ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 16/02/2016

בלימת הקטל בדרכים- הצעות לדרכי פעולה של ארגונים חוץ פרלמטריים לעמידה ביעדי הממשלה

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 169

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ז' באדר א התשע"ו (16 בפברואר 2016), שעה 14:30
סדר היום
בלימת הקטל בדרכים – הצעות לדרכי פעולה של ארגונים חוץ פרלמנטריים לעמידה ביעדי הממשלה
נכחו
חברי הוועדה
איתן כבל – היו"ר

נאוה בוקר

עבד אל חכים חאג' יחיא

דב חנין

אורי מקלב

איילת נחמיאס ורבין

רועי פולקמן
חברי הכנסת
ישראל אייכלר

איתן ברושי

תמר זנדברג

עליזה לביא

רויטל סויד

עודד פורר
מוזמנים
אבנר פלור - סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ראיק סאלם - מנהל אגף תשתיות בינעירוניות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ד"ר שי סופר - המדען הראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חנן אהרון - סגן מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אדהם דראושה - צוות ביטוחי חבויות, מחלקת ביטוח כללי, אגף שוק ההון, משרד האוצר

ודיע עואד - מחלקת ביטוח כללי, אגף שוק ההון, משרד האוצר

ניצב ירון בארי - ר' אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

נצ"מ שרית פיליפסון - רמ"ח תביעות, את"ן, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

נצ"מ ידידיה סבג - ר' מחלקת התנועה, את"ן, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק ארז עמר - עוזר ראש אגף התנועה, המשרד לביטחון פנים

מקס אבירם - מנהל אגף זהירות בדרכים, נגישות ואורח חיים בטוח, משרד החינוך

דורון בוחבוט - מנכ"ל, לשכת המסחר והתעשייה

מיטל להבי - סגנית ראש העירייה, עיריית תל-אביב-יפו, מרכז השלטון המקומי

יחיאל מונטג - מנכ"ל עיריית אופקים, מרכז השלטון המקומי + מייסד ומנכ"ל של נשק וסע – עיניים בדרכים

גיורא רום - יושב-ראש מיועד, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

צביקה דן - משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת המבצעים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עו"ד עמי רוטמן - היועמ"ש, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מאיר אלרם - מנהל אגף תיאום גורמי חוץ, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

יובל פרידמן - מנהל מינהל כספים ומשאבי אנוש, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עו"ד נועה רוזנהק - עוזרת מנכ"ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מוריה מלכה - דוברת, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מרב רפאלי - מנהלת תחום חקיקה, פניות הציבור וכנסת, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

נורית גרוסמן - יו"ר, אנשים באדום

ד"ר יעקב אדלר - חבר הנהלה, אנשים באדום

סנ"צ גימ' רון קציר - חבר הנהלה, אנשים באדום

עדנה צונץ - דוברת, אנשים באדום

שמואל אבואב - מנכ"ל, עמותת אור ירוק

עו"ד יניב יעקב - מנהל תחום מדיניות ציבורית, עמותת אור ירוק

אילן קריאף - משפחה שכולה, פעיל בעמותת אור ירוק

דבורה לוזון - אם שכולה, פעילה בעמותת אור ירוק

רועי רוזנטל - נפגע תאונת דרכים, פעיל בעמותת אור ירוק

שני זקן - מתנדבת בטיחות, פעילה בעמותת אור ירוק

אלישע ליפין - מתנדב בטיחות, פעיל בעמותת אור ירוק

דניאל גרפילד - מתנדב בטיחות, פעיל בעמותת אור ירוק

משה גרינברג - מתנדב בטיחות, מרכז מועדון גבעתיים-רמת גן, פעיל בעמותת אור ירוק

אדם רם - פעיל בעמותת אור ירוק

אופיר שטרית - מתנדב בעמותת אור ירוק

משה אידלמן - פעיל בעמותת אור ירוק

מרדכי פדר - יו"ר, חיים בדרך – מתונה

יורי הירשפלד - יו"ר, פורום פעול"ה – עמותות וארגונים למניעת תאונות דרכים

דוד בן נון - מנהל הדרכת בטיחות, חבר בפורום פעול"ה – עמותות וארגונים למניעת תאונות דרכים

רפאל רוסי - נציג רוטרי ישראל בפורום פעול"ה – עמותות וארגונים למניעת תאונות דרכים

גלית גלעד - סמנכ"ל אגף מדיניות ממשל וקשרי חוץ, בטרם – המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

אביטל אפל פנקס - מנהלת קשרי חוץ וממשל, בטרם – המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

יוסף (ספי) דיין - קצין בטיחות, מנהל מטה בטיחות במועצה האזורית לב השרון וחוקר תאונות דרכים, חבר הנהלה באיגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה

ניסים אשכנזי - מזכיר, איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה

נחלה שקר - מהנדס תנועה ראשי, חברת נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

דני ירס - מהנדס ראשי, סמנכ"ל הנדסה, חברת כביש חוצה ישראל

יעקב (קובי) קרני - מהנדס, מנהל אשב"ת, חברת כביש חוצה ישראל

פרופ' קובי פלג - מנהל המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר

נועם קום - יו"ר, פורום נוהגים היי-טק

שרה פרידמן - מנכ"ל, המרכז הישראלי לכושר רגשי, נהיגה ושליטה

איתמר לוין - חבר ועד ויועץ, האיגוד המקצועי של מורי הנהיגה בישראל

אלחנן ארז - מנהל משרד יו"ר המזכירות, ומזכיר הנהלה, חברת "אגד"

משה סורוקר - מנכ"ל גרין דרייב ניהול סיכונים בע"מ

דן בן יהודה - עמותת פני הארץ + פורום חברות הדרכה לבטיחות בדרכים

ציון עופרי - מנכ"ל פארק מוטורי והדרכה בע"מ, מתחם הדרכה לנהיגה בטוחה בנגב

בני גורפינקל - יזם ובעל מגרש ללימוד נהיגה בגליל התחתון

אמנון בוגין - יו"ר מזכירות "אגד" לשעבר

שלמה ברוש - מנהל עמותת נוהגים אחרת – ארגון נהגים מקצועיים בישראל

עמית לוזון - סמנכ"ל איתוראן ONLINE

גיל ביילין - מייסד ארגון 120 ללימודי נהיגה מעשית בבתי הספר

מיכה בר-מאיר - מנהל מידע המרכז לטכנולוגיות חכמות בתחבורה

שלמה כ"ץ - יו"ר, חפצנו לחיים

איתי אלון - מנכ"ל אלטרנתיבי – יוצרים תרבות נהיגה

יצחק שחק - כלכלן

מור כץ - דרייב-מי בע"מ

ארז אהרוני - דרייב-מי בע"מ

אבי כתריאל - קצין בטיחות בתעבורה, יועץ עצמאי

משה בר - תנו יד לחירש ונכים למען נכים

דן קידרון - תנו יד לחירש ונכים למען נכים

אילנית בר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אפיק עובד - משקיף, המשמר החברתי

שמעון חננאל - משקיף, המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
מנהלת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
אירית שלהבת

בלימת הקטל בדרכים – הצעות לדרכי פעולה של ארגונים חוץ פרלמנטריים

לעמידה ביעדי הממשלה
היו"ר איתן כבל
שלום לכולם. אני מבקש להתחיל את הישיבה השנייה של ועדת הכלכלה היום שהיא חלק מסדרת דיונים על נושא הקטל בדרכים. גברתי מנהלת הוועדה, חברי וחברותי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, ברשותכם אני רוצה לפתוח ולשלוח מכאן קודם כול את תנחומינו הכנים מכל הלב לכל המשפחות של האנשים שנהרגו בתאונות הקשות והקטלניות ולשלוח ברכת החלמה לפצועים. אני אומר את זה מעומק הלב. אני מנסה כל הזמן לחשוב, אם היינו עושים איך הדברים יכלו להיראות.

ברשותכם, אני רוצה לפתוח בנקודה אחת. כל הזמן אני נשאל על-ידי גורמים, שחלקם פה, מה "השיניים" של ועדת הכלכלה בעניין הזה. אני רוצה לומר לפרוטוקול, שאף אחד לא יבחן אותנו בכלל על חוזק "השיניים" שלנו, ובעיקר בנושא הזה. כל מי שבא לדבר במושגים של האם לוועדה יש סמכות או אין לה סמכות שלא יעמיד אותנו במבחנים האלה. זה נושא גדול מדי, קשה מדי, לאומי מדי מכדי שמישהו ירצה לשחק אתנו בעניינים האלה משחקים פוליטיים. אני אומר לכם בהן צדק, אני אישית החלטתי שאני יוצא למלחמה, וכאן עכשיו זו מלחמה. אין פה מקום לא לכבוד, לא לציניות, לא לסיפורים.

אמרתי לכם בדיון הקודם שאני לא מכיר אף גנרל שהיה מעז לבוא לראש הממשלה ולהודיע לו שבשנה הבאה ירשום שיהיו 355 הרוגים. אם הוא היה מעז לומר דבר כזה, באותו רגע הוא היה מפוטר מתפקידו. אי אפשר לחשוב במושגים כאלה. אנחנו יצאנו לדרך לא כי חסרים כלים, אלא כדי לכנס את כולם, ואת מה שחסר לשים עליו את כל הכוח.

אני אומר כאן, אין לי שום כוונה לשחק פה משחקי כבוד או כיפופי ידיים. אני אומר את זה בצורה ברורה. אני בטוח שחברי מן הקואליציה ומן האופוזיציה, כולם כאיש אחד בעניין הזה. אין כאן עניין שאנחנו משחקים בו.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
למרות שאני רואה, אדוני, שאנחנו רק מן האופוזיציה.
היו"ר איתן כבל
עוד יגיעו חברי כנסת נוספים.

ברשותכם, אני רוצה לפתוח תחילה, ביקשתי מנציגי המשטרה להציג בפנינו, בקצרה, ולהתמקד בתאונה המחרידה שהייתה. יהיה כמובן דיון שלם עם המשטרה, שיעסוק אך ורק באכיפה, והוא לא יימשך שעה וחצי אלא לפחות שעתיים או שעתיים וחצי, שבו ננסה לעלות ולרדת ברזולוציות. אבל אנחנו קודם כול, המפקד, רוצים לשמוע ממך, או ממי שתחליט שהוא הגורם שיציג את הדברים בצורה רצינית ועד כמה שאפשר מעמיקה, מבלי לקחת את הזמן של כולם, את אשר אתם ראיתם במקום.

יש לי רק בקשה אחת, לפחות בדיונים כאן, לא "לכבס" יתר על המידה את המושג "הגורם האנושי". בסוף-בסוף זה הכול גורם אנושי, בסוף זה בני אדם. מכיוון שאנחנו יודעים שיש גורם אנושי בתהליך הזה אז אנחנו מנסים לייצר את כל המערכות כדי להימנע מן ההשלכות של המצב הזה, שהגורם האנושי הוא הסיפור המרכזי. בבקשה.
ירון בארי
אני ראש אגף התנועה. ראשית, אני מצטרף לחיבוק ולתנחומים למשפחות השכולות, למשפחות הנספים באירוע הקשה הזה.

אתן פה תיאור קצר של האירוע ושל מה שאנחנו מבינים עד עכשיו, במגבלות החקירה. הנושא נמצא בחקירה. מדובר ברכב משאית שנסע ממזרח למערב ונתקע מעט אחרי מחלף לטרון בשול הדרך בגלל בעיה טכנית. הייתה לו נזילת שמן והוא נתקע ונעמד בשולי הדרך. אחריו נסע אוטובוס של "אגד" בקו 402, שלמזלנו – אנחנו גם את זה חוקרים – לא היה מלא וחלק גדול מן הנוסעים ישבו בצד שמאל של האוטובוס, למזלנו ולמזלם. הרכב הזה מסיבה לא ברורה שקשורה לגורם האנושי, שתיכף אדבר עליו, סטה ימינה עוד הרבה לפני שהוא הגיע למשאית ונסע בעצמו על השוליים. זמן קצר לפני שהוא פגש את המשאית הוא ראה אותה, לקח את ההגה חזק שמאלה, דופן ימין שלו השתפשפה בחוזקה בפינה השמאלית של המשאית החונה ומייד הוא פנה באופן אינסטינקטיבי ימינה ונתקע.

הגענו מהר למדי עם הרבה מאוד כוחות הצלה למקום. אני חייב להגיד שהמקום נראה הרבה יותר כמו זירת פיגוע מאשר כזירת תאונת דרכים. מהמקום פונו 6 הרוגים ו-9 פצועים.

ברור לנו לגמרי שההתנהגות הבסיסית של הנהג, הירידה לשול הדרך, היא לא התנהגות נהג רגילה, ואנחנו בודקים מה הסיבות לכך. דבר נוסף שגם פורסם לצערי אבל הוא ידוע, זמן קצר אחרי התאונה, בעוד הגופות מוטלות והפצועים זועקים הנהג מצא דרכו לכיוון הטכוגרף ועשה שם מספר פעולות, שכרגע אנחנו בודקים מה בדיוק המשמעויות שלהן, אבל בואו נסכים שזה לא פעולה טבעית של אדם שהיה אחראי או היה מעורב בתאונה כזאת.

אני רוצה לומר מילה, ברשותך, ונרחיב על זה, על הגורם האנושי. הגורם האנושי זה אנחנו, זה כולנו, זה אנשים, וכולנו חוטאים לפעמים בהיסח הדעת תוך כדי נהיגה. כולנו עם הטלפונים. אפשר לראות את זה, להסתכל מסביב. כל שֵם שתרצו לתת לזה אפשר לתת, אבל בסוף זה אנשים שעסוקים בטלפון החכם והוא הורג אותם. אנחנו מגיעים לזירות של תאונות ורואים הרוגים עם הטלפון בין הרגליים, ואנחנו יודעים אחרי זה ממחקרים שאנחנו עורכים ומחקירה שאנחנו עושים שהם עסקו בטלפון הסלולרי. קשה מאוד להוכיח את הסיבה אל מול התוצאה אבל אין ספק שאם יש משהו קריטי, זה נושא השימוש בטלפון סלולרי תוך כדי נהיגה. אגב, לא רק תוך כדי נהיגה, גם תוך כדי הליכה. הרבה מאוד מהתאונות עם הולכי רגל נובעות מכך שהולכי הרגל חושבים שרואים אותם, אז לא צריך להסתכל, מסמסים והולכים, ולצערי הולכים אל מותם.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
וגם דוחפים עגלה מקדימה.
ירון בארי
זה הסיפור. הסיפור על הכביש זה אנשים. אגב, מבחינתי זה גם קצת אופטימי כי אם זה אנשים אז על אנשים אפשר להשפיע. איך להשפיע ומה להשפיע – על כך נדבר ארוכות, אני לא רוצה להרחיב כעת.
היו"ר איתן כבל
ברשותך, אני רוצה לשאול אותך עוד שאלה לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לנציג "אגד" שאני מבקש ממנו להתקרב כבר למיקרופון כי אני רוצה לשמוע ממנו פרטים נוספים.

האם לכם במשטרה – ואם לא אז נעבור מייד לנציג של "אגד" – הרי ברור היה, ואני כבר שואל את שניכם, כל אחד בתורו, לאחר שהתברר גודל האסון ונודע מי הנהג ומה הגיליון שלו והסתבר – לפחות על-פי הפרסומים, אני לא יודע להגיד מעבר לכך – שהאיש היה סוג של מוּעד, או לפחות יש לו היסטוריה של נהג לא בדיוק זהיר, ואני משתמש במילים זהירות כי תיכף אני רוצה לשמוע מכם. האם למשטרה ובוודאי ל"אגד" יש רישום, תיק אישי שמתייחס לכל אחד מן הנהגים? איך מחליטים מתי נהג כזה יכול לחזור ולנהוג? מתי אתה מחליט שהנהג הזה יש לו מספר כזה של עבירות ולכן לא ראוי להחזיר אותו יותר לכביש? בכל זאת זה אוטובוס שמסיע כמות כזו של אנשים שזה כבר לא מן העניין. קודם כול ניצב בארי ואחר-כך נעבור לנציג "אגד" בצורה יותר מפורטת.
ירון בארי
אגיד בזהירות, ואולי זה אפילו קצת ייתר את הדברים של נציג "אגד". אנחנו בוחנים, אנחנו חוקרים בכמה מעגלים. אנחנו חוקרים את האחריות הישירה של הנהג לאירוע הזה ואנחנו חוקרים, במעגלים רחבים יותר, את כל האחריות השילוחית ואת כל מי שהיה אחראי לזה שהנהג – או הנהגים, הרי מעורב שם עוד נהג, נהג המשאית – עלה על ההגה. החקירה מתבצעת בדקות אלה. בדקות אלה נחקרים חלק מן האנשים ולכן אני חושב שיהיה נכון, הגם שזה אולי לא יספק את הסקרנות ואת הרצון האמיתי לדעת, המקום הטוב של הסקרנות, אני חושב שלא יהיה נכון לפרט. אני מציע גם לנציג "אגד" להיות זהיר כי אנחנו חוקרים את העניין. אין ספק שהשמועות, שהן כבר לא שמועות, הן כבר עוּבדות שאנחנו חוקרים אותן, הגיעו גם אלינו וכל הנושא הזה נבדק.
היו"ר איתן כבל
תודה לך. אני חוזר ומזכיר לך שיתקיים דיון מעמיק מאוד, דיון שלם על האכיפה, ואם נצטרך ואם לא נבוא על סיפוקנו בדיון אחד הוא יתארך אפילו ליותר מדיון אחד.

אני רוצה לעבור לנציג "אגד". אני מבקש ממך, מעבר לאשר נאמר במקרה הספציפי הזה, מה שאתה יכול ומותר לך לומר על המקרה של הנהג הזה אמור לנו, אבל אני רוצה לדעת האם יש משנָה סדורה והאם בעקבות האירוע הקשה הזה אתם מתכוונים, אם צריך, לשנות את הכללים ולקבוע כללים מי ומתי ומי מאשר לנהג לעלות חזרה לכביש ולנהוג באוטובוס.
אלחנן ארז
אני מנהל משרד יושב-ראש מזכירות "אגד" ומזכיר הנהלת "אגד". ב"אגד" גם כשמגיע אדם עם רישיון נהיגה לאוטובוס הוא לא יכול לעלות ולנהוג באוטובוס לפני שהוא עובר- - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
תביע צער על ההרוגים, אם אתה יכול.
היו"ר איתן כבל
אני פתחתי עם זה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
אני מדבר על נציג "אגד", בכל אופן.
עליזה לביא (יש עתיד)
אדוני, ההערה במקום. "אגד" פרסמה מודעת השתתפות בצער אבל לא כתבה את שמות ההרוגים.
אורי מקלב (יהדות התורה)
יש לכם ביקורת על כל מיני דברים אז אולי כדאי שתפתח בדברי ניחום למשפחות.
עליזה לביא (יש עתיד)
אדוני, פה אולי הזמן שנציג "אגד" יודיע על פרסום הודעה נוספת עם שמות האנשים. לכל איש יש שֵם. לא ייתכן שיתייחסו לאנשים, ל-6 הנרצחים- - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אם לנהג היה מספיק זמן ללכת ולשנות ולפגוע בטכוגרף כדי שלא ידעו מה הוא עשה אז כנראה שיש פה רצח.
עליזה לביא (יש עתיד)
אני מבקשת שתתקבל פה החלטה שתצא מחר הודעה, פרסום שלכם עם שמות ההרוגים, עם שמות המשפחה שלהם. לכל איש יש שֵם. זה עוול שנעשה כאן ולא היה ראוי שתתפרסם הודעה כזאת.
היו"ר איתן כבל
עליזה לביא, תודה. אלחנן ארז, בבקשה.
אלחנן ארז
כמובן אני מצטרף לכל מה שנאמר כאן גם על-ידי חבר הכנסת איתן כבל וגם על-ידי נציג המשטרה, שאנחנו מביעים צער עמוק על התאונה הזאת ועל תוצאותיה הקשות ומאחלים רפואה שלמה לכל הפצועים. זה ברור מאליו.

עכשיו אני חוזר לעניין. אדם שמופיע ב"אגד" עם רישיון נהיגה לאוטובוס, ולא משנה איפה הוא קיבל אותו, לא יעלה על אוטובוס לפני שהוא נבחן בבית-ספר לנהיגה של "אגד". יש לנו בית-ספר שלנו בחיפה, בירושלים ובאזור המרכז. רק לאחר שהוא אושר על-ידי מורי בית-הספר לנהיגה של "אגד", רק אז הוא יוכל להיות נהג ב"אגד", וכמובן שהוא יעבור גם קורס, שאנחנו קוראים לו "קורס נהג חדש", שבמסגרתו אנחנו מנסים להעניק לו את הכלים, שהוא לא ירגיש לגמרי את החששות שיש לכל נהג חדש שעולה על כלי רכב כל-כך גדול וגם קצת בעייתי.

מעבר לזה יש לנו מחלקת בטיחות, שגם היא פרושה בשלושת האזורים: צפון, דרום ואזור ירושלים, שמבצעת מעקבים אחר צורת נהיגתם של נהגים. המעקבים האלה יזומים ובנויים משני רבדים: רובד אחד, במיוחד אחרי נהגים חדשים שנכנסים לעבודה, לראות איך הם התאקלמו ואם הם באמת הפנימו את מה שלימדו אותם בבית-הספר לנהיגה, ויש גם מעקבים אקראיים, ויש גם מעקבים שנובעים כתוצאה מתלונות נוסעים. אם נוסע מתלונן בחריפות על צורת נהיגה של נהג קצין הבטיחות בדרך כלל שולח עוקב לעקוב אחרי צורת הנהיגה הזאת. העוקב עולה על האוטובוס בדרך כלל לא עם מדי "אגד", הוא בא עם בגדים רגילים, או שזה נעשה באמצעות רכב שיש בו מערכת צילום שמתעדת את צורת הנהיגה של הנהג. זו מערכת שנקראת "פרובידה". אני יודעת שזה קיים גם במשטרות באירופה. זה לא קיים במשטרת ישראל. אבל אז גם הנהג לא יכול להתווכח עם הממצאים כי מביאים אותו אחרי כן לשיחה ומראים לו את הסרט שצולם.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
כמה נהגים מורידים מהכביש בשנה?
עליזה לביא (יש עתיד)
הנהג הזה עבר את כל מה שתיארת עכשיו?
אלחנן ארז
אני לא יודע, אני מדבר כעת באופן כללי על מה שנעשה ב"אגד".
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
כמה נהגים הורדתם מהכביש? אתם, לא המשטרה.
היו"ר איתן כבל
ביקשתי שתבואו מוכנים. אם לגבי המקרה המסוים הזה יש סיבה לא לדבר מעבר אז אין בעיה. אני מבקש פשוט מאוד לדעת, מעבר לאשר אתם עושים, האם יש לכם נתונים על הנהג הזה, שמתברר עכשיו – אני יודע רק מפי פרסומים, מה שאני לא יודע אני לא יודע, ואני אומר את הדברים בזהירות, אני לא מדבר על האירוע עצמו – אלא שהוא הגיע עם "רזומה" כזה ולמרות זאת ניתנה לו האפשרות לנהוג.
עליזה לביא (יש עתיד)
בלי קשר לתאונה, צריכים להיות רישומים האם אדם עבר השתלמות, עבר הדרכה.
היו"ר איתן כבל
זאת השאלה הראשונה. השאלה השנייה שביקשתי לשאול, ואם אתה לא יודע להשיב כעת אני אפילו מעדיף שלא תמצא את עצמך נכנס פה לתוך loop. אני כבר אומר לך, אוציא בקשה בכתב כי אני רוצה תשובה כתובה ברורה ומפורטת, האם ל"אגד" יש תוכנית או מדיניות שקובעת מתי בדיוק, אחרי כל מה שאמרת, נהג יכול ומאושר לו לנהוג באוטובוס ומתי לא. והאם למרות שבמקרה הזה היו לו מספר הרשעות הוא עבר תהליך כזה או אחר שמחזיר אותו לכביש? והאם בכלל יש נהגים שיותר לא מרשים להם לעלות לכביש? אם אתה יודע לענות לי על זה עכשיו, בבקשה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
וכמה נהגים הם מורידים מן הכביש ביוזמתם.
אלחנן ארז
קודם כול, כפי שאמרתי, לכל נהג ב"אגד" יש תיק בטיחות. אין נהג ללא תיק בטיחות. יש נהגים שהתיק שלהם מצוין, יש נהגים שהתיק שלהם טוב פחות, יש נהגים עם תיק גרוע. כל פעם מתכנסת ועדת בטיחות שמתמקדת בנהגים מרובי תאונות או תלונות ונערך דיון ביחד עם הנהג. מדברים אתו, מנסים להסביר לו, מנסים להצביע לו על טעויות שהוא עושה, על תקלות בצורת הנהיגה שלו. יש נהגים שמופנים חזרה לבית-הספר לנהיגה למרות שהם כבר בעלי רישיון נהיגה. באותה תקופה הנהג לא נוהג אלא הוא נמצא כתלמיד. למרות שהוא בעל רישיון נהיגה על אוטובוס הוא נמצא כתלמיד בבית-ספר לנהיגה ועובר הכשרה מחדש.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
האם המחסור בנהגי אוטובוס, שאנחנו יודעים שקיים, גורם לכם להתפשר על תיקי הבטיחות של הנהגים ועל איכות הנהיגה שלהם?
יצחק שחק
כן, בוודאות.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
זאת בעיני שאלה מרכזית לדיון היום.
אלחנן ארז
נאמר במפורש, אין ספק שבעבר כשהיו שני קואופרטיבים גדולים, "אגד" ו"דן", והתשלום היה סביר כוח האדם שהגיע היה טוב יותר. אין ספק בכך, זאת עובדה שקיימת. היום גם נוצרה תחרות גדולה, חוסר בנהגים בכל הענף הזה. זה יוצר בעיה להשיג נהגים. ייתכן – אני אומר את זה בזהירות – שיש איזו התפשרות על רמה ושבעבר היינו הרבה יותר קפדניים, נכון, בהחלט.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
זאת התשובה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
בעבר כל נהג היה חבר והיום לא.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
זה חלק מן התשובה, חבר הכנסת מקלב.
אורי מקלב (יהדות התורה)
תתמקד במה ששאלו אותך, מה תהליך החזרה של נהג אחרי שהורשע, אחרי שריצה עונש, ואיך הוא מתנהל בתוך "אגד". אל תדבר על הנהג עצמו. בתוך "אגד" מה התהליך של החזרה של נהג לכביש? או מי שלא נהג מחוץ לעיר, מתי הוא חוזר לנסיעות בין-עירוניות? אדם אחד מקבל את ההחלטה או המזכירות? איך עובד התהליך?
היו"ר איתן כבל
חבר הכנסת מקלב חברי, עכשיו השעה 14:54, אין שום סיבה שבעולם שעד שעה 14:57 לא נקבל את התשובה. תודה.
אלחנן ארז
כפי שאמרתי, יש ועדת בטיחות שבודקת נהגים מרובי תאונות או תלונות ומפנה אותם להמשך טיפול בהתאם למקרה, למשל לבית-ספר לנהיגה. יש לנו גם סדנה שאנחנו עושים ביחד עם בית-חולים לווינשטיין ברעננה, לשם אנחנו לוקחים את הנהגים עם העבירות הקשות יותר והתוצאות די מפתיעות, כי כנראה כשרואים את התוצאות של תאונות זה משפיע קצת יותר. בשנה שעברה, בשנת 2014-15 יותר מ-100 נהגים עברו סדנה בבית לווינשטיין.
עליזה לביא (יש עתיד)
מתוך כמה?
אלחנן ארז
ב"אגד" יש כ-4,500 נהגים, רובם נהגים טובים.

בנוסף לכך אנחנו עורכים ימי שירות, שבמסגרתם אנחנו מקדישים תשומת לב גם לנושא הבטיחות וגם לנושא ההתנהגות כי אנחנו סבורים שהתנהגות ונהיגה- - -
היו"ר איתן כבל
תן לי נתונים. אתה מספר לנו על המעטפת ויש לך כבר רק עוד 2 דקות. אני מבקש לדעת מה הכללים, והאם יש כללים שאומרים לנהג: זהו, אתה יותר לא עולה על ההגה?
אלחנן ארז
יש כללים כאלה. במקרים קיצוניים- - -
היו"ר איתן כבל
יש לך מושג כמה נהגים הורדו מהכביש עד היום, אם יש כאלה?
אלחנן ארז
אני לא רוצה להציג פה נתונים מוטעים. אני יודע שהיו מקרים של נהגים שהורדו מהכביש לאחר תאונות קשות, לאחר פסקי-דין, שאמרנו שלא רוצים יותר להעסיק אותם.
היו"ר איתן כבל
אני לא מדבר על תאונות דרכים קשות, חס וחלילה. אז אנחנו כבר אחרי. אני מדבר על נהגים- - -
אלחנן ארז
היו נהגים שכתוצאה ממכלול התנהגויות שלהם ראינו שקיימת סכנה והורידו אותם מהעבודה בקו והם לא נוהגים. אין רבים כאלה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
פה אנחנו רואים נהג שכבר עשה תאונה.
היו"ר איתן כבל
אלחנן ארז, אני רואה שראש אנחנו לא נצא היום אחד מהשני. אני רוצה לסכם את זה כי אני רוצה להתקדם ולחזור לדיון. ברשותך, אלחנן ארז, אנחנו נשלח מכתב מסודר, שיגיע אליכם ב-48 השעות הקרובות. אני רוצה לדעת בצורה מסודרת מה הוא דף הכללים ש"אגד" מפעילה בכל הנוגע לבטיחות או שמירה על הנוסעים באוטובוס והנוסעים לצדם בדרך. מתי אתם מחליטים להעלות מישהו לכביש? מתי מורידים אותו מן הכביש? אני מבקש לדעת כמה הורדו מן הכביש. אני רוצה לדעת איפה הרף, כלומר מתי אתם מחליטים לקבוע שנהג כזה כבר לא יכול יותר לנהוג על הכביש? האם כתוצאה מהדברים שאמרה חברתי חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, שיש קרב קשה מאוד על כל נהג ועש הורדת רף, האם כתוצאה מכך אתם מתפשרים גם בכל הנוגע להחזרתם לכשירות?
רויטל סויד (המחנה הציוני)
וכמה נהגים כאלה יש עדיין היום? כמה נהגים כאלה עדיין קיימים ב"אגד"? כמה שוורים מוּעדים כאלה?
היו"ר איתן כבל
מכיוון שאנחנו עוסקים היום רק בנהג מ"אגד"- - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
זה נכון לא רק לגבי "אגד".
היו"ר איתן כבל
בהמשך לדיון שקיימתי היום בוועדת הכלכלה בנושא אחר, נפנה למשרד התחבורה ונבקש דוח של כל חברות האוטובוסים בישראל. אני כבר אומר לכם שמדרגה נוספת- - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אוטובוסים והסעות.
היו"ר איתן כבל
אוטובוסים והסעות, והשלב הבא יהיה גם משאיות. במשאיות אחת הרעות החולות היא כל כמה זמן עובר נהג בדיקה לגבי כמה זמן הוא נמצא על הכביש. חלק ניכר מן הנהגים במשאיות נוסעים על הכביש הרבה מעבר לשעות המותרות להם והם עושים את זה למרות שזה עבירה על החוק, כי הם מפחדים להיות מפוטרים. זה דורש אכיפה ואנחנו נעסוק בזה. הכול כמכלול אחד.
אמנון בוגין
אני מבקש להעיר הערה אחת בעניין הנהגים. אני יושב-ראש מזכירות "אגד" לשעבר. יש היום אפשרויות למנוע מנהגים כאלה, כמו זה שהיה מעורב כעת בתאונה ודומיו, לעלות על הכביש, ואני יכול לפרט את זה.
היו"ר איתן כבל
לא נעסוק בזה כרגע. אני מתחייב שהנתונים יימסרו ויינתנו. נשים הכול על השולחן. סליחה, זה לא ילך כך, אנחנו נקיים דיון מסודר.
יצחק שחק
ל"אגד" יש גם נוסעים. אני כלכלן מומחה בבית-המשפט לעניינים כלכליים. אני גם נוסע ב"אגד" ולא פעם נתקלתי בנהג שלא יודע את המסלול. אנחנו הנוסעים אומרים לו: פה קח ימינה ופה קח שמאלה. אלה עובדות.
היו"ר איתן כבל
הבנו, אני מתקדם. אני רוצה להזכיר שבדיון הקודם – הרי זה דיון המשך, ואם צריך יהיה גם דיון המשך נוסף, אמרתי לכם שאנחנו לא מתכוונים לסיים את זה רק כדי לסיים – דן בן יהודה היה אמור לקבל רשות דיבור. ניתן לאנשים לדבר לפי הסדר. אתן לחברי הכנסת, אבל במחילה מכבודכם, הרי אני עובד פה יותר שנים מכולכם, צריך לשים לב שלפעמים כאשר מישהו מגיע לדיון ואז יוצא ממנו זה מייצר אצלי תחושות לא נעימות כשאני צריך לקבל החלטה, לכן נעשה את זה בקצרה. איתן ברושי בבקשה, אחריו עליזה לביא ונמשיך.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
חברי הכנסת, גם אני מצטרף – אתמול הקדשתי נאום בכנסת לאסון הזה – להשתתפות בצער.

אני רוצה דווקא להתייחס למשטרה. אי אפשר לדבר פה על הכול. אנחנו עדים לירידה דרמטית במספר הניידות ובמשאבים שמושקעים בפיקוח על התנועה.
היו"ר איתן כבל
אני רוצה להיות ממוקד. היום נתתי לך מפאת כבודכם. אני יודע שאנחנו חברי כנסת ואנחנו תמיד יותר חכמים מכולם אבל המטרה בעיקר לשמוע. יהיה דיון על המשטרה מאל"ף ועד ת"ו, נעשה להם את כל הניעור הנדרש. הדיון היום הוא בעיקר לקבוצות החוץ פרלמנטריות, לעמותות ולארגונים שיוכלו לומר איך הם רואים את הדברים מצדם. עם המשטרה יתקיים דיון שלם, מתחילתו ועד סופו, ואנחנו חברי הכנסת נכין שאלות מסודרות בצורה כמה שיותר מקצועית. כאן אני מבקש אם יש לך הערה כללית.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
הערה כללית. שאלו פה על כמה נתונים על מה שהיה. מעניין לשאול גם כמה ניידות היו בזירה בזמן האירוע הזה. על-פי הנתון שבידי יש ירידה של 63% במספר הניידות לעומת שנת 2010. לכן אני רוצה לומר באמת משפט עקרוני. אני משבח את "אור ירוק" ואת מר אבואב שיושב פה מולנו ואת כל מי שעוסק בזה. אני רוצה לומר שהממשלה – ואנחנו מחזקים את המרכיב של תחבורה ציבורית בראייה של כלל המדינה, והפריפריה במיוחד. ריבוי התאונות בתחבורה הציבורית מחליש את היכולת להפוך אותה למרכיב חשוב יותר ממה שהיה עד היום. רק אתמול, גם בלחץ של הכנסת, ישראל כ"ץ דיווח על פתרון לגליל המזרחי. לכן אני רוצה להגיד פה את ההערה הזאת, שמרכיב הפיקוח והאכיפה חייב לקבל חיזוק, במיוחד שהתוצאה מעידה על משבר גדול יותר אפילו.
עליזה לביא (יש עתיד)
תודה ליושב-ראש. אני רוצה לברך אותך על הלקיחה של הנושא הזה לידיים שלך.

לפני חודשיים פניתי לשר התחבורה בעקבות הדוח של עמותת "אור ירוק" שמציג 216 קילומטרים של קטעי כביש מסוכנים במדינת ישראל. לא קיבלתי תשובה עד היום. אני רוצה לבקש ממך, אדוני, את העזרה שלך לקבל תשובה מה המדינה עושה עם הנתונים הקשים. מעבר לגזירת כל מיני סרטים לכאן ולכאן ופרויקטים גדולים, מה המדינה שלנו עושה? רק לפני שבוע היו 3 הרוגים בכביש בדרום; לפני 3 חודשים, גם בתחבורה הציבורית, 50 חיילים נפגעו באוטובוס, המקרה המזעזע של אבא, מפקד תחנה, שמצא את הבת שלו ואמר משפט כל-כך קשה: "ברוך השם שרק הבת שלי נהרגה", וזה היה בתחבורה הציבורית.

אדוני, ברשותך, אני רוצה לבקש את עזרתך לבקש מהצבא בהתקשרויות שלו עם חברות ההסעה לבחון מי מסיע את החיילים והחיילות שלנו כי זה הופרט והועבר לידיים אזרחיות.
היו"ר איתן כבל
אני מכיר את זה מקרוב.
עליזה לביא (יש עתיד)
ובכלל כל נושא התחבורה הציבורית.

אדוני, אני יודעת שהזמן קצר אבל אני רוצה, ברשותך, לבקש פה הבטחה של נציג "אגד" לפרסם מחר מודעה חדשה עם שמות ההרוגים. לא יעלה על הדעת שאתם תפרסמו מודעה כזאת מזלזלת וכזאת פוגענית. לכל איש יש שֵם, יש משפחה. איך אתם מעיזים בכלל גם לא לקחת אחריות וגם לפרסם מודעה כל-כך פוגעת פעם שנייה בהרוגים ובמשפחות ובנו? תודה, אדוני.
היו"ר איתן כבל
תודה. אלחנן ארז, אני מבקש את זה גם בשם הוועדה. אני בטוח שב"אגד" יושבים אנשים – ואני מכיר את חלקם לפחות – שהם קשובים ופתוחים והם יידעו לעשות את זה. אם הייתה מעידה מן הסוג הזה – שלא ראיתי אותה, אני מודה – אני מבקש לתקן.
אורי מקלב (יהדות התורה)
אדוני היושב-ראש, למה אתה דורש מודעה? כשביקשה משפחה להעמיד אוטובוס מבני ברק ללוויה בירושלים של אישה צעירה שנהרגה, "אגד" התנגדה להעמיד אוטובוס. אז איפה אתם עומדים?
עליזה לביא (יש עתיד)
אין חמלה ואין השתתפות בצער.
אורי מקלב (יהדות התורה)
ההתייחסות שלכם לכל הנושא הזה אי אפשר להבין אותה, התנכרות מלאה להרוגים. לא להעמיד אוטובוס ללוויה להרוגה שנהרגה בתאונה באוטובוס שלכם, כאשר ביקשה המשפחה להעמיד אוטובוס לאבלים? אני לא מבין את זה.
היו"ר איתן כבל
חבר הכנסת מקלב, אני מבקש ממך, אנא תוציא אלי פנייה מסודרת. אדאג בשם הוועדה לטפל בזה מול "אגד", אם לא לאירוע הזה אז לפחות לאירועים הבאים, שלא נדע. תודה לכם.

עליזה לביא, בדיון הבא או בזה שאחריו נעסוק בנושא תשתיות בכבישים כפלטפורמה לכל העניינים. אני רוצה להזכיר, נרצה לעסוק גם בעניינים של המגזר הערבי. יש דוח שהוכן על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בעקבות בקשה של חבר הכנסת אוסאמה סעדי, ונרחיב גם בעניין התחבורה הציבורית. ננסה לייצר את הדיון הכי מקיף והכי מעמיק שנעשה עד היום.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
כבוד היושב-ראש, יש את כל המרכיבים של הסיבות לתאונות. התאונה המצערת האחרונה האיצה וקידמה את ההסתכלות על ההיבט האנושי של הנהג במיוחד.

אנחנו כל הזמן דוחפים לפנות לתחבורה הציבורית. אם נרגיש שהתחבורה הציבורית פחות בטוחה זה יהיה קשה מאוד. לכן אני מציע – לנתח כולנו יודעים, וניתחו כבר. השאלה היא אם קיימות בדיקות רפואיות ופסיכולוגיות לנהגים בתחבורה הציבורית, אם לפני שהולכים ללמוד עושים את כל הבדיקות. השאלה אם יש גם בדיקות תקופתיות חוזרות לנהגים כדי לוודא שאין הרעה במצב הבריאותי והפסיכולוגי שלהם, האם הנהג עדיין כשיר. אם הוא יודע להזיז את האוטובוס או את המונית זה לא אומר שהוא יכול להסיע אנשים. האם הבדיקות האלה קיימות? אם לא, אנחנו צריכים ללכת לכיוון חקיקה בנושא הזה, לקבוע תקופות זמן ובדיקות אחרי מחלות מסוימות, אשפוזים מסוימים או ניתוחים חס וחלילה. צריך ללכת לכיוון הזה ואז גם נוודא שבתחבורה הציבורית יש לנו נהגים שיכולים להסיע נוסעים.
היו"ר איתן כבל
תודה. נתכנס אל תוך הדיון. ראשון הדוברים הוא משה סורוקר. אני כבר אומר לך, בדיון הקודם אמרתי לך שיהיו לך 10 דקות. יש לך 5 דקות. אני רוצה שכולם יספיקו לדבר. יש ריבוי נרשמים. תמיד אני אומר: כשידעתי את החומר כתבתי מחברת, כשלא ידעתי כתבתי 4 מחברות. אדוני יציג את הדברים בצורה הכי ממוקדת, בבקשה, לא בפירוטכניקה.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
אתה מוזמן לשלוח לנו חומר גם בכתב.
משה סורוקר
שלום לכל הנוכחים המכובדים. שמי משה סורוקר ואני עומד להציג לפניכם כרגע תוכנית חירום לאומית מקיפה להפחתה משמעותית בקטל בדרכים. אני מסכים עם יושב-ראש הוועדה שמסרב לקבל את האווירה שמתייחסת לתאונות דרכים כאל גזירת גורל. אם תיתנו לי מספיק זמן אני גם עומד להוכיח לכם עד כמה הוא צודק.

בעוד שתפיסת הבטיחות הקונבנציונלית מתמקדת בעיקר בליקויי בטיחות טכניים והנדסיים, שגם הם חשובים מאוד, אני הולך להתמקד כרגע אך ורק בסיבה העיקרית לקיומן של תאונות דרכים, והיא הגורם האנושי.

ב-5 השנים האחרונות אני עוסק במחקר מעמיק של גורמי הסיכון לתאונות דרכים מן ההיבט של התנהגות הנהג, תוך כדי פיתוח כלים לניהול סיכונים כחלק מתהליך ארגוני לשיפור בהרגלי נהיגה, כל זאת במסגרת עיסוקי כאחראי על הטמעה של מערכות טכנולוגיות חדשניות למניעת תאונות בציי רכב גדולים בארץ ובעולם.

השימוש בטכנולוגיות החדשניות מאפשר לנו להגיע לתובנות שפשוט אי אפשר היה להגיע אליהן לפני כן. התוצאה היא פיתוח של מערכת ארגונית, שפועלת במקביל לקדמת הטכנולוגיה ומאפשרת לנו להגיע להישגים מרחיקי לכת בכל הקשור לתאונות דרכים. התוכנית שאתם עומדים לראות כרגע כבר קיימת למעשה ופועלת בהצלחה במספר רב של ארגונים בתחום התחבורה הציבורית והתובלה, לא ב"אגד". בהחלט ניתן ליישם את אותם כלים גם במסגרת תוכנית לאומית רחבה.
אם תסתכלו על המסך
לתוכנית שלי קוראים "חמ"ל תאונות לאומי". המטרה של התוכנית היא הפחתה של כ-80% בכמות תאונות הדרכים בישראל, ולזה אפשר להגיע תוך 36 חודשים. זה נשמע יומרני, אני יודע, אבל זה בהחלט אפשרי, ויש לי את כל ההוכחות, אם תיתנו לי את הזמן להציג. יישום התוכנית במלואה צפוי להניב בתוך 10 שנים יותר מ-3,000 אזרחים שיישארו בחיים, 160,000 אזרחים שלא יפצעו ועוד 8,000 אזרחים שימשיכו ללכת, זה למי שלא מכיר את הסטטיסטיקה, וכל זאת ללא כל תוספת תקציב מצד המדינה.
כל שהמדינה נדרשת הוא ליישם שלושה מהלכים
שימוש יעיל בטכנולוגיות שכבר זמינות בכל רכב חדש; שינוי מדיניות בגישה לפרטיות הנהג בכביש ציבורי; ורפורמה במנגנון ביטוח החובה לרכב.

התוכנית שפיתחנו עושה שימוש בכמה מערכות שבקדמת הטכנולוגיה העולמית בתחום המניעה של תאונות דרכים. זאת הרשימה של הכלים שאנחנו משתמשים בהם, כשמערכת בקרה על שמירת נתיב ומערכת בקרה על שמירת מרחק הם הכלים העיקריים שבהם אנחנו מודדים את רמת הנהיגה השגרתית של נהגים. רוב המערכות הללו כבר מותקנות היום אוטומטית בכל הרכבים החדשים כמעט שיורדים לכבישי ישראל. אלא שכיום כלל לא נעשה בהם שימוש שממקסם את הפוטנציאל שגלום בהם. מדובר על טכנולוגיות חדשניות שמסוגלות להתריע בפני הנהג בזמן אמיתי בכל מקרה של סיכון, גם במצבי חירום, ואת זה כולם כבר מכירים, אבל גם בשגרת הנהיגה, ועל זה מעטים נותנים את הדעת. המערכות מספקות לנהג את התועלות הבאות.
היו"ר איתן כבל
זה ברור. ראינו, אנחנו מבינים, זה נותן כיסוי מכל כיוון.
משה סורוקר
המערכות האלה מנהלות דיאלוג עם הנהג במהלך הנסיעה, מתוך מטרה לשמר את הנהג בתוך מסגרת נהיגה שגרתית בסיכון נמוך. נהג שמבין את שפת המערכת וגם משתדל להימנע מלקבל התרעות לאורך זמן ישפר בהדרגה את הרגלי שגרת הנהיגה שלו עד לרמת הסיכון הנמוכה ביותר, עם סיכוי אפסי להיות בתאונה. בשנים האחרונות, כפי שאמרתי, המערכות האלה מותקנות ברכבים, אלא שאספקת המערכות לנהגים לא מלווה בהדרכה רצינית, אם בכלל, על אופן תפעול המכשירים, מה שמייצר חוסר הבנה.
היו"ר איתן כבל
ברשותך, אני מבקש ממך להרחיב כבר בעניין השני.
משה סורוקר
היכולת של המערכות האלה לתת מענה במקרה חירום חשובה ביותר, אבל רוב התועלת מן המערכות נוגעת לשגרת הנהיגה של הנהגים. ניהול סיכונים מושכל בשגרת הנהיגה הוא הבסיס למהפכה בטיחותית, לא פחות, שטמונה במערכות האלה. לכך דרושה הבנה מעמיקה של הנהג וסיוע של מערכת משובים ותמריצים תומכת לאורך זמן. רוב התאונות קורות במהלך נהיגה שגרתית, את זה אתם אולי כבר יודעים, אבל המטרה של המערכות שאני מדבר עליהן היא לשנות את שגרת הנהיגה.
היו"ר איתן כבל
אני מבקש ממך, עשה לי טובה, אני לא רוצה שזה ייראה כאילו עכשיו זה מדור פרסומי. אמרת שנושא אחד הוא טכנולוגי. יש עוד שני עניינים שפירטת. תעבור אליהם בבקשה. יש לך בדיוק עוד דקה. אל תיקח אותי באופן שאני לא רוצה.
משה סורוקר
אני מדבר פה על תוכנית מהפכנית אמיתית שיכולה לחסוך עכשיו בחיים. למה אתה עוצר אותי?
היו"ר איתן כבל
סליחה, קודם כול כי אני היושב-ראש ואני יכול לעצור את מי שאני רוצה ומתי שאני רוצה. שנית, מכיוון שזה מסוג הדברים שאפשר לקרוא אותם. הצגה היא 3 שורות, והחומר הועבר לחברי הכנסת. עשיתי לך, בלשון העם, "מערוף" ולקחת לי את כל היד.
משה סורוקר
הנתונים שנאספים מאפשרים למדוד את רמת הסיכון של הנהגים ב-12 מדדים שרשומים על הלוח. לכל אחד מן המדדים נתנו טווח תקן אחרי שערכנו מחקרים עם הרבה מאוד חברות שרשומות פה על הלוח.

אני רוצה להראות לכם עכשיו משהו שיפתח לכם את העיניים. אראה לכם דוח חודשי אמיתי של חברה ישראלית, עם בערך 100 נהגים. הדוגמה הזאת מייצגת את התפלגות רמת הסיכון של כלל אזרחי ישראל. אתם רואים בדוח הזה, זה הכלי העיקרי שמאפשר את קיום התוכנית שאני מציע. בכל שורה אתם רואים נהג מסוים ואתם יכולים לראות את רמת הסיכון של אותו נהג כפי שנמדדה באותו חודש ב-12 מדדי נהיגה שונים. הערך שמופיע בכל תא מציין את כמות האירועים המסוכנים שהנהג הזה עובר בכל 1,000 קילומטר נסיעה. בכל עמודה אתם יכולים לראות את המדדים. לכל מדד הצמדנו גם קטגוריית סיכון ונתנו טווח תקן לכל קטגוריית סיכון. קטגוריות סיכון מתחילות מצד שמאל למעלה ברמה של מצוין עד רמה של טעון שיפור. אני מראה לכם את קטגוריות הסיכון. מה שאנחנו רואים כרגע בראש הדוח זה הנהגים הבטוחים, הנהגים הירוקים, הנהגים שהסיכוי שלהם להיות בתאונה אפסי. זה המשך הדוח ואני רוצה להמשיך לפרט אותו. למה אתה עוצר אותי?
היו"ר איתן כבל
סלח לי, הבנתי. החומר חולק לחברי הכנסת.
משה סורוקר
לא חולק.
היו"ר איתן כבל
אל תגיד לי אם חולק או לא חולק. אתה גם מעליב. אני מכבד אותך. אל תפריע לי עכשיו. אם תאמר משפט נוסף, אוציא אותך, ובדיון כזה לא מקובל להוציא אנשים. החומר מונח כאן.

שאלת העניינים הטכנולוגיים – שר התחבורה מדבר על זה והוא גם התייחס לזה בכמה מן ההופעות שלו. הוא תולה תקוות גדולות בכל העניינים הטכנולוגיים האלה. יהיה פרק שבו נדון כשנגיע אליו. אינני מזלזל. זה עוד חלק בתצרף אבל זה לא הכול. יש מי שיאמר שזה 30%, יש מי שיאמר שזה 50%. בסך הכול התהליך של יציאת האזרח מביתו אל הכביש, אם כהולך רגל ואם כנהג, מורכב מכמה וכמה פרמטרים: ממצב התשתיות, עד מצבו האישי, עד ההתנהגות שלו בדרך. יש מרכיבים שונים, לא רק אחד. החומר חולק ויהיה גם דיון ממוקד יותר. אני מודה לך. דן בן יהודה, ואחריו חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, בבקשה.
דן בן יהודה
תודה רבה. שמי דן בן יהודה מפורום חברות הדרכה לבטיחות בדרכים ועמותת "פני הארץ". קודם כול כמובן אני רוצה לברך על קיום הוועדה עצמה.

בשבוע שעבר הוצגו הרבה פתרונות והרבה רעיונות. אני חייב להגיד שברמה האישית הרגשתי לא כל-כך בנוח. בסופו של דבר הדיון החשוב הזה צריך להביא המלצות לפתרון הרבה יותר כולל ולמדיניות כוללת בעניין הזה. גם נאמר פה שהדברים מוכרים, אף אחד לא המציא את הגלגל פעם נוספת. דובר הרבה מאוד על נושא התחבורה הבין-עירונית, אכיפת תשתיות גדולות, כל המהפכה שנעשית בארץ, אבל עובדה שב-3 השנים האחרונות יש עלייה במספר ההרוגים.

אני רוצה להתמקד רק בדבר אחד, מערך ניהול הבטיחות בדרכים ברשויות המקומיות, כי אני לא רוצה לעסוק בכלל בבין-עירוני ובמה שמתרחש שם.

תארו לכם מצב שיש מי שאחראי אישית על ידע כולל ותכלול כל פעולות הבטיחות בדרכים, בין במרחב, בין בכל רשות עירונית, ויודע בדיוק מה קורה שם. תארו לכם מצב כזה, ש-260 רשויות מקומיות יש להן טיפול אישי, עם מטה בטיחות שיש לו תפקידים של תכלול הפעולות במרחב ולעשות כל שצריך לעשות. אנשים שנמצאים שם יודעים בדיוק מה קורה בשטח וצריכים לתת דין וחשבון עולה כלפי מעלה על כל דבר ועניין, והם מטפלים לא רק ברמת התשתית המקומית, אלא ברמה החינוכית, בהסברה, ברמה הקהילתית, על-פי מגזרים ואוכלוסיות שונים.

התשובה לדבר הזה, שזה קיים והדבר הזה בעצם נבנה ברשות לבטיחות בדרכים כבר ב-2006-7, ונבנה בצורה טובה מאוד שנתנה מענה לאורך מספר שנים בודדות, עד שהורידו להם את היכולת לבצע. המערך הזה קיים היום, כל התקנים וכל הדברים עובדים. לקחו להם רק דבר אחד – כסף. כשהדבר הזה עבד היה לאותו מנהל מטה בטיחות – ואגב, הם קיימים, מנהלי מטות הבטיחות קיימים בכל 260 הרשויות המקומיות בארץ, עובדים, והם בקשר עם מנהל האזור, עם המשטרה, עם הקשישים, עם הנוער, עם אגף התרבות, עם אגף הנדסה, עם מה שאתם לא רוצים, כולל עם אגף שפ"ע של העירייה. אם יש גזם שנמצא על המדרכה ומפריע להולכי הרגל מנהל מטה הבטיחות יודע על זה ויודע גם להדריך את אגף שפ"ע לפני החורף: "חבר'ה, אל תעשו את הדברים האלה". זו רזולוציה שאנשים לא מבינים שיכולה להיות קיימת. היא הייתה פה במדינת ישראל. אני אישית, גילוי נאות, הייתי עובד הרשות לבטיחות בדרכים בשנים 2006-2008 וזה היה שם. אני עזבתי את הרשות כי בוקר צח אחד קמתי, הסתכלתי ימינה ושמאלה וראיתי שאני סוגר לעיריות תוכניות. במקום לפתח ולתת להן עוד ועוד אני סוגר. אמרתי: סליחה, בשביל זה אני קם בבוקר, להגיד לאנשים איך יהיו אצלם יותר תאונות? אני לא רוצה, פשוט לא מתאים לי. אני מדבר על חבורה של אנשים שנותנים את הנשמה ברמה היומיומית וסופגים פה ביקורת לא נורמלית במשך עשור.
אדוני היושב-ראש, בישיבה הקודמת ביקשת
תנו לי רשימה של 357 ההרוגים משנה שעברה, מה היה שם, מה התוצאה. לחבר'ה של הרשות לבטיחות בדרכים יש את המידע הזה, 10 שנים יש להם את זה, הם חוקרים כל תאונה ותאונה, זה קיים בתיק של כל מנהל אזור וכל מנהל מטה. הם יוצאים לשטח ונמצאים שם פיזית ומתכללים את הכול. הם לא רק אכיפה, הם לא רק תשתית, הם לא רק חינוך. הם הכול, והם מגיעים ברזולוציה מדהימה לכל אחד ואחד מן האנשים.

צריך להחזיר בחזרה את הפירמידה לתצורה הנכונה. לא ריכוזיות שלטוניות, שמלמעלה מכתיבים רעיונות כלפי מטה ברמה המוניציפלית, אלא להיפך, שיש מענה ספציפי על-פי נתונים מדויקים, פילוח וניתוח הנתונים, מטה בטיחות עירוני שנותן מענה תקציבי לדברים. לא תאמינו כמה הדבר הזה עולה – 30 מיליון שקל בשנה בלבד, לא כולל 110 מיליון שקל שקיימים בתקציב לטובת תשתיות רכות ושחוזרים למשרד התחבורה. בשיא זה עמד על 44 מיליון שקל אך ירד ל-16 מיליון שקל. דרושה הסטה בסך הכול של 14 מיליון שקל כדי להגיע לשיא, שזה אומר 3 הרוגים בשנה. המון תודה.
היו"ר איתן כבל
תודה לך. אני אומר לדוברים הבאים, אלה שמבקשים להציג נתונים, תהיו ממוקדים. פחות פירוטכניקה. אתם מפספסים את התהליך. כשאנחנו נותנים לכם כבר את ההזדמנות לומר את הדברים תהיו ממוקדים ברעיון איך לשיטתכם אפשר לשפר ואל תפרטו את כל הדברים שמסביב.

חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין חברתי, ולאחר מכן דבורה לוזון, אם שכולה, בבקשה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אשתדל להתמקד. אני קודם כול רוצה להביע את תנחומינו. היום שמעתי את אמא של לוי יצחק שנהרג בתאונה ביום ראשון. הרב מקלב, כל-כך דייקת. הבנתי גם קודם, אבל אחרי ששמעתי אותה פשוט אי אפשר לתאר את הכאב ואת עוצמת האובדן. אני באמת רוצה לחבק – כבר חיבקתי באמת – את דבורה לוזון ואת יהודה ואת רועי רוזנטל שיושב מאחור ואני מקווה שאחר-כך ידבר ואת עדנה צונץ שאתם כאן. מבחינתי כשמדברים על דגל אדום או על נורה אדומה, לא, הפנים שלכם והפנים של היקירים שלכם הם שמהבהבים לנו באדום-אדום-אדום בוהק חזק. המחשבה האיומה, אני זוכרת ששמעתי ביום ראשון על התאונה, אמרתי: אלוהים, באמת אי אפשר לסבול את זה.

אני מודה גם לניצב ירון בארי שחיזק את דברי ביחס לנושא המחסור בנהגים מקצועיים. אלחנן ארז, זה עניין כבד ביותר. ממש לא מזמן הייתה לי שאילתה במליאה בנושא ייצור אוטובוסים בישראל, שלמעשה די הפסיקו לעשות את זה ומזמינים את רוב האוטובוסים מסין. אחד הדברים ששר התחבורה התמקד בו הוא שכר נהגי האוטובוס. זה עניין חשוב מאוד ואנחנו צריכים לתת עליו את הדעת, בין היתר משום שרובנו לא ערים למחסור המטורף בנהגי אוטובוס. פשוט אין נהגי אוטובוסים.
היו"ר איתן כבל
וגם נהגי משאיות.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
בכלל נהגי רכב כבד ונהגי הסעות.

אני רוצה לספר לכם איך התחלתי את הבוקר. הבוקר נסעתי ברחוב אלנבי בתל-אביב ליד רכב הסעות, טרנזיט קטן, וראיתי מבעד לחלון ילד עומד בהסעה. גלית גלעד מ"בטרם", כפי שאת מכירה אותי את יכולה לתאר לך שלא עברתי על זה לסדר היום. זה היה על-יד הרמזור. השתדלתי להתקדם בזהירות ולהפנות את תשומת לבו של הנהג למה שקורה אצלו מאחור. אם אתם חושבים שהצלחתי – לא הצלחתי, אבל זה היה רכב של חברת ליבוביץ וגם התקשרתי על מנת לדווח על הרכב הזה. אני מצטערת, אבל אני חושבת שזה תפקיד של כל אחד. כל אחד מאתנו צריך ליטול את התפקיד הזה של מי שאומר: חברים, צריך להתריע בשער.

בעיניי יש כמה דברים שחייבים לעשות. חלק מזה הוא דיון לגבי הכשרה מרוכזת לנהגי רכב כבד. העובדה שהחברות עצמן מכשירות את הנהגים, יכול להיות שלא די בכך ושצריך הכשרה יותר מאורגנת, יותר מרוכזת, שתתמקד בנושאים הקריטיים שאנחנו מתעסקים בהם, בין היתר נושא ההתנהגות. כפי שאמרתי, אני גם תחת הרושם הבל יימחק מן העובדה שהנהג בתאונה ביום ראשון, לפי דיווחי המשטרה, מייד הלך ונגע בטכוגרף, ב"קופסה השחורה" של האוטובוס.

דבר נוסף, חגורות בטיחות באוטובוס ובהסעות. לא יכול להיות הדבר הזה, זה פשוט לא יכול להיות. כאשר אני מעלה את הבן שלי כל בוקר על הסעה ספק אם הוא חוגר את החגורה, והאמינו לי, הנהג שלו אכפת לו כאילו זה הילד שלו. חייבים לראות איך אוכפים את העניין הזה. זה מסובך.

בנושא שיטת הניקוד – לא מזמן קיימנו דיון בוועדת הכלכלה. לא חזרו אלינו עם תשובות על שיטת הניקוד. אני רוצה שנקיים דיון עמוק על נושא שיטת הניקוד באכיפה כדי להבין האם שיטת הניקוד ממוקדת באותם אירועים שגורמים לריבוי תאונות הדרכים. הקשינו בעניין הזה על משרד התחבורה ועל משרד המשפטים והם לא השיבו לנו שאכן אלה הנושאים שבגללם יש תאונות דרכים.

תאורה בדרכים זה דבר שיכול להציל חיים. 37% מהתאונות קורות בלילה. צריך לעשות מבצע לאומי להגברת התאורה.

דבר נוסף, אני רוצה לדבר על הנהיגה המונעת. אני עברתי קורס נהיגה מונעת, גם את הבסיסי וגם את המתקדם. אני רוצה להגיד לכם שהוא השפיע עליי באופן דרמטי כי החלטתי שאני לוקחת אותו באופן רציני. אני חושבת שצריך לדבר גם על נושא קורסי נהיגה מונעת משום שזה דבר מאוד-מאוד חשוב, זה דבר שמצריך ריענון. אני הייתי זקוקה לריענון הזה ואני שמחה שעברתי את הקורס.

נזכיר שלא רק הטלפון הסלולרי הוא מסיח דעת אלא גם הרדיו הוא מסיח דעת. כלומר, העובדה שהכול נמצא לנו על ההגה לא אומרת שאנחנו תמיד שמים לב.

אנחנו, גם כחברי כנסת, חייבים לשמש דוגמה ולראות מה אנחנו עושים בעניין הזה כדי לשים דברים בצד. בנהיגה אנחנו רק בנהיגה. זה הכול. תודה רבה.
היו"ר איתן כבל
תודה על הדברים שלך. דבורה לוזון, אם שכולה, בבקשה.
דבורה לוזון
קודם כול, אני מברכת על הוועדה הזאת שמעלה את נושא תאונות הדרכים על סדר היום, בראשותך כמובן. אני משתתפת כמו קודמיי בניחום המשפחות.

שמי דבורה לוזון, אני אמא של עמית לוזון, חייל שיצא ב-23 בפברואר לפני 13 שנים לבסיס ומצא את מותו לצערי הרב בתאונה שהוא היה קורבן לה. אני יכולה להעיד שלו הייתה מצלמה באותו רמזור כשהבן שלי פנה שמאלה באור ירוק, או לו היה עומד איזה שוטר, או אפילו אפוד צהוב, שמאוד-מאוד מרתיע – באמת, קחו את זה לתשומת לבכם, המשטרה, זה דבר שמרתיע עבריינים על הכביש – אולי הוא היה ניצל.

אותו נהג שפגע בבן שלי היו לו 18 הרשעות קודמות ולא הורידו אותו מן ההגה, וגם כשהוא הרג את הבן שלי הוא קיבל 10 חודשים בפועל בכלא ו-10 שנים שלילה, כאשר לאחר 3 שנים הוא ביקש המתקה ומן הסתם הוא גם קיבל אותה.

הנחמה הגדולה שלי היא החיבור שלי לעמותת "אור ירוק". אני מתנדבת, מבין מאות הורים שכולים מתנדבים שמסתובבים בגנים, בבתי-ספר יסודיים ובתיכונים. אני אישית מסתובבת בבסיסי צה"ל, אני עוברת ממקום למקום, גם בעובדה הייתי, הטיסו אותי לעובדה, גם בשייטת 13 בחיפה ומן הסתם בכל הבסיסים בארץ. אני הולכת לבסיסים ומספרת את הסיפור האישי שלי על הבן שלי. אני רוצה לומר לכם שזה עובד. אחרת לא הייתי שם.

אני באה ממשפחה שכולה. אחי נהרג בקרב במלחמת יום כיפור לאור מחדל גדול שהיה, וכולנו מן הסתם יודעים עליו, אחי השתתף בקרבות הבלימה. יאנוש בן גל היה אחד המפקדים שלו ולצערי הרב שלשום הייתי בהלוויה שלו. אני רוצה לעשות הפרדה בין המלחמה כאחות שכולה לבין המלחמה בכביש. הבן שלי נהרג לשווא, חד וחלק. כשאחי נהרג אמי בחרה למות. אני באתי ממשפחה של 12 אחים ואני החלטתי שאני מרימה את הכפפה להצלת חיים. לא אלך בעקבות אמי. אמי מתה ממחלה קשה. ומה אני יכולה לעשות כדי להציל חיים? יש לנו עמותה לתפארה, לתפארת עם ישראל, עמותה שנותנת מעצמה לילות כימים. אני אישית רצה בכל הארץ באהבה גדולה להצלת חיים נטו. קחו את זה לתשומת לבכם.

אני מבקשת, לאור זה שהעלית את הנושא הזה לדיון, לדעתי הוא הכי חשוב, הוא צריך לעמוד על סדר היום. נהרגו במלחמות ישראל 23,000 אנשים ואילו במלחמות בכביש יותר מ-32,000 אנשים. אז אנא, באמת תתייחסו לזה ברצינות הכי גדולה.

אני שוב מברכת על הדיון הזה כי זה דבר שצריך לעלות בראש ובראשונה. אני צריכה את המשטרה לפני, אני לא צריכה 10 ניידות אחרי, שיהיה לכם ברור. סליחה שאני מפנה את זה למשטרה. פה אתם צריכים לקחת אחריות. אני באמת לא יודעת מי אחראי לאזרחים כדי שנהיה בטוחים, כדי שנרגיש שאנחנו חיים במדינה בטוחה. לא ייתכן שאם יש איזה פיגוע אז כל העולם שם ואם יש תאונת דרכים אז זה עוד דבר שקורה בסדר היום, עוד אחד נהרג ועוד אחד נהרג. לא, זה משפחות נהרסות. קחו את זה לתשומת לבכם. תודה רבה לכם.
היו"ר איתן כבל
תודה לך. חיבוק מאתנו.

עו"ד גלית גלעד מארגון "בטרם לבטיחות ילדים", בבקשה. לאחר מכן בני גורפינקל ואילן קריאף, אב שכול.
גלית גלעד
צהרים טובים. אני קצת מתרגשת כשאני שומעת את הסיפורים האלה ונזכרת בעוד סיפורים שאנחנו שומעים בכל יום אצלנו ב"בטרם".

באנו מוכנים. הסתכלתי על הנתונים של 2015. בשנת 2015 איבדנו 43 ילדים רק בתאונות דרכים.

אהיה ממוקדת מאוד. בחרנו להעלות פה 4 נושאים. נושא אחד, הרבה ילדים מתחת לגיל 9 נפגעים כהולכי רגל. נושא שני הוא המגמה של היפגעות ילדים כרוכבים על אופניים. הנושא השלישי הוא ילדים בחברה הערבית שנפגעים בכל יום בתאונות חצר. והנושא הרביעי שמדאיג אותנו מאוד הוא אחוזי חגירה מאוד-מאוד נמוכים של ילדים במדינת ישראל. זה לא מתקבל על הדעת.
היו"ר איתן כבל
הייתי בטוח שזה אחרת.
גלית גלעד
אנחנו מאבדים 4 כיתות של ילדים מידי שנה, כך שלא נהיה בטוחים בשום דבר.

משנת 2008 ועד היום נהרגו 128 ילדים כהולכי רגל, מתוכם כמחצית מתחת לגיל 9. רק בשנת 2015 נהרגו 14 ילדים, 7 מהם מתחת לגיל 9. מה זה אומר? זה אומר שההורים לא בדיוק מודעים למה קורה לילד כשהוא יוצא החוצה ולכל הסכנות שאורבות לו. זה לא כפי שהיה כשאנחנו היינו ילדים קטנים. ילדים מתחת לגיל 9 לא יודעים להתנהל עצמאית, אין להם בשלות למשימה הזאת. אנחנו גם יודעים שמרבית התאונות של ילדים הן בקרבת הבית או ליד מוסד החינוך. אנחנו יודעים בוודאות שאין היום במדינת ישראל סביבת מוסדות חינוך בטוחה. אנחנו ב"בטרם" ממליצים למדינה ליצור הנחיות מחייבות מסביב לסביבת המגורים ולסביבת מוסדות החינוך. יש כבר תסקיר חוק ויש כבר הצעת חוק בדרך.

אנחנו מציעים ליצור מיתון תנועה – אני יודעת שזה קיים בשכונות של מצב סוציו-אקונומי גבוה, אני לא יודע עד כמה זה קורה בשאר הישובים במדינה – ליד המקומות שבהם הילדים שלנו מסתובבים. הם נהרגים שם. ויותר מזה, לקדם הסברה ולהעלות מודעות בקרב ההורים.

כשמדברים על רוכבי אופניים, אנחנו יודעים היום ש-35% מכלל הילדים שנפגעים מתאונות דרכים הם נפגעי אופניים. זה 793 ילדים בשנה. זה המון. יש לנו עלייה דרמטית. אנחנו יודעים גם עוד נתון נורא מזעזע – רובם לא חובשים קסדה. אם הייתם פוגשים את הרופאים שאני פוגשת שיסבירו מה זה פגיעת ראש לא הייתם חושבים מעבר לזה.
היו"ר איתן כבל
יש לך נתון כמה מהם רכבו על אופניים חשמליים?
גלית גלעד
לא, לצערי הרב לנו עדיין אין את הנתון הזה. הייתי מציעה לא לדבר רק על ההרוגים מכיוון שלעתים הפצועים עם הנכויות הקשות נשארים מוגבלים לאורך שנים והמשפחות נאבקות.

אנחנו ב"בטרם" ממליצים למדינה להוסיף שבילי אופניים, בעיקר ליד הבית.

אנחנו מציעים לקדם את האכיפה. אני יודעת שמשטרת ישראל ממוקדת על זה.

אנחנו מציעים להעלות את גיל הרכיבה באופניים חשמליים.

להעביר סמכויות אכיפה לפקחים וכמובן לקדם הסברה להורים.

דריסת ילדים בחצרות במגזר הערבי – חשוב להגיד גם דברים טובים.
היו"ר איתן כבל
נקיים דיון ממוקד מאוד על החברה הערבית.
גלית גלעד
חשוב לדייק, גם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וגם משרד התחבורה הבינו שיש פה בעיה. אני חייבת לציין, בשנים 2013-2014 נהרגו בממוצע 14 ילדים והיו מאות פצועים. השנה, אחרי שנה וחצי של עבודה, ואנחנו ממשיכים בה, ותודה רבה לרשויות שמשתפות אתנו פעולה, הגענו ל-4 הרוגים.
היו"ר איתן כבל
תודה. אני מבקש מרגע זה, אני רוצה שיהיה זמן לאנשים לדבר אז נא להיות עוד יותר ממוקדים.
ציון עופרי
אני בעל מגרש בנגב. לבני גורפינקל יש מגרש בגליל התחתון. אני מדבר בשם שנינו. זכינו במכרז של משרד התחבורה להקמה של מתקן להדרכה לנהיגה בטוחה כאשר מתקן כזה קיים בכל מדינות אירופה בהיקפים של מאות מגרשים באוסטריה, גרמניה וכל אירופה. שם למדו להילחם בתאונות דרכים בצורה משמעותית מאוד עם הפחתה דרמטית בהיקף תאונות הדרכים.

אנחנו מבקשים, יש תקנה, קנינו את המכרז עם תקנה. משרד התחבורה לא מפעיל את התקנה של ההדרכה לנהיגה בטוחה. כאן אני בעצם נוגע בנקודה שהעלתה חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. אנחנו רוצים להפעיל את התקנה על מנת שנוכל להתחיל לעבוד בשטח. יש לנו את כל האישורים ובסך הכול משרד התחבורה צריך להפעיל את התקנה. ברגע שהוא יפעיל את התקנה, התקנה קובעת שנהגים מקצועיים, נהגי משאיות ואוטובוסים ונהגים חדשים חייבים יהיו לעבור הדרכה. כמה זה עולה? זה לא עולה כלום למדינה. כמה זה עולה לנו? אנחנו משקיעים עשרות מיליונים על מנת להפעיל את העסק. כמה זה עולה לנהג? 200 שקלים אחת לשנה, כאשר חברת הביטוח משפה אותו על זה. זאת אומרת, לנהג בסופו של יום זה לא יעלה דבר. יש סטטיסטיקה מצוינת על תוצאות ההדרכה במגרשים.
היו"ר איתן כבל
העניין ברור. נמצא כאן אבנר פלור, סמנכ"ל בכיר במשרד התחבורה, שרושם התייחסויות מעבר לדיון המיוחד שיתקיים גם עם הרשות וגם עם השר. הנוכחות של הנציגות הבכירה של האגפים השונים של המשרדים השונים היא לא כדי לדבר אלא כדי להקשיב, להיכנס לאווירת הדברים, וכשיגיע הזמן שהם יצטרכו לתת את ההתייחסויות והתשובות הם יהיו ממוקדים. תודה.

אילן קריאף, אב שכול, בבקשה.
אילן קריאף
שלום, קוראים לי אילן קריאף. הבן שלי ואשתו נהרגו בתאונת דרכים ב-6 ביולי 2011. הם עמדו בצד ותיקנו פנצ'ר. תוך כדי זה בני התקשר אליי ואמר לי: אבא, אני לא מצליח להוציא את הגלגל. ניסיתי להסביר לו איך לעשות את זה. כשמגנזיום מתחמם אי אפשר להוציא את הגלגל. הוא אמר לי שהוא יחזור אליי בעוד כמה דקות. הוא לא חזר. התקשרתי אליו והוא לא ענה לי. התקשרתי אל אשתו וגם היא לא ענתה לי. אמרתי: קרה פה משהו, כנראה שניהם הלכו בתאונת דרכים. החבר שהיה לידי אמר לי: אתה מטורף. אמרתי לו: אתה טועה, אני מרגיש בתוך הלב שזה מה שקרה. אחרי רבע שעה שמעתי שזה בדיוק מה שקרה שם, ששניהם נהרגו.

אחד הדברים הוא השוליים. זה אחד האסונות הכי גדולים שקורים במדינה הזאת. השוליים צרים וכמעט אין שוליים בכלל. צריכים להיות שוליים של 3 מטר ואין את זה. בחלק מן המקומות יש שוליים של בקושי חצי מטר.

דבר נוסף, שהוא הכי חמור, יש בעיה עם השופטים שלא מחמירים בענישה כלפי תאונות דרכים. הם נותנים עונשים פשוט מצחיקים.
היו"ר איתן כבל
אנחנו מנסים להזמין לכאן את מנהל בתי-המשפט ואולי שיגיעו לכאן שופטי תעבורה שיבהירו את הזווית שלהם לגבי מה שאדוני מציג כאן.
אילן קריאף
מקרה כזה של אדם שפגע וברח ואפילו לא מוכן להודות בזה, הוא טען בכלל שהוא פגע באיזה סוס, ובסוף מגיע לבית-המשפט ולא מקבל שום עונש. קיבינימט, איפה אנחנו? או שנותנים לו עבודות שירות או שמטילים עליו קנס מצחיק. איפה השופטים פה? צריך להחמיר. אדם שעושה עבירת תנועה כזאת ועולה על הכביש בחזרה, צריך לקחת לו את הרישיון. ברגע שאתה נותן לנהג משאית קנס על עבירת תנועה, מה קורה לו? הוא משלם את הקנס וממשיך לנהוג. אם אתה שולל לו את הרישיון הוא יחשוב פעמיים לפני שיעשה עבירת תנועה, הוא יחשוב הרבה-הרבה-הרבה. על זה אני רוצה לדבר.
היו"ר איתן כבל
תודה, וגם לך מאתנו חיבוק גדול. פרופסור קובי פלג, בבקשה.
קובי פלג
אהיה קצר מאוד וממוקד מאוד. אני מנהל המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה.

אנחנו מדברים על איך בונים תוכנית לאומית. אחת הבעיות שמפריעות לי, שאנחנו בונים תוכניות לאומיות לא מבוססות על נתונים, כאשר יש לנו נתונים מתחת ליד. אנחנו יכולים לזהות קבוצות בסיכון גבוה ולמקד לשם את התוכניות הלאומיות. אם אתה מתמקד בקבוצות בסיכון גבוה תצליח להוריד את הכמויות הגדולות והמהותיות במהירות רבה יחסית ובכסף קטן יחסית. היום מה שאנחנו עושים, אנחנו יורים רחב מאוד ובדרך אולי מצליחים להוריד קצת.

אתן לכם דוגמה אחת בקצרה – ואני יכול להציג עשרות דוגמאות – ותבינו על מה אני מדבר. ניקח את המגזר הערבי. אני יודע שהוועדה תמקד על כך דיון אבל אעשה את זה בקצרה. 56% מהולכי הרגל הערבים שנפגעים הם בגילאי 0-14, 72% מהנפגעים מאופניים במגזר הערבי הם בגילאי 0-14. אנחנו מסוגלים היום למקד לכם בדיוק באילו ערים יש את השיעורים הכי גבוהים של אותם ילדים, ואת כל השאר אני כבר לא צריך לספר לכם, אתם מבינים לבד איך אפשר לעשות דברים ממוקדים מאוד, ואם לא אז אסביר בפעם אחרת.

עוד נתון אחד שהוא לדעתי מזעזע. 11% מהפצועים הקשים והאנושים מקרב המגזר הערבי – לא 24 שעות ומעלה אשפוז – שנמצאים בסכנת חיים, לפי איך שהרפואה בודקת, מפונים לבתי-החולים ברכב פרטי. פצועים במצב קשה ואנוש, לא בינוני וקל. מה עושים עם זה? כולם פה אנשים אינטליגנטים ומבינים. אני יכול להמשיך כך ולהציג רשימות מפה ועד מחרתיים.
כל שאני מנסה להגיד, שני דברים
אחת, תוכנית לאומית מבוססת עובדות ונתונים. יש אותם. שתיים, אני יודע שהמשטרה למשל עובדת על בסיס נתונים אבל זה לא מספיק כי מה שצריך זה עבודה של שיתוף פעולה מלא עם רשויות מקומיות. אם אין במגזר הערבי מספיק גני משחקים למשל או מדרכות אז נראה ילדים הולכי רגל נהרגים. ובזה אני מסיים.
היו"ר איתן כבל
תודה לך. אני רוצה להודיע, גברתי מנהלת הוועדה, ואת זה צריך לתת לי או משרד התחבורה או הרשות או המשטרה, הדיונים המקצועיים יתחילו רק לאחר שתוצג בפנינו טבלה שיודעת לפלח את 355 ההרוגים, כדי שפעם אחת ולתמיד כאשר נצא לדרך ננסה לכוון בדיוק על-פי אותה כוונה שפרופסור פלג אמר. דרך אגב, זו גם התבנית של "אור ירוק", ששמוליק אבואב הציג בפנינו. זה לא לירות לכל הכיוונים. מבלי חס וחלילה להתעלם מכך שבנקודה מסוימת יש איזה הרוג, מבלי חס וחלילה להתעלם מן המשקל, אבל יש מקומות שבהם מספר ההרוגים גדול בהרבה. זה יכול לנבוע מתשתית לקויה, זה יכול לנבוע מאלף ואחת סיבות שגורמות לכך שבנקודה מסוימת מספר ההרוגים, הן בשנה שעברה והן במשך שנים, הוא הרבה יותר גדול, אם זה ב"כבישים אדומים", אם זה בצמתים, אם זה במקומות בהם ניידות משטרה כמעט ולא נמצאות או מקומות שצריך להוסיף בהם מצלמות. כל אותן 4-5 נקודות שגם אתה התייחסת אליהן. אני שוב מבקש לקבל פילוח של אירוע-אירוע.
קובי פלג
שלחתי לכם דוח לאומה על השנים 2008-2014, עם עשרות ניתוחים וגרפים. תקדישו לזה 5 דקות.
היו"ר איתן כבל
אני מתחייב שנקדיש לזה זמן כי זו צריכה להיות מפת הדרכים שלנו. אני מבקש את זה מן המשטרה, תיאור של כל אירוע והסיבה לאירוע כדי שנוכל באמת לשקול את הדברים ולנסות כתוצאה מכך להגיע בסוף, בסיכום, להבין איפה אנחנו שמים את כובד המשקל שלנו.
יצחק שחק
תצרפו לנתונים גם את הפצועים קשה, שזה נתון חשוב מאוד.
היו"ר איתן כבל
בסדר גמור, אדוני.

ספי דיין מהנהלת איגוד קציני בטיחות בתעבורה, בבקשה, בקצרה.
יוסף (ספי) דיין
אני משמש כקצין בטיחות בתעבורה במועצה האזורית לב השרון, שמסיעה 5,000 תלמידים מידי יום. אני גם חוקר תאונות דרכים ואני מנהל את מטה הבטיחות העירוני שלנו.

דיברת יפה. מטות הבטיחות לאחרונה סובלים ממחסור בכסף. הורידו לנו תקציבים בצורה בלתי רגילה ואנחנו לא מסוגלים לעשות כלום עם הכסף שאנחנו מקבלים. אינני יודע את הסיבה לכך. השקענו את כל הכסף הזה אך ורק בילדי בתי-הספר. הבאנו להם את כל הדברים שיכולים לקדם מניעה של תאונות דרכים, זאת אומרת הצגות ומפגש עם אנשים שנפגעו וכל מיני אירועים וסרטים ומופעים. התוצאה הייתה מדהימה מבחינת הילדים שאמרו שזה נגע להם.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
התקציב ירד מ-40 מיליון שקל ל-8 מיליון שקל. נכון?
דן בן יהודה
מ-44 מיליון שקל ל-16 מיליון שקל. זה אומר בממוצע 60,000 שקל לעירייה, אם מחלקים קודם כול לתל-אביב, ירושלים וחיפה.
יוסף (ספי) דיין
זה אחד הדברים.

דבר שני, יש מחסור גדול בנהגים. אני משמש רכז הוועדה הטכנית של מרכז המועצות האזוריות. אנחנו מסיעים קרוב ל-230,000 תלמידים ב-500 אוטובוסים צהובים. אני רוצה לומר לכם שיש מחסור גדול בנהגים והסנקציות שלנו מול הנהגים – אם נוריד אותם מן הכביש לא יהיו נהגים. בשנתיים האחרונות הורדתי שני נהגים מן הכביש ועשיתי את זה עם המערכות הטכנולוגיות שמותקנות באוטובוסים. אני לא צריך לחכות לחקיקה ולא חיכיתי לשום חקיקה כי אם אחכה לחקיקה זה לא יקרה. התקנתי מצלמות באוטובוסים ואני רואה בדיוק איך הנהגים מתנהגים. הרכבתי מערכות למניעת תאונות ואני רואה בדיוק מה התוצאות של הנהיגה שלהם. המערכות האלה מצילות חיים, חברים. נהג האוטובוס היה מקבל התרעה על כך שהוא נוסע על השוליים. ניצב בארי אמר שהנהג נסע על השוליים עוד לפני התאונה. הוא לא חיפש בדלי סיגריות שם, הוא נסע בשוליים כי הוא היה עסוק במשהו אחר, אחרת המערכת הייתה מתריעה, הוא היה מציל את האנשים והאנשים האלה היו אתנו היום. אנחנו חייבים להתקין את המערכות הטכנולוגיות האלה שהן מצילות חיים. יש לי אותן, ואני לא ספק של "מוביליי" ולא של אף חברה. אני מתקין באוטובוסים שלנו מערכות טכנולוגיות כחובה, עם ליווי של משרד החינוך שנותן לנו או-קיי ושל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
ירון בארי
אנחנו מתקינים את המערכות האלה גם בכל הניידות. אני חושב שאתה צודק לגמרי.
יוסף (ספי) דיין
הכנסנו מצלמות באוטובוסים. אני רואה את ההתנהגות של הנהגים ואני רואה את ההתנהגות של הילדים. חגורים או לא חגורים – זה מטופל בבתי-הספר. ילד שלא חגור מקבל את עונשו בבית-ספר. זה לא תפקידי אבל אני מעביר את זה לבתי-הספר.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
איך אוכפים את חגירת החגורה?
יוסף (ספי) דיין
אנחנו רואים את הילדים שלא חגורים ומדווחים לבית-הספר. אני מעביר להם בבוקר בפקס.
היו"ר איתן כבל
זה לא התפקיד שלו.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
בגלל זה אני מנסה להבין וללמוד מזה.
דן בן יהודה
הוא רואה את זה בשידור חי, הוא מקבל את זה אליו למשרד. זה רזולוציה בלתי רגילה של דברים.
יוסף (ספי) דיין
הילדים הקטנים חגורים כולם, 99% מהם חגורים, אבל ילדי התיכון לא, כאן הבעיה הגדולה.

אני מקבל נהג לעבודה ואני לא יודע עליו כלום. אם הנהג הזה מ"אגד" שעשה את התאונה היה לו עבר והוא היה בא אלי הייתי מקבל אותו לעבודה. אין לי שום נתון עליו. אני לא מקבל מידע וגם אסור לי לבקש את זה ממנו. הגיע הזמן שהבית הזה ייתן לנו מידע, לפחות לקציני הבטיחות. כשאנחנו מקבלים נהג לעבודה שמסיע ילדים אז לגבי הטרדה מינית אני מקבל עליו מידע שהוא לא הטריד מינית אבל על זה שהוא נהג מסוכן אני לא יכול את המידע? מה זה?
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
גם זה חשוב וגם זה חשוב.
יוסף (ספי) דיין
זה יותר חשוב. זה הורג 20-50 איש.
קריאה
עברו התעבורתי חשוב מאוד.
היו"ר איתן כבל
תודה. גם זה חשוב וגם זה חשוב. רועי רוזנטל פה? עד שתתקרב לשולחן, נציגי "אנשים באדום" דיברו בישיבה הקודמת.
עדנה צונץ
שלחנו חומר.
היו"ר איתן כבל
לא אמרתי שלא. כולם פה שלחו חומר. אחד מכם דיבר אז עוד אחד יוכל לדבר כעת, תחליטו מי. אחרי כן חברת הכנסת רויטל סויד.
רון קציר
אני חבר הנהלה בעמותת "אנשים באדום". הצגנו שני רעיונות בשבוע שעבר ואני רוצה להציג עוד שני רעיונות. רעיון ראשון הוא לשים את המדבקה בתוך כלי רכב להסעת נוסעים, כדי שהנוסעים יוכלו להתקשר לקצין הבטיחות ולהגיד לו: "פה נהג משתולל". זה פשוט מאוד ולא עולה כסף. יש מדבקה מחוץ לרכב, שתהיה גם בפנים. אמר קודם נציג "אגד": אנחנו מקבלים הודעות.

רעיון שני, לא יתקבל נהג לעבודה ברכב ציבורי ורכב הסעות אלא אם עבר אבחון קוגניטיבי על-ידי פסיכולוג תעבורתי. אני אוכל להציג לכם סוג נתונים על מה שקורה. זה לא עברו הפלילי אלא היכולות.

עוד דבר אחד, אולי לתת עבודה מועדפת ליוצאי צה"ל כנהגים. תודה רבה.
היו"ר איתן כבל
יש הצעת חוק כזאת. תודה לך. חברת הכנסת רויטל סויד, בקצרה.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת איתן כבל, אני רוצה להודות לך לא על הדיון היום אלא בכלל על העיסוק בנושא. יצא לנו סוג של צירוף מקרים מאוד-מאוד כואב עם הסמיכות לתאונה הטרגית. זה נושא שאתה לוקח על עצמך כבר שנים.

אני מסתכלת עליך, עדנה צונץ, אמא של רענן זיכרונו לברכה, חבר טוב מאוד שלי, למדנו ביחד בכל בית-הספר היסודי. את איבדת ילד מדהים בתאונת דרכים. אני משתפת בזה את כולם.

לאחר ששמעתי כאן את כולם, וכל אחד מדבר דברים כל-כך מדויקים וכל-כך כואבים, יש איזו תחושה שנושא תאונות הדרכים קצת נשכח ובסוף אנחנו מאבדים מאות אנשים, ילדים, צעירים, בוגרים וזקנים, מאות מידי שנה. הדבר שהכי חשוב לעשות בכל הנקודות שעלו, וכולן נכונות, בין אם זה השוליים ובין אם זה החשכה ובין אם זה כשירות הנהגים ובין אם זה "שוורים מוּעדים" שנוהגים וחוזרים לנהוג בתחבורה הציבורית, הכול נכון, והדבר שהכי חשוב לעשות זה לא להרפות מהנושא הזה, כי כשנושא עולה למודעות ציבורית הוא מחלחל, הוא עובר, הוא מחייב את השרים השונים, הוא מחייב את ההתמודדות הזאת, הוא מחייב גם חקיקה. באמת אחד הדברים שאנחנו צריכים לעשות פה, אדוני יושב-ראש הוועדה, אני גם מזמינה אותך לעשות את זה כהצעת חוק מאוד-מאוד דחופה ובאמת נדרשת ומתבקשת. כפי שהיום מחויבים למסור ר"פ של כל אדם שיש לו עבירות מין, מחויב המציאות להעביר גם את הגיליון התעבורתי, שהוא גיליון נפרד והוא פחות בעייתי מבחינת חיסיון מכיוון שאין בו את התיקים הפליליים, יש בו רק את הרישומים התעבורתיים. זה אל"ף בי"ת.

אתם ב"אגד", תאונות יכולות לקרות לכל אחד, אין כאן אף אחד שחסין מפני הדבר הזה, שלא נדע, לא כפוגע ולא כנפגע. אבל למצער המינימום זה לא להחזיר לכביש אנשים שהם "שוורים מוּעדים", שכבר ביצעו עבירות תעבורתיות פליליות, שכבר כמעט גדעו חיי אדם. לפחות אותם אל תחזירו לנהוג בתחבורה הציבורית. זה המינימום שאפשר לעשות. תודה.
היו"ר איתן כבל
תודה לך. בבקשה רועי רוזנטל ואחריו מרדכי פדר, חברי הכנסת אורי מקלב ותמר זנדברג ואז אני אסכם. בבקשה.
רועי רוזנטל
קודם כול, תודה רבה. אדבר על תשתיות מבחינת רוכבי אופנוע. נכון, אופנוע משדר לרוב האנשים קצת בעייתיות, רוב האנשים לא אוהבים אותנו רוכבי האופנועים אבל זה לא עושה אותנו פחות טובים או פחות רעים או כל דבר אחר. מגיע לנו שישמרו עלינו כפי שאתם רוצים לשמור על אחרים. התשתיות לא עובדות בנוגע לתאונות של רוכבי אופנוע. אני החלקתי מן האופנוע, באשמתי או לא באשמתי, זה לא ממש העניין, ועפתי לתוך גדר הבטיחות. מה שמחזיק את גדר הבטיחות זה עמודים. אנחנו עוברים דרך העמודים ואנחנו נחתכים לשתיים, וזה לא רק היד, זה עמוד שדרה, זה אגן. יש לי תמונות של חברים שנחתכו לשתיים פיזית, אתה רואה שם חלקים ושם חלקים. קברתי עד היום 12 חברים בתחום האופנועים. אני לא יכול לספור אפילו כי זה לא דבר שבודקים כמה אנשים נפצעו מהגדר. אני מכיר 4 אנשים קטועי רגליים וידיים.
היו"ר איתן כבל
סליחה שאני קוטע אותך. אבנר פלור, במה שנוגע אליך, כאשר נגיע לדבר על התשתיות אני רוצה התייחסות נקודתית לנקודה שמועלית כאן.
מיטל להבי
גם הצבע לא מתייחס אליהם.
רועי רוזנטל
התאונה שלי – סליחה שאני אומר את זה כך אבל מדובר על כלכלה – שווה למדינה, בגלל שעשיתי תאונה לקחתי לכם 9 מיליון שקל. לא לקחתי פיזית אבל זה הסכום שעולה לכם: הביטוח הלאומי, כל הטיפולים, כל מה שמסביב מסתכם בסוף. עד גיל 80 אקבל משכורת מביטוח לאומי, הכול טוב ויפה, תודה שיש ביטוח לאומי, אבל אני לוקח מהמדינה במקום לתת למדינה. אני לא רוצה את התאונה, אני רוצה את הגוף שלי בחזרה, אבל אם מדברים פה על 40 מיליון שקל בשביל לעזור לחברה הזאת ולאחרת, עם 4 אנשים פצועים כמוני חסכתם 40 מיליון שקל. תסתכלו קדימה, לא רק על הקדנציה הנוכחית ועל מה אני יכול לעשות כדי שאבלוט, ואני לא מדבר ספציפית אליך אלא באופן כללי. אם נפחית את מספר ההרוגים והפצועים בשנה מגדר הבטיחות נחסוך כסף.
היו"ר איתן כבל
תודה. קודם כול, אתה מדהים. אתה מרגש. בהקשר הזה, אם אנחנו לרגע יוצאים מן ההיבט האישי – ונדרש כוח גדול כדי לדבר כפי שאתה מדבר – העלות השנתית של תאונות הדרכים היא כ-15 מיליארד שקל, כולל כל מה שמסביב, כל המעגל. מעבר למשפחה, לאובדן ולפצועים, המעטפת מסביב, מבחינה כלכלית אלה מספרים שקשה לקלוט אותם. אנחנו הרי רבים על כל שקל.
רועי רוזנטל
עוד שתי נקודות שאני חייב להעלות מתוך הצורך שלי. ציינו פה את הצבע על הכביש. בבין-עירוני יש תקנים ויש הכול. בתוך העיר אין תקנים, העירייה עושה כפי שהיא רוצה, כל עירייה שמה צבע פחות טוב או יותר טוב. כשרוכב האופנוע או הקטנוע עולה על צבע לבן בתקופת החורף זה פשוט מחליק. כשבמקרה עלית על מעבר חציה ואתה לוחץ על הבלם אתה עף קדימה ועובר את הצומת, אתה לא יכול לעצור.

ועוד דבר אחד, עניין המיגון. בארצות אחרות, באירופה מיגון האופנועים מסובסד חלקית.
היו"ר איתן כבל
מפקד אגף התנועה במשטרת ישראל הזמין את הוועדה לסיור פעיל בנושא האכיפה. אנחנו נגיע, נזמין כל חבר כנסת שירצה ליטול חלק בסיור הזה. תודה לך.
רועי רוזנטל
במדינות אחרות ציוד המגן שעל האופנוע – קסדות, מעילים, כפפות והכול – מסובסד חלקית על-ידי המדינה.
היו"ר איתן כבל
זה קרב גדול. אין שנה שהנושא הזה לא עולה כאן בכנסת ישראל.
רועי רוזנטל
עשו חוק כאשר יצאו לשוק קסדות האבטיח, קסדות החצי, אבל אף אחד לא אוכף את זה. זה הורג אותי. אני עדיין רואה את הקסדות האלה על הכביש.
היו"ר איתן כבל
החוק הזה שלי וחוקקתי אותו ביחד עם "אור ירוק". בשל הנסיבות האלה בדיוק אנחנו כאן, כדי לנסות פעם אחת ולתמיד לזעזע את המערכות שצריכות לתת את התשובות לפני ולא אחרי. תודה לך.

רשות הדיבור למרדכי פדר, בקצרה, ואחריו חבר הכנסת מקלב וחברת הכנסת תמר זנדברג.
מרדכי פדר
אוותר על כל הנימוסים ואגיע ישר לעניין. כל מה שכולם אמרו פה הוא נכון כי לבטיחות בדרכים אין פתרון אחד ויחיד אלא מדובר במכלול של אמצעים וצעדים שחייבים לבצע, וכל צעד עושה רק קצת. מצד אחד, כל אחד פה יודע מה לעשות, והם צודקים, אבל עד שאדוני התחיל לטפל בזה אין כתובת. למה? כי חסר רצון בדרג המדיני להפסיק לשחק חתול ועכבר וליישם את הצעדים הדרושים. בבטיחות בדרכים המלחמה היא נגד עצמנו, איך שאנחנו מתנהגים, מה שאנחנו עושים. בקיצור, אין אינטרס פוליטי אמיתי להילחם בתאונות הדרכים.

משרד התחבורה לא מתפקד בנושא בטיחות בדרכים. יעידו איכות הצעות החוק והתקנות שמונחות על שולחן הוועדה, ולא אגיד יותר.

איוש המשימות במשרד התחבורה לא מבשר טובות, מה עוד שסיסמת המשרד היא NIH – Not Invented Here. אם אני לא המצאתי, לא מעניין אותי. יש לנו היום טלפונים חכמים ומכוניות חכמות. חסרים לנו אנשים חכמים.

מצד שני, אף אחד פה לא יודע מה לעשות ולאן להתקדם. כפי שאנחנו לא יודעים למה גדל מספר ההרוגים בשלוש השנים האחרונות אנחנו גם לא יודעים למה פחת מספר ההרוגים בשלוש השנים שקדמו להן. למה אנחנו לא יודעים? כי אף אחד לא עושה חקירות עומק של תאונות. המשטרה בודקת מי אשם אבל היא לא בודקת מה גרם לתאונה, מה היה אפשר לעשות כדי למנוע אותה.
היו"ר איתן כבל
מרדכי פדר, משפט אחרון. אתה אורח קבוע פה וניתן לך לדבר גם בישיבות הבאות.
מרדכי פדר
בלי לדעת מה קרה אי אפשר להגיב.

דבר אחרון, באשר לרשות הלאומית. הרשות הלאומית טובה. כפי שציינת, הרשות צריכה לפעול לקבוע אסטרטגיה החולשת על מספר רב של משרדים וגורמים, אבל היא לא יכולה לפעול כפי שצריך כל עוד היא לא עצמאית אלא כפופה לשר התחבורה. כשאדוני מקבל פה המלצות מהרשות הלאומית, היא לא מקבלת את ההמלצות המקצועיות והמדעיות אלא היא מקבלת המלצות שעברו דרך הפילטר של שר התחבורה, ולפעמים זה גם אנטי בטיחותי. אנחנו נמצאים היום במצב שהחתול שומר על השמנת ולא ייתכן דבר כזה.

אנחנו מבקשים לתקן שני דברים. דבר ראשון, שהוועדה תפעל כדי שהרשות תהיה עצמאית.
היו"ר איתן כבל
אני אומר בצורה הכי כנה, אני לא מקבל את הדברים שלך על השר. השר יהיה כאן ויציג את הדברים. אני לא אוהב לדבר על אחרים שלא נמצאים פה. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה ואני גם לא מקבל את הטענה הזאת. גם בתחילת הדברים שלי אמרתי שלא באנו לכאן כדי לעסוק בציד ראשים אלא להתעסק בדברים. אני יכול לומר לך שהשר, ויש לי מחלוקות גדולות אתו, בוודאי בנושא הזה, אבל בכל הנוגע לטיפול בתשתיות ודברים מן הסוג הזה משרד התחבורה עושה עבודה מצוינת.
מרדכי פדר
אני לא מתווכח עם אדוני.
היו"ר איתן כבל
אני לא מתווכח אתך. אני אומר לך. אני מסיים את זה כאן. מבחינתי מה שאמרת בקשר לשר נמחק מהפרוטוקול.
אורי מקלב (יהדות התורה)
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אתה לא צריך להגיד לי לקצר בדברי, זה מובן מאליו.
היו"ר איתן כבל
לחברי הכנסת תינתן עוד הזדמנות להתבטא.
אורי מקלב (יהדות התורה)
בוודאי ולכן גם לא ביקשתי להתייחס מייד כשהגעתי, היה לי חשוב לשמוע את כולם.

מה שקרה בין השבוע הקודם לשבוע הזה, וראינו את חומרת הדברים, הוא התאונה הקשה שהייתה. ברוב הדברים שדיברנו, כשהיה צריך לספר מה הגורמים לתאונות דרכים, ציינו כבר בישיבה הקודמת תחבורה ציבורית, גם תמר זנדברג וגם אחרים, והנה עכשיו מציינים את נושא התחבורה הציבורית. אני דווקא לא רוצה להתמקד ב"אגד" כחברה, שהיא החברה הגדולה והיא חלק מן התחבורה הציבורית. צריך לציין שלא מזמן הייתה תאונת דרכים קשה בכפר חורה, עם 8 הרוגות בכביש 31. גם שם היה מאפיין דומה של תחבורה ציבורית, שהמשאית קרעה את האוטובוס והיו הרוגים.

התברר לך פתאום שההרשעה הקודמת של הנהג הייתה מאותו סוג. הוא לא עבריין רגיל אלא עבר כבר תאונה דומה, עם מאפיין דומה.

אני רוצה להציף את נושא האחריות של משרד התחבורה. אנחנו רואים את התחבורה הציבורית כחלק מן הפתרון לתאונות הדרכים. והנה מתברר לנו, מצד אחד אנחנו מכוונים את האנשים, כמעט מכריחים אותם לנסוע בתחבורה הציבורית, ואומרים להם: בואו, התחבורה הציבורית היא הפתרון לתאונות הדרכים, ואז אנחנו רואים שמצד אחד משקיעים כספים, מורידים מחירים, הכול נכון, ובחלק הכי בסיסי והכי אחראי בתוך התחבורה הציבורית, שזה הנהג, מי שמנהיג את האוטובוס ומסיע 50 נוסעים, שם אנחנו רואים כשלים גדולים מאוד.

זה לא מחדש לנו שום דבר. בישיבה שקיימת לפני חודשיים-שלושה עלה נושא שביתת הנהגים בגלל השכר שלהם. התברר שבשיטת המכרזים החדשה של משרד התחבורה המרווח הכלכלי של חברות התחבורה הציבורית לאחר שהן מתחרות על כמה הן מחזירות עבור הזיכיון למשרד התחבורה, מתברר שחברות התחבורה הציבורית שזכו באשכולות כאלה ואחרים החזירו רבע מיליארד שקל למשרד התחבורה כדי לזכות במכרז. איך אנחנו יכולים לשמוע על זה? אתה רוצה לתת רפואה, אתה אומר: תקימו חדר מיון, ולאותו אחד שייתן את השירות הטוב אתה אומר: אם אתה רוצה לזכות במכרז הזה תחזיר למשרד הבריאות רבע מיליארד שקל. אז מה הוא עושה? איפה הרווחים שלו? רק בתנאי העבודה של הנהגים, ברמת הנהגים, במקצועיות של הנהגים, שם המרווח שנותר לו. הוא צריך לעמוד בכל הדרישות, בפרישה, בלוח הזמנים.
היו"ר איתן כבל
אומר לי סמנכ"ל בכיר אבנר פלור, שגם בעקבות הדיון שערכנו בזמנו – חבל שלא דיווחתם לנו, לפחות היינו מוציאים איזו הודעה – השכר לנהגים הועלה ל-39 שקלים לשעה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
הוא דיבר גם אז בוועדה. בזה מנעת את השביתה שהייתה אמורה להתקיים אז. מתברר שדווקא הפרמטר הזה, של תנאי הנהגים ושכרם, צריך להיות הפרמטר הדומיננטי בתוך המכרז ולא כמה כסף מחזירים למשרד התחבורה.
תמר זנדברג (מרצ)
אני רוצה להצטרף לדברים של אורי מקלב, אולי באופן לא מפתיע. קודם כול, דיברנו בדיון הקודם, שהיה לפני התאונה המחרידה, על תחבורה ציבורית כפתרון מסוים להפחתה משמעותית מאוד של מספר ההרוגים בתאונות הדרכים, והנה הייתה תאונה דווקא באוטובוס. היתרון באוטובוסים ובתחבורה ציבורית על פני הרכב הפרטי כפול. פעם אחת, אני רוצה בדיוק להצטרף לדברים של אורי מקלב ולהתייחס ל"עליהום" הקטן שהיה פה על הנהגים ועל החברות. חבר'ה, להיפך. מעמד נהג חזק יותר, תנאים טובים יותר ישפרו גם את גיליון ההרשעה התעבורתי, גם את היחס, את כל הדברים האלה. הנהג הוא לא האויב שלנו, להיפך, הוא הגורם שאנחנו צריכים להעצים. אני חייבת להגיד גם מול ההצעות שעולות על עבודה מועדפת, ועוד מעט יגידו אולי שישימו בנות שירות לאומי כנהגות, אני חושבת שבדיוק ההיפך, נהג אוטובוס הוא בעל מקצוע, הוא צריך לקבל שכר ראוי, תנאים ראויים, קביעות, שעות עבודה, תנאים סוציאליים, לא להיות שעות על הכביש. ובצד זה, כמובן נהג עם הרשעות קודמות, נהג שנגע פעם אחת בטלפון הסלולרי בזמן נסיעה צריך מייד להוריד אותו מן הכביש. שני הדברים האלה, העצמה, מצד אחד, ואפס סובלנות לדברים שמסכנים חיים, מצד שני.

דבר שני, גם בנוגע לפתרונות הטכנולוגיים שעלו פה, שיפור תשתיות וכולי, הרבה יותר קל שיבואו לכאן מנכ"ל של חברת הסעות, של "אגד" או "דן", או משטרת ישראל ויגידו: אנחנו מטמיעים באוטובוסים שלנו את אותם אמצעי תעבורה. עד שאנחנו נרדוף אחרי הנהגים הפרטיים ועד שנטמיע אצלם ועד שנמכור להם, ותמיד תהיה לנו שאלה איזו חברה מסחרית וכל הדברים האלה, אוטובוסים הם דרך המלך. אני אומרת את זה כדי לחזק ולהדגיש שוב למה בתחבורה הציבורית טמון הפוטנציאל הבטיחותי והתשתיתי החזק יותר.
היו"ר איתן כבל
תודה חברת הכנסת תמר זנדברג.

אני גם מצטרף לדברים שלכם. שלא נקבל את הרושם מכל השיח הזה שהתחבורה הציבורית לא בסדר. נהפוך הוא, אנחנו רוצים לכוון את האנשים לתחבורה הציבורית, אנחנו רוצים שהתחבורה הציבורית תהיה תחבורה חזקה. רק מה, במשקל שמנגד צריך להבין שצריך לתת לה את המעטפת כדי שתהיה חזקה, כי כל פגיעה באוטובוס אחד יש בה פוטנציאל פגיעה אחר לגמרי.

לכן צריך לעודד אבל שום דבר לא יכול ללכת לבדו, נהפוך הוא. כאשר אנחנו לא נותנים פתרונות שלמים למהלכים אנחנו מייצרים כפל בעיה, גם מכיוון שנוצרות כל מיני פעולות שאנחנו לא רוצים שייווצרו ואנחנו גם עושים עוול לאירוע, מכיוון שאנחנו לא נותנים את כל מכלול הדברים ואחר-כך אנחנו אומרים "זה לא עזר", אבל זה לא נכון. לכל פעולה יש את התוספת הזאת, שאם אתה לא נותן אותה עדיף שלא תעשה כלום. לפעמים עדיף שאתה לא עושה מאשר אתה עושה וזה רק מייצר בעיות גדולות יותר.

הדיון הבא יעסוק בתשתיות. מי שנמצא כאן מנציגות של רשויות מקומיות – יש הבדלים גדולים בין תשתיות בתוך הערים לתשתיות מחוץ לערים: סיפור של צמתים מסוכנים, תאורה, צבע בכביש, כפי שציינת, אם יש סטנדרט אחיד, שיפור גדרות ההפרדה, שאני מכיר כבר משנות התשעים, שבכל פעם החליפו את מעקי הבטיחות. פעם אמרו שזה טוב ופעם אמרו שזה טוב, עברו לחוטים, עברו לכל מיני פעולות כאלה ואחרות ואין דבר חדש תחת השמש.

כפי שאמרתי לכם, לדיון המקצועי, מבלי חס וחלילה להתעלם מכם, נזמין את אנשי המקצוע, כל אחד בעניינו ובתחומו. דבר אחד אני מבטיח לכם, לא אתן לאף אחד לספר לנו סיפורים. אנחנו לא במקום שיבואו לספר או להתהדר. הוועדה היא לא מדור פרסומי. לא יבואו וכל אחד יספר מה עשינו, איך עשינו, למה עשינו. אנחנו רוצים לדעת איך מתמודדים. בסוף לא מחלקים כאן צל"שים. כאן רוצים לצאת עם סיכום שיודע לתכלל כדי להציל את האנשים שאפילו לא יודעים שחס וחלילה הם נמצאים בסכנה.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:20.

קוד המקור של הנתונים