הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 268

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ל' בשבט התשע"ו (09 בפברואר 2016), שעה 11:30

1. תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ), התשע"ה-2015

2. תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית)(תיקון), התשע"ה-2015

3. תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף)(תיקון), התשע"ה-2015

4. תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום)(תיקון), התשע"ה-2015

5. תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה)(תיקון), התשע"ה-2015

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

מנואל טרכטנברג

אורלי לוי אבקסיס

בצלאל סמוטריץ

שמואל האוזר - יו"ר, רשות לניירות ערך

מאיר לוין - יועץ בכיר ליו"ר, רשות לניירות ערך

אמיר וסרמן - היועץ המשפטי של הרשות, רשות לניירות ערך

שרה קנדלר - משנה ליועמ"ש, מנהלת מחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך

דודו לביא - מנהל מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

דורית גילת - יועמ"ש מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

שרון אופיר שטרית - מנהלת יחידת הקרנות, רשות לניירות ערך

רונן נסים - עו"ד בלשכה המשפטית, בנק ישראל

דורית מרקוביץ - נציגת הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

עזרא יצחק - Consultant to Franklin Templeton, איגוד הבנקים הזרים בישראל

יעקב פיגנבוים - מנכ"ל איגוד הבנקים הזרים בישראל

רן ונגרקו - עו"ד, איגוד הבנקים בישראל

בועז נגר - יושב-ראש איגוד תעודות הסל, איגוד לשכות המסחר

אברהם וול - עו"ד, פישר, בכר, חן משרד עורכי דין

אלי בבלי - יו"ר האיגוד, איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עודד אופק - עו"ד, איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

רוית אבני - רגולציה, בנק הפועלים

שמרית בן זיקרי - רגולציה, בנק הפועלים

עינת סקורניק - מנהלת השקעות בנק לאומי

דוד דהאן - הארגונים החברתיים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אייל לב ארי

טמיר כהן

אושרה עצידה

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ), התשע"ה-2015

אני מחדש את ישיבת הוועדה. אנחנו עוברים לסעיפים שקשורים לרשות לניירות ערך וזה תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ), - -

אגב, האם אפשר לדון על כולן יחד?

כן, אבל הצבעה נפרדת על כל אחת מהן.

- - תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית)(תיקון), תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף)(תיקון), תיקון השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום), תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה)(תיקוןׂ).

פרופ', שמואל האוזר, בבקשה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לומר שבשנים האחרונות הרשות פועלת בנחישות להסרת חסמים ולעידוד התחרות ולהורדת עמלות לטובת המשקיעים.

תיקון החקיקה הזה מהווה נדבך נוסף. בראש ובראשונה, הוא בשורה צרכנית חשובה להגדלת התחרות בענף, להוזלת העלויות למשקיע הישראלי והגדלת מגוון המוצרים.

אני גם מזכיר שישראל הצטרפה ל-OECD ומחויבת לגלות פתיחות לכניסתם של מוצרים חדשים מהמדינות האלה. התיקון הזה מאפשר גם פיזור סיכונים וגיוון השקעות שיעודדו תחרות על העמלה.

אני רוצה להדגיש פה שההסדרה הנוכחית גובשה תוך שיח עם כל נציגי התעשייה. היא כבר נמשכת שנים ועכשיו הגענו לשלב האחרון. אני חושב שהגענו למקום שבו מצאנו איזון נכון לפתוח את השוק לתחרות באופן שתהיה לו היתכנות בנקודת מבט של מנהלי ההשקעות הזרים שגם אותם כדאי לשמוע, ויצירת תחרות הוגנת.

רק אדגיש שקבענו, בין השאר, שהם יוכלו בישראל רק קרנות המתמחות בהשקעה מחוץ לישראל - זאת אומרת, לרוב התעשייה הן בכלל לא נוגעות – שהיקף ההשקעה בהן גדול מאוד. הן נמנות על בתי ההשקעות הכי גדולים, כאלה של מעל 20 מיליארד. הם כאלה שבאים מארצות הברית ומאירופה שהסטנדרטים המקובלים על הרגולטורים הם בין הכי גבוהים, ואנחנו סומכים על כך.

נקבעו גם מנגנונים נוספים שהתכלית שלהם הגנה על המשקיעים. יידרש מנהל זר למנות נציג מקומי דובר עברית שתהיה לו כתובת. מנהל הקרן הזרה יידרש גם להעביר לידיעת הציבור בישראל את אותם הדיווחים שהוא מדווח בחו"ל. הוא יידרש גם להפקיד איזה סכום של מיליון שקל כדי להבטיח את עמידתו בתנאים הרגולטורים, וכן הלאה.

אנחנו שמנו דגש גם על השימור על התחרות וההוגנות בין המנהלים הזרים ומנהלי הקרנות המקומיות.

אני רוצה לומר ולהדגיש שזו מערכת דינים שונה בינינו לבין האמריקאים והאירופאים. אף פעם לא ניתן להגיע לרגולציה זהה בין המדינות. אבל אני חושב שהגענו למקום שהפיקוח הוא דומה וסביר ושהתכלית שלה הוא באמת טובת הצרכן.

אתה יכול להסביר לנו איך זה אמור להתבטא?

כן. אני גם רוצה להדגיש שתיקון החקיקה הזה שמובא אחרי תקופה ארוכה באמת נעשה אחרי ששקלנו את כל ההערות של כולם, שיקללנו אותן, דיברנו איתם. זה לקח המון זמן. לכן, אני חושב שבאמת אנחנו מדברים על בשורה לצרכן הישראלי.

מדובר בהכנסת קרנות זרות שאסור להן לפעול בישראל ואנחנו מאפשרים להן. אבל אנחנו מאפשרים להציע להן מוצרים זרים.

זאת אומרת, משהו שאין לו תאום שלנו?

לא. יש פה קרנות שמציעות גם מוצרים בחו"ל, אז מהבחינה הזו יש תחרות. המוצרים האלה הם בדרך כלל יותר יקרים מהמוצרים הישראלים. לכן, הקרנות הזרות מהוות פה תחרות שיכולות להוזיל באופן משמעותי. אז יש לנו דברים מהסוג הזה.

אני רוצה להודות ליושב-ראש על האפשרות להעביר את תיקון החקיקה הזה.

תודה רבה. בצלאל.

קודם כל, אני מתנצל שאני ב-12:00 חייב לצאת. הדיון הזה היה צריך התחיל יותר מוקדם. היה דיון חשוב כמובן גם קודם.

ברור לי שזה לקח הרבה זמן, ברור לי שדיברת עם הרבה שנים. אתנו עוד לא אז זה ייקח עוד טיפה זמן שגם אנחנו ניכנס לעסק ונרגיש אתו טוב.

אני רוצה להעיר שלוש הערות. אחת, בעיניי זה מאוד בעייתי שזה לא - - -

אני אבקש גם מפרופ' האוזר וגם מאחרים שלפני שמגיעים לכאן לנסות להגיע להידברות עם הארגונים או הגופים שעוסקים בזה. אתנו מדברים בוועדה.

בסדר. ראשית, אני רואה בעיה בעובדה שלא מדובר בהסכם שהוא דו-צדדי. אנחנו מאפשרים למנהלי קרנות זרות לפעול אצלנו, חותמים על הסכמים. הייתם פה לא מזמן על הסכמי העברת מידע שהם הדדיים. אין סיבה בעולם שזה לא יהיה דו-צדדי. ראש הממשלה דיבר אתמול במליאה על הכבוד הלאומי.

שנית, אין אפילו איזשהו הסכם שיתוף פעולה שמאפשר העברת מידע. אם יש מנהל קרן זרה שיש אתו בעיה במקום שבו הוא פועל, אנחנו לא נדע מזה. המינימום זה שאותן רשויות רגולטוריות יעבירו לנו את המידע הבעייתי.

הדבר השלישי – דיברת על התחרות, ותחרות היא חשובה. אבל כדי שהיא תהיה הוגנת היא צריכה לצאת מאותה נקודת מוצא. יש לא מעט מכשירים שלמנהלי קרנות זרות מותר להם לפעול ולמנהלי קרנות שלנו בגלל הרגולציה שלנו כאן אסור לשווק. אתה מייצר תחרות בתנאים לא הוגנים. זה בסדר, כולנו רוצים את טובת המשקיעים והאזרחים בסוף. אבל התחרות חייבת להיות הוגנת.

אני יודע שנעשית אצלכם עבודה גם שנועדה לייצר הקלות או שינויים או התאמות ברגולציה בארץ, אבל זה לא חוכמה להגיד: בואו נתחיל את המהלך הזה היום, ובעוד שנתיים-שלוש-ארבע-חמש, כמה שדברים כאלה לוקחים במדינת ישראל, אנחנו גם נאפשר תחרות הוגנת. התחרות צריכה להיות הוגנת וצריך לראות איך עושים את התהליכים האלה מהר.

הערה אחרונה – שוב, זה סוגיה שאני לא מספיק מכיר אותה, אבל עודכנתי עליה. היו דיונים בעבר על איך מונעים מהבנקים לרוץ ולשווק דווקא את הקרנות הללו בגלל העמלות שהם מרוויחים על ההמרות למט"ח. היה דיון על חקיקה. המפקח על הבנקים הקודם ביקש שלא תהיה חקיקה והבנתי שאתם הכנתם, יש טיוטה.

לא, לא. יש הסכמה.

רגע, אני רוצה שתשיבו על כל השאלות שהוא שאל יחד.

אני יודע שכאן בוועדה בקדנציה הקודמת - - -

לא. זה בתיאום עם המפקח הקודם, המפקחת הנוכחית.

היה גלגול של חקיקה שירד מהפרק ובמקום זה אתם אמורים לפרסם איזשהו נוהל לבנקים שאמור להבטיח - - -

אני אסביר.

אבל זו בעיה, תסכים איתי שזו בעיה. כי בסוף הבנק מרוויח פה פעמיים. יש לו את העמלה של מכירת הקרן והוא כמובן מרוויח עמלת מט"ח. הוא יזרוק את כל הלקוחות שלו לקרנות החוץ כדי להרוויח את ה- 2% או 2.5% עמלות מט"ח.

תודה רבה. אני מבקש להשיב לו.

דודו לביא, מנהלת מחלקת השקעות ברשות לניירות ערך. לפני שאתייחס באופן פרטני חשוב לשים את הדיון כאן בוועדה בהקשר הנכון. אנחנו כרגע דנים בתקנות שעוסקות בפרטי ההסדר שכבר אושר גם בדיוני הוועדה וגם במליאת הכנסת במסגרת תיקון חקיקה ראשי. אבל בכל זאת בהתייחס לשאלות שלך כי הן שאלות כבדת משקל, כאשר אנחנו יצאנו לדרך עם המהלך הזה אנחנו לא ראינו לנגד עינינו את טובתם של היצרנים מחו"ל, את טובתם של מנהלי השקעות הזרים שמגיעים או אנחנו מבקשים להנגיש לציבור בארץ, אלא בראש ובראשונה, ואולי רק, את טובתו של הציבור בארץ.

הציבור בארץ היום חשוף רק לקרנות נאמנות או למוצרים פיננסיים שמוצעים על-ידי היצרן המקומי. אין ספק שליצרן המקומי יש יתרונות מובהקים בכל מה שקשור לניהול תיק נכסים שמבוסס על השקעות בישראל. לכן, גם המודל הזה נמנע מלאפשר כניסה של גופים זרים שיציעו מוצרים שלא אמור להיות להם איזשהו ערך מוסף מהותי ביחס לעולם התוכן של ניהול תיק ההשקעות המקומי.

אבל בכל מה שקשור לניהול ההשקעות בעולם, ואנחנו יודעים שהעולם מאוד רחב ומאוד מפותח, אי-אפשר להתעלם מיתרונות שיש ליצרנים בחו"ל, גם יתרונות לגודל וגם יתרונות איכותיים. אבל גם במסגרת ההסדר הזה אנחנו פעלנו באופן מאוד מדורג ובמשורה. לא פתחנו את השוק באופן גורף לכל יצרן מחו"ל.

השתתנו את המודל על כמה נדבכים: נדבך אחד הוא נדבך כמותי איכותי שבא ואומר שרק אם משקיע שבמבחן התוצאה הוכיח את הביצועים שלו והצליח לרכוש את הציבור של האמון בעולם ולנהל נכסים בהיקפים של למעלה מ-20 מיליארד דולר. רק כדי לשים את הדברים בפרופורציה, כל תעשיית קרנות נאמנות בישראל היא בסדר גודל של 50 מיליארד דולר וקצת. אנחנו מדברים על יצרנים שכל אחד מנהל נכסים לפחות בהיקף של קרוב למחצית מהיקף הנכסים שמנוהל בארץ.

מעבר לזה, גם מבחינת הדין המסדיר הלכנו והתבססנו רק על קרנות שמוסדרות על-פי שני הדינים המתקדמים בעולם שזה הדין האמריקאי והדין שמסדיר במסגרת האיחוד האירופאי.

מעבר לכך, במסגרת ההסדר שמנו דגש מיוחד לכל מה שקשור לאופן שבו יופצו המוצרים האלה ולאופן שבו יתוגמלו המפיצים של המוצרים האלה. אבל צריך להדגיש כאן שהרשות לניירות ערך לא מפקחת רק על קרנות הנאמנות, היא גם מפקחת על יועצי ההשקעות בבנקים. במסגרת הפיקוח של הרשות, אנחנו אמרנו את זה גם בדיונים המוקדמים ואנחנו גם מתכוונים לעשות מעשה שהביטוי הראשון שלו הוא חוזר שאנחנו נפיץ למערכי הייעוץ בבנקים שידגיש ביתר שאת את המחויבויות שבהן צריכים לשאת מערכי הייעוץ בכל מה שקשור לכך שבתהליך קבלת ההחלטה ביחס לשאלה האם להעדיף מוצר שמגיע מחו"ל על פני המוצר המקומי צריך לתת את הדעת למלוא העלויות שכרוכות ברכישת המוצר הזה וגם לסיכונים המיוחדים והמאפיינים המיוחדים שכרוכים בהשקעה במוצר הזה. זאת אומרת, יש פה מעטפת שלמה.

זה ההסכם עם המפקחת, זה מה שמקובל גם עם המפקחת. אנחנו נוציא מידית עם קבלת החוק הזה את מה שדודו - - -

האיגודים כבר קיבלו את זה. הוועדה גם קיבלה.

יש לנו חוזר מוכן, הוא מידית יוכן. הוא בדיוק הולך לפתור מה שדודו אומר.

החוזר הופץ להערות איגוד מנהלי הקרנות, הוא גם הופץ להערות איגוד הבנקים.

מהניסיון שלכם זה עובד? חוזר כזה עומד נגד יצר הרע של הבנק להרוויח את ה-2.5?

לא מדובר בחוזר. אנחנו עורכים ביקורות ויש גם עדויות מוכחות לכך שלמעשה הרשות בכל מה שקשור להתנהלות של גופים מפוקחים נושאים פרי בהקשר הזה.

הנדבך האחרון הוא נדבך שמדגיש ביתר שאת את העובדה שאנחנו מודעים לפערים שקיימים מקום שמדובר במציע שהוא מציע מחו"ל ולא מציע מקומי. לכן, אנחנו מתגברים על זה במגוון אמצעים: ראשית, שמוליק הזכיר קודם את הנציג הישראלי שהוא יהיה נקודת ממשק שתאפשר להנגיש. מקום שבו המשקיע יבקש לקבל מידע או הבהרות, ינגיש את היצרן באמצעות נציג מקומי לציבור בישראל. גם קבענו שהנציג המקומי יהיה נציג שהוא כשלעצמו גוף שמפוקח על-ידי הרשות והוא או מנהל קרן ישראלית. פה אנחנו גם נותנים בידי מנהלי הקרנות הזדמנות עסקית לבוא ולשמש מעבר לגוף שמנהל נכסים עבור אחרים גם לשמש כנציג של היצרן בחו"ל או של תאגידים מורשים, חברות ניהול תיקים שגם מוכיחות את עצמן כגוף שכשיר לנהל את כספי הציבור.

מעבר לזה, ואני ממש כאן כקליפת אגוז כי יש פה מערך שלם של הסדרים, אנחנו דאגנו לכך שמקום שבו תהיה תביעה של משקיע זר הוא יוכל לברר אותה בארץ. יש ערבויות ופיקדונות שהגופים הזרים יצטרכו להפקיד, אפילו בסכומים יותר גבוהים ממה שנדרש ממנהלי קרנות ישראלים היום. זאת אומרת, סך הכול יש פה מעטפת שלמה של הסדרים שבשורה התחתונה - - -

כמה מנהלים ישראלים כאלה ייכנסו לשוק להערכתך?

קשה לנו להעריך. במסגרת התהליכים המקדמיים קיימנו שיח עם מספר חד-ספרתי גבוה, אפשר להגיד, של בתי השקעות שמייצגים בעלי עניין. אבל בסופו של דבר אנחנו נוכל להיווכח רק כאשר החקיקה תעבור.

מה אתה עושה עם זה שיש מכשירים מורכבים שהרגולציה בארץ לא מאפשרת למנהלי קרנות למכור לנו ואותם משקיעים - - -?

כמו ששמוליק אמר קודם, כשאנחנו מדברים על רגולציה זה תחום מורכב. הרגולציה המקומית היא לא זהה לחלוטין לרגולציה הזרה. יש היבטים מסוימים שבהם הרגולציה המקומית יותר מקלה, יש היבטים אחרים שבהם הרגולציה המקומית יותר מחמירה. אבל המודל כאן מושתת על עיקרון שאומר את הדבר הבא: מה שמספיק טוב ל - - - ברחבי האיחוד האירופי ובארצות-הברית שזה שתי הכלכלות המתקדמות והמפותחות ביותר בעולם ומטיב עם המשקיעים שם, חזקה שהוא גם יטיב עם הציבור בישראל. אבל גם כאן, בסופו של דבר - - -

אם זה נכון, המשמעות שאתה צריך לאפשר, לפתוח בפני אותם מנהלי השקעות בארץ את אותם אפיקי השקעה שקיימים היום שם.

בהחלט.

הרי בסוף אנחנו צריכים לאזן. אנחנו חושבים על המשקיעים, וזה טוב. אנחנו מאוד רוצים שלמשקיעים יהיו יותר הזדמנויות להשקיע ולהוסיף תשואות יותר גבוהות על הכסף שלהם. מצד שני, יש מחיר. העובדה שאתה מוציא את הכסף החוצה ומשקיע אותו במקומות אחרים בעולם, הכלכלה הישראלית מפסידה מבחינות מסוימות.

אם יש מכשירים שקיימים רק בארץ ואתם מסיבות רגולטוריות אומרים: בסוף ביחס בין סיכון לתשואה לצורך העניין והרצון שלכם להגן על המשקיעים אתם חוסמים אפיקים מסוימים כי סטטיסטית התשואה שלהם היא יותר גבוהה, אבל אתם בגלל הסיכון או בגלל כשלים, חוסמים - - -

קודם כל, אנחנו לא חוסמים. מאז שיושב-ראש הרשות נכנס לתפקידו הוא העביר שורה ארוכה של הקלות שבין יתר ההקלות גם הרחבה של מגוון האפשרויות שפתוחות בפני מנהלי כספי אחרים להשקיע. אבל מעבר לכך, אנחנו נמצאים כרגע בעיצומו של תהליך חקיקה אחר שאנחנו מקווים מאוד שבהמשך השנה גם יובא לשולחנה של הוועדה הזו, תיקון שבמסגרתו אנחנו מתכננים הרחבה ניכרת של אפשרויות ההשקעה, גם של מנהלי הקרנות בהווה וגם של מנהלי של תעודות הסל שמיועדים להפוך למנהלי קרנות סל. בהקשר הזה אנחנו מעריכים שלאחר שמהלך החקיקה הזה יעבור, הפערים או ההבדלים בכל מה שקשור לאפשרויות השקעה יהיו זניחים עד לא קיימים.

אבל זה חשוב בסוף כמה שאפשר להשאיר את הכסף הזה. אם אנחנו יכולים לתת את אותה תשואה ואת אותן עלויות זולות למשקיעים ושהכסף יישאר בארץ, למה אני צריך להשקיע אותו עכשיו דרך כלכלות אחרות בעולם?

בין שאר הדברים שדודו אמר אני שוב מזכיר שאנחנו מאפשרים להם רק דברים שהם מביאים מחו"ל, ולאו דווקא מישראל.

שזה חיסרון.

זאת אומרת, אנחנו מדברים רק על אותה תחרות שמה שקרנות פה משקיעות בחו"ל. לכן, מהבחינה זו אנחנו פותחים את זה בשלב הזה. בשלב הבא שהוא יהיה במהלך השנה הזו ההבדלים יהיו זניחים מאוד.

בבקשה.

בועז נגר, יושב-ראש איגוד תעודות הסל. נשאלו פה שאלות טובות ודיברו פה הרבה על הצד מה יחול על המנהלים הזרים. לא דיברו מילה וחצי מילה לגבי הגופים המקומיים. דיברו יפה מה יחול על מנהלי הקרנות הזרים ואיך להכניס אותם ואיך תהיה תחרות ואיך להסיר חסמים כדי שבאמת יוכלו להיכנס. לא שמעתי מילה בכל הנאום הארוך איך מעודדים תחרות מצד הגופים המקומיים ואיך מסירים חסמים לגופים המקומיים. זה לא נמצא כאן, לא בתקנות ולא בנאום הארוך ששמענו ואני רוצה להסביר.

כנראה שאין לך השגה בכלל במה זה נאום ארוך. זה היה קצר.

כיוון שמדובר בנושא קצת מורכב אנסה להסביר את זה במשל ואני חושב שהנמשל יהיה מאוד מאוד ברור. הנקודה תהיה מאוד מאוד ברורה דרך אותו משל.

במדינת חלם קבעו שאסור לתת הלוואה ללא ערבים. כשאתה נותן הלוואה אתה חייב שיהיו ערבים. יום אחד באה המדינה ואמרה: אני עושה רפורמה חדשה. ברפורמה מהיום מותר לתת הלוואה ללא ערבים. כולם צבאו על דלתות הבנק וביקשו: איזה בשורה יפה הרגולטור הביא, אנחנו רוצים הלוואה ללא ערבים. עומדים כולם בתור ועומדים כל הלבנים ומקבלים הלוואה ללא ערבים. ואז מגיע הכושי בסוף ואומר: גם אני רוצה הלוואה ללא ערבים. אומרים לו: לא, אתה רק הלוואה עם ערבים. הוא התחיל לצעוק: מה זו האפליה הזו? מה זה צריך להיות? שלחו אותו למנהל בקומה למעלה. גם שם הוא צעק: מה זה האפליה? שלחו אותו לקומה למעלה עד שהוא הגיע לקומה ה-14 למנכ"ל, וצעק את מה שצעק. המנכ"ל נתן לו בוקס והעיף אותו מהחדר. יום למחרת הוא חזר עם ערבים ושאל: איפה אפשר לחתום על הלוואה? שאלו אותו: מה השתנה? אמרו: המנכ"ל שלכם יודע להסביר יופי.

זה לא היה בחלם, זה לא היה בקומה ה-14. זה היה ב- - -

אני יודע, אבל אני רוצה להגיע לנקודה. ואז כשהוא ביקש לחתום על ההלוואה הוא שאל: איפה אני חותם? אמרו לו: אנחנו רוצים להגיד לך רק עוד כמה דברים קטנים בקשר להלוואה: הדבר הראשון, ללבנים מותר בכספי ההלוואה לקנות דירה איפה שהם רוצים. לך מותר לקנות דירה רק במרכז. אסור לך ללכת לקצוות.

הדיון הוא על הרשות לניירות ערך.

כן, אגיע לנמשל.

אני מבקש שתקצר כי עוד מעט יש לנו דיון על המשטרה.

אקצר. הדבר הראשון, בתנאי ההלוואה היה שלהם מותר לקנות דירה איפה שהם רוצים ולהם מותר רק במרכז. התנאי השני של ההלוואה זה שלהם ההלוואה לא מוגבלת בסכום, אבל לכושי ההלוואה מוגבלת בסכום. התנאי השלישי שעמלת ביול הלוואה ללבנים זה יהיה X ולכושי זה יהיה X10.

הנמשל – יש שני מוצרים שהם מאוד מאוד פופולריים בעולם. יש מוצר מאוד מאוד פופולרי בעולם שנקרא ETF שזה הלוואה ללא ערבים. אני נותן לך את תשואת המדד אבל לא מתחייב לעמוד בתשואת המדד. יש ליד זה אותו מוצר שנותן לך את תשואת המדד אבל עם ערבות. אני מתחייב לתת את המדד שזה תעודת סל. אז יש תעודת סל שהוא הלוואה עם ערבים, מוצר עם התחייבות, ומוצר ETF בלי ערבים.

כרגע רק ללבנים, רק לגופים הזרים, יהיה מותר להציע בארץ ETF - זה מה שהתקנות אומרות. אנחנו כרגע לא יכולים להציע ETF, אנחנו יכולים להציע הלוואה עם - - -

הבנו. אני את המשל והנמשל והלבנים והשחורים מוריד מסדר היום. אתה אומר שיש העדפה לגופים הזרים לעומת הגופים המקומיים.

הוא היה צריך להיות כאן בדיון של אתמול.

כן, בדיוק.

אני רוצה להסביר איפה ההעדפה.

לא, אין מה להסביר. הסברת מאוד יפה. מה יש עוד להסביר?

יש, יש. אני רוצה להסביר.

אבל אין לנו הרבה זמן. בלי משלים עכשיו.

הוא הסביר את זה יופי. אני הבנתי לגמרי.

אבל זה באמת לא שייך לדיון הזה, זה באמת לדיון של אתמול. אורלי לוי צודקת.

בלי משל. הדבר הראשון, להם מותר להשקיע ב-ETF ולנו אסור להשקיע. אנחנו כרגע לא יכולים להנפיק ETF. יכולים אולי להנפיק מוצר דומה.

דבר שני, זה לא גופים חדשים שייכנסו, זה גופים שכבר היום מוכרים לציבור 150 מיליארד שקל כאשר אנחנו באותם מוצרים שמדובר, כל הגופים הישראלים ביחד הם 50 מיליארד. 150 מיליארד שקל נמכר לגופים עם חיסכון פנסיוני שאנחנו 50 מיליארד. להם לא יהיו מגבלות נתח שוק ועלינו יש מגבלות נתח שוק.

בקיצור, לכם שמים חישוקים ואותם משאירים חופשי.

הדבר השלישי, האגרות שמציעים כאן בתקנות, מציעים שהם ישלמו כלום ואנחנו נשלם פי 10 בטענה שאותם אני לא בודק ואותך אני בודק, לכן אתה תשלם פי 10. אנחנו רואים בזה בעיה מאוד גדולה שמסתכלים על צד אחד ולא מטפלים בהסרת החסמים ועידוד התחרות.

תודה רבה. אני אאפשר. בבקשה, אני רק מבקש בלי משלים.

קובי פיגנבוים, UBS ונציג כאן של איגוד הבנקים הזרים בישראל, איגוד שמאגד כ-12 גופים זרים, בכלל קרנות זרות, ומייצג גם קרנות זרות שאינן חברות האיגוד.

קודם כל, אני חוזר שוב למה שאמר דודו לביא בפתיחה. אנחנו כאן אחרי שכבר ההבנה היתה גם בחו"ל שהחוק עבר בכנסת ואנחנו כאן לאשר את התקנות והחוק עומד לצאת. גופים זרים נערכו עם הרבה מאוד משאבים ורצון טוב להגיע לשוק הישראלי כדי להציע את מרכולתם כאן בשוק הישראלי מתוך הבנה שזה אכן פותח תחרות, מתוך הבנה שאנחנו הולכים להביא הרבה מאוד מוצרים שייקח עוד הרבה מאוד זמן. אני ישראלי, אני לא אנגלי ולא אמריקאי, ומכיר את שוק ההון הישראלי. ייקח הרבה מאוד שנים לגופים הישראלים לבוא עם מוצרים שדומים באופיים ובהרכבם למה שניתן להציע היום בחו"ל. אנחנו היינו מקדמים בברכה אם אפשר היה לצאת לדרך ולהתחיל לאפשר.

אנחנו הבענו הרבה מאוד התנגדויות במהלך הדרך. הדרך לא היתה קלה והרבה מאוד גופים זרים נסוגו מהרצון שלהם להיכנס לשוק הישראלי בגלל המגבלות שדודו לביא דיבר עליהן, ובכללן המטלות הכספיות שלא גודל המטלה היתה מכשלה, אלא עצם העיקרון שזאת המדינה היחידה בעולם שמטילה חובה לגוף זר לשים ערבויות ובטחונות כדי לאפשר את זה. לכן, זה לא היה דרך סלולה לגופים הזרים.

עכשיו אתם תומכים בזה.

אנחנו תומכים בזה. כמי שמייצג גוף זר גדול מאוד, עד היום האפשרות הזו להשקיע במוצרים זרים מהסוג שאנחנו מדברים עליהם היתה פתוחה בפני משפחות אמידות בלבד. למה? כי אתה יכול לפתוח חשבון בחו"ל ולקבל את כל היצע המוצרים. הרעיון של החוק הזה הוא להנגיש את אותם מוצרים שרק משפחות אמידות היום יכולות, לציבור גדול מאוד, לגברת כהן מחדרה, בצורה פתוחה ובצורה נגישה.

למה הגברת כהן מחדרה היא סוחרת בבורסה?

היא לא סוחרת בבורסה, היא נהנית מייעוץ השקעות על-ידי יועץ השקעות או בבנק או על-ידי מנהל תיקים שיכול היום להציע לה דברים שבעבר אי-אפשר.

אתה מדבר על קרנות הפנסיה שלנו בעיקר.

אני מדבר על קרנות הנאמנות והייעוץ בבנק, לא על קרנות הפנסיה.

תודה רבה. בבקשה.

שמי אברהם וול, יועץ משפטי של איגוד התעודות. גם בדיונים על החקיקה הנושא המרכזי שעמד על סדר היום זה לא פתיחה או אי-פתיחה לתחרות כי זה היה מקובל על כולם, אלא באמת השוויונית של התעשייה המקומית שאנחנו מדברים עליה גם היום. זו תעשייה שנבנתה במשך שנים רבות. בנתה את השוק הזה, השקיעה סכומי עתק ומעסיקה מאות עובדים. תמיד הרעיון היה לא לסגור את השחקנים המקומיים ולהחליף אותם בשניים או שלושה שחקני ענק, אלא להוסיף שחקנים גם למען התעשייה וגם למען הצרכן. הרי רוצים להביא לו תחרות, לא להחליף שחקן בשחקן.

כשאנחנו הצבענו על כל מיני בשלב החקיקה קיבלנו שתי תשובות: התשובה הראשונה היתה שעד שיגיעו התקנות הנושאים האלה יוסדרו. התשובה השנייה היתה שאנחנו מוכרים מוצר אחר והוא מוצר נבדל. לכן, יכולים להיות כללים שונים כי יש שני סוגים של מוצרים.

אני רק רוצה להקריא דברים שדודו לביא אמר אז כשהוא הציג את החוק. הוא אמר: "אפשר להסתכל על הדבר גם בצורה הפוכה לגמרי. יש פה הזדמנות לתעשייה המקומית לבדל את עצמה אל מול המוצר המתחרה בחו"ל. בידול זה נקודת המפתח. יש דינים שונים ומוצרים שונים.".

העניין הוא שמאז שהחוק עבר חלה התפתחות מאוד משמעותית כי לפני חצי שנה הרשות על דעת התעשייה הכריזה על רפורמה נוספת. הרפורמה הזו שגם שוק תעודות הסל עובר להנפיק ETFים ברגע שתושלם החקיקה.

העמדה של הרשות שאני בטוח שגם מי שישווק מוצרים, יועץ ההשקעות בבנקים, יקרא אותה, העמדה הכתובה של הרשות היא: הרפורמה תעניק לציבור הרחב כלי השקעה טוב - - -

בסדר, הבנתי. זה בועז נגר אמר.

הרשות הסבירה ומסבירה שה-ETF הוא מוצר שהוא עדיף לכולם. אנחנו נמצאים במצב - - -

אתם טוענים שיש אפליה.

לא. כל מה שאנחנו מבקשים, מכיוון שהתעשייה שלנו נגזר עליה לעבור למוצרים של ETFים שהם על דעת כולם מוצרים עדיפים, אנחנו מבקשים שלא יהיה מצב שהשחקן הישראלי שמודיעים לו שהוא צריך לעבור לETFים בעוד כמה זמן אבל הוא לא יכול למכור אותם היום, יצטרך לחכות עד שיבואו שחקנים זרים, ישתלטו על השוק. אחר כך כשיסגרו לו את תעודת הסל והוא חייב לעבור ל-EFT הוא יצטרך להתחיל לתפוס נתח שוק ששחקנים זרים כבר תפסו.

הסדר צריך להיות הפוך. צריך לקבוע שהתקנות האלה ייכנסו לתוקף רק ברגע שגם אנחנו עברנו ל- ETFים. אין פה שום היגיון לתת להם לתפוס את השוק ואז להכריח אותנו לנסות לתפוס את השוק מחדש – זו נקודה ראשונה.

הנקודה השנייה בהקשר הזה – גם בדיוני החקיקה אמרו כאן חברי כנסת, חבר הכנסת ליצמן, חבר הכנסת רובי ריבלין כתוארו אז אמרו, ואני לא אקריא דברים לפרוטוקול. הם אמרו שישנה בעיה חוקתית אם יש מצב שהענף הזה נפתח לפני שדאגו לתנאים לשוויון. לכן, סדר הפעולות הוא קודם לדאוג לשוויון שזה גם שוויון באגרות. משום מה הם משלמים אגרות הרבה יותר נמוכות מהאגרות שלנו. הם לא צריכים לשלם אגרת תשקיף פעם בשנה, הם לא צריכים לשלם אגרה על הוצאות. צריך ליצור כללים שוויוניים ולפתוח אותם באותו זמן.

תודה רבה. בבקשה, אדוני.

אלי בבלי, יושב-ראש איגוד מנהלי הקרנות. אני רק רוצה לשים טיפה את הדברים בקונטקסט. הרפורמה הזו נולדה לפני יותר מעשר שנים. לפני יותר מעשר שנים תעשיית הקרנות אותה אני מייצג נשלטה על-ידי שלושה בנקים.

נכון להיום, מאז ועדת בכר, יש 19 חברות לניהול קרנות, יש 1,350 קרנות, והתחרות היא מאוד גבוהה. לראייה, דמי הניהול שירדו ב50% מאז. אני לא חושב שיש לאן להוריד את דמי ניהול מעבר לרמה הזו.

דמי הניהול שירדו היו תוצאה של התחרות או תוצאה של דרישה בעצם של גם הציבור וגם באה לידי ביטוי בוועדות השונות? כי אני זוכרת את חיים כץ מדבר על כך שאתם הגזמתם והגבילו אתכם. ניסו אפילו לעשות הגבלה יותר דרקונית.

חיים כץ דיבר בנושא קופות הגמל.

זה לא משנה. בסופו של דבר כשאנחנו מדברים על תחרות, השאלה היא האם כולם מתיישרים לאיזושהי נקודה שהיא נוחה לכולם או שבאמת יש איזושהי הגבלה מבחוץ שמביאה אתכם להתיישר.

עובדתית המספרים מדברים בעד עצמם. יש 19 מנהלים, 19 חברות לניהול קרנות שמתחרות אחת בשנייה. תחשבו מה היה קורה פה אם היו פה 19 חברות סלולר. דמי ניהול עובדתית באופן אבסולוטי ירדו ב-50% בגלל התחרות.

אני חושבת שזה היה גם בגלל הביקורת הציבורית, לא ירדו מהתנדבות שלהם. זה לא שהם התנדבו להוריד את דמי הניהול.

בסדר, יכול להיות.

יחד עם זאת, לא התנגדנו לתחרות ופעלנו יחד עם הרשות ויחד עם כולם כדי לפעול שהתחרות הזו תהיה תחרות הוגנת ומידתית.

יש נקודה אחת שפעלנו וטופלה וזה נושא עניין המרות המט"ח. היא טופלה באופן מסוים שהיא פשרה במסגרת החוזר שהרשות אמורה לפרסם. חשוב שבפורום הזה אנחנו נבין ונסכים שהחוזר הזה יפורסם בנוסח שקיבלנו כטיוטה והוא לא יעבור איזשהם שינויים לרעתנו.

הנושא השני שאני רוצה להתייחס אליו זה מה שבעצם עו"ד וול אמר. אני חושב שהיה יותר נכון שכניסת התקנות הזרות תהיה ביחד עם תיקון 21 שנקרא היום תיקון 24, תיקון שמאפשר לנו להנפיק גם ETF, מה שנקרא קרנות סל נסחרות, דבר שלנו לא ניתן היום לפעול בו.

למה בעצם לא ניתן? למה אנחנו מצרים דווקא את השוק המקומי מלהציע מרכולת שזרים יוכלו?

קודם כל, כנראה שאין גבול לציניות כי הרשות מנסה לקדם במשך שנים מהלך שהתכלית שלו היא להפוך את תעודות הסל המיוצגות כאן ודיברו בשמן ממוצר נוכחי, מתעודות סל, ל-ETFים. הסיבה היחידה שבגללה המוצר הזה לא הסתייע היא הטענות של נציגות איגוד תעודות הסל שבמעבר ממודל של תעודת סל ל-ETF ייגרם להם נזק עסקי שקשה מאוד לכמת אותו. זאת אומרת, אי-אפשר לאחוז במקל בשתי קצותיו. זאת אומרת, מצד אחד, כשאנחנו באים אליהם ואומרים להם: תהפכו מתעודות סל ל- ETFים הם אומרים: אנחנו לא יכולים. זו פגיעה משמעותית. אנחנו נהיה מוכנים לעשות את זה אם תשמרו לפחות את מקצת היתרונות שיש לנו היום על פני ה-ETFים האחרים. ועכשיו כשאנחנו באים ודנים במהלך שנועד לפתוח את השוק לתחרות ולהכניס ETFים מחו"ל הם באים וטוענים שהם נמצאים בעמדת נחיתות. אז צריך להחליט.

אגב, כמה חברות תעודת סל יש?

לא, לא, רבותי. אבקש שתשיב על מה שעלה כאן.

אני מוכן להשיב על כל טענה שהועלתה, אשיב על כל הכול. בעניין הנושא של להמתין עד שתעבור החקיקה, תיקון 21 או תיקון 24, כדי שיתאפשר להציע לציבור ETFים על מנת שתהיה להם אפשרות להתמודד איתם, במסגרת החקיקה שמתגבשת כרגע, העיקרון במסגרת הוראות המעבר כל הכספים שצבורים היום בתחום תעודות הסל, ואנחנו מדברים על סדר גודל של 110 מיליארד שקל, פלוס הסכומים שנמצאים בתחום קרנות הנאמנות בקרנות המחכות שמשרתות את אותה תכלית יוכלו לעבור באבחה אחת ולהפוך ל-ETFים.

צריך להבין, תעודות הסל היום הן נכס שאינו מפוקח. הן נכס שלא חלה עליו רגולציה של פיקוח אלא רגולציה של גילוי בלבד. זאת אומרת, אם אתחבר למשל של בועז קודם לעניין חלם, פה מדובר על אדם שבכלל לא צריך להגיע לוועדת הקבלה כדי לקבל דירה. יש לו נגישות מלאה לדירות והוא גם לא צריך לשלם כי אין עליו משטר של פיקוח, בשונה מקרנות הנאמנות.

אני יכול להתמודד עם טענות של איגוד מנהלי קרנות הנאמנות סביב השולחן הזה כי מדובר פה בתעשייה מפוקחת לעומת פעילות מקבילה: קרנות נאמנות מול קרנות נאמנות. תחום תעודות הסל התפתח בישראל כאנומליה. לא מדובר במוצר מפוקח, אלא מדובר בתעודת התחייבות שהתפתחה והפכה לנכס פיננסי שמוצע לציבור. המשטר היחיד שחל עליה הוא משטר של גילוי. זאת אומרת, אי-אפשר להגיד לך מה לעשות, אפשר לבקש ממך לגלות לציבור איך אתה פועל ואיך אתה עושה. ה- ETF זאת קרן נאמנות.

ושם יש פיקוח אז אין בעיה. אני עוד לומדת את הנושא.

ביחס ל-ETF הוא חוסה תחת משטר של פיקוח. התחום הוא באמת טיפה מורכב. אני מאוד מקווה שנציגי תעודות הסל באמת ימשיכו את המהלך המבורך - יש לנו שיתוף פעולה מצוין - בחודשים הקרובים ויביאו לכך שבעזרת השם כבר בשנה הזו אנחנו נביא לשולחן הוועדה את הצעת החקיקה. אבל אנחנו לא יכולים לייצר מצב שבו אנחנו ניצור תלות בין הדברים. כי הדבר יוביל לאנטי תמריץ של תחום תעודות הסל להיכנס תחת משטר של פיקוח. הם יבואו ויגידו: למה לנו להפוך להיות מפוקחים? הרי ברגע שנהפוך להיות מפוקחים בד בבד בכך אנחנו גם - - - שתיפתח לתחרות. זה פשוט לא הגיוני.

תודה רבה. אם אפשר בבקשה להסביר את התקנות הראשונות.

אפשר, בבקשה, להשיב לדברים האחרונים? נאמרו כאן דברים כעובדות שאנחנו חושבים שהם לא מדויקים, בכל הכבוד.

אין חובה בבניין הכנסת להגיד דברים מדויקים. צריך, אבל אין חובה.

אם כל החברים מבינים שהדברים שדודו אמר הם לא מדויקים - - -

אבל הדבר הברור שצריך לקרות כאן בוועדה זה שצריך לבקש רשות דיבור, ביקשתם. קודם אני רוצה שהיא תסביר את התקנות ראשונות. אני אאפשר לכם.

הסט הראשון הוא התקנות העיקריות וזה הצעת יחידות של קרן חוץ. אלה התקנות שקובעות את כל התנאים שדודו פירט קודם, התנאים שיחולו על קרן נאמנות עצמה שתבוא לישראל, התנאים שיחולו על מנהל הקרן, וכל התנאים שנקבעו כדי להגן על המשקיע בישראל, כולל זכות התביעה בישראל, הדיווחים. זה הסט הראשי.

בסדר - מה שדודו הסביר יש לך מה להוסיף על זה?

אני לא חושבת, אני חושבת שאם נקריא אותן אז - - -

מה אתם רוצים לומר? זה התקנות של יחידות של קרן חוץ. בבקשה, ואני רק מבקש שאחד מכם יענה. תחליטו אם זה המנהל או עורך הדין.

שני דברים עובדתיים פשוט כדי להעמיד דברים על דיוקם. הרפורמה הזו מאפשרת כניסה של כל המוצרים מארצות-הברית, שוק של טריליונים. אנחנו לא נגד הכניסה של כל הטריליונים של כל המוצרים. 80% זה בסדר. אנחנו מדברים על מקטע מאוד מאוד מסוים מתוך אותם טריליונים שיכולים להיכנס לפה, קרנות בהיקף של טריליונים. יש היקף של 20% של נכסים שנקרא ETF, לגבי אותו מקטע של ה- 20%.

קודם כל, חברי דיבר כאן ארוכות שיצאו מוצרים חדשים. הוא דיבר בעיקר על ה-80% שזה אין לנו בעיה כי זה גם אנחנו יכולים להציע. זה תחרות שוויונית, גם אנחנו יכולים להציע.

יש איזשהו סגמנט שהוא בין 10% ל-20% מתוך כל הטריליונים האלה שיכולים להיכנס שאותם כרגע אנחנו לא יכולים להציע. אני מציע לרשות לניירות ערך להוריד את כפפות האגרוף ולהפסיק להסביר לנו באגרופים ולהגיע אתנו להבנה איך אנחנו יכולים להנפיק את ה-ETF, את אותו 10%. זה לא כל כך מורכב לשבת ולהגיע להסכמה איך לא נהיה חסומים בתחרות. אני חושב שזו בקשה טריוויאלית ולגיטימית. סך הכול אנחנו מבקשים יישום הדרגתי. 80% זה יישום מיידי, 20% ייושם כאשר נגיע להסכמה איך אנחנו מנפיקים את המוצר.

אבל גם לפי המשל שלך הבנתי שבאמת בנתיב הזה זה נתיב שהוא טוב ללקוח – ETF, שזה מוצר טוב. עכשיו מה אתה אומר? עזבו, בואו נשאיר את המוצר הטוב הזה מחוץ למשחק בכלל עד שאנחנו נסתדר ונגיע לכך שאנחנו נוכל להציע את זה בעצמנו.

לפי מה שאני מבינה, אתם הייתם חלק מהעיכוב הגדול עד עכשיו למה אתם לא יכולים להציע את זה.

לא, ממש לא. ממש לא נכון. אני אענה. אני רוצה לתת עובדה. לפני 14 שנה בא גוף לרשות לניירות ערך ואמר: אני רוצה להנפיק ETF. אמרו לו: אי-אפשר. לך תנפיק תעודת סל. 14 שנה לא נתנו.

בסדר, אבל המגמה השתנתה.

בדיוק, אז הגישה השתנתה. בואו נשב, נגיע להסכמה.

הבנו. אתה הולך או למדינה רחוקה לחלם, או שאתה הולך ללפני 14 שנה. מה דעתך לדבר על מדינת ישראל בשנת 2016?

בכל הכבוד, אם מותר לגוף זר להנפיק ETF, אני רוצה להנפיק ETF. להגיד לי: יש לך משהו בערך, זה לא תשובה שאזרח מדינת ישראל צריך לקבל.

פרופ' האוזר, תשיב לו בבקשה.

אנחנו מוכנים במקביל לזה שאיגוד תעודות הסל ייכנס אתנו ויתחייב פה לפני כולם שהוא מסיים אתנו. עד שזה ייכנס לתחולה, מסיים אתנו את כל התהליך האחר. תתחייב לזה ואנחנו - - -

מצוין.

תשמע, הצעה כזו כבר לא היתה בוועדת הכספים מלפני 14 שנה.

אנחנו נקדם עכשיו את התעודות ועד שזה ייכנס. אנחנו ניכנס מיידית ואתה תתחייב כאן לכולם. לא למשוך, לא למשוך כפי שזה נמשך.

אנחנו - - - אינטנסיבית, ושהתחרות תצא באותו זמן.

אבל לא באותו זמן בעוד עשר שנים.

לא, עכשיו.

חברים, אנחנו מחויבים - - -

רבות, בסדר. הבנו. אני מבקש להקריא את התקנות.

"הגדרות

בתקנות אלה -

"בורסה בחו"ל" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך;

"גוף מפקח", "יחידות של קרן חוץ", "מדינת המוצא" ו-"מנהל קרן חוץ" - כהגדרתם בסעיף 113א לחוק;

"מטריית קרנות" – קבוצת קרנות המוצעת לפי תשקיף אחד;

"מנגנון הקיזוז"- הסדר הקבוע בתקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך, במסגרתו נקבע השיעור ממחירו בבורסה בישראל או בבורסה מחוץ לישראל, לפי העניין, של כל אחד מניירות הערך המפורטים בו, שיילקח בחשבון לעניין האשראי המרבי שחבר בורסה שאינו בנק רשאי להעניק ללקוח בשל נייר ערך שניתן כביטחון;

"ערב הבקשה"- יום המסחר האחרון בחודש הקודם לחודש שבו הוגשה הבקשה להציע יחידות בישראל, ואם מועד זה לא קדם בשבועיים לפחות ליום הגשת הבקשה – יום המסחר האחרון בחודש שלפניו;

"קרן חוץ" – כהגדרתה בסעיף 113א לחוק, לרבות קרן הנמנית על מטריית קרנות;

"קרן חוץ נסחרת" - קרן שיחידותיה נסחרות בבורסה או בשוק מוסדר מחוץ לישראל;

"שווי כולל של הנכסים בניהול מנהל קרן החוץ" - השווי הכולל של הנכסים בקרנות ובתיקי לקוחות בניהול מנהל קרן החוץ, אדם השולט בו או חברה בשליטת אדם כאמור. לעניין זה, "תיקי לקוחות" – כספי אחרים שמנהל מנהל קרן החוץ;

תנאים להצעת יחידות קרן חוץ בישראל

הרשות רשאית להתיר למנהל קרן חוץ להציע יחידות של קרן חוץ לציבור בישראל אם נוכחה לדעת כי מתקיימים התנאים הבאים בעת הגשת הבקשה:

השווי הכולל של הנכסים בניהול מנהל קרן החוץ, ערב הבקשה הוא עשרים מיליארד דולרים של ארצות הברית לפחות או בערך השווה לסכום כאמור;"

סליחה, שאלה לפרוטוקול. מתי מעירים לתקנות? ההערות הן לפי סדר ההקראה או מעירים בסוף על הכול?

אתה יכול בסוף, אתה יכול לפי סדר ההקראה אם זה חשוב.

יש לנו הערות.

אולי אחרי שאני אסיים להקריא את הסעיף?

בסדר. היא תסיים להקריא ואתם תגידו את כל ההערות יחד ונראה מה לעשות איתן.

סעיף, סעיף, בסדר?

" (2) מנהל קרן החוץ מנהל חמש קרנות חוץ לפחות שיחידותיהן מוצעות לציבור כבר חמש שנים לפחות, והשווי הכולל של הנכסים המוחזקים בכל אחת מהקרנות האמורות במשך השנתיים שקדמו לערב הבקשה לא פחת מחמש מאות מיליון דולרים של ארצות הברית או בערך השווה לסכום כאמור;

(3) מנהל קרן החוץ הפקיד לטובת הרשות ערבות בנקאית שערך בבנק בישראל בסכום שלא יפחת ממיליון שקלים חדשים או הפקיד במקום הערבות הבנקאית, פיקדון כספי או פיקדון ניירות ערך המשועבד לטובת הרשות, ובלבד ששווים לא פחת משווי המזומן הנדרש כאמור; לעניין זה, "ניירות ערך" – ניירות ערך הנסחרים בבורסה בישראל או בבורסה מחוץ לישראל שמפורטים במנגנון הקיזוז; שווי ניירות הערך יחושב לפי מנגנון הקיזוז;

(4) מנהל קרן החוץ הפקיד בבנק בישראל פיקדון כספי או פיקדון ניירות ערך בשווי הסכום המפורט בתוספת השנייה לטובת בעלי היחידות בישראל; שווי ניירות ערך יחושב לפי פסקה (3);

ֵׁׁׂ(5) מנהל קרן החוץ מינה נציג בישראל להיות איש הקשר בינו לבין הרשות ובינו לבין בעלי יחידות בישראל, בכל הקשור להעברת הוראה, הודעה או שאלה של הרשות או של בעל יחידות למנהל קרן החוץ, ולהמצאת דוח, מסמך, תשובה או תגובה ממנהל קרן החוץ לרשות או לבעל היחידות;

(6) קרן החוץ פועלת לפי דין מן הדינים המנויים בתוספת הראשונה, והדבר צוין בתשקיף הקרן שקיבל את היתר הגוף המפקח במדינת המוצא או במסמך שהגיש מנהל הקרן לגוף המפקח או שפרסם לציבור;

(7) שווי נכסי קרן החוץ נכון לערב הבקשה הוא חמישים מיליון דולרים של ארצות הברית לפחות או בערך השווה לסכום כאמור, ויחידותיה מוצעות לרכישה במדינה ממדינות אירופה או בארצות הברית, במשך תקופה שאינה קצרה משישה חודשים קודם לתחילת ההצעה לציבור בישראל;

(8) היתה הקרן נסחרת – היחידות המוצעות רשומות למסחר בבורסה בחו"ל;

(9) מחירי קרן החוץ מתפרסמים באופן שוטף באתר אינטרנט ונגישים לציבור ללא עלות כספית בכל עת;

(10) קרן החוץ אינה מתמחה בהשקעות בישראל;

(11) זכויות בעל יחידה של קרן החוץ, הנובעות מהחזקתה, שיירכשו בישראל, זהות לזכויותיו של כל בעל יחידה בקרן החוץ.

(ב) סכום הערבות הבנקאית לפי תקנת משנה (א)(3) וסכום הפיקדון הכספי או פיקדון ניירות ערך לפי תקנת משנה (א)(4) יעודכנו בראשון בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי, ויעוגלו לסכום הקרוב שהוא כפולה של מאה אלף שקלים חדשים; לעניין זה – "המדד" – מדד המחירים לצרכן שקבעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון, "המדד היסודי" – המדד שפורסם בחודש דצמבר 2016."

אפשר להעיר לתקנה?

רגע, שהיא תסיים.

את כל התקנות או תקנה תקנה?

אולי הסדר המתאים יותר הוא תקנה תקנה?

תמשיכי הלאה. אתם תרשמו את ההערות על הכול. אני רוצה לגמור את ההקראה של התקנות.

"בקשה להתיר הצעת יחידות של קרן חוץ בישראל

מנהל קרן חוץ המבקש להציע בישראל יחידות של קרן שבניהולו יגיש לרשות בקשה שייכללו בה או יצורפו אליה הפרטים והאישורים המפורטים להלן:

תצהיר נושא משרה במנהל קרן החוץ המאשר כי מתקיימים במנהל הקרן ובקרן התנאים הנדרשים לפי תקנה 2(א)(1), (2) ו-(6) עד (9); תצהיר כאמור יכלול את הפרטים הנזכרים בתקנה 4(א)(4) עד (7) ו-(9), וכן את העובדה כי השווי הכולל של הקרנות הנזכרות בפסקה (2) לתקנה 2 לא פחת במשך השנתיים שקדמו לערב הבקשה מחמש מאות מיליון דולרים של ארצות הברית או בסכום שווה לסכום כאמור במטבע שבו נקובות היחידות;

מסמכים המאשרים כי פעל כאמור בתקנה 2(3) ו-(4);

תשקיף קרן החוץ לפיו מוצעות יחידותי באותה עת במדינת החוץ, בצירוף הנספח הכולל את כל הפרטים המפורטים בתקנה 4, חתומים בידי מנהל קרן החוץ;

אישור בר תוקף של הגוף המפקח במדינת המוצא להצעת יחידות קרן החוץ;

אישור בדבר תשלום אגרה בעד הבקשה כנדרש בתקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ"ה-1995.

מנהל קרן החוץ רשאי לצרף לבקשה גם תמצית תשקיף אותה נדרש לפי דין מדינת המוצא לפרסם יחד עם התשקיף.

יושב ראש הרשות, או עובד שהוא הסמיך לעניין זה, רשאים לדרוש מסמכים נוספים הדרושים לרשות לשם בחינת הבקשה.

הבקשה והמסמכים כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ג) יוגשו בשפה העברית, ואולם תשקיף קרן החוץ יכול שיוגש בשפה האנגלית; שמות שיש לציין לפי תקנות אלה יובאו גם בשפת המקור באותיות לטיניות; תורגמו המסמכים או התשקיף יכללו הודעה של מנהל קרן החוץ, כי הם תרגום מדויק למסמכים או לתשקיף שהוגשו במדינת המוצא וכי גם הנוסח המתורגם מחייב.

נספח לתשקיף קרן חוץ

לתשקיף קרן החוץ יצורף נספח הכולל את הפרטים הבאים, כסדרם בתקנת משנה זו:

בראש העמוד הראשון תבוא הכותרת "נספח לתשקיף קרן" ושם קרן החוץ;

"ניהול קרן זו נעשה לפי דין מדינת המוצא שלה ולא לפי חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994; רשות ניירות ערך לא בדקה את תשקיף הקרן שנספח זה מצורף אליו, והיא אינה מפקחת על הקרן או על מנהל הקרן; על משקיע השוקל רכישת יחידות או מניות של קרן זו להביא בחשבון כי לא חלים עליה הדינים והפיקוח החלים על קרנות נאמנות בישראל.";

שם מנהל קרן החוץ ובעל השליטה בו;

שווי נכסי קרן החוץ נכון לערב הבקשה והמדינות שבהן יחידות הקרן מוצעות לרכישה;

השווי הכולל של הנכסים בניהול מנהל קרן החוץ בערב הבקשה;

שמות קרנות החוץ שמנהל מנהל קרן החוץ ערב הבקשה, ושמוצעות לציבור חמש שנים לפחות, ושווי הנכסים המוחזקים בכל אחת מהקרנות האמורות, בדולר של ארצות הברית לערב הבקשה;

שמו של הנציג וכתובתו, לרבות מספר הפקסימיליה וכתובת הדואר האלקטרוני שלו;

מדינת המוצא של קרן החוץ, הדין לפיו היא פועלת ושמו של הגוף המפקח על מנהל קרן החוץ במדינת המוצא;

תיאור מדיניות ההשקעות של קרן החוץ, בנוסחה כפי שמופיע בתשקיף קרן החוץ שהוגש לרשות, מידע על ביצועיה ועל השינויים בין יחס הייחוס שלה בשנים שקדמו להגשת הבקשה, לפי תקופות שלגביהן נדרש מנהל קרן בישראל לציין את תשואת הקרן בתשקיף לפי תקנה 18 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוח שנתי של קרן) התשע"ו-2016, בשינויים המחויבים;

העובדה כי תשקיף קרן החוץ מתפרסם באתר ההפצה של רשות ניירות ערך, תוך ציון כתובתו;

המקומות, לרבות כתובת אתר האינטרנט, שבהם מתפרסמים מחירי יחידות קרן החוץ ומידע נוסף על הקרן;

הדרך להזמנת יחידה, המועד שבו יקבל המזמין את היחידה והמועד שבו יחויב בתשלום בשל רכישת היחידה;

הדרך שבה ניתן להורות על פדיון היחידה, המועד שבו תיפדה היחידה והמועד שבו יזוכה מי שפדה יחידה בתשלום בשל הפדיון;

עמלה שגובה מנהל קרן החוץ בעת רכישת יחידה או בעת הפדיון – אם קיימת עמלה כאמור, וכן דמי ניהול והוצאות אחרות הנפרעות מנכסי הקרן;

עמלות נוספות, אם ידועות למנהל קרן החוץ, שבהן עשוי להיות מחויב משקיע הרוכש את יחידות קרן החוץ; בהערת שוליים תבוא הודעה, בין אם עמלות נוספות ידועות למנהל הקרן ובין אם לאו, בזו הלשון: "עשויות להיות עלויות נוספות שמפיץ קרן החוץ גובה מן המשקיע, והן עשויות להשפיע על תשואת השקעתו בקרן.";

העובדה כי על מנהל קרן החוץ לשלוח לבעלי היחידות בישראל כל דוח שעליו לשלוח לבעלי היחידות במדינת המוצא, במועד סמוך ככל האפשר למועד שבו הוא ממציא את הדוח לבעלי היחידות במדינת המוצא ובאותו האופן;

התדירות שבה יש לקבל את אישור הגוף המפקח לתשקיף קרן החוץ;

התאריך האחרון בו ניתן היתר הגוף המפקח במדינת המוצא להצעת יחידות הקרן;

חתימת הנציג, בציון תאריך חתימתו;

הוגש תשקיף קרן החוץ כשהוא מתורגם משפת המקור, יכלול הנספח גם את -

הודעת המתרגם כי תשקיף קרן החוץ תורגם מהנוסח המקורי של תשקיף קרן החוץ האחרון שפורסם והוא בתוקף, כי הוא בקיא בשפת התשקיף ובשפה שאליה תורגם וכי התרגום נאמן למקור;

שמו וכתובתו המלאה של המתרגם והסכמתו שההודעה לפי פסקה זו תיכלל בנספח.

בנספח לתשקיף קרן חוץ נסחרת, במקום הפרטים שיש לכלול לפי פסקאות (11) עד (14) בתקנת משנה (א), תצוין הבורסה שבה נסחרות יחידות הקרן, סימן הקרן בבורסה שבה נסחרות יחידותיה וכתובת אתר האינטרנט שבו מתפרסמים המחירים שנקבעו ליחידות כאמור במסחר באותה בורסה; כן יצוין אם יחידות של אותה קרן רשומות למסחר גם בבורסה בישראל ומה סימן הקרן בבורסה בישראל.

יושב ראש הרשות, או שהוא הסמיך לעניין זה, רשאים להורות למנהל קרן החוץ לכלול בנספח פרטים נוספים על הפרטים המנויים בתקנה זו, ובסדר שיורו.

הנספח לתשקיף קרן החוץ ייחשב בישראל כחלק מתשקיף קרן החוץ .

הצעת היחידות לציבור

הצעה לציבור של יחידות קרן חוץ, לרבות בדרך של רישום יחידות למסחר בבורסה בישראל, תיעשה לפי תשקיף קרן החוץ של הקרן שלפיו מוצעות יחידותיה אותה עת, ושהוגש לרשות.

לא יוצעו יחידות של קרן חוץ לציבור בישראל אלא –

לאחר שהרשות התירה למנהל קרן החוץ, בהודעה בכתב, להציען כאמור או לרושמן למסחר בבורסה בישראל, ותשקיף קרן החוץ והנספח פורסמו באתר ההפצה;

אם הצעת היחידות לציבור היא בדרך של רישום היחידות למסחר בבורסה - לאחר שניתן גם אישור הבורסה לרישומן למסחר.

התירה הרשות להציע יחידות של קרן חוץ לציבור בישראל או לרשום יחידות של קרן נסחרת למסחר בבורסה בישראל, יגיש על כך מנהל קרן החוץ תוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההיתר, ויפרסם את תשקיף קרן החוץ והנספח במערכת ההפצה באותו מועד.

בדוח כאמור בתקנת משנה (ד) יציין מנהל קרן החוץ גם את המועד לתחילת הצעת יחידות קרן החוץ, את שמו של הנציג מטעמו, תפקידו כנציג בהתאם לתקנה 2(5), מען משרדו והדרך שבה ניתן להתקשר עמו, וכן את העובדה כי תשקיף קרן החוץ והנספח לו מפורסמים באתר ההפצה, ואת המקומות שבהם ניתן להגיש הזמנות ליחידות המוצעות או לפדותן.

יושב ראש הרשות, או עובד שהוא הסמיכו לעניין זה, רשאים להורות כי ייכללו בדוח כאמור בתקנת משנה (ד) פרטים נוספים בדרך שיורו.

מועד
תחילת
הצעת היחידות ורישום למסחר

הצעת היחידות לראשונה לציבור בישראל או רישום למסחר של יחידות קרן נסחרת, תחל, לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהרשות התירה את הצעת היחידות לציבור בישראל או את רישומן למסחר בבורסה בישראל, ובלבד שחלפו שבעה ימים מיום שבו פרסם מנהל קרן החוץ דוח לפי תקנת משנה 5(ד).

הנציג

נציג של מנהל קרן חוץ בישראל יכול לשמש כל אחד מאלה:

מנהל קרן;

מנהל קרן החוץ, אדם השולט בו או חברה בשליטת אדם כאמור, שיש לו סניף בישראל, ובלבד שהעובד שמונה מטעמו למילוי חובות הנציג ותפקידו לפי תקנה 2(5) יהיה דובר השפה העברית;

תאגיד מורשה כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995.

מענו של הנציג ישמש מענו הרשום של מנהל קרן החוץ בישראל; העברת הוראה, הודעה, מסמך או שאלה למנהל קרן חוץ באמצעות הנציג כמוה כהעברתה למנהל קרן החוץ ומסמך, או תשובה, או תגובה שנתקבלה באמצעות הנציג תחייב את מנהל קרן החוץ.

פעולה שיעשה הנציג בהוראת מנהל קרן החוץ או במסגרת מילוי תפקידו כנציג תחייב את מנהל קרן החוץ.

מנהל קרן חוץ ימנה נציג במקום נציג שכהונתו נסתיימה שלא בנסיבות המפורטות בתקנת משנה (ה), תוך שלושים ימים; נציג שכהונתו נסתיימה ימשיך לכהן בתפקידו עד למועד שבו יחל לשמש אחר נציג מטעמו של מנהל קרן החוץ.

מנהל קרן חוץ שחדל להציע יחידות של קרן חוץ לציבור בישראל, רשאי להפסיק את כהונתו של נציג מטעמו, ובלבד ששישים ימים טרם הפסקת הכהונה פרסם מנהל קרן החוץ דוח כאמור בתקנת משנה 8(א)(3).

המצאת דוחות לרשות ולבעלי היחידות

מנהל קרן החוץ ימציא לרשות, לשם פרסום באתר ההפצה ובמערכת האינטרנט הודעות של הבורסה לניירות ערך בתל אביב את הדוחות הבאים:

כל דוח שעליו להמציא, לפי דין ולפי תשקיף קרן החוץ, לרבות לפי כללים שקבע מי שרשאי לקבעם במדינת המוצא, לגוף המפקח או לבעלי היחידות במדינת המוצא וכן כל דוח שהמציא למי מהם, במועד הקבוע לכך לפי הדין או התשקיף, או במועד סמוך לאחר המועד שבו דווח למי מהאמורים, לפי המוקדם מביניהם;

דוח בדבר הפסקת הצעת יחידות קרן שבניהולו לציבור בישראל, בין לפי הוראת הרשות לפי סעיף 113ז לחוק, ובין ביוזמת מנהל קרן החוץ, מיד לאחר שקיבל את ההוראה או את ההחלטה להפסקת הצעת היחידות, לפי העניין; בדוח כאמור יצוינו הפרטים הבאים:

שם הקרן;

תאריך הפסקת הצעת היחידות;

העובדה כי לא תיפגע זכותו של בעל יחידות לפדיון היחידות המוחזקות בידו ופרטים על הדרך והמקומות שבהם יוכל לפדותן;

אם היחידות רשומות למסחר בבורסה בחו"ל ובישראל – במקום האמור בפסקת משנה (ג), שם הבורסה שבה ממשיכות יחידות קרן החוץ להיסחר, ואם הן לא נסחרות עוד בבורסה כלשהי, העובדה כי לא תיפגע זכותו של בעל יחידות לפדיון היחידות המוחזקות בידו ופרטים על הדרך והמקומות שבהם יוכל לפדותן;

דבר הפסקת פעולתו של הנציג ומועד ההפסקה;

"לאור הפסקת הצעת יחידות הקרן לציבור בישראל, מנהל הקרן יחדל מלפרסם באתר ההפצה את הדוחות שעליו להמציא במדינת המוצא" וכן ציון האופן שבו הדוחות מתפרסמים במדינת המוצא.

דוח על סיום כהונתו של נציג שמינה מיד לאחר סיום הכהונה ועל מינוי נציג שיחליף את הנציג שכהונתו הסתיימה מיד לאחר מינויו; בדוחות כאמור יצוינו שמות הקרנות שאת יחידותיהן הוא מציע לציבור בישראל, דבר סיום הכהונה ומועדו ודבר מינוי הנציג המחליף ומועד תחילת כהונתו, לפי העניין.

(4) דוח מרכז ביחס לכל קרנות החוץ שבניהול של מנהל קרן החוץ שיחידותיהן מוצעות לציבור בישראל, בדבר שווי היחידות המוחזקות באמצעות מפיצים בישראל למיטב ידיעתו של מנהל הקרן, תוך ציון ביחס לכל קרן כאמור את שווי יחידותיה המחוזקות באמצעות כל אחד מהמפיצים הרלוונטיים בנפרד והאם נחתם הסכם הפצה ביחס לכל אחד מהם; דוח כאמור יהיה ערוך ביחס לכל יום העסקים האחרון בכל רבעון קלנדרי ויוגש לא יאוחר מיום העסקים האחרון בחודש הראשון שלאחר תום הרבעון.

דוח על סיום כהונתו של נציג שמינה מיד לאחר סיום הכהונה ועל מינוי נציג שיחליף את הנציג שכהונתו הסתיימה מיד לאחר מינויו; בדוחות כאמור יצוינו שמות הקרנות שאת יחידותיהן הוא מציע לציבור בישראל, דבר סיום הכהונה ומועדו ודבר מינוי הנציג המחליף ומועד תחילת כהונתו, לפי העניין.

דוח כאמור בתקנת משנה (א) יהיה בשפה העברית או האנגלית; תורגם הדוח משפת המקור לעברית או לאנגלית – יכלול הדוח הודעה של מנהל קרן החוץ כי הדוח הוא תרגום נאות לדוח שהוגש במדינת המוצא וכי הנוסח המתורגם מחייב.

מנהל קרן החוץ יפרסם דוחות כאמור בתקנות משנה (א)(1) גם באופן הקבוע לכך בדין מדינת ישראל המוצא.
מנהל קרן החוץ ימציא - - -"

זה נוסח שלא ראו אותו.

הגשנו אותו אתמול לוועדה.

יש בעיה. מקריאים פה סעיפים שאף אחד לא ראה אותם לפני כן.

יש פה שני פרטים קטנים שלדעתי גם אתם ביקשתם, בלי קשר.

בסדר. הכול מצוין, הכול טוב, רק - - -

"(ג) מנהל קרן החוץ יפרסם דוחות כאמור בתקנות משנה (א)(1) גם באופן הקבוע לכך בדין מדינת ישראל המוצא.
(ד) מנהל קרן החוץ ימציא דוחות כאמור בתקנות משנה (א)(2) ו-(3) לבעלי היחידות שהוצעו בישראל לפי מעניהם הידועים באותה עת וידאג כי המפיצים שבאמצעותם מוחזקות היחידות ימציאו להם דוחות אלה.

דרישת הרשות למידע

הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, רשאים לדרוש ממנהל קרן החוץ מידע הקשור בו או בקרן החוץ שבניהולו ושאת יחידותיה הוא מציע לציבור בישראל, ולהורות על הדרך שבה ימציא את המידע ולקצוב לו מועד להמצאתו.

חלוט הערבות הבנקאית

לא שילם מנהל קרן החוץ עיצום כספי שנדרש לשלם לפי פרק י' לחוק, האגרות לרשות, לאחר שחלפו שלושים ימים ממועד התשלום, או המועד שבו העיצום הפך לסופי, לפי המאוחר מביניהם, רשאית הרשות לבקש מבית המשפט צו לחלוט הערבות הבנקאית או פיקדון ניירות ערך שהופקדו לפי תקנה 2(3) במלואם או בחלקם.

דרכי הדיווח של קרן חוץ

מסמך המוגש לרשות לפי תקנות אלה, יוגש לפי פרק ז'1 לחוק ניירות ערך, באמצעות טופס דיווח כהגדרתו בתקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס"ג-2003, שכותרתו מתאימה למסמך המוגש.

הכללת אזהרה

פרסום שפרסם מנהל קרן חוץ בדבר קרן חוץ שבניהולו, יכלול אזהרה בדבר העובדה כי על הקרן ועל מנהל הקרן לא חלים הדינים והפיקוח החלים על קרנות נאמנות בישראל; הוראה זו לא תחול על פרסום תשקיף ודוחות לפי חוק זה ועל פרסום שנדרש מנהל קרן החוץ לפרסם לפי הדין החל עליו.

הפרת הוראות הדין

בעל יחידה של קרן חוץ שהוצעה בישראל זכאי לתבוע את מנהל קרן החוץ ואת נציגו בבית משפט בישראל, לפי העניין, בשל נזק שנגרם לו עקב הפרה של הוראה לפי החוק שנעשתה בהם בידי מי מהם, או בשל הפרה של הדין על פיו פועלת הקרן בידי מנהל קרן החוץ.

תחילה

תחילתן של תקנות אלו שישה חודשים ממועד פרסומן."

התוספת הראשונה – תקנה 2(4), אני חושבת שלא צריך להקריא את התוספת.

"תוספת שנייה
(תקנה 2(6))
דינים
Council Directive on the coordination of laws, regulations and administrative provisions relating to undertakings for collective investment in transferable securities (UCITS)" כפי שתוקנה או תתוקן מעת לעת והכל בהתאם להחלטת גופי החקיקה . . . "

מה את קוראת עכשיו?

את התוספת השנייה. זה הדינים האירופאים והאמריקאים.

את יכולה להסביר את זה בעברית?

כן. אקריא ואז אסביר.

למה זה באנגלית?

כי זה שם של חקיקה אירופאית אז היא כתובה באנגלית.

אגב, אם אתם רוצים את מה שהוסיפו עכשיו, מה שהערתם קודם, אני בעד למחוק את זה. אתם רוצים – 4?

לא.

אה, לא?

את הדוח המרכז.

חשבתי. בגלל שיש לכם טענה נכונה, זה התווסף רק עכשיו.

אבל לא ראינו את זה, אדוני.

לא חשוב. אם אתם מבקשים להוריד את זה אני מוחק.

"

Investment Company Act of 1940 בנוסחו הקיים נכון למועד התקנת תקנות אלו כפי שיתוקן מעת לעת."
התוספת השנייה מפרטת את שני הדינים על פיהם אנחנו מקבלים, האירופאית והאמריקאית.

בסדר. הערות, אבל אני ממש מבקש בקצרה.

נעיר באופן מרוכז ואשתדל לחבר את זה לתקנה הרלוונטית.

תקנה 2 – הכותרת שלה היא תנאים להצעת יחידות קרן חוץ בישראל. היא פותחת בזה שהרשות רשאית להתיר הצעה של יחידות, והדרישה שלה היא שהיחידות האלה קיבלו היתר בחוץ לארץ. אבל אין דרישה שהמשך ההצעה בישראל יהיה רק כל עוד ההיתר בחוץ לארץ עומד בתוקפו שזה הרציונל שהוסבר לנו.

היתה תקנה באחת מהגרסאות הקודמות שנמחקה. אולי זה מופיע במקום אחר ולא הספקתי לקלוט את זה כי זה נוסף אתמול בערב והקריאו את זה מהר. אבל לפחות לפי הקריאה שלי זה היה באיזשהו מקום, שאם שללו מהם את ההיתר בחוץ לארץ הם לא יכולים להמשיך בישראל.

זה גם כתוב בחוק, לכן מחקנו בתקנות כי זה נמצא בחקיקה הראשית.

לכן, זה לא בתקנות.

התוצאה היא אותה תוצאה.

זה נמצא בחקיקה הראשית ואותה תוצאה.

אוקי, תודה. הערה שנייה שהערנו גם כעניין עקרוני - לפי חוק השקעות משותפות בנאמנות על כל המנהלים הישראלים יש מגבלת נתח שוק. מגבלת נתח השוק הזו נספרת בניכוי מנהלים זרים. המנפיקים הזרים - לא רק שלא חלה עליהם המגבלה הזו אלא ככל שהם לוקחים נתח שוק הם מקטינים את נתח השוק שלנו כי המכנה יורד. זאת אומרת, גם אם לא קרה אתנו שום דבר, בבת אחת אנחנו מגיעים למגבלה. לכן, נראה לנו אלמנטרי שאותה מגבלה - - -

זה כבר נדון בחקיקה הראשית כי זה חלק מהחקיקה הראשית, והטענה הזו לא התקבלה בחקיקה הראשית.

אבל כשדנתם בחקיקה הראשית אמרתם שכל התנאים יהיו בתקנות. אתם מגיעים לתקנות אומרים שזה היה בחקיקה.

לא, אבל נתח שוק זה משהו שקבוע בחקיקה ראשית.

אבל גם לגופו של עניין יש סייג מגבלת נתח השוק שמקום שבו חלים שינויים בנתח השוק כתוצאה מהתפתחות טבעית, מגידול או מצמצום, המגבלה הכמותית לא - - -

אין בעיה. תחיל עליהם את אותם תנאים שעלינו. אנחנו לא מבקשים תנאים יותר טובים.

הם מתחילים אפס. אין פה, זה קבוצה ריקה.

נניח שבצמיחה הטבעית הגענו למגבלת נתח השוק וזה מותר, ועכשיו אני רוצה למכור את כל הפעילות שלי למישהו אחר, אני לא יכול. לא יכול. למה הוא יכול? למה הוא נהנה? אם התנאים האלה הם הוגנים אלינו שיחולו גם עליו, ואם אתה יודע להסביר שאין בעיה אז שלא יחולו גם עלינו. אבל זה לא הגיוני. והוא עוד מכרסם לנו בנתח השוק כשהוא לוקח.

אני מוסיף שהם היום מוצרים שלנו מוכרים 150 מיליארד ואנחנו רק 50 מיליארד. כלומר, נוצר פה איזה מצב אבסורד שהגוף שכבר היום מוכר 150 לא כפוף למגבלות.

זה לגופים מוסדיים וזה לא לציבור הרחב, ואין לזה שום קשר.

זה לא משנה.

זה כן משנה.

הכסף מאיפה הוא מגיע, 150 מיליארד הוא מקבל - - -

רבותי, עם כל הכבוד. בבקשה, תשובה.

לא ניתן לעשות את זה בתקנות. ההוראה הזו של נתח שוק קבועה בחוק, בחקיקה הראשית. אפשר לעשות תיקון חקיקה ראשית. אבל זה היה פה בדיון הקודם וזה נדחה.

תודה. הערה נוספת.

אגב, אנחנו חולקים על זה שאי-אפשר לעשות את זה כי יש פה הסמכה מאוד רחבה ואולי היועץ המשפטי של הוועדה ייתן את דעתו. אם אפשר - בואו נעשה את זה. אם אי-אפשר אז אי-אפשר. אבל אנחנו לא חושבים שיש מניעה. יש פה הסמכה מאוד רחבה, כמעט בלי יוצא מהכלל, להכניס מה שרוצים בתקנות.

לא, אבל החקיקה הראשית קבעה בסעיף 113ד את תחולת הוראות החוק על קרן חוץ. זה לא הסעיף ש- - -

אבל סעיף 113ג שהוא הסעיף שמסמיך אומר שרשאי לקבוע הוראות ותקנות לפי סעיף קטן (א) יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגי קרנות, ויכול שיתייחסו ב- - -

אבל אתה רוצה באמצעות זה לתקן את החקיקה הראשית.

הנושא מוצה, הלאה.

ההערה הבאה בתקנת משנה 2(7) - שוב, אם תיקנת את זה בקריאה, אני מתנצל אם לא קלטתי – אבל כאן מדברים שהיחידה המוצעת במדינה ממדינות אירופה ושבמשך תקופה שאינה קצרה משישה חודשים. לפי הכללים של הבורסה שחלים על הנפקה בישראל, קודם כל, זה שלא שישה חודשים. זה שנים עשר חודש. זאת אומרת, המוצר – לא יכול להיות מצב שאנחנו לא יכולים להציע והם יכולים להציע. לכן, אנחנו מציעים לתקן את זה לשנים עשר חודש.

יש לכם התנגדות?

ההשוואה היא לא נכונה, אבל אין לנו התנגדות. שנים עשר חודש זה בסדר.

שנים עשר חודש.

ותיקון סמנטי – עוד פעם, זה לא מדינה ממדינות אירופה, זה מדינה ממדינות אזור הסחר האירופאי. זה רק המדינות שעליהן חלה הדירקטיבה.

לא, זה לא הגדרה סמנטית. התכוונו לכל מדינות אירופה כאשר הם פועלים לפי ה-UCITS. אם הקרן עוסקת לפי ה-UCITS אז זה אפשרי.

אבל היא לא חלה על כל מדינות אירופה, היא חלה רק על חלקן.

התכוונתם גם למלטה, למשל? מלטה – מדינה שהיא לא חברה באיחוד האירופי.

כן, כן.

אם היא פועלת על-פי הדירקטיבה האירופאית אז זה כן.

טוב, אז אנחנו שמים שנים עשר חודש ולא שישה. הלאה.

יש לנו שאלה להבהרה לתקנה 2(11). ידוע שבניגוד לארץ בקרנות בחו"ל אפשר לבנות בתוך אותה קרן כמה סוגים כשיש מה שנקרא סוגים לטובים יותר וסוגים עם תנאים נחותים. השאלה האם מנהל הקרן לפי 2(11) חייב להציע לציבור בישראל את הסוג הטוב ביותר או שהוא יכול להציע לו גם את הסוג הנחות ביותר, אבל זה שוויוני כי גם שם יש כמה שהוא מציע להם את הסוג הנחות ביותר. למה התכוונתם ב-2(11)? האם רק את הסוג הטוב ביותר? אם יש לו כמה סוגים לקרן, הוא חייב להציע את הסוג הטוב יותר או שיכול להציע גם את הסוג הגרוע ביותר?

לא, לא. זה ממש לא קשור למה שהוא מציע. זה קשור שברגע שהוא הציע אז הוא לא יפלה בין יחידה אמריקאי או אירופאי לבין - - -

כלומר, התכוונתם שהוא יכול הציע את הסוגD שהוא הנחות ביותר כל עוד שזה זהה ל- - -

כן, מה שהוא מציע.

הלאה.

בתקנה 3, וזה גם חוזר בהמשך, תעודות סל וקרנות נאמנות ישראליות צריכות לפרסם תשקיף ולהגיש דיווחים לרשות פעם בשנה. זה גם מתחבר לאגרות שהם משלמים. לפי מה שאנחנו מבינים בתקנות כאן יהיה פה אישור חד-פעמי.

אחלק את ההתייחסות שלי לשניים. קודם כל, ככל הידוע לי לפחות תעודות סל לא חייבות להגיש לרשות תשקיף פעם בשנה.

אז מה משנה? אז קרן נאמנות. דודו, זה לא משנה.

זה כן משנה, כי אני מוכן להתמודד עם הערות שנוגעות לקרנות נאמנות מקום שהן באות - - -

אבל בעוד ארבעה חודשים - - -

אבל אני לא מוכן. עם כל הכבוד, יש לוועדה עוד דברים לעשות. מה שנוגע לתעודות הסל אני מבקש תשובה. אף אחד לא שאל על קרנות נאמנות.

בהתייחס לתעודת סל וגם להתייחס לקרנות נאמנות, לפני מספר שבועות עברה בוועדה הזו רפורמה שבמסגרת הרפורמה הזו היא שחררה את מנהלי הקרנות המקומיים מהחובה לבוא ולקבל היתר לתשקיף בגין כל אחד ואחד מהמוצרים, אלא היא צמצמה את זה כדי תשקיף אחד למנהל פעם בשנה. אגב, כשתעודות הסל יהפכו להיות קרנות סל גם הן תהיינה מחויבות בהגשת תשקיף מנהל פעם אחת בשנה.

תודה רבה. הערה נוספת.

אבל האם אנחנו נשלם אגרה פעם בשנה? נניח שיש לנו סדרה מסוימת של קרנות, כי אנחנו נהפוך להיות קרנות, שמתחרה ב-ETF והוא מציע את זה במשך ארבע שנים ומשלם אגרה פעם אחת. אנחנו נשלם אגרה כל שנה או שגם נשלם פעם אחת כמוהו?

כל נושא תשלום האגרות הוא כאן לא בר השוואה בכלל. כי מקום שבו מדובר בפעילות שהיא מפוקחת על-ידי הרשות והרשות בגין הפעילות הזו משקיעה תשומות מסוימות היא גובה אגרות לפי תמהיל מסוים. מקום שבו מדובר בפעילות שאינה מפוקחת היא גובה אגרות לפי מפתח אחר. היום מנהלי תעודות הסל לא משלמים אגרות זהות לאגרות שמושלמות על-ידי מנהלי קרנות נאמנות. מנהלי קרנות נאמנות משלמים אגרה בגין כל מוצר, מנהלי תעודות הסל משלמים אגרה בגין כל הנכסים המנוהלים על-ידם. הפערים כאן הם מאוד משמעותיים, אלא אם כן אתה מוכן שזה יחול לשני הכיוונים ואנחנו בהזדמנות הזו אנחנו גם נתקן את הכללים שחלים על מנהלי תעודות הסל ו- - -

תודה רבה.

אני רוצה רק להבין על מה הוועדה מוותרת. חשוב שתדעו על מה אתם מוותרים כי הסעיף הזה נראה טכני. נעזוב רגע את האגרות, אתם מוותרים פה על משהו שחשוב שתדעו על מה אתם מוותרים. בכל מקום בעולם מבקשים היתר פעם בשנה. הסיבה לזה שפעם בשנה - - -

זה לא נכון.

זה כן. כשיש דרישה להיתר פעם בשנה מציעים שני דברים: ראשית, יש עדכון מידע למשקיע בעברית. שנית, יש לרגולטור, למדינה, סמכות לשנות את תנאי ההיתר. במודל שמוצע פה אין. יבואו הזרים זה יהיה נובל 2. אי-אפשר להחזיר את זה חזרה, ואתם - - -

טוב שאתה אמרת לנו, עכשיו אנחנו יודעים.

אתם מוותרים על הזכות לחזור ב- - - אם יש בעיות.

הלאה. זהו?

בתקנה 4 - - -

נספח לתשקיף קרן חוץ?

בדיוק. לטעמנו המוצר המתחרה הישראלי צריך לפרסם פירוט של גורמי סיכון בשפה העברית.

אנחנו מקבלים את הטענה. ראינו את זה במכתב אתמול.

ההערה היא שכדי שהיועץ בבנק יוכל להשוות בין המוצרים, אותו נספח בשפה העברית של גורמי הסיכון שמתייחס למוצר הישראלי צריך להיות מפורסם גם על-ידי המוצר הזר.

בעברית.

כן.

תגובה.

מקבלים.

מקבלים. חבל על הזמן, שתי הערות שלכם התקבלו. אוי ואבוי אם הם היו אומרים: לא מקבלים. זאת אומרת, אם אני אבוא אני אקבל רק באנגלית.

אפילו ניסחנו. אפשר להקריא את הנוסח ולראות שהוא מקובל עליהם. זה לקוח מהתקנות המקבילות של הקרנות: "10. גורמי הסיכון הייחודיים להשקעות הקרן כפי שעולים ממדיניות ההשקעות של הקרן, ממאפייני נכסיה והשווקים שבהם נסחרים הנכסים או מאופן ניהול השקעות הקרן.".

בסדר? הלאה. יש עוד הערות?

כן. בתקנה 7א - - -

עו"ד עודד אופק, היועץ המשפטי של איגוד מנהלי הקרנות. אולי לפני תקנה 7. הערה אחת לתקנה 4א(15) לגבי עמלות נוספות. הסיפא של התקנה הזו מאפשרת לתת הערה כללית שעשויות להיות עלויות נוספות.

אנחנו חושבים שיהיה נכון שיהיה כתוב בצורה שלא יתאפשר הdisclaimer- הזה כלל. כלומר שהסעיף יבוא ויאמר שמנהל קרן הזר נדרש לפרט את כל העמלות הנוספות שבהן הוא עשוי להיות מחויב.

כתבנו: ככל שהן ידועות לו.

אם יש עמלות, הן ידועות. עמלות שקשורות למנהל הקרן הזר צריכות להיות - - -

לא, אבל אנחנו רצינו שיהיה את כל העמלות, לא רק למנהל הקרן. בתהליך ההפצה יכול להיות - - -

ה-disclaimer בסוף - - -

עודד, זה לטובתך. המטרה היא לייצר פה את התשתית שתאפשר למערכי הייעוץ לקבל תמונה מלאה ולא רק את תמונת העמלות שקשורה ל- - -

אני מבין שהיא לכאורה לטובה בגלל שיהיה מצוין בצורה מפורשת שיהיו עמלות נוספות. אבל העובדה שמצוין שעשויות להיות עמלות נוספות פוטרת לכאורה מהצורך לפרט אותן.

אמיר וסרמן, יועץ משפטי של הרשות. ברישא יש את העמלות שידועות למנהל קרן החוץ, וה-disclaimer הוא לגבי עמלות שאולי הוא לא יודע מהן. זה לא מסמן את החובה שיש ברישא.

כמה הערות יש עוד?

שלוש.

בבקשה, תעשה אותן בקצרה. אני אאפשר.

תקנה 7 עוסקת בנציג והרציונל הוא שהמשקיע הישראלי לא צריך לרוץ למלטה או אירלנד או כל מקום כזה, אלא יש פה גוף רציני שעומד מולו. בהקשר הזה יש לנו מספר הערות: ההערה הראשונה היא שהנציגים האפשריים לפי תקנת משנה 7א, מנהל קרן או מנהל קרן החוץ או תאגיד מורשה לשיווק השקעות שזה יכול להיות גופים אפילו קיקיוניים שקיבלו רישיון. יש בחוק הייעוץ הגדרה של תאגיד, שכחתי את המילה המדויקת, חברת תיקים גדולה. זה גוף עם עומק פיננסי, עם ניסיון, עם פיקוח יתר. אנחנו מציעים שהנציג לא יהיה סתם מישהו שקיבל רישיון ניהול תיקים, אלא חברת ניהול תיקים גדולה ומשמעותית כדי לתת מישהו שיעמוד באופן אמיתי מול המשקיע הישראלי.

ההערה השנייה – בתקנת משנה (ה) ברגע שמנהל קרן החוץ חדל להציע את היחידות שלו לציבור הוא מפסיק את הכהונה של הנציג תוך 60 יום. הרי אנשים קנו לפני ה-60 יום וצריך לוודא שמי שקנה יש לו עדיין כתובת בישראל שאי-אפשר לסיים אותה בהודעה של 60 יום.

ההערה השלישית שמתחברת לזה היא בתקנה 13. שם מדובר בהפרת הוראות הדין. נאמר שבעל יחידה של קרן חוץ שהוצעה בישראל זכאי לתבוע את מנהל קרן החוץ ואת נציגו בבית משפט בישראל לפי העניין. אנחנו הבנו שהמטרה היא שתמיד יהיה לך גוף בישראל שאתה יכול לתבוע אותו. המילים "לפי העניין" – יוצא מצב שהתובע הישראלי ייפול בין הכיסאות. כי הנציג יגיד: לא, זה לא אני. זה הקרן הזרה. והקרן הזרה תגיד: זה לא אני, זה הנציג. צריך להיות מישהו שאחראי באופן כוללני.

שלוש תשובות.

לגבי כשירות הנציג – אני מוחה בשמם של הגופים המפוקחים על ההגדרה שלהם כקיקיוניים.

ועדת הכספים איננה מקבלת מחאות, היא רוצה תשובות.

מדובר בגופים, בתאגידים, שקיבלו את היתר הרשות לפעול בישראל.

אתם דוחים את השאלה.

ככל שהם כשירים לספק שירות לציבור בישראל גם מקום שבו הם קטנים, הם גם כשירים לשמש כנציגים בשים לב למטלות שמושתות על הנציג שהחוסן הפיננסי הם לא ה - - -

תשובה שנייה.

לגבי מנהל שחדל להציע – זה ברור שיש לו אחריות על מה שנעשה. אני לא חושבת שצריך להגיד את זה. אני חושבת שמשפטית האחריות שלו חלה כל התקופה.

אולי כדאי להבהיר את זה כי זה נקודה חשובה בעיניי.

אני לא חושבת.

תשובה שלישית.

לגבי סעיף 13 – זה גם לא מקובל כי אנחנו לא חושבים שזה בהכרח אותה עילת תביעה. זאת אומרת, לנציג יש תפקידים מסוימים ומנהל הקרן - - -

תודה רבה. הערה שלך, בבקשה.

הערה טכנית. סעיף 4(6) שבו קרן החוץ נדרשת לפרסם את כל שמות קרנות החוץ שהיא מנהלת ערב הבקשה, חמש שנים. ישנם גופים שמנהלים מאות ואלפי קרנות נאמנות. אנחנו מציעים להסתפק בעשר הקרנות הגדולות ביותר. גם קשה טכנית.

זה נראה לנו בסדר, אוקי. נתקן את זה בנוסח.

עוד הערות?

אדוני, הערה אחרונה לסעיף התחולה. אני חוזר על מה שפתחנו בו. אנחנו מבקשים שהתקנות ייכנסו לתוקף באותו מועד רק לעניין ה-ETFים כמובן, לא לעניין - - -

את ההערה הזו הערת קודם. אמר יושב-ראש הרשות שהוא מוכן לשבת אתכם, להתקדם עם העניין הזה במהירות ולסכם את העניין עוד לפני שתחול פה התחולה. אבל אי-אפשר להתנות אחד בשני, זה ברור לחלוטין.

אני מבקש להצבעה את תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ), התשע"ו-2016, עם השינויים שנעשו, אדוני היועץ המשפטי.

מי בעד אישר התקנות ירים את ידו? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ), התשע"ו-2016, נתקבלו.

התקנות האלה אושרו. אני חייב לציין, פה אחד. תודה רבה.

תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית)(תיקון), התשע"ה-2015

אנחנו עוברים לסט השני: תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית). אני מבקש להקריא.

" תיקון תקנה 1

1

בבתקנה 1 לתקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), התשמ"ט-1989 (להלן – התקנות העיקריות), אחרי ההגדרה "דוחות כספיים" יבוא ""חוק השקעות משותפות" – חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994"

תיקון תקנה 2

2

בתקנה 2 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (ו) יבוא:

"(ו1)

ע על מנהל קרן חוץ כהגדרתו בסעיף 113א לחוק השקעות משותפות שיחידותיה של קרן בניהולו מוצעות לציבור בישראל, יחולו הוראות אלה:
( (1) מנהל קרן חוץ ישלם לרשות, בשל כל קרן חוץ כאמור, אגרה שנתית בסכום הקבוע בתוספת השנייה לגבי קרן המסווגת בדרגה ד';

( (2) על אף האמור בפסקה (1), קרן חוץ כאמור ששווי יחידותיה שנרכשו בישראל אינו עולה על הסכום הקבוע לדרגה א' בתוספת השנייה, תשלם את סכום האגרה הקבוע לקרן המסווגת בדרגה זו; לעניין זה, "שווי יחידות שנרכשו בישראל" – שווי היחידות שהוחזקו בידי בעלי יחידות שרכשו אותן בישראל נכון ליום 31 בחודש דצמבר שקדם ליום תשלום האגרה, ויראו יחידות שנרכשו באמצעות מפיץ בישראל כיחידות שנרכשו בישראל. לעניין האגרה שתשולם במועד הראשון לאחר מתן היתר הרשות להצעת יחידות של כל קרן – שווי היחידות שנרכשו לאחר מתן היתר כאמור.

רק תסבירי.

אנחנו פה מדברים על האגרה השנתית לרשות. יש עוד סט שאנחנו עוד רגע נקרא אותו שהוא מדבר על אגרה למתן היתר תשקיף ששם אנחנו נבקש לקבוע רק את סכום האגרה הקבועה שזה הסכום הקבוע שזה בסביבות 4,200 שקל, ולא את האגרה המשתנה בגלל שהמידעים המדויקים על כמות הרכישות באמצעות מפיצים בישראל לא יהיה ברור. הפיצוי לזה שאנחנו לא גובים את האגרה המשתנה בא פה באגרה השנתית שאנחנו לוקחים אותו באופן קבוע בסכום הכי גבוה האפשרי, ורק במקרים החריגים שבו הוא יוכיח ששווי הנכסים מאוד נמוך אז הוא יוכל - - -

חצי הכי גבוה. לקחתם את התוספת השנייה, - - - את התוספת הראשונה, ששם האגרות יותר גבוהות.

לא, לא. זה הקרנות, לא ניירות ערך. לקרנות, זה הכי גבוה לקרנות.

עו"ד אברהם וול, בבקשה.

אני חושב שהמקום הכי בוטה שמופר השוויון בין היצרנים הישראלים לזרים הוא אם אנחנו צריכים לשלם אגרות יותר גבוהות, ואנחנו מדברים כאן על משהו כמו 10% מדמי הניהול. כי אנחנו משלמים אגרות קבועות ומשתנות ומהמנפיקים הזרים מבקשים להחיל עליהם רק את הקבוע.

ההסבר שנתן חברי דודו לביא, בכל הכבוד, שאנחנו כפופים לפיקוח והם לא, ולכן אנחנו צריכים לשלם יותר תמורת הזכות להיות מפוקחים בישראל, בכל הכבוד, בעיניי זה אבסורדי. הרי גם כשיש הרבה שחקנים בתעשייה יכול להיות שאני הצדיק ועליי לא פיקחו שלוש שנים, ואת כל המשאבים של הרשות משקיעים במישהו אחר. אבל בסוף היום הרשות בונה את התקציב שלה והיא מחלקת את זה על כולם באגרות. זה לא הגיוני שמביאים כאן מוצר ושאני צריך להתחרות אתו, ותמורת הזכות להיות מפוקח יש לי עלויות.

הסברת את זה ברור. בבקשה.

קודם כל, אני לא כל כך מבין מי זה אנחנו. כי נכון להיום מנהלי תעודות סל שמנהלים 150 תעודות סל משלמים אגרה אחת.

אנחנו בגלגול שלנו כקרנות ETF, דודו.

אתה לא הבנת את זה מההתחלה? הוא לא מדבר בשם תעודות סל.

אני מדבר על מחר בבוקר, או עוד חצי שנה, כשנשב ואנחנו נהיה ETFים, אני רוצה ש - - -

המפתח כאן הוא מפתח של תשלום אגרה פר מוצר, שהאגרה היא אגרה שיש בה את המנגנון המתקן כפי ששרה הזכירה קודם. הוא מהווה שיקוף בין גובה האגרה שהרשות גובה לבין המשקיעים שהיא מחויבת להשקיע מתוקף האחריות שהיא לוקחת על עצמה - - -

אתה אמרת לפני חצי שעה שאנחנו מוצר לא מפוקח. למה אתה צריך מאתנו אגרות? אמרת כאן: הם לא מפוקחים.

אתם משלמים אגרות יותר נמוכות ממנהלי ה- - -

אני נורא מצטער. אני אומר לכם שבעזרת השם כשאתם תעברו מתעודות סל שלא מפוקחות לקרנות נאמנות מפוקחות אנחנו נלווה אתכם. אנחנו לא ניתן שהרשות – לפי דעתי, הם לא ירצו לפגוע בכם. אבל אם אתם תעלו חשד כזה אנחנו נעזור לכם.

אבל למהות לא נתת לי פתרון של להנפיק לפני כן, כי שישה חודשים אי-אפשר להסדיר משהו.

עם כל הכבוד, הבנתי. יש עוד הערות?

תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית) – מי בעד אישור התקנות ירים את ידו? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית)(תיקון), התשע"ה-2015, נתקבלו.

התקנות אושרו. מיותר לציין שזה פה אחד.

תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף)(תיקון), התשע"ה-2015

הלאה. תקנות ניירות ערך - - -

עכשיו זה התקנות המשלימות וזה תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף)(תיקון).

"תיקון תקנה 1



בסעיף 1 לתקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ"ה-1995 (להלן – התקנות העיקריות), אחרי ההגדרה "התמורה המחושבת" יבוא ""חוק להשקעות משותפות" – חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994".

הוספת תקנה 4ג

לפני תקנה 5 לתקנות העיקריות יבוא:

"הצעת יחידות של קרן חוץ

4ג.

מנהל קרן חוץ ישלם לרשות, עם הגשת בקשה להצעת יחידות של קרן חוץ לציבור, אגרה בגובה הסכום הקבוע; לעניין זה "מנהל קרן חוץ" ו"קרן חוץ" כהגדרתם בסעיף 113א לחוק השקעות משותפות.".

זה הסברתי ביחד עם ה- - -

כן, מאה אחוז. הערות?

ההערה שלי מקודם התייחסה לתקנות האלה.

תודה רבה. מי בעד אישור התקנות ירים את ידו? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף)(תיקון), התשע"ה-2015, נתקבלו.

התקנות אושרו.

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום)(תיקון), התשע"ה-2015

הלאה. תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום). בבקשה להקריא.

"תיקון תקנה 1

בתקנה 1 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום), התשס"ח-2007 (להלן – התקנות העיקריות)-

""מנהל קרן חוץ" – כהגדרתו בסעיף 113א לחוק;";

בהגדרה "פרופיל חשיפה", אחרי "צמד תווים" יבוא "שיהיו חלק משם הקרן";

אחרי ההגדרה "קרן בלתי מוגבלת בניירות ערך חוץ" יבוא :

""קרן חוץ" - קרן חוץ כהגדרתה בסעיף 113א לחוק שיחידותיה מוצעות לציבור בישראל;".

""תקנות חישוב תשואה" – תקנות השקעות משותפות בנאמנות (חישוב תשואה), התשנ"ה-1995;";

תיקון תקנה 2

בתקנה 2 לתקנות העיקריות -

(1)

בתקנת משנה (ב), במקום "בנכס הייחוס" יבוא "במדיניות ההשקעות";

(2)

אחרי תקנת משנה (ד) יבוא:

"(ה) תקנות משנה (ב), (ג) ו-(ד) יחולו גם על מנהל קרן חוץ ועל קרן החוץ, ואולם יקראו את תקנת משנה (ג) כאילו במקום "תאריך התשקיף" נאמר בה "תאריך פרסום תשקיף קרן החוץ והנספח כמשמעותו בתקנה 4 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעות יחידות של קרן חוץ), התשע"ו-2016".

הוספת תקנה 2א

אחרי תקנה 2 לתקנות העיקריות, יבוא:

"סיווג קרנות חוץ בפרסום

2א

"בפרסום קרנות חוץ, ימוינו הקרנות לקבוצות לפי כותרות מאפיינות, תוך חלוקה לקבוצות המאופיינות באמצעות כותרת על, כותרות ראשיות וכותרות משניות כל קרן לפי הכותרת המאפיינת שבחר מנהל קרן החוץ ולפי המטבע שבו נקובות יחידות הקרן; לאחר מכן ימוינו הקרנות לפי סדר ה- ABC של שמן.".

תיקון תקנה 3

בתקנה 3 לתקנות העיקריות-

(1)

בתקנת משנה (א) -

(א)

בפסקה (1), בסופה יבוא "ומספר הקרן בבורסה";

(ב)

בפסקה (5) במקום "לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (חישוב תשואה), התשנ"ה-1995" יבוא "לתקנות חישוב תשואה" ובסופה יבוא "אם יחידות הקרן נקובות במטבע חוץ – תוצג התשואה גם במטבע חוץ לפי נוסחה לחישוב תשואה דולרית כאמור בתקנה 5 לתקנות חישוב תשואה, בשינויים המחויבים לעניין המטבע שבו נקובות יחידות הקרן (להלן- נוסחה לחישוב תשואה דולרית)";

(ג)

אחרי פסקה (7) יבוא:
"(8) שיעור הוספה בקרן אם נגבית הוספה;".

(2)

אחרי תקנת משנה (ב) יבוא :

שם קרן החוץ באנגלית ומספר הקרן בבורסה אם ניתן לה מספר ואם לא ניתן - מספר הקרן במערכת הפצה בין-לאומית של מידע על קרנות נאמנות;

שם מנהל קרן החוץ;

הכותרת המאפיינת של קרן החוץ;

המטבע שבו נקובות יחידות קרן החוץ;

תשואת הקרן במטבע שבו נקובות יחידות הקרן, לפי נוסחה לחישוב תשואה דולרית, לתקופות אחידות לכלל הקרנות;

התשואה השקלית של קרן החוץ, כהגדרתה בתקנה 4 לתקנות חישוב תשואה, לתקופות אחידות לכלל הקרנות;

סטיית התקן של קרן החוץ;

שיעור השכר השנתי של מנהל קרן החוץ;

שיעור הוספה בקרן החוץ אם נגבית הוספה;

(ב2) בפרסום לפי תקנת משנה (ב1), תתווסף הערת שוליים בנוסח הבא: "על קרן חוץ ועל מנהל קרן החוץ לא חלים הדינים והפיקוח החלים על קרנות נאמנות בישראל"".

(3)

בתקנת משנה (ג), בסופה יבוא: "לעניין זה "קרן" ו"מנהל קרן" – לרבות "קרן חוץ" ו"מנהל קרן חוץ" בהתאמה.".

תיקון תקנה 4

בתקנה 4, אחרי "למנהלי הקרנות" יבוא: "ולמנהלי קרנות החוץ".

הוראת מעבר

נדרש מנהל קרן לשנות כותרת מאפיינת של קרן בניהולו לפי תקנה 2(ב) כתיקונה בתקנה 2(1) לתקנות אלה, יעשה זאת לא יאוחר מהמועד שבו פרסם תשקיף לקרן או מהמועד שבו ביצע שינוי אחר בסיווג הקרן או במדיניות ההשקעות שלה, המוקדם מביניהם."

הסבר.

אלה התקנות שמדברות על סיווג הקרנות לגבי פרסום בעיתונים כדי שהן יפורסמו לפי כותרות מתאימות. עשינו התאמות כדי שקרנות החוץ גם יפורסמו באותו אופן תחת אותן כותרות.

הערות.

הוראות המעבר מדברת על זה שאם קרן נוכחית תצטרך לשנות את הסיווג בגלל התקנות האלה היא לא תצטרך לעשות את זה במיידי, אלא בפעם הבאה שהיא צריכה להגיש דוח או תשקיף.

אוקי. אני עובר להצבעה. תודה רבה. מי בעד אישור התקנות ירים את ידו? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום)(תיקון), התשע"ה-2015, נתקבלו.

שוב, למרבה ההפתעה התקנות אושרו פה אחד.

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה)(תיקון), התשע"ה-2015

התקנות האחרונות תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלות הפצה), בבקשה.

אני מקדם בברכה את השוטרים. פשוט התארכו הדיונים ואנחנו עוסקים עכשיו בסיום התקנות של הרשות לניירות ערך, חוק שהתקבל פה לפני שנה וחצי. אנחנו עכשיו מאשרים תקנות של הרשות לניירות ערך ואנחנו עכשיו לקראת סיום. אני מודה לכם על הסבלנות.

"תיקון תקנה 1

בתקנה 1 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס"ו-2006 (להלן – "התקנות העיקריות") -

אחרי ההגדרה "סוג הקרן" יבוא ""קרן חוץ" ו"יחידה של קרן חוץ" – כהגדרתן בסעיף113א לחוק;";

במקום ההגדרה "קרן מסוג 3" יבוא ""קרן מסוג 3" - קרן חוץ וכן קרן שאינה קרן מסוג (1) או קרן מסוג (4)".

תיקון תקנה 2

בתקנה 2 לתקנות העיקריות -

אחרי תקנת משנה (א), יבוא:

"(א1) מנהל קרן חוץ רשאי לשלם למפיץ עמלה כאמור בתקנה 3, בשל יחידות של קרן חוץ שהרשות אישרה את הצעתן לציבור לפי סעיף 113ב(א) לחוק.".

במקום תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ב) לא התקשר מנהל הקרן או מנהל קרן החוץ בהסכם בינו לבין המפיץ על תשלום עמלת הפצה, בשל קרן שבניהולו - כאמור בתקנת משנה (א) או בשל קרן חוץ שבניהולו – כאמור בתקנת משנה (א1) -

רשאי המפיץ לגבות מבעל יחידה עמלה בסכום עמלת ההפצה שהיה רשאי לגבות ממנהל הקרן או ממנהל קרן החוץ אילו הוסכם על כך ביניהם, או בסכום נמוך ממנו;

על אף האמור בפסקה (1), אם הקרן קרן כאמור בתקנה 5(3) או (5), רשאי המפיץ לגבות עמלה מרוכש יחידה או ממי שמוכר אותה, אך ורק בשל ביצוע העסקה;

עמלה שגובה מפיץ לפי פסקה (1) או (2) לא תשתנה עקב כך שמנהלי קרנות שונים שלא התקשרו עמו בהסכם לתשלום עמלת הפצה הנפיקו את היחידות, או עקב כך שהקרן היא קרן חוץ.".

אחרי תקנת משנה (ג) יבוא:

"(ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), התקשר מנהל קרן בהסכם בינו לבין המפיץ על תשלום עמלת הפצה כאמור בתקנת משנה (א) בשל קרן מסוג 4 שבניהולו, לא יגבה המפיץ כל עמלה מבעל היחידה בשל רכישת היחידה, החזקתה או פדיונה".

תיקון תקנה 5

בתקנה 5 לתקנות העיקריות, במקום פסקה (3) יבוא:

"(3) יחידות של קרן או של קרן חוץ הרשומות למסחר בבורסה;".

תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתן של תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ), התשע"ה-2015.

שרה, תסבירי את זה.

תקנות עמלות הפצה קובעות את גובה עמלת ההפצה שמשולמת למפיצים, לבנקים, על-ידי מנהלי הקרנות. התיקון הראשון אומר שכל קרנות החוץ יסווגו כקרן מסוג 3 שזה כמו הקרנות המנייתיות והאג"חיות. אנחנו לא עושים הבחנה ביניהם. כולם ישלמו את העמלה הגבוהה ביותר.

שני התיקונים הנוספים לא קשורים דווקא לקרנות חוץ. הראשונה אומרת שבמקום עמלת הפצה, היום התקנות כבר אומרות, אפשר לגבות את אותו סכום מהלקוח. אנחנו קובעים פה שאם זה קרן מחקה או קרן נסחרת ניתן לגבות מהלקוח רק עמלה בשל ביצוע העסקה, ושבקרן כספית אפשר לגבות רק עמלת ההפצה - אלו התיקונים.

אוקי. יש הערות? תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלות הפצה)(תיקון), התשע"ו-2016 – מי בעד אישור התקנות ירים את ידו? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלות הפצה)(תיקון), התשע"ה-2015, נתקבלו.

התקנות אושרו.

אני מודה לכם, אני מודה להערות. אני עומד על דבריי שאם אתם תצטרכו, אני מעריך שלא תצטרכו, אבל אם תצטרכו ליווי של הוועדה כאשר תעברו לקרנות נאמנות מתעודות הסל ויהיו בעיות אנחנו נסייע לכם. גם הרשות תסייע לכם. מה שאמר פרופ' שמואל האוזר לגבי הנושא הזה שאפשר לעשות את זה במהירות, אתם מוזמנים לשבת איתם, להתקדם עם העניין, ועוד לפני שהתקנות האלה ייכנסו עם התחולה שלהם אתם כבר תוכלו לעבור לשלב הבא. זה תלוי עכשיו בכם.

שרה, מה עם התחילה? רציתם עוד משהו?

נכון, תחילת רבעון. רן. אתה רצית.

שזה יהיה תחילת רבעון התקנות של עמלות ההפצה. תחילת רבעון, זה יכול להיות תחילת רבעון ראשון, תחילת רבעון שני. העיקר תחילת רבעון.

התקנות של עמלות ההפצה.

עמלות ההפצה, לא גם של יחידות ה- - -?

רק עמלות ההפצה.

אז נכניס את זה, אפשר להכניס.

כן, למרות שהצבענו.

אז מה ההצעה?

אז ובלבד שזה יהיה בתחילת - - -, הם ייכנסו לתוקף לא לפני ה- - -

אתם יכולים להגיד תאריך? זאת אומרת, באיזה רבעון אתם רוצים?

לא, כי זה חצי שנה מיום הפרסום ברשומות אז זה לא יהיה - - -

לי לא משנה איזה רבעון, העיקר שזה יהיה בתחילת רבעון.

אז באוגוסט?

כן, בסדר גמור.

אז ברבעון של אוגוסט.

עמלות ההפצה יהיה ב-1 באוגוסט?

כן.

אז אנחנו מוסיפים את זה שזה בתחילת אוגוסט, הראשון באוגוסט.

כן.

עמלות ההפצה יתחילו - - - ב-1 לאוגוסט.

בסדר, אז אישרנו את זה. תודה רבה.

סוף אוגוסט. זה ספטמבר בעצם.

לא, לא. הוא כבר סגר.

סוף ספטמבר – סופי. אי-אפשר עכשיו? סליחה הרב גפני, אנחנו צריכים לתקן. טעינו בתאריך סוף רבעון. זה סוף ספטמבר – 30 בספטמבר.

התחילה 30 לספטמבר?

כן, 30 בספטמבר.

30 בספטמבר, אוקי.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15.