הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 168

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ל' בשבט התשע"ו (09 בפברואר 2016), שעה 13:00

תאונות עבודה בענף הבנייה

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מיכל בירן

מירב בן ארי

יגאל גואטה

אילן גילאון

ג'מאל זחאלקה

אורלי לוי אבקסיס

איימן עודה

נורית קורן

אייל בן ראובן

עבד אל חכים חאג' יחיא

דב חנין

שלי יחימוביץ

עאידה תומא סלימאן

יעל כהן-פארן

מיכל רוזין

רפ"ק טובי בן שלום - קמ"ד חקירות באח"מ, המשרד לביטחון פנים

ורדה אדוארדס - מנהלת מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, משרד הכלכלה והתעשייה

חנן איבנצקי - סגן ראש מינהל הבטיחות, משרד הכלכלה והתעשייה

זאב דיבסק - ראש תחום בכיר בטיחות בעבודה, משרד הכלכלה והתעשייה

ארז מימון - ראש תחום בכיר חקירות ואכיפה, משרד הכלכלה והתעשייה

אמנון כהן - רשם הקבלנים, משרד הבינוי והשיכון

סיגל מזרחי - מנהלת תחום סיווג קבלנים, משרד הבינוי והשיכון

מני אברהם - רכז בכיר אכיפה, משרד הבינוי והשיכון

מרק פלדמן - ראש תחום סטטיסטיקה של עבודה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ישראל שרייבמן - מנכ"ל בפועל, המוסד לבטיחות ולגיהות

שי פאוזנר - סמנכ"ל התאחדות בוני הארץ

קרן מיכלין - דוברת התאחדות בוני הארץ

יעקב פלקסר - יועץ משפטי, התאחדות בוני הארץ

ג'מיל אבו ראס - יו"ר האגף לקידום שוויון, יו"ר המרחב הדרומי ההסתדרות החדשה

צבי רוט - אחראי על הבטיחות בענף הבניין, ההסתדרות החדשה

רענן הרשקוביץ - לשכת המסחר

שחר הכהן - יושב ראש, ארגון הממונים על הבטיחות והגיהות בישראל

צבי לייבוביץ - יו"ר בית הדין, ארגון הממונים על הבטיחות והגיהות בישראל

ניצן קריסטל - יו"ר אזור מרכז וירושלים, ארגון הממונים על הבטיחות והגיהות בישראל

פנחס יעקבי - ממונה בטיחות, ארגון הממונים על הבטיחות והגיהות בישראל

ד"ר אלעזר איל-ביקלס - חבר ארגון הממונים על הבטיחות והגיהות בישראל

משה פרנק - חבר ארגון הממונים על הבטיחות והגיהות בישראל ויו"ר ועדת הבטיחות של ההסתדרות הכללית

טלי שקד - עורכת דין, יועצת משפטית, ארגון הממונים על הבטיחות והגיהות בישראל

אלי כהן - הפורום האזרחי למניעת תאונות, הפורום האזרחי למניעת תאונות עבודה

לי באושן - נציג באיגוד עובדי הבניין, הסתדרות העובדים הלאומית

אילן שנקר - אחראי תחום עובדים זרים, הסתדרות העובדים הלאומית

טודור דוברם - חבר איגוד עובדי הבניין, הסתדרות עובדים החדשה

זהבה גראומן טולדנו - מהנדסת בטיחות, הנהלת איגוד מהנדסי הבטיחות

גדיר ניקולא - עורכת דין, קו לעובד

אסף אדיב - מנכ"ל מען - עמותה לסיוע לעובדים

הדס תגרי - מנהלת הקואליציה למאבק בתאונות בניין

ראובן בן שמעון - מייסד ומנהל הסברה, הפורום למניעת תאונות

דני אייזנמן - מנופאי

חיים לירז - מנופאי

שולי חסן - תחום הנדסת הבנייה, ממונה בטיחות, מנהל עבודה

ניצן צבי-כהן - אתר חדשות "דבר ראשון"

ענת אייל - פעילה, משקיפה, המשמר החברתי

שלי לוי - ראש צוות מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נעה בן שבת

ענת כהן

ר.כ., חבר המתרגמים

תאונות עבודה בענף הבנייה

היום הוועדה עובדת פול טיים, לכן יש שני יושבי ראש. אחד זה שולי מועלם שניהלה את הישיבות בנושא המחלות וביד רמה. דיונים מאד קשים במצבים - - -

היא במחלות, אתה בתאונות.

כן. ובבקשה, חבר הכנסת חאג' יחיא, ברשותך. אז קודם כל היום ה-9 בפברואר 2016, ל' בשבט תשע"ו, השעה 13:07 דקות, צהריים טובים.

חברים אני לא יודע איך להגיד מילים קשות, לא קשות, אבל אני שמח קודם כל שאני קורא גם כן מגברת אדוארד את המאמר. עברתי עליו לפני כמה דקות ואני שמח שגם במשרד הכלכלה כבר מודעים. אנחנו נמצאים בפני תופעה שבינתיים חוץ מהתקשורת, והפעם אני רוצה להודות להם. הוא נתייחס ברצינות למצב העגום של אתרי הבנייה ולתאונות העבודה באתרי הבנייה.

אנחנו קיימנו מספר דיונים ואני לא מרגיש, ואני חייב להגיד והלוואי שהייתי טועה ותעזרו לי לטעות או לתקן, שהמצב ישתנה. אני בטוח שזה לא יהיה מהיום למחר, אבל לא להתמודד עם 13,000 האתרים שקיימים בבנייה, שלצערי מביאים לנו כל שבוע הרוגים – בחודש האחרון שבעה הרוגים – פה מקובל להגיד את השמות, אבל הפעם אני אחרוג, אני אשתמש ב - - - שלי ואני אגיד שמות של אנשים שהלכו לעולמם בגלל רשלנות כוללת של כולנו.

אז אף גוף שלא ירגיש לא פה, ואני מציין דווקא את הגוף שמרגיש שהוא לא צריך להיות – נציג משרד השיכון, שר השיכון באופן אישי ואתם יודעים שאני שייך לאותה מפלגה. הוא אמר זה לא בשטח שלי. ואני כועס עליו ואני אומר את זה בפומבי היום. תגידו שזה לא אקט קולגיאלי, אני אומר את זה כי זה אקט ציבורי עם אחריות אישית.

אז בין ההרוגים נצטט שמות. אני אצטט את הרשימה שיש לי: ויטל אסף, פועל בניין בן 43 מראשון לציון. אחמד ביראווי, בן 29, אזור חברון. פזי סאלח, בן 43, מג'דידה מאכר. טודור דוברש, בן 32. אשרף טהה בן 41 מכפר קאסם. קאסם אבו ראס, בן 34 מלוד. יהודה מגדיאל, שהוא לא היה עובד בניין כנראה, אלא אינסטלאטור מגבעתיים.

אינסטלאטור וגם עובד בניין.

מיד אני מתקן. המצב הזה מוכיח שהרשימה הזאת - - -

זה ממתי? מינואר?

אני לא בחקירה אצלך. את מפריעה לי מאד. חברי כנסת יכולים לשאול באופן ספונטני, הקהל יכול לדבר ברשות, בבקשה.

אנחנו יודעים שתאונות זה לא דבר שקורה סתם. תאונות זה דבר שקורה כשהמערכת כל כולה לא מתפקדת כראוי. אנחנו יודעים שהמערכת של הבניין לא רק שמשלבת את כל המערכות השונות, אם זה הנדסה, אם זה מערכות הבניין הרטובות, הלא רטובות. אם זה ההיערכות של הקבלן, אם זה הזמנה, אם זה תשלומים בזמן. והביטוי הנורא ביותר זה כשהמערכת הזאת מובנת לאנשים.

אנשים קמים בבוקר, השמות שקראתי, אני בטוח שחיכו להם ילדים, חיכו להם משפחות והנה הם חוזרים, אף אחד אפילו לא שם פוקוס. לא ראיתי כתבה על אחד מהם, שמראה כמה האסון הזה הוא פגיעה אישית ומשפחתית וקהילתית של החברה.

ואל תרגישו שיש פה סלחנות כלפי כל גוף. לא. אנחנו נהיה תובעניים כלפי כל גוף ואמרתי את זה ואני חוזר ואמשיך. כל חודש יהיה פה דיון על כל אחד מהגופים, או על כל נושא שביחד נעלה אותו. אנחנו גם נתחיל לצאת לשטח ללא הודעה מראש, וכבר בשבוע הבא אנחנו נהיה עם קבוצה של חברי כנסת - אני בוחר אותם אחד אחד, אני מודה באשמה - כדי שנגיע בהפתעה למקומות מסוימים. כדי לדרוש מכל הגופים דין וחשבון בשטח לפני שנחזור ונדון בהם.

אם יש לנו זכות אחת, זו היכולת להתמודד עם הבעיה הזאת. זו הזכות הגדולה ביותר, זו הזכות שלנו להתמודד עם הנושא של תאונות, במיוחד בענף הבנייה. אנחנו הולכים לתהליך אדיר של בנייה של אתרים רק בדיור של 50,000, 60,000, 70,000, 80,000 יחידות דיור, ואני שמח שהמהלך הזה נולד אצלנו במפלגה ואצל ראש המפלגה שלנו – כחלון, אבל הדברים האלה דורשים מאיתנו, מכל הגופים, היערכות הולמת.

לא יכול להיות שאנחנו לא נתחשב בתנאי מזג אוויר. ניו-יורק יכולה להרשות לעצמה לראות במנהטן מנוף נופל. אנחנו לא יכולים. לא יכולים ולחייב עוד ולפטר עובדים, כפי שקיבלנו דיווחים שפוטרו עובדים מפני שלא הסכימו, ובצדק והבנה מלאה בעיני, שעובדים לא הסכימו לעלות על המנופים. מעלים אותם כשרוח משתוללת.

לא הסכימו להתאבד.

נכון מאד, אני מסכים איתך. אז אנחנו גם נהיה ואני בסוף הדיון, אני מודיע לחברי חברי הכנסת, אני הולך להגיש הצעת חוק, אבל נעבוד במקביל להצעת החוק.

אנחנו גם נכנס במקום, גברת אדוארדס, תקבלי מאיתנו גב מלא, במקום משרד הכלכלה שאינו מסוגל היום לפקח על המהלך. לא יכול להיות. קיבלנו את המספרים, התערבתי, לצערי ללא הצלחה. לא הצלחנו עוד לאייש תפקיד אחד מתוך כל התקנים הקיימים הלא מנוצלים כדי שיהיה יותר פיקוח, עם תנאי שירות הולמים כדי שיהיה פיקוח.

אז הנושא הזה מחייב את כולנו. היום אני אפנה במיוחד לרשם הקבלנים, כדי שנדע ממנו, או דרכו, כל כל המהלכים שרשם הקבלנים עושה כדי להתמודד עם הבעיה. זה לא אומר חס וחלילה שאנחנו מטילים אשמה בו או במישהו אחר.

גברת אורלי לוי, לא מדברים בטלפון באמצע ישיבה.

טוב, אני חייבת לנתק. זה היה SOS.

אז בחוץ. אז אנחנו רוצים בנושא זה לקבל מרשם הקבלנים. יש לו כלים, יש לו עבודה, יש לו יכולת אדירה, אבל יש לו גם התמודדות עם הליקויים הקיימים במערכת, שאפשר למצוא אותם בדו"ח מבקר המדינה של שנת 2015.

אז אנחנו היינו רוצים היום לדעת מהקבלנים על ההיערכות המיוחדת שלהם לזה, ולהתחיל סוף סוף אולי לקבל עדויות מקבלנים שבאתר שלהם נהרגו פועלים. מה קורה להם? אנחנו רואים, ועוד לא שמעתי, אני חייב להגיד – לא קיבלתי אפילו דו"ח כתוב שרשם הקבלנים הורה, או המפקח של משרד הכלכלה, הורה על אזהרות של קבלן זה או אחר.

הדיווח שקיבלנו בישיבה האחרונה, חברי כנסת שהיו שמעו את זה כמוני, המשטרה בקושי פתחה תיקים בודדים על כל התאונות שבהן היה מוות. לכן הנושא הזה היום הוא כאוב, אבל לא נרפה ממנו ונתמודד איתו.

רשות הדיבור, הראשון שאני אבקש ממנו לבטא את עצמו, אילן גילאון. אחר כך תרשמו ומיד אחרי מספר חברי כנסת, נבקש מרשם הקבלנים לתת לנו עדכון.

אני באמת אהיה מאד קצר ומאד חד, אדוני. תודה רבה שכינסת אותנו. זו הפעם השלישית שאנחנו דנים בנושא הזה ועושה רושם שמישיבה לישיבה מספר הנפגעים עולה.

נוכחות מדהימה של חברי הכנסת.

מדהימה של חברי כנסת, כי הנושא הוא פשוט מוות של בני אדם.

מוות מיותר.

ואני ככה העליתי השערה וגם אחרים, שכנראה שכאן יש הוזלת יד כזאת, אולי גם בין היתר בגלל שמדובר באנשים האחרונים בשרשרת המזון החברתית שקיימת כאן, וכנראה אין לאף אחד עניין. מה זאת אומרת המשרד איננו מסוגל לכפות את החוק? הרי לא יכול להיות והבעיה היא, אדוני יושב הראש, שכאשר יש פקח אחד ל-700 אתרים ותיקנו לו אופניים, לכל הרוחות, כי הוא הרי גם נוסע בלי מכונית, אין לו רכב לדבר הזה, התוצאה היא מובנת מאליה.

זאת אומרת כאן הבעיה כתובה, הפתרון ישנו, הוא פתרון כספי שבסופו של דבר אם אני לא יכול לשכנע את האנשים שמדובר בחיי אדם, אפילו ברמה של כסף – תעשו את החשבון מה קורה כאן. ולכן העניין הוא, ואני ראיתי שמשרד הכלכלה מיהר לשלוח פקחים למשתלת סלונר בסתריה, כדי לסגור בשבת כי אנשים עובדים ואין לה מספיק פקחים למקום הזה. ואי אפשר לקחת פקחים שאין להם מכונית וב-5,000 שקלים לחודש. אף אחד לא מגיע לדבר הזה. וכל אחד יודע. אז איך אנחנו באים, אדוני?

לדעתי שר הכלכלה – מי זה שר הכלכלה? שר הכלכלה שהוא ראש הממשלה, הוא צריך לתת את הדין לעניין הזה, כי זה בתחום סמכותו קודם כל. משרד השיכון יכול לעזור ככל שהוא יכול לעזור, אבל שר הכלכלה צריך לתת דין וחשבון על הדבר הזה – איך מתים אנשים במגיפה וכאן שום דבר לא קורה. וזה דבר אחד.

הדבר השני שהוועדה וזה הכלי שיש לה בידיים, זה לפקח. זה שאנחנו גם ביקשנו בפעמים הקודמות לראות איזה שהוא מבחן התקדמות. ומבחן ההתקדמות הזה הולך כל הזמן אחורנית. במקום שמתים אנשים צריך לקחת את האמצעים הדרושים שפה הם ידועים ולפתור את הבעיה. יש את העניין הזה של מקום, אתר בנייה שבו נהרג אדם – לא מפסיק את העבודה. מפנים את ההרוג ואחרי זה ממשיכים את העבודה כדי לא להפסיד שעות עבודה. לאן אנחנו מגיעים?

קראת אתה בעצמך את הרשימה והיא רק מחזקת את העניין הזה שבגלל שמדובר באנשים בסוף שרשרת המזון החברתית, כך אנחנו מתייחסים לעניין הזה.

אז אני מקווה שאנחנו לא נכנס, אדוני, את הישיבה הרביעית שלנו ואנחנו נהיה עם מספר עוד יותר גדול של נפגעים. ואני שוב מודה לך על הכינוס של הוועדה הזאת והייתי רוצה היום לשמוע על תכנית קונקרטית. כמה פקחים גייסתם, איך שיפרתם את התנאים האלה כדי שתוכלו לגייס יותר פקחים. האם יש תקציבים שצריכים לעבור אליכם מאיזה שהוא מקום. בואו נדבר ברמה של תקציב וכסף ותקנים.

תודה.

טוב, תודה. חבר הכנסת דב חנין. אני מרשה רק הנחיה פשוטה, אם אפשר להתייחס באופן ספציפי למקרים או להערות שיש לכם, בהערות שלכם לדברים שאפשר לתקן או להתמודד איתם.

תודה לך אדוני יושב הראש. אני מאד מעריך את העובדה שאתה מוביל מאמץ ועבודה שיטתית של הוועדה בסוגיה שהגיע הזמן לעשות בה שינוי גדול. מאז הישיבה הקודמת קרו כמה דברים, אבל לצערי לא הייתה שום התפתחות לטובה, אלא רק התפתחויות לרעה. ואני רוצה לתת דוגמא של משהו שאולי ייראה לכם קטן, אבל הוא מרגיז ומקומם ומסמל את הבעיה שאנחנו נמצאים בה.

אני הגשתי שאילתה לשר הכלכלה בעניין תאונות בענף הבניין, ואני לא רוצה להתייחס אפילו לגופה של שאילתה, אלא לעובדה ששר הכלכלה, שהוא אדם עסוק, אני בוודאי יודע את זה, אפילו לא טרח לענות על השאילתה בעצמו. לחתום על התשובה לשאילתה שלי, אלא העביר את החתימה לידי השר המקשר. זה המסר הכלכלה, שאומר לנו שבעצם הנושא הזה לא נורא חשוב, כי יש נושאים אחרים שבהם הוא מתעסק והוא יודע לכתוב תצהיר מאד ארוך לבית המשפט העליון בעניין מתווה הגז, אבל דף אחד של תשובה בעניין תאונות עבודה בענף הבניין, הוא לא מסוגל אפילו לחתום עליו.

הוא התחיל להיות גם מחוקק, דב.

כן. אנחנו נמצאים ממש במצב חירום, ואני רוצה להתחיל מאותה נקודה שאני דיברתי עליה בשאילתה והיא שאלת המידע. עונה לנו שר הכלכלה מפי השר המקשר, שהוא לא יכול לתת שמות של עובדים שנהרגו בענף הבניין, בגלל דאגה לפרטיותם.

יש לי חשש, אדוני יושב הראש, שהשר דואג לעובדים יותר כשהם מתים מאשר כשהם חיים. אבל אני גם לא מבין את התשובה מה הבעיה בלמסור שמות של אנשים שנהרגו. הרי אנשים שנהרגים בתאונות דרכים, שמותיהם מתפרסמים. מה הסודיות ומה העלטה בתחום הזה?

אני אומר לך, אדוני יושב הראש, אני עדיין מחכה לתשובה והצבעה של הממשלה בעניין הצעת החוק שהבאתי לכנסת לפני חודשיים. התחלנו בדיאלוג מול משרד הכלכלה אבל לא המשכנו אותו וצריך לסיים אותו, בעניין שקיפות בנושא תאונות העבודה בענף הבניין ובכלל. כל הנושא של מידע חסר ולוקה.

אנחנו מדברים פה על הרוגים וכמובן הרוגים הם הנושא הכואב ביותר, אבל לפני הישיבה הזאת אדוני, הייתה לי הזדמנות לשיחה קצרה עם עורכת הדין הדס תגרי, שזו ההזדמנות שוב לחזור ולומר עד כמה העבודה שלה והמסירות שלה ושל הקואליציה שקמה ב- - -

תרשה לי להפסיק אותך פה, רק שנייה. אני חייב לציין שהרבה חומר וידע קיבלנו בזכות האנשים של הקואליציה - - -

בהחלט.

עבודה מצוינת.

ותודה על העבודה ועל הדיווח המדהים שלכם.

של הקואליציה של התאונות, לא של הקואליציה פה.

לא, לא.

בשיחה עם עורכת הדין תגרי, היא הפנתה את תשומת ליבי ואני מציע שאנחנו כולנו גם נתייחס לסוגיה הזו. ההרוגים, כמובן כל אחד מהם יקר וחשוב, אבל לא רק הרוגים, יש כאן המון המון פצועים. לפי הנתונים שיש בידיה, ושוב - קשה מאד לאתר את הנתונים כי אנחנו נמצאים בעולם של עלטה מוחלטת וחיסיון - יש 600 תאונות גובה בשנה. רק תאונות גובה, אני לא מדבר על כל התאונות. מתוך תאונות הגובה, רבע מהאנשים נפצעים קשה. זה אומר אנשים שחייהם נחרבו למעשה באופן מעשי. שלהם ושל בני משפחותיהם. מספר נורא, דמיוני, מזעזע. איך אפשר לעבור על הדברים האלה לסדר היום?

אז השאלה של המידע. השאלה של המודעות במקומות העבודה, מה קורה בתחום הזה? השאלה של הגברת האכיפה – איך אפשר להגביר את האכיפה, כאשר יש כל כך מעט פקחים. דיבר על זה חבר הכנסת גילאון ולפקחים הקיימים אפילו אין אופניים כדי להגיע ממקום למקום.

הענישה – אני קראתי בזעזוע את הידיעה שהתפרסמה ב-'הארץ' לפני כשבוע, שלמרות שהיו שישה הרוגים, אף אחד עדיין לא הוזמן לחקירה פלילית. אני שואל את עצמי האם יש תחום אחד נוסף שבו אנשים נהרגים ואין חקירה פלילית? אני שואל את עצמי האם דבר כזה קיים באיזה שהוא תחום נוסף?

יש פה תחושה, אדוני יושב הראש, אני אומר את זה בהרבה מאד כאב, של הפקרות כוללת. אני יודע שבמשרד הכלכלה יש אנשים טובים ומסורים, שכואבים גם כן את המצב הזה ואני חושב שאם אנחנו לא נשמיע קול מאד מאד חזק של מחאה והתנגדות, והקול הזה צריך להגיע מהכנסת, אז לא יהיה פה שינוי.

אני רוצה גם להגיד כמה מילים של הערכה לאגף לקידום שוויון בהסתדרות, שהוא גם כן מאד מחויב לנושא הזה. אני מקבל מאנשי האגף בכל שבוע, הם נמצאים פה איתנו – שרואל ביאה ואנשים נוספים מהאגף, נתונים נוספים ואני חייב להגיד לכם, כל פעם שאני מקבל מהם מכתב, הלב של נעצר לרגע, כי אני מרגיש שזה עוד בשורות רעות.

תאפשר גם לאחרים.

כן, תודה רבה.

אני באמת מבקש לתמצת. קודם כל אני שמח להודות לחברים שלי מהכנסת על הנוכחות המרשימה והמאד מכובדת והמחויבות שלכם בזה שאתם, אבל בואו נקצר טיפה, כדי לאפשר גם למוזמנים האחרים להתבטא.

אני חוזר, היום אנחנו אמורים לקבל דיווח במיוחד מרשם הקבלנים, כי לדעתי זה צומת מאד מרכזי לשיפור המצב.

מירב בן ארי, בבקשה.

קצר, אני אכבד את אדוני יושב הראש. אני ראיתי אותך, הנציגה של משטרת ישראל, את יושבת שם מאחור, אבל אם את הנציגה האחראית או שאמורה לתת דיווח לוועדה, או שרק-. אני לא יודעת. מעניין אותי לדעת את הנושא הזה שדב התחיל לדבר עליו, שאנחנו צריכים לדעת הסבר איך יכול להיות שמתוך מאות תאונות, נגיד שנפתחו 87, לא נגיד, זה מה שאומרים – שנפתחו 87 חקירות, יש רק 11 שהגיעו לכתב אישום. אז אם את, או אני לא יודעת, היא יושבת מאחור, אדוני יושב הראש. אבל מי הנציג של משטרת ישראל? את? אוקיי, זה חשוב. זה לא יעזור שתדברי עכשיו - - -

ברגע שתעני נפנה לך מקום.

התפנה כאן כיסא.

אז אני אשמח לשמוע ממשטרת ישראל, כי נראה, למרות שזה יום המשטרה כאן בכנסת, אבל נראה שיש כאן איזה שהוא, לא נעים לומר - - -

אוקיי, נבקש ממנה.

כן, התייחסות לעניין. ואני גם רוצה לדעת, אולי זה קשור אליכם, כי כנראה שמשרד הכלכלה פה לא סוגר, כי הרי היה כבר אירוע שבו קראנו על אותו אדם שנפל לפיר המעלית ויום למחרת הייתה עבודה באותו אתר. אז האם ההחלטה לסגור אתר לאחר שאדם נהרג באתר כזה, היא החלטה – כנראה משרד הכלכלה לא סוגר את האתר – אז אולי משטרת ישראל תוכל לסגור אתר לאחר שאדם נהרג. וכמובן, אם יש למשרד הכלכלה, אולי אתם תסבירו, אבל מישהו צריך לתת את הדעת, לפחות כאן לוועדה ולהסביר איך יכול להיות שיום אחרי שאדם נהרג באתר בנייה, יום למחרת העובדים חוזרים לעבוד שם. זהו.

טוב, תודה. חברת הכנסת אורלי לוי, בבקשה.

כן, תודה רבה לך אדוני יושב הראש. אני באמת מברכת אותך על קיום הדיון הזה. אני רוצה לומר כמה דברים. ראשית, יש לי תחושה שיש פה זילות בחיי אדם, בעיקר מאחר שמדובר באוכלוסייה שהיא גם ככה מוחלשת. או שאלה אנשים מאד חלשים בחברה הישראלית או שאלה עובדים זרים או שאלה עובדים מהשטחים. בשורה התחתונה, אף אחד לא מפסיק לרגע את שגרת היום.

אנחנו רואים שגם שמים אותם ומסכנים את החיים שלהם במודעות, כאשר יש סופות. אנשים עולים למנופים כאשר המנוף לא בטוח, כאשר באמת להיות תלוי בגובה רב כאשר יש רוחות מטורפות. אני לא יודעת, הרי זה גובל ברשלנות, זה גובל בהתנהגות לא ראויה ועולם כמנהגו נוהג.

עכשיו אני רוצה לומר משהו, בתאונות דרכים, כאשר יש נפגע, שוללים את הרישיון עד לבירור מי אשם. פה לא קורה כלום. ממשיכים. עכשיו אני יודעת, ישנם כמה דברים שאתה יכול להכריח או שאתה יכול לגרום לשינוי התנהגות - זה או בתמריץ או בעונש. ולכן הצעת החוק של חברת הכנסת שלי יחימוביץ, שלך, אדוני יושב הראש ושאני גם שותפה לה בנושא הזה של – אתה יודע, לא רק תיעוד – אלא לחייב בעצם כל קבלן באשר הוא – ושלי בטח תרחיב על זה – כי בסופו של דבר היא גייסה אותי לחוק, יהיה תלוי ככה בצורה מאד מאד בולטת. יכול להיות שזה יפגע איפה שהוא ביכולת למכור את הנכס, ביכולת למצות את מלוא הפוטנציאל הכלכלי על אותו נכס, וזה יהווה את החסם ויגרום לכך שתהיה יותר שמירה על כללי הבטיחות.

תראה, תוך כדי תנועה אנחנו מגלים שיש תקנים לפקחים, אבל הם לא מאוישים. הקואליציה למאבק בתאונות הבניין הבהירה לנו שלפחות – כמה? 24 תקנים? 22 תקנים לא מאוישים. זה לא שאנחנו צריכים להילחם על תקנים, התקנים ישנם, הם פשוט לא מאוישים. זה לא מעניין מישהו במשרד הכלכלה?

בנציבות שירות המדינה, תוסיפי גם.

כן, בהחלט, גם נציבות שירות המדינה. אנחנו לא יכולים לנהל מאבק שמצד אחד אומרים יש את התקציב. בדרך כלל קשה לנו, אנחנו נלחמים על תקציב. אז פה אנחנו רואים שיש תקציב, יש תקנים, אף אחד לא עושה עם זה כלום. לא מעניין אותם. ולכן - - -

אני חייב להגיד לך, חברת הכנסת לוי, הבעיה היא שיש תקנים ועלות כדי לגייס עובד ברמה ב-4,500 שקלים - - -

הם לא יצליחו - - -

שיבוא ברגל או באוטובוס ציבורי, אז אין סיכוי שיבואו וימצאו.

נכון.

אז זה אפילו יותר ציני ממה שנראה. זה לתת תקנים שאי אפשר לאייש אותם.

בהחלט.

אז אולי שיתנו חצי מזה, אבל - - -

עכשיו יותר מזה, רוב התקנים האלה - - -

אני באופן אישי פניתי לנציב שירות המדינה וביקשתי ממנו תגובה בכתב.

מצוין.

לזה אני ממתין. יש לי סבלנות - - -

עכשיו אנחנו צריכים לשאול איפה משטרת ישראל, איפה משרד הכלכלה.

הם פה והם כולם יתנו לנו תשובות.

איפה משרד הבינוי והשיכון, גם זה צריך להיות חלק מהעניין, כי הוא צריך להיות - - -

אבל הוא אמר את זה בהתחלה.

אה, אוקיי. אז אני באמת אפסיק כאן ואתן לשאר החברים גם את זכות הדיבור. אבל את הנושא הזה חייב לטפל בו לעומק, וכל הכבוד שאתה עושה ועדה אחרי ועדה. לא לעצור. לא לעצור.

חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה. עם רקע אישי מאד מתאים.

כן. אני אעלה נקודות. זה לא יהיה בדיוק המשך או שווה למה שהעליתי בישיבה הקודמת פה. אני אעלה נתונים. דיברת על מפעיל המנוף, אבל זה שמפעיל שיש לו רישיון, אבל מתברר שיש אפילו אנשים שיש להם את הרישיון והגישו תלונות במשטרה שאנשים לא מוכשרים, לא מורשים, עלו על המנופים.

זאת אומרת הגישו תלונות וזה היה בתקשורת, שאנשים על השם שלהם, והם לא מוכשרים, עלו על המנופים. זה אפילו יותר מסוכן. זה לא רק זיוף אלא זה גם סכנת חיים, של אנשים שעובדים. כי מי שלא יודע להפעיל את המנוף, הרי הוא מרים חומרים כבדים, אז החומרים האלה יכולים גם ליפול ויכולים גם בעצמם לגרום לאסונות. וזה לוקח אותנו יותר לכיוון של הפיקוח, עוד פעם, כי כנראה שזה הנושא המרכזי.

הגיל הממוצע של הפקחים שנמצאים בוועדת הכלכלה, שזה התפקיד שלהם, הגיל הממוצע הוא 57, זה הגיל הממוצע. את יכולה לאשר או להגיד לי שזה לא נכון, אבל תבדקי ואני רוצה שנקבל גם תשובה מוסמכת לוועדה על הנושא הזה. זה אחד.

שניים, הוותק הממוצע הוא 25 שנים. אז אנחנו מדברים על אנשים אפילו שנמצאים בתוך המערכת, כאנשים שחוקים, שגם עם השכר ועם כל מה שיש, הם לא יכולים להתקדם בנושא הזה.

ויש עוד נקודה, שמי שעובד שם בתוך האתרים, אם יש מנהלי עבודה – ועל זה דיברנו גם קודם – שהתעודה נמצאת והמנהל עבודה איננו. אז גם כשאין פיקוח, אז אי אפשר לוודא שמנהל העבודה או ממונה בטיחות באותו אתר, ובמיוחד בעבודות הגמר, רוב העובדים הם עובדים של קבלני משנה, וקבלני משנה שהם לא עובדים של אותה חברה שהיא בונה, אז יכול להיות שהוא בכלל לא מכיר אותם ולא מכיר את השפה שלהם ואי אפשר לפקח עליהם.

לכן ההצעה שלי והיא הצעה קונקרטית, העניין של התקנים החסרים, אני חושב שאנחנו צריכים לצאת מפה עם בקשה לבדוק כמה חסרים באמת וללכת בתקציב שלא עובדי משרד, אלא חוזים מיוחדים בתנאים מסוימים ותנאי שכר, כי אם אנחנו נגיע לנציבות שירות המדינה ומה הדרגה ומה התקן שלו, אנחנו לא נצא מזה עוד 10 שנים.

אז ללכת לחוזים מיוחדים עם אנשים ובנוסף שאנשים יראו שיש חוזים מיוחדים עם שכר הולם, אפשר גם שאנשים יפנו לקבל הכשרה. כי אם נבדוק, אני חושב שאין לנו מספיק אנשים עם ההכשרה המתאימה כדי גם לעבוד בעבודה לפי הצורך שאנחנו צריכים אותו, והם יעדיפו לעבוד עם הקבלנים מאשר לעבוד עם משרד הכלכלה.

תודה רבה. חבר הכנסת 'קמאל זחאלקה.

תודה כבוד יושב הראש. אני יזמתי דיון בנושא הזה בכנסת וזה הועבר לוועדת הכלכלה וחבר הכנסת אלאלוף קיבל את זה ברצינות רבה והוא קידם את הדיון שהיה צריך להיערך אחר כך. אני העליתי אותו וביקשתי לקיים דיון דווקא בעניין הסופי. כאשר קיבלתי מידע מאנשים שעובדים בענף הבניין, שהכריחו אותם, בניגוד לרצונם ובניגוד להערכתם, לא לעבוד בגובה, לא לעבוד במנופים – הכריחו אותם לעשות זאת. זה דבר איום ונורא.

ותאונות היו. בחודש ינואר הממוצע של ההרוגים ושל התאונות היה הרבה יותר גבוה מהממוצע השנתי ומהממוצע של השנה שעברה. זה אומר דרשני. אני חושב ואני שמעתי את כל החברה, אלה כולן תרומות חשובות. אני רוצה להוסיף עוד כמה הערות קצרות.

אחת, ישנה הצעה. אני חושב שהחקירה המשטרתית בנושא הזה היא שערורייתית. יש דבר כזה – גרימת מוות ברשלנות. יידע כל קבלן ויידע כל קבלן של פיגומים ויידע כל אחראי בעבודה, שאם הוא לא עומד בתקנים של הבטיחות – הוא עלול להידרש בהאשמה של גרימת מוות ברשלנות, או גרימת נזק ברשלנות. וזה נעשה, איך אומרים – במשורה, מעט מאד ואין הרתעה. אי אפשר לנהל ענף כזה בלי הרתעה. זו ההערה הראשונה.

וההערה השנייה, אם קורית תאונה קשה, אם היא גורמת מוות או אפילו אם יש נזקים, אבל יש הגדרות מקצועיות מה זה תאונה קשה, צריך לסגור את האתר עד שתעשה בדיקה בטיחותית של כלל האתר. כלומר, אם נופלים פיגומים וקורה מה שקורה, ומוזמנת משטרה, אחד הדברים שצריך לעשות זה לבדוק את האתר מבחינה בטיחותית. וכאן הקבלן והרשות המפקחת, צריכים לשבור את הראש איך לפתור את הבעיה הזאת.

אבל היא הנותנת. אם קבלן היה רשלן בבנייה שלו בתחום אחד, הוא עלול להיות רשלן במקום אחר וקרו דברים של תאונות, איך אומרים, אחת אחרי השנייה של אותו קבלן.

ישנה בעיה עוד יותר קשה, שמי שגרם מוות בוודאות ולא היה לו רישיון, מקבל רישיון. עד כדי כך שהוא מציג את הרישיון שלו כראייה בבית משפט. אני קיבלתי דיווח, - - - עם המשפחה, של אדם שנפל ומת מפיגומים, קבלן הפיגומים לא היה לו רישיון. הגיע לבית משפט ואמר לשופט – אתם לא תאמינו – הוא אמר לו אני קיבלתי רישיון, סימן שאני בסדר. קיבל רישיון לאחר התאונה.

האם יש מישהו נהג, שאין לו רישיון שגורם מוות והוא מקבל רישיון תוך מספר חודשים? יש דבר כזה? איפה התקינה בעניין הזה? איך נותנים פרצה לגנב? זה עוד דבר שהוא נורא ואיום.

דבר שלישי, אנחנו מגיעים למסקנה שהמפקח הפנימי, המפקח הממונה על ידי הקבלן, הוא מטבע הדברים עושה מה שהקבלן רוצה ואנחנו לא רואים במבחן התוצאה שהוא עושה את הפיקוח הראוי. לכן יש לשנות את המצב הזה, יש לעשות מהפכה בתחום והמהפכה צריכה להתנהל כדלקמן:

קודם כל צריך שתהיה תקינה – כמה צריך. מבחינת פיקוח נאות, כמה מפקחים צריך. עזוב מה שיש. נסתכל כמה אתרי בנייה יש וכמה מפקחים צריכים ל-1,300 מפקחי בנייה על פי תקינה בינלאומית, על פי מקומות שאין בהם תאונות, על פי התקינה הבריטית, על פי תקינה - - -

יש לי בקשה. אנחנו חברי הכנסת נהיה ממושמעים בבקשה. בוא נאפשר גם דיון של אחרים. יש פה הרבה ואני גאה בזה שהשתתפת, יש פה השתתפות מדהימה, אבל בואו נקצץ מבחינת הזמן, למרות שבאמת ההצעות הן מאד קונקרטיות וטובות. אני לא אומר, חס וחלילה, אני לא שופט את מה שנאמר, אבל בואו בבקשה בואו נאפשר מבחינת לוח זמנים.

אז בזה אני אסיים, כבוד יושב הראש. יכול להיות שתהיה טענה שיש כאן עלות אדירה, אם עושים פיקוח על פי זה. אפשר לפתור את זה על ידי כך שאותם כספים, אנחנו לא נשית על הקבלנים יותר תשלומים, שאותם כספים שמושקעים היום במפקחים שממנים הקבלנים, יועץ פיקוח או משהו כזה, אני לא יודע איך הוא נקרא, ממונה – לא יהיה ממונה, יהיה מפקח. כלומר, יהיה איזה שהוא חישוב שייעשה על ידי הגורמים המוסמכים. אם הוא עולה 15,000 שקלים, את ה-15,000 שקלים האלה ישלם הקבלן לרשות הפיקוח ורשות הפיקוח תמנה אנשים שכפופים אליה ולא כפופים לקבלן ועוסקים בטיוח.

הועלתה הצעה כזאת. אני חושב שזה יכול לעשות מהפכה בתחום. צריך גם לבדוק עניינית ומקצועית את הנושא הזה. אני מציע שתהיה ועדה מקצועית. אני מציע למשרד הכלכלה, בטח שכן, צריך - - -

לא בטיחות, אבל היום יש לך מפקח שאתה בודק שהם רואים שהם - - -

באתרים שיש יותר ממאה עובדים.

אה, 100 עובדים.

כשיש יותר מ-100 עובדים צריך למנות ממונה על הבטיחות. אם יש דבר כזה הוא מקבל משכורת. על זה אני מדבר.

כן, הבנתי. זה מה שצריך לעשות, כן, כן.

יש לי הערה, חברים.

ואני אומר זה לא עובד. זה ממונה של הקבלן וזה לא עובד. שיהיה ממונה של - - -

ג'מאל, ברשותך, אני רק רוצה להעיר לך משהו - - -

תודה רבה.

ולכולנו. חברה, אנחנו נמצאים במצב חירום. למה הוא מצב חירום? כי אי אפשר להפסיק לבנות ולהיערך ולתקן לפני שחוזרים לשבת. יש פה אינטרסים. יש פה השקעות אדירות. יש פה צרכים אדירים. אנחנו חייבים לתקן תוך כדי ריצה וזה לא ריצה איטית, היא ריצה עמוקה. ואנחנו כרגע לצערי, אין לנו תשובות לתיקון המצב הנוכחי היום, לא מחר. היום יש אלפי תיקונים. היום יש מאות מנופים. היום יש אלפי עובדים בסכנה. ואנחנו בונים ולא נפנה רק לטווח ארוך לבנות תקינה וכו', זה כל כך נראה הגיוני, אבל זה לא מתאים לדרישות ולצרכים המיידים שלנו.

אנחנו נמצאים באמת, ולכן אני לא יודע, אני לא משפטן מוצלח בטוח, אבל אנחנו חייבים ל - - - חירום.

למחר - - -

אנחנו חייבים להכריז על הנושא של הבנייה כמצב חירום. ואני מבקש שנתייחס לזה כך. אוי ואבוי אם מישהו מאיתנו היה מאחל לעצמו ליפול מפיגום היום. אתם רוצים לדעת איפה אני התרגשתי יותר? הייתי בעלה נגב, ראיתי אנשים עובדים כל החיים שלהם, שיישארו בחיים שלהם, עומדים על איזה מכשיר כי הם נפלו מהפיגום. אלה כבר לא סופרים אותם. לא סופרים את המשפחה הסובלת. לא אלה שכבר נפטרו, לא עלינו.

אז המסר הוא של חירום, הוא לא של התמודדות עם נהלים וגיוס כוח אדם בתהליכים הרגילים. אי אפשר. ניסו. אמרו לנו. אנשי משרד הכלכלה אמרו לנו – יש להם תקנים, 22 תקנים. אני שומע את המספר הזה, זה לא משתנה. כשדיברתי עם נציבות שירות המדינה אני הופתעתי, הם לא ידעו את הבעיה. כשישבתי עם מנכ"ל משרד הכלכלה, הוא אומר תביא כסף. והיום המצב - - -

סליחה, הם לא יוסיפו אותם כל עוד שהם לא מאוישים.

בוודאי. אבל הם לא ישנו את ההשקעה הנדרשת לאותו תקן. אבל תבינו, עכשיו אני מבקש שנתייחס למצב כמצב חירום - מה ההמלצות שלנו להתמודד. ולכן תרשו לי חברי לכנסת, חברי הכנסת - יש פה רשימה ארוכה – לעשות פסק זמן מלתת לכם את רשות הדיבור. אני רוצה לשמוע מאנשי השטח, אלה שמנהלים את האתרים, אלה שבאמצעותם מקבלים רישיונות.

לכן אם תרשו לי, בלי כעס, אני אחזור אליכם. אני מבקש מרשם הקבלנים שביקשנו ממנו להתכונן לזה, בבקשה, אדוני המנכ"ל אמנון כהן, בבקשה.

טוב, צהריים טובים, אדוני יושב הראש וודאי כולם. אני רוצה להגיד בפתח הדברים, קודם כל אני מצטרף באופן מלא לעמדה שסביב השולחן הזה, בנוגע לצורך שלנו להיאבק בתופעה הזאת. לצערי, אני חושב שרוב היושבים בחדר הזה לא יודעים את הממדים שלה.

רק מה התפקיד, בבקשה?

רשם הקבלנים.

רשם הקבלנים ורוצה להזכיר שהוא ממשרד השיכון, ולכן ביקשתי באופן אישי מהשר לבוא או לשלוח את מנכ"לו. מנכ"לו לא ענה לי לטלפון והשר אמר לי – זה לא בתחום טיפולו. ואני אומר על זה דברים מאד חדים.

רגע, רשם הקבלנים לא נמצא במשרד הכלכלה?

לא, לא. חברה, מה שנאמר זה באמת. תסמכו על אמנון שלא יגיד דבר לא אמת.

אז אתה הנציג של המשרד לצורך העניין?

לא, לא, הוא לא הנציג של המשרד. הוא רשם הקבלנים. יש נציג משרד השיכון?

תודה. אני - - -

רגע, רגע. יש נציג? אתם רואים?

אין נציג. הם לא שלחו.

הפחדתי אותם.

יש עוד נציג אחד. נמצאים פה עוד עובדים שלנו מהאגף וזו לא פעם ראשונה שאני פה, אדוני יודע.

אני יודע.

אנחנו באנו ובאנו עם נתונים ואני אספר בקצרה, כי באמת בקטע האינפורמטיבי תקבלו את המידע ומפה תצאו הלאה ליישום, מה שתחליט הוועדה ומה שיוחלט אם זה בחקיקה, או אם זה בנהלים.

תראו, צריך להבין בבסיס קודם כל, חוק הבטיחות בעבודה לא שייך לרשם הקבלנים, לא שייך, אדוני יושב הראש, למשרד הבינוי והשיכון. אפשר להחליט בחקיקה שרוצים לעשות העברה.

לא, לא, יש לך סמכויות היום. אתה מחדש רישיון, לתת רישיון - - -

לא, לא, שנייה - - -

לבדוק אם הקבלן עובד לפי הרישיון. יש לך מספיק סמכויות. תטפל במה שיש לך בינתיים ואני בטוח שזו תהיה כבר התקדמות.

אני אתייחס ואני אשמח לשמוע גם שאלות, אם מישהו ירצה לשאול. חוק הבטיחות בעבודה לא נמצא בתחום הטיפול שלנו. זאת אומרת שאם חברה גורמת לליקוי בטיחותי באתר בנייה, או יוצרת ליקוי בטיחותי, יש אגף שלם במשרד הכלכלה שמטפל בזה. אם רוצים לעשות איזו שהיא טרנספורמציה מיניסטריאלית ולהעביר את זה לת"פ שיכון, אפשר להחליט שמבחינת איגום כל הנושאים תחת הרגולטור, להביא את זה - - -

אולי באמת זו צריכה להיות המלצה של הוועדה.

אפשר לחשוב על זה. אני אומר עכשיו מה המצב העובדתי ואני אספר גם לאדוני וגם לוועדה מה אנחנו כן עושים. אני תפקידי משנת 2012, כשאני הגעתי לתפקיד ובדקתי מה הקשר של משרד השיכון, של רשם הקבלנים מול משרד הכלכלה, לא היה שום קשר. כמעט לא היה שום קשר, כדי שאני אדייק עם מי שנמצא פה.

פניתי בשעתו ליורם אלעזרי, שהיה מפקח עבודה וקודמה של ורדה וקבענו פגישה. ישבתי איתו ואמרתי לו תשמע, כיוון שאני הרגולטור וכיוון שהם מקבלים את רישיונות הקבלן ממני, בוא תכניס אותי למעגל המידע שלך, שאני אדע איפה מתים אנשים, איפה עגורנים - - -

אה, כשאתה מחדש רישיונות אין לך את המידע הזה?

אין מידע. לא יודע. עכשיו אני אסביר מה קרה מאז שנת 2012. משרד הכלכלה, אותם מפקחים שאתם מדברים עליהם, נותנים צווי בטיחות באתרי בנייה. יוצא מפקח באתר בנייה על אזור הגזרה שלו, נכנס לאתר, מזהה ליקוי מבחינת מה שמוגדר בניגוד לחוק, רושם את הליקוי, נותן מכתב במקום לקבלן ודורש ממנו לתקן את הליקוי. עד שאנחנו יצרנו את שיתוף הפעולה, לא יודע מה עושים עם הנייר הזה. המפקחים סיפרו לעובדים שלי באופן בלתי אמצעי, היו עושים מזה טיירה. לא התייחסו לזה. אפשר גם לבדוק את זה מבחינת נתונים.

מה שאנחנו עשינו, פתחנו ממשק מחשובי איתם - - -

לא היה שם קנס? רק מכתב?

לא, זה רק - - - נכנסות. קודם כל מבקש לתקן את הליקוי, נותן צו בטיחות לפי אופי הליקוי. מה שאנחנו יצרנו זה ממשק מחשובי. זה אומר שכל פקח שנותן צו בטיחות היום - - -

מגיע אליך.

מחר אני מקבל אותו. עובד שלי ממפה את הצווים האלה, תוך 14 יום יוצא בפניה לקבלן ואומר לו אדוני, התקבל צו בטיחות באתר שלך. לפעמים הקבלן לא יודע. הוא בחו"ל, קיבל את זה איזה מנהל עבודה או איזה מפקח באתר, שם את זה באיזה מגירה, שכח לדווח, הקבלן חזר מחו"ל אחרי שבוע, בכלל לא על הלופ בכלל. אבל נגיד שהקבלן קיבל את זה פיזית ביד.

אז הוא לוקח את הצו הזה, מה היה עושה לפני כן – הבנו מהפקחים. מה הם עושים היום? הם מקבלים מאיתנו מכתב, אז הוא חושש לרישיונו ואז הוא אומר בוא נראה מה עושים, אז הוא מהר מאד מתקן. ייאמר לזכותם, ויש לי גם את הנתונים - - -

כמה קריאות כאלה היו בשנה האחרונה?

בשנה האחרונה, 2015 – אני אתן לכם נתונים. אנחנו קיבלנו 383 הודעות ממשרד הכלכלה על צווי בטיחות. זה מתחלק באופן רנדומאלי, חלק מצווי הבטיחות בגין אי מינוי מנהל עבודה באתר, שזה חובה חקוקה. חלק בגין עגורן צריח. חלק בגין פיגום, פיגום שבנוי לא טוב, ה - - - שלו לא בנוי טוב, המרחק שלו מה - - -

מה החלק של בניינים גבוהים מאד ל - - -

לא, אני לא יודע - - -

אתה לא יודע?

בצו אני לא יודע באיזה אתר זה ניתן, אם זה בוילה או שזה בבניין של 100 קומות. יש צו. הצו אומר שהפיגום שהורכב באתר הוא לא תיקני לפי החוק. אז העובד שלי באגף שלנו שולח מכתב לחברה, אומר קיבלתי צו בטיחות, מהר לתקן. אני אומר את זה, ייאמר לזכותם ש-60% מהמקרים הקבלנים פשוט הפנימו את זה שאנחנו מעורבים. הם מתקנים את הליקוי. כשאנחנו פונים אליהם, כבר אנחנו מקבלים את הביטוי ממשרד הכלכלה שהליקוי תוקן, התלונה נסגרה, אין שום בעיה.

ב-40% מהמקרים התיקון מתבצע רק אחרי הפנייה שלנו. אנחנו פונים, הוא מתחיל לחשוש לרישיונו, רץ מהר, מתקן את הליקויים. הם טוענים טענה, אני חייב לציין אותה פה, אולי יכעסו עלי חברי ממשרד הכלכלה, שלפעמים מתקשרים למפקח שנתן את הצו להגיד לו – בוא תראה שהתיקון תוקן – לוקח לו שבועיים לבוא ואז הם תקועים עם צו פתוח. אז העובד שלי אומר נו, מה קורה? למה הליקוי לא תוקן? אומר הליקוי תוקן, איפה הפקחים, שיבואו לבטל את הצו. אז הם מפקססים את זה לאיזה שהוא פקס ולא תמיד הם מקבלים מענה מהיר.

אני לא אומר שמשרד הכלכלה אשם ספציפית בעניין, אבל כמו שאמרו פה החברים, כמות המפקחים, אדוני יושב הראש, ביחס לכמות אתרי הבנייה וביחס לחזון הממשלה להיקפי בנייה עתידיים, הוא לא נורמאלי. הוא לא מסתדר לוגית בכלל. אין פרופורציה בין כמות האנשים, עזוב אותי מהאוטו - - -

אין פקחים. עזוב, אין פקחים.

אני לא אומר אין פקחים. אני לא גורף. יש פקחים. הם אנשים שהם לא שקופים, הם בשטח, אבל אי אפשר להגיד לפקח מחוז ירושלים לך ל-100 אתרי בנייה או ל-50 אתרי בנייה. מאיפה הוא יתחיל? מאיפה הוא יגמור? הוא הרי לא - - -

ברשותך, אדון כהן. יש לך בסגל תפקיד מאד מרכזי שנקרא תובע מטעמך.

או, עכשיו לגבי התובע.

כמה תיקים כאלה?

בדיוק באתי להסביר בעניין הזה.

אני חושב שזו פונקציה שנולדה איתך, לא? בכניסתך לתפקיד.

כן, אני יזמתי לגייס תובע על מנת שאפשר יהיה להגיש כתבי אישום נגד קבלנים.

למה - - -

אני אסביר לך איפה זה היה. אני גייסתי תובע ואז אמרו לי שמע, הוא לא יכול להגיש כתבי אישום. אמרתי למה, אמרו אין לו סמכויות אכיפה. אמרתי מי נותן אותן? אמרו לי שר הפנים. הלכנו לשר הפנים לקבל סמכויות אכיפה, הוא אומר הוא צריך לעבור קורס של איזה תשעה חודשים. אז לקחו לי את העובד שגייסתי והעבירו אותו ללשכה המשפטית, והיום עובדתית אין לי תובע שיגיש בשם הרשם כתבי אישום. סתם לספר לכם - - -

רגע, לא הבנתי. גם כשהוא עובר שלושה חודשים של התמחות בתחום - - -

תשעה.

תשעה?

סמכויות אכיפה ששר הפנים יכול לתת לו וזה מותנה באיזו שהיא הכשרה שהוא צריך לעבור. אז לקחו לי את ה - - -

אז הוא אמור לחזור אליך עם הכשרה.

הוא בלשכה המשפטית עכשיו. אני מקווה - - -

כמה זמן הוא שם?

הוא כבר שנה פלוס שם.

מה, תשעה חודשים עברו מזמן?

קיבלו הריון.

מה זה הריון?

טוב.

אני רוצה להמשיך בעוד שלושה נושאים.

מה עם התביעות שהיו אמורות להגיע אליו?

אוקיי, עכשיו לגבי תביעות. בוא נגיד שעובד נהרג באתר. בא משרד הכלכלה, עשה חקירה באתר. אני רוצה להגיד עוד דבר חשוב בעניין.

כמה זמן לוקח לו להגיע לאתר?

אני לא יודע. את זה תשאלי את משרד הכלכלה. אני לא, זה עניין שלהם, לא שלי.

אם הם עובדים שעתיים אחרי או למחרת בבוקר, איך הם יעשו חקירה?

תשאלי מתי הם מחויבים לדווח.

הזיזו את הפיגומים, הזיזו את המנוף.

לא, אורלי, מתי אתם מחויבים לדווח על תאונה כקבלנים.

לא, לא, נגיע לקבלנים, ברשותכם. תרשו לי להיות קצת יותר אסרטיבי מאשר בדיונים האחרים. אנחנו רוצים להגיע לעוד כמה דו"חות, תמשיך.

יש לי הכל כאן, אני אסביר לכם. חברת הכנסת לוי - - -

לא, אם תתייחס לכל אחד מאיתנו, אתה תסתבך.

לא, לא - - -

לא, עד שהם יגיעו לזירה הכל כבר פונה. אז מה תחקור?

תמשיך.

אז אני רוצה להגיד כמה זה חשוב שהעילית את הנקודה הזאת. תראו, ברגע שיש תאונת עבודה ונהרג עובד, יש דיווח למשרד הכלכלה, שולחים צוות, מבצע חקירה באתר. היות ונהרג בן אדם, המשטרה נכנסת לתמונה. אני אומר לכם ואני עומד אחרי מה שאני אומר, יש פה נציגים של המשטרה. אין במשטרת ישראל, אדוני יושב הראש, חוקרים שמומחים בתחום ה - - -.

כשנהרגה החיילת בטקס בכותל, אני זומנתי לפרקליטת מחוז ירושלים בדיון שבוצע לגבי החברה שבנתה את הפיגום, הפרגולה, הטריבונה הזאת שישבו עליה. ויושב שם שוטר, קצין במשטרה, יש לו השכלה הנדסית, אני שואל אותו כמה כמוך יש שיודעים לבוא לחקירה, לבדוק באתר. הרי תבינו, אם עובד הלך אחורה ונפל כי בזנט עמד לא טוב, והוא נפל על ראשו ומת והבזנט הזה הזיזו אותו, את הברזל הזה הזיזו משם, מה שקרה הם פשוט זיהמו את הזירה, כי הברזל שבגללו הוא נפל כבר לא שם, אז כבר לא יודעים למצוא את הקשר הלוגי בין המקרה של המוות לבין התנאים האובייקטיביים בשטח.

נורא פשוט.

אז המשטרה לא מגייסת, אין לה-. חבל שלא זימנתם - - -

לכן הזמן הוא כל כך - - -

זה כמו לקחת סכין מזירת רצח ואז השוטרים יבואו לחקור.

זה לא במכוון.

ברור שזה לא במכוון.

חברה, חברה. אדון כהן, תרשה לי. תרשה לנו להבין יותר את המהות של התפקיד שלך. במה אתה יכול לתרום היום כדי לקדם את העניין.

אני מצטמצם לזה.

כמו בוחן תנועה שמגיע בזמן אמת, ככה צריך להיות.

סליחה, אורלי, ברשותך.

להקפיא את המקום עד שמגיע הבוחן.

יש לי בקשה. היום, במצב הנוכחי, כשההוא במשרד הפנים, במשרד המשפטים, היום אתה יכול לתרום משהו שמאפשר התמודדות טובה יותר עם מצב הבטיחות באתרים?

אפשר שנייה לחדד טיפה?

בבקשה.

יש לכם בכלל סמכות, אחרי שהגיע דו"ח ויש ליקויי בטיחות והם לא תוקנו תוך 14 יום או כמה שתחליטו – לשלול רישיון?

עוד שאלה. אתה מבקש עוד סמכויות, כי אנחנו יכולים - - -

לא, אני שואל בתוך הסמכויות שלך. אם בן אדם קיבל דו"ח, קבלן קיבל דו"ח - - -

אתה מוכן להגדיל את התפקיד שלו, זה טוב. יש לי עוד שאלה ברשותך, תוך כדי.

שאלה מעניינת.

אפשר שהוא יענה?

הוא יענה, הוא יענה בכל זאת. יש לו זיכרון טוב לאמנון. אני רוצה לשאול שאלה. יש לך היום ועדה מייעצת. הוועדה המייעצת בן היתר יכולה לאפשר, לחדש, לפסול רישיון של קבלן, נכון?

היא ממליצה.

ממליצה. כמה המלצות מסוג זה או דיונים מסוג זה היו היום בוועדה המייעצת, שנדרשים או הומלצו לפסול רישיון לקבלן וכמה קבלנים קיבלו פסילת רישיון בגלל תאונות דרכים, ואני לא מדבר על - - -

תאונות עבודה.

תאונות עבודה, סליחה.

טוב שסייגת. אנחנו פסלנו השנה מעל 800 קבלנים, אבל זה לא מהסיבות של תאונות עבודה.

לא, לא, אני רוצה.

עכשיו, למה תאונות עבודה זה חשוב? אחרי שנחקר הקבלן על מקרה מוות באתר, החומר עובד למשטרה לגיבוש כתב אישום, בהנחה שעבדו מהר ועבדו נכון ויש כתב אישום. בשלב הזה אני לא יכול לקחת לו את הרישיון, אלא אם כן תהיה חקיקה אחרת, כי יכול להיות שהוא ייצא זכאי בבית משפט. יכול להיות שיוכח שהעובד הזה הגיע בכלל שיכור לאתר ועלה על הפיגום כשהוא שיכור. יכול להיות שיוכח שהוא עשה משהו במכוון. יכול להיות ש - - -

שיכור לא צריך להיכנס לעבודה, הוא צריך - - -

רגע, רגע, אבל השאלה לא הייתה לגבי כאן ועכשיו. אתה לא אמור - - -

לא צריך לתת לו לעבוד, לשיכור.

אז יש מנהל עבודה. אז זו אחריות של הקבלן גם. אז אני אומר, אבל אם יוכח ש - - -

אבל מה אם יוכח שהוא אשם?

אם יוכח, אז זה מגיע אלי. עוד לא קיבלתי, חבל שאין פה נציגי פרקליטות שיספרו לכם שיש להם מאות תיקים על מקרי מוות שהם לא הבשילו לכתבי אישום.

שום כתב אישום?

אין. הייתה - - -

לא הגיעה אליך מעולם הרשעה?

לא קיבלתי. פניתי ליועץ המשפטי לממשלה, אמרתי לו במקרים שבהם חברות קבלניות הועמדו לדין על מקרי מוות ברשלנות, אני מבקש מהיועץ המשפטי להנחות לקבל את כתב האישום כדי לתת את הטיפול במסגרת הרגולציה שלי, לקחת לו את רישיון הקבלן, אבל לא קיבלתי.

תגיד, בעשור האחרון נהרגו 200 פועלי בניין ונפצעו עשרות אלפים.

נהרגו יותר.

אני יודעת שנהרגו יותר, אני מדברת על המספרים הרשמיים. מה אני אעשה, אלה המספרים הרשמיים.

המדווחים.

המדווחים זה 200 עובדים ו-30,000 איש מקבלים קצבאות מהביטוח הלאומי, בטח יש הרבה יותר. בכל השנים האלה לא הגיעה אליך אפילו הרשעה אחת?

אפילו לא אחת.

זה מזעזע.

בשלוש שנים האלה קיבלתי שני מקרים של דיווח על תאונות עבודה, קיבלתי 400 דיווחים על פיגומים, על ליקויי חשמל שיש איזה קו מתח גבוה שהוא חשוף באתר. לא קיבלתי - - -

זה שלא היו הרשעות, או שלא הגיעו אליך?

לא קיבלתי.

מה זה לא קיבלת? אתה לא יכול ליזום ולבקש?

תראי, חברת הכנסת, אם באתר בנייה יש תאונת עבודה ולא מדווחים לנו, מאיפה אני אוכל לדעת? אנחנו לא יודעים.

כלומר לא נלקח שום רישיון? שום רישיון לא נלקח?

צריך לשאול את - - - כתבי האישום, לא אם נודע לו או לא.

סליחה, סליחה, רגע - - -

אבל אז גם לא נלקח שום רישיון. לא נלקח שום רישיון מקבלן על 200 עובדים.

אוקיי, חברה, זה לא סתם דיון. זה לא במקרה נוצר כל המצב הזה.

בתוך המספרים הרשמיים, 200 הרוגים ואף רישיון לא נלקח.

כל עוד שלא נקבל את פסק הדין - - - אתה לא יכול לפעול נגדו.

חברה, חברה, תרשו לי לנסות לשלוט בדיון.

יש מנהל עבודה.

רק שנייה, חברה'. חברת כנסת כל כך ותיקה, אל תנצלי את התמימות של חדש.

חס וחלילה.

לא, חס ושלום. אבל קצת מותר לנו מדי פעם, משהו הומוריסטי, לא מוצלח. אני חוזר, אמנון, ברשותך. התפקיד של המועצה, היועצים שלך, היא אפקטיבית?

היא אפקטיבית לרגולציה שאני עושה. אני הוצאתי 60 צווי הפסקות עבודה באתרי בנייה, שבהם גיליתי שהקבלן שבונה, אין לו רישיון, כי זה שלי. אבל אני צריך את שיתוף הפעולה מהם – איפה מתים אנשים. איפה נפצעים אנשים.

והיום יש הרגשה בכלל שיש יותר שיתוף פעולה עם אגף הפיקוח של משרד הכלכלה?

יש לנו יותר, בוודאי. ביחס למה שהיה בעבר - - -

אוקיי, אוקיי.

רגע, ואם יש ליקויי בטיחות אתה רשאי להוציא צו הפסקת עבודה?

רגע, חברים.

אתה לא רשאי?

לא. זה הם עוצרים את העבודה.

תרשה לי עוד שנייה. לא נתנו גם בדיונים הקודמים מספיק התייחסות לקבלנים. אז נציג התאחדות בוני הארץ, שי פאוזנר, בבקשה.

כבוד יושב הראש, התאחדות בוני הארץ מייצגת את הקבלנים המעסיקים ולא את העובדים, וככאלה היא לא אמורה להיות המפקחת או האוכפת של הנושא הזה, אבל למרות זאת, לפני שנים רבות, לפני יותר מ-10 שנים, היא קיבלה החלטה להשתתף בכל נושא ההכשרה והעברת המידע בנושא בטיחות בעבודה. ההתאחדות חברה בעניין הזה להסתדרות, הקימה יחד קרן שפועלת מכספים של הקבלנים ומממנת הכשרה של אלפי עובדים בכל שנה בנושא בטיחות, גם באתרי הבנייה וגם בכיתות מסודרות מחוץ לאתרי הבנייה, על פי המקצוע ועל פי התחום שבו עוסק האדם.

עולות פה טענות או חוזרת פה האמירה, אני רואה בעיתונות או על ידי חלק מהאנשים שיושבים פה, שקבלנים לא איכפת להם שאנשים מתים. בהזדמנות הזאת אני מבקש למחות על הדבר הזה. אני לא חושב שיש פה מישהו מהקבלנים – שהם קבלנים חוקיים במדינת ישראל – שעברו את כל הויה דה לה רוזה כדי לקבל את רישוי הקבלן, שבונים את הדירות שאתם גרים בהן, שבונים את הכבישים שאתם נוסעים עליהם, שרוצים שמישהו ימות או יפצע.

ההתנהלות מולנו היא התנהלות של המדינה או של ההסתדרות, שבה אנחנו פותחים את הדלת לכל הצעה ומשתפים פעולה עם כל מי שרוצה לעזור ולהרחיב את הידע ולשפר את המצב ולטפל בבעיה הזאת. זו בעיה נוראית. כל אדם שמת הוא עולם. כל אדם שמת המשפחה שלו בוכה עליו וחברים שלו לעבודה בוכים עליו, ואנחנו לא נפסיק לעסוק בדבר הזה ואנחנו נמשיך לעשות כמה שאנחנו יכולים - - -

כמה כסף כל קבלן בפרויקט פר אחוזים, מוציא לבטיחות?

כל קבלן מפריש - - -

כמה?

אנחנו לא יודעים בעל פה, אבל כל קבלן מפריש חלק מהכנסתו - - -

זה לא נמצא שם, חברה'.

רגע, רגע.

איזה חלק? מה? אתה אמור להיות האיש המקצועי פה.

רגע, רגע - - -

זה תלוי.

אני מבקש, לא דיונים פנימיים. חברה'.

אדוני יושב הראש, אין לי נתונים ואנחנו יכולים להמציא נתונים - - -

מותר לך להגיד שאין לך נתונים.

אין לנו נתונים, אבל אנחנו יכולים - - -

אבל הקרן הזאת שאתם מפרישים אליה, מה המטרה שלה?

המטרה שלה היא להכשיר מקצועית את האנשים. חלק גדול מההכשרות הן בנושא הבטיחות בעבודה. הקרן הזאת גם משתתפת במימון רחב מאד של - - -

והיא מוקמת על ידי מי? מי מפעיל את ההכשרות?

אנחנו וההסתדרות - - -

מי מעסיק את העובדים האלה? הם עובדי קבלן?

כן, אוקיי. זו קרן משותפת עם ההסתדרות. יש פה נציג הסתדרות, עוד מעט נפנה אליו. אוקיי, בבקשה, תמשיך.

שאלו מי מעסיק את העובדים?

העובד הזה, כן, מי מעסיק אותו?

אני לא חושב שהזמן יאפשר, אבל הבניין בנוי, אני רק אומר, הבניין בנוי מזה שעובדות בו - - -

כי ברגע שהוא עובד אצל הקבלן אז קשה לו לבקר אותו.

יש בכל בניין בערך בין 20 ל-40 חברות, גופים עסקיים שונים. לכל אחד מהגופים האלה יש עובדים משלו. בסופו של דבר יש אדם אחד שאמור לנהל את בטיחות האתר, זה מנהל העבודה, שזה נושא לדיון אחר. יש מחסור מאד מאד גדול במנהלי עבודה וזה ברוך גדול מאד שהענף עומד להיכנס אליו בשנים הקרובות, כי חלק גדול מהם יצאו לפנסיה.

אבל מעבר לכל מה שאמרתי, אני אומר לכם שאנחנו פתוחים לכל הצעה. אנחנו רוצים לשתף פעולה בכל דרך. אנחנו לא יודעים איך להתמודד עם זה מעבר למה שעשינו עד היום, ועשינו הרבה, יחסית למי שלא אמור לעשות שום דבר. אנחנו עושים את זה באופן וולונטרי.

עכשיו, באופן חד משמעי אנחנו אומרים, התאחדות בוני הארץ לא לוקחת לתוכה חברים ולא מקבלת אף אחד שעובר על החוק במדינת ישראל. מי שעובר על החוק, מי שלא מקיים את החוקים שעוסקים בכל נושא הבנייה, כולל נושא הבטיחות, איננו חבר אצלנו ואנחנו לא מוכנים לראות בו חלק מאיתנו.

תשלמו משכורות גבוהות, שזה יהיה אטרקטיבי שאנשים גם יכנסו.

המשכורת של עובד בניין אחרי שנתיים בערך, היא סביב 9,000 שקלים ברוטו.

לא עובד. אני לא מדבר על עובד, אני מדבר על מנהל עבודה.

מנהל עבודה מרוויח 12,000 שקלים עד 25,000 שקלים – על פי השנים שבהן הוא עובד, כולל רכב צמוד וכל התנאים הסוציאליים, מהיום הראשון. זה לא הנושא. הנושא הוא לא המשכורות. רבותי, בענף הבנייה יש את המשכורות מהגבוהות במשק בתחומים האלה.

יש עוד שאלות להתאחדות הקבלנים? כן בבקשה, אדוני. שם ותפקיד.

אני מכיר אנשים שלא מקבלים.

שמי שולי חסן, אני מגיע מתחום הנדסת הבנייה, ממונה בטיחות ומנהל עבודה. אני עם 15 הסמכות בבטיחות. עכשיו אני אחתום איתך הסכם חוזי עם כל התנאים הסוציאליים שמגיעים לעובד עד לפרישה, עד לפנסיה ואני אתרום עוד שנה נוספת אחרי הפנסיה בהתנדבות. מה שאמרת הם דברים לא נכונים.

מה לא נכון?

לא נכונים.

מה לא נכון?

אתם מעסיקים חברות כוח אדם שגוזלים מאיתנו את הזכויות שלנו. חברים, תחבקו אותנו היום, כי מחר אתם - - -

חברות כוח אדם זה - - -

מחר אתם תטפלו בשיירים שלנו.

אתה מדבר על עובדים - - -

אני מדבר בשפה של השטח עכשיו. ככה אנחנו מרגישים. אנחנו מופקרים – גם מטעמכם, גם מטעם ההסתדרות וגם מטעם כולם. מתברר שכל האנשים שיושבים פה עושים עבודת קודש, מה אתם יוצאים מחר לעשות? מה שאמרת זה על הנייר, זה לא בפועל, זה לא נכון. אם אפשר לבוא-. תבוא עם עובדות, מה שאמרתם.

האם הקמתם מרכזי הכשרה. התשובה היא לא.

בוודאי. בוודאי.

לא נכון.

בכל הארץ.

תראה לי מרכז אחד על שמכם ועל שם ההסתדרות.

לא, אדוני יושב הראש, אני לא מבין - - -

והקמתם אותו, תזכיר לי כתובת אחת. אני מוכן לבקר מחר בבוקר. די. אנחנו נחמדים. אנחנו יפים. אנחנו בסדר.

אוקיי, תודה.

אפשר שאלה?

מה שמך?

הדס תגרי מהקואליציה למאבק בתאונות בניין. האם אתם מבקשים מהחברים שלכם לדווח לכם במקרים של תאונות קטלניות וקשות אצלם באתרים - - -

אנחנו לא גוף אכיפה. אני לא גוף אכיפה. להיפך, אנחנו ביקשנו מהמדינה שתעביר לנו את כל הנתונים שאנחנו נוכל ללמוד בהם כדי לטפל בזה.

אתם גוף וולנטרי של הקבלנים. אתה אומר לי שהקבלנים איכפת להם ורוצים לפעול בנושא של התאונות. אני חושבת שהדבר הבסיסי והמתחייב, שאתם תדעו, אם החברים שלכם יבואו עם מידה של אחריות כלפיכם וכלפי הציבור, לבוא ולדווח – קרתה אצלי באתר תאונה קטלנית או קשה כזאת וכזאת והסיבות הן כאלה וכאלה ונקטתי בצעדים האלה והאלה.

אם אתם רוצים לעשות משהו לגבי תאונות בניין, אז זה מתחיל קודם כל מזה שהקבלנים יבואו וידווחו על התאונות שמתרחשות אצלם וייקחו אחריות על התאונות האלה. אם אתם גוף התנדבותי של קבלנים שאומרים איכפת לנו ואנחנו רוצים לעשות, אז זה הצעד הראשון והמתחייב.

ואתה יודע מה? באמת, עם כל הכבוד להדרכות ואני לא מזלזלת בהדרכות, הדרכות זה לא חשוב. אתה יודע למה זה לא חשוב? כי מה שצריך לייצר פה זה הרתעה ואכיפה. וכשתהיה הרתעה – הקבלנים כבר ידאגו להדרכות. היום הקבלנים לא מפסידים שום דבר. שום דבר משום בחינה. לא פיצויים, לא ענישה פלילית, לא גינוי ציבורי, אז הם גם לא משקיעים בבטיחות. ואת זה אנשי מקצוע מהתחום אומרים.

אבל אני שואלת אם אתה יכול לענות לשאלה שלי. האם אתם מדווחים על תאונות?

הבטיחות עולה כסף.

אנחנו לא יכולים. כאשר הדיווח הוא בהתנדבות, אני לא יכול לכפות את זה. אני לא גוף שיש לו את הסמכות לעשות את זה.

אתם מבקשים? אתם אומרים אנחנו - - -

כן, אנחנו מבקשים.

ומי שרוצה להיות חבר בגוף שלנו ולהגיד אני קבלן שלוחם בתאונות בניין – קודם כל שיבוא ויגיד מה הרקורד שלו בנושא של תאונות ובנושא של בטיחות. מי שרוצה להגיד אני עושה - - -

למה זה דרישה דווקא לרישיון קבלנים?

זו דרישה לממשלת ישראל, לא לנו, אבל אנחנו מקבלים בהתנדבות הרבה מאד מידע. אנחנו לא יכולים להבטיח את אף אחד - - -

אז שלא יגידו שהם עושים.

אוקיי, ברשותכם, אנחנו רוצים להמשיך ולהתקדם.

בסדר, אבל אני לא רוצה הנחות, אני רוצה לדעת מי - - -

אני לא מכיר עוד תעשייה שעושה את זה, דרך אגב.

אתם אומרים שאתם לוחמים, תגידו - - -

הם גוף שנועד להגן עליהם, אין פה בכלל שאלה. זה ברור. שלא יציגו מצג שווא. יש פה מצג שווא שהם כאילו רוצים לעשות משהו. אם היו רוצים לעשות משהו, היו עושים משהו.

אוקיי. סיימת, אדוני? תודה רבה. כן, בבקשה, חברת הכנסת יגאל גואטה.

אין לי רצון לחזור אחרי דבריהם של כל חברי הכנסת, אפילו ש - - - -

בדיון כזה זה קשה עם האילוצים. אני רוצה לעשות דיון שיטתי. כן, בבקשה.

אני חושב שבסופו של יום קבלן מה שמעניין אותו זה הרישיון שלו. לכן לפי דעתי האדון הנכבד צריך להיות זה, ואם אנחנו נצטרך לעזור לו בצורה כזו או אחרת בחקיקה או אני לא יודע, במה שיוביל יושב הראש, הוא צריך להיות הכתובת לפי דעתי לטפל בעניין הזה. כי בסופו של יום, אתה רואה שהקבלנים, עם דו"חות כאלה ואחרים הם מסתדרים. בלי רישיון – הוא לא יכול להסתדר, הוא לא יכול ללכת לשום מכרז ולשום כלום ואף אחד לא ייקח אותו לעבודה בלי רישיון. תודה רבה.

אנחנו באמת הקדמנו את הרעיון שלך וביקשנו מאמנון כהן - - -

אז ברוך שכיוונתי לדעת גדולים.

שיעביר לנו הצעות לחקיקה בתחום שישפר את תפקוד רשם הקבלנים. אני בטוח שזה בדרך, יגיע בהקדם האפשרי.

ברשותכם, אני רוצה דווקא לבקש מג'מיל אבו ראס.

כן, חברים - - -

ג'מיל הוא נציג המחלקה לשוויון מההסתדרות.

תציג את עצמך.

אני ג'מיל אבו ראס, יושב ראש המרחב הדרומי בהסתדרות. החשיבה על הסיכונים של עובדי הבניין היא מאד - - - בשנה שעברה נהרגו 34 אנשים. בשנה הזאת נהרגו כבר 7 אנשים. - - - אצל אבו ראס מלוד, שישבו אבלים והם נבהלו שבמשך האבל האתר שלהם עבד כרגיל. הלכו לאחר האבל, שמו את השם של הבחור עם התמונות שלו על האתר – כאן נהרג שם כזה וכזה, בשביל לעורר את העניין.

אני חושב שלא יכול להיות שאנחנו מדברים על מספרים ולא על אנשים שמאחוריהם יש משפחות, יש ילדים שקוראים את קריאתם אחרי המוות. הבעיה העיקרית בעניין היא שאין מספיק אכיפה וענישה. רוב עובדי הבניין לא מועסקים על ידי הקבלנים השונים. הם מועסקים על ידי קבלני משנה, חברות כוח אדם.

חברים, המנופאים, 90% מהם מועסקים על ידי חברות כוח אדם, לא על ידי החברות של הבנייה. ושם אין אכיפה ונושא הבטיחות הוא מופקר. בחודש האחרון, שהייתה סערת מזג האוויר, הרבה תלונות הגיעו אלי, שהכריחו מנופאים לעלות ברוח החזקה על המנופים. אם אתה לא רוצה לעבוד – תלך הביתה, יש מישהו אחר.

ואני מסכים עם חבר הכנסת עבד אל חכים. יש זיופים על ידי מנהלי עבודה של רישיונות של מנופאים, שמעבירים מישהו מהצוות שלהם כדי לעלות על המנופים. צריכים לעשות סדר בנושא הזה.

הנושא השלישי, קיבלה הממשלה החלטה לקלוט 30,000 עובדים פלסטינאיים. אני מברך על זה. השאלה מה עושים עם העובדים האלה? האם נותנים להם הדרכה לבטיחות לפני שהם עולים לקומה ה-20? אני חושב שיש להכריח על חשבון המעסיקים שקולטים אותם, להדריך אותם ביום עיון בנושא הבטיחות.

אני במרחב הדרומי בהסתדרות, עושה ב-25 במרס, עם הסתדרות עובדי הבניין, עם המוסד לבטיחות וגהות, יום עיון שלום בעניין הבטיחות והעבודה בגובה.

אתה מתכוון עם הקבלנים ביחד. עם הקבלנים, כן, עם הקרן שאנחנו משלמים על זה.

אנחנו עושים את זה, צריכים את זה לכל המקומות. לא מספיק שתהיה יוזמה במקום אחד. לכן העניין הוא עניין קודם כל להעסיק את עובדי הבניין בתעסוקה ישירה אצל החברות הגדולות, כדי באמת שיהיה פיקוח על הבטיחות ועל הציוד של הבטיחות, שחברות כוח האדם וקבלני המשנה לא יודעים איך נראה ציוד, שהם חייבים על פי התקנות לתת להם. הם לא אוכפים את זה ומנהל העבודה בשבילו צריך לקדם את העבודה. לא מעניין אותו לא בטיחות, כי בעל הבית אומר לו – תגמור את הפרויקט הזה בזמן הזה.

אז לכן אני חושב שבכל מקום עבודה, לא רק שמעסיק 100 איש, שיהיה איש בטיחות לא מטעם מנהל העבודה, לא מטעם החברה, אלא מגורם אחר, חיצוני, שהוא ידאג לבטיחות כמו שצריך. תודה.

תודה.

אפשר שאלה?

יש הרבה ממתינים, תבינו. השתכנעתי שאתה רוצה לשאול, שנייה. בוא ניתן לאחרים קצת לדבר. יש פה נציגה שבאמת עזרה לנו, הדס תגרי, בבקשה.

תודה רבה. אנחנו הקואליציה למאבק בתאונות בניין. אני באופן אישי התחלתי לעסוק בנושא הזה בדיוק שלושה חודשים. לפני שלושה חודשים ביום הזה, ב-9 בנובמבר, נהרגו בשלושה אתרי בנייה שונים – שלושה עובדים בנפילה מגובה: ירון סברין בתל אביב, אחמד חסן בארסוף ובשוהם, איברהים. ויומיים אחר כך נהרגו ב-12 בנובמבר, שלושה ימים אחר כך – שני עובדים בנפילה מהקומה ה-28 במגדלי מיד טאון בתל אביב.

אני באופן אישי נכנסתי לפעולה אחרי השבוע הזה ותוך כדי שבועיים אני גאה לומר, ישבו איתי בחדר נציגים של קו לעובד וארגון העובדים מען ורופאים לזכויות אדם, והאגודה לזכויות האזרח ועוד רבים וטובים, שעובדים בנושא הזה כבר הרבה זמן, עם תחושה מאד מאד קשה שהעובדים פשוט מופקרים.

יש כל המון המון בעיות, המון המון דברים שצריכים לעשות. אנחנו באמת בנו לפה היום והכנו נייר עמדה מאד ממוקד, בדברים שאפשר וצריך לעשות עכשיו. זה לא ממצה את כל מה שצריך לעשות, אבל המצב הוא מצב חירום.

אני חייבת אבל לפתוח את הדברים שלי בלשתף אתכם בדברים שאמרה היום, מצוטטת הבוקר, מתפרסמים הבוקר מאת ורדה אדוארדס, ראש מנהל לבטיחות תעסוקתית במינהל הכלכלה, דברים חסרי תקדים בחומרתם. כל הנושא של הגנה על עובדים הוא משני במשרד הכלכלה. ואם אנחנו צריכים לאכוף על מפעל שפוגע בעובדים, אבל זה אולי יפיל את המניות שלו בבורסה, אז חושבים פעם ופעמיים, ככה היא מתבטאת בעדינות.

ואני חושבת שהדברים האלה הם באמת, אין חמורים מהם. ואני רוצה להגיד ככה באמת בנקודות, לגבי דברים שעלו כאן, שתיים שלוש נקודות ואז אני אתמקד בהמלצות שאנחנו מבקשים מכם היום.

קודם כל הנושא שעלה כאן היום, הנושא של הפצועים. אי אפשר להמשיך לדבר אך ורק על הרוגים. בשנה החולפת אומרים לנו שהיו 35 הרוגים בבניין, אנחנו על פי ההערכות שלנו, הכי הכי זהירות, מדברים על למעלה מ-1,000 פצועים קשה. לא מקבלי דמי פגיעה, שזה 7,000, שזה גם הערכת חסר לפצועים קשה. יש לנו נתונים על 600 מאושפזים בבתי חולים בישראל, שזה לא כולל את השטחים במזרח ירושלים, שלשם, תסלח לי, העובדים הפלסטינים הרבה פעמים מגיעים כשהם נפצעים ובכלל לא נכנסים לסטטיסטיקות.

בדו"ח שהוציא אתמול משרד הכלכלה על נתוני שנת 2015, הפצועים לא קיימים. זה לא יכול להיות. אנחנו לא מקבלים תמונה של מה שקורה פה. המספר של ההרוגים הוא קטן מדי והוא אקראי מדי בשביל לתת לנו את התמונה של מה שקורה.

אם אנחנו יודעים על 600 פצועים שמאושפזים מנפילה מגובה ונפילה מגובה אחראית לחצי ממקרי המוות בקרב תאונות בניין, אז אנחנו יכולים להבין שהנתון המלא של הפצועים קשה, שהם אנשים שנותרים נכים לצמיתות, הוא עצום. אז חייב להיות פה איסוף מידע ודיווח על תאונות קשות ואחרות.

דבר שני, אני חייבת להגיד כמה מילים על כסף? נאמר פה ותיכף יזכירו לי מי אמר את זה, לקחת מהכסף-. חבר הכנסת זחאלקה. לקחת מהכסף שהחברה משקיעה היום בממוני בטיחות ולהעביר את זה למפקחים. לא. לא צריך לקחת מהכסף שהחברה משקיעה בממוני בטיחות. צריך לקחת אתם יודעים מאיזה כסף? מארבעה מיליארד שקלים שאנחנו, אזרחי מדינת ישראל, משלמים באמצעות הביטוח הלאומי לקצבאות של נפגעי תאונות עבודה כל שנה.

מי שנושא בעלות הכלכלית והאחרת של תאונות העבודה, זה לא הקבלנים, זה הנפגעים ומשפחותיהם וזה אנחנו – אזרחי מדינת ישראל. וקמצוץ מהכסף הזה מושקע במניעת תאונות, למרות שהיה יכול לעשות הרבה יותר שם. לא יודעת אם נמצאים פה נציגים של הביטוח הלאומי. לא מבינה איך לא באים היום מהביטוח הלאומי ואומרים – אנחנו ניתן את הכסף. אנחנו ניתן את הכסף למפקחים, כי זה יחסוך לנו המון המון כסף. אז הכסף, אם ישתמשו בו בתבונה, קיים, רק צריך להשתמש בו.

עכשיו אני רוצה להיכנס להמלצות שלנו. דיברנו הרבה בדיון שעבר וגם הרבה בראיון היום דובר, על הנושא של המשאבים ועל הנושא של המפקחים והכל נכון. המשאבים שמוקדשים למפקחים זה ביזיון, השכר שלהם, זה שאין להם רכב, זה שיש מפקח אחד באזור ירושלים. דרך אגב, שלושה חודשים שאני עוקבת יום יום עם ווטסאפים של כתבי משטרה. דיווח אחד לא קיבלתי על תאונת בניין בירושלים. אחד. וכולם שיושבים פה בחדר הזה מבינים שזה לא יכול להיות שאין תאונות בניין רק בירושלים. בכל מקום בארץ. זה רק מעיד כמה ההפקרות כאן היא נוראית.

אז זה נכון, אבל יש דברים שהם לא תלויי משאבים. יש דברים שאפשר היה לעשות אותם לא היום אלא כבר לפני חודש, ואני אתמקד בשני דברים: דבר אחד זה הנושא של מידע. רשימה של כל התאונות הקטלניות והקשות שקרו היום, אתמול, בשבוע שעבר, בשנה האחרונה ובשלוש השנים האחרונות. תאריך, מקום, כתובת, שם הקבלן האחראי, שם ההרוג, נסיבות התאונה ואיפה התיק הזה עומד היום, אבל בכלל עומד.

אנחנו פנינו כבר לפני הדיון הקודם וביקשנו את המידע הזה ממשרד הכלכלה. מהפרקליטות ביקשנו מידע על התיקים הפליליים, לא קיבלנו תשובות עד עצם היום הזה. אין שום מניעה חוקית ומוסרית, להיפך. יש אחריות לדווח לציבור במדינת ישראל איפה ואיך ומי נפגע ובשטח האחריות של מי קורות התאונות האלה. ולא יכול להיות שמשרד הכלכלה ומשטרת ישראל ופרקליטות המדינה, יחזיקו את המידע הזה אצלם ולא ייתנו אותו לנו. הידיים שלנו קשורות.

אנחנו צריכים לרוץ אחרי פירורי מידע מכתבי משטרה, שמעבירים אלינו הודעות של דובר מד"א פה ושם, ולהתחנן שגם יגידו לנו את הכתובת המדויקת, ואולי מישהו יוכל בדרך מהעבודה לעבור ולצלם את השלט עם הקבלן. זה לא יכול להיות הדבר הזה. וזה דבר שכבר היה צריך לקרות ויכול לקרות ואני מבקשת מהוועדה לפנות לנציגי משרד הכלכלה והמשטרה ופרקליטות המדינה שנמצאת פה, לתת את המידע הזה לוועדה, לנו, לציבור. להוציא כל יום הודעה לעיתונות – היום נהרג עובד כאן. היום נפצע עובד כאן. היום נפטר בבית חולים עובד. אין לנו שום דרך להגיע למידע הזה ואנחנו יודעים שחלק ניכר ממקרי המוות זה עובדים שנפטרו לאחר מכן. זה דבר אחד.

דבר שני, מה קורה באתרים אחרי תאונות. אני אגיד לכם מה קורה היום. שום דבר. שום דבר. אני לא יודעת בדיוק מי היה או לא היה, כי אני פניתי למשרד הכלכלה וביקשתי לדעת. ב-12 בינואר, יומיים קודם לכן הייתה תאונה באתר פסגות אלון בנשר. בשעה 16:00 נפל עובד מפיגום בגובה כמה מטרים לתוך בור, גובה כולל של 10 מטרים. לקח שעה וחצי למכבי אש לחלץ אותו. היו דיווחים שאמרו שהפיגום היה לא תקין, אני לא יודעת אם הם נכונים.

מה שברור שעל פניו תאונה כזאת מעידה על רשלנות. על פניו לכאורה כל ההסתייגויות שאתם רוצים. זה היה בשש בערב שגמרו לחלץ אותו. בשמונה בבוקר, אתם יכולים להיכנס לדף הפייסבוק שלנו – הקואליציה למאבק בתאונות בניין – בשמונה בבוקר האתר הזה צולם. זה אתר גדול עם ארבעה מבני בנייה. האתר הזה צולם עובד כרגיל.

מתי התבצעה חקירה משטרתית? לא של המטר על מטר שבו העובד נפל, של ההדרכות לעבודה בגובה של כל העובדים באתר הזה. של הנהלים לעבודה בגובה של כל העובדים באתר הזה. האם העובדים רתומים, האם יש גדרות, האם הפיגומים תקינים. מתי התבצעה חקירה משטרתית? מתי היו שם המפקחים ובדקו שהאתר בטוח לפני שהמשיכו לעבוד בו בשש בבוקר.

לפני שבועיים, במרכז חורב בחיפה נפל קאסם אבו ראס לפיר של מעלית ונהרג. למחרת בבוקר, זה אתר באחריות חברת רום גבס קירוי וחיפוי, לא יודעת מי אשם, על פניו מעיד על רשלנות. למחר בבוקר האתר הזה עבד כרגיל.

יומיים אחרי התאונה בנשר פנינו – הקואליציה למאבק בתאונות בניין – למשרד הכלכלה. ביקשנו לדעת האם היו מפקחים באתר בנשר, מה הם עשו, האם הם בדקו את תנאי הבטיחות ואישרו שהאתר בטוח. ביקשנו לדעת לגבי 22 תאונות קשות וקטלניות שהתרחשו בשבועיים וחצי קודם לאותו מכתב. שתבינו על איזה מספרים אנחנו מדברים – שרק אנחנו במקרה יודעים עליהם. 22 תאונות קשות קטלניות שהתרחשו בשבועיים וחצי שקדמו לכתיבת המכתב.

האם המפקחים היו? מה הם בדקו? מה הם עשו? האם הייתה משטרה? לא קיבלו מענה. אז אנחנו דורשים, ויש את הסמכות הזאת גם למשטרת ישראל וגם למשרד הכלכלה. לא צריך בשביל זה כסף. צריך אומץ ציבורי וצריך גיבוי פוליטי, שהוועדה הזאת יכולה לתת לנו.

אני לא יודע אם מותר לי להציע מה שאני רוצה להציע.

שקיפות.

אני הייתי רוצה להיות הכתובת שלך.

אני אשמח מאד.

אני מוכן כיושב ראש הוועדה, שהכתובת של הארגון שלך וכל היכולת האדירה שבנית בשלושה חודשים, שאפו - - -

ביחד עם החברים - - -

אני מוכן באמת להפוך את הכתובת של יושב ראש הוועדה ככתובת שלך ולשרת אותך בהשגת כל המשימות שאת פה מגדירה בצורה מדהימה, אני חייב להודות לך על זה.

תודה רבה, רק אם אני אשלים - - -

אני חושב שפה זה כלי אדיר שאין בממשלה.

כשקורית תאונה מגיעה המשטרה. המשטרה היא הראשונה שמגיעה, לה יש אוטו עם צ'קלקה, מגיעה לאתר וסוגרת את כל האתר מיד, כדי שהבזנט, מי שכן יודע או לא יודע, גם אני לא יודעת בדיוק מה זה, הבזנט או הפיגום או מה שזה לא יהיה, לא יזוז מילימטר, וסוגרת את כל האתר, שגם משרד הכלכלה, והאתר הזה לא נפתח עד שלא ימצו את החקירה הפלילית.

באיזה סמכות?

באיזו סמכות? קודם כל משטרת ישראל - - -

אוקיי, ברשותך הדס, אפשר להגיע לסיום?

שני דברים. משטרת ישראל, שניכם, שני הגורמים האלה – משטרת ישראל - יש לה סמכות לסגור זירת פשע לצורך החקירה. לא יכול להיות, מה שאני מסבירה, שלא יכול להיות שבפסגות אלון בנשר סיימה משטרת ישראל משש בבוקר לשמונה בבוקר את החקירה שלה על תנאי הבטיחות באתר. מה היו הנהלים לעבודה בגובה באתר?

הדס, את חייבת לשלם.

מעבר לזה, משרד הכלכלה. הדבר הזה מייצר הרתעה. קודם כל קצת כבוד לעובדים שנהרגו ונפגעו. דבר שני, לחקור ולייצר הרתעה ולהבטיח את הבטיחות של העובדים. זה הדבר החשוב, ולגבי חקירות - - -

הדס, ברשותך, את חייבת לסיים. אלף אני באמת רוצה להודות לך על העבודה וגם העבודה שאפשרה את ההתכנסות וההכנה המסוימת על ידינו, אבל פה את משלימה ואני שוב חוזר על ההצעה שלי. אני מוכן כיושב ראש הוועדה, להעמיד את הצוות של הוועדה לרשותך, ואת הכתובת שלכם לניצול ולהטרדה של המשרדים השונים, של הגופים השונים בעניין הזה.

חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה.

קודם כל תודה אדוני יושב ראש הוועדה על זה שאתה מקיים בתכיפות כזאת את הדיונים וגם מציע להדס לשמש לה כתובת. זה ממש חשוב שניקח על עצמנו את המשימה הזאת, שהיא פשוט משימה חשובה מאד, מסורית ולאומית כאחד. והדס, באמת כל הכבוד לכם. אתם פשוט נכנסתם בעוצמה לוואקום מטורף שבו המדינה לא קיימת. ושמענו כאן מרשם הקבלנים דבר שהוא פשוט לא מתקבל על הדעת. זאת אומרת זה גיהינום מוסרי. זאת זוועה.

פשוט מעולם לא הגיעה אליו. מאות אנשים נהרגו, עשרות אלפים נפצעו, מעולם לא הגיעה אליו הרשעה. בכלל לא היה לו את הכלי לאשר רישום או לא לאשר רישום, וזה כלי נורא נורא משמעותי.

בשעתו לקחנו אגף לחלוטין שולי במשרד המשפטים, האגף לרישוי חברות שמירה ואבטחה, ודרכו, דרך העבודה מולו, מנענו ניצול של עובדי קבלן ועושק שלהם, כדי להעביר את מספר העבירות, מספר העבירות בתחום עולם העבודה, כדי לאפשר להם לנקוט סנקציות אחרי מספר מסוים של עבירות שהצטבר אליהם, וגם כאן פשוט זה לא נעשה. אף אחד מעולם לא חשב שמישהו צריך להעביר אליו את המידע הזה. זה פשוט מופרך.

עכשיו, מאז תחילת השנה נרצחו בפיגועים 6 בני אדם. אנחנו כולנו כאבנו את כאבם. ידענו את שמם. הלכנו לבקר את המשפחות, בכינו עם המשפחות האלה. יש להם שם, הם מונצחים. בשבוע הבא אני הולכת לטקס הנצחה לאחת ההרוגות. כאן מדובר בשישה אנשים שנהרגו לשווא ואיש לא יודע את שמם. ולא רק זה, אלא שאסור להעביר את שמם, בגלל צנעת הפרט. אני לא מבינה את הדבר המטורלל הזה.

אני קראתי בתחילת הדיון את שמות האנשים.

יפה מאד. יפה מאד. אבל קראתם בדברים של ורדה אדוארדס - - -

זה רק מענף הבנייה.

כן, רק בענף הבנייה, לא דיברנו על תאונות עבודה בכלל, אבל עדיין, השיעור הכי גבוה הוא תאונות בנייה. ואני מאד מסכימה עם הדס, שאפילו חלילה ואני לא מקילה ראש ואני חושבת שמאד חשוב לייצר אכיפה הרבה יותר משמעותית, אבל סוגית השיימינג היא נורא נורא משמעותית.

וכאן באה הצעת החוק שלנו. היא עושה שיימינג, כן, בלי להתבייש. היא גם מתקבל עוול מוסרי ומנציחה זכר של אדם שמת לשווא, אבל היא גם מתעדת שאדם נהרג במקום הזה וחיים קופחו. ואני בטוחה שהקבלנים, עם כל רצונם הטוב, ושום קבלן לא נהנה מזה שפועל נהרג באתר הבנייה שלו. אף אחד לא מפקפק בזה. מצד שני, גם אין תחושת חטא מאד גדולה, או תחושה שמשהו יקרה כתוצאה מזה. גם בגלל שהאתר שב לעבוד וגם בגלל שאף אחד לא יודע, לא זוכר ולא שמע, וזה נותר שקוף ומוזנח לנצח נצחים.

ולכן הצעת החוק שלנו מדברת על דבר מאד פשוט, בלי עלות כספית – לוחית זיכרון במקום בולט ונראה לעין בבניין, למען יידעו וייראו שפה נהרג אדם לשווא ואולי יש אנשים שלא ירצו לקנות דירה בבניין הזה ואולי זה ירתיע את הקבלנים ויחייב אותם ליתר - - -

אבל זה - - - רק את האנשים שנהרגו בבניין.

שנייה, אני יכולה להמשיך? אפשר להעיר על כל דבר שאני אומרת. אני רוצה לסיים. אני מבינה שהזמן קצר. בשבוע שעבר ישבה הממשלה והחליטה על שורה של צעדים שיינקטו כדי למנוע שהייה. אדוני יושב הראש, הממשלה החליטה בין היתר על שורה של צעדים כדי למנוע פיגועים – ענישה חמורה יותר של מי שמעסיק שוהים בלתי חוקיים. בין הצעדים ניתנה סמכות - אני כבר לא זוכרת למי - לסגור אתר בנייה לחודש ימים, אם יימצא בו שוהה בלתי חוקי.

אז פשוט לקחת את הדבר הזה, מאד מאד פשוט, זה משהו מנהלי, זה לא חקיקה מרחיקת לכת, ולאפשר גם אם נהרג אדם באתר בנייה, לסגור את האתר הזה לחודש ימים. זה לא נשמע לי מופרך. כמובן זה זמן מקסימאלי, זה לא זמן מינימאלי, אבל בטח לאפשר בידי הרשות המבצעת את הכלי הזה, כי הזוועה הזאת שאדם מקפח את חייו ואחר כך ציפורים מצייצות ושרות והשמש זורחת וכאילו לא קרה דבר, זה דבר שאנחנו באמת לא יכולים לסבול, ואני שמחה שלקחת את זה על עצמך ואני חושבת שביחד, כקבוצה, נעבוד על זה בכל הכוח.

תודה. חבר הכנסת איימן עודה ואחר כך יעל כהן. בבקשה.

אדוני יושב הראש, חברי. צר לי שאני הולך לקלקל קצת את הגישה המקצועית שנאמרה כאן. אני הקשבתי היטב לכל הדברים ובין היתר לדבריך, הדס. וגם הקשבתי לשמות – גם לסברין, אבל גם לאחמד חסן וגם לאיברהים ואחר כך גם לקאסם אבו ראס, נכון? חברים, אלה הם השקופים. אלה הם הלא נראים. כי יש אחד שעומד בראש הפירמידה, הוא כבר אמר שמצבנו מצוין, מצוין - בניכוי הערבים והחרדים. אז מצבנו מצוין.

תמשיכי להגיד אחמד קאסם, עבדאללה, סברין, מישהו מזרחי, מישהו אתיופי, עובדים זרים, פלסטינים. תמשיכי.

אני חושב כך, אדוני יושב הראש, אני קראתי את הנייר המלומד והחשוב של הקואליציה ואני יכול להוסיף ממני כמה דברים שנאמרו כאן וגם זה נכון. אני חושב אחרת. אדוני יושב הראש, כמו שאתה יודע לעשות את זה טוב מאד, אני מציע שנפתח את החוק ביחד ונעבור ביחד על כל סעיף וסעיף כמו שאתה יודע להזמין אותנו ולעשות כך. כי אני חושב, חברים, שזו פוליטיקה. שזה הון-שלטון. זה לא עניין מקצועי של הסעיף הזה וסעיף אחר. זה לא כך. יש תפיסה אחרת לגמרי.

אז אתה לא רוצה שנטפל בזה, איימן?

לא. אני מסכים. אז גם וגם, נכון שלי?

נכון.

אז גם וגם. גם את הגישה את המקצועית, גם מה שהצעת אתה אני מקבל, שאתה תהווה כתובת ואני יודע שאתה תעשה את זה טוב, אבל זה דבר שצריך לקדם אותו. יחד עם זאת אני מבקש לערוך ישיבה, לפתוח את החוק ולהתחיל לקדם.

איזה חוק? על מה הוא מדבר?

אני מדבר - - -

על חוק ארגון הפיקוח על עבודה?

קיבלת את רשות הדיבור, גברת?

אה, סליחה.

כן, את כל הזמן מפריעה.

אני שואלת שאלה מקצועית. אני אשת מקצוע. אני שואלת שאלה מקצועית.

לא, לא, שאלה מקצועית זה שלנו.

סליחה?

כן, כן, אני מבקש לפתוח את החוק ולהתחיל סעיף סעיף, כי אני יודע איך הוא עושה את זה בצורה נכונה וטובה ביותר, יחד עם כל ההצעות הקונקרטיות שהתקבלו כאן. אני מציע את ההצעה הקונקרטית הזאת. תודה רבה.

תודה איימן. גם אם אני לא מסכים לפתיח שלך, זכותך להשמיע אותו, אבל תרשה לי. אני מכיר את הכאב שלך - - -

אדוני יושב הראש, אני רוצה לשאול אותך שאלה. אני יודע שאתה רגיש חברתית.

נכון.

אתה יודע כמה ערבים נרצחו בנשק בלתי חוק מאז דיזנגוף עד עכשיו? אני יודע מה התשובה שלך. אתה לא יודע. כי הערבים שקופים. כי לא רואים אותם. אתה יודע שנהרגים 100 ערבים על ידי הנשק הזה. רק כאשר זה מגיע ל - - -, לדיזנגוף אז כולם קמים אחר כך. אותו דבר בענף הבנייה. אותו דבר.

איימן, בבקשה, אני מבקש.

אפשר שתאפשר לנו לטפל בזה? כולנו פה עם רצון טוב ואנחנו רוצים להיכנס לזה. אנחנו מודעים להכל.

זה דיון מאד חשוב. תחום ההתרעה חשוב לדיון, אבל תרשה לי להסתייג מהדברים שאמרת בפתיח. זו העמדה שלי. אני לא רוצה להתווכח יותר.

חברת הכנסת יעל כהן, בבקשה.

תודה רבה. אני מצטרפת לברכות על קיומו של הדיון, הדיונים המאד חשובים כאן. אני רוצה לספר משהו מניסיוני האישי ולהעלות איזו שהיא הצעה שאולי עוד לא נמצאה על סדר היום.

אני, לפני שהגעתי לכנסת, זה לא היה כל כך מזמן, הייתי מנהלת עמותה ואחד הפרויקטים האחרונים שניהלתי, היה שיפוץ של בניין שלוש קומות בשדרות, שמטרתו הייתה לעשות שיפוץ ירוק לבניין ישן, ממש ראשון בארץ, פרויקט מדהים. עכשיו המשרד להגנת הסביבה, השר ממפלגתך, לוקח את זה קדימה והולך לשכפל את זה בכמה מאות פרויקטים.

כמנכ"לית עמותה, לא עם כל כך הרבה כסף, אני דאגתי לוודא שאני מכוסה מכל הכיוונים, כי מה לעשות, אם תהיה שם איזו שהיא תאונה, נסגור את העמותה פחות או יותר, אנחנו לא יכולים לעמוד בתביעות ענק. ובאמת לא ישנתי בלילה, ואגב הפרויקט עוד לא הסתיים, אני עדיין לא ישנה בלילה, כי אם חס וחלילה יקרה שם משהו, עדיין השם שלי שם בפרויקט.

ואני נחשפתי להכל, גם למה התקנות של בנייה לגובה, מה ההנחיות וכל הדברים שלא יודעים מן הסתם למרבית הציבור, וגם לגישה של הקבלנים, כי עבדתי עם קבלנים ועבדתי עם מנהלי בנייה וראיתי איך הם אומרים כן, כן, כן, אנחנו עושים את זה, בטח, בטח. איזו רתמה אחת לא ראיתי בבניין כשעבדו על הגג והמפקח הוא חבר של הקבלן ותאמינו לי שאני מכירה את זה היטב. זה מאד נקודתי אולי, אבל זו איזו שהיא מראה לכל העולם הזה. כי ברור שתרבות הסמוך הישראלית וה-יהיה בסדר, זה חלק מהנורמות, לצערנו.

עכשיו, כמו שאני לא ישנתי בלילה, כי זה לא שלעמותה שניהלתי היו תקציבי עתק, אני חושבת שגם מנהלי כל החברות, ומדובר פה על חברות מאד גדולות, צריכים לא לישון טוב בלילה כשזה המצב באתרי הבנייה שהם. ופה אני רוצה להביא משהו שהוצע על ידי המכון לאחריות תאגידית של המרכז האקדמי למשפט ועסקים, והם גם חברים בקואליציה למאבק בתאונות בניין. והם שלחו מכתב גם לנשיא התאחדות בוני הארץ וגם ליושב ראש הרשות לניירות ערך.

בסופו של דבר מרבית החברות הן חברות שנסחרות בבורסה, החברות הגדולות, ואם תהיה דרישה מהרשות לניירות ערך, שידווחו להם על תאונות בניין, מתוך זה שזה מידע חשוב למשקיע הסביר. שיש תאונות בניין אולי יהיו תביעות, אולי יהיו חבויות מאד גבוהות של החברות. ברגע שזה יבוא מהרשות לניירות ערך, אולי אותם מנהלי תאגידים, אותם מנהלי חברות, יתחילו לשים לב לדברים האלה יותר טוב. לא ישנו בלילה עד שאתרי הבנייה שהם אחראים עליהם מנוהלים כמו שצריך. תודה.

תודה. בבקשה, חבר הכנסת אייל בן ראובן.

צהריים טובים. בשביל הגילוי הנאות, אני חדש בנושא הזה.

גם פעם ראשונה בוועדה שלנו, אז אני מברך אותך. ברוך הבא.

נכון, תודה. אני נחשפתי לעניין הזה, אני מודה ושמעתי את הסערה האחרונה, את סוגית האנשים הוכרחו לעלות על מנופים. הלכתי קצת לבדוק, ללמוד קצת את התוצאות וראיתי, כבוד יושב הראש, שהמילה שאתה השתמשת בה – מצב חירום – אני מגדיר אותה כמעט כמילה קלה למצב שאנחנו נמצאים בו. יש פה סיטואציה בלתי נסבלת, בתי אפשרי.

עכשיו תראו, אני רק רוצה לקחת אתכם לאיזה מקום שאולי זה עצוב לשמוע שזה נראה רחוק. אני כידוע לך באתי מארגון שלפני שבועיים, שלושה, שמעתם כולכם בחדשות על קצין שנהרג בצאלים. שלושה ימים אחרי זה, ארבעה ימים אחרי זה, שמענו את החלטת הרמטכ"ל שהדיח מפקד גדוד, את סגנו ועוד איזה מספר קצינים. זה נשמע כאילו, פה זה אולי נשמע איזה משהו נורא-נורא רחוק, אבל רבותי, ופה אדם שנהרג במדינת ישראל, זה אדם, זה חייל, זה ערבי, זה יהודי, זה כל אחד אחר – אנחנו צריכים להתייחס לעניין הזה בצורה של בלתי נסבל.

תאונה באימונים, כמו תאונה בעבודה, זה אירוע בלתי נסבל. בלתי נסבל. זה אירוע שלא היה צריך לקרות. אנחנו מדברים פה וגם אני כמו שלי, שמעתי פה את המספרים, שהבנתי שאף רישיון לא נלקח מקבלן, כאשר אנחנו מדברים פה על 200 – כמויות אדירות של הרוגים. זה דבר בלתי נסלח.

עכשיו תראו, אני אומר לך כבוד יושב הראש, שם הסיפור פה בעיני זה אחריות וסמכות. מה שאני שמעתי פה, בסקירה הקצרה פה ששמעתי, אני לא יודע אם שמתם לב. חוץ מהדס, כל מי ששמענו פה התחיל במשפט – על מה הוא לא אחראי. אני לא עוסק באשמה, אבל זה מה שאני שמעתי באוזניים שלי – על מה אני לא אחראי.

רבותי, ככה לא מתקדמים. אחריות וסמכות – זה העניין. צריך פה, ואני שמעתי איזה אחריות אתה לקחת עכשיו במשפט שאתה אמרת, אני מציע להקים איזה שהוא צוות מצומצם, לא יודע, צריך להחליט עליו, כי אני מודה שממה ששמעתי פה, שמעתי כל כך הרבה דברים איומים, שאני קצת מתקשה להגיד לך עכשיו תשמע – אחת, שתיים, שלוש, ארבע. אני יכול לתת לך את הכותרות.

יש ועדת אדם. היא קיימת. קיים דו"ח כזה. הוא קיים.

אני ראיתי, קראתי את כל דו"ח אדם ואת יודעת מה המסקנה של דו"ח אדם?

ההמלצות קיימות. מה המסקנה?

מתי דו"ח אדם נכתב?

בשנת 2011.

בשנת 2011.

נכון, למה לא מיישמים אותו?

תסתכלי על רף ההרוגים. רף ההרוגים משנת 2011 – תראו איזה דו"ח נכתב. לא קרה שום דבר. אנחנו מדברים על תוצאות הרי בסופו של דבר. זה לא מעניין תהליכים. מעניין תוצאות בסופו של דבר. שום דבר לא קרה. לא מדו"ח אדם ולא משום דבר.

אף אחד לא מיישם. נכון.

והדו"ח הזה הוא דו"ח נפלא, רק מה המשמעות שלו?

נכון. כלום.

כנראה שהיה דו"ח אדם, ישבו סביב שולחנות כל מיני אנשים - - -

לא, לא, לא, ישבו אנשים שיושבים גם פה.

רגע, רגע, אני לא מבין. יש לך שיטה בלתי נסבלת - - -

תנו לי לגמור לדבר, אני מיד מסיים.

סליחה כבוד יושב הראש, זו פעם אחרונה.

אני ממש - - - אותו דבר, את עוצרת אותנו, מתפרצת.

זה בדם שלי, אני מצטערת.

אותו דבר.

אני מדברת על חיי אדם. זה בדם שלי.

גם אנחנו מדברים על חיי אדם.

אני לא כל כך אוהב את המושג ועדה, כי יש לו קונוטציה של עוד פגישה. אני מציע, כבוד יושב הראש, שצוות מצומצם שיישב בשקט סביב שולחן קטן, לא כזה גדול, יקרא את הדברים, יסמן את העשרה דברים שאפשר להתקדם בהם מחר. מחר. מחר. התוצאה הזאת היא בלתי נסבלת. כולל לקבוע מדדים של איך אנחנו מתקדמים ולראות שאם עכשיו בינואר היה לנו שבעה הרוגים, אם אנחנו בנובמבר, בסוף השנה נהיה עם 7 או 6 הרוגים – נכשלנו. כולנו נכשלנו בזה.

ואני הייתי מצפה, לא שמענו פה את כולם, שכל מי שיש לו אחריות לעניין הזה, צריך להתגייס. זה ממש גיוס. צריך להתגייס למצב חירום. זה לא יכול להיות. לא יכול להיות שבמדינת ישראל יהיו לנו עשרות הרוגים ו-1,000 פצועים בשנה, ואנחנו ככה נשמע את מה שאנחנו שומעים פה. זה פשוט בלתי נסבל.

אני בכל מקרה, אני אומר לך, כבוד יושב הראש, אתה התנדבת פה למשהו. אני מצטרף אליך לוחם במשימה בעניין הזה וצריך להיכנס לזה. זה מלחמה.

תודה. אני רק אלאלוף.

כן, היינו צריכים גנרל באמת במלחמה הזאת.

אנחנו לא צריכים גנרל.

צריכים.

אנחנו צריכים אנשים טובים שצריכים להיכנס פה למלחמה כדי להוריד את ה - - -

מה שאמרה ידידתי, אנחנו צריכים כאן גם גנרלים. אף אחד לא פסול במדינה הזאת.

אפשר לתקן?

כן, חברת הכנסת רוזין, בבקשה, ואחר כך גברת אדוארדס, בסדר?

אולי מה שאני אגיד ייתר את מה שתגידי. אולי. במהלך הכנסת ה-19 כשיושבת ראש הוועדה לעובדים זרים, קיימתי דיונים בנושא הזה ואני משתפת אתכם באנקדוטה, שבאמצע דיון שניהלתי, חבר הכנסת אלאלוף, באמצע דיון שניהלתי על בטיחות של עובדי בניין, ישבה האחראית על הבטיחות אצלי בוועדה ודיווחה, ותוך כדי היא הייתה צריכה לצאת באמצע הישיבה לטפל במקרה חמור של נפילת פועל בניין מגובה רב, וכשאמרתי לה אבל מה זאת אומרת? את באמצע דיון, תשלחי את אחד הפקחים, היא אמרה אין. זו אני. שתבינו עד כמה המצב חמור.

אנחנו בתרבות הישראלית, תרבות ה-יהיה בסדר, האלתור, החאפ-לאפ, ואני חושבת שזה מתחיל בנו, זה מתחיל בשלטון, זה מתחיל בממשל. לפני שאנחנו יורדים לכל אחד מהמקומות שבהם יש קושי ואני כמוך זיהיתי בדיוק איפה לא מועבר המידע ומי לא מטפל וכדומה, אני חושבת שזה לא מתחיל בחוק.

החוקים שאנחנו מחוקקים הם חוקים נפלאים, מאד מתקדמים, מאד מפורטים. אנחנו עוברים על כל סעיף וסעיף. הבעיה שלנו בסופו של דבר היא האכיפה. אם אנחנו מדברים על 24 תקנים של מפקחים, שמתוכם רק 17 על למעלה מ-10,000 ורוצים להביא עוד 20,000 עובדי בניין מסין, שזה כרגע תקוע כי עניין אחר, אני מתעקשת ואחרים כמוני על הסכם בילטראלי, אבל רוצים להביא לפה עשרות אלפים נוספים לענף הבנייה. אין פיקוח.

אני הייתי בשטח, אני הייתי באותן מכולות, איך תקראו לזה? שעושים את ההדרכה. לא, לא, יש מכולות בהן מדריכים את העובדים שמגיעים לארץ. אני נסעתי עד מולדובה כדי לבדוק, לראות איך עושים את המיונים לעובדים שמביאים לארץ. הייתי, ראיתי איך עושים להם את תהליך הלמידה עם הבטיחות וכדומה כשהם מגיעים, הכל טוב ויפה.

אם אין פיקוח, אם אין פקחים שיהיו בשטח לבדוק את הדברים, ולא רגע אחרי שקורה אסון איך נטפל, זו סוגיה כשלעצמה שצריך לטפל בה, אבל קודם כל אנחנו צריכים למנוע וכדי למנוע אנחנו צריכים שיהיו מפקחים, אחד. ושניים, שיהיה לזה מחיר. במדינת ישראל, מה לעשות, עד שאתה לא משלם מחיר ומחיר משמעותי, אתה לא מקיים את החוק.

ועד שלא תהיה שלילת רישיון העסקה, ועד שדרך הכיס לא יידעו שבמקום שקרה אירוע, לא משנה שאין אשמים ואין שום דבר, אבל 30 יום האתר נסגר, נסגר, ואותו קבלן ישלם, מה לעשות, יצטרך לשלם על כך שהאתר נסגר והוא לא יכול להמשיך בבנייה, אז יתחילו להקפיד יותר ולפקח יותר.

ואני רוצה לומר משהו בעניין הזה וזה טענה כלפינו. משרד הכלכלה הוא משרד מוזנח, הוא משרד שנעלם מהעין, הוא משרד שקוף. כל השרים שמגיעים אליו לא רוצים אותו, ולכן אין שם עבודה רצינית של אכיפה על כל נוהלי העבודה. על בני נוער, על עובדים זרים, על עובדי בניין, על כל נושא שרק תשים את האצבע – אין אכיפה. יש פגיעה בעובדים והגיע הזמן באמת שיהיה שר שייקח את זה ברצינות וישים את התקציבים הנכונים על פיקוח ואכיפה, כי זה מה שצריך היום. תודה.

תודה רבה. אלי כהן, בבקשה. בקיצור, אנחנו חייבים לסיים בעוד 10 דקות.

בקיצור נמרץ. קודם כל אני מודה על הזימון. אני מהפורום למניעת תאונות עבודה. אנחנו קיימים חודש וכבר יש לנו 3,000 מצטרפים חדשים, שרובם בעלי מקצוע מתחום הבניין, האחזקה והשירותים.

אנחנו החלטנו שאנחנו נעלה את המודעות ואת ההד הציבורי דרך אמצעי התקשורת ודרך הרשתות החברתיות, ולדעתי אין דרך אחרת. ואני אומר לכם בכנות, כשאני שומע את נציגת המשטרה אומרת אין לנו סמכות, אז אני שואל אותה – תחקרו כאילו פועל בניין נפל ומישהו דחף אותו. אם תנקטו בגישה הזאת, אולי תהיה לכם סמכות. תתייחסו לזה כמו מקרה של הריגה. אולי ככה תעשו משהו.

ואני לא יכול לשמוע שאין מפקחים ואין אנשים ואני אגש לנושאים מהותיים שאפשר לעשות. אפשר להקים מוקד טלפוני במשרד העבודה ואפשר להקים מחשב שישלחו אליו צילומים ותמונות של בניינים עם עבירות בנייה, ושאותה מזכירה או צוות מזכירות יוציאו וירכזו את הדו"חות וישלחו לקבלנים הערות או זימונים ממשרד הכלכלה ויזמנו אותם לשימוע שם.

ואפשר להוריד את הדירוג של קבלנים שיכולים להשתתף במכרזים או בבנייה לגובה. אפשר להוריד להם את הדירוג והפגיעה הכלכלית שי אי השתתפות במכרזים ממשלתיים וציבוריים, תאלץ אותם או תשכנע אותם להשקיע יותר כספים בנושא בטיחות.

המילה הזאת שכל הזמן שומעים – אי אפשר ואי אפשר ואי אפשר – היא טובה, אבל אפשר לעשות משהו. עובדה שעושים ואני אתן לכם דוגמא מהבית הפרטי שלי. אחד, אני מזמין אתכם לבוא לבית החולים איכילוב ולראות את כל אותם נפגעים ופצועים ובחדר המתים את המשפחות מלווים אותם; ושניים, אני מזמין אתכם לראות איך אני בעצמי, בבית חולים איכילוב, הורדתי קבלן עם 100 עובדים שלו, עצרתי עבודת בנייה באתר מאד חשוב בתוך בית החולים, ושלחתי אותם הביתה. 100 עובדים.

אפשר לעשות את זה, השאלה אם רוצים. ממוני הבטיחות עושים עבודת קודש באתרים, כשנותנים להם. צריך להעלות את המודעות.

תודה. נציגת המשטרה, אחר כך נציגת משרד הכלכלה. כל אחת - שתיים שלוש דקות ואחר כך אנחנו עוברים לסיכום.

רק להעיר שבכל הדברים שאדוני אמר ואני רוצה להצטרף לדברים שנאמרו פה, יש הבדל מהותי בין - - - -

תתקרבי למיקרופון ולא אמרת אשמך.

רב פקד טובי בן שלום מחטיבת החקירות באח"מ.

בבקשה, תודה.

כל הדברים שאתה אמרת ואחרים, בעצם מגלמים את אי ה-. אני לא אגיד אי הבנה, אלא את הטשטוש של הגבול בין העבירה הפלילית שעונשה שנתיים מאסר, שזה הליך רציני, שיש חוק. אנחנו לא יכולים לפעול בלי חוק. אנחנו פועלים במקום שיש עבירה פלילית או חשד לעבירה פלילית, די שיפריכו את הטענה שיש עבירה פלילית. אנחנו נכנסים במקום של - - -.

כל הדברים שנאמרו פה וגם נאמרו בעצם בהיגיון רב, ואמנם השתמשת במילה אכיפה, אבל זה בעצם רגולציה. יש הבדל בין - - -

אתם - - - לפני שהתחלתם לחקור אפילו.

אל תפריעו בבקשה. אדוני, אל תפריע, אני מבקש ממך. תאפשר לנציגת המשטרה לסיים. אתה לא מדבר כרגע. אדוני היקר, בוא, אני מבקש. בבקשה גברת, תשלימי.

עוד פעם, חשוב לי להגיד, אני אמרתי את זה בדיון הקודם, חלק מהנוכחים כאן לא היו. הנושא של תאונות עבודה הוא נושא שהמשטרה מאד מכוונת אליו, ובדיון הקודם אני הזכרתי שעד סוף השנה – הדיון היה עוד בסוף שנת 2015 – ואני אמרתי שאנחנו נשלים את כלל המחוזות, את ההרצאות בפני גורמי חקירה בכלל המחוזות של המשטרה שהגיעו נציגים, שבאו נציגים מטעם המחוז ואנחנו העברנו גם את הנושא של תאונות עבודה, כדי לטייב. קודם כל להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי, וזה קרה הרבה לפני המפגשים של הוועדה הזאת, הרבה לפני הקואליציה והדברים שנאמרו.

אני חושבת, מעבר לזה שתמיד צריך לשפר, אני באמת לא רוצה להגיד דברים שהם לא אחראים. אני לא רוצה להגיד שאין מקום לשפר. אני יודעת גם שהפרקליטות עשתה בקרה על תיקים והפקנו לקחים. אנחנו כל הזמן במגמה לשפר ולהבטיח שהאכיפה, הטיפול המשטרתי בעבירה פלילית תהיה, השאיפה שלי שהיא תהיה מיטבית. זה מה - - -

אולי את יכולה - - -

רגע, סליחה.

ברשותך, אני ממש מתנצל. חברה, חבל שתרימו ידיים, אף אחד לא יקבל את רשות הדיבור. גברת, תסיימי בבקשה.

האם אתם פותחים חקירות? אתם לא פותחים חקירות - - -

רגע, הדס, ברשותך. יש דברים שאפשר לבקש גם אחרי הישיבה. כרגע לא על חשבון הדקות שנשארו.

אלף אנחנו הגשנו נתונים לוועדה ל - - -, אבל בלי קשר. בלי קשר. אנחנו מטפלים בשני סוגים של עבירות – עבירה של גרימת מוות ברשלנות ועבירה של חברה חמורה ברשלנות. כל יתר התופעות שבהן זה לא העבירות האלה, זה פשוט הרגולטור. גם לגבי סגירת - - -

אבל על זה אנחנו מדברים.

בסדר, רגע. לסיים בבקשה, גברת.

זהו.

תודה. גברת אדוארדס, בבקשה.

תודה אדוני יושב הראש. אני מאד מאד מודה על הדיון ואני מאד מאד מודה על המיקוד, על העלאת הנושא הזה ועל ההתמדה. כי אין לנו ספק שמדובר כאן, ואני חושבת שהדברים שנאמרו כאן הבהירו את החומרה ואת החשיבות.

אנחנו רואים במינהל הבטיחות, אנחנו הרגולטור ואנחנו רואים בעצמנו את הגוף המוביל בכל מה שקשור לבאמת טיפול בתופעה הזו, אם כי ברור, וזה עלה כאן גם שוב בצורה מאד ברורה שאנחנו לא יכולים לנהל את המלחמה הזו לבד. ברור שיש כאן את הקבלנים ואת המבצעים, שבעצם האחריות לבטיחות של העובדים היא מוטלת עליהם; ויש כאן עוד כל מיני גורמים שיכולים מאד לתרום ולסייע ואנחנו בהחלט לוקחים על עצמו ליצור, או להעמיק את הקשרים עם כל הגורמים האלה, כדי באמת לקבל תוצאות יותר טובות.

בלי קשר לכך, אנחנו, בעקבות באמת המידע שהלך והצטייר בסוף השנה שעברה, על החמרת המצב, אנחנו קיימנו סדרה של דיונים בתוך המנהל, כאשר בעצם אנחנו פועלים כאן בשני כיוונים, או לשני כיוונים.

כיוון אחד זה שיפור הפעילות שלנו. זאת אומרת במשאבים הקיימים ובמגבלות הקיימות, איך אנחנו יכולים לעשות את הדברים יותר טוב ויש לנו סדרה של נושאים שאנחנו רוצים להכניס לפעולה. היום אין לנו את הזמן לפרט, אבל אנחנו קבענו לעצמנו יעדים ומטרות איך לשטר את הפעילות שלנו.

השאר כמובן תלוי בגורמים אחרים, אם אנחנו מדברים, כפי שעלה כאן, על הגדלה של המשאבים, על שיפור של התנאים וכל הדברים האלה, וזה דברים שאנחנו באמת נצטרך סיוע ועזרה.

אוקיי, ברשותכם, אני נאלץ לעבור לנקודות, להמלצות שלנו:

אני שוב פונה לכל חברי הכנסת, להעביר הצעות או לבטא רצון להשתתף בצוות. אני מאד מקבל את ההצעה שלך, אייל. היא הייתה פה בראש, אבל ניסחת את זה ושמת את הדגש עליה ואני אשמח לציין אותה.

אלף אני שוב חוזר ואומר, הוועדה רואה בחומרה את המצב של הבטיחות בכל אתרי הבנייה וממשיכה לבקש מכל הגופים לבטא את האחריות שלהם ולעשות הכל כדי לצמצם את מגיפת תאונות העבודה באתרי בנייה במיוחד.

אנחנו באמת לפני הדיון הצענו הצעת חוק הקשורה לסמכויות ולפעילות של רשם הקבלנים. אני מעדיף להמתין עוד זמן, חברים, לפני שניתן את ההצעה, למרות שיש לנו הצעה כתובה. יש לנו פה, היא פה, אבל לאור הדיון ולאור זה שגם אנחנו היינו רוצים לקבל מכם המלצות, הייתי רוצה לקבל את זה.

היא נקבעה כבר.

הפגישה נקבעה, אוקיי. אז תעבירו לנו את זה מראש כדי שנעשה.

בשם הוועדה אני אפנה לראש הממשלה, כראש הממשלה וגם כשר הכלכלה, לקיים דיון דחוף בעניין הזה בממשלה, על מנת להתמודד ולתאם את המערכת הבין משרדית שאמורה לאפשר את ההתמודדות עם המצב הנוכחי, לאור זה שאנחנו מצד אחד שמחים, מצד שני מודאגים מהיקף הפעילות בתחומי הבנייה שילכו ויגדלו באופן מאד משמעותי.

אנחנו מבקשים ממנו לצרף ולחייב גם את משרד השיכון, משרד הכלכלה, המשרד לביטחון פנים וכל מי שימצא לנכון – כמובן הזרועות של כל המשרדים ביחד – וכל מי שימצא לנכון, לשתף אותם בהחלטת ממשלה מאד מאד - - -

אם אפשר לצרף את ההסתדרות.

הממשלה מחליטה אם היא מצרפת את ההסתדרות.

זה חשוב, היא מייצגת את העובדים.

אני ארשום את זה בצורה אחרת, ברשותך. למיטב ידיעתי, תודה. אולי מהוותיקים מבינינו, אולי.

נבקש לצרף לצוות של הממשלה את נציג ההסתדרות.

לא. אם אפשר, מה שכן אפשר להמליץ זה על שיתוף פעולה בין המעסיקים, הממשלה וההסתדרות. כמו תמיד בחוקי עבודה.

אוקיי, תודה.

אנחנו מבקשים גם בהמלצה לראש הממשלה, שיידע לשתף את המעסיקים בתחום הזה, ההסתדרות וכל מי שימצא לנכון, מה שאמרתי.

לפי המלצה של חבר הכנסת אייל בן ראובן, אנחנו נקים צוות קטן של חברי כנסת, וכל מי שמוצא את עצמו לנכון להצטרף, כדי לקיים את - - -

אני אהיה נציגת ועדת חוץ וביטחון בצוות.

מה?

סתם, סתם. אני פשוט לא חברה בוועדה.

לא, לא, זה לא עניין של חברת ועדה. אני חושב שזו לא ועדה - - -

ועדה משותפת לחוץ ולביטחון ולעבודה ולרווחה.

לא, אני גם לא חבר בוועדת חוץ וביטחון, אבל זה באמת הביטחון של העובדים וזה חשוב.

אני בעד להקים צוות אד-הוק של חברי הכנסת, נקרא לזה כך, שלא יגידו שזו ועדת משנה. ההצטרפות היא וולונטרית, כל מי שימצא לנכון, אנחנו נרכז את זה ונקיים סדרה של שלוש-ארבע פגישות כדי לקבוע איך אנחנו פועלים בהמשך.

מה עם אנשי מקצוע, סליחה, כבוד יושב הראש? אולי כדאי שתשלבו אתכם אנשי מקצוע, כי עם כל הכבוד, אני לא חושבת ש - - -

בפעם הבאה אני לא אתן לך להיכנס.

אני אשמח לא להיכנס, אם זאת הגישה, אז אין לי בעיה. אם אתה רוצה להשתיק אותי, אז אל תזמין אותנו לישיבה.

כשאני אומר חברי כנסת, אני לא מתכוון - - -

סליחה, אבל אם אתה רוצה לאמץ אנשי מקצוע אז תאמץ אותם לוועדה, אבל אם לא, אז אל תזמין אותנו. אנחנו יושבים פה, הבאתי לפה דוקטור מאגודת מהנדסי הבטיחות, לא נותנים לנו להוציא מילה. יש לנו הרבה מה להגיד בעניין המניעה, אני מוכנה לקום וללכת.

את ביקשת את רשות הדיבור? לא. תודה.

מה, אנחנו בגן ילדים? בסדר, אני אקום ואלך, אין בעיה. אתה לא רוצה לשמוע אותנו, אל תזמין אותנו. אנחנו לא עציצים.

יש לך הרבה סבלנות, אני חייבת להגיד, אדוני יושב הראש.

סליחה?

זה כדי שלא יגידו שלמרוקאים יש דם חם. תראו כמה אני יודע להתאפק.

כל הכבוד. הוא מכיר אותי מגיל 5, זה בסדר. ויש לו הרבה סבלנות.

אני לא מכיר. מאיפה אני מכיר? אחר כך יהיו תלונות, אני יודע מה?

למה תלונות?

אני לא מכיר אותך. אני פוגש אותך בפרוזדורים. זה לא כל אחד.

טוב.

אוקיי. אני רוצה להביע פה באמת תנחומים בשם הוועדה, למשפחות ששכלו את יקיריהם בנושא של תאונות עבודה וברשותכם - - -

נמצא פה עובד בניין.

אתה קיבלת רשות דיבור? אמרתי לך, בסיכום.

אני מודה, הישיבה נעולה, תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00.