותר קשות אפילו מהימים האחרונים. תודה.

תודה רבה. ראשית, אני מבקש לסכם את הדיון. ראשית, אנחנו מודים לכם על העבודה שמשטרת ישראל עושה. זו עבודה מאוד חשובה. בגדול, היא נחלקת לשני חלקים: החלק הראשון זה משטרת קהילה. אנחנו לא מדינת משטרה, אלא זו משטרה שהיא חלק מהקהילה. היא מכירה את הנושאים החברתיים ואת הקבוצות השונות והיא עוסקת בעניין הזה באופן טוב. החלק השני זה האתגרים שעומדים היום בפני מדינת ישראל, הטרור, הדברים שהם קריטיים וחשובים מאוד. לכן, המשטרה צריכה לפנות גם תקציב וגם כוחות לעניין הזה. מה שאולי בעבר היה פחות, היום זה הולך וגדל וצריך לתת את הדעת למשטרה.

יש חלק אחד של תפקוד המשטרה ומבחינת עבודת הכנסת זה ועדת הפנים. היא עוסקת בעניין הזה. אנחנו עוסקים בכסף, ולכסף יש משמעות מאוד רצינית בתפקוד של כל גוף, אבל בוודאי בגוף כמו המשטרה.

בעקבות הדיון הזה אני הולך לקיים דיון המשך. נציג האוצר, אני הולך לקיים דיון המשך שיחולק לשלושה חלקים, שנוגע רק לכסף. לא לתפקוד של המשטרה שזה לא התפקיד שלנו, אלא לנושא התקצוב. היה פה השר לביטחון הפנים בדיון על התקציב, אבל דיברנו כללית. אני רוצה להיכנס לפרטים. הדבר הראשון, מה שאמרתי בהתחלה. לגבי הנושא של הגמלאות - אני רוצה שאתם תעשו עבודת מטה אצלכם יחד עם משרד האוצר לראות מה עושים עם העניין הזה כי אני הולך על זה לקיים דיון לגבי הנושא של המשטרה והשב"ס. אני רוצה לדעת לגבי התקצוב של ההתייעלות. לפי התוכנית של ההתייעלות שלכם, כמה כסף יתפנה למשטרה למשימות אחרות שהן חשובות וקריטיות. והדבר שאני רוצה לקיים דיון יותר מעמיק זה לגבי הנושא של המשימות העקיפות או התקצוב העקיף של המשטרה. אני לא רוצה להיכנס לפרטים עכשיו. אין זמן, אנחנו צריכים לסיים את הישיבה. אבל אני רוצה לדעת על איזה סדרי גודל של כסף אנחנו מדברים, כמה משטרת ישראל משקיעה כתוצאה מהפעילות העקיפה הזו או התקצוב העקיף. האם המשטרה צריכה להשקיע, איך אמרת? במכבי תל-אביב? אם מתברר שהיא משקיעה בזה כסף, השאלה האם מכבי תל אביב או בני סכנין זה האתגר שעומד לפני הביטחון בירושלים. צריך לקחת את זה בחשבון.

בעיקר מי מממן את זה, אפילו מימון ביניים.

אני מדבר על זה, אני מדבר רק על החלק הכספי. הנושא הזה ששמים בכבישים כשעושים חפירות של מע"צ, של נתיבי ישראל, האם המשטרה צריכה להשקיע בזה כסף כתוצאה מניהול שלומיאלי שלא מעבירים את הכסף כמו שצריך או לא מעבירים בזמן. הזמן הוא כסף וצריך לקחת אותו בחשבון. צריך לקיים דיון על כל הדבר הזה. אנחנו נתאם מועד.

תנצלו אותו. אני חייל שלו.

אבל אני מבקש כבר לקיים את הדיון הזה קודם כל אצלכם. תגידו לנו מתי אתם מוכנים גם עם הנושא הראשון שאמרתי, גם עם שני הנושאים האחרים. אתם צריכים לעשות עבודת מטה אצלכם. מבחינתי, זה הולך להיות נושא. אני סבור שהנושא הזה של המשטרה הוא נושא קריטי. בחלק גדול מהמקרים אנחנו מדברים בחיי אדם, והכסף הוא פונקציה של פעילות. לכן, אני מאוד מבקש שתקיימו את הדיון אצלכם. לא נעשה את זה באופן של מחטף כזה, אלא תהיו ערוכים לעניין. נקיים על זה דיון. אשתדל כמובן לסייע לכם מבחינת התקצוב יחד עם משרד האוצר, יחד עם השר לביטחון הפנים, עם כל האנשים שנמצאים אצלכם שעוסקים בעניין הזה.

אני מבקש שתדווחו לנו ביום מן הימים, שזה יהיה כמה שיותר מהר, לגבי שלושת הנושאים שאמרתי. גם משרד האוצר, אני מבקש את הדיון הזה כי אני אקיים אותו - אני אקיים אותו עם המשטרה, אבל אני גם אקיים עם משרד הביטחון - על נושא הגמלאות. צריך לקחת את זה ברצינות. אם היינו היום צריכים לאשר תקציב מדינה, והיום לא, רק ביוני, אני הייתי מבודד את נושא הגמלאות. לכן, אני רוצה לעשות את זה עכשיו יותר במתינות, יותר בהידברות.

אני מודה לכם על העבודה החשובה שאתם עושים. אני מאחל הצלחה לכל השוטרים והקצינים החדשים. שיהיה לכם המשך יום פורה כאן בכנסת. הכנסת כולה מצדיעה לכם.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.