הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 59

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

ופרוטוקול מס' 144

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ז' באדר א התשע"ו (16 בפברואר 2016), שעה 13:00

תוכניות משרד החינוך לשוויון מגדרי ולחינוך מיני

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

מירב בן ארי – מ"מ יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט

עליזה לביא

ענת ברקו

מסעוד גנאים

רויטל סויד

רחל עזריה

מיכל רוזין

אושרה לרר שייב - ממונה על שוויון בין המינים, משרד החינוך

איריס מנדה בן יעקב - ממונה על חינוך למיניות ומניעת פגיעה, משרד החינוך

אמינה עומרי - מפקחת מורים ויועצים, מגזר ערבי, מחוז צפון, משרד החינוך

סנא ג'ברין - יועצת בכירה, מגזר בדואי, מחוז דרום, משרד החינוך

חנה כהן - מנהלת ביה"ס דרכא רמון גדרה, משרד החינוך

סהר עדס - יועצת ביה"ס דרכא רמון גדרה, משרד החינוך

סנאא עוקבי - מנחת קבוצות, משרד החינוך

נטע ידיד - מדריכה ארצית ביחידה לחינוך למיניות, משרד החינוך

אורנה מרקוס בן צבי - מדריכה ארצית ביחידה לשוויון, משרד החינוך

סוריידה מנסור אסעד - מדריכה ארצית, משרד החינוך

ריהאם חלייף ג'באלי - מדריכה מפתח הל"ב חברה ערבית, משרד החינוך

בר גיסין - היחידה לקידום שוויון בין המינים, משרד החינוך

אורנה מרקוס בן צבי - מדריכה ארצית, היחידה לשוויון בין המינים, משרד החינוך

מרים בראון - ממונה על השוויון המגדרי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ציפי נחשון גליק - מנהלת שירות לנוער וצעירים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ירון שוורץ - יועץ פדגוגי ורכז תחום המגדר בתיכון הרטמן, אוניברסיטאות

חן פינץ - דוקטורנטית לחינוך ומגדר, האוניברסיטה העברית

באטריז רוזן כץ - יועצת ראש העיר חיפה לשוויון מגדרי ומנהלת, עיריית חיפה

אור סרי - רכזת הטמעת מדיניות מגדרית, עיריית תל-אביב יפו

נורית טמיר - חברת מועצת העיר רמת השרון

ציפי דיק - משקיפה, עיריות ומועצות מקומיות

דורית חני - הסתדרות המורים

שאול דוד - מנהל תיכון הרטמן בנים בירושלים, ארגון המורים

נדיה חמדאן - יו"ר ועד הורים בתיכון יאנוח

חנן יזדי - נציג מועצת התלמידים הארצית

עמית ניסן - נציגת מועצת התלמידים הארצית

שלי אלקיים - נציגות איגוד היועצים החינוכיים, איגוד היועצים החינוכיים בישראל

נשאט דמלחי - קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

היבה מזאוי - רכזת חינוך, עמותת נשים ונערות נגד אלימות

סאוסן תומא - עמותת נשים נגד אלימות

אורית סוליציאנו - מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

סילבינה סוסנה - מנהלת מרכז סיוע ירושלים, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

דניאל יונס - יו"ר, חברותא- הומואים דתיים

רון יוסף - מנהל, הו"ד- קהילה להט"בית

שגיא אסרף - חבר ארגון הו"ד

אלישע אלכסנדר - מנכ"ל, מעברים-לקהילה הטרנסית

ג'יי האריס - רכז, מעברים - לקהילה הטרנסית

דניאל מרגלית - מנהל שיווק, חושן-מרכז החינוך של הקהילה הלהט"בית בישראל

יעל מיזרוחין - מנהלת מחלקת חינוך והדרכה, שדולת הנשים בישראל

נאדיה חמדאן - יו"ר נעמת מרחב מרכז הגליל, ארגון נעמ"ת

ענבל אביב דגן - מנהלת קשרי ממשל, ויצ"ו ישראל

רונית פרט - יו"ר מעמד האישה, ויצ"ו ישראל

יהודית סידיקמן - מנכ"לית, אל הלב

מרב שטרנברג פיטון - רכזת פרויקטים מיוחדים, אל הלב

נעמי סרוסי - רכזת פיתוח הדרכה, ארגון הנוער הגאה

אביב יהלום - ממקימי הארגון, אסל"י - ארגון סרט לבן ישראלי

שרון צ'רקסקי - מנכ"לית, האגודה הישראלית לתכנון המשפחה

אפרת גוטליב - מחנכת למיניות בריאה, האגודה הישראלית לתכנון המשפחה

ספא שחאדה - מנכ"לית, מע"ן - פורום נשים בדואיות בנגב

יארה טרביה - מנהלת פרויקט זכויות נשים, מע"ן - פורום נשים בדואיות בנגב

יובל לבנת בוסידן - מנכ"ל, הוועד למלחמה באיידס

נטע גבע - מנכ"לית מכנה משותף-עמותה לחינוך מגדרי בישראל

עלמה כנס - רכזת חינוך והסברה, מרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית

ענת דוד - רכזת, מרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית

יונית יעקובוביץ - מ"מ מנכ"לית תכנית קרב, החברה למתנ"סים

סמירה אברהים - יועצת מעמד האישה בכפר סאג'ור, איגוד היועצות למעמד האישה

מיכל זאבי - חברת הנהלה, פרלמנט נשים

אורית מורדקוביץ - מנהלת מחלקת חינוך, עמותת לדעת-קידום בריאות מינית

ג'ואן זק פייקס - מחנכת ומדריכה לבריאות מינית, עמותת שיל"ה-שירות ייעוץ להיריון ומניעה

דרור גולדנברג - מרכזת פרויקט חינוך פמיניסטי, אישה לאישה-מרכז פמיניסטי חיפה

עדי ברקוביץ - מרכזת פרויקט חינוך פמיניסטי, אישה לאישה-מרכז פמיניסטי חיפה

יעל רוקמן - מנכ"לית, קול"ך-פורום נשים דתיות

גיא זמרי - תלמיד בית ספר ולדורף הרדוף

איריס עוז - בית החולים נצרת-סקוטי

ציפי רון - חברת נשיאות הארגון, מועצת ארגוני הנשים

דוד טברסקי - אזרח

רון ליבוביץ - תלמיד בתיכון דרכא רמון, גדרה

מיתר שלוש - תלמידה בתיכון דרכא רמון גדרה

סמר גרגאוי - תלמידה תלמידה במקיף שגב שלום

אמאני שיח - תלמידה בבית ספר מקיף שגב שלום

נעמה דהן - תלמידה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

דלית אזולאי – מנהלת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יהודית גידלי – מנהלת ועדת החינוך, התרבות והספורט

ס.ל., חבר המתרגמים

תוכניות משרד החינוך לשוויון מגדרי ולחינוך מיני

צהריים טובים, אורחות ואורחים נכבדים, אני מאוד מקווה שתיתנו לנו לפתוח את הישיבה הזו. זאת ישיבה משותפת של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי וועדת החינוך בכנסת, ואני שמחה לראות שיש התעניינות רבה, הנוכחות היא גדולה והחומר הוא רב.

אני רוצה לפתוח ולהגיד שאנחנו קיבלנו החלטה לקיים את הישיבה המשותפת, ולמרות שחבר הכנסת מרגי לא נוכח איתנו כאן היום אני חייבת לציין שאני מודה לו על ההיענות המהירה לבקשתי לקיים את הדיון באופן משותף בין הוועדה לקידום מעמד האישה לבין ועדת החינוך. אנחנו קיבלנו החלטה כזו באופן הכי ברור לאחר מאמצים עילאיים, בשתי הוועדות כנראה, אבל בעיקר בוועדה לקידום מעמד האישה זמן רב, לקבל תמונה ברורה של כלל התכניות והמאמצים שקיימים בבתי הספר על ידי משרד החינוך והגורמים שמופעלים על ידי משרד החינוך בכל מה שקשור גם בתכניות לשוויון מגדרי, גם בתכניות להעצמת הנערות והתלמידות וגם בנושא של הטרדות מיניות וחינוך מיני באופן כללי בתוך בתי הספר.

אנחנו ביקשנו את זה ואני הדגשתי את זה כי אי אפשר לא להתייחס שבתוך בתי הספר, בתוך מערכת החינוך, אנחנו מעצבים את הדורות הבאים, אנחנו מעצבים את האישיות, את הידע, את הניסיון ואת הדעות ואורח החיים של אזרחי ואזרחיות המדינה בעתיד הקרוב וגם הרחוק. מורים ומורות, מערכת החינוך באופן כללי, יש בידיה כלי שהוא כלי מאוד חזק, יש בידיים שלה כלי שיכול להשפיע על האופי שמתנהלים בהם החיים בתוך המדינה הזו, על היחסים בין שני המגדרים, או יש כאלה שגם יגידו שלושה או ארבעה מגדרים, אני כבר הפסקתי לספור, אני אומרת בין בני ובנות אדם וחווה ומה שהם מגדירים את עצמם.

אנחנו נתמקד היום בעיקר, בהתחלה, ויסלחו לי הארגונים שבדרך כלל אני בוועדה נותנת להם מרחב די טוב כדי להציג את הדברים שלהם, היום נתמקד בהתחלה בנציגי או נציגות משרד החינוך, לשמוע מהם על התכניות ועל הפעילות שהם עושות ועושים ואחר כך אנחנו נפתח לארגונים וכמובן מתי שירצו חברי הכנסת וחברות הכנסת.

היום אני לא מנהלת את הישיבה לבד, כי זו ישיבה משותפת ואני מתכבדת בזה שיש לי שותפה, חברת הכנסת מירב בן ארי תנהל את הישיבה מטעם ועדת החינוך ביחד איתי. בבקשה, גברתי.

תודה רבה, גברתי. כמו הרבה דברים שאנחנו עושות ביחד, רק השבוע היינו ביחד בסיור, יש לי הכבוד להיות כאן גם כממלאת מקום יושב ראש ועדת החינוך, אבל גם כחברה בוועדה למעמד האישה.

אני שמחה לראות את ההשתתפות באמת הגבוהה של הנוכחים כאן, אני חושבת שזה מעיד על חשיבותו של הדיון, גם למשרד, אבל גם לרשויות ולעמותות שעוסקות בכך. אנחנו עוסקים ועוסקות גם בוועדה למעמד האישה וגם בוועדת החינוך בנפרד בנושאים של מיניות, מגדר, ובשבוע הבא יתקיים כאן, כמו שחלק מהארגונים כאן יודעים, יום בנושא של הקהילה הלהט"בית, לכן גם כאן יהיו דיונים, אני גם אנהל את הדיון בוועדת החינוך. הנושא הזה הוא לא זר לנו, להיפך, אנחנו עוסקים ועוסקות בו הרבה זמן מחיי הוועדה.

אני כבר אומרת לכם שיש כאן הרבה דוברים והרבה אנשים שהגיעו ובשיתוף עם עאידה אנחנו ניתן כמובן זכות דיבור, אבל תצטרכו לקצר. אנחנו נשמח, אני אומרת את זה גם הרבה פעמים כשאני מחליפה את חבר הכנסת מרגי כיושב ראש ועדת החינוך, שתתמקדו בעיקר. תשתדלו באמת. אני יודעת שיש כאן הרבה ארגונים וגם רשויות שעושים פעילות מדהימה וענפה, שלא תחשבו שאם אנחנו מקצרים אתכם בדיבור אנחנו חלילה מזלזלים בפעילות החשובה שאתם עושים, פשוט תבינו שיש כאן הרבה אנשים. אנחנו שמחות על כך שיש כאן הרבה אנשים ונשים, אנחנו נמצאים הרבה פעמים בוועדות שמספר המשתתפים בקושי מקיף את השולחן, אז זה חשוב. וגם כמובן חברי הכנסת, שכמו שאתם רואים, זה חוצה מפלגות, הנה גם חברת הכנסת ברקו מצטרפת אלינו וחברת הכנסת עזריה.

ואני מברכת על זה שגם חברת הכנסת רחל עזריה הצטרפה ולפניהן איתנו חבר הכנסת מסעוד גנאים וחברת הכנסת עליזה לביא.

אנחנו נתחיל בזה שאני אבקש קודם כל מאושרה לרר שייב, הממונה על שוויון בין המינים בחינוך, מינהל פדגוגי, במשרד החינוך, בבקשה תציגי לנו את הפעילות.

אני מודה מאוד לוועדות שנתנו לנו את ההזדמנות להציג את הפעילות שלנו, זה לא מובן מאליו ובאמת תודה רבה. קודם כל התפיסה של היחידה לשוויון בין המינים היא תפיסה של יחידה שבאה ורואה את האחריות שלה לשינוי חברתי. התפיסה היא תפיסה חברתית שרואה בפערים המגדריים ובפערים בין המיניים בעיה של הבניות חברתיות שמתחילות מהרגע שנקלטת הביצית בזרע ושואלים האם זה בן והאם זה בת. התפקיד שלנו כמערכת חינוך והתפקיד שלנו ביחידה לשוויון בין המינים זה ללמד את כל המערכת כולה להרכיב את המשקפיים המגדריים ולראות איפה זה קורה, מתי זה קורה, לפתח חשיבה ביקורתית ולשנות את פני החברה.

הפעילות של היחידה שלנו מתחלקת לשלושה חלקים מרכזיים. אחת זה עבודה בתוך תכניות הליבה. זאת אומרת להיכנס למשהו חובה בתוך המערכת ולעשות שם ג'נדר מיינסטרימינג, בתוך התכניות הערכיות חברתיות, בתוך תכניות הלימוד. אחר כך העבודה השנייה שלנו זה לפנות לאוכלוסיות יעד מיוחדות שמבקשות מאיתנו לעבוד איתן על כל מיני דברים, או בתי ספר שרוצים תכניות מיוחדות ומבקשים להעמיק. והפעילות השלישית הגדולה שלנו זה קידום בנות למתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה. אנחנו מתכללות את כלל פעילות המשרדים, וזה חשוב לי מאוד להגיד, כי אתם כרכתם כאן את הדיון גם עם מיניות והיחידה למיניות, זו אחת היחידות שאנחנו עובדים איתה. חלק ממיניות זה מגדר, אבל לא הכול. אנחנו עובדים גם עם המינהל הפדגוגי וגם עם מזכירות פדגוגית וגם מינהל חברה ונוער ועם כולם.

אני אתחיל ברשותכם להראות את התכניות שלנו, אני אתחיל עם התכניות שהן תכניות ליבה והן מחייבות בתוך המערכת, איפה אנחנו בעצם פרוסים. קודם כל יש לנו שיתוף פעולה עם מינהל חברה ונוער בתוך המשרד, ביחד איתו אנחנו מוצאים שיעורי חברה שהם שיעורי חובה, בכל שנה, מלבד הדברים שיש אצלם קבוע, בתוך כל התכניות מדי שנה אנחנו מוציאים חוברת או גיליון של הפעלות לרגל יום האישה הבינלאומי וזה חובה במערכת. אני לא עוברת על הכול, אתם יכולים לראות, אני גם צילמתי לכם את המצגות.

מפתח הל"ב בחברה הערבית. מפתח הל"ב היא תכנית חובה, נמצאת איתנו ריהאם חלייף, שהיא המדריכה שמתכללת את העניין הזה. בתוך החברה הערבית באו אלינו בצורך להטמיע את החשיבה המגדרית ולעשות פעילויות מגדר בתוך התכנית הזו שהיא תכנית חובה לכל היסודי והתחלנו בזה השנה וכבר פרסמנו שלושה מערכים וכל חודש אנחנו נוציא מערך אחד שהוא חובה במערכת. התחלנו גם להכשיר את כל הרכזים ואת כל המדריכים לחינוך יסודי, עד כה הכשרנו בחלק הזה של השנה למעלה מ-70 ויש לנו עוד כוונה להמשיך ולהכשיר בהמשך השנה.

באיזה שכבות, זה רק יסודי?

א' עד ו', תיכף אני אגיע למה אנחנו עושים בתיכון. תכנית כישורי חיים היא התכנית שתוצג לכם על ידי איריס מנדה בן יעקב, העמיתה שלי. יש לנו שיתופי פעולה ועבודה צמודה עם שפ"י, התכנים שלנו נכנסים בלי שאתם תדעו, בכל הדברים שאתם רואים לא כתוב 'היחידה לשוויון בין המינים', אבל אנחנו עובדים במשותף, וזה בכוונה, זה מתוך תפיסה להגיד הכול זה מגדר, אנחנו לא צריכות להיות כתובות, אנחנו צריכות להיות שם. אז גם בשיעורי כישורי חיים יש את הראייה שלנו, יש את התפיסה שלנו וזה יוצג בהמשך.

אני חייבת לשאול פה שאלה. בגלל שהתכנית הזו זו כמעט מילת המפתח שגרמה לי לקיים את הדיון הזה, כל פעם ששאלתי משהו אמרתם לי 'יש תכנית כישורי חיים'. כמה שעות, מה מזה מסתכם, מה עוברים התלמידים?

עוד מעט זה יהיה התור של כישורי חיים ואז היא תציג את הכול.

את אומרת שזה מתבטא בכל התכנים, אז באיזה תכנים בדיוק?

איריס מנדה בן יעקב, שהיא תציג את המיניות, יש לה בדיוק את הכול.

אוקיי. אני יודעת, בגלל שיש לי את המצגת, שהמצגת שלכן ארוכה ואני כן רוצה - - -

לא, אני עוברת מהר מאוד, נקצר.

אוקיי, אני רק רציתי להגיד שתיקחו בחשבון שנוכל לקיים דיון.

יש לנו גם את הכניסה לתוך תכניות הלימוד בהיסטוריה, באמנות, במדעי החברה, במורשת, שם אנחנו עושים ביחד עם המפמ"רים יחידות לימוד מיוחדות, שמורים של התלמידים הרגילים בתוך המקצועות מעבירים. יש לנו בתוך קידום בנות מתמטיקה תחילה, שזה תכנית הדגל, יש לנו מדריכה מיוחדת ומדריכים שמטמיעים אצל המורים למתמטיקה תפיסה מגדרית והוראה רגישת מגדר. לכל המורים והמורות אנחנו התחלנו בשיטת מניפה וזה יגיע לכולם.

במדע וטכנולוגיה, שוב שיטת המניפה, התחלנו לפני שלוש שנים, אני מניחה שבסוף השנה הזו אנחנו כבר נכסה את כל המורים למדע וטכנולוגיה, מ-א' עד ט', ביחידות של השתלמות בנושא הטמעה מגדרית והוראה רגישת מגדר בתוך הכיתות. אנחנו כבר רואים תוצאות, יש עלייה במספר הבנות שבוחרות מדע וטכנולוגיה ואנחנו רואים את התוצאות של זה. זה מה שהצגתי לכם, זה המיינסטרים. עכשיו אני עוברת מהר על אוכלוסיות - - -

במיינסטרים, אני רוצה לשאול שאלה. את אמרת באחד השקפים שאתם מכינים חומר שהוא נכנס לספרות, היסטוריה, אמנות, מדעי החברה.

מורשת.

לא, מורשת ותרבות ישראל, לא מורשת סתם. השאלה שלי היא הכנת החומר הזה, ה-her story, שאני שמחה שאתם מכניסים את המושג הזה, איך זה מתבטא? כלומר האם זה נכנס לספרי הלימוד הרגילים או האם זה בא בשיעורים מיוחדים? האם זה חומר העשרה למורים?

המטרה שלנו שזה ייכנס באמת לכל החומרים, זו המטרה, לא שיגידו 'עכשיו שעת מגדר ונלמד היסטוריה מגדרית'. זה עובד ככה, אנחנו מכינים השתלמויות מיוחדות למורים במקצועות האלה, המורים שמשתלמים במקצועות האלה לומדים לשלב וביחד עם המפמ"רים אנחנו בונים איפה - - - למשל אם אני לוקחת היסטוריה, אז אפשר כשמלמדים היסטוריה לדבר על מעמד של נשים בתקופות שונות ואז אנחנו יושבים ובונים תכנית, המורים שמשתלמים עובדים על זה, חוץ מזה שלמשל המהפכה הפמיניסטית זה חומר חובה והוא נכנס לספרי הלימוד ותכניות הלימוד, אחר כך גוזרים מזה את ספרי הלימוד. באזרחות, בתוך מאבקי זכויות אדם לומדים גם על מאבקי זכויות הנשים. בספרות, בתוך הלימוד, בתוך מערכי הלימוד שהמורים מחויבים - - -

אולי זו תקופה חדשה. אני הייתי מורה, אבל לפני עשר שנים. לא יודע.

נכון, יש הרבה דברים חדשים. זה משתנה.

אני ארצה לדעת באיזה שהוא שלב אם זה משתנה בכלל האוכלוסיות.

גברתי יושבת הראש, אפשר לשאול משהו?

כן, בבקשה.

אם מורים בעצם לא מכירים את ההגדרות, לא מכירים את המונחים, אנחנו סומכים עליהם שהם יכניסו את לימודי המגדר, את זכויות הלהט"בים, גם מצד אחד בגיל שהזהות המינית היא לפעמים לא כל כך ברורה וצריך להיות מאוד רגישים לזה וגם בהיבט הזה שהם בעצמם בהרבה מאוד מקרים, כל המונחים של מגדר הם מונחים יחסית מודרניים. אנחנו מצפים שהם ייתנו את הדוגמאות ממקום פמיניסטי, מקום שמבין את ההבחנות התרבותיות, ממקום שמבין את ההבחנות על רקע מין, לא במובן של סקס, אלא במובן של מגדר והם לא יודעים לעשות את זה. בזה שאנחנו לא עושים משהו משולב אולי, של נישה מסוימת של כן מגדר, או כן את האבחנות על זהויות מיניות, אנחנו בעצם יכול להיות שלא נותנים להם כלים.

נכון, את מתפרצת לדלת פתוחה. באמת יש לנו בעיה שאנחנו בהחלט מודעים לה ואנחנו מחפשים לה תשובות. אחת התשובות, נמצאת פה אורנה מרקוס בן צבי, שביחד עם מט"ח אנחנו מפתחים יחידת השתלמות גנרית שתעבור את כל ההשתלמויות של כל המורים, זה בפיתוח, לכל מורה שבא להשתלם באיזה שהוא מקצוע, בתוך ההשתלמות הזו הוא יקבל גם את היחידה הזו שעוסקת בהוראה רגישת מגדר. כשבמתמטיקה זה כבר עובר ובמדע - - -

יש מורים או מורות שיכולים להיות מורים למגדר. זה נושא שהוא שווה אפילו כמורים מקצועיים.

אין היום תחום דעת מגדר.

יש שני דברים, קודם כל שאין, לא מלמדים מגדר כמקצוע בתוך בתי הספר, זה דבר ששווה לדון עליו, ודבר שני, לא מקדימים תרופה למכה, סליחה על הביטוי, כמה באמת הכשרות מורים, עוד בסמינרים למורים ובלימודים אקדמיים בכלל, הם מקבלים את זה כחלק בִּילט אין מהכנתם ללימודים.

רציתי שאלה קצרה. אני מודה לכן, כבוד היו"ר עאידה תומא סלימאן ומירב בן ארי, על קיום הדיון הזה, זה דיון מאוד מאוד חשוב, אני מתנצלת, אני בין הצבעות בוועדת כספים, אני תיכף אצטרך לצאת.

נושא שחוזר על עצמו שאני רואה כשאני מדברת בפני נוער, אני רואה שהרבה מהבנות במקום אחר. הן מבינות, הן מזדהות עם פמיניזם, לא בכל מקום, לא בכל מרחב, אבל זה משהו שלא היה בעבר. מצד שני מה שאני גם רואה, שברגע שנניח אני אומרת, כיוון שבדרך כלל בנות מבקשות לשאול שאלה רק בסוף, רק ברגע האחרון, אז אני אקח שאלה מבן ושאלה מבת, אז הבנים מיד מתרעמים, 'בסדר, תהיי פמיניסטית, למה את כל כך פמיניסטית?' אני אומרת להם, 'אבל אני לא אמרתי אתם לא תשאלו, אמרתי אחד אחד', וזה גרם לי לחשוב איפה הנערים בסיפור הזה. זה אחת.

שתיים, פה הם אולי קצת מתעצבנים, לא נורא, אבל אחר כך, שאלו את אליס שלוי מה הדרך הכי טובה להיות פמיניסטית, היא אמרה 'להתחתן עם גבר פמיניסט'. אז אני אומרת, גם בהקשר הזה, איך אנחנו מייצרים את החינוך בשלב הבא. תודה.

בהכשרות המורים שלנו, של היחידה להשתלמות, אנחנו באמת מלמדים איך להתייחס להתנגדויות האלה שאת מציפה אותן כאן, שהן לא רק התנגדויות של בנים, הם גם התנגדויות של בנות ושל מורות ושל מהנדסות ושל רופאות ושל מזכירות ושל הרבה מאיתנו, גם חברת הכנסת ברקו הצביעה על זה. זו לא עבודה פשוטה, השינוי הזה הוא לא פשוט, ותראו את ההיקפים של ההשתלמויות, רק מהלכים ארוכי טווח של הטמעה ושיח יביאו לשינוי הזה.

יש ערנות לעניין של הנערים?

יש ערנות לעניין של הנערים, יש גם תכניות - - -

בתכניות שהן יציגו יש גם תכניות של הנערים, קצת.

תודה.

את רוצה להמשיך להציג משהו?

יש בתי ספר שרוצים להיות מיטיבי לכת ועיריות, אז יש לנו תכניות ייחודיות יחד איתן. זה לשאלתכן לגבי השתלמות מורים ומורות וימי עיון. רק בשנה שעברה עברו דרכנו 3,000 עובדי הוראה, היו לנו 60 השתלמויות משלנו ועוד ימי עיון לגננות, ליועצות, למורים מן המניין. יש לנו השתלמויות ייעודיות ליועצות שבאמת הן חלק מסוכני וסוכנות השינוי המאוד מאוד חשובות. בשנה שעברה השתלמו אצלנו 350 יועצות, 3,600 בינתיים רק במהלך השנים האחרונות, כולל ליועצות, יש תכנית מיוחדת של סמינר שהן יוצאות מבית הספר לשלושה ימים על חשבון עבודה, שזה משהו מאוד ייחודי והוא לא מובן מאליו במשרד החינוך.

רק כדי שנקבל פרופורציה, כמה יועצות באופן כללי יש במשרד החינוך?

בערך 4,000.

כלומר 350 מתוך 4,000.

אבל 3,600 בשנים האחרונות. אז נכון, הן מתחלפות. יש לנו תכניות גם בחברה הערבית שמופעלות על ידי חברת אקסיומה, יש לנו גם תלמידים, תוכלו לשאול אותם, וגם את המפעילים, ששם נבנו תכניות ייחודיות שמתאימות לצרכים מיוחדים, כמו כל התכניות שלנו. יש הכנה לחיי המשפחה ושילוב קריירה, יש הכוון תעסוקתי ושוויון בין המינים. יש תכניות לנערים, שזה משהו חדש שהתחיל לפני שנה, כשראינו שבנים במגזר הערבי הם בעצם קצת מגזר מוזנח, יש נשירה מאוד גדולה והישגים הרבה יותר נמוכים מהישגי הבנות ואז בנינו קבוצות גם לבנים. אנחנו עדיין צעירים בתחום והיו לנו בשנה שעברה רק 24 קבוצות, אבל אני מקווה שזה יילך ויגדל, ככל שזה יתרחב, ואני מניחה שכמו כל תכנית שלנו יהיה לזה יותר צורך.

זו המפה של העבודה שלנו במגזר הערבי. פעם את שאלת אותי, חברת הכנסת תומא סלימאן, זו המפה איפה אנחנו עובדים.

חכי, מה את רצה? תראי לי את המפה. זאת לא פריסה ארצית, זה ריכוז בנקודה מסוימת.

צפון?

אני חייבת לומר שכשהייתי סגנית ראש עיריית ירושלים וניסיתי לעשות את זה, אנחנו לא קיבלנו ממשרד החינוך הרבה אנרגיה חיובית.

אני חושבת שקיבלתם אנרגיה חיובית מאוד. זה לא הוגן להגיד שלא שיתפנו איתכם פעולה. יש לנו מדריכה שיושבת מדי שנה עם ציפי לתכניות משותפות. זה לא הוגן להגיד שלא הייתה אנרגיה חיובית.

אפשר יותר.

אפשר יותר, אם יש יותר תקציבים, כמובן.

לא, אבל יש לי שאלה שלקראת הסוף אני חושבת שכדאי מאוד שכולם יתייחסו אליה.

לא הצלחנו בירושלים.

זו התכנית של המגזר הערבי, עכשיו אנחנו נכנסים למזרח ירושלים עם תכניות. כל שנה יש השתלמויות, שלוש השתלמויות למורות במזרח ירושלים. יש תכניות.

התכניות המיוחדות שפותחו לפי הצרכים, למה פתאום לשוויון מגדרי יש צרכים אחרים באוכלוסייה הערבית וזה הכנה לחיי משפחה?

כיוון שבחברה הערבית יותר - - -

כן, ספרי לי מה קורה בחברה הערבית.

אולי ניתן לבנות לדבר.

לא, כשאני שואלת את השאלות האלה אני שואלת אותן למקבלי ההחלטות, לא למקבלי השירות. אני חושבת שאתם אלה שמחליטים על המדיניות, לא הצעירות שנכנסות לתכניות האלה. המדיניות אומרת שוויון מגדרי, לא הכנה לחיי משפחה. יש לנו מה לעשות בחיים חוץ מלהכין אותנו לחיי משפחה. גם כערביות.

לכן צריך להתחיל כמה שיותר מוקדם.

אני מתייחסת בדיוק לנקודה הזו. זו היחידה לשוויון מגדרי. לא יכול להיות ששוויון מגדרי רק לאוכלוסייה היהודית וחיי משפחה לאוכלוסייה הערבית. אני חושבת שזו גישה מוטעית מיסודה וצריך לדבר על זה ונתייחס לזה יותר מאוחר.

כשהגענו לשטח עם התכניות שלנו עלה הצורך מהשטח ולכן עשינו את זה. אבל אני אקח את מה שאת אומרת - - -

אני מאוד שמחה לשמוע שמשרד החינוך קשוב לצרכים של השטח, כי יש לי הרבה צרכים שהייתי רוצה להביא לפתחכם וארצה שתהיו קשובים אליהם והם לא קשורים בחינוך מגדרי. אבל בנושא הספציפי הזה אני מתעקשת. אני חושבת שיש פה מגמה מוטעית מיסודה. שוויון מגדרי הוא שוויון מגדרי בכלל האוכלוסיות ואם אתם אמונים על השינוי החברתי אז לא מקבעים צרכים שנובעים מתוך תרבות מסוימת, או מתוך צורת חיים מסוימת, אלא מביאים מדיניות ברורה בשוויון מגדרי.

אני מאוד מודה, זה לא שאני לא מקבלת את כל העבודה האחרת הטובה שאתם הצגתם, אבל מאוד חשוב לי לציין את זה, כי כל פעם שאני העליתי את הנושא אמרו לי כישורי חיים. דיברתי על הטרדה מינית, אמרו לי כישורי חיים, דיברתי על שוויון מגדרי, אמרו לי כישורי חיים. זה לא מתקבל על הדעת.

תסיימי רק כדי שנעבור - - -

אני עושה את זה מהר. תכנית 'שווה דיבור' גם פותחה לבתי ספר, שזה שעות תקן של מורים ומורות מתוך בית הספר שמעבירים, שזה שינוי שעברנו.

סליחה, לגבי כישורי חיים אני אבקש רשות דיבור.

מבקשים רשות דיבור בשקט בשקט ממנהלת הישיבה פה.

זו תכנית שהיא תכנית שעובדת בתוך בתי הספר. גם שרשרת בנות, שזו תכנית שמבוססת על חדר משלה ו-sisterhood, קבוצות בנות שחונכות בנות אחרות. אנחנו בונים תכנית כזו גם לנערים. כנסים גדולים שאנחנו עושים בכל רחבי הארץ, יש לנו מחר גם כנס בחורה. בתי ספר שפונים אלינו ומבקשים תכניות ייחודיות, שנבנה יחד איתם, מיוחדות להם, אנחנו מקצים לכך משאבים. יש לנו מסמכים שאנחנו כותבים, אנחנו שואפים שהאתר שלנו, של היחידה, יהיה מרכז ידע במגדר וחינוך. בישראל אין היום, אני לא יודעת אם אתם יודעים, כמעט מחקרים שעוסקים במגדר וחינוך, אז אנחנו יושבות ומתרגמות ובאתר שלנו אפשר למצוא חומרים, זה יעד שלנו. אנחנו מפתחים חומרי לימוד ייחודיים, גם חוץ מהמיינסטרים. אנחנו חוברים לבתי ספר ולעיריות, כמו עיריית תל אביב שיושבים פה, ובאר שבע ואשדוד, לבנות תכניות ויש לנו הרבה מאוד תכניות לקידום למדעים עם שיתופי פעולה של גורמים מחוץ. אני לא אפרט אותם כי קצרה היריעה. אני רק מעבירה את זה ככה מהר ויסלחו לי מי שלא נתתי לו קרדיט.

תודה רבה. איריס מנדה בן יעקב, ממונה על חינוך למיניות ומניעת פגיעה מינית. זה חתיכת תפקיד ארוך.

וחשוב.

מצגת על חינוך מיני, בבקשה.

שלום לכולם. גם השם ארוך וגם היחידה ארוכה ותיכף תראו, יש לנו הרבה הרבה נושאים על הפרק. אני שייכת למעשה לאגף במשרד החינוך שנקרא שירות פסיכולוגי ייעוצי, שפ"י בקיצור. היחידה כוללת כישורי חיים, מניעת סמים, אח"מ ואת היחידה שלי, היחידה למיניות. יש לי ביחידה מדריכים ארציים ומחוזיים ואני אספר לכם קצת על היחידה וגם על הנחות היסוד שלנו לפני שאני אצלול לתכנית כישורי חיים, שאני יודעת שאתם רוצים מאוד לשמוע עליה.

אז קודם כל הנחות היסוד שלנו ביחידה זה שלסביבה תפקיד מכריע בעיצוב התנהגות בריאה, חברתית ומינית. למערכת החינוך תפקיד מרכזי בזירה חשובה זו ופה אנחנו כולנו מסכימים. חשוב שהתלמידים יכירו וידונו בתכנים של התנהגות מינית בריאה לצד העיסוק במניעת פגיעה מינית.

המדיניות שלנו היא עבודה שיטתית ומתמשכת, מותאמת התפתחותית לילדים. חינוך מיני הוא חלק מתכנית חובה, מתכנית כישורי חיים, שתיכף אני אסביר בדיוק מה זה תכנית - - -

אני רוצה להבהיר משהו, איריס. יש לך מצגת ארוכה, מרתקת, אין ספק, אבל את צריכה להתמקד בעיקר. עשתה את זה יפה חברתך, אנחנו לא צריכים כל משפט הסבר, תני לנו את המוקד, תתקדמי ושנוכל לעשות את הדיון.

אין בעיה. מה שאני רוצה להגיד רק שהתכנית כישורי חיים מותאמת גם לכלל האוכלוסיות, החברה הערבית, חמ"ד וערבי, ואנחנו עוסקים בזיהוי, איתור ומניעה. מה שחשוב לי להגיד זה שאנשי החינוך הם הדמויות המשמעותיות שאמורות להעביר את השיעורים בחינוך למיניות וכמובן להיות מומחים באיתור וזיהוי ילדים שנמצאים בסיכון בכלל וגם בסיכון שקשור לפגיעות מיניות.

בחלק הפרואקטיבי אנחנו עוסקים בגיבוש מדיניות. יש חוזרי מנכ"ל שמופצים לכל מוסדות החינוך, אנחנו מפתחים חומרים ומפיצים חומרים למערכת החינוך, אנחנו מכשירים יועצים חינוכיים ומערך השתלמויות לאנשי חינוך במטרה שהם אלה אשר יעבירו בבתי ספר את ההשתלמויות בנושא של מיניות ומניעת פגיעה. אנחנו מסייעים למחוזות השונים לבנות ימי עיון בנושאים שונים כמו בנושאים של נטייה חד מינית ובמיניות בריאה ומה זה, ואנחנו כמובן שותפים בוועדות בין משרדיות וקידום מהלכים ממגזרים שלישיים.

אתם מכניסים גם ארגונים אחרים שנותנים גם הם, חוץ מהכשרה שאתם עושים?

כן, לגמרי, למשל חושן, איגי, כל הארגונים הלהט"בים. אני אדבר על זה ביום שלישי הבא, אבל גם הם חלק בלתי נפרד. אנחנו כותבים איתם חומרים ויש פרקים שלמים שנכתבו יחד איתם.

בעבודה הרה אקטיבית שלנו היחידה שלי נותנת מענה במקרה של פגיעה מינית בתוך מוסדות החינוך, גם כשיועצות וגם כשאנשי חינוך מכירים את חוזר מנכ"ל הם עדיין במקרים כאלה, במצבי משבר, הם זקוקים להנחיות ולעזרה ולחשיבה משותפת, אז אנחנו נותנים מענה במצבי חירום. בעקבות פגיעה מינית מתכנסת בדרך כלל ועדה בית ספרית, אנחנו שותפים בוועדה הזו. אנחנו מלווים מקרים של פגיעות מיניות מחוץ למוסד החינוכי, מאתרים פגיעות בתוך המשפחה ובסוף ההתערבויות הרה אקטיביות אנחנו אחר כך חוזרים לבתי הספר לבנות תכנית מותאמת וחוזרים בעצם לחלק הפרו אקטיבי.

מטרות, אני אחסוך מכם. השיח על מיניות, איזה נושאים זה כולל. אנחנו מדברים על סטריאוטיפים מיניים, ופה אנחנו משתפים פעולה עם היחידה של אושרה, אנחנו מדברים על התפתחות מינית פיזית ורגשית, חיזור, אהבה, זוגיות ו - - -

איזה כיתה ביסודי? מכיתה א'?

כל הכיתות, מכיתה א'. היום זה מתחיל מהגן, אגב.

יש גם כישורי חיים מיוחדים במגדר לגננות.

אני חילקתי את זה לפי יסודי, חטיבת ביניים ותיכון, אינטרנט ופורנוגרפיה, הטרדה מינית ופגיעה מינית, קיום יחסי מין, אמצעי מניעה, מחלות מין, היריון ולידה, זהות מינית ונטייה מינית, זוגיות ללא אלימות ויש עוד כמה חומרים שהם בתהליך כתיבה, כמו למשל להתמודד עם תופעת הזנות של קטינים.

זה עדיין בתהליך כתיבה.

זה בתהליך הטמעה. זה לוקח זמן.

אני מקווה שזה לא בתוך כישורי חיים.

היא חדה היום.

כן, לגמרי. מה זה התכנית כישורי חיים? כישורי חיים זה שיעור

אני רק אוסיף לך, גם מניעת סמים זה בכישורי חיים, אוריינות פיננסית בכישורי חיים. יש שעה בכישורי חיים, שם כל השאר זה תושב"ע וזהות יהודית וכל השאר זה כישורי חיים. זה מערכת החינוך.

זה לא היה סיכום הישיבה.

לתכנית כישורי חיים יש שעה שבועית במערכת, זאת אומרת שהילדים לומדים שעה אחת כישורי חיים, זו תכנית חובה, תכנית התפתחותית רגשית. לכישורי חיים - - -

אנחנו יודעות את זה. מה שאנחנו מנסות להצביע, יש חוק פה, באינטרנט, שאומר שאם את לא משתמשת בסמיילי, אז קשה להבין את הנימה. אז לפרוטוקול, אנחנו לא אומרות שככה זה צריך להיות, אנחנו מצביעות על האבסורד, שכל דבר מתחומים שאנחנו רוצות להוסיף למערכת החינוך, בין אם חינוך מגדרי, אני פשוט הייתי מעורבת בשני נושאים אחרים, שזה אוריינות פיננסית, פנסיה וכו', זה דבר מאוד חשוב, ומניעת סמים ואלכוהול. הכול נדחק ונדחס לאותה שעה הזאת.

הבנתי את הנימה שדיברת עליה, אבל אני בכל זאת בוחרת להסביר שיש שעה שבועית, שעה אחת בשבוע, זאת אומרת שסך הכול בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים יש 30 שיעורים בשנה. זה נכון, זה מעט, היינו רוצות יותר, אבל זה מה יש וברגע שזה מה שיש - - -

לא, אני רוצה לשאול עוד שאלה, מי מעביר את השעה הזאת?

חלק המחנכת.

שיש לה את כל הכישורים האלה?

יש לה כישורי חיים, בשביל זה היא מחנכת.

אני תיכף אסביר. מחנכת - - -

היא גם מביאה ארגונים מבחוץ שבשעה של כישורי החיים הם מעבירים, או שיש לה אקסטרה לארגונים?

לא. בדרך כלל כשיש נושאים נוספים זה נמצא אולי כחלק מכישורי חיים אבל זה לא בשעה הזאת. הזמנו לפה נציגים גם מבתי הספר, הם יספרו לכם איך זה עובד בשטח, אבל מה שאני רוצה לטעון, שהשיח על מיניות לא מתבצע אך ורק בשיעור כישורי חיים. אני פירטתי לכם את כל הנושאים שאנחנו ממליצים בשיעור כישורי חיים לפי גילאים להעביר. תסתכלו, אני לא אעבור, כי אין זמן. גם בנושא של פגיעה. למשל בכיתה א', התמודדות במצבי פיתוי.

אלה הנושאים שנמצאים בתוך כישורי חיים ובתי ספר בוחרים מה להעביר. יש בתיכון תכניות מסוימות שנכתבו כיחידה אחת, למשל חברות וזוגיות ללא אלימות, שהתכנים שלה, שנמצאים בתוך החוברת, מדברים על חברות ואהבה, על תקשורת בקשר, על ניהול כעסים, על פרידה מקשר, על זיהוי מעגל האלימות, על נורות אדומות. כל זה נכנס ביחידה אחת בשיעור.

גם בתיכון זה נקרא כישורי חיים וגם בתיכון זה שעה בשבוע?

בתיכון זה לא שעה בשבוע, זה 15 שיעורים. זה פחות.

האמת, אני יושבת ומקשיבה והכותרות של הנושאים, כמי שבאה מהתחום, זה מעניין, אבל אני שואלת את עצמי איך יכול להיות שמורה אחת, שהיא המחנכת, עם כל הכבוד לכלל המורות, אני לא מנסה לפגוע באף אחת, יכולה להבין איך להעביר את כל הנושאים האלה? איך זה?

אני מסבירה. קודם כל אמרתי שאנחנו מעבירים השתלמויות ליועצות חינוכיות. יועצות חינוכיות מעבירות השתלמויות בבתי ספר בהשתלמויות המוסדיות. זאת אומרת לכל מנהל יש אוטונומיה להביא נושאים, אבל כן, המנהלים מכשירים את הצוותים שלהם להתמודד עם נושאים מורכבים. כי אם זה לא יהיה בתוך המערכת זה לא יהיה. אם יבוא גורם חוץ הוא לא זה שמלווה את התלמידים בחיי היום יום, ותיכף אני אסביר לכם למה חשוב מאוד שדווקא צוותי החינוך הם אלה שיעבירו חינוך למיניות.

נכחתם בשיעורים פעם?

כן.

אתן?

בוודאי.

לא, אני שואלת כי אני - - -

אני בעברי הייתי מפקחת על ייעוץ, הייתי בשיעורים, נכחתי בשיעורים, צפיתי גם בשיעורים של יועצות וגם - - -

הייתי יועצת, מנהלת, על יסודי, יסודי.

תיכף תשמעו איך זה עובד בשטח.

אני באה מהשטח גם כן ואני יודעת מה קורה בשטח.

יש שיעורים ממוקדים בכישורי חיים, אבל לא רק, יש גם במצבים שונים. אם אמרתם שיש עוד תכניות שנמצאות בתוך כישורי חיים, למשל 'יותר אלכוהול פחות אתה', זאת אומרת תכנית למניעת סמים, גם שם המיניות נכנסת. זאת אומרת זה לא שאם לא יהיו שיעורים ממוקדים על מיניות לא מדברים על מיניות. גם דרך האלכוהול, זה קשור למיניות. אז גם דרך זה אנחנו מדברים על מיניות. אנחנו מדברים על מיניות סביב אירועים אקטואליים. למשל אלנבי 40, אנחנו הוצאנו הנחיה לבתי ספר לדבר על אלנבי 40. רצח שירה בנקי, כל האירועים האלה, בתי ספר מתייחסים, זו גם התייחסות למיניות. אנחנו גם עוסקים במיניות בפעילות ממוקדת בעקבות נתונים.

יש לנו את שאלוני אח"מ. שאלוני אח"מ זה שאלוני אקלים חינוכי מיטבי, כל שנה 1,000 בתי ספר ממלאים את השאלון הזה ובעקבות זה נבנית תכנית עבודה. יש שם גם שאלות - - -

מה זה השאלון הזה?

שאלון אח"מ זה שאלון אקלים חינוכי מיטבי שאנחנו פיתחנו ואנחנו מעבירים אותו לבתי הספר. בתי הספר לוקחים את כל הנתונים, תופרים תכנית התערבות ממוקדת לצוותים החינוכיים ולתלמידים.

כולל האלימות וכל הדברים האלה?

כן, בדיוק, לצמצום אלימות ולפיתוח אקלים חינוכי מיטבי. יש שם גם שאלות שנוגעות להטרדות מיניות. גם דרך זה אנחנו נכנסים. בתי ספר שיש אירועים חריגים כתופעה. למשל יש תופעה של הורדות מכנסיים, אנחנו רואים שזה לא אירוע אחד, זה כמה אירועים, נבנית תכנית מיוחדת לבתי הספר.

אנחנו מעבירים כל שנה ליועצות חינוכיות סקר כישורי חיים. סקר כישורי חיים, היועצות מספרות קודם כל מה הן העבירו, 97% מהיועצות שענו על הסקר דיווחו על זה שהן מעבירות כישורי חיים. יש למפקחות על הייעוץ, ונמצאות פה שתי מפקחות על הייעוץ, הן מקבלות את הנתונים ואז הן עובדות מול בית ספר במחוזות. בתי הספר, שנגיד לא מעבירים כישורי חיים, או לא מעבירים מספיק.

יש לכם מנגנון בקרה חוץ מהדיווחים?

קודם כל המפקחות על הייעוץ שנמצאות בשטח, כל מפקחת על ייעוץ אחראית על כ-100 יועצות.

לא, אני לא ביקשתי לדעת מה - - - אני שואלת שאלה ספציפית.

למה את מתכוונת?

יש לכם מערך בקרה חוץ מלהאמין לכל הדוחות שמגיעים לידיים שלנו?

אם לא נאמין לדוחות אז מה נעשה? אני לא מבינה.

אני באמת כאילו - - - זה המנגנון היחידי? אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שכל עובדי משרד החינוך או כל עובד במשרד אחר, אין כאילו יכול להיות שמדווחים לא נכון כדי להראות שעשינו את העבודה?

הכול יכול להיות, אני מאמינה באנשי החינוך, אני מאמינה ביועצות שלנו. כשהיועצות מדווחות אני מאמינה בדיווחים שלהם ואנחנו בונים איתם תכנית עבודה ובמקומות שיש קושי נכנסים מדריכים ומדריכים את בתי הספר. יותר מזה, אני לא יודעת מה להגיד לך. תיכף אני אספר על איזה שהיא יוזמה וביוזמה הזאת אנחנו עושות קבוצות מיקוד, המדריכות שלי ואני, ואנחנו מדברים עם תלמידים ועם צוותים כדי להבין איפה הקושי. כדי להבין, נגיד בבתי ספר שעוסקים בזה פחות, מה הקושי ולמה הם זקוקים ואנחנו עוזרים להם להבנות תכניות.

אני רוצה להמשיך שהשיח על מיניות גם מתבצע בקבוצות קטנות. נשאלה פה שאלה מה קורה עם הנערים, אז זה יכול להיות גם העצמת נערים סביב בעיות התנהגות, אבל זה תמיד מגיע איכשהו למיניות.

ואני רוצה לציין את שבוע מערכת החינוך וימים בינלאומיים שאנחנו מציינים אותם במערכת. שבוע מערכת החינוך, השנה למשל עסקנו בלעצור לבחור, להישמר ולשמור, זו הייתה הכותרת, והתמקדנו בפגיעות של ילדים בילדים. יש שנים שאנחנו מתמקדים בפורנוגרפיה. כל שנה אנחנו בוחרים איזה שהוא נושא. השנה שבוע המערכת לגלישה בטוחה. לוקחים 30 שניות לפני שיתוף בהפצה, עבדנו עם פרקליטים, עם עורכי דין, שנכנסו לבתי הספר ודיברו על הפצת תמונות באינטרנט. אנחנו מציינים את היום הבינלאומי למאבק בהומופוביה, אלימות נגד נשים, יום האיידס הבינלאומי.

כל זה, מה שהראיתי לכם, זה השיח על המיניות. אז נכון שאנחנו מציינים את כישורי חיים, אבל זה לא רק, זה ממש לא רק. בחיי היום יום של בית ספר מורים חייבים, אם הם רוצים ואם הם לא רוצים, להתייחס למיניות. זה בהפסקה וזה בשיעורים וזה באמירות כלפי ילדים.

אבל כל מורה מוכשר?

ראינו את זה אחרי הזמר גולן. הייתה הוראה חד משמעית לתת מערכי שיעור וכמה מורים הורידו את הראש, לא ידעו מה לדבר, והילדים אמרו 'הם מתביישים ולא מדברים' ולא זה ולא ולא ולא.

לא כל מורה מוכשר ויש לו את ה - - -

אז באו המורים ואמרו 'יופי, חוזר מנכ"ל, אז מה? אז מה לימדו אותנו, מה דיברו איתנו? מי הכשיר אותנו?' עשינו הרי כמה וכמה - - -

אז קודם כל יש בבתי הספר באמת יועצות חינוכיות שזה התפקיד שלהן.

את יכולה רק להגיד לנו איזה הכשרה מקבלים בנושא הזה אנשי המקצוע?

הנה זה בדיוק מה שהיא כתבה.

היועצות החינוכיות עוברות הכשרות מהיחידה שלנו וגם אנחנו נעזרים הרבה פעמים בגורמים שבאים ומסייעים לנו. היועצות החינוכיות לא מקבלות רישיון בלי שהן עוברות השתלמויות בנושא, הן חייבות, זה התנאי. המפקחות לייעוץ באות וצופות בשיעורים שהיועצות מעבירות וצופות הרבה פעמים גם במפגשים שהיועצות מעבירות לצוותי המורים. את צודקת שהכול מתחיל במורים, הכול מתחיל בצוותי החינוך.

לא חלילה שיש לי תלונות, להיפך, אני מעריכה מאוד, רק נראה משום מה שהם לא מקבלים את ההדרכה.

קודם כל להגיד לא זו אמירה כוללת וזה לעשות עוול להרבה בתי ספר שעושים.

את יכולה להגיד לנו כמה - - -

יכול להיות שבמקרים פרטיקולאריים זה לא נעשה עד הסוף או כמו שצריך, אבל באופן כללי זה נעשה.

אני רוצה לעבור על הקשיים האוניברסאליים של להעביר תכנית במיניות ופה זה נוגע גם בדברים שאתם אומרים. יש קושי מאוד גדול של מבוגרים לשוחח על מין ומיניות. יש טאבו חברתי. כשאנחנו עושים אז באים אלינו בטענות, 'מה פתאום אתם מדברים עם הילדים ומה פתאום הילדים אומרים בשיעור מילים גסות?'

רק תגידי לנו כמה מדריכות ארציות יש ובזה אני שותקת, כי זאת התשובה, לדעתי.

יש לי סך הכול, לא ארציות, ביחידה 45 ימי הדרכה. יש מקומות שהמחוזות מוסיפים לי עוד ימי הדרכה כי זה אף פעם לא מספיק.

כמה מורות מקצועיות יש - - -

שנייה, שנייה.

תעני לי על השאלה, כמה מדריכות מקצועיות יש לך?

כמה מדריכות מקצועיות? כל המדריכות ביחידה שלי מקצועיות.

כמה יש?

65. סך הכול 65.

65 מדריכות בתקן מלא?

לא בתקן מלא. אני אמרתי, יש קושי - - -

כמה תקנים יש?

זה הולך בימים. כל המדריכות שלי, אגב, רק שתדעו, הן בעצם עובדות כיועצות בבתי ספר. הן עובדות כיועצות ויש להן יום אחד או יומיים בשבוע שהן מדריכות ביחידה והן נותנות שירותים למחוזות. 65, אבל עוד פעם, חלק מהימים זה המחוזות הקצו, זה לא של היחידה שלי, אבל אני מכשירה אותן.

65 ימים בשנה - - -

לא, 65 ימי הדרכה.

ימי הדרכה במה?

במיניות.

גברתי, לפרוטוקול בבקשה, כמה מדריכות ארציות יש?

בשבוע.

אני מנסה להבין.

האם זה נכון שיש לך שש מדריכות ארציות?

עוד פעם, יש לי רכזות שמרכזות את האזורים השונים, לכל מחוז יש מדריכות. אני אתן לך דוגמה, למחוז מרכז יש 12 מדריכות. זאת אומרת שלכל מפקחת אנחנו משתדלים להקצות מדריכה אחת, לכל מפקחת. לכל מפקחת יש 100 יועצות, בערך.

אני לא הבנתי. הבנת?

יש לך 60 ימים - - -

לא הבנתם?

אני מבקשת את עזרתך, גברתי.

אני מבקשת, שנייה.

60 ימי הדרכה לחלק לחמש זה 12 משרות.

איזה חמש?

בשבוע.

נכון, חמישה ימים בשבוע זה משרה מלאה.

סליחה, אני רוצה להבין דבר אחד. 65 ימי הדרכה, במה? כל השנה?

זה בשבוע.

גברתי, אני מצטערת שהתפרצתי, פשוט אלה הנתונים שקיבלנו לפני שנתיים. אני רוצה לדעת אם יש שינוי.

שנייה, אני רוצה להבין, אני לא הייתי פה. כל העוול שלי שאני לא הייתי פה לפני שנתיים.

המדריכות שלי מפוזרות בכל הארץ, במחוזות, ויש לי 65 ימי הדרכה. חלק מהם הם שלי, זאת הקצאה שלי, וחלק מהם המחוזות הקצו, כי באמת זה צורך - - -

לא מעסיקים מישהי במשרה מלאה. נגיד יכולה מדריכה להדריך יומיים בשבוע, יכולה מדריכה להדריך שלושה ימים בשבוע, יכולה מדריכה להדריך יום בשבוע.

אז בחודש יש לך 65 ימי הדרכה? בחודש, בשבוע, בשנה?

בשבוע.

בשבוע. כל שבוע, תודה רבה. אני כבר חמש דקות מנסה להבין, מה קרה?

זה לא קל.

נשאלתי פה על ימים ארציים וזה - - -

אז בעצם אתן עדיין מדברות על אותו תקציב, על אותם משאבים מלפני שנתיים.

כן.

לא הייתה הגדלה בתקציב שלכן?

לי נוספו עוד ארבעה ימים.

אחרי מאבק. תגידי לה איזה מאבק עשינו כדי לקבל את ארבעה הימים האלה. תספרי לה, תשתפי אותה.

אני רוצה לשאול שאלה אחת. אתן הצגתן מה אתן עושות. יכול להיות שאני מסכימה, יכול להיות שאני לא מסכימה, לא חשוב, זה אתן עושות. מה חסר לכן כדי שתעשו את העבודה כפי שאתן חושבות שצריך לעשות אותה.

אז קודם כל העיסוק במיניות דורש הכשרה ממושכת וליווי של בתי הספר בנושא. זה נושא שהוא נפיץ, אין מה לעשות. גם בחברות מסוימות יש פערים, יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות. ברגע שאנחנו נכשיר את האנשים והם - - -

הכשרה, מה עוד? הכשרה באיזה סדר גודל? הכשרתם 750 יועצות. 350 זה היה עכשיו.

זה ביחידה שלי. אנחנו נחשוב מה אנחנו עוד זקוקות.

את רוצה להגיד לי שעד עכשיו אתן לא יודעות - - -

זה לא שלא ידענו. אבל אני רוצה לדבר כרגע על מה שיש כרגע ולא על מה שאין.

את רוצה לדבר, אבל אנחנו שואלים, את צריכה לענות.

אין ספק שאם יהיו לי יותר מדריכים ביחידה אז תהיה יותר - - -

אז תגידי את זה לפרוטוקול. זה מה שחשוב, בשביל זה אנחנו יושבים פה.

אין לי ספק, זה הכול משאבים.

מעט בתי ספר זוכים לעזרה המדהימה שלכם.

אנחנו משתדלים מאוד לעבוד עם הייעוץ הבכיר.

את סיימת?

רגע, אני רוצה לראות אם יש עוד משהו שאני רוצה להגיד. טוב, אני סיימתי. הזמנו לפה גם נציגות שלנו, אנחנו מאוד רוצות שהן ידברו. נמצאת פה סוריידה, שהיא מדריכה ארצית שלי, שהיא תספר קצת, כי היא גם מרכזת את כל החברה הערבית.

היא רשומה.

יופי, ויש את אמיני. דיברתי על זה שאנחנו הרבה פעמים עושים התערבויות סביב נתונים, אז אמיני תציג את המחקר של פרופ' רחל לב איצקוביץ ותספר על פרויקט במחוז צפון שהם עשו בעקבות הנתונים האלה.

טוב. אנחנו ניתן עכשיו לחבר כנסת ואחר כך לאורחים. חבר הכנסת אמיר אוחנה, בבקשה.

תודה, גברתי. קשה לי מאוד להפריז בחשיבות של הדיון שאנחנו מקיימים כאן היום ולכן אני רוצה להודות לכן, גבירותיי, יושבות ראש הדיון הזה וליושב ראש ועדת החינוך שלא נמצא כאן, גם הוא, על קיום הדיון החשוב הזה. כאשר אדם לומד להכיר בערך עצמו, בין אם האדם הזה הוא אישה, בין אם האדם הזה הוא הומו או לסבית, להט"ב, טרנסים, טרנסיות, יש לנו את הסיכוי הגבוה ביותר לממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בו.

אבל החשיבות היא לא רק בזה, היא גם בזה, אבל גם כאשר אנחנו מסתכלים על הנתונים המבעיתים של אובדנות בקרב להט"בים אז אנחנו מבינים שיש לנו הרבה מה לעשות. בקרב בני נוער להט"בים שיעור האובדנות הוא פי שלושה משיעורם באוכלוסייה ולכן זה עניין של פיקוח נפש ממש. כאשר נער או נערה שומעים שהם בסדר מגיל כמה שיותר צעיר ושאין בכך כל פסול וכל פגם, כך בסופו של דבר אנחנו מקטינים את הסיכוי שהם יגיעו לאותו סף של ייאוש שאין דרך חזרה ושהם חשים שלעולם הם לא יזכו לאהבה ולקבלה, בעיקר קבלה חברתית. לכן אני רוצה לברך אתכם על העשייה. אני חושב שאנחנו צריכים כמערכת לסייע לכם להגביר את העשייה הזו. אני גם מציע לכם לפעול בשיתוף פעולה עם ארגונים כמו חושן, כמו איגי, שיש להם ניסיון ספציפי בהקשרים הללו ולהכניס אותם ליותר ויותר בתי ספר במערכת החינוך. תודה.

כן, גם אצלנו בוועדה קיימנו דיון מיוחד בנושא הזה.

כן, גם בוועדת החינוך.

ואנחנו ממשיכות לעקוב.

אני גם אספר לכם על השולחן העגול שאנחנו עושים עם כל הארגונים.

נכון. גם בשבוע הבא, גם ישבנו בשפ"י עם איגי וחושן.

כן, יש דברים שלא הזכרתי פה.

אנחנו רוצות לשמוע, בבקשה, את חלייף ג'באלי ריהאם, מדריכת מפתח הל"ב במגזר הערבי, על הטמעת חשיבה מגדרית בתכנית הליבה החברתית ערכית בחברה הערבית.

שלום לכולם. אנחנו לא השתלבנו בכישורי חיים, אנחנו השתלבנו בתכנית מפתח הל"ב.

מי זה אנחנו?

אנחנו ביחידה שלנו, יחידת המגדר.

את מדריכה שלה מתוך 12 המובחרות או מובחרים, יחידת העלית של משרד החינוך.

לא, המספר שלה הוא מספר אחר ושלי מספר אחר.

בוא נגיד שלשתיכן חסר.

ממש וספציפית בחברה הערבית. התכנית מיועדת לבתי ספר יסודיים. אני התחלתי לבנות תכנית בנושא שוויון בין המינים לפני חמישה חודשים, שזו עדיין תכנית חדשה. תכנית מפתח הל"ב מובנית מעשרה ערכים, כל חודש יש ערך מסוים שמועבר לכיתות. כל חודש אני לוקחת ערך ואני מנסה לבנות הפעלה על אותו ערך ואנחנו שולחים אותה לרכזי החינוך החברתי ולמדריכים בבתי הספר היסודיים הערביים ומבקשים מהם שיעבירו לפחות פעם בחודש את ההפעלות. השלב השני הוא הכשרת רכזי חינוך חברתי, כי בינתיים תכנית מתחילה להיבנות, אבל הרכזים - - -

אני מבינה שעד שאת התחלת, לפני חמישה חודשים, לא הייתה תכנית באוכלוסייה הערבית של הטמעה מגדרית רחבה.

בבתי ספר יסודיים - - -

אני יכולה להתייחס לזה.

מה? לפרוטוקול, היה או לא היה?

היום במפתח הל"ב במגזר היהודי אין בכלל, זאת אומרת ההתחלה היא במגזר הערבי. ההתחלה היא שם.

לא, את הצגת תכנית של הטמעה מגדרית רוחבית שהיא כוללת הכנסת תכנים לתרבות ולהיסטוריה ול- ל- ל- ל-.

נכון, זה לא זה. יש עוד הרבה דברים.

זה לא זה. זה היה קיים באוכלוסייה הערבית? מה שהצגת? התכנית ההיא, של הטמעה רוחבית?

של הטמעה רוחבית לא, אבל מה שהיה קיים בחברה הערבית זה תכניות ממוקדות מגדר של זכיינים שזוכים ו - - -

אני יודעת, אני פעם ניהלתי ארגון שהיה זכיין שלכם, עד שהבאתם ארגון אחר, שתקע שנה שלמה והתכנית לא זהה כי הוא לא היה מוכן.

לא, כי לא הייתה ממונה.

אני יודעת את ההיסטוריה טוב מאוד. אבל אני מבינה שבעצם תכניות של הטמעה מגדרית רוחבית באוכלוסייה הערבית עדיין לא התחילו. התחילה התכנית הזו ביסודי, שהיא לא הטמעה רוחבית. סליחה, מה שאתן עושות דומה לכישורי חיים, רק אתם מגישים להם כל פעם את הערך שאתם רוצים, שיעבור תוך שעה.

נכון, בינתיים זה ככה. המטרה היא להכשיר כמה שיותר רכזי חינוך חברתי ומורים שיעבירו בעצמם את השעה הזו.

וזו תכנית חדשה?

כן.

מה קורה בעל יסודי?

בעל יסודי יש לנו את התכניות של הזכיינים.

שהן הכנות לחיי משפחה ושילוב קריירה והעצמת נערות?

וגם נערים.

חברת הכנסת עליזה לביא, בבקשה.

תודה, גברתי. אני מצטרפת לברכות הרבות על הדיון החשוב הזה בשיתוף של שתי הוועדות, מכפיל כוח פלוס. אמרתי פה לחברותיי קודם שאני מרגישה שאנחנו היינו בדיון הזה לפני שנתיים ולפני ארבע שנים ועוד ועוד, כל מי שבא מהארגונים, מהשטח, מבתי הספר, מלהיות אמא במדינת ישראל, מלשוחח עם הבנות, עם התלמידות.

אני חייבת לשתף אתכם שלפני חודש נתתי שיעור אזרחות בבית הספר בהדסים, בית ספר תיכון רגיל. בסוף השיעור ליוו אותי כמה תלמידים ואחד הנושאים שעלו היה הנושא של חינוך למיניות, בית ספר חילוני, רגיל, כלומר בית ספר, והם סיפרו לי שלמעט בכיתה ז' שהייתה שם שיחה מעולם לא הייתה שיחה על איזה שהיא סוגיה או הקשר או נושא ואז שאלתי אותם אם דיברו על זה, הם אמרו 'כן, ביקשנו כמה פעמים, לא היה מענה'. אחרי זה, כשישבתי עם המנהל של בית הספר, אחרי שיעור האזרחות, גם לקבל משוב וגם לשמוע קצת על בית הספר ועשיתי סיור, שאלתי אותו, אז הוא אמר 'תראי, זה מעולם לא הגיע מהתלמידים כבקשה'. סיפור שאני משתפת אתכם.

אני מזכירה לכם שלפני שנתיים, כשקיימנו את הדיון הזה, ישר רצנו לשר החינוך, הבאנו כסף, כסף קונה את הכול. שאלתי כבר אז בכמה בתי ספר הפעילות המבורכת, החשובה, הנהדרת, הנפלאה שלכם - - -

מאז זה הופץ שוב.

בסדר, זה שם המשחק. היחד של שתי הוועדות, יושבת פה חברת כנסת שמנהלת את הוועדה החשובה הזו, שעושה עבודה נהדרת, וחברת כנסת שהנושא קרוב ללבה והיא קרובה לשר האוצר, שם המשחק הוא כסף. מירב, איך את תמיד אומרת?

בואו לא נתבלבל, כמו ששר החינוך אומר, זה התקציב השני בגודלו, יש פה 60 מיליארד, מדובר על חלוקת העוגה. אבל אין ספק שהפנייה של הוועדה ומעקב הם בסופו של דבר - - - אנחנו נפנה, בטח ועדת החינוך ומעמד האישה, וגם נלווה, אם יש קיצוץ גם, זה בכלל לא הגיוני.

אבל קרו שני דברים במקביל.

מילא אתה משאיר - - - כן, זה מה שהיא אומרת.

כן, יש את הקיצוץ. אנחנו אז נתנו את זה כתוספת, היה כסף ייעודי צבוע שהגיע, עשיתי את זה כששר החינוך היה מהמפלגה שלי והיה קשוב לנושא. אני שוב אומרת שצריך וזה צריך להיות בבסיס התקציב.

הנקודה השנייה זה שחלק גדול מהעבודה הייתה דרך ארגונים. אני יודעת שהיה מהלך במשרד שגם התכנים וגם העבודה וההדרכות תהיינה דרך המשרד. זו החלטה מקצועית, אני רק לומדת אותה, דיברנו גם על הנושא הזה, אבל בשורה תחתונה הייתי שמחה לדעת, אל"ף, האם יש ביותר בתי ספר את הפעילות שלכם, האם חלו שינויים מהדיווחים הקודמים שנתתם. לטעמי, להבנתי, מההיכרות שלי עם השטח, יש את אותם בתי ספר שזה חלק מההיכרות של מנהלות שמכירות, או שמעוניינות. זה נתון בכמה פעמים לשיקולו, החל משר החינוך שמחליט את מה הוא מתעדף, למה הוא מעביר כספים, בפועל זה שיקוף של האג'נדה שלו, של ההבנה שלו, של ההתמודדות שלו עם הנושא, אם זה בכלל חשוב לו, ממשיך במנהלי ומנהלות בתי הספר, אם לוקחים או לא לוקחים, על חשבון איזה שעות, איך הם מנהלים, האם הם מודעים בכלל לאפשרות הזו.

במלחמה של משרד החינוך מול התחרות עם האינטרנט, האינטרנט ינצח בגדול. רק לפני כמה שעות, אתמול, הגיעו אליי שני חבר'ה צעירים מבית ספר ברמת גן שאמרו לי 'עליזה, צריך בחוק לחייב שיהיו שיעורים בבית הספר בנושא הזה', אמרתי להם שזה לא עניין של חוק והתחלתי להסביר להם על המערכת. הם לא הכירו. אני יכולה להעביר לכם, אני אשמח מאוד אם תחזרו אליהם, כי היוזמה היא מאוד מאוד יפה, אני אתן לכם את זה.

יש כמה בתי ספר שפנו אלינו והם עובדים.

השטח משווע להרבה עזרה ועזרה זה תקציב. העבודה שלכם ברוכה, חשובה ואני מחזקת אתכם, אבל כספים - - -

הקואליציה, מה אני אעשה? ועדת כספים, אתם עושים לנו את המוות.

סליחה, לי יש אתיקה, אני מתנצלת. אז תודה.

מיכל, את רוצה לומר משהו?

אני חייבת להצביע, אחרת יצביעו נגדי. אני מתנצלת.

גם אני, אני רצה, אבל אני אשמח רק לקבל תשובה.

אנחנו רוצות לשמוע נציג או נציגה מבית ספר דרכא רמון. בבקשה.

שלום. אני מלמדת גם מגדר דרך התכנית של היחידה לשוויון בין המינים וגם כישורי חיים.

את מחנכת?

אני יועצת חינוכית שמשלבת את שתי התכניות האלה והייתי רוצה להתייחס לכמה נקודות.

רק כדי שנדע ובשביל הפרוטוקול, בית הספר נמצא במצפה רמון?

בית הספר נמצא בגדרה.

אז זה מצפה רמון בגדרה?

לא, זה בית הספר על שם אילן רמון והוא נמצא בגדרה. נמצאת כאן גם מנהלת בית הספר, הגב' חנה כהן, ונמצאים גם שני תלמידים, תלמיד ותלמידה שלומדים את התכניות האלה ואני מאוד אשמח אם נאפשר להם רשות דיבור ותוכלו לשאול אותם.

אנחנו ניתן להם.

אני הייתי רוצה להתייחס גם לשתי התכניות וגם לכמה נקודות שעלו כאן. אני מתנצלת שאני לא אוכל להתייחס שמית לנשים הנהדרות שדיברו, משום שאני פשוט לא זוכרת את השמות של כולן, אז שתסלחנה לי.

אני חושבת שהתכנית של היחידה לשוויון בין המינים היא תכנית שהיא מאוד רלוונטית, מאוד משמעותית, אנחנו רואים, ותיכף גם מיתר וגם רון יתייחסו לנקודה הזו. זה אחד השיעורים הכי סוערים שמתקיימים במערכת. אין ספק שזה רלוונטי, זה מעורר, זה נוגע בכל היבט שרק אפשר. אני חושבת שהגמישות שמתאפשרת למי שמעביר את התכנית הזאת, כמי שהוא חלק מבית הספר, היא שונה לחלוטין ממי שבא מבחוץ לתוך בית הספר, מה שמאפשר לנו את השיח הזה להמשיך אל מחוץ למסגרת השיעור.

אני יכולה לדבר על ילדים שחלק מהשיעור הזה גרם להם לפנות אליי לאחר מכן, למרות שאני לא היועצת שלהם, ולמורה למגדר בהקשר הזה. זה אחד מבתי הספר שלשמחתי מנהלת בית הספר בחרה בשיעורי מגדר כבר ארבע שנים כשיעור שיינתן חובה במערכת, שעתיים בשבוע. פנו אליי ילדים בהתלבטות לגבי הזהות המינית שלהם, האפשרות לצאת מן הארון, היכולת לעשות את זה בתוך בית הספר. אנחנו רואים שגישה של התלמידים לנושא הזה היא גישה מאוד סובלנית, יש לנו בהחלט תלמידים שעשו או עושים צעדים בכיוון הזה ובתוך סביבה מאוד מקבלת ואם תרצו אני אתייחס לזה לאחר מכן. התכנית מתייחסת להקשרים חברתיים רחבים ומובילה לאיזה שהיא תפיסה, לא רק באותם הקשרים שאני אתן למיתר ולרון לדבר עליהם, אלא יוצרת אנשים שהם פרואקטיביים, מרגישים הרבה מאוד העצמה, גם בנות וגם בנים בתוך התכנית הזו, ואיזה יכולת להשפיע מעבר למודעות המאוד גדולה שהתכנית הזו מובילה אותם, איזה שהיא יכולת או תפיסה עצמית שמסוגלת להשפיע חברתית.

התכנית כישורי חיים, אני רוצה רק לחדד, בשתי התכניות האלה מדובר על תכניות שגם אם נסמן אותן בתוך המערכת ברור לכולנו שזה לא מספיק. אנחנו מדברים על גישה, על פיתוח גישה. זה שבמערכת יש שיעור מגדר או שיעור כישורי חיים, זה מסומן במערכת, אבל הרעיון הוא לעבור, וזה חלק מהתפקיד שלנו כיועצות לעשות, תהליך של הכשרה של כל הצוות. לאו דווקא להעביר תכנים בתוך שיעור. אגב, זה לא מתקיים רק בשיעורי כישורי חיים, אלא זה מתקיים גם בשיעורי חינוך. אנחנו מלמדים את הצוות, עוברים הכשרות לפתח אוריינטציה כזו, רגישות מגדרית פלוס היכולת לנהל שיח רלוונטי עם התלמידים סביב נושאים שעולים, לא נורא להיבהל, אלא באמת לדעת לעשות את זה באופן אפקטיבי. ואני אתן למיתר ולרון לתת כאן כמה נקודות בהקשר הזה.

אבל בואו נבחר אחד מהם, אין מה לעשות.

אז אנחנו נבחר אחת מהן.

אחת? דווקא אולי הייתי מאזנת עם ה - - - אבל מה שתחליטי, את היועצת.

כל אחד מהם, אם מדברים על שוויון, כל אחד ייתן נקודה אחת.

אני אתייחס בעיקר למה שאנחנו לומדים. אנחנו לומדים על פי יחידות, כל יחידה מלמדת אותנו משהו אחר, אני יכולה לתת לכם דוגמאות לדברים שאנחנו לומדים, בין אם זה דברים שאנחנו לומדים להבחין. מסיימים שיעור מגדר, הולכים הביתה ופתאום רואים פרסומת, אני יכולה לספר לכם שפרסומת של חברת בירה, שהסלוגן שלה זה 'תגיד תודה שאתה גבר', של גולדסטאר. זה משהו שלימד אותי המון, דברים שלא ראיתי לפני. אם זה לראות תכנית שאני מאוד אוהבת, אם זה לפתוח קטלוג תחפושות של ילדים ולראות את ההבניה החברתית מגיל כל כך מוקדם, מגיל שלוש, ארבע, ולראות איך בעצם מלמדים אותם מה להיות. בשיעורי מגדר, שזה שעתיים שבועיות, זה שיעורי חינוך, זה היועצת שבאה ולוקחת אותנו ומדברת איתנו, בנים ובנות בנפרד וביחד, מלמדים אותנו איך להבחין ואיך לראות מה קורה, לראות שזה לא אמור להיות כך, שהסטריאוטיפ הוא לא מעבר לסטריאוטיפ, זה לא אמיתי, זה לא קורה.

נכון, יפה.

כפי שסער כבר ציינה מקודם קוראים לי רון. אני רוצה לתת דוגמה מהחיים האישיים שלי, איך ששיעורי מגדר וכל הנושא של החינוך בתחום המגדר השפיע על החיים שלי ואני בטוח שעל חיים של נערים אחרים בשכבה ובכלל, מי שלומד בשיעורי מגדר. לפני שהתחילו שיעורי המגדר אני הייתי מאוד מתנגד לרעיון הפמיניסטי, חשבתי שאין כזה דבר הבניה חברתית, שזה הכול שטויות ואחרי שיעורי מגדר, אחרי כמה שיעורים, ממש בתחילת השנה, התחלתי לשים לב, התחלתי להבחין בכל מיני דברים, בין אם זה סטריאוטיפים מיניים, בין אם פרסומות שמחפיצות נשים או שתומכות בסטריאוטיפים שליליים, התחלתי לשים לב לכל מיני דברים, לא רק שנעשים לנשים, אלא גם לגברים, שנוגעים בסטריאוטיפים וכו'. שיעורי המגדר עזרו לי להסתכל על הדברים מהצד ולראות שהדברים האלה האמיתיים.

אני מאמין שאני לא הדוגמה היחידה לתלמיד שהרעיונות שלו, שתפיסת העולם שלו השתנתה בעקבות שיעורי מגדר. זה מה שאני רוצה לומר בעצם, לשיעורי מגדר יש כוח מאוד גדול בשכבה שלנו ואני חושב שאם נוכל קודם כל להכיר בשיעורי מגדר כדבר חשוב וכדבר שמשפיע, זה יעשה טוב וזה יעזור לכולנו.

תודה על ההזדמנות.

תודה לכם, בעצם אתם הוכחתם את מה שהתחלנו והעלינו בתחילת הישיבה, קודם כל כמה חשוב ששיעורי מגדר יהיו חלק מתכניות הלימוד, ודבר שני כמה באמת יש אחריות על מערכת החינוך בשינוי חברתי ובעיצוב של האישיות והדעות, אבל באיזה שהוא מקום זה גם מקומם אותי, שאין מספיק, לא תקציבים ולא תקנים ולא משאבים כדי לעשות עבודה טובה ושחלק מהאוכלוסייה, לא מגיע אליו כל השיח הזה דרך בתי הספר.

למה? יש לנו גם נציגות מהמגזר הערבי.

תיכף, אנחנו נגיע אליהם גם.

חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה.

תודה. תודה רבה לשתי היושבות ראש. עוד דבר שאני חושבת שהתלמידה והתלמיד הבהירו לנו בצורה ברורה, לא רק עד כמה חשוב שמערכת החינוך, כמו שאמרת, אלא עד כמה, כמו שאנחנו אומרות בתנועה הפמיניסטית, פמיניזם זה לכולם, זה לא רק לנשים. הדברים, במיוחד שלך, רון, אני חושבת שאנחנו כחברה מבוגרת יכולים ללמוד ממך הרבה, גם על התהליך שאתה עובר וגם על המודעות העצמית. אני חייבת להעיד, אנחנו שולחן יחסית נשי, זה דבר יחסית יוצא דופן פה בכנסת, כמה אנחנו כנשים נתקלות בחוסר מוכנות קודם כל לקלוט כאן ולספוג, שאתה פה הפגנת בצורה כל כך בוגרת. אז ממש תודה רבה לך, באמת.

אני רוצה להוסיף שתי נקודות. אחת שקצת עלתה ואחת שעוד לא עלתה. אני אתחיל דווקא בשנייה, כי היא נוגעת לעניין התוכן. דובר פה המון על בתי ספר יסודיים, תיכון ודווקא הייתה התמקדות בסטריאוטיפים, במיניות, בחיזור, בהטרדות המיניות דווקא בגילאים הגבוהים. אני רוצה להפוך את הפירמידה. יושבת כאן הרכזת של קידום מעמד האישה בעיריית תל אביב, אור סרי, שמייצגת את רותי סופר. לפני שנבחרתי לכנסת הייתי חברת מועצה בעיריית תל אביב יפו ויזמנו שם תכנית ברגישות מגדרית בגיל הרך לצוות, לא הילדים בגן. סייעות של עיריית תל אביב וגננות עברו הכשרה ברגישות מגדרית.

בשיתוף פעולה איתנו.

נכון, בשיתוף פעולה איתכם וזה היה דבר פשוט מדהים, מדהים. זה לווה בהערכה, ואני חייבת לציין במיוחד דבר שאני לא אשכח אותו כל חיי, את ההערכה של הסייעות שעברו את ההכשרה הזו, איך הן העריכו את עצמן בתחילת הקורס. הרבה מאיתנו, אנחנו חושבות שאנחנו באמת יודעות והתנועה הפמיניסטית היא מתקדמת, אנחנו שומעות על זה בכל מקום וכו', עד כמה הדברים האלה מחלחלים למרחב בגן, למשחק, לדמויות לחיקוי, לאגדות, לתחפושות בחגים ובפורים. כל המקומות הסמויים שאחר כך אנחנו נתפוס אותם, שיהיה להם ביטוי בהטרדות מינוי, באידיאל היופי, המון המון דברים, ביחס לא מכבד למין ולמיניות ולגוף, שהיו יכולים כבר בילדות הצעירה והמוקדמת להיפתר בזכות יחס יותר מודע מגדרית של הצוות.

כי הדברים האלה מוטמעים בכולנו. כשהבת שלי הייתה בת 3 נכנסתי לגן וראיתי, השתגעתי, איך זה יכול להיות שהבנים משתוללים על השטיח והבנות יושבות ליד השולחנות ומשחקות משחקי קופסה. אמרתי, זה לא יכול להיות, הם בני 3, איך הם יודעים? גם לנו כהורים יש המון פעמים נטייה להגיד שזה מולד, זה טבעי, למה? כי זה כל כך מוטמע, זה כל כך מושרש, שיש לנו נטייה להפוך את מה שהוא תוצר חברתי, לתפוס אותו כטבעי. לכן אני חושבת שהמון תלמידים ותלמידות כמוכם יוכלו להגיע לגיל הזה ולכיתות האלה עם שורשים הרבה יותר מוטמעים אם אנחנו נפנה יותר מבט ויותר משאבים לגיל הרך והצעיר. וזו גם אמירה אליכם. זה דבר ראשון.

דבר שני זה דבר שעלה פה, הדבר השני הוא משפט אחרון כי הנושא כבר עלה. כולנו, איך אילן גילאון אומר? זה כמו לוויה, כולנו מברכים ומהללים ומפארים וזה, אבל בסופו של דבר עד שלא נטמיע את הדבר הזה כחלק אינטגרלי, כמו מתמטיקה וספרות וזהות יהודית ואתם יודעים, בשיעור שהתפנה מ'גדר חיה' בואו נלמד - - -

יש שיעור זהות יהודית?

יש מורשת, יש - - -

לא, אני שואלת לא כהתגרות, כדי לדעת לדרוש זהות ערבית.

אני אומרת כן, לגמרי.

יש שיעורי מורשת, תרבות ומורשת, יש גם בחברה הערבית וגם ב - - -

לגמרי, זה בהחלט דבר נכון וחשוב, אבל באמת אנחנו - - -

זהות מוסלמית, כי זהות ערבית לא בהכרח נוגעת לזהות - - -

זהות פלסטינית.

לא, המקבילה של זהות יהודית היא זהות - - -

תמיד כיף לי לראות יהודים מתווכחים על הזהות שלי.

זה מחזק לך את הזהות.

הלו, אתה כבר אימצת את הפָּה?

יפה מאוד. בזה לפחות כולנו מאוחדים. אמרה את זה קודם עליזה לביא, אני חושבת שאנחנו כולנו כוועדה, אנחנו מצפות לראות לפחות מקדנציה לקדנציה התקדמות, יותר כסף, יותר שיעורים ופשוט שהנפח הזה יגדל, אנחנו מצפות לראות גרף עולה. אנחנו כולנו מכירות את הדיונים האלה ובאנו מפאת חשיבות הנושא כי חשוב לנו להמשיך ללוות אותם. אנחנו רואות, אם אנחנו רואות התקדמות, היא נורא נורא נורא איטית והקצב חייב לגדול.

תודה רבה. אנחנו עכשיו נרצה לשמוע נציגה של המגזר הבדואי, התכנית לשוויון בין המינים, בבקשה.

שלום לכולם, אני סנא ג'ברין אגברייה, מפקחת על הייעוץ והיועצים במגזר הערבי הבדואי במחוז דרום. האמת, אני שמעתי אותך, גב' עאידה, וראיתי שהדגשת את מקומה של העשייה בחברה הערבית בכלל ואני מאוד מעריכה את המקום הזה ואני מאוד מתחברת אליה. בכלל מאפיין את כולנו, את כל משרדי הממשלה, יש את האין תמיד בכל התחומים, עכשיו אני אתייחס ליש, לקיים, כמי שקנאית ליש, למה שמשרד החינוך מקדם - - -

אבל אנחנו שמענו מה קיים.

זה באמת מעניין אותי, אני רוצה לדעת מה היא עוברת.

אני רוצה גם להמחיש מה זה עושה, אני לא רוצה להגיד שזה קיים וזהו, אני רוצה להגיד את העוצמות, לתאר את העוצמות של העניין. אנחנו עובדים ומתערבים בחברה הבדואית המסורתית, שהיא מאוד מיוחדת במאפיינים ובמרכיבים שלה, גם בשל המצב הסוציו אקונומי הנמוך שלה, אבל גם בשל המעבר החד והדרסטי בין המסורת למודרניזציה, שנושא בתוכו משבר חברתי, משבר זהות שמביא יחד איתו המון תופעות והמון בעיות שמרחיקות לכת מערכי היסוד של החברה והדת, שהם כן קיימים ותפקידנו כמערכת כן להחזיר אותם.

אנחנו שייכים כיועצים חינוכיים גם לשפ"י, לצורך העניין היחידה למיניות בשפ"י, אבל התכניות שלנו במקביל ניזונות מהיחידה שלוויון בין המינים. מה שאני רוצה לתאר כעת, שדרך התכניות, ימי העיון וההשתלמויות, והמשרד לא חוסך, אני מוכרחה לציין, תמיד יש מה לשאוף ולקדם, אבל את שאלת גם על מנגנון בקרה, אנחנו כן במקביל לדוחות שאי אפשר להפחית מערכם, אנחנו מעורבות, אנחנו באות לסדנאות, אנחנו שומעות את הילדים, את הנערים והנערות, אנחנו עובדים על ערכי היסוד שקיימים בדת, אנחנו מחזירים את עצמנו למסורת ומנציחים אותם על מנת לשמר אותם. אני רוצה להרגיע את כולנו שהקטן הזה, הקטן הזה, ותיכף נשמע מהתלמידות עוזר לכולנו.

אנחנו עובדים בשני מישורים, על השינוי החברתי ועל חינוך הדור הבא. עצם העובדה שאנחנו באים ושומעים את הילד הקטן, שהוא המנהיג לעתיד, אומר 'אני אעזור לאשתי, אני אתמוך באשתי, אני אכבד את אשתי', בעיניי, שגם היא - - -

לא, הוא לא צריך להגיד 'אני אעזור', הוא צריך להגיד 'אני אעשה את המוטל עליי'.

כן, את המוטל עליי, במקביל, אני רציתי להשלים את הצד השני, שהילדה תגיד 'עצם הכבוד בינינו ועצם העזרה אחד לשני והתמיכה', בשבילי עשיתי את הכול ואני כן מחזירה את זה לתכניות שגם שפ"י וגם היחידה עושה. אם כי, אני אציין כאחראית, כן, תמיד יש מקום להשלים, זה עניין של כן משאבים, אי אפשר להתעלם, אבל גם מנגנון הבקרה שלנו זה להיות בנשמה ויש לנו את זה.

סליחה, אני רוצה להתייחס למשפט שאת אמרת אותו ואני מעלה שאלה מאוד מהותית על התכנים, ואני אבקש אחר כך כן להיכנס לעניין של התכנים שמועברים, 'אנחנו מחזירים לדת, אנחנו מעמיקים את זה, אנחנו מנציחים את זה'. סליחה, התפקיד שלכם הוא שוויון בין המינים, שוויון מגדרי.

אנחנו מקדמים ערכים, ברשותך, שיש להם לגיטימציה ומצאנו אותם העתק-הדבק בדתות שלנו, שאנחנו מאוד רחוקים מהם וזה בדיוק החוזקה והעוצמות שלנו וזה מאוד משתלב שווה בשווה וזה דווקא נותן לגיטימציה, בחברה כזו אנטי, לתת לי את הבמה וליועצות היקרות לעמוד, לדבר - - -

כשאנחנו למשל עושים יום עיון ליועצות ויועצים, דוגמה אחת, בנושא פוליגמיה, ואנחנו מביאים איש דת שמדבר נגד, אנחנו מביאים עוד הרבה אחרים, אבל אנחנו מביאים גם איש דת שידבר נגד, זה נותן משקל לאלה שמתחברים לדת ו - - -

מה זאת אומרת אנחנו מביאים גם?

גם.

מה זאת אומרת גם? אתם שוויון מגדרי, אתם לא אמורים להביא את הכן וגם מי שאומר לא. אני מאוד מצטערת.

לא, את לא הבנת אותי - - -

סליחה, לא, אני מדברת עכשיו. אני מצטערת, יש צורך בלבחון מקרוב את התכנים שמועברים באוכלוסייה הערבית. אני לא אומרת את זה כי אני נגד דת, אני לא אומרת את זה כי אני נגד, אף אחד, אני אומרת את זה כי אני פה דנה בעניין של שוויון מגדרי ושוויון מגדרי, בודקים אותו ובוחנים אותו לפי ערכים אנושיים, כלליים של זכויות אדם ושל שוויון בין בני האדם. אני חושבת שלא מן הראוי ולא מקובל עליי שיש איפה ואיפה ביחס בתכניות הלימוד.

אנחנו מביאים איש דת שמדבר נגד פוליגמיה, לא בעד פוליגמיה, אם זה לא היה מובן. אני חושבת שכשאנחנו צריכים להתחבר לכל אחד מהמקום שלו - - -

סליחה, שאף אחד לא ינסה להסביר לי איך מתחברים לאיפה שנמצאים. אני כל החיים שלי הייתי מחוברת, אני העברתי תכניות, אני יודעת על מה אני מדברת, אני הובלתי תהליכים בתוך החברה שלי. אז כשמישהי מתוך החברה ומישהי שהובילה שינויים בתוך החברה מסמנת משהו ואומרת שצריכים לבדוק אותו כדאי להקשיב. זהו, תודה.

את רצית להפנות לתלמידה?

עוד משפט שמשלימה אותי היועצת ויש לנו תלמידות מקסימות, ניתן לאחת, ברשותכן, כי הן באמת משקפות את העשייה בפועל.

אני אדבר בקצרה. אני סנאא עוקבי, אני יועצת חינוכית במקיף שגב שלום, אני בדואית בעצמי ואני כבר מעבירה את התכנית של מגדר ושוויון בין המינים זו שנה שלישית. אני עבדתי על העצמת הנערות, אני לא רוצה לדבר על המגזר הבדואי בדרום, שזה המגזר הכי קשה, המגזר הכי מאתגר, במיוחד בנושא של העצמת הנשים והנערות. אם יש מכשולים בכל מגזר שהוא, שם הם מכשולים להעצמת נערות וגם נשים. עבדתי על העצמת הנערות, להגשים את עצמן, לביטחון עצמי, ללמוד, להתקדם, להוכיח את עצמן כשוות בין שוות במגזר הבדואי ואני אתן זכות לבנות לדבר על מה שהן עברו. בבקשה, ברשותכן, היא תדבר באנגלית ותתרגם בערבית והיא תדבר בעברית, על מה שהיא עברה.

היא לא מדברת עברית?

לא, יותר קל לה לדבר באנגלית.

היא יכולה לדבר בערבית ואני אתרגם אותה.

את יכולה לדבר בערבית.

הן מתרגשות, הבנות.

אין בעיה, זה בסדר גמור. תודה שבאתן.

זו פעם ראשונה שהן מדברות מחוץ לבית הספר.

מאה אחוז, זה בסדר.

אבל אני חייבת לציין שבאוטו הן דיברו יפה מאוד.

שלום, רבותיי, כולי כבוד לעמוד פה היום ולדבר על הנושא שהוא מרתק וחשוב. אני אמאני אלשיח, תלמידה בכיתה י', בת 16, בבית ספר מקיף שגב שלום. אני רוצה לשתף אתכם בחלום שלי, זה להיות רופאה ולפרוץ דרך. כידוע לכם, אני חיה בחברה בדואית מסורתית שאין בה הרבה נשים שפרצו דרך וזאת ההזדמנות שלי לשתף אתכם בתכנית שעברתי, תכנית מגדר שעברתי בבית הספר. הפרויקט שהשתתפתי בו שיפר את הביטחון העצמי שיש לי וידעתי שיש לי עוצמה ויכולת לשנות ולקדם את החברה שאני חיה בה. בפרויקט ידעתי על עצמי דברים שלא ידעתי מקודם, הכרתי את עצמי יותר וידעתי מה אני אוהבת ומה לא, ידעתי מה החולשות שלי ומה החוזקות שלי ומה ניתן לשפר בעצמי. היום אני מרגישה הרבה יותר מגובשת בתפיסותיי והרבה יותר בטוחה בעצמי וביכולותיי להוביל וליזום ולהתמודד עם קשיים והתנגדויות שעלולים לצוץ בדרכי.

אני עכשיו עוזרת לאנשים שהם צריכים את המהלך שאני עשיתי, שחוויתי בתכנית, ונותנת להם להתקדם ותחושה של ביטחון עצמי ותקווה. תודה על ההקשבה, אני אשמח לענות אם יש שאלות.

התכנית שעברת. קודם כל דיברת יפה ולא היית צריכה את כל ההקדמות שעשו לך. זה דבר ראשון. דבר שני, התכנית שדיברת עליה, שאת עברת, כמה מפגשים היו?

15 מפגשים.

אז זה מקבוצת העצמת הנערות?

כן.

מקסים, תודה רבה שבאת לפה.

התכניות שלנו הן בדרך כלל 30 שעות.

לדבר באנגלית או בערבית?

מה שנוח לך?

אז קודם כל אני מתחילה באנגלית, מקווה שתבינו אותי.

יותר נוח מערבית?

כן, לשם שינוי.

בסדר גמור.

היא הועצמה מאוד.

(תרגום חופשי מאנגלית): בוקר טוב לכולם. דבר ראשון זה תענוג להיות פה ולפגוש את כולכם, אני מאוד שמחה להיות פה. השם שלי סמר, אני בכיתה י"א בבית ספר שגב שלום. אני באתי היום כדי לדבר על החוויה המשמעותית שחוויתי בעקבות השתתפותי בפרויקט, עם המורים המדהימים. במשך הפרויקט למדנו לעבוד כקבוצה, לדבר על עצמנו, לדעת יותר אחת על השנייה, לבטא את עצמנו, מהפרספקטיבה שלנו, כדי לתאר את היכולות שלנו והיתרונות שלנו, ויותר חשוב, החוזקות והחולשות שלנו. בשיחות שלנו התמקדנו בתפקיד האישה בחברה הערבית, במיוחד הבדואית. השיחות האלה עזרו לנו יותר להאמין בעצמנו, לדעת שנשים יכולות לעשות שינוי בעולם הזה, להשפיע, לגדל דור חדש של אנשים מודעים ומשכילים יותר, שיכולות להגשים את חלומותיהן ושאיפותיהן ולהיות חלק משמעותי במשפחות שלהם. אישית, בעקבות ההשתתפות שלי בפרויקט הזה אני פה מדברת בביטחון ואומץ, כי למדתי ששום דבר לא יעמוד בפני כוח הרצון. תודה רבה. אם יש לכם שאלות, אתם יותר ממוזמנים.

(תרגום חופשי מאנגלית): את יודעת שאת יכולה ללמד כמה מהח"כים פה לדבר אנגלית?

אני רק רוצה להגיד לשתיכן, אני מאוד גאה קודם כל במה שביטאתן ואמרתן.

גאות.

אני.

גאות, אני מצטרפת אלייך תמיד.

גם אני גאה.

אתה, אני יודעת. כולנו גאים וגאות, אני רק רוצה להגיד לכן, היה משפט בהתחלה שאמרת, אמאני, בהתחלה, אמרת 'אין לנו הרבה נשים פורצות דרך בחברה שלנו'. אני רוצה להגיד לך, כדאי מאוד שתכירי, יש נשים מדהימות, יש רופאות, יש את הרופאה הראשונה שעושה התמחות עכשיו, יש שלוש נשים עם דוקטורט, יש נשים שהקימו ארגונים ומפעלים, הן מדהימות, הן מנהיגות ואני רוצה להגיד לך שאפילו אלה שלא קיבלו דוקטורט ואפילו אלה שלא הפכו לרופאות, יש בשטח נשים מדהימות ומלאות עוצמה וכדאי ללמוד מהן.

וכל הכבוד לך, ממש.

טוב, עם - - -

רגע, יש לנו פה גם קצת יהודים.

יאללה, שוב?

שוב. מעיריית תל אביב, אור סרי, רכזת הטמעת מדיניות מגדרית, תכנית עיר שווה, בבקשה.

שלום לכולם, צהריים טובים. אני אור סרי, אני רכזת מדיניות מגדרית בעיריית תל אביב, עובדת עם רותי סופר, שהיא יועצת ראש העיר למגדר. היא מתנצלת שהיא לא יכלה להיות כאן, נבצר ממנה.

אז במסגרת העבודה שלנו במשרד יועצת ראש העיר למגדר, מה שנקרא קודם המשרד לקידום מעמד האישה, אנחנו עובדות בכל היחידות של העירייה כדי להטמיע תפיסה מגדרית לכל תחומי העבודה של העירייה. כשאנחנו מדברות על מגדר אנחנו מדברות על המובן הרחב של מגדר, לא רק גברים ונשים. זה כולל כמובן את הקשת הלהט"בית, זה כולל כמובן יהודים וערבים, אמרתי יפו, זה כולל מזרחיות ומזרחים ואשכנזים ואשכנזיות. תל אביב יפו היא עיר שמאופיינת בקיטוב חברתי והמדיניות שלנו היא לעשות את העיר עיר שווה, Fair-Shared City, עיר שמתאימה את הצרכים שלה לכל הבאים והבאות בשעריה.

אז הרבה מהעבודה זה באמת תיקונים של מדיניות שנובעים מהטיות מגדריות, אבל אתם תסכימו איתי שהדבר הכי מרכזי זה קודם כל מניעה ולכן אנחנו חזק גם בתחום של החינוך. פיתחנו את תכנית עיר שווה, תכנית שהמטרה שלה היא לייצר בבתי הספר סביבה שהיא שוויונית, שהיא מאפשרת, גם כמובן מכילה סטריאוטיפים מגדריים ויודעת לדבר עליהם. אני חושבת שמגדר, כשאנחנו מדברים על זה בבית הספר זה להטמיע ולאפשר יכולות של חשיבה ביקורתית. זה מה שאנחנו מנסות לעשות. התכנית פועלת כבר שנתיים ויש לנו המון המון שותפים ושותפות, מארגונים שהם מאוד קטנים, עמותות חדשות, כמו מכנה משותף, כמו אסל"י, דרך עמותות קצת יותר גדולות, כמו דלת פתוחה, חושן וכו' ועד משרד החינוך, היחידה לשוויון בין המינים.

הקהל של התכנית זה כולם, אנחנו מדברות על ליצור סביבה שהיא מאפשרת שוויון מגדרי, לכן קהל היעד שלנו זה לא רק הנערות והנערים, אנחנו מדברות על קהל של על יסודי, חטיבות ותיכונים, אז זה לא רק נערות ונערות, זה גם הצוותים החינוכיים המבוגרים שסובבים אותם, מורים ומורות והורים והורות כמובן.

מה התכנית כוללת? סדרת סדנאות שהצוותים החינוכיים עוברים וגם הנערות והנערים עוברים. המטרה שלנו, כמו שציינתי בהתחלה, היא קודם כל הטמעה, אז מעבר לצד התיאורטי של לקבל תכנים חיצוניים, יש לנו גם את הצד המעשי, שזה הטמעה מתוך חוסן, אנחנו נרצה גם הטמעה בבית הספר, שבית הספר יהיה מסוגל להפעיל את הדבר הזה לבדו באופן עצמאי.

איך זה עובד תכל'ס? נגיד יש בית ספר, אז מה? אתם נותנים תקציב לבית הספר לפעילות? בנוסף? אתם מתגברים, בעצם?

כן. אני רק אציין שמדובר על תקציבים שהם כל כך קטנים שזה כאילו מביש, זה פחות מהון התחלתי לדירה, כל התקציב של המשרד. אנחנו מצליחות לעשות פה יש מאין. אנחנו מסייעות לבתי הספר במימון של סדנאות חיצוניות. הסדנאות החיצוניות מגיעות גם לתלמידים ולתלמידות וגם למורים ולמורות. חלק מהארגונים, עם משרד החינוך למשל, הם עוזרים לנו ונותנים לנו ללא עלות, בכל זאת משרד החינוך.

אפשר לשאול כמה הקציתם תקציב?

העלות היא פחות או יותר 20,000 שקל בבית ספר, זה משהו שיכול לכסות תכנית מאוד יפה.

20,000 שקל, יש לכם חמישה בתי ספר, אז עיריית תל אביב מקצה 100,000 שקל.

80,000.

והיא עושה יש מאין.

ב-80,000 הצלחנו לכסות חמישה בתי ספר.

אין לי טענות כלפיה.

לא, אני רק הוספתי שהיא עושה יש מאין.

אבל אנחנו באמת מנסות, כשיש לנו כבר תקציב אנחנו מנסות למנף אותו וזה לא קל.

אנחנו חייבות - - -

באמת המטרה היא שבית הספר אחרי זה ייקח את זה ויוכל לעשות את זה לבד. אנחנו מלוות בייעוץ לצוותים החינוכיים איך להטמיע את זה. עד כה עברו את התכנית סדר גודל של 100 מורות ומורים בעיר ובערך 1,000 תלמידים ותלמידות ואנחנו שואפות כמובן להתרחב.

מה שחשוב להגיד בקשר לבתי הספר, באמת הנושא שגם עלה פה, זה שלמורים ולמורות אין את כל הכלים זה משהו שצריך להתמודד איתו. זה באמת הקושי העיקרי, למורים ולמורות אין כלים, אבל זה מאוד תלוי בסופו של דבר בבתי הספר. אם יש בית ספר שהוא minded לנושא, שאכפת למנהל או למנהלת, או אם יש שם דמות, אם זו רכזת או יועצת או what ever ואכפת להם, אז הם עושים את זה. תודה רבה.

תודה לך. אני מצטערת, אבל אני חייבת להתחיל לזרז אתכן ולהקפיד גם על לוח הזמנים. אני נותנת לסוריידה מנסור אסעד, מדריכה ביחידה לחינוך מיני ומניעת פגיעות מיניות. יש לך שלוש דקות.

שלום רב לכולם. אני מדריכה ארצית במיניות ומניעת פגיעה בשפ"י, ביחידה למיניות. אני מדריכה מ-96' מדריכה בנושא ומ-2000 אני מדריכה ארצית, כשהייתי יחידה. היום יש יחד איתי שמונה מדריכות ערביות שעובדות יחד איתי בנושא ואני גם אדבר קצת על הנושא של ריכוז הצפון וחיפה.

אני רוצה לציין כמה דברים. קודם כל קידמנו שתי חוברות בערבית, שהיא גם החוברת שראיתם אותה, שהיא התכנית של זוגיות ללא אלימות, שהיא תורגמה לערבית והותאמה, התכנים נבחרו בערבית והיא מועברת בכל בתי הספר. יש שעת חינוך, אין שעת חינוך, אלה תכניות שמועברות בתיכונים והיא מותאמת לכל האוכלוסיות בחברה הערבית, בכיתות י' וכיתות י"א. יש את התכנית 'בעד עצמי', שהותאמה לחברה הערבית והיו שלושה ימי עיון בחברה הערבית בכל המחוזות לתת את הכלים ליועצים איך להעביר וכל יועץ קיבל את הדיסק און קי הייחודי שיש בו את כל השקפים בערבית.

מה עושים עם בתי ספר שאין בהם יועצים?

אני חושבת שיש מעט מאוד בתי ספר שאין בהם יועצות, חוץ מירושלים. אני לא אדבר על ירושלים, מכל הבחינות יש בעיה רצינית בכל הנושא של ירושלים וצריך לבדוק מה קורה - - -

אני לא מדברת על ירושלים, אני מדברת על בתי הספר - - -

אז כמעט שאין בתי ספר שאין בהם יועצות. אין לי את האחוז המדויק, אולי יש לאיריס, אבל אני יודעת שגם אצלנו בחברה הערבית יש בכל בתי הספר יועצות, גם ביסודי. במערכת התכנים הם תכנים שהם מותאמים.

אני רוצה לענות בקשר לשאלה שהייתה לך, עאידה, על בקרה, איך יש לנו בקרה. מפה אני גם אתן את זכות הדיבור לאמינה, אם - - -

לא, אם תסלחי לי.

אוקיי, אין בעיה. התכנית של 'כאן פונים' שהיא לאחר המחקר. לפני שלוש שנים היה מחקר של טריאנה בכל הארץ, בכל החברות, אני לא אוהבת את המילה מגזרים, ואז את הנתונים שמצאנו בצפון אנחנו המשכנו את התכנית לתכנית 'כאן פונים', אחר כך יורחב על הנושא, וזה המחקר שאנחנו עושים. יש את המחקר הראשון שהיה, ביחד עם אוניברסיטת חיפה והוצג פה בוועדת החינוך לפני כמה חודשים ויש גם את המחקר שיהיה, לפני ואחרי. אנחנו בודקים לפני ואחרי מה קורה בתכניות, זאת אחת הדרכים.

משפט אחד, שאני אסכם בו את הדברים שלי, אני לא אומרת שאין לנו מה לעשות. אם אין לנו מה לעשות נלך הביתה ואין לנו מה לעשות באמת. אני חושבת שגם אנחנו וכל מי שיש לו תפקיד, בכל תפקיד שהוא עובד, אנחנו אמורים לקדם את הדברים. יש פנייה לכל חברות הכנסת, ואני כאישה אומרת שאנחנו בוחרות בנשים כדי לקדם את כל הנושאים של נשים. אני חושבת שיש הרבה דברים שגם בקהילה צריך לעבוד עליהם, לא רק במשרד החינוך, גם בפרסום וגם במדיה וגם בבתים וגם במשפחות וגם בכל המקומות, אנחנו כן צריכים לעשות את השינוי ושיתוף הפעולה הזה בין כל המשרדים ואני מאמינה שכך יהיה השינוי בכל המקומות.

תודה. אני רציתי לשאול שאלה לפני שאנחנו ממשיכים. יש תקציב כל שנה במשרד החינוך מהתכנית הלאומית להוצאת נשים ממעגל הזנות, שהוא 150,000 ₪. איך שהבנתי, בעצם התכנית עדיין בכתיבה של - - -

לא, לא. זה אצלי. זה כבר הוטמע בתוך התקציב, זה כבר לא צבוע לחוד. מה שאנחנו עושים עם התקציב הזה, התכניות שהצגתי בפניכן, חלק מהתכניות עוסקות גם בנושא הזה, אלה שעות תקן שאנחנו קונים, מכשירים מורות ומורים להעביר את התכניות בהשתלמות ובהדרכה של המדריכות והן מעבירות גם את כל העניין של מניעת פורנוגרפיה וזנות.

את יכולה להגיד לי שה-150,000 שקל, משתמשים בהם ליעד הספציפי הזה?

היעד הספציפי הזה הוא לא יעד מנותק מכלל האלימות המגדרית. אני פתחתי בדברים שלי ולכן - - -

אני יודעת, אבל התקציב הגיע למען המטרה הספציפית הזאת, להוסיף על מה שקיים.

זה מוסיף על מה שקיים, בזכות זה אני יכולה לקנות יותר שעות ולעשות יותר תכניות. אנחנו לא מתחילים בזנות ופורנוגרפיה. אנחנו מתחילים בהבניות חברתיות וסטריאוטיפים מיניים, בהחפצה, מתחילים בכבוד האדם ושוויון ערכו ומשם אנחנו מגיעים גם לזנות ופורנוגרפיה.

אבל זה ממילא היה צריך, סליחה - - -

זה הגדיל לנו את הסל.

התכנים האלה שאת הזכרת, הם ממילא היו צריכים להיות חלק מהתכנית לשוויון מגדרי. ה-150,000 ניתנו באופן ספציפי כדי להשתמש בהם לנושא של נשים למניעה מלהיכנס למעגל הזנות.

אני מבינה את מה שאת אומרת ועדיין מבחינה מקצועית היו זמנים שכך זה נעשה. מבחינה מקצועית אני חושבת שזו טעות, וזה התחום שלנו, תחום החינוך המגדרי, זו טעות להפריד את העיסוק בזנות ופורנוגרפיה מעיסוק באלימות בכלל ובמעמד נשים בפרט. לכן זה שזור בתוך התכניות.

אף אחד לא אמר שצריך לנתק מבחינת תכנים, אני מדברת על ה-150,000 שינוצלו למטרה הספציפית הזו.

הם מנוצלים לזה.

איך קושרים את זה מבחינת תוכן ואיך קושרים את זה מבחינת התכנית הכללית, זה משהו אחר. אני מדברת על כך ש-150,000 זה סכום כמעט מצחיק, שזה מה שמוקדש. אני חושבת שמאוד חשוב לדעת שמשתמשים בהם ליעד שלמענו משרד החינוך קיבל את התקציב הזה.

בהחלט כן.

אני יכולה להשלים?

בבקשה.

ה-150 שניתנו בשלוש השנים הראשונות היו מתקציב ראש הממשלה ובאמת בשנתיים-שלוש הראשונות זה עזר לפתח את המודולה הזאת. בשנים האחרונות הכסף הוא חלק אינטגרלי של משרד החינוך, אצלנו זה משרד הרווחה, ובעצם זה מוטמע ומאפשר בדיוק את ההתייחסות של התכנים האלה באופן קבוע, וכמו שהיא אומרת, להרחיב שיש את האנשים המומחים שנותנים את התכנים האלה.

לצערי הרב, מהניסיון שאני מכירה בארגונים גדולים, כאשר ממילא התקציב המוגדר לתכניות בכללותן וליחידות הוא לא מספק והתקציב לא מספיק לכסות את כל הצרכים הקיימים, אז יש לפעמים שימוש - - -

לכן היא השלימה אותו. זה משלים לה.

שימוש שהוא לא מעמיד את הדברים בפרופורציה שלמענה ניתן התקציב. לכן אני שאלתי.

אנחנו חייבים להתקדם. אני דווקא רוצה, אם אפשר, לשמוע את ד"ר ירון שוורץ.

אבל זה שוב תכניות שהן בעצם לא חלק מתכניות משרד החינוך.

אבל אתם עובדים עם משרד החינוך? רק אתה עובר לשתי דקות, לא בגלל שאתה גבר, פשוט כי אין זמן.

אני אדבר אפילו פחות, אני רק אומר שאני בא לפה כנציג גם של עמותת אל הלב וגם של תיכון הרטמן. זה תיכון בנים, דתי, ניסויי, שאנחנו מלמדים כל שבוע שעתיים מגדר, הבנים מ-ז' עד י"ב, בתכנית ספירלית משתנה.

קראתי את הדף שלהם, מאוד חשוב.

מה שאני רוצה לתרום לפגישה הזאת זה את האמירה שאני לא בטוח שהתקציב זה הבעיה שיש לנו. הבעיה הגדולה היא המודלים לחיקוי שהמערכת לא מספקת וזה מתחיל למנהל, עובר ליועצות, למורים, למורות, וזה לא רק ההכשרה שלהם, אלא אני יכול אפילו להרים פה שאלה, האם בכנסת עברו איזה היא חניכה לשוויון מגדרי? האם חברי הכנסת למדו על סטריאוטיפים? אנחנו לא שומעים אותם מתבטאים בכל מה שנוגע לאיך גברים צריכים להתנהג, לאיך צריך להגיב לאלימות נגד נשים, כדי שהמנהלים ישמעו את זה ויצטטו אותם וכדי שהם יבואו ויגידו אחרי זה 'אנחנו לוקחים על עצמנו לשנות את האקלים המגדרי בבתי הספר'. לדבר הזה לא צריך תקציב, צריך עמדה, צריך דעה.

אני יכול להגיד שהמנהל של בית הספר שלי אסף את כל הצוות בקיץ ואמר 'אנחנו עוסקים בשוויון מגדרי, מי שלא רואה את עצמו איתנו אין לו מקום בבית הספר'. זו גישה שלדעתי כל מנהל צריך לאמץ ואנחנו צריכים אולי לכפות את זה באופן חוקתי.

תודה רבה.

אני רוצה לתת לסאוסן מ'נשים נגד אלימות' להציג.

תודה, יושבת הראש. אני חושבת שהדיון ממש חשוב, אבל שמעתי פה את התכנים ואת התכניות שמעבירים במשרד החינוך ואני תוהה באיזה כוכב בזה. בחברה הערבית, למרות שסוריידה הציגה את הנתונים שהיא הציגה אנחנו כעמותה, ויש לנו כוח אדם כל כך מצומצם, אנחנו מעבירים כל שנה יותר מ-900 סדנאות בבתי הספר. אנחנו סוגרים את הפער הזה - - -

כמה?

900 בשנה שעברה ובשנה הנוכחית, היום 310 סדנאות עד היום. זה לסגור את הפערים. כיועצת, אני לא יודעת באיזה תקנים הן עובדות, אני יודעת שבמחצית תקנים הן עובדות בבתי ספר, הן לא מספיקות גם לטפל פרטני וגם להדריך את המורים וגם לעשות את כל הדברים שהן עושות וגם להעביר את התכנים האלה, אז הם פונים למגזר השלישי. הם פונים לעמותות והם פונים לעמותה שלנו במיוחד, וגם לעמותות אחרות בחברה הערבית, כדי לספק את המידע הזה.

אחד הדברים שאני רוצה לציין, שלפעמים אנחנו נותנים את הסדנאות האלה בחינם, וזה גם - - - אולי אני אציע דבר שמשרד החינוך ייקח בחשבון, לשתף פעולה בין המגזר השלישי, שיש לו את הידע, שיש לו את התיאוריות, שהוא מעביר את הנושאים האלה כבר שנים וכן יש את הנושא של החברה ואנחנו יודעים מה הקשיים ומה הצורך של החברה ולהעביר את התכנים האלה בצורה מסודרת ולהעביר את התכנים האלה בצורה שהיא יעילה גם לחברה הערבית וגם לתלמידים האלה. אנחנו מספקים את הסדנאות האלה, מעבירים בממוצע 20 תלמיד ו-20 תלמידות, אנחנו עושים את ההפרדה, גם תלמידים וגם תלמידות. את התכנים האלה, חינוך מיני, התבגרות וכל התכנים האלה, אנחנו מעבירים את זה. אז אולי משרד החינוך ייקח את הפוטנציאל הזה של המגזר השלישי וייתן אפשרות לא רק למורים וליועצות. הדמות של המורה, שאני מקבל ממנו את המידע ואת המדעים ואת הציון ואני רוצה לדבר איתו על דבר שהוא כל כך רגיש.

אני חייבת לענות.

לא, סוריידה.

כי פשוט זה לא נכון. זה לא מדויק.

מה לא נכון?

זה בגלל שיתוף הפעולה אתם נמצאים בתוך בתי הספר. בגלל זה שיש - - -

אנחנו יודעים.

זה לא בגלל שאין, בגלל שכשיועצת בונה תכנית אז חלק מהתכנית שלה זה המפגשים האלה.

סוריידה, אני לא חושבת שמה שנאמר פה אמור לגרוע משהו מהעשייה שאתן כן עושות, זה רק מראה כמה השטח עדיין צמא לעוד ואין המשאבים במשרד החינוך שיכולים לכסות את כל השטח.

אני יכולה להתייחס?

לא, יש כאן סדר, בבקשה. שדולת הנשים, אני רוצה לשמוע את הנציגה יעל מיזרוחין.

תודה. אז דווקא אני אתחבר לדברים של סאוסן וגם הדברים של אושרה, באמת קיים שיתוף פעולה בין משרד החינוך לבין עמותות וארגוני מגזר שלישי. נכון שאנחנו קוראות כאן ליותר שיתוף פעולה וליותר עשייה משותפת. יושבת כאן גם ציפי נחשון גליק ממשרד הרווחה, גם איתם אנחנו משתפות פעולה. אני אצטרף לדברים שאמר ירון שוורץ, אנחנו פתחנו השנה בפיילוט ייחודי, שאנחנו, שדולת הנשים מממנת את הפיילוט, פיילוט לבית חם לנערים בסיכון בשיתוף משרד הרווחה על מנת לבחון את ההשפעה של התכנים האלה על נערים. אנחנו מלוות את זה גם במחקר הערכה, בדיוק מתוך נקודת המבט הזאת.

קצת היסטוריה. פרויקט נמ"ש (נערות מובילות שינוי) זה פרויקט שקיים מ-2001 בשיתוף משרד החינוך ושדולת הנשים. לאורך השנים 35,000 נערים ונערות עברו את ההכשרה הזו. בשנים האחרונות באמת הופסקו התקציבים של משרד החינוך ולכן אנחנו נאלצות היום להפעיל את התכנית הזו בעצמנו, בדיוק כמו שאומרת סאוסן, להגיע לקשרים דרך בתי הספר, אנחנו הרחבנו את התכנית, הן הורדנו את הגיל ועשינו התאמה לגיל היסודי כי גיל ההתבגרות הולך ויורד ועשינו התאמה בתכנים, הן עשינו הרחבה לנערים והרחבה גם לנערים ונערות בסיכון. כלומר עשינו הרחבה והתאמה של התכניות ואנחנו קוראות לשיתוף הפעולה הזה.

אני יכולה להעיר משהו בקשר לאיך עושים את שיתופי הפעולה היום?

לא, יש פה אנשים שבאו במיוחד ואנחנו לא רוצות לאכזב אותם.

- - - חבל שהפסקנו אותו.

לא הפסקנו, אנחנו ממשיכות אותו. סליחה, זה לא הובן, חשבו שהפסקנו אבל לא הפסקנו. התקציב הופסק, אנחנו ממשיכות בעצמנו.

חנן יזדי ממועצת התלמידים והנוער הארצית, שתי דקות, בבקשה. ואני מאוד מבקשת, אם יש דברים שכבר עלו בדיון, אפשר לוותר על זכות הדיבור.

שלום לכולם. אני חנן יזדי ממועצת התלמידים והנוער הארצית, זה הגוף היציג של התלמידים ובני הנוער בארץ. הקשבתי פה לכל הדיון, לכל התכניות, לכל המיזמים. לצערי זה מצב אוטופי ומצב פרטני שקורה במעט מאוד בתי ספר. בתכל'ס, כשאנחנו מסתכלים בעיניים של תלמידים, הם לא יודעים מה זה שוויון מגדרי, הם לא יודעים מה זה חינוך מיני. כשאני מסתכל גם עליי, כתלמיד כיתה י"א, רק השנה התחלתי ללמוד חינוך מיני בבית הספר, 11 שנים אני במערכת החינוך ולא נגענו בחינוך מיני. זה נושא שהוא כל כך נפיץ. ואני בבית ספר רגיל, חילוני.

איפה?

בחיפה. מתחילים לדבר על זה בשלב שהוא מאוד מאוחר וגם כשמדברים על זה, מדברים על זה בנגיעות, לא באמת מדברים על הנושא האמיתי של חינוך מיני, של נטיות מיניות, זה דבר שנראה למערכת החינוך משהו שנורא לא רוצים לגעת בו.

חוץ מזה יש גם שוני בין המגזרים השונים. איך שמדברים על זה באוכלוסייה היהודית החילונית, לא ככה מדברים על זה באוכלוסייה היהודית הדתית, לא באוכלוסייה הערבית, הבדואית. זה משהו שאנחנו חייבים לנסות לתקן, אי אפשר להמשיך ככה, כי יש גם בני נוער גייז באוכלוסייה הערבית, גם באוכלוסייה הבדואית וזה משהו שהם לא שומעים, הם לא שומעים שהם בסדר ושאין איתם שום בעיה.

חוץ מזה אנחנו, בתור מועצת תלמידים ונוער ארצית, ראינו את הבעיה הזו והקמנו בתוכנו צוות של מיניות ומגדר, אני עומד בראש הצוות, בצוות הזה אנחנו מעלים כל מיני בעיות מהשטח, שעולות מהתלמידים ומבני הנוער. אנחנו רוצים להתחיל שיתופי פעולה עם ארגונים שונים, אז אם יש פה ארגונים שונים, אנחנו מאוד נשמח ליצור איתכם קשר. בנוסף אנחנו רוצים ליצור קשר עם היחידה למיניות במשרד החינוך, לראות איך אנחנו יכולים לשתף פעולה ולהביא את הקול האמיתי של בני הנוער, את הזעקה, בני הנוער רוצים חינוך מיני, רוצים חינוך למיניות. כל התכנית הזו היא תכנית שהיא מאוד יפה, היא תכנית שהיא גם ריאלית, שהיא יכולה לקרות, אבל תכל'ס בסופו של דבר, כשאנחנו מגיעים לשטח, היא לא קורית.

תודה. למרות שאני אוהבת מאוד איך שאתה מדבר.

תודה רבה, כן. אין ברירה.

אני כנראה לא לבד, אבל אנחנו חייבות לקטוע אותך.

עמותת לדעת, חינוך למיניות בריאה.

אני בדיוק אענה למה שאתה העלית, זה גם מה שאנחנו פה נדבר עליו, אני בכובע של המיניות, אני מעמותת לדעת לבחור נכון, אנחנו מחנכות כבר הרבה מאוד שנים בני ובנות נוער, בעיקר בירושלים וסביבתה וגם עושות המון שיתופי פעולה בנושא המיניות.

אני חייבת להודות שגם מה שהעליתם פה, דברים שאנחנו רואים בשטח, כל השיח על מיניות, בעצם גם מורות מגיעות לבתי הספר ומרגישות שהן מסוגלות כבר, ונגיד כן, השטח משתנה והרבה יותר מדברות על אהבה והרבה יותר מדברות על קשר וכן מנסות אולי פה ושם להעלות את הנושא, נגיד גם את סוגיית אלנבי 40, אבל כשזה מגיע בפועל לנושא המיניות המורות והיועצות מתקשות מאוד למצוא את הדרך לדבר על הדברים האלה, על חוויה של מיניות שהיא שוויונית. את זהות מינית אני מניחה כרגע בצד, זה עלה פה גם כמה פעמים, אבל באמת העניין של היכולת שלי לבוא ולדבר על עונג מיני, על חוויה שוויונית במפגש המיני.

אני אגיד שהרבה מאוד בנים, בגלל אחת התחלואות הקשות שיש לנו, שזה פורנוגרפיה, בנים בטוחים שבנות אוהבות שכואב להן בקיום יחסי מין, זו הנחת יסוד שלהם, הם חווים יחס דימוי גוף קשה גם לעצמם וגם כלפי איך בכלל אמורים להיראות יחסי מין. אני אגיד את זה, רק שתבינו שאם בן נגיד במקרה הטוב מתחיל להיחשף בגיל 10 לפורנוגרפיה, במקרה הכאילו טוב, ומתחיל לקיים יחסים במקרה הטוב בגיל 17, אנחנו חוות פה המון שנים של חשיפה לפורנוגרפיה, לסרטים פורנוגרפיים ולאוננות אל מול פורנוגרפיה שפוגעת גם בהם וגם ב - - -

תודה. את צריכה לסיים.

ואני אגיד, המורות והיועצות נתקעות באיך לדבר על התכנים האלה. השטח צמא לנושא המיניות ספציפית.

תודה רבה.

אני אהיה מאוד תמציתית, אני חושבת שצריך להתקדם צעד קדימה, כי כמו שנאמר, הדיונים האלה היו הרבה פעמים. אני חושבת ששפ"י באמת עושים עבדוה מאוד יפה, אבל זה עולה כל פעם בצורה מאוד ברורה, הפער בין המטה לשטח. יש תכנים מעולים, יש עבודה מאוד רצינית, יש כאן צוות מאוד מקצועי, זה לא מגיע לשטח. אנחנו חייבים להתקדם כי אחרת בעוד שנה יהיה אותו דיון, חייבים להתקדם ושתצא איזה שהיא קריאה משר החינוך שבכל בית ספר באמת ייכנסו לתכנים האלה.

אנחנו יודעים שבחוזר מנכ"ל למיטב ידיעתי חייבים ארבע שעות בשנה לעסוק בתכנים הספציפיים האלה. יש מגוון של נושאים, יש אמצעי מניעה, יש איידס, הכול חשוב, ויש מיניות ויחסים ופגיעות מיניות. בנושאים היותר קשים, כמו שנאמר על ידי יו"ר מועצת התלמידים וכמו שנאמר, תכל'ס לא עוסקים. אני גם כאמא יודעת, גם לי יש ילדים וכל מי שכאן הורה יודע, אנחנו דנו בזה כבר כמה פעמים ואני חושבת שחייבים לדייק כאן, אחרת אנחנו פשוט נחזור.

עוד נקודה, כמו שנאמר כאן על ידי סאוסן, אני קוראת למשרד החינוך, יש המון ידע בארגונים, גם אנחנו באיגוד מרכזי הסיוע, יש המון ידע בשטח ואנחנו נשמח להיות שותפים להכשרות מורים.

אתם שותפים איתנו בהרבה שולחנות עגולים.

לא רק זה, אני גם אומרת בעניין של הכשרות מורים והיועצות, בגלל שאנחנו מקבלים טלפונים במרכזי הסיוע מהיועצות, שבאמת לא נעים להן וקשה להן. תיעזרו בנו.

ארגון חושן או איגי, או אלישע, אחד משלושתכם, אין ברירה, תבחרו. יש לכם דיון בשבוע הבא של כל ועדות הכנסת. אז אם יש לך משהו ספציפי, בשבוע הבא יש לכם יום שלם שכל הכנסת מדברת רק על להט"ב.

כל השיח על נטייה מינית הוא מבורך אבל זהות מגדרית כמעט בכלל שלא עלה פה ומאוד מאוד חשוב שזה יעלה וידובר, כי זה לא מדובר.

דבר, אתה עכשיו מבזבז את הזמן.

אני מברך על שיתוף הפעולה עם שפ"י. אנחנו בשיתוף פעולה הרבה מאוד שנים, אנחנו עושים פעילויות עשר שנים. אני רוצה להתחבר למה שחברת הכנסת תמר זנדברג אמרה, לגבי הגיל הרך. אנחנו עכשיו מתחילים בהכשרה של גננות וסייעות בגיל הרך. הגיל הזה הוא חשוב, הוא אקוטי, אנחנו רוצים להעלות שם סוגיות שנוגעות גם למשפחות הקשת, שנוגעות לזהות מגדרית בגיל הרך ואנחנו צריכים עוד קצת עידוד ממשרד החינוך. כמובן, כאמור, יש לנו שותפות נפלאה עם שפ"י ועם משרד החינוך, אבל אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים עוד קצת תמריצים.

כמו כן, אני אולי אגיב, אנחנו מגיעים להרבה מאוד מבתי הספר שנאמרו פה, אנחנו מברכים על שיתופי הפעולה האלה וגם על התכנית הזאת של כישורי חיים שעלתה פה, אבל אנחנו מרגישים ש - - - אנחנו מודים על השיתוף שלנו, לא בתכנית הזאת, אבל בבתי הספר, אבל אנחנו מרגישים איזה שהוא צורך יותר ויותר - - -

הבנתי אותך. הנושא של הגננות, אני אבקש לדון בשבוע הבא בוועדת החינוך, מה שאמרת על נושא הגיל הרך.

אז אני רוצה ממש להתחבר למה שיו"ר מועצת הנוער אמר, גם החניכים שלנו מספרים שהם עוברים שיעורים של חינוך מיני בכיתה ח' ו-ט', אני מייצגת את איגי, אבל אף פעם הם לא קיבלו שום תוכן, לא על מגדר ולא על להט"ב. אני רק אגיד שיש לנו תכנית שמתקיימת גם עכשיו בבתי הספר, שנקראת תכנית ניר, שהיא תכנית גם לשוויון מגדרי, אבל גם לנטיות מיניות ולזהויות מגדריות. המחקרים שאנחנו עשינו בעקבות התכנית מראים שהתכנית הזו מסייעת בהפחתת האלימות, לא רק אלימות נגד להט"בים, אלא בכלל אלימות בבתי הספר והתכנית הזאת מונחת על שולחנם של שר החינוך ומשרד החינוך - - -

ידוע, הייתי איתם בדיון על זה.

עד שמשרד החינוך באמת יעשה את ההכשרות המקצועיות שלו בתכנית מוסדרות אנחנו נשמח לתמיכה במשאבים וליווי בשנת הלימודים הבאה.

בסדר גמור. אנחנו ניקח את זה גם. אלישע, מילה אחת.

אני רוצה לחזק, הנושא המגדרי באמת עולה בגן וילדים מגוונים מגדרית הם חסרי ישע. זה משהו שלא דובר עליו. יש המון ילדים שאחר כך גם נושרים מבתי הספר בגלל הנושא המגדרי, בגלל הנושא של גיוון מגדרי, תלמידים טרנסים, אחוז גבוה נושר. לא רק זה, יש בריונות בבתי הספר והתאבדויות קורות לפני היציאה מהארון. אני ראיתי שיש בתכנית נושא של טרנסג'נדרים בעקבות נתונים, אבל צריך ללמד את הנושא לפני שהם יוצאים מהארון, כי שם הסיכון הכי גבוה לאובדנות.

אוקיי, אבל אנחנו קיימנו דיון ספציפי בנושא של התאבדויות וגם העליתם את הסוגיה ואני חושבת שאנחנו צריכים להמשיך.

וגם בשבוע הבאה זה יהיה - - -

ובשבוע הבא יהיה יום מיוחד בכנסת שתוכלו להעלות את כל הנושאים הקשורים.

רק להזכיר שמגדר זה לא רק בן ובת, אלא יש עוד.

למי אתה אומר את זה?

אנחנו זוכרות טוב מאוד.

כמו שמתייחסים לאוכלוסייה הערבית צריך גם להתייחס לאוכלוסייה הלהט"בית.

לא, אנחנו לא ניגרר לתוך הוויכוח הזה.

גם יש כאן שתי יושבות ראש שמתעסקות כל הזמן בנושא של הלהט"ב ואתם יודעים את זה.

מתוך שעתיים דקה אחת לכל הארגונים, זה מראה כמה קצת נתתם לנו - - -

אני חושבת שזה לא פייר מה שאתם עושים עכשיו.

בשבוע הבא יש גם דיון, לפני שבועיים - - -

סליחה, אני חושבת שזה לא פייר, הנושא עלה לפני שאתם דיברתם, התייחסנו אליו - - -

גם בוועדת החינוך.

לא, בישיבה הזו. אנחנו גם התייחסנו אליו. אני חושבת שמאוד חשוב להגיד שהמצב האופטימלי, כאשר אתם לא תצטרכו לדבר ויהיו עוד אנשים שיעלו את הנושאים האלה. אני חושבת שאז נהיה במצב טוב.

אפשר רגע להגיד?

לא, לא מתפרצים.

לא דיברנו בכלל על הציבור הדתי. לא דובר פה בכלל על הציבור הדתי. אני במקרה גם בוגר תיכון הרטמן בירושלים, אז אני שמח שיש - - -

אבל אני מבקשת - - -

על ה - - - של נטייה מינית, בחינוך הדתי זה בכלל לא קיים.

אבל למה ככה?

אדוני, תודה.

נרשמים לדיון, אנחנו כל הזמן מנסות לכסות, שכל מי שנרשם ונרשמה כן ידברו. אני מאוד מצטערת, אי אפשר עכשיו בסוף הישיבה להתחיל להגיד 'לא נתתם לציבור הזה ולציבור הזה'. אנחנו ניסינו לגוון, ניסינו לכסות, אבל בלתי אפשרי ברגע האחרון, לצערי הרב. ותאמינו לי, מהידע שלי, הכנסת גם ממשיכה לעבוד מחר ויהיו עוד ישיבות.

לא דיברנו על האקדמיה, נקודה חשובה אחת.

אנחנו לא דיברנו על אקדמיה, נכון.

התאחדות הסטודנטית, נקודה אחת.

המטרה מהישיבה הזו הייתה לדון בתכניות של משרד החינוך. אני מאוד מצטערת, זה מאוד חשוב לפעמים שתביאו תכניות אלטרנטיביות ותגידו שיש דברים הם חסרים בשטח, אבל אנחנו רצינו פעם אחת ולתמיד להבין מה משרד החינוך - - -

זה קשור.

אתם רוצים שזה ייכנס לאקדמיה - - -

לא, לא בדיוק. אני רק רוצה להציג כמה אחוזים וזהו.

לא, מה אחוזים? אנחנו מדברים על תכניות של שוויון מגדרי.

שהם קשורים למשרד החינוך, בתי ספר יסודי, במיוחד. עכשיו אנחנו מסתכלים על אחוז הנשים שלומדות באקדמיה, זה 57%, שזה מרשים, זה 56% לתואר ראשון, 61% לתואר שני.

אבל איך זה שייך?

שאחר כך כשהן הולכות לעבודה אז הן מקבלות - - -

אנחנו צריכות לסיים. עאידה, את רוצה לתת לשרון?

הנושא הוא תכניות לימודים, אי אפשר לנתק אותו מהנושא של שעה שבועית, אין משמעות לתכנית לימודים אם אתה לא מקבל עבורה תקציב מהאוצר. אנחנו דנו בתכנית של כישורי חיים במסגרת תכנית ליבה בשנת 2003, באוצר אז התנגדו לתת יותר משעה שבועית. אין אפשרות בתכנית התפתחותית כמו מיניות לעבוד בשלושת רבעי שעה - - -

נכון, דיברנו על זה.

לכן מה שצריכה הוועדה הנכבדה לעשות, וכאן יש שתי ועדות נכבדות ונהדרות. שמי ד"ר שלי אלקיים, אני נציגת איגוד היועצים החינוכיים במינוי של נציבות הדורות הבאים, הנציבות התבטלה, אני עדיין פה. ואני הייתי בדיונים הללו, אני מבקשת מהוועדה הנכבדה לתת שתי שעות שבועיות לכל כיתה בישראל.

בדיוק זה מה שרשמנו.

בזה נפתרת הבעיה.

אני רוצה לסכם קודם כל, גברתי, אני מאוד מכבדת את העובדה שאת חושבת שאנחנו מחליטות כמה שעות, אבל לצערי הרב - - -

לא, זה האוצר מחליט.

אנחנו יכולות לפנות, אנחנו יכולות לבקש, אנחנו יכולות להפעיל לחץ, אבל בסופו של דבר זו החלטה של משרד החינוך ומשרד האוצר.

אני חייבת להגיד, ואני מתחילה לסכם, אני מאוד מצטערת שהיו אנשים שחשבו שצריך ויש להם מידע שחשוב שהם יביאו אותו בפני הוועדה. אני אבקש, כל מי שחושב שיש לו מידע שעוד לא נמסר לנו ולא התאפשר בדיון הזה, אפשר לשלוח לנו ניירות עמדה, אנחנו נקרא. כפי ששמתם לב, אנחנו קוראות את החומר שמגיע, אנחנו לומדות אותו, אנחנו מנסות לשפר את המצב.

אני חייבת קודם כל לציין שבעיניי, ואני עכשיו מדברת מעל הראש של נשות המקצוע, ישר למקבלי ההחלטות במשרד החינוך, אני חושבת שהנושא של שוויון מגדרי לא נמצא בסדר עדיפות של משרד החינוך ולא ניתנים לו המשאבים הראויים לנושא הזה, במיוחד כשאנחנו מדברים על נושא שהוא מעצב את פני החברה בעתיד. אני חושבת שהמשאבים שניתנו לכם והכלים שעומדים בידיכם לא מאפשרים לכם לכסות את השטח ואת הנושא בצורה הכי נכונה. זה מבחינת המשאבים ואנחנו נדרוש ממשרד החינוך קודם כל לבטל את הקיצוץ שהיה ולהעלות את התקציב. זה בלתי מתקבל על הדעת שתקציב לאורך שנים רבות לנושא כל כך חשוב, למרות שהמשרד קיבל תוספת תקציבית, לא מעביר תוספת תקציבית לנושא. זה לא מתקבל על הדעת בעיניי.

הדבר השני שהייתי רוצה לדבר עליו, ברור לי שחסר מבחינת השתלמויות וחסר מבחינת תקנים ויש מחסור גם מבחינת פיתוח התכנית, אבל אני רוצה להעלות פה ביקורת מאוד חמורה על הפער הגדול הקיים בין התכניות שמועברות, שהן גם אולי לא לשביעות רצון כולנו, בבתי הספר הכלליים במדינה לבין מה שקיים באוכלוסייה הערבית. כשאני אומרת האוכלוסייה הערבית אני מתכוונת לכל האוכלוסייה הערבית, אני לא עושה הפרדות בין קבוצות בתוך החברה. אני חושבת, גם מבחינת תכנים וגם מבחינת פריסה, חייבים לעשות בדק בית ולחזור ולדון בנושא הזה.

ואני אומרת לכם, אפילו עכשיו כחברת כנסת אני מגיעה לבתי ספר ובגלל הידע שיש לי ובגלל העבר שלי מבקשים שאני אדבר על אלימות ואני עומדת שם ומדברת על אלימות ואז או המורה או המנהל מבצע אלימות מולי. אז אל תגידו לי שזה מגיע לבתי הספר, אל תגידו לי שזה מחלחל. יש המון עבודה שצריך לעשות. זה לא מגיע לבתי הספר ויש בתי ספר ואני שמחה שהתלמידים - - - בשבילי זה עוול שתלמיד אחד אומר 'עד שהגעתי לי"א לא קיבלתי שום חינוך מיני' ויש תלמידים, וזה המצב האידיאלי, שכבר לומדים מגדר כמקצוע. מה קורה? אנחנו חיים באותה מדינה? או שיש שתי מדינות, כמו שנאמר מקודם? כנראה שיש פה שתיים, שלוש, ארבע מדינות בתוך המדינה. אני חושבת שזה בלתי מתקבל על הדעת. צריכים לאחד, צריכים להגיע למצב שלכולם תהיה אפשרות לקבל את התכניות המתאימות כדי לעצב את פני החברה לכיוון של שוויון, של זכויות אדם, ובשבילי כשאני מדברת על שוויון מגדרי אני מדברת על זכויות אדם אישה, אני לא מדברת על שום דבר אחר.

בתכניות בעניין הזכיינים, אני גם חושבת שצריך לבדוק את העניין. כל מה שעובר בבתי הספר על ידי הזכיינים, צריך להקפיד. כשאני אומרת מערך בקרה, כן, אני מדברת על מערך בקרה. כל גוף שאין לו מערך בקרה, שהוא לא רק פותח בצוות, בקרה זה אמור להיות חלק גם מהלמידה, חלק מההתפתחות ולא רק כדי להעניש אנשים. בקרה לא מסתכמת רק בדוחות ולא מסתכמת רק בבדיקות מאורגנות, כאשר המפקחת מגיעה ובבית הספר יודעים שהמפקחת מגיעה. צריך מערך בקרה יותר ברור ויותר חד כדי שהשטח ירגיש את זה.

אנחנו נפנה משתי הוועדות לשר החינוך בעניינים של התקציבים, של סדר העדיפות ושל העלאת השעות ואולי גם בעניין המגדר למל"ג, שיכניסו את זה בתכניות ההוראה של מורים ומורות, ואז יחסכו מכם אולי קצת.

קודם כל על החלק המהותי שלך, אני אוסיף. אני כוועדת חינוך, וזה יהיה פה משותף, אבל אני כמובן אבצע על זה מעקב, גם על הנושא של מגדר, גם בנושא של לימודי המיניות.

אני דווקא חייבת לומר מילה טובה, גם להודות לכל מי שהגיע לפה וגם להגיד על התכניות שכן נמצאות ולשמוע גם מהמגזר היהודי וגם מהמגזר הערבי, אי אפשר להתעלם, יש כאן פעילות שלא הייתה כאן שנים. דיבר על זה חבר הכנסת גנאים, אבל גם בתקופה שלי, שבכלל לא נגעו ולא התייחסו ויש כאן פעילות, יש כאן שתי נשים שהגיעו מהמגזר הבדואי, הייתי שם, הייתי גם בבתי הספר, נכון, יש תהליך ויש כבלי מסורת, לא רק במגזר הערבי, גם במגזר היהודי, גם במגזר הדתי אצלנו, שהרבה פעמים מושכים, הייתי אומרת באנדרסטייטמנט, אבל מקבעים את האנשים. לכן אני חושבת שהפעילות שאתן עושות היא פעילות חשובה. אמרה כאן הנציגה מעיריית תל אביב ואני בטוחה שזה גם אצלכם, שיש הרבה דברים שעושים יש מאין, יש הרבה דברים שאתם עושים, אז כן חשוב לי לומר מילה טובה על הפעילויות, כי לפני כמה שנים גם זה לא קרה, אז יש כאן התקדמות.

ברור, ומה שצריכה להיות האמירה הכי משמעותית של הוועדה הזאת, לא רק לקרוא, אלא גם לעקוב, אני מבטיחה אישית שאני אדבר גם עם המנכ"לית של המשרד כדי לבחון את העניין של המגדר והחינוך למיניות.

ואני חייבת להגיד משהו אחד להתייחסות לקהילה הלהט"בית, כי אתה דיברת על זה. זה נכון שדיברתם שתי דקות, אבל יש כאן שתי ועדות ועוד הרבה ועדות ששמו את הנושא הזה על סדר היום כמו ששנים לא שמו וכן מקדמת, אם זה ציפי שהייתה כאן והלכה, שמתעסקת עם זה גם במשרד הרווחה, והקמה עכשיו של שלטר והוסטל בתל אביב, ואנחנו נדבר על זה בשבוע הבא, אנחנו נתייחס לזה. אל תתייחס למה שהיה כאן, בשבוע הבא, אני אומרת לך גם בתור מ"מ יו"ר ועדת החינוך, שאני אהיה בשבוע הבא וגם עאידה, וגם היום וגם בוועדות שעשינו פה כבר, ואלישע לא סתם הגיע לכאן והוא חבר כבוד, ולא איגי וחושן, שאני אישית ישבתי בשפ"י וישבתי וחיברתי להתאחדות הסטודנטים. אז באמת, אם לא היינו עושים מילא, אבל אנחנו עושות כאן בשביל האוכלוסייה, דרך אגב מתוך מקום של שוויון, כי שתי הוועדות האלה מאמינות בשוויון ובגלל זה אנחנו מביאים את הנושאים האלה. לכן הייתי חייבת להתייחס לדברים שאמרת.

אנחנו פועלות ונמשיך לפעול. אני אישית אבדוק את העניין מול משרד החינוך, אני מבטיחה לכם, ואני מודה לך על הקיום של הוועדה הזאת, באמת ועדה חשובה, ואני מודה לכל מי שהגיע, גם מבתי הספר, ששיתפתם אותנו במה שקורה ובמה שמתרחש בשטח.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:20.