הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 266

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ט בשבט התשע"ו (08 בפברואר 2016), שעה 13:25

כללי המים (שינוי התוספת השניה לחוק)(תיקון והוראות שעה), התשע"ה - 2015 – אישור ועדת הכספים בתוקף סמכותה לפי סעיף 116(ד) לחוק המים, התשי"ט-1959

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

מיקי לוי

מיקי רוזנטל

אפרת פרוקצ'יה - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

רעיה אדני - רפרנטית מים, אג"ת, משרד האוצר

חנה פרנקל - היועצת המשפטית, רשות המים

יוסי אל עזרה - מנהל אגף ייעוץ משק המים, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

זאב אחיפז - מנהל אגף תפעול, רשות המים

ניר וילנר - עו"ד, סגן היועצת המשפטית, רשות המים

יוחאי שוחט - סמנכ"ל כספים, מקורות

יערה למברגר - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שלמה דולברג - מנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

דויד הימן - מנכ"ל, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

ארז וייסמן - מנכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

עזרא סידרנסקי - תחום המים, התאחדות חקלאי ישראל

מתן רז-בירן - רכז תחום המים, התאחדות חקלאי ישראל

לילך רזניק - עורכת דין, התאחדות חקלאי ישראל

צביקה גרבר - מנכ"ל, אפיקי מים

איתן ישראלי - מנהל מדור, התאחדות חקלאי ישראל

שרגא נוי - מזכיר ישובי פא"י

אליהו יצחק - פעיל פורום מים - ירושלים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שגית אפיק

טמיר כהן

אסתר מימון

כללי המים (שינוי התוספת השניה לחוק)(תיקון והוראות שעה), התשע"ה - 2015 – אישור ועדת הכספים בתוקף סמכותה לפי סעיף 116(ד) לחוק המים, התשי"ט-1959

רבותי, אני מתנצל בפני האנשים שחיכו, אבל ככה זה הולך פה.

הם ראו מה זה דמוקרטיה.

היה דיון קשה, הדיון הקודם. האמת היא שצריך לשים את כללי המים לפני הדירקטורים, זאת האמת, אבל זה המצב וככה זה מתנהל.

מונחים אצלנו בוועדה כבר כמה זמן – אני רואה שזה מספטמבר – כללי המים (שינוי התוספת השנייה לחוק)(תיקון והוראות שעה). צריך אישור של ועדת הכספים. מי מציג את כללי המים? בבקשה.

אני היועצת המשפטית של רשות המים. חשוב לנו לציין שהבקשה הזאת הוגשה לוועדת הכספים טרם יוזמת החקיקה הממשלתית לתיקון חוק המים. מדובר בפנייה חוזרת ונשנית. כל שנה מ-2012 מועצת הרשות מאשרת, מחליטה, מקבלת אישור השר, וכנדרש לפי החוק אנחנו מגיעים לוועדת הכספים - - -

השר במקרה הזה זה שר האנרגיה והמים.

לא. לפי חוק יסודות התקציב. מכיוון שמדובר בהיטל שהולך לאוצר המדינה, לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, כל החלטה בנושא היטלים צריכה לעבור גם את אישור שר האוצר.

מקדמת דנא, רשות המים מחליטה בנושא - - -

כשאתם מגישים אלינו מי שחתום על זה, זה מועצת הרשות וראש הרשות.

בוודאי.

זה מה שרלוונטי עבורנו.

נכון ותמיד בסמוך לדיון יש גם אישור של שר האוצר.

הזכרתי שכבר חמש שנים אנחנו מגישים עבור כל שנה - - -

בכנסת הקודמת לא הגשתם, נדמה לי.

הגשנו.

הגשנו והיו בחירות. המהות של ההסדרה הזאת היא ניהול יעיל של כלי ההפקה בהסדרה כלכלית שתואמת את מכלול ההסדרה של משק המים.

כאמור הפנייה הזאת הוגשה לפני החוק - - -

לפני הצעת החוק, את מתכוונת.

לפני הצעת החוק, את צודקת.

את רוצה להכניס אותי לפוליטיקה חוץ מהנושא המשפטי? בשעתו, בכנסת השמונה-עשרה, כשהייתי יושב-ראש, הבאתם את כללי המים, הצבענו, ואז הוגשה רביזיה על-ידי חבר הכנסת לשעבר שי חרמש. נכון?

נכון, צודק.

בכנסת הקודמת.

אני מדבר על הכנסת השמונה-עשרה. אני רוצה להיכנס לאווירה. בכנסת התשע-עשרה לא הבאתם את זה לוועדה. היו בחירות לכנסת התשע-עשרה אחרי שנה ושמונה חודשים, אבל היו לכם שנה ושמונה חודשים - - -

לסלומינסקי גם הגשנו.

בכל שנה – 2012, 2013, 2014.

אין לי טענות, אני לומד היסטוריה פה ליד השולחן. הבאתם את כללי המים - - -

למיטב זיכרוננו בכל שנה.

גם לסלומינסקי.

למה זה לא עלה?

זה עלה.

לא עלה לדיון. ניסן לא העלה את זה לדיון בכנסת התשע-עשרה.

זה לא היה בדיון בכנסת התשע עשרה.

זה הוגש.

בסדר. אין לי טענות.

זה לא הובא בוועדה.

דילגנו על הכנסת התשע-עשרה. אגב, זה לא הדבר היחיד שאנחנו מדלגים עליו, אבל בסדר. בכנסת הנוכחית בספטמבר הגשתם. יפה, עכשיו תסבירי מה את רוצה מאתנו.

למעשה המהות של היטלי הפקה זה כלי כלכלי מבחינתנו לנהל את משק המים, ליתר דיוק את מקורות המים הטבעיים בעיקר. יש פה מגוון של שיקולים מקצועיים-תפעוליים שבסוף מתבטאים בכלי הכלכלי של הטלת היטלי ההפקה – איפה אנחנו רוצים לתמרץ הפקה, איפה אנחנו רוצים לשמר אותה, איפה רוצים לווסת הפקה ושימוש ממקורות כאלה ואחרים למטרות השונות.

חשוב להגיד שמבחינתנו, לפחות כמועצת הרשות, בכל ההסתכלות הזאת של היטלי הפקה, הכסף לא עובר למשק המים. מבחינתנו זה תוצאה נגזרת, והשיקולים שמנחים אותנו הם מקצועיים-תפעוליים.

ההסדרה הזאת שמונחת עוד מספטמבר, והיא שוכבת כאמור על בקשות קודמות משנים עברו, זה פרי לקחים שלנו, פרי חידוד הרגולציה, והיא שמה פה הצעה להסדרה בצורה של היטלים, של שינוי היטלי הפקה, חלק זה הפחתה של היטלים מסוימים, חלק זה העלאה של היטלים, כשהכול כלי - - -

מה ההפחתה?

בסך-הכול זה העלאה.

רגע. רגע. רגע. אני מאוד מבקש, רבותי. אני מבקש לא להתערב באמצע בלי לקבל רשות דיבור.

כאמור המטרה היא לא להעלות. זה כלי כלכלי.

אני רוצה לדעת במה יש הקלות, במה יש החמרות.

פירטנו. אם אפשר, מנהל אגף התפעול יפרט את עיקרי השינויים שאנחנו עושים. כאמור חלק זה העלאה, חלק זה הורדה.

בבקשה. מה העלאה ומה הורדה?

קודם כול, בתחום של הפקה למטרת בית, יש לנו הגדרה במפיקים עירוניים, הגדרה של הפקת חורף. בחודשי החורף ההיטל על הפקה הוא גבוה, כדי שיצרכו את המים ממתקני התפלה ונוכל לנצל נכון את מתקני ההתפלה. ראינו שההגדרה שלנו יותר מדי חריפה והיא מונעת תפעול ותחזוקה של הקידוחים, ולכן אנחנו רוצים להקל, לאפשר להפיק בהיטל נמוך גם בתקופת החורף מספר שעות מוגדר. זה תיקון אחד.

בשעות או בכמויות?

השעות גוזרות כמויות, כי זה שעות כפול הספיקה של המתקנים שלהם.

בתחום ההתיישבות, זאת אומרת הפקה לבית, אבל בתחום של המפיקים הלוא עירוניים – בגלל שעשינו ב-2011 שינוי בגודל של הכמות המוכרת, של הכמות הנמוכה, שינינו את זה מ-2.5 קוב לנפש ל-3.5 קוב לנפש – על הכמות המוכרת הזאת, ההנחה של ההיטל מאוד נמוכה. אנחנו צריכים לאפשר למפיקים מרווח גדול מספיק שיהיה כדאי להם לשמר את הקידוחים, לתחזק אותם ולהפעיל אותם. ובגלל שהגדלנו את הכמות של המרווח נמוך, והקטנו אוטומטית, ברגע שהכמות המוכרת גדלה, מה שמעבר לזה קטן, ואז המרווח שלהם לטעמנו נמוך מדי ואנחנו רוצים להגדיל את המרווח.

זה כבר יושב פה מ-2012, הגדלת המרווח על הכמות שמעבר לכמות המותרת. יש ערך אחד באזור המערכת הארצית וערך אפילו גדול יותר באזורים מנותקים בסובב כנרת. לפחות לפי הבקשה שלנו, זה להטיל את זה רטרואקטיבית מ-2012.

אתם לא שוקלים לשנות את הכמות מ-3.5 ל-4 למשל?

זה לא שונה בכל המקומות.

3.5 זה ארצי, זה גורף.

גם במושבים זה שונה?

זה לא הדיון כאן. כאן רק התאמנו - - -

אני מבין שיש ויכוח עם מושבים והמושבים לא נמצאים בתמונה.

בטח. כל הפקה פרטית שמספקת מים לבית, במגזר הקיבוצי, המושבי וכו'. זאת הכוונה.

הלאה.

הפקת סילוק. הפקת סילוק זה היטל שאנחנו מטילים על יזמים שבונים, בעיקר באזור החוף, בתים רבי קומות, בונים מרתפים והם חייבים להוריד את המפלס של מי התהום. ידם היתה קלה על השאיבה של מי התהום. כדי לאפשר עבודה בתנאים בתת-הקרקע הם היו שואבים ומבזבזים את המים האלה, בגלל זה הטלנו על זה היטל. רצינו להקל על מי שמזרים בצורה מסודרת עם אישורים למערכת הביוב, כדי לתמרץ את ההזרמה הזאת, כי אז המים לא הולכים לאיבוד, הם חוזרים חזרה לחקלאות דרך מי הקולחין, דרך השפד"ן. זה דבר נוסף.

יש לנו היטל על מי שמפיק מים למערכת. המערכת הארצית, זאת שמחברת את כל מקורות המים, לרבות ההתפלה, לכאורה גם על המים שמופקים אליה יש היטל הפקה. אם את ההיטל הזה נכניס לעלויות המים, אנחנו מגיעים לסחרור, ומחירי המים יעלו כל הזמן כשהם מכסים רק את ההיטלים. לכן רצינו על הפקה למערכת – והרוב זה הפקה של חברת מקורות שהיא זאת שגם קונה את המים המותפלים, אבל גם מפיקים פרטיים שמספקים מים למערכת הזאת – שההיטל הזה יהיה אפס או נמוך.

זה משקף את הפרקטיקה. מעולם לא נגבו היטלי הפקה ממקורות, גם לפני ימי רשות המים.

הלאה.

אלה הדברים העיקריים.

מה זה "מדגה מתועש"? החלטתם לחסל את הפורלים? מה זה "מדגה מתועש"?

מה זה "מדגה מתועש"?

מה פתאום לוקחים שם מים שחוזרים לטבע, שהם מנקים - - -

אתה לא שואל. אתה פשוט מביע עמדה. אתה רוצה להביע את עמדתך, בסדר. מה זה "הפקת טיוב"? סעיף 9.

הפקת טיוב זה הפקה של מים מזוהמים.

שמה?

אנחנו רוצים לעודד אותה. יש פה כמה מסלולי עידוד. האחד זה אם מתקינים מתקני טיוב - - -

אתם מעלים את ההיטל.

אתם מעלים את המחיר מצד שני.

אל תעזור לי. תעשה לי טובה, גם ככה כבר עוזרים לי מהבוקר.

אנחנו מגדילים את הגמישות - - -

מעלים ל-80%.

עד עכשיו היה פטור של 50% - - -

מדובר פה - - -

אם אפשר לא לענות לי דיפלומטית. אני איש פשוט. מעלים את המחיר.

מאפשרים להעלות את ההיטל.

מעלים.

מדובר פה על פעולות פשוטות לניצול המים, מה שנקרא "צמתי ניהול" או הפקה באותו אופן לחקלאות.

טוב.

שנייה. הפרקטיקה עכשיו היא שאחרי שתי תקופות של שלוש שנים אנחנו לא נותנים את זה בכלל, כי אין הצדקה של 50% על פעולות שלא עולות כסף. המטרה פה היא לאפשר להמשיך לתת הנחה, והנחה סבירה, כך שזה גם מהלך שאמור - - -

האם אתם שותפים להצעת חוק המים שעברה בממשלה?

זו יוזמת ממשלה.

האם אתם שותפים לזה?

אנחנו תומכים ברעיון המקצועי. כן, היינו שותפים מקצועית, אבל בסך-הכול זאת יוזמה של שרים.

נראה לי שהתאכזבתם מוועדת הכספים.

הוא מדבר על סעיף 2.

קודם כול, אתה מחמיא לרשות המים על זה שיש לה כוח ליזום מהלך כזה - - -

שאלתי אם אתם שותפים.

שותפים כן. מטבע הדברים, מי שמחולל יוזמות כאלה זה שרים, אבל חשוב להגיד שבמהות - - -

אל תקטיני בנזק שאתם גורמים.

לא, איתן.

חשוב להגיד שבמהות, בליבה של הצעת החוק, ככל שהיא מדברת על העברת היטלי ההפקה מאוצר המדינה למשק המים, זו עמדה מקצועית שאנחנו רואים בחיוב. היא מוזילה עלויות ומתוך כך מוזילה את התעריפים, ובוודאי זה בתמיכה שלנו ובשותפות שלנו.

הזכרתם את אישור שר האוצר. מתי הוא נדרש? לפני שהגעתם הנה או אחרי שאתם יוצאים מכאן? והשאלה השנייה, מה ההיבט הכולל הכספי של המהלך הזה? כמה בסוף ישלמו יותר על המים? הורדתם, הוספתם. כמה בסוף שווה המהלך הזה כספית? כמה הוא יעלה לחקלאים, למגדלים?

אני אענה לחלק הראשון של שר האוצר. מאז שיש ההסדרה הזאת של היטלי ההפקה בחוק המים - -

שגית, תשמעי איך שר-על מנהל פה את העניינים.

- - נדרש אישור שר האוצר, אבל זה לא מכוח החוק הזה, זה מכוח עקרונות אחרים וחוקים כלכליים.

זה לא מכוח חוק המים. לנו זה לא רלוונטי - - -

כאשר באתם לכאן עכשיו זה על דעת שר האוצר?

בגלגולים הקודמים בהחלט הבאנו את תמיכת שר האוצר, זה מהלך מחויב. מאחר שההצעה הזאת יושבת מספטמבר, קיבלנו הודעה רק בשבוע שעבר, והיינו צריכים להביא כמתחייב לפי הנהלים אישור שר אוצר עדכני על ההצעה הזאת.

כמובן נפל דבר, קמה יוזמת החקיקה. ההסדרה שלנו היא גם צופה פני עתיד. אי-אפשר להתעלם מהצעת החקיקה שמאיינת את כל המקור החוקי של ההיטלים. עדיין חשבנו שיש מקום לקיים את הדיון הזה, אפילו לעת הזאת. דבר אחד, מדובר רק בהצעת חוק, ודבר שני, כאמור אנחנו סוחבים רצון להסדיר דברים רטרואקטיבית מ-2012, ולעניות דעתנו, לפחות בחלק מהם – מנינו רק את הדברים שמיטיבים – יש מקום לתקן את העיוות.

תודה. תודה.

על החצי השני של השאלה, על נושא הכספים.

לפני שאתה מדבר על נושא הכספים, אני רק רוצה להגיד לחברי הוועדה שבפנינו מונחים כללי המים. אנחנו ועדה שלא מזניחה דברים. אני אומר את זה ברצינות. ישבנו, קבענו סדר יום של השבוע, נאמר שאתם מבקשים את זה כבר מזמן ולכן צריך להביא את זה. להחליט כך, להחליט אחרת, לקיים כמה דיונים, הכול בסדר, אבל אנחנו מקיימים דיון. אם מישהו בממשלה סבור שצריך למשוך את זה, היה צריך להודיע לנו. אתם ביקשתם מאתנו להביא את זה, אף אחד לא אמר לנו אחרת. נכון, אני שומע הערות של שר האוצר, של שר האנרגיה. אני שומע את ההערות, אני גם מביא אותן בחשבון, אבל אנחנו מקיימים את הדיון. לא תוכלו לבוא בעוד עשר שנים ולהגיד שוועדת הכספים בכנסת הזאת לא קיימה דיון על העניין הזה. היא קיימה דיון והיא גם רואה בעין רעה את הסעיף הזה בחוק שאושר בממשלה, שמוציאים את הטיפול בהיטל מוועדת הכספים. אנחנו חושבים שזה לא נכון. אני חושב שזה לא צריך להיות, אבל זה לא הנושא עכשיו לדיון. אם יבוא מישהו מהממשלה, אני אומר לו כבר עכשיו, שיגיד עכשיו שמושכים את הכללים, מי שיש לו סמכות למשוך את הכללים שימשוך. אנחנו דנים – אולי נאשר, אולי לא נאשר, אולי נקיים עוד דיון – אנחנו דנים כאילו אין כלום ברקע.

המילה "כאילו".

לא כאילו, אין כלום.

כל מה שדיברתי עליו עד עכשיו זה ההקלות ויש פה כמה עשרות מיליונים שצריכים לחזור למגזר ההתיישבותי. יש עוד כמה סעיפים - - -

כמה עשרות מיליונים. לא שמעתי, סליחה.

כן, כמה עשרות מיליונים.

שאנחנו נשלם?

לא. שתקבלו.

בהקלות שהוא סקר. הוא אומר שיש גם החמרות.

לא גמרתי את ההקלות. בהיטל הפקה לחקלאות באזורים מנותקים - -

בחקלאות – 20 מיליון שקל.

חבר'ה, אי-אפשר ככה.

- - היה דירוג לפי מצב הידרולוגי. מצב הידרולוגי גרוע – היטל גבוה. ראינו שם שני דברים, א', שהמצב גרוע כל הזמן, ולא בהכרח בגלל ההתנהגות שלהם, ב', אין להם מה לעשות. בניגוד לאזור כנרת שאפשר לתמרן בין מקורות מים, פה אי-אפשר, אז שינינו את ההגדרה להגדרה של ממוצע. זה היטל בשיעור של 25% מההיטל הגרוע.

באגן הכנרת – עוד פעם, ביטלנו את המדרגות של אחוז מהכמות והלכנו על משהו ממוצע. אין פה פגיעה. הממוצע שהיה קודם זה מה שהשארנו עכשיו, אבל היטל הרבה יותר פשוט.

בתחום המערכת הארצית זה המקום היחיד שעשינו כאילו הרעה מבחינת היטלי הפקה – זיהינו שיש חוסר רצון לשימוש בקולחין אצל חלק מהמפיקים בגלל היטל הפקה נמוך, ועשינו שינוי בכמות של ההיטל הנמוך. יש שם היטל מדורג מאוד נמוך והיטל יותר גבוה. עשינו מהלך מדורג על פני כמה שנים של צמצום בכמות של ההיטל המאוד נמוך ושל העלאה בהיטל הגבוה. יש פה מהלך של כמה שנים, שנועד להשתלב עם ניצול בקולחין. כלומר, מי שיעבור לקולחין, לא ייפגע, אולי רק ירוויח.

תודה רבה. תודה. אני הולך לשאול אתכם בסוף, לפני שנעבור להצבעה, האם מה שאתם מגישים פה זה מקשה אחת. למה אני שואל? בשעתו, מתי שהעלו את מחירי המים, אמרו שיש בצורת. היתה גם פרסומת. אמרו לנו שאנחנו צריכים להתפלל שירד גשם. התפללנו, יורד גשם, אין בצורת ברוך השם - - -

יש עודף מים במדינת ישראל.

בסדר. אז אני שואל, אם אני ארצה להצביע רק על ההטבות ולהמשיך את הדיון לגבי ההחמרות, האם תסכימו?

ברשותך, יושב-ראש הוועדה, זה פחות מעניין את הוועדה, אבל לנו, כרשות ממשלתית, אנחנו מחויבים להביא לכנסת אחרי אישור שר האוצר. מאחר שהבקשה שוכבת מספטמבר, עלתה בפרק זמן קצר משבוע שעבר, יש לנו מחויבות לקבל אישור עדכני של שר האוצר. מבחינתנו זה הדיון.

אבל זה לא מקשה אחת.

זה לא בהכרח מקשה אחת, אבל שני דברים. ככל שיהיה שינוי במה שהגשנו, אנחנו נחזור למועצה וזה תהליך דינמי.

בסדר גמור.

חשוב לנו בדיון הזה כן לשמוע את עמדת שר האוצר, כי התמיכה שלו נדרשת.

תודה רבה. מקורות. אני מבקש מחברי הוועדה להביא בחשבון שאני עלול או עשוי או רוצה להביא את ההטבות, ואת ההחמרות בדיון הבא. תביאו את זה בחשבון.

אני סמנכ"ל כספים של מקורות. אותנו מעניין החלק שנוגע לאותם היטלים שלכאורה לפי החוק היו אמורים ליפול על מקורות, להפיל על משק המים עוד מיליארד שקל בשנה שהיו צריכים להעלות את התעריפים. עד היום, למרות שהחוק אומר שכאילו אנחנו צריכים לשלם את זה, רשות המים יחד עם משרד האוצר מוציאים בכל שנה מכתב שפוטר את מקורות. מן הראוי שזה יהיה בתוך החוק ולא בתור מכתב של החשב הכללי ורשות המים.

שגית, זה לא חוק?

זה כללים.

מה פירוש שהוא אומר - - -

הוא רוצה בכללים.

הוא רוצה שיהיה בכללים, בגלל שזה לא חוק.

זה תוספת.

אנחנו לא מאשרים פה חוק - - -

אנחנו מדברים על הכללים.

אתה מבקש שזה יהיה בתוספת שמביאים עכשיו.

זה מופיע שם.

זה אחד הנושאים העיקריים שציינו.

הוא מבקש להכניס לכללים את מה שהוא מבקש, ואז זה ייכנס בעצם - - -

האם יש בעיה עם זה?

זה אחד הדברים המרכזיים שיש בהצעה.

זה בהצעה. אז מה אתה מבקש?

אני מסביר את החשיבות של הדבר הזה.

תדע לך שבוועדת הכספים, בקדנציה הנוכחית, למשל במקרה הזה, בן-אדם בא במיוחד לבקש משהו, וכבר עשינו את זה קודם. זה בפנים.

אני רק רוצה לחזק.

למקורות אין בעיה. הלאה.

היא מאוד היתה שמחה שנקדם את אחד הדברים פה. זה כבר כתוב.

זו אחת ההטבות.

זו אחת ההקלות.

ארז וייסמן, חקלאי. בבקשה. אם אפשר בקצרה. את העיקרון כבר התחלנו להבין.

מספר דברים ברשותכם. אני יושב-ראש פורום אגודות וספקי מים בהתאחדות חקלאי ישראל. ראשית, אני חייב להגיד, היות שהתאחדות חקלאי ישראל נמצאים כאן בחלקם, אגודות המים והחקלאים רואים בהתאחדות חקלאי ישראל כגוף שמייצג אותם, שיהיה ברור לחלוטין.

דבר שני, לגבי ההצעה שהביאה רשות המים אני מופתע. למה אני מופתע? קודם כול, אי-אפשר להתעלם מהצל של תיקון 27 להצעת החוק שעומד להיות בימים הקרובים. למה לאשר ולהיכנס למהלך שבכלל יכול להיות שישתנה בשתי שניות וחצי? פעם שנייה, זאב אומנם התייחס להקלות למפיקים לבית, כשברקע אומרת חברת מקורות: אבל אנחנו לא במשחק. אני שואל את עצמי למה המפיקים הפרטיים, שכן מייצרים תחרות למקורות, למה להם לא בעלות אפס? פעם שלישית, החקלאים עתידים לספוג התייקרות חד-משמעית של כ-20 מיליון שקל. אז מה עשינו פה? באנו לייעל?

תסביר את הנקודה הזאת, כי הם אמרו שלא. אתה יכול להסביר, לפרט?

בוודאי. התקנה הזאת מורכבת מהקלות למפיקים לבית - -

ההקלות אני יודע.

- - ומהרעה עד כדי פי שלושה למפיקים לחקלאות. עד כדי פי שלושה. וכשסוכמים את זה - - -

באיזה סעיף? אתה יכול להגיד לי?

סעיפים 4 ו-5.

כשסוכמים את זה, זה יוצא משהו כמו 20 מיליון שקל יותר לשלם. אני מבין את מה שרוצה רשות המים לייעל, אני מברך על התייעלות. אנחנו, המפיקים הפרטיים, יעילות זה הדגל שלנו, גם עולה לנו פחות כסף להפיק מאשר חברת המים הלאומית, אבל למה אנחנו צריכים כחקלאים לספוג את העונש הזה?

הדבר האחרון הוא - - -

אתה מדבר על סעיפים 4 ו-5.

4 ו-5 לדברי ההסבר.

גם המדגה. תגיד משהו על המדגה.

גם 10. לשלמות התמונה יש שם הוראות שנמצאות בצד של ההרעה. מבחינתנו זו הסדרה קוהרנטית.

למה להחביא אותן? מה ההסדרה בייקור של 20 מיליון שקל?

מחסלים את הפורלים.

הדבר האחרון, ברשותך.

בבקשה.

יש להבנתי להתאחדות הסכם או הבנה עם האוצר, ובנוגע לתיקון לחוק אנחנו מבקשים להוציא את העניין של החקלאות כדי לקיים דיון מול האוצר ולהגיע להסכמה על כל הנושאים שקשורים למים לחקלאות. אם עכשיו אנחנו מקדמים את הנושא הזה, אנחנו מכניסים לעצמנו גול. זה מפריע, זה לא מועיל, אף אחד לא ייהנה מהכסף הזה, והחקלאים יסבלו ממנו.

תודה רבה. תודה.

זה נשמע הגיוני.

דוד הימן, התאחדות האיכרים.

ועדת הכספים תמיד מצאה את האיזונים הנכונים כדי לשמור על החקלאים, ואני רוצה להודות לוועדה על זה. אני מעריך שגם החוק עצמו יבוא לדיון פה, ואני מקווה שגם שם הוועדה תשכיל לעשות את זה.

או פה או במקום אחר. הכנסת זה דבר נזיל.

אני לא רוצה לרדת לפרטים.

אמרת שהחוק יבוא לפה - - -

הוא אמר את התקווה שלו.

אני מקווה מאוד שהוועדה תמשיך לשמור על האיזון הנכון, כדי לשמור על החקלאים.

תודה רבה.

מה שמסתתר מאחורי הכללים האלה מבחינתי במשפט אחד, ואני אקריא אותו: להשוות ככל הניתן בין החקלאים הצורכים מים מחברת מקורות לאלה המפיקים באופן עצמאי. זה כתוב חד-משמעית. אז בואו נעשה הפוך, נשווה את המחיר של מקורות להפקה פרטית. למה צריך להשוות למעלה? נשווה למטה.

חברים, אמר את זה ארז, מסתתר פה לדעת משרד החקלאות – ישבתי אתם ולמדתי – 22 מיליון שקל של ייקור המים לחקלאים, כשמתוכם 17 מיליון שקל במרכז ו-5 מיליון שקל באזור כנרת. את זה אנחנו לא שומעים מרשות המים. לכן אני מבקש מהוועדה לא לאשר.

תודה רבה. אני מבקש לא לחזור על דברים.

שלמה רוצה, מנכ"ל השלטון המקומי.

אני אאפשר, רק שנייה. יש עוד מישהו מהחקלאים שרוצה? בבקשה. אם אפשר, רק לא לחזור.

אני לא חוזר. אני קטן, פעם ראשונה אני בכנסת, אני מודה, אני אפילו נרגש.

מה אתה?

הוא פעם ראשונה בכנסת והוא נרגש.

אנחנו מקדמים אותך בברכה.

הוא היה בהצגה ראשונה.

זה לא כמו שזה נראה, יש פה גם כמה אנשים נורמליים.

אני רק בן 65.

בחור צעיר, עתידך לפניך.

אני מייצג את אגודות המים ומנכ"ל אגודות המים של עמק חפר, ולפני כמה שנים, עוד לפני תקופת ההתפלה, פנו אלינו וביקשו שנפיק מים מבארות שכבר לא מפיקים מהן 30 שנה על מנת לתגבר את הפקת המים לחקלאות מבארות מטויבות, כמו שנאמר פה, זאת אומרת, לא ראויות לשתייה. השקענו בזה מיליונים. אנחנו למעשה בעמק חפר כמעט ולא צריכים מים, למעט ב-2011, נדמה לי, היתה שנה בודדת. פיתחנו את הבארות האלה, השקענו בזה מיליונים כדי להעביר מים למנשה, לחוף כרמל ולבקעת הנדיב, ששם חסרו מים. היום אנחנו שופכים סדר גודל של 6 או 5 מיליון קוב מי קולחין לים, מפני שרשות המים עצרה את ההשקעות באגודות המים ולא נותנים לנו לפתח מאגרים, כשזאת מילת הקסם, מחסור במאגרים. אנחנו רוצים לייצר את המים הזולים ביותר בחקלאות, להתחיל בקולחין, אחר-כך לעבור למים עיליים, לכל מיני סוגי מים, כדי להביא את המים הזולים ביותר לחקלאים, שהם הבעלים שלנו.

יש לנו 5 פרויקטים של בארות, מעל 30 בארות שמפיקות מעל 6 מיליון קוב מים כאלה, ואם ייקרו אותם, המשמעות שחקלאי מנשה, אחר-כך בקעת הנדיב, אחר-כך חוף כרמל לא יוכלו לשלם את המים האלה וכל העסק הזה ירד לטמיון. אני רוצה לציין שאלה המים שאנחנו שואבים מהם אחרונים בעת של מחסור, מפני שיתר המים שלנו הם זולים יותר.

אתה יכול להגיד כמה יעלה קוב מים אחרי השינוי?

הוא יעלה. אם היום הוא עולה 40 אגורות, זה יעלה בסדר גודל של 1.2 שקל. לא קוב מים, רק ההיטל, וזה מבארות מטויבות.

זה נכון?

ממש לא.

רבותי. כן, גברת.

האם אני יכול לקבל תשובה? היתה לו טענה רצינית מאוד.

הוא אמר.

הם אומרים שזה לא נכון. אני רוצה לשמוע למה.

למה? בקצרה. למה?

קודם כול, המספרים שנמסרו קודם, 5 מיליון באזור כנרת, הם לא נכונים. אמרתי שבכנרת אין שום שינוי. באזור המערכת הארצית, ה-18 מיליון, הם יהיו נכונים אם ההתנהלות תמשיך כמו היום. זאת אומרת, אם לא ייקחו את הקולחין ויפיקו מהבארות. אם יעברו לקולחין, כמו שצביקה עבר, כמו שאצלו בעמק חפר עברו לקולחין, אז לא תהיה - - -

- - -

אין קולחין.

בשביל זה עשינו את המהלך הזה כמהלך מדורג.

רבותי. בבקשה, גברת. רק בקצרה. הבנו את העיקרון.

אני יועצת משפטית להתאחדות חקלאי ישראל. רק לחדד כמה דברים. קודם כול, צריך להקליט את הדברים שנאמרו לגבי החשיבות של היטלי הפקה לניהול משק המים, כשדנים אחר-כך בחוק המים שיבטל את הכול ויעשה שרשות המים תקבע כמה כל מפיק פרטי ישלם לחברת מקורות. אז כדאי לזכור את הדברים היפים שאמרה רשות המים לגבי עצם הכלי של היטלי הפקה באופן כללי.

לגבי התיקון עצמו שהוא שלל של תיקונים, אני רוצה לחדד דבר אחד שאמרנו קודם על הסעיפים, כשאמרנו ש-4, 5 ו-10 הם המזיקים, והם המזיקים כמו שצביקה אמר, והם כן משנים בכנרת ומייקרים, רק לדייק זה הסעיפים של ההסבר ולא הסעיפים של התיקון, כדי שלא תיפול טעות בעניין הזה.

את היועצת המשפטית שלהם, האם גם את בדעה שכדאי לחכות לחוק? שכחתי לשאול בהתחלה. החוק מיטיב אתכם?

הצעת החוק מפרקת את המפיקים הפרטיים לגמרי. לעומת זאת, מי שחושב שהיא תיטיב עם צרכני מקורות, מתבלבל, זה יהיה טוב לשנה, אבל יישאר מונופול.

למה אתם אומרים שכדאי לחכות לחוק? להיפך, החוק לא עושה יותר טוב.

הדיון צריך להיות בחוק.

אין להם ברירה, אדוני היושב-ראש.

אתה תסביר. אני מודה לך.

החוק הזה הוא מהשטן.

מה זה המילים האלה?

כמו שאמרתי, מהשטן - -

החוק הוא לפירוק משק המים בישראל ושלא תהיה בכלל חקלאות.

- - מי שמציע את החוק הזה רוצה לחסל את החקלאות.

איתן, תיכף אתה מקבל רשות דיבור. בבקשה, אדוני.

אני יושב-ראש שולחן המים בהתאחדות חקלאי ישראל. קודם כול, החוק מבחינתנו, אילו היה נגנז היום ונכנס למגירה, היינו מודים על כך, אבל מאחר שאנחנו מבינים שהדבר לא בידינו, אנחנו כן מציעים להכניס את הדיון בנושא הזה לשלב שבו באמת ניכנס להליכי החקיקה של החוק או לדיונים על החוק. זה דבר אחד.

דבר שני, כמו שנאמר פה, ואני מחדד את זה, אנחנו כחקלאים היום, כמפיקי מים, תקועים מכל הכיוונים. מצד אחד רוצים להעלות לנו את מחירי ההפקה פה על הבארות. כן, רוצים להעלות את מחירי ההפקה, זה פעם אחת. ופעם שנייה, סגרו לנו את הברזים מבחינת היכולת שלנו לפתח את המפעלים. כבר ארבע שנים אנחנו תקועים אל מול רשות המים, מבלי שנוכל לקדם פרויקט אחד למען מפעלי ההשבה, וכל זה על סמך איזה רעיון שמישהו בנה באיזה חדר, ואין לו שום אחיזה במציאות לרעיון הזה, לא מבחינה משפטית ולא מבחינה כלכלית.

אתם מנהלים דיון עם רשות המים לפני שמגיעים לכללים?

מנסים לקיים דיון עם רשות המים, לא מתקיים אתם דיון ענייני. הישיבות נדחות - - -

למה? הם אנשים אינטליגנטיים, הם אנשים טובים.

אחד-אחד.

ביחד הם בעיה, אתה אומר.

גם ביחד אפשר לדבר אתם. הבעיה שהמערכת לא באה באמת לקיים דיון ולקבל החלטות. בואו נבדוק ארבע שנים אחורה אלו החלטות התקבלו ברשות המים למען משק המים. תבדוק ותראה. שהוועדה הזאת תבדוק ותבחן את זה.

תיכף נדבר על העניין הזה. יש עוד מישהו מהחקלאים לפני שאני נותן לשלמה דולברג? בבקשה. המרכז לשלטון מקומי, שלמה דולברג. בבקשה.

תודה, אדוני. אנחנו תומכים בהצעת התיקון כפי שמוגשת על-ידי רשות המים, גם אם תצביעו על חלק מההצעה או כולה. חשוב לנו להגיד שלהוציא את הסמכות, כפי שהחוק מוביל כרגע – להוציא את הסמכות מוועדת הכספים לאשר את ההיטלים בעתיד זאת טעות לדורות. אנחנו מבקשים תשומת לבכם לעניין הזה. נחזור ונגיד את זה גם כשהחוק יעלה. זאת טעות. הוועדה צריכה להמשיך ולאשר את ההיטלים. דיברנו על זה הרבה בחדר הזה ואולי גם נדבר בהמשך. תודה.

תודה רבה. אני מבקש לדעת, לפני שאני מגיע לסיכום, לפני שאני נותן לחברי הכנסת, למה לא מתקיים דיאלוג. זה היה גם בפעם הקודמת שניהלתי את הדיון בעניין הזה והצבענו. בסופו של דבר העימות שלכם עם החקלאים. כאן, אני מבין, בכללים האלה יש הרעה לחקלאים והטבה לצרכנים הרגילים, כך אני בגדול מתרשם – למה אתם לא מנהלים אתם דיאלוג, כשהדיאלוג בסופו של דבר יביא למצב שגם החקלאים יחיו אתכם?

המילה "עימות" היא - - -

לא עימות. למה לא מנהלים דיאלוג?

אנחנו מוזמנים לשימועים ומעיפים אותנו אחרי חמש דקות.

אני שואל שאלה סקרנית. אני מתאר לעצמי שאם הייתי פקיד ברשות המים, עוזר של מישהו מכם, הייתי מנסה לשכנע שנדבר עם החקלאים – החקלאים צורכים מים, לחקלאים יש בעיות במדינה. בשבוע שעבר ביטלנו את ההיטל של מס המעסיקים, אנחנו רוצים לעזור להם, למה לא לנהל דיאלוג? יש איזה בעיה? האוצר עומד על גבכם ואומר לכם שתביאו כסף, ואם לא תביאו כסף יהיו לכם בעיות? תגידו את האמת. זה חדר סגור...

כל השינויים שנדרשו פה לא קשורים בכלל לאוצר. כולם משיקולים תפעוליים. כמו שאמרתי, רובם לטובה - - -

מרגע שזה הונח על סדר-היום של הוועדה איתן ברושי לא מפסיק להתקשר אלי, אז איך זה לטובתם?

שמעת שמה שעומד ברקע זה תיקון החוק.

לא חשוב. ההצעה.

זאביק, למה אתה הדובר של רשות המים? תן להם לדבר.

אתה גם תחליט פה מי ידבר?

כן, שנדע מאיפה הוא בא.

הוא מנהל אגף התפעול.

הוא לא גדל בערוגות שלכם.

הוא האדריכל של הכללים האלה.

הכול אצלו בחקלאות – גדל בערוגות.

מילא האוצר, אבל הוא? עד כדי כך התקלקלת?

- - -

תקשיב, איתן. תיכף אתה מקבל רשות דיבור.

תחשוב שאם אני עומד מאחורי הדברים האלה, כנראה הם לא כל-כך גרועים. אולי תחשוב בכיוון הזה.

אני שואל למה בכל פעם - - -

- - - אני צריך לתת לזה מענה. המענה הזה בסופו של יום לטובת החקלאים.

אתה אומר.

- - -

תמיד יש שתי דעות.

שאלתי שאלה סקרנית. יש בעיה עם כללי המים שאתם מביאים. תמיד זה נתקע בגלל שיש בעיה עם החקלאים. כך זה היה בפעם הקודמת. יש פה בעיה. למה לא לנהל דיאלוג ולהגיע לפשרות?

אני יכולה להגיד.

בבקשה. אם את יכולה להגיד, זה מצוין.

זה שבסופו של יום לא אוהבים את התוצאה, זה דבר אחר, אבל להגיד שאין דיאלוג, אין דבר לא נכון יותר מזה.

אין דיאלוג.

לא לעזור.

רק ביום חמישי - - -

היה שימוע. שימוע. שימוע.

השימוע הוא ההיבט הפורמלי, הסופי ואפילו השולי. מתקיים דיאלוג רצוף. אנחנו מכירים את הנפשות הפועלות, אנחנו צוברים המון-המון שעות בכל רמה שהיא, ואנחנו מכירים אותם ברמה האישית.

איך אנחנו לא מכירים? בחיים לא נפגשתי אתך.

לא אתך, אבל יש עוד - - -

הוא לא מייצג את הארגון הזה - - -

בפעם הקודמת כשהגענו להסכמה - - -

די. די. עם כל הכבוד. מה זה? זה לא בית דין רבני פה שהולכים להתגרש.

אני רוצה להזכיר לך שבפעם הקודמת כשהגענו עם הסכמה של התאחדות חקלאי ישראל, אז תקעו את זה חקלאים אחרים. זאת אומרת, יש בעיה להגיע להסכמה עם כל החקלאים.

חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברי וחבר הכנסת מיקי רוזנטל, באמת השעה מאוחרת. אדוני היושב-ראש וחברי אתם יודעים שהדיון הוא לא על מחיר המים, הדיון הוא על עתיד החקלאות בישראל. וזה ההבדל בנקודת המוצא. הבעיה היא לא השקלים, אלא הערכים שמנחים אותנו, וזה הפער הגדול עם רשות המים.

כבוד היושב-ראש, היו שנים שנציב המים – בחדר הזה אנשים מכירים – היה כפוף לשר החקלאות, היה לו איש אוצר בנפרד, ולאט-לאט הוציאו מהחקלאות את המים. כשהיה השר שרון, זיכרונו לברכה, המינהל הלך אתו לכל מקום, הוציאו את המינהל, עובדים זרים העבירו למשרד הפנים ואת ההון שחקו והוא לא קיים.

במצב שנוצר היום רשות המים הפכה להיות אבן נגף על החקלאות, ואני מקווה בעזרתך, נציע לפרק אותם ולהחזיר את הפיקוח על מחיר המים לוועדה הזאת.

השיא היה באמת בחוק שהובא לממשלה בקריאה חפוזה, שהוא בוודאי לא קשור להידברות עם החקלאים במציאות שאנחנו רואים אותה כהכרזת מלחמה כוללת על החקלאות בישראל, בעיקר במקומות שהוזכרו בחוק.

אנחנו לא דנים במקורות. הכהן הגדול אורי יוגב, דמותו היתה בחדר קודם, הוא בעד לפרק מונופולים, עד שזה מגיע לממשלה. בחברות שלה היא לא עושה את זה.

לא בא בחשבון לקיים את הדיון הזה כשברקע הדיון הגדול על חוק המים שאושר בקריאה ראשונה בטרומית בתמיכתנו, עם העניין של הפיצול.

לכן אני מבקש ממך, היושב-ראש, והיום כשנברך על המוגמר בביטול מס מעסיקים אכזרי שהוטל עשר שנים על החקלאים, ובזכותך היום מסירים אותו סופית, אנחנו נדע שמה שעל סדר היום זה לא מחיר המים, אלא החקלאות. והפורלים זה רק דוגמה.

חברי רשות המים, בסופו של דבר, המים והקרקע הם משאבים של המדינה, בניהול המדינה. משך השנים קרה משהו מאוד חמור בניהול שני המשאבים, שהם אוצרות של המדינה להמשך עתידה וקיומה. המים והקרקע לא הפכו להיות מקור כספי לאוצר. הם תנאי לקיומה של המדינה, של ההתיישבות והחקלאות בוודאי. ומה שאתם עושים עם המים, מה שהמינהל עשה עם הקרקע, לא ביום אחד, הפך את היוצרות, הפך את זה למשאבת כסף במקום מנוף לפיתוח. מה שאתם עושים עם המים, אתם הולכים לחסל את החקלאות. אפשר להביא הכול מחוץ-לארץ, אבל זה סופה של ההתיישבות והציונות וגם סכנה ביטחונית למדינה. המים הם משאב לאומי, אתם עושים בו שימוש לא נכון, לכן צריך לפרק את רשות המים. דיברנו קודם על דירקטוריונים, אדוני היושב-ראש, אין שום נציג לחקלאים ברשות המים. יושבים שם פקידים, שחלקם לא יודעים על מה הם מדברים - - -

הוא גדל בערוגות אחרות.

הוא יבלית עכשיו.

אל תגיד. הוא עושה את העבודה שלו. הוא עושה עבודה מקצועית ונאמנה.

אמרתי שעכשיו הוא על יד. נעזוב. סליחה, הוא חבר שלי הרבה שנים.

אצלו כל הביטויים הם חקלאיים, או בערוגות או יבלית.

מנכ"ל שר החקלאות יושב באמצע - - -

מנכ"ל משרד החקלאות – לא תמיד גם הם חקלאים, אבל זה לא חקלאים, והוא עדיין עובד בגינה.

איתן, אני רוצה להתקדם.

לסיכום, אני מבקש להוריד את זה מסדר היום ולחבר את זה לדיון הגדול שעוד מחכה לנו.

מיקי רוזנטל.

אחרי ששמעתי כאן את כל הנציגים אני דווקא חושב שהרעיון שלך – ברור לי שצריך להמתין מצד אחד להוזלה המשמעותית של המים, אבל מצד שני המטרה שלנו היא לעזור לחקלאים – מקובלת עלי ההצעה שלך אם אתה רוצה. הסעיפים המיטיבים נאשר עכשיו, ואחר כך - - - -

אני בטח מצטרף.

אני מבקש לסכם את הדיון כדלהלן. א', אני רואה בהצעת החוק שמונחת פה חלק ממגמה, אני לא מבין למה צריך לבטל, שהיטלי ההפקה יאושרו על-ידי ועדת הכספים.

סעיף 2.

אני רואה את זה כהמשך למה שעשו לפני כמה שנים – לבטל את הפיקוח של ועדת הכספים על מחירי המים. זה נכון. כל דבר הופך להיות מקצועי, והתוצאה היא חמורה ממש, היא חמורה מבחינת מחירי המים לצרכנים, היא חמורה מבחינת הנושא של הפגיעה בחקלאות. למה מוציאים את זה מוועדת הכספים? ועדת הכספים – לא ועדת הכספים שאני עומד בראשה, בכלל – כאשר צריך לפקח על מחירי המים או שצריך לאשר היטלי הפקה, אנחנו תמיד יכולים לעשות את החשבון אם חסר כסף לאוצר, אנחנו יכולים להוסיף ממקום אחר. זה לא יהיה בוועדה אחרת. זה יכול להיות כאן.

הייתי צריך להצביע עכשיו על פיצול ולהצביע רק על הסעיפים המיטיבים – זה קשור לחוק, החוק לא יעשה טוב, החוק עלול לעשות רע – לפצל, להוציא את הנושא של החקלאות או את הסעיפים שגורמים להעלאה של המחירים, או עלולים לפגוע. אפילו אם לא בטוח, להוציא את זה.

דרך אגב, אני רוצה לגלות סוד שאף אחד לא היה נופל מהכיסא בממשלת ישראל – אני לא יודע להגיד אף אחד, אבל לפחות אחד השרים שקובעים – לו הייתי עושה את זה, אבל אני לא רוצה לפגוע בכם. אמרת קודם, ואני מכבד אתכם. אמרת קודם שבכל אופן את רוצה לדבר עם שר האוצר. נכון אמרת דבר כזה?

כן, שבכל מקרה אנחנו חייבים להביא בחשבון - - -

בסדר, אני נותן לכם שבוע.

שר התשתיות הוא הממונה.

לא חשוב, שידברו. אני לא רוצה לעשות את זה כאילו במחטף. אני רוצה לעשות את זה מקצועית ואני רוצה לעשות את זה נורמלי. אני אביא את זה להצבעה בשבוע הבא.

ניתן להם חודש, אולי הם לא יספיקו.

לא יספיקו, אז הם ידברו - - -

בדרך כלל אנחנו מחויבים לאישור שר האוצר.

אני לא מבקש אישור של אף אחד, אני יכול להצביע עכשיו.

אפשר למצות את הדיון ולחזור אחר-כך.

אנחנו לא מתחלפים עכשיו בתפקידים. אני יכול להצביע עכשיו. למיטב ידיעתי, ואני מסתכל פה על חברי הכנסת, יש לי רוב. אני יכול לאשר את הסעיפים המיטיבים. אני לא עושה את זה, כי אמרתם בצדק, אני מבין שאתם צריכים כמה ימים לדבר, לראות. בשבוע הבא אני רוצה להביא את זה, ולכן אני מבקש תשובה מהר. אני רוצה להביא להצבעה את הכללים המיטיבים ואני אצביע על זה; הכללים המרעים נשאיר לחוק. נראה מה יהיה בחוק, מה לא יהיה בחוק, מה יהיה עם החקלאים. אני, דרך אגב, הולך להילחם בעניין הזה בשביל החקלאים, אני הולך להילחם גם בשביל הצרכנים כמו כולם. לא נאפשר בשום אופן שתצא מוועדת הכספים עוד פגיעה בנושא של מחירי המים. וכפי שאמרתי קודם, ועדת הכספים היא ועדה שיודעת לעשות את האיזונים האלה.

ולכן אני מבקש מרשות המים ומשרד האוצר. משרד האוצר, האם אפשר לתת לי תשובה אם אתם תסכימו? אם לא תסכימו, יכול להיות שאני גם אביא את זה להצבעה, אבל אני מאפשר לכם זמן של כמה ימים כדי לדבר ושזה לא יהיה מחטף. בעזרת השם, אני אמשיך את הדיון בעניין הזה, או יותר נכון את ההצבעה, אבל לאחר שתמצו את השיחות אצלכם.

אני קורא שוב בפעם המי יודע כמה – אמרתי את זה בפעם הקודמת, ואני אומר את זה גם עכשיו: צריך להתחיל לנהל דיאלוג עם החקלאים, אבל דיאלוג, לא שימוע ולא לדבר חלקית. התוצאה גם מבחינתכם לא טובה. יש היום יושב-ראש ועדה לוועדת הכספים שתומך בחקלאים, חלקית, שלושת רבעי, תומך.

גם 90% מחברי הוועדה.

בדיוק. צריך להגיע אתם לפתרון, אחרת יהיה קשה להעביר פה דברים.

יש צוות שיושב שנה, בשיתוף עם התאחדות חקלאי ישראל, ודן בדיוק בנושא הזה.

פעמיים נפגשנו. כמה פעמים הוא נפגש?

זה כמו עם נבחרת הדירקטורים יושבת ועדה וזאת התוצאה, אז משהו לא בסדר.

אף פעם הם לא יסכימו למה שאתה קורא לו "מזיק".

ברגע שמתחיל היגיון ויש דיאלוג, והם לא יכולים להכחיש את העובדה שיושבים יחד - - -

צריך לעזור לחקלאות. די, חלאס.

אני מציע, לא אומר מה לעשות. תודה רבה. אני מבקש תשובה מכם לגבי מה שהצעתי.

תודה רבה, היושב-ראש.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:13.