הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 145

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"ג באדר א התשע"ו (22 בפברואר 2016), שעה 9:30

מחסור באקדמאים בתחומי ההנדסה - ביוזמת ח"כ רוברט אילטוב

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

עודד פורר - מ"מ היו"ר

מוחמד פארס - מנהל אגף מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

יגאל דור - מפקח עתודה מדעית טכנולוגית, אגף מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

מוהנא פארס - מנהל התכנית הלאומית לקידום מתימטיקה, משרד החינוך

מיכל גלברט - רפרנטית מדע והשכלה גבוהה, אגף תקציבים, משרד האוצר

רוני שניצר - לשכת הממונה על התעסוקה, משרד הכלכלה

מרב שביב - סגנית מנכ"ל לתכנון ומדיניות, המועצה להשכלה גבוהה

נינה אוסטרוזיקו - מרכזת תחום תקצוב אוניברסיטאות, המועצה להשכלה גבוהה

אורה חכם - יו"ר ועדת החינוך של מפלגת "העבודה", יו"ר הפורום הציבורי לשוויון הזדמנויות בחינוך

ליאת הלבץ - התאחדות הסטודנטים הארצית

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ר.ל., חבר המתרגמים

מחסור באקדמאים בתחומי ההנדסה - ביוזמת ח"כ רוברט אילטוב

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום 22 בפברואר 2016, י"ג באדר א', תשע"ו. הנושא על סדר היום הוא מחסור באקדמאים בתחומי ההנדסה ביוזמתו של חבר הכנסת רוברט אילטוב. הוא הודיע לי מראש שיהיה לו קשה להגיע היום בשעה כזו אז אנחנו נפתח את הדיון ונייצג אותו נאמנה. אני אפתח את הדיון, נצלול לתוכו ואני מראש מודיע שתוכננה מראש פגישה אחרת, אז חבר הכנסת עודד פורר יחליף אותי.

ידוע שסוגיית אנשי המקצוע בתחומי הטכנולוגיה, כל החינוך הטכנולוגי במדינת ישראל לוקה בחסר בשנים האחרונות, ותמיד אנחנו יודעים לומר שגל העלייה משנות התשעים הביא אתו כוח אדם איכותי בתחום הטכנולוגי ותרם מה שתרם אבל, אנחנו יודעים היום, שגם המשאב הזה הולך ומידלדל בגלל מצוקת הגיל וגילאי פרישה.

במקביל אנחנו ערים לכך – בכל אופן לפי טענת המציע, שמספר הסטודנטים והאקדמאים בתחום ההנדסה הולך ומתמעט, או שנמצא במצב סטטי וזה נשען גם על פניותיהם של תעשיינים רבים. לכן אנחנו ננסה לקדם את פני הרעה, עד כמה שידינו מגעת. יכול להיות שתאמרו לי שזה "לא כצעקתה" ושבשנים האחרונות המגמות השתנו, כי עד 2011 המגמות לא היו מעודדות ולא מבשרות טובות בתחום מקצועות ההנדסה. אני הייתי רוצה לשמוע את נציג משרד החינוך ואחר כך נעלה אל ההשכלה הגבוהה, כי אם אין גדיים אין תיישים. משרד החינוך, בתחום החינוך הטכנולוגי, תן לנו סקירה.

יגאל דור מן החינוך הטכנולוגי. משרד החינוך בהקשר הזה עשה תכנית שנקראת עתודה מדעית טכנולוגית, כדי לחשוף את התלמידים כבר בכיתה ז' לטכנולוגיה, כדי שבהמשך - - -

דבר למיקרופון כי הדברים לא נשמעים.

משרד החינוך יצא - - -

הצג את עצמך.

שמי יגאל דור, אני ממינהל מדע וטכנולוגיה, קשור לחינוך הטכנולוגי. משרד החינוך בהקשר הזה פועל בתכנית שנקראת עתודה מדעית טכנולוגית. התכנית הזו פועלת כבר מכיתה ז', עם תלמידים שאנחנו חושפים אותם לכל התחום של הטכנולוגיה, רובוטים, אלקטרוניקה, מכונות וכו'. בהמשך אנחנו עובדים עם התלמידים היותר טובים.

החינוך הטכנולוגי נחלק לשלוש רמות. ברמה הראשונה יש לנו הסמכות, שבה אנחנו עובדים ברמה היותר נמוכה. הרמה השניה היא עם טכנאים והנדסאים והרמה השלישית היא בעצם עם החבר'ה שאנחנו מייעדים אותם להנדסה בכל המגמות העיליות, שהן הנדסת תוכנה, אלקטרוניקה, מכונות, ביו-טכנולוגיה, הנדסית-מדעית וכו'.

האם יש את השלב של ההסמכות בחינוך?

כן, עכשיו אנחנו עובדים על זה אבל זה ברמה הנמוכה ביותר. אם ניקח את מגמת אלקטרוניקה אז הוא תמיד יוצא עם תעודת חשמלאי. ברמה השנייה הוא יוצא עם תעודת טכנאי הנדסאי וברמה השלישית אנחנו מייעדים את החבר'ה האלה להיות עם חמש יחידות מתימטיקה, חמש יחידות אנגלית, חמש יחידות פיזיקה וחמש יחידות של המקצוע. החבר'ה האלה הולכים בסופו של דבר להנדסה. אנחנו רואים שיפור וגידול במספר התלמידים בשנים האחרונות, בבתי הספר שאנחנו פועלים בהם.

מעבר לזה יש עכשיו את תכנית השר, שמגדילה את חמש היחידות במתימטיקה בכל בתי הספר ואנחנו מייעדים את אותה אוכלוסייה ללכת לתחומי ההנדסה.

דבר שני שאנחנו עושים הוא דווקא ללכת בחלק - - - אנחנו אחראים גם על הנושא של י"ג, י"ד שזה טכנאים והנדסאים, שם אנחנו פועלים לאקדמיזציה של התכנים, כדי שבסופו של דבר אותו טכנאי- הנדסאי, שייצא ללימודי השכלה גבוהה, תהיה קרדיטציה על מה שהוא למד.

כמה תלמידים בכל שנה יש במסלולי י"ג, י"ד?

אין לי את המספרים, את הנתונים פה, מי שאחראי על זה אצלנו הוא אסף מנוחין, אני יכול להמציא את זה.

חשוב מאוד.

אני יכול להמציא את זה אבל זו לא האוכלוסייה של הנדסה. י"ג י"ד הן לא לאוכלוסייה של הנדסה.

אני יודע שזה טכנאי-הנדסאי, אני יודע. אתה בעצמך אמרת: אנחנו פועלים להכניס תכנים אקדמאיים כדי לתת להם את - - -

בהמשך, שתהיה קרדיטציה במוסדות להשכלה גבוהה.

לשם אנחנו חותרים כולנו ולכן התחלתי אתך, כמסלול ממריא. הם אתה יכול לומר לי אם זו מגמה שהולכת וגדלה?

כן. בכיתות י"ג וי"ד המגמה הולכת וגדלה, אני יכול עכשיו באמצעות s.m.s. להמציא לוועדה את המספרים.

תוך כדי הדיון תבדוק את זה. אני בשלב זה אעביר את הניהול של הוועדה לחבר הכנסת עודד פורר, בסוף הדיון, יכול להיות שאני אחזור ואז נעשה סיכום. תודה רבה.

(היו"ר עודד פורר)

תודה. מי נמצא כאן מן המל"ג? מירב?

סמנכ"לית תכנון ומדיניות.

אני אשמח לקבל ממך סקירה לגבי נושא ההכשרות בהנדסה ולגבי השאלה כמה מהנדסים יוצאים למשק כל הזמן. בשדולה האחרונה שהייתה, שדולת ההייטק, דיבר שם יושב ראש איגוד חברות תעשיות האלקטרוניקה, והוא דיבר על מחסור ב-10,000 מהנדסי אלקטרוניקה, אז הייתי רוצה לקבל סקירה לגבי הנושא הזה ועל השאלה כמה מהנדסים נקלטים בשוק בכל שנה.

קודם כל היינו שותפים לוועדת יוג'ין בזמנה, אנחנו מודעים לנושא הזה כבר מספר שנים ופועלים בנושא. מבחינת התעשייה, הצרכים שאנחנו מבינים אותם הם צרכים שמייעדים אותם בעיקר לבוגרי אוניברסיטאות ולכן, עיקר המיקוד שלנו בתכניות השונות הוא הגדלת היקף הסטודנטים והבוגרים במקצועות ההנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטאות, למרות שגם במכללות ואני אציין בהמשך, אנחנו גם פועלים בתחום הזה.

קודם כל, לשאלה שלך מבחינת היקפים, אז מבחינת בוגרים אנחנו מדברים היום קודם על סדר גודל של 8,600 בוגרים במקצועות ההנדסה ומדעי המחשב, כשזה בערך - - -

לכל שנה?

לכל שנה, בוגרים, כשבערך מחצית הכמות הזו היא ייצור של האוניברסיטאות, בערך 4,000 יוצאים מן האוניברסיטאות השונות.

כשאת אומרת בוגרי הנדסה, זה כל מקצועות ההנדסה.

כל מקצועות ההנדסה ואני אפילו - - -

האם תוכלי לתת איזשהו פילוח בהקשר הזה, כמה מהם הם באלקטרוניקה, כמה בהנדסת בנין, כמה בהנדסה אזרחית?

שנה א', רק חשמל ואלקטרוניקה, בשנה א' באוניברסיטאות אנחנו מדברים על 1,500.

כמה מהם מסיימים?

דיברתי על הבוגרים. הבוגרים הם כ-4,000 למדעי המחשב והנדסה, בערך משהו כמו 2,000, חצי- חצי בערך הנדסה ומדעי המחשב, אם תרצו את הנתונים המדויקים אנחנו נעביר לכם אותם.

כולל המכללות?

לא, אני דיברתי כרגע על האוניברסיטאות.

שניה, אני רוצה למקד גם את הדיון שלנו וגם את הכיוון שחבר הכנסת אילטוב ביקש. אנחנו מדברים על נושאי ההייטק. כשאנחנו מדברים על נושאי ההייטק, אז מן הסתם, מהנדס בנין – שזה חשוב וגם שם יש מחסור, אגב, זה סיפור אחר, זה שיש מחסור במהנדסים אזרחיים זה סיפור אחר, אבל אנחנו מדברים על מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה. כמה מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה מסיימים בשנה?

סטודנטים להנדסת אלקטרוניקה ומחשבים, בסך הכול לומדים לתואר ראשון 5,854. סך הכול תואר שני - - -

אבל זה לכל השנים.

לכל השנים. ובערך רבע מזה מתחילים בשנה.

כמה בוגרים בשנה?

סליחה, לא, זה לשנה.

בכל שנה נקלטים 5,800 סטודנטים לתואר ראשון.

כן, להנדסת אלקטרוניקה ומחשבים ועוד בערך 1,000 לתואר השני.

כמה מסיימים יש לנו בשנה?

הנתונים האחרונים - - -

אין לי את ההפרדה בין - - -

לי יש את ההפרדה - - -

מי גבירתי?

מיכל גלברט מאגף התקציבים ממשרד האוצר.

את אומרת שבכל שנה מסיימים 5,200 סטודנטים להנדסה במדעי המחשב.

זה המצב הנוכחי עד היום בעקבות תכנית שתיכף מירב תפרט עליה, אז אנחנו בעצם מרחיבים את מספר הסטודנטים, את מספר הנקלטים לשנה א' בתחומים הרלבנטיים, שהם הנדסת אלקטרוניקה – שזה למעשה, חשמל, מדעי החשב, הנדסת מחשבים - - -

כמה מתוכם זה אלקטרוניקה וכמה מתוכם זה מחשבים?

מדעי המחשב 2,000 בוגרים בשנה, סך הכול במערכת. רק מדעי המחשב זה 2,000. כל התחום של הנדסה הוא קצת למעלה מ-6,000 אז קצת פחות מ-6,000 - - -

הנתונים לא מסתדרים לי, אני מצטער.

למה?

בהתחלה דיברתם על 8,000 בוגרי הנדסה.

בסך הכול הנדסת מדעי המחשב.

בואו ניקח את ה-8,000 האלה ונפרק אותם. מתוך ה-8,000 האלה כמה הם מהנדסי אלקטרוניקה, כמה מהם מדעי המחשב וכמה מתוכם במקצועות אחרים?

בסך הכול, כ-2,000 מדעי המחשב, קצת יותר מ-5,000 הם בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה והיתר הם בשאר המקצועות.

זאת אומרת, בסך הכול, כאלף מהנדסים אחרים, אלף מהנדסים אזרחיים, אלף מהנדסי בנין?

כן, הנדסת בנין, שזה לא תחום מאוד גדול. כן, סדר גודל.

מתוכם כמה באוניברסיטאות?

בערך 50% מזה, בערך חצי מזה.

איך זה מסתדר עם הנתונים של האוצר, שדיברו על 5,000 בוגרים של מדעי המחשב ואלקטרוניקה.

זה מה שאמרתי עכשיו.

לא, את אמרת 5,000 אלקטרוניקה ו-2,000 מדעי המחשב.

האם יכול להיות שאנחנו מדברים על שנים שונות? אני מדברת על 2014.

ראו, זה לא נראה לי כזה נתון מסובך לקבל אותו מהאוניברסיטאות.

אולי אני - - -

מי גבירתי?

קוראים לי נינה, אני מרכזת בתחום תיקצוב האוניברסיטאות בות"ת. כשאנחנו מדברים על נתונים, אז לקחנו את הנתונים - - - זה הכי עדכני. נפריד כרגע בין אוניברסיטאות למכללות, אז כשאני מדברת על הנדסה זה כולל גם הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים וגם מערכות מידע, אז סך הכול באוניברסיטאות יש לנו בתשע"ה, סך הכול סטודנטים שבמערכת 6,325, ומזה סטודנטים שמתחילים - - -

רגע, רגע, אני חייב לומר שזה קצת מבלבל. מצד אחד יש 8,000 בוגרים בשנה וסך הכול סטודנטים 6,000.

אני אסביר.

לא יכול להיות שיש בשנה 8,000 בוגרים בהנדסה ושבסך כל השנים א,ב,ג,ד, יהיו 6,000 סטודנטים, זה לא מסתדר.

כשמירב דיברה - - -

במדעי המחשב - - -

כשדיברת על 8,000 דיברת על סך הכול סטודנטים במערכת, גם במכללות וגם באוניברסיטאות. כשדיברת - - -

מה את מציגה עכשיו, אילו נתונים?

אני מציגה נתונים לפי האוניברסיטאות בלבד, כי אני רוצה להראות לך נתונים עדכניים לשנת תשע"ה.

כשאת מדברת על מספר סטודנטים אז את מדברת בסך הכול על כל השנים.

כל השנים. ועל זה אני רוצה להגיד לכם כמה שנה א' מתוך זה, כי יש לנו תכנית חדשה ששמה דגש על הסטודנטים הנקלטים.

כמה שנות לימוד זה? ארבע שנים?

ארבע שנים ובמדעי המחשב שלש שנים. הנתונים לשנת תשע"ה, אולי אציג לכם גם השוואה בין תשע"ד לתשע"ה, כדי שתראו את ההבדלים. בהנדסה, שזה מערכות מידע וגם הנדסת אלקטרוניקה וחשמל, בשנת ע"ד היו באוניברסיטאות סך הכול 6,000 סטודנטים ובתשע"ה זה גדל ל- 6,325. מתוך זה שנה א' בשנת ע"ד היו 1,567 סטודנטים וב-ע"ה הגענו כבר ל-1,645 סטודנטים לשנה א'. זה בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים, כי הם נכנסים אצלנו תחת תעריף אחד וגם הנדסת מערכות מידע.

לגבי מדעי המחשב, שזה תחום נוסף, ב-ע"ד סך הכול סטודנטים במערכת היו כ-6,004 וב-ע"ה 6,277, אנחנו רואים פה את הגידול. מתוך זה, בשנה א', ב-ע"ד היו כ-1,704 ובע"ה זה עמד על 1,789. אתם תראו שזה בעצם תוצאות של התכנית שמופעלת בשיתוף פעולה עם משרד האוצר.

על מכללות אני כרגע לא אדבר כי התכנית הזו מיועדת ספציפית לאוניברסיטאות. אני אסביר מה התכנית הזאת.

האם מישהו יכול לתת לי את אותם הנתונים לגבי המכללות?

כן, אני יכולה גם לגבי המכללות.

כמה סטודנטים להנדסה היו בשנת תשע"ה במכללות?

אני אגיד לך בין ד' ל-ה', להשוואה. במכללות סך הכול סטודנטים שזה הנדסת מחשבים, אלקטרוניקה ומערכות מידע, היו 8,031.

בתשע"ה?

כן.

זה רק במכללות או כולל?

זה רק מכללות כרגע.

להוסיף את זה?

כן, להוסיף, אני עושה את ההפרדה כדי לא להתבלבל. בשנת ע"ה יש ירידה קטנה שזה עומד על 7,983. זה סך הכול סטודנטים במערכת. למרות זה, בשנה א', מתוך זה שנה א', בשנת ע"ד עמד על 2,115 סטודנטים וב-ע"ה אנחנו רואים 2,223 סטודנטים שמתחילים ללמוד.

זה כולל הנדסת מחשב, הנדסת אלקטרוניקה וחשמל.

הנדסת מחשבים, אלקטרוניקה ומערכות מידע. עכשיו אני אעבור למדעי המחשב כי זה שלש שנים ועשיתי הפרדה. במכללות, ע"ד, היו סך הכול 5,580, ב-ע"ה אנחנו רואים עלייה וזה עומד על 6,177, מתוך זה בשנה א' סטודנטים שנקלטים לשנה א', ב-ע"ד 1,837 סטודנטים ובע"ה 2,111. אנחנו רואים פה גם את הגידול אבל זה אומר גם משהו אחר.

האם את יכולה לתת לי את המספרים של הסטודנטים במינהל עסקים? בהערכה?

הערכה. אני - - -

השאלה הבאה תהיה על משפטים. בהערכה, לא מספר מדויק.

אני חושבת שזה הרבה יותר, קרוב בטח לעשרת אלפים אבל אני - - -

האם את יכולה לבדוק את זה ב s.m.s.?

כן. אני יכולה.

תבדקי, בבקשה, גם מכללות, עם אוניברסיטאות.

300 סטודנטים למשפטים.

מה שאת מדברת עליו הוא האוניברסיטאות?

לא, סטודנטים לתואר ראשון במערכת ההשכלה הגבוהה, זה בתשע"ד. 8,300 משפטים, 11,600 שהם - - -

שזה גם האוניברסיטאות וגם מכללות?

כן. 8,300 במשפטים, 11,600 עסקים וניהול.

עוד פעם, זה סך הכול הסטודנטים, שנים א, ב, ג ביחד?

כן. תשע"ד. זו לא השנה הזו, אין לי כאן את הנתון המעודכן אבל סביר להניח שזה קצת יותר.

איך אתם מתמודדים – והשאלה הזו מופנית למשרד האוצר, איך אתם מתמודדים עם זה שבאה תעשיית ההייטק, שכולנו מהללים אותה ומדברים עליה כעל "הקטר של המשק" ואומרת: רק בתחום האלקטרוניקה חסרים לי עכשיו 10,000 מהנדסים. זאת אומרת שבכל שנה, אם אני מתייחס למהנדסי- האלקטרוניקה, אז במקרה הטוב, הם מקבלים 3,500 בוגרים בשנה, במקרה הטוב. כמובן שזה פער שאי אפשר לסגור אותו כי כל שנה הם צריכים יותר, היום הם צריכים 10,000 והם בחוסר של 6,500, בשנה הבאה הם בחוסר נוסף.

קודם כל אני אציין שאנחנו שותפים ואנחנו לא רק שותפים אלא גם מקדמים. זה אחד הנושאים שהם נושאי הליבה ואנחנו כמשרד האוצר, יכולים גם לרכז את הדברים, כי אנחנו בקשר שוטף גם עם הות"ת, גם מול המל"ג, גם מול משרד הכלכלה שיושבת פה נציגה שתיכף תציג ומשרדים נוספים, שכולם ביחד מרוכזים כדי לטפל במחסור הזה, וזה בהמשך לוועדת יוג'ין שהייתה ולאחר מכן דוח של ועדה בראשות מיכל צוק, המשנה למנכל משרד הכלכלה.

יצאנו בכמה תכניות, אחת מהן היא תכנית לתימרוץ דרך הות"ת שבעצם מתקצבת בתעריף כפול כל סטודנט במקצועות הנדרשים. והכל תקציב תוספתי של משרד האוצר.

מה זאת אומרת?

היום כל מוסד, עבור כל סטודנט, מקבל תקציב מסוים מעוגת התקציב של הות"ת.

את מדברת רק על המוסדות האוניברסיטאיים או רק מכללות?

התקציב הוא תקציב ההוראה והוא לכל סטודנט באשר הוא, אם זה במכללה ואם באוניברסיטה. תכנית התמריצים באה להגיד שעל כל סטודנט נוסף, שמהווה גידול במספר הסטודנטים, משרד האוצר מוסיף תקציב תוספתי עבור אותו גידול לאוניברסיטאות, כל עוד החוג גדל בלפחות 15 סטודנטים. אנחנו לא רוצים כמובן לתקצב - - -

על איזה סכומים אנחנו מדברים? האם את יכולה לכמת?

כן, זה באזור תקציב תוספתי של כ-50,000 שקל לסטודנט, זאת אומרת שהמוסד מקבל כ-100,000 שקל עבור כל סטודנט בתחומים האלה. במידה והמוסד גדל ב-30 סטודנטים ומעלה אז אנחנו מתקצבים גם מיליון שקלים למוסד, עד שני מיליון שקלים בסך הכול. זה לטובת תשתיות וקליטת סגל. גם נינה יכולה להציג פה את התוצאות. עד היום הצפי הוא שבערך בשלש השנים האחרונות נקלטו בעקבות התכנית כ-530 סטודנטים, גידול לעומת מה שהיה בתשע"ג. זו אחת התכניות המרכזיות.

תכנית נוספת היא תכנית "הישגים להייטק", במסגרת החלטת הממשלה "מחליטים דרום", שהתקבלה בשלהי 2014. החלטנו להפוך את המיזם שהיה בעבר "אופקים להייטק", שקידם אותו יהודה זיסאפל, על ידי עמותת "רד" שלוקחת בני פריפריה שאין להם נתונים מתאימים ללימודי הנדסה באוניברסיטאות, ובאמצעות מכינה מאוד אינטנסיבית ולפעמים אפילו קדם מכינה, בין שנים עשר לחמישה עשר חודשים, מכשירים אותם ונותנים להם כל הכלים כדי להצליח בתואר בהנדסה. התכנית הזאת מתוקצבת ב-50 מיליון שקלים. באפריל הקרוב תתחיל קדם המכינה ובאוקטובר המכינה עצמה. אנחנו צופים לבין 250-300 משתתפים מדי שנה, כנקלטים חדשים בתכנית. זה אחד הדברים הנוספים.

יש מגוון של תכניות שאנחנו מתקצבים באמצעות משרד הכלכלה ואני אשמח לפרט.

אורה.

אני יודעת מקרן "עתידים", שלפני שנתיים הם הודיעו, למשל, שהיה להם פוטנציאל –והיא מטפלת רק בבני בפריפריה כמו שאת אומרת, שהיה להם פוטנציאל הרשמה והוא התקבל, כ-500, אבל בסך הכול יכלו רק 350 לממן, זאת אומרת, היה להם חסר תקציב ל-150 תלמידים, שהם כבר היו מוכנים להתקבל למקצועות הנדסה וכו' והיה להם חסר. זאת אומרת, הייתי מבקשת, שהאוצר יעמוד בקשר עם קרן כזאת או עם הממשלה שהיא נותנת את ה-matching שזה אתם, ותראו איך זה, כמה היה חסר, למשל, בשנה שעברה. אני יודעת כי אני פעילה שם ואני יודעת כמה חסר כל שנה, הם לא מגיעים למימון המלא.

אז אני אציין רק שהתכנית "הישגים להייטק" היא תכנית חדשה, הוחלט עליה בסוף 2014 והיא מתחילה לפעול באפריל. כלומר, בעוד כחודשיים. לגבי "עתידים", אולי משרד הכלכלה - - -

התוספת 50,000 לסטודנט שאתם נותנים, האם היא לשנה?

לא, לאורך כל שנות הלימודים. ארבע שנים במהלך תואר בהנדסה ושלש שנים במהלך מדעי המחשב.

זה לסטודנט עצמו?

לא, זה לא לסטודנט. זה בעצם תמריץ למוסד להגדיל את החוגים.

מה זאת אומרת "תמריץ למוסד"?

הבעיה היום שבעצם החוגים באוניברסיטאות הם מצומצמים, כלומר, יש גם קליטה של אנשי סגל, כי יש אנשי סגל במספר מסוים, וכדי שהם ירחיבו את החוגים האלה ויקלטו עוד סטודנטים שכמובן עומדים ברף הקבלה, כל זאת מבלי להוריד את רף הקבלה, הן יקלטו מרצים שיוכלו ללמד את אותם סטודנטים, כי בעצם לקליטה, רק הגדלה של הכיתות לא תסייע, אנחנו צריכים שייקלטו אנשי סגל נוספים אז זה נועד לתקציב הזה. חוץ מזה יש כלים נוספים שהם באמת נועדו גם לעודד את הביקוש, לדוגמה, מילגות "אירתקא" למגזר הערבי, אז יש שם מידרג של מקצועות - - -

איפה הבעיה? האם הבעיה היא בביקוש או שהבעיה היא בהיצע?

זה מאוד תלוי. כשאנחנו מפלחים לאוכלוסיות שונות - - -

בלי לפלח לאוכלוסיות. עכשיו, המצב בארץ.

זה כן חשוב, יש פה בעיה גם של היצע וגם שם ביקוש, היצע יותר בנושא של האוניברסיטאות, פחות במכללות ובעיות ביקוש כשאנחנו מדברים על אוכלוסייה של נשים, שזה חשוב מאוד שכן נהיה מודעים לזה שיש בעיה של ביקוש, בפילוח של אוכלוסיות שונות, כי אם אנחנו לא רואים איזושהי בעיית ביקוש בקרב גברים יהודים, אנחנו בהחלט רואים בעיה של ביקוש בקרב נשים, ואנחנו נשים על זה דגש בתכנית הרב שנתית שאנחנו שוקדים עליה כדי שהדבר יבוא לידי ביטוי בחמש שנים הקרובות - - -

מה היעד שלכם?

ויש בעיה גם במיגזר החרדי והערבי ובמקצועות האלו, יש היום הסללה למקצועות מסויימים כמו הוראה ורוקחות או מקצועות אחרים, ולא מספיק למקצועות שבהם - - -

מהו היעד שלכם?

מבחינת היעדים, זה קצת משתנה, כי יש יעדים שהם יעדים של השכלה גבוהה וזה באמת להרחיב את החוגים האלה ולקלוט יותר סטודנטים, ויש יעדים - - -

כמה?

רק דקה, אני אתן. יש יעדים שהם מתרכזים יותר, למשל, במגזר הערבי קורה שיש מסיימים אבל הם בעצם לא נקלטים בתעשייה, אז גם אותם חשוב להכניס ליעדים האלה. אני מיד אפתח את היעדים - - -

האם אפשר לומר משהו?

כן.

בתיקצוב שלכם את האוניברסיטאות ולא את הסטודנטים, בעצם לא מושכים את הסטודנטים, מדברים פה על 8,300 סטודנטים למשפטים, 11,600 למינהל עסקים כלומר, יש פה המון המון מוחות שלא באים למקצועות האלה - - -

שכר הלימוד הוא יחסית נמוך מן המקובל בעולם והתשואה להשכלה, במיוחד במקצועות האלו - - -

אם המדינה רוצה, גם אנחנו כמשרד חינוך, אז צריך לתת את זה אפילו חינם. מי שרוצה ללמוד משפטים שישלם - - -

זה לא ענין של השכר.

הנושא של הלימודים לא מהווה - - -

שניה, רגע. עוד לא סיימנו את היעדים. אני עדיין לא הצלחתי להבין מהם היעדים במערכת ההשכלה הגבוהה, כמה סטודנטים, ביעד שלכם, אמורים להיקלט בכל שנה בתחומי ההנדסה? מה היעד? אתם עכשיו עושים תכנית, מהי השאיפה שלכם?

חשוב לציין שעד תשע"ג ראינו ירידה בתחומי הנדסה בכל המערכת, אפשר היה לראות את זה בכל המערכת והתכנית הזאת קמה בעקבות הדוח של יוג'ין קנדל, שאז רצינו לבלום את הירידה הזאת בכמות הסטודנטים ולהתחיל לעלות. עשינו את זה על ידי התכנית הזאת. אנחנו רואים כבר שיש לנו עלייה בקליטת הסטודנטים החדשים וכרגע - - -

מה היעד?

אנחנו מדברים בערך על גידול של 900 בשנה אבל זה יעד שהוא בר ביצוע, אנחנו פועלים עכשיו על גיבוש תכניות נוספות כדי לעבור את היעד הזה אבל - - -

זאת אומרת שבשנה האחרונה לא עמדתם ביעד.

רק דקה, יעד שהוא בר יישום לשלש שנים הקרובות מדובר על 900 של מחסור, שזה גודל גם גידול בהשכלה הגבוהה - - -

אני לא מהנדס אז אולי במתימטיקה אני פחות בקי, אבל אם גדלתם באוניברסיטאות בסטודנטים - - -

ב-530.

בהנדסת אלקטרוניקה ומחשב מ- 1,567 בתשע"ד ל- 1,645 בתשע"ה, זה גידול של פחות ממאה סטודנטים, רגע, רגע, סליחה, סליחה, ובמכללות מ- 2,223 ירדתם ל- 2,115, זאת אומרת שהגדלתם את מספר הסטודנטים באוניברסיטאות והקטנתם אותם במכללות. דה פקטו, נקלטי שנה א' לא גדלו. אלה הנתונים שהצגתם עכשיו פה.

כן אבל אנחנו מדברים על אלה שנקלטו לשנה א' וכן נרשמה עליה.

מה שציינתי עכשיו הם נקלטי שנה א'.

מ-1,567 ל- 1,645 זה מתשע"ד לתשע"ה אבל התכנית הזו מופעלת משנת תשע"ג בעצם.

אני מסתכל על מה שקרה השנה, היא מדברת על 900 בשנה. מה שאתן מראות לי פה מבחינת הנתונים הוא שהשנה לא גדל בכלל. אם אני מחבר את המכללות ואת האוניברסיטאות ביחד.

כן אבל צריך להסתכל על רב שנתי, כלומר, לא לקחת שנה אחת אלא להסתכל שלש שנים אחורה.

כמה זה גדל בשנה שעברה?

כי זו כבר שנה שלישית שהתכנית רצה.

כמה זה גדל בשנה שעברה, בין תשע"ג לבין תשע"ד?

אנחנו מדברים על ע"ד, בהשוואה לתשע"ג זה גדל ב-221 סטודנטים.

כמה סטודנטים שנה א' נקלטו בהנדסת אלקטרוניקה ומחשב באוניברסיטאות בתשע"ג?

ב'קול קורא' שיצא, כשרק התחלנו את התכנית - - -

בואו, אני צריך להתייחס לנתונים שאתם נותנים. לא באתן לפה מסודר עם נתונים אז אני מנסה לדלות אותם. הצגת בפניי כמה סטודנטים בסך הכול להנדסה היו ומתוכם כמה הנדסת אלקטרוניקה ומחשב שנה א'. הצגת קודם שבתשע"ד היו 1,567 ובתשע"ה היו 1,645. אמת?

כן.

יופי. כמה כאלה היו בתשע"ג? מספר.

בין תשע"ד ל-ה' אז - - - גדלנו ב-167 סטודנטים כולל מדעי המחשב.

אני מפריד עכשיו את מדעי המחשב ומתייחס להנדסת אלקטרוניקה ומחשבים.

הנדסת אלקטרוניקה זה יוצא 133.

כמה?

133.

אני לא יודע, 1,645 פחות 1,567 לא יוצא 101.

סליחה, 111.

גם לא. זה יוצא 78. כמה היו בתשע"ג?

תשע"ג דווקא לא לקחתי אבל אם אני לוקחת - - -

במכללות מה שאני רואה זו ירידה בהנדסת אלקטרוניקה ומחשב. מ-2,223 בע"ד ל-2,115 ב-ע"ה. מדברים על ירידה של 108 סטודנטים.

לא, לא. ב-ע"ד זה 2,115 וב-ע"ה זה 2,223. שנה א'. אז כן רואים פה עלייה.

סליחה, זו עלייה של 108 סטודנטים.

אמרתי שבמערכת הייתה ירידה קטנה, כן.

פה יש לנו פלוס 108 סטודנטים ופה יש לנו פלוס 78 סטודנטים. סך הכול הצלחתם בתכנית להגדיל ב-186 סטודנטים להנדסת אלקטרוניקה ומחשב, בין תשע"ד לבין תשע"ה. ואת מתייחסת ליעד של 900 סטודנטים.

אבל התכוונתי במצטבר.

כן, חשוב להגיד שזה 900 במחזור אבל זה כבר נוסף לגידול נוסף שהיה בתשע"ד.

את מדברת על 900 בשנה או שסך הכול בסוף התכנית אמורים להיות יותר 900.

לא, 900 בשנה. אבל, כשאנחנו משווים את ה-"900 בשנה" אז משווים אותם לתשע"ג. לכן, עלינו במאה ו - - -

מה זאת אומרת? לא, לא, לא, אני לא מצליח להבין את זה. מה זאת אומרת שאת ה-900 אתם משווים לתשע"ג?

אנחנו לא אומרים שבתשע"ד יהיה גידול של 900 ואז בה' 1,800 ואז 2,700, אלא זה בעצם אם אנחנו מסתכלים בין תשע"ג לבין תשע"ד אז היה גידול באיזור 150 סטודנטים ובין תשע"ד לתשע"ה היה - - -

לכמה שנים התכנית?

כרגע מגבשים שהיא תחול גם על תשע"ז ובמסגרת התכנית - - -

אני לא מצליח להבין. סליחה, לא, אני אסביר, זה קצת מתחיל כבר להרגיז. כשיוצאים לתכנית אז אומרים: היום יש לנו 100 סטודנטים, אנחנו רוצים שבעוד שנה יהיו לנו 120 ובעוד חמש שנים יהיו לנו 200. כך אני מבין שבונים יעדים. יכול להיות שלא בניתם ככה וזה בסדר רק תגידו: לא בנינו ככה, רצינו רק לעצור את הירידה. זאת גם אמירה. אבל האמירה כרגע היא לא ברורה. אני לא מצליח להבין כמה סטודנטים המערכת הזו יודעת לייצר בסוף כל שנה, או כמה היא אמורה לייצר. אם אנחנו מדברים על זה שאומרים לנו שיש מחסור של 10,000 מהנדסים בתעשיית האלקטרוניקה ואתם מתעסקים בגידול של מאה בשנה, אז "אתם לא פוגעים".

לגבי גידול של מאה בשנה, קודם כל לא כל שנה זה מאה כי יש שנים שבהן הגידול הוא יותר ממאה ומגיע לאיזור המאה וחמישים - - -

גם מאה וחמישים, מאתיים בשנה.

ואם אנחנו לוקחים תכנית שהיא נפרסת על פני חמש שנים אז אנחנו מדברים על כך שכעבור חמש שנים - - -

או.קיי., 900 בחמש שנים? זה מה שאתם מוסיפים?

יש גידול של 500 רק בתחום של השכלה גבוהה. בנוסף, אנחנו, דרך התכנית להשבת אקדמאים ,מטפלים גם במחסור בכוח אדם מיומן - - -

אני במקרה הייתי מנכ"ל משר העלייה והקליטה אז את התכנית להשבת אקדמאים – אי אפשר לספר לי עליה כי אני בדיוק יודע כמה אקדמאים בסוף חוזרים במסגרת התכנית להשבת אקדמאים. בודדים.

אבל זו תכנית שהיא רק מהשנתיים האחרונות ויש לי גם על זה נתונים. אנחנו מדברים על שילוב של אוכלוסייה חרדית שגם - - -

התכנית השבת אקדמאים מדברת בסופו של דבר על קליטתם בתוך האקדמיה.

לא.

היא לא מדברת על - - -

מן ההתחלה היא שמה דגש - - -

החלטת הממשלה מדברת על קליטתם בתוך האקדמיה, המל"ג הייתה אמורה להקצות מישרות, היקצתה לא מספיק - - -

אז מחציתם נקלטים באקדמיה ומחציתם נקלטים בעולם ההייטק במשרות - - -

את מבינה שאתם מדברים פה על מספרים בודדים אל מול מחסור של 10,000 רק בתעשיית האלקטרוניקה?

אני לא חושבת שאלה בודדים כי אם אנחנו מסכמים ביחד גם את התכניות לאוכלוסייה הערבית ועם פרויקטים נוספים שאנחנו עכשיו מתחילים להריץ, בנושא של - - - 45 פלוס שגם שם יש בעיה, שהם בעצם נפלטים מעולם ההייטק בגלל חוסר רלבנטיות, או בגלל נושאים נוספים. אנחנו עובדים כרגע על תכניות לשילוב נשים ועידוד, ודיברנו על היצע וביקוש, כלומר, יש מכלול של הרבה מאוד - - -

אני ממש מתנצל, אני מעדיף לדבר במספרים. לא בכותרות. במספרים. אני מנסה לחלץ פה – כבר חצי שעה– מספרים.

אז אני אומרת, סך הגידול שאנחנו צופים אותו בשלש השנים הקרובות הוא 900 במחזור וזה מבלי שאני מכלילה שם את התכנית ל-45 - - -

900 בכל שנה.

כן.

כל שנה, זאת אומרת שאם בשנה מסויימת היו לי מאה אז בשנה הבאה יהיו לי אלף, ובשנה שאחריה יהיו לי 1,900.

לא. 900 כלומר, שאנחנו בעוד שלש שנים נראה גידול של 900.

מן המאה.

מן המאה.

זה לא 900 במחזור. זה לא 900 במחזור. את מגדילה את נקודת הפתיחה שלך ל- 900. אם עד היום ראית 3,000 בוגרים אז את רוצה בעוד, חמש שנים, שלש שנים, לראות 3,900 בוגרים בשנה.

הייתי רוצה לראות יותר ואנחנו עובדים עכשיו על תכניות נוספות - - -

לא מה "היית רוצה", יצאתם לתכנית. בתכנית כתוב יעד?

לא, במסקנות הדוח - - -

בתכנית, אתם עשיתם תכנית, אתם תיקצבתם, משרד האוצר עשה תקציב, העביר אותו בכנסת, ישבה עליו ועדת הכספים, האם כתבתם יעדים שתוכלו למדוד את עצמכם אם עמדתם בזה או לא?

שניה, רק רגע, אין פה תכנית אחת שהיא מרכזת את כל הדברים ואנחנו בעצם מיישמים את מסקנות הדוח, שתיכף אני תציג את זה נציגת משרד הכלכלה, אנחנו מיישמים את זה באמצעות שני צוותים שכבר עובדים, חלק מהתקציב שלהם הוא תקציב תוספתי. אנחנו עובדים כדי ליישם אחת לאחת את מסקנות הדוח, ישב צוות בנושא זמן לא מועט ואנחנו פועלים בהתאם למסקנות הדוח. לא פעלנו כדי ליצור איזושהי תכנית לצד הדוח.

רוני שניצר.

כן, אני אשמח להרחיב. שלום, אני מלשכת הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה, אני אגיד כמה דברים. האחד, אין ספק שכולנו וכל הצוות – גם שישב על זה וגם מי שיושב היום, כדי לנסות לטפל בסוגית המחסור של מהנדסים לתחום ההייטק, גם ממשרד האוצר, גם מוות"ת, גם אצלנו, שותפים כדי לנסות לגבש דרכים לנסות לפתור את המחסור הזה. נכון להיום אנחנו יודעים להגיד על תכניות ספציפיות שכבר רצות או שאנחנו מגבשים.

לגבי יעדים ספציפיים לתכניות האלה, אתן דוגמה. במיגזר הערבי אנחנו יודעים שיש בעיה של מיצוי הפוטנציאל של מי שכבר למד את התחומים האלה, שהוא סיים והוא בוגר של התחומים האלה, ובכל זאת, במקרים רבים לא מצליח למצוא עבודה בתעשייה והולך למקומות אחרים, שהם לא המיצוי הנכון של הפוטנציאל האישי שלו ולא של המשק, בהינתן זה שאנחנו יודעים שיש כזה מחסור בתחומים האלה. אז יש לנו תכנית יעודית שמנסה לטפל באותם בוגרים שסיימו את התארים הרלבנטיים, ומלווה אותם יחד עם קשר עם מעסיקים ספציפיים. התכנית הזו היא תכנית לשלש שנים ויש לה יעד של 1,000 מועסקים מהמגזר הערבי בתוך תעשיית ההייטק, באותן של שנים. התכנית פועלת שנה אחת בינתיים, עד כה הצליחה להשים סדר גודל של 260 בוגרים מהתחומים הרלבנטיים בתעשיית ההייטק.

אני מסכימה שצריך לקחת את כל התכניות שיש וגם את אלה שמתגבשות. אני אתן עוד דוגמה לתכנית שמתגבשת, כדי לנסות, למצות וללוות סטודנטים מצטיינים במיגזר החרדי בתחומים האלה. זו תכנית שאנחנו מנסים לעבוד כדי לראות אם אנחנו יכולים לעשות משהו עם אוכלוסייה של בני 45 שיעבדו בתחומים האלה - - -

סליחה, רגע, התכניות שאת מדברת עליהן, את מדברת על תכניות שבהן את לוקחת את הסטודנטים שבתוך המערכת ומלווה אותם להמשך.

או את אלה שסיימו את המערכת, לצורך העניין במגזר - - -

את לא מדברת על הכנסת סטודנטים.

בתכנית הספציפית הזאת אני לא מדברת על הכנסת סטודנטים חדשים, אני מדברת על אלה שבתוך המערכת, כי אנחנו יודעים שיש כאלה שלא מתחילים לעבוד בתעשייה בתחומים הרלבנטיים, וזה משהו שלטובת המשק ולטובתם האישית נכון לטפל בו, אז אני מדברת גם על הכיוון הזה.

אני מסכימה שכשיש מחסור כל כך חמור חשוב לעשות תכניות תמריצים כמו שמשרד האוצר וות"ת פועלים לעשות, כדי להכניס עוד אנשים, אבל, זה אף פעם לא יגיע למספרים האלה אם נתחיל לטפל בזה רק במקום שבו אנשים מגיעים לאוניברסיטה, כי זה צריך טיפול כללי וזה באמת מה שאנחנו מנסים לעשות.

זאת אומרת, אם אנחנו היום מסתכלים על הבוגרים של חמש יחידות ובטח על כאלה שסיימו חמש יחידות מתימטיקה בציונים של מעל 85, אז לפחות בין הגברים רואים שהרבה מאוד מהם, אחוז מאוד גבוה מהם הולך לתחומים האלה. איפה אנחנו רואים שצריך לפרוץ – ואנחנו באמת יושבים ביחד לגבש יחד תכנית שתמצה את הפוטנציאל שם ותוכל להכניס עוד אנשים, זה בתחום של נשים, שם יש לא מעט כאלו שסיימו חמש יחידות מתימטיקה, גם בציונים טובים ומתאימים, כאלה שאתם אפשר ללמוד הנדסה ובסוף בוחרות לא ללכת לכיוון הזה אז אנחנו מנסים לטפל גם בזה.

אני אגיד רק משהו לגבי ההתמודדות עם היעדים של כל התכניות הפרטניות, עם מה שאנחנו מנסים לגבש ועם מה שבעצם אומר המחסור כולו. כחלק מהתהליך שאנחנו עושים אנחנו בתהליך של הקמת פורום מייעץ של מעסיקים אצלנו במשרד, יצאו כבר מכתבי פניה לאותם מעסיקים, אנחנו מתחילים עכשיו לקבל תגובות וחלק ממה שאנחנו רוצים לעשות עם אותו פורום מייעץ, הוא לראות, אחד, איך אנחנו יודעים לתת להם כלים כדי שיעזרו להם, כדי שיהיו אנשים שהם יוכלו לקלוט לתוך התעשייה שלהם ולעזור למחסור, אבל גם להבין מהו באמת היקף המחסור, האם המחסור הוא אצל כולם, האם יש מעסיקים שאומרים לנו: אני מאד צריך אנשים ואני צריך כך וכך אנשים אבל, אני מעדיף אותם בוגרי התחומים האלה והאלה בדיוק מן האוניברסיטה הזאת והזאת ואני לא מוכן להתפשר.

לנסות ולהבין איך אנחנו לוקחים את אותן תכניות פרטניות שבמקביל אנחנו מגבשים ואנחנו לא עוצרים, מְתַקְפים אותן מצד אחד עם מעסיקים אבל גם מתקפים את הפער עצמו, כדי שנוכל להציב יעדים שמצד אחד הם ישימים המערכת יודעת להתמודד אתם, לקלוט אותם ולהרחיב אותם בצורה טובה ומן הצד השני, לעשות תכניות שעונות למחסור. זה תהליך הרבה יותר ארוך אני מניחה, בשביל לענות על מחסור וזה כבד ממה שאנחנו נדע.

צריך להגיד שעוד יותר אחורה, בתחום של משרד החינוך, באמת עובדים כדי לנסות ולתת מענה גם לתחומים האלה. כל התכניות של הגברת לימודי חמש יחידות בין היתר באות כדי שבסופו של דבר, כשאותם צעירים מסיימים את התיכון, אפשר יהיה לראות איך הולכים למערכת ההשכלה הגבוהה, לתחומים הרלבנטיים, כדי שלא יהיה מחסור בתעשייה. זה ממש הכול מהכול.

כן, מי אדוני?

שלום, אני מוהנה פארס, אני מנהל התכנית הלאומית לקידום מתימטיקה במשרד החינוך. זו תכנית שניבנתה בהובלת המשרד, אבל בשותפות מלאה עם חברות ההייטק הגדולות. היא נקראת "יוזמה חמש פי שתיים", ששותפות בה ששים חברות הייטק גדולות, פילנתרופיה, הצבא וגורמים אחרים.

לשאלתך לגבי היצע וביקוש יש עוד מושג שנקרא פוטנציאל, כלומר, כמה ה-pipeline מְסַפק אנשים פוטנציאליים ללמוד הנדסה, כי אם נבדוק את כל בוגרי ההנדסה בישראל, אז מעל 90% מהבוגרים למדו חמש יחידות מתימטיקה ומה לעשות, יש ירידה קשה של מספר התלמידים בחמש יחידות, לכן התכנית שאנחנו עובדים עליה התחילה כבר לפני שנה, כדי להכפיל את המספר התלמידים בחמש יחידות.

כיום, אם נדבר על 2014, אז יש בערך 9,000 תלמידים בחמש יחידות מתימטיקה. 9,000 תלמידים, ונניח שחלק מהם ילמדו מקצועות אחרים, אז אני מניח שה pipeline הוא מאוד בעייתי לכן, אנחנו דואגים להכפיל את מספר התלמידים בחמש יחידות מתימטיקה - - -

זה שבע עשרה?

שזה 17,000 תלמידים בערך, כדי שיהיו תלמידים, שיבואו תלמידים - - -

כמה תלמידים היום לומדים חמש יחידות?

הנתון האחרון של 2014 הוא 9,700 תלמידים.

מהו היעד שלכם?

היעד הוא 17,000 תלמידים. היעד מלווה כמובן בתכנית ענפה של תוספת תקציבים לבתי הספר אבל, החשוב ביותר הוא הקשר לאקדמיה וחסם אחד שפתרנו אותו הוא הבונוס. תלמיד עשה בדיקות פשוטות ואמר: או.קיי., כדאי ללמוד ארבע יחידות, כדי לקבל בונוס שיעזור לו להתקבל לאוניברסיטה ואנחנו, בהחלטה עם ראשי האוניברסיטאות, הגדלנו את הבונוס ל-35 נקודות בחמש יחידות. כלומר, תלמיד שלומד חמש יחידות מתימטיקה, מקבל תוספת של 35 נקודות, כאשר הבונוס לארבע יחידות נשאר 12.5 נקודות. כך שתלמידים רבים עכשיו מתחילים ללמוד לקראת י', י"א, י"ב, במסלול של חמש יחידות, ואני חושב שזו הדרך בסוף לפתור את העניין של מחסור במהנדסים.

דרך אגב, שוק ההייטק גדל בישראל, כלומר, הוא גדל וגם חברות חדשות מגיעות לשוק הישראלי שזה המון השקעות אבל הם משקיעים פה לא בגלל מזג אויר אלא בגלל שיש אנשים טובים ואנחנו צריכים לשמור על זה. התכנית הזו בעצם מביאה את העתיד של המהנדסים.

תודה. רוני, סליחה, רגע, רוני, יש לי שאלה האם את יודעת להגיד לי במספרים, כמה מהנדסים פורשים לפנסיה בכל שנה?

לא פה אבל אני יכולה לבדוק את זה. כמה מהנדסים פורשים לפנסיה אני לא יודעת, כי אנחנו עוד לא במקום שאנחנו בטוחים שכל המהנדסים באמת פורשים לפנסיה מתוך תעשיית ההייטק, זאת אומרת, זו סוגיה עוד יותר מורכבת מזה, כי יש לנו ואנחנו מקבלים לא מעט ריקושטים ואנחנו יודעים, יש מהנדסים - - -

לא משנה, אני אסביר לך למה, כי אם מהנדס פורש שלא מתעשיית ההייטק אלא משירות המדינה, לפנסיה, אזי שירות המדינה יקלוט מהנדס. זאת אומרת, הוואקום הזה יתמלא, זה אומר שאותו בוגר הנדסה שאנחנו רוצים שייקלט בהייטק, יכול להיות שהוא ילך לשירות המדינה, כי זו אחת האלטרנטיבות.

רציתי לשאול אותךָ, מתוך ידיעה, למשל, באור יהודה, אני הולכת לאור יהודה, מדברת עם ראש העיר לשעבר ואומרת לו: תראה, יש לך פוטנציאל אדיר להוציא מכם יחידות בוגרים של חמש יחידות מתימטיקה. מה הוא עונה לי? אין לי דרישה. מה אני רוצה לומר, שמשרד החינוך –ואולי ועדת החינוך יכולה להוביל את זה, שהיא תכניס מודעות לכל בית ספר שהוא חייב להוציא מתוכו - - - של מהנדסים, כל בית ספר במדינת ישראל.

לכולם יש לפוטנציאל אבל אין מודעות ואין להם גם כוח אדם רציני של מורים שיבוא ללמד את זה. גם דרך ועדי הורים, אני אומרת שזו הדרך היחידה. אם אנחנו צריכים 10,000 אז היעד, כמו שאתה שואל, הוא לא 10,000 לעוד חמש שנים, אלא אולי היעד הוא 15,000. איפה המל"ג באמת? הוא שואל אתכם שאלה, אתם לא יודעים לענות. לא, אני לא רוצה תשובה ממך כי לא את אחראית על זה. צריך תשובה. הוא שואל שאלה – תתני לו תשובה. תחזרי הביתה ליושב ראש המל"ג שיכין היום ויגיש לוועדת החינוך תכנית של יעד ואיך הוא עושה את זה. עכשיו, לגבי המכינות אני שואלת אותך. אני שמעתי לפני כמה שנים פה, דיון, שהמכינות באוניברסיטאות הולכות וקטנות, משקיעים פחות במכינות, אז אפשר לדרוש מהם להמשיך להשקיע במכינות למקצועות ההנדסה. זה מה שרציתי לומר.

תודה. כן.

יש פה נתון שהתחייבתי להביא, אז לגבי טכנאים והנדסאים יש לנו סדר גודל של 7,000 טכנאים והנדסאים, 3,000 הנדסאים ו-4,000 טכנאים בשנה. יש גידול משמעותי דווקא במיגזר החרדי אצל הבנות במיגזר החרדי, שהולכות לכיוונים האלה.

תודה. שאלה נוספת, רוני, האם אתם פועלים לגבי נושא של מהנדסים עולים, בניסיון לסגור את הפער הזה באמצעות עלייה של מהנדסים?

אני צריכה לבדוק בדיוק את שיתוף הפעולה בין התכנית להשבת אקדמאים אצלנו למשרד הקליטה.

זה לא השבת אקדמאים.

אני יודעת.

זה עולים, זה משהו אחר.

אני צריכה לבדוק פרטנית מה אנחנו יכולים לעשות שם. היינו בעבר בקשר ואני יודעת שיש עמותות שפועלות לעניין הזה, אנחנו יכולים לראות מה אנחנו יודעים לעשות בעניין הזה.

דברים נוספים, לפני שאני אסכם?

נציגת התאחדות הסטודנטים, אני רק אשמח להוסיף עוד מילה. ליאת הלבץ מטעם התאחדות הסטודנטים. זה עלה פה מאוד ב'קטנה' אבל אנחנו חושבים –לטעמנו לפחות– שאחד הדברים הכי קריטיים הוא המכינות. המכינות הקדם אקדמאיות הן במצב מאוד רעוע, ההסכם בין הקרן להכוונת חיילים משוחררים לבין המל"ג עדיין לא נפתר, עדיין לא נסגר, הנושא הזה עדיין פתוח ואם המכינות לא יצליחו לסייע היום לצעירים שלא מסיימים לתעודת בגרות, אז כל התמריצים הכלכליים-הכספיים לא יעזרו אם אותם צעירים לא יוכלו לשפר את הציונים שלהם בתעודת הבגרות שלהם, כדי שהם יוכלו מלכתחילה למקצועות האלה. העזרה הכספית בשכר הלימוד או תמיכה של האוניברסיטאות לא יסייעו פה, כל עוד הצעירים לא עומדים ברף.

תודה. ראשית אני חייב לומר שצר לי שלא הגעתם לדיון הזה עם נתונים מסודרים, בפורמט שבו אפשר להציג אותם לוועדה, כדי שנוכל להיות יותר חכמים ולקבל את הנתונים האלה באופן ברור. דבר אחד כן עלה בפניי בצורה מאוד ברורה, והוא שלממשלת ישראל אין תכנית כוללת לעידוד קליטתם של מהנדסים בתעשיית הייטק, אלא רצף של תכניות פרטניות.

הועדה לא הצליחה לקבל תשובה לגבי יעדים ומדדים שהממשלה רואה בתכניות האלה וכיצד הן אמורות לסגור את הפער לתעשיית ההייטק, כולל הפער שייווצר כתוצאה מפרישה של מהנדסים לפנסיה (להזכירכם, רוב המהנדסים שעלו בעלייה הגדולה של ברית המועצות לפני עשרים וחמש שנה מתחילים לצאת לפנסיה היום, בדיוק כמו הרופאים).

אין שום התייחסות לנושא של קליטת מהנדסים עולים לתוך התעשייה והסבתם. צריך לזכור שהמנוע לצמיחת ההייטק בשנות התשעים היה תכנית ממשלתית שנעשתה לצורך העניין הזה, תכנית שהושקעו בה למעלה ממיליארד וחצי שקל וראוי שממשלת ישראל תשקול לגבש תכנית כזו גם היום.

הועדה מבקשת לקבל ממשרד הכלכלה, יעדים ומדדים ברורים בנושא קליטת מהנדסים בתעשיית ההייטק, כולל מיפוי חוסרים כתוצאה מפרישה וכתוצאה מצמיחת תעשיית ההייטק, עם צפי לחמש השנים הקרובות ואל מול זה, את תכנית ההיערכות של המל"ג ומשרד החינוך, כדי להשלים את הפערים הצפויים.

זאת התכנית שהייתי מצפה שתוצג כאן אבל זה נראה שכל משרד "רץ למקומו". אֲת מנידה לכיווני 'לא' עם הראש אבל האם את יכולה עכשיו להציג לי כאן בבקשה מהו היעד ומהו המדד שלכם לקליטת מהנדסים בתוך תעשיית ההייטק, האם את יודעת 'כן' או 'לא'?

לא אבל - - -

אז בזה זה נגמר כי כל מה שקורה הוא שאת מספרת לי על תכניות של קליטת נשים ושל קליטת בני מיעוטים, הם מספרים לי על תכניות של תוספת כזו ותוספת כזו ואף אחד לא מסוגל להביא לי מספרים, מגיעים לוועדת החינוך ולא מסוגלים לתת לי מספרים. אף אחד לא מסוגל להגיד לי איך אתם הולכים לפתור את זה שחסרים 10,000 מהנדסים בתעשיית ההייטק. אף אחד לא בא ואומר: זה היעד שלנו, יקח לנו חמש שנים לפתור את הפער הזה, עשר שנים לפתור את הפער הזה, לא, ולא פותרים את זה עם גידול של עשרה או חמישה עשר סטודנטים בשנה. זה לא ייפתר כך.

פער של 10,000 מהנדסים, תבינו, אם בשלש השנים האלו הפער הזה לא ייפתר אז החברות האלו לא יהיו פה, הוא ייפתר בזה שפשוט לא יהיה ביקוש למקצועות האלה, כי החברות האלו ילכו לקטוף את המהנדסים במקומות שהם יהיו בהם ואני מתרגז, כי מגיעים לוועדה ואף אחד לא מסוגל לבוא ולהגיד: זה היעד שלנו, כך אנחנו הולכים לפתור את זה. הנה, תעשיית ההייטק, תדעי שכך אנחנו הולכים לטפל בבעיה הזו, במחסור הזה.

אני מבקש לקבל ממשרד הכלכלה תכנית ברורה של יעדים ומדדים: כך וכך מקצועות חסרים בחמש השנים הקרובות, כך אנחנו הולכים לפתור את זה, בשיתוף עם משרד האוצר, המל"ג והחינוך. זה מה שהממשלה צריכה לעשות, לא מעבר לזה.

אני רוצה למשל שתגישו לוועדת החינוך תכנית מיידית להכשרת מורים, שמסוגלים ללמד לחמש יחידות בפריפריה, לא ברעננה, בפריפריה, זה מה שאני רוצה לשים.

אני מסכם בזה כי מה שאת מציינת זה חלק מהתכנית, אם היו יעדים ומדדים. בואו, תקבעו מה היעד והמדד שלכם ותראו כלפי מטה מה אתם צריכים לעשות. זו אחת הבעיות. הרי יש מחסור במורים ואפשר לעשות פה דיון שלם על מחסור במורים למדעים ומתימטיקה. ומה שהולך לקרות, שוב, סליחה שאני חוזר לזה מנקודת המבט של העלייה, אבל זה מה שהולך לקרות עם המורים שהולכים לצאת לפנסיה.

אם אנחנו נמשיך לטפל בזה שכל פעם נגיד: הצלחנו להגדיל פה במאה, מאתיים, אז הפתרון יהיה בזה שפשוט לא יהיה ביקוש, כי החברות האלו יעזבו, הן לא יישארו פה. חברת אלקטרוניקה שלא תמצא פה את המהנדסים תעבור להודו ותמצא שם את המהנדסים שלה. זה הכול. לכן, החשיבות של העניין הזה ולכן נדרשת פה תכנית ממשלתית כוללת שמראה יעדים, מדדים ודרכי פעולה. או אז המערכת תהיה מכוונת, משרד החינוך ידבר עם המל"ג והמל"ג עם האוצר ואתכם. זה הכול. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:33.