הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 141

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ו' באדר א התשע"ו (15 בפברואר 2016), שעה 11:00

כפר הנוער "אשל הנשיא" - התנהלות כספית ופירוק ועד ההורים

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

בן ארי מירב

איתן ברושי

דר' שושנה מירוצ'ניק - מפקחת, המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער, משרד החינוך

תמי יהושע - סגנית מנהל, יחידת משאבי אנוש, המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער, משרד החינוך

יוסי חדד - סגן חשב, המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער, משרד החינוך

עו"ד לירן שפיגל - לשכה משפטית, משרד החינוך

נטע-לי ורבר מסנז'ניק - רכזת הפורום הציבורי של כפרי הנוער והפנימיות בישראל

אלי לוי - ראש מועצת "להבים"

רונית דמרי - סגנית ראש מועצת "להבים" ויו"ר ועדת חינוך ב"להבים"

צבי עובדיה - עוזר ראש מועצת "להבים"

בתיה הרפז - מנהלת מחלקת חינוך, המועצה המקומית "להבים"

אורן לבון - חבר ועדת חינוך, המועצה המקומית "להבים"

דר' עוזי תפוחי - מנהל כפר הנוער "אשל הנשיא"

עו"ד איילה ביטון - יו"ר הנהגת הורים "אשל הנשיא"

אורית סטרוגנו - סגנית יו"ר הנהגת הורים "אשל הנשיא"

אייל שחר - חבר הנהגת הורים "אשל הנשיא"

אביגדור שטכמן - חבר הנהגת הורים "אשל הנשיא"

בכרטן מנחם - חבר הנהגת הורים "אשל הנשיא"

רענן ברוקמן - חבר ועד הורים "אשל הנשיא"

זהבה גראומן טולדנו - אֵם לתלמידים מבית הספר "אשל הנשיא"

עו"ד שגית ביתן - אֵם לתלמידים בבית הספר "אשל הנשיא"

שי חג'ג' - ראש המועצה האזורית "מרחבים"

דן קציר - מועצת התלמידים והנוער הארצית

משה אשכנזי - יו"ר נציגות הורים מוסדית

זאב גולדבלט - מייסד ומרכז פורום ועדי ההורים הישוביים ויו"ר ועד הורים גבעתיים

איריס הרינג - חברה בוועדת פורום ועדי ההורים הישוביים ויו"ר הנהגת הורים כפר תבור

רו"ח אורן שחר - הורה ויועץ להנהגת הורים

עדו אבגר - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ר.ל., חבר המתרגמים

כפר הנוער "אשל הנשיא" - התנהלות כספית ופירוק ועד ההורים

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. 15 בפברואר 2016, ו' באדר א' התשע"ו. הנושא על סדר היום: כפר הנוער "אשל הנשיא" – התנהלות כספית ופירוק ועד ההורים. רבותי, אני חייב לומר מספר מילים לפני שאנחנו נתחיל את הדיון. אני מבין שמערכות היחסים קצת טעונות והנה, אני אומר לכם, באתי עכשיו סוף סוף מהצעת חוק שאני מחוקק, התפניתי קצת לקרדיטציה שלי, של עצמי, אז באתי ואמרתי, אתם יודעים, כששואלים אותי 'מה שלומך' אני עונה 'ברוך השם', כששואלים אותי 'מה נשמע' אני עונה 'תלוי איפה אתה שם את האוזן', תלוי במקום בו תשים את האוזן, כל אחד בא, מה לעשות, אנחנו מקורצים מחומר וכל אחד קרוב לעצמו ואין אדם רואה חובה לעצמו, לכן, הנה, אני אומר לכם, אני בא בנפש חפצה למצות, לבדוק, ללמוד ולהסדיר את העניינים.

לכן, אין לנו דעה קדומה, לא מכאן ולא מכאן. קיבלתי את החומרים מכאן, קיבלתי את החומרים מכאן. אני מבקש, הדיון יהיה דיון בכבוד, אנחנו נרשה לכולם להתבטא, באנו ללמוד את הסוגיה ולאחר מכן, לאחר שאני איווכח, סליחה, מה לעשות, אני נבחרתי כיושב ראש הועדה, יחד עם חברי הועדה, צוות היועצים המשפטיים ומנהלת הועדה, ניווכח שלמדנו כמו שצריך ונוכל להביע את עמדתנו ודעתנו, אז בסוף זה יבוא לידי סיכום. שוב, אני פותח את הדיון ואני רוצה לומר, מאחר והסוגיה של ההתנהלות הכספית קשורה, מכוח הוראות של חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא הזה, משרד החינוך נמצאים אתנו?

כן.

מי אמור להציג לנו, ואני מבקש, להציג לנו את הוראות חוזר המנכ"ל ואיך צריך להתנהל - - -

אפשר לעשות, סליחה אדוני יושב הראש, אפשר לעשות סבב היכרות כדי שנוכל - - -

אלי, אתה לא חדש, אין דובר פה בוועדה שידבר בלי שיציג את עצמו ותפקידו לכן חבל לבזבז זמן. אני מבקש שתציגו לנו את הוראות חוזר המנכ"ל, לאחר מכן נפתח את הדיון. שם ותפקיד בבקשה, למיקרופון, להטות אליה את המיקרופון בבקשה.

שמי דר' שושנה מירוצ'ניק, אני מפקחת כוללת על כפר הנוער "אשל הנשיא" במינהל, דרך המינהל לחינוך התיישבותי, משרד החינוך. אני מפקחת על המוסד שנה שניה, התברר לי שהשנה לא היו בחירות מסודרות לוועד הורים, מקובל להשתמש בשם הנהגת הורים, ומערכת היחסים והקשיים הביאו לכך שהשנה לא אושר חוזר תשלומי הורים, כי לא היו הסכמות עם הועד הקודם ולא נבחר ועד חדש, אי לכך, החוזר לא הוזן למערכת "אפיק" ולא אושר. ההשלכות הן פגיעה ישירה בפעילות המתוכננת לתלמידים ולאחר שהתברר שהנושא נמצא בחילוקי דעות, פעלתי לפי חוזר מנכ"ל, לא לפני שהייתה ישיבה, גם במשרד, עם האגף ליישומי חוק מדיניות במערכת החינוך, של דר' חגית מאיר, היועץ המשפטי לירן שפיגל והוריתי לפזר את ועד ההורים, לקיים ישיבות ובמקביל, בחירה חדשה ובמקביל פנינו גם, לאותו אגף במשרד, כדי לבחון את הנושא של קיום - - -

סליחה, רק שאלה, מתי הייתה אמורה להיבחר הנהגת הורים חדשה?

עד נובמבר, תחילת השנה, ספטמבר, אוקטובר, מקובל שזה - - -

או.קיי., תודה.

האם כל שנה נבחרים מחדש?

כן.

תודה. בבקשה, המשיכי את הסקירה שלך.

במקביל, היות ובית הספר הוא קולט מן הרשויות השכנות, חוזר מנכ"ל לא מותאם למציאות כזו וגם לא למציאות של בחירה מקובלת בבתי ספר אזוריים, "אשל הנשיא" הוא כפר נוער שקולט מרשויות שונות, פנינו גם ליעוץ המשפטי של אותו אגף במשרד - - -

מתי היתה הפניה?

לפי כחודש, משהו כזה - - -

הדינמיקה הזו, צורת החיים הזו ב"אשל הנשיא", כמה זמן היא כבר קיימת? שהוא קולט מרשויות אחרות?

לא, לא - - -

כמו שאני יודע זה הרבה שנים - - -

זה הרבה שנים - - -

אבל רק לפני חודש עלה בפניכם העניין? האם את מבינה למה אני שואל מתי צריכה להיבחר הנהגת הורים ומתי אתם עושים?

אני עונה לך. - - -

אנחנו יודעים לעבוד בחירום.

יש רשויות, קודם כל יש - - -

תני לי, כדי להכניס את האווירה לדיון, מדי פעם אשחרר אותך כדי שתקחי אויר, רגע, מדינת ישראל היא מקום ראשון בעולם בהתנהלות בזמן חירום, ברגיעה אני לא רוצה להגיד לך באיזה מקום אנחנו. המשיכי הסקירה, זה בשבילי, הרהורים בקול.

מה אחוז התלמידים - - -

אלי, אלי, אני מבקש, אני אתן לך את רשות הדיבור לומר מה שאתה רוצה. תן לנו, לא, אלי, לא, לא, אני מכבד אותך, אני לא רוצה להשתיק אותך. תן לנו, תקבל את רשות הדיבור. לאורחים החדשים, רבותי, זה שונה ממה שאתם רואים במליאה, יש פה סדר וזו ועדת החינוך, אין קריאות ביניים, רק ברשות מדברים, בבקשה.

היות שלא היו הסכמות ולאחר שראינו שתיווצר פגיעה בתכנית הלימודית, החברתית המתוכננת לשנה זו, הוריתי על פיזור הנהגת הורים, ועד הורים ולקיים בחירות חדשות אבל, במקביל, פנינו גם –ויושב לידי עו"ד רן שפיגל מן האגף של דר' חגית מאיר, כדי לבחון את ההחרגה של הבחירות לשנה זו, כך שיהיה אפשרי לעשות החרגה בנושא של בחירות עם יצוג יישובי. קיימות פניות רבות מהורי התלמידים, מישובים שונים, שבמציאות נוכחית אין להם יצוג וזה מה שקרה.

כל מי שרוצה להתבטא ולדבר שיירשם ואני חייב לתקן, זה שנרשמתם לדיון לא אומר שנרשמתם לרשות דיבור, מי שרוצה רשות דיבור, "לדבר בפתקים" – פתק למנהלת הועדה, בבקשה. את מבינה, גברת שושנה, גם לפי איך שהצגת, את מבינה שאני נדרש לסוגיה גם בגלל, ששמעתי צלילים או קול זעקה – מה שנקרא, אבל המדינה סופרת את העשור השביעי, עומדת לסיים את העשור השביעי שלה, "אשל הנשיא" כאיש מן הדרום, אני מכיר את המוסד הזה, כמעט כמעט כמו מרחב הגיל שלי, את מבינה שזה אומר 'דרשני' שמשרד החינוך, כמשרד הרגולטור, לא נתן את הדעת על מציאות כזו, כמו של "אשל הנשיא" שקולט ממספר ישובים.

לא, זה לא מה שאמרתי, אמרתי שחוזר המנכ"ל - - -

לא - - -

לא רק הנושא של "אשל הנשיא" אלא גם - - -

כרגע על שולחני "אשל הנשיא" ו"אשל הנשיא" לא קיים חודש, מסכימה אתי? ולא שנה ולא שנתיים, תודה. זו לקונה של הרגולטור ותפקידי לפקח ולהעיר למשרד החינוך שהוא לא מתנהג כמו שצריך לפעמים אבל, אני עוד לא הגעתי למסקנה הזו, בואי נחכה לסוף הדיון.

משרד החינוך, לא קיבלתי מה שביקשתי. נכון שאמרת שהתקנות וההוראות לא מותאמות אבל עדיין, זה לא איזה ואקום, "אשל הנשיא" לא קיים בוואקום, לא מתקיים בוואקום מסוים. עלו טענות, עלו זעקות על התנהלות לא תקינה בתוך הכפר, בתוך המוסד החינוכי של הכפר, נעשה את האבחנה. אני מבקש לדעת האם משרד החינוך בדק שהדברים נעשים לפחות לפי חוזר המנכ"ל הלא מותאם? לא תהיה לי זכות מוסרית לבוא לתבוע אתכם למה לא התנהלתם לפי החוזר העתידי שאין לי עדיין את רוח הקודש לומר איך הוא ייראה, אבל לפחות החוזר הלא מותאם, האם היתה התנהלות לפי החוזר הלא מותאם? אני מבקש לדעת מה אומר החוזר, מה אומרות התקנות ואיך היתה ההתנהלות, וגם אם לא נבדקה זו גם תשובה. בבקשה.

שמי תמי יהושע, אני סגנית מנהל המינהל, מינהל משאבי אנוש, אני ממלאה את מקומו של בני פישר, שנבצר ממנו להשתתף בדיון היום - - -

הוא התנצל בפניי.

והוא מתנצל על כך. אני רוצה להתייחס ולעשות את האבחנה. האבחנה היא בעצם, יש סוגיה של העמותה שפועלת ויש את הסוגיה של הנהגת ההורים. אלה שתי סוגיות שונות שאנחנו מטפלים בהן היום והן נמצאות על סדר היום של הנהלת המינהל לחינוך התיישבותי. הטענה שעולה בעצם, אני רוצה להגיד כך, שיש עמותה שפועלת ב"אשל הנשיא", החל משנת 1982. זו עמותה סטטוטורית שקמה וקיבלה אישור מכל הגורמים החוקיים במדינת ישראל ובעצם העמותה פועלת מזה 34 שנים. מיום הקמת העמותה העמותה הזו גם גובה את כספי ההורים ומנהלת אותם. אז זו סוגיה אחת שנמצאת על הפרק וזה משהו יחודי למוסדות הממשלתיים - - -

האם יש לה אישור ניהול תקין של רשם העמותות?

יש אישור.

תוקף?

הוא בתוקף עד לשנת 2016 וזה מונח לפניכם.

זו לא תכלית הכול אבל לפחות.

יש אישור תקין, העמותה קמה ויש לה אישורים כמוסד ציבורי לצרכי מס, כמלכ"ר - - -

רגע, אדוני, ההנחיה שלי לא נתפסה?

יש אישור על ניהול תקין של העמותה עד לשנת 2016, היא פועלת על פי חוק ואנחנו מבקרים את הפעילות של העמותה והנושא על סדר היום. יש את הסוגיה של תשלומי הורים. תשלומי הורים, כל התהליך נמצא בהסדרה על ידי משרד החינוך ולירן יוכל להרחיב בנושא הזה, כל הנושא הזה נמצא בהסדרה בכלל, בכל מערכת החינוך, הנושא של תשלומי הורים ואצלנו הסוגיה היא ייחודית בגלל שיש לנו את המוסדות הממשלתיים, "אשל הנשיא" הוא מוסד ממשלתי.

את מרגיעה אותי, את יודעת, אם יש נושא, אני בדרך כלל, צריך ללמוד מהר ואין לי סבלנות, אבל אם יש נושא שלא הצלחתי לקלוט אותו כמעט שנה מאז שאני בתפקיד, זה ההפקרות של תשלומי הורים, בין בתי הספר השונים, כל הסוגיות, כל הסטארט-אפים שפיתחו כל מיני סוגי זרמים ויש כל מיני סוגים, זה משהו, הנה, אני אומר לכם, יכול להיות שעכשיו אני מגלה סודות ואז ינצלו את זה, אני לא תופס ראש ואני מקבל על עצמי, קיבלתי על עצמי בסוף להתאמץ, לקחת אם צריך את כל סוגי הכדורים, כדי להתרכז וללמוד את הסוגיה הזו, כי צריך לעשות מחקר, ופה משרד החינוך, משרד החינוך – סוגיית התשלומים, התחושה שלי היא שהוא לא רוצה לראות את האמת, או שנוח לו עם למצב אבל, גירית אותי אז הגבתי אבל זה לא קשור ישירות לנושא.

נכון, בנושא הזה, הנה לירן, אם אתה רוצה - - -

אני מבקש לא להפריע אבל לא לעזור לי, אתם לא חייבים להסכים אתי בכל.

אם יושב הראש רוצה אז אני אתייחס.

אני אבקש שהלשכה המשפטית תתייחס לנושא של ההסדרה של תשלומי ההורים, כי הנושא מנוהל ומטופל על ידם. בנושא של "אשל הנשיא", אני אומרת, בגלל שזה מוסד ממשלתי, יש לקונה בחוזר המנכ"ל, שלא התייחס לסוגיה הזאת של מוסד ממשלתי. המשמעות היא שאין רשות מקומית, המדינה היא הבעלות ולכן יש כאן לקונה בחוזר מנכ"ל.

לירן, יש לך משהו שאתה יכול לתרום לדיון של "אשל הנשיא"? לא מה שהוא עתידי אלא המצב הנוכחי היום?

כן. דבר ראשון, כפי שתמי ציינה, הנושא של הסדרת תשלומי הורים נמצא על סדר היום של המשרד וזה מן הסתם נושא לדיון נפרד וכולל. מבחינת "אשל הנשיא", אנחנו, האגף ליישומי חוק ומדיניות והלשכה המשפטית, קיבלנו נתונים לגבי ההתנהלות של "אשל הנשיא" שאנחנו היום בוחנים אותם ואנחנו עומדים להנחות את "אשל הנשיא", בעצם את המשרד איך לפעול, בשים לב לכך שמדובר במוסד ממשלתי שאין רשות מקומית לצידו. לדוגמה, חשבון תשלומי הורים, בתקנות יש חסר, התקנות מניחות שיש רשות - - -

לא ידעתם זאת עד היום?

לא. לא.

אם לא היו תלונות אז לא הייתם יודעים.

לא.

אתה יודע מה, אני מעריך מאוד את הכנות.

הנושא הזה כרגע בהסדרה ואנחנו נשלים את הלקונה הזאת. נושא נוסף הוא נושא של העמותה שאנחנו בשלבים מתקדמים של בחינת העניין ושל ההסדרה כי ככלל, חוזר מנכ"ל - - -

ראה, עכשיו אני לא "אשל הנשיא", בסדר? אני מוסד חינוכי עצמאי. נתנו לי אוטונומיה עצמאית ניהולית. איך אני הייתי אמור לנהל את המשאבים האלה שנקראים תשלומי הורים? קיבלתי את הכספים, באיזו צורה הייתי מנהל את זה, איפה זה מאוכסן? בעמותה? בבית הספר? בעיריה?

אני אתן הסבר. כאשר מדובר במוסד חינוך רשמי שמקויים על ידי משרד החינוך והרשות המקומית במשותף, על הרשות המקומית לפתוח חשבון ייעודי לתשלומי הורים והחשבון שצריך להיפתח - - -

של בית הספר או כלל בית ספרי?

חשבון תשלומי-הורים של בית הספר.

לא של כל הרשות, אלא כל בית ספר בנפרד.

כל בית ספר בנפרד. התקנות "לימוד חובה ייעוד כספי תשלומים" הן התקנות שמסדירות את העניין הזה. זה לגבי בית ספר רשמי. כאשר מדובר בבעלות - - -

ומי מורשה החתימה?

מורשה החתימה הוא מנהל המוסד החינוכי עובד הרשות המקומית, בדרך כלל בפועל זו המזכירה ומורשה חתימה נוסף הוא אחד ההורים.

נציג ההורים.

בסדר.

תודה על ההבהרה.

במידה ואין נציגות - - -

אלו שלש חתימות מחייבות?

לא, לא חייבים שלש חתימות כדי שיהיה אפשר - - -

זאת אומרת, יש מצב, תאמינו לי, אין לי הרבה בהרבה תחומים אבל בניהול כספים, ניהול משאבים, ניהול רשויות, יש לי קצת, תכבדו את זה. אני רוצה לשאול שאלה. אם אתה אומר שזה לא שלש חתימות מחייבות, האם יש מצב שאני, כראש מוסד, יכול להדיר את המזכירה או את נציגות ההורים מאקט כספי מסוים?

הפעילות צריכה להיות בשקיפות מלאה.

תודה רבה. אנחנו לא שם, אנחנו עכשיו בדיון, בבדיקה.

לגבי סיטואציות שבהן מישהו נוהג שלא כדין - - -

אני שאלתי שאלה. למה אתה הולך אתי לצד? אתה לא נתניהו. זו אמנות שיש לבנימין נתניהו, זה לא מה ששאלתי אותך. שאלתי אותך שאלה. הנה, אני אומר לך, לו יצויין שאני ראש המוסד, מנהל המוסד, רוצה להדיר כרגע את המזכירה, לא את ההורים - - -

אתה מחריג את נציג ההורים.

אני יכול לעשות זאת.

כן.

זה לא ראוי, זה לא בשקיפות אבל אני יכול.

אתה יכול, זה יכול לקרות. נתקלנו בסיטואציות שבהן פנו שלא כדין - - -

לפרוטוקול הייתי צריך את זה.

כאשר מדובר בבעלות על בית ספר, עמותה, חברה לתועלת הציבור - - -

האם אתה לא חושב שזו לקונה שצריך לטפל בה?

זו לקונה שבאמת - - -

אתם תבחנו את הסוגיה הזו?

כן.

תודה.

הנושא של התקנות האלה נמצא על הפרק.

תודה. האם יש לך תאריך יעד שאתה יכול לבוא ולומר לי, מתי התקנות האלו יסתיימו?

כדי לתקן את התקנות אנחנו צריכים לעבור את לשכת השר ולשכת המנכ"לית ואז להגיע לפה.

להערכתך, אתה עדיין לא שם.

לא יכול להתחייב כרגע ללוח זמנים.

אז אני אתחייב בשמך בסוף הדיון. תודה.

לגבי בעלות על בית ספר, אם זו עמותה או חברה לתועלת הציבור, היא מחוייבת גם כן לפתוח חשבון תשלומי הורים ייעודי לעניין הזה. ואז למעשה יש שני נציגים של הבעלות על החשבון ונציג הורים. במקרה של "אשל הנשיא", מאחר וזה מוסד ממשלתי, אין אפשרות לפתוח חשבון תשלומי הורים שנציג ההורים יכול להיות מורשה בו, כי ההנחיות הן הנחיות ל"אשל הנשיא" כמו לכלל יחידות הממשלה, שחשבון יכול להיפתח ולהיות מנוהל אך ורק על ידי עובדי מדינה. זו הסיטואציה שיש לנו ב"אשל הנשיא". אילו "אשל הנשיא" לא היו מנהלים את הדברים דרך עמותה אלא היו פותחים את חשבון החינוך כחשבון חינוך נפרד לתשלומי הורים, לא ניתן היה שהורה יהיה מורשה חתימה בחשבון.

למה?

כי אלה ההנחיות של החשב הכללי.

ההנחיות של החשב הכללי.

כן.

לי אין ספק שאם משרד החינוך לא ידע איך מתנהלים מוסדות ממשלתיים ומוסדות חינוך ממשלתיים כדוגמת "אשל הנשיא", אל תפריעו לי, אתה מנתק את חוט המחשבה. יש לי וודאות, סבירות גבוהה שקרובה לוודאות – אנסח את זה בצורה יותר משפטית ומדוייקת, שהחשב הכללי שנתן את ההנחיות, לך תדע, שבע עשרה במספר אחורה, לא היה ער למצב הזה, במיוחד שמקובל אצלנו שבעל המאה צריך להיות גם בעל הדיעה לכן, אני אומר לכם מראש, אתם תפנו לחשב הכללי ואתם תראו לו שיש פה לקונה וצריך להתייחס אליה. כדי שלא נגיע – וזה לטובת, לא רק לטובת ההורים אלא גם לטובת המוסד כי שקיפות היא טובת כולם. שקיפות היא טובת כולם. אני לא הייתי רוצה לעמוד בראש מוסד שאני אתן את נשמתי, אמסור את נפשי, וירננו אחרי.

אני רוצה להניח את דעת כבוד יושב הראש, הנושא הזה נמצא על שולחננו כעת, אנחנו עומדים לתת הנחיות בעניין הזה, אנחנו ערים ללקונה הזאת ואנחנו בוחנים מהי הדרך המתאימה ביותר להשלים אותה, האם צריך לתקן פה הנחיה של החשב הכללי או לתת הנחיות אחרות, אני לא בהכרח בטוח - - -

כמה מוסדות כאלה יש שהם ממשלתיים?

ארבעה. ארבעה מוסדות כאלה ואנחנו בוחנים את העניין ואנחנו ננחה - - -

מהם שלושת האחרים?

יש לנו את עין כרם, אשל הנשיא, כדורי ובית ספר חקלאי יאמה במגזר הערבי.

תודה. רגע, האם סיימנו?

אם יש שאלות נוספות אשמח לענות.

תודה. נציגויות הורים, אני אתן לראשי הרשויות. בבקשה, גבירתי, הציגי את עצמך.

כבוד יושב ראש הוועדה, אני איילה ביטון, יושבת ראש הנהגת הורים של "אשל הנשיא" מאז ספטמבר 2014. היתה לי מחשבה לגלול בפני כבוד הועדה מספר דברים אבל, אני לא יכולה להתעלם ממספר דברים שנאמרו כאן.

תקשיבי, אני אתן לך עצה, כי אני עלול להפסיק אותך עוד בטרם אמרת מה שחשבת לומר.

או.קיי., אני אקבל את העצה של אדוני.

תקשיבי, בלשון אין עצם, כדי שאדם יוכל לדבר חופשי ולא יכאב לו. עזבי את ההתייחסויות. באת עם משנה סדורה? באת עם משהו שכואב לך? שימי את זה בפני הועדה.

כפי שאמרתי אדוני, אנחנו מכהנים מאז ספטמבר 2014 הבחירות היו תקינות, הבחירות לא נעשו השנה לא כי לא רצינו, אנחנו אף פנינו בכתובים להנהלת "אשל הנשיא", ביקשנו לקיים את הבחירות לשנה הנוכחית ב-11 בדצמבר 2015.

מתי פניתם?

בנובמבר 2015. זאת אומרת, אחרי חודשיים של כהונה, ואחרי שהבנו שאנחנו חייבים לעדכן את כלל ההורים בסיטואציה אליה נקלענו. חוזר התשלומים לשנה הזו, כפי שציינו, לא אושר על ידי הנהגת ההורים כפי שמחוייב על פי חוזר מנכ"ל. החוזר הזה הופץ לכלל ההורים ביולי 2015 וזה נודע לנו במקרה. ישבנו עם הנהלת בית הספר במספר ישיבות ואם זה מחזיר אותי למה שאדוני אמר שיש לו תחושה שכספי ההורים מנוהלים בצורה שאין לה אח ורע, אז הראייה לכך היא שבאמת ישבנו לפחות - - -

אל תכניסי לי מילים שלא אמרתי.

אני מתנצלת.

מן העולה מכל הפניות.

מן העולה, אני אומרת לאדוני שכשישבנו באותן ישיבות, הצלחנו לפחות לאחר בדיקות שאנחנו ערכנו, להפחית את תשלומי ההורים בפרמטר אחד בלבד שהוא נוגע לטאבלטים או ספרים דיגיטליים ב-50% ואנחנו מדברים על 300 שקל לתלמיד בערך. זאת עבודה שהנהגת ההורים עשתה, והיא עושה את זה באמצע אוגוסט, כשחוזר התשלומים כבר יצא. אנחנו ביקשנו, הצהרנו להנהלת בית הספר, שכפי שאדוני רואה, הניהול הוא בעצם לא על פי חוזר מנכ"ל, בכל הפרמטרים. כמחווה של רצון להתחיל את השנה בצורה נכונה ונאותה, איפשרנו את גביית התשלום הראשון שזה אומר, דמי הבטוח ותשלום עבור הספרים, מתוך בקשה שהדוחות הכספיים של השנה החולפת, יועברו אלינו, הייתה הסכמה - - -

כמה תשלום דמי בטוח צריכים להיות?

49 שקלים והספרים בערך - - -

זה היה ביוזמתכם, ה -49, לא של המשכ"ל?

לא, לא, אנחנו, זה פורסם בחוזר ואנחנו איפשרנו את התשלום הראשון, שהוא בעצם אותם 49 שקלים - - -

הצלחתם. אני בכוונה, אז הצלחתם להגיע להישג כי מה שהגיעו המשכ"ל ואישרנו לצערנו הרב וגם לבושתנו בוועדה הזאת, זה היה 75 שקלים, עלייה של מעל 50%.

נאמר לנו אדוני, שיכול להיות שזה יהיה הרבה וזה גם מחזיר אותי לאותן בדיקות שלא נערכות בזמן, אמרו לנו שיכול להיות שזה יהיה יותר, הדברים נמצאים כרגע על השולחן וטרם היתה החלטה, יכול להיות שזה באמת 75 שקלים אבל, אנחנו לא יודעים - - -

לכן תהיתי ושאלתי. תודה.

אבל אנחנו לא יודעים כי החוזר הזה - - -

תמשיכי.

מה שקרה - - -

כמה היה לספרים?

זה תלוי בשכבת הגיל. 320, 280, תלוי איפה אנחנו עומדים. בכל אופן, ההסכמה שלנו ניתנה לתשלום הראשון בלבד כשהכל התנהל בצורה של משא ומתן הכי לגיטימי, הכי פתוח, בצורה מאוד עניינית, כי כך התנהלנו במהלך כל השנה. מה שקרה בפועל, קיבלנו איזשהו דוח כספי ב-8 לאוקטובר, של השנה הנוכחית, העברנו אותו לבדיקה והיה, אני אדייק, זה דוח של העמותה ושם אי אפשר היה ללמוד על ההתנהלות הכספית של כספי ההורים. נפגשנו עם הנהלת בית הספר, הובהר לנו שהעניין הועבר לבדיקה של דר' בני פישר והם ידעו, הם אמרו: העמותה לא יכולה להמשיך להתקיים, הם ידעו שאי אפשר לגבות כספים באמצעות כספי ההורים, הם גם אמרו את זה אבל, שם בדיונים האלה התחוור לנו שבעצם העמותה גובה מתוך תשלומי ההורים תקורה בגובה של 10%. מאוחר יותר נאמר לנו שזה לא 10% אלא 6.8%. הדבר הזה קצת הדליק לנו נורה אדומה כי ברור שאי אפשר לנהל את הכספים באמצעות עמותה, כשגובים באמצעות החוק ובאמצעות ההוראות. מה גם שאי אפשר לנהל את זה בעמותה ובוודאי שלא לגבות לפי תקורה.

בנינו ייצוג והודענו שאנחנו הולכים לפנות, הן למשרד החינוך וכמובן לגורמים הרלבנטיים ואני לא אאריך, בכוונה לקבל תשובות. אנחנו נמצאים איפשהו בחודש נובמבר כבר בלי תשובות. אנחנו הרי אישרנו רק תשלום אחד, הבנו שאי אפשר לנהל את השנה גם ללא תשלומי הורים. המכתבים שנשלחו לא נענו עד היום, לא קיבלנו מענה ממשרד החינוך, כולל מן המחלקה המשפטית שלהם, כי נאסר עלינו להפיץ את הדוחות –את המסמכים– להורים והיפנו אותנו לכך, שאלה בעניין העברנו למחלקה המשפטית של משרד החינוך ועד היום לא קיבלנו תשובה, שאלות והנחיות דומות העברנו לדר' בני פישר ועד היום לא קיבלנו תשובה, מה שקרה - - -

אשאל שאלה ולא אמרת, אם לא הייתם לכאורה תוהים ושואלים שאלות ומגיבים, האם יכול להיות שהנהגת ההורים הזו הייתה ממשיכה ולא מתפרקת?

הנחת המוצא הייתה שאם לא היינו נכנסים לעובי הקורה בחודש אוגוסט כנראה שהיו בחירות לספטמבר ואז הייתה נבחרת הנהגה חדשה – שזה בסדר גמור ואנחנו מברכים על הבחירות, כך אמרנו, רק שאמרנו שגם הבחירות מתנהלות שלא על פי חוזר מנכ"ל, כי מישהו החליט לבצע אותן באופן של הגשת מועמדות לבחירות, אנחנו שלחנו לא מעט מכתבים לגברת שושנה ופעמיים נדחו הבחירות האלה, על שום הכשלים האלה, שאינם תואמים את הוראות חוזר מנכל. מה שקרה מאז, אדוני, אם יורשה לי, אנחנו ביקשנו - - -

השעון לא יכול להרשות לי בלי הגבלה אז תסכמי.

אני רק אקצר. ניגבו שני תשלומים נוספים שלא בהסכמת הנהגת ההורים.

שהם?

עוד שני תשלומים.

מהם?

אנחנו לא יודעים לאן הם הולכים.

עבור מה?

תשלומי הורים, אנשים חתמו על הוראות קבע בתחילת השנה. אנחנו לא יודעים לאן הם הלכו כי אי אפשר לראות, התשלום השני ירד והטענה היתה שזה היה בשוגג. קיבלנו את הטענה הזו על אף שאין לה שום תימוכין.

שאני אבין. מה, הורה חייב לתת הוראת קבע?

לא חייב אבל יש הורים, אדוני, אני אומר לאדוני, ההורים שילמו בתחילת השנה הן בהוראות קבע, הן בצ'קים והן במזומן, עליהם אנחנו בכלל לא מדברים. אנחנו מדברים עליי, למשל, שאני האמנתי במוסד ולא ביטלתי את הוראת הקבע. ביטלתי אותה רק כשהורידו לי את התשלום השלישי ולמחרת, במחטף, הורידו את התשלום הרביעי כי הנחינו את ההורים לבטל את הוראות הקבע, כי אמרנו: חבר'ה, מי שנותן את ההוראות, שזה דר' בני פישר, שלא נמצא פה היום, הוריד שתי הנחיות סותרות בפרק זמן של שבוע, האחת אומרת: אסור לנהל את כספי העמותה והוא מבטל את כל הפעילויות של הילדים לאותה שנה, ההנחיה השניה, אחרי שבוע, היתה שונה לחלוטין, בה הוא מאשר את גביית הכספים באמצעות עמותה. היו חילופי מכתבים בענין והודענו - - -

תודה.

שאי אפשר להמשיך ולגבות בצורה הזו, ובוודאי שלא באישור הנהגת הורים.

עורכת הדין איילה ביטון, תודה.

סליחה.

אני מתאר לעצמי שיש עוד הרבה מה לומר אבל אני רוצה להבין עוד משהו בהבנה שלי, "אשל הנשיא", הוא כפר נוער או שיש את "אשל הנשיא" ובתוכו כפר הנוער?

אז אני אתייחס, אני מנהל עמותה.

אני רוצה שאתה, בכוונה השארתי אותך לסוף להגיב אבל אני רוצה להבנה, לצורך ההבנה, יש את הכפר, שהוא לצורך הענין, יש את הענין המוניציפלי שלו אבל - - -

אני אסביר. הכפר בנוי ממספר חטיבות. חטיבה ראשונה, למעשה, היא חטיבה של בית הספר, שמאכלסת בתוכה כ-1,700 תלמיד, אקסטרני - - - , זו חטיבה אחת. חטיבה שניה היא חטיבה פנימייתית, מאכלסת היום, מונה 225 תלמידים. החלק השלישי הוא למעשה משק פדגוגי והחלק הרביעי משק פדגוגי לטובת שתי החטיבות ביחד, כיוון שזה בית ספר חקלאי. החלק הרביעי הוא ישוב. הוא בעצם ישוב שמונה 45 בתי אב, הם כולם עובדי המקום, שהוכרו כעובדים נחוצים למקום, זאת אומרת, מה שמסופק להם זה דירות ושירות והם שייכים לכאורה למועצת "מרחבים".

האם יש הפרדה מוחלטת בין ניהול הישוב לבין ניהול בית הספר מבחינה משקית-כספית?

כן, החלק הבית ספרי מנוהל על ידי העמותה. יחד עם זאת יש מעבר של כסף עבור בית הספר, כיוון שהתלמידים כולם הם תלמידים שבעצם מסובסדים על ידי המסגרת של המדינה. אז אנחנו מעבירים למעשה בתוך הסדר בית הספר.

או.קיי., תודה. שמענו נציגויות הורים. עיריות ומועצות מקומיות. אלי לוי, "להבים".

תודה אדוני יושב הראש. תודה לחברי הוועדה, לחבריי, אנשי משרד החינוך. ההורים דיברו על "מחודש נובמבר האחרון" אבל אני מדבר על שלש שנים אחורה, כמעט של שנים אחורה, עוד לפני - - -

אלי לוי, אתה יו"ר מועצת "להבים", כמה תלמידים מהישוב שלך?

כבר אין לנו - - -

תן לנו סקירה, לפני שאתה צולל.

אני אתן סקירה בכלל, חסר לי פה מנהל בית הספר, חסר לי פה ראש המינהל לחינוך התיישבותי וחסרה לי המנכ"לית, גם היועצת המשפטית של המשרד והמבקר של המשרד. שלש שנים אני שולח מכתבים, תשובה אחת – הנה קלסר מלא, תשובה אחת של מכתבים לא קיבלנו.

"להבים" ישוב בן שלושים שנה, 28 שנה לומד ב"אשל הנשיא". היום אנחנו מהווים ב"אשל הנשיא", גברת מירוצ'ניק, קרוב ל-700 ילד, 669 תלמידים, מתוך ה-1,300 שהם כוללים את הפנימיה. הפנימיה היום עומדת על 220, 230 ואני היחיד שמחבק את הפנימיה ואוהב אותה ורוצה אותה, כי אני ילד של מעברות, אני יודע בדיוק מה חש ילד בפנימיה. מועצה אזורית "בני שמעון" שולחת, היא לא שולחת, "חצרים" שולחים, בין 8 ל-10 ילדים בכל שכבת גיל, אז נותנים מעמד ל"בני שמעון" ול"חצרים" כמו ל"להבים". מועצה אזורית "רמת נגב" שולחת רק לחטיבה העליונה – וגם כן 50% מן התלמידים שצריכים להגיע לחטיבה העליונה הולכים ל"מעלה הבשור", כדי לא לסגור את בית הספר שם, בעוטף עזה, זה בסדר גמור, 50% מגיעים ל"אשל הנשיא". זאת אומרת, גם המעמד של שמוליק ריקמן ושל סיגל מוהד, הוא אחר לגמרי מאשר המעמד שלנו. כמעט 62% מתלמידי "אשל הנשיא", הם ילדי "להבים" ואני חושב ש"אשל הנשיא" לא מפסיד מזה וגם אנחנו לא מפסידים, "אשל הנשיא" בית ספר מצוין.

קרה משהו בשלש שנים האחרונות. קרה משהו בשלש שנים האחרונות. ברגע שמנהל בית הספר – וקשה לי לדבר על זה כי הוא איננו פה - - -

למה לא הגיע? לא הוזמן?

הוזמן.

עוזי, האם אתה יודע למה לא הגיע?

לא הייתה הזמנה אישית, הייתה הזמנה לנציגות.

והוא לא מצא לנכון?

כמדיניות אנחנו החלטנו שאנחנו המייצגים.

אנחנו גם נעיר על המדיניות הזו. דיברנו על שקיפות, שקיפות, חבל שהוא לא פה, יכול להיות שהוא יכול היה לפתור לנו את הדיון הזה באיבחה אחת, לומר את עמדתו. מה? מישהו פה יבלע מישהו? אני מבין אותו, אני מבין את ראש המועצה, טוב, חבל שלא התייעצתם אתי.

אני אמשיך ואני שמח שיש פה הקלטה ויש פה פרוטוקול ואיש לא יכול להגיד שהכפשתי אותו בחדרי חדרים ולהגיש נגדי תביעות. אבל זה בסדר. מאז שמנהל בית הספר התמודד על תפקיד מנהל הכפר, הוא היה מנהל בית ספר מצוין בעבר, התמודד על מנהל הכפר ולא קיבל את התפקיד – מסיבות שונות, אני לא נכנס לזה, אני לא חבר ועדת מכרזים, אני לא חבר בשום דבר, אני לא קובע בבית הספר, הוא לא קיבל את התפקיד ומאותו יום הוא התחיל לבעוט. שבועיים אחרי שנכנס לתפקיד דר' בני שיפר, אני ישבתי אתו ואז הוא אומר לי: אני יודע לְמה באת, אני יודע הרבה יותר טוב ממך מה קורה ב"אשל הנשיא", צריך לעשות שם חריש עמוק. ואני מצטט, חבל שהוא לא פה. אצלי ב"ימין אור" דבר כזה לא היה קורה. בעברו הוא ניהל את "ימין אור". אצלי ב"ימין אור" דבר כזה לא היה קורה ואחר כך הוא שוב פעם דיבר אתי. דר' עוזי תפוחי ידידי, שאומר לי, כותב לי: אני לא שייך לעמותה, אל תערב אותי בעמותה ואחרי כמה חודשים, חצי שנה, הוא כותב להורים: אני אחראי, הכספים ב"אשל הנשיא" לא מתנהלים על פי נהלי משרד החינוך. אתם כתבתם, לא אני, אתם כתבתם.

אז אני רוצה לחזור אתכם קצת אחורה לענין של חוזר מנכל. כספי הורים, שפה, בוועדה המכובדת הזו, כל שנה מקבלים אישור לגבייה, זה לא משנה אם בית הספר הוא "סליזיאן" בנצרת או בית ספר של החינוך העצמאי, או בית ספר ממשלתי או בית ספר פרטי, כספי הורים על פי חוזר מנכל צריכים להתנהל בהאי לישנא: לפתוח חשבון בנק, נציגות להורים, אם ההורים לא רוצים נציגות בחשבון ההורים אז בית הספר לוקח נציגות נוספת, וגיזבר המועצה. אנחנו, יש לנו 62% בבית הספר, אני מבקש, הנה, יש פה מכתבים, מבקש שתעבירו לי דוחות כספיים, אנחנו חייבים לראות אותם, חייבים לבקר אותם, שום דוח כספי לא קיבלנו, רק אחד, של 2014, שעוזי תפוחי עשה לי טובה ושלח לי את הדוח הכספי. נעשות כל מיני פעולות בבית הספר ואני אתן לכם דוגמה. בית הספר הזה נבחר כבית ספר המשך ל"להבים" וכמו שאמרתי, כמעט 62% אנחנו שם, עוזי יתקן אותי, 61, אולי 63.

אני אתקן אותך, זה 52%.

52. כי קיבלת מבאר שבע, על חשבון "חצרים" אבל לא משנה. זה בסדר, גם אם הייתי 40% עדיין יש לי say בעניין הזה. משרד החינוך, את כל הבינוי של "להבים" – ואנחנו מסיעים כל יום ארבעה עשר אוטובוסים לשם, כמעט 4 מיליון שקל, זה כמו שבעמק יזרעאל מסיעים ל"כדורי", היום כבר הפסיקו, בגליל תחתון פתחו - - -

הוא התעורר. שמע את זה.

אנחנו, המעמד שלנו הוא כמו של כפר תבור ב"כדורי".

רגע, ההיסעים - - -

ההיסעים כמעט 4 מיליון שקל בשנה.

מתקציב?

מתקציב 85% עד י', של משרד החינוך ו-15% של המועצה. י"א-י"ב 50% של משרד החינוך ו-50% של המועצה. אנחנו משלמים הרבה כסף להיסעים ואנחנו עכשיו שיווקנו 679 מגרשים, שזה אומר עוד 679 משפחות, בצפי שלנו זה עוד 23,24, אוטובוסים בעוד פחות משלש שנים. הגשנו עכשיו בקשה למשרד החינוך בקשה להכרה בצורך, אני מעריך שתוך שנה וחצי תהיה לנו חטיבת ביניים מוכנה בתוך "להבים" אבל לבי כואב על הפנימיה. אני אומר עוד פעם, אני לא רוצה את זה, אבל מכריחים אותנו.

בית הספר קיבל בינוי, כל הבינוי בבית הספר הוא על סמך זה שזה בית ספר המשך, שנקבע על ידי משרד החינוך ל"להבים". לכן, בענין של כספי הורים, אתם מדברים על שקיפות מלאה והיועץ המשפטי הנחמד דיבר כך, אין מצב שכספי הורים מתנהלים בכל בית ספר אחרת, בין אם הוא ממשלתי – ואמרתי קודם, בין אם הוא פרטי, בין אם הוא של המינזר ובין של מקום אחר. כספי הורים שמקבלים אישור פה, בוועדה המכובדת הזו, כולם צריכים להתנהל אותו הדבר והרשות המקומית, במקרה שלנו, הרשות הגדולה. ל"בני שמעון" אין say בבית הספר, לא יכול להיות להם say בבית הספר, יש להם בית ספר מועצתי שלהם, את "מבואות הנגב". "רמת נגב" אותו הדבר, חטיבת ביניים יש בשדה בוקר והחטיבה העליונה כמו שאמרתי נחלקת לשניים. זאת אומרת, למי יש say בענין הזה? אני עד היום לא יודע אם ילדי הקיבוצים משלמים כמו ילדי "להבים" בתשלומי הורים, אני לא יודע, אף אחד לא נתן לי תשובה לזה. אני לא יודע אם תלמידי הפנימיה, שהוא משלם עליהם - - -

אלי לוי, האם אתה לא יודע שיש חוק? אתה לא ראש מועצה. אתה אלי לוי, גר ברחוב הצאלה ב"להבים". אתה יודע שיש את חוק חופש המידע במדינת ישראל? משלמים אגרה ועומדת לידך זכות, גם כראש רשות, אתה לא חייב לענות לי אבל אני אמרתי את זה כדי שלא יצטבר לי הרבה לקראת סוף הדיון.

אני אסיים אדוני, וכשאנחנו פנינו לדר' בני פישר, הוא אמר: אני בודק את העניינים האלה בעמותה – אני הולך לסגור אותה. לא סגר את העמותה, לא עשה שום דבר, כספי הורים, עכשיו אני שואל, אדוני יושב הראש, אני עומד מאחורי כל מילה שאני אומר, לפני שאני אכנס לדוח של המבקר, של רואה חשבון אלחנתי, שמונה על ידי רשם התאגידים במשרד המשפטים לבדוק את העמותה, איך יעלה על הדעת שמנהל בית ספר שש-שנתי, הוא יושב ראש העמותה, שני חברי עמותה נוספים, אחד ממשמר הנגב ואחד מעומר, שלהם אין say בבית הספר כבר הרבה שנים, ושני חברי ועדת הביקורת – אחת מהם היא יושבת ראש, זה מנהל חטיבת הביניים ומנהל החטיבה העליונה - - - של יושב הראש. ויושב הראש, מכספי ההורים קונה לעצמו רכב ומכספי ההורים מתחזק את הרכב, וביום שאמרו לו: תחזיר את הרכב אז העמידו אותו בחניה והצמידו אותו לגיזברית, כשהגיזברית אמרה: לא רוצה אני אז אמרו לה: רק רגע, את צריכה לשלם פה, יש ענין של מיסוי, אז הלכו והגדילו את שכרה של הגיזברית ב-5% כדי שזה יסגור את הפער של המיסוי. חבר'ה, יש פה את הדוח של אלחנתי שאני לא רוצה לצטט אותו אבל אני אומר שני משפטים - - -

ולסיום.

יושב ראש העמותה הוא יושב ראש ועדת המילגות של העמותה, יחיד. למי הוא מאשר מילגות? ככה כתוב בדוח, לשתי הבנות שלו. חמור מאוד.

טוב, בוא.

דקה, עוד משפט אחד. ולמי עוד? ליושבת ראש ועדת הביקורת.

לילדים.

רק דקה. ומעסיק את הבן, את הבת - - -

אלי - - -

עוד משפט אחד.

משפט סיכום.

יש את הענין הפדגוגי.

האם יש עוד דברים מעבר?

לא, הפדגוגי וזהו. אני לא פדגוג, אבל יש את הענין הפדגוגי, עד לפני שלש שנים היתה שותפות מלאה עם "אשל הנשיא", היו פגישות חודשיות שלי ב"אשל הנשיא", מנהלת מחלקת החינוך, שלש ארבע פעמים בשבוע היתה נפגשת, יש מועצות פדגוגיות, ועדות פדגוגיות. היום, כשרוצים לזרוק ילד מבית הספר, מביאים אותו לוועדה פדגוגית, אנחנו אפילו לא יודעים מזה, אנחנו שומעים את זה אחר כך מההורים - - -

האם אתה יכול לומר לי אם זרקו בשנתיים האחרונות ילדים?

דקה. אני הופעתי בוועדה העליונה, יש ועדה של בית ספר ויש ועדה עליונה שיושבת במכללה לחינוך התיישבותי. אני על ילד אחד הופעתי בוועדה העליונה כדי שלא יזרקו אותו.

מתי זה היה?

לפני שנתיים, משהו כזה, אם אינני טועה. לכן אני בא ואומר: מגמות נסגרות, סוגרים מגמה בערבית. אנחנו חיים באיזור מסוים, אנחנו בקשר עם משרד הביטחון, עם הסייבר, עם 8200, יש לנו כל שנה בשנת הגיוס, מתוך 120 ממוצע שמתגייסים, 100% גיוס ללחימה ותומכי לחימה, קרוב ל-40 נער ונערה מתגייסים לחילות המודיעין, ולמודיעין היוקרתי ביותר ולמש"ד ולאחרים, וסגרנו אתם את הענין הזה של המגמה בערבית כדי להתקדם. כל הפרומו - - - נגד הדבר הזה, של בית הספר. אחר כך אומרים, כשאתה כבר משכנע אותם לקראת תחילת השנה אז הם אומרים: פירסמנו, רק ארבעה נרשמו. זה לא עובד, זה לא עובד, יש לנו בעיה קשה מאד, גם לעוזי תפוחי, גם לעוזי תפוחי יש בעיה קשה מאוד עם אותו מנהל. אני ישבתי עם יושב ראש ארגון המורים שאומר לי: אלי - - -

איך קוראים למנהל בית הספר?

רמי לוסטיג.

הוא אומר לי: אלי - - -

מה, אתה רוצה להגיד לי שכל משרד החינוך פוחד ממנו?

פוחד. המורים שם באים ואומרים, המורים באים ואומרים: שלטון של טרור.

תודה, תודה, תסיים בשיא. שגית ביתן אבל בקצרה. דקה וחצי. אל תעתיקי מן הקודמים שלך, אין לנו זמן.

כדי שלא להעתיק אני רוצה להגיד, קוראים לי שגית ביתן - - -

ולא לחזור על דברים שנאמרו.

אני אימא לשני ילדים שלומדים ב"אשל הנשיא", באתי לכאן כדי לחזק את ההורים, את הנהגת ההורים כי מאוד חורה לי העניין הזה שאנחנו מחנכים את הילדים שלנו לשקיפות, להאמין בבית הספר, ואנחנו משגיחים עליהם כל כך הרבה ולבסוף, הכל יורד לטמיון כשהם חשים במתח הזה ובהבעת אי האמון שיש לנו בבית הספר.

אני אקצר ורק אגיד שאם אפנה לחוזר המנכל עצמו, אז חוזר המנכל עצמו קובע ואומר, חוזר מנכל שלכם, של משרד החינוך, קבע ואומר כזה דבר, הוא אומר: "הניסיון המעשי המצטבר וכן גם הספרות המחקרית מעידים שתלמידים מפיקים תועלת מכך שבין בית הספר ובין ההורים שוררים יחסים של כבוד... תקשורת... פתוחים, שקיפות".

את לא יודעת מה עשית לי כאן. פגעת לי בכל התיאוריה שלי, אני הייתי בטוח שאף אחד לא קורא חוזרי מנכל.

אני לצערי, מכירה אותם היטב מתוקף התפקיד שלי והמקצוע שלי ואני גם מכירה את הסוגיה הזו היטב, ואני חושבת שמעבר לוויכוח הזה, ההתנהלות היא נוראית. ההתנהלות היא נוראית, זה בדיוק כמה שנעמול לחנך את הילדים שלנו, אנחנו מקבלים את מה שלהיפך. לכן אני פה.

תודה. זאב גולדבלט.

זאב גולדבלט, מרכז פורום ועדי ההורים הישובים.

מה נכנס בך מוֹרֶך? דבּר. לא שומעים אותך.

אני אתמקד בשתי סוגיות או בכמה סוגיות שונות. נתחיל קודם עם הייצוג של ההורים. חוזר מנכל מגדיר במפורש שעד חנוכה לכל המאוחר, יהיו בחירות לוועד ההורים. לא בוצע - - -

מתי יהיו בחירות ב"אשל הנשיא"?

עד סוף השבוע.

עד סוף השבוע הנוכחי?

כן.

עוד מעט הם לא - -

רגע, רגע, סליחה, אני נסעתי 36 שעות, הוזמנתי למדינה מסויימת, או מדינות מסויימות, זה עדיין בוויכוח, 36 שעות, מתוכן 24 בטיסות ובנסיעות, ב-12 שעות היה לילה והצלחנו לעורר מהומת אלקים בשעתיים של הדיונים האלה, אבל שם, שמעתי שלא התערבו, כי יש פחד, שם יש משטר פחד באמת, לא שזה השתנה עם הכיבוש שם אבל יש משטר פחד ומתערבים והבחירות זה רק בשביל התפאורה. אני לא אתן ואני אומר לכם, עומדת לכם הזכות, אנחנו נלמד את הסוגיה של הבחירות לקראת סוף הדיון ונתייחס לזה. אם לגבי ההתנהלות שעשו שם את הבחירות, נשמע את הדברים, ואם עדיין תהיה תחושה שזה לא נעשה כמו שצריך נוכל לבדוק זאת לעומק.

הערה קטנה לגבי סוגית הבחירות, כיוון שאני חושב שהיתה כאן נימה שמטעה את הועדה, אני רוצה להבהיר, הנושא של בית ספר אזורי, שמרכז או שיש בו תלמידים ממספר ישובים ולכן הישובים רוצים ייצוג, היא לא אופיינית רק ל"אשל הנשיא" וגם לא לאותם ארבעה בתי ספר בלבד, אלא יש הרבה מאוד בתי ספר אזוריים ובהרבה מאוד מועצות אזוריות, שכל ישוב רוצה שגם הנציגים שלו יהיו ולכן, זו לא בעיה ייחודית ולכן ברור שמשרד החינוך יתן את דעתו על זה כבר לפני ששים שנה.

אבל אנחנו יכולים לכבד את הטענה הזו אלא אם כן תסתרו לי את זה מבחינה מדעית.

מכבדים את זה.

מכבדים את הטענה שבאה ואומרת סליחה, אי אפשר לתת יצוג שווה למי שיש לו אחוז מסוים, לעומת ישוב שיש לו אחוז אחר לכן, צריך לעשות הכול.

יחסית, בוודאי, אלה סוגיות שמשרד החינוך צריך לתת עליהן את דעתו.

הייתי חייב את זה באיזון של ההצהרה שלך.

הנושא השני הוא כל מה ששייך לחשבון הבנק. עם כל הכבוד, אין כאן שום לקונה על פי תפיסתי והבנתי ואני אמנם לא משפטן. יש הגדרה שאם הרשות המקומית היא לא זו שמוסמכת לפתוח אז הבעלות חייבת לעשות את זה ועם כל הכבוד, אם הבעלות זו המדינה אז שהמדינה תפתח ותפתור את הבעיה הזו אבל, חוק חינוך חובה - - -

לא, לא, לא, בוא תקשיב. אתה יודע, הרבה פעמים באים אלינו פה גופים, אני שואל: והמדינה עוזרת? אומרים לי: עשה טובה שלא תעזור, רק שלא תפריע. המדינה מצד אחד אומרת: אין לנו כלי, לא פיתחנו כלי לאפשר נציגות הורים בחשבון שהוא כספי ההורים. נשאלת השאלה מעיקרה, שפיגל, נשאלת השאלה מעיקרה, איך, אם זה מוסד ממשלתי וזו בעלות, אתה טוען לבעלות, אז איך בכלל קמה העמותה? סליחה, בוא, אני לא רוצה תשובה, תכניסו לכם את זה במחשבה. העולם הזה בנוי על איזונים, ברגע שמפרים את האיזונים מישהו צועק 'איי' מפה והשני צועק 'איי' משם. אי אפשר לקחת את זה חד צדדי. והשאלות עולות, נקרא לזה, הגוף הזה, המורכב, שכבר קיים, עוד לפני ש"להבים" קמה, יצר מציאות שמישהו היה צריך להידרש אליה לפני שלושים שנה וקודם. הלאה.

חבר הכנסת מרגי, אני רוצה רק להפנות את תשומת לבך, חוק חינוך חובה שה"בכירות" שלו מבחינת ספר החוקים היא קצת מעל לחוזר המנכל, מגדיר ש"יש חובה למתן זכות עיון דיווח להורים ולוועד ההורים במוסד לעיין בכספי התשלומים וניהולם". ברגע שאתה מדיר את רגלי ההורים ממה שנקרא רשות להיות מורשה חתימה, באותו רגע אתה גם מונע מהם את זכות העיון, כי היא מותנית ברצון הטוב של הבעלות על החשבון ומכיוון שבמקרה הספציפי הזה, ככל הנראה אין רצון טוב, אז גם ההורים לא רואים את החשבון.

והדבר הנוסף - - -

לסיכום.

אני אעשה את זה ממש טלגרפית כי אתה לקחת תשעים אחוז מן הזמן - - -

תאמר שלא סייעתי בידך.

להיפך, אתה כל הזמן רק מסייע לי. אני חייב להודות בזה. זה נראה די הזוי וניגוד עניינים שמנהל המוסד הוא גם ראש עמותה, שגם מנהלת את חשבון ההורים ויש כאן ניגוד עניינים מובנה, ששוב, על זה עמד גם רשם העמותות עד כמה שאני הבנתי, בדוח הביקורת הוא כתב.

דבר נוסף, אני חושב שכאן היטעו את הועדה ושוב, אני חושב, זו דעתי הפרטית, כשאומרים שלא היה ועד שאפשר אתו לאשר את תשלומי ההורים. עד כמה שהבנתי – ויכול להיות שהטעו אותי אבל זה מה שהבנתי, חוזר התשלומים הועבר להורים כבר באוגוסט, במהלך הקיץ, לצורך העניין באוגוסט ובאוגוסט עדיין ועד ההורים שנבחר ב 2014, ממלא את תפקידו לכל דבר וענין. הוא עדיין בתפקיד עד לבחירות הבאות. בדיוק כמו שהכנסת, עד שאין כנסת חדשה הכנסת הקודמת עדיין בתפקיד, אותו הדבר עם השרים, אותו כלל יש להחיל גם על ועדי הורים. יותר מזה, גם פיזור - - -

אתה יודע, במדינה שבאתי אליה לביקור, כשנבחר ראש ממשלה, הם לא מודיעים לראשי הרשויות, הם רואים לבד.

כדי שתבין את מידת החומרה שאני לפחות ברמה הארצית רואה בה את החלק של הכפר, מנהל המוסד החינוכי חייב בסוף שנה ובוודאי בתחילת שנה, להעביר דיווח מסודר על כל השימושים שנעשו בכספי ההורים במהלך השנה החולפת, ולהביא לאישורם את התכניות "מה עומדים לעשות קדימה" וזה לא נעשה על פי הבנתי.

תודה. אביגדור שטכמן.

אני אגע ברשותך בשני דברים.

הצג את עצמך.

אביגדור שטכמן, מ"להבים", הנהגת הורים בית ספרית.

האם יש לך מה להוסיף? כי לא כתבת עוד, כתבת לי "אשל הנשיא".

אני יכול להוסיף בקצרה שני דברים. האחד, אנחנו מצרים על כך שבכל ההליך הזה, שהחל בסך הכל מדרישה מאוד פשוטה, של ניהול כספי הורים בצורה שקופה, הגיע לכך שנאלצנו להגיע לכאן ומצרים על כך שעירבו בכל ההליך הזה, גם את סגל המורים של בית הספר וגם את הילדים של בית הספר. על זה אנחנו מצרים כי זה לא מכובד, זה לא צריך להיות - - -

אתם עירבתם, בתור הנהגת ההורים.

תודה גבירתי. האם נרשמת לרשות דיבור? אני אתן לך. בבקשה.

נושא שני, ברשותך, בקטע הזה, אני פניתי אישית, אישית, למשרד החינוך למנכ"לית משרד החינוך ולצערנו לא קיבלנו עד היום מענה על השאלה איך אנחנו מעבירים מסר להורים - - -

נוהל שקיפות, נכון? כנראה אתם שקופים. או.קיי., תודה. דני קציר. כמה אני אוהב לתת לנציגי מועצת תלמידים לדבר בוועדה. בבקשה.

אני פה כנציג מועצת תלמידים והנוער הארצית, אני גם תלמיד "אשל הנשיא" ותושב "להבים" אז אני מכיר קצת את הסיפור. קודם כל אדגיש שאנחנו לא רוצים – לא כמועצה ארצית ולא כמועצה בית ספרית, להיכנס לכל הסיפור של הכספים. אני לא חושב שזה המקום שלנו. אנחנו נכנסנו לסיפור כשהובא לידיעתנו שהפעילויות החברתיות השנה מבוטלות, דיברו על זה פה ואנחנו הבנו שמי שנפגע פה זה בעצם התלמידים ואז החלטנו גם להיכנס לסיפור הזה. אנחנו מיד פנינו לכל הגורמים הנוגעים לסיפור ואני נפגשתי גם עם מנהל בית הספר, מנהל הכפר, דיברתי עם ראש המועצה אלי לוי בטלפון ונפגשתי עם הנהגת ההורים, כדי לראות איך אנחנו ממשיכים בסיפור הזה בלי לפגוע בתלמידים.

לאחר שלא קיבלנו את המענים שרצינו, מועצת התלמידים הבית ספרית השביתה שעה. כתוצאה מכך או לא כתוצאה מכך, בסופו של דבר הובאה הנחיה להסדיר את כל הפעילויות החברתיות. מה שאנחנו מבקשים ומה שאנחנו דורשים בעצם, זה שכל המאבק הזה, כל הצדדים, לא יעשו צעדים שמשפיעים עלינו, שבעצם באים על הגב שלנו ואנחנו מבקשים שאם נעשים איזשהם צעדים אז שזה יקרה בתיאום אתנו, כי יש פה איזושהי מלחמה שאנחנו לא נכנסים אליה אבל, אנחנו נפגעים בה הכי הרבה, אם זה פעילויות חברתיות ואם זה אחרי כן כשהחזירו את הפעילויות החברתית אז בעצם נמנע מתלמידי "להבים" להגיע לבית הספר, שזה יצר – ואני חושב שזה יותר גרוע אפילו מלבטל את הפעילויות החברתיות, כי זה יצר איזשהו פילוג, "אשל הנשיא" הוא בית ספר מעורב וכיתות מעורבות, "להבים" וכל השאר, פתאום כל התלמידים נמצאים ורק ה"להבים" לא, זה יצר איזשהו מעמד בבית הספר - - -

תהיה כנה אתי. כשאתה צועק ולא שומעים אותך, צועק ולא שומעים אותך אז מה אתה עושה בסוף – צועק יותר חזק.

אנחנו?

זה מה שנעשה ואני שמח שנענו לקריאתנו לבטל את אותה ישיבה.

כן, על זה באמת אני מודה לך, אני גם הודיתי לך לפני כמה שבועות כשפגשתי אותך פה, אז אנחנו באמת מבקשים שהשיגרה של הפעילויות תישאר.

אז אנחנו נבוא כאן לעזרתכם כדי שהדברים יחזרו להיות כפי שהיו עד לפני – בכל אופן כפי שנאמר שהיה, עד לפני שלש שנים כשכולם היו מרוצים.

תודה רבה.

נראה, הורה מ"אשל הנשיא", הורים דיברו, אומרים לי כאן שמנהל המוסד לא הגיע מאחר ויש תביעות אישיות בינו לבין ראש המועצה "להבים" אלי לוי. חבל שלא נועצנו קודם.

זו תביעה שהוגשה לבית המשפט. אני רוצה לתקן. הוא שלח לי שני מכתבים מעורכי דין. באחד הוא מבקש ממני 30,000 שקל ובשני נדמה לי 50,000 שקל ולא – הוא יתבע.

גם אנחנו קיבלנו את זה כהנהגת הורים.

גם הנהגת הורים קיבלה.

מאיים מאייים מאיים מאיים. תתבע.

תודה. תודה. טוב, רבותי, אני חושב שמשרד החינוך ו"אשל הנשיא", אני רוצה לסיים את הפרק הזה של ההתנהלות הכספית והטענות שעולות. שמעתם את הטענות, על כל השדרה שלכם, מעוזי עד שפיגל, באמצע כל המפקחות. אני רוצה לדעת, נאמרו כאן, נאמרו קודם, יש טענה אחת, למה אין מענה?

אף אחד לא עושה טובה –ואני פונה למשרד החינוך– אף אחד לא עושה טובה שהוא ממלא את התפקיד שלו. אין גזירה משמים להיבחר או להתמודד על תפקיד. מרגע שקיבלת את התפקיד, אזרח פונה – חייבים לענות. חייבים לתת תשובה. גם "אתה לא צודק" זו תשובה אבל לתת תשובה חייבים. אני שומע את זה לאורך כל השדרה, מהורה, ראש מועצה, נציגות הורים, אני אומר לכם, אחרי חמש דקות הייתי יכול לתת מכה בפטיש, רבותי, פרק ראשון של ההתנהלות – סיימנו אותו, יש לי מסקנות. אני, כמי שעומד מן הצד ושומע את הדברים, יש לי מסקנות מגובשות. הצורה והקולות שנשמעים – ואתם לא מכחישים, אלא אם תבואו ותגידו: לא קיבלנו מכתבים אז שימו את זה פה. תגידו 'לא ידענו' אבל גם תשימו. שימו את הדברים, כי איך שזה נראה מכאן זה נראה לא טוב, לא טוב, הנה, אני אומר לכם. אנחנו לא קונספירטיביים ואין לנו פראנויות ואני אומר לך, התחושה היא, למרות שאני רוצה להאמין למנהל בית הספר, אני רוצה להאמין לבני פישר, אני רוצה להאמין למשרד החינוך, התחושה היא שמישהו פה פוחד, מישהו פה מפעיל משטר, תחושה, כי אין לי משהו כנגד שיתקן לי את התחושה הזאת. בבקשה.

אני ארצה להגיב. קודם כל, אנחנו לא מכחישים, קיבלנו את כל הפניות, הפניות של מר לוי והפניות של ההנהגה, הן התקבלו, הן התקבלו גם בלשכה המשפטית - - -

גם של הורים.

גם של הורים וכל הפניות התקבלו. הם הציפו את המשרד בפניות. באותן פניות. ללשכה המשפטית, לחשבות המשרד - - -

ואף אחד לא ענה.

מה שקרה זה קודם כל, כן ענינו. אני רוצה להגיד כך. הפניות התקבלו, נמצאות על סדר היום - - -

שלש שנים – האם עניתם לי?

אלי, אלי, תן לי לעזור לך בסדר? אל תפריע לי לעזור לך.

אני רוצה להגיד לכבוד יושב הראש, אנחנו ניהלנו מגעים לאורך כל התקופה עם הפונים אלינו. דיברתי עם אביגדור ודיברנו עם נציגי ההורים. קיימנו פגישות עבודה, קיימנו פגישות עבודה גם עם הנציג פה, רגע, רגע, חייבים לדייק - - -

רגע, רגע, אתה רוצה להגיב? הוזכרת בשמך? תצביע, אני אתן לך, למה צריך את הקרקס הזה?

ברגע שקיבלנו את הפניות קיימנו אתם מגעים. כלומר, פנינו אליהם בטלפון, קיימנו אתם ישיבות עבודה וחלק מן הפניות אף נענו ויש לי פה תיק תכתובת. פנה מר לוי וביקש לקבל את דוח העמותה. אנחנו אפילו הודענו, כלומר, בקשתו של מר לוי לקבלת הדוח טופלה והדוח הכספי הועבר לשנים המבוקשות.

שנה.

2014.

ועל שבע השנים?

יש לציין שהבקשה הזאת, היתה פגישה - - -

אין דבר יותר איום מחצי.

יעדתי את התשובות שלנו אז יש לי תשובה, אני אומרת, לבקשה הזאת נקבעה פגישה במשרדו של ראש המינהל בראשון לנובמבר, כלומר, התקיימו ישיבות עבודה בעקבות הפניות שהתקבלו. לא יצאו תשובות בכתב – זה נכון אבל, התקיימו שיחות טלפוניות, התקיימו פגישות עבודה, מפגשים אישיים עם הפונים אז ב-1.11.15 הייתה ישיבה של אלי לוי אצל ראש המינהל, בה סוכם שבטווח של שבועיים ישלח הדוח המבוקש ואכן זה נעשה, ומר לוי אף הודה לנו בפקס שקיבל את הדוח המבוקש.

בתחילת מכתבי אליכם הודיתי לכם. תקראי את כל המכתב.

אלי, אלי, הבנתי בתחילת הדיון.

ב-19 לנובמבר הוא הודה לנו ואז הוא כתב שהוא מבקש דרישה נוספת. דרישה נוספת לקבל תוך 7 ימים שבע שנים אחורה. אנחנו קיבלנו את הדרישה הזאת ואנחנו אמרנו שזה בסדר, זה נמצא בטיפול, כי צריכים להפיק דוח מיוחד לפי הדרישה שלו והנושא נמצא בטיפול.

הדוח הזה של רואה חשבון אלחנתי, האם הוא מוכר לכם כמשרד החינוך?

אני רק אסיים את זה ואני כבר אגיב. אני רוצה להגיד שבשלישי לדצמבר נשלח למר לוי מכתב תגובה על ידי מנהל הכפר שבו נאמר שהדוח לא כתוב כמו שהוא מבקש כי אנחנו נמצאים בטיפול להפקת הדוח, וזה יועבר להתייחסותם.

בגין הדוח עלו מספר שאלות. חלק קיבלו תשובה וחלק לא. הדוח נמצא אצלנו בלמידה, אנחנו לומדים אותו עכשיו.

איזה דוח?

סליחה, של אלחנתי.

כבר שנתיים לומדים את הדוח.

סליחה, מי מפריע לי?

הדוח מאוגוסט, הדוח מאוגוסט, מאוגוסט הדוח. אתם לומדים אותו.

אלי, אלי, אי אפשר, אני רוצה - - -

גבירתי, מאוגוסט, גבירתי.

אנחנו - - -

האם את רוצה שאני אחרוג ממנהגי ואוציא אותך?

קודם כל ניסיתי לתת מענה לגבי הסוגיה של פניות שהתקבלו ולא קיבלו מענה, אנחנו כן ענינו, ענינו בדרך מסויימת. לא בדרך המקובלת אלא באמצעות מכתב אבל כן התקיימו פגישות עבודה, כן דיברנו בטלפון וכן הנושא נמצא על סדר היום של מנהל המינהל וכל הגורמים השותפים, גם לשכת המנכ"לית, גם הלשכה המשפטית, גם חשב המשרד, אנחנו מקיימים דיונים, אנחנו נמצאים בתהליך של הסדרה של הנושא, אנחנו מודעים לבעייתיות - - -

אתם גם מודעים שאישור ניהול תקין שנתן והפיק משרד המשפטים רשם העמותות מותנה בתשעה סעיפים?

יש לנו בינתיים אישור שהוא לא מותאם לשום דבר.

המסמך הזה, סליחה, למה אתם? סליחה, אדוני, אדוני, אני אומר לכם, מי שיפריע לי אני אנעל את הדיון, בלי סיכום, כי ההפרעות באות מן הצד שרוצה סיכום. עוד הפרעה אני אנעל את הדיון בלי סיכום אז בוא תקשיב, עוזי, אני מחזיק בידי מסמך, "מדינת ישראל, משרד המשפטים, רשות התאגידים ורשם העמותות", שלא נתבלבל, שמדינת ישראל היא לא הרפובליקה של סין, "כ"ב בטבת תשע"ו, 03 ינואר 2016. לכבוד הקרן לחינוך משלים "אשל הנשיא". אתם יודעים, הרבה משחקים לא היו לי בשכונת ד' בבאר שבע, גדלתי בין תשעה אחים ואת תרבות הפנאי שלי לא ההורים לי לא נתנו לי לעשות ברחוב, היינו משחקים בנק בתוך הבית. היינו מייצרים שטרות, אני הייתי האדמיניסטרטור כבר מלידה אז אל תנסו לבלבל אותי עם מספרים, שמגישים לי מסמך אני רואה כותרת ותאריך, בסדר? לפחות קצת צניעות. המסמך שהבאתם לי, ממתי? האם אתה רוצה שאני אומר? 31.12.15. המסמך שאני מקריא אותו הוא מ- 3.1.2016. ואמרתי את זה לפני שהגשתם לי את המסמך. הוא מקריא פה, הוא כתב, אחת, שתיים, שלש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע, לא טעיתי, נכון? תרצו, אין לי בעיה, תרצו, אני יכול לצלם ולתת לכם אם אין לכם את זה.

אין לנו.

בסדר, אני מקווה אני מקווה שבאמת אין לכם. בשורה האחרונה הוא אומר כך: "אבקש לקבל התייחסות של הגוף - - - בהעסקת עובדים באמצעות עמותה וביצוע ההתקשרויות על ידי העמותה, על סעיף 9 - - - מוגבלויות אשר חלות, אבקש לקבל מענה עד ליום 29.2.2016, אם לא יתקבל מענה יישקל ביטול אישור ניהול תקין שניתן לעמותה לשנת 2016". רבותי, רשם העמותות פה נתן אזהרה לא בטאבו, אזהרה מהדהדת, מהדהדת. רבותי, שוב, הדברים ברורים, שמו את זה, אני מבקש לתת התייחסויות לכך, שהרושם ייווצר, כי אני עדיין רוצה מיקצה שיפורים לקראת הסיכום.

"אשל הנשיא", אתה משמש, אני מבין, כראש ההיררכיה, מתחתיך זה בית הספר. תחת חסותך יש מורסה, מה לעשות, יש מורסה, נדבר בעברית פשוטה – מוגלה. מה אתה הולך לעשות כדי לטפל בזה? בבקשה.

אני, קודם כל, רוצה להתייחס לנושא העמותה. נושא העמותה כמו שנאמר פה, הוא כבר שלושים וחמש שנה ואני, אחת השאלות שאני שאלתי – וזו לא פעם ראשונה ששומע אותי ידידי אלי לוי בעניין הזה, היא מה קרה עכשיו שלא קרה קודם.

אמר לא אלי לוי פה, סליחה, אני רוצה, אנחנו ברשות דיבור. אומר לך אלי לוי, והנה אני אומר לך, "עד לפני שלש שנים אני הייתי האדם הכי מרוצה וגאה בשותפות שלי עם "אשל הנשיא". מאז הוא נתן את הנימוק של השאלה של הבחור, הוא סימן את זה כתאריך יעד מסוים, מאז אין קומוניקציה, בעברית פשוטה אין תקשורת, ומעבר לכך שאין תקשורת יש התנגשויות. זה מה שעלה.

אז אני אענה, אני אענה. זה לא אם אלי לוי מרוצה או לא מרוצה.

שאלת אז אני אומר לך.

אדוני כאן מדבר על התנהלות נכונה של דברים אבל בסופו אנחנו עוסקים בענין הזה - - -

שלושים שנה נהגתם ככה?

אני שואל - - -

שלשים שנה נהגו ככה עם אלי לוי?

אני שואל מתי בפעם האחרונה ראו הנהגת הורים וראש מועצה, לא של העמותה, מתי זה היה, רכבים, דברים שנאמרים פה - - -

הם לא פעלו כדין, סליחה, הם מעלו בתפקידם, תן לי רגע, בוא, עוזי, תשתדלו, רבותי, אני מכבד אתכם, תשתדלו לא להביא אותי לשם. מה לעשות, אני מחוקק ואני הגוף שמבקר, לא בגלל שלא התנהלתי כמו שצריך אני אמשיך להתנהל, יש - - -

צודק.

יש פתגם תלמודי שאומר: וכי מאחר ואכל שום – האם ימשיך לאכול שום? זה אפרופו ריחות מהפה, אז הוא אכל שום אז האם אני אגיד לו: תמשיך לאכול שום?

צודק.

זו לא שאלה, זו לא שאלה. אומר לך אלי לוי: אני - - -

צודק מאה אחוז.

אני אומר צודק, זה נכון, אין פה התנהלות אבל יש פה איזושהי, ההתנהלות לצורך הענין היא התנהלות לא תקינה שיש לה מסורת רעה, עכשיו, לצורך הענין הזה אנחנו בשלש השנים האחרונות עשינו – בתוך התהליך הזה, הפרדה בין העמותה לבין הכפר. בעבר בכלל לא היתה גם הפרדה. זה היה איזשהו תהליך שלם, מאז שנכנסתי לתפקיד, התחיל להיעשות איזשהו סוג של סדר בתוך העמותה. אין ספק שהסדר הזה, ובכלל, הסיפור – ואלי מצטט אותי ואני כתבתי מכתב שגביית הכספים באמצעות העמותה היא תהליך מנוגד לחוזר מנכל, זאת אומרת, ההצפה של התהליך הזה באה מאתנו, אנחנו, ההיפך, באנו ואמרנו: אנחנו רוצים לעשות סדר.

אז אני שואל אותך שאלה. אתה מבחינתי גוף מוניציפלי, האנדרוגינוס הזה בהגדרות של משרד המשפטיים ומשרד החינוך אתה גוף מוניציפלי ואפילו ראש המועצה "מרחבים" אומר: אתה בתוך השטח אבל שלו ולא שלו. לכן שאלתי, לא סתם שאלתי, איך זה קורה ברשויות אחרות. הדבר הכי, הבסיסי, איפה שמשרד החינוך חדל – הם לא אוהבים שאני אומר כשל, אחר כך כל המשרד עומד על הרגליים שלו כשאני אומר כשל– וחדל ולא עשה, אז לפחות, לפחות משהו כ'מעֵין', אפילו, אתם המשפטנים, החיים שלנו הסתבכו מאז שהתרביתם, אפילו בית משפט שיושב על כסא המשפט אומר: בהיעדר הנחיות, מה הכי קרוב, מה הכי דומה. שהרשות המוניציפלית תפתח את החשבון היעודי ותנהל אותו. ואז היית חוסך, בלי לקרוא את הדוח, רק ממה צדה עיני, ארבעה סעיפים מתוך הסיכום.

זה מה שביקשנו, אדוני.

סליחה, אני לא יודע, אני לא שם איתך. אני באתי היום לדיון, צללתי לתוכו אז את יכולה להגיד, 'כל הכבוד לך הבנת מהר' אבל למה - - - ? אז בוא, אתם שם, אני בא ואומר, וזו גם ביקורת כלפי משרד החינוך, המפקחת, לפחות משהו דומה, זה לא תקין, זועק.

אני אבוא ואגיד: אנחנו, כשהגשנו את הדוחות היה ברור, הדוחות של הקרן, מגישים את הדוחות למאזן בוחן. מאחר ויש פה תהליך שהוא בין הכפר לבין העמותה, החשבונות שעוברים בתוך התהליך הזה ולא תמיד יש להם קבלות, כשאני מוציא, לדוגמה, אוטובוס של הכפר, זה לא משהו שאני יכול להוציא קבלה בגין הענין הזה, יש לו לכפר אוטובוס משלו - - -

אני אלמד אותך איך עושים את זה. יש הודעות חיוב, גם כשאתה מוכר עז, אתה לא - - - רגע, אלי, בוא, עוזי, עוזי, תאמין לי, שהביקורות, ההוראות, יצרו את הפתרונות למה שאתה מעלה, יצרו, ואתה היום נותן הסברים שלא בטובתך, לא הדברים שאתה אמור לתת עליהם תשובות. שלא בטובתך אבל זה יתנקז אליך, אתה עלול למצוא את עצמך, הנה, אני אומר לך, יש מושגים כמו הורדת מסך, האם אתה יודע מה זה? הרמת מסך, הורדת מסך, ואני אומר לך, זה יכול ליפול עליך, אני אם הייתי עכשיו תובע והייתי רואה את מערכת היחסים, ורוצה לזרוק, אני כגוף תובע, לא יכול לתפוס את מנהל בית הספר כי הוא ממולח והוא לא כאן, אדם ממולח וזה, אז הייתי מחפש את הטרף הכי קל והטרף הכי קל זה אתה. ואני אוכיח שיש ביניכם קשרים ויחסי גומלין ויכול להיות שאתה אפילו הבעלים של כל הסיפור. קח את זה. זה זועק. שיעזבו אותי, אלי לוי לא מעניין אותי, תעזבו אותי, יש עכשיו גוף ממשלתי, "אשל הנשיא", שם, בדרום, יש להם הרבה דברים, אתה יודע, המינהל לחינוך התיישבותי יש להם הרבה דברים יותר מעניינים מ"אשל הנשיא", שהגיע הזמן, לא רוצה לומר לכם כי זה יהיה רשום בפרוטוקול, מה צריך לעשות עם כל הדבר הזה. אני מקבל על עצמי לפני כל דיון להתאפק, לא לומר, לא עוזר לי, לא עוזר לי, כי האמת זועקת מתוכי.

לי אין ספק שהחלק הזה של התנהלות, של קרן, צריכה לקבל את המענה, דרך המסגרת המשפטית, כדי שנדע איך אנחנו מתנהלים - - -

ויפה שעה אחת קודם, אני אומר לך.

נכון. אני מסכים אתך, לחלוטין אני מסכים אתך ואנחנו מחכים כרגע לתשובות בנושא הזה. נאמרו פה הרבה דברים. אני חייב לבוא ולהגיד מספר דברים כי זה צובע בהרבה בצבע אבל צריך להבין מה "אשל הנשיא" כן עושה.

צר לי, הנה, אני אומר לכם, בגלל שיש לי מקום של כבוד למוסד הזה, עוד בהיותי ילד, צר לי שמנהל בית הספר, גם אם יש תקלות, לא נמצא כאן כדי לומר לפחות, ואני אומר לכם, במקומות אחרים, תשמעו את זה טוב טוב המפקחות ומשרד החינוך, במקומות אחרים ובמגזרים אחרים, משרד החינוך היה מכליל – אם זה נכון, הכל בהסתייגות, היה עושה שם החלפות פרסונאליות אם זה נכון ואני אומר את זה בהסתייגות, אם זה נכון ויש הרבה דוגמאות שאנחנו נדרשים אליהן. עוזי, לסיכום.

אני רוצה להתייחס לעוד שני דברים. אחד, הכפר, נותן, מבחינת השעות שהוא צריך לתת, נותן הרבה יותר וזה מתקציבו, מתוך הכנסות הוצאות הורים, כשעשינו את המאזנים, את הדברים, לא על בסיס דוח עמותה, שהכפר מוציא מכיסו 300,000 שקלים מעבר למה שהוא מקבל מהכנסות הורים. אז זה נתון שצריך לדעת אותו.

אני תומך בנתון הזה, זה נכון.

עוזי, אמרתי לך, אתה יושב פה על כורחך, על כורחך ומתמודד עם דברים אבל, אתה נושא באחריות לא פחות ממשרד החינוך.

אני אומר עוד דבר אחד ופה אני רוצה להצטרף לדבריו של דן. ראו, יש פה קרב בין מבוגרים, בתווך יש ילדים והילדים לא צריכים להיות בתווך הזה. לצערי, אנחנו הגענו ליומיים השבתה של המסגרת הזאת, אני חושב שהיה רע מאוד כדוגמה של מבוגרים לילדים, אני אבוא - - -

כשהסתדרות המורים וארגון המורים השביתו עד עשר, אחת עשרה, שמעתם? לא כאב לכם. אני מחיתי על ההשבתה.

אני רוצה רגע להגיד משהו. אתה יכול להגיד "על גב התלמידים" אני בהחלט להגיד את הפעולות שאנחנו חושבים, כי אתה אומר 'שבתתם לא שבתתם', אז אני אבוא ואגיד לך מה אנחנו עשינו ביומיים האלה, ביומיים האלה, כדי שתלמידים לא יפגעו, נערכה למידה מקוונת במקביל ללמידה רגילה.

אלי, אלי, אתה מפריע, אני לפני סיכום.

ביום השני היתה בגרות במתימטיקה.

איפה היתה בגרות במתימטיקה?

ביום שני - - -

היה ילד אחד מ"להבים" שקיבל הסעה עם רכב של המועצה, ילד אחד. למה אתה מספר סיפורים?

אלי לוי, אלי לוי, תן לי, יש לי גם מה לומר בסוגיה הזו.

אלי, עשרים ושמונה תלמידים, רגע, רגע, תקשיב עד הסוף, עשרים ושמונה תלמידים מ"להבים" נבחנו באותו יום, לשניים לא היו הסעות ואנחנו שלחנו את הרכב.

או.קיי., תודה. סליחה, תודה. רבותי.

אני אומר לכם, זה לא סוד וזה כבר פורסם אז אני יכול לומר את זה. השביתה הופסקה ונכון שאני פניתי, אבל יותר ממה שאלי רצה להפסיק אותה אבל חייב, אף אחד לא שמע את הזעקה שלו. הוא בא אלי במצוקתו, הוא בא אלי לכנסת. כשהוא עדיין עם מקל מהתאונה. אמרתי לו: אם הייתי יודע שאתה עם מקל, לא ידעתי שהוא עבר תאונה, אני הייתי יורד אליו, כי אני גר קרוב אבל, רבותי, כולם רצו, אף אחד לא רצה, אני לא יכול להאשים, אף אחד לא רצה להשבית ואומר לך אלי, אני גם לא רוצה לבלוט, הלוואי ונחזור למערכת היחסים שהייתה קודם. אמר אלי בצורה הכי כנה, אמר את זה בשיחה אתי, אמר את זה כאן היום, לבי על אותם תלמידים פנימייתיים, אני רוצה שבית הספר הזה ימשיך לשגשג, הוא בית ספר ראוי, ההורים אומרים את זה, ההורים רוצים אבל שוב, ואני אומר לכם, שש מאות שבע מאות תלמידים זה בסיס איתן להקים בית ספר צומח ומתפתח בתוך הישוב. אבל עזבו, "להבים" ישוב חזק שיכול גם להרים את המוסד החינוכי הזה ולתת לו עוד ערכים מוספים אחרים אבל, בוא, בכלל, אני לא רוצה להיות שם, אני רוצה, רבונו של עולם, קחו את העסק, תבריאו אותו, בבקשה. אני מסכם כרגע את הפרק הזה, אני רוצה להגיע לסיכום.

אתה רוצה שאני אגיב לדברים שנאמרו?

לא, אני רוצה שתעני. אני רוצה שתקשיבי. שמעת את הדברים, תגידי לי מה את הולכת לעשות, אני אדע אם אני מרוצה, אם לא אני אשלים את מה שאת הולכת לעשות.

קודם כל אני מודה לכבוד יושב הראש על הדיון הזה כי הוא מאוד חשוב. אנחנו, לפני שבוע שלחנו אליך מכתב בשמו של דר' דני פישר וביקשנו לדחות את הדיון בעוד חודש, כי אמרנו שאנחנו בודקים מספר חלופות - - -

ותודי לי על שלא נעניתי לך.

ואני מודה מאוד כי בעצם אנחנו יודעים את כל הדברים שנאמרים פה, זה נמצא וזה מונח על השולחן ועל סדר היום, אנחנו מטפלים ורצינו זמן לבוא היום עם פתרונות. הלשכה המשפטית נמצאת בישורת האחרונה לחזור אלינו עם חוות דעת משפטית כיצד לפעול. אנחנו נמצאים בתהליך של הסדרה ובדיקה של "אשל הנשיא", לכן ביקשנו עוד קצת זמן על מנת לבוא כבר עם תשובות ופתרונות. זה בסדר שהדיון התקיים היום כי אני מקבלת את זה על עצמי, לקיים ישיבות עבודה.

תודה שאת מאשרת לנו את זה, באיחור של הרבה שנים.

אני חדשה בתפקיד, נכנסתי כסגנית של בני רק בשנה האחרונה, הנושא של המוסדות הממשלתיים מונח אצלי על השולחן ואני לומדת אותו.

יש מה שנקרא רציפות שלטונית. את תגזרי את הסרטים של קודמתך בתפקיד ותחטפי גם בגלל קודמתך בתפקיד, זה לא אישי.

זה בסדר, שום דבר לא אישי, אני מאוד מעריכה פה את האנשים, אין לי שום דבר אישי, הכל עניני ומקצועי, אני אמרת, כמו שנאמר פה, יש מסורת שפעלה שלושים וארבע שנים לשביעות רצון של כולם, כלומר, לא היו בעיות בעבר. מנהל העמותה, מנהל בית הספר, מתנהל כבר שש שנים, נבחר על ידי האסיפה, נמצא פה איזה סיכום דברים שאין ניגוד אינטרסים בזה שהוא יושב ראש העמותה.

אז, אז, שהוא נבחר. את יודעת למה? כי כולם היו מרוצים. כשכולם מרוצים אין שאלות.

אני רק רוצה להגיד פה לחברים, אנחנו מודעים לטענות, אנחנו מודעים לבעיות.

אליי, אליי דברי, דברי אֶל הסיכום, מה את הולכת לעשות?

אנחנו הולכים לשבת ולהוציא עשן לבן עד שאנחנו מגיעים לפתרונות.

את יודעת, העשן הלבן למי זה שייך.

לשבת עם כל הגורמים הרלבנטיים להגיע להסכמות, להגיע להידברות, אם צריך לעשות שינויים במדיניות, אם צריך להחליף - - - זה נמצא ומונח על השולחן וזה נמצא בטיפול של מנהל המינהל - - -

רגע, רגע, אלי. רבותי, גבירתי, לא, את לא עונה. מה גם שזה באיסור, בהתפרצות. אז בואו תקשיבו. אומרים שהאורחים של הדיון הבא כבר נמצאים כאן. רבותי, אני מסכם. אני רוצה לסכם גם לגבי סוגית הבחירות.

אפשר שאלה קצרצרה?

שאלה.

האם הנהלת "אשל הנשיא" חושבת שהחלפת הנהגת ההורים היא הפתרון לכל התחלואים, כי בעצם זה מה שעלה כאן כפתרון, ושינוי כללי הבחירה שלהם, שינוי הכללי הבחירה תוך כדי שנה.

שאלתך במקום, לא צריך תשובה. סליחה, אלי לוי, אלי לוי, אלי לוי, תקשיבו, רבותי. אני יכול לצאת, לשחרר את חרצובות עטי ולשוני בסיכום ויש את כל ההצדקה לכך. יש את כל ההצדקה. אני לא עושה זאת. אני אקרא לכם את הסיכום בשורה אחת.

עוזי, הנהלת הכפר, משרד החינוך, ראש המועצה, מאחר ופיזרתם את ההנהגה ההורית, סליחה, לא, אני מחפש דרכים חלקות, למה כשאתם באים מנתב"ג אתם ישר הולכים למסלול הירוק? אני מחפש מסלול ירוק. מקובל עליי, זאב גולדבלט, שהוא מייסד ומרכז פורום ועד ההורים הישוביים הארצי, אז אני קורא, עוזי, "אשל הנשיא", משרד החינוך, מי שתחליטו מכם, מייסד ומרכז פורום ועד ההורים הישובים, ראש המועצה "להבים", תרצו לצרף את ראשי המועצות האחרות – תצרפו, אני נותן לכם, האם את מוכנה לא להפריע לי? זאב גולדבלט מקובל עלי בשביל כולכם, אם לא, תגידו לי את זה בפרצוף עכשיו, אני נותן לכם שלושה שבועות להגיע לאיזו נוסחת סיכום מוסכמת.

ואני מבקש לגבי הבחירות לוועד, מצדי, אני אתן לכם חדר פה, אם לא, תגיעו להבנות איך זה הולך להיות, שתהיה נוסחה. אני לא רוצה לשמוע שמישהו ערער על צורת הבחירות כי הייתה כוונה לתת לזה ביטוי וכזה ואחר, אני רוצה שהבחירות שמתקיימות, אם לא הוכרזו בזמן וניתן לדחות את זה בעוד שבוע כדי שכולם יהיו מרוצים אז תדחו, לא היה עד היום אז תדחו בעוד שבוע, כדי שתגיעו לנוסחה מוסכמת ותנהלו את הבחירות.

ואני אומר לכם, יצאתם בחסד, שלא אמרתי את הסיכום כפי שעלה מן הדיון הזה. אני מודה גם לכל הצדדים שהסכימו לפשרה הזאת כי חבל שהיה עולה על מסמך הכנסת מה שהיה ראוי ומה שרציתי שייכתב.

כבוד יושב הראש, "דרך ארץ קדמה לתורה", זה משפט שצריך להגיד - - - לכולם פה.

מי הדוברת?

זהבה, אני אימא לתאומים ב"אשל הנשיא", כל מה שנעשה פה, המשפט היחיד שיש לי להגיד זה "דרך ארץ קדמה לתורה".

תודה. תודה, רבותי, אין מה לעשות, תודה, הישיבה נעולה, אני מודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25.